ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/13/טור אישי מאת הראל
| |||
| אחרי שטסים כל הלילה, מגלים שהשעה היא כבר שעת אחר הצהריים ומבינים שיש בעולם מקומות לחים יותר מאשר תל אביב, מגיעים אל היעד הנכסף: מרכז הכנסים צ'יאן טאן אשר בטאיפיי. מלבד יופיו של המקום ורמת הטיפוח שלו, מבחינים מייד באחד המאפיינים הבולטים של הכנס: המתנדבים. מדובר בגדוד של סטודנטים לבושי חולצות שחורות, צעירים ונלהבים, שבלעדיהם לא היה לכנס קיום. כל עבודת הארגון בשטח – צילום והסרטת ההרצאות, עמדת הרישום והמידע, הכיבוד, ליווי האורחים וכיו"ב לא הייתה עולה יפה אילולי החבר'ה המקסימים האלה (אחד מהם אף לומד עברית, התאמינו?), שניזונים כנראה יותר מהרצון להשתתף בכנס בינלאומי, להיפגש עם משתתפיו ולשוחח מעט באנגלית מאשר מעניין טהור בקרן ויקימדיה. הם גם היו גשר מצויין אל טיוואן ותרבותה וששו לקחת את הזרים לסיורים בשוקי הלילה המפורסמים של טאיפיי, ובכלל.
מסתבר שהקרן הפכה עם השנים לארגון בינלאומי עם סממנים של כנסייה משיחית או של ברית הנוער הקומוניסטי הבינלאומי. מספיק להתבונן בפאנל של שבעת חברי חבר הנאמנים, ישובים לאורך שולחן על הבמה באולם ענק ומאחוריהם וילון-מסך אדום, כדי שבמוח יעלו מייד אסוציאציות של כנס האינטרנציונל הסוציאליסטי לנוער משנת 1964. הקרן, הקרן! באנגלית זה נשמע כמו ספר של אסימוב, The Foundation. והיושבת ראש, The Chairperson, האין תוארה לקוח מאיזו סדרת מדע בדיוני סמי-פשיסטית? בשביל כבוד צריך לעבוד, ולקרן יש הרבה כבוד, וגם הרבה עובדים. הידעתם שיש לנו יועץ משפטי (מייק גודווין, ההוא מחוק גודווין), מדען ראשי, שבעה נאמנים, רכזת סניפים מקומיים ועוד? מנגנון בינלאומי לתפארת, ועל אף הטון הציני-משהו יש להכיר בפלא הזה - ארגון שקם יש מאין, ומצליח לגלגל איכשהו תקציב במליונים, ללא תשתית מסודרת כל כך, על ידי אנשים שחלקם פשוט "נבחרו" מהשטח אחרי שכתבו יותר מדי קצרמרים. צריך להרחיק עד טיוואן כדי להבין משהו: כנראה שבקרב הגויים הוויקיפדיה וגרורותיה הן חלק מתופעה דיגיטלו-תרבותית רחבה הרבה יותר: תנועת הקוד הפתוח (אם אתה לא מריץ דביאן על מק-בוק פרו ומסוגל לנהל ארבעה צ'אטים שונים תוך כדי עריכת התמונות שצילמת זה הרגע במצלמת הסוני שלך, אתה לא שווה), תנועת הרשיונות החופשיים, התנועה הירוקה, קצת שמאל סוציאל-דמוקרטי ולפעמים אפילו קמצוץ ניו-אייג'יות דיגיטלית סמי-משיחית שרואה בוויקיפדיה חלק מתיקון עולם רבתי. אצלנו פה בארץ הקודש אוהבים להריץ עותקים גנובים של חלונות 98, להשתמש במסנג'ר צפוץ פרסומות, להעתיק תמונות מגוגל אימג'ס ולריב על התנחלויות וחסימות כל היום, תוך הרגשה שהוויקיפדיה היא מלוא העולם כולו. לא זו התחושה בכנס ויקימניה, שם מרגישים כי התנועה רחבה הרבה יותר, וכי קרן ויקימדיה על מפעליה הברוכים היא רק אחד השחקנים העיקריים, אבל לא הפרימה דונה, בתנועה התרבותית של שנות האלפיים. יש עוד דבר שצריך להרחיק עד לכנס כדי להבין: למעשה יותר משהכנס עוסק בוויקיפדיה ובשאר המפעלים, הוא עוסק בכל מיני תופעות שוליים ותופעות קצה. אתרי ויקי מסחריים (wikiHow, למשל),
|
  |
אתרי ויקי אקולוגיים, מיזמים להפצת עותקים לא מקוונים של ויקיפדיה בכפרים בסודן (Moulin), אתרים מתחרים לוויקיפדיה הסינית שאותם חומת האש הגדולה של סין איננה מצנזרת, רשיונות חופשיים ונפתוליהם, הרחבות מאגניבות לתוכנת מדיה-ויקי (הרשת הסמאנטית, למשל), פרוייקט מחשב נישא לכל ילד [ולכל גיק] (OLPC) ועוד כהנה וכהנה. למעשה, רק מיעוט די קטן של ההרצאות, הפאנלים, דיוני הבזק ושאר הפעילויות נוגע לעיסוק במיזמי ויקימדיה, לקהילות הכותבים בהן, לניהולן וכיוצא בזה, בניגוד למה שאפשר היה לצפות. מבחינה זו הייתה ההרצאה שלי על הוויקיפדיה העברית די חריגה. ככל הנראה התחושה היא שהוויקיפדיה עצמה היא כבר נושא שמוצה, נושא עייף כזה. אבל זה נכון בעיקר לוויקיפדיות הגדולות, שהן אלו שרוב המשתתפים מכירים. את הוויקיפדיות הבינוניות והקטנות מכירים פחות, אף שהמסר שלי לעמי הים היה שיש להם מה ללמוד גם מאיתנו. לומדים להעריך את האינטימיות של קהילתנו המקומית. אחד המושגים שחוזר שוב ושוב הוא The Gang of One Thousand, והכוונה היא לחבורת אלף מפעיליה של הוויקיפלצת האנגלית. אחרי דבר כזה, מקבלים פרופורציות.
בשעות הבוקר, הלילה, ברגעים של בין לבין, מבינים שבכירי הקרן העולמית הם בשר ודם, אך גם כוכבי רוק. מצד אחד, ג'ימבו ויילס על השער של כמה מגזינים מקומיים ועשרות צלמי עתונות בכנס הפתיחה, ומצד שני, כשאוכלים ארוחת בוקר טאיוואנית (שקדים, ברוקולי מאודה, לביבות) עם כבוד היושב ראש בכבודה ובעצמה, גברת צרפתייה קומפקטית (שעשויה הייתה להיחשב בקלות לאופת באגטים בעיירה צרפתית מנומנמת), ומסביב לשולחן ריכוז של דיילים שהיה מסכן את קיום הוויקיפדיה כולה אם היה נופל שם בדיוק טיל בליסטי סיני, רואים שאלה בסך הכל חבר'ה כמונו בדיוק – חובבים מסורים, מקצוענים ודילטנטים גם יחד, "שרוטים" משהו, חבורה אינטימית למדיי, הקהילה הקטנה של המטא. בין לבין אפשר גם להתרשם מטאיפיי עצמה (למסיבת הVIP לא הוזמנתי, מה שפינה עוד ערב) ולהתבאס מכך שאת הרכבת התחתית בתל אביב מתכננים כבר שלושים שנה, אבל בטאיפיי בנו תוך כמה שנים רכבת תחתית/עילית משובחת עם מערכת כרטוס מעוררת קנאה (אצל כמה ויקיפדים משלנו מערכת תח"צ כזו הייתה גורמת לתגובות פיזיולוגיות ממש), להתרשם מהקוסמופוליטיות והמערביות המהולה במסורת בודהיסטית-טאואיסטית-קונפוציוניסטית, ליהנות מרמת מחירים נוחה ביותר בסביבה כמו-מערבית נקייה ונינוחה ולחשוב על הדומה והשונה בין מדינת האי הקטנה הזו, חסרת הלגיטימיות, המאויימת תמיד, ענקית הטכנולוגיה למדינה הקטנה שלנו, שגם היא, בעצם... אולי כזו, הלא כן? וכך, בצהריים מהבילים באי ההררי הנידח הזה בים הסיני, מוקף בוויקיפדים נלהבים מכל קצוות תבל (טנזניה, נורבגיה, כף ורדה, אינדונזיה, יפן), נראית פתאום גם הוויקיפדיה שלנו עולם ומלואו להתגעגע אליו ולהתברך בו. כנס ויקימניה הקרוב ייערך ככל הנראה בספריה הגדולה באלכסנדריה הקרובה-רחוקה, ויישא אולי אופי אחר לגמרי. ניפגש שם!
| |
| |||