ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטילדה הרביעית
גיליון זה הוא הגיליון העשרים ושניים של הטילדה הרביעית שיצא לאור. נא לא לערוך אותו, אלא לשם תיקוני קישורים שבורים ותקלדות. אם יש לכם הערות לגבי גיליון זה, גשו לדף השיחה. אם יש לכם רעיונות לגיליונות הבאים, גשו לדף האדום. קישורים לגיליונות הקודמים נמצאים בצד שמאל.
HatildaHarviit3.png
ביטאונה של קהילת ויקיפדיה העברית
חתמו מנוי לעיתון
מספר גיליון: 22 (קיצור דרך: וק:הה)
תאריך הוצאה: 2 בנובמבר 2009
עורך ראשי: טוקיוני; הגהה: דולב; עיצוב גרפי: רוליג; תרמו: יחסיות האמת, דרור, הראל, תמרה, MT0,‏ DMY, גילגמש, שלומית קדם, ערן, דניאל ונטורה, רוליג, אדעולם, Damzow, Yonidebest ונעה.
הערות? תיקונים? גשו לדף השיחה של הגיליון.

סקר הארכיונים הגדול

הראה לי את ארכיונך ואומר לך מי אתה

מאת DMY

ארכיון

כל שלהלן נכתב בלי כוונה לפגוע באף אחד, ואם מישהו נפגע – אז טל"ח.

רובנו מנהלים ארכיונים סטנדרטיים ומשמימים: לפי מספרים (ארכיון 1 - ארכיון 2 - ארכיון 3), או לפי תאריכים, אותיות בעברית, אותיות ביוונית וכיו"ב.
משעמם! רוצים משהו אחר!

ביקרנו לאחרונה בדפי השיחה של מספר ויקיפדים שהחליטו לנהל קצת אחרת את הארכיונים שלהם.

  • מעשה בתמרה, שבחרה לה שיר קצרצר לקשט בו את הארכיון שלה. אך אבוי – הארכיון הלך ותפח מיום ליום, ואילו השיר – מילותיו ספורות, ומה תעשה? החליטה תמרה, שהארכיון ינוהל לפי איך ששרים ולא לפי איך שכותבים, וכך חזרה לה המילה "ורעם" שוב ושוב. וכל קהילת ויקיפדיה עומדת דומם ומשתאה, עד כמה ניתן יהיה למתוח את השיר הזה. יום בהיר אחד הבינה גם תמרה שהשיר הזה מיצה את עצמו, ועברה לשיר אחר, ואחר כך לעוד שיר, ולעוד אחד, ולעוד אחד, ולעוד אחד. כך חולפים הימים, הארכיון הולך ותופח, ובכל כמה זמן מתחלף לו השיר, לשמחתנו הרבה.

"העיר משחקת מחבואים בין שמותיה
ירושלים, אל קודס, שלם, ג'רו, ירו,
לוחשת: יבוס, יבוס, יבוס, בחשכה.
בוכה בגעגועים: אליה קפיטולינה, אליה, אליה.
היא באה אל כל אחד הקורא לה
בלילה לבדו. אך אנו יודעים
מי בא אל מי"

ככה מצטלמים?

תמרה מפשפשת באלבום התמונות

מאת תמרה

Voigtlaender-superb-2.jpg

דפדפתי לאחרונה בתיקיית תמונות האישים שהעליתי במשך הזמן לוויקיפדיה, ומה אני אגיד לכם, אנשים פשוט לא ידעו להצטלם. קחו למשל את יעקב טהון המצולם כאן, ותגידו לי – למה מנהיג ציוני, מראשי היישוב היהודי, חבר הוועד הלאומי ויושב ראש ועד הקהילה היהודית בירושלים, עושה פרצוף כאילו זה עתה סיפרו לו על פרעות ת"ח-ת"ט? האיש טרח, התלבש יפה בחליפת שלושה חלקים, אבל חצי חיוך לא נתן למצלמה. לא חבל?

ומה תגידו על עקיבא אריה ויס, אדריכל ומתכנן ערים, שיזם את הקמתה של אחוזת בית? האיש זכה אצלנו לערך מומלץ במסגרת מתקפת האיכות על תל אביב, ובמקום לשמוח הוא מזכה אותנו בפרצוף תשעה באב. את השיא שובר האדריכל האיטלקי הנודע אנטוניו ברלוצי עם התמונה הנוראה הזאת. אני מרחמת על האמן שישב ועמל לצייר את דיוקנו של ברלוצי, ומה שיצא לו זה לנין עם עצירות.

תמונות תמרה עבור הטילדה.png

עם זאת, לא אהסס לחלק כאן גם כמה צל"שים למצטלמים ראויים. נתחיל עם אליעזר ותלמה ילין, האדריכל והצ'לנית שהקימו בשנות ה-20 את שכונת רחביה בירושלים. השניים נראים כאן מישירים מבט גאה ושמח למצלמה, ואפילו שיש לי השגות על מגפי הבוקרים ושמלת הגבעטרון, חייבים להודות שזאת אחלה תמונה. צל"ש נוסף יישלח לרב אריה לוין, "רבם של האסירים" המככב על הבול הזה. הדרכתי פעם קבוצת ילדים בנחלאות, הראיתי את התמונה, ואחד מהם אמר: "הוא נראה כמו אליהו הנביא!" (עד היום המורה שלו מנסה להבין איפה הוא ראה את המקור). פרגון אחרון נשלח לאלתר לוין על הצילום הזה. לא, הוא לא מחייך, ואפילו נועץ מבט די מצמית במצלמה, אך בהתחשב בקורות חייו הנפתלים, הכוללים ריגול נגד הטורקים, הרפתקאות בבית סוהר ומוות מסתורי, הרי שחיוך היה קצת הורס את האלמנט, לא?!...

נניח לרגע לאיך הצטלמו, ונעבור ל-מה לבשו. פרס התלבושת ההזויה מוגש בזאת לשופט היהודי המהולל בימי המנדט הבריטי, גד פרומקין. בתמונה המביכה הזאת נראה פרומקין עטוי סרט תלייה, גלימה מעור נחש, ופאה נוכרית בסגנון אפרו.
Kahn22.jpg
להגנתו של פרומקין נציין שהבריטים הרשעים אילצו אותו להתלבש כך, וברגע שעזבו, הוא צרר את הגרדרובה המזוויעה ותרם אותה למוזיאון שבבית המשפט העליון.אחיו לצרה היה הרב צדוק כָּהן, רבה הראשי של צרפת, המככב בתמונה הזאת כשהוא חנוט בעטיפת כומר מהמערב הפרוע. אגב, אלו הם אכן בגדי כומר, שכן רבני צרפת במאה ה-19 רכשו את מדיהם באותה רשת ב-St. Sulpice בפריז (מה שנקרא: "Join them").

אתם מוזמנים להמשיך ולדפדף בתיקיית התמונות שלי, שם תגלו בין היתר את טיטוס טובלר, הרופא השוויצרי בן המאה ה-19, בעל תסביך הקרחת; הקונסול הבריטי ג'יימס פין מחופש לאביר הליצנים; הגנרל אדמונד אלנבי, כובש ירושלים האגדי ב-1917, בתנוחת "צלם כבר, נו, בורח לי פיפי"; וחסן בק הנשמה הטהורה, במבט של "עוף לי מהעיניים לפני שאני הורג אותך." תיהנו!

פרסומת לטילדה הרבעית.jpg

היכונו למאה אלף!

גילגמש מספר על מיזם היובל

מאת Gilgamesh

YOVEL.jpg

ובכן ויקיפדים יקרים, מועד חגיגות היובל הולך ומתקרב. כזכור לכם, השקנו באפריל השנה את מיזם היובל שמטרתו להכין את ויקי לאירוע ה-100,000 ערכים. לקחתי על עצמי להוביל את הפרויקט ויזמתי במסגרתו מיזמי משנה רבים, בהם ותיקים כמו מיזמי עריכה ושכתוב וחדשים.

הוכרזו שלושה שבועות ללא ערכים, שמטרתם הייתה הפניית משאבי הזמן וכוח האדם לשכתוב ולעריכה. במהלך שבועות אלה, שבוע אחד למיזם השכתוב, שבוע שני למיזם העריכה ושבוע אחד לאימות מידע, נמנעו המשתתפים בפרויקט לכתוב ערכים חדשים, אלא השקיעו את זמנם בשכתוב הערכים הקיימים ובעריכתם. נערכו ושוכתבו מאות רבות של ערכים והמיזמים הצליחו מעל ומעבר למצופה.

Uida mapa.jpg

ויקיפדים רבים נוספים נרתמו למאמץ והציעו הצעות שונות, בהם משחק ויקיפדי חפש את המטמון, שבו, כרגע יוסאריאן הוא בעל הניקוד הגבוה ביותר. המשחק מבוסס על שיפור ערכים, כאשר כל שיפור מעניק ניקוד מסוים למשתתף, בהתאם לרמת השיפור. כך ויקיזציה פשוטה תעניק נקודה אחת ואילו הרחבת הערך יעניקו חמש נקודות למשתתף.

במסגרת מיזם היובל ערכנו גם את תחרות הכתיבה השישית. במהלך התחרות שוכתבו, הורחבו, ונכתבו מאפס עשרות רבות של ערכים ותחומים שלמים שלא היו מכוסים בעבר קיבלו מענה. בתחרות זו לקחו חלק כותבים חדשים רבים, ובבית השלישי הגיעו למקומות הראשונים שני כותבים חדשים.

כרגע אנחנו מתקרבים למועד הנכסף ובעוד חודשיים לערך נפתח בחגיגות ה-100,000 ערכים לוויקי. החגיגות יימשכו שישה ימים. במסגרת הההכנות הושק מיזם החגיגות שבמסגרתו נערוך את כל ההכנות הנדרשות לאירועי היובל. במסגרת המיזם בוחרים את תמונת שבוע היובל ומעצבים מחדש את סמל ויקיפדיה, כך שיתאים לרוח האירוע.

בשיתוף פעולה עם Damzow (עודד) נבחרים הערכים המובחרים שייצגו את ויקי בשבוע היובל. העמוד הראשי יעבור התאמה מיוחדת וחגיגית לאירועי שבוע היובל בעזרת עיצובים וסמליל חגיגי של הסדנה לגרפיקה. כמו כן, הושק "הקורא נגד ויקיפדיה", משחק אינטראקטיבי שמטרתו גיוס כותבים.

כולם מוזמנים לבקר בדף מיזם היובל ובמיזמי המשנה, להשתתף, ולהציע הצעות ורעיונות חדשים.

מקצרמר למובחר!

מיומנו של מזכיר תחרות הכתיבה השישית

מאת Damzow

ישבתי לפני כחודשיים ימים והבטתי נואשות בחמשת הערכים שהיו מועמדים ברשימת ההמתנה למומלצים. חשבתי לעצמי איך אפשר להביא את הרשימה הזאת למודעות הציבור (חוץ מלהציק שוב ושוב בלוח המודעות, כמובן...). ישבתי וחיטטתי בארכיונים ישנים וגיליתי להפתעתי כי מתקרב המועד השנתי לתחרות הכתיבה! כידוע לכולם תחרויות הכתיבה מניבות שפע של ערכים מומלצים ומשובחים.

רחרחתי אצל הראל, המזכיר של התחרויות הקודמות, וגיליתי להפתעתי שלא מתוכננת תחרות שכזו בזמן הקרוב, בדקתי אצל עוד כמה וכמה ויקיפדים נמרצים שנתנו את אישורם וברכתם, ויצאתי אל הדרך. ההתחלה הייתה סיזיפית משהו. לבנות את השלד, להעתיק את הנהלים ולשבת על התאריכים (שחס וחלילה לא יפלו על התאריכים של מיזם היובל... אחרת גילגמש יהרוג אותי!). גם בתחרות הזאת, כמו בקודמותיה, חילקנו את הערכים לשלושה בתים, לכל אחד מהבתים מונו שלושה שופטים ובית נוסף לתחרויות המשנה (האיור והתמונה) ונתרמו כמובן פרסים מתנות מתנדבים חברי הקהילה.

YarkonSource0011.jpg

ההיענות הייתה גבוהה, לתחרות ניגשו 14 ערכים לבתים הראשון והשני ו-16 לבית השלישי. כמובן, לא כולם צלחו והגיעו לגמר התחרות, אבל רבים הגיעו... בתאריך פרסום התוצאות ישבו חברי הקהילה, כססו ציפורניהם, וקיבלו את קביעות השופטים כדלהלן: בבית הראשון זכה הערך "בינה עסקית" במקום הראשון, ואחריו הגיעו "גרעין התא" ו"פסיקה (מחשב)" למקומות השני והשלישי; בבית השני זכה "תומאס מאן" במקום הראשון ואחריו "ג'יימס ג'ויס" ו"ג'ורג' גרשווין", ובבית השלישי זכה במקום הראשון הערך "ירושלים בתקופה הצלבנית" ואחריו הערכים "פלינדרס פיטרי" ו"ארמון סנסוסי".

Nazareth Basilica plan HEB.jpg
בתחרות המשנה לתמונה הטובה זכה מקורות הירקון במקום הראשון, הפנורמה של תל אביב במקום השני ותראבין א-צאנע במקום השלישי. ובתחרות האיור הטוב ביותר זכה האיור של כנסיית הבשורה במקום הראשון, קברי מלכי בוגנדה בקסובי במקום השני והוולודרום במקום השלישי. כמו כן, שיא הערך הארוך ביותר בוויקיפדיה, שיא שהוחזק במשך תקופה ארוכה בידי "היסטוריה של צ'ילה" נשבר פעמיים במשך התחרות! בפעם הראשונה בידי "תומאס מאן" ולאחר מכן בידי "היסטוריה של אירופה", שעקף אותו מימין.
זהו להפעם, תודה לכל המשתתפים והעוסקים במלאכה, ולהשתמע בתחרות הבאה!


תרגמת

מתקשים בתרגום? כמה עצות מבית מדרשה של שלומית קדם

מאת שלומית קדם

מקצוע התרגום, מטבעו, חושף את העוסקים בו לשפע אפשרויות טעייה – מהן בגלל חוסר ידע מספיק בשפת התרגום ומהן, שעלולות להימצא גם אצל מתרגמים ותיקים ובקיאים בשתי השפות, בגלל בחירה שגויה בין אפשרויות אחדות או, לעתים, בגלל עייפות, פיזור נפש או בלק-אאוט רגעי. חלק מן הטעויות בולטות לעין – קורא השולט גם בשפת המקור יוכל לעמוד על פי רוב על הטעות ויתאר לעצמו מה כתב הסופר לפני שבא המתרגם ותיקן אותו, אחרים יקבלו את הכתוב כלשונו או ישתאו לו בלי לדעת מה לפניהם. רוב הטעויות מבדחות, אך כשהן חוזרות על עצמן לכל אורך הספר, מחליפה תרעומת את השעשוע, משום שנוצר רושם של זלזול, הן בסופר והן בקורא, וזה כבר מרגיז.

בין הגורמים הקבועים לשיבושים דבקות-יתר בביטויים, מטבעות לשון ומשחקי מילים. מטבע לשון חביב ומשעשע בשפה אחת הופך לגיבוב מילים חסר משמעות ומביך בשפה אחרת. בספר "החתול שתפס גנב" מאת ליליאן ג'קסון בראון מסופר על עיירה קטנה, שכל תושביה מכירים איש את רעהו. אחד מוותיקי המקום, טיפוס תמהוני ונלעג משהו, מציג מועמדות לראשות המועצה המקומית והתושבים, המיטיבים להכירו, מתייחסים אליו בכינוי "כיס מרה". מה פתאום "כיס מרה"? אהה! באנגלית, כיס מרה הוא gall bladder ו-gall, בשפת הדיבור, היא "חוצפה", והרי לכם הקשר. לולא רצה המתרגם להיאחז בביטוי האנגלי, יכול היה להמירו ב"בלון נפוח", למשל, או "עלה לו השתן לראש" (אם רוצים דווקא רמז לשלפוחית בבטן התחתונה).

בספר "גנבת הדבש" של אליזבת גרייבר קונה מרים לבתה, אווה, אופניים משומשים ומספרת לה, שראתה "שיש מכירות פיל לבן וקנתה אותם בתמורה לשיר". לאווה, שאך זה עברה עם אמה מניו יורק לאיזור כפרי, שני המושגים האלה חדשים ותמוהים. הקורא הישראלי מכיר מן הסתם את המונח "מכירות פיל לבן" – חפצים מיד שנייה, מיותרים לבעליהם אך דרושים לאחרים. מה שאיננו מובן כל עיקר הוא חלקו השני של המשפט, "בתמורה לשיר", שכן מרים איננה משוררת ואף לא זמרת, אלא מזכירה משפטית.

התשובה ברורה למי שמכיר את הביטוי באנגלית "for a song" – בחצי חינם, בזיל הזול, בפרוטות. כל אחד מאלה היה מתאים כאן. מקור הביטוי, יש להניח, הוא בתקופת הזמרים הנודדים, שהיו נהנים מארוחה בתמורה לשיר, כשכיסם היה ריק. דרך אגב, ביטוי זה מופיע במילון אלקלעי ומן הסתם בכל מילון אחר ראוי לשמו.

בספר "המצליחניות" של פרדה ברייט חוששת הגיבורה, שמא החמיצה את סיכוייה להינשא וידיד טוב מרגיע אותה בקלישאה הידועה, ש"גברים הם כמו מכוניות ברחוב. את מחכה חמש דקות ועוד אחד מגיע". אלא שהביטוי האנגלי הוא streetcar, שהיא חשמלית (כמו ב"חשמלית ושמה תשוקה"). המקבילה העברית לחשמלית תהיה, אם כן, אוטובוס. קל ופשוט.

למאמר המלא...

מאמר זה מבוסס על ההרצאה שנתנה שלומית קדם במפגש ויקיפדיה שנערך באוניברסיטת תל אביב בחנוכה תשס"ט.

ויקריקטורה

Raining WikiWorld he.png

בעקבות השבטים האבודים

אדעולם מספר על ביתא ישראל, ויוצא למסע בעקבות היהדות שלא הכרנו

מאת אדעולם

Sigd-27.11.08.jpg

כאחד שגדל בבית דתי-מסורתי, עניינו אותי מאוד המורשת וההיסטוריה היהודית, אבל לא רק זו של יהדות בבל, ספרד, ואשכנז שאותה למדנו בבית הספר.

התחלתי להימשך למורשת יהדות המזרח: תימן, הודו, פרס, הקווקז, גאורגיה, סין ואף השבטים האבודים. אני זוכר שזה התרחש בחודש שבו התגייסתי, דצמבר 2006. הסתובבתי ברשת, רשמתי בגוגל "השבטים האבודים", התחלתי לקרוא מאמרים רבים על אודותיהם, וגם ספרים מוזרים שהשאילו לי חברי ומורי (דוגמת הספר "אל עבר הסמבטיון"). בקריאה בכל אלה התרגשתי והתעניינתי לקרוא על "יהדות אתיופיה" והמורשת שלה: מלכים, ממלכה, צבא, שלטון יהודי עצמאי שהתקיים מאות שנים; ואז חשבתי: מדוע מפלים אותם? מה הם עשו? האם זה בגלל צבע עורם? ובכלל מה היה צבעו של אברהם אבינו? הוא היה בלונדיני? ומה בכלל הייתה היהדות העתיקה? שאלות אלו היו צריכות תשובות, ולכן כישראלי בור התחלתי בקטן לקרוא על קבוצה זו וכן על מבצע משה ומבצע שלמה: נחרדתי לגלות שכ-4,000 איש מתו במסע. התחלתי לשאול חברים, מכרים, הורים ואחרים מה הם יודעים על עדה זו. כלום הייתה תשובתם (חוץ מכמה קללות באמהרית).

יצר הסקרנות שלי החל לפעול ומספר שבועת לאחר מכן התחלתי לקרוא על העדה. נתקלתי בדברים מוזרים: למה הקסים לא נראים כמו רבנים? מדוע הם מתפללים בשפת הגעז ולא בעברית? ושוב קראתי על השבטים האבודים והתחלתי להאמין לסיפור על מוצאם משבט דן. שאלתי מבוגרים אתיופים שהיו הורי חברי והם דחו זאת מכול, "אנו לא מדן" זאת התשובה שקיבלתי. הבנתי שזהו סיפור רבני שנכפה על העדה, ושאלתי את עצמי האם זה הדבר היחיד שנכפה על העדה מהרבנים? נחרדתי, לא! היו עוד רבים! גילתי שלא הניחו תפילין באתיופיה והיו מקריבים קורבנות. הגעתי למסקנה שיש ללמוד את תרבות אתיופיה וההיסטוריה שלה על מנת להתקדם. עזבתי את הנושא קצת לפני פסח ובמהלך חול המועד סופר לי כי האמהרית והעברית שפות אחיות הן: שתיהן שמיות. עלו בי סימני שאלה: האם היהודים, האתיופים והערבים, אחים הם? אבל הם שונים. באותו הזמן שכבו אצלי מספר ספרים על מוצא האדם, בהם, לפחות ברובם, נאמר כי אתיופיה היא המקום בו התפתח האדם לאדם המודרני והיא נחשבת המדינה שבה התרחשה "היציאה מאפריקה": זה אומר שכל בני האדם הם אתיופים? מכאן ואילך התחלתי "לחקור" על ההיסטוריה האתיופית ולקחתי על עצמי משימה לתרגם ערכי ויקיפדיה מאנגלית לעברית בנושאי אתיופיה. ב-13 ביולי 2007 כתבתי את הערך הראשון – ממלכת ד'אמט, ולאחר מכן ממלכת כוש שגיליתי שהיא בכלל לא הייתה באתיופיה אלא בסודאן.

ככה מאיירים?

הסדנה לגרפיקה תופסת תאוצה!

מאת רוליג

ב-13 באוגוסט 2008 בשעה 3:21 לפנות בוקר העלה הגמל התימני בקשה ראשונה בסדנה לגרפיקה. הוא אמנם היה היחיד שעקב אחר הנעשה בסדנה, שלא הייתה קיימת כל כך עד אותו רגע, אך מיד החל לטפל בבקשה. עכשיו, שנה ומשהו אחרי טופלו כבר מאות בקשות, הרבה ידיים עובדות (לא מספיק) ויש עוד הרבה בקשות שמחכות לטיפול.

תמונות סדנה עבור הטילדה.jpg

עולם הוויקי הוא עולם בו שולטות המילים. כאן העט הוא המעדר (וגם החרב) והדיו היא התבונה. הקלישאה של "אלף מילים" שייכת בעיקר ליציאה מהמרחב הווירטואלי. הצבעים העיקריים הם תכלכלים ואפרפרים, צבעים שמשרים רוגע, מה שלא מצליח למנוע מאבקים פנימיים. הסדנה היא ניסיון ליצור ויקיפדיה אחרת: צבעונית וחייכנית. והאמת, חיוכים זה בלשון המעטה. מי שיבדוק את הארכיונים, קצת לאחר הופעת יחיד של הגמל שמדבר אל עצמו, ישתעשע מציטוטים מהסנדק ופניות הדדיות בדמות "כפרה עליך", "חמודים שלי" וכמובן, איך אפשר בלי "צייר לי מפה". בגלל הסגנון הזה פתאום היה לי הרבה יותר נחמד כאן. אפילו עורכי-דין קשוחים קראו לי כאן "מתוק" ויש גם מי שביקש לעשות לי ילד. (אורי, מה קורה עם זה באמת? אני מחכה!)

הסוד מאחורי הנחמדות הזו הוא פלא הבריאה, כמובן. אלו שלא מצויים ברזי הפוטושופ או האינקסקייפ מתפעלים כל פעם מחדש מעולם שלם שמתגייר ללא הבדל גזע ומין או מאיור שמקבל תפנית של 90 מעלות. האמת, קשה להיות רציניים כשמשקיעים שלוש שעות בתוך סיר מסוקי, שלא לדבר על זה ששעה שלמה נעלמת בפתאומיות (ולא, אין הכוונה לאטלנטיס) או לחילופין שמישהו מבקש מאיתנו לחתוך את אמה ווטסון, האם לא חלמתם על הזדמנות כזו?

חוץ מזה, אנחנו עושים גם דברים כיפיים במיוחד. בשביל אנשי גרפיקה ליצור סמלילים זה תענוג מיוחד, בין אם מדובר בסמליל לפורטל:ברצלונה או תחרות סמלילים לכבוד יום ההולדת לוויקיפדיה (אותה כינה תומר א. אורגיית הסמלילים. אגב, איך היה הדייט עם חוטובלי?). MT0, איך נהנינו לעשות פרסים לחפש את המטמון? MT0 הוא זה שהציע לי להצטרף לסדנה. בן אדם יקר משכמו ומעלה עם המון כישרון ונחמדות ללא תנאי. לעתים, חששתי שהעומס מכריע אותו. הוא התחיל לעשות באנרים ציניים וקשים לצפייה. כמטפל באמנות וקורא בנסתר ידעתי שיש כאן מקרה קשה של עצבנות-ויקי בגלל הכיתוב בשחור, חוסר הריכוז וציור גולגלות שותתות דם, אבל הוא הרגיע אותי שאין מה לדאוג – הוא בסך הכול צייר פרחים. איזו נשמה רומנטית!

עם כל הנחמדות, מי שעובד בסדנה הוא לא חובבן, אלא איש מקצוע. להבדיל מכתיבת ערכים, דבר שאפשר לעשות (כמעט) רק בוויקיפדיה, את העבודה שעושים בסדנה אפשר לעשות גם בהמון משרדים של מעצבים גרפיים תמורת תשלום. לכן אנשי המקצוע שבסדנה לא פעם דורשים תשלום. הם דורשים 1,000 ריאל, 60 ש"ח בלי מע"מ, לא כולל טיפים, דוז-פואה, מחק חדש או שני כבשים וגיישה. אצלי בבית עוד מחכים לתלוש השכר שהבטחתי שאני אקבל על כל השעות בסדנה. אנחנו רוצים לקנות עם זה אוטו. אבל לא רק אנשי גרפיקה יש בסדנה, יש גם המוני בית-ויקי שמעלים בקשות. הסדנה בכל רגע נתון מתפוצצת בבקשות והפתרון היעיל ביותר שמצאתי עד כה היה לפצל את הבקשות לשתיים: בקשות סמלילים, איורים ומפות בדף אחד, והבקשות של אורי בדף שני. אורי הוא מזמין הבקשות החרוץ ביותר, אך זו לא תרומתו היחידה. הוא מביא איתו בנמרצות אדירה גם שפה ייחודית שאנו שוקדים במרץ ללמוד אותה. מתוך אידיאולוגיה קיומית הוא מתעקש לכתוב במשלב גבוה במיוחד כמו "עושה תודה." או "אני עובד התפתחות אמנותית, כנראה. סוג של רנסאנס. יכול מעיף? אפשר להעיף לארשיב..." שלא לדבר על "מ-ד-א-י-ם" שלו שאני באמת חושב שזה פשוט מ-ד-א-י-ם. אורי, אליעזר היה גאה בך.

רוצים לדעת עוד על הסדנה? קראו את מדיניות הסדנה ומטרותיה.

בברכת "טוב חתול קרוב מג'ירף רחוק" ובוג'ובקולה רבה לכולכם,

גלגמש מתגמש

ראיון חגיגי עם גילגמש לכבוד היובל המתקרב

מאת MTO

Hoplit.png
סצנת 100,000 הערכים מרגשת את רובנו, אני מניח. יוני דה בסט אף הצהיר כי יקח יום חופש מהעבודה לכבוד המאורע! כמו כולנו, גם הוא חומד ליצירת הערך ה-100,000 העגול, וכמו כולנו, אני מניח, גם הוא מחמש את ארגז החול הפרטי במספר ערכים להעלאה במועד הקסום שיבוא עלינו לטובה.

לקראת החגיגה נפתח מיזם היובל ובראשו, "אימת האנונימים", מר גילגמש, על כן, החלטתי לנדנד לו (בעצם הוא הסכים מיד), וקיבלתי ראיון בלעדי על המיזם שהקים, וגם על האיש עצמו:

  • גילגמש, במילותיך שלך, מהי מטרתו של מיזם היובל, למי שלא יודע?
  • "ובכן, מיזם היובל אמור להצעיד את ויקי לקראת 100K ערכים, ולטפל בבעיות הקיימות. כל זה כי הוויקיפדיה נמדדת לא רק בכמות הערכים, אלא גם ובעיקר באיכות הערכים. המיזם מורכב למעשה ממספר מיזמי משנה, כשכל פעם יש דגש על מיזם אחר."
  • אתה מרוצה מה"באזז" של הוויקיפדים לגבי המיזם?
  • "כן, מרוצה. נרשמו די הרבה."
  • מי הגה את רעיון המיזם?
  • "אני."
  • ואיך קצב ההתקדמות?
  • "טוב."
  • ומה צפוי לנו בהגיענו למאה אלף ערכים?
  • "עוד לא הוחלט."
  • רעיונות?
  • "כן; מפגש גדול, ואולי מיזם נוסף – 'ויקיפדים חוצים את ישראל' – כשהכוונה היא שקבוצות ויקיפדים ילכו לאורך שביל ישראל, וייפגשו בנקודה מסוימת, כנראה במיני ישראל, ושם יהיה מפגש גדול. אך המיזם הזה עדיין רדום, ועוד לא התחלתי לבדוק את האפשרות הזאת."

הידעת? סטטיסטיקות!

אתר סטטיסטיקות הוויקימדיה עובר מתיחת פנים

מאת ערן

לאחרונה עבר אתר הסטטיסטיקות של ויקימדיה מתיחת פנים הכוללת שינויים רבים בעיצוב האתר. דף הפתיח החדש מתאר כעת את תהליך ייצור הסטטיסטיקות ומאפשר להוריד את המידע והסקריפטים המשמשים לייצור הדוחות. דף הדוחות הרגילים הוא המקביל לאתר הסטטיסטיקות ה"ישן" ומאפשר גישה לכל הדוחות שהיו מוכרים לנו עד היום. בנוסף לדפים אלו יש עוד שני דפים מעניינים: "דוחות מיוחדים" ו"ראו גם".

דף "דוחות מיוחדים" מאפשר צפייה בדוחות שלא מופקים על בסיס רגיל, או כאלו שעוסקים בנושא מסוים וייחודי, ובין היתר ניתן לצפות באנימציה המתארת את הגדילה של ויקיפדיות בשפות השונות, השוואת נתוני צפייה בין הוויקיפדיות ודוחות נוספים.


דף "ראו גם" הוא שער למגוון ויזואליזציות ודוחות חיצוניים, שהבולטים שבהם:

  • ויזואליזציה של ההיסטוריה של עריכות בדפים מסוימים שערכו ב-IBM, המאפשרת ללמוד על עורכים המוסיפים טקסטים שנשארים זמן רב, ועל כאלו שלא.
  • כרומוגרם – עוד מחקר מעניין שנעשה ב-IBM, בו נבדקו מאות משתמשים והופקו כרומוגרמים המתארים את היסטוריית העריכה של כל אחד ממשתמשים אלו ומאפשרים ללמוד על אופי העבודה שלהם (כאלו המתרכזים בנושא מסוים, כאלו העובדים על ערכים לפי רשימה אלפבתית וכו')
  • מפת עריכות דינמיתMashup (למה אין לנו ערך![ 1 ]) המשלב את דף השינויים האחרונים ו-Google Maps שייצר לזלו קוזמה הפיני, המאפשר לראות את השינויים האחרונים במפה.
  • מנוע ידע גרפי – כלי מעניין שעושה ויזואליזציה יפה לנושא מוגדר או למספר נושאים (קשר בין נושאים).
  • נושאים חמים – אתר שמציג את הנושאים החמים בוויקיפדיה (שימו לב שיש מידע דומה גם בוויקיפדיה עצמה (גם בעברית)).
  • Wikirage – צפייה בערכים הנערכים ביותר בוויקיפדיה בתקופה האחרונה.

חדשות חוץ

הוויקיפדיה האנגלית הולכת בעקבות אחותה הגרמנית וכמה הפתעות בדו"ח חודש אוגוסט של קרן ויקימדיה

מאת יחסיות האמת

Tilde.svg יואכים מיסבאואר לקה בלבו והלך לעולמו בטרם עת. מיסבאואר היה מבכירי הוויקיפדיה הגרמנית וזכה במדליית צדלר מטעם הסניף הגרמני בשנה שעברה. ניתן להביע תנחומים בדף משנה מיוחד שנפתח לשם כך בוויקיפדיה הגרמנית.

Tilde.svg ג'ימבו הכריז כי עד דצמבר תושלם היערכות ויקיפדיה האנגלית להפעלת מנגנון סימון הגרסאות בערכים רגישים, מה שצפוי לאפשר הסרת ההגנה מעל ערכים רבים שכאלה מקץ תקופה ממושכת. המערכת, שכבר מיושמת בוויקיפדיה הגרמנית זה זמן ויקיפדי רב, אמורה באופן תיאורטי לאפשר את אישור העריכה בתוך מספר דקות לכל היותר.

Tilde.svg בעיכוב קל, פרסמה מנכ"לית הקרן, סו גרדנר, את הדו"ח התקופתי לחודש אוגוסט. מן הדו"ח עולה כי בריון ויבר (כן כן, זה מהעריכה הזאת), המנהל הטכני של הקרן, הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו ולעבור לתחום הנדסת התוכנה.

Tilde.svg כמו כן, הדו"ח מצביע על גידול פי עשרה בהוצאותיה הכספיות של הקרן על מלגות למשתתפים בוויקימאניה 2009 בהשוואה לכנס הקודם (57 מלגות השנה ביחס ל-9 בשנה שעברה).

Tilde.svg לאחר שבאפריל החליטה הקהילה בוויקיפדיה הספרדית לבטל את ה-Arbcom שלה, כעת גם ה-Arbcom הגרמנית התפרקה לאחר שרוב חבריה התפטרו באחת בשל סכסוכים פנימיים והיעדר תחושת גיבוי מהקהילה.

פרידה

הימים הראשונים בוויקיפדיה של דניאל ונטורה

מאת Daniel Ventura

Kineret lake from Arbel.jpg

כאשר עליתי ארצה בגיל שבע, דודי המשכיל, פרננדו טראצ'ינה (יוזם הרעיון לייצוב המגדל הנטוי בפיזה), צייד את בן אחותו, דניאלה (כך קראו לי אז), המהגר מאירופה התרבותית ליבשת אסיה הרחוקה, בספר מכורך מלא ציורים וצילומים: אנציקלופדיה לנוער. המטרה: להישאר בן תרבות גם בארץ החדשה. הספר לא נשמר זמן רב, אבל אהבתי לקרוא בו. זכורה לי ממנו רק תמונה אחת, של בקעת גינוסר – "גן העדן" של ארץ ישראל.

בגיל עשר הגעתי לכפר בתיה. הספרייה הייתה המקום החביב עליי. כאשר הוקם חדר עיון לבוגרים, מוניתי לאחראי. והנה הגיע הכרך הראשון של האנציקלופדיה העברית. נדמה לי שקראתי אותו מתחילתו עד סופו. זה לא היה תקדים לקריאת שאר הכרכים, אבל רכשתי חיבה ליצירה המכונה אנציקלופדיה.

חלפו שנים, נישאתי, למדתי, עבדתי, אבל לאנציקלופדיה לא שבתי. כאשר הציעו לי לקנות ספרים מסוג זה דחיתי את ההצעה: פשוט אינני קונה ספרים שאין סיכוי כי אקרא בהם. והנה ביום אחד, 25 בדצמבר 2006, בהיותי בגימלאות, גיליתי שוב את האנציקלופדיה והפעם את ה"ויקיפדיה העברית". הייתה זו אהבה ממבט ראשון. החלטתי לעדכן את הערך על יהדות לוב ומעשה שהיה כך היה:

במאי 1984 השתתפתי בסמינריון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא עדה בישראל: היבטים היסטוריים וגנטיים, בהדרכת פרופסור אבינעם אדם ופרופסור ירון צור. במסגרת הקורס כתבתי עבודה סמינריונית על הממצאים הגנטיים מול המידע ההיסטורי ביהדות לוב.

עברו כעשרים שנה, פרשתי לגימלאות ואת שעות לפני-הצהריים אני מבלה ב"כולל" למבוגרים על שם רבי בנימין הרלינג הי"ד. באחד השיעורים הועלה הנושא: האם ניתן ללמוד מפרופיל גנטי של עדה על תולדותיה. נזכרתי בעבודה. חיפשתי עדכונים באמצעות מנוע החיפוש "גוגל" וכמעט לא מצאתי. אבל בראש תוצאות החיפוש הופיע הערך על יהדות לוב בוויקיפדיה. על הנושא שלי, תולדות העדה, היו רק משפטים בודדים ועל גנטיקה, אף מילה. עדכנתי את הערך, אשר בינתיים השתפר, הדפסתי אותו והבאתי אותו לחברי ללימודים.

הבנתי כי מידע שצברתי בלימודים יכול להיות גם נחלת אחרים. מכאן עברתי לעבודות אחרות שכתבתי.

לא היה קל לעבוד ביחד עם הצוות המסור המפעיל את הוויקיפדיה. בעיקר חשתי בהבדלי רקע ותרבות. תודה לכל המשתמשים הנכבדים אשר הקדישו לי מזמנם להדרכה והכוונה בייחוד לדוד שי, לחגי אדלר, ולמלמד כץ. ב-1035 ימי פעילותי ביצעתי 22,313 עריכות במרחב הערכים הראשי.

השתתפות, הצעות ורעיונות

רוצים להשתתף ביצירת העיתון "הטילדה הרביעית"? כל הדרוש לכם הוא רעיון, מקלדת, עכבר, רצון טוב והרבה סבלנות! אם יש לכם מידע מעניין שראוי להיכנס לגיליון הבא, עדכנו אותנו בדף האדום החם.

הצפייה בעיתון הותאמה בצורה אופטימלית לרזולוציה 1024X768 ו-1280X1024.