ויקטור פונטה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |||||||
| צילום מנובמבר 2014 | |||||||
| לידה |
20 בספטמבר 1972 (בן 51) בוקרשט, רומניה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ויקטור ויורל פונטה | ||||||
| מדינה |
רומניה | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת בוקרשט  | ||||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | ||||||
| בת זוג |
רוקסאנה פונטה דצ'יאנה אוקטביה לבית סְרבו | ||||||
|
victorponta | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
עיטור הרפובליקה (2016) | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
ויקטור ויורל פונטה (ברומנית: Victor Viorel Ponta; נולד ב-20 בספטמבר 1972 בבוקרשט) הוא פוליטיקאי רומני, בעל רקע סוציאל-דמוקרטי, משפטן בהכשרתו, שכיהן כראש ממשלת רומניה בשנים 2012–2015, היה יושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובין פברואר 2012 - פברואר 2014 היה מנהיג הברית הסוציאל-ליברלית . ב- 2020 פונטה היה יושב ראש הקרן "מיזמי שיתוף פעולה אזורי בים השחור 2020 "[1]. ב-2022 מפלגתו הצטרפה כמשקיפה למפלגת הסוציאליסטים האירופים.
התחלת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פונטה נולד בבוקרשט, במשפחה שמצד אמו (קורניליה נאום) יש לה שורשים ארומניים - מן היישוב ווסקופויה (בזמנו מוסקופולה) באלבניה. פונטה למד בבית הספר התיכון על שם יון נקולצ'ה בבבוקרשט. בשנת 1989 שיחק בקבוצת הכדורסל צ'.ס. "סטיאווה בוקרשט" שזכתה באליפות ליגת הנוער הרומנית.
פונטה הוא בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוקרשט (1995) ושל האוניברסיטה הלאומית לביטחון על שם קרול הראשון בבוקרשט (2002). היה מדריך עוזר של אדריאן נסטאסה בחוג למשפט בינלאומי. בשנת 2000 שהה שישה חודשים באיטליה והשתלם בקורס למשפט פלילי בינלאומי באוניברסיטת קטניה בסיציליה. מחצית הזמן עשה השתלמות בפרקליטות הלאומית אנטי-מאפיה בשנת 2003 סיים דוקטורט במשפט פלילי בינלאומי באוניברסיטת בוקרשט, בהדרכתו של אדריאן נסטאסה. עד שנת 1998 עבד כתובע בפרקליטות של הרובע 1 בבוקרשט, ובשנים 1998 - 2002 כתובע בבית המשפט הגבוה - כחלק מהמאבק בשחיתות, משפט פלילי והמאבק בפשיעה. בשנים 2000 - 2001 כיהן כמתאם של הלשכה למאבק בהלבנת הכספים.
כשבחורף 1998, בתי המשפט סבלו מבעיות קשות של הסקה, הוביל פונטה את השביתה הראשונה של המשפטנים, ברובע 1 בבוקרשט, על מנת להשיג שיפור התנאים הפיזיים של עבודתם.
פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פונטה החל את דרכו הפוליטית ב- 2001, לאחר שאדריאן נסטאסה, הציע לו את תפקיד מזכיר המדינה - ראש גוף הבקרה והמאבק בשחיתות מטעם הממשלה, שנקרא לאחר מכן גוף הבקרה של הממשלה. הוא מילא תפקיד זה בשנים 2001–2004. בשנת 2002 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הפך ליושב ראש ארגון הנוער שלה בשנים 2003–2006. החל משנת 2003 כיהן כסגן יושב ראש המפלגה, וכעבור שנתיים, חל משנת 2004 פונטה כיהן כחבר בבית הנבחרים הרומני מטעם מחוז גורז'. ובאותה שנה, בגיל 31, היה לשר הצעיר שבכל ממשלות רומניה שלאחר מהפכת 1989: השר האחראי על בקרת הקרנות האירופיות ויישום מדיניות האיחוד האירופי ברומניה.
בהתחלת דרכו במפלגה נאבק על מעמדו בתוכה. בשלב מסוים הפסיד במרוץ לתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה ויריביו הוותיקים דרשו סילוקו מהמפלגה. יחד עם שאר מנהיגי מפלגתו נחל אכזבה גדולה כשהנשיא בססקו זכה במשאל העם בשנת 2007 והוחזר לתפקיד ממנו הושעה זמן מה קודם לכך על ידי הפרלמנט.
בשנים 2008 - 2009 היה לשר אחראי על הקשר עם הפרלמנט בממשלת אמיל בוק. יחד עם שאר השרים הסוציאל-דמוקרטים התפטר בסוף שנת 2009 מממשלת בוק אחרי פיטוריו של סגן ראש הממשלה ושר הפנים דן ניקה.
בפברואר 2010 התמודד פונטה על תפקיד יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית וניצח את מירצ'ה ג'ואנה ב 856 קולות מול 781. ב-5 בפברואר 2011 כרת פונטה ברית עם המפלגה הלאומית ליברלית PNL בראשותו של קרין אנטונסקו ועם המפלגה השמרנית של הטייקון דן ווייקולסקו במסגרת הברית הסוציאל-ליברלית. בנובמבר 2011 מירצ'ה ג'אונה סולק מהמפלגה. ב-2012 נבחר לסגן יושב ראש האינטרנציונל הסוציאליסטי, אולם בינתיים הוא סולק מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
ב-27 באפריל 2012 נתבקש על ידי הנשיא טראיאן בססקו להרכיב ממשלה חדשה, אחרי שממשלת מיכאי רזבאן אונגוריאנו הודחה בהצבעת אי אמון ולקראת הבחירות לפרלמנט בנובמבר 2012. במרץ 2014 הרכיב ממשלה שלישית בתמיכת שלוש מפלגות אחרות: המפלגה הדמוקרטית של ההונגרים ברומניה UDMR, המפלגה השמרנית והאיחוד הלאומי לקדמת רומניה, המפלגה PNL עזבה את הברית בפברואר 2014. בעוד המפלגה הלאומית ליברלית של קרין אנטונסקו עברה לאופוזיציה. ממשלתו התפטרה בנובמבר 2015, בעקבות האסון מ-30 באוקטובר 2015 במועדון "קולקטיב" בבוקרשט. הוא הוחלף על ידי דאצ'יאן צ'ולוש.
אחרי שזוכה על ידי בית המשפט העליון בשתי פרשות של האשמות בשחיתות, הקים בספטמבר 2017 את מפלגת פרו-רומניה עם דניאל קונסטנטין. (בעבר יושב ראש המפלגה השמרנית)בנובמבר 2019 נבחר לסגן יושב ראש המפלגה הדמוקרטית האירופאית.
פרשת הדוקטורט וזיכוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 הועלו נגדו חשדות של פלגיאט חמור לגבי עבודת הדוקטורט במשפטים שכתב באוניברסיטת בוקרשט בשנת 2003 בהדרכתו של פרופ' דיאקונו. שתי ועדות שחקרו את הנושא העלו מסקנות סותרות. לדברי פונטה חשדות אלה היו חלק ממזימה נגדו מצד הנשיא בססקו. ב-2016 המועצה הלאומית להכרת תארים, דיפלומות ותעודות אוניברסיטאיות CNATDCU ביטלה אל התואר דוקטור למשפטים של פונטה [2] ב־14 ביולי 2020 אישר בית המשפט העליון של רומניה שעבודת הדוקטורט שלו הייתה פלגיאט.[3] לעומת זאת ב־10 במאי 2018 זיכה בית המשפט העליון את פונטה מהאשמות בשחיתות, זיוף, העלמות מס והלבנת הון בנוגע לתקופת עבודתו כעורך דין בשנים 2011-2007.[4]
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור פונטה נשוי בשנית החל משנת 2006 לדצ'יאנה אוקטביה סרבו, חברה בפרלמנט האירופי. יש לו שני ילדים: בן מנישואיו לאשתו הקודמת, רוקסנה, וילדה מנישואיו השניים. בגלל תווי פנים מסוימים המזכירים את שר החוץ הנודע של רומניה בין מלחמות העולם, ניקולאיה טיטולסקו, יש שכינו אותו "טיטולסקו הקטן".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ויקטור פונטה
ויקטור פונטה, ברשת החברתית פייסבוק
ויקטור פונטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ויקטור פונטה, ברשת החברתית אינסטגרם- באתר קרייר און ליין - ריאיון עם ויקטור פונטה ב-11 במרץ 2004
- דיוקן באתר "מפת הפוליטיקה"
- הכתבה "ויקטור פונטה - ה"חתול" שבפוליטקה הרומנית - ב-6 באוקטובר 2008
- כתבה באתר "עיתונים" הרומני - משורשים אלבניים ואיטלקיים למועמדות לנשיאות רומניה - 24 ביולי 2014 (ברומנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}