ויקטור פרוקופנקו
| לידה |
24 באוקטובר 1944 מריופול, שבברית המועצות | |||
|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 באוגוסט 2007 (בגיל 62) אודסה, אוקראינה | |||
| מקום קבורה |
2nd Christian Cemetery | |||
| שם מלא | ויקטור יבהניוביץ' פרוקופנקו | |||
| מדינה |
ברית המועצות, אוקראינה | |||
| גובה | 186 ס"מ | |||
| השכלה |
Higher School of Coaches | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מפלגה |
מפלגת האזורים | |||
| פרסים והוקרה | ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
=ויקטור יבהניוביץ' פרוקופנקוב' (באוקראינית: Віктор Євгенович Прокопенко); (24 באוקטובר 1944 - 18 באוגוסט 2007 ) היה כדורגלן ומאמן כדורגל סובייטי-אוקראיני. היה מאמנה הראשון של הנבחרת הלאומית של אוקראינה.
קריירת שחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויקטור פרוקופנקו נולד במריופול. בצעירותו שיחק בקבוצת חובבים של מפעל פלדה בעיר (בו הוא עבד). את שירותו הצבאי עשה בקבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה, שם שיחק בקבוצת הכדורגל של הצבא. לאחר השירות הצבאי, שיחק בקבוצת ניבה ויניצה מהליגה הסובייטית השנייה. בשנת 1969 עבר לקבוצת צ'רנומורץ אודסה מהליגה הבכירה. בהמשך שיחק בשחטאר דונצק ולוקומוטיב חרסון. לקרת סוף קריירת הכדורגלן שלו חזר לצ'רנומורץ אודסה. בשנת 1976.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישה ממשחק פעיל הצטרף לצוות האימון של צ'רנומורץ אודסה. בשנת 1982, לאחר הדחת ניקיטה סימוניאן מתפקיד המאמן הראשי של הקבוצה, מונה פרוקופנקו במקומו. הוא אימן את הקבוצה במשך 4 שנים, במהלכן הייתה הקבוצה בצמרת ליגת העל הסובייטית והשתתפה גם בגביע אופ"א. בסיום עונת 1986 ירדה צ'רנומורץ אודסה מליגת העל הסובייטית לליגה הראשונה ובעקבות כך פוטר פרוקופנקו מתפקידו. הוא עבר לאמן את קבוצת רוטור וולגוגרד מהליגה הסובייטית הראשונה. בשנה ראשונה שלו בקבוצה הצליח להשאיר אותה בליגה הראשונה ובשנתו השנייה - הצליח להעלות את הקבוצה לליגת העל.
בשנת 1989 חזר פרוקופנקו לאמן את צ'רנומורץ אודסה (שבינתיים הצליחה לחזור לליגת העל הסובייטית). הוא אימן את הקבוצה בתקופת התפרקות ברית המועצות וכינון ליגת העל האוקראינית. בשנת 1992 היה בין מקימי הנבחרת הלאומית של אוקראינה והיה למאמן הראשון שלה. הוא החזיק בתפקיד כחצי שנה וחזר לאמן את צ'רנומורץ אודסה. בשנת 1994 נסע לרוסיה, שם מונה למאמן של קבוצת רוטור וולגוגרד. הוא אימן את הקבוצה במשך חמש שנים. בשנתיים הראשונות הייתה הקבוצה בצמרת הליגה הרוסית, אך בהמשך ירדה לאמצע הטבלה. את עונת 1998/1999 היא סיימה במקום 11. בתום עונה זו התפטר פרוקופנקו מתפקידו.
הוא זומן על ידי רינאט אחמטוב לתפקיד מאמן ראשי של שחטאר דונצק. הוא אימן את הקבוצה במשך שתי עונות, במהלכן זכתה הקבוצה בגביע אוקראינה, אך הפסידה את מאבק על האליפות לדינמו קייב. פרוקופנקו התפטר מתפקיד המאמן, בעקבות הפסד האליפות, אך נשאר במועדון בתפקיד סגן הנשיא. באפריל 2002 עזב את שחטאר, כדי לאמן את דינמו מוסקבה. בסוף 2003 עזב את דינמו וחזר לאוקראינה. הוא המשיך למלא תפקידים בהנהלת שחטאר דונצק. בשנת 2004 מילא לתקופה קצרה את תפקיד המאמן הראשי של שחטאר, לאחר התפטרותו של ברנד שוסטר.
בשנת 2006 נכנס פרוקופנקו לפוליטיקה - הוא נבחר לפרלמנט האוקראיני מטעם מפלגת האזורים. ויקטור פרוקופנקו מת באופן פתאומי בביתו באודסה ב-18 באוגוסט 2007 כתוצאה משבץ מוחי.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כמאמן
- הגביע האוקראיני (3) - 1992, 1993/1994, 2000/2001
- גביע הפדרציה הסובייטי - 1990
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויקטור פרוקופנקו, באתר Transfermarkt
- ויקטור פרוקופנקו, באתר WorldFootball.net
- ויקטור פרוקופנקו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ויקטור פרוקופנקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כדורגלנים סובייטים
- חלוצי כדורגל סובייטים
- כדורגלני צ'רנומורץ אודסה
- כדורגלני ניבה ויניצה
- כדורגלני שחטאר דונצק
- כדורגלני קריסטל חרסון
- מאמני כדורגל סובייטים
- מאמני כדורגל אוקראינים
- מאמני נבחרת אוקראינה בכדורגל
- מאמני שחטאר דונצק
- מאמני דינמו מוסקבה (כדורגל)
- חברי המועצה העליונה של אוקראינה
- סובייטים שנולדו ב-1944
- סובייטים שנפטרו ב-2007