וילמה רודולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילמה גלודין רודולף
WilmaRudolphFOEAward.jpg
וילמה רודולף ורוג'ר מאריס (משמאל), בטקס קבלת פרס ספורטאי השנה של סוכנות AP לשנת 1961
מידע כללי
שם בשפת המקור Wilma Glodean Rudolph
לאום ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
תאריך לידה 23 ביוני 1940
מקום לידה קלארקסוויל, טנסי, ארצות הברית
תאריך פטירה 12 בנובמבר 1994 (בגיל 54)
מקום פטירה ברנטווד, טנסי, ארצות הברית
גובה 1.80 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב רומא 1960 100 מטר
זהב רומא 1960 200 מטר
זהב רומא 1960 4x100 מטר שליחות
ארד מלבורן 1956 4x100 מטר שליחות

וילמה גלודין רודולף (אנגלית: Wilma Glodean Rudolph‏; 23 ביוני 1940 - 12 בנובמבר 1994), כונתה "האיילה השחורה"[1], ספורטאית אמריקנית. האצנית האמריקנית הראשונה שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות. היא עשתה זאת במשחקי רומא 1960, בריצת 100 מטר, 200 מטר, ובמרוץ השליחות 4x100 מטרים.

גם הזמנים שהשיגה רודולף בכל אחת מן הריצות היו מעולים, אך מה שהפך אותה לאחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של הספורט היא הדרך המדהימה שהובילה להישג המרשים. וילמה הייתה ילדה נכה, בת למשפחה אפרו-אמריקאית ענייה ומרובת ילדים, שגדלה בדרום ארצות הברית. הצלחתה הגדולה הייתה כנגד כל הסיכויים, הרפואיים, החברתיים והתרבותיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילמה רודולף נולדה ב-23 ביוני 1940 למשפחה מרובת ילדים שחיה בעיירה קלארקסוויל שבמדינת טנסי. היא הייתה הילדה ה-20 של אביה (מתוך 22, ומשתי נשים), ובשנותיה הראשונות סבלה מבריאות ירודה במיוחד. כשהייתה בת שש, ולאחר שהתאוששה פעמיים מדלקת ריאות קשה, הותקפה על ידי נגיף הפוליו. התוצאה הייתה שיתוק ברגלה השמאלית. הרגל הוקפה במעטפת מתכתית, מעין אזיקי ברזל שאפשרו לה ללכת, ובמקביל החלה סדרת טיפולים ארוכה. האחים של וילמה דאגו לעסות את רגלה הפגועה מדי יום, והשגיחו שלא תסיר מעליה את הברזלים. אמה נסעה איתה פעם בשבוע לבית חולים מרוחק לשם טיפול פיזיותרפי מיוחד. המאמץ השתלם, ובגיל תשע הורדו הברזלים מרגלה של וילמה. מעט לאחר מכן החלה דרכה של רודולף להצלחה הספורטיבית.

בגיל 11 החלה וילמה רודולף לשחק כדורסל בבית הספר התיכון המקומי, שהיה מיועד לאפרו-אמריקנים בלבד. באותה תקופה הייתה במדינת טנסי הפרדה מוחלטת בין שחורים ללבנים, וזו באה לידי ביטוי גם בבתי ספר נפרדים. בשנות התיכון אותרה רודולף על ידי אד טמפל, מאמן נבחרת מסלול הריצה של אוניברסיטת המדינה של מדינת טנסי הוא הציע לה לנטוש את הכדורסל, למרות שגובהה היה 1.80 מטר, והזמין אותה להצטרף לאימוני הנבחרת של האוניברסיטה. רודולף נענתה להזמנתו, והפכה עד מהרה לאחת האצניות הטובות בארצות הברית. ב-1956, בהיותה בת 16 בלבד, השתתפה באולימפיאדת מלבורן (1956) בה זכתה עם נבחרת השליחות של ארצות הברית במדליית הארד בריצת שליחות 4x100 מטרים.

אולימפיאדת רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצלחה של רודולף באולימפיאדת רומא הייתה לא רק במדליות, אלא גם בזמני הריצות שהשיגה. בריצת חצי הגמר ל-100 מטר השוותה את שיא העולם דאז כשרצה בזמן של 11.3 שניות. בריצת הגמר עברה את המרחק ב-11 שניות, אולם הדבר לא הוכר כשיא עולם עקב רוח גבית של 2.75 מטר לשנייה (הרף המותר לצורך קביעת זמן רשמי הוא 2 מטר לשנייה לכל היותר). בשלב המוקדמות של ריצת ה-200 מטר שברה את השיא האולימפי כשקבעה זמן של 23.2 שניות. את גמר ה-200 רצה בזמן של 24 שניות. בגמר מרוץ השליחות השיגה הנבחרת האמריקנית זמן של 44.5 שניות, לאחר שבחצי הגמר קבעה שיא עולמי של 44.4 שניות. בגמר עצמו הייתה רודולף הרצה האחרונה ברביעיית הרצות, שהייתה מבוססת על הנבחרת של אוניברסיטת טנסי. מאוחר יותר סיפרה כי ריצת השליחות היה האירוע המועדף עליה, מפני שבזכותו יכלה לעמוד על בימת המדליות יחד עם חברותיה הטובות.

בעקבות האולימפיאדה כונתה רודולף בעיתונות "הפנינה השחורה". אישיותה הנינוחה, כספורטאית וכדמות ציבורית שסוקרה בהרחבה על ידי העיתונות, הקנו לה אהדה ציבורית עצומה. עד היום היא נחשבת כפורצת הדרך של הספורטאיות האפרו-אמריקניות בארצות הברית, כמו פלורנס גריפית' ג'וינר - האצנית האמריקנית השנייה שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות (בסיאול, 1988) וג'קי ג'וינר קרסי, שזכתה ב-6 מדליות אולימפיות. הישגה הגדול בתחום החברתי היה התעקשותה לקיים - לאחר האולימפיאדה - מצעד הוקרה מעורב, ללא הפרדה בין שחורים ללבנים. מושל טנסי, ביופורד אלינגטון (Buford Ellington), ביקש לערוך מצעד לכבודה תוך שמירה על ההפרדה הגזעית כמנהג המקום, אך התעקשותה של רודולף הביאה לכך שבפעם הראשונה בתולדותיה של קלארקסוויל התקיים בעיירה אירוע מעורב.

לאחר האולימפיאדה חזרה רודולף לגור בעיירת הולדתה, נישאה ולימדה חינוך גופני בבית הספר התיכון שבו למדה. בהמשך שימשה בתפקידי אימון בכירים במיין ובאינדיאנה. היא הקימה קרן על שמה, שמטרתה לסייע לילדים מוגבלים באמצעות פעילות ספורטיבית. ב-1973 נבחרה להיכל התהילה של האתלטים האפרו-אמריקנים וב-1974 נבחרה כחברה בהיכל התהילה הלאומי של מקצועות השדה. ב-1977 חיברה אוטוביוגרפיה, שהפכה מאוחר יותר לסרט טלוויזיה. במהלך השנים הללו ילדה ארבעה ילדים.

וילמה רודולף נפטרה ב-12 בנובמבר 1994, בהיותה בת 54, לאחר חודשים של מאבק בסרטן המוח. עשרים שנה לאחר מותה, ב-21 בנובמבר 2014, נכנסה רודולף כחברה בהיכל התהילה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילמה רודולף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התרגום הנכון של "La Gazzella Negra" היה צריך להיות "הצבייה השחורה"