ויקטור דזנאי
 | |
| לידה |
25 במאי 1884 ארד, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1968 (בגיל 84) קלוז'-נאפוקה, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה |
  | |
ויקטור דזנאי (במקור דיטריכשטיין,[1] (בהונגרית: Déznai Viktor; ארד, 25 במאי 1884 – קלוז'-נאפוקה, 1 בדצמבר 1968) היה סופר יהודי-הונגרי ברומניה, חוקר אורבניזם דהיינו עירוניות (תחום מדעי).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור דיטריכשטיין נולד במשפחה יהודית.[2] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט ובסורבון בפריז כמורה לשפה ולספרות צרפתית, ודוקטור במדעי הרוח. משנת 1907 היה מורה בטימישוארה בבית הספר התיכון הריאלי הראשי הממלכתי, משנת 1919 היה מורה בבית הספר התיכון היהודי והמנהל של גימנסיית הפועלים. בין השנים 1948–1950 היה פרופסור במחלקה לעירוניות ולתכנון ערים באוניברסיטת בבש-בויאי בקלוז'-נפוקה. עד 1958 עבד גם בספריית האקדמית בקלוז'.
עבודת הדוקטורט שלו (על רגשות הטבע בספרות הצרפתית של המאה ה-17, בודפשט, 1907), שכבר יצאה לאור בהוצאתו, הוכיחה את רב צדדיותו. הוא החל את לימודיו במדע העירוניות לפני מלחמת העולם הראשונה, ומחקריו בתחום זה נקראו על ידו אורבנולוגיה כבר בשנת 1912; מונח זה אומץ גם על ידי הספרות בעולם, בתוספת המילה אורבניסטיקה, כלומר היישום הטכני של מדע העירוניות.
הוא למד בהרחבה את בעיית התכנון העירוני מתחת לפני הקרקע והשתתף בקונגרסים בינלאומיים לתכנון עירוני. בשנת 1934 בליון וב-1937 בפריז. הוא היה חבר בכמה אגודות אירופאיות ואמריקאיות ומשנת 1930 הציע כמה הצעות (כולל למכון הפדגוגי ג'יי-ג'יי רוסו של אוניברסיטת ז'נבה) לארגון אולימפיאדות אינטלקטואלות משנות ה-30 של המאה ה-20 ואילך. לאחר מלחמת העולם השנייה פיתח תוכנית להקמת מכון מחקר לעירוניות הן בינלאומי והן מקומי, וכתב את ההיסטוריה העירונית של קלוז'-נאפוקה על פי הזמנה ממלכתית.
כחצי מאה מחקריו על מדע העירוניות התפרסמו בחמש שפות בחמישה כתבי-עת, בהם Urbanismul הרומני, בכתב העת בבודפשט בשם Városok Lapja, בפריז ב-La Vie Urbaine ב-Zirkel בשטוטגרט וב-Oeuvres בז'נבה, עם התייחסות מיוחדת לפיתוח של ערים כמו: בוקרשט, טימישוארה, קלוז'. הוא עבד בעיתון טימישוארה, בעיתונות בשפה ההונגרית: ב"עידן שלנו" (שני הנהרות), "דרכנו", "טריבונה", וכן בעיתונות בשפה הרומנית כמו: Contemporanul, Viața Economică.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Lurbanisation du monde (בריסל, 1932).
- תוכנית D (עם אישטוואן גרדוני, רומן, הוצאת פראגר, ברטיסלבה, 1938).
- ברית המועצות, 1–2; הספר הרוסי, קלוז'-נאפוקה, 1946.
- פירוטו על הסיווג הכללי של ערים נותר בכתב יד, ויחד עם ספרייתו, אוספיו, התכתבויותיו נתרמו לספריית סניף האקדמיה בקלוז'.
- סיפור חייו ועבודתו נכתבו על ידי תלמידו, ג'רג' בלייר (כתב היד בבעלות המשפחה).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés I. (A–F). Főszerk. Balogh Edgár. Bukarest: Kriterion. 1981.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Névváltoztatása a M. Kir. Belügyminisztérium 5130/1907. számú rendelete alapján
- ^ Dr. Déznai Viktor a centropa.org-on