ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/33/פורטלים

פורטלים מאת Deror avi רציתי לספר לכם על חשיבות הפורטלים בוויקיפדיה. רבים מהכותבים בוויקיפדיה לא שמעו כלל על הפורטלים, ולא תורמים להם. למי שלא יודע איך מגיעים אליהם, בעמוד הראשי של ויקיפדיה, בחלקו הימני העליון של העמוד, למול אזור הערך המומלץ, מופיע אזור הפורטלים העיקריים; וכן בתפריט הראשי של ויקיפדיה, המופיע מתחת ללוגו, בכל דף ודף מדפי ויקיפדיה, מתחת לקישור ל"ערכים מומלצים" ול"דיווח על טעות" מופיע הקישור לכל דפי הפורטלים. שימו לב – בעמוד הראשי מקבלים הפורטלים מקום של כבוד, שווה בחשיבותו לערכים המומלצים, וכן בתפריט מקבלים הפורטלים מקום מיוחד (כמו הערכים המומלצים) – מקום שמרחבי שם אחרים (כמו הקטגוריות והתבניות) לא זוכים לו. לא בטעות הדבר, אלא בכוונת מכוון. במקורם, הפורטלים שימשו למטרה אחרת (כך גם קרה ל"ויקישיתוף" שמטרתו הייתה לאחסן תמונות עבור כל הויקיפדיות – והפך להיות מאגר תמונות חופשיות, מקביל לוויקיפדיה ועצמאי ממנו), ול"ויקינתונים" שמטרתו הייתה לאחסן בוינויקי (והפך להיות בסיס נתונים, המהווה למעשה את העתיד של כל הויקיפדיות (על כך בכתבה אחרת)). במקורם, הפורטלים היו "מיזמים" שנועדו לאגד ערכים חסרים ולאפשר למתעניינים בתחום לחלק בינם את העבודה על הערכים. אבל הפורטלים השתנו וקיבלו חשיבות רבה מאז. כדי להבין חשיבות זו, צריך ראשית להבין מהי "אנציקלופדיה" ומה מטרתה, ובמה ויקיפדיה שונה מאנציקלופדיה מודפסת, ומה התועלת שלה על אנציקלופדיה מודפסת. מהי אנציקלופדיה ומה מטרתה האנציקלופדיה הראשונה (לפי מה שידוע לנו כיום), הייתה ספרו של פליניוס הזקן "תולדות הטבע" שפורסם במאה הראשונה לספירה. הספר הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים. הספר כלל 27 כרכים, כאשר כל כרך היה בנושא אחר, ומי שהתעניין בנושא מסוים, היה פונה אל הכרך הרלוונטי. כך לדוגמה מי שחיפש מידע על דגים – היה צריך לקרוא את כרך 9 כולו על מנת למצוא את המידע; וזו הייתה הדרך היחידה לחפש מידע בספר כי חיבורו של פליניוס הזקן היה מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכר לנו היום. האנציקלופדיות המודרניות, שאפו להיות מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע. רק בשנת 1704 הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום", שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר אלפביתי. בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 מוכרנים בארצות הברית המתפרבתת עברו מבית לבית ומכרו מינויים לאנציקלופדיה (שסיסמתם הייתה "אתם מחזיקים את עתיד ילדיכם בידיים שלכם" – כשהם נתנו את טופס המנוי לקונים). האנציקלופדיה העברית שהחלה לצאת לאחר קום מדינת ישראל, נכתבה בהתלהבות רבה, ובעת שיצאה לא ידעו כמה כרכים יהיו לה. בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980 – כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי – נשלמה הוצאתה לאור. בשנת 1985, חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "מפתח". הכלי המאפשר לקורא למצוא את הערך שהוא מחפש היה ה"מפתח" – תוכן עניינים המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש. קוראי האנציקלופדיה העברית, בחפשם מידע, על פי רוב קראו דפים רבים (להנאתם) מבלי לדעת אם יגיעו אל הערך או לא. יתרונותיה של ויקיפדיה על אנציקלופדיות מודפסות לוויקיפדיה מספר יתרונות מובנים על אנציקלופדיה מודפסת: יכולת עדכון גבוהה ויקיפדיה היא, כהגדרתה: "ויקיפדיה העברית היא אנציקלופדיה כללית, העוסקת ברוב תחומי הדעת" ויקיפדיה מכילה יותר ערכים ויותר מידע מכל אנציקלופדיה אחרת. לא מדובר בערכים המומלצים – אלא במה שאנשים מחפשים – מידע כל כל סרט, או אתר בעולם, או אישיות ציבורית. קישורים פנימיים המאפשרים קפיצה למידע (במקום דפדוף בין כרכים שונים) יכולת חיפוש מידע שהוא לא ידוע – לדוגמה ה"'קטגוריות" מאפשרות לחפש מידע שאינו ידוע (דבר שכמעט אי אפשר לעשות בכלל באנציקלופדיה מודפסת). כך לדוגמה – אם אני מחפש את שמו של נשיא אמריקאי שהתנקשו בו. לא ג'ון פיצג'רלד קנדי, וגם לא אברהם לינקולן. אז איך קוראים לו?  ??????? מישהו ????? באנציקלופדיה העברית – כדי למצוא את התשובה כנראה אצטרך לקרוא את כל הערך "ארצות הברית" (שבאנציקלופדיה העברית). בוויקיפדיה יש לי כלי שלא קיים באנציקלופדיה מודפסת – הקטגוריות – כלי שמאפשר למצוא "את זה שאני לא יודע איך קוראים לו, אבל יודע אחד ליד" – קטגוריה:נשיאי ארצות הברית שנרצחו שאליה אוכל להגיע מג'ון פיצג'רלד קנדי – תיתן לי את התשובה למה שחיפשתי (וואלה? יש עוד שניים?): ג'יימס גרפילד ויליאם מקינלי חסרונותיה של ויקיפדיה על אנציקלופדיות מודפסות חלק מיתרונות אלה הם גם החסרונות של ויקיפדיה: ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית - ששואפת להכיל ידע על "הכל". ואם אני מתעניין רק במוזיקה קלאסית? או רק בג'אז? ויקיפדיה "הרגה" את האנציקלופדיות המודפסות – גם המתמחות. איבדנו את המצב שבו "הלכנו לאיבוד" או יכולנו "ללכת לאיבוד" ולקרוא סתם ערכים לא קשורים. האם יצא שכרה של ויקיפדיה בהפסדה? לא!! באו הפורטלים והצילו אותנו. מהו פורטל – וכיצד הוא פותר חסרונות אלה? פורטל הופך את ויקיפדיה הכללית ל"ויקיפדיה מתמחה" הפורטל הוא מעין "עמוד ראשי" של ויקיפדיה מתמחה – ויקיפדיה נושאית – הפורטל מוביל (בשאיפה) לכל הנושאים הקשורים לתת נושא מסוים. פורטל:גרמניה הוא למעשה שער לאנציקלופדיה העוסקת אך ורק בגרמניה, ומכילה ערכים רבים, וגם תמונות, אירועים היסטוריים. העמוד הראשי של ויקיפדיה משמש "שער" יצוגי ויפה לוויקיפדיה. הוא מכיל תמונה יפה, ציטוט יומי, קטע מעניין (שאמור לשעשע ולמשוך אותנו לקרוא על נושא), ערך מומלץ, ומידע על מה שקרה "היום בהיסטוריה". דף הפורטל עושה את כל אלה בנושא ספציפי. מה עוד עושה פורטל? 1. "אני לא יודע על מה לכתוב בוויקיפדיה" – הפורטל יגיד לך כאמור לעיל, פורטלים במקורם החלו כמעין "דף מיזם" – פירוט רשימת ערכים חסרים בנושא מסוים. מאז הם התפתחו מאד, וקיבלו אוטומציה, שמאפשרת להם להיות "עמוד ראשי נושאי" כאמור לעיל. אך הם לא איבדו את דרכם המקורית. בכל דף פורטל יש "רשימת ערכים חסרים לפי נושא" – ועל פי רוב זו רשימה אוטומטית, המתעדכנת באמצעות ויקינתונים, ובעצם חוסכת חשש מדיוני חשיבות. כמעט כל ערך שיופיע כחסר ברשימה, הוכר כחשוב אנציקלופדית באחת הויקיפדיות. כך לדוגמה, אם אני מחפש על מה לכתוב בנושא לונדון, אמצא רשימה מתעדכנת אוטומטית כאן, המכילה את כל הערכים החסרים של אישים שנולדו בלונדון, בעלי חשיבות אנציקלופדית, או של אתרים בעלי חשיבות אנציקלופדית בלונדון שטרם נכתבו עליהם ערכים בוויקיפדיה העברית. 2. אני מחפש משהו ואני לא יודע מהו – הפורטל יגיד לך אני מחפש מידע על רכבל שיש לו רצפת זכוכית. אני זוכר שהוא בהונג קונג, אבל לא זוכר איך קוראים לו. קטגוריה:רכבלים לא ממש עוזרת, וגם אם אקרא את כל הערך הונג קונג לא אמצא את התשובה. הפורטל ייתן לי אותה – גם בגלריית התמונות, וגם בקופסת ה"תחבורה" של הפורטל. 3. אני מחפש תמונה יפה או קטע מוזיקה – הפורטל ימצא לך אני מחפש תמונה יפה בנושא מסוים. בערך ברלין לדוגמה, יש 10 תמונות של ברלין (מעט מהן יפות, לדעתי), ו-3 תמונות היסטוריות. אפשר, כמובן, להיכנס מהערך לקישור לויקישיתוף, ולהתחיל לחפש שם. בפורטל יש 53 תמונות מרהיבות. ועוד 44 תמונות היסטוריות. עבודת הסינון כבר נעשתה עבורכם. ואם אתם מחפשים פיוטים – בפורטל:הספרייה הלאומית יש כמה וכמה. ובפורטל:מוזיקה קלאסית יש אוסף של 33 קטעי מוזיקה קלאסית בפורטל:ג'אז יש מבחר קטעי ג'אז (רק ארבעה בשלב זה. מי רוצה לסייע? ולהוסיף עוד?) כיף לשמור ולטפח פורטל. מדוע? השליטה של אחראי פורטל על פורטל היא רבה ביותר. הוא יכול לבחור "תמונה מומלצת" שתופיע ותתחלף באתר, או תופיע ביום מסוים באופן קבוע, לפי שיקול דעתו. הוא יכול לכתוב קטעי "הידעת" שמעניינים אותו ולפרסם אותם שם. כל זה, כמובן, בכפוף לכללי הנייטרליות והאמינות של ויקיפדיה – אך בניגוד לתמונה בעמוד הראשי או קטעי הידעת בעמוד הראשי – לא צריך הצבעה של משתמשים רבים. ואגב – בפורטלים ניתן להציג ציטוטים ב"שימוש הוגן" – דבר שאנו לא מרשים בעמוד הראשי. איך יראה פורטל אידיאלי פורטל אידיאלי יכיל מידע מתעדכן באופן שוטף – מידע על ערכים חדשים שנכתבו בנושא הפורטל, קטעי "הידעת" מעודכנים מידע משתנה רלוונטי – כך לדוגמה הייתי רוצה שפורטל לונדון יהיה אזור ובו יפורסמו התערוכות העדכניות המתחלפות במוזיאוני לונדון, או אירועים משתנים – לדוגמה אם בחודש הקרוב יערך מפקד ברבורים, הדבר יצוין במעין תאריכון בפורטל. באו וקחו אחריות על פורטל אני לקחתי על עצמי את תפקיד "אחראי הפורטלים" אבל זה לא אומר שאני אחראי על כל הפורטלים – אני אחראי רק לסגור דיוני הצעת הקמת פורטל (לא כל אחד יכול להקים פורטל – הן בשל הזמן הרב שנדרש – פורטל טוב לוקח יותר זמן מכתיבת ערך מומלץ, וכן נדרש ידע טכני רב). וכן אחראי שיופיע פורטל מתאים במועדים מסוימים בעמוד הראשי (כך לדוגמה, שלא יופיע פורטל:הומור ביום השואה), ולמצוא לכל פורטל לפחות שני מועדים בהם יופיע פורטל נבחר. כל אחד יכול לקחת אחריות על פורטל שאין לו אחראי – ולדאוג לתחזוקתו. למרבית הפורטלים אין אחראים מי רוצה לבוא ולסייע?