ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/אדומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדומים מקורות תקועים
דיונים בדפים אלו, יועברו, לאחר סיום הטיפול בהם, מיידית לאולם הדיונים, מבלי לעבור דרך רשימת ההמתנה.

מבצע הכחלת אדומים[עריכת קוד מקור]

ערך חסר מצב הערות שיוך לקטע
U-505 (אנ') פנוי U-505
ג'ף קופר (אנ') פנוי אקדח נשר המדבר
מגנום (תחמושת) (גר') (רו') פנוי אקדח נשר המדבר
סרג'נט יורק (אנ') פנוי הגיבור שואף השלום
דגלס קומר (אנ') פנוי Not Unix
מפות ז'אקוטן או האטלס של ז'אקוטן [1] [2] פנוי תבנית:הידעת? 5 באוגוסט - סדרה 2
Every Breath You Take (אנ') פנוי Every Breath You Take
פדרו לסקורן (אנ') פנוי
דיזודאדו קאבלו (אנ') פנוי
Tetrahymena פנוי
צרשיח (אנ') פנוי חוק דולבר

הצעות שהתקבלו[עריכת קוד מקור]

U-505[עריכת קוד מקור]

הצוללת U-505 באולם התצוגה, בשיקגן

כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני משפחות מלחי הצוללת הגרמנית, U-505 לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים, שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. יתרה מזאת, איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש, שהנאצים יבינו, שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה, נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה, שבשיקגו.

77.124.47.150 14:57, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

קטע טוב. יש מקורות למידע? חמויישֶה - שיחה 16:38, 4 בדצמבר 2018 (IST)
יש ערך בויקיפדיה האנגלית, שמוקדש בדיוק לצוללת הזו. יש גם תמונות בויקיפדיה, שמתעדות אותה במוזיאון בשיקגו. 77.125.109.236 10:54, 7 בדצמבר 2018 (IST)
הערך האנגלי: German_submarine_U-505. תודה רבה. 77.126.138.33 16:57, 7 בדצמבר 2018 (IST)
אני תומך בכפוף לתרגום הערך (וכן מחיקת קישורים בסיסיים מדי, כמו "משפחה" או "מפקד"). חמויישֶה - שיחה 15:35, 13 בדצמבר 2018 (IST)
אני לא יודע אילו קישורים מיותרים בעייניך, אבל אני מניח שאסכים לוותר על כל קישור, שאתה תגדיר כמיותר. לכן אשמח אם תבטל כל קישור, שאתה רואה כמיותר. כך נתקדם. תודה. 77.126.138.33 11:50, 14 בדצמבר 2018 (IST)
טופל. נשאר לתרגם ערך. חמויישֶה - שיחה 09:34, 16 בדצמבר 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 5 באוגוסט - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

נראה לי לא מפתיע או מעורר עניין. גם לא כתוב למה היה לנפוליאון צורך לאסור את פרסום המפה. תומר - שיחה 20:24, 31 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 11:15, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

משעמם ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:41, 12 באוקטובר 2012 (IST)

אותי לא משעמם. הרחבתי מעט והבאתי אסמכתא בפייר ז'אקוטן לאיסור הפצת המפה. חסרונו של הערך המרכזי מפת ארץ ישראל בעייתי מאוד וההכחלה של המילים מפה וארץ ישראל, כל אחת לחוד, נראית לי לא ראויה. צריך להאדים את הקישור ואם זה אומר ש"הידעת" הזו תרד למדרון אחורי, אז שתרד.אודי - שיחה 23:32, 28 בנובמבר 2012 (IST)
צודק!. עִדּוֹ - שיחה 19:17, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

שוכתב הקטע שוכתב. אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:57, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

רביה בעולם החי[עריכת קוד מקור]

רביה בעולם החי

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים ממשפחת השוניתיים הם דיכוגמיים, כלומר מסוגלים לשנות את מינם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים, בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, בדומה לצמחים חד-ביתיים, שמסוגלים להפרות את עצמם. בלטאות מסוימות מתקיימת רביית בתולים שבה הנקבה איננה זקוקה לזכר כדי להתרבות, ומייצרת צאצאים משובטים של עצמה, ואילו חד-תאיים מסוימים כגון הריסנית Tetrahymena הם בעלי 7 מינים ויכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

טיוטה לרעיון, אמרו מה דעתכם? Assafn שיחה 13:49, 24 ביוני 2013 (IDT)
נהדר! הוספתי קישורים וערכתי (הוספתי גם אזכור למונח דיכוגמיה). עם זאת, יש כמה קישורים אדומים שיש להכחיל. המינוח "רבייה בעולם החי" בעייתי, שכן יש התייחסות בקטע גם לצמחים. כמו כן, יש לבחור תמונה. תומר - שיחה 03:28, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
אפשר להישאר מפוקסים ולהימנע מאזכור צמחים:

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים ממשפחת השוניתיים הם דיכוגמיים, כלומר מסוגלים לשנות את מינם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים, בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. בלטאות מסוימות מתקיימת רביית בתולים שבה הנקבה איננה זקוקה לזכר כדי להתרבות, ומייצרת צאצאים משובטים של עצמה, ואילו חד-תאיים מסוימים כגון הריסנית Tetrahymena הם בעלי 7 מינים ויכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות. Assafn שיחה 16:08, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

רעיון טוב. תומר - שיחה 22:06, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
יפה. יש מישהו שמתכוון להכחיל את הקישורים האדומים? Assafn? חמויישה (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:44, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
  • מספר הערות:
ראשית, אני לא מבין מדוע לא נכתב בדוגמא של הפרתנוגנזה על הדבוראים. רביית בתולין אומנם מתרחשת בקרב בע"ח נוספים, אבל לרוב נותנים את הדוגמא של הדבוראים להדגמת התהליך, בכל שיעור ביולוגיה בבית ספר, כך שהייתי מחליף את הלטאות בדבוראים במקרה זה.
שנית, על מנת למזער את כמות המונחים האדומים בקטע, הייתי מוריד את המילה ריסנית ומנסח כך: ..."ואילו חד-תאיים מסוימים כגון הפרוטוזואון Tetrahymena... זה הרבה יותר מדעי ולא גורע מן הטקסונומיות של המיקרואורגניזם.
ועוד: במקום לחכות להכחלת שוניתיים, הייתי עוקף את המגבלה ועולה בדרגה טקסונומית אחת למעלה - דקראים, ואז משנה את הניסוח כך: "דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים הם דיכוגמיים..."
שועל - שיחה 18:34, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
הקטע מעניין, מסכימה עם הצעתו של שועל, אי אפשר קטעים אדומים בהידעת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:37, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
שועל - האם תוכל בבקשה לנסח את הקטע שוב, עם התיקונים שלך, למען ההדיוטות שביננו, שיהיה קל יותר לעקוב אחר ההצעות שלך. תודה מראש. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:49, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
בשמחה:
כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים הם דיכוגמיים, כלומר מסוגלים לשנות את מינם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים, בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. בקרב נציגי הדבוראים מתקיימת רביית בתולים שבה הנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות, ומייצרת צאצאים משובטים של עצמה, ואילו חד-תאיים מסוימים כגון הפרוטוזואון Tetrahymena הם בעלי 7 מינים ויכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.
שועל - שיחה 19:53, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
אני דווקא חושב שחבל להעמיס בקישורים לערכים כללים שלא ממש קשורים בקשר ישיר, למשל פרוטוזואה היא קבוצה ענקית זה בערך לומר שיש בעלי חיים שלהם 7 מינים. אם כבר רוצים לעקוף את עניין אפשר פשוט להוריד את הקישור ולהשאיר את הפסקה המקורית בשחור. Assafn שיחה 13:26, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
להשאיר ללא קישורים זה רע לדעתי משתי סיבות:
  1. זה חוטא למטרה של המיזם
  2. הדיוטות כמוני לא יבינו על מה מדובר ללא קישורים.
• בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 14:17, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מסכימה עם אמיר. הקטע ברור ויש קישורים נכונים לערכים העונים הגדרה בקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:02, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
התקבל אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:33, 5 בנובמבר 2013 (IST)
כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים הם דיכוגמיים, כלומר מסוגלים לשנות את מינם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים, בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. בקרב נציגי הדבוראים מתקיימת רביית בתולים שבה הנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות, ומייצרת צאצאים משובטים של עצמה, ואילו חד-תאיים מסוימים כגון הריסנית Tetrahymena הם בעלי 7 מינים ויכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות. Assafn שיחה 01:53, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

אקדח נשר המדבר[עריכת קוד מקור]

העתקה עם שכתוב קל מהערך נשר המדבר: בעוד שבסרטים ומשחקי וידאו רבים, "נשר המדבר" מוצג כאקדח האולטימטיבי, בעיני אקדחנים רבים הוא מוצר אופנה. אקדח זה גדול מהמקובל ואלגנטי, ולעתים קרובות מצופה בכסף ובעל חריטה. אולם, בשל משקלו קשה לייצבו בעת הירי ולכן קשה לפגוע במטרה. מעבר לזאת המחסנית הגדולה שלו מקשה על אנשים בעלי ידיים קטנות לאחוז באקדח זה כראוי בעת הירי ובשל גודלו של אקדח זה קשה גם להסוות אותו בבגדי האקדחן.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:24, 1 באוקטובר 2009 (IST)

הרחבה וניסוח:
נשר המדבר נחשב לאקדח האולטימטיבי בעיני רבים. דימוי זה עודד בין השאר על ידי הצגתו במשחקי מחשב וסרטים רבים. בעוד שבאקדח אכן מנגנון גז הדומה לזה של רובי סער, יש המחשיבים אותו למוצר אופנה ותו לא. משקלו עלול להכביד על יצובו וגודלו של הנשק, כמו גם של המחסנית, עלולים להפריע להסלקתו ואף לתפעולו על ידי בעלי ידיים קטנות. עיצובו של האקדח נחשב לאלגנטי ואכן נפוצו המקרים בהם האקדח מצופה בכסף ובעל חריטה.
דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:44, 2 באוקטובר 2009 (IST)
דעות?! הפכת את המשמעות של הפסקה במאה שמונים מעלות. אני כתבתי שהאקדח החביב על התסריטאים שנוא על האקדחנים ואתה כתבת שהוא פשוט אקדח מעולה שיש כמה חבר'ה שלא אוהבים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:13, 3 באוקטובר 2009 (IST)
קטע חביב. אני מעדיף את הניסוח של עדו. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 06:00, 3 באוקטובר 2009 (IST)
עדו, לא זו הייתה הכוונה שלי. נסה לנסח משהו בעצמך עם קישורים פנימיים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:11, 3 באוקטובר 2009 (IST)
נשר המדבר מוצג כאקדח האולטימטיבי במשחקי מחשב וסרטים רבים. אולם מדריכי ירי ובעלי אקדחים רבים מחשיבים אותו למוצר אופנה ותו לא. משקלו הרב של נשר המדבר עלול להכביד על יצובו וגודלו של הנשק, כמו גם של המחסנית, עלולים להפריע להסלקתו ואף לתפעולו על ידי בעלי ידיים קטנות. כמו כן, נפוצו המקרים בהם האקדח מצופה בכסף ובעל חריטה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:24, 3 באוקטובר 2009 (IST)
עכשיו זה קצר מדי... (רק תגידו לי כשרמת הנודניקיות שלי עולה יותר מדי) זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:33, 4 באוקטובר 2009 (IST)
אם לא היית מגלה לי שאתה נודניק, לא הייתי שם לב. לגבי האורך, אפשר להגדיל את התמונה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:10, 4 באוקטובר 2009 (IST)
להגדיל את התמונה זה לא רציני. צריך עוד מידע. אולי נכניס לגבי זה שהאקדח הוא לא באמת ישראלי, אלא רק מיוצר בישראל? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:41, 4 באוקטובר 2009 (IST)
אז הוסף בסוף הקטע: "מעבר לזאת, בניגוד למקובל לחשוב, האקדח אינו אקדח ישראלי לכל דבר. הוא פותח ב____ ורק ייצורו נעשה בישראל". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:07, 5 באוקטובר 2009 (IST)
הניסוח המוצע:

תדמיתו של האקדח "נשר המדבר" היא לעיתים מטעה. רבים חושבים על האקדח כישראלי, אך למעשה הוא רק מיוצר על ידי התעשייה הצבאית, ובפועל פותח על ידי חברה אמריקאית. הנשק, שמוצג כאקדח האולטימטיבי במשחקי מחשב וסרטים רבים, נחשב בפועל על ידי מדריכי ירי ובעלי אקדחים רבים למוצר אופנה ותו לא. משקלו הרב של נשר המדבר עלול להכביד על יצובו וגודלו של הנשק, כמו גם של המחסנית, עלולים להפריע להסלקתו ואף לתפעולו על ידי בעלי ידיים קטנות. כמו כן יתרה מזו, נפוצו המקרים בהם האקדח מצופה בכסף ובעל חריטה.

דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:53, 9 באוקטובר 2009 (IST)
הרלווטיות של עניין הכסף והחריטה צריכה להיות ברורה יותר. לכן החלפתי את "כמו כן" ל-"יתרה מזו". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:46, 9 באוקטובר 2009 (IST)
עוד מישהו? בעד/נגד? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:44, 12 באוקטובר 2009 (IST)
לא כזה מעניין.. הציונישיחה 19:14, 13 באוקטובר 2009 (IST)
חברים יקרים. טרם ניסיתי את ידי בכתיבת קטעי הידעת?, אך, כניסיון ראשון, רציתי להציע את הגרסה הבאה:

בתרבות הפופולרית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור, כשהופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה.
המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. אקדח נשר המדבר תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת המיועדת דווקא לאקדחים תופיים. עקב גודלו (כ-27 ס"מ לאורך) ומשקלו (כמעט 1.5 ק"ג) - מימדים הנובעים ממנגנון הירי המיוחד שפותח לירי תחמושת המיועדת לאקדח תופי, האקדח קשה לתפעול בידי יורה שאינו בעל ידיים גדולות והרתע רב העוצמה מקשה על ירי רצוף של מספר רב של כדורים.
כמות הכדורים המועטה במחסנית - 7 עד 9 כדורים (תלוי בקוטר), יחד עם הרתע הרב שלו וגודלו הופכים את האקדח ללא יעיל למטרות של הגנה עצמית, בעוד שלצורכי ציד, מנגנון הירי הייחודי מהווה דווקא חיסרון לעומת האקדחים התופיים, הפשוטים והאמינים יותר.
ג'ף קופר, הגורו האגדי של עולם האקדחים, אשר בחן את ה"נשר" אי שם בשנות ה-80 של המאה ה-20, סיכם זאת במילים "זהו פתרון מצויין לבעיה שאינה קיימת"...

לגבי העובדה שהאקדח תוכנן בארה"ב - זה ממש לא משנה, הוא מוכר בכל העולם כאקדח ישראלי, והחברה שתכננה אותו, מגנום ריסרצ', מרגישה "מאוד בנוח" לשווק אותו ככזה, עם סמל התעשיה הצבאית מוטבע על ידית האחיזה.
צנטוריון - שיחה 00:10, 21 באוקטובר 2009 (IST)
בכלל לא רע עבור נסיון ראשון - תפסת שחשוב להפתיע את הקורא ועשית את זה. גם עלית על העובדה שהפרטים על מקום ייצור האקדח אינם ממש חלק אינטגרלי מהקטע. הפרטים האלה מצויים שם משום שבעלדיהם הקטע היה קצר מדי. כעת, כשיש לך מספיק ידע כדי למנוע מאתנו לגלוש לתפלות, נסה לסדר את המידע שלך שיהיה באורך ובצורה של פסקה בודדת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:34, 21 באוקטובר 2009 (IST)
זה חייב להיות פסקה אחת? עשיתי סידור מחדש - את משפט הפתיחה אפשר לקצר (להסיר את שמות הסרטים) אבל לדעתי הוא חייב להיות נפרד בכל מקרה. את עיקר המידע הכנסתי בפסקה את מרכזית. משפט הסיכום הוא אנקדוטה מאוד נחמדה - קראתי אותה לפני שנים בכתבה על ה"נשר" שפורסמה בגליון של "בלייזר" (באיזה יום מאוד משועמם במהלך שירותי הצבאי) ומאז כל פעם שאני רואה אותו אני נזכר במשפט הזה... אבל אם אתם מתעקשים על פסקה אחת אפשר להעיף את זה (אפשר גם לבטל את מעבר השורה, כך שהמשפט יהיה האחרון בפסקה).
כמו כן, נמעתי מלפרט בדיוק את כל נושא החסרונות - הוא גדול ולכן לא נתין להסתיר אותו, הוא כבד ולכן קשה לאיזון, מנגנון הירי מבוסס על מנגנון של רובי סער רק שהוא בנוי בצורה הרבה יתר מאסיבית כדי להתמודד עם הלחצים האדירים של תחמושת מגנום בהשוואה לתחמושת רוס"ר (5.56 נאט"ו למשל), ועוד ועוד - פשוט כי אין מקום... אני מרגיש שסיפקתי את "עיקר הסחורה". אפשר לנסות לדלל את הקטע קצת יותר אבל הוא עלול להיות יותר מבלבל מכל דבר אחר...
הגרסה החדשה:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. אקדח זה הוא כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת המיועדת במקור לאקדחים תופיים. עקב אורכו (כ-27 ס"מ) ומשקלו (כמעט 1.5 ק"ג) ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד לו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. מסיבות אלה, ועקב כמות הכדורים הקטנה במחסנית - 7 עד 9 כדורים (תלוי בקוטר), האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. בנוסף, גם לציד הוא אינו נחשב יעיל משום שהמנגנון הייחודי לו מסרבל אותו ומקטין את אמינותו ביחס לאקדחים התופיים. ג'ף קופר(אנ'), המומחה הנערץ של עולם האקדחים, טען בשנות ה-80 של המאה ה-20, על נשר המדבר כי הוא "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".

צנטוריון - שיחה 04:34, 21 באוקטובר 2009 (IST)
זו כן פיסקה אחת. סימני מעבר הפיסקה שלך מיותרים. כעיקרון, פיסקה מכילה משפט פתיחה (בנושא אחד), משפטי תקבולת או התפתחות (בנושא שמשפט הפתיחה הוביל אליו) ומשפט יציאה או משפט מסקנה (מוביל החוצה מהנושא של אמצע הפיסקה). אצלינו, בקטעי הידעת, זה מאוד מקובל להכפיל את משפט הכניסה כדי להדגיש את הניגוד שלו למשפטי התקבולת (או ההתפתחות). ברשותך, אני מוחק את ההפרדה לפיסקאות.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:51, 21 באוקטובר 2009 (IST)
הורדתי קצת חזרות והחלפתי ביטויים ארוכים במלל פשוט. כעת הקטע הוא באורך כ-140 מילה שזה בהחלט בסדר. כעת יש לי שאלה על פרט טכני. מה גרם מלחתחילה לפתח אקדח חצי אוטומטי עם תחמושת של אקדח טופי. האם לפיתוח אקדח כזה עבור תחמושת כזו המומחה קרא "פיתרון לבעיה שאינה קיימת"?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:06, 21 באוקטובר 2009 (IST)
אחד היתרונות העיקריים של אקדחים תופיים הוא היכולת לירות תחמושת מתוגברת - כלומר בעלת כמות אבק שריפה גדולה יותר - לעומת אקדחים חצי-אוטומטיים "רגילים" הטווח היעיל של אקדח חצי אוטומטי "רגיל" (9 מ"מ, 45. קולט או דומים עם קנה באורך "סטנדרטי" שבאקדחים מודרנים עומד על סביב ה-4 אינץ') הוא כ-50 עד 60 מטר. הטווח היעיל של אקדח תופי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום (יש תחמושות מתוגברות נוספות אשר יותר חלשות ממגנום - 38. ספיישל) בעל קנה בסיסי לאקדחים מסוג זה (6 אינץ') הוא כ-150 ואף 170 מטר (הארכה של הקנה מגדילה את הטווח והדיוק - יש קנים באורכים של 10 ואף 14 אינץ'). הסבר נוסף על ההבדלים בין סוגי התחמושת תוכל לקרוא כאן (בנוסף, מצויינת שם האנקדוטה על ג'ף קופר). הרעיון מאחורי אקדח חצי-אוטומטי שיירה תחמושת מתוגברת נועד להתגבר על היתרון הזה של האקדחים התופיים (אגב - נשר המדבר בהחלט לא היה הראשון לנסות - כפי שתוכל לקרוא כאן).
היתרון בטווח היעיל (ובעוצמת הפגיעה) מספק לאקדחים התופיים יתרון ברור לציד, אבל חסרון בהגנה עצמית (קושי בהנפת הנשק, קושי בהסתרה בגלל הגודל, קושי בירי רצוף בגלל הרתע ועוד ועוד) - הניסיון לייצר אקדח חצי-אוטומטי שיורה תחמושת מגנום יוצר נשק עם אותו יתרון בציד...ואותם חסרונות בהגנה עצמית - ומכאן "פתרון מצויין לבעיה שאינה קיימת" - האקדחים התופיים מספקים את כל מה שצריך לציד - האקדח החצי אוטומטי רק מוסיף מנגנון מתוחכם עם סיכון שהוא ייתקע... אם זאת, אין זה נכון לומר שהאקדח "לא יעיל לציד" - הוא מאוד יעיל לצייד והעובדה שהוא נושא יותר כדורים מתופי (7 עד 9 לעומת 5 עד 6 בתוף) והחלפת המחסנית המהירה הם יתרונות ברורים, רק שבציד אתה לא ממש צריך אותם (אתה בד"כ לא מותקף על ידי יותר מדוב אחד). היתרונותך של כמות הכדורים והחלפת המחסנית מאוד יעילים בירי תחרותי לעומת זאת. בנוגע למנגנון הירי שלו - המנגנון אמין ביותר, אבל גם שעון שוויצרי נתקע מידי פעם - באקדח תופי פשוט אין מנגנון (לפחות במובני מנגנון הירי של אקדחים חצי-אוטומטיים - זה רק פטיש...) כך שאין מה שיתקע (בכלל!) - זה לא שהאקדח מסורבל ולא אמין - פשוט באקדח תופי אמינות המנגנון היא (כמעט) לא שיקול. על נושא הציד אמר ג'ף קופר את מה שאמר.
גרסה משופרת (שמדגישה את הנושא):

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. האקדח תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת רבת עוצמה המיועדת לשימוש באקדחים תופיים ומעניקה להם יתרון בטווח הירי ובעוצמת הפגיעה על פני אקדחים חצי אוטומטיים. ה"נשר" נועד לאמץ יתרון זה, אך עקב אורכו (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג), ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד שלו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. מסיבות אלה, האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. בציד, לעומת זאת, מהווה מנגנון הירי הייחודי דווקא חיסרון לעומת האקדחים התופיים, הפשוטים יותר. על זאת אמר ג'ף קופר(אנ'), הנחשב למומחה המוביל של עולם האקדחים, אשר הוזמן במיוחד לארץ בכדי לבחון את ה"נשר", כי זהו "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".

סה"כ 150 מילים. השמטתי את האזכור על כמות הכדורים במחסנית מאחר וזו נקודה פחות חשובה להגנה עצמית - אנשים מגינים עם עצמם גם עם אקדחים תופיים, עם 6 ו-5 כדורים. צנטוריון - שיחה 17:02, 21 באוקטובר 2009 (IST)
אהבתי, רק לא בטוח לגבי התוספת "הנערץ" למסטר קופר... • עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה מרענן מומלצים 17:06, 21 באוקטובר 2009 (IST)
לבקשתו של עודד - "נערץ" הוחלף במשהו יותר...סטנדרטי... צנטוריון - שיחה 17:10, 21 באוקטובר 2009 (IST)
אני לא אוהב את הקטע הזה משני טעמים. הראשון הוא שאין לו איזשהי פואנטה חזקה מדי. כלומר "זה נחשב בתרבות פופלרית לטוב, ובעצם זה לא", בסדר, זה נכון לכל דבר שנראה מרשים ולא עובד טוב. רוב האנשים בכלל לא מקירים את האקדח, אז זה לא יפתיע אותם, האנשים שמכירים, בטח גם יודעים שהוא מסורבל. העניין השני הוא, אני לא חושב שזה נושא דווקא שצריך להופיע בעמוד הראשי. זה לא הנושא שהכי חשוב בעיני להפיץ בין הקוראים. לסיכום, אם היה כאן קטע הידעת? מעולה על אקדחים, מילא, לא הייתי מתנגד כלל, אבל כיוון שהוא בינוני, עדיף להשאיר מקום לקטעים הפותחים את הקוראים לתרבות, מדע, היסטוריה, אמנות וכו'. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:16, 21 באוקטובר 2009 (IST)
אני חושש שבנוגע למי שמכירים או לא מכירים - אתה טועה. כמעט בכל סרט פעולה וכל משחק פעולה למחשב שמכבד את עצמו (וגם כאלה שלא) הופיע לפחות אקדח נשר המדבר אחד - המטריקס, counter strike, fallout, ארנולד שוורצנגר מאוד אוהב להשתמש בו והרשימה עוד ארוכה. בכל מקום שבו רוצים להדגיש את אכזריותו של הבנאדם הרשע בסרט- נותנים לו "נשר המדבר", וכל פעם שרוצים לתת לך אקדח "יותר טוב" במשחק מחשב - רוב הסיכויים שזה יהיה "נשר המדבר". הרבה מאוד אנשים מכירים את הנשק - ולא יודעים שהם מכירים אותו - כמובן שלקטע הידעת תצורף תמונה ואנשים יזהו את התמונה ויגידו "אה! אז זה נשר המדבר!" - האנשים האלה, שמכירים אותו מהקולנוע, לא ממש יודעים שמדובר במפלצת כבדה ולא ממש נוחה לירי - זה ידוע רק לחברים ב"קהילת האקדוחנים" בישראל, שהיא קטנה למדי בגלל חוקי הנשק בארץ.
בקשר ל"זה בינוני" או "זה ממש ענק!" - זה כבר עניין של טעם. אני חושב שזה מאוד מעניין, אתה חושב שזה שטויות. יש אדם שממונה על מיזם הידעת - שהוא יחליט... אני ראיתי שמנסים לכתוב קטע על ה"נשר" ורק באתי לעזור.
והנה התמונה:
Mark XIX Desert Eagle
צנטוריון - שיחה 17:34, 21 באוקטובר 2009 (IST)
הנה רשימה יותר מלאה ב-IMFDB של מדיות בידור בהן הופיע נשר המדבר, בצרוף תמונות צד אפילו טובות יותר... צנטוריון - שיחה 17:45, 21 באוקטובר 2009 (IST)
לגבי הפואנטה, הרבה הפואנטות של קטעי הידעת הן די דומות: מקרובל לחשוב א', אך האמת היא ב'. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:00, 21 באוקטובר 2009 (IST)
עוד גרסה:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. זהו אקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום המיועדת לשימוש באקדחים תופיים והאקדח אינו נהנה מיתרונות האקדחים החצי אוטומטיים בהגנה עצמית ואינו נהנה מיתרונות תחמושת המגנום בציד. תחמושת המגנום אומנם מגדילה את טווח הירי ועוצמת הפגיעה. אולם, המנגנון הייחודי ל-"נשר" הופך אותו למסורבל מדי עבור ציד ומאלץ אותו להיות בעל מימדים המקשים על תפעולו בהגנה עצמית. אורכו הקיצוני של ה-"נשר" (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג) מקשים את תפעולו בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע שלו מקשה על ירי ממושך. על זאת אמר ג'ף קופר(אנ'), הנחשב למומחה המוביל של עולם האקדחים כי זהו "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת". - 139 מילים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:22, 21 באוקטובר 2009 (IST)

עדו היקר. אני לא מתכוון לפגוע אבל, קודם דיברתי על כל שאם נקצר יותר מידי הפסקה עלולה להיות יותר מבלבלת מכל דבר אחר. אני חושש שהגרסה שלך יוצרת בדיוק את זה. מהגרסה שלך נוצרות מספר טעויות:
  1. נשר המדבר לא מסורבל מידי לציד - להיפך, הוא אפילו די נוח למטרה זו - אם אתה מאומן מספיק בשימוש בו (אבל זה נכון לכל אקדח גדול המשמש לציד).
  2. הוא בכל מקרה לא "יותר מסורבל" מהאקדחים התופיים המשמשים לציד (דוגמת הרוגר רדהוק והקולט פייתון)
  3. בהגנה עצמית - ה"נשר דווקא כן נהנה מהיתרונות של אקדחים חצי אוטומטיים בהגנה עצמית (דריכה "אוטומטית" לאחר כל ירי, הקלות של טעינת מחסנית) - החסרונות מהם הוא סובל הם החסרונות של כל האקדחים הגדולים (תופיים וחצי אוטומטיים כאחד) שהופכים אותם ללא יעילים להגנה עצמית - חוסר יכולה הסתרה, רתע גדול, הצורך להניף מפלצת של קילו-וחצי.
  4. היתרונות של תחמושת המגנום הן טווח ועוצמת פגיעה (כושר עצירה) - גם בציד וגם בהגנה עצמית
  5. אורך הנשק מקשה על ההסתרה, על ההנפה ועל האיזון לירי (לכיוון) - גודל הקת (שלא מצויין) הוא המקשה על התפעול בידים שאינן גדולות מספיק לאחוז בנשק.
שני הפרטים היחידים המיוחדים ב"נשר המדבר" הם הפופולריות שלו, בגלל "הופעותיו" הרבות בתעשיות הבידור (והסיבה שאנו כותבים את הידעת הזה) ומנגנון הירי שלו המבוסס על זה של רובי סער (שפשוט אין מקום לציין זאת בקטע - כדי לשמור על קומפקטיות).
אני לא יודע מה מפריע לך בגרסה שלי - אבל אם תגיד לי אשמח לעשות את השיפורים המתאימים כדי שנגיע לעמק השווה. שלך צנטוריון - שיחה 22:39, 21 באוקטובר 2009 (IST)
קודם כל, לא נפגעתי. הצעתי הצעה ולקחתי בחשבון את זה שהיא עשויה שלא להתקבל. אמשיך את תגובתי כשאהיה ערני יותר. לילה טוב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:54, 22 באוקטובר 2009 (IST)
אני חושב שהדגשים שצנטוריון העלה חשובים לקטע הזה, במיוחד בנושא של הגנה עצמית. בנושא הזה יש פשוט הרבה מאוד אקדחים שהם הרבה יותר טובים למטרה הזאת, אבל הם לא נהנים מהפופולריות הזאת. (אולי הגלוק 17/19 אבל זה בגלל שהוא כביכול לא נראה במכונות שיקוף כי הוא עשוי (הצינה) מפולימר ולא ממתכת). yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםדרוש אחראי חדש למיזם הערכים היתומים. 16:45, 22 באוקטובר 2009 (IST)
העניין של הגלוק יכול להיות מעניין - הרבה אנשים חושבים שהגלוק לא מופיע במכונות שיקוף כי הוא מפלסטיק - בפועל, האקדח כן מופיע - גם אם כצללית שקופה למחצה בצורה של אקדח, ובנוסף - הקנה והמנגנון של האקדח הם ממתכת - והם מופיעים מאוד בברור (בתוך הצללית השקופה למחצה). מה שכן, אפשר, לכאורה, להתקין מנגנון ירי וקנה פלסטיים (או פולימריים) ואז האקדח לא יפעיל מגנומטרים (מכשירים המגלים סטייה בשדה המגנטי כתוצאה מגוף מתכתי במרחב אותו הם סורקים), אבל האקדח עדיין יופיע במכונות שיקוף (שוב - כצללית שקופה למחצה). במצב כזה הירי ישחוק את הקנה והמנגנון במהירות והאקדח יפסיק לירות אחרי עשרות בודדות של כדורים (לא יותר ממחסנית או שתיים). צנטוריון - שיחה 18:22, 22 באוקטובר 2009 (IST)

שבירה ותמצית הפרקים הקודמים[עריכת קוד מקור]

הקטע אורכב על ידי, אך עדו ביקש הזדמנות חוזרת. כיוון שזה ארוך אני מתמצת כאן את הנושא:

ישנם שני נוסחים מוצעים (למטה) - האחד של עדו והאחר של צנטוריון. יפתח (הציוני) לא אהב במקור את הרעיון, אך לא נימק במיוחד, נינצ'ה לא חושב שזה מתאים לעמוד הראשי. אני מזכיר לכולם שאנו לא עוסקים בהצבעות אלא בדיון, אז לא לראות בקולות אלו כמשהו שסותם הגולל, ומנגד לא להתעלם מהם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:25, 26 באוקטובר 2009 (IST)

  • הקטע של צנטוריון:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. האקדח תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת רבת עוצמה המיועדת לשימוש באקדחים תופיים ומעניקה להם יתרון בטווח הירי ובעוצמת הפגיעה על פני אקדחים חצי אוטומטיים. ה"נשר" נועד לאמץ יתרון זה, אך עקב אורכו (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג), ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד שלו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. מסיבות אלה, האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. בציד, לעומת זאת, מהווה מנגנון הירי הייחודי דווקא חיסרון לעומת האקדחים התופיים, הפשוטים יותר. על זאת אמר ג'ף קופר(אנ'), הנחשב למומחה המוביל של עולם האקדחים, אשר הוזמן במיוחד לארץ בכדי לבחון את ה"נשר", כי זהו "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".

  • הקטע של עדו:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. עקב אורכו הרב של ה"נשר" ביחס לאקדחים אחרים (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג), ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד שלו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. הוא גם קשה להסלקה בבגדים. מסיבות אלה, האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. ה-"נשר" תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת רבת עוצמה המיועדת לשימוש באקדחים תופיים ומעניקה להם יתרון בטווח הירי ובעוצמת הפגיעה על פני אקדחים חצי אוטומטיים. על זאת אמר מומחה האקדחים ג'ף קופר(אנ'), כי ה-"נשר" הוא "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:57, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אני מעדיף את הקטע של צנטוריון, הוא מסביר מדוע הגודל והמשקל הכרחים ומדוע קשה לתפוס את האקדח, אצל עדו הקטע מופיע בסוף, זה מאבד את המומנטום של הקטע • עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה מרענן מומלצים 23:24, 27 באוקטובר 2009 (IST)
אני כמובן מעדיף את הניסוח שלי. אבל אם שלי לא מתקבל, אז של צנטוריון בהחלט הרבה יותר טוב מויתור על הקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:42, 27 באוקטובר 2009 (IST)
אני לא חושב שאני צריך להביע את דעתי כאן, מאחר ואני כתבתי את אחת הגרסאות, אבל לבקשתו של זהר, אני כמובן מעדיף את הגרסה שלי. צנטוריון - שיחה 18:22, 31 באוקטובר 2009 (IST)
התקבל הקטע של צנטוריון. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

חוק דולבר[עריכת קוד מקור]

סתם ערך מגניב ובר פיתוח להידעת. הידרו - שיחה 23:29, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

הערך נראה לי קצר מדי כדי שיהיה הנושא המרכזי והבלעדי של קטע הידעת. תומר - שיחה 23:40, 5 בספטמבר 2012 (IDT)
אפשר בהחלט לקחת את כל הקצרמר הנל, כמעט כפי שהוא ולהפוך אותו לקטע "הידעת". הוא מנוסח בדיוק כמו קטע מהסוג הדרוש. בבקשה:
Snowytreecricket.JPG

חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם הוא מספר הצרצורים בדקה ו- היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר:

.

כל הפרטים מהמין הטקסונומי, שדולבר חקר, מצרצרים בקצב המתואר בנוסחה. אך דולבר לא ציין את שם המין הזה ומשערים, שהוא בדק את המין Oecanthus fultoni. מין זה שייך למשפחת הצרצריים, אך אינו צרצר אלא צרשיח. יש מעט שוני בין מיני וסוגי הצרצריים בקצב צרצורם, אולם החוק מתאר בקירוב טוב את כל הצרצריים. לצרצר מצוי, החוקר מקורב עד כדי מעלת צלזיוס אחת.

94.159.183.179 21:32, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
בהחלט הפיקנטיות המתאימה לקטע "הידעת". emanשיחה 23:15, 23 באוקטובר 2015 (IDT)
תודה. 94.159.171.90 00:33, 7 בנובמבר 2015 (IST)
יש כאן כמה אי דיוקים. הסוג הטקסונומי Oecanthus אמנם שייך למשפחת הצרצריים אך אינו צרצר "אמיתי" אלא צרשיח. הצרצרים האמיתיים כפי שאנו מכירים אותם מכונים לרוב צרצרי שדה ואצלם הנוסחה רק מקורבת ולא מדוייקת עד כדי סטייה של מעלה. Assafn שיחה 01:42, 5 בדצמבר 2015 (IST)
האם התיקון שלי מרצה אותך? 94.159.171.58 16:43, 5 בדצמבר 2015 (IST)
הייתי מנסח את זה כך:
Snowytreecricket.JPG

חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם הוא מספר הצרצורים בדקה ו- היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר:

.

לפי דולובר, הצרצרים שחקר צרצרו בקצב התואם את הנוסחה אך דולבר לא ציין במחקרו את שם המין. ההשערה היא שמדובר בצרשיח מהמין Oecanthus fultoni. יש מעט שוני בין מיני הצרצריים בקצב צרצורם, המאפשר תקשורת יחודית לכל מין, אולם החוק מתאר קירוב סביר של כמעלת צלזיוס את רוב מיני הצרצרים.

Assafn שיחה 21:48, 5 בדצמבר 2015 (IST)

סבבה. רק הייתי כותב "ההשערה היא שמדובר לא בדיוק צרצר אלא בצרשיח" במקום "ההשערה היא שמדובר בצרשיח". 94.159.182.104 12:48, 8 בדצמבר 2015 (IST)
במה עדיפה הנוסחה הזו על ? עוזי ו. - שיחה 17:32, 8 באפריל 2016 (IDT)
בשום דבר, שאני מעלה על דעתי. 94.159.146.4 16:33, 14 באפריל 2016 (IDT)
Snowytreecricket.JPG

חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם הוא מספר הצרצורים בדקה ו- היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר:

.

לפי דולובר, הצרצרים שחקר צרצרו בקצב התואם את הנוסחה אך דולבר לא ציין במחקרו את שם המין. ההשערה היא שמדובר בצרשיח מהמין Oecanthus fultoni. יש מעט שוני בין מיני הצרצריים בקצב צרצורם, המאפשר תקשורת יחודית לכל מין, אולם החוק מתאר קירוב סביר של כמעלת צלזיוס את רוב מיני הצרצרים.

31.154.156.167 10:52, 23 באפריל 2016 (IDT)

עוזי ו. השתרבבה כאן טעות, לא . חוץ מזה בגרסה שהוצעה הושמט ה"TC". בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 15:41, 23 ביוני 2016 (IDT)
לא: . עוזי ו. - שיחה 16:28, 23 ביוני 2016 (IDT)
אופס. אבל בכל זאת הושמט ה"TC". האם זו הייתה כוונתך? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 16:31, 23 ביוני 2016 (IDT)
תיקנתי. עוזי ו. - שיחה 12:02, 26 ביוני 2016 (IDT)
אני אוהב את הקטע. אני בעד לקבל אותו, אבל הוא לא יוצג עד שלא יכתב הערך צרשיח. אני לא מתלהב להעביר את הקטע לרשימת הקטעים להכחלה, פשוט כי שם הם נשכחים, וחבל. אשמח אם מישהו יכתוב ערך. במידה ולא יכתב, אקבל את הקטע ואעביר לרשימת הקטעים הממתינים להכחלה, בעוד שבוע שבועיים. חמויישֶה - שיחה 13:52, 26 ביוני 2016 (IDT)
כיצד אומרים "צרשיח" באנגלית? והאם אפשר להוסיף את הבקשה לערך צרשיח אל רשימת הערכים הדחופים? 31.154.162.37 15:24, 26 ביוני 2016 (IDT)
אינני יודע, וכן. אם אתה מוסיף לרשימת הדחופים תוכל לנמק שהערך נדרש להשלמת קטע הידעת. חמויישֶה - שיחה 16:06, 26 ביוני 2016 (IDT)
אני לא יכול להוסיף כלום לרשימת הדחופים, בעצמי, כי אני אנונימי. 77.127.22.193 12:53, 19 ביולי 2016 (IDT)
צרשיח באנגלית - Oecanthus pellucens (אנ'). חמויישֶה - שיחה 16:08, 30 בנובמבר 2016 (IST)

הצעות שיש להמשיך לדון בהן[עריכת קוד מקור]

הגיבור שואף השלום[עריכת קוד מקור]

אלווין ק. יורק

סמל אלווין ק. יורק (1887 - 1964) היה אחד מן החיילים המעוטרים ביותר בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. הוא גם היה פציפיסט מוצהר, לאור אמונתו הדתית. מפקדיו של יורק, שגם היו נוצרים אדוקים, שכנעו אותו בצדקת המלחמה. במהלך המלחמה הסתער יורק בראש קבוצת חיילים על עמדות של מכונות יריה גרמניות, הרג 38 חיילים גרמניים ושבה 132 נוספים, וכן לכד 32 מכונות יריה. תוך כדי הלחימה לא הפסיק יורק לצעוק לחיילים הגרמניים שייכנעו, שכן לא רצה להרוג יותר חיילי אויב. על פעולתו זכה במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר של ארצות הברית, וכן בצלב השירות המצוין, בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי, ובעיטורים נוספים רבים.

מקור: הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 20:58, 28 במרץ 2011 (IST)

הידעת הזה לא יהיה מושלם בלי איזכור של הסרט "סרג'נט יורק" עם גרי קופר משנת 1941. פומפריפוזה - שיחה 12:59, 30 במרץ 2011 (IST)
חובה שיהיה עליו ערך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:08, 30 במרץ 2011 (IST)
הועלה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 14:03, 30 במרץ 2011 (IST)
חובה גם שיהיה ערך על אלווין יורק עצמו. תומר - שיחה 14:05, 30 במרץ 2011 (IST)
אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. נראה שיש תמיכה בקטע. לאחר הכחלת הערכים הרלוונטים יוחזר הקטע לדיונים למקצה שיפורים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:15, 16 במאי 2012 (IDT)
הערך על יורק נכתב. יואב ר. - שיחה 21:57, 16 ביוני 2012 (IDT)

Not Unix[עריכת קוד מקור]

(קטע בענייני מחשבים שאני מקווה שלא יהיה טכני מדי מדי. אני מקווה שלפחות משחקי המילים יהיו מובנים לקהל הרחב.)

שמן של מספר תוכנות, כגון תוכנת העריכה הגרפית GIMP והמהדר GCC, הוא ראשי תיבות שמתחילים באות G. האות G בשניהם היא קיצור של GNU, פרויקט שנולד בשנת 1983 כדי ליצור מערכת דומה במקצת למערכת ההפעלה Unix. השם "GNU" הוא ראשי תיבות רקורסיביים שפירושם GNU's Not Unix (‏GNU איננה Unix). מכאן, בעצם, שה־G הייתה יכולה להיות מוחלפת בכל אות אחרת. שלוש שנים לפני כן, ב-1980, יצר דגלס קומר מערכת פשוטה דמוית-יוניקס בשם XINU, שם שמשמעותו היא XINU Is Not UNIX (‏XINU אינו UNIX), אך הוא גם "UNIX" בהיפוך אותיות. לעומת זאת, השם XNU, של ליבת מערכת Mac OS X, הוא דווקא ראשי תיבות רגילים של X's Not Unix (‏X אינו Unix).

Tzafrir - שיחה 17:46, 28 בפברואר 2011 (IST)

נחמד. קלונימוס - שיחה 20:35, 20 באפריל 2011 (IDT)
נחמד, אבל צריך לערוך. תומר - שיחה 20:45, 14 במאי 2011 (IDT)
אז קדימה לערוך! ‏עמיחישיחה 22:12, 15 במאי 2011 (IDT)
תערכו או שאני מארכב. ‏עמיחישיחה 23:30, 23 במאי 2011 (IDT)
ערכתי את הקטע. נותרה בעיה אחרת (בעצם שתי בעיות): הערכים דגלס קומר ו-XNU לא קיימים. תומר - שיחה 12:08, 24 במאי 2011 (IDT)
מישהו מרים את הכפפה להכחיל? או שנארכב? ‏עמיחישיחה 10:32, 1 ביוני 2011 (IDT)

אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. אם יוכחלו הערכים הדרושים, יוחזר הקטע לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:56, 17 במאי 2012 (IDT)

Every Breath You Take[עריכת קוד מקור]

סולן להקת "הפוליס", סטינג, בשנת 2009
"Every Breath You Take" הוא מלהיטיה המצליחים והזכורים ביותר של להקת הרוק הבריטית "הפוליס", שיצא בשנת 1983. הלחן של השיר נשמע כמו של שיר אהבה, ועל כן רבים חשבו שמדובר בשיר רומנטי ואופטימי, דבר שתסכל את מחברו, סולן הלהקה - סטינג, שאמר כי השיר עוסק בכלל במעקב אובססיבי ובקנאה כלפי אהובה לשעבר. המילים הפותחות את השיר הן "בכל נשימה שתנשמי, ובכל צעד שתעשי, בכל קשר שתפרקי, בכל צעד שתעשי, אצפה בך".

האסמכתא היא הערך האנגלי הממוסמך en:Every Breath You Take, בפסקה Origins and songwriting. נכתב בעקבות הודעה זו של אמיר. אם כי אני תוהה עד כמה העניין מוכר.
קטעים נוספים שניתן לכתוב עליהם בעניין רוק הם אולי קטע הידעת על גיטרה מרובת צווארות (אנ') (שייתכן שגם היא נושא מוכר), ויש גם כמה קטעים יפים בפורטל:רוק/הידעת?, למשל פורטל:רוק/הידעת?/11. תומר - שיחה 19:17, 28 במאי 2012 (IDT)

אני תוהה ביני לבין עצמי האם זה דורש ערך על השיר. בברכה, Amirki ‏ 17:07, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. תומר - שיחה 11:56, 2 בספטמבר 2012 (IDT)
לדעתי עדיף שיהיה ערך אבל לא מתאים לי לכתוב. ‏ישרוןשיחה 19:33, 13 באוקטובר 2012 (IST)

אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. תומר - שיחה 10:24, 6 בנובמבר 2012 (IST)

הקצרים[עריכת קוד מקור]

  • השר הקצר
ויקטור בריילובסקי היה שר במשך חמישה ימים בלבד, התקופה הקצרה ביותר בתולדות המדינה. מתאים ל"הידעת?" אם כן - ארחיב! ‏עמיחישיחה 13:24, 23 בפברואר 2011 (IST)
יכול להיות מעניין במסגרת השוואתית - מי היה התקופה הארוכה ביותר בממשלה (יוסף בורג?), מי היה התקופה הארוכה ביותר באותו משרד (בכור שטרית?), או אולי באזכור של, למשל, ארבע התקופות כהונה הקצרות ביותר וכל אחת עם סיבת הסיום שלה, מה שיאפשר להפנות לערכים "מקצועיים" יותר בתחום הפוליטי כמו אי אמון וכו'. ‏Wierzba‏ • שיחה • 13:31, 4 באפריל 2011 (IDT)
  • ראש הממשלה הקצר
לכבוד כתיבת הערך צ'ארלס טאפר, אני מחזיר את הקטע הזה מן הארכיון:
שנכתוב משהו על צ'ארלס טופר, שהיה ראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים, הפסיד בבחירות וסירב לפנות את מקומו? הבעייה שאין עליו ערך בעברית, אבל ערך שמן באנגלית (אנ')עמיחי 23:47, 2 בדצמבר 2008 (IST)
תתחיל בהצעה לקטע. חגי אדלרשיחה • חג חנוכה שמח! • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ו בכסלו ה'תשס"ט • 17:49, 23 בדצמבר 2008 (IST)
דיון מת. חגי אדלרשיחהל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בטבת ה'תשס"ט • 10:13, 31 בדצמבר 2008 (IST)
אז מה אתם אומרים? מספיק "בשר" לקטע אחד או לצרף לקטע אחר (למשל הקודם)? ‏עמיחישיחה 22:22, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

טיוטה ראשונית לאיחוד שני הקטעים הקודמים[עריכת קוד מקור]

אני זוכר אנקדוטה שקראתי אצל עמית סגל שתוסיף בשר לקטע. אחפש אחרי שבת:

צ'ארלס טאפר כיהן כראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים בלבד, ולאחר שהפסיד בבחירות סירב לפנות את מקומו. תקופת הכהונה שלו הייתה ארוכה מאד יחסית לחמשת הימים בהם כיהן ויקטור בריילובסקי כשר בממשלת ישראל.

עמיחישיחה 16:43, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

לא משהו לדעתי. תומר - שיחה 13:00, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
חכה. תהיה תוספת. ‏עמיחישיחה 13:52, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
ובעקבות הציוץ הוויקיפדי הזה - אפשר וכדאי להוסיף לקטע את פדרו לסקורן (אנ') שכיהן כנשיא מקסיקו במשך 15 - 56 דקות בלבד. ואם כבר - אז גם את דיזודאדו קאבלו (אנ') שכיהן כנשיא ונצואלה מספר שעות ומלך צרפת לואי התשעה עשר שמלך כעשרים דקות לאחר שאביו שארל העשירי, מלך צרפת ויתר על הכתר עד שהוא עצמו ויתר גם הוא על הכתר. ‏עמיחישיחה 13:58, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
אגב, האנקדוטה של עמית סגל היא שביום שבו נכנס בריילובסקי לתפקידו, פרצה שריפה בלשכה שלו, כך שהוא כמעט ולא נכנס ללשכת השר. ‏עמיחישיחה 13:58, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
נחמד אבל אדום מידי. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:18, 12 בנובמבר 2013 (IST)
אז נכחיל! ‏עמיחישיחה 11:31, 13 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
יש כאן קטע מקורי והצעות להרחבה. יש לכתוב קטע כולל מגובש כדי שנדע על מה דנים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:31, 23 בנובמבר 2013 (IST)

הצעה לקטע[עריכת קוד מקור]

צ'ארלס טאפר כיהן כראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים בלבד, ולאחר שהפסיד בבחירות סירב לפנות את מקומו. תקופת הכהונה שלו הייתה ארוכה מאד יחסית לחמשת הימים בהם כיהן ויקטור בריילובסקי כשר בממשלת ישראל, והוא אף לא זכה להיכנס ללשכת השר, עקב שריפה שפרצה בבניין. אנשים נוספים שכיהנו תקופה קצרה מאד בתפקידם היו פדרו לסקורן (אנ') שכיהן כנשיא מקסיקו במשך 15 - 56 דקות בלבד, דיזודאדו קאבלו (אנ') שכיהן כנשיא ונצואלה מספר שעות ומלך צרפת לואי התשעה עשר שמלך כעשרים דקות בלבד.

טיוטה ראשונית להערותיכם המועילות. ‏עמיחישיחה 20:57, 23 בנובמבר 2013 (IST)

בהחלט מעניין. לא ברור מהקטע כמה דקות כיהן לסקורן. האם יש דרך להוסיף בלי שהקטע יהיה ארוך מידי את סיבת התקופה הקצרה? וכמובן אם הקטע יתקבל יהיה צורך להכחיל את האדומים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:26, 23 בנובמבר 2013 (IST)
עמיחי, לא התייחסת להערותיי. כרגע במצבו יש בעיה עם הקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:44, 4 בדצמבר 2013 (IST)
כולם שימשו בתפקידם זמן קצר (הכל מפורט בערכים האנגליים, שחייבים לתרגמם לפני העלאת הקטע. יש כמה גרסאות לגבי כמה דקות כיהן לסקורן. אפשר לכתוב "פחות משעה" או משהו דומה. לואי התשעה עשר מלך עשרים דקות - בין הזמן שאביו ויתר על הכתר לזמן שהוא ויתר על הכתר. ‏עמיחישיחה 12:51, 4 בדצמבר 2013 (IST)
לגבי לסקורן, עדיף לכתוב "פחות משעה", כדי לא לבלבל את הקורא. ויש כמובן להוסיף את הסיבה לתקופה הקצרה של כל אחד. בקיצור הקטע זקוק לכתיבה מחדש. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:57, 4 בדצמבר 2013 (IST)
אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. חמויישֶה - שיחה 09:47, 29 בדצמבר 2013 (IST)
ובינתיים עד להכחלה, עוד פירור מידע - בשבוע השני בינואר 2002, כיהנו חמישה אנשים שונים בתפקיד מושל מדינת ניו ג'רזי, אחד מהם במשך תשעים דקות בלבד! ‏עמיחישיחה 11:25, 18 באוגוסט 2015 (IDT)
ועכשיו יש לנו את אבי וורצמן שצפוי לכהן כח"כ במשך יום וחצי! ‏עמיחישיחה 14:41, 3 בדצמבר 2015 (IST)

מקטעים קיימים[עריכת קוד מקור]