ויקטוריה חנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטוריה חנה
Victoria Hanna 2019 B.jpg
לידה ירושלים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2015–הווה (כ־7 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.victoriahanna.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ויקטוריה חנה בהופעה בקרקוב, 21/06/2018

ויקטוריה חנה היא אמנית קול ופרפורמנס ומלחינה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטוריה נולדה בירושלים למשפחה דתית, בתו של רב ספרדי חרדי, היא נקראת על שם שתי סבותיה.[1] היא למדה משחק בסטודיו של ניסן נתיב ומאוחר יותר השתלמה במוזיקה הודית. למדה משחק בסטודיו של ניסן נתיב, ומאוחר יותר השתלמה במוזיקה הודית. ויקטוריה חנה נשואה לגיא בירן, עד לשנת 2017 המנהל האמנותי של הזירה הבין-תחומית, ולהם שלושה ילדים. מתגוררת בירושלים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מיצירותיה של ויקטוריה חנה הוא בהשראת טקסטים עבריים עתיקים, כגון ספר הזוהר, ספר יצירה, שיר השירים, וחקר האותיות העבריות כחומר גלם - קולי, מוחשי ורוחני. בעבודתה היא חוקרת את מרחבי הקול האנושי וגבולותיו, בצליל ובשפה. המרחב האמנותי שבו עוסקת ויקטוריה חנה נמצא בין עולם הראפ, היפ הופ, למוזיקה אלקטרונית.

ב-2012 התארחה במופע של בובי מקפרין בישראל כחלק מפסטיבל "מוזיקה והעיר הלבנה".[2] בשנת 2014, חנה העלתה יחד עם גיא שרף את המופע "לך מחכים כל הפרחים" במסגרת מעבדת מחקר בסאונד ותנועה שפיתח ארקדי זיידס. המופע הורכב משירים קאנוניים מלפני קום המדינה, שירים שנשכחו ושירים מוכרים שבאמצעותם חקרה חנה את גבולות הזהות והזיכרון הקולקטיבי הישראלי.[3]

בספטמבר 2015 יצרה מופע משותף עם תמיר מוסקט "בין קסם לכישוף" במסגרת הפסטיבל למוזיקה מקודשת בירושלים.[4] באותה שנה הוציאה את סינגל הבכורה שלה "אל"ף בי"ת", שהפך לתופעה ויראלית, עם עשרות אלפי צפיות ושיתופים.[5] את הסינגל הבא שלה, "22 אותיות", יצרה באותה שנה במסגרת העבודה על אלבום מלא בהפקת תמיר מוסקט. "22 אותיות" הוגדר כראפ קבלי, ולווה בווידאו שביימה הבמאית והכוריאוגרפית מאיה ברינר.[6] על הגדרתה בתקשורת כ"אמנית קול" אמרה: "זו הגדרה שהמציאו לי. מבחינתי הכל זה הגדרות. אני לא יודעת בעצמי מה זה. אני מתעניינת במילים, בשפה, בקולות, במתיחת הקול כמו תדר. מתעניינת בטקסטים עתיקים, מאוד מחוברת לטקסים אפריקאים עתיקים שנותנים כוח מאגי למילה. לקצב של המילים. אני לא מתייחסת לשפה כאל דבר מובן מאליו". ב-2015 השתתפה חנה גם בפסטיבל הפיוט בבית אבי חי, ירושלים בו השתתפו גם ברי סחרוף, אהוד בנאי, ריף כהן, שי צברי, חיים לוק, נועם ענבר, תמיר מוסקט, מורין נהדר ויוצרים ואמנים רבים נוספים, כאשר כל האירועים והמופעים היו הפקות מקוריות שיוצרו במיוחד עבור הפסטיבל.[7]

ב-2017 יצא לאור אלבום הבכורה שלה "ויקטוריה חנה", המבוסס כולו על טקסטים עבריים עתיקים, בהפקת תמיר מוסקט ופרנק וואן דר ווי.[8]

ב-2020 הלחינה ושרה חנה על פי שני מכתבים קצרים של המשוררת זלדה למשוררת יוכבד בת מרים במסגרת פרויקט "גנוזים: מעירים מכתבים ישנים"", בו אנסמבל עיתים, ארכיון גנזים ובית אריאלה העלו לאתר האינטרנט "גנזים" פרשנויות יצירתיות לעשרות מכתבים של סופרים וסופרות.[9][10]

ב-2021 השתתפה ביצירה מוזיקלית שנוצרה במיוחד עבור פסטיבל העוד בירושלים, "הגולם" – יצירה מוזיקלית לפואמה עכשווית מאת חביבה פדיה, רוחמה כרמל ופיקה מגריק, בה השתתפו חנה והמוזיקאי האיראני אמיר שהאסאר.[11]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכת הקרן למצוינות בתרבות לשנת 2009 ומלמדת בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים.

הופעות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998 – ערכה מסע בעקבות קברטים של קארל שוונק מגטו טרזין ושרה אותם בצ'כית בסרט הגרמני Those days in Terezin, בבימויה של Sibylle Schonmann, סרט שהוצג בפסטיבלים שונים בעולם.
  • 1999 – שיחקה (הלחינה ושרה) את לאה בהצגה הדיבוק בתיאטרון הבימה, בבימויו של חנן שניר.
  • 2000– יצרה את המופע "קמתי אני לפתוח" בבימוי רות קנר בזירה הבין-תחומית ייעוץ אמנותי והדרכת משחק: רות קנר, הזירה הבין-תחומית, תיאטרון ירושלים.
  • 2003 - פסטיבל המוזיקה המקודשת של ניו דלהי בפני הדלאי לאמה.
  • 2005 - "Signals" - מופע שערכה וביימה רות קנר, מתוך חמרי יצירתה של ויקטוריה חנה. העבודה, המשלבת אמצעים קוליים ומוזיקליים ווידאו ארט, שואבת ממקורות של טקסטים עבריים עתיקים העוסקים בלימוד האותיות ככוח יוצר: "ספר יצירה", המיוחס לאברהם אבינו, המתאר את בריאת העולם באמצעות אותיות, המהוות את הקוד הגנטי של המציאות, וספרו של רבי אברהם אבולעפיה שחי במאה השלוש עשרה בספרד והקדיש את כל חייו ללימוד האותיות, שמותיהן וצירופיהן בעלי המשמעויות המיסטיות. המופע הוצג בתיאטרון ה"'קיצ'ן" בניו יורק.
  • 2006 - הופעה מרכזית של שיר השירים בפסטיבל סינגפור לאמנויות הבמה. במופע הזה התארחו אמני קול בינלאומיים שמתעסקים באובר-טונים, התארחו בו גם הרביעייה הישראלית העכשווית, וולפגנג זאוס וחוזי.
  • 2008 - השתתפה בסרט של נורית אביב על השפה העברית בהפקת ארטה. הסרט שודר ברחבי תבל וגם בערוץ 8.
  • יוני 2009 - "בבל" - פרויקט עם בובי מקפרין בבזל. מופע גדול עם עוד משתתפים וזמרים מחוץ לישראל שמקפרין אסף ובמהלך המופע היה לה איתו דואט.
  • נובמבר 2010 - הופיעה בפסטיבל העוּד עם היצירה "לך מחכים כל הפרחים", שמבוססת על שירים עבריים קדומים.
  • נובמבר 2021 - הופיעה בפסטיבל העוד עם "הגולם", יצירה מוזיקלית לפואמה עכשווית של חביבה פדיה, רוחמה כרמל ופיקה מגריק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטוריה חנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונה טאוזינגר, ‏העברית היא כלי עבודה וכלי ריפוי, באתר ישראל היום, 29 ספטמבר 2019
  2. ^ ynet (2012-04-30). "בובי מקפרין בישראל: "מוזיקה צריך לחלוק"". Ynet. נבדק ב-2022-04-05.
  3. ^ רותם, חגית פלג (2014-11-19). "חופר עמוק: סוף שבוע של מחול עם הרקדן והכוריאוגרף ארקדי זיידס". Globes. נבדק ב-2022-04-04.
  4. ^ ynet (2015-08-23). "אלף בית דואט: ויקטוריה חנה ותמיר מוסקט". Ynet. נבדק ב-2022-04-04.
  5. ^ שושן, אבי (2015-02-18). "ויקטוריה חנה: בת הרב שכובשת את הרשת". Ynet. נבדק ב-2022-04-04.
  6. ^ ynet (2015-09-09). "אות לבאות: ויקטוריה חנה חוזרת בקליפ חדש". Ynet. נבדק ב-2022-04-04.
  7. ^ ynet (2015-09-17). "הרב חיים לוק קורע שערי שמים". Ynet. נבדק ב-2022-04-04.
  8. ^ "ויקטוריה חנה היא בדיוק מה שהמוזיקה העברית צריכה". הארץ. נבדק ב-2022-04-04.
  9. ^ פלוטקין, יובל (2020-12-28). "מפגש מצמרר עם פתק: המחווה של ויקטוריה חנה לזלדה". Ynet. נבדק ב-2022-04-05.
  10. ^ תימורה לסינגר, “המון חיים אצורים בדפים המתים": פרויקט גנוזים מעיר מכתבים ישֵנים, גלובס, ‏15 בינואר 2021
  11. ^ בסימן נשים פורצות דרך: פסטיבל העוד הבינלאומי יוצא לדרך | כל העיר, כל העיר ירושלים, ‏2021-11-16
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקטוריה_חנה&oldid=33891178"