וילי שטוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וילי שטוף
Willi Stoph
Bundesarchiv Bild 183-R0430-0305A, Willi Stoph.jpg
לידה 9 ביולי 1914
שנברג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 1999 (בגיל 84)
ברלין, גרמניה גרמניהגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Wildau עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור לנין
  • מסדר קרל מרקס
  • עיטור העמל
  • מסדר שרנהורסט
  • גיבור גרמניה המזרחית
  • גיבור העמל של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית
  • מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב
  • צלב הברזל, דרגה שנייה
  • מסדר גאורגי דימיטרוב
  • מסדר חוסה מרטי
  • אביר הצלב הגדול של הוורד הלבן של פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וילי שטוףגרמנית: Willi Stoph;‏ 9 ביולי 1914 - 13 באפריל 1999), מדינאי ואיש צבא מזרח גרמני. ראש ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (DDR) משנת 1964 עד שנת 1973 וכן משנת 1976 עד 1989.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילי שטוף נולד בברלין ב-9 ביולי 1914. בהיותו בן שנה התייתם מאביו שנהרג במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1928 הצטרף לארגון הנוער הקומוניסטי של גרמניה (Kommunistischer Jugendverband Deutschlands, KJVD), ובשנת 1931 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של גרמניה ושירת כחבר זרוע הביון של המפלגה.

שירת בוורמאכט בין השנים 1935-1937. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא גויס שוב בשנת 1940, ובמהלך הלחימה קיבל את עיטור צלב הברזל (דרגה שנייה) והגיע לדרגת אונטר אופיצר (סמל). עם סיום המלחמה בשנת 1945 נפל שטוף בשבי הסובייטי.

בהיותו בשבי הסובייטי, התנדב לעזור לשוביו לזהות את חברי המפלגה הנאצית והאס אס שהיו בקרב השבויים הגרמנים. לאחר שחרורו התיישב בשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה, ובשנת 1946 הצטרף למפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה.

בשנים 19461950 מילא שטוף שורה של תפקידים במשרד התעשייה. בשנת 1950 נבחר לוועד המרכזי של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה ולפרלמנט של מזרח גרמניה.

בשנת 1952 מונה לשר הפנים. באותן שנים משרד הפנים של מזרח גרמניה עסק בכל נושאי הביטחון, כולל הניהול של כל הכוחות המזוינים של המדינה (צבא, משטרה, משמר הגבול והמשטרה החשאית). בשנת 1955 בוצע רה-ארגון במשרד הפנים של מזרח גרמניה - הוא פוצל למשרד ההגנה (שהיה אחראי לנושאים צבאיים) ולמשרד הפנים (המטפל בנושאי ביטחון פנים). בעקבות זאת מונה וילי שטוף למפקד צבא מזרח גרמניה והועלה לדרגת גנרל אוברסט. בשנת 1956 התמנה לשר ההגנה הראשון מאז מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1960 התמנה לסגן ראש הממשלה (מועצת השרים) ועזב את הצבא. בשנת 1964 התמנה לראש ממשלת מזרח גרמניה, תפקיד שמילא עד שנת 1989 (עם הפסקה בשנים 19731976, שבמהלכן היה יושב ראש מועצת המדינה) וילי שטוף היה גם חבר בפוליטבירו המזרח-גרמני משנת 1950.

בשנת 1970 נשלח שטוף על ידי ולטר אולבריכט, המזכיר הכללי של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי (בפועל - מנהיג מזרח גרמניה) לפגישות עם וילי ברנדט, קנצלר מערב גרמניה, בארפורט ובקאסל. פגישות אלה היוו את התחלתו של השיפור ביחסי שתי הגרמניות.[1]

בשנת 1989, בעקבות מחאה ציבורית, הוא התפטר יחד עם שאר הפוליטבירו. באותה שנה הוא סולק ממפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה ונעצר בעוון שחיתות, אך שוחרר ב-1990 בשל מצב בריאותו הרופף.

בשנת 1991, לאחר איחוד גרמניה, נעצר שטוף שנית והואשם באחריות להרג אזרחים שניסו לחצות את חומת ברלין. הוא שוחרר בשנת 1992 עקב בריאותו הרופפת.

שטוף נפטר בשנת 1999 בברלין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילי שטוף בוויקישיתוף
  1. ^ David Childs, Obituary: Willi Stoph, עיתון האינדיפנדנט, ‏21 באפריל 1999