ויקיפדיה:הומור/המכשפה הבן
המכשפה הבן: ערך הבל שנכתב בידי משתמש חדש כלשהו ב-27 ביולי 2021 ונמחק לאחר ששרד מספר שעות במרחב הערכים. הקריאה על אחריותכם. ראו כאן את יומן היצירה והמחיקה של הערך המקורי
המכשפה הבן היא יצור מיתי שהתקיים מראשית העולם, על פי הסיפור המקורי. היצור הומצא על ידי קבוצת חובבי פנטזיה שנפגשו באתר לקוראי ספרים, לא ידוע מתי. המצאת היצור עלתה משעמום ורצון ליצירת סיפור - ומשם החובבים תוו את קורותיה של המכשפה הבן. המכשפה הבן לא נספרת כנקבה ולא כזכר, וגם לא כאדם או יצור א בינארי, ולכן נקראה המכשפה הבן.
לא ידוע לנו הרבה על אודות המכשפה הבן בשנים שלפני הספירה ועד לסביבות שנת 1200 לערך, אך למרות זאת, שרדו כתבים עתיקים ביותר בהם מתועדת המכשפה הבן בימי קדם. תחילה המכשפה מתוארת כאשת חיל הפועלת למען עמה וארצה, אך ככל שחולפות השנים הכתבים מתארים אותה אפלה יותר ויותר, בהדרגה. בראשית הכתבים הללו היא גונבת מאנשים, ובסופם (מעט לפני תחילת הספירה) מבצעת רצח בעמים ומשרישה כאוס בעולם הסדר.
השפעה על הנצרות[עריכת קוד מקור]
בעריכה.
במאה ה-13[עריכת קוד מקור]
1300 שנה בערך לאחר תקופת הכתבים האחרונים, המכשפה הבן הופיעה בשנית, והפעם נחשפה למודעות רחבה הרבה יותר. המכשפה הבן הייתה ידועה בעיקר בשל אסונות רבים שפורסמו בכתבי עת ברחבי העולם, אם כי רק מתי מעט מהם התייחסו אליה כאחראית להם. היא החלה לפעול בשנית עוד בשנת 1218, השנה בה היגרה לדרום-מערב ממלכת אנגליה (ווילס של היום), אך רק משנות ה-40 של המאה ה-13 החלה לנקוט בפעולות גדולות יותר מאשר הונאה, יצירת סכסוכים ומכירת קמעות אפלים. בשנת 1241 השמידה כליל כפר נידח במזרח אירלנד והשתמשה בעצמות הקורבנות לזימון שדים, אותם שיסתה כמה מאות שנים לאחר מכן בעיר לונדון בשנת 1666, וגרמה לשרפה הגדולה של לונדון.
בשנת 1243 עברה להתגורר בעיר לונדון למשך כמה שבועות, על מנת לזמן כוחות אפלים אדירים בסטונהנג' ביום השנה ה-1200 לייסוד העיר לונדון. הזימון היה אמור לעורר פיצוץ גרעיני שישמיד את העולם, אך תוכניתה נכשלה, אם כי הצליחה לפתוח שער-קסם המגשר בין סטונהנג' לישראל. המכשפה, כי ידעה שישנם כוחות כישוף וקסם רבים בישראל (בעיקר ביהודה, שומרון וחופי ישראל), ניצלה את ההזדמנות והחלה גם לעורר טרור ומוות בישראל. דוגמאות בולטות לכך הן אסון חוף פלמחים בשנת 1246, בו הפציצה כפר שלם ורצחה כ-1,500 איש באזור חוף פלמחים של היום, ו"מוות הכנרת" בשנת 1250, בו שפכה ארס נחשים למי הכנרת שהרעילה וגרם להתייבשותה. במהלך האירוע נרצחו כ-6,500 איש ששתו מן המים, ורק כמאה שנים לאחר מכן הכנרת התמלאה מחדש במים נקיים.
בראשית שנות החמישים של המאה ה-13, המכשפה הבן ירדה אל הצללים ועברה לעיר דבלין שבאירלנד. היא יצרה זהות חדשה והפכה לאיכרה פשוטה, אך למעשה ערכה בסתר ניסויים בצמחים ובגופות של בעלי חיים ובני אדם על מנת ליצור שיקויי אלמוות (המחסן מפני מוות בקרב), כוח אלוהי, חוכמה בלתי מוגבלת ועוד ועוד. לא עברו יותר משבעה חודשים עד שאחד מן המקומיים הבחין בה גוררת גופת אדם בשדה, נבהל ודיווח עליה לשלטונות בעיר. המכשפה פוצצה את המעבדה שלה על מנת להשמיד ראיות, וברחה מדבלין לכנסייה של ידידה הוותיק בצפון צרפת, אאירו המכשף.
היא התגוררה שם במשך כמה שנים, עד שהוצע לה להכשיר קבוצת מתלמדים צרפתיים, אירים ובריטיים בכישוף שחור, שיהיו תלמידיה. היא ענתה בחיוב להצעה, ושנה לאחר מכן, ב-1259, החלה ללמד עשרה נערים בני 13-14 לערך שרצו ללמוד כישוף שחור. היא לימדה אותם כיצד לרקוח ולזהות רעלים אפלים, להשתמש באנרגיה ולתעלה לכישוף, בעיקר אפל. בשנת 1264, לאחר 5 שנים של למידה רבה, קשה ומפרכת, לאחר שכל הנערים עברו את גיל 17 - הם סיימו את לימודיהם אצל המכשפה הבן וקיבלו מגילת קלף המכריזה על היותם קוסמים אפלים. לכבוד סיום לימודיהם, המכשפה החליטה להטיל בפניהם בחירה - לקחת את מגילת הקלף עם שק של 500 מטבעות זהב, או לעמוד למבחן אתגרי וגדול במבוך אפל, ולנסות לשרוד שם.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
ערך זה עוד לא הושלם, וצפוי להתרחב בתקופה הקרובה.