וילם השני, רוזן הולנד
 | |||||||
| הכתרת וילם השני, כתב יד מהמאה ה-15 | |||||||
| לידה | 1228 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1256 (בגיל 28 בערך) הוגווד | ||||||
| מדינה | הולנד | ||||||
| מקום קבורה | מידלבורך | ||||||
| בת זוג | אליזבת מבראונשווייג-לינבורג | ||||||
| שושלת House of Holland | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
וילם השני, רוזן הולנד (בהולנדית: Willem II van Holland; 1228 - 28 בינואר 1256) היה רוזן הולנד משנת 1235 עד לשנת 1256 ומלך גרמניה משנת 1247 עד ליום מותו - במקביל לפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילם נולד בשנת 1228 לפלוריס הרביעי, רוזן הולנד ולמתילדה מבראבנט, רוזנת הולנד, בתם של היינריך הראשון, דוכס בראבנט ולמתילדה מפלנדריה, דוכסית בראבנט, ומעט מאוד ידוע על ילדותו. בהיותו בן 7 נהרג אביו בדו-קרב. לאחר מותו של אביו היה וילם תחת השגחת דודיו עד הגיעו לבגרות, אז זכה לקבל את התואר רוזן הולנד. בשנת 1247 נשאב וילם לפוליטיקה של הקיסרות הרומית הקדושה. עם נידוי הקיסר על ידי האפיפיור פנו נסיכים גרמניים מתנגדי הכתר לווילם מהולנד ובהסכמתו בחרו בו כמלך גרמניה במקביל וכנגד הקיסר ובנו קונרד הרביעי, מלך גרמניה. וילם ותומכיו הצליחו לנצל את המבוכה בגרמניה ולכבוש את העיר אאכן בשנת 1248, שם הוכתר כמלך. בשנת 1252 התחתן וילם עם אליזבת מבראונשווייג-לינבורג, בתו של אוטו הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג, במטרה להתקרב לנסיכים הגרמנים ולהרחיב את מעגל תומכיו המצומצם שמעולם לא חרג מגבולות חבל הריין.
וילם מעולם לא זנח את שאיפותיו בארצו ולחם מול רוזנות פלנדריה על שליטה בזיילנד - כיום מחוז בדרום-מערב הולנד. החל משנת 1254 הוא ניהל קרבות כנגד רוזנות פריזיה ובקרב שנערך בסמוך לעיירה הוגווד ביום 28 בינואר 1256 הוא נפל עם סוסו לאגם קפוא. חיילים פריזיים שמצאו אותו הרגו אותו וקברו את גופתו מתחת לרצפת בית. גופתו הוצאה מקברה על ידי בנו ושייריו הועברו לקבורה בקתדרלת מידלבורך.
דמותו, דמות שולית בהיסטוריה ואנקדוטה במאבק בין הנסיכים הגרמניים והקיסרות.
