לדלג לתוכן

וינסנט ברוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וינסנט ברוקס
Vincent Keith Brooks
לידה 24 באוקטובר 1958 (בן 65)
אנקורג', אלסקה, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 1980–2018 (כ־38 שנים)
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת עיראק
מלחמת אפגניסטן
עיטורים
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין (4)
מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה  מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (4)
כוכב הארד כוכב הארד (2)
מדליית האוויר מדליית האוויר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וינסנט קית' ברוקסאנגלית: Vincent Keith Brooks; נולד ב-24 באוקטובר 1958) הוא קצין בדימוס בדרגת גנרל בצבא ארצות הברית. בתפקידו האחרון שירת כמפקד פיקוד כוחות ארצות הברית בקוריאה.

ברוקס נולד באנקורג' שבאלסקה. אביו היה מייג'ור גנרל בצבא ארצות הברית ואחיו הגדול היה בריגדיר גנרל שפיקד בין השאר על האקדמיה הצבאית של ארצות הברית.

בילדותו נדד בין מדינות שונות בארצות הברית בשל עבודתו של אביו, את לימודיו בתיכון עשה בווירג'יניה ובקליפורניה וסיים אותם ב-1976.

לאחר התיכון המשיך בדרכם של אביו ואחיו והחל ללמוד בווסט פוינט. בשנתו הראשונה שיחק כדורסל בנבחרת המוסד, אז תחת הדרכתו של מייק ששבסקי ולאחר מכן פרש ממנה על מנת להתרכז בלימודיו ובאימוניו הצבאיים. במהלך תקופתו בווסט פוינט נבחר לקפטן מדרגה ראשונה, הדרגה הבכירה ביותר מקרב הצוערים והיה בכך האפרו-אמריקאי הראשון בתפקיד זה.

ב-1980 סיים את לימודיו והוצב כמפקד מחלקה בגדוד הראשון של רגימנט חי"ר 504 בדיוויזיה המוטסת ה-82. בהמשך שימש בגדוד מפקד מחלקת מרגמות כבדות ומפקד מחלקת סיור. בתחילת 1984 יצא ללימודים בבית הספר לחי"ר בפורט בנינג. ביולי 1984 מונה לסגן מפקד פלוגה ולאחר מכן למפקד פלוגה, בגדוד הרביעי ברגימנט החי"ר ה-16 של דיוויזיית החי"ר הראשונה שהוצבה במערב גרמניה.

ב-1992 מונה לקצין תכנון ואימונים בדיוויזיית הפרשים הראשונה, ב-1993 מונה לקצין אג"ם בגדוד השני של רגימנט הפרשים החמישי בדיוויזיה. ב-1995 מונה לעוזרו האישי של סגן יושב ראש המטות המשולבים. בין אפריל 1996 למאי 1998 שירת כמפקד הגדוד הראשון ברגימנט התשיעי של דיוויזיית החי"ר השנייה שהוצבה בקוריאה הדרומית. ביוני 1999 מונה לקצין התכנון של הארמייה השלישית שהוצבה בכווית. ביוני 2000 מונה למפקד הגדוד הראשון בדיוויזיית החי"ר השלישית שנטלה חלק בכוח קוסובו לשמירת השלום לאחר מלחמת קוסובו.

ב-2002 שירת במטות המשולבים כמשנה לעניינים מדיניים-צבאיים בחצי הכדור המערבי, במינוי חירום מונה לקצין במטה פיקוד מרכז של ארצות הברית ושימש דובר הפיקוד בפרוץ מלחמת עיראק שבמהלכה ריכז הפיקוד את השליטה בכוחות הפלישה.[1] ב-2003 מונה למשנה לענייני מלחמה בטרור במטות המשולבים. בדצמבר 2004 מונה לדובר הצבא במשרד מזכיר הצבא של ארצות הברית.

ב-2009 מונה למפקד דיוויזיית החי"ר הראשונה וב-2011 למפקד הארמייה השלישית. ב-2013 מונה למפקד פיקוד צבא ארצות הברית באזור האוקיינוס השקט המשתייך לפיקוד האוקיינוס השקט במקום פרנק וירקינסקי.

באפריל 2016 מונה למפקד פיקוד כוחות ארצות הברית בקוריאה, מפקד הכוח המשולב ארצות הברית-קוריאה הדרומית ומפקד כוחות האו"ם בקוריאה.[2] הוא שירת בתפקיד עד נובמבר 2018.

לאורך שירותו עוטר בעיטורי הצטיינות רבים בהם ארבע פעמים במדליית השירות המצוין, מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה, ארבע פעמים בלגיון ההצטיינות, פעמיים בכוכב הארד וכן בעיטור מסדר השמש העולה דרגה ראשונה.[3]

לאחר שחרורו מונה לדירקטור בחברת ההנדסה ג'ייקוב גרופ. הוא מכהן כעמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד

לברוקס תואר שני בלימודי צבא מהמכללה לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית. הוא נשוי לקרול, ד"ר לפיזיותרפיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וינסנט ברוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]