ויניפרד וגנר
_1931.jpg) | |
| לידה |
23 ביוני 1897 הייסטינגס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
5 במרץ 1980 (בגיל 82) איברלינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה, הממלכה המאוחדת |
| בן זוג |
זיגפריד וגנר |
| ילדים |
Wolfgang Wagner, Friedelind Wagner, Wieland Wagner, Verena Wagner Lafferentz |
  | |
ויניפרד מרג'ורי וגנר (באנגלית: Winifred Wagner; 23 ביוני 1897 – 5 במרץ 1980) הייתה אשת חברה גרמנייה-בריטית אשר ניהלה את פסטיבל ביירוית מ-1930 ועד סוף מלחמת העולם השנייה ב-1945. היא הייתה אשתו של זיגפריד וגנר (בנו של ריכרד וגנר). וגנר הייתה ידועה בכך שהעריצה את אדולף היטלר והסתופפה בחברתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות ונישואין
[עריכת קוד מקור | עריכה]וגנר נולדה בשם ויניפרד מרג'ורי ויליאמס בהייסטינגס[1], לג'ון ויליאמס, עיתונאי ומבקר ולשי ולאשתו האנגלייה-דנית, אמילי פלורנס ויליאמס. היא התייתמה מהוריה לפני גיל שנתיים וגדלה בתחילה במספר בתים. בגיל עשר, אומצה על ידי קרובת משפחה גרמנייה רחוקה של אמה, הנרייטה קארופ, ובעלה קארל קלינדוורת', שהיה מוזיקאי וחבר של המלחין הגרמני הידוע ריכרד וגנר[2].
פסטיבל ביירוית נתפס כעסק משפחתי, כאשר הנהגתו עברה מריכרד וגנר לבנו זיגפריד, אך זיגפריד, שהיה ביסקסואל בארון, גילה עניין מועט בנישואין. סוכם שוויניפרד (שהייתה באותם ימים בת 17 תכיר) תכיר את זיגפריד וגנר (שהיה באותם ימים בן 45) בפסטיבל ביירוית בשנת 1914. שנה לאחר מכן הם נישאו[3]. התקווה הייתה שהנישואין יסיימו את המפגשים ההומוסקסואליים התכופים ויספקו יורש ראוי שימשיך את עסק המשפחה. לאחר נישואיהם ב-22 בספטמבר 1915, נולדו להם ארבעה ילדים[3] . לאחר מותו של זיגפריד וגנר ב-1930, ויניפרד וגנר קיבלה לידיה את הנהגת פסטיבל ביירוית, וניהלה אותו עד סוף מלחמת העולם השנייה.
חברות עם אדולף היטלר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1923, ויניפרד וגנר פגשה לראשונה את אדולף היטלר[1], אשר העריץ מאוד את המוזיקה של ריכרד וגנר. כאשר היטלר נכלא בכלא לנדסברג בשל חלקו בפוטש במרתף הבירה, וגנר שלחה לו חבילות מזון וניירת, שבאמצועתן נכתבה אולי האוטוביוגרפיה של היטלר, "מיין קאמפף". אף על פי שוגנר נשארה נאמנה אישית להיטלר, היא הכחישה שתמכה אי פעם במפלגה הנאצית. מערכת היחסים שלה עם היטלר התקרבה כל כך עד שעד 1933 היו שמועות על נישואים בין השניים[1][4].
בית משפחת וגנר בביירוית הפך למקום המפלט המועדף על היטלר[1]. הוא שהה שם פעמים רבות ללא שומרי ראשו, למרות חששות מצד עמיתיו[5]. היטלר העניק לפסטיבל ביירוית מעמד פטור ממס והתייחס לילדיו של וגנר באהבה רבה. כמו היטלר, וגנר האמינה עמוקות בפולחן חילוני-פולקיסטי של לאומיות גרמנית המבוססת על התיאוריה נורדית.
על פי הביוגרפית בריז'יט האמאן, דווח כי וגנר "נגעלה" מרדיפת היהודים בגרמניה הנאצית. באירוע בולט אחד, בסוף שנות ה-30, מכתב ממנה להיטלר מנע את מעצרם של אלפרד פרינגסהיים (אנ') והדוויג דום פרינגסהיים (שבתם קטיה מאן הייתה לנשואה לתומאס מאן)[6]. פרינגסהיים היה מעריץ של וגנר ותמך בו כלכלית לאורך השנים.
לדברי גוטפריד וגנר, נכדה של ויניפרד וגנר, היא מעולם לא הודתה בכך שטעתה ביחס להיטלר, גם לאחר המלחמה. וגנר התייחסה להיטלר כ"אדולף המבורך שלנו". היא התכתבה עם היטלר במשך כמעט שני עשורים. חוקרים לא הורשו לראות את המכתבים, שנשמרו נעולים על ידי אמלי לפרנץ, אחת מנכדיה של ויניפרד וגנר, שהתעקשה שלא ישוחררו עד שכל המשפחה תסכים לכך[7].
סוף חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תבוסת גרמניה הנאצית, כחלק מתהליכי הדה-נאציפיקציה נאסר עליה להשתתף בפסטיבל ביירוית, אותו העבירה לבניה וילנד וולפגנג[1].
ב-1975, וגנר העניקה ראיון מצולם להנס-יורגן סיברברג, בו נראתה כאילו היא לא מתחרטת על עברה. וגנר הצהירה "הפגישה איתו [עם היטלר]" ואמרה כי "זו חוויה שלא הייתי מפספסת"[8], באותה שנה היא רואיינה על ידי דייוויד אירווינג, שם סיפרה שהיא דנה עם היטלר בהצלתם של כמה אנשים. וגנר נפטרה באיברלינגן, אחד האתרים מימי הביניים השמורים ביותר, על שפת ימת קונסטנץ ב-5 במרץ 1980 בגיל 82 ונקברה בביירוית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויניפרד וגנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 Wistrich, Robert S. (2013-07-04). Who's Who in Nazi Germany (באנגלית). Routledge. pp. 270–271. ISBN 978-1-136-41388-9.
- ↑ "How Adolf Hitler fell in love with Sussex orphan". The Argus. 4 בפברואר 2004.
- 1 2 Kinderman, William; Syer, Katherine Rae (2005). A Companion to Wagner's Parsifal (באנגלית). Boydell & Brewer. p. 300. ISBN 978-1-57113-237-6.
- ↑ Hamann, Brigitte (2005) [2002]. "Winifred Wagner". London: Granta. מסת"ב 1862076715. pp. 49 and 99
- ↑ Carradice, Phil (2021-05-31). Hitler and his Women (באנגלית). Pen and Sword History. ISBN 978-1-5267-7955-7.
- ↑ Tony Paterson, "'British' Wagner saved Jews from her friend Hitler" (אורכב 07.09.2005 בארכיון Wayback Machine) The Sunday Telegraph, 25 June 2002
- ↑ "Hitler links: A Wagner, and not proud of it". The Independent. 8 באפריל 2008.
- ↑ Winifred Wagner - THE CONFESIONS - Interview Syberberg 1975 -COMPLETE HD (באנגלית), 16 במאי 2022