וילם הראשון, נסיך אורנז'
וילם השתקן | |||||||||||||
לידה |
24 באפריל 1533 דילנבורג (אנ'), נסיכות נסאו-ויילבורג | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 ביולי 1584 (בגיל 51) דלפט, הרפובליקה ההולנדית | ||||||||||||
מדינה | הרפובליקה ההולנדית | ||||||||||||
מקום קבורה | הכנסייה החדשה, דלפט | ||||||||||||
בת זוג |
אנה ואן אגמונט אנה מסקסוניה שארלוט דה בורבון לואיז דה קוליני | ||||||||||||
שושלת בית אורנז'-נסאו | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||
אביר במסדר גיזת הזהב | |||||||||||||
וילם מאורנז' או וילם מאוראניה (בהולנדית: Willem van Oranje; 24 באפריל 1533 – 10 ביולי 1584) שכונה וילם השתקן, נחשב למייסדה של הרפובליקה ההולנדית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילם נולד ב-24 באפריל 1533 במבצר דילנבורג שברוזנות נסאו, מדינה שהייתה שייכת באותה תקופה לאימפריה הרומית הקדושה. הוא היה בנו הבכור של וילהלם הראשון, רוזן נסאו-דילנבורג ויוליאנה משטולברג, ויורש העצר של נסיכות אורנז' (אוראניה) (אנ'). אף על פי שאביו ואמו היו פרוטסטנטים, גודל וילם כקתולי בחצר-המלכות של קרל החמישי אשר הבחין בכשרונותיו המדינאיים. בעניינים מדיניים רבים גילה וילם חכמה שקטה, שזיכתה אותו אחר כך בתואר "השתקן".
בשנת 1566 ירש פליפה השני, מלך ספרד את כס המלכות של אביו, כשליט ספרד והולנד. בשנת 1559 הוא מינה את וילם לסטאדהאודר של מחוזות אוטרכט, צפון הולנד, דרום הולנד וזיילנד. וילם לא יכול היה להשלים עם יחסו הרע של פליפה כלפי הפרוטסטנטים בהולנד, ועד מהרה הפך למנהיג ההתנגדות לשלטון הספרדי. בשנת 1567 נשלח הדוכס מאלבה להולנד על מנת לכפות עליה את מרותו של פליפה. וילם הבין שאם הולנד רוצה לפרוק מעליה את עול השלטון הספרדי, אין לה ברירה אלא להילחם בו.
הניסיונות הראשונים להילחם בשלטון הספרדי נכשלו. בשנת 1576 חתמו שבעה-עשר המחוזות של הולנד, במידה רבה בזכות מאמציו של וילם, על אמנה שבה התחייבו להתאחד נגד ספרד, וכך אילצו את הספרדים לתת להם במידה מסוימת חופש דתי. עשרת המחוזות הדרומיים חתמו על איחוד, בו הכריזו על עצמאותם מספרד.
בשנת 1581 נבחר וילם כשליט על הולנד, כשהוא נשבע אמונים לפליפה כביכול, ולמרות התנגדותו של פליפה למרד, ככלל, ולוילם כפרט, על מנת לשמור על עמימות פוליטית[דרושה הבהרה]. כעבור שלוש שנים, לאחר פרסום צו רשמי החתום על ידי פליפה והמבטיח כי רוצחו של וילם יקבל תואר אצילות, ב-10 ביולי 1584, נרצח וילם בידי שכיר חרב של פליפה בלתסר ז'ראר. המנון הולנד נכתב לכבודו ונחשב להמנון הלאומי העתיק בעולם.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 ביולי 1551 התחתן וילם עם אנה ואן אגמונט, בתם של מקסימיליאן ואן אגמונט ופרנסואה דה לאנוי. נישואיהם של בני הזוג היו מאושרים, ונולדו להם 3 ילדים:
ב-25 באוגוסט 1561 התחתן וילם עם אנה מסקסוניה, בתם של מוריץ, הנסיך הבוחר מסקסוניה ואגנס מהסן, ממנה נולדו לו 5 ילדים:
ב-24 באפריל 1575 התחתן וילם עם שארלוט דה בורבון, בתם של לואי, דוכס מונפנסייה וז'קלין דה לונגווי. אף הנישואים הללו היו מוצלחים, ונולדו להם 6 בנות:
- לואיזה יוליאנה (1576–1644)
- אליזבת (1577–1642)
- קתרינה בלגיקה (1578–1648)
- שארלוטה פלנדרינה (1579–1640)
- שארלוטה בראבנטינה (1580–1631)
- אמיליה אנטוורפיאנה (1581–1657)
ב-12 באפריל 1583 התחתן וילם עם לואיז דה קוליני, בתם של גאספאר דה קוליני השני ושארלוט דה לאוואל, ממנה נולד לו בן אחד:
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וילם הראשון, נסיך אורנז', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- וילם הראשון, נסיך אורנז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)