עורך חדש, גיליון חדש! אני שמח ונרגש שניתנה לי ההזדמנות לערוך את העיתון ולהפעיל את אחד המיזמים החשובים ביותר בויקיפדיה (לטעמי). זה היה חלום עבורי לערוך את הטילדה זה מכבר וכשהמקיסט הציע לי את התפקיד התחלתי מיד לעבוד על הגיליון.
זה הזמן להודות למקיסט על תרומתו למיזם. הוא עשה עבודה נהדרת ונהניתי לקרוא כל גיליון שכתב, ומקווה להמשיך בכך את דרכו. אני מודה לו גם על התמיכה בתחילת דרכי במיזם. תודה גם לכל הכותבים במסגרת הגיליון. בתור העורך של הטילדה אשתדל להוציאה לאור פעם בשלושה חודשים. כל מי שחפץ לכתוב לגליון הבא של הטילדה מוזמן לפנות אליי (עדיף במייל). מקווה שתהנו מקריאת הגיליון
אירוע הסיום של תחרות "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" התקיים בבית מקס ליבלינג – מרכז העיר הלבנה, אידלסון 29, תל־אביב–יפו, ביום 23 בדצמבר 2019. לפני הטקס, זכו האורחים לסיור מאורגן במקום בהדרכת מדריכים מקצועיים וטקס הדלקת נרות חנוכה. תוכלו לצפות בתמונות מהסיור והטקס.
מפעיל מערכת הוא משתמש ותיק ובקיא מספיק בחוקי וכללי ויקיפדיה אשר הוכיח כי הוא ראוי לכך, ולאחר הצבעה, החליטה הקהילה להעניק לו מספר הרשאות מיוחדות כדי לסייע לקיומו של מיזם ויקיפדיה בצורה הטובה ביותר.
אילו הרשאות מיוחדות אתה מקבל כמפעיל מערכת?
כמפעיל מערכת אתה לא שווה יותר ממשתמש אחר בוויכוח או דיון. עם זאת, הקהילה בחרה להעניק לך כח לשמש כבורר בדיונים מסויימים, כקובע גרסה יציבה כדי לנסות לפתור מחלוקות ולהגן על ויקיפדיה מפני השחתות, כשההרשאות העיקריות שניתנו לצורך עניין זה הן חסימת משחיתים, הגנה על דפים והסתרת גרסאות של דפים שאינן מתאימות לרוח המיזם.
בגין אילו סיבות אתה חוסם ויקיפדים אחרים?
בוויקיפדיה אין "עונשים". חסימת ויקיפד תגיע רק לאחר שיוכח מעבר לכל ספק כי הוא מזיק למיזם, והיא לא תגיע כעונש על מעשיו, אלא כמהלך הנעשה כדי לשמור על ויקיפדיה נקייה. משתמשים עלולים להיחסם באם הם משחיתים, מטרידים משתמשים אחרים, עוברים על כללי ויקיפדיה, ועוד.
מתי אתה "נאלץ" להגן על דף?
הגנה על דף היא מוצא אחרון, משום שכל מהותה של ויקיפדיה היא שהיא אנציקלופדיה חופשית לחלוטין, בה כל אחד יכול לערוך כל דף, מבלי הבט אם הוא אנונימי או מפעיל מערכת.
עם זאת, לאחר שערך מושחת שוב ושוב, יש להפעיל שיקול דעת - כעיקרון עדיף לחסום את המשחית ולא להגן על הדף, אך לעיתים אין ברירה אלא להגן על הערך לכמה שעות, עד להיעלמותו של המשחית. ערכים אקטואליים ונפיצים במיוחד או כאלו שיש בהם טעויות נפוצות שחוזרות על עצמן ומוכנסות שוב ושוב, גם עלולים להיות מוגנים.
אתה מאמין בגישה תקיפה או בגישה עדינה כלפי משחיתים? למה?
במקרה שמדובר בהשחתה ודאית - אני נוטה לטפל בחומרה. עם זאת, במקרה שהדבר מוטל בספק אני תמיד משתדל להניח שכוונת העורך הייתה טובה, וכי הוא עדיין לא מכיר מספיק את הכללים. רק לאחר שיוכח מעל לכל ספק שהוא משחית - אאלץ לעשות צעד בעניין.
אני חושב שכאן גם המקום לבקש מכם: בבקשה, אל תשחיתו את ויקיפדיה! אני מאמין שבצורה כזו או אחרת נתקלתם באנשים שהשחיתו בוויקיפדיה, אז אנא, השתדלו למנוע זאת. המעקב והמרדף אחרי המשחיתים גוזל זמן יקר ומאמץ מכלל המשתמשים בוויקיפדיה, וגורם לעיתים לנזק מתמשך ולעזיבתם של קוראים ומשתמשים, כל זה מלבד העניין הברור שהמשחית גורם לקוראים לצרוך מידע שגוי.
איזה סוג של ויקיפד אתה: מנטר או כותב ערכים?
התחלתי כויקיגמד, ולאחר מכן הפכתי למנטר, כזה שיושב בקביעות ומסמן עריכות כבדוקות או משחזר. במהלך תקופה זאת סימנתי כ-18,000 עריכות כבדוקות. במשך הזמן התחלתי להשתתף בניהול בפועל של המיזם המבורך דיווח על טעויות. לאחר שהפכתי למפעיל מערכת, דבר שהקשה עליי להמשיך בעבודת הניטור השוטפת, התחלתי לכתוב יותר ערכים. כיום מונה הערכים שלי עומד על כ-340.
מאת Deror avi
רציתי לספר לכם על חשיבות הפורטלים בוויקיפדיה. רבים מהכותבים בוויקפדיה לא שמעו כלל על הפורטלים, ולא תורמים להם. למי שלא יודע איך מגיעים אליהם, בעמוד הראשי של ויקיפדיה, בחלקו הימני העליון של העמוד, למול איזור הערך המומלץ, מופיע איזור הפורטלים העיקריים; וכן בתפריט הראשי של ויקיפדיה, המופיע מתחת ללוגו, בכל דף ודף מדפי ויקיפדיה, מתחת לקישור ל"ערכים מומלצים" ול"דיווח על טעות" מופיע הקישור לכל דפי הפורטלים. שימו לב – בעמוד הראשי מקבלים הפורטלים מקום של כבוד, שווה בחשיבותו לערכים המומלצים, וכן בתפריט מקבלים הפורטלים מקום מיוחד (כמו הערכים המומלצים) – מקום שמרחבי שם אחרים (כמו הקטגוריות והתבניות) לא זוכים לו.
לא בטעות הדבר, אלא בכוונת מכוון.
במקורם, הפורטלים שימשו למטרה אחרת (כך גם קרה ל"ויקישיתוף" שמטרתו היתה לאחסן תמונות עבור כל הויקיפדיות – והפך להיות מאגר תמונות חופשיות, מקביל לויקיפדיה ועצמאי ממנו), ול"ויקינתונים" שמטרתו היתה לאחסן בוינויקי (והפך להיות בסיס נתונים, המהווה למעשה את העתיד של כל הויקיפדיות (על כך בכתבה אחרת)).
במקורם, הפורטלים היו "מיזמים" שנועדו לאגד ערכים חסרים ולאפשר למתעניינים בתחום לחלק בינם את העבודה על הערכים.
אבל הפורטלים השתנו וקיבלו חשיבות רבה מאז.
כדי להבין חשיבות זו, צריך ראשית להבין מהי "אנציקלופדיה" ומה מטרתה, ובמה ויקיפדיה שונה מאנציקלופדיה מודפסת, ומה התועלת שלה על אנציקלופדיה מודפסת. לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
~לאחר שלוש שנים ושלושה גיליונות עזב המקיסט את תפקידו כעורך הטילדה הרביעית. נאחל לו הצלחה בהמשך הדרך!
~מאז הגיליון האחרון Geagea העמיד את המשך כהונתו כמפעיל להצבעת הקהילה פעם נוספת ונבחר. בהצלחה וישר כוח!
מיזם יחסי החוץ
מאת Ofek j מיזם יחסי החוץ הוא מיזם שמטרתו לכתוב ולשפר ערכים הקשורים ליחסים בילטרליים בין מדינות בפרט וליחסים בינלאומיים בכלל. הנושא תפס תאוצה בוויקיפדיה האנגלית כבר לפני עשור, וכאן הייתה בצורת בכתיבה בו כשהגעתי לאתר - היו ערכים בנושא, אך רק כאלה הקשורים לישראל באופן ישיר או עקיף.
איך התקבלה ההחלטה ליצור את המיזם? - המיזם נפתח בחודש ינואר2017 ביוזמה משותפת שלי ושל תמיר. למעשה, עוד לפני שהוקם המיזם, היינו פעילים שנינו בנושא; אני פיתחתי את נושא יחסי החוץ של קטר כבר חצי שנה קודם ותמיר מצידו ערך בנושא בכלליות. לאחר שמיזם שהקמתי הושהה ונשארתי ללא מסגרת חשבתי שיהיה מתאים להצטרף לתמיר במיזם, וכך התקבל הרעיון ליצור את המיזם. בתחילה היו לי ולתמיר חששות רבים - לא ידענו כמה ערכים ייכתבו, האם יצטרפו משתמשים חדשים, והסתכלנו גם על העבר. עם זאת, הפעם למדנו מהעבר ויצאנו בקמפיין גיוסים ובמתקפה על הנושא. בסופו של דבר, המיזם צלח. במסגרת המיזם נכתבו למעלה מ-2,300 ערכים (בין המיזמים הגדולים בוויקיפדיה העברית) וכתבו במסגרתו מספר גדול (עשרות אחדות) של עורכים. בתחילה המיזם עסק בערכים של יחסים בילטרליים (בין שתי מדינות) בלבד וכיום נכתבים במסגרתו ערכים נוספים (שגרירויות, שרי חוץ וכדומה).
אני רוצה ליצור מיזם חדש! איך אני גורם לו לעבוד? אין צורך במיומנויות קודמות על מנת לפתוח מיזם בוויקיפדיה העברית, אבל חשוב שההתחייבות לנושא והתשוקה אליו תהיה גדולה, כדי שגם בזמנים קשים הוא לא יינטש לגמרי וכך ייפול. מומלץ לעורכים בתחילת הדרך שלהם באתר לנסות ולכתוב במגוון נושאים ובסופו של דבר לבחור את מה שהם הכי נהנים ממנו ומה שהם חושבים שיוכל להחזיק לטווח ארוך. גם סדר בארגון המיזם, ותקשורת אם יש יותר ממנהל אחד, הם דברים שבלעדיהם המיזם לא יצליח.
אני מאחל לכל העורכים החדשים, בעלי הניצוץ בעיניים והכמיהה לתרום לידע האנושי, בהצלחה רבה.
מיזם בית ספר ויקיפדיה
מאת GUNR7229
לקראת סוף פברואר התגלו חולים במחלת נגיף קורונה בארץ, דבר שהתחיל באופן רשמי את התפרצות נגיף הקורונה בישראל, שבמהרה גרמה להסגר, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בסגירת בתי הספר. תחילה, בתור תלמיד, מאוד שמחתי שהתבטלו הלימודים, אף על פי שזה ציער אותי שלא אזכה לעבור את שנת הלימודים האחרונה שלי כמו כולם. במהרה חשבתי על איך להעביר את הזמן בין שיעור מקוון של 40 דקות לעבודת בית שאצטרך לעשות - וכמובן שהתשובה הייתה כתיבה ועריכה בויקיפדיה. בתור מנהל מיזם הסרטים הקצרים של פיקסאר, חשבתי שאפעל כדי לסיים אותו (נותרו עוד שני ערכים לסיומו!), או אפעל כדי לכתוב עוד ערכים במסגרת מיזם האנימציה, או בכלל אכתוב ערכים על דברים שפחות התמקדתי בהם. מרוב מבחר של ערכים שניתן לכתוב ולערוך, לא ידעתי כבר מה לעשות - ומכאן הגיע לי הרעיון לפתוח את מיזם בית ספר ויקיפדיה.
במיזם היה ניתן בכל שבוע לכתוב ערכים בנושאים שונים, בסגנון מיזם המקבץ השבועי, רק שכאן הנושאים באים לידי ביטוי על פי שיעורי בית ספר. כך לדוגמה, בשבוע הראשון משתתפי המיזם כתבו ערכים הקשורים למוזיקה במסגרת "שיעור מוזיקה", ואחר כך, בשבוע השני, כתבו ערכים הקשורים לקולנוע במסגרת "שיעור קולנוע". בהתחלה שפרסמתי את המיזם מאוד הופתעתי לגלות את כמות בני הנוער שיש באתר, ועוד יותר הופתעתי מכמות המשתתפים שיצטרפו למיזם וכתבו ערכים. למיזם הצטרפו כשניים עשר משתתפים!
במסגרת המיזם בוצעו כאחד עשר שיעורים, כאשר סה"כ נכתבו דרכם כ-310 ערכים חדשים! מספר בהחלט מטורף, שיכול להיות שללא המיזם הערכים שנכתבו לא היו נכתבים בכלל. הכותבים הפעילים במסגרת המיזם זכו בתעודת הכרה ובמוצר ממותג עם הלוגו של ויקיפדיה, מתנת ויקימדיה ישראל. נקווה לבשורות טובות ושהקורונה תחלוף במהרה!
מפגש חורף 2020
מאת Theshumai
מפגש חורף 2020 היה בתקופה רחוקה-רחוקה, כמעט נשכחת. תקופה שבה קורונה הייתה משהו רחוק שקשור לסינים, והיה לנו את הדבר המעורפל הזה שנקרא שגרה. אז ב-24/1/20 הרחוק, בתקופה בה הבעיה הכי מתוקשרת של ישראל הייתה נעמה יששכרוב, התאספנו 70 אנשים באוניברסיטת תל אביב - המפגש הגדול ביותר שהיה.
הכרנו את רויטל פולג, המנכ"לית החדשה של ויקימדיה ישראל, שדיברה על ערכי התנועה, על הקהילה - על החשיבות של שניהם, ועל האתגרים שעומדים בפני ויקיפדיה.
Ovedc העביר הרצאה משעשעת סביב אנקדוטות הקשורות לעריכה במיזם, ובעיקר ניסה לשכנע את כולנו שאנחנו מכורים לויקיפדיה Deror avi העביר הרצאה מבדרת על העתיד של האינטרנט וויקיפדיה והראה לנו מספר סיבות למה ייתכן שויקינתונים הוא מיזם יותר חשוב ממה שאולי נדמה.
ורגע לפני העוגה, הצילום הקבוצתי והמטריות המועילות שקיבלנו במתנה, אני העברתי משחק קצר של קהוט סביב "עובדות לא חשובות וסטטיסטיקות זניחות ומשעשעות על ויקיפדיה" (אגב, מקום ראשון הגיע Amire80 ושני Ldorfman ושלישי "ג'ימבו" מסתורי שלא הצלחתי למצוא את שם המשתמש שלו. אנא גלה לנו מי אתה בדף השיחה ). את המשחק הזה הפכתי לכבוד הטילדה הרביעית ל"בחן את עצמך". אני מזמין אתכם לנסות לפתור בעצמכם את החידות הללו ולפרסם בדף השיחה כמה הצלחתם לנחש (לדעתי כל תוצאה של 5 ניחושים נכונים או יותר תיחשב להישג שאפשר להתגאות בו).
לחידון לחצו כאן
קרב איגרוף חוזר לטילדה הרביעית! והפעם שני המועמדים הבולטים לראשות הממשלה, "הבנימינים" מתמודדים על אהדת הוויקיפדים. את מי אנחנו קוראים יותר? את מי אנחנו עורכים יותר? למי יש ערך ביותר ויקיפדיות? למי יש יותר מקורות בערך? בשעה 13:25, ב-2 במאי 2020, הקרב התחיל.
מאת המלך הכחול
נתבקשתי מכבוד העורך, מר הארי פוטר 73 לכתוב טור קצר של הגיגים על ויקיפדיה, כיצד גיליתי אותה, וכיצד התחלתי לערוך בה.
אז ככה: מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי לקרוא. הקריאה בעצם, מלווה אותי מהיום שלמדתי לקרוא, אני אוהב לקרוא הכל: החל בספרי מתח וכלה בספרי מדע... ואז, ביום בהיר אחד, גיליתי את ויקיפדיה בחיפוש בגוגל, וכמו שאומרים, "נדלקתי עליה"... לכתבה המלאה לחצו כאן