ויקטור סביניך

ויקטור סביניך
לידה	7 במרץ 1940 (בן 85); מחוז קירוב, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה לגאודזיה וכרטוגרפיה
תקופת פעילות	1978–1988 (כ־10 שנים)
עיסוק	מודד
תארים	דוקטור נאוק להנדסה
בשירות	קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1989); מסדר סטארה פלנינה (9 ביוני 2003); מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות (1981); מסדר גאורגי דימיטרוב (1988); מסדר סוחבאטאר (22 באוקטובר 1981); גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה (1988); גיבור הרפובליקה העממית של מונגוליה (22 באוקטובר 1981); פרס ממשלת רוסיה למדע ולטכנולוגיה; עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה; מסדר הידידות של וייטנאם; מדליית ותיק העמל; אזרחות כבוד של קירוב; Russian President's Prize in the field of education; Prize of the Government of the Russian Federation in the field of education; תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית; פרס הפדרציה הרוסית (1996); עיטור לנין (17 ביוני 1988); העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (6 במרץ 2000); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (11 בנובמבר 1994); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (12 בדצמבר 2010); גיבור ברית המועצות (26 במאי 1981); עיטור לנין (26 במאי 1981); עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2 בנובמבר 2004); מדלייה להנצחת 300 שנה לצי הרוסי; טייס חלל של ברית המועצות (1981); מדליה על הישגים בכיבוש החלל (12 באפריל 2011); כוכב הזהב (20 בדצמבר 1985); מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; גיבור ברית המועצות (20 בדצמבר 1985); כוכב הזהב (26 במאי 1981); עיטור לנין (20 בדצמבר 1985); Order of Gagarin; בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו ;
זמן שהייה בחלל	252 ימים, 17 שעות, 38 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית	1
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית	5 שעות, 0 דקות
משימות
	סויוז T-4, סויוז T-13, סויוז TM-5
עיטורים
	(פעמיים) (3 פעמים) (3 פעמים)

ויקטור פטרוביץ' סביניך (ברוסית: Виктор Петрович Савиных; ‏נולד ב־7 במרץ 1940) הוא קוסמונאוט סובייטי שטס ב-2 משימות חלל כחבר משלחת לתחנת החלל סאליוט 6 וסאליוט 7.

קורות חיים

ויקטור סביניך נולד בכפר במחוז קירוב. הוא סיים בית הספר בשנת 1957 והתחיל ללמוד בעיר פרם לטכנאי רכבות. לאחר סיום בית הספר לטכנאים הוא עבר תקופה קצרה וגויס לצבא. בצבא הוא שירת ביחידת מודדים. בשנת 1963 הוא החל ללמוד המכון למיפוי ומדידות וסיים אותו בהצטיינות בשנת 1969 תוך הסמכה למהנדס מכונות בהתמחות לאופטיקה. ויקטור סביניך החל לעבוד בתאגיד הטילים והחלל אנרגיה.

בשנת 1978 ויקטור סביניך נכלל ביחידת הקוסמונאוטים.

בשנת 1981 הוא ביצע טיסה בחללית סויוז T-4 (ולדימיר קובליונוק היה מפקד צוות). החללית התחברה לתחנת החלל סאליוט 6 ומשלחת מס' 5 החלה לפעול.סביניך היה האדם ה-100 בחלל. המשלחת חזרה לכדור הארץ לאחר 74 ימים פעילות.

בשנת 1984 נערכה הטיסה השנייה בחללית סויוז T-13 (ולדימיר דז'ניבקוב היה מפקד צוות). במהלך טיסה זו הם ביצעו עגינה ידנית לתחנת החלל סליוט 7 וביצעו בה מספר תיקונים חשובים. הצוות הצליח לבצע את המשימות הנדרשות ובהמשך החל לפעול כמשלחת מס' 4 לתחנת החלל. סביניך ביצע פעילות חוץ רכבית להרחבת פאנל סולארי שנמשכה כ-5 שעות. לאחר סיום פעילות המשלחת הוא המשיך לפעול במשלחת מס' 5 לתחנת החלל. סביניך חזר לכדור הארץ בחללית סויוז T-14 לאחר 168 ימים בחלל.

בשנת 1988 נערכה הטיסה השלישית בחללית סויוז TM-5 (אנטולי סולוביובהיה מפקד צוות) ואלכסנדר אלכסנדרוב (בולגריה). החללית התחברה לתחנת החלל מיר. בתחנת החלל כבר פעלה משלחת מס' 3 בפיקוד ולדימיר טיטוב. הם חזרו לכדור הארץ בחללית סויוז TM-4 לאחר סיום תוכנית ניסויים.

בפברואר 1989 ויקטור סביניך מונה לרקטור של מכון למיפוי ומדידות בו למד. הוא השלים דוקטורט וכתב מספר ספרים בנושא חקר החלל. בשנת 2007 ויקטור סביניך סיים את כהונתו ותוך זמן קצר נבחר לנשיא המכון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויקטור סביניך בוויקישיתוף