ויסלה (כלב)
 | |
| ארץ מוצא | הונגריה |
|---|---|
| שימושים | ציד ולוויה |
| קבוצה | כלבי ציד |
| תכונות | |
| משקל | 22-30 ק"ג |
| גובה כתפיים | 53-63.5 ס"מ |
| גובה |
58 ס״מ  |
| תוחלת חיים | 13-14 שנים |
| אופי | כלב ציד רב תחומי: גילוי, הצבעה והבאת הציד לצייד (שילוב תכונות של סטר, פוינטר גרמני ורטריבר). נמרץ, נאמן ומסתגל בקלות לחיי משפחה. נבחן, אך אינו כלב תוקפן. היפראקטיבי, גם בגיל מבוגר. |
| אילוף | הסתגלות גבוהה |
| תיאור | קיימות שתי גרסאות של הגזע הנבדלות זו מזו רק בסוג הפרווה, אבל מוכרות כגזעים נפרדים: ויסלה חלק שיער וויסלה בעל שיער מסומר (נדיר מאוד מחוץ להונגריה). צבעי הפרווה הם: חום-זהבהב, ייתכנו כתמים לבנים קטנים על החזה ובגרון אך מעל 5 ס"מ נחשב כתכונה לא תקנית לפי התקן הרשמי ב Fci Standard. |
  | |
ויסלה (בהונגרית: Magyar Vizsla, מבוטא כ-"ויז'לה") הוא גזע של תת המין כלב הבית.
הוויסלה הוא כלב הלאום ההונגרי, ופירוש השם בהונגרית הוא עירני.
היסטוריית הוויסלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-9 הגיעו לאירופה שבטי המגיארים, שלימים הפכו לעם ההונגרי, מלווים בכלביהם.
כלבי הציד שלהם הוכלאו עם הכלבים המקומיים, וצאצאיהם היוו את הבסיס לפיתוח הוויסלה.
בעלי האחוזות ההונגריים, שפיתחו את הצייד כתחביב, גילו שהוויסלה עונה על כל צורכיהם והמשיכו לטפח ולשמר את גזע הוויסלה.
ניתן למצוא ציורים, ותחריטים של ויסלה באומנות העתיקה של העם ההונגרי כבר במאה העשירית.
הוויסלה היה מוזכר גם בכתבי יד במאה ה-14, בהם הוא מתואר כעוזרו האישי של הבזייר (בזיירות היא אמנות השימוש בבזים או בדורסי יום חזקים אחרים לציד עופות ויונקים).
במלחמת העולם הראשונה כלבי הוויסלה השתתפו בתור מעבירי מידע- הם היו מעבירים חבילות, מודעות ומכתבים מהחיילים בקו האש למפקדים בבסיסי הפיקוד.
משפחות אצולה הונגריות שנמלטו מפני הכיבוש הרוסי ב-1945 לארצות אחרות באירופה ובאמריקה, הבריחו איתן את כלביהן וכך הצילו את הגזע מהכחדה והכירו אותו לעולם.
בשנת 54׳ הוקם מועדון הגזע הראשון בארה״ב ובשנת 1960 הוא הוכר כמועדון הגזע הרשמי.
הגידול והטיפוח של הגזע בארץ החל רק בשנות ה-70 ויותר מאוחר אף החלו להשתמש בו ככלב הצלה בזכות חוש הריח המפותח שלו ואהבתו לבני אדם.
מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכלב זה אין ריח גוף, גם לאחר מקלחת. הוא משיר שיער. רגיש לרעשים חזקים וגם בעבר קצצו את זנבו למניעת פציעתו בשדה בשעת הציד. תופעת נטילת ידי אדם בפה מוכרת בגזע, משמעותה נתינת "נשיקה".
מבנה גזע הוויסלה אתלטי, שרירי, רזה ואנרגטי והגזע מתמיד להרשים את בעליו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויסלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)