ויקטור רוטשילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויקטור רוטשילד
אין תמונה חופשית
לידה 31 באוקטובר 1910
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 1990 (בגיל 79)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Brady Street Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע שחקן קריקט, בנקאי, זואולוג, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר בית הלורדים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Teresa Rothschild, Barbara Hutchinson עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית
  • מדליית ג'ורג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נתנאל מאייר ויקטור רוטשילד, הברון רוטשילד השלישי (31 באוקטובר 1910 - 20 במרץ 1990) היה בנקאי, מדען, קצין מודיעין בריטי במלחמת העולם השנייה, ובהמשך היה מנהל בכיר בחברת רויאל דאטש של ובבנק הבריטי "נ.מ. רוטשילד ובניו". שימש כיועץ לממשלות אדוארד הית' ומרגרט תאצ'ר בבריטניה. היה צאצא של הענף הבריטי של משפחת רוטשילד. ויקטור רוטשילד יזם ומימן את הטלוויזיה החינוכית הישראלית, באמצעות קרן יד הנדיב[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטשילד היה בנם היחיד של צ'ארלס רוטשילד ורוז'יקה רוטשילד (נולדה בשם: הברונית אדל פון ורטהיימשטיין). שני הוריו היו יהודים, אביו בן למשפחת הבנקים רוטשילד ואמו בת למשפחה היהודית הראשונה באוסטריה שקיבלה תואר אצולה ללא צורך להתנצר. הוא גדל באחוזת ואדדסון ובאחוזת טרינג פארק, ובתים משפחתיים אחרים. היו לו שלוש אחיות, ביניהן פאנוניקה דה קניגסווארטר (הידועה בכינוי "ברונית הג'אז") ודיים מרים לואיזה רוטשילד, מדענית שעסקה בזואולוגיה, באנטומולוגיה ובבוטניקה. רוטשילד סבל מהתאבדות אביו כשהיה בן 13. הוא התחנך בבית הספר הארו, אחד מבתי הספר היוקרתיים והוותיקים באנגליה. בבית הספר התמחה בביולוגיה וחלם להיות מדען[2].

הוא למד בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', פיזיולוגיה, צרפתית ואנגלית. בעת לימודיו בקיימברידג' היה מקורב לחוגים מרקסיסטים, אם כי הצהיר על עצמו שהוא "שמאלני קלות אך אף פעם לא היה מרקסיסט"[3]. בשנת 1935, השלים את לימודי הדוקטורט שלו במחלקה לזואולוגיה שחקרה את תהליך ההתרבות. הוא נשאר כעמית מחקר באוניברסיטה עד מלחמת העולם השנייה[2].

רוטשילד ירש את התואר הברון רוטשילד השלישי, בגיל 26 בעקבות מות דודו וולטר רוטשילד, הברון רוטשילד השני ב-27 באוגוסט 1937, לאחר שהוא נפטר ללא ילדים. הוא ישב כחבר מפלגת הלייבור בבית הלורדים, אך דיבר שם רק פעמיים במהלך חייו (שני הנאומים היו בשנת 1946, אחת על פיסטור של חלב, ואחרת על המצב בארץ ישראל)[4].

רוטשילד גויס לעבודה ב-MI5 בזמן מלחמת העולם השנייה, בתפקידים הכוללים סילוק פצצות, דיסאינפורמציה וריגול, וזכה ב"מדליית ג'ורג'" (אנ') על "עבודה מסוכנת בנסיבות מסוכנות חיים"[5]. הוא היה ראש מחלקת B1C, "מדור הנפץ והחבלה", ועבד בזיהוי היכן המאמץ המלחמתי של בריטניה היה פגיע לחבלה ונגד ניסיונות החבלה הגרמניים, וקיבל דרגת לוטננט קולונל[2]. זה כלל פירוק באופן אישי של מלכודות גרמניות וחומרי נפץ מוסווים. עם עוזרתה של תרזה קליי הוא ניהל את מבצע "העמוד החמישי", שנועד לזהות אוהדים נאצים בבריטניה[6].

עם סיום המלחמה חזר רוטשילד למחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' בה עבד עד 1970. הוא והוסיף לחקור באיזו דרך מעורר הזרע את הביצית לחיים. עבודתו הייתה שילוב של ביוכימיה, כימיה פיזיקלית, פיזיקה וביולוגיה. במחקריו אף נעזר הרבה במתמטיקה ובהנדסה חשמלית. בעבודותיו הצליח לגלות מנין שאב תא הזרע את האנרגיה הנחוצה לתנועתו, וכיצד הוא נושם. בנוסף גילה כי תא הזרע משתמש בעיקר בפרוקטוז, בניגוד לתאים רבים אחרים, המשתמשים בעיקר בגלוקוז. בין תגליותיו החשובות, שיטה חשמלית למדידת אופן התנועה של תאי הזרע, המשמשת להזרעה מלאכותית[2].

הוא שימש כיו"ר מועצת המחקר החקלאית משנת 1948 עד 1958 וכראש חטיבת המחקר העולמית בחברת רויאל דאטש של בין השנים 1963 עד 1970. רוטשילד היה ראש "צוות ביקורת המדיניות המרכזית" בין השנים 1971 - 1974, צוות שתכנן את המדיניות ארוכת הטווח של ממשלת בריטניה.

בשנות ה-80 הוא שימש כיושב ראש הבנק במשפחתי "נ.מ. רוטשילד ובניו", במקביל מונה ליועץ מדעי של ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, אף על פי שישב בבית הלורדים כנציג מפלגת האופוזיציה, מפלגת הלייבור. באותן שנים עלו טענות נגדו על כך שהיה חבר ברשת קיימברידג', קבוצה של אנשי מודיעין ושירות החוץ בבריטניה שפעלו בשירות הק.ג.ב.. הטענות עלו מאחר שהיה מיודד עם שניים מחברי הרשת בזמן לימודיו בקיימברידג, גאי ברג'ס ואנתוני בלאנט והם אף התגוררו בדירה שבבעלותו בלונדון. רוטשילד הכחיש בל תוקף שפעל למען המודיעין הסובייטי. הוא אף ביקש מתאצ'ר שתטהר את שמו והיא נתנה אישור מפרוש לחפותו[7].

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 היה שותף בהקמת קרן יד הנדיב, יחד עם קרובי משפחתו מהענף הצרפתי של משפחת רוטשילד אדמונד אדולף דה רוטשילד (דודן של אביו מדרגה שנייה מוזח פעם אחת) ודורותי דה רוטשילד (אשתו של ג'יימס דה רוטשילד). המענק הראשון שנתנה הקרן היה למימון מחקר לניצול אנרגיה סולארית שהוביל צבי תבור[8]. רוטשילד היה מעורב בייסוד פרס רוטשילד, פרס הניתן עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן[9]. ב-9 בינואר 1961, חבט את "חבטת הפתיחה" של מועדון הגולף קיסריה שהקים אדמונד אדולף דה רוטשילד[10].

בשנת 1962, יזם את הקמתה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית במימון מלא של קרן יד הנדיב. רוטשילד הכריז על הרעיון במסיבת עיתונאים בתל אביב ב-1 בנובמבר 1962[11]. לאחר דיונים שנמשכו מספר חודשים[12], במרץ 1963 אושרה התוכנית על ידי הכנסת[13]. אולם ההכנות להקמתה, הכשרת כוח האדם, רכישת ציוד והקמת אולפני טלוויזיה ארכה כשלוש שנים, והיא החלה לשדר ב-24 במרץ 1966[14].

בשנת 1962, הוענק לרוטשילד תואר חבר כבוד של מכון ויצמן למדע[15]. בשנת 1968 הוענק לרוטשילד תואר כבוד מהטכניון[16]. בשנת 1971 הוענק לו תואר כבוד מאוניברסיטת תל אביב עבור "קידום המדע, החינוך וכלכלת ישראל"[17]. בשנת 1975 קיבל תואר כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "סימפוזיון לזכרו של ויקטור רוטשילד" במכון הישראלי ללימודים מתקדמים נקרא על שמו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1933 התחתן עם ברברה ג'ודית האצ'ינסון (ילידת 1911). נולדו להם שלושה ילדים:

  • שרה רוטשילד (נולדה ב -1934)
  • נתנאל צ'ארלס יעקב רוטשילד (נולד ב -1936) (לימים ג'ייקוב רוטשילד) הברון רוטשילד הרביעי
  • מירנדה רוטשילד (ילידת 1940)

בשנת 1946 התחתן עם טרזה ג'ורג'ינה מייור (1915–1996), נולדו להם ארבעה ילדים:

  • אמה ג'ורג'ינה רוטשילד (ילידת 1948), נישאה בשנת 1991 לכלכלן ההודי זוכה פרס נובל לכלכלה אמרטיה סן (נולד בשנת 1933).
  • בנימין מאייר רוטשילד (נולד ומת 1952).
  • ויקטוריה קתרין רוטשילד (ילידת 1953), מרצה באוניברסיטת קווין מרי, אוניברסיטת לונדון, ואשתו השנייה של הסופר האנגלי סיימון גריי (1936–2008).
  • אמשל ג'יימס רוטשילד (1955–1996), היה נשוי לאניתה גינס ממשפחת גינס האנגלו-אירית (בעלי מִבשלת בירה גינס). אמשל התאבד בשנת 1996.

רוטשילד, שנולד למשפחה יהודית באופן נומינלי, הכריז על עצמו כאתאיסט. אחותו מרים לואיזה רוטשילד הייתה אנטומולוגית, ואחותו פאנוניקה דה קניגסווארטר הייתה חובבת ג'אז והפטרונית של ת'לוניוס מונק וצ'רלי פרקר.

לאחר מותו התברר כי נישל את ילדיו מנישואיו הראשונים מהירושה. ככל הנראה משום שכעס כל אשתו הראשונה, שעזבה אותו והתחתנה עם הסופר רקס וורנר[18].

עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר אנשל
רוטשילד

1743–1812
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בטי סלומון
1805–1886
בתו של סלומון
 
ג'יימס (פריז)
1792–1868
 
קארל (נאפולי)
1788–1855
 
סלומון (וינה)
1774–1855
 
אמשל (פרנקפורט)
1773–1855
 
 
 
נתן (לונדון)
1777–1836
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1845–1934
"הנדיב הידוע"
 
 
 
 
גוסטב
1829–1911
 
 
אלפונס
1827–1905
 
 
 
נתנאל
1812–1870
 
 
 
 
 
 
 
ליונל נתן
1808–1879
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוריס
1881–1957
 
ג'יימס
1878–1957
נישא לדורותי
 
רוברט
1880–1946
 
 
אדוארד
1868–1949
 
 
 
נתן
1844–1881
 
 
 
 
 
ליאופולד
1845–1917
 
 
 
 
 
 
 
נתן מאיר
1840–1915
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1926–1997
 
אלי
1917–
 
אלאן
1910–1982
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנרי
1872–1946
 
אנתוני גוסטב
1887–1961
 
ליונל
1882–1942
 
אוולין אקיל
1886–1917
 
צ'ארלס
1877–1923
 
וולטר
1868–1937
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנז'אמן
1963–
נישא לאריאן
 
נתנאל
1946–
 
 
 
 
 
גאי
1909–2007
 
בת שבע
1914–1999
 
פיליפ
1902–1988
 
אוולין רוברט
1931–
 
אדמונד ליאופולד
1916–2009
 
 
 
 
 
ויקטור
1910–1990
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריק
1940–
 
רוברט
1947–
 
דוד
1942–
 
אדוארד
1957–
 
פיליפין
1933–2014
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ייקוב
1936–

הערה: אילן יוחסין זה אינו מכיל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתים והבריטי.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניצן צבי כהן, ‏הנכס הוא אנחנו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביוני 2018
  2. ^ 1 2 3 4 ש.נ., לורד רוטשילד המדען, הארץ, 28 באפריל 1960
  3. ^ Rose, Kenneth (2004). "Rothschild, (Nathaniel Mayer) Victor, third Baron Rothschild (1910–1990)". Oxford Dictionary of National Biography (מהדורה revised). Oxford University Press. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2007. 
  4. ^ "Mr Nathaniel Rothschild (Hansard)". hansard.millbanksystems.com. בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2016. 
  5. ^ The London Gazette Publication date:31 March 1944
  6. ^ Hutton, Robert (2018). Agent Jack : the true story of MI5's secret Nazi hunter. London: W&N. ISBN 978-1474605113. OCLC 958098293. 
  7. ^ י פינקלסטון, רוטשילד בין האדומים, מעריב, 12 בדצמבר 1986
  8. ^ בית רוטשילד תרם מענק גדול למחקר ניצולה של אנרגיית השמש, דבר, 17 באוקטובר 1958
  9. ^ הוענקו פרסי רוטשילד למדע, על המשמר, 21 באפריל 1960
    הפרופסורים וואהל, האז וידין חתני פרס רוטשילדלמדע, למרחב, 26 ביוני 1964
  10. ^ שרי ממשלה בחנוכת מרכז הוללות לעשירי ישראל בקיסריה, קול העם, 10 בינואר 1961
  11. ^ משפחת רוטשילד מציעה לממן טלויזיה חינוכית, דבר, 2 בנובמבר 1962
  12. ^ אלי ניסן, מומחים ופרופסורים מרחבי עולם מתייחסים בחיוב לטלויזיה לימודית, דבר, 12 בפברואר 1963
  13. ^ ש. שחורי, יש החלטה - ועתה לביצוע!, דבר, 8 במרץ 1963
  14. ^ דוד ליפקין, טלויזיה נסיונית בדצמבר, דבר, 27 ביולי 1965
  15. ^ שמונה חברי כבוד חדשים במכון-ויימצן, על המשמר, 1 בנובמבר 1962
  16. ^ תוארי-כבוד הועקו בטכניון, מעריב, 11 ביוני 1968
  17. ^ ג.מאיר ולורד רוטשילד קיבלו תארי דוקטור־כבוד מאוניברסיטת ת"א, דבר, 5 במאי 1971
  18. ^ שמעיה קידר, הברון נתנאל רוטשילד הוריש לילדיו מנישואיו הראשונים קסת-דיו ושעון, מעריב, 19 ביוני 1990