ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי

דיונים

חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספת קטעי הידעת חדשים

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

may the schwartz be with you

הסרט שיגעון בחלל (Spaceballs) הוא פרודיה על סרטים שונים, ובעיקר על מלחמת הכוכבים. בין השאר הסרט מציג בצורה מובלטת את מסחור הסרט באמצעות מוצרים נלווים, החל בבובות וכלה בנייר טואלט. אולם בפועל החוזה שחתמו מפיקיו עם מפיקי מלחמת הכוכבים אסר עליהם למכור בובות של הסרט, ולכן המוצרים הנלווים נשארו בסרט בלבד.

לפי הערך באנגלית. נדרשת הוספה לערך בעברית, כמובן. Tzafrir • שיחה 18:07, 16 באפריל 2024 (IDT)

זה נחמד, אבל זה לא מספיק מפתיע, לעדתי, עבור העמוד הראשון של ויקיפדיה. אני מציע לשים את זה מדורי "הידעת" של פורטל "קולנוע" ופורטל "חוק ומשפט". אומרים ישנה • שיחה 18:13, 16 באפריל 2024 (IDT)

אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אבֵד אָבִי”. עם זאת, הביטוי המקורי, המהווה חלק מנוסח הווידוי אותו האיכר הישראלי נדרש לדקלם בפני הכהן בבית המקדש עם העלאת הביכורים, סתום ואיננו חד-משמעי כלל. למילה "אֹבֵד" כמה אפשרויות פירוש, ובהן פליט/גולה, תועה/נודד, עני ורעב. בהתבסס על פירושים אלו למילה "אֹבֵד", ישנן רק שתי אפשרויות לקשירת "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": אברהם שהגיע מארם נהריים, והיה נודד ותועה לאחר שעזב את מולדתו; ויעקב שהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הווידוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. הפירוש ללבן הארמי, אותו ניסו פרשנים מודרניים להסביר בהמשך, נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא. בתרגומי התנ"ך ניתן למצוא עדות נדירה של כל שלושת אפשרויות הפירוש (אברהם, יעקב ולבן הארמי), כשמתוך תרגומי המקרא לארמית אונקלוס והמיוחס ליונתן השתרשה מסורת הפירוש על לבן הארמי בהגדה של פסח ובפירוש התורה של רש"י – וכך פירוש זה הפך שגור.

מוזמנים/ות להציע תמונה לקטע. ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל בערב ליל הסדר. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 22:47, 15 באפריל 2024 (IDT)

מעניין, אבל ארוך וכבד מדי, וגם לא אנקדוטלי במיוחד. שמש מרפא • שיחה 23:27, 15 באפריל 2024 (IDT)

בעד, ואם תמצא אפשרות סבירה לקצר את הקטע, אהייה עוד יותר בעד. תודה. אומרים ישנה • שיחה 23:49, 15 באפריל 2024 (IDT)

זה היה מאוד מועיל לקטע הזה אם היינו יכולים לכתוב „המשמעות של הפסוק המקורי בספר דברים הייתה ככל הנראה ___ אולם בהגדה של פסח [קישור לערך עם הסבר על הפרטים הטכניים|השתנתה] המשמעות והפכה ל____. Tzafrir • שיחה 08:09, 16 באפריל 2024 (IDT)

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אבֵד אָבִי”. עם זאת, בביטוי המקורי, המהווה חלק מן התקציר ההיסטורי של ווידוי "מקרא ביכורים", הכוונה דווקא אחרת לגמרי. למילה "אֹבֵד" כמה אפשרויות פירוש, ובהן פליט/גולה, תועה/נודד, עני ורעב. בהתבסס על פירושים אלו למילה "אֹבֵד", ישנן רק שתי אפשרויות לקשירת "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": אברהם שהגיע מארם נהריים והיה נודד ותועה לאחר שעזב את מולדתו; ויעקב ששהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הביטוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. לכן, הפרשנות הביקורתית ואף כבר מרבית הפרשנים המסורתיים מצאו כי הביטוי המקורי מתכוון ליעקב. הפירוש ללבן הארמי, נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא. בתרגומי התנ"ך ניתן למצוא, באופן נדיר ממש, עדות לכל שלושת אפשרויות הפירוש (אברהם, יעקב ולבן הארמי). מתוך תרגומי המקרא לארמית אונקלוס והמיוחס ליונתן השתרשה מסורת הפירוש על לבן הארמי בהגדה של פסח ובפירוש התורה של רש"י, וכך פירוש זה הפך שגור.

ערכתי מעט, פתוח להצעות תיקון מכן/ם. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 08:59, 16 באפריל 2024 (IDT)

נגד שתי הגרסאות. לא כל-כך מתאים להידעת. חמויישֶה • שיחה 11:20, 16 באפריל 2024 (IDT)

אשמח לשמוע למה, חמויישה. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 11:40, 16 באפריל 2024 (IDT)

קטע הידעת על תנך, הוא כבר נישתי. קטע הידעת על פסוק מהתנך והפרשנות שניתנה לו דווקא בהגדה של פסח לעומת פרשנויות אחרות, היא תת פינה בתוך נישה. גם אם הקטע היה מעניין ופורץ דרך בצורה יוצאת דופן לא הייתי תומך. במקרה הזה אין עניין יוצא דופן או פריצת דרך, אז לא כל שכן. חמויישֶה • שיחה 15:50, 16 באפריל 2024 (IDT)

לדעתי, התנך אינו נישתי לאף אחד מבני הדתות האברהמיות, וההגדה של פסח לא נישתית לקוראי ויקיפדיה העברית. אומרים ישנה • שיחה 18:15, 16 באפריל 2024 (IDT)

באופן עקרוני, חמויישה, אשיב ואומר כי אוי לנו שבויקיפדיה העברית התנ"ך, פאר השפה העברית, נחשב נישתי, ומתוך תירוץ זה לא יעלה קטע "הידעת?" העוסק בעניינו. ומאחר והרוב המוחלט של קוראי ויקיפדיה העברית גם קראו, לכל הפחות פעם אחת, את ההגדה של פסח, זה בכלל לא נישתי. מדובר, לעניות דעתי, בקטע מעניין, בעיקר כשמדובר במקרה נדיר בביקורת נוסח המקרא ובפרשנות היהודית המסורתית. כמעט כל יהודי קורא בערב פסח "ארמי אבד אבי" כאילו מדובר בלבן הארמי, מבלי לדעת שמדובר בטעות והכוונה המקורית של הטקסט הייתה ליעקב. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 19:15, 16 באפריל 2024 (IDT)

אני חש שהובנתי לא נכון - התנ"ך הוא נישה למתעניינים בתנך. הספורט הוא נישה למתעניינים בספורט. אני אישית מתעניין גם בתנך וגם בספורט (וגם בהגדה). יש לנו לא מעט קטעים גם על תנך וגם על ספורט. טענָתי היא שקטע על פסוק מהתנך והפרשנות שניתנה לו בטקסט של הגדה של פסח אינו מכוון למכנה משותף רחב מספיק. באותו אופן, יתכן שנכתוב קטע על ארוע ספורט מפורסם, אבל לא בטוח שיתאים אם נכתוב על פרשנות אולפן בנוגע לאותו ארוע, גם אם אותו ארוע פרשנות עשוי להיות חדשני או מעניין מאד. חמויישֶה • שיחה 09:45, 17 באפריל 2024 (IDT)

דווקא נוכח העובדה שכולם קוראים את זה בערב החג בהגדה, מבלי לדעת שמדובר במדרש שגוי ומנותק מן ההקשר המקורי של הטקסט - אני חושב שזו עובדה מעניינת שראוי לציין בעמו הראשי. ולגבי הנישתיות: בעיניי, כסטודנט למקרא, המידע המעניין הוא העובדה שכל אחד מעדי הנוסח מציג פרשנות אחרת לבעיה בטקסט. אבל, כמובן, זה מאד נישתי. לעומת זאת, פרשנות הביטוי והפרשנות השגויה שהשתרשה בהגדה - זה לא נישתי בעיניי. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 09:48, 18 באפריל 2024 (IDT)

המילים "מדרש שגוי ומנותק מן ההקשר" הן שגויות ומנותקות מן ההקשר.
יש פשט ויש דרש, אבן עזרא ורבים אחרים הסבירות את הפשט הפשוט לעומתם חז"ל ורש"י דרשו את הפסוק, הם לא התבלבלו הם דרשו שיטת פרשנות לגיטימית. אייל • שיחה 12:14, 18 באפריל 2024 (IDT)

לדעתי, המשתמש מו סיזלאק צודק. חילוני כמוני, שקורא את ההגדה, עשוי לקבל בדיוק אותו רושם, שאני קיבלתי. רושם, שהפירוש המופיע בהגדה הוא, כביכול, הפשט. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:13, 18 באפריל 2024 (IDT)

אז צריך להסביר שיש פשט ויש דרש. אייל • שיחה 22:02, 18 באפריל 2024 (IDT)

מדובר במדרש שניתן להסביר אותו באופן יפהפה, כפי שעשה היטב יקי עשהאל במאמרו הנפלא (באמת). אבל זה מדרש שמבוסס על קריאה יצירתית והוא רחוק מפשוטו של מקרא, והפשט אחר לחלוטין – כך שמי שקורא את ההגדה בהחלט לא מבין שמדובר במדרש עם חופש יצירתי שלא קשור לתוכן המקורי, וזה מה שהופך את קטע "הידעת?" הזה למעניין כל כך. בטח, אגב, כשכל כך הרבה פירשו אותו באופן שונה בעת העתיקה (ולראייה שישה נוסחים שונים). מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 22:38, 18 באפריל 2024 (IDT)

ידעתי שיש פשט ויש דרש. רק שבגלל ההגדה, ושבתי שבמקרה הזה, הדרש הוא פשט. אומרים ישנה • שיחה 21:36, 19 באפריל 2024 (IDT)

אסור לישון ביורק

מגדל קליפורד שבטירת יורק, בו בוצע הטבח ביהודי יורק

הטבח ביהודי יורק היה אירוע של מוות על קידוש השם שהתרחש בשנת ד'תתק"ן (1190) בעיר יורק שבאנגליה, כשהמון צר על חלק מיהודי העיר וכפה עליהם להתנצר או למות. בתגובה, העדיפו היהודים למות על קידוש השם מלהתנצר, ורובם התאבדו או הרגו אלו את אלו, כדי לא ליפול בידי ההמון. מעט היהודים שניסו להימלט, נתפסו ונרצחו. בפוגרום נספתה קהילת היהודים בעיר, ובהם כ-150 יהודים שהתבצרו במצודת קליפורד. בעקבות הטבח, קיבלו על עצמם יהודי אנגליה שלא ללון בעיר יורק, ומנהג זה מופיע גם בספרי השאלות והתשובות בני זמננו.

ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל, בתאריך העברי או הלועזי שבו חל הטבח ביהודי יורק, דהיינו, ז' בניסן או 16 במרץ. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • 15:20, 15 באפריל 2024 (IDT)

בעד. מעניין. אני לא בטוח שהביטוי "מוות על קידוש השם" הוא אנציקלופדי. כדאי לנסח אחרת. אפשר גם להתחיל את הקטע במילים "בשנת 1190 צר המון על חלק מיהודי העיר יורק וכפה עליהם..." חמויישֶה • שיחה 11:24, 16 באפריל 2024 (IDT)

צפירות בישראל - ליום הזיכרון

מלבד ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, התרחשו מספר אירועים בישראל שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, שכלל גם השמעת צפירת זיכרון: יום לאחר שניתנו שני גזר דין מוות למארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב חברי קבוצת מבצע חתונה בדצמבר 1970, ביום הלווייתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בדצמבר 1973, לפני טקסי הזיכרון לציון שנה למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1974, לאחר אסון צור הראשון בנובמבר 1982, וביום הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.

מהערך צפירת זיכרון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:55, 12 באפריל 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 18:56, 12 באפריל 2024 (IDT)

גלגוליה של עז

באיטלקית נקראת עז צעירה Capriolo. על שמה של העז הקופצנית והתזזיתית, נקראו בצרפתית כרכרות דו-גלגליות הרתומות לסוס אחד בשם Cabriolet , כיוון שאופיינו בנסיעה קופצנית ולא נוחה. לכרכרות אלו היה גג נפתח, ולכן הן השאילו את שמן למכוניות בעלות גג נפתח, ותצורת מכוניות אלו נקראה קבריולה.

רבה תודה, אביתר ג' • שיחה • 12:44, 27 במרץ 2024 (IST)

בעד. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:27, 28 במרץ 2024 (IST)

התמונה קובץ:Cabriolet (PSF).jpg מתאימה יותר לקטע, לדעתי. הערך האנגלי מלמד שזה גם המקור למילה האנגלית „cab״, אבל אני לא מכיר נגזרת של המילה הזו בעברית. הערך שלנו על כרכרה לוקה בחסר. המידע מגיע מהערך קבריולה שם אין לו מקור והוא כולל אף איות שגוי של המילה. Tzafrir ⁃ שיחה 18:48, 1 באפריל 2024 (IDT)

קיבלתי את הערתך. אביתר ג' • שיחה • 11:30, 2 באפריל 2024 (IDT)

צריך להוסיף, שגם מכוניות פאר עם גג נפתח קרויות כיום בכינוי זה. אומרים ישנה • שיחה 12:19, 10 באפריל 2024 (IDT)

לא כל כך הבנתי למה צריך להוסיף את זה, אחרי שנכתב בקטע שתצורת כל המכוניות בעלות הגג הנפתח נקראה קבריולה. האם יש סיבה לחשוב שמכוניות פאר יצאו מן הכלל הזה? אביתר ג' • שיחה • 11:56, 11 באפריל 2024 (IDT)

לא חשוב. ארד מרעיון מכוניות הפאר. סליחה. אומרים ישנה • שיחה 23:50, 15 באפריל 2024 (IDT)

הקבוצה המפורסמת שנקראת על שם שכונה ממנה לא באה

קבוצת הכדורסל הארלם גלובטרוטרס, המפורסמת בעולם כולו במשחקי הראווה שלה המשלבים בידור ולהטוטי שליטה בכדור, נקראת על שם שכונת הארלם שבניו יורק, המאוכלסת ברובה באפרו-אמריקאים ונחשבת לסמל של הקהילה האפרו-אמריקאית - אך לקבוצה אין כל קשר להארלם או לניו יורק. הקבוצה הוקמה באזור שיקגו ומשם באו שחקניה בשנותיה הראשונות. מייסד הקבוצה, אייב ספרסטין, החליט לקרוא לה על שם השכונה הניו יורקית כדי לסמן קבל עם ועולם את היותה מורכבת משחקנים אפרו-אמריקאים, בתקופה בה עדיין הודרו מהליגות המקצועניות הבכירות בארצות הברית. רק ב-1968, 42 שנה לאחר היווסדה ושנתיים אחרי מותו של ספרסטין, שיחקה הקבוצה בפעם הראשונה בהארלם.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 18:58, 20 במרץ 2024 (IST)

בעד. אהבתי. אין מקום בקטע מבחינת אורך, אבל מעניין שהפדיון של הקבוצה ממשחקה הראשון היה 8 דולר (שהתחלק בשווה בין ששת חבריה)... חמויישֶה ⁃ שיחה 10:25, 21 במרץ 2024 (IST)

יש אזורים שקרויים "הארלם" בכל מני מקומות. יש גם באיים הבריטים, וחיפוש קל מצא לי שניים גם באזור שיקגו (ראו https://en.wikipedia.org/wiki/Harlem,_Illinois וגם https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_Park,_Illinois). האם המקור אומר, מפורשות, שהם קרויים על שם רובע במנהטן לא על שם פרוור של שיקגו? אומרים ישנה ⁃ שיחה 20:30, 22 במרץ 2024 (IST)

זה כתוב במפורש בערך העברי עליהם. אין בערך מקור לטענה הזו, אבל בערך האנגלי המקור שלה הוא [1] והוא נראה סביר. Tzafrir ⁃ שיחה 23:21, 22 במרץ 2024 (IST)

זאת ועוד, השם המקורי שלהם היה "ניו יורק הארלם גלובטרוטרס". Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 11:56, 23 במרץ 2024 (IST)

קיבלתי. בעד. תודה. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:31, 24 במרץ 2024 (IST)

לכסף אין ריח

לטרינה

בתי שימוש אינם המצאה מודרנית, וכבר בעת העתיקה נבנו מתקני שירותים הכוללים מושבים ומערכות ניקוז. בלות'אל שבמערב הודו נמצאו בתי השימוש העתיקים ביותר הידועים לנו, והם מתוארכים לאמצע האלף השלישי לפני הספירה, ושייכים לתרבות עמק האינדוס. באימפריה הרומית נבנו שירותים ציבוריים משותפים, שנקראו לטרינות, ומוקמו בבתי מרחץ ובמרכזי הערים. סווטוניוס מספר כי כשיזם אספסיאנוס לראשונה גבייה של אגרה על השימוש בלטרינות ברחבי האימפריה, גינה אותו בנו טיטוס על כך. אספסיאנוס הגיש אל אפו מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו אם הריח בלתי נעים. "לא", השיבו הבן. "ועדיין, הכסף הזה בא משתן" (Atqui, inquit, e lotio est), ענה אביו. מתשובתו זו של אספסיאנוס נגזר הביטוי "לכסף אין ריח" (Pecunia non olet).

יום נעים וכל טוב, אביתר ג' • שיחה • 13:34, 5 במרץ 2024 (IST)

זה נראה לי מעניין, אבל ארוך מדי. Tzafrir ⁃ שיחה 13:54, 5 במרץ 2024 (IST)

קיצרתי. איך זה עכשיו? אביתר ג' • שיחה • 16:59, 5 במרץ 2024 (IST)

אולי אפשר לציין, אם זה נכון, שהשירותים הראשונים במערב היו כנראה שירותים ציבוריים? אומרים ישנה ⁃ שיחה 16:36, 9 במרץ 2024 (IST)

לא בטוח שזה נכון. מלכים ואולי גם אנשים אחרים היו עושים את צרכיהם בעליית הגג. עבדיו של עגלון מלך מואב היו משוכנעים שעליית הגג נעולה כי עגלון עושה שם את צרכיו, ולא הבינו שאהוד בן גרא הרג אותו עד שהיה מאוחר מדי. בת שבע התרחצה בעליית הגג. מניח שגם במקומות אחרים הנכבדים לא הלכו לחפור בורות ולעשות את צרכיהם "בחיק הטבע", ושהיה להם חדר שהיה מיועד לכך. אביתר ג' • שיחה • 09:29, 11 במרץ 2024 (IST)

אני לא אוהב את הקטע. עיקרו הוא סיפור שמישהו סיפר, שאולי קרה ואולי לא, והוא ממילא מעניין במידה בינונית ולא יותר. חמויישֶה ⁃ שיחה 12:01, 21 במרץ 2024 (IST)

אני חולק עליך. עיקרו של הקטע (שמופיע כבר בתחילתו) הוא ההתוודעות לכך שבתי שימוש, ואפילו בתי שימוש בטכנולוגיה יחסית מתקדמת של ניקוז ושטיפה, אינם משהו מודרני, אלא משהו שקיים כבר מן העת העתיקה. גם בתי שימוש ציבוריים אינם המצאה של העת החדשה. הסיפור בסופו של הקטע הוא רק אנקדוטה בלתי מזיקה, וודאי שלא עיקרו של הקטע, ואפילו הוא מלמד אותנו, שמשהו שהיה נראה כקונספט מודרני – גביית אגרה על שימוש בבתי שימוש – היה קיים כבר מאות שנים. אביתר ג' • שיחה • 18:08, 26 במרץ 2024 (IST)

אגוזי, זה לא רק בשק"ם

עיטור המופת

קצין שייטת 13, אילן אגוזי, פדוי שבי ממלחמת ששת הימים, עוטר בעיטור העוז במלחמת ההתשה ובעיטור המופת (בתמונה) במבצע ברדס 54–55. בשני המקרים הוא עוטר כי המשיך להילחם, והמשיך לפקד על כוח לוחם, לאחר שנפצע מרימון יד. במלחמת ההתשה, הרימון התפוצץ על ידו, ובמבצע ברדס, הרימון התפוצץ בתוך ידו, והפך אותו לפצוע קשה, גידם וחצי עיוור. אגוזי המשיך לשרת בצה"ל, ונלחם במלחמת יום הכיפורים ובמבצעים חשאיים.

אומרים ישנה ⁃ שיחה 21:55, 29 בפברואר 2024 (IST)

הסוכן האמריקני המושלם מקוראה

איל מגד.

בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20, ישראלים רבים קראו את סדרת ספרי המתח, מסוגת הספרות הזולה, "פטריק קים", שעסקה בסוכן קוריאני, בשירות ה־CIA, שנודע בביצועיו המושלמים בכל התחומים, לרבות במיטה. ב-2017 עלה מחזה מצליח, המבוסס חופשית על ספרי הסדרה. הסדרה טבעה גם מטבעות לשון בעברית. הספרים ראו אור בארץ, בהוצאת רמדור. כסופר היה חתום עליהם ברט ויטפורד, ועל כ-150 הספרים השונים בסדרה חתמו כמתרגמים בשמם האמתי או בשם עט, מי שלימים הפכו לסופרים, עיתונאים ופרופסורים לספרות מוכרים, כגון עמוס אריכא, אריה קרישק, אשר דורי, אריה מקל, איל מגד (בתמונה), אלישע בן מרדכי ואורי בר-יוסף. בחוץ לארץ, הספרים הצליחו הרבה פחות, משום שאת רובם המוחץ איש לא ניסה מעולם לשווק שם. רוב הספרים האלו נכתבן, למעשה, בידי מי שחתמו עליו כמתרגמים, מתוך מחשבה, שמיתוג זר יעזור בשיווקו.

אומרים ישנה - שיחה 21:19, 15 בפברואר 2024 (IST)

ותודה לצפריר, שהזכיר לי גם את הנושא וגם את הפרטים. אומרים ישנה - שיחה 21:19, 15 בפברואר 2024 (IST)

נראה טוב. אני בעד. Tzafrir ⁃ שיחה 22:38, 29 בפברואר 2024 (IST)

בעד. לשנות את "רובם המוחץ" שמופיע פעמיים ברצף. חמויישֶה ⁃ שיחה 10:36, 7 במרץ 2024 (IST)

העניין עם "רובם המוחץ" הוא, שאני לא זוכר איפה קראתי את זה, אבל בודדים מהספרים האחרונים בסדרה, דווקא כן היו תרגום של מיני סדרה מחו"ל. אומרים ישנה ⁃ שיחה 16:39, 9 במרץ 2024 (IST)

אני בעד. מעניין ממש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 01:01, 25 במרץ 2024 (IST)

האיחוד האירופאי?

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, 1975

מאז שנת 1987 נמצאת טורקיה במגעים עם האיחוד האירופאי, לשם הצטרפות אליו. אך בריאיון עיתונאי בשנת 2002, העריך נשיא ארגון הרשויות המקומיות של האיחוד (ונשיא צרפת לשעבר), ז'יסקר ד'אסטן, שטורקיה לא תצורף אליו, לעולם. לצד הטיעונים המעמיקים נגד הצירוף, ז'יסקר ד'אסטן טבע את סיסמה הקליטה: "בירתה (אנקרה) מחוץ לאירופה, 95 אחוז מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה, זו לא מדינה אירופאית". הבעיה בסיסמה זו היא, שבאיחוד חברה מדינה אחרת, ש-100% מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה; מדינה, שטורקיה חוצצת בינה לבין אירופה; מדינה, שקרובה יותר לסוריה וללבנון מאשר לאירופה. זוהי קפריסין.

אומרים ישנה - שיחה 12:43, 14 בפברואר 2024 (IST)

בירתה לא מחוץ לאירופה אלא על גבול אירופה: ודווקא העיר העתיקה של איסטנבול היא בחלק האירופי. והאם קפריסין היא חלק מאירופה? מתוך פתיח הערך קפריסין: „היא ממוקמת על אי באותו שם. למרות שמבחינה גאוגרפית האי הוא חלק מאסיה, נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מבחינות היסטוריות ותרבותיות. קפריסין היא אף חברה באיחוד האירופי מאז 2004, אולם צפון קפריסין הטורקית אינה חלק מהאיחוד. כמו כן, ישנם דוחות רשמיים בהם היא נחשבת כחלק מהמזרח התיכון.״ Tzafrir - שיחה 14:27, 14 בפברואר 2024 (IST)

בירת טורקיה היא אנקרה. לא איסטמבול. אנקרה כן באסיה. כמו קפריסין כולה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 14 בפברואר 2024 (IST)

אני חושב שמדובר באנקדוטה משעשעת ומעניינת, אבל אני לא בטוח שיש מקום לבסס קטע על אמירתו (הלא מאד מוכרת) של אדם כלשהו. אפשר לכתוב אותו קטע, עם אותו מידע בערך, כך שמרכז הקטע הוא לא אמירתו של ד'אסטן. חמויישֶה - שיחה 10:41, 15 בפברואר 2024 (IST)

ואלרי זיסקאר ד'סטאן אינו סתם מישהו. לפני שהוא היה פונקציונר חשוב בפקידות האיחוד האירופי, הוא היה נשיא צרפת. ואני לא רואה איך אפשר לבסס את הקטע הזה על ידע כללי ולא על האימרה המפורסמת שלו. הרי טורקיה, בפועל, נדחית מהאיחוד בגלל שהיא פחות מדי דמוקרטית (האופוזיציה בכלא), בגלל שיש בה עונש מוות, בגלל שהיחס שלה לזכויות מיעוטים מהמם (איסור דיבור בשפה הכורדית למשל), ובסב טאקסט, בגלל שהיא גם דתית וגם מוסלמית, בזמן שאר האיחוד נוצרי ונוטה לחילונות. היא לא ממש נדחית בגלל שהיא פחות מדי ביבשת אירופה. איזכור גבולות היבשת הוא רק תירוץ וגם הוא לא תירוץ רשמי. אומרים ישנה - שיחה 17:41, 15 בפברואר 2024 (IST)

אגב, קסטלוריזו נמצא באירופה, בעוד גקצ'אדה נמצא באסיה. Tzafrir ⁃ שיחה 20:32, 12 במרץ 2024 (IST)

בעייתי מאוד בעיני שאנחנו נקבע בקטע הידעת שקפריסין איננה חלק מאירופה, אם האיחוד האירופי סובר שכן. קפריסין היא גם לא חלק מובהק מאסיה, ומוצא אוכלוסייתה הקדום (בניגוד לאוכלוסיה הטורקית שהגיעה ממרכז אסיה) הוא מיוון שנמצאת ביבשת אירופה ומהווה ערש התרבות האירופית. פעמי-עליון • שיחה 22:42, 9 באפריל 2024 (IDT)

תראה, מבחינה גיאוגרפית קפריסין נחשבת חלק מאסיה. העניין הוא שהגבול בין אסיה לאירופה הוא תרבותי הרבה יותר משהוא גיאוגרפי, ולכן תמיד יהיה מעורפל במידה כלשהי. קפריסין וטורקיה הן לא הדוגמאות היחידות לעובדה הזאת: רוסיה נמצאת ברובה באסיה, מדינות הקווקז טכנית לא באירופה אבל לקרוא לגיאורגיה מדינה אסייתית מרגיש מוזר, ואפילו קזחסטן משתתפת בתחרויות אירופאיות מדי פעם כי הגבול בין היבשות עובר דרכה. חוץ מזה, בנוסף לשבע המדינות האירופאיות/אסייתיות, יש חברה נוספת באיחוד האירופי, מלטה, שטכנית נמצאת על הלוח האפריקאי מבחינה גיאולוגית, ויש מדינה אירופאית נוספת, איסלנד, שנמצאת על שני לוחות טקטוניים: זה של אירואסיה וזה של צפון אמריקה... יש כל כך הרבה מקרי קצה.

נ.ב. טכנית רוב השטח של דנמרק נמצא בצפון אמריקה בגלל גרינלנד. זה גם דבר שכדאי לדבר עליו נראה לי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:35, 10 באפריל 2024 (IDT)

קראתי איפשהו, ואולי זה גם נכון, שבמקור רוסיה נכללה באסיה (לפי ההגדרה שמה שממזרח לבוספורוס הוא אסיה) אבל בסביבות ימי פטר הגדול טרחו והצליחו לשנות את ההגדרה המקובלת של הגבול בין אירופה לאסיה. אם זה באמת נכון, זה יכול להיות גם קטע הידעת. Tzafrir • שיחה 15:44, 10 באפריל 2024 (IDT)

הגלידה הדנית שלא באה מדנמרק

האגן דאז הוא מותג גלידה המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs, וגם לא הצירוף aa (אף ש-a בודדת עם אומלאוט קיימת בשוודית ובפינית, והצירוף aa, ללא אומלאוט, מקובל בפינית). לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה, אם כי המילה הראשונה קרובה לשם Hagen, שהוא שם משפחה מוכר בדנמרק, בנורווגיה ובגרמניה, וכן שם פרטי גרמני ושם עיירה בגרמניה. הצירוף zs במילה השנייה מקובל אך ורק בשפה ההונגרית אך אין בשפה זו כל משמעות למילה Dazs. בנוסף, אף על פי שלהאגן דאז סניפים במדינות רבות, אין לה אף סניף בסקנדינביה.

מקור: הערכים האגן דאז ומיתוג זר. קלונימוס - שיחה 12:42, 13 בפברואר 2024 (IST)

1. נושא הקטע ורוב הצגתו, מצויינים.
2. אבל מאמצע הקטע אתה נכנס לפירוט יתר טפל, שמטשטש את הפואנטה. קטע "הידעת", כמו בדיחה, צריך לדעת לספר.
3. קבל גרסה בלי כניסה לטפל:

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה.

אומרים ישנה - שיחה 19:18, 13 בפברואר 2024 (IST)

ואפרופו מיתוג זר, בארץ נמכרה בעבר סדרת ספרי בלשים, שהוצגה כאילו היא מתורגמת באנגלית, וכאילו היא נכתבה בארצות הברית, אבל הכותבים ישבו בארץ וכתבו אותה בעברית. תכננתי כבר לפני כמה שנים לכתוב על זה קטע, אבל שכחתי את שם הסדרה, ואני לא מצליח למצוא יותר את המידע על אודותה. אומרים ישנה - שיחה 19:23, 13 בפברואר 2024 (IST)

אחלה קיצור. אני איתך. קלונימוס - שיחה 22:53, 13 בפברואר 2024 (IST)

פטריק קים? (וכן, הקטע החדש נראה לי טוב) Tzafrir - שיחה 23:08, 13 בפברואר 2024 (IST)

בעד. קטע מצוין. בניסוח החדש הושמט המידע על כך שאין להאגן דאז אין אף סניף בסקנדינביה. זה אחלה פאנץ'. 10:48, 15 בפברואר 2024 (IST)חמויישֶה - שיחה

הצעתי:

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה. להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה.

חמויישֶה - שיחה 12:26, 19 בפברואר 2024 (IST)

אם כבר מוסיפים את המשפט "להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה," עדיף להוסיף לו עוד כמה מילים. הנה כך:

להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה. אולי זה משום, שהמיתוג הזה אכן קריטי למכירת הגלידה הזו. אומרים ישנה - שיחה 22:26, 19 בפברואר 2024 (IST)

אני לא חושב שכדאי להוסיף השערה לקטע הידעת. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:03, 7 במרץ 2024 (IST)

אני בעד הקטע אבל אני נגד המשפט על סקנדינביה - לדעתי הוא משפט סיום לא כזה טוב שמטשטש את הפאנצ' של הקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 14:01, 24 במרץ 2024 (IST)

דווקא אני חושב שהוא פאנץ' בפני עצמו, שמתעלה על הפאנץ' של שאר הקטע: לגליה הלכאורה סקנדינבית, אין סניפים בסקנדינביה. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:46, 25 במרץ 2024 (IST)

מדורת ההבלים

ג'ירולמו סבונרולה היה כומר דומיניקני ברפובליקת פירנצה. בשנת 1494, לאחר התמוטטות שלטונם של בית מדיצ'י בעיר, הפך בהדרגה לשליטה הדתי. סבונרולה הירבה להטיף נגד החיצוניות המוגזמת שבה התאפיינה פירנצה. בעקבות זאת, בפברואר 1497, החל סבונרולה לארגן את מדורת ההבלים שלו: נערים עברו מבית לבית ואספו חפצי "מותרות" למדורה. בין הדברים שנאספו נמנו כתבי יד וספרים עתיקים, פסלים עתיקים, ציורים עתיקים ומודרניים, שטיחי קיר שלא יסולאו בפז, ופריטי אומנות יקרי ערך. המדורה הובערה בפיאצה דלה סיניוריה ב-7 בפברואר, לעיני כל העיר. במהרה איבד סבונרולה את תמיכת ההמונים, ובעקבות מרד שפרץ נגדו בשנת 1497, איבד גם את תמיכתו של האפיפיור. סבונרולה עונה, ובשנת 1498 הוצא להורג. למרבה האירוניה, מאוחר יותר, ספריו של סבונרולה עצמו נשרפו בפומבי.

מקורות: מדורת ההבלים, ג'ירולמו סבונרולה, רפובליקת פירנצה, בית מדיצ'י

תודה, אביתר ג' • שיחה • 12:15, 11 בפברואר 2024 (IST)

נחמד, אבל לא מספיק מפתיע בשביל העמוד הראשי. זה יהיה טוב בעיקר למדור הידעת של פורטל הספריה הלאומית. נגד. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 11 בפברואר 2024 (IST)

הבריחות מאלקטרז

תמונה של האי מהאוויר. ניתן לראות את מבנה הכלא, את ביתני השמירה ואת מגורי העובדים ובני משפחותיהם.

בכל 29 שנות פעילות אלקטרז ככלא פדרלי שמור, ספק אם הייתה ולו בריחה מוצלחת אחת ממנו. המרחק בין האי אלקטרז לחוף סאן פרנסיסקו הוא כשני קילומטר, ובתנאים מיטביים של מזג אוויר, שפל וזרמי-ים, גם ילדים צלחו מסלול זה. אלא שקשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים. 36 אסירים השתתפו ב-14 נסיונות מילוט מכלא פדרלי זה. רק אחד הבורחים הצליח בוודאות להגיע חי, בשחייה, לחוף סאן פרנסיסקו. אך הוא לא הצליח להתקדם מעבר לחוף זה בשל תשישות ומכת קור, ונתפס. עוד חמישה, שאלתרו כלי שייט, ככל הנראה טבעו. אולם לא כל השאר נהרגו או נתפסו במהלך ניסיון הבריחה. היו גם כאלו, שנואשו במהלכו, כמו אלן ווסט, שלא הצליח להצטרף לנסיון הבריחה המתואר בספר "הבריחה מאלקטרז", וחזר לישון בתאו.

אומרים ישנה - שיחה 22:31, 10 בפברואר 2024 (IST)

מקורות המידע הם הערכים העבריים והאנגליים העוסקים בכלא זה, למשל הערך האנגלי עם רשימת ניסיונות הבריחה משם. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 10 בפברואר 2024 (IST)

הניסוח, בעיקר של החצי הראשון, לא ברור ("קשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים"? כלומר כשקל לשחות השומרים מבחינים וכשהשומרים לא מבחינים קשה לשחות? ולא ברור הקשר בין המשפט הראשון על כמה שהכלא שמור למשפט השני על כמה קל לצלוח את הים המפריד בינו לבין היבשת). פעמי-עליון • שיחה 22:46, 9 באפריל 2024 (IDT)

הבנת מצויין. בים שקט, ביום בהיר, גם ילד יכול לשחות את המרחק הזה. אלא שאסיר שישחה אותו בתנאים האלו יקבל כדור בראש. בים סוער ובלילה, קשה להבחין באסירים הבורחים. אומרים ישנה • שיחה 12:21, 10 באפריל 2024 (IDT)

יום אנזא"ק

טקס יום אנזא"ק באוסטרליה, 2009.

יום אנזא"ק הוא יום לאומי ציבורי ונחשב על ידי אוסטרלים רבים כאחד הימים החגיגיים ביותר במשך השנה. צעדות בהשתתפות ותיקי כל מלחמות העבר, לצד אלו שמשרתים בשירות פעיל בהווה בכוחות ההגנה של אוסטרליה (סדירים ומילואים), ותיקי המלחמות מקרב צבאות בעלות הברית, חניכי הפנימיות הצבאיות, חברי הליגה האווירית של אוסטרליה, חברי תנועת הצופים באוסטרליה וארגונים לובשי מדים אחרים, מתקיימות בערים ובעיירות ברחבי המדינה. צעדות יום אנזא"ק המתקיימות בערי הבירה של מדינות אוסטרליה משודרות בשידור ישיר בטלוויזיה. לאחר אירועים אלו מתקיימים בדרך כלל מפגשים של ותיקי המלחמות בפאבים או במועדוני "ליגת החיילים המשוחררים של אוסטרליה" (Returned and Services League of Australian – RSL). מפגשים אלו כוללים לעיתים קרובות את המשחק Two-up, סוג של משחק הטלת מטבע שהיה חביב בעבר על חיילי אנזא"ק. ברוב המדינות והטריטוריות של אוסטרליה אסורים משחקי הימורים מחוץ למקומות מורשים. עם זאת, בשל משמעותה של מסורת זו, משחק זה חוקי רק ביום אנזא"ק.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:31, 2 בפברואר 2024 (IST)

בשביל מדור הידעת של פורטל אוסטרילה, זה יפה מאוד. בשביל הדף הראשי של ויקיפדיה...? קשה לי להחליט אם זה מספיק מפתיע. אני נמנע. אומרים ישנה - שיחה 20:44, 2 בפברואר 2024 (IST)

כל המציל נפש אחת

באי היווני זקינתוס, הנמצא ממערב לחצי האי הפלופונסי, שכנה קהילה יהודית החל מהמאה ה-12. לאחר כיבוש יוון על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נותר האי בשליטת איטליה, ויהודי האי ניצלו בשלב זה מהגורל המר שפקד את יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים באי. ראש העיר התייעץ במיטרופוליט של האי כריסוסטומוס דימיטריו ויחד החליטו למסור למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אבל לאחר שקהילת יהודי קורפו נשלחה להשמדה באושוויץ, ננקטו צעדים מחודשים לשילוח קהילת יהודי זקינתוס למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
לאחר המלחמה עלו רוב אנשי הקהילה לישראל. כהוקרה לתושבי האי שסייעו בהצלת היהודים, התקינו היהודים שנותרו באי את הוויטראז'ים בכנסיית סינט ד'יואניסיאוס. באוגוסט 1953 נהרס הרובע היהודי של האי בעקבות רעידת אדמה קשה שהחריבה את העיר זקינתוס. חיל הים הישראלי ששייט באזור נחלץ במהירות לסייע לתושבי האיים זקינתוס וקפלוניה שנפגעו מרעידת האדמה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

על פי הערך קהילת יהודי זקינתוס. קלונימוס - שיחה 14:22, 24 בינואר 2024 (IST)

עוד לפני שהתחלתי לקרוא, אני חייב לידע אותך, שקטע בכזה אורך לא נכנס לרובריקה של "הידעת" בדף הראשי. תמצת ונמשיך משם. בהצלחה! אומרים ישנה - שיחה 14:53, 24 בינואר 2024 (IST)

מנסה לקצר:

קהילת יהודי האי זקינתוס ניצלה משואת יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים. ראש העיר והמיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות בלבד: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אך ביוני 1944 ננקטו צעדים מחודשים לשילוח היהודים למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

תמצתתי עבורך

כך יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון: לאיטלקים, ששלטו באי עד 1943, לא הייתה מוטיבציה להתעסק עם היהודים. עם פרישת איטליה מהמלחמה, המפקד הגרמני, הקולונל ליט, דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי מהעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. רק בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש ספינות עם כוח צבאי מספיק כדי לחפש את היהודים. אך בשל סיום המלחמה, כוח זה סייע בפינוי הגרמנים.

אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST) בעד הנוסח המתומצת, שהצעתי לקטע. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST)

לדעתי התמצות שלך קצת לא מדויק, מנסה שוב:

יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון, בניגוד לקהילות הגדולות במדינה. ב1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש אוניות שנועדו להעביר את היהודים למחנות, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

שוב שכחת לחתום. בכל מקרה, הגרסה האחרונה שלך די בסדר, טיפה מתעכבת על עניינים מובנים מאליהם, אבל די בסדר. רק חבל שהיא לא מסבירה למה האיטלקים לא שלחו כל כך הרבה זמן את היהודים לאושוויץ. אומרים ישנה - שיחה 17:32, 25 בינואר 2024 (IST)

לגבי החתימה, צודק. לגבי האיטלקים אפשר להוסיף, אבל זה רק יאריך ולא קשור לעצם העניין. קלונימוס - שיחה 20:47, 27 בינואר 2024 (IST)

הרעיון שלך מצוין. אבל צריך עדיין לקצר. בדוק מה כתבת פעמיים, למשל את העובדה, שהקהילה ניצלה. ובדוק מה לא הכרחי לקטע, כמו קבלת אותות חסידי אומות העולם. אומרים ישנה - שיחה 22:14, 27 בינואר 2024 (IST)

אוקיי, מנסה שוב...

ב-1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי היווני זקינתוס. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס והארכיבישוף המיטרופוליט של האי מסרו לו דף ובו שני שמות בלבד – שמותיהם שלהם, באמרם: "אנו היהודים הראשונים באי. אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 נעשה ניסיון נוסף לאתר את היהודים כדי להעביר אותם להשמדה, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שהושמדו בשואה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטריו ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

קצת קצר יותר. קלונימוס - שיחה 21:49, 30 בינואר 2024 (IST)

בעד, למרות שאפשר לקצר עוד. הגרסה הנוכחית כבר טובה. רק מחק בבקשה בקו אמצעי את כל הגרסאות שכבר לא רלוונטיות. חבל שהן יקראו סתם. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 31 בינואר 2024 (IST)

כל אחד הוא אור קטן, וכולנו מאיר לנסקי

מאיר לנסקי בשנת 1958

אחד היהודים היחידים, שנדחתה בקשתם לאזרחות ישראלית, הוא המפיונר האמריקני, מאיר לנסקי. זאת למרות, שעם הכרזת העצמאות, לנסקי ואנשיו העבירו לידי גולדה מאיר תרומה של מיליון דולר (סכום שווה ערך ל-12.7 מיליון דולר של שנת 2023), עבור המדינה הענייה והשברירית, ששיוועה לכל פרוטה. גם למרות שלנסקי וארגונו סייעו לארגון ההגנה לרכוש ולהבריח נשק ליישוב העברי בארץ ישראל, תוך סיכון עצמי, בשל האמברגו, שהטילה ארצות הברית, רק על צד אחד בסכסוך. בנוסף הפעיל לנסקי את קשריו במאפיה הסיציליאנית, ששלטה באיגוד עובדי הנמל. לכן משלוחי נשק, שרכשו מדינות ערב, נפלו ואבדו במים "בטעות", או שהפליגו "בטעות" ליעדים מרוחקים מאוד מהמזרח התיכון.

אומרים ישנה - שיחה 19:06, 22 בינואר 2024 (IST)

אני בעד. אפשר גם להשתמש בעוד מידע על "הרכש", שמופיע בין היתר בערך על סבא שלי דוד רפאל בנעט. ‏עמיחי • שיחה 00:27, 25 בינואר 2024 (IST)

הוא באמת אחד היהודים היחידים שבקשתם לאזרחות נדחתה? כמוכן: האמברגו לא היה טכנית רק על צד אחד בסכסוך אלא על כל אנשי הארץ, יהודים וערבים כאחד (גם הערבים שהתחמשו נאלצו להבריח לארץ נשק). אבל לצידם של הערבים פעלו גם צבאות שיכלו לקנות נשק בחו״ל (בתחילה צבא ההצלה ובהמשך צבאות ערב השונים). אני מציע להשמיט את „רק על צד אחד בסכסוך״. Tzafrir - שיחה 10:35, 25 בינואר 2024 (IST)

1. כן, הוא בהחלט אחד היהודים הבודדים שבקשת האזחרות שלהם נדחתה. באופן כללי ישראל נותנת אזרחות לכל יהודי שמבקש. כולל עבריינים. כולל נרקומנים. כולל פעילים אוטואנטישמים (אלו שלדעת כולם הם כאלו. לא רק אלו, שלדעת חצי עם הם כאלו).

2. לפי מה שאתה מתאר, דווקא כן היה אמברגו נשק רק על צד אחד בסכסוך.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:37, 25 בינואר 2024 (IST)

נו? ולמה הוא נדחה? צריך לדעתי לענות על כך במפורש, לא רק ברמז. פעמי-עליון • שיחה 22:49, 9 באפריל 2024 (IDT)

השאלה אם נתנו על הסיבה הכרזה רשמית. אומרים ישנה • שיחה 12:23, 10 באפריל 2024 (IDT)

חורשת האקליפטוס

עצי אקליפטוס על גדות נהר הירדן

ל"חורשת האקליפטוס", אחד הלהיטים הגדולים של נעמי שמר, לקח זמן להפוך ללהיט. בשנת 1962 הוא בוצע לראשונה, כחלק ממחזמר, שלא הוקלט. אנשי קול ישראל התלהבו מהמחזמר, והקליטו את השיר באולפנם, מפי הכוכבת דאז, אילנה רובינא. אולם הם לא יכלו להרבות בשידורו, כי הקלטתו הייתה על סרט מגנטי ולא על תקליט שדרים. ב-1966 חידשה נעמי שמר את השיר עם להקת הבנות "האחיות שמר", שכשלה, וכל הקלטותיה נגנזו. ב-1967 הקליטה רבקה רז את השיר, אך גם היא לא זכתה להשמעות רבות. רק ב-1968 דרך כוכבו של השיר, כדואט מפי אופירה גלוסקא וצילה דגן בצוות הווי הנח"ל. מאז השיר זכה למעל 115 גרסאות כיסוי נוספות.

תוספת אפשרית:

והחורשה עליה הוא מספר קרויה כיום על שם נעמי שמר, למרות שבמקורה היא הנציחה אדם אחר.

אומרים ישנה - שיחה 12:23, 22 בינואר 2024 (IST)

אני חושב שיש הרבה מקרים של להיטים שלא הצליחו מיד. דווקא המקרה של הללויה (שיר של לאונרד כהן) הוא דוגמא יותר מוצלחת. חמויישֶה - שיחה 15:15, 15 בפברואר 2024 (IST)

מי המחבר?

”אם תעזבני יום יומים אעזבך” הוא פתגם שפירושו שאם אדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם. מקור הפתגם הוא בספרי בשם "מגילת חסידים" מתקופת התנאים, בעולם מקובל שזהו פסוק במשלי אף על פי שהוא לא מופיע שם, בטעות זו טעו אף מספר ראשונים. אחרים כתבו שזהו פסוק ואף הם טעו - כך למשל ספר הזוהר מציין לפתגם ואומר "כדכתיב", אחרים ציינו לבן סירא אף על פי שאין אזכור למשפט בספר, הסיבה לטעות הנפוצה היא שהמשפט נכתב בסגנון תנ"כי.

אייל • שיחה 02:11, 21 בינואר 2024 (IST)

נגד. אני אישית לא חשבתי שמקור הפתגם הוא מקראי, ובטח שלא ספציפית בספר משלי. אז הקטע בעצם גם מספר לי שהייתי אמור לחשוב שהפתגם הוא פסוק, וגם שהוא לא. חמויישֶה - שיחה 09:38, 21 בינואר 2024 (IST)

אני חושב שזה די קורויוז שמספר ראשונים ואחרונים היו בטוחים שזה פסוק למרות שזה ממש לא. אייל • שיחה 11:22, 21 בינואר 2024 (IST)

צריך להיות יותר ספציפיים לגמי מי שטעה. לא "בעולם" ולא השם הכללי "ראשונים". יש לציין ממש את שם הטועים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:10, 21 בינואר 2024 (IST)

הטועים: רבי חיים הכהן (מקובל) רבי דוד פארדו רבי צבי הירש מווידיסלאב, רבי שמשון משאנץ, רבי עמנואל חי ריקי. אייל • שיחה 18:51, 21 בינואר 2024 (IST)

אז לדעתי, אם תחליף את המושגים המופשטים במידע הזה, הקטע ישתפר. אומרים ישנה - שיחה 12:22, 22 בינואר 2024 (IST)

נגד. סתם טעות, אולי היא נפוצה, אך זה לא עניין לפינה הזו. שמש מרפא - שיחה 02:13, 26 בינואר 2024 (IST)

בתו של אברהם

אברהם ושרה

במקרא לא מסופר שהיו לאברהם בנות אלא רק בנים דוגמת יצחק, ישמעאל ואחרים, בתלמוד בבלי מובאת דעתו של התנא רבי יהודה בן המאה השנייה, המפרש את הפסוק "וה' ברך את אברהם בכל" כאומר שהשם נתן לאברהם ברכה שהיא בת בשם "בכל", לעומתו רבי מאיר טען שהברכה היא שלא הייתה לו בת. פרשני הפשט טענו שאין סיבה להניח את קיומה. ראשונים ואחרונים רבים דנו בסיפור חייה, בין הנדונים הועלו השאלות: מי הייתה אמה? הגר או שרה, האם היא הייתה יותר צעירה מיצחק או שלא, מתי היא מתה ומי היה בן זוגה, לרוב השאלות לא ניתנה תשובה פסקנית אלא השערה בלבד.

אייל • שיחה 22:52, 20 בינואר 2024 (IST)

נגד. מתנגד נחרצות. יותר מדי חפירה על מדרש. יש אלפי מדרשים על המקרא, בהרבה מהם סיפורים שבעל המדרש יודע שלא היו ולא נבראו. אין מקום לכתוב קטע הידעת על מדרש. חמויישֶה - שיחה 09:41, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד, אבל יש למחוק את המילים ", לרוב השאלות לא ניתנה תשובה פסקנית אלא השערה בלבד". הן אחרי הפואנטה ולא מוסיפות לה. אומרים ישנה - שיחה 12:14, 21 בינואר 2024 (IST)

אפשר לשנות את המיקוד של הקטע ולכלול בו גם את אמתלאי בת כרנבו. אפשר גם ללכת בכיוון אחר ולהזכיר את הציטוט מברכת המזון (בכל מכל כל) שעוסק בפסוק הזה. ‫149.106.131.170‬ 13:05, 19 בפברואר 2024 (IST)

בעד קטע קלאסי בעיניי ל״הידעת״: קצת אזוטרי, לא מתאים לשום ערך, ובכל זאת מעניין ומחדש. לא הבנתי למה ״אומרים ישנה״ רוצה למחוק את המשפט האחרון ואני מתנגד למחיקה זו. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:07, 16 באפריל 2024 (IDT)

אחד העם והשבת

אברהם ושרה

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם (בתמונה), הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה. למרות שמחבר הביטוי הוא חילוני והוא מדבר על שמירת שבת במובן סוציולוגי-היסטורי של גיבוש החברה ושימור הלאומיות, רבים שומרי תורה ומצוות ציטטו את המשפט כהמלצה לשמירת שבת כערך הלכתי-תאולוגי, ביניהם הרב משה פיינשטיין ח"כ שלמה לורינץ ורבים אחרים, יתירה מכך היו שהגדילו וייחסו את הביטוי להוגים יהודים בולטים דוגמת רס"ג, ריה"ל ואפילו חז"ל...

אייל • שיחה 02:27, 21 בינואר 2024 (IST)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 09:40, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד. ואהייה עוד יותר בעד אם הקטע יסתיים בנקודה אחת, ולא בשלוש. אומרים ישנה - שיחה 12:16, 21 בינואר 2024 (IST)

רווק? צא מירושלים

אריה ליב פרומקין

באמצע שנות החמישים של המאה ה-18 חתמו רבני ירושלים על תקנה בה קבעו שבחורים רווקים מעל גיל 20 מגורשים מהעיר, ועליהם לעזוב את העיר תוך ארבעה חודשים. לפקידי העיר ניתן האישור לרדוף את הרווקים "עד חורמה". התקנה הייתה בעלת תוקף רשמי, ואישים דוגמת משה חגיז ואריה ליב פרומקין אכן גורשו מהעיר בגללה. סיבת התקנה הייתה ככל הנראה מטעמי צניעות, אך הראשון לציון הרב רפאל מיוחס, מהחותמים על התקנה, כתב שסיבת התקנה היא ריבוי אוכלוסין וחשש לפיצוץ בין הציבור הערבי והיהודי. התקנה נעלמה לאיטה במהלך השנים, אך מדי פעם שבה ומוזכרת בכדי לעודד נישואים בגיל צעיר.

אייל • שיחה 22:15, 20 בינואר 2024 (IST)

מתבסס על הערך תקנת הרווקים. אייל • שיחה 22:18, 20 בינואר 2024 (IST)

אז למה הקטע לא מקשר לערך? Tzafrir - שיחה 22:35, 20 בינואר 2024 (IST)

טופל אייל • שיחה 22:38, 20 בינואר 2024 (IST)

לא הכרתי. נראה טוב. Tzafrir - שיחה 22:44, 20 בינואר 2024 (IST)

• בעד ארז האורז • שיחה 22:20, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד. צריך לנסח כמה משפטים מחדש. למשל אי אפשר לכתוב "סיבת התקנה הייתה ככל הנראה למנוע גילויי עריות", משום שהיום המשמעות של גילוי עריות היא קיום יחסים בתוך המשפחה, ולא ברור כיצד הרחקת רווקים תועיל לזה. צריך אולי לנסח "מטעמי צניעות". בנוסף, לדעתי מטעה לומר "אך מדי פעם נשמעות קריאות לחידוש התקנה"? על פעם אחת ש(אולי) נשמעה קריאה במאה השנים האחרונות.. חמויישֶה - שיחה 09:54, 21 בינואר 2024 (IST)

נשמעו שלוש פעמים לא פעם אחת ואולי אפ' ארבע, את השאר מתקן. אייל • שיחה 11:20, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 12:18, 21 בינואר 2024 (IST)

נ.ב. אשמח אם יוספו לקטע כמה פסיקים. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 21 בינואר 2024 (IST)

אני עדיין סבור שיש בעיה לומר "מדי פעם נשמעות קריאות לחדש". הרב מרגליות לפני יותר מ-85 שנה. בנוגע לרב יעקב יוסף, הוא לא באמת קרא להחזיר את התקנה. הוא קרא לצעירים לא לדחות את גיל החתונה ואגב כך הזכיר את התקנה הזאת. קובי נחשוני קצת הוציא את דבריו מהקשרם. ועדיין, גם אם נחשיב את זה כקריאה להחזיר את התקנה לתוקפה, זה איזכור בודד אחרי כמעט 90 שנה. לקרוא לזה "מדי פעם" זה לזרות חול בעיני הקוראים לשם פיקנטריה. חמויישֶה - שיחה 13:18, 21 בינואר 2024 (IST)

יש גם את הרדב"ש אבל אני משנה מעט את הניסוח. אייל • שיחה 19:09, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד שמש מרפא - שיחה 02:16, 26 בינואר 2024 (IST)

שיניתי שינוי נוסף לנוסח המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 14:11, 19 בפברואר 2024 (IST)

סונאטת סלסולי השטן

ג'וזפה טרטיני

יצירתו הידועה ביותר של המלחין והכנר האיטלקי ג'וזפה טרטיני היא סונאטת סלסולי השטן בסול מינור. הרקע לכתיבת היצירה לדברי המלחין, היא חלום בו חלם כי הוא פוגש את השטן שכורת אתו ברית בתמורה לנשמתו. בחלום השטן מילא את חלקו בהסכם וביצע כל משאלה של המלחין. משהגיש טרטיני את כינורו לשטן, ניגן השטן סונאטה נפלאה. טרטיני מספר שכשהתעורר חטף את כינורו וניסה לשחזר את המנגינה שניגן השטן בחלום, וכך נכתבה סונאטת סלסולי השטן. עם זאת לדעתו של טרטיני מה שכתב היה כה נחות ביחס למנגינה ששמע בחלום, כך שלו היה מסוגל למנוע מעצמו את העונג שבמוזיקה היה מנתץ את כינורו ונוטש את המוזיקה לעד.

בברכה, ‏ישרון • שיחה 19:58, 20 בינואר 2024 (IST)

לא הבנתי מה מפתיע פה. אומרים ישנה - שיחה 21:43, 20 בינואר 2024 (IST)

זה חביב ומעניין לא יודע עד כמה מפתיע. אייל • שיחה 21:58, 20 בינואר 2024 (IST)

הרבה רעיונות טובים בהרבה תחומים, השגו בהשראת חלומות, או שנטען שהושגו כך. אומרים ישנה - שיחה 12:21, 21 בינואר 2024 (IST)

לדעתי מה שלא שגרתי כאן זה התוכן של החלום המדובר. ‏ישרון • שיחה 16:05, 21 בינואר 2024 (IST)

זה מרתק ובהחלט לא שגרתי. סיפור רקע כזה ליצירה מאותה תקופה הוא יוצא דופן. בעד פעמי-עליון • שיחה 22:52, 9 באפריל 2024 (IDT)

סרט גרוזיני

הפסלון הניתן לזוכי פרס אופיר.

בגיל 52, שיחקה לילי קוסאשווילי בפעם היחידה בחייה בסרט קולנוע, וזכתה על כך בפרס אופיר. ברחבי העולם, סרט זה, "חתונה מאוחרת", היה להיט בקופות, בפסטיבלים, וגם בביקורת האמנות. קוסאשווילי, טבחית במקצועה, לוהקה בידי בנה, במאי הסרט, דובר קוסאשווילי, בטיעון, "... לא הצלחתי ללהק שחקנית... לתפקיד הזה. הדמות... ממילא מבוססת עליה, והייתי צריך מישהי שתדבר גרוזינית".

סיום אפשרי ראשון:

והוסיף, "אמרתי לה: או שאת באה או שאין לי סרט".

סיום אפשרי שני:

זאת למרות, שבסרטו הקודם של דובר קוסאשווילי, רבקה מיכאלי דיברה גרוזינית.

אומרים ישנה - שיחה 16:36, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד, סיום ראשון עדיף. אייל • שיחה 21:54, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד מסכים שהסיום הראשון עדיף. אולי כדאי להרחיב קצת על דמותה של קוסאשווילי בסרט. ארז האורז • שיחה 22:22, 20 בינואר 2024 (IST)

מרוקו והמוסד

סמליל הסוכנות

בין ישראל למרוקו מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים רק בעקבות הסכם ישראל–מרוקו, משנת 2020. אולם סוכנות ביון החוץ של מרוקו ("המינהל הכללי למחקר ותיעוד"), שהוקמה הרבה קודם לכן, הוקמה בסיוע המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל. איש המוסד אהרון שרף ייסד וניהל ב-1970 את הקורס הראשון להכשרת עובדי הסוכנות, שהייתה אז בתכנון. היחסים החשאיים בין בכירי קהילת המודיעין הישראלית ומקביליהם במרוקו החלו עוד ב-1963, ומעורבות המוסד בפרשת בן ברכה ב-1965 גרמה לסערה פוליטית בישראל.

מקור: ארל'ה שרף, גלויות מהמוסד, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2022 (עמ' 73 - 78). רדיומן - שיחה 17:59, 7 בינואר 2024 (IST)

אם הדברים נככונים, אני בעד הקטע. אבל בשביל זה יש להוסיף את המידע, קודם כול, לערכים הרלוונטיים. בהמשך צריך לראות איך המידע הזה מתיישב עם מידע מנומק אחר באותם ערכים. רק אחרי שזה יקרה, יהיה אפשרי להשתמש בקטע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:07, 7 בינואר 2024 (IST)

הדברים מפורסמים, ולא נראה לי מפתיע לעמוד הראשי. אפשר במדורי הידעת בפורטלים. איש עיטי - הבה נשיחה 22:25, 20 בינואר 2024 (IST)

העיר באנגליה שאין קבוצת כדורגל מקצוענית על שמה היא המיוצגת ביותר בכדורגל המקצועני

מראה האצטדיון במשחק ארסנל נגד ריאל מדריד

מרבית הערים הגדולות באנגליה מתהדרות בלפחות קבוצת כדורגל מקצוענית אחת הנושאת את שם העיר. כך לדוגמה מועדון הכדורגל ליברפול, מנצ'סטר סיטי ומנצ'סטר יונייטד במנצ'סטר, או ברמינגהאם סיטי בברמינגהאם - אך דווקא בבירה והעיר הגדולה ביותר, לונדון, אין אף קבוצה מקצוענית הנושאת את שמה. למרות זאת, לונדון היא העיר המיוצגת ביותר בכדורגל המקצועני האנגלי, על ידי קבוצות המייצגות את שכונותיה ורובעיה השונים. נכון לעונה 2023/24, ישנן 13 קבוצות לונדוניות בארבע הליגות המקצועניות בכדורגל האנגלי, מתוכן שבע חברות בליגה העליונה, הפרמייר ליג - ארסנל, ברנטפורד, וסטהאם יונייטד, טוטנהאם הוטספר, פולהאם, צ'לסי וקריסטל פאלאס.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 12:42, 2 בינואר 2024 (IST)

לא בטוח שזה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשי של ויקיפדיה. אבל בהחלט יש לזה מקום במדורי "הידעת" של פורטל כדורגל, פורטל לונדון ובפרטל הממלכה המאוחדת. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 14:54, 2 בינואר 2024 (IST)

אני אהבתי ואני בעד. המון פעמים שאלתי את עצמי כמה מועדונים יש ללונדון בפרמייר ליג, ולא ייחסתי חשיבות לכך שאין להם לונדון בשם. חמויישֶה - שיחה 16:07, 2 בינואר 2024 (IST)

מעניין. הקבוצה הלא לונדונית היחידה שלא נקראת בשם העיר שלה היא אברטון. ארסנל היא היחידה שלא נקראת בשם עם משמעות גאוגרפית, אלא הוא זכר לראשיתן של כמה קבוצות כקבוצות עובדים. Tzafrir - שיחה 19:46, 7 בינואר 2024 (IST)

פרט המידע שלך לא נכון. יש כמה וכמה קבוצות גם מחוץ ללונדון שלא נושאות את שם העיר, אלא שכונה או רובע. למשל אסטון וילה שנושאת שם של רובע בברמינגהאם. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 10:32, 8 בינואר 2024 (IST)

הילד שניצל מטבח

מרדכי מקלף

במאורעות תרפ"ט התנפלו תושבי קאלוניה הערבים על בית משפחת מקלף היהודיה, ביישוב מוצא, ורצחו את ההורים, חלק מהילדים והאורחים. מרדכי מקלף בן התשע ניצל מהטֶבח, כי קפץ עם אחותו מהקומה השנייה, בעת שאחיו נלחם בפורעים. לאחר שהתייתם, מקלף גדל אצל קרובי משפחה, וסיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים, תוך כדי פעילות בארגון ההגנה. כעבור שנת לימודים בטכניון, תוך פעילות בפלוגות של וינגייט, פרצה מלחמת העולם השנייה. הוא התגייס לצבא הבריטי, ועבר בו קורס קצינים. מכאן המשיך מקלף לשורה ארוכה של תפקידים ביטחוניים מסוכנים ומסובכים, שביצע בהצלחה רבה, עד שבשנת 1953 שוחרר מתפקיד הרמטכ"ל השלישי של צה"ל. כרמטכ"ל הורה מקלף לרב-סרן אריאל שרון להקים יחידת הקומנדו 101, כדי שזו תפגע בבסיסי הפידאיון, ותמגר את תופעת טבח אזרחי ישראל. בכך מקלף סגר מעגל.

אומרים ישנה - שיחה 23:07, 31 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה לא הבנתי מה מפתיע פה במיוחד, וגם לא הבנתי כיצד מקלף "סגר מעגל" עם הקמת יחידה 101. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:47, 1 בינואר 2024 (IST)

האמת, די התלבטתי לגבי מידת ההפתעה בקטע הזה. שקלתי אם לשלוח אותו רק לפורטל צה"ל ולפורטל אישים, או אם להציג אותו גם פה. בסוף קיוויתי, שלכם תהייה דעה יותר חיובית משלי על מידת ההפתעה שבקטע.

איפה שהוא זה כן מפתיע, שאדם, שבגיל תשע משפחתו נרצחה לנגד עיניו, מצליח לא רק להשתקם, אלא גם לתרום לחברה כל כך הרבה. וטיפול בטרור נראה לי גם סגירת מעגל עבור מי שכל כך סבל מטרור בעצמו.... אומרים ישנה - שיחה 11:19, 1 בינואר 2024 (IST)

@אומרים ישנה לדעתי זה אכן יותר מתאים לפורטל צה"ל ונראה לי שאפילו אוסיף זאת לפורטל הנ"ל. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:24, 1 בינואר 2024 (IST)

היו עוד כמה מפקדים מאותו דור שהושפעו בצורה דומה: ישראל טל חווה את הטבח בצפת. יוחאי בן נון היה בירושלים בשכונת בית הכרם. רחבעם זאבי נהג לספר סיפור על ילדותו בימי המאורעות, אבל הוא לא נכח בהם ממש. שלושתם אמנם לא רבי אלופים, אבל מהמפורסמים שבאלופים. Tzafrir - שיחה 21:29, 7 בינואר 2024 (IST)

אפשר להוסיף זאת לקטע. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 8 בינואר 2024 (IST)

טוב. הקטע הזה לא יגיע לדף הראשי. אפשר לארכב. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 2A00:A041:E07F:CDB4:C90A:71F6:CBA4:8CA8‏ 15:37, 19 בינואר 2024 (IST)

חיל ורעדה

ארמון הקיץ של הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, ביריחו, אחרי רעידת האדמה של 1927.

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. תנועת הלוחות זה כלפי זה צוברת אט-אט אנרגיה אלסטית, עד לרגע בו היא מומרת בפתאומיות לאנרגיה אקוסטית, בצורת גלים סייסמיים. גלים אלו מרעידים את הקרקע, ועשויים אף להרוס מבנים עליה (בתמונה) או לקרוע אותה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 29 בדצמבר 2023 (IST)

הצעת קיצור

איור גבולות הלוחות הטקטוניים העיקריים

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

2A00:A041:E07F:CDB4:2072:E7BF:FDCF:CC8A‏ 11:38, 30 בדצמבר 2023 (IST)

הוואי על סרט נע

מפת איי הוואי

האי הגדול באיי הוואי נוצר מחמישה הרי הגעש. שלושה מתוכם, הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של האי, כבר כבויים. שאר איי הוואי מסודרים כשורה די ישרה של איים הולכים וקטנים, מצפון-מערב לאי זה (ראו במפה). הם נוצרו מהרי געש, שכבר כבו, והם קטנים עם הזמן בשל כרסום מי האוקינוס. למעשה, שורת הרי הגעש הכבויים, ההולכים וקטנים, ממשיכה באותו כיוון גם מתחת לפני המים. היא ממשיכה בניגוד לכיוון התנועה של הלוח הטקטוני, שעליו מצוי הארכיפלג (הלוח הפסיפי). הרי הגעש, שיצרו את הארכיפלג, נוצרו מנקודה חמה אחת, שהיא מעין "ארובה געשית", שמנקבת את הלוח הטקטוני בפליטת לבה, בעת נדידתו.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 27 בדצמבר 2023 (IST)

בערך האנגלי w:Hawaii hotspot יש כמה תמונות שממחישות אולי טוב יותר את הנדידה. כל מדובר על יותר מהאיים שהם חלק ממדינת הוואי (וקשה להגיע אליהם מהערך הנוכחי על הוואי). Tzafrir - שיחה 14:07, 27 בדצמבר 2023 (IST)

עד כמה ששמתי לב, שם זה מעמיק יותר ממה שאפשר לפרט פה. 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 18:00, 27 בדצמבר 2023 (IST)

השלכת הרימון בכנסת

בית פרומין, בו הושלך הרימון.

ב-29 באוקטובר 1957, בעת דיון במליאת הכנסת בבית פרומין, השליך צעיר בשם משה דואק רימון יד לתוך אולם המליאה. כתוצאה מפיצוץ הרימון נפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושלושה משרי ממשלתו (משה כרמל, גולדה מאיר ומשה שפירא). עוד לפני האירוע היו כמה התקפות על אולם המליאה: בספטמבר 1949 חדר עולה חדש מאיראן למליאת הכנסת בבניין קולנוע קסם וניסה לפתוח באש, אך נעצר והתגלה כמעורער בנפשו. שנתיים אחר כך, בשנת 1951, ניסתה מחתרת דתית קיצונית בשם "ברית הקנאים" לפגוע בכנסת כמחאה על גיוס נשים לצה"ל. אך אירוע השלכת הרימון בכנסת היה הגורם להקמת משמר הכנסת. דואק נידון ל-15 שנות מאסר, ולאחר שחרורו הקים את מפלגת תרשיש, שהתמודדה בבחירות לכנסת השתים עשרה אך לא עברה את אחוז החסימה.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:01, 15 בדצמבר 2023 (IST)

לא הבנתי מה מפתיע פה. אם מפתיע, שדואק ניסה להתמודד לכנסת, אחרי שתקף אותה ברימון, למה מופיעה הסקירה על אלימות בכנסת. לעומת זאת, אם הסקירה היא החשובה, למה דואק חוזר בסוף הקטע. אם הסקירה חשובה, צריך לסיים אותה בזה, שאחרי הקמת משמר הכנסת ההתקפות האלימות שכן הצליחו להתחולל בה, היו מתונות בהרבה, כמו המקרה בו מבקרת בכנסת תקעה לשר התקשורת דאז, רובי ריבלין, עוגה בפרצוף.

סקירה כזו, כשלעצמה, לא תפתיע מספיק, אלא אם הקטע יפתח בידיעה על תרגיל בו רשות ביטחון אחרת הביסה את משמר הכנסת באיזה שהוא תרגיל פריצה לכנסת או משהו כזה. אומרים ישנה - שיחה 15:42, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אפשר גם כך: רצח רבין הכה את הציבור הישראלי בתדהמה, למרות שהוא לא היה המקרה הראשון בו אזרחים ישראליים, יהודים, ניסו לרצוח שרים וחברי כנסת. .... כאן שמים את כל הסקירה... מספרים גם על כך שהשר פינקס נפטר מהתקפת לב אחרי שפעמיים הניחו לו מטעני חבלה בדירה... מסיימים בזה שראש השב"כ דאז אמר עוד לפני רצח רבין, שיש סיכוי שהוא ירצח. אומרים ישנה - שיחה 15:47, 15 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה בכוונה ציינתי שתי התקפות קודמות על המליאה, משום שאחריהן לא הוסקו לקחים ורק אחרי האירוע של השלכת הרימון הוקם משמר הכנסת. אני מתנגד להשוואה להשלכת העוגה על רובי ריבלין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:17, 15 בדצמבר 2023 (IST)

הלוואי שהייתי מופתע מזה שמדינת ישראל לא תמיד מפיקה לקחים. אומרים ישנה - שיחה 17:48, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אגב, שניים מיושבי ראשה של הכנסת היו טרוריסטים: יצחק שמיר (לפני קום המדינה) ודב שילנסקי (גם אחרי קום המדינה). Tzafrir - שיחה 16:09, 17 בדצמבר 2023 (IST)

בלי קשר להצעה שאנו דנים בה, אפשר לתת רשימה של אנשים, שקודם כיהנו בכנסת, ואז נשלחו למאסר, ולסכם ביוצא הדופן: דב שילנסקי קודם היה אסיר ואז כיהן בכנסת. 2.53.165.144‏ 10:27, 20 בדצמבר 2023 (IST)

נתן שרנסקי תמיד מתבדח שגם אצלו ואצל יולי אדלשטיין זה היה הפוך - קודם היו הכלא (הסובייטי, במקרה שלהם) ורק אח"כ נבחרו לכנסת. ‏עמיחי • שיחה 10:39, 21 בדצמבר 2023 (IST)

והגדיל לעשות אריה דרעי שהיה חבר כנסת, נשלח למאסר, ושב לכהן בכנסת. Tzafrir - שיחה 11:15, 20 בדצמבר 2023 (IST)

לא רק זה, הוא אף כיהן שוב כשר. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 20 בדצמבר 2023 (IST)

נגד. אני מתקשה לזהות כאן סיפור ברור ומגובש. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 27 בדצמבר 2023 (IST)

כוכב הצפון לא תמיד מראה את הצפון

העגלה הקטנה והעגלה הגדולה כאמצעים לזהות את כוכב הצפון

לפני כ-5000 שנה המצרים בנו פירמידות, שצד אחד שלהן כוון בדיוק לצפון. הם מצאו את הצפון למרות, שטרם התגלה המצפן, טרם נבנו שעונים מדויקים דיים, המורים מתי חצות היום - הזמן בו הצללים מצביעים צפונה, ולמרות שהם לא נעזרו בכוכב הצפון. למצרים אמנם הייתה התמצאות מרשימה באסטרונומיה, אך הם לא יכלו להשתמש בכוכב הצפון למציאת הצפון, כי בזמנם הוא טרם הראה את הצפון בדיוק מספק. כיוונו של כוכב זה משתנה מעט משנה לשנה, ושיא דיוק היעזרות בו למציאת הצפון יגיע בשנת 2100. המצרים מצאו את הצפון במדויק בעזרת מעקב אחרי כוכב-שבת כל שהוא, לילה שלם, מזריחתו ועד שקיעתו. הקו בין נקודת התצפית לאמצע דרכו של הכוכב מצביע צפונה.

אומרים ישנה - שיחה 12:28, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אולי תמונת ההמחשה יכולה להיות תמונת חשיפה ארוכה של כוכבים בלילה שמראה מסלולים קשתיים שלהם? Tzafrir - שיחה 14:44, 27 בדצמבר 2023 (IST)

יש הצעה ספציפית, אולי? 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 17:45, 27 בדצמבר 2023 (IST)

הצעות דומות (מדעיות יותר, ובלי המצרים הקדמונים) נדחו כאן, וכאן. חמויישֶה - שיחה 11:58, 28 בדצמבר 2023 (IST)

אולי הן נדחו דווקא בגלל שהן ניסו להסביר יותר מדי חומר, בפחות מדי מילים? בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:526:B7C5:618D:4E1E:F33E:8E96‏ 16:18, 28 בדצמבר 2023 (IST)

המצפן איבד את הצפון

Modern binnacle with compass.

במאה ה-13, כאשר הומצא המצפן המגנטי הפשוט - קופסא בה מחט מגנטית מורה אל הצפון - הוא היה יעיל יותר לניווט ימי, מאשר בימנו. זאת משום שהספינות נבנו אז מעץ, ולא מברזל. הברזל, נושא את כיוון המגנטיות של האזור בכדור הארץ, שבו הוא ניצוק, וחלקים ממנו הופכים עוד יותר מגנטיים, כתוצאה ממכות פטיש. המצאות בספינת ברזל ענקית פוגמת בדייקנות המצפן. בנוסף לזאת, על ספינות בנות ימנו יש גם מכשור חשמלי רב, שיוצר שדות אלקטרומגנטיים, שמפריעים לדייקנות המצפן גם הם. לכן בספינות בנות ימנו, המצפן יושב בתוך תושבת מסורבלת, הנקראת "בית מצפן" (בתמונה), ומכילה מערכת מגנטים, שמנטרלת את ההפרעות המגנטיות והאלקטרומגנטיות של הספינה.

אומרים ישנה - שיחה 13:52, 13 בדצמבר 2023 (IST)

עניין טכני: בהידעת שמופיעים בעמוד הראשי לא מומלץ לשלב קישור לערך שלא קיים, במיוחד אם זהו הערך הראשי שעליו מבוסס הקטע. הערך האנגלי די קצרצר אם בא לך להכחיל אותו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:03, 13 בדצמבר 2023 (IST)

הכחלתי את בית מצפן בינתיים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:44, 17 בדצמבר 2023 (IST)

תודה! אומרים ישנה - שיחה 20:21, 17 בדצמבר 2023 (IST)

הערה: קשה לי להאמין שספינות, כלי תחבורה שאמורים לשייט בתוך כמות אדירה של מי ים, עשויות מברזל טהור. ברזל הוא בין המתכות שמגיבות בצורה הגרועה ביותר לנוכחות של מים, בעיקר מים מלוחים, וההחלדה שלו פשוט מפרקת אותו לגמרי. כנראה שחומר הגלם שממנו בונים את חלקי האוניות הוא-

1. פלדת אל-חלד – סגסוגת של ברזל עם כרום, ולעיתים גם עם פחמן וניקל
2. ברזל צבוע בצבע עמיד למים
3. ברזל מצופה במתכת עמידה לחלודה כגון אבץ

אם בניית רכיבי הספינות היא מפלדת אל-חלד, הרי שבעיית המגנטיות פחות מורגשת, בייחוד אם משולב ניקל בפלדת האל-חלד.

יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 11:25, 16 בינואר 2024 (IST)

לא נראה לי, שבעיית המגנטיות נפתרת, כשמצפים / צובעים את הברזל, או כשמוסיפים לו טיפונת קובלט. 2A00:A041:E07F:CDB4:4D61:D643:6B19:E36D‏ 21:37, 16 בינואר 2024 (IST)

אין צבען כחול בעיניים כחולות

הצבעים הזוהרים המבריקים של נוצות הזנב של הטווס הזכר נוצרים על ידי צבעוניות מבנית, כפי שצוינו לראשונה על ידי אייזק ניוטון ורוברט הוק.

פיגמנטים הם מולקולות צבע, כמו ההמוגלובין, שצובע את הדם באדום, הכלורופיל, שצובע את העלים בירוק, והמלנין, שצובע את השיער והעור. מולקולות אלו מחזירות אור רק באורכי גל (צבעים) מסוימים, ואת שאר האור הן בולעות לתוכן, והופכות אותו לאנרגיה אחרת, כגון לְחֹם. ביצורים חיים יש הרבה פיגמנטים, אך יש מעט צבע כחול ביחס לצבעים אחרים. זאת משום שבגופם של יצורים חיים (כמו גם במעבדה כימית) קשה לייצר מולקולות, שבולעות כל אורך גל מלבד כחול. מעט הצבע הכחול שכן קיים ביצורים חיים, לרוב לא מושג בבליעת אור אלא בצבעוניות מבנית. דהיינו, סדרה של נפיצות אור (הפרדה לצבעים כמו במנסרה), שבירות אור, והתאבכויות אור (ביטול גל על ידי גל נגדי לו). צבעוניות מבנית אפשרית, למשל, בעזרת גביש מחורץ. גבישים כאלו קיימים בנוצות כחולות וכנפי פרפר כחולות. לכן הן משנות את הגוון שלהן בהתאם לזווית האור, וחדלות להיות כחולות כשהן נרטבות בנוזל, שנכנס אל חריצי גבישי הצבע שבהן.

אומרים ישנה - שיחה 10:44, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא הבנתי, אז למה עיניים כחולות נראות כחולות? גופיקו (שיחה) 12:59, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא בגלל שאור כל שהוא נבלע, אלא בגלל שאור לא כחול מוסט הצידה שוב ושוב ומתאבך עם עצמו. 2.53.174.70‏ 15:28, 8 בדצמבר 2023 (IST)

נחמד ומעניין אבל הטקסט "מדעי" מידי וכדאי לפשט אותו קצת. שנית, המידע כאן לא מופיע בערך הדל צבע עיניים שדורש הרחבה לפני שמקשרים אליו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:02, 9 בדצמבר 2023 (IST)

פישטתי. הסרתי את עניין העיניים, למשל. אומרים ישנה - שיחה 14:23, 9 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. מעניין. SigTif - שיחה 18:00, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעיה פתוחה במתמטיקה בסיסית

למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת. לדוגמא, בַּחֲרוּ מספר טבעי כל שהוא. אם המספר שבחרתם זוגי, חלקו אותו ב-2. אך אם הוא אי-זוגי, הכפילו אותו פי 3, ולמכפלה זו הוסיפו את המספר 1. כעת חזרו על פעולות אלו עם תוצאת חישובכם הקודם שוב ושוב. השערת קולץ, שהיא בעיה פתוחה בתורת המספרים, גורסת שתמיד תגיעו בסופו של דבר למספר 1. הניסיון מראה שאכן כך הדבר, אולם איש אינו יודע להוכיח את ההשערה. פול ארדש סבר שהמתמטיקה "עדיין אינה מוכנה" לבעיה כזו.

אומרים ישנה - שיחה 16:44, 6 בדצמבר 2023 (IST)

הכותרת מוזרה, וכך גם משפט הפתיחה. השאר נכון (אבל אפשר לוותר על 4 ו-2). עוזי ו. - שיחה 19:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)

כיצד היית אתה מנסח את הכותרת והמשפט הראשון? 2A00:A041:E07F:CCF3:A04D:824:7BC7:5384‏ 21:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעיה פתוחה במתמטיקה אלמנטרית. "למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת". ערכתי גם את הפסקה עצמה. אגב, (1) הוכחו תוצאות חלקיות לרוב, כגון [2]. (2) אפשר, בלב שקט, לקשר את הנושא גם לטרחנות מתמטית (הם מוכיחים את הבעיה הזו שוב ושוב). עוזי ו. - שיחה 12:26, 8 בדצמבר 2023 (IST)

ככה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:25, 8 בדצמבר 2023 (IST)

הבונה בימי הביניים

ציור של בונה מתוך ה-Livre des simples médecines, שנת 1480 לערך

בתקופת ימי הביניים האמינו כי הבונה הוא דג. זאת בשל העובדה שלא ידעו היכן הוא שוכן, וחשבו כי הוא חי במים. מסיבה זו, הבונה נחשב כחיה שאפשר לאכלה בימי התענית, בהם אסור לאכול בשר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:17, 9 בנובמבר 2023 (IST)

יש לך מקור לזה? זה לא מופיע בערך וזה נשמע לי חשוד. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:42, 10 בנובמבר 2023 (IST)

קבל תיקון - בדקתי בערך על התענית ושם זה כן מוזכר. אני לא בטוח.ה מה דעתי על הקטע בכל זאת, כי הוא די קצר ואולי לא מספיק מרגש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:45, 10 בנובמבר 2023 (IST)

@שוקו מוקה אני לא יודע באיזה ערך בדקת, אבל למען הסר ספק, המידע נלקח מהערך תזונת ימי הביניים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:50, 10 בנובמבר 2023 (IST)

מי האמין? התענית של מי? האם מדובר ביהודי אירופה? במישהו אחר? אומרים ישנה - שיחה 16:28, 12 בנובמבר 2023 (IST)

הכוונה למנהג הנוצרי של הימנעות מאכילת בשר ביום שישי (צריך להבהיר את הניסוח בקטע) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:06, 12 בנובמבר 2023 (IST)

@איש עיטי אני מנסה לחשוב איך לשלב את מה שציינת עכשיו בקטע, יש לך אולי רעיון? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:57, 14 בנובמבר 2023 (IST)

עכשיו אני מפקפק בנתונים שלי, כי למרות שאי-אכילת בשר בימי שישי הייתה קיימת - ראה צום יום שישי ו-, ומסתבר שזה נכון גם להתענית, אבל אין לדעת. בכל מקרה מעיון קל ב- נראה שבפועל הסיפור של הביבר הוא מפופק מעט, והוא נטען על ידי אחד (Gerald of Wales) מויילס, שמדבר על זנב הביבר הדומה בטעמו ובצבעו לדג. היינו, וולשי מעיד על גרמנים ומסיבה אחרת. (יש קישור לספר שלו בגוטנברג, אבל לך תמצא אותו בתוכו) בערך התענית יש רשימה שלמה של טענות: ”בגרמניה נהגו לאכול זנב של בונה, כי הוא נראה כמו דג. במהלך ימי הביניים והעת החדשה מספר חיות אחרות הותרו למאכל בזמן הצום, על בסיס היתר דתי: ברנטות לבנות-לחי הותרו באירלנד עד המאה ה-11, על בסיס אגדת עם כי הברנטות נולדות משיירי עצים הצפים במים, ולפיכך מוצאן מהעץ ודינן כפרי וירק; הקפיבארה, יונק מכרסם המבלה זמן ניכר מחייו במים, הוכשר על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-15 כדג לכל דבר ועניין, ולפיכך הותר בתענית.” אבל צריך לזה מקור איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:52, 14 בנובמבר 2023 (IST)

אם כך, אני מציע שנשאל את אמרי אביטן Yoelpiccolo31 Shaun The Sheep, קפקא, biegel, איתמראשפר, נרשמתי כמה פעמים!!‏בעלי הידע בנצרות, Ijon, האלקושי, Shaun The Sheep, biegel, פיטר פן, Adieu, צורייה בן הראש, נרשמתי כמה פעמים!! ‏בעלי הידע בימי הביניים וLaliv g, Darsheni, עמית אבידן ‏בעלי הידע במזון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)

איש עיטי, יודוקוליס, זה קצר מדי. רוצים להרחיב או פשוט להציע ניסוח משופר מתישהו בעתיד? פעמי-עליון - שיחה 21:39, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון אני לא חושב שזה קצר מדי. כן יש מקום להרחבה אבל לא נראה לי שיש לי עוד מה להוסיף. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:40, 16 בנובמבר 2023 (IST)

לפחות להבהיר קצת לקורא מה היא תענית ובמה היא קשורה לאכילת בשר? פעמי-עליון - שיחה 21:50, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון בוצע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:51, 16 בנובמבר 2023 (IST)

פעמי, אני מפקפק בנכונות המידע, שנראה שיש לו ביסוס מפוקפק למדי. אם יש מקור טוב יותר או למשהו דומה, אפשר יהא לשוב לדון בו. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 11:04, 22 בנובמבר 2023 (IST)

בהנחה שיש מקורות מספיק חזקים, זה מצוין. תומר - שיחה 11:51, 12 בדצמבר 2023 (IST)

מספר חברי מחלקת הל"ה

חברי מחלקת הל"ה שהשתתפו במסלול ובקרב בגוש עציון

במחלקת הל"ה היו במקור 40 לוחמים, אולם במסלול המחלקה בגוש עציון שהסתיים בקרב בו נהרגו כל חברי המחלקה, השתתפו רק 35 לוחמים. בתחילת המסע השתתפו כל 40 הלוחמים, אך בהמשך נאלצה המחלקה להשאיר 5 לוחמים מאחור. שני לוחמים (יעקב זרחי ויגאל בוטרימוביץ) נותרו ללא נשק והושארו מאחור. לוחם נוסף (ישראל גפני) נקע את רגלו, ובשל העובדה שהתקשה ללכת, הורה מפקד המחלקה דני מס לשני לוחמים נוספים (אורי גביש ומשה חזן) לחזור עם גפני להר-טוב, המקום אליו הגיעו הל"ה מסמינר בית הכרם.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:09, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

אני לא חושב שזה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשון. אפשר לשלב את זה במדור הידעת של פורטל צהל. זו דעתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:06, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה עבורי זה דווקא כן מפתיע. כי הדעה הרווחת היא שכל חברי המחלקה נהרגו, הקטע מוכיח אחרת. אמנם מרביתם נהרגו בקרב, אך חמישה לא. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:38, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

נב: לפי הצעתך הוספתי את הקטע לפורטל היישוב. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:40, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

ברור, שלדעתך זה דווקא כן מפתיע. אחרת לא היית מציע את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוקטובר 2023 (IDT)

לגבי ”נותרו ללא נשק והושארו מאחור”, נותרו לאחר מה? הם התחילו את המסע עם או בלי נשק? דג קטן - שיחה 03:04, 16 בנובמבר 2023 (IST)

במהלך ההכנות למסע התברר כי לשניים לא נמצא נשק אישי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:02, 16 בנובמבר 2023 (IST)

זה נושא די ידוע, לא יודע אם מצדיק ערך "הידעת". מה שכן, יש עובדה אחרת לגבי הל"ה שכבר מזמן אני חושב איך להכניס אותה לכאן: אחרי הקרב נמצאו ליד גופות הלוחמים פתקים שנכתבו על ידם במהלך הקרב. הפתקים נמצאו על ידי מםקד המשטרה הבריטית שאסף את הגופות, היימיש דוגן. הוא אסף את הפתקים והעביר אותם לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו, לא התגלו מעולם, ולא נודע מה נכתב בהם. קלונימוס - שיחה 11:43, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הפאנץ׳ לא הכי ברור. לא חושב שמתאים. תומר - שיחה 11:48, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אם היה מתגלה שכתוב בהם משהו מפתיע, או שהפתקים היו מתגלים לאחר זמן רב, אז זה היה מספיק מעניין לדף הראשי של ויקיפדיה. אומרים ישנה - שיחה 11:50, 12 בדצמבר 2023 (IST)

@Utzli לדעתי זה דווקא כן, משום שאם כל חברי המחלקה היו משתתפים במסע, המחלקה לא אמורה להיקרא מחלקת הל"ה, אלא מחלקת המ'. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:41, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אז הם היו נקראים ל״ו הצדיקים. אבל אם כבר, מה לגבי כ"ג יורדי הסירה? שם המספר באמת שגוי. Tzafrir - שיחה 17:52, 28 בדצמבר 2023 (IST)

@Tzafrir לא, הוא לא שגוי. היורד הנוסף היה קצין בריטי, שלא היה חבר ההגנה. המונח כ"ג יורדי הסירה מתייחס לאלו שהיו חברי ההגנה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:52, 1 בינואר 2024 (IST)

האלוף שנידון למאסר של יום וקיבל חנינה

איסר בארי

איסר בארי היה ראש מחלקת המודיעין (ראש אמ"ן) בצה"ל וראש ש"י בהגנה. בנובמבר 1949 הוא הורשע במעורבות בשפיטה המרושלת וההוצאה להורג של מאיר טוביאנסקי, ששמו טוהר לאחר מכן. בארי נידון למאסר של יום אחד ולקנס של לירה ארץ-ישראלית אחת (סכום עם כוח קנייה של בערך 23 שקלים חדשים משנת 2023). כבר באותו הלילה, נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן החליט להעניק חנינה לבארי.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 09:37, 5 באוקטובר 2023 (IDT)

האם החנינה הייתה רק מהמאסר או גם מהקנס? מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו? כמה שנים מאוחר יותר טוהר שם הקורבן? ועל מה מעמד מי שהוציא להורג את מי, שטרם טוהר שמו? על רצח? 2A00:A041:E07F:DCE9:785B:B8D5:4121:A1EC 06:39, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

אינני יודע בדיוק, אני חושב שגם וגם. לא הצלחתי למצוא מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו וזה כנראה גם לא רלוונטי. שמו של טוביאנסקי טוהר ביולי 1949, ארבעה חודשים טרם מתן גזר הדין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:44, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

איסר בארי היה ראש קהילת המודיעין הישראלית בפועל מעבר לכהונתו כראש אמ״ן. הערך עליו מספר שכבר כמה חודשים קודם לכן הוא הודח בגלל שהתברר שהוא זייף מסמכים בניסיון להוכיח שיתוף פעולה של אבא חושי עם הבריטים. הייתה נגדו עוד חקירה עומדת באותו השלב. לכן באותו השלב היה ברור שיש לו מוסר מפוקפק אבל נראה שרצו לסגור את הדברים בשקט: הוא הואשם, קיבל מכה קטנה על היד, וזהו. הנשיא חיים השני העניק חנינה קצת יותר מדהימה מהחנינה הזו. Tzafrir - שיחה 14:36, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

צריך לחשוב איך כותבים את כל זה. יש פה גרעין לקטע "הידעת" מוצלח. אומרים ישנה - שיחה 18:09, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

מה בדיוק היה סעיף האישום? רצח? הריגה ברשלנות? 2A00:A041:E07F:DCE9:E5BE:4BF0:230B:A41D 08:06, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה), הריגה וחריגה מסמכות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:16, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

@Tzafrir @אומרים ישנה מה דעתכם על הקטע כעת? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:14, 27 בדצמבר 2023 (IST)

אומרים ישנה מחוץ לחשבון: הקטע מאוד השתפר. בהחלט מוזר שעל מעורבות ברצח מקבלים עונש כה קל. צריך רק להסביר שליקה אחת הייתה מעט (או הרבה) כסף אז. אגב, יתכן שמדובר בלירה ארץ-ישראלית ולא בלירה ישראלית. 2A10:8012:7:D666:C581:CD12:53D5:2951‏ 22:46, 27 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה תיקנתי, יש עוד הערות? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:48, 1 בינואר 2024 (IST)

יכול להיות שזה דווקא כן לירה ישראלית. הקטע לא ברור. יש לבדוק לעומק. זה שלב המעבר בין המטבעות. בכל מקרה, האם ב1949 לירה הייתה הרבה או מעט כסף? זו הנקודה החשובה. אומרים ישנה - שיחה 12:33, 1 בינואר 2024 (IST)

טוב. לפי הערך "לירה ארץ ישראלית", בספטמבר 1948 1.8 לירות היו דולר אחד. ולפי הדף https://tools.carboncollective.co/inflation/us/1948/1/ דולר של 1948 הוא 11.48 דולר של 2024. 1/1.8 = 0.555 = 5/9. 5/9 של 11.48 דולר זה 6.38 דולר בימנו או 23 שקל של ימנו. זה בערך כרטיס אוטובוס בין עירוני דו כיווני. אומרים ישנה - שיחה 12:48, 1 בינואר 2024 (IST)

@אומרים ישנה בראבו על החישוב והמהירות. אז הקטע עדיין בסדר לדעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:47, 2 בינואר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בינואר 2024 (IST)

השואה התחילה ליד דרום אפריקה, כשהיטלר היה בן 15

קריקטורה מביטאון המפלגה הסוציאל דמוקרטית בנושא הטבח בבני שבט ההרו, במדבר נמיביה בשנת 1904

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד המושלים הראשונים שלה היה אבא של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים חיו שם בביטחון יחסי, למרות שהגרמנים החלו לפתח שם את השיטות ששימשו לביצוע השואה. הקבוצה האתנית האחרונה שהגיעה לנמיביה לפני האירופאים כונתה ה"באסטרים", דהיינו "ממזרים" או "בני כלאיים". הם היו צאצאי גברים לבנים ונשים אפריקאיות, שחורות. למרות שהבאסטרים החשיבו את עצמם ללבנים, האירופאים גירשו אותם. בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, 75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, תליה, רעב, רעל, ומכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 21:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד - מהעובדות שגורמות לי לומר ״ואו״ ולרצות לקרוא עוד בנושא ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 00:20, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:27, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד, אבל צריכים לעשות פה דילול פסיקים רציני כי זה בכמות שקצת מקשה על הקריאה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

דיללתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:27, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

הידיעה עצמה מרתקת. הכותרת - הכחשת שואה ואפולוגטיקה בשירות היטלר. עוזי ו. - שיחה 13:17, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

לא צריך להיסחף. מפקד הצבא המקומי, נשלח מגרמניה, והצהיר מראש על כוונה לרצח עם. וכשרצח עם מתלווה לניסויים רפואיים אכזריים, בכפייה, ולגזענות, על ידי האנשים שעיצבו וחינכו את מחוללי השואה, אפשר בהחלט לראות בזה את הסיפתח של השואה. אומרים ישנה - שיחה 22:23, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

בעד. פיילוט מאיר עיניים ומחשיך לב shoshie8 • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשפ"ד • 14:57, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

מעולה, רק את הכותרת הייתי מחליף.
ועדיין אפשר לדלל טיפה (=אבא של הרמן גרינג). אייל • שיחה 01:55, 17 בנובמבר 2023 (IST)

בעד. אין צורך בכותרת הפרובוקטיבית. מה גם שבסופו של דבר הכותרת מופיעה רק בארכיב. הייתי שמח אם ניתן היה לקצר מעט. חמויישֶה - שיחה 01:24, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אחרי קיצור קל, כי שביקשו המבקרים

מ-140 מילים ל-127 מילים:

קריקטורה מביטאון המפלגה הסוציאל דמוקרטית בנושא הטבח בבני שבט ההרו, במדבר נמיביה בשנת 1904

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד ממושליה הראשונים היה אביו של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים בנמיביה חיו בביטחון יחסי, אך כנגד הילידים הפעילו הגרמנים שיטות שהופעלו מאוחר יותר במהלך ביצוע השואה: בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, כ-75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, בתליה, ברעב, ברעל, ובמכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 10:54, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ערכתי, ניסחתי וקיצרתי מעט. הורדתי את הקטע העוסק בגירוש שקדם להקמת המדינה הגרמנית, משום שלא בצעו אותו רק גרמנים אלא מתיישבים אירופאיים מכל מיני מדינות. הקטע אמור להדגים יישום גרמני של "פרקטיקות שואה" עוד לפני היטלר והשואה, ולכן, לדעתי, גירושם של "בני תערובת", הגם שהוא מדגים גזענות נאצית עוד לפני התנועה הנאצית, פחות מתאים. אביתר ג' • שיחה • 12:03, 16 בינואר 2024 (IST)

סילבסטר, על שום מה?

האפיפיור סילבסטר הראשון

בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ראש השנה האזרחית מכונה סילבסטר, על שם האפיפיור ה-33 למניין, סילבסטר הראשון, שנפטר ב-31 בדצמבר. זאת למרות, שבעת שסילבסטר הראשון כיהן כאפיפיור, הכנסייה הקתולית התנגדה נחרצות לחגיגות לציון ראש השנה הגרגוריאנית או יוליאנית.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 01:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. וצריך לשקול להוסיף את המידע, לפיו זה שם החג במדינות רבות במרכז אירופה. זאת משום, שלהרבה ישראלים נדמה, שרק ישראלים קוראים לו כך. 2A00:A041:E07F:DCE9:D581:6C59:18A5:60BA 06:53, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

ביצעתי את בקשתי שלי. אומרים ישנה - שיחה 08:12, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:16, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:12, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. SigTif - שיחה 18:06, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אני חושב שצריך למחוק את המילים האחרונות בקטע (אחרי "ראש השנה"). סילבסטר חי יותר מאלף שנה לפני שהיה לוח גריגוריאני, כך שהכנסיה לא באמת "התנגדה לציון ראש השנה הגרגוריאני". אולי כדאי לסיים במילים "התנגדה נחרצות לחגיגות לציון השנה החדשה". חמויישֶה - שיחה 14:28, 19 בפברואר 2024 (IST)

בלי קשר למבטא המזויף של יוסף שילוח

זאב רווח יהודה ברקן ומשה איש כסית במהלך צילומי הסרט (צילם יוני המנחם)

צ'רלי וחצי הוא מהבולטים בסוגת סרטי הבורקס, הייחודית לקולנוע הישראלי. כמו כן, הבמאי שלו, בועז דוידזון, וגם הכוכבים, יהודה ברקן, זאב רווח ומשה איש כסית (בתמונה), הם מהבולטים בסוגה. אולם מקור ההשראה העיקר של צ'רלי וחצי הוא בקולנוע האיראני. הרעיון לסרט מבוסס על סוגת סרטי הלוטי, שהייתה בזמנו בשיא הצלחתה באיראן. בסוגת הלוטי, גיבור העלילה הוא עבריין שכונתי קשוח, מן המעמד הנמוך, המייצג סתירה לבני המעמד הגבוה, העשירים, וסגנונם המערבי, אשר בתם מתאהבת בו. הגדרת סוגה זו לא סותרת את זו של סוגת הבורקס, שגם היא בנויה סביב קונפליקט מעמדות. את הסרט צ'רלי וחצי הפיק שמחה זבולוני, בישראל, אחרי שהפיק מספר סרטי לוטי באיראן. גם לסרט חגיגה בסנוקר, סרט הבורקס הבא, שיצרו זבולוני, דוידזון, ברקן ורווח, היה מקור השראה מהקולנוע האיראני.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הערך חגיגה בסנוקר מציין שמקור השראתו הוא סרט איראני אבל לא מציין את שמו. אני מרגיש לא נוח להמשיך להפיץ מידע לא ממש בדוק. Tzafrir - שיחה 19:12, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע וגם הערך בהחלט ישתפרו אם יימצא שמו של הסרט האיראני המקורי. אני לא יודע אם זה קריטי. אבל זה יעזור. השביל זה צריך למצוא, אולי, את הכתבה המקורית, שמראה המקום שלה מופיע בערך בתור מקור. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:22, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

הנקבות שאוכלות את הראש

גמל שלמה בעל צבעי הסוואה

בחלק מהמקרים, במהלך הזדווגות של גמל השלמה הירוק, טורפת הנקבה את הזכר. דבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. לכן, הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב, ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.

אומרים ישנה - שיחה 16:32, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

מעניין מאוד. האם יש סיבה לכך שהנקבה טורפת את הזכר? אם כן, חובה לציין זאת. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:17, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

כמו שכתוב בקטע עצמו וגם בערך, יש השערה שזה קשור להגדלת הסיכוי להפריה מוצלחת. עם זאת, הערך האנגלי על גמל השלמה (ערך מומלץ) מפורט הרבה יותר בהקשר הזה ומציג עוד דעות. שווה להיעזר בו ולהרחיב גם את הערך שלנו לפני שהקטע הזה מאושר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:04, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הסיבה כתובה. זה מונע מהזכר להסתלק באמצע המשגל. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 18:35, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הערים התאומות הסיאמיות

Double yellow line on State Street, separating Virginia from Tennessee with a bronze marker embedded in pavement. קו הפרדה באמצע רחוב, שמעיד על הפרדה בין שתי מדינות משנה, כפי שמורה הלוחית שבמרכזו.

"בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ולעיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה, אם כי שניים מהם, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, היו, למעשה, עיר אחת. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה בזמן אחד ובמקום אחד. כל אחד מן הבניינים הראשונים של שתיהן היה שייך לשתי הערים, ובנוסף, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אף שהייתה זו עיר אחת, כבר מאז הקמתה היו לה שני ראשי עיריות ושתי עיריות. יותר מאוחר נתפצלה העיר לשתי ערים גם במיקום, והגבול ביניהן, שהוא גם הגבול בין המדינות טנסי וּוירג'יניה, עובר במרכזו של הרחוב הראשי המשותף להן, רחוב סטייט (State). כיוון ששתי הערים שייכות לשתי מדינות משנה שונות, המצב החוקי אינו זהה בשתיהן. לדוגמה, נכון לשנת 2024, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי[3] אך בטנסי – אסור. לכן, אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי לא סיים לצרוך את תרופתו במדרכה שממול.

אומרים ישנה - שיחה 09:10, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע מצוין, אבל יש בו קישור לדף פירושונים, שני קישורים אדומים, וקישור חיצוני. מה התוכניות לגביהם? ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 12:53, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקישורים האדומים לנושאים חשובים מאוד לקטע, יגרמו לזה, שגם אם הקטע יאושר, הוא ימתין עד שהערכים האלו יכתבו. הקישורית לדף הפירושונים זקוקה למחשבה. עקרונית, זו הדרך להראות שיש הרבה ערים בשם "בריסטול" בעולם. אלא שדף הפירושונים העברי דווקא לא מראה את זה. והקישורית למקור חיצוני דרושה פה כדי שאסביר את מקור המידע. אבל בסופו של דבר היא תישאר בדף הדיון ולא תעבור איתו לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:57, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. אם כך, אולי כדאי לכתוב את הערכים על הערים בהקדם (כמובן שהם חשובים מאוד לקטע, רק שצריך להכחיל אותם לפני הפרסום שלו בעמוד הראשי). ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 13:08, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד הקטע. עד שייכתבו הערכים הנדרשים, יצרתי הפניות מתאימות. אביתר ג' • שיחה • 14:33, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד בתנאי שיתבו הערכים המרכזיים. חמויישֶה - שיחה 14:35, 19 בפברואר 2024 (IST)

לי כל גל נושא עגבת

חוף בניואה

במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. גם כאשר קפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, הילידים סיכלו את ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים שגויסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.

אומרים ישנה - שיחה 22:17, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:14, 7 בדצמבר 2023 (IST)

רשות מקומית עם תושבת אחת

במדינת נברסקה בארצות הברית ישנו כפר בשם מונווי. על אף שבתחילת המאה ה-20 התגוררו בכפר 150 איש, בשנת 2000 התגוררו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי, ואלזי המשיכה להתגורר בכפר לבדה. בנוסף, אלזי מתפקדת גם כראש הכפר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:39, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

מדובר בתופעה מוכרת מכל העולם ובכל התקופות. יש ישובים שמתפתחים. אחרים מתנוונים וננטשים. בארצות הברית יש הרבה כפרים ועיירות רפאים. גם בישראל. גן לאומי בית גוברין וגן לאומי תל באר שבע הם יישובים נטושים, לדוגמה. 2A0D:6FC7:50E:555D:95D1:FAC:6030:FD5E 20:07, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

גנים לאומיים לא רלוונטים למקרה הנ"ל. בנוסף, אם תראה בכתבה באתר ynet תראה את המשפט הבא: "במפקד האוכלוסין האמריקני החדש לשנת 2010 עלה כי המקרה של איילר הוא ייחודי במינו בארה"ב. זאת לאחר שהתברר כי מונווי היא העיר היחידה בארה"ב שלה תושב אחד בלבד - איילר." יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:42, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

סבבה. בית אשל יישוב עברי נטוש. (אגב, אני והאלמוני אותו אדם) אומרים ישנה - שיחה 21:02, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בית אשל זה יישוב נטוש, מונווי לא, יש הבדל. אם יש לך עוד מקרים של מקומות בהן מתגורר רק אדם אחד, אשמח. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:59, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

בכפר הדחלילים ביפן נשארו 27 איש. וזה בכלל לא נדיר ליפן, שכפרים שלה מתרוקנים. מה שמיוחד בכפר הזה, הוא שהתושבים מילאו את הכפר בדחלילים, במקום האנשים שנטשו, ובמקום הדור הצעיר, שלא נולד, כדי למשוך תיירים. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5496491,00.html . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:34, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בערך מחוז רקוב ומחוז כיס מוזכרת עיר שוקקת, שהפכה לעיר עם שלושה בתים שמישים ושבעה תושבים בעלי זכות הצבעה. אומרים ישנה - שיחה 07:36, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בעיירה Wittenoom, Western Australia, גרו כמעט 900 איש. אבל בעשור האחרון גרו בה פחות מעשרה, עד שממשלת אוסטרליה פינתה משם ביוזמתה את התושב האחרון, לפני שנה. אומרים ישנה - שיחה 07:46, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

Ballarat קליפורניה - עיירה עם תושב אחד: https://alaxon.co.il/video/%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:53, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בשכונת חליסה העליונה של חיפה יש תושב בודד https://1075.fm/item/90114/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בקשר למקרה האחרון בחיפה, זה לא מדויק, התושב שאתה מדבר עליו מתגורר בשכונה יחד עם אשתו וארבעת ילדיו. במקרה הנ"ל התושבת היחידה מתגוררת בכפר לבדה, ללא ילדיה וללא בעלה. ובקשר למקרה בקליפורניה, קראתי בערך באנגלית שהתושב שאתה מדבר עליו עבר לשכונה אחרת בקליפורניה, אז גם זה לא רלוונטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:19, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם התושבת היחידה של מונווי יום אחד או תעזוב או תמות. 2A00:A040:1A4:8F3D:68BC:BA18:83E9:DF95 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה) ברגע שזה יקרה ניתן יהיה לשקול להסיר זאת, כרגע אני חושב שזה יכול להיות טוב לפורטל. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם עבור פורטל, צריך קצת לעבות את הקטע. צריך לכתוב שבמשך כ-20 שנה יש בכפר תושבת בודדת. צריך לכתוב שכדי להמשיך לקבל תקציבים מהרשויות היא נאלצת ליסד רחוב חדש כל שנה. צריך לכתוב שהיא מתעקשת לתחזק ספריה עירונית... מצא עוד פרטים בערך האנגלי. אומרים ישנה - שיחה 17:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה העובדה הראשונה היא הרלוונטית ביותר, שאר הדברים, לטעמי פחות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:01, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

רגע! מה שהחמצנו פה, זה שגם מונווי וגם Ballarat הם רשות מקומית של אדם אחד. יישוב של אדם אחד, יש מידי פעם. ככה זה כשיישוב מתרוקן. אבל שני היישובים האלו הצליחו לשמור על מעמד של רשות מקומית, למרות שיש בהם תושב בודד. זה כן מספיק טוב לדף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 18:05, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה השאלה היא איך נשלב את שני המקרים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:41, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

נכון לשנת 2023, הרשות המקומית הישראלית בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר היא מעלה אפרים. מתגוררים בה 1,415 תושבים, המרוכזים כולם ביישוב אחד. לעומת זאת, בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות קטנות בהרבה. אפילו לרשויות מקומיות בעלות תושבים בודדים. במדינת נברסקה, למשל, ישנו כפר בשם מונווי, המוכר כרשות מקומית עצמאית. בשיא שגשוגו של הכפר, בשנות ה-30 של המאה ה-20, התגוררו בו 150 איש. אולם בשנת 2000 נותרו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי. נכון ל-2023, אלזי ממשיכה להתגורר בכפר לבדה, כשהיא מוגדרת כראש הרשות המקומית. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית, היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה.

אומרים ישנה - שיחה 21:33, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

ניטפוק: יש שתי רשויות בארץ עם פחות אוכלוסיה: מגדל תפן ונאות חובב, ללא תושבים. Tzafrir - שיחה 02:36, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

נכון. צריך לחשוב מה המשמעות של זה מבחינת הקטע. בתודה אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:29, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב, המועצות שהזכרת עתירות מפעלים, ואם הבנתי נכון, ברשות שהקטע דן בה, יש עסק בודד. אכסניה אחת. אבל עדיין צריך לחשוב. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:34, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

מועצה מקומית של תושבת אחת, נוסח חדש בהתאם לביקורת

הספרייה העירונית על שם רודי איילר

בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום שמעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות מקומיות.

אומרים ישנה - שיחה 10:59, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד, רק שלדעתי כדאי להוריד את המילה "אגב" ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 14:29, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. מחקתי מילה זו. 2A00:A040:1A4:8F3D:9500:A286:23F6:D26E 18:09, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 01:46, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. עשיתי קצת הגהה ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:52, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:17, 7 בדצמבר 2023 (IST)

יש לי בעיה עם הקטע: הוא מציג (בצדק) את הגברת האמריקאית כמי ש"עוקצת" את המערכת. היא עושה פעולות על מנת להחשב ראש רשות ולקבל משכורת. ואז הקטע אומר שבישראל יש מקרים קיצוניים יותר, ומביא דוגמא לרשויות מקומיות בלי תושבים כלל. ההשוואה אינה נכונה. המועצות האלה תוכננו להיות אזורי תעשייה. אין כאן מצב קיצון ובטח שלא מתאים להשוות אותו לאותה אופורטוניסטית. מי שממלא את תפקיד ראש הרשות הוא אדם שמונה לכך. חמויישֶה - שיחה 01:37, 12 בדצמבר 2023 (IST)

לדעתי, הקטע לא מביע דעה על אותה גברת. מי אמר שמשתלם לה, למשל, לנקות במקום רק את הבית והעסק שלה, גם עוד מוסדות מיותרים וארבעה רחובות? אומרים ישנה - שיחה 17:41, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בכל מקרה, אינה דומה מועצה שנועדה לאזור תעשייה למועצה שבהגדרתה היא בגלל מגורים שכמעט לא מתקימים בה. לא רואה הזק בהסרת השורה האחרונה. איש עיטי - הבה נשיחה 17:56, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. SigTif - שיחה 18:09, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בית עגנון

לאחר שהסופר שמואל יוסף עגנון התלונן כי רעשי המכוניות הנוסעות ברחובו מפריעים לו להתמקד בכתיבה, הפכה עיריית ירושלים את הרחוב בו נמצא ביתו לרחוב חד-סטרי, בו תנועת המכוניות מותרת רק בכיוון אחד.

העירייה הציבה גם שלט ברחוב שעליו נכתב: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!"

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:20, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני כמעט בטוח שכבר יש קטע כזה. אומרים ישנה - שיחה 12:30, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

טוב, מתברר שכבר הציעו פעם את ההצעה הזו, והיא נדחתה. כדאי לעיין בנימוקי הדחיה. אולי הפעם יש בשורה חדשה בנושא. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 12:43, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אז נטען כי על השלט נכתב שאין תנועה לכלי רכב, בהצעה הנ"ל מוזכר כי השלט דרש לשמור על שקט. מלבד זאת, עברו 14 שנה, כדאי לתת לעובדה המעניינת הזאת עוד צ'אנס. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:40, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

מה מקור המידע? (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון) 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 15:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה ציינתי בתקציר העריכה, אבל למען הסר ספק הנה מקור אינטרנטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

עקרונית, אני בעד הקטע. אבל צריך לבדוק מקורות באופן מעמיק יותר. פיסקת פתיחה של מאמר דעה, עשרות שנים אחרי ההתרחשות, לא נראית לי מקור מספיק. צריך גם להבין למה בדיוק דחו את הקטע בעבר. בתודה, אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:05, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה הנה מאמר משנת 2007. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:10, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

לפני 14 שנה המתדיינים גילו, שעל השלט היה כתוב רק ״שמרו על השקט״ ותו לא. האם זה כל כך נדיר, שבעקבות תלונות על רעש, העירייה מציבה שלט או תמרון שמזכיר, שאסור לצפור או משהו כזה? האם זה נדיר שבעקבות תלונות על רעש משנים הסדרי תנועה? נניח מציבים רמזור או כיכר? 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:14, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אני חושב שזה יחסית נדיר שהופכים רחוב לחד סטרי בגלל אדם אחד שמתלונן על רעש. לא זכור לי שהיו מקרים דומים לזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:29, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

ועדיין, אם צריך להוריד מהקטע את המילים ״סופר במלאכתו״, הקטע כבר יורד מרמת דף הפתיחה של ויקיפדיה לרמת הפורטלים בלבד. בתודה אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 18:15, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אנסה לנסח את עצמי אחרת: אתה יכול לדמיין סיטואציה כיום בו עירייה תהפוך רחוב לחד סטרי בגלל שסופר רוצה להתרכז בכתיבה? אני לא חושב. ובנוסף, אני שוקל לשלוח מייל לבית עגנון בנושא, מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:45, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

כדאי להוסיף אסמכתא (אולי מארכיון העיריה או מבית עגנון וכיו"ב) כדי למצב את הסיפור כאמת (המציאות עולה על כל דמיון) או כאגדה אורבנית חביבה shoshie8 • שיחה • י' באלול ה'תשפ"ג • 09:04, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

בירור עם בית עגנון זה רעיון מעולה. אומרים ישנה - שיחה 11:48, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה שלחתי מייל לבית עגנון, אעדכן. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:14, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

עדיין לא קיבלתי תשובה בעניין. אז לסיכום, האם הקטע טוב בעיניכם @אומרים ישנה ו-@Shoshie8? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:03, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

אולי הם בחופשה. כדאי לטלפן ולשאול גם בארכיון העיריה. לדעתי לא נכון לפרסם אגדה אורבנית (עד שיתברר אחרת) כאילו היא אמת shoshie8 • שיחה • ט"ז באלול ה'תשפ"ג • 17:31, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

גנבת זרע

תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.

גישת בתי המשפט בישראל, בתביעות למזונות, בעת טיעון לגנבת זרע, היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם בנסיבות אלה. בשנת 2013 התנתה אישה עקרה מתן גט, בקיום יחסי מין. האישה אספה את נוזל הזרע בהיחבא, שלחה אותו לרופא, וזייפה את חתימת הגרוש, לאישור שימושו להפריית ביצית מתורמת זרה. למרות הכרת בית המשפט בהונאה, חויב האב לשלם מזונות לילדה, שנולדה. אולם בנוסף קבע בית המשפט פיצויים דחויים לאב, שהאישה תשלם, לאחר שימלאו 18 לילדה.

אומרים ישנה - שיחה 09:40, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

מקרה מפתיע, אבל לא נראה לי שזה מתאים ל"הידעת?" @חמויישה מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:36, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני בעד. חמויישֶה - שיחה 01:41, 12 בדצמבר 2023 (IST)

מראה מראה שעל הקיר, מי מושך תיירים לעיר?

תמונה מהסרט של דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים".

בעיר לור אם מיין (Lohr am Main) שבבוואריה, גרמניה, יש טירה עתיקה, שפירוש שמה הוא "בחורת שלג". במאה ה-16 התגוררה בה אצילה צעירה, בשם מרגריתה פון וילדיק, שלא הסתדרה עם אמה החורגת. במאה ה-17 וה-18 פרחה באזור תעשיית הזכוכית, והעיר נחשבה ליצרנית חשובה ביותר של מראות. אוסף נאה של מראות שמור עדיין בטירה, וביניהן אחת, הנחשבת למראה מדברת, הודות לכיתוב עליה, הטוען כך. באזור זה פעלו גם מכרות, בהם הועסקו בעיקר ילדים או אנשים נמוכים, בתנאים קשים, שגרו בבקתות עלובות. ייתכן שחלקם סבלו מגמדות. חלק מהבקתות הקטנות היו אולי מעבר לרכס גבעות שפס, הקרוב. יתרה מזאת, גם תפוחים היו מזון מקובל באזור מזה מאות שנים. מפתה לחשוב, שפרטים אלו הם מקור ההשראה למעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, שנכללה בלקט של האחים גרים (1812). אולם החוקרים סוברים, שמעשיות עם מאפיינים דומים התקיימו בהרבה מקומות וזמנים, עוד מיון העתיקה, ושפרנסי העיר לור אם מיין מנסים למשוך תיירים, בהצגת "הבית של שלגייה".

מתוך הערך האנגלי על מקורות הסיפור שלגיה והערך העברי והאנגלי שלגיה ושבעת הגמדים. אומרים ישנה - שיחה

לדעתי, הקטע ארוך מאוד, צריך לקצרו. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:19, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

נגד. אם מדובר בספקולציה לא מוכחת שאפילו חוקרים נתנו עליה את הדעת ולא התלהבו, אז למה לנו הקטע הארוך והמלא קישורים אדומים הזה? חמויישֶה - שיחה 01:45, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ריתוך ספונטני

סכמה של מערכת ריתוך קר

ריתוך קר הוא חיבור של שתי פיסות מתכת (ריתוך), המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, ונוצר ביניהן ואקום. האטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו". בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים, במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל.

אומרים ישנה - שיחה 20:19, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד מעניין. אולי יהיה יותר מעניין אם נהפוך את הסדר בין שני חלקי הקטע? חמויישֶה - שיחה 13:42, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד הקטע ובעד היפוך הסדר. הקישורים ל"מידע" במלה "לדעת" ול"תגלית" במלה "התגלה" מיותרים. פעמי-עליון • שיחה 00:32, 10 באפריל 2024 (IDT)

ונהפוכהו:

סכמה של מערכת ריתוך קר

בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל. דהיינו (ריתוך) חיבור של שתי פיסות מתכת, המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, והאטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו".

אומרים ישנה - שיחה 21:58, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

אני חושב שככה עדיף, אבל אשמח לשמוע עוד תגובות. חמויישֶה - שיחה 08:54, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

באמת עדיף כך. אבל מבחינתי גם הגרסה הקודמת בסדר. אומרים ישנה - שיחה 09:39, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

אוסטריה ואוסטרליה, שמות דומים, משמעות שונה

אני עוד צריך לסגנן ולנסח את זה: בשפות גרמאניות רבות וגם בגרמנית ואנגלית, המילה אוסטָר לגלגוליה השונים פירושה "מזרח" או "למזרח" (east, est, ēast, aus-to, austra, ōstar). בכל השפות הללו ובעוד הרבה שפות (כולל עברית וארמית), שמו של הכיוון "מזרח", פירושו "המקום שבו השמש זורחת" או "לכיוון השמש". לכן, שמה הקדום של אוסטריה, אוסטריכי (Ostarrîchi), פירושו הממלכה המזרחית: אוסטר = מזרחית, ריכי (כמו רייך בגרמנית, ורקס בלטינית) = ממלכה. מספר שפות שמקורן בלטינית, "ליטנו" את השם אוסטריכי (Österreich), לשם בעל צליל יותר לטיני, וכינו אותה "אוסטריה" (או שמות דומים). אבל, בלטינית אוסטֶר (auster) פירושו בכלל "דרום", מה שיצר את שמה של אוסטרליה, מתוך הביטוי "טרה אוסטרליס אינקוגניטו" = הארץ הדרומית הבלתי מוכרת. יוצא שקיימות שתי מדינות ששמן מכיל את התחילית אוסטר (Austr-), אבל באחת פירוש התחילית הוא מזרח, ובאחת – דרום. אביתר ג' • שיחה • 15:50, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

המקור לכל זה נובע משאלה שלי ב"הכה את המומחה", וכן מהערכים בויקי' האנגלית, East, Name of Austria, Terra Australis, ומהערך טרה אוסטרליס. אביתר ג' • שיחה • 15:51, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ומישהו הפנה לכך שגם הדרום הלטיני הוא מילה שמקורה הקדום הוא ככל הנראה באותה מילה עתיקה שמשמעותה היא „זריחה״. אבל אין לי מושג איך לנסח את זה. Tzafrir - שיחה 16:19, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

אם תצליח לנסח את זה בתור פואנטה של קטע, זה יחזק את הקטע. כללית, זה חומר טוב. צריך רק לראות את הנוסח הסופי כדי להחילט עד כמה זה טוב. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ואו, זה סופר מעניין ונושא מצוין לקטע הידעת! ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 01:36, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

שאלה: באיזו שפה זה "Ostarrîchi"? ובאיזו "Österreich"? דג קטן - שיחה 06:27, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

גרמנית עילית עתיקה וגרמנית מודרנית, בהתאמה. 21:52, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

ניסיון:

שושנת הרוחות

בשפות רבות, המזרח נקרא על שם הזריחה: בשפה הפרוטו-הודו-אירופית aus פירושו "לזרוח", "שחר" או "זריחה". מן הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלו התחיליות הפרוטו-גרמאניות austra או aus-to, שפירושן "לכיוון הזריחה" או בפשטות "מזרחה". גם east של האנגלית המודרנית, ומקורותיה של המילה באנגלית העתיקה ובאנגלית התיכונה, שאלו את הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית. אחת הממלכות הגרמאניות, נקראה בשלהי המאה העשירית "הממלכה המזרחית", Ostarrîchi (גרמנית עילית עתיקה, ostar = מזרחית, rîchi = ממלכה) או Österreich (גרמנית מודרנית). בשפות האנגליות שמה של הממלכה עבר ליטון, והיא נקראה Austria. זריחתה של השמש מגיעה לשיאה בצהריים, כאשר השמש בדרום, ולכן, בניב מסוים של הלטינית, הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלה דווקא לדרום. austra הוא דרום, australis הוא דרומי, ויבשת דרומית שנתגלתה במאות ה-17 וה-18 נקראה terra australis ("הארץ הדרומית"), או בפשטות Australia. כך קרה ששתי מדינות בעלות שמות דומים, נקראות על שמם של כיוונים שונים.

1. עוד לא מצאתי מקור לקשר בין המילה "זריחה" לבין הדרום הלטיני.
2. משום מה, לא מצליח לעטוף את הטקסט במסגרת.

אביתר ג' • שיחה • 12:48, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

למדור הידעת של פורטל בלשנות, זה מספיק טוב. לדף הראשי, לא נראה לי. יש הרבה מילים, שבשפות דמות, יש להן משמעות לא לגמרי זהה. בעברית "לחם" זה בשר בערבית. גם למילים "כורסא" ו"חורף" יש משמעות לא לגמרי זהה בשתי השפות. בצרפתית, רשיון עסק נקרא "פטנט". וכולי וכולי. אומרים ישנה - שיחה 14:25, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

מה שנראה לי מעניין: יש כאן שני שמות של מדינות שמאוד דומים ואפילו מבלבלים [כידוע, ליכטנשטיין היא המדינה שנמצאת בין שבדיה לאוסטרליה]. אבל יש להם משמעות שונה לחלוטין. הדרום הלטיני והמזרח הגרמני [בצירוף תוספות שונות שלא מהשורש]. אבל רגע, בעצם יכול להיות [לא הבנתי בדיוק עד כמה זה מוסכם על החוקרים] שיש מקור משותף לאותו דרום לטיני ומזרח גרמני?

הקטע הנוכחי הוא אולי בלשני מדי? Tzafrir - שיחה 10:20, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

אם הוא רק "בלשני מדי", אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל בלשנות. לדעתי הוא גם לא מספר על שום דבר מיוחד. בשפות דומות, למילים דומות יש משמעויות דומות אך לא תמיד זהות. מה מיוחד פה? מה מפתיע פה? אומרים ישנה - שיחה 22:08, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

הקרצייה המדביקה באלרגיה

קרציית הכוכב הבודד

ככל הקרציות, גם קרציית הכוכב הבודד יכולה להעביר מחלות זיהומיות מפונדקאי לפונדקאי, שהיא נטפלת אליהם, ומוצצת את דמם. היא עושה זו בהעברת טפילים מיקרוסקופיים ברוק שלה. אולם, המיוחד בקרצייה זו, הוא שהיא יכולה גם לגרום לבני אדם לאלרגיה (דהיינו, תגובה חיסונית מיותרת) לבשר ולתרופות ביולוגיות נגד מחלת הסרטן. קרצייה זו יכולה להעביר ברוק שלה גם מולקולה מסוימת, המצויה בבשר מרבית היונקים, אך לא בבני אדם. כתוצאה מזה, המערכת החיסונית של האדם הפונדקאי מפתחת נוגדנים מסוג IgE למולקולה זו. נוגדנים אלו מזהים בשר יונקים, הנאכל, כמו גם תרופות, המיוצרות בגופם של יונקים, כחלק מטפיל, שיש לייצר נגדו תגובה חיסונית.

אומרים ישנה - שיחה 22:07, 30 ביולי 2023 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:28, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. מעניין, אבל נראה לי שצריך קצת לפשט את הטקסט, שיהיה קל יותר לקריאה. SigTif - שיחה 18:14, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הנשק הכי קטלני של ימי הביניים

כתוב ב"הידעת" באנגלית, לפי קטגוריית התמונה. חיפשתי בארכיון בעברית ולא מצאתי.

צי ביזנטי שורף את צי האויב, 821

אש יוונית לא הייתה יוונית בכלל, אלא הומצאה על ידי הפליט היהודי קאליניקוס מהליופוליס שנמלט מצבאות עומר בן אל-ח'טאב. כשהגיע לביזנטיון, המציא את האש כדי להגן על ביתו מהצבאות שברח מהם. באש זו, גירשו הביזנטים את הצי הערבי והסירו את המצור מעל קונסטנטינופול. האש הייתה קולנית, עם להבות ירוקות, ואי אפשר היה לכבותה ללא תערובת נכונה של שתן, חול וחומץ. האש נוצרה מנפט שעורבב עם חומרים נוספים, נורתה מצינורות בחרטומים של ספינות אש שתוכננו במיוחד לשם כך, בערה במים, ופעלה כמו פצצות נפאלם. רק משפחת הקיסר ומשפחה בשם למפרוס הכירו את הנוסחה לאש, ומרכיביה נותרו סודיים עד היום. גם ידיעת הנוסחה לא הספיקה כדי לשחזר את השפעות האש ההרסניות, כי צריך לדעת להפעיל אותה, לבנות את הציוד לשאוב אותה, לאחסן אותה בבטחה, ועוד הרבה סודות. אף אחד לא ידע את כל הסודות, משום שהביזנטים מידרו את הידע על המערכת שלהם, כך שלא יהיה אף אחד שייפול בשבי האויב ויידע יותר משבריר מהסוד. מידור זה גרם לנפילת האימפריה הביזנטית, בגלל שהידע היה מפוצל כל כך, עד שזה היה רק עניין של זמן עד שכל הטכנולוגיה אבדה.

מאי – שיחה 14:10, 29 ביולי 2023 (IDT)

נושא הקטע מעניין מאוד. אבל על העובדה שהנשק הזה הומצא בידי יהודי מסוריה, כתוב בערך, שכך מקובל לחשוב. זה לא מוצג שם בוודאות. לדעתי, במקרה הזה, של ערך קצר העוסק בנושא, שבכלל מפתיע שהוא קיים, קטע "הידעת" יכול להיות סיכום פשוט של הערך. לקטעים אחרים זה לא נכון. אבל לזה אני חושב, שזה כן נכון. אומרים ישנה - שיחה 19:02, 29 ביולי 2023 (IDT)

מעניין מאוד. גופיקו (שיחה) 08:05, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

ניצול השואה ששרף ספרים

מסוכם מתוך הערך על האיש:

יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961.

הסופר הישראלי ניצול מחנות ההשמדה יחיאל די-נור, שנודע בשם העט "ק. צטניק" שפירושו "אסיר במחנה ריכוז", שימש כעד במשפט אייכמן (בתמונה). הוא שאף לרכז את כתיבתו בנושא השואה. לכן הוא ראה צורך להשמיד כל זכר לספרות שכתב לפני השואה. הוא טס לספריית הקונגרס, והשמיד עותק של ספר שירה שכתב לפני פרוץ המלחמה. כמו כן גנב ושרף את העותק האחרון של ספר זה שנשאר, בספרייה הלאומית בירושלים.

אומרים ישנה - שיחה 08:35, 28 ביולי 2023 (IDT)

בעד. רק שאלה אחת לי: מה מוסיף משפט אייכמן לנקודה המרכזית של קטע ההידעת הזה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:58, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

אם זה לא מספיק מוסיף, אפשר להסיר את זה. מה שזה מוסיף, זה הוכחת מודעות לשואה. יש בקטע שני ניגוד בין מודעות לשואה לבין שריפת ספרים. בתודה, משתמש אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 91.199.94.96 09:22, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

מצטרף לשאלתו של שמזן. אבל באופן כללי הקטע בהחלט מעניין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:29, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מודעות לשואה מוכיחה כל אישיותו :) הספרים שכתב וכל הפרסונה הציבורית שלו זועקים "שואה". אולי שווה לנסח את הניגוד בצורה ברורה יותר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:31, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מה היה בסוף? הספרים הוכחדו? אייל • שיחה 17:53, 12 בדצמבר 2023 (IST)

לא יודע. המקורות לא פרטו זאת. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 19:03, 12 בדצמבר 2023 (IST)

גם בירושלים יש שער ניצחון

הקשת המרכזית, קשת אקה הומו, כיום מעל רחוב ויה דולורוזה

כמהנדס העיר ירושלים בימי המנדט הבריטי ומהנדס העיר מזרח ירושלים מטעם ממלכת ירדן, הנרי קנדל דאג להרוס כל מבנה הצמוד לצידה החיצוני של חומת ירושלים. אלמלא מדיניותו זו, ייתכן שהחומה, שהיא אחד מסמלי העיר, הייתה נסתרת ולא מוכרת כמו חלקו הצפוני של הכותל המערבי וכמו שער הניצחון של ירושלים. בירושלים יש שער ניצחון כמו שער טיטוס ושער הניצחון בפריז - קשת אקה הומו, שמשמשת כגשר מעל רחוב דרך היסורים שבעיר העתיקה, היא החלק האמצעי של שער זה. קשת נוספת של אותו שער נמצאת בתוך המנזר הסמוך. זה לא שער הניצחון היחידי בירושלים. שרידי שער ניצחון נוסף נמצאים למרגלות שער שכם, ושני חלקי כתובת, שכנראה השתייכה לשער ניצחון שלישי, התגלו כ-400 מטר צפונה משם.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 5 ביולי 2023 (IDT)

בעד ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 19:52, 15 ביולי 2023 (IDT)

נחמד. ביצעתי קצת הגהה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:23, 18 ביולי 2023 (IDT)

זהו לא שער הניצחון היחיד בישראל, בתל שלם ישנו שער ניצחון לכבוד אדריאנוס, קיסר רומא. המקור לכך הוא מהערך שער ניצחון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:23, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

השאלה היא אם ואיך לצרף ידיעה זו לקטע. אני חושב שזה בגדר ״תפסת מרובה״. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 19:43, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

אם אין לך הצעה לנוסח חלופי, אין ברירה אלא פשוט לוותר על הקטע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:10, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לוותר על הקטע בגלל מה? בגלל שאי אפשר לדחוף לתוכו מחסן של עובדות לא הכרחיות? לאף קטע אי אפשר לדחוף עוד ועוד ועוד. אומרים ישנה - שיחה 21:17, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

אפשר פשוט לציין שבישראל יש שני שערי ניצחון ולצרף את המידע שציינתי. אני חושש שזה אולי עלול ליצור דעה מוטעה לפיה הקשת הזאת היא שער הניצחון היחיד בישראל, ולפיכך אני מציע להוסיף את המידע שציינתי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לא רק שזה לא שער הניצחון היחיד בארץ, זה אפילו לא שער הניצחון היחידי בירושלים. שרידי שער נוסף ניתן לראות עד היום למרגלות שער שכם, ושני חלקי כתובת שכנראה השתייכה לעוד שער ניצחון (אם כי יש דעות חלוקות בנושא) התגלו כ400 מ' צפונה משם.

Weksler-Bdolah, S. (2019). Aelia Capitolina – Jerusalem in the Roman Period. Leiden, The Netherlands: Brill, pp. 56-62

דניאל צבי • שיחה 13:36, י' באדר א' ה'תשפ"ד (19.02.24) 13:36, 19 בפברואר 2024 (IST)

שער הניצחון בתל שלם מפורק לגמרי, לעומת זאת, ההוא משעל דרך הייסורים הוא שני שליש שלם. חוץ מזה, תל שלם זה בית שאן, לא בירושלים. הקטע לא יכול לעסוק בכל שערי הניצחון בארץ. הוספתי את המידע הרלוונטי לירושלים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 19 בפברואר 2024 (IST)

מגפת ריקודים עד מוות

תחריט של הנדריק הונדיוס המתאר שלוש נשים מושפעות מהמגפה.

"מגפת ריקודים" קטלנית פרצה בשטרסבורג ביולי 1518. רקדו בה מאות אנשים במשך ימים ארוכים, ללא מנוחה, וחלק מהרוקדים מתו במהלך הריקוד מהתקף לב, שבץ מוחי, רעב או תשישות. לא ידוע מה הייתה הסיבה לריקוד כה מתיש, אך החוקרים בדעה אחת: הרוקדים לא עשו זאת מרצונם החופשי, ובוודאי שלא למטרת הנאה - הרוקדים התפתלו בכאב, זעקו לעזרה, והתחננו לרחמים. הרופא המקומי שלל סיבות אסטרולוגיות או על-טבעיות לתופעה, ואבחן "מחלה טבעית", שנגרמת מה"דם החם" של הרוקדים. אך במקום הקזת דם, שהייתה נהוגה בימי הביניים, הרשויות דווקא עודדו את הריקודים על ידי הקצאת אולמות, בניית במה והבאת תזמורת. זאת מתוך אמונה שרק אם החולים ימשיכו לרקוד ברציפות ובלי מנוחה, יום ולילה – הם יירפאו.

אומרים ישנה - שיחה 20:31, 1 ביולי 2023 (IDT)

באמת סיפור מעניין! קצת שיניתי ניסוחים. חוץ מזה, צריך להכחיל את הקישור האדום כדי שהקטע יוכל להופיע בעמוד הראשי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:27, 18 ביולי 2023 (IDT)

נראה, שהקישורית האדומה טופלה איך שהוא. אומרים ישנה - שיחה 21:18, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

נוע ברלינה!

סמל העיר בון

בעקבות מלחמת העולם השנייה גרמניה פוצלה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות, שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מכזו בירה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.

אומרים ישנה - שיחה 11:53, 10 ביוני 2023 (IDT)

בסך הכל בעד, אבל אני חושבת שהפואנטה לא מובנת למי שלא בקיא בהתנהלות הצבעות בגרמניה. לא ברור למה זה שהם נחלקו לפי אזורי מגוריהם קשור לזה שהיה טוב שבון היא עיר בירה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 12:51, 10 ביוני 2023 (IDT)

ועכשיו? אומרים ישנה - שיחה 13:03, 10 ביוני 2023 (IDT)

ברור יותר :) ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 13:22, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה! אומרים ישנה - שיחה 14:46, 10 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שצריך לתקן את הערך על בון: היא נבחרה כבירת גרמניה בשנת 1949, בעוד שקהילת הפחם והפלדה האירופית הוקמה כמה שנים לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 15:29, 11 ביוני 2023 (IDT)

עושה רושם שאתה צודק. כנראה שקלקלתי את הערך, בעקבות מה שקראתי בערכים המקבילים, באנגלית. אולי לא הבנתי נכון מה שכתוב בערכים האנגליים? אומרים ישנה - שיחה 15:50, 11 ביוני 2023 (IDT)

אתה צודק במאה אחוז. הכול נבע מאי הבנה שלי. הקרבה של בון לבריסל הייתה הסיבה לכך, שחלק קטן ממוסדות השלטון נשאר בבון, אחרי שרובם חזרו לברלין. סליחה. אומרים ישנה - שיחה 16:03, 11 ביוני 2023 (IDT)

בעד. ביצעתי הגהה קטנה. דג קטן - שיחה 12:56, 14 ביוני 2023 (IDT)

נתק אמריקאי

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

הכביש הפאן-אמריקאי הוא מערכת כבישים המשתרעת לאורכם של 48,000 קילומטרים, ועוברת ב-14 מדינות, מצפון אלסקה ועד לדרום ארגנטינה. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. בחלקה הדרום-מזרחי של פנמה ישנו אזור שנקרא נתק דריין שבו הכביש נקטע, וממשיך רק לאחר מעבר הגבול עם קולומביה. על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים להשלמת המקטע, הוא נותר לא סלול עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש גורם לכך שלמעשה לא קיימת אפשרות לנסוע ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית.

‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני קצת מתקשה עם הניסוח של הפאנצ' כדי שיהיה יותר פאנצ'י, ובאופן כללי עם הניסוח של כל הקטע כדי שיהיה יותר "הידעת?י". אשמח לעזרה מהמומחים כאן (אומרים ישנה). ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

האם ואיך הכביש חוצה את תעלת פנמה? אומרים ישנה - שיחה 19:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

תשובה מהערך באנגלית:
In Panama, it crosses the Panama Canal via the Centennial Bridge, and ends at Yaviza, at the edge of the Darién Gap. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 19:55, 3 ביוני 2023 (IDT)

אז קצת לפני הפואנטה יש לכתוב, שאפילו את תעלת פנמה, וסביבתה הקשה, הכביש מצליח לחצות. אותה סביבה, שבגללה היה כל כך קשה לחצוב את תעלת פנמה, עד שחברת תעלת פנמה, שהוקמה בידי חוצבי תעלת סואץ, פשטה את הרגל. אומרים ישנה - שיחה 20:14, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני מתקשה: הקטע מספר לנו שישנו כביש שחוצה את כל צפון ודרום אמריקה, אבל אומר לנו שהוא קצת קטוע, אז הוא לא באמת חוצה את כל צפון ודרום אמריקה. אם זה הקטע שקיבלנו אני נגד. חמויישֶה - שיחה 11:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

מה אורכו של הקטע החסר? קילומטר אחד? מאה קילומטר? כי אם חסר קטע קצרצר, יש ערך לפיסקה.

ולגבי אלסקה וצ׳ילה, עד כמה הוא רחוק בהן מקצות היבשות הצפונית והדרומית, בהתאמה? אולי אפשר להציג את המצב כאחוז המרחק בין הקוטב הצפוני לדרומי, שאפשר ליסוע המכונית? 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:37, 4 ביוני 2023 (IDT)

אני רואה שהקטע החסר בן 106 קילומטר. לא בן קילומטרים ספורים. בעיה. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:39, 4 ביוני 2023 (IDT)

אנונימי, המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. אורך הכביש הוא 48000 קילומטרים. ביחס לאורך הזה, 100 קילומטרים זה מספר מאוד זניח.
חמויישה, הפואנטה של הקטע היא שיש כביש ארוך שחוצה את כל אמריקה, אבל בדיוק בנקודת החיתוך בין אמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית הוא קטוע, ולכן נוצר מצב אבסורדי שאי אפשר לעבוד ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית, על אף שיש ביניהן חיבור יבשתי. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 14:22, 4 ביוני 2023 (IDT)

1. גילוי נאות: האנונימי זה אני. פשוט שם המשתמש שלי מותקן רק בלפטופ.

2. אולי באמת הקטע צריך להיפתח במילים "המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר ליסוע בכביש נוח, שאורכו 48000 קילומטרים..." אומרים ישנה - שיחה 17:23, 4 ביוני 2023 (IDT)

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור את הגבול ביניהן במכונית.

תודה רבה לכולם על המשוב, אני מנסה ניסוח מחודש עם ההצעות של אומרים ישנה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:52, 5 ביוני 2023 (IDT)

ניטפוק: לפי הערך המקושר אפשר לנסוע את הקטע הזה בכלי רכב מתאים אבל לא במכונית רגילה. „בלתי אפשרי לעבור את הגבול שביניהם במכונית רגילה״? לא מספיק טוב. Tzafrir - שיחה 18:32, 5 ביוני 2023 (IDT)

שיניתי ל״מכונית״. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 18:47, 5 ביוני 2023 (IDT)

אני עדיין חושב, שצריך לציין את אורך הנתק (106 ק"מ), אבל אני כבר בעד הקטע. אגב, אולי אפשר לציין איזה רכב קרקעי בדיוק כן יכול לעבור את הקטע. האם מדובר בזחל"ם? במה בדיוק? אומרים ישנה - שיחה 23:57, 5 ביוני 2023 (IDT)

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.

אומרים ישנה הוספתי את שני אלו ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 00:51, 6 ביוני 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 02:34, 8 ביוני 2023 (IDT)

אולי כך:

בין העיירה יוויזה, שבפנמה, לבין עיר הנמל, טורבו, שבמדינה השכנה, קולומביה, מפרידים 106 קילומטר בקו אווירי. על הקרקע, אין שום דרך סלולה ביניהן, ומי שבכל זאת רוצה לנסוע ביניהן, צריך להצטייד בכלי רכב של ספורט אתגרי. במכונית קל יותר לנסוע מיווזה לערי צפון אלסקה, דהיינו לחצות את כל מרכז אמריקה וצפון אמריקה לאורך, או לנסוע מטורבו לערי דרום צ'ילה, דהיינו, לחצות לאורך את כל דרום אמריקה. בשני המסעות האלו, הנסיעה תערך על כביש בעל שם זהה, הכביש הפאן-אמריקאי. לבד מהקושי הטכני המקומי בסלילת את 106 הקילומטרים החסרים (הרים, ביצות, יער גשם, חול טובעני, יתושים וכנופיות עבריינים מקומיות) ניסיונות השלמת הסלילה נתקלו גם בלחצים בין לאומיים מגוונים (גופי שמירת טבע, בריאות הציבור ומלחמה בסחר בסמים משכרים). לאזור זה יש היסטוריה של קשיים טכניים ופוליטיים חמורים בביצוע מיזמי תחבורה. גם חציבת תעלת פנמה נתקלה בקשיים כאלו. למעשה, פנמה וקולומביה נפרדו לשתי מדינות על רקע זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 6 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ההצעה, אני לא רוצה להיות טרחה, אם הקטע שהצעתי לא מתאים אז אפשר לארכב את הדיון. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 22:09, 6 ביוני 2023 (IDT)

אני בעד ההצעה השנייה של Saifunny. אני חושב.ת שזה קטע ממש טוב ומעניין. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

גם אני חושב שמדובר בהצעה טובה. לא לארכב, רק לחשוב איזו הכי טובה. ‏עמיחי • שיחה 10:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

אין פה שום הטרחה. יש קטעים שגורלם נחרץ אחרי דיון קצרצר, ויש כאלו, שקודם מחפשים להם כל מני וריאציות. אם הקטע היה אבוד, לא היינו מתאמצים. אומרים ישנה - שיחה 10:58, 7 ביוני 2023 (IDT)

לעולם בעקבות השמש?!

אנימציית סיבוך בעיית שלושת הגופים

לבד מהשמש, יש עוד גרמי שמיים, שלולי הם התקיימו, ספק אם אנו יכולנו להתקיים על כדור הארץ. בלא כוכב הלכת צדק, למשל, שמושך הרבה שביטים ואסטרואידים (כגון שומייקר-לוי 9), על כדור הארץ היו הרבה יותר אירועים כמו הכחדת קרטיקון-פלאוגן (הכחדת הדינוזאורים), שנגרמה מפגיעת שביט. גם לירח שלנו אנו חבים את קיומנו. הירח של כדור הארץ הוא הגדול בירחי מערכת השמש, וכדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת זו, שיש לו בדיוק ירח אחד. גודלו ויחידותו של הירח מקבעים את נטיית ציר סיבוב כדור הארץ ביחס למישור המלקה, ובכך מייצבים את אזורי האקלים ואת תזמון עונות השנה. יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות. בלא שום ירח, או עם ירח בגודל זניח, אין קיבוע כזה. ומאידך, שני ירחים ומעלה גורמים לכאוס "בעיית שלושת הגופים", המוכר ממדע המכניקה (ראו אנימציה), שיביא לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים, וקשים מאוד לחיזוי.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

שתי הסתייגויות: הקטע לא מסביר למה כאוס שלושת הגופים היה מונע קיום חיים בכדוה"א. בנוסף, לשם הסימטריה בקטע, נדרשת התייחסות לאפשרות של ירח אחד אבל גדול מדי. חמויישֶה - שיחה 11:46, 4 ביוני 2023 (IDT)

חשבתי שדי ברור, שכאוס זה ההפך מיציבות. ולגבי ירח גדול מדי, לא כתוב על זה כלום, במקורות, שאני מצאתי. אבל לפי מה שאני מבין, אם היה מצב בו כדור הארץ והירח היו עוד יותר דומים בגודלם, כמו פלוטו וירחו, כארון, שניהם היו מקיפים נקודה, הנמצאת בין שניהם, כך שמסלול הארץ סביב השמש היה מסולסל. זה היה גורם להבדלי חום וקור בין תחילת חודש עברי לאמצעו. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:30, 4 ביוני 2023 (IDT)

טוב, הוספתי חצי משפט, שמסביר שמסלול כהוטי של פלנטה גורם לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים וקשים לחיזוי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:04, 7 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שהמשפט "יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות" שגוי אבולוציונית. צורות החיים מתאימות ליציבות כי הן התפתחו באותה יציבות, אם לא היתה יציבות היו מתפתחות צורות חיים שמתאימות לחוסר יציבות. מש:איתמראשפר, מש:Asaf M, אני צודק? (תרגישו חופשי לתייג עוד בעלי ידע בנושא). פעמי-עליון • שיחה 00:41, 10 באפריל 2024 (IDT)

אתה צודק, יש כאן היפוך בין סיבה ותוצאה. החיים על כדור הארץ התפתחו בהתאם לתנאים שקיימים על כדור הארץ - ואגב, דווקא לחוסר יציבות (גאות ושפל, שינויי עונות, אסונות טבע קולוסליים וכו') היה תפקיד מרכזי בהתפתחות החיים. גם הטענה שבעיית שלושת הגופים עלולה ליצור בעיית יציבות אינה מדוייקת: לדוגמה, האם מישהו יטען שדימוס ופובוס גורמים לחוסר יציבות אקלימי על מאדים? אין בעיה לכתוב על חוסר יציבות ועל מסלולים כאוטיים, אבל הפרשנות לגבי השפעתם על החיים - מיותרת, וצריכה להימחק. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 08:53, 10 באפריל 2024 (IDT)

אגב, זה קצת מצחיק להגיד שצדק מאפשר את קיומנו כי הוא מושך שביטים דוגמת זה שהכחיד את הדינוזאורים - כי הרי אלמלא השביט המבורך ההוא הדינוזאורים לא היו נכחדים, היונקים לא היו מקבלים הזדמנות להתפתח, ואנחנו לא היינו קיימים... כלומר: אנחנו חייבים את קיומנו דווקא לכך שצדק לא משך את אותו שביט! אם נרצה, נוכל להגיד שכל הדברים שאירעו עד היום הם טובים ומבורכים, כי בלעדיהם לא היינו מתקיימים (כולל השואה, שבלעדיה זוגתי לא היתה באה לעולם) - אבל זוהי חשיבה אמונית ולא רציונלית. אם היו קורים דברים אחרים היו מתקיימים דברים אחרים, זה הכל. יתכן שאילו צדק היה שואב את השביט שהכחיד את הדינוזאורים, הם היו מתפתחים בסוף לזוחלים תבוניים בעלי אגודלים מנוגדים, והם היו כותבים ב"זוחלופדיה" שלהם כמה טוב שצדק מושך שביטים כי זה מאפשר את קיום החיים בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 09:01, 10 באפריל 2024 (IDT)

הכוונה היא, שבלא הפלנטה, צדק, קצב נפילת המטאורים על כדור הארץ היה כה גדול, עד ששום צורת חיים רב תאית מוכרת לנו לא הייתה מצליחה להתקיים. אומרים ישנה • שיחה 12:28, 10 באפריל 2024 (IDT)

הבנתי, אבל זאת אמירה קצת פשטנית, שאינה בהכרח נכונה. אנחנו לא יודעים בוודאות כמה מהמטאורים שצדק הסיט היו פוגעים בנו, לא יודעים בוודאות כמה מטאורים פגעו בנו בגלל שצדק הסיט אותם ממסלולם המקורי, ולא יודעים בוודאות אם החיים היו מתפתחים בכלל ללא פגיעת מטאורים שהכילו חומרים שהם אבני הבניין של החיים. מה שאנחנו כן יודעים בוודאות זה שכאשר מטאור אחד כן פגע בנו, הוא הכחיד רק כ-65% מהחיים, שהמשיכו גם אחריו. לכן הטענה שלך היא ספקולציה פראית ובלתי אנציקלופדית, שמתאימה לסרטוני short ביוטיוב ולא לויקיפדיה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 12:59, 10 באפריל 2024 (IDT)

חוק האפונימים של סטיגלר

חוק האפונימים של סטיגלר – הטענה (המוגזמת) שאף תגלית מדעית לא נקראת על שם המגלה המקורי שלה. יש כמה דוגמאות בערך והמון דוגמאות אחרות, חלקן די מפתיעות. באופן כללי, אפשר למצוא דוגמאות בכל תחום ומה שחשוב זה למצוא את הדוגמאות שיהיו מספיק מוכרות. שיטת ניוטון-רפסון היא דוגמה טובה (אבל לא מספיק מוכרת) – ניוטון ורפסון היו חלק מתהליך הפיתוח שלה אבל לא היו הראשונים ולא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי. Tzafrir - שיחה 10:37, 30 במאי 2023 (IDT)

רשימת דוגמאות. בין השאר חגורת קויפר שנקראת על שם מי שטען שהיא לא קיימת. Tzafrir - שיחה 12:05, 30 במאי 2023 (IDT)

צריך לנסח את זה בקרשנדו, בערך כך:

פסטור הוא תהליך שימור מזון, שקרוי על שם לואי פסטר, שגילה או המציא אותו. בניגוד לפיסטור, שיטת ניוטון-רפסון (אלגוריתם באנליזה נומרית) קצת פחות ראויה לשמה. אייזיק ניוטון וג'וזף רפסון אמנם השתתפו בתהליך הפיתוח שלה, אבל לא היו הראשונים לעסוק בה, וגם לא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי שלה. יקיר אהרונוב ודייוויד בוהם לא גילו את אפקט אהרונוב-בוהם (אפקט בפיזיקה קוונטית) הקרוי על שמם. הם רק גילו מחדש תוצאים מסוימים שלו. כלל לופיטל (בחשבון אינפיניטסימלי) התגלה על ידי יוהאן ברנולי. אולם תלמידו, המרקיז דה לופיטל, היה הראשון שפרסם אותו בספר. הברון מינכהאוזן לא יכול היה לתרום מאומה לחקר התסמונת, הקרויה על שמו, כי הוא דמות בדיונית. אבל השיא הוא שמה של קבוצת האסטרואידים, חגורת קויפר, שנקראת על שם אסטרונום, שהתכחש לקיומה. בעקבות חוסר ההתאמה בין תגליות לאדם על שמן הן קרויות, נוסח חוק האפונימים של סטיגלר, שטוען בהגזמה, שתגליות תמיד נקראות על שם מי שלא גילה אותן, אלא רק היה מזוהה איתן, איך שהוא. את החוק הזה, כמובן, סטיגלר טוען, שלא הוא ניסח.

אומרים ישנה - שיחה 13:12, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעיה: גם מהערך העברי על חגורת קויפר וגם מהערך העברי על מי שהיא קרויה על שמו, עולה שהוא כן גילה אותה. אולי גילה אותה שני. אבל בטח לא להתכחש לה. צריך דוגמה אחרת. אומרים ישנה - שיחה 16:52, 2 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ניסוח הקטע. הוא נראה מוצלח. אני הייתי מעדיף להסיר משם את הדוגמה של תסמונת מינכהאוזן (ואם כבר: הברון היה דמות היסטורית. הסיפורים עליו מוגזמים לחלוטין). כמוכן הגופים בחגורת קויפר אינם רק אסטרואידם. בהחלט נכון להגיד שקויפר טען שהחגורה לא קיימת (הוא טען שהיא התקיימה רק סמוך לראשית מערכת השמש). הוא גם לא הראשון שהעלה את ההשערה על קיומה. Tzafrir - שיחה 16:54, 2 ביוני 2023 (IDT)

לפי הערכים על קויפר ועל חגורת קויפר, הוא זה שגילה אותה. אם זה לא נכון, אנא תקן, קודם כול, את הערכים.

ולגבי הדוגמה של מינכהוזן, אפשר למצוא במקומה דוגמה אחרת של מישהו, שאין לו שום קשר למהשהו שקרוי על שמו. אפשר לחפש תגלית, שנקראה על שם מישהו, שכבר נפטר לפני הגילוי.

בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 18:38, 2 ביוני 2023 (IDT)

הרבה אסטרואידים קרויים, לשם כבוד, על שם מדענים דגולים, שלא היו קשורים בגילויים, כמו קמילו גולג'י, שבכלל היה ביולוג. נדמה לי שגם יש יסוד כימי, שקרוי לשם כבוד על שם אלברט איינשטיין, שלא היה קשור כלל בגילויו. 2A00:A040:199:62EB:A82A:1A9E:F186:FCD0 20:25, 2 ביוני 2023 (IDT)

נ.ב. לטענתך, זה לא שקויפר טען, שחגורת קויפר מעולם לא התקיימה ולא תתקיים. הוא רק טען, לטענתך, שבשלב הנוכחי בהתפתחות מערכת השמש, החגורה כבר לא קיימת. אם רוצים קטע חזק מספיק לעמוד הראשי, צריך למצוא תגלית, שקרוייה על שם אדם, שתען בתוקף, שהיא מעולם לא התקיימה, לא תתקיים ואולי אפילו לא גם תיאורטית אין לה אפשרות קיום. מיד אשאל במדור "הכה את המומחה" מי מודע לכזה דבר. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 7 ביוני 2023 (IDT)

מהערך פנחס אמתי משתמע, כאילו החיות, שכן קרויות על שמו, הן דווקא החיות, שלא הוא גילה ולא הוא בחר את שמן:

״ בשנת 1960 יצא לאדיס אבבה שבאתיופיה ביחד עם ד"ר יז'י פּרוּשינסקי, כדי לחקור שם את המחלה שושנת יריחו (לישמניאזיס) המופצת שם על ידי עכברים. ב-2019 עסק אמיתי בכתיבת ספר על המחלה.

בשנת 1998 הגדיר הארכנולוג הפולני ד"ר יז'י פּרוּשינסקי (צר') עכביש חדש למדע מבני משפחת הקפצניים וקרא לו על שמו של אמיתי, 'פלגרה אמיתי' (Phlegra amitaii)[2]. ב-2021 נקרא על שמו מין של עקרב: עקרבחול אמיתי Buthacus amitaii. שמות שונים של חרקים ועכבישים נקראים בעברית בשמות שהעניק להם אמיתי, כגון: עב-יד כושי, נבו יריחו, קטלן דו-גוני, שרקן וגמל שלמה עצבני.״

2A00:A040:199:62EB:9957:2A33:EF31:CA40 13:21, 18 ביוני 2023 (IDT)

עיתונאי שנידון למוות על הסתה אנטישמית

לוגו העיתון.

בין הנשפטים על רצח העם ברואנדה, היו גם שדרני רדיו מסיתים. למעשה, לא היה בדבר חידוש. אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי, שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי, "דר שטירמר". מבין עשרת הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד, שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה). לקראת הוצאתם להורג, שטרייכר השווה את עצמו וחבריו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".

אומרים ישנה - שיחה 11:40, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעד. אפשר לוותר על משפט הפתיחה שעוסק ברואנדה, ולהתחיל את הקטע במילים "אחד מ-22...". חמויישֶה - שיחה 14:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

הוספתי את הפתיחה כדי להדגיש את הקשר בין הסתה לבין אלימות. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 4 ביוני 2023 (IDT)

"למעשה, לא היה בדבר חידוש." אייל • שיחה 17:55, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הולדת ישו?!

דיוניסיוס אקסיגואוס

בשנת 270 לספירה הנוצרית, הפכה דת ה"סול אינוויקטוס" – הערצת אל השמש, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. בהתאם לדת זו, הרומאים ציינו את "לידתה של השמש" ולידת אל השמש, מעט אחרי מועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר. בשנת 337 האימפריה התנצרה, והוחלט לחגוג את לידת ישו – חג המולד, בתאריך זה. גם השנה בה נולד ישו אינה וודאית. את שיטת מספור השנים לפי שנת הולדתו, דהיינו "ספירת הנוצרים", המציא דיוניסיוס אקסיגואוס (בתמונה), בשנה, שבזכות המצאתו, אנו מכנים "525".

אומרים ישנה - שיחה 22:16, 25 במאי 2023 (IDT)

בעד חזק, אני חושבת שזה אחד הקטעים הטובים שעלו פה לאחרונה. מאוד קריא, מאוד קולח, ומאוד אינפורמטיבי ומעניין. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 23:57, 25 במאי 2023 (IDT)

לפי הבשורה על פי לוקאס, היו בעת הולדתו של ישו רועים בשדות סמוכים לבית לחם שישנו בחוץ בשדה עם צאנם. האם דבר כזה סביר בהרי יהודה בחורף, או שבלילות הקרים מכניסים את הצאן למכלאות? Tzafrir - שיחה 12:20, 28 במאי 2023 (IDT)

על פניו, זה לא סביר. אבל אולי החורף ההוא היה מיוחד? ואולי האקלים אז לא היה כמו האקלים כיום? לא יודע אם כדאי להיכנס לזה. אומרים ישנה - שיחה 13:30, 28 במאי 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 22:12, 28 במאי 2023 (IDT)

יש כאן נקודה קטנה ולא ברורה (שגם פותחת פתח להרחבה אפשרית) – מועד ההיפוך החורפי הוא ה־21 בדצמבר ולא ה־25 בדצמבר. Tzafrir - שיחה 10:27, 30 במאי 2023 (IDT)

אתה צודק, נראה שצריך לתקן בקטע. בערך סול אינוויקטוס כתוב "קיימות דעות שחג המולד נחגג ב-25 בדצמבר בהשפעתו של חג סול אינוויקטוס שהיה ביום ההיפוך החורפי - שחל בסביבות ה-21 בדצמבר". חמויישֶה - שיחה 11:18, 30 במאי 2023 (IDT)

ההיפוך עצמו ב21 לחודש. "מולד השמש" הוא מעט אחרי. נראה לי, שאנשים צריכים לראות שהימים מתחילים להתארך מחדש, כדי לדעת שהיה ההיפוך. אומרים ישנה - שיחה 18:44, 30 במאי 2023 (IDT)

מלחמת הפולישוקים

מלי פולישוק-בלוך

סדרת הדרמה קומית הסאטירית הישראלית פולישוק עלתה לשידור בשידורי קשת בשנת 2009. הסדרה עוקבת אחר חבר כנסת בדיוני בשם רובי פולישוק (בגילומו של ששון גבאי), שמתמנה באופן פתאומי לתפקיד השר לקידום חברתי (תפקיד שלא היה קיים בזמן שידור הסדרה, אבל הפך לאמיתי 11 שנים מאוחר יותר). מספר ימים לפני עליית הסדרה לאוויר, חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק-בלוך (בתמונה) דרשה מערוץ 2 לבטל את שידור הסדרה, מכיוון שלפיה היה מדובר בהשמצה של דמותה, בשל שם המשפחה הזהה ופרטים אחרים בדמות שהיא תפסה כשליליים. במאי הסדרה, שמואל הספרי, טען בתגובה שהשם פולישוק לא מבוסס עליה כלל, אלא מדובר בהלחם של המילים "פוליטיקה" ו"שוק". מלי פולישוק לא נשארה חייבת, והופיעה מאוחר יותר בפרק של מנדלבאום בלש פרטי (בכיכוב אחיינה יניב פולישוק), שבו דמותו של גרי מנדלבאום צריכה לגלות מי מדליף את חוקיה של מלי לסגן שר בשם הספרי.

‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 18:24, 14 במאי 2023 (IDT)

חביב. Tzafrir - שיחה 18:40, 14 במאי 2023 (IDT)

• בעד אדיר. ארז האורז • שיחה 18:44, 14 במאי 2023 (IDT)

נגד אנקדוטה שולית. ארוע צדדי, לא חשוב ולא אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 10:36, 15 במאי 2023 (IDT)

• בעד חלש. ואם זכרוני אינו מטעה אותי, מלי גם הפסידה במשפט בעניין. אם לא יהיו לקטע מספיק תומכים עבור הדף הראשי, אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל הומור ופורטלים אחדים נוספים. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 15 במאי 2023 (IDT)

  היא לפחות איימה במשפט ראו פה. ודרך אגב, רצוי שמשהו מהעניין הזה יופיע בערך על מלי, לפחות בהערת שוליים, כדי שנוכל לבסס על העניין קטע "הידעת" עבור הדף הראשי. עבור הפורטילים עוד אפשר להכניס מקורות לקטע עצמו, אם לא מתאפשר לערך. אבל זה פחות מוצלח מהשענות על הערך עצמו. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:49, 15 במאי 2023 (IDT)

  אומרים ישנה המידע הופיע בערך פולישוק, וראיתי גם שהוספת אותו לערך על מלי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 17:59, 15 במאי 2023 (IDT)

הקולנוען שלא ידע קולנוע

יהודה ג'אד נאמן

חוקר הקולנוע יהודה ג'אד נאמן היה במאי ומפיק קולנוע ישראלי רב הישגים, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. כמקובל לפרופסורים, לנאמן היו שנות השכלה רבות מאוד. אלא שבתחום בו הוא היה פרופסור, לא הייתה לו שום השכלה פורמלית. הייתה לו הכשרת לוחם צנחנים, שכללה הצטיינות בקורס קצינים, הוא סיים תואר דוקטור לרפואה, כולל סטאז' וכולל השלמה חילית לקציני רפואה, ומלבד זאת הוא התחיל אך לא סיים שלוש תכניות לימודים אוניברסיטאיים אחרות: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, התמחות בכירורגיה ותואר שני בפילוסופיה ובתיאטרון.

קטע שכתבתי על סמך הערך של נאמן ומופיע בפורטל קולנוע. ארז האורז • שיחה 16:08, 14 במאי 2023 (IDT)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 19:37, 14 במאי 2023 (IDT)

אני בעד, אבל חושב שנדרש ניסוח אחר, אולי אפילו לגמרי. בתור התחלה, יש להשמיט את המשפט "כמקובל לפרופסורים, לנאמן היו שנות השכלה רבות מאוד". יש להשמיט את הכשרתו הצבאית, שאינה רלוונטית לקטע. חמויישֶה - שיחה 10:40, 15 במאי 2023 (IDT)

לא בטוח שצריך להשמיט את "כמקובל לפרופסורים". נראה לי שזה חלק אינטגרלי מהעניין. לעומת זאת, גבי ההכשרה הצבאית, צריך לבדוק איך הקטע זורם יותר טוב. בלי קשר, עבור הפורטלים, הקטע בסדר גמור. אבל אני לא יודע אם הוא מספיק מפתיע עבור הדף הראשי. נמנע. אומרים ישנה - שיחה 11:40, 15 במאי 2023 (IDT)

ניסוח שני

יהודה ג'אד נאמן

חוקר הקולנוע יהודה ג'אד נאמן היה במאי ומפיק קולנוע ישראלי רב הישגים, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. חרף העובדה שחקר והרצה בתחום זה, לנאמן לא הייתה שום השכלה פורמלית בקולנוע. הוא סיים תואר דוקטור לרפואה, כולל סטאז' וכולל השלמה חילית לקציני רפואה, ומלבד זאת הוא התחיל אך לא סיים שלוש תכניות לימודים אוניברסיטאיים אחרות: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, התמחות בכירורגיה ותואר שני בפילוסופיה ובתיאטרון.

לקחתי את הערותיכם ושיפרתי את הקטע. מה דעתכם? ארז האורז • שיחה 00:12, 19 במאי 2023 (IDT)

נמנע לא יודע אם זה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשי. בשביל הפורטלים (הרלוונטיים), לעומת זאת, אני כן בטוח שזה מספיק חזק. וכן. התמצות כן שיפר את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 19 במאי 2023 (IDT)

בעד הניסוח הזה. חמויישֶה - שיחה 10:24, 21 במאי 2023 (IDT)

נגד אדם בן ימינו, וזה נראה כמו ביקורת. אייל • שיחה 17:56, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אני לא רואה פה שום דבר שעשוי להתפרש כביקורת. חמויישֶה - שיחה 13:22, 13 בדצמבר 2023 (IST)

פרופסור ללא השכלה, התחיל ולא סיים. אייל • שיחה 13:23, 13 בדצמבר 2023 (IST)

אני ממש לא תפסתי את זה בתור ביקורת. ברור שבתחומים אומנותיים לא בהכרח צריך השכלה פורמלית, ולא לסיים תואר זה לא דבר שיש לו סטיגמה יותר מדי. זה לא ביקורתי בכלל, זה פשוט ציון של המציאות, שהיא גם בנוסף לא שלילית. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:47, 14 במרץ 2024 (IST)

מי שנכווה מוועדת אגרנט, נזהר מביקור סאדאת

שיחה בין ראש הממשלה מנחם בגין לסגנו השר יגאל ידין בעת הדיון על חוק ירושלים, במליאת הכנסת בירושלים.

ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים קבעה, כי היו בידי אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם האגף לא העריך אותן נכונה, ולא התריע מספיק בפני הממונים עליו. בעקבות הקביעה המסעירה, הרמטכ"ל, דוד אלעזר, התפטר מתפקידו, ותחתיו מונה מרדכי גור. יומיים לפני ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, בשנת 1977, הזהיר גור את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, כי חטיבת המחקר מעריכה, כי הביקור הוא תרמית, שנועדה לכסות על התקפה מצרית חדשה. בעקבות אזהרתו זו, הוא ספג נזיפה רועמת ופומבית משר הביטחון דאז, סגן הרמטכ"ל לשעבר, עזר ויצמן. יום לפני הביקור איתר המודיעין הישראלי תנועת צבא מצרית בגדה המזרחית של תעלת סואץ. לכן המליץ סגן ראש הממשלה, רב אלוף (מיל) יגאל ידין, שלא לקחת סיכון, ולגייס את כוחות המילואים. צעד כזה היה, כנראה, מוביל למתיחות רבה ולביטול הביקור, אך בגין דחה את ההמלצה.

אומרים ישנה - שיחה 19:59, 29 באפריל 2023 (IDT)

• בעד ארז האורז • שיחה 12:46, 4 במאי 2023 (IDT)

  הקריאה לא זרמה לי, השגיאה בכותרת מכוונת? אייל • שיחה 17:57, 12 בדצמבר 2023 (IST)

  השגיאה תוקנה. תודה. איך אתה מציע לשפר את הקטע? אומרים ישנה - שיחה 19:08, 12 בדצמבר 2023 (IST)

זה כן סיפור אמתי. זה בדוק.

דגל לגיון הזרים הצרפתי

אליהו איצקוביץ' היה רק בן תשע בעת פרעות בוקרשט, בהן הדייר בשכירות של הוריו ניצל את קשריו במפלגה הנאצית, גזל את נכסי משפחתו, ושלח אותה למחנה הריכוז, בו הדייר הגזלן, עצמו, שימש כשומר. המשפחה ניסתה לברוח מהמחנה, אך הדייר הגזלן תפס אותה, ורצח את האב לעיני כול. כשהצבא האדום שחרר את המחנה, איצקוביץ׳ בן ה-12 היה הניצול היחיד ממשפחתו. הוא ניסה לחזור לביתו הנגזל, אך במריבה עם משפחת המנשל, הוא הרג את בן המנשל. לאחר שהשתחרר ממוסד לעבריינים צעירים ברומניה, הוא עלה לישראל והתגייס לצנחנים. אך כשקיבל מידע על מיקום רוצח אביו, הוא עבר לחיל הים, ערק ממנו ללגיון הזרים הצרפתי, ושירת שם לצד רוצח אביו, שלא זיהה אותו. ובהזמנות הראשונה בה האויב ירה בהם, איצקוביץ' השיב אש לעבר רוצח אביו, ונקם את דמו.

אומרים ישנה - שיחה 19:42, 21 באפריל 2023 (IDT)

לגיון הזרים וניצול השואה, גרסה שנייה

דגל לגיון הזרים הצרפתי

לגיון הזרים הוא יחידה מיוחדת וותיקה בצבא הצרפתי, אליה מותר להתגייס בלא אזרחות צרפתית, ואפילו בשם ונתינות בדויים. זאת כדי לאפשר למתגייסים לטשטש את עברם, ולפתוח דף חדש בחייהם. ללגיון יצא מוניטין של מוקד משיכה לעבריינים נמלטים. יש טענות, שבשנות ה-50, הלגיון שימש מקלט לנאצים ולעוזריהם. אליהו איצקוביץ', עריק מצה"ל, שישב במוסד לעבריינים צעירים בעוון הריגה, התגייס ללגיון כדי למצוא בו נאצי כזה - הנאצי, שבילדותו של איצקוביץ', בשואה, רצח וגם ירש את משפחתו. איצקוביץ' מצא אותו, שירת לצידו בליגיון, ומצא גם הזדמנות לירות בו למוות, מבלי להיתפס.

2A00:A040:1A4:9657:79E5:5619:4CA:AA8 13:29, 25 באפריל 2023 (IDT)

רומניה לא הייתה תחת כיבוש נאצי. יהודים מבוקרשט נשלחו למחנה ריכוז? ר’ שואת יהודי רומניה. Tzafrir - שיחה 13:45, 25 באפריל 2023 (IDT)

כתוב שם, שחלקים מרומניה כן היו תחת כיבוש נאצי, וחלק מיהודי רומניה כן נשלח למחנות. (חוץ מזה, בגרסה השנייה, במקרה, רומניה כלל לא מוזכרת). 2A00:A040:1A4:9657:79E5:5619:4CA:AA8 13:54, 25 באפריל 2023 (IDT)

חלק אחד: טרנסילבניה, הועבד להונגריה ונכבש ע״י הנאצים בשנת 1944. בוקרשט לא נמצאת שם. לא ברור לי שאותו אחד היה נאצי. כל החלק הזה בערך תמוה. Tzafrir - שיחה 14:04, 25 באפריל 2023 (IDT)

לפי הראיון עם הבן של איצקוביץ', שמופיע במקורות הערך "אליהו איצקוביץ'", הדייר בשכירות, בבוקרשט, ניצל את קשריו במפלגה הנאצית ובתנועה הפאשיסטית המקומית, השתלט על כל רכוש המשפחה, שכלל מספר דירות ובית קולנוע, בעזרת הפאשיסטים המקומיים שהביא איתו, הגלה את המשפחה לטרנסילבניה, ושם שלח אותם למחנה ריכוז. צפה בראיון. אומרים ישנה - שיחה 14:38, 25 באפריל 2023 (IDT)

בשנת 1959 הוא סיפר שכל משפחתו הומתה לנגד עיניו ע״י הפשיסטים הרומנים (ידיעה שמקושרת מהערך). הוא היה בן 9 בשנת 1941 לערך, וטרנסילבניה הייתה אז חלק מהונגריה ויהודים נשלחו משם למחנות השמדה רק בשנת 1944. Tzafrir - שיחה 14:48, 25 באפריל 2023 (IDT)

אם נראה, שהמקורות של הערך סותרים את עצמם, צריך לטפל, קודם כול, בערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 25 באפריל 2023 (IDT)

ושוב, הגרסה השנייה לא נכנסת לכל העניין הזה. הבעיה שאתה דן בה קשורה רק לגרסה הראשונה. אפשר לפסול את הגרסה הראשונה. אומרים ישנה - שיחה 17:40, 25 באפריל 2023 (IDT)

בר כוכבא של העלייה הראשונה

מיכאל הלפרן, 1905

איש העלייה הראשונה, מיכאל הלפרן, היה פעיל ציוני רב עשייה, שמעולם לא החמיץ הזדמנות לעשות נפשות לדעותיו. בעקבות הצלחת מהפכת "הטורקים הצעירים", לה סייע במחתרת, הוא זכה בדרגה מקבילה לסרן ואות הצטיינות. לחגיגת העניין, שהתקיימה בבית הסראייה ביפו, הגיע הלפרן על סוס, ובידו הדגל הציוני, ונשא נאום בדבר הקמת מדינה עברית בארץ ישראל, לקול תרועות נציגי השלטון והקהל. לעומת זאת, מנסיעתו לאתיופיה, לניסיון גיוס קהילת "ביתא ישראל" לצבא שחרור יהודי בארץ הוא ניצל בעור שיניו. באתיופיה, השלטונות לא אהבו את משנתו. ב-1911 הגיע ליפו קרקס, ומנהלו הציב אתגר למתנדבים אמיצים: להיכנס לכלוב האריות. הלפרן נשא בתוך הכלוב נאום ציוני, ופרץ בתוכו בשירת "התקוה" בליווי שאגות האריות.

אומרים ישנה - שיחה 23:02, 9 באפריל 2023 (IDT)

מעניין מאד. לא הכרתי. אני בעד. אני חושב שצריך לסגנן באופן שונה את המשפט "השלטונות שם פחות התלהבו ממשנתו". זה סלנג של השנים האחרונות. חמויישֶה - שיחה 10:01, 19 באפריל 2023 (IDT)

טופל. תודה. 2A00:A040:1A4:9657:F402:7F9E:AAB:743E 08:26, 21 באפריל 2023 (IDT)

אני חושב שהקטע מצויין. יש עוד אנשים שרוצים להביא את דעתם, כדי שנוכל לקבל או לדחות? חמויישֶה - שיחה 11:47, 30 במאי 2023 (IDT)

אחד המבנים המפורסמים והמוערכים בתל אביב נבנה בלא רישיון

בית האונייה

בית האונייה, אחד המפורסמים מהמבנים לשימור של העיר הלבנה בתל אביב, שמיניאטורה שלו מוצגת במיני ישראל, נבנה בלא היתר בנייה. בנייתו החלה בשנת 1934, אולם תוכניות הבנייה הוגשו לאישור העירייה רק ב-1935, ולמרות שגם אז הן לא אושרו, הבנייה נמשכה בלא מפרע. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות, בהתאם לחוק עזר עירוני שהיה אז, אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות. כשנה לאחר סיום הבנייה דרשו פקחי העירייה מהיזם, שיהרוס לפחות את הקומות העליונות, והוגשה תביעה נגדו. אך לאחר משא ומתן עם ראש העיר, מאיר דיזנגוף, הוחלט להותיר את המבנה במתכונתו הנוכחית.

אומרים ישנה - שיחה 22:56, 9 באפריל 2023 (IDT)

הייתי משנה מעט את הניסוח, אבל בהחלט אהבתי. בעד. ארז האורז • שיחה 12:03, 27 באפריל 2023 (IDT)

תודה. על אילו שינויים חשבת? 2A00:A040:199:62EB:956C:6124:3B2F:A2F5 10:50, 28 באפריל 2023 (IDT)

בעד, מעניין ומעלה חיוך. גופיקו (שיחה) 08:26, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

אנא שווייצרי

דגל כורדיסטן

״דינר שווייצרי״ (להבדיל מפרנק שווייצרי) הוא כינוי למטבע, שהיה מקובל בכורדיסטן העיראקית, כשהייתה אוטונומיה בחסות ארצות הברית, בין מלחמת המפרץ הראשונה (1991) למלחמת המפרץ השנייה (2003). ה״דינר השווייצרי״ לא הונהג באופן רשמי, אלא הפך מטבע עצמאי עקב סירובם של הכורדים להכיר בשטרות הכסף החדשים, בעלי איכות ההדפסה הירודה, שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי. הכורדים התעקשו להמשיך ולהשתמש בשטרות העיראקים הישנים, מתוצרת אירופית, שבוטלו בשאר חלקי עיראק, ושום גוף כבר לא פיקח עליהם. כוחו של ״הדינר השווייצרי״ נבע ממוסכמה חברתית מקומית בלבד. בתחילת תקופת השימוש ב״דינר השווייצרי״ הוא היה שווה בערכו לדינר העיראקי. אך במשך תקופה זו, הדינר העיראקי עבר פיחות רב. לבסוף, עם הדחת סדאם חוסיין, הבנק המרכזי של עיראק החליף כל ״דינר שווייצרי״ ב-150 דינרים עיראקיים.

אומרים ישנה - שיחה 13:59, 5 באפריל 2023 (IDT)

למדתי דבר חדש. אני בעד. Tzafrir - שיחה 21:54, 5 באפריל 2023 (IDT)

הערה בעקבות השינויים לקטע: הדינרים השווייצריים נוצרו בבריטניה. הערך האנגלי המקביל מעלה השערות לגבי מקור השם. Tzafrir - שיחה 07:17, 6 באפריל 2023 (IDT)

ככה בסדר? 2A0D:6FC7:504:FAC1:A120:148F:F304:B07A 10:11, 6 באפריל 2023 (IDT)

כך קצר וממוקד יותר. במקום "תוצרת שווייץ", "תוצרת אירופית". אומרים ישנה - שיחה 11:11, 6 באפריל 2023 (IDT)

בהחלט. Tzafrir - שיחה 16:14, 6 באפריל 2023 (IDT)

לא הבנתי מה הם "שטרות הכסף החדשים, בעלי איכות ההדפסה הירודה, שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי". אלה דינרים עיראקיים? מטבע כורדי ייחודי לאוטונומיה? או משהו אחר? ואם זה דינר עיראקי, למה היה צריך דינר חדש? מה השתנה מלפני המלחמה? חמויישֶה - שיחה 11:23, 19 באפריל 2023 (IDT)

השטרות החדשים הם המהדורה החדשה של הדינר העיראקי. ההדפסה שלהם ירודה כי מצבה הכלכלי של עיראק הורע. לא יודע למה העיצוב הוחלף. אולי כמו בישראל, הוא מוחלף כל כמה שנים. 91.199.94.96 09:38, 20 באפריל 2023 (IDT)

חד-תאי שחכם יותר מצוות מהנדסים

Physarum polycephalum הוא שמו המדעי של פרוטיסט דמוי עובש. זהו חד־תאי, אשר מפגין יכולות זיכרון, קבלת החלטות ואפילו ציפייה לשינויים. חד־התא, מחוסר מערכת העצבים, מסוגל לפתור מבוכים (בתמונה), ובעיות עם סיבוכיות זמן מעריכית, בזמן ליניארי בלבד. דוגמה לבעיה שכזו, עימה מתמודד ביעילות, היא בעיית הסוכן הנוסע. כך למשל, באמצעות פיזור מזון על מצע אגר, באופן התואם למיקומי הערים המרכזיות ביפן, הצליח חד־התא, תוך שעות ספורות, לחקות את מפת הרכבות בין הערים באופן מדויק – בעיה עליה היו אמונים צוותים שלמים של מהנדסים.

בהמשך לבעיית הסוכן הנוסע, קטע שמתבסס על מחקר שפורסם ב-nature‏[4]. מקורות : [5][6] [7], והערך Physarum polycephalum‏. Matankic - שיחה 15:32, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

מי שפתר את הבעיה אינו חד תא בודד אלא מושבה של מספר אדיר של חד תאיים כאלו, הקשורים זה לזה. יתכן שבמושבה יש יותר תאים מאשר במוח האדם. אולי. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

מה שאני הבנתי, שזה תא אחד בודד שיכול לגדול ולגדול. Matankic - שיחה 17:47, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

אז לא. מה שמצולם זו מושבת תאים כל כך גדולה, עד שאפשר להבחין בה בעין בלתי מזויינת, ממרחק של מאה או מאתיים מטר. זה בשום אופן לא תא בודד. זו מושבה של המוני יצורים בודדים, שמשתפים פעולה. 87.69.6.4 18:50, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

באמת שאני לא יודע.. ב-nature נכתב "Physarum polycephalum is a large amoeba-like cell consisting of a dendritic network of tube-like structures", אני מתייג את יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב בעלי הידע בביולוגיה. Matankic - שיחה 19:08, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

הפתרון שלו למבוך הוא בדיוק פתרון של מודל מחשוב לא דטרמניסטי (ר’ NP (מחלקת סיבוכיות)): דואגים למספיק חומרה (כמות לא לינארית) ומכסים את כל המסלולים האפשריים, ברגע שיש תשובה חיובית, מחזירים אותה. מה שנראה מעניין כאן הוא יכולת התקשורת(?) שמאפשרת לנטוש ביעילות את כל שאר המסלולים כאשר מסלול מועיל אחד התגלה. Tzafrir - שיחה 17:48, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

את ה-"בזמן לינארי" לקחתי מהכתבה הזו, יכול להיות שזו טעות? Matankic - שיחה 18:24, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

• בעד. SigTif

בעד מותנה. מעניין, בתנאי שזה מדוייק. דג קטן - שיחה 03:11, 8 ביוני 2023 (IDT)

זה מאוד לא מדוייק כי כותב הקטע לא מבדיל בין חד-תא בודד לבין מושבה של מיליוני יצורים בני מינו, שמשתפים פעולה. מה שמופלא פה זה אופן שיתוף הפעולה במושבה של יצורים עצמעיים, שמאוד לא ברור איך הם מתקשרים במדוייק ואיך המושבה מעבדת מידע. אין כאן בשום אופן חד תא שמעבד מידע לבד. אומרים ישנה - שיחה 13:10, 10 ביוני 2023 (IDT)

אין לי ידע בביולוגיה, אבל זוכר מהתיכון איך נראית מושבת תאים ;)

עם הידע הבסיסי שלי, בהסתמך על המקורות שצירפתי, הבנתי שמדובר בתא בודד שמסוגל לגדול ולגדול. אני מתייג שוב את יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב בעלי הידע בביולוגיה. אולי הם יוכלו לקרוא את המאמרים שצירפתי ולהבהיר את העניין. Matankic - שיחה 00:37, 19 ביוני 2023 (IDT)

כיצד נולד ניגון חסידי מזרחי?

יהודה קיסר, חבר להקת צלילי העוד.

מוזיקה מזרחית, מוזיקה ים תיכונית, או הזֶמֶר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי, שנוצרה בישראל, ומבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודים בני עדות ספרד והמזרח. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בפזמון "חנה'לה התבלבלה" את אחד השירים המכוננים של זרם זה. אולם, את מילות "חנה'לה התבלבלה" חיבר נתן אלתרמן האשכנזי, ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה. השיר עבר מספר גלגולים עד שהתפרסם באמצע שנות ה-70, בביצוע להקת צלילי העוּד. באותו אופן, הפזמון "ים השיבולים", אחד הלהיטים הבולטים של הגבעטרון, נתפש כמזוהה עם האשכנזיות ועם התנועה הקיבוצית בפרט. אך השיר נכתב בידי יצחק קינן שעלה ממרוקו, הולחן על ידי חיים אגמון, שמוצאו טורקי, ובוצע לראשונה על ידי חבורת הזמר של בית שאן, שרוב חבריה היו ממוצא מזרחי.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 24 בספטמבר 2022 (IDT)

לפי שני המקורות בערך ים השיבולים, השיר בוצע לראשונה על ידי הגבעטרון. כמוכן מדובר על שיר „ישראלי״ למהדרין (ברוח התרבות השלטת בארץ, שרק מאוחר יותר זוהתה כאשכנזית. בין השאר לאחר שבן גוריון הצליח להכחיד ביעילות את עיקר התרבות האשכנזית המקורית מהארץ). Tzafrir - שיחה 13:01, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

בערך עדיין כתוב שהשיר בוצע תחילה בידי חבורת הזמר של עיריית בית שאן, ואחר כך על ידי להקה צבאית. רק בסוף בידי הגבעטרון. אולי הגבעטרון הקליטו אותו לראשונה? בכל מקרה, אם אתה בטוח בטענתך, שנה את על הערך. לא רק את חלקו. 2.53.2.127 18:45, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

בינתיים דווקא כן מצאתי מקור לזה שהמבצעים הראשונים היו חבורת הזמר של עיריית בית שאן. שמתי את המקור בערך. אומרים ישנה - שיחה 22:00, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

ולגבי הטענה, שהתרבות שאשכנזי העליה השלישית זיהו כתרבות הישראלית החדשה, מזוהה כיום עם התרבות האשכנזית, הטענה הזו (בין אם היא נכונה ובין אם לא), לא סותרת את הנאמר בקטע. אומרים ישנה - שיחה 22:03, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

הנקודה היא שאותה חבורת זמר מבית שאן הייתה חלק מאותה תרבות „אשכנזית״ (למעשה: ישראלית). לשיריה היו השראה ממקורות חסידיים, רוסיים, ערביים, ועוד. זה די אנכרוניסטי לקרוא לה „אשכנזית״. Tzafrir - שיחה 23:28, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

נכון מאוד. זו בדיוק הטענה של הקטע. 2.53.2.127 08:52, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

האם יש לך רעיון טוב יותר להמשך הקטע, החל מהמילים "באותו אופן"? אומרים ישנה - שיחה 12:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

נוסח ב' - זמר מזרחי... אשכנזי

יהודה קיסר, חבר להקת צלילי העוד.

מוזיקה מזרחית או מוזיקה ים תיכונית היא סוגה המבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודי ספרד והמזרח. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בפזמון "חנה'לה התבלבלה", שהתפרסם בשנות ה-70, בביצוע להקת צלילי העוּד, את אחד השירים המכוננים של זרם זה. אולם, את מילות "חנה'לה התבלבלה" חיבר נתן אלתרמן האשכנזי, ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה. גם ללהקה המתחרה, צלילי הכרם, היו להיטים ממוצא דומה, כמו "חסידה צחורה", למילים מאת אלכסנדר פן ולחן רוסי עממי. משה גיאת, מהבולטים בזמרי הקסטות של שנות ה-80, שירת במקהלת הרבנות הצבאית כסולן ומפקד. לצורך שירות זה הוא למד לשיר ביידיש, וכזמר אזרחי, היה בין פזמוניו, להיט בשפה זו.

אומרים ישנה - שיחה 12:31, 11 בדצמבר 2023 (IST)

יפה! אפשר גם להזכיר את צל עץ תמר ואור ירח, ש"נחשב כאחת מהקלאסיקות של המוזיקה המזרחית, אף על פי שלא נכתב ככזה." ‏עמיחי • שיחה 12:48, 11 בדצמבר 2023 (IST)

יש עוד הרבה דוגמאות, גם של זמרים וגם של שירים. אבל דווקא הדוגמה הזו לא ברורה. השיר "צל עץ תמר" נכתב בידי אנשים, שזה השיר היחיד שהם כתבו, והיה להיט ענק במספר סגנונות זמר עבריים. דוגמאות אחרות הן הזמר המזרחי הקיצוני, ציון גולן, שהיה תחת פיקודו של משה גיאת במקהלת הרבנות הצבאית, תקליט שירי המולדת של זוהר ארגוב (שמכיל גם את "צלל עץ תמר"), ג'ו עמאר, שסרב לשיר בערבית בפסטיבל הזמר העברי, כי לא להיתפש כזמר מזרחי... אומרים ישנה - שיחה 12:56, 11 בדצמבר 2023 (IST)

אני שוקל אם להוסיף את העובדה, שאחד היוצרים הבולטים במוזיקה המזרחית, אביהו מדינה, גדל מגיל 14 בקיבוץ כיסופים, והוא טוען שהחשיפה שלו שם למוזיקת רוק הייתה חשובה מאוד לגיבוש סגנון יצירתו. היוצר המזרחי הבולט, אבנר גדסי רואה עצמו, קודם כל, כרוקר. יוצר משפיע נוסף על סגנונות מוזיקה ישראלית אחדים, כולל מוזיקה מזרחית, הוא עוזי חיטמן, שגדל בבית אשכנזי, עם אבא חזן. אומרים ישנה - שיחה 13:09, 12 בדצמבר 2023 (IST)

זכרים בהריון?!

שיפור הצעה ישנה של משתמש ביג ג'ון, בהתאם לביקורת שניתנה על אותה הצעה, בזמנה:

סוסון ים "בהריון"

בניגוד ליונקים ולעופות, אצל מרבית הדגים, תאי הזרע מפרים את הביציות או את הביצים במים הפתוחים, ולא בתוך גוף הנקבה. בין יוצאי הדופן מצויים סוסוני הים. בסוסון הים קיימת הזדווגות, שבמהלכה הנקבה מטילה את ביציה לתוך כיס הדגירה, הנמצא על בטנו של הזכר. שם הזכר מפרה אותן ושומר עליהן. בכיס מופיעות בלוטות עור, המספקות מזון לביצים, בהן מתפתחים העוברים במשך כארבעה שבועות. ככל שהם גדלים, הכיס הולך ותופח, ומראה זכר סוסון הים מזכיר את מראה נקבות היונקים ההרות (בתמונה).

אומרים ישנה - שיחה 20:51, 10 ביולי 2022 (IDT)

תראה, לי הכותרת הזאת גרמה לחשוב על גברים טרנסים בהריון. אבל זה כנראה כי... יו נו. אני בעד אגב. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 23:57, 10 ביולי 2022 (IDT)

בעד לוגי ; שיחה 19:59, 5 בפברואר 2023 (IST)

• בעד. SigTif (מהתקופה שלא ידעתי לחתום...) SigTif - שיחה 18:20, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 12:05, 27 באפריל 2023 (IDT)

לא הבנתי כל כך את ההשוואה? צורת ההטלה של סוסוני ים נקראת Ovoviviparity והיא משותפת גם לצפרדעים וחלק מהזוחלים. יש גם דגים ואלמוגים שמפרים את הביצים בים הפתוח וצורת ההטלה של יונקים ועופות לא דומה בכלל אז למה להציג את זה כנגד הסוסון? לא מצליח להבין את הפואנטה בקטע? Assafn • שיחה 20:28, 26 ביוני 2023 (IDT)

האם גם זכר הצפרדע נושא את הביצים המופרות בבטנו? לא! הוא משאיר אותן במים, ומדלג למרחק. 2A00:A040:199:6E48:E406:9E07:3055:85DC 05:57, 27 ביוני 2023 (IDT)

"הדבר" הגאוני בהאזנות סתר

רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 13 באפריל 2022 (IDT)

קטע לא רע. בתקווה שעוד יזכרו את הכוס התרמית. Tzafrir - שיחה 13:53, 13 באפריל 2022 (IDT)

הה, הדבר היה ככה! אביתר ג' • שיחה • 13:08, 25 באפריל 2022 (IDT)

לפי הערך ולפי מקורות אחרים, כן. מכשיר ההאזנה הזה מונצח בעוד מקומות. אומרים ישנה - שיחה 14:45, 25 באפריל 2022 (IDT)

מכשיר הציתות בוראן שהמציא טרמן לא השתמש בלייזר אלא במקור אור בתחום התת-אדום, ראו כאן. בריה התפגר בדצמבר 1953 ואילו הלייזר הראשון החל לעבוד במאי 1960. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 15:32, 25 באפריל 2022 (IDT)

תיקנתי. צריך גם לבדוק מה כתוב בערך. אולי גם שם צריך לתקן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:48, 27 באפריל 2022 (IDT)

בעד לוגי ; שיחה 20:01, 5 בפברואר 2023 (IST)

עדיף לשתוק

מטבע בשם "סלע"

פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע" (חצי אונקיית סגסוגת יקרה, בתמונה), השתיקה שווה כפליים.

מקורות: הערך בוויקימילון והסרטון של כאן עברית.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 13:37, 4 באפריל 2022 (IDT)

הרבה ביטויים שינו את משמעותם המקורית. אני גם לא חושב שצריך לבנות לנו איש קש כמו הביטוי האנגלי ואז לפסול אותו. יש לשנות את הניסוח, כך שתהייה השוואה לאנגלית אך לא לומר שכאילו יש פה שגיאת תרגום אבל בעצם אין תרגום... יש להסביר מעט יותר באריכות שיש מטבע בשם "סלע". אומרים ישנה - שיחה 21:00, 6 באפריל 2022 (IDT)

אנסה להגיע לזה בימים הקרובים. אביתר ג' • שיחה • 02:11, 12 באפריל 2022 (IDT)

הינה, קיצרתי וערכתי, כך שלא נקים איש קש וכן נסביר ש"סלע" הוא שם מטבע. אם עריכתי לא נראית לך נכונה, אנא בטל אותה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:30, 13 באפריל 2022 (IDT)

הורדתי שתי מילים. כעת זה נראה לי מעולה. אביתר ג' • שיחה • 13:06, 25 באפריל 2022 (IDT)

שמתי לב שבכל הקטע אין קישור לערך משמעותי אצלנו - זה לא חוטא לרעיון של המיזם? חשבתי שזה כל הרעיון. בברכה בן-ימין - שיחה 14:05, 25 באפריל 2022 (IDT)

נראה לי שיש פה קישוריות לערכים משמעותיים. אפשר גם להוסיף עוד. למשל את הערך דיבור. אומרים ישנה - שיחה 14:46, 25 באפריל 2022 (IDT)

אם אפשר לנסות להוסיף לקטע: כמה בערך היה שווה סלע במונחים מודרניים? כלומר מהו בערך השווי של אותה כמות זהב ו/או כסף (לפי הערך מדובר בערך על 15 גרם. מהערך לא ברור אם מדובר על זהב או כסף, נראה לי שזה השתנה במהלך השנים). זה קצת פחות מחצי אונקיה (ר’ w:Ounce#International troy ounce). בהנחה (לא מציאותית) שמדובר על זהב בלבד: חצי אונקיית זהב שווה היום, לפי חיפוש לא מחייב שלי, קצת מעל 3,000₪. אז מחיר של 3,000 שקלים למילה זה תעריף די טוב (לעומת זאת: חצי אונקיית כסף עולה קצת מעל 35₪, לפי אותו סוג חיפוש). Tzafrir - שיחה 08:12, 27 באפריל 2022 (IDT)

נסיון לניסוח: „הסלע היה מטבע שעשוי מתערובת של זהב וכסף במשקל של בערך חצי אונקיה. במונחים מודרניים: ערך שבין כמה עשרות לכמה אלפי שקלים.״ האם הכיוון סביר? צריך גם לוודא שכל מה שכתבתי נכון ומספיק מדויק. Tzafrir - שיחה 13:01, 27 באפריל 2022 (IDT)

את עניין חצי האונקייה של הסגסוגת היקרה, הוספתי. אבל הערכה של בין עשרה שקלים לבין עשרת אלפים שקלים, זו הערכה יותר מדי "גמישה", לדעתי. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 27 באפריל 2022 (IDT)

בערך סלע כתוב שהוא שווה 768 פרוטות. בערך פרוטה כתוב שהיא 1/40 גרם כסף. שזה פחות מ-10 אג' לפי מחירון הכסף היום, מה שאומר שסלע שווה היום פחות מ-70 ש"ח (אם כי כדאי לזכור שערכו של הכסף ירד משמעותית מאז תקופת הסלע). חמויישֶה - שיחה 14:40, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד הימן האזרחי - שיחה 19:57, 30 בינואר 2023 (IST)

הוספתי בהשארת התבנית את המידע בערך סלע... בן-ימין - שיחה 17:58, 1 בפברואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 20:01, 5 בפברואר 2023 (IST)

בטרם אקבל את הקטע ואארכב את הדיון, אבקש עזרה בניסוח המשפט הראשון מחדש. הוא מנוסח בצורה לא אנציקלופדית: פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב.. תודה חמויישֶה - שיחה 10:44, 7 בפברואר 2023 (IST)

• בעד. SigTif. SigTif - שיחה 18:21, 12 בדצמבר 2023 (IST)

מטבע בשם "סלע"

פעמים רבות משתמשים דוברי עברית בביטוי "כל מילה בַּסלע", כדי לציין שטקסט כלשהו שאליו הם מגיבים, הוא חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע", השתיקה שווה כפליים.

איך זה כעת? אביתר ג' • שיחה • 10:55, 22 בינואר 2024 (IST)

לא הבנתי מה תוקן בגירסה החדשה. כללית, הקטע, שיש לו מספיק תומכים, ממתין כבר זמן רב מאוד לתיקון פשוט מאוד. סדר את זה ונגמור עניין. המשפט הראשון צריך פחות להתחייב לדברים שאי אפשר להוכיח. זה הכול. אומרים ישנה - שיחה 12:35, 22 בינואר 2024 (IST)

אני בתורי לא הבנתי מה לא בסדר במשפט הראשון, והיכן הוא מתחייב ל"דברים שאי אפשר להוכיח"? אביתר ג' • שיחה • 18:26, 25 בינואר 2024 (IST)

האם יש לך נתונים סטטיסטיים, שמוכיחים "פעמים רבות"? אם לא, אני ממליץ שתשתמש בניסוח דומה לה "דוברי עברית עשויים להשתמש בביטוי..." במקום ב"פעמים רבות משתמשים דוברי העברית בביטוי..." זה הכול. זה כל מה, שלדעתי, חמויישה דרש. אומרים ישנה - שיחה אומרים ישנה - שיחה 19:34, 25 בינואר 2024 (IST)

חמויישה, זה מה שהפריע לך? אם כן, מקובל עלי התיקון של אומרים ישנה. על כל פנים, לא צריך להיות סטטיסטיקאי דגול, כדי לחזות בהתרחשותה של התופעה הזו, ובכן, פעמים רבות. פתח מאמר דעה אקראי שיש בו הרבה תגובות, וחפש את הביטוי "מילה בסלע". מובטחך שתמצא את מבוקשך. כמעט לא תמצא מישהו שישתמש בביטוי הזה כמשמעותו בלשון חז"ל, ולרוב תמצא את השימוש בביטוי הנ"ל כמשמעותו ב"לשון הדיבור". רוצה דוגמאות? אביתר ג' • שיחה • 12:01, 31 בינואר 2024 (IST)

אני אכן מעדיף את הניסוח הנוסף שהוצע. חמויישֶה - שיחה 13:17, 31 בינואר 2024 (IST)

אז הנה:

מטבע בשם "סלע"

דוברי עברית עשויים להשתמש בביטוי "כל מילה בַּסלע", כדי לציין שטקסט כלשהו שאליו הם מגיבים, הוא חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע", השתיקה שווה כפליים.

בהצלחה, אביתר ג' • שיחה • 11:45, 1 בפברואר 2024 (IST)

כנראה שהדוסים צודקים לגבי השבת

אישה מדליקה נרות שבת בישראל, בשנת 1963

שבוע הוא יחידת זמן מחזורית בת שבע יממות, המשמשת בעולם כולו לצורכי עבודה, עסקים ודת, ובפרט לקביעת ימי עבודה ומנוחה. ככול הנראה, ציון ימי השבוע הונהג לראשונה ביהדות. חלוקת הזמן לשבועות לא הופיעה אצל שום עם כנעני אחר, מלבד עם ישראל. יש השערה, לפיה השבוע נוצר, במקור, מציון ימי כרבע של חודש. בבבל העתיקה אכן ציינו את הימים השביעיים בחודש (7, 14, 21, 28). אך הם צויינו כימים חסרי מזל, שמשמעותם לא ברורה, ולא תועדו בבבל שמות מיוחדים לימים האחרים. ההתפשטות העולמית של הנצרות והאיסלאם, שקיבלו מהיהדות יסודות רבים, הפך את ציון ימי השבוע לנפוץ. אולם הוא מקובל כיום גם על אוכלוסיות בנות דתות אחרות לגמרי. יתרה מזאת, השימוש בציון ימי השבוע הפך נפוץ באימפריה הרומית, בהשראת היהודים, עוד לפני שהאימפריה התנצרה. זאת אחרי שרומאים חדלו להשתמש בנונדינה - יחידת זמן מחזורית בת שמונה יממות. בתרבויות שונות נוסה שימוש ביחידות זמן מחזוריות, שמנו חמש, שש, תשע, עשר או 13 יממות. אך השימוש בהן נמשך רק לתקופות קצרות.

2A0D:6FC7:33F:3AF9:742B:151D:DA32:35AB 11:12, 26 במרץ 2022 (IDT)

מה המקור למידע? חלק ממה שכתוב כאן סותר את מה שידוע לי (אבל לא חקרתי את הנושא לעומק). Tzafrir - שיחה 15:34, 26 במרץ 2022 (IDT)

הקטע, כולו, מסוכם מהערך שבוע. אם אתה מוצא שגיאות, תקן גם את הערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:34, 26 במרץ 2022 (IDT)

בעד, הקטע חידש לי. גם בבריטניקה בערך "week" [8] מציינים שציון ימי השבוע לראשונה מיוחס ליהודים הקדומים (למרות סייגים). Matankic - שיחה 12:11, 28 במרץ 2022 (IDT)

נגד. ראו: מאיר ברק, מדוע השבוע בן 7 ימים והאם הוא היה תמיד כזה? , במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר, 2009 עמית - שיחה 11:22, 9 בספטמבר 2022 (IDT)

אם אתה סבור שיש שגיאה בקטע, תקן בבקשה, קודם כול, את הערך ממנו הוא סוכם. תודה. 2A0D:6FC7:403:91E3:A129:D16B:7C0E:C7E9 16:03, 17 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד קטע נחמד בן-ימין - שיחה 17:59, 1 בפברואר 2023 (IST)

המקור שהביא עמית די חסר משמעות, שכן הכותב הוא ביולוג. הכתוב בערך לעומת זאת, מגובה במקורות איכותיים. שמש מרפא - שיחה 21:28, 1 בפברואר 2024 (IST)

מי אמר שלא יכולות להיות סיבות ביולוגיות לנוחות השימוש בשבוע עבודה דווקא של שבעה ימים? אומרים ישנה - שיחה 20:48, 2 בפברואר 2024 (IST)

קצת על טורפים ואבולוציה מתכנסת

זאב טסמני

סדרת הטורפים ממוינת לשני טקסונים – דמויי כלב ודמויי חתול. למעשה, מרביתם של היונקים הקרניבורים על פני כדור הארץ, משתייכים לאחת משתי קבוצות אלו. כלבי ים, דובים, שועלים וסמורים משתייכים לדמויי הכלב, בעוד שנמרים, צבועים ונמיות הם דוגמה לדמויי חתול. הזאב הטסמני (בתמונה), יונק כיס שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20, דמה לחברי משפחת הכלביים בחצי הכדור הצפוני במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וצורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. מכיוון שמילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שמילאו הכלבים בכל מקום אחר, הותאם הזאב הטסמני להיות בעל מאפיינים דומים לאלו של הכלביים, על אף שאינו דמוי כלב, אלא טורף כיס.

קטע שחיברתי וליקטטי מהערכים המקושרים. Matankic - שיחה 15:51, 14 בפברואר 2022 (IST)

הנושא בסדר גמור. אני בעד. רק עניין קטן: הזאב הטסמני או כל יצור אחר לא מפתח מרצונו או מיוזמתו את האבולוציה שלו. אבולוציה לא קשורה ליוזמה של אף יצור. יש לשנות מעט את הניסוח. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 14 בפברואר 2022 (IST)

חוץ מזה, גם הליוויתניים טורפים, שלא שייכים לסדרת הטורפים. מהניסוח נדמה שכל טורף חוץ מהזאב הטסמני שייך לסדרת הטורפים... אומרים ישנה - שיחה 17:43, 14 בפברואר 2022 (IST)

מעט ניסחתי, לפחות את עניין ה'פיתח' ל-'הותאם'. לגבי שאר הקרניבורים שאינם משתייכים לקבוצה הזאת, רשום 'מרביתם' ובענייני זה מספיק. אני גם לא רוצה שהקטע יתארך ויתארך ובעיקר יאבד את הפואנטה שלו. מוזמן כמובן להציע ניסוח אחר. Matankic - שיחה 18:18, 14 בפברואר 2022 (IST)

אפשר להוסיף "הקרניבוריים היבשתיים", אבל עדיין זה לא מכסה הכל, וגם זה כבר נשמע מאוס. Matankic - שיחה 18:21, 14 בפברואר 2022 (IST)

את מי זה לא מכסה? אפשר אולי להציע "הטורפים היבשתיים ממויינים לשני טוקסונים..." גילגמש • שיחה 18:31, 14 בפברואר 2022 (IST)

השאלה מי נחשב לטורף יבשתי, קיפוד הוא טורף? Matankic - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2022 (IST)

אני לא יודע. אני לא זואולוג. גילגמש • שיחה 20:08, 14 בפברואר 2022 (IST)

כתוב שם במפורש „סדרת הטורפים״. לי זה נראה ברור שלא מדובר על כל הטורפים. יש גם טורפים שאינם יונקים. Tzafrir - שיחה 08:23, 15 בפברואר 2022 (IST)

והניסיון שלי לימד אותי, שהזאולוגים העבריים מאוד אוהבים להשתמש בטרמינולוגיה שמבלבלת הרבה ממי שלא למד זאולוגיה. צריך לראות איך עוקפים את הבעיה הזו אומרים ישנה - שיחה 14:48, 15 בפברואר 2022 (IST)

למרבה המזל אנחנו יכולים לקשר ישירות לערך שכולל את ההגדרה. מעבר לכך, המשך הקטע מדגים היטב שיש חיות טורפות אחרות שלא נמנות על סדרת הטורפים. Tzafrir - שיחה 16:00, 15 בפברואר 2022 (IST)

אולי כך?

זאב טסמני

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

אומרים ישנה - שיחה 16:17, 15 בפברואר 2022 (IST)

מתלבט, זה כבר קטע אחר (אבל גם לא בהכרח פחות טוב). Matankic - שיחה 16:29, 15 בפברואר 2022 (IST)

הקטע הזה נראה ברור יותר ולדעתי מוצלח יותר. אני מנסה להבין מה בדיוק המשהמעות של „תפקידם האקולוגי״, אבל נראה לי שזה ברור אינטואיטיבית. Tzafrir - שיחה 05:00, 16 בפברואר 2022 (IST)

לדעתי "תפקיד אקולוגי" לא מובן אינטואיטיבית, אבל אין בעיה עם זה שאנשים יצטרכו להכנס לקישור כדי להבין עד הסוף. אני בעד. חמויישֶה - שיחה 11:06, 16 בפברואר 2022 (IST)

עוד הערה: 8 מליוני שנים? לפי הערך כלביים: תיעוד המאובנים מגיע לסוף האאוקן בצפון אמריקה ואירופה, תחילת האוליגוקן באסיה, סוף הפלאהיוקן בדרום אמריקה, פלאוקן באפריקה, אמצע ההולוקן באוסטרליה. Tzafrir - שיחה 11:23, 16 בפברואר 2022 (IST)

לקחתי את התאריך הזה מהערך האנגלי על הכלביים, אותו קראתי ברפרוף. אם מישהו מוצא תאריכים מדוייקים יותר, זה בסדר גמור, מבחינתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:32, 16 בפברואר 2022 (IST)

נראה לי שה"פאנץ'" עדיין לא מחודד. אם הפאנץ' הוא שטורפים יבשתיים מסוגים שונים פיתחו מאפיינים דומים, אולי כדאי להתחיל ממספר דוגמאות שאינן כלביות, כמו הזאב הטסמני והצבוע ואולי עוד אחד אם יש (או סוג הכלביים כולו), ולהסביר שהתפתחו אצלם בנפרד אותם מאפיינים ושזה יהיה במוקד הקטע. אולי שווה להתייחס במילה למהו אותו "תפקיד אקולוגי" שמשותף להם אך אינו משותף לנחש, עטלף, ינשוף וקיפוד. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:13, 26 בפברואר 2022 (IST)

אני חושב.ת שהקונספט של קטע על אבולוציה מתכנסת הוא מאוד טוב. אישית רציתי כבר כמה זמן לכתוב קטע על הנטייה של האבולוציה להפוך דברים לסרטנים (דבר שקרה בסיטואציות לא קשורות מספר פעמים) ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:38, 29 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

כיצד להגדיל את הסיכוי ללדת בן

הסבר מפורש יותר של קטע מספר 28 מאוסף "הידעת?" של פורטל גוף האדם:

תאי זרע, הגדלה פי 3140

ביונקים, אם הביצית מופרת בתא זרע (בתמונה), הנושא כרומוזום מין מסוג כרומוזום Y, מין העובר יהיה זכר. באופן דומה, אם כרומוזום המין בתא הזרע, המפרה את הביצית, הוא כרומוזום X, מין העובר יהיה נקבה. כרומוזום Y מכיל הרבה פחות מסה מכרומוזום X (דהיינו, כרומוזום Y קל בהרבה מכרומוזום X). לכן תאי זרע הנושאים כרומוזום Y שוחים מהר יותר, בדרכם אל הביצית, מאשר אלו הנושאים כרומוזום X. עובדה זו באה לידי ביטוי בולט, כאשר ההזרעה נעשית ביום הביוץ. כשזה קורה, הסיכוי של תאי הזרע נושאי כרומוזום Y להגיע לביצית ראשונים גדול יותר, ונמצא שבהתאם הסיכוי להולדת זכרים גדול יותר בתזמון הזרעה זה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 12 בנובמבר 2021 (IST)

מין העובר ולא מגדרו. כמוכן: מה המקור לממצא? הוא מופיע באחד הערכים המקושרים? Tzafrir - שיחה 10:30, 14 בנובמבר 2021 (IST)

קיבלתי. החלפתי את המילה. הוספתי את העובדה החסרה, עם מקור, בערך תא זרע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:21, 14 בנובמבר 2021 (IST)

זה מקור לחלק מהעובדות בקטע. האם יש מקור למילה „נמצא״ שבמשפט האחרון? Tzafrir - שיחה 21:16, 14 בנובמבר 2021 (IST)

במקור שהוספת לא מופיעה הטענה כי הסיבה למהירותם הרבה יותר של הזרעונים נושאי כרומוזום Y היא מסתו הנמוכה יותר בהשוואה לכרומוזום X. בין שני הכרומוזומים יש הבדל של כ-99 מיליון זוגות בסיסים, לעומת כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסים בגנום האנושי ההפלואידי. באיזה מקור מופיעה הטענה כי הבדל של 3% במסת המטען התורשתי הוא האחראי למהירות הממוצעת הרבה יותר של זרעונים נושאי כרומוזום Y? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 20:13, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אה. רגע. הנה קטע מהערך כרומוזום Y: "זכר הוא מי שגופו מייצר תאי זרע ואילו נקבה היא מי שגופה מייצר תאי ביצית. משוער שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר בהרבה מכרומוזום ה-X קשורה בתחרות שיש לתאי הזרע אלה עם אלה בדרכם אל הביצית. תאי הזרע הם קטנים מאוד ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך לתא הזרע יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל תא הביצית. לכן, נוצרה עדיפות לכרומוזומי Y שחושפים את היצור הבוגר למחלות קלות (כמו עיוורון צבעים או קרחת) אבל מצליחים להגיע ראשונים לתא הביצית."

נוסח ב מסוכם בעיקר מהערך כרומוזום Y

תאי זרע, הגדלה פי 3140

הכרומוזומים מכילים גנים, המקודדים לתכונות התורשתיות. מרבית היצורים החיים, המתרבים ברבייה מינית הם דיפלואידים. כלומר, כמעט כל כרומוזום מצוי אצלם בשני עותקים – עותק אחד מאבא ועותק אחד מאמא. בזכות הדיפלואידיות, אם גן מסוים לא תקין, יש לו עותק גיבוי בכרומוזום המורש מההורה השני. ביונקים, לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחד, ואילו לנקבה יש שני כרומוזומי X. כלומר, הזכרים אינם דיפלואידים בכרומוזומי המין. כרומוזום Y הוא קצר, וכולל רק גנים מעטים – רק את אלו המקודדים לתכונות הקשורות להבדלים בין המינים. הוא אינו מכיל גיבוי לגנים הרבים והמגוונים שעל כרומוזום X. לכן הזכרים חשופים יותר למחלות ולקויות תורשתיות. משוער, שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר היא התחרות בין תאי הזרע (בתמונה), אלה עם אלה, בדרכם אל הביצית. תאי הזרע קטנים מאוד, ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך תא הזרע מגיע מוקדם יותר לביצית.

אומרים ישנה - שיחה 07:44, 27 בנובמבר 2021 (IST)

הנה המאמר עליו הסתמכת לדבריך. מופיעות בו הרבה סיבות משוערות להתקצרות כרומוזום ה-Y ואף חוזים בו כי כרומוזום ה-Y עתיד להיעלם. לא מצאתי שם את הטענה כי משקלו של כרומוזום ה-Y משפיע באופן משמעותי על משקל תא הזרע וכתוצאה מכך גם על מהירותו. התוכל בבקשה למצוא את הטענה הזו בגוף המאמר? תודה, ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 11:14, 29 בנובמבר 2021 (IST)

זה מה שכתוב בערך כרומוזום Y. אם הערך שגוי, תקן אותו, קודם כול. תודה. אומרים ישנה - שיחה 00:12, 30 בנובמבר 2021 (IST)

זו דוגמא מצוינת לכך שאין להסתמך על ערכים בוויקיפדיה, כי אם לכל היותר על המקורות הראשוניים עליהם היא נסמכת. תיקנתי שם. ליאור पॣ • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 30 בנובמבר 2021 (IST)

לא התסמכתי על ערך בויקיפדיה כמקור מידע עבור בריאותי. רק כמקור מידע לקטע "הידעת". אחד הדברים החיוביים בתהליך חיבור קטעי "הידעת" הוא חשיפת אי דיוקים בערכים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:21, 30 בנובמבר 2021 (IST)

בטון רומאי

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

קטע שחיברתי. מקורות:[9][10], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

נדמה לי שהנמל הרומי בקיסריה הוא דוגמה לחוסר עמידות של בטון רומאי במי ים (לפי פרק ההסכת המקושר של רן לוי על הנמל). Tzafrir - שיחה 11:48, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

באמת עדיף למחוק את ההתייחסות לנמל הזה. הקטע חזק יותר בלעדיה. אומרים ישנה - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

בעדאומרים ישנה - שיחה 12:07, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מחקתי. תודה על השיפורים בניסוח. Matankic - שיחה 16:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

• בעד. SigTif - שיחה 18:22, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הפיראט היהודי

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

— [11]

קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מהו צבע השמש?!

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

Tzafrir איך היית מנסח את זה אחרת? Matankic - שיחה 10:20, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את ההסבר שלך שאור השמש חסר צבע.. האם משהו מהקטע שגוי עובדתית? Matankic - שיחה 10:22, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

טעות שלי. לרגע התפלאתי על כך שהשמש נראית צהובה. Tzafrir - שיחה 10:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

@Tzafrir אתה מתכוון לכך שהמוח "מכוייל"/"מובנה" לכך שאור שמגיע מהשמש יראה לבן (או 'חסר צבע')? מעולם לא שמעתי על זה. יש לכך מקור? Matankic - שיחה 10:31, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אני בטוח שאפשר למצוא לכך מקור. למה שנבחין בצבע של אור לבן? זה אמור להיות אור רגיל: הרקע. במיוחד בזמנים עתיקים שבהם לא הייתה תאורה מלאכותית. נסה לחשוב מה יקרה לך אם תסתובב שבוע בבניין שבו יש תאורה רק אדומה. יש לי הרגשה שתסתגל לראות את העולם בגווני אדום/שחור. Tzafrir - שיחה 10:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נשמע כמו רעיון מצוין להידעת נוסף! Matankic - שיחה 11:00, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

א. אי אפשר לדבר על צבע השמש הנראה לעין בלי להזכיר את פיזור ריילי - האחראי לכך שאורכי הגל הקצרים יותר מהשמש מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול. בתפיסת הצבע האנושית, השמיים נראים בצבע כחול-תכלת לאור הרגישות הפחותה של מערכת הראייה האנושית לאור סגול.

ב. המשפט "השמש (...) בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה" מחמיץ לחלוטין את הנקודה. השמש זוהרת בזכות תגובות ההיתוך הגרעיני המתחוללות בליבתה ולא בזכות האור הקלוש שהיא בולעת משאר היקום. אחרת היא היתה קודרת יותר מאחוריו של תינוק.

ג. מה המקור למשפט "בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח"? למיטב הבנתי המשפט הזה שגוי. דרך מסנן צפיפות נייטרלי השמש אמורה להיראות לבנה ממש כמו החזר אור השמש מהלבנה. כך גם מרמזת התמונה הזו שצולמה בתחום האור הנראה. לעומתה, התמונה הזו צולמה באורך גל 30.4 ננומטר - בתחום העל-סגול הרחוק מאד שאינו נראה לעין או עובר באטמוספירה - ומוצגת בצבע כוזב כתום. באותה מידה יכלו להציג את אותה התמונה בוורוד פוקסיה, צהוב נזלת או עם לוח הצבעים של גלאסבי. לביטים לא אכפת.

יום טוב, ליאור पॣ • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:47, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

א. שקלתי להוסיף את זה, אבל אז הקטע מתארך.

ב. הכוונה היא שמלבד לקרינת גוף שחור שנפלטת מהשמש, השמש עצמה לא מחזירה או מעבירה אור (כלומר הצבע שלה 'שחור').

ג. המשפט לא מנוסח טוב (בעצמי ציינתי שצריך לשפר את הניסוח). והוא לא מבדיל בין שני המקרים של צבע כוזב וקליטת אורכי גל בתדרים מסוימים. טוב ששמת לב לזה.

ד. אין לי ידע בפיזיקה מעבר למה שלמדתי בתיכון (וקצת אחרי). אם זהו תחום העיסוק שלך, ממש אשמח אם תוכל לנסח את זה אתה. אפילו לשכתב את הקטע. Matankic - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר גם להכניס על הטמפרטורה של כוכבים, שהיא קובעת את צבע האור שנפלט (ללא קשר להרכב הכימי של היסודות שמרכיבים אותו). ואפשר להוסיף גם על רגישות המדוכים ברשתית, ושהעין רגישה יותר לירוק ופחות לכחול, וש(אולי)זו הסיבה למה אור השמש נראה לבן לעין אנושית. ואפשר גם לכתוב על אשליית הירח, בגללה נדמה שהשמש גדולה יותר בשקיעה ובזריחה, אבל למעשה זו אשליה אופטית. לא חסר על מה להוסיף, צריך להתחשב במגבלה של אורך הקטע ושקול לפצל גם לכמה קטעים. Matankic - שיחה 16:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את רלוונטיות הגוף השחור לקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:56, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

התוצאה הראשונה בגוגל ל"מה צבע השמש" נותנת כתבה של מכון דייוידסון [12], שם מזכירים שהיא גוף שחור. כעיקרון, הכוונה שמלבד האור שנפלט בתהליך, השמש עצמה 'שחורה'. מחקתי את הקטע הזה כיוון שהוא לא ממש מובן, וכנראה לא תורם הרבה. אפשר גם לנסח אותו באותו באופן אחר שמשתלב יפה. Matankic - שיחה 21:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח משופר - עם התייחסות לפיזור ריילי וצבע כוזב

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בגוון צהוב, כתום, ואפילו אדום. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את קרני השמש וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים. אורכי הגל הקצרים מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול, בתופעה שמכונה 'פיזור ריילי'. כיוון שרגישות עין האנושית פחותה לאורכי גל קצרים, השמיים נתפשים במוח בצבע תכלת במשך רוב שעות היום. בשעה שהשמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת. האור הכחול מתפזר לחלוטין, וקרני האור המגיעות אל הצופה הן בעלות אורכי גל ארוכים, כך שהשמש תראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור שוהה בחלל, אור השמש יראה לבן, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור. בתצלומי לוויין, לעיתים נראת השמש בצבע כתום. לרוב, מדובר בצבע כוזב, שנוסף לאחר צילום באורך גל שאינו בתחום הנראה (למשל קרינת על-סגול).

ליאור מוזמן לחוות את דעתך ולהציע שיפורים/תיקונים. Matankic - שיחה 12:23, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

הנוסח הזה עדיין שגוי, צר לי. אין לי פנאי כרגע לפרט את כל השגיאות המופיעות בו. אני מציע שנתמקד בנוסח החלופי המוצע להלן. שבת שלום, ליאור पॣ • ט' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו תפיסה שגויה שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.

נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, Matankic - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה טעם יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.

ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.

ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין שספקטרום הפליטה של השמש חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מקובץ:Radiation Spectrum.png.

ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

ליאור "האור הכחול מתפזר לחלוטין" נראה גם לי תמוה כשהעתקתי אותו (הרי רואים החזרה מעצמים כחולים בשקיעה). צריך לתקן את זה בערך "שמיים", משם העתקתי את המשפט. הצחקת אותי עם ה"איזה טעם יש לעופרת רותחת", יש משהו בדוגמה שנתת. אולי צריך לשכתב את כל הקטע, להמחיש איזו אנקדוטה שלא קשורה באופן ישיר לקטע, ודרכה להתייחס ל'צבע השמש'. גם אין התייחסות לעוצמות שאורכי גל מסוימים חזקים יותר מאחרים (זה לא מספיק שמקור אור יפלוט את כל הספקטרום הנראה כדי שיראה לבן..) אולי זה גדול מידי מכדי להיות הידעת.. יש המון נושאים שצריך להתייחס אליהם כדי להבהיר את 'צבע השמש'. Matankic - שיחה 16:34, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעים

נורת LED

כשאנו מביטים על פני נורה, רוב האור שאנו רואים הוא אור שנוצר בתוך הנורה, ומגיע ישירות לעיננו. אם כי אנו רואים גם אור, שהגיע אל הנורה מבחוץ, ומשתקף על פניה. בניגוד לפני הנורה, פני השמש אינם מחזירים שום אור. כשאנו מביטים ישירות בשמש, אנו רואים אותה אך ורק באור שנוצר בה ומגיע אלינו ישירות. כל האור, המגיע אל פני השמש מבחוץ, נבלע בה. לכן, למרות שהשמש מאירה באור רב, מבחינת החזרת אור, היא נחשבת לגוף שחור.

אומרים ישנה - שיחה 09:36, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בסדר, אבל אולי כדאי להחליף את התמונה? נורת ליבון היא גוף שחור בקירוב לא רע. אולי קובץ:Led-lampa.jpg‏? Tzafrir - שיחה 10:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בוצע. אומרים ישנה - שיחה 20:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד Matankic - שיחה 10:19, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר להציע את הקטע הזה בנוסף לקטע המקורי, כקטע נפרד (ולא במקומו). Matankic - שיחה 12:25, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

פיסת היסטוריה קולינרית

בקבוק סאקה

הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.

אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הסיפור הזה לא מופיע בערך האנגלי. נראה שיין אורז היה קיים כבר הרבה קודם לכן בסין (ר’ חואנגג'יו והערך האנגלי המקביל). Tzafrir - שיחה 17:29, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הסיפור כן מופיע בערך העברי. אם הערך העברי שגוי, לדעתך, תקן אותו. אין הכרח שהקטעים שלנו יוצדקו על ידי כל ערך בכל שפה. רק הערכים בעברית רלוונטיים, כל זמן שהם מוכרים כנכונים. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

הוספתי שם דרישת מקור. Tzafrir - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מידע נוסף: הגרסה הועתקה מהערך האנגלי: הערך העברי התבסס על הערך האנגלי באוגוסט 2005. ladypine תרגמה חלק והשאירה חלק אחר, גדול הרבה יותר, בהערה, להמשך תרגום עתידי. בשנת 2006 Tatan48 מחק את ההערה הזו ותרגם ממנה את החלקים שנראו לו חשובים, כולל הסיפור על הכפר. הסיפור על הכפר והאינדיאנים נוספו לערך האנגלי על סאקה בגרסתו הראשונה, בנובמבר 2001. לא ממש מפתיע שבאותו הזמן לא סיפקו להם מקורות. ב־28 בדצמבר 2010 אלמוני הסיר את הסיפור מהערך עם הנימוק „ Removed unsupported supposition״ וזה בערך מה שאני הולך לעשות. Tzafrir - שיחה 10:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מוזר. מצאתי ארבעה מקורות בויקיפדיה האנגלית. יש לה ערך מיוחד עם ארבעה מקורות, רק לסאקי מאורז לעוס. ויקיפדיה האנגלית לא מודעת לעצמה, לפעמים. שם הערך Kuchikamizake. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אוי. כל המקורות ביפנית. אומרים ישנה - שיחה 20:18, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

יש לי כיוון קצת שונה (אבל אין לי נוסח מלא): יין הוא משקה אלכוהולי: בתהליך התסיסה שמרים הופכות סוכר מהענבים לאלכוהול. כך גם נוצרים סיידר, תמד ואחרים. אבל בחיטה, שעורה, אורז ודומיהם יש עמילן שאותו השמרים לא יודעות לפרק. כדי להכין בירה מנביטים את הדגנים כדי לגרום להם לפרק עמילן לסוכר. זהו לתת. אבל יש גם דרכים אחרות לפרק את העמילן: ברוק (ביולוגיה) האנושי יש אנזים שמפרק עמילן לסוכר. לכן אפשר לבשל דגן ואז ללעוס אותו. השיטה הזו הייתה בשימוש אצל ילידים באמריקה (עם תירס (נכון? יש מקור? פרטים מדויקים יותר?) וגם ביפן, לפני שהגיעו אליהם שיטות יעילות יותר להכנת סאקה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מה היתרון של הנוסח הזה על הנוסח הקודם? אנחנו עדיין תקועים עם מקורות ביפנית בלבד. כשלמישהו תהייה מוזה, הוא יחפש מקורות בשפה קריאה יותר. אומרים ישנה - שיחה 23:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

יש אולי מקורות לטכניקה האינדיאנית? כמוכן: לא הוספתי לרשימה כאן את הפטריה שבה משתמשים כיום באזור סין ויפן. Tzafrir - שיחה 09:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

יש בעיה טכנית עוד לפני שניגשים לתוכן עצמו– שאסור שיהיה קישור לערך חסר בעמוד הראשי. מקף־‽ 20:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

נאצי ממוצא יהודי

ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.

לפי הערך ארהרד מילך ובאנגלית, וכן [13],[14]. Matankic - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד!!! אומרים ישנה - שיחה 22:19, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מעניין, בעד. התו המתחרה - שיחה 09:39, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד. דג קטן - שיחה 17:40, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:48, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד. מעניין ומחדש בן-ימין - שיחה בן-ימין - שיחה 18:08, 1 בפברואר 2023 (IST)

סמל הנאציזם, האמנם?

חיל האוויר הפיני , אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, בפולקלור הפיני צלב קרס כחול מסמל את השמש ומזל טוב. מה גם שהופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. צלב הקרס היה קיים בדתות ותרביות כבר לפני אלפי שנים. בהקשרים שונים, אך בשל השימוש בסמל על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הנאו-נאצים וקבוצות שנאה אחרות, רבים במערב סולדים מן השימוש בסמל בכל צורה שהיא.

חלק מהמשפט האחרון העתקתי מהערך צלב קרס. השאר אני כתבתי והתבססתי על ערכי ויקיפדיה האנגלית וכתבות: [15][16][17][18]. אפשר להחליף בתמונה יותר מעודנת שקשה יותר להבחין בה בצלב הקרס (כמו זאת לדוגמה) אם זה עשוי להרגיז מישהו. Matankic - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

א. ההצעה טובה.

ב. צריך למחוק מהקטע כל מה שמופיע אחרי המילים ״אלפי שנים״.

ג. יש לדאוג שהקטע יפנה ליותר ערכים עבריים ולפחות ערכים לועזיים. אולי אפשר לעשות זאת בכתיבת קצרמרים אחדים.

תודה. 2.52.72.190 18:37, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

מתקבל על הדעת ומעריך את הביקורת. לא מעריך שיתפנה לי זמן לכתוב את חיל האוויר הפיני או את צבא פינלנד. אשמח אם מישהו אחר יפשיל שרוולים (מה שבדרך כלל לא קורה כאן או שלוקח לזה יותר מדי זמן), נראה כמו נושאים מרתקים. Matankic - שיחה 18:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ההסבר שצירפתי לא מדויק, בקרוב אצרף ניסוח אחר. Matankic - שיחה 09:42, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מעניין מאוד, לא הכרתי את הרקע של הסמל. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

לדעתי, יש להחזיר את המילים " למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, " יש לשים אותן אחרי המילים "100 שנים". אומרים ישנה - שיחה 12:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפור?

אריק פון רוזן, אישיות שוודית בולטת ולימים גיסו של גרינג (ואף לידידו של היטלר לפי מקורות מסוימים), עיטר את מטוסו בצלב קרס כחול על רקע לבן כסמל למזל טוב. היותו ידיד של פינלנד, במרץ 1918 תרם למדינה העצמאית החדשה את המטוס, מה שציין את תחילתו של חיל האוויר הפיני . צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, אומץ כסמל החיל ונותר בשימוש במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב.

תמצתתי, מחקתי, ניסחתי מחדש. מקווה שלא הרסתי. Matankic - שיחה 11:03, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר להוסיף (לא חייב):

למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הסמל הופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. בדתות ותרביות שונות צלב הקרס היה קיים כבר לפני אלפי שנים.

Matankic - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

הנוסח הראשון עדיף. בנוסך החדש אין כל הפתעה. מהנוסח הזה עולה כאילו, צלב הקרס כן היה, נטו, סמל נאצי... עם קצת תירוצי פולקלור פיניים. אומרים ישנה - שיחה 12:44, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב'

חיל האוויר הפיני , אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה מה דעתך עכשיו? מוזמן לערוך שינוים בנוסח. Matankic - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעניין הפולקלור הפיני אני מתבסס על הקטע הזה מוויקיפדיה האנגלית: ”In Finland, the swastika (vääräpää meaning "crooked-head", and later hakaristi, meaning "hook-cross") was often used in traditional folk-art products, as a decoration or magical symbol on textiles and wood”. Matankic - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אני בעד, וגם מציע להוסיף בסוף הקטע את המשפט: "בית התפילה הבהאי בשיקגו הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות". אומרים ישנה - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ג'

חיל האוויר הפיני , אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים. בית התפילה הבהאי בשיקגו, הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות.

יחד עם התוספת. Matankic - שיחה 17:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, אגב, אני ממליץ שתסמן פס מחיקה על הגרסה/גרסאות שנסוגת מהן. חבל לאלץ אנשים לקרוא גרסאות לא עדכניות. בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 19:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

לא מצאתי מקור שאומר שציפוי האבן בוצע דווקא במהלך המלחמה. בערך כתוב ש"העבודות לעיצובו הפנימי של המבנה" בוצעו בין 1943 ל-1953. חמויישֶה - שיחה 09:47, 27 בדצמבר 2022 (IST)

אם הקישורים הזרים יוסרו (המרה לערכים עבריים/הסרה פשוטה) – בעד.― מקף | T‏ 16:01, 30 בינואר 2023 (IST)

גידול צמחים ותאורה

על אף שמקובל לחשוב כי צמחים זקוקים לקרינה מסוג על-סגול כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח), למעשה די בשילוב אור אדום וכחול אשר בספקטרום הנראה. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים המוחזרים מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

הבלבול נובע בעיקר מכך ששילוב בין אור אדום וכחול, הנמצא בשימוש נורות גידול , ונקלט על ידי המדוכים (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין), עובר תהליך התמרה חושית ומפורש במוח כבעל גוון סגול, בדומה לאור הנראה שנפלט מנורות על-סגול. הדבר קורה כאשר הציפוי הפנימי בשפופרות אינו הרמטי ומעביר חלק מאורכי הגל הקצרים, הקרובים לאלו של קרינת העל-סגול.

גילוי נאות: את הקטע אני חיברתי (והידעת? הראשון שאני מציע כאן). אין לי 'ידע פורמלי' בתחומים בהם נוגע הקטע, והוא בנוי ברובו על סמך קטעים מוויקיפדיה וממקורות נוספים. אשמח אם מישהו מבעלי הידע יוכל לאשרר את נכונות המידע. בנוסף אשמח לעריכה לשונית. כמובן שאפשר גם לקצץ. Matankic - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה, שלפיה יש בכלל חשיבות לצבע האור, עבור הצמחים. חשבתי, וחשבתי שכולם חושבים, שכל אור חזק מספיק מתחום הספקטרום הנראה ומסביבתו, טוב לצמח, בלי שום קשר לאורך הגל - לצבע האור. הקטע נלחם בדעה קדומה, שמימי לא שמעתי עליה. אומרים ישנה - שיחה 14:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

@אומרים ישנה אפשר להוסיף בשורה הראשונה בין "על אף שמקובל לחשוב כי" ל-"צמחים זקוקים לקרינה ..." משהו בסגנון "בגידול ביתי" או "בגידול במקום חשוך". ראה לשמל על גידול יבול בחלל. אם זה עשוי להבהיר את הדעה הקדומה שמעולם לא שמעת עליה. אבל אז זה באמת ניהיה איזוטרי... Matankic - שיחה 18:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ואם כבר מדברים, גידול יבולים בחלל נשמע כמו נושא מרתק לערך, וגם לקטע הידעת. Matankic - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסך נוסף

אומרים ישנה, תימצתתי. עכשיו אין "דעות קדומות" ואין "בלבול". אשמח לביקורת:

צמחים אינם זקוקים לכל טווח הספקטרום הנראה של האור ולקרינה מסוג על-סגול ותת-אדום כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח). למעשה די בשילוב אור אדום וכחול. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים הבינוניים מוחזרים ומקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

Matankic - שיחה 21:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

לדעתי, ההצעה השתפרה מאוד. עכשיו צריך קצת לשנות ניסוחים וכתיב. אומרים ישנה - שיחה 21:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפורים

בטבע, הצמחים משתמשים באור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה – תהליך החיים הבסיסי, המייצר סוכר. אולם נורות חשמל, המאירות צמחים, שאינם חשופים לשמש, לא צריכות להאיר בכל טווח קרינת השמש. למעשה די לצמחים בשילוב אור אדום וכחול. חלבון הכלורופיל, המבצע את הפוטוסינתזה, בולע אור בעיקר בתדרים אלו. לעומת זאת, הוא מחזיר את התדרים הבינוניים, ואלו מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, מהסוג UV-A, מיטיבה עם מינים מסוימים של צמחים, אך לרוב הצמחים, אין בה הכרח.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ניסוח מצוין! Matankic - שיחה 23:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אנקדוטה נוספת

אם כבר מדברים על תפיסת/ראיית צבעים , חשבתי על קטע נוסף. אפשר לבחור בתמונה שונה, למשל של משבצות RGB במסך. מצד שני אור צהוב ברמזור (שרואים דרך צג מחשב) ממחיש מצוין את התופעה. Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

שיטת ייצוג הצבעים במחשב משתמשת בשלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול, שזיכו אותה בכינוי RGB (ראשי התיבות באנגלית). כל פיקסל במסך הוא יחידה עצמאית ומורכב משלושה תתי-פיקסלים שמאירים בצבעי היסוד, כאשר היחס בין עוצמת האור הנפלט מהם קובע את צבע היחידה. באופן זה מכסה השיטה טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור.

שלושת צבעי היסוד של האור (נקראים גם צבעים חיבוריים), בהם משתמשת השיטה, תואמים לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים באורך 564–580, 534–545, ו-420–440 ננומטרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. אורך גל של 570–590 ננומטר, לדוגמה, שנתפס במוח כאור צהוב, מעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים (אדום וירוק), באופן שניתן לחיקוי בשיטת RGB על ידי שילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. כך למעשה, לרוב לא ניתן יהיה להבחין בעין בלתי מזוינת בין אור צהוב שמקורו באורך גל צהוב, לצהוב שמתקבל משילוב בין אור אדום וירוק.

Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מסכים עם מאה אחוז מהנאמר בקטע. הצרה היא שאני לא חושב שזה מידע מפתיע. נראה לי שרוב הקוראים שלנו יודעים כל מה שכתוב פה. אני חושב שהקטע מתאים למדור הידעת של פורטל טכנולוגיה ושל פורטל תקשורת. לא לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מכיר את זה ואתה מכיר את זה. אבל לא חושב שניתן להסיק מזה על קוראים מזדמנים שנכנסים לעמוד הראשי. בקטע מוזכרים מונחים מדעיים, ויפה איך אפשר לפרט המון על משהו שטריוויאלי לאנשים מסוימים. מסכים כמובן שיש 'הידעת?' מפתיעים בהרבה, אבל בדיוק חשבתי ככה על משהו אז הוספתי. Matankic - שיחה 15:12, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח שונה לאנקדוטה

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

גם פה מעט תימצתתי. Matankic - שיחה 12:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אומרים ישנה, מה דעתך כעת? Matankic - שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד נריה - 💬 - 21:27, 23 בנובמבר 2023 (IST)

ההיסטוריה המשפטית של טטריס

משחק טטריס

'טטריס' הוא אחד ממשחקי הוידאו הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וקיימות גרסאות שלו ליותר מ-65 פלטפורמות שונות. אבל ההיסטוריה של המשחק הרבה יותר מסובכת ממה שהיה אפשר לנחש, והוא היה מרכזו של סכסוך משפטי סוער שנמשך מספר שנים. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. הוא שלח לפז'יטנוב פקס, וקיבל תגובה שפורשה על ידו באופן שגוי כאישור להעברת הזכויות, ולכן התחיל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות. סטיין השיג אישור פורמלי מ"אלרוג" (הגוף בברית המועצות שהיה אחראי על ייבוא וייצוא של תוכנות מחשב) בשלב יותר מאוחר, אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות - עד שהאנק רוג'רס, שעבד בשביל נינטנדו באותה תקופה, ניסה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל קונסולות ניידות ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

מקורות: כאן. "הידעת" הראשון שלי! יש סיכוי שזה קצת ארוך מדי, ואם כן אנסה לקצר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, אבל בשני תנאים פשוטים. 1. צריך יותר קישוריות פנימיות. התפקיד העיקרי של קטעי הידעת הוא למשוך אנשים לקרוא ערכים. ובשביל זה צריך קישוריות לערכים. 2. צריך לומר אותו הדבר בדיוק, אך בפחות מילים. הקטע מכיל רק מידע נחוץ. אך אם זאת, הוא מכיל יותר מדי מלל. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

מה עם זה:

משחק טטריס

טטריס היא סדרת משחקי הוידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

הוספתי כמה וכמה קישורים, וקיצרתי כמה שהצלחתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:49, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד (עשיתי עריכה קלילה) אומרים ישנה - שיחה

הסרתי את הפסיק האחרון שהוספת, שהרגיש לי קצת פחות מתאים. מן הסתם שאני גם בעד בתור כותב.ת הקטע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

לא נעים לספר איך קראו לכפר הזה

הקטע מועותק מתוך הערך.

שלט עם שם הכפריר

פוּגינְג (בגרמנית: Fugging ‏האזנה^ⓘ‏^?‏, לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

אומרים ישנה - שיחה 02:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

נהדר! גילגמש • שיחה 09:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

לא מצליח להבין איך נכנס לפה ה'hell' בן-ימין - שיחה 18:12, 1 בפברואר 2023 (IST)

HELL, באנגלית, זה "גהינום". וביחד עם המילה השנייה זו קללה מאוד מקובלת. אומרים ישנה - שיחה 18:48, 1 בפברואר 2023 (IST)

נשק צ’כי

לוגו חברת סקודה

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

רעיון שקיבלתי מ[19]. שם מופיע המידע על תותחים עם צלבי קרס. אבל חיפוש זריז לא מעלה מידע על תותחי נ"ט שהגיעו מהצ’כים בזמן מבצע יואב או אחריו. Tzafrir - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד. נחמד. אומרים ישנה - שיחה 14:34, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד, אבל לא ברור לי הסוף: במבצע קדש הנשק המצרי היה מצ'כוסלובקיה ומקורו בברית המועצות. למה היה לצ'כוסלובקיה היה נשק מברית המועצות? דג קטן - שיחה 17:51, 31 בינואר 2023 (IST)

משום שצ'כוסלובקיה נוהלה אז בידי ברית המועצות. אומרים ישנה - שיחה 20:59, 31 בינואר 2023 (IST)

הבנתי. תודה! דג קטן - שיחה 21:04, 31 בינואר 2023 (IST)

שמות מטבעות היסטוריים

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן („עשרת אלפים״, כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

דורש עדיין גיבוש וליטוש. Tzafrir - שיחה 13:02, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד, למרות שלקטע יש חפיפות חלקיות עם קטעים אחרים. אומרים ישנה - שיחה 15:59, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

נחמד! מיד לאחר הקריאה, אני מרגישה צורך ללכת לבדוק מדוע ולאיזה מטבע איראן תחליף את המטבע שלה בשנת 2022. אולי כדאי לציין זאת, אלא אם אנחנו רוצים לטעת בקוראים רצון חזק להמשיך לבדוק. ‏Saifunny‏ • שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

הוספתי משפט על הטומן. היסטורית טומן היה מטבע לא רשמי שהיה שווה עשרה ריאלים (עשרת אלפים דינרים). הטומן הנוכחי שווה עשרת אלפים ריאלים (כמו שקל חדש ללירה, גם כדי לקזז אינפלציה). הוא גם מבוטא בצורה שונה משם היחידה (המטבע: טומָאן, היחידה: טומֵן), אבל המשמעות זהה, והקטע כבר ארוך מספיק. צריך לעדכן גם את הערך טומאן על השינוי העתידי. Tzafrir - שיחה 10:08, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

מפתיע שהם חוזרים למטבע המקורי שלהם. הבעיה היא שהערך העיקרי כאן טומאן הוא בן שורה אחת. אני נגד עד להרחבתו לפחות בעוד 2-3 פסקאות. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

המלחמה נגד החיסכון

דוד שמש

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וסיפקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

אומרים ישנה - שיחה 20:36, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

נחמד מאד. הקביעה "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" היא בעייתית מאד. הנתון 8% הוא ודאי לא "ברור". מה שכן ברור הוא שישנם משקי בית שעבורם החיסכון הוא הרבה פחות מ-8%. בקיצור, צריך להביא מקורות לקטע ולתקן את הניסוח של המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

הסימוכין מופיעים בערך דוד שמש. חפש שם את הספרה 8. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:06, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

עומד מאחורי מה שאמרתי. המשפט "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" הוא שגוי עובדתית. לא צריך להיות דוקטור לסטטיסטיקה כדי להבין שאם הממוצע של כולם הוא 8 זה לא אומר שכולם 8. ובמקרה הזה די ברור שלא. חמויישֶה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

הוספתי את המילה "בממוצע". תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

פרהיסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה

דמויות הנמרות ממקדש הנמרים הפריהיסטורי, שבבקעת עובדה

פרהיסטוריה (הלחם של המילים הלועזיות "לפני" ו"היסטוריה") היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה לשימוש בכתב. במזרח התיכון הפרהיסטוריה הסתיימה עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, בתחילת תקופת הברונזה. בשווייץ ובאנגליה, תקופות הברונזה והברזל עדיין מוגדרות כפרהיסטוריה, מפני שהתיעוד הכתוב החל רק כאשר האימפריה הרומית התעמתה עם האוכלוסיות שם, בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה. בניו זילנד ובאוסטרליה, הפרהיסטוריה הסתיימה רק עם הגעת מגלי הארצות ההולנדים, במאה ה-17. אלא שלא רק סיום הפרהיסטוריה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. גם תחילתה משתנה. את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת האדם, דהיינו קוף-אדם זקוף המייצר כלי אבן, לראשונה במזרח אפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה. יכולת התקשורת הלא כתובה של אנשי התקופה הפלאוליתית הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית מדור לדור. מתברר, שלמרות שלשווייץ ולניו זילנד יש הרבה פחות שנות היסטוריה כתובה מאשר לעירק או למצרים, יש להן גם הרבה פחות שנות פרהיסטוריה. במשך רוב תקופת הפרהיסטוריה של המזרח התיכון ושל אירופה, חלקים נרחבים משטח שווייץ היו מכוסים קרחונים, ואיש לא גר בהם. ולגבי ניו זילנד, אנשים הגיעו אליה לראשונה, לכל המוקדם במאה ה-13.

אומרים ישנה - שיחה 22:09, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

• בעד, ערכתי קצת. Reuveny - שיחה 15:18, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

צו מעצר דרך מסך הקולנוע

אדוארד רושמן

תיק אודסה הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, ומספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר, המנסה לאתר פושע נאצי, ממחוללי השואה. בתחקיר לכתיבת הספר השתתף צייד הנאצים שמעון ויזנטל. בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח בבימויו של רונלד נים, ובכיכובם של ג'ון ווייט, מקסימיליאן של ושמואל רודנסקי. הסרט תרם לחשיפת הפושע הנאצי אדוארד רושמן, שהתחבא בזהות בדויה, בבואנוס איירס. שכניו זיהו אותו על המסך, ונגשו למשטרה המקומית, וזו נגשה לשגרירות מערב גרמניה, כדי שתוציא בקשת הסגרה.

האתגר בכתיבת הקטע היה לא לסטות מהסיפור הזה לסיפורים מעניינים אחרים על ה"איש". כמו, למשל, שמערכת המשפט של אוסטריה עשתה הכול, שוב ושוב, כדי כן לאפשר לו לברוח ולהתחבא. גם כמו הסיפור על מה שהוא בדיוק עשה בשואה והסיפור על דרך מותו מפחד המעצר. אומרים ישנה - שיחה 20:15, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד. מצוין. חמויישֶה - שיחה 19:17, 3 בינואר 2023 (IST)

מקור למשפט האחרון? לפי הערך בוויקי האנגלית צו מעצר לרושמן עוד לפני צאת הסרט, בשנות ה-60, והסיפור לגבי מה שקרה ב-1976 שונה לחלוטין. נראה לי שהטענה לגבי ההשפעה של הסרט מתבססת על טענות של יוצר הסרט. דרוש מקור אמין שהן נכונות. פוליתיאורי - שיחה 23:16, 3 בינואר 2023 (IST)

יתכן שהיה צו מעצר, אך לא ידעו היכן הוא ולא הייתה בקשת הסגרה, וזו הגיעה בעקבות הפרסום בסרט. לא? חמויישֶה - שיחה 14:46, 29 בינואר 2023 (IST)

אני לא יודע אם ייתכן או לא, אבל דרוש מקור טוב שיאשר את הדברים, מבלי להסתמך על דבריו של יוצר הסרט בדיעבד. פוליתיאורי - שיחה 03:39, 10 בפברואר 2023 (IST)

אני היחיד שתמך בקטע. אני עדיין סבור שהוא טוב. אומרים ישנה, האם ישנו מקור כפי ששאל פוליתיאורי? בהעדר מקור, או משתמשים אחרים שיתמכו בקטע - אארכב אותו. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:49, 22 בפברואר 2024 (IST)

המקור הוא סרט תעודה על שמעון ויזנטל, צייד הנאצים, שהופץ בזמנו בנטפליקס. תודה. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:53, 22 בפברואר 2024 (IST)

לא לזה התכוון המשורר

קטע נחמד מפורטל מוזיקה:

אהוד מנור.

את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1969. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה.

תוספת שקראתי בעיתונות, לאחרונה, ואני שוקל להוסיף לקטע:

הליך דומה עבר על הפזמון "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר. הלחן השמח הפך שיר, שמוחה על כך, שקיום את האידאולוגיה הציונית מוביל לעוני, לשיר, שמציג גידול עשרים ילדים בדירת שני חדרים, כהתגלמות האושר.

אומרים ישנה - שיחה 15:33, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

קטע נחמד. היתי משאיר בלי התוספת הקצרה. הקטע העיקרי חד, ברור וכיפי. גילגמש • שיחה 23:30, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

מסכים עם גילגמש. עם זאת, שמעתי פעם את אהוד מנור (כבר לא זוכר איפה, בהרצאה כלשהי) שסיפר איך נורית הירש שכנעה אותו לשנות את אופי השיר, כך שלהבנתי לא מדובר על טעות שלה. קלונימוס - שיחה 10:50, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

כפי שכתבתי בפרק בשנה_הבאה#תולדות_השיר, השיר מתאר את כמיהתו של מנור לבלות זמן נוסף עם אחיו המנוח, בדומה לשיר Sunny, שכתב בובי הב בשנת 1963 בעקבות הירצחו של אחיו הגדול הרולד. שני השירים אינם אירוניים, כי אם מבקשים תקווה מתחתית השכול. לפי ההסכת "שיר אחד", גם כפל המשמעויות בשיר 'ילדים זה שמחה' ליווה אותו מראשיתו ([20]) ואינו תולדה של אי הבנה או מחלוקת בין המשורר לבין המלחין. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 23:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

מכיוון שקשה לדעת אם הירש אכן "טעתה" בלחן, ובאותו אופן גם שלמה בר בהחלט הבין את משמעות השיר שהלחין ולא "טעה" בהלחנה, אני נגד הקטע במתכונתו משום שהוא חוטא לאמת. אני גם נגד לנסח את הקטע כך שיסביר שהשיר "בשנה הבאה" הוא שיר שמנור כתב על אחיו, משום שזה די ידוע. חמויישֶה - שיחה 14:43, 29 בינואר 2023 (IST)

למה קשה לדעת? אני שמעתי את אהוד מנור ז"ל אומר זאת. קלונימוס - שיחה 16:50, 29 בינואר 2023 (IST)

משום שיתכן שהירש הבינה את כוונת השיר ובחרה להלחין אותו בכל זאת בלחן לא מינורי, ולא בעקבות טעות. חמויישֶה - שיחה 15:18, 2 בפברואר 2023 (IST)

אני בעד הקטע הראשון, ללא התוספת. דגן דיגן - שיחה 21:05, 29 במרץ 2023 (IDT)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)

מי שיתרגם את הערך "מבצע הצנחת / הפלת חתולים", יוכל לכתוב עליו יופי של קטע

מדובר במבצע צבאי להצנחת חתולי בית עם מצנח, כדי למגר חולדות, שהתרבו פרא, בגלל הריגת אויביהן הטבעיים בDDT.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Cat_Drop

אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:21, 27 בפברואר 2024 (IST)

טקס האשכבה של ג'ים הנסון

כראוי ליוצר ההחבובות, ג'ים הנסון זכה לטקס אשכבה פרוע וצבעוני במיוחד. הוא ביקש במפורש שלא ילבשו שחורים ובין השאר הופיעה ביג בירד והשמיעו מחרוזת משיריו בביצוע הבובות. מקורות יש כאן כלכליסט והטקס עצמו. ראוי להוסיף פסקה על הטקס גם בערך שלו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 11:22, 21 בינואר 2024 (IST)

צפרדע הוליוודית מצויה

יצא לי לשמוע קיטורים על קולות לא מציאותיים של חיות בסרטים. נראה לי שהדוגמה הכי טובה היא שקולות של צפרדעים בסרטים הם כמעט תמיד הקול של w:Baja California chorus frog, מין לא נפוץ במיוחד של צפרדע (שתחום תפוצתו כולל, במקרה, גם את אזור לוס אנג’לס) ושהקול שהוא משמיע דווקא אינו קול טיפוסי של צפרדע. אבל זה הקרקור המוכר של צפרדע בסרטים. אפשר למצוא כמה קולות תחת c:Category:Frogs‏. Tzafrir - שיחה 20:32, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

מוזר. כי למרות שהסרטים האמריקאים מצולמים כמעט כולם בהוליווד שבקליפורניה ובניו יורק, המבטא השליט בהם הוא זה של שיקגו. בטח לא זה של קליפורניה. למה עם צפרדעים זה לא עובד? בתודה אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:7C7E:5412:E7CB:88D6 20:14, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

יש בארצות הברית מבטא סטנדרטי (חסר ערך בעברית) שנחשב בעיני האמריקאים ל„ללא מבטא״. לפחות בשלבים מסוימים בסרטים ובטלוויזיה אכפו את השימוש במבטא הזה, למיטב הבנתי. לא הבנתי מהערך בדיוק איך הוא התפתח. Tzafrir - שיחה 18:22, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

כן. זה בערך המבטא של שיקגו, אם הבנתי נכון. המבטא של המערב התיכון וסביבתו. 2A00:A040:1A4:8F3D:4187:737E:D1B3:366F 22:26, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

נוזל שחיות בעלות ריאות יכולות לנשום בו

לפי ויקיפדיה האנגלית, Perfluorohexane הוא נוזל כזה. אבל הערך האנגלי לקוני. אם רוצים קטע "היידעת" מוצלח, צריך ערך עברי רחב מהערך האנגלי. אחרת קוראי הדף הראשי יתאכזבו שקטע "הידעת" שולח אותם לקצרמר. אומרים ישנה - שיחה 17:26, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

Gladys Ingle גלדיס אינגל

לפי הערך האנגלי שטרם תורגם לעברית, לפני מאה שנה, Gladys Ingle הייתה טייסת ולוליינית, מומחית במעבר ממטוס למטוס במהלך הטיסה, בהליכה על כנפי מטוסים טסים, ובהחלפת צמיגים למטוסים, במהלך הטיסה. הערך האנגלי מצוייד גם בסרט וידאו, שמראה את כל זה. אומרים ישנה - שיחה 21:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

זמן אוקספורד

להודו יש אזור זמן עם הפרש של חצי שעה. לנפאל יש אזור זמן עם הפרש של רבע שעה. האם יש משהו יותר גרוע? יש: (Oxford time), זכר לתקופה שבה לכל עיר באנגליה היה שעון מקומי משלה, יש מקומות באוקספורד ששומרים על אותו אזור זמן מקומי משלהם, חמש דקות מגריניץ’. Tzafrir - שיחה 05:55, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

לדעתי, בהודו יש אזור זמן בודד, במקום שניים, כדי לשפר את התיאום בין פעולות בין חלקי הפדרציה. גיאוגרפית, היו אמורים להיות שם שני אזורי זמן. לכן כדי לאחד, הקדימו אחד מהם בחצי שעה, ואת השני דחו בחצי שעה. תודה (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון). 2A00:A040:1A4:8F3D:541A:38CF:9FE5:EB29 08:23, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

אזורי זמן עם הפרשי חצי שעה יש גם במדינות רבות נוספות. למשל איראן, אפגניסטן, מיאנמר וגם בניו פאונדלנד שבקנדה ואוסטרליה הדרומית וגם הטריטוריה הצפונית. בנפאל אזור הזמן הוא עם הפרש של רבע שעה. ‏עמיחי • שיחה 17:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

לא התכוונתי לתת רשימה ממצה. „להודו, לדוגמה״ וכו’. Tzafrir - שיחה 17:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

קטע שאני לא מצליח לכתוב במדויק כי איני בקי במכניקת קוונטים

1. גרעין הליום, שמכיל שני פרוטונים ושני נוטיורים, נוצר במרכז השמש מהיתוך של ארבעה פרוטונים. 2. המסה של גרעין ההליום קטנה מתוצריו בניגוד לחוק שימור המסה, המוכר מכימיה. שארית המסה הופכת לפוטונים. 3. למעשה אפילו בתוך מרכז השמש אין מספיק אנרגיה לכזה היתוך. הוא מתקיים אודות למנהור קוונטי. 4. הסבר קצר על המנהור הקוונטי. 5. בין כדור הארץ לפני השמש יש מרחק של 12 דקות אור. אבל לפוטון המיוצר בבטן השמש לוקח מיליוני שנה להגיע אל פני השמש. 12 הדקות האחרונות במסלולו, עד שהוא מגיע אלינו, אינן רוב דרכו. 6. הסבר על דרכו של הפוטון בתוך השמש, אחרי ייצורו. אומרים ישנה - שיחה 18:32, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

לוח השנה במגילות קומראן

מדובר בלוח שנה מאוד מוזר, ועדיין לוח שנה לפיו חיה אך ורק קבוצת יהודים. את חגי היהדות הם חגגו לפי הלוח הזה, שספק אם אי פעם היה לו אח ורע בעולם - כלום לא דומה לו. יש בו, למשל, סינכרוניזציה טובה בין הימים בחודש לימים בשבוע. אני לא יכול לסכם עליו מהערך (רב המקורות) כי אין לי מספיק רקע ביהדות. אומרים ישנה - שיחה 21:49, 29 ביוני 2023 (IDT)

יש כל מיני מנגנונים להתאים את לוח השנה לשבוע. הדרך הנוחה ביותר היא ליצור ימים (או אפילו: יום אחד) שלא שייכים לאף שבוע (לדוגמה: בסוף השנה). אבל זה לא מסתדר עם מערכת פולחנית שדורשת מחזור מדויק של שבוע. היו כל מיני הצעות כאלו במהלך ההיסטוריה (לפחות אחת הצליחה להגיע למעמד לא מבוטל). ללוח השנה של מגילות ים המלח (ששאלת הקשר בינן לבין קומראן עדיין פתוחה. בכלל הערך נראה לי פסקני יתר על המידה במבט ראשון) היא פתרון של מתמטיקאי תאורטי שעובד לשנה עגולה. השנה שלהם היא 364 ימים, כלומר: 7×13×4. יש להם ארבע עונות של 13 שבועות. מספר עגול ויפה, חוץ מזה שתוך כמה עשרות שנים חג האביב כבר מגיע לפני אביב השעורים ואי אפשר להביא עומר. יש בערך כמה כיוונים אפשריים לתירוץ של זה (או שהיה מנגנון ידני לעיבור, או שפשוט לא היה להם אכפת. מבחינת פאנץ’ לקטע זה היה מועיל אם לא היה להם אכפת). Tzafrir - שיחה 22:55, 29 ביוני 2023 (IDT)

לגבי הפאנץ׳ ליין, שאתה מציע, בערך כתוב, שאחת האפשרויות לכזה תירוץ הוא שהם אמרו, שבגלל חטאי האדם, הטבע מתעוות. יש סימוכין למשפט הזה. אבל לא בדקתי אותם. אלא שהערך מעלה עוד אפשרות, והיא עיבור שנים, שאנו לא מודעים לו.

חוץ מזה, אולי בקושי צצו להם בעיות כאלו. תלוי כמה זמן כת האיסיים הייתה קיימת. אני לא יודע. אולי.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 2.53.188.163 09:36, 30 ביוני 2023 (IDT)

כדאי גם לשים לב לקשר בין לוח השנה של ספר היובלים ושל ביתא ישראל. ואם כבר, אולי עדיף קטע שמבהיר שלמרות שלוח השנה העברי הוא המוכר שבלוחות היהודיים, הוא בהחלט לא היחיד. איש עיטי - הבה נשיחה 01:26, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

אדרבה, קהילת בית ישראל באתיופיה החשיבו את ספר היובלים לאחד מכתבי הקודש, אך נהגו לפי לוח שנה ירחי דומה מאד לשלנו ולא לפי לוח השנה השמשי של ספר היובלים. ניתן ללמוד על כך עוד בספרו של יוסי זיו, חג ומועד בביתא ישראל. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"ג • 18:16, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

@משתמש:ליאור, האם תוכל לכתוב קטע בעניין? אומרים ישנה - שיחה 13:00, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

ליאור (התיוג הוא קישור) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 15:01, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

תודה על התיוג וסליחה על התגובה המאוחרת, החמצתי את הבקשה. אנסה לנסח משהו, אם כי אני לא בטוח שאוכל לחבר קטע מעניין דיו. בינתיים אציע קטע חדש בנושא אחר. ליאור पॣ • ב' בחשוון ה'תשפ"ד • 18:38, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

טדאוש לא ישב בחושך

מדליית ארד עם דיוקנו של טדאוש קושצ'ושקו.

האציל הפולני, טדאוש קושצ'ושקו, היה קצין בצבא המורדים האמריקאי, ואחד מגיבורי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הרעיונות הליברליים שייבא משם גרמו לו לשחרר את הצמיתים מאחוזתו שבפולין. הדבר הכניס אותו לחובות כבדים, מהם יצא רק כאשר בלחץ פוליטיקאים, הוסר הווטו על גויסו לצבא פולין, למרות הטפותיו לשוויון זכויות לכל אזרח. כמפקד דיוויזיה הוא קיבל עיטור גבורה ממפקדיו, אולם הוא סירב לקבל עיטור דומה מהמלך, כחלק מהטפתו לביטול המלוכה. על סירובו זה הוא קיבל עיטור ממהפכני צרפת. לאחר כניעת המלך לפולשים, קושצ'ושקו הכריז על עצמו כמנהיג לאומי, והקים צבא נגד הכיבוש הרוסי. צבא זה, שהכיל באופן חדשני אף גדוד פרשים יהודי, נכשל מיד. כאשר הצארית יקטרינה השנייה מתה, בנה, פאוול הראשון, השתדל להפוך את כל פקודותיה, ושחרר את קושצ'ושקו מהשבי, עם כל יתר האסירים הפוליטיים הפולנים. קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות, לאחר שסירב לפניות קיסר צרפת, נפוליאון, להשתתף במלחמותיו, ובתמורה להיות מנהיג-בובה של דוכסות ורשה. אולם למרות מפעל חייו למען הרפובליקות, קושצ'ושקו נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול, לצד מלכי פולין.

אומרים ישנה - שיחה 17:25, 23 ביוני 2023 (IDT)

פראט אנד ויטני אינה החברה של פראט ווויטני

החברה המוכרת: פראט אנד ויטני. החברה המקורית של פראט ווויטני: w:Pratt & Whitney Measurement Systems‏. Tzafrir - שיחה 09:20, 5 בדצמבר 2022 (IST)

אם מישהו יתרגם את הערך הבא, יהיה קל מאוד לתמצת אותו לקטע מעולה

(Thomas Fitzpatrick (pilot)) - הטייס הזה השתכר בפאב בעיר ניו יורק, התערב עם מישהו שהוא יכול לטוס תוך 15 דקות מניו ג'רזי לניו יורק, רץ לניו ג'רזי לגנוב מטוס קל, והחנה אותו ברחוב בניו יורק, ליד הפאב. לא תבעו אותו, ולכן אחרי כמה שנים הוא עשה זאת שנית. אומרים ישנה - שיחה 18:11, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

לא נראה לי מספיק טוב לקטע. Tzafrir - שיחה 18:40, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

מלבושים קרים

התחלתי לקרוא כתבת אופנה דבילית שהזכירה בלקלאווה, ונזכרתי שסביב הסתערות הבריגדה הקלה יש לנו גם בלקלאווה וגם קרדיגן. Tzafrir - שיחה 11:55, 13 בפברואר 2022 (IST)

הסיפור האבסורדי של תה ויסוצקי, מכון התקנים, והכלכלה של טרוצקי

לפי אתר מידה https://mida.org.il/2015/12/30/41038 ולפי ציטוטים שלו בעוד כלי תקשורתי, אחת הסיבות לזה שתה ויסוציקי היה כל כך נפוץ בישראל, במשך עשורים ארוכים, הייתה ששתדלניו שכנעו את מכון התקנים להוציא את המתחרים מחוץ לתקן (תקן מחוייב בחוק) מסיבות לא רלוונטיות (סיכה בתיון) אומרים ישנה - שיחה 13:32, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

הבוזוקי לא ממש כלי נגינה מסורתי

הקטע הבא גם דורש בדיקה של מישהו שמבין את התחום, וגם דורש עוד משהו, שיהפוך אותו לסנסציוני יותר. תודה.

בוזוקי מודרני

מקובל לחשוב, שהבוזוקי, המלווה זמרים ישראליים ויוונים, הוא כלי נגינה עממי מסורתי. אולם הדבר אינו מדויק. הבוזוקי בן ימינו בעל מבנה, המשלב תכונות של הבוזוקי המסורתי ושל הגיטרה. לכן, על הבוזוקי בן ימינו אפשר, למשל, לפרוט אקורדים. גם קל יותר לנגני גיטרה להסתגל לנגינה על הבוזוקי המודרני. כל זאת תוך שמירה על תכונות של הבוזוקי המסורתי, שאין בגיטרה המסורתית. הבוזוקי המודרני הפך לפופולרי בעקבות סרטי קולנוע מאמצע המאה ה-20, כמו זורבה היווני. כלי מיתר אחר, שמאפשר ליהנות גם מהיתרונות של הגיטרה המסורתית וגם מאלו של הבוזוקי המסורתי הוא הגיטרה החשמלית. זאת כשמשתמשים בסגנון הנגינה, המכונה גיטרה מזרחית.

אומרים ישנה - שיחה 10:35, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

אולי להסביר קצת מה ההבדל בין מסורתי למודרני: תוספת זוג מיתרים? Tzafrir - שיחה 11:59, 13 בפברואר 2022 (IST)

גם הצוואר שהפך דומה יותר לגיטרה. אומרים ישנה - שיחה 16:53, 13 בפברואר 2022 (IST)

קטע ממדור "הידעת" של פורטל תוניסיה, שאם נוסיף לו משפט יתאים לאוסף הכללי, אבל טרם מצאתי סימוכין למשפט זה

הקטע מפורטל תוניסיה:

אף על פי שבמבט לוויני נראה האזור של דרום תוניסיה כמדבר אופייני לצפון הסהרה, למעשה חלק גדול מדרום מערב המדינה הוא אגם מלח עצום ממדים, בשם שֹׁט אל-ג'ריד (בערבית: شط الجريد). אגם המלח רדוד מאוד וצבעו לבן-חום בהיר. האגם אינו מאפשר תנאי קיום ליצורים חיים או לצמחים, מה שיוצר שטח רחב ידיים בו אין דבר מלבד מי המלח והחול. בחורף האגם מתמלא מעט, ואולם בקיץ חלקים גדולים שלו מתייבשים וחושפים אדמה לבנה ומישורית. משום שהאזור חם מאוד ויבש מאוד, הכניסה לבני אדם אסורה פרט לסיורים מבוקרים ומודרכים. עובדה זו מעניקה לתחום האגם שקט יחסי ואי-התערבות אנושית בטבע. הנוף הייחודי של שט אל-ג'ריד התאים גם ליוצרי סרט הפולחן מלחמת הכוכבים, והם הקימו בו את סט הצילומים של כוכב הלכת הבדיוני "טטואין".

התוספת שדרושים לה מקורות:

אגם המלח נוצר לפני 6000 שנה, בהתייבשות אגם גדול בהרבה ומלא חיים, בעת שכל אזור הסהרה הפך מאזור כרי דשא ואגמים למדבר גדול מאוד ויבש מאוד.

אני יודע, שמשפט כזה נכון לגבי אגם צ'אד. אני מנחש שהוא נכון גם לגבי האגם הזה, אגם שאט אל ג'ריד. אבל ניחוש שלי, זה ממש לא מספיק. מי מצליח למצוא לזה סימוכין? 84.94.43.230 13:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

זהו קטע שאני כתבתי, אולם גם אני לא מצאתי מקור למשפט. לדעתי מתאים גם בלעדיו. בכל אופן, כדאי ליצור את הערך שֹׁט אל-ג'ריד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 17:11, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

רעיון

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)=

מלחמת השימפנזים בגומבה

אני חושב שאפשר ליצור קטע הידעת מעניין שיתבסס על הערך מלחמת השימפנזים בגומבה. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 18:59, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

סיכמתי קטע מהערך למדור הידעת של פורטל בעלי חיים. נראה לי שבזאת מתמצא הפוטנציאל של הרעיון. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 18 במרץ 2023 (IST)

האב והבן שזכו בנובל

ג'וזף ג'ון תומסון גילה שהאלקטרון הוא חלקיק תת-אטומי. תגליתו הובילה לזכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1906. למרבה האירוניה, בנו, סר ג'ורג' פג'ט תומסון, זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1937 על תגליתו שהאלקטרון הוא גם גל.

(מתוך ג'וזף ג'ון תומסון). דג קטן - שיחה 02:47, 8 ביוני 2023 (IDT)

מארי קירי זכתה פעמיים בנובל. בפעם הראשונה היא חלקה את הפרס עם עוד שני אנשים, שאחד מהם היה בעלה. אומרים ישנה - שיחה 11:37, 9 ביוני 2023 (IDT)

„מארי קירי ובעלה זכו בפרסי נובל על גילוי יסודות רדיואקטיביים. ביתה, אירן ז'וליו-קירי ובעלה זכו בפרס נובל על יצירת יסודות רדיואקטיביים מלאכותיים״.

צריך להיזהר כאן בפרטים. הזוג המבוגר זכה בפרס לפיזיקה על מחקרים בתחום הרדיואקטיביות. לאחר מותו של פייר זכתה מארי בפרס לכימיה לבדה על גילוי היסודות הרדיואקטיביים. הזוג הצעיר זכה בפרס לכימיה. כמוכן, דג קטן, יש לי בעיה עם המילה „אירוניה״. האלקטרון הוא גם גל וגם חלקיק. צריך קישור אחר שמדגיש שאין סתירה.

עוד משהו שאפשר לשלב: האב המעצבן ויליאם הנרי בראג דאג להיכלל בתוך פרס הנובל של בנו בשל העובדה שהוא ייעץ לו קצת וחשוב מכך: סיפר על כך ראשון לכל שאר העולם.

יש גם את נילס בוהר ובנו אווה בוהר. הפרס של הבן לא ממש קשור לזה של האב ונראה כמו אחד הכי משעממים. אבל זה יהיה נחמד להכניס אותו לקטע רק בשביל שכולם ידעו לקרוא לו „אווֹה״ ולא „אוֹגה״. Tzafrir - שיחה 01:30, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה לכם, גיליתי דברים חדשים! אפשר לאגד את כל הרעיונות לקטע על בני משפחה שזכו בנובל.

לגבי ה"אירוניה" זה ציטוט מהערך. קישרתי במילה גם לדואליות גל-חלקיק. דג קטן - שיחה 02:39, 12 ביוני 2023 (IDT)

אם כך, אולי צריך לשקול לשנות את הנוסח בערך. אני לא בטוח שכשאבא מגלה חלקיק, והבן מגלה, שזו ישות עם תכונות של חלקיק וגם של גל, יש כאן אירוניה. אני גם לא בטוח שזו שפה אנציקלופדית. צריך לראות את הפיסקה בערך עצמו, ולחשוב עליה שנית. אומרים ישנה - שיחה 13:40, 12 ביוני 2023 (IDT)

הסרה ושכתוב קטעים קיימים

פורטל:היסטוריה/הידעת?/129 לא מעודכן

הקטע

טאפר

צ'ארלס טאפר (בתמונה) כיהן כראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים בלבד. הוא מונה כממלא מקום של מקנזי בוול, אך זמן קצר לפני השבעתו, הוכרז כי בקרוב ייערכו בחירות, ובהן הוא הפסיד. ויליאם הנרי הריסון היה נשיא ארצות הברית למשך חודש, כי נפטר מדלקת ריאות, בה חלה במהלך נאום השבעתו. תקופת כהונתו הייתה ארוכה מאד יחסית לחמשת הימים בהם כיהן ויקטור בריילובסקי כשר בממשלת ישראל. גם בחמשת הימים שבהם כיהן כשר, הוא לא זכה להיכנס ללשכתו, עקב שרפה שפרצה בבניין. אנשים נוספים שכיהנו תקופה קצרה מאד בתפקידם היו פדרו לסקוראין שכיהן כנשיא מקסיקו לפחות משעה, דיזודאדו קאבלו שכיהן כנשיא ונצואלה מספר שעות ומלך צרפת לואי התשעה עשר שמלך כעשרים דקות בלבד.

לא מעודכן, כיוון שליז טראס כיהנה כראש ממשלת בריטניה במשך חמישים יום בלבד. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 15:16, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

טכנית, אין שום פרט ספציפי בקטע שאינו מעודכן, כי זה שליז טראס הייתה ראש ממשלה לאיזה אפס יום לא סותר שום דבר שכרגע כתוב בקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:06, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

ובכל זאת, זה פרט חסר. אפשר להתעלם ממנו, ואפשר להוסיף אותה או להחליף את צ'ארלס טאפר בליז טראס. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 01:40, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

קטע "הידעת" לא אמור לסקור נושא שלם. הוא נותן פרטים אחדים, שממחישים אנקדוטה. האם הפרט על ליז טראס יעזור להמחיש פה משהו? אומרים ישנה - שיחה 19:49, 22 באוקטובר 2023 (IDT)

לדעתי, אם כבר מזכירים מישהו שכיהן זמן קצר, עדיף להזכיר את ראש הממשלה יגאל אלון, ולא את השר ויקטור בריילובסקי. אביתר ג' • שיחה • 18:48, 25 בינואר 2024 (IST)

בהשוואה לפורטל:להט"ב/הידעת?/39 התבנית:הידעת? 455 מחמיצה את הפואנטה

מהקטע של האוסף הכללי, בניגוד לקטע של הפורטל, לא מובן בכלל מה מיוחד בנאצים, בניגוד לסתם שמרנים. אני מציע הרחבה קלה של הקטע מהאוסף הכללי.

פורטל:להט"ב/הידעת?/39:

סעיף 175 היה הסעיף בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. חוקים דומים התקיימו במדינות רבות בעולם, ובחלקו עדיין קיימים. אולם זה הגרמני ידוע לשמצה בשל השימוש שעשה בו המשטר הנאצי לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, סירוסם והמתתם.

הנאצים שינו את הסעיף, והרחיבו את תחולתו. הם שינו את ההגדרה מ'עבירה' ל'פשע', ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. כמו כן הם הסירו את הביטוי 'שלא כדרך הטבע', שנתפס כמתייחס למין אנאלי בלבד. כדי לעבור על החוק, מספיק היה לגרום ל'פגיעה בחוש הבושה', כך שלא היה צורך אפילו במגע כלל - אפילו מבט לא צנוע עלול היה להביא להרשעה. שינוי החוק הביא לעלייה תלולה במספר המעצרים.

חלק גדול מהאסירים שנכלאו במחנות ריכוז בעוון הומוסקסואליזם, לא זכו לפיצויים מממשלת גרמניה, כי הם נחשבו לפושעים. יתרה מזו, חלק מהאסירים ששרדו את המחנות נשלחו לכלא, לסיים את תקופת מאסרם על פי סעיף 175.

תבנית:הידעת? 455:

בניגוד לקורבנות אחרים שנכלאו על ידי השלטון הנאצי, הומוסקסואלים המשיכו להיחשב בגרמניה כעבריינים וכפורעי חוק גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה. סעיף 175 לחוק הפלילי הגרמני, משנת 1870, שאסר על יחסי מין בין גברים, נותר בתוקף עוד שנים ארוכות לאחר תום המלחמה. חוק זה בוטל בגרמניה המערבית ובגרמניה המזרחית רק בסוף שנות השישים, אם כי בגרמניה המזרחית הפסיק החוק להיאכף ב-1957. נוסף על הדחייה החברתית והחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם הרישום הפלילי מתקופת המלחמה, אשר סיווג אותם כעבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, גרמניה המערבית סירבה לתת פיצויים למי שנכלאו במחנות הריכוז בעוון הומוסקסואליות. רק בשנת 2002, כעבור יותר מחמישים שנה, הודיע הפרלמנט הגרמני על חנינה כללית להומוסקסואלים שהורשעו בתקופת השלטון הנאצי, וביקש את סליחתם.

תודה! אומרים ישנה - שיחה 11:07, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

הניסוח של החצי הראשון של תבנית:הידעת? 412 לא בהיר מספיק

הקטע עצמו טוב. אבל לקח לי זמן להבין את חציו הראשון, כי הוא כתוב בלקוניות, ובמושגים, שדובר עברית מצוי לא מכיר. צריך להבהיר את המושגים האלו בקטע עצמו. כמו כן, הקטע לא מכיל שום תמונה. תמונה הייתה מסייעת בהבנה. הנה הקטע:

סמלו של הבישוף הסיני פטר וו ג'ו'נוויי עם גאלרו סגול

בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה אישיים רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:16, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

בגרסה הזו, פורטל:דגלים וסמלים/הידעת?/16, יש תמונה והיא תורמת מאוד:

סמלו של הבישוף הסיני פטר וו ג'ו'נוויי עם גאלרו סגול

בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.

אומרים ישנה - שיחה 19:25, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

אני מבקש להוסיף עוד קישוריות פנימיות בתבנית:הידעת? 138

קישוריות נוספות, כמו למושגים תרופה, מחקר, תופעת לוואי, פטנט או רווח (כלכלה), יקלו על שילוב התבנית בדפי "הידעת" של הפורטלים. ובכלל, התבנית הספציפית ענייה בקישוריות פנימיות, מסיבה לא מובנת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:56, 29 ביולי 2023 (IDT)

הנה הקטע:

גלולת ויאגרה

סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אך כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שנראה היה כי מדובר בכישלון. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית: מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה אשר טופלו בוויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.

אומרים ישנה - שיחה 19:18, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

הסרת או עדכון תבנית:הידעת? 9 ביוני - סדרה 2

במדינת ישראל, גדלה כמות הפסולת המוצקה בשיעור של כ־5% כל שנה. כל תושב במדינה מייצר בממוצע כשני ק"ג אשפה בכל יום ובסך הכול מצטברת פסולת בכמות של כ-24,000,000 מ"ק בשנה. לשם המחשה, כמות זו שווה למילוי מגדל שלום 50 פעם. יותר מ-80% מהפסולת בישראל מועברת במשאיות אשפה ומוטמנת באתרי פסולת מבוקרים.

הקטע לא מעניין בעיני בכלל. ההשוואה למגדל שלום היא ארכאית (טוב שלא השווינו לארכיב של קבוצת שילר...). אני מניח שגם אם נחליט להשאיר את הקטע, צריך לעדכן את הנתונים, אבל לדעתי חבל על הטירחה. חמויישֶה - שיחה 09:44, 6 ביוני 2023 (IDT)

מה הקור הנתונים? ממתי הם? האם לנצח הנתון הזה נכון? אומרים ישנה - שיחה 13:44, 6 ביוני 2023 (IDT)

זו גם השאלה ששאלתי את עצמי. אבל אני סבור שלא משנה כל-כך התשובה, או הנתונים המעודכנים, הקטע לא מעניין מספיק. חמויישֶה - שיחה 15:08, 6 ביוני 2023 (IDT)

אם הוא סתם לא מעניין, אל תשבץ אותו לעולם בדף הראשי. לעומת זאת, אם הוא שגוי, חובה למחוק אותו. 2A00:A040:199:62EB:FDDC:62AE:195A:98BA 22:09, 6 ביוני 2023 (IDT)

אם אנחנו כבר ישראלים, הנושא האקטואלי הוא שבשנים הקרובות הולך להיגמר המקום להטמנת פסולת בישראל^{[דרוש מקור]}. נדמה לי שאתר אפעה במישור רותם הוא האתר היחיד שמקבל פסולת להטמנה באופן חוקי. Tzafrir - שיחה 22:13, 6 ביוני 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 5 בדצמבר 2022

בבקשה להסיר את הקטע עד לשכתובו. הקשר בין ויברטור להיסטריה נשית התברר כטעות מביכה (הסתמכות על מאמר שגוי שחלקים לא מבוטלים מהממסד המדעי לקו בה). Tzafrir - שיחה 09:16, 5 בדצמבר 2022 (IST)

לא הבנתי למה להסיר. בדיוק בזה עוסק הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:14, 5 בדצמבר 2022 (IST)

הוויברטור היה במקור מעין מכשיר עיסוי כללי. ככזה הוא שווק גם כתרופת קסם שמטפלת בכל דבר (וגם בהיסטריה נשית). Tzafrir - שיחה 19:46, 13 בדצמבר 2022 (IST)

אין חולק. אלא שבגלל זה העובדות נכונות: בגלל הטעות הרפואית הזאת, ויברטור (כמרפא למזור) היה זמין לקנייה ושימוש ביתי לפני שואב אבק. חמויישֶה - שיחה 11:23, 26 בדצמבר 2022 (IST)

„העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ״: משפט שגוי. Tzafrir - שיחה 12:09, 13 באפריל 2023 (IDT)

איזה חלק בו שגוי? בערך על הויברטור כתוב: "הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי." לי זה נראה מספיק בכדי להצביע על היותו נפוץ יחסית. חמויישֶה - שיחה 14:23, 13 באפריל 2023 (IDT)

הקטע של היום שגוי

הקטע היומי שגוי, כפי שהיטיב להסביר צח בשיחת תבנית:הידעת? 10 במאי 2022. התוכלו בבקשה להחליף את הקטע לעת עתה? תודה, ליאור पॣ • ט' באייר ה'תשפ"ב • 14:59, 10 במאי 2022 (IDT)

בנוסף, אין לקטע הזה מקורות בערכים המקושרים. Tzafrir - שיחה 19:50, 13 בדצמבר 2022 (IST)

הוספת שתי מילים נחוצות מאוד לקטע קיים

בתבנית הידעת? 8 בדצמבר - סדרה 2, בתחילת המשפט השלישי, יש להוסיף את המילים "העת העתיקה". אחרת לקורא אין מושג בכלל באיזו תקופה מדובר. להלן הקטע:

פרח הרודודנדרון

השימוש המתועד הקדום ביותר של לוחמה ביולוגית נגד בני אדם היה כנראה השימוש בדבש שמופק מאחד משני מינים של פרח בשם רודודנדרון. אכילה מדבש זה יכולה לגרום להזיות ושלשולים, ואף להביא למוות. בשני מקרים שונים בעת העתיקה, שבהם פלשו צבאות זרים לאזור פונטוס, שבו גדלו מינים אלה, האוכלוסייה המקומית מיקמה כוורות קטלניות במקומות נוחים, הניחה לחיילים הרעבים לשדוד את הדבש, ובכך הביאה לסיום הפלישה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:57, 3 בדצמבר 2021 (IST)

בעד, בהנחה שאכן מדובר בעת העתיקה. דג קטן - שיחה 22:09, 15 בפברואר 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 427 - הקטע מאוד לא נכון

על פי הקטע, כל יצור חי, שיש לו אנזים טלומרז, תיאורתית, לא מזדקן. הצרה היא, שגם תיאורתית, זה לא נכון. מחסור בטלומרז, שהוא מחסור משותף לחלק גדול מאוד מתאי היצורים הרב תאיים, בהחלט תורם להזדקנות. אבל המחסור הזה הוא רק אחת מסיבות רבות להזדקנות. ממש ממש לא הסיבה היחידה. לכן הקטע ראוי למחיקה. צר לי. 84.94.43.230 19:29, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

זה לא מה שאני הבנתי מהקטע. לדעתי זה אכן לא משתמע. אני הבנתי שהלובסטר לא מזדקן כי כל התאים שלו מייצרים טלומראז. לא הבנתי את הכלל שכל יצור שיש לו טלומראז לא יזדקן. חמויישֶה - שיחה 12:17, 6 בדצמבר 2021 (IST)

לטעון שתא שמייצר טלומרז לא מזדקן לעולם זו שגיאה. לתא שמייצר טלומרז יש סיבה אחת פחות להזדקן. אבל עדיין יש לו מאה סיבות אחרות כן להזדקן. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 10 במאי 2022 (IDT)

שיפור לתבנית:הידעת? 17 ביוני 2021

המלך הוקון השביעי רק חנך את הכביש ב-1936, לא הורה על הקמתו (היה צ"ל סלילתו...) מציע לשנות את המשפט המאזכר את המלך: על הכביש, שנחנך ב-1936 בנוכחות המלך הוקון השביעי... Le Comte - שיחה 22:08, 17 ביוני 2021 (IDT)

חמויישה?

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 ביוני 2021

חבר הכנסת שמואל רכטמן לא התפטר מהכנסת עם הרשעתו, ואף יצא להצבעות בכנסת מהכלא,בהסעה על חשבון המדינה. זאת כנראה העובדה ששווה הידעת, ולא העובדה שבהודו זה קורה גם היום (אם כי אפשר להזכיר אותה). מציע להוסיף משפט ברוח המשפט הראשון בפסקה הזאת באמצע הטקסט, במקום הטענה שהוא התפטר. Le Comte - שיחה 01:05, 13 ביוני 2021 (IDT)

מסכים שמתבקש לתקן. חמויישֶה - שיחה 13:30, 13 ביוני 2021 (IDT)

מציע את הנוסח הבא:

בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת וקיבל הסעות מטעם המדינה מהכלא להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

עם כמה שינויי ניסוח:

בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת והוסע מהכלא, על חשבון המדינה, להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

Le Comte - שיחה 22:02, 17 ביוני 2021 (IDT)

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 במאי 2021

ההסבר לפיו מטאוריטים זעירים "כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם" נשמע לא סביר. ככל שנפחו של גוף קטן יותר, כך עולה שטח הפנים שלו. על כן יש לחשוד באחת משתיים: (1)מטאוריטים זעירים לא מהווים את רוב החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה. (2)ישנה סיבה אחרת לכך שמטאוריטים זעירים מהווים את מרבית החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה (אולי פשוט יש יותר מהם, כמותית?) בכל מקרה, לדעתי ראוי להשהות את ערך "הידעת?" הנ"ל עד לתיקון. כמובן, אם אני שוגה - אשמח להסבר.

Orcohensa - שיחה 10:28, 13 במאי 2021 (IDT)

בקשה לשיפור ניסוח לתבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 1 / תבנית:הידעת? 15 בינואר 2013

אסמן את התוספות המבוקשות בין סוגריים משולשים, ואת המחיקות המבוקשות בפונט מחוק

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני" והכתובת מחניים על בית אוסישקין, בית מחניים "השלישי"

בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים<, וחוץ משמם, יש עוד קשר ביניהם>. <הראשון נקרא גם> בית נבון ביי <, ו> הוא אחד הבניינים הראשונים <שנבנו> מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי בראשית, ל"ב, ג': "ויאמר יעקב... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". ב-1873 עבר הבית לידי בנקאי שווייצרי בשם יוהאנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. פרוטיגר בנה באותו רחוב בית מפואר יותר, וקרא גם לו בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית <, משום> לאחר שמשכנו במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".

77.126.47.139 09:39, 7 בפברואר 2021 (IST)

תבנית:הידעת? 14 בפברואר - סדרה 2 צריכה פירוט נוסף, כי לא מופיעים בה הפרטים הפיקנטיים

הנוסח כיום:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ: במקרה של אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", ובמקרה של מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה.

אני מציע:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ. אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", גויס בזכות העובדה שהודח שוב ושוב מיחידות עילית בצה"ל, בשל גנבות, הברחות, מכירה בשוק השחור והוראת צניחה, למרות שמעולם לא צנח בעצמו. מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה, גויס בזכות העובדה, שהיה חשוד בשוד בנק בעפולה ורצח בחדרה.

77.126.39.133 00:06, 4 בפברואר 2021 (IST)

בעד. דג קטן - שיחה 22:00, 15 בפברואר 2023 (IST)

@חמויישה לדעתי התיקון טוב, מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:18, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

אני לא בטוח שהניסוח "גויס בזכות" הוא מדוייק. אולי עדיף "גויס למרות העובדה שהודח..." ו"גויס למרות העובדה שהיה חשוד בשוד...". חמויישֶה - שיחה 10:37, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

אם חיפשו בכוונה עבריינים, אז הם גוייסו בזכות עבריינותם. לא למרותה. אומרים ישנה - שיחה 22:20, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 3 בדצמבר - סדרה 2 צריכה להתמקד יותר בפרטים חשובים, ופחות בטפל

הנוסח כיום:

חזירה וחזירון

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן הסמוכים לאי ונקובר שבמערב קנדה (שהייתה אז טריטוריה של הכתר הבריטי, סמוך לגבול הימי המפריד בינה לבין ארצות הברית). תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטיים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

אני מציע:

חזירה וחזירון

אחד המקומות הבודדים, שבהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה, הוא פארק באיי סן חואן. שומרי הפארק מניפים שם כל בוקר את דגל בריטניה, מעל שחזור מחנה צבאי של אלפי חיילים מצבא בריטניה, שהתקבצו שם בשנת 1859, כשקנדה עדיין הייתה חלק מהאימפריה הבריטית. הם התקבצו שם מול צבא ארצות הברית, בעקבות תקרית גבול, שכמעט התפתחה למלחמה. בתקרית זו נורה למוות תושב ארצות הברית, שפלש לחווה של תושב קנדה, וחמס את רכושו. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שהפולש היה חזיר מחווה של איכר אמריקני. הרכוש החמוס היה תפוחי אדמה.

77.126.125.207 12:48, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

הפתיחה טובה, אבל אני ממש מתנגד לסיום. אני לא אוהב להטעות את הקוראים. חמויישֶה - שיחה 12:38, 10 בינואר 2021 (IST)

מה בדיוק מטעה? 77.126.6.26 11:29, 29 בינואר 2021 (IST)

תיקון או הסרת תבנית:הידעת? 042

הקטע מספר על הליך ההדחה של הנשיא ג'ונסון שבזמנו היה היחיד שעבר הליך הדחה מלבד קלינטון. בניגוד לקלינטון שעבר הליך הדחה בגלל שערוריית פרשיית מוניקה לוינסקי, הליך ההדחה של ג'ונסון היה בעיקרו פוליטי. היום כבר יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה, וגם הוא עשוי להיתפס כפוליטי. הקטע לא יכול להשאר בנוסחו הנוכחי (כי יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה), ואולי אף צריך להמחק לגמרי כי ג'ונסון כבר לא ייחודי. חמויישֶה - שיחה 10:46, 2 ביוני 2020 (IDT)

אפשר לכתוב שלפני המאה העשרים ואחת, היה תהליך הדעה בודד. 77.126.45.99 14:46, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

זה גם לא נכון. היו שניים. דעתי מתחזקת שהקטע צריך להמחק. חמויישֶה - שיחה 12:41, 10 בינואר 2021 (IST)

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)

אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)

טוב, זה כבר לא רלוונטי, כי נגורנו קראבך הפסיקה להתקיים במציאות ולכן היא כבר לא חסרה ברשימה... ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 11:18, 5 באפריל 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

• "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
• "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
• "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
• "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
• "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 29 באפריל 2023

יש 2 קישורים פנימיים בפתיחה: " משחק השחמט הומצא " כאשר הומצא ושחמט מובילים לאותו דבר (שחמט), אני מציע להסיר את הקישור ל"הומצא" או לשים קישור להמצאה.

אתה טועה וצודק בו זמנית. טועה, כי הקישורית הראשונה היא לערך ״שחמט״, ואילו השנייה לערך ״התפתחות משחק השחמט״. צודק, כי במבט ראשון, הערכים נראים, כאילו הם אותו ערך. בעיה. 2A00:A040:199:62EB:A976:B91F:F396:F8D3 13:09, 29 באפריל 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 4 באוגוסט - סדרה 2

אני מציע מעט להרחיב ולתקן, שכן הקשר למיתולוגיה כמסופוטמית זניח, וניתן להוסיף מספר אלים נוספים:

תליונים כנעניים של שמש וירח

ישנן מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, הזהות לשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית. לדוגמה, "שמש" הוא שמה של אלת השמש ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית; שחר היה אל השחר, תאומו של שלם אל השקיעה. "ים" הוא שמו של אל הים והנהרות, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגַן" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות הכנענית־אמורית, האבלית והאכדית. "אֵל" היה שמו של אבי האלים בפנתאון הכנעני. כל אלה ידועים מתרבויות הכנענים, האמורים והפיניקים, ובמיוחד מאוגרית וספרותה

מה דעתכם? ומה הנהלים לעדכון? פעמי-עליון - שיחה 15:25, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון קראתי את התיקון, ולדעתי הוא טוב. תיקנתי קישור פנימי אחד שהפנה לערך שאול במקום לערך שאול (עולם מתים). יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:06, 16 בנובמבר 2023 (IST)

עדכון ואימות קטעים קיימים

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:

Nicknames

Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins. The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues. and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.

הערות שוליים

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 9 במרץ - סדרה 2

מבקש למחוק, כיוון שאין מקורות לטענות שמופיעות שם. נראה כמו התנשאות חסרת בסיס. כאן למשל כתוב שבניית השדרה נבעה מכך ש"לממשל העות'מאני הייתה ראייה לעתיד, להתרחבותה של יפו ולהקמת מרכז אורבני מודרני חדש." פוליתיאורי - שיחה 18:42, 6 בנובמבר 2022 (IST)

כמעט כל מה שכתוב בקטע מופיע בערך חסן בק#שדרות ג'מאל פאשה. אני מסכים שהקטע הוא לא מהמפוארים שבמיזמינו, אבל אם מה שכתוב בערך נכון, אזי הקטע נכון. בערך ישנה הפניה למקור. חמויישֶה - שיחה 11:42, 7 בנובמבר 2022 (IST)

האיכות של המקור הזה לא ברורה. כאמור מצאתי מקור סותר. אפשר להתווכח על כך בערך, אבל בדף הראשי לא צריך להציג דברים שאין ביטחון שהם נכונים. פוליתיאורי - שיחה 17:30, 8 בנובמבר 2022 (IST)

לדעתי, המקום לדון בזה הוא דף השיחה של הערך. כשהבעיה בערך תיפתר, יהיה קל מאוד להחליט לגבי הקטע. אומרים ישנה - שיחה 19:46, 8 בנובמבר 2022 (IST)

תבנית:הידעת? 16 במרץ 2023

מדוע מופיע בדף הראשי של ויקיפדיה קטע הידעת חסר סימוכין לחלוטין? על איזה מחקר בדיוק מדובר? ניסויים דומים של למידה בהתבוננות בוצעו בחיות ירודות יותר כמו טריגוני נהרות ([21]) וכרישים ([22]) ושם איש לא טען שהחיות תקשרו ביניהן באמצעות גלי קול. הסקירה הזו מצטטת כיצד דבורי בומבוס למדו בהתבוננות זו מזו ([23]) וכיצד זבוב ירוק בקבוק מצוי למד בהתבוננות מרובוטים ([24]). לאחרונה נטען כי גם דבורים משפרות את האיתותים שלהן באמצעות התבוננות בדבורים אחרות ([25]). בקיצור, אני מציע להחליף את הקטע הנדון בקטע דומה אך מבוסס. תודה ויום טוב, ליאור पॣ • כ"ג באדר ה'תשפ"ג • 12:08, 16 במרץ 2023 (IST)

אני בעד, יש לך קטע להציע? הקטע הזה עומד פה כבר כמעט 17 שנה, ובזמן הזה לא פיקפקו בו. יתכן שאתה צודק, ולפיכך אשמח אם תציע קטע דומה ומבוסס. חמויישֶה - שיחה 12:54, 16 במרץ 2023 (IST)

לא יודע לגבי הקטע הספציפי זה אבל ליאור הטענה שלך שחיות לא מתקשרות בקול מאד מוזרה, כולם יודעים מדוע כלב נובח ולמה חתול מייל כשהוא רוצה חלב. Assafn • שיחה 10:10, 19 ביוני 2023 (IDT)

הביקורת שלי נוגעת לקטע הספציפי הזה, ואם לדייק - לעובדה שהוא עדיין מוצג לקוראינו בתור עובדה מוצקה, בשעה שלאיש מאיתנו אין שמץ של מושג על איזה מחקר מדובר. אם אין ברשותנו קישור למחקר ובו ראייה כי "באמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה, יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה", יש להסיר מיד את הקטע הזה. אחר כך אפשר לחשוב מה נציג במקומו. חמויישה, התוכל בבקשה להחליף את הקטע הזה?

באשר לביקורת של אסף - הבאתי דוגמאות מגוונות ללמידה בהתבוננות, בה חיה א' לומדת כיצד לבצע משימה רק על סמך התבוננות בחיה ב' המבצעת אותה. לא טענתי שחיות לא משוחחות זו עם זו. ליאור पॣ • ב' בתמוז ה'תשפ"ג • 12:40, 21 ביוני 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 25 במרץ 2023

בתאריך 25 במרץ ובתאריך 29 במרץ מופיע אותו קטע על "מס החלונות", מן הסתם כדאי להחליף את אחד מהם. יצחק הורוביץ - שיחה 12:17, 23 במרץ 2023 (IST)

טופל. תודה. חמויישֶה - שיחה 14:41, 23 במרץ 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 198