ויסוצק

**ויסוצק** (כפר)
**Висоцьк**
סמל ויסוצק סמל ויסוצק	דגל ויסוצק דגל ויסוצק
מדינה	אוקראינה
מחוז	רובנו
תאריך ייסוד	1005
שטח	1.85 קמ"ר
גובה	142 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,235 (2008)
קואורדינטות	51°43′N 26°39′E / 51.717°N 26.650°E
אזור זמן	UTC+2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים ויסוצק

ויסוצק (באוקראינית: Висоцьк; בפולנית: Wysock) הוא כפר במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

הכפר, השוכן על הגדה המערבית של נהר הורין, נמצא כ-9 ק"מ ממסילת הברזל בקו רובנו-לוניניץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל היישוב במחוז ווהלין שבשטח הרפובליקה הפולנית השנייה.

יהודי ויסוצק[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בכפר הוא משנת 1623. במהלך פרעות ת"ח ות"ט הצליחו רוב יהודי היישוב להימלט ממנו, ובכך להינצל. לקראת סוף המאה ה-19 היוו היהודים 96.5% מאוכלוסיית הכפר. בראשית המאה ה-20 הוקמה בכפר ספרייה עברית. בזמן הפרעות שנערכו באזור ב-1919, התארגנה בכפר קבוצת הגנה עצמית יהודית.

כתוצאה משרפות גדולות שפרצו ביישוב בשנים 1925 ו-1932 נותרו רבים מיהודיו חסרי קורת גג. בסיוע הג'וינט השתקמה הקהילה, והתגברה ביישוב הפעילות הציונית, תוך הקמת בית ספר עברי, קיום פעילות של תנועות נוער ציוניות ועליית כ-150 מבני היישוב ארצה. בין מלחמות העולם נמנו ביישוב כ-900 יהודים, כשליש מתושביו.

ב-17 ביולי 1941 נכבש היישוב בידי הגרמנים, לאחר שהסובייטים פינו אותו. על יהודי הכפר הוטלו גזירות שונות, ובהן חובת תשלום סכום כופר גבוה, חובת ביצוע עבודות כפייה וחובת ענידת סרט זרוע, אשר הוחלף בהמשך בטלאי צהוב.

ב-20 ביולי 1942 רוכזו כ-1,500 יהודי היישוב וכפרי הסביבה בגטו סגור ומוקף גדר תיל שהוקם במקום, בו שררו תנאי תברואה קשים. ב-9 בספטמבר 1942 פשטו על הגטו שוטרים גרמנים ואוקראינים, ורצחו את יושביו בבורות ירי מחוץ לכפר. כ-50 יהודים מהגטו הצליחו להימלט ממנו טרם האקציה, וכמה יהודים שנמלטו בשעת האקציה, וניסו לחצות את נהר הורין, טבעו בו או נורו בעודם במים, אך כמאה מביניהם, היודעים לשחות, הצליחו לברוח והסתתרו ביערות. בראשית 1943 הצטרפו כמה מהם ליחידות פרטיזנים סובייטיות, כגון האוגדה של סאבורוב והגדוד של סטנובסקי.

ויסוצק שוחררה בידי הצבא האדום ב-12 בינואר 1944. כמה ניצולים יהודים, ששבו לעיירה, נרצחו בידי אוקראינים לאומנים (בנדרוביצים), משום כך עברו האחרים לרובנה^[1].

בשנת 1951 ננטעה חורשה על שם קודשי קהילת ויסוצק (ע״י סטולין) ביער הקדושים של הקרן הקיימת לישראל במבואות ירושלים^[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה פיאלקוב, עיירתנו ויסוצק - ספר זיכרון, ארגון יוצאי ויסוצק בישראל, 1963
אריה פיאלקוב, בנתיבי ימים שמכבר, בתוך אריה פיאלקוב (עורך), פרקי חיים, אפק, 1980, עמ' 57–89
גיטל פיאלקוב, בימי אימים והרג, בתוך אריה פיאלקוב (עורך), פרקי חיים, אפק, 1980, עמ' 9–56
רבקה פיאלקוב-גינדין, בבית ובעיירה, בתוך אריה פיאלקוב (עורך), פרקי חיים, אפק, 1980, עמ' 90–94
גיטל פיאלקוב, גטו ויסוצק באתר האשה היהודיה בשואה