ויקיפדיה:ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: וק:אח

ארגז החול
מדריך כתיבה

ברוכים הבאים לארגז החול של ויקיפדיה. מטרתו של עמוד זה לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של ויקיפדיה.

על מנת לערוך עמוד זה: לחצו על הלשונית Edit-he.png בראש העמוד, הכניסו את התוכן הרצוי בחלון העריכה, לחצו Preview-help-he.png כדי לראות איך נראים השינויים ולבסוף לחצו Save-help-he.png.

  • התוכן של עמוד זה לא יישמר והוא ינוקה מעת לעת ללא אזהרה מראש. לפיכך לא מומלץ להשתמש בארגז הציבורי לכתיבת ערכים אלא לניסויי עריכה בלבד.
  • נא לא לכתוב בדף זה חומר המפר זכויות יוצרים, חומר פרסומי, חומר בעל אופי פוגע או דברים המהווים הוצאת דיבה.
  • משתמשים רשומים המעוניינים ליצור ארגז חול פרטי, ראו יצירת דף משנה.
  • לתגובות על ויקיפדיה, נא להשתמש בספר האורחים. תגובות בנוגע לדף מסוים, יש לכתוב בדף השיחה שלו.


כותרת ראשית[עריכת קוד מקור]

  • יצחק
  • יעקב

ובצורה אחרת:

  1. אברהם
  2. יצחק
  3. יעקב

יהודי גוי 'צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות'[1]

היי ניסיון. עריכת כיף.

מה זה ארגז חול????????? בשנת 2005 גדלה תכולת האצטדיון ב-6,000 מקומות ישיבה, וכעת הוא יכול להכיל 81,044 צופים. ההההההההההההההההההההההההההההההההההה

שלום שלום. ניסיון ראשון בויקיפדיה..

בדיקה- האם יצא מודגש? יופי. ועכשו

כותרת ראשית[עריכת קוד מקור]

כותרת משנה[עריכת קוד מקור]

טיפול בטריכוטילומניה

TRICHOTILLOMANIA = TTM

מיוונית : טריקס=שיער טיל=משיכה-מריטה= מאניה= שיגעון


מודל לטיפול קוגניטיבי התנהגותי + ביופידבק


מאת : ד"ר יגאל גליקסמן


מילות מפתח:


· טריכוטילומניה .

· דחף בלתי רצוני.

· OCD התנהגות טורדנית כפייתית .

· CBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

· ביופידבק.

· שליטה רצונית.



מאז שנת 1963 אני מטפל בהפרעות נוירוביולוגיות שונות בינהן גם בטריכוטילומניה בחו"ל ובארץ.

אני יכול לומר בכנות כי אחת האינדיקציות הטיפוליות שגרמה לי כפסיכותרפיסט לחפש דרכים יצירתיות בתהליך הטיפולי היא הטריכוטילומניה.

היו פעמים שהטיפול בהפרעה היה מעיין מסע מרתק מלא מסתורין . מבחינה קלינית ראיתי בטיפול בהפרעה זו אתגר גדול ומשמעותי ביותר.לעיתים מצאתי עצמי חושב ומהרהר על הסיבות הגורמות לאנשים בגלאים שונים מתחומים שונים למרוט את שערותיהם .בחלקם עשו זאת מבלי לשים לב ולייחס לכך תשומת לב והיו כאלה שמצאו בפעולה זו פורקן עם היבט מרגיע ולא מכאיב.

מדובר באנשים שבחלקם הגדול תפקדו בצורה אפקטיבית למדי בבית, בחברה ובעבודה .

ובכל זאת הם עשו זאת לעצמם. בתחילה התייחסו אנשי המקצוע לטט"מ כאל סוג של הרס עצמי קומפולסיבי, חלק מהמאמרים המוקדמים בנושא ראו בפעולת המריטה תוצאה של תהליך לא מודע של קונפליקטים מיניים , אחרים ראו בזאת מעיין ביטוי של כעס ,תיסכול ושנאה עצמית .

לעניות דעתי מכל ההפרעות השייכות למשפחת ה OCD  : טריכוטילומניה היא אחת ההפרעות הפחות מובנות לסובלים ממנה ולאנשי המקצוע המטפלים בה כאחד.

במשך שנים רבות נחשבה הפרעת ה:טריכוטילומניה TTM כאחת ההפרעות המורכבות ,המתסכלות והקשות לטיפול.

לשם טט"מ שהוכנס לרשימת ההפרעות בשנת 1889 על ידי Francios Henri Hallopeau היתה קונוטציה לא ברורה ומטעה כמו: לקלפטומניה , פירומניה , נימפומניה וכד'. מכאן ניתן היה להבין כי למבצע פעולת המריטה ישנה משיכה והנאה . הסובלים מההפרעה ורוב המטפלים בה לא הסכימו עם הנחת היסוד הזו מה גם שלמושג מאניה ישנה פירוש כי מדובר במחלה נפשית חמורה.

מה שברור כיום יותר מתמיד הוא כי להפרעת ה טט"מ ישנם שני היבטים :


1 . ביולוגי. ( קיימת סברה כי מדובר במצב של פרידיספוזציה גנטית הפועלת דרך הסרוטונין = מוליך עצבי ( נוירוטרנסמיטר) = מולקולה העוברת בין תא עצב אחד ( נוירון) לתא המטרה שבמערכת המוחית.

והדופאמין שהוא חומר סימפאתומימטי המהווה " מעביר עצבי " במוח ובמערכת העצבים הסימפאתטית.


2 . התנהגותי.

מדובר בהפרעה הנובעת מפעילות לא מאוזנת של המנגנון האמור לאזן ולווסת רמות של תגובות לגרויים בתוך מערכת העצבים המרכזית. אנשים מורטים שערות במצבים גרויי יתר של אי שקט , מתח ,לחצים והתרגשות או במצבים של העדר גרויים כגון שיעמום וחוסר פעילות.

העובדה כי תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה:SSRI כמו : ,Paxil,Celexa,Zoloft,Luvox,Paxil,Anafranil Prozac וכד' גרמו במקרים רבים להקלה משמעותית בדחף למרוט וגם לשלוט בו.

אולם בל נשכח כי לתרופות נוגדות דכאון רבות ישנן גם תופעות לוואי שונות שאינן מקילות על תהליך ההתמודדות עם הדחף למרוט.

מנסיוני הקליני אני משוכנע ומאמין כי טיפול אפקטיבי בהפרעת הטט"מ צריך להיות מבוסס על שילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי . הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכול לגשר בין הפער של מה שהתרופות יכולות או לא יכולות לעשות וללמד את המטופל טכניקות להתמודדות טובה יותר עם הדחף למרוט.

למרות שקיימות מסגרות לימודיות שונות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי כולן כאחד מבוססות על אותם עקרונות ופועלות בדרכים דומות. אני מעדיף את הגישה : Rational Emotive Behavior ataherapy (REBT) שפותחה לראשונה לפני כ 55 שנה על ידי הפסיכולוג Dr.Albert Ellis

זה ברור לחלוטין כי ישנם הרבה מצבים היכולים להשפיע על רמות הגרוי השונות של הסובל. זאת לכן הסיבה כי אין זה נכון לומר כי קיימת שיטה או גישה טיפולית אחת לטט"מ. ההפרעה מגיבה טוב יותר לגישה המשלבת מספר מגוון של שיטות המותאמות באופן אישי למטופל.

יש הרבה אירוניה בעובדה שטט"מ יכולה לגרום בו זמנית לסיפוק צרכים ביולוגיים מחד ושל הרס ונזק עצמי מאידך.

גישות טיפוליות שהוכחו כאפקטיביות.

1 . Habit Reversal Trainung ( HRT) = אימון להפיכה ושינוי הרגלים.

2 . Sitimulus Control ( SC) = שליטה על גרויים.

הגישה הטיפולית של HRT פותחה על ידי ד"ר נתן אזרין Dr .Natahn Azrin בשנת 1973 לצורך טיפול באי שקט מוטורי , טיקים וטורט . משנת 1973 החלו מטפלים שונים ליישם את גישתו של ד"ר אזרין ומחקרים שבוצעו על ידו וחבריו Nunn &Frantz בשנת 1980 הראו תוצאות טובות ביותר של הפחתת מריטת שערות ביותר מ 90% של המטופלים.

שיטת ה : HRT מבוססת על 4 שלבים המחייבים לימוד ותירגול נפרד של כל אחד מהם ולאחר מכן לבצע אינטגרציה של כל 4 השלבים לרצף אחד.

1 . אימון לפיתוח רגישות ומודעות לאפיזודות המריטה - התלישה תוך כדי רישום ותיעוד מובנה .

2 . למידה ואימון של טכניקות הרפייה שונות ( כולל היפנוזה או היפנוזה עצמית) במגמה להרגיע את
    מערכת העצבים המרכזית ומיקוד
    תשומת הלב   במתרחש בגוף.   בתהליך  זה,שילוב שיטת הביופידבק יכול להעלות את רמת 
    האפקטיביות הטיפולית מאחר ונמטופל יכול לראות את הקשר ורמת המתאם  בין מחשבותיו ,
    תחושותיו ורגשותיו לבין הנתונים האוביקטיביים המוצגים באמצעות המכשור על צג המחשב..

3 .למידה ואימון של טכניקות נשימה סרעפתית על מנת להגביר את תחושת ההרפייה והמיקוד הפנימי

   למתרחש בגוף. גם כאן יש שילוב של מכשור שיטת הביופידבק.

4 . לימוד ואימון של טכניקות כיווץ והרפייה של שרירים ( ג'יקובסון).

    כאן נעשה שימוש במכשור שיטת הביופידבק  באמצעותו ניתן למדוד  את רמת המתח החשמלי
    שבשרירים.
שיטת הביופידבק:
ביופידבק זו שיטה לימודית- טיפולית, ידידותית, נעימה, מרתקת וחוויתית. זו שיטה בלתי חודרנית וללא תופעות לוואי. מטרתה לעזור למטופל לרכוש תוך זמן קצר ידע, כלים ומיומנויות לצורך פיתוח והעמקת מודעותו האישית לתחושות הגוף ולהשגת שליטה רצונית על תגובות בלתי רצוניות .

השיטה מבוססת על 4 תחומים:

1 . הרפואה

2 . הביולוגיה.

3 . הפסיכולוגיה.

4 . הטכנולוגיה.

כמו כן על תחומים כמו: הרפואה ההתנהגותית לפיה נלמדות טכניקות התמודדות לצורך מניעת מחלות ובעיות בריאותיות , שינוי הרגלי התנהגות מזיקים ובכך לגרום ליכולת תפקודית אישית טובה יותר במצבי חיים שונים.

בניגוד לשיטות אחרות בהן לרוב המטופל פסיבי, בשיטת הביופידבק המטופל אקטיבי. הוא זה החייב לקחת אחריות על לימוד ותירגול הנילמד.

בשיטה נעשה שימוש במכשור אלקטרוני מתוחכם אליו מחברים את המטופל ( בדרך כלל בקצות האצבעות של הידיים או על המצח) . המכשור מודד באופן מדוייק ואמין , מעבד ומזין למטופל ולמטפל על צג המחשב נתונים אוביקטיביים על תהליכים ושינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגוף כמו: רמות המתח הרגשי והפיזיולוגי, קצב פעימות הלב, קצב ואופי הנשימה, הפעילות המוחית, זרימת הדם בגוף וכד'.

שיטת הביופידבק מאפשרת "לגלות סודות המוסתרים על ידי הנפש ומתגלים על ידי הגוף."

הרעיון הוא לשלב את השימוש במכשור שיטת הביופידבק בכל אחד מהשלבים

המכשור המומלץ הוא : EDA ;HRV;RESP; TEMP; SEMG

שיטת ה: HRT אימון להפיכה ושינוי הרגלים

ייחודית השיטה היא בעובדה שהיא מאד אישית ודיסקרטית, ניתנת לתירגול ברוב מצבי החיים מבלי למשוך תשומת לב מהסביבה. מעבר לכך ניתן להתייחס לשיטה כבולמת הרגלים.

השלב הראשון :

המיקוד הוא על  לימוד טכניקות שונות לצורך פיתוח מודעות ורגישות אישית להרגל המריטה .  ישנם מורטי שיער המדווחים על דחף או מתח קודם למריטה ויש המדווחים כי המריטה מתרחשת בצורה ספונטנית , לא מודעת כשהם מרוכזים בפעילויות  כגון: צפייה בטלוויזה, משחקי מחשב, שיחה בטלפון, קריאה,נהיגה במכונית וכד'.רובם המכריע של מורטי השיער אינם מודעים  לפעילות בה היו מעורבים  בעת המריטה עד שה"קריזה "של מריטת חופן שערות הסתיים .

אלה שאינם מודעים לכך נוטים לשכוח בצורה מהירה את אותם אירועי מריטה הלא נעימים . לגרום לסובלי הטט"מ למקד תשומת ליבם לאקט של המריטה עצמו אינו דבר פשוט. קל יותר לפתח יכולת שליטה על הרגל כשקיימת מודעות לגורמים ולמצבים המקיפים אותו כטבעת .

כפי שציינתי קודם לכן,על פי עקרונות הגישה הקוגניטיבית התנהגותית . לצורך פיתוח יכולת לניטור עצמי יש להנחות את המטופל בהתאם תוך מתן דגש על לקיחת אחריות על הטיפול לפתח כלי- טבלה לצורך תיעוד, רישום וניהול (מעיין יומן מעקב יומי של נתונים בצורה מובניית וברורה בין טיפול אחד לשני .) לגבי תהליך המריטה. הטבלה אמורה לשקף בצורה של גרף את שהתרחש במהלך כל יום במשך השבוע.

נתונים כגון: באילו מצבים התרחשה המריטה? כמה זמן התהליך נמשך? עד כמה חזק היה הדחף למרוט

מ1-10 - מה היתה כמות השערות שנמרטו ומהיכן? מה היתה הפעילות בה היה המטופל מעורב בעת המריטה? מה היתה רמת העוררות הרגשית מ1-10 - וכד'.

המעניין הוא כי אפילו מטופלי טט"מ עם רמת מודעות גבוהה לתהליך המריטה הופתעו מאד לראות את תוצאות התיעוד היומי של הרגל המריטה שלהם .

תירגול כזה הנעשה בצורה עקבית מניב תוצאות מרשימות בזמן קצר. המטופל מקבל מידע משמעותי לגבי הרגלי המריטה שלו והמטפל מקבל מידע העוזר לו להבין ולנתח את פרופיל המטופל בתהליך המריטה ולבצע התערבויות טיפוליות בהתאם.

השלב השני:
שלב זה מתחיל בדרך כלל בשבוע השני לאחר שבאמצעות תיעוד ורישום  המטופל פיתח לעצמו רמת מודעות למצבים בהם מתרחשת תלישת השיער. רשם ותיעד בצורה יומית כפי שהודרך לעשות בשלב הראשון.

המטופל לומד טכניקות של כיווץ והרפיית שרירים בצורה הדרגתית ומובניית ( ג'קובסון) . יש לשאוף להגיע למצב של כיווץ דיפרנציאלי ( רק שרירים אותם מכווצים אכן פועלים) והרפייה אופטימאלית

( כל שאר שרירי הגוף נמצאים במצב של הרפייה).

על המטופל לתרגל טכניקה זו לפחות פעם ביום במשך 15-20 דקות .

השלב השלישי:

שבועיים לאחר למידת השלב השני מתחיל השלב השלישי:

בשלב זה לומד המטופל טכניקות נשימה סרעפתית לצורך העמקת יכולת ההרפייה. את טכניקות הנשימה ניתן ליישם בכל מקום עם או בלי אנשים נוכחים ובמצבים של ישיבה, שכיבה ועמידה

בסימואציות שונות ( עבודה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה וכד')

באמצעות שיטת הביופידבק יכולים המטופל והמטפל להתרשם מקצב ואופי הנשימה .

שלב רביעי:
בשלב זה לומד המטופל ליישם את שלמד בשלב ב' ( טכניקת כיווץ והרפיית שרירים) ורואה את הקשר בין  מצבי הכיווץ וההרפייה לבין תלישת השיער. ניתן  להתיחס לשלב זה כמו אל  תגובה תחרותית לתלישת השיער. לדוגמה: כיווץ מודרג של האגרופים , או כיפוף והרמה מודרגים של כפות הידיים - בדרך כלל אילו הם האיברים המופעלים בעת תלישת השיער.

יש לתרגל טכניקה זו לפחות 3-5 פעמים ביום .

בסיום:

לאחר למידת 4 השלבים יש ליישם את טכניקות מס' 2,3, ו 4, לתוך מיקשה אחת לצורך התמודדות עם הרגל תלישת השערות .

ההנחיות למטופל הן: ברגע שישנה התחושה או דחף התלישה, יש לייחס לתירגול עדיפות ראשונה!!!

1 .הרפייה כללית ומיקוד תשומת הלב לתחושות הגוף.

2 .תרגול נשימות סרעפתיות לפחות 2-3 דקות .

3 . כיווץ והרפיית האגרופים ( לחזור על זה 5 פעמים .)כיפוף והרמת כפות הידיים לאחור ( 5 פעמים)


במידה והמטופל נמצא בעימומו של תהליך התלישה רצוי להפעיל את מנגנון ה HRT על מנת להתערב ולהפריע לתהליך התלישה.

שיטת ה: Stimulus Control    שליטה על גרויים  
מדובר בשיטה המבוססת על טיפול התנהגותי  שמטרתה לעזור למטופל הסובל מטט"מ  לאתר להתמודד ולהתגבר על פעילות ספציפית (טט"מ) , פקטורים סביבתיים , רמות של עוררות רגשית , או סיבות אחרות  הגורמים לתלישת השיער.

שיטה זו עוזרת לשלוט בצורה מודעת באותם "טריגרים " וליצור כישורים חדשים להבנה בין הדחפים לתלוש לבין התנהגויות אחרות שאינן הרסניות.

שימוש בנתוני רשימת התיעוד של תהליך הHRT עוזר בצורה משמעותית להבנת הקשר בין גרוי לתגובה ובכך להגיע למצבים של שליטה רצונית בדחפים.

לצורך קבלת גרויים סנסוריים , ישנה נטיה של רבים מהסובלים מטט"מ להגיע לאיזורים בהם נמצאים קצות העצבים - כמו השיער.

משיכת שיער, קריעת חלקי עור , נשיכת לחיים וצפורניים , צביטות , חיטוט באף וכד' מהווים מעט מקבוצת ההתנהגויות של בני האדם הכוללות:

גרויים תחושתיים:

מגע וליטוף של השיער. משיכת השיער. תלישת שיער. עיסוק בשיער לאחר תלישתו. הפרדת פקעת השערות משורש השיער. משחק עם פקעת השערות לאחר הפרדתן מהשיער. ליטוף לאורך הלחיים והשפתיים עם קבוצת השיער שנתלש.


גרויים חזותיים:
צפייה בשיער בעת תלישתו. 

בדיקת השיער לאחר תלישתו. בדיקת פקעת השיער כשהיא עדיין עם שערות או לאחר שהופרדו ממנה. בדיקת גודל השיער שנתלש,צבעו, נוכחות דם בקצוות וכד'.


גרויים אורליים:

לעיסת שיער שנתלש. נשיכת השיער שנתלש. נשיכת הפקעת. בליעת השערות

קיימות לדעתי מספר סיבות לעובדה שהסובלים מהפרעת הטט"מ ימשיכו את תהליך התלישה כמו:

ההתנהגויות האלו תמיד זמינות ונגישות. השיער הוא תמיד בהישג יד לפחות בשלבים הראשונים של ההפרעה. האיזור ממנו נתלשות השיערות גדוש בקצות עצבים עובדה המהווה מקור טבעי לגרויים. העיסוק בשיער יכול להיות מאד מגרה ומענג למגע . ההתנהגויות יכולות להתבצע בצורה ספונטנית ללא חשיבה כל שהיא. התלישה מתבצעת כשהאדם נמצא לבדו, ללא משיכת תשומת לב .


כפי שציינתי קודם לכן תלישת השיער מתבצעת במצבים של חוסר גרויים ובמצבים של עודף גרויים.

כשאדם הסובל מטט"מ נמצא במצב של העדר גרויים עצם התלישה גורמת לו לגרוי תחושתי מיידי באיזור שמלא בקצות עצבים מתחת לעור. הגרוי הוא בעל עוצמה והוא מותנה באיזור ממנו נתלשות השיערת . הוא יכול להוות עבור חלק מהתולשים גרוי נעים בזמן שאצל אחרים הוא גורם לכאב.

במצב של עודף גרויים יכול אקט התלישה להוות מעיין ספוג הסופג את אי השקט והגרויים הרבים יוצר מעיין חומה החוסמת אותם ומאפשרת מיקוד ויכולת ריכוז טובים יותר במשימה כזו או אחרת.

לסיכום:   
הצלחה בטיפול בטט"מ מותניית  לעיתים קרובות בשילוב טיפול תרופתי וזאת מאחר ומדובר במרכיבים ביולוגיים  ובמקביל הטיפול  הקוגניטיבי התנהגותי  בשילוב שיטת הביופידבק .יש צורך  בטיפול הכולל מגוון של התנהגויות ביולוגיות וכלים קוגניטיבים התנהגותיים ולא להצמד לסוג טיפול אחד. תכנית הטיפול חייבת להיות מותאמת אישית לכל מטופל . כשמדובר בגיל ההתבגרות חשוב ביותר לטפל תוך ראייה והתייחסות מערכתית  ( משפחה, מסגרת חינוכית , מסגרת חברתית) .

אני תקוה שמאמרי זה יאיר לאנשי המקצוע המטפלים בסובלים מטט"מ את המנהרה הטיפולית החשוכה לעיתים.

אין לי כל צל של ספק שיש לבצע יותר מחקרים לגבי האטיולוגיה של הטט"מ במיוחד בהיבט הביולוגי.

ספרות מומלצת בנושא טט"מ:

       The Hair-Pulling Problem       by        Dr.Fred Penzel Ph.D.            

· Oxford Unuversity Press

· Trichotillomania by Dan Stein, Gary Christensen and Eric Hollander

· American Psychiatric Press Washington D.'טקסט מודגש'

אבה"ב שווה ארצות הברית
  1. ^ בנחיתה על הירח???