ויקטור סימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור סימוב
Виктор Симов
לידה 14 באפריל 1858
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוגוסט 1935 (בגיל 77)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויקטור סימוברוסית: Виктор Симов;‏ 14 באפריל 185821 באוגוסט 1935) היה צייר ותפאורן רוסי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא סיים את לימודיו בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה בשנת 1882. בשנים 1885 עד 1886 עבד כמעצב עבור סבבה ממונטוב באופרה הפרטית שלו. הוא גם יצר כמה ציורים וליטוגרפיות. ב-1896 ערך תערוכה משותפת, עם יצחק לויתן ואלכסנדר פופוב באודסה.

עיצוב במה לאופרה, 1915

בשנת 1898, הוא החליט להקדיש את הקריירה שלו לעבודה עם התיאטרון האמנותי של מוסקבה שנוסד באותה העת, שם ייצר עיצובים ותפאורות לחמישים ואחת הצגות וזכה להערצתו של השחקן האיקוני, קונסטנטין סטניסלבסקי.[2] סימוב לא רק יצר אסתטיקה חדשה לתפאורה, הוא גם עסק בפרשנויות אידאולוגיות של החומר, ותהליך הבימוי. יחד עם סטניסלבסקי, הוא החל את הפרקטיקה של מחקר שטח.[3]

הוא הרחיב את פעילותו ב-1909, על ידי תכנון דאצ'ה בשיתוף עם האדריכל, ליאוניד וסנין.[4] ב-1912, מסיבות לא ידועות, עזב את התיאטרון האמנותי ועבד במקום זאת בתיאטרון החופשי של מוסקבה, בתיאטרון מאלי ובתיאטרון האופרה באולפני המשחק של סטניסלבסקי.

ב-1924 הוא עיצב תפאורות המתארות את מאדים, לסרט המדע הבדיוני פורץ הדרך, "אליטה", מאת יעקב פרוטזנוב. בשנה שלאחר מכן שימש גם כמעצב, בניהולו של איבן סטפנוב, עבור "מנהל התחנה", סרט דרמטי המבוסס על סיפור מאת אלכסנדר פושקין. מאוחר יותר באותה שנה חזר לתיאטרון האמנות, שם שהה עד מותו ב-1935, בן שבעים ושבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור סימוב בוויקישיתוף
  • ביוגרפיה (ברוסית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul Fryer and Anastasia Toros (Eds.) Viktor Simov: Stanislavsky’s Designer, Routledge, 2019
  2. ^ Большая советская энциклопедия (Great Soviet Encyclopedia). B. A. Vvedensky (Ed.) 2nd ed., Vol.39. Сигишоара — Соки. 1956.
  3. ^ Simov Viktor | Masters of Soviet Art, www.digitalsovietart.com
  4. ^ A. G. Chinyakov, Братья Веснины (The Vesnin Brothers), Стройиздат, 1970