ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/אדומים

אדומים

מקורות

תקועים

דיונים בדפים אלו, יועברו, לאחר סיום הטיפול בהם, מיידית לאולם הדיונים, מבלי לעבור דרך רשימת ההמתנה.

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

מבצע הכחלת אדומים

ערך חסר	מצב	הערות	שיוך לקטע
ג'ף קופר	פנוי		אקדח נשר המדבר
מגנום (תחמושת) (גר') (רו')	פנוי		אקדח נשר המדבר
דגלס קומר	פנוי		Not Unix
מפות ז'אקוטן או האטלס של ז'אקוטן [1] [2]	פנוי		תבנית:הידעת? 5 באוגוסט - סדרה 2
פדרו לסקורן	פנוי
דיזודאדו קאבלו	פנוי
Tetrahymena	פנוי

הצעות שהתקבלו

תבנית:הידעת? 5 באוגוסט - סדרה 2

נראה לי לא מפתיע או מעורר עניין. גם לא כתוב למה היה לנפוליאון צורך לאסור את פרסום המפה. תומר - שיחה 20:24, 31 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 11:15, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

משעמם ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:41, 12 באוקטובר 2012 (IST)

אותי לא משעמם. הרחבתי מעט והבאתי אסמכתא בפייר ז'אקוטן לאיסור הפצת המפה. חסרונו של הערך המרכזי מפת ארץ ישראל בעייתי מאוד וההכחלה של המילים מפה וארץ ישראל, כל אחת לחוד, נראית לי לא ראויה. צריך להאדים את הקישור ואם זה אומר ש"הידעת" הזו תרד למדרון אחורי, אז שתרד.אודי - שיחה 23:32, 28 בנובמבר 2012 (IST)

צודק!. עִדּוֹ - שיחה 19:17, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

הקטע שוכתב. בהמתנה להכחלת ערכים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:57, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

אקדח נשר המדבר

העתקה עם שכתוב קל מהערך נשר המדבר: בעוד שבסרטים ומשחקי וידאו רבים, "נשר המדבר" מוצג כאקדח האולטימטיבי, בעיני אקדחנים רבים הוא מוצר אופנה. אקדח זה גדול מהמקובל ואלגנטי, ולעתים קרובות מצופה בכסף ובעל חריטה. אולם, בשל משקלו קשה לייצבו בעת הירי ולכן קשה לפגוע במטרה. מעבר לזאת המחסנית הגדולה שלו מקשה על אנשים בעלי ידיים קטנות לאחוז באקדח זה כראוי בעת הירי ובשל גודלו של אקדח זה קשה גם להסוות אותו בבגדי האקדחן.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:24, 1 באוקטובר 2009 (IST)

הרחבה וניסוח:

נשר המדבר נחשב לאקדח האולטימטיבי בעיני רבים. דימוי זה עודד בין השאר על ידי הצגתו במשחקי מחשב וסרטים רבים. בעוד שבאקדח אכן מנגנון גז הדומה לזה של רובי סער, יש המחשיבים אותו למוצר אופנה ותו לא. משקלו עלול להכביד על יצובו וגודלו של הנשק, כמו גם של המחסנית, עלולים להפריע להסלקתו ואף לתפעולו על ידי בעלי ידיים קטנות. עיצובו של האקדח נחשב לאלגנטי ואכן נפוצו המקרים בהם האקדח מצופה בכסף ובעל חריטה.

דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:44, 2 באוקטובר 2009 (IST)

דעות?! הפכת את המשמעות של הפסקה במאה שמונים מעלות. אני כתבתי שהאקדח החביב על התסריטאים שנוא על האקדחנים ואתה כתבת שהוא פשוט אקדח מעולה שיש כמה חבר'ה שלא אוהבים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:13, 3 באוקטובר 2009 (IST)

קטע חביב. אני מעדיף את הניסוח של עדו. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 06:00, 3 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, לא זו הייתה הכוונה שלי. נסה לנסח משהו בעצמך עם קישורים פנימיים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:11, 3 באוקטובר 2009 (IST)

נשר המדבר מוצג כאקדח האולטימטיבי במשחקי מחשב וסרטים רבים. אולם מדריכי ירי ובעלי אקדחים רבים מחשיבים אותו למוצר אופנה ותו לא. משקלו הרב של נשר המדבר עלול להכביד על יצובו וגודלו של הנשק, כמו גם של המחסנית, עלולים להפריע להסלקתו ואף לתפעולו על ידי בעלי ידיים קטנות. כמו כן, נפוצו המקרים בהם האקדח מצופה בכסף ובעל חריטה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:24, 3 באוקטובר 2009 (IST)

עכשיו זה קצר מדי... (רק תגידו לי כשרמת הנודניקיות שלי עולה יותר מדי) זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:33, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אם לא היית מגלה לי שאתה נודניק, לא הייתי שם לב. לגבי האורך, אפשר להגדיל את התמונה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:10, 4 באוקטובר 2009 (IST)

להגדיל את התמונה זה לא רציני. צריך עוד מידע. אולי נכניס לגבי זה שהאקדח הוא לא באמת ישראלי, אלא רק מיוצר בישראל? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:41, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אז הוסף בסוף הקטע: "מעבר לזאת, בניגוד למקובל לחשוב, האקדח אינו אקדח ישראלי לכל דבר. הוא פותח ב____ ורק ייצורו נעשה בישראל". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:07, 5 באוקטובר 2009 (IST)

הניסוח המוצע:

תדמיתו של האקדח "נשר המדבר" היא לעיתים מטעה. רבים חושבים על האקדח כישראלי, אך למעשה הוא רק מיוצר על ידי התעשייה הצבאית, ובפועל פותח על ידי חברה אמריקאית. הנשק, שמוצג כאקדח האולטימטיבי במשחקי מחשב וסרטים רבים, נחשב בפועל על ידי מדריכי ירי ובעלי אקדחים רבים למוצר אופנה ותו לא. משקלו הרב של נשר המדבר עלול להכביד על יצובו וגודלו של הנשק, כמו גם של המחסנית, עלולים להפריע להסלקתו ואף לתפעולו על ידי בעלי ידיים קטנות. כמו כן יתרה מזו, נפוצו המקרים בהם האקדח מצופה בכסף ובעל חריטה.

דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:53, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הרלווטיות של עניין הכסף והחריטה צריכה להיות ברורה יותר. לכן החלפתי את "כמו כן" ל-"יתרה מזו". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:46, 9 באוקטובר 2009 (IST)

עוד מישהו? בעד/נגד? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:44, 12 באוקטובר 2009 (IST)

לא כזה מעניין.. הציוני ✡ שיחה 19:14, 13 באוקטובר 2009 (IST)

חברים יקרים. טרם ניסיתי את ידי בכתיבת קטעי הידעת?, אך, כניסיון ראשון, רציתי להציע את הגרסה הבאה:

בתרבות הפופולרית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור, כשהופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה.
המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. אקדח נשר המדבר תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת המיועדת דווקא לאקדחים תופיים. עקב גודלו (כ-27 ס"מ לאורך) ומשקלו (כמעט 1.5 ק"ג) - מימדים הנובעים ממנגנון הירי המיוחד שפותח לירי תחמושת המיועדת לאקדח תופי, האקדח קשה לתפעול בידי יורה שאינו בעל ידיים גדולות והרתע רב העוצמה מקשה על ירי רצוף של מספר רב של כדורים.
כמות הכדורים המועטה במחסנית - 7 עד 9 כדורים (תלוי בקוטר), יחד עם הרתע הרב שלו וגודלו הופכים את האקדח ללא יעיל למטרות של הגנה עצמית, בעוד שלצורכי ציד, מנגנון הירי הייחודי מהווה דווקא חיסרון לעומת האקדחים התופיים, הפשוטים והאמינים יותר.
ג'ף קופר, הגורו האגדי של עולם האקדחים, אשר בחן את ה"נשר" אי שם בשנות ה-80 של המאה ה-20, סיכם זאת במילים "זהו פתרון מצויין לבעיה שאינה קיימת"...

לגבי העובדה שהאקדח תוכנן בארה"ב - זה ממש לא משנה, הוא מוכר בכל העולם כאקדח ישראלי, והחברה שתכננה אותו, מגנום ריסרצ', מרגישה "מאוד בנוח" לשווק אותו ככזה, עם סמל התעשיה הצבאית מוטבע על ידית האחיזה.

צנטוריון - שיחה 00:10, 21 באוקטובר 2009 (IST)

בכלל לא רע עבור נסיון ראשון - תפסת שחשוב להפתיע את הקורא ועשית את זה. גם עלית על העובדה שהפרטים על מקום ייצור האקדח אינם ממש חלק אינטגרלי מהקטע. הפרטים האלה מצויים שם משום שבעלדיהם הקטע היה קצר מדי. כעת, כשיש לך מספיק ידע כדי למנוע מאתנו לגלוש לתפלות, נסה לסדר את המידע שלך שיהיה באורך ובצורה של פסקה בודדת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:34, 21 באוקטובר 2009 (IST)

זה חייב להיות פסקה אחת? עשיתי סידור מחדש - את משפט הפתיחה אפשר לקצר (להסיר את שמות הסרטים) אבל לדעתי הוא חייב להיות נפרד בכל מקרה. את עיקר המידע הכנסתי בפסקה את מרכזית. משפט הסיכום הוא אנקדוטה מאוד נחמדה - קראתי אותה לפני שנים בכתבה על ה"נשר" שפורסמה בגליון של "בלייזר" (באיזה יום מאוד משועמם במהלך שירותי הצבאי) ומאז כל פעם שאני רואה אותו אני נזכר במשפט הזה... אבל אם אתם מתעקשים על פסקה אחת אפשר להעיף את זה (אפשר גם לבטל את מעבר השורה, כך שהמשפט יהיה האחרון בפסקה).

כמו כן, נמעתי מלפרט בדיוק את כל נושא החסרונות - הוא גדול ולכן לא נתין להסתיר אותו, הוא כבד ולכן קשה לאיזון, מנגנון הירי מבוסס על מנגנון של רובי סער רק שהוא בנוי בצורה הרבה יתר מאסיבית כדי להתמודד עם הלחצים האדירים של תחמושת מגנום בהשוואה לתחמושת רוס"ר (5.56 נאט"ו למשל), ועוד ועוד - פשוט כי אין מקום... אני מרגיש שסיפקתי את "עיקר הסחורה". אפשר לנסות לדלל את הקטע קצת יותר אבל הוא עלול להיות יותר מבלבל מכל דבר אחר...

הגרסה החדשה:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. אקדח זה הוא כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת המיועדת במקור לאקדחים תופיים. עקב אורכו (כ-27 ס"מ) ומשקלו (כמעט 1.5 ק"ג) ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד לו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. מסיבות אלה, ועקב כמות הכדורים הקטנה במחסנית - 7 עד 9 כדורים (תלוי בקוטר), האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. בנוסף, גם לציד הוא אינו נחשב יעיל משום שהמנגנון הייחודי לו מסרבל אותו ומקטין את אמינותו ביחס לאקדחים התופיים. ג'ף קופר, המומחה הנערץ של עולם האקדחים, טען בשנות ה-80 של המאה ה-20, על נשר המדבר כי הוא "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".

צנטוריון - שיחה 04:34, 21 באוקטובר 2009 (IST)

זו כן פיסקה אחת. סימני מעבר הפיסקה שלך מיותרים. כעיקרון, פיסקה מכילה משפט פתיחה (בנושא אחד), משפטי תקבולת או התפתחות (בנושא שמשפט הפתיחה הוביל אליו) ומשפט יציאה או משפט מסקנה (מוביל החוצה מהנושא של אמצע הפיסקה). אצלינו, בקטעי הידעת, זה מאוד מקובל להכפיל את משפט הכניסה כדי להדגיש את הניגוד שלו למשפטי התקבולת (או ההתפתחות). ברשותך, אני מוחק את ההפרדה לפיסקאות.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:51, 21 באוקטובר 2009 (IST)

הורדתי קצת חזרות והחלפתי ביטויים ארוכים במלל פשוט. כעת הקטע הוא באורך כ-140 מילה שזה בהחלט בסדר. כעת יש לי שאלה על פרט טכני. מה גרם מלחתחילה לפתח אקדח חצי אוטומטי עם תחמושת של אקדח טופי. האם לפיתוח אקדח כזה עבור תחמושת כזו המומחה קרא "פיתרון לבעיה שאינה קיימת"?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:06, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אחד היתרונות העיקריים של אקדחים תופיים הוא היכולת לירות תחמושת מתוגברת - כלומר בעלת כמות אבק שריפה גדולה יותר - לעומת אקדחים חצי-אוטומטיים "רגילים" הטווח היעיל של אקדח חצי אוטומטי "רגיל" (9 מ"מ, 45. קולט או דומים עם קנה באורך "סטנדרטי" שבאקדחים מודרנים עומד על סביב ה-4 אינץ') הוא כ-50 עד 60 מטר. הטווח היעיל של אקדח תופי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום (יש תחמושות מתוגברות נוספות אשר יותר חלשות ממגנום - 38. ספיישל) בעל קנה בסיסי לאקדחים מסוג זה (6 אינץ') הוא כ-150 ואף 170 מטר (הארכה של הקנה מגדילה את הטווח והדיוק - יש קנים באורכים של 10 ואף 14 אינץ'). הסבר נוסף על ההבדלים בין סוגי התחמושת תוכל לקרוא כאן (בנוסף, מצויינת שם האנקדוטה על ג'ף קופר). הרעיון מאחורי אקדח חצי-אוטומטי שיירה תחמושת מתוגברת נועד להתגבר על היתרון הזה של האקדחים התופיים (אגב - נשר המדבר בהחלט לא היה הראשון לנסות - כפי שתוכל לקרוא כאן).

היתרון בטווח היעיל (ובעוצמת הפגיעה) מספק לאקדחים התופיים יתרון ברור לציד, אבל חסרון בהגנה עצמית (קושי בהנפת הנשק, קושי בהסתרה בגלל הגודל, קושי בירי רצוף בגלל הרתע ועוד ועוד) - הניסיון לייצר אקדח חצי-אוטומטי שיורה תחמושת מגנום יוצר נשק עם אותו יתרון בציד...ואותם חסרונות בהגנה עצמית - ומכאן "פתרון מצויין לבעיה שאינה קיימת" - האקדחים התופיים מספקים את כל מה שצריך לציד - האקדח החצי אוטומטי רק מוסיף מנגנון מתוחכם עם סיכון שהוא ייתקע... אם זאת, אין זה נכון לומר שהאקדח "לא יעיל לציד" - הוא מאוד יעיל לצייד והעובדה שהוא נושא יותר כדורים מתופי (7 עד 9 לעומת 5 עד 6 בתוף) והחלפת המחסנית המהירה הם יתרונות ברורים, רק שבציד אתה לא ממש צריך אותם (אתה בד"כ לא מותקף על ידי יותר מדוב אחד). היתרונותך של כמות הכדורים והחלפת המחסנית מאוד יעילים בירי תחרותי לעומת זאת. בנוגע למנגנון הירי שלו - המנגנון אמין ביותר, אבל גם שעון שוויצרי נתקע מידי פעם - באקדח תופי פשוט אין מנגנון (לפחות במובני מנגנון הירי של אקדחים חצי-אוטומטיים - זה רק פטיש...) כך שאין מה שיתקע (בכלל!) - זה לא שהאקדח מסורבל ולא אמין - פשוט באקדח תופי אמינות המנגנון היא (כמעט) לא שיקול. על נושא הציד אמר ג'ף קופר את מה שאמר.

גרסה משופרת (שמדגישה את הנושא):

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. האקדח תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת רבת עוצמה המיועדת לשימוש באקדחים תופיים ומעניקה להם יתרון בטווח הירי ובעוצמת הפגיעה על פני אקדחים חצי אוטומטיים. ה"נשר" נועד לאמץ יתרון זה, אך עקב אורכו (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג), ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד שלו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. מסיבות אלה, האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. בציד, לעומת זאת, מהווה מנגנון הירי הייחודי דווקא חיסרון לעומת האקדחים התופיים, הפשוטים יותר. על זאת אמר ג'ף קופר, הנחשב למומחה המוביל של עולם האקדחים, אשר הוזמן במיוחד לארץ בכדי לבחון את ה"נשר", כי זהו "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".

סה"כ 150 מילים. השמטתי את האזכור על כמות הכדורים במחסנית מאחר וזו נקודה פחות חשובה להגנה עצמית - אנשים מגינים עם עצמם גם עם אקדחים תופיים, עם 6 ו-5 כדורים. צנטוריון - שיחה 17:02, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אהבתי, רק לא בטוח לגבי התוספת "הנערץ" למסטר קופר... • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 17:06, 21 באוקטובר 2009 (IST)

לבקשתו של עודד - "נערץ" הוחלף במשהו יותר...סטנדרטי... צנטוריון - שיחה 17:10, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא אוהב את הקטע הזה משני טעמים. הראשון הוא שאין לו איזשהי פואנטה חזקה מדי. כלומר "זה נחשב בתרבות פופלרית לטוב, ובעצם זה לא", בסדר, זה נכון לכל דבר שנראה מרשים ולא עובד טוב. רוב האנשים בכלל לא מקירים את האקדח, אז זה לא יפתיע אותם, האנשים שמכירים, בטח גם יודעים שהוא מסורבל. העניין השני הוא, אני לא חושב שזה נושא דווקא שצריך להופיע בעמוד הראשי. זה לא הנושא שהכי חשוב בעיני להפיץ בין הקוראים. לסיכום, אם היה כאן קטע הידעת? מעולה על אקדחים, מילא, לא הייתי מתנגד כלל, אבל כיוון שהוא בינוני, עדיף להשאיר מקום לקטעים הפותחים את הקוראים לתרבות, מדע, היסטוריה, אמנות וכו'. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:16, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושש שבנוגע למי שמכירים או לא מכירים - אתה טועה. כמעט בכל סרט פעולה וכל משחק פעולה למחשב שמכבד את עצמו (וגם כאלה שלא) הופיע לפחות אקדח נשר המדבר אחד - המטריקס, counter strike, fallout, ארנולד שוורצנגר מאוד אוהב להשתמש בו והרשימה עוד ארוכה. בכל מקום שבו רוצים להדגיש את אכזריותו של הבנאדם הרשע בסרט- נותנים לו "נשר המדבר", וכל פעם שרוצים לתת לך אקדח "יותר טוב" במשחק מחשב - רוב הסיכויים שזה יהיה "נשר המדבר". הרבה מאוד אנשים מכירים את הנשק - ולא יודעים שהם מכירים אותו - כמובן שלקטע הידעת תצורף תמונה ואנשים יזהו את התמונה ויגידו "אה! אז זה נשר המדבר!" - האנשים האלה, שמכירים אותו מהקולנוע, לא ממש יודעים שמדובר במפלצת כבדה ולא ממש נוחה לירי - זה ידוע רק לחברים ב"קהילת האקדוחנים" בישראל, שהיא קטנה למדי בגלל חוקי הנשק בארץ.

בקשר ל"זה בינוני" או "זה ממש ענק!" - זה כבר עניין של טעם. אני חושב שזה מאוד מעניין, אתה חושב שזה שטויות. יש אדם שממונה על מיזם הידעת - שהוא יחליט... אני ראיתי שמנסים לכתוב קטע על ה"נשר" ורק באתי לעזור.

והנה התמונה:

Mark XIX Desert Eagle

צנטוריון - שיחה 17:34, 21 באוקטובר 2009 (IST)

הנה רשימה יותר מלאה ב-IMFDB של מדיות בידור בהן הופיע נשר המדבר, בצרוף תמונות צד אפילו טובות יותר... צנטוריון - שיחה 17:45, 21 באוקטובר 2009 (IST)

לגבי הפואנטה, הרבה הפואנטות של קטעי הידעת הן די דומות: מקרובל לחשוב א', אך האמת היא ב'. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:00, 21 באוקטובר 2009 (IST)

עוד גרסה:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. זהו אקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום המיועדת לשימוש באקדחים תופיים והאקדח אינו נהנה מיתרונות האקדחים החצי אוטומטיים בהגנה עצמית ואינו נהנה מיתרונות תחמושת המגנום בציד. תחמושת המגנום אומנם מגדילה את טווח הירי ועוצמת הפגיעה. אולם, המנגנון הייחודי ל-"נשר" הופך אותו למסורבל מדי עבור ציד ומאלץ אותו להיות בעל מימדים המקשים על תפעולו בהגנה עצמית. אורכו הקיצוני של ה-"נשר" (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג) מקשים את תפעולו בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע שלו מקשה על ירי ממושך. על זאת אמר ג'ף קופר, הנחשב למומחה המוביל של עולם האקדחים כי זהו "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת". - 139 מילים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:22, 21 באוקטובר 2009 (IST)

עדו היקר. אני לא מתכוון לפגוע אבל, קודם דיברתי על כל שאם נקצר יותר מידי הפסקה עלולה להיות יותר מבלבלת מכל דבר אחר. אני חושש שהגרסה שלך יוצרת בדיוק את זה. מהגרסה שלך נוצרות מספר טעויות:

1. נשר המדבר לא מסורבל מידי לציד - להיפך, הוא אפילו די נוח למטרה זו - אם אתה מאומן מספיק בשימוש בו (אבל זה נכון לכל אקדח גדול המשמש לציד).
2. הוא בכל מקרה לא "יותר מסורבל" מהאקדחים התופיים המשמשים לציד (דוגמת הרוגר רדהוק והקולט פייתון)
3. בהגנה עצמית - ה"נשר דווקא כן נהנה מהיתרונות של אקדחים חצי אוטומטיים בהגנה עצמית (דריכה "אוטומטית" לאחר כל ירי, הקלות של טעינת מחסנית) - החסרונות מהם הוא סובל הם החסרונות של כל האקדחים הגדולים (תופיים וחצי אוטומטיים כאחד) שהופכים אותם ללא יעילים להגנה עצמית - חוסר יכולה הסתרה, רתע גדול, הצורך להניף מפלצת של קילו-וחצי.
4. היתרונות של תחמושת המגנום הן טווח ועוצמת פגיעה (כושר עצירה) - גם בציד וגם בהגנה עצמית
5. אורך הנשק מקשה על ההסתרה, על ההנפה ועל האיזון לירי (לכיוון) - גודל הקת (שלא מצויין) הוא המקשה על התפעול בידים שאינן גדולות מספיק לאחוז בנשק.

שני הפרטים היחידים המיוחדים ב"נשר המדבר" הם הפופולריות שלו, בגלל "הופעותיו" הרבות בתעשיות הבידור (והסיבה שאנו כותבים את הידעת הזה) ומנגנון הירי שלו המבוסס על זה של רובי סער (שפשוט אין מקום לציין זאת בקטע - כדי לשמור על קומפקטיות).

אני לא יודע מה מפריע לך בגרסה שלי - אבל אם תגיד לי אשמח לעשות את השיפורים המתאימים כדי שנגיע לעמק השווה. שלך צנטוריון - שיחה 22:39, 21 באוקטובר 2009 (IST)

קודם כל, לא נפגעתי. הצעתי הצעה ולקחתי בחשבון את זה שהיא עשויה שלא להתקבל. אמשיך את תגובתי כשאהיה ערני יותר. לילה טוב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:54, 22 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שהדגשים שצנטוריון העלה חשובים לקטע הזה, במיוחד בנושא של הגנה עצמית. בנושא הזה יש פשוט הרבה מאוד אקדחים שהם הרבה יותר טובים למטרה הזאת, אבל הם לא נהנים מהפופולריות הזאת. (אולי הגלוק 17/19 אבל זה בגלל שהוא כביכול לא נראה במכונות שיקוף כי הוא עשוי (הצינה) מפולימר ולא ממתכת). yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש אחראי חדש למיזם הערכים היתומים. 16:45, 22 באוקטובר 2009 (IST)

העניין של הגלוק יכול להיות מעניין - הרבה אנשים חושבים שהגלוק לא מופיע במכונות שיקוף כי הוא מפלסטיק - בפועל, האקדח כן מופיע - גם אם כצללית שקופה למחצה בצורה של אקדח, ובנוסף - הקנה והמנגנון של האקדח הם ממתכת - והם מופיעים מאוד בברור (בתוך הצללית השקופה למחצה). מה שכן, אפשר, לכאורה, להתקין מנגנון ירי וקנה פלסטיים (או פולימריים) ואז האקדח לא יפעיל מגנומטרים (מכשירים המגלים סטייה בשדה המגנטי כתוצאה מגוף מתכתי במרחב אותו הם סורקים), אבל האקדח עדיין יופיע במכונות שיקוף (שוב - כצללית שקופה למחצה). במצב כזה הירי ישחוק את הקנה והמנגנון במהירות והאקדח יפסיק לירות אחרי עשרות בודדות של כדורים (לא יותר ממחסנית או שתיים). צנטוריון - שיחה 18:22, 22 באוקטובר 2009 (IST)

שבירה ותמצית הפרקים הקודמים

הקטע אורכב על ידי, אך עדו ביקש הזדמנות חוזרת. כיוון שזה ארוך אני מתמצת כאן את הנושא:

ישנם שני נוסחים מוצעים (למטה) - האחד של עדו והאחר של צנטוריון. יפתח (הציוני) לא אהב במקור את הרעיון, אך לא נימק במיוחד, נינצ'ה לא חושב שזה מתאים לעמוד הראשי. אני מזכיר לכולם שאנו לא עוסקים בהצבעות אלא בדיון, אז לא לראות בקולות אלו כמשהו שסותם הגולל, ומנגד לא להתעלם מהם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:25, 26 באוקטובר 2009 (IST)

• הקטע של צנטוריון:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. האקדח תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת רבת עוצמה המיועדת לשימוש באקדחים תופיים ומעניקה להם יתרון בטווח הירי ובעוצמת הפגיעה על פני אקדחים חצי אוטומטיים. ה"נשר" נועד לאמץ יתרון זה, אך עקב אורכו (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג), ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד שלו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. מסיבות אלה, האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. בציד, לעומת זאת, מהווה מנגנון הירי הייחודי דווקא חיסרון לעומת האקדחים התופיים, הפשוטים יותר. על זאת אמר ג'ף קופר, הנחשב למומחה המוביל של עולם האקדחים, אשר הוזמן במיוחד לארץ בכדי לבחון את ה"נשר", כי זהו "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".

• הקטע של עדו:

בתרבות הפופולארית נתפס אקדח נשר המדבר כאקדח האולטימטיבי. גודלו, קוטר הלוע והעיצוב המאיימים שלו קנו לו מקום של כבוד בתעשיית הבידור והוא הופיע במגוון רחב של סרטים ומשחקי ווידאו, דוגמת המטריקס ואחרון גיבורי הפעולה. המציאות, לעומת זאת, שונה מעט. עקב אורכו הרב של ה"נשר" ביחס לאקדחים אחרים (כ-27 ס"מ) ומשקלו הרב (כמעט 1.5 ק"ג), ההכרחיים למנגנון הירי המיוחד שלו, האקדח קשה לתפעול בידי מי שידיו אינן גדולות, ועוצמת הרתע מקשה על ירי ממושך. הוא גם קשה להסלקה בבגדים. מסיבות אלה, האקדח אינו נחשב יעיל להגנה עצמית. ה-"נשר" תוכנן כאקדח חצי-אוטומטי היורה תחמושת מתוגברת מסוג מגנום - תחמושת רבת עוצמה המיועדת לשימוש באקדחים תופיים ומעניקה להם יתרון בטווח הירי ובעוצמת הפגיעה על פני אקדחים חצי אוטומטיים. על זאת אמר מומחה האקדחים ג'ף קופר, כי ה-"נשר" הוא "פתרון מצוין לבעיה שאינה קיימת".. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:57, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אני מעדיף את הקטע של צנטוריון, הוא מסביר מדוע הגודל והמשקל הכרחים ומדוע קשה לתפוס את האקדח, אצל עדו הקטע מופיע בסוף, זה מאבד את המומנטום של הקטע • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 23:24, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אני כמובן מעדיף את הניסוח שלי. אבל אם שלי לא מתקבל, אז של צנטוריון בהחלט הרבה יותר טוב מויתור על הקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:42, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא חושב שאני צריך להביע את דעתי כאן, מאחר ואני כתבתי את אחת הגרסאות, אבל לבקשתו של זהר, אני כמובן מעדיף את הגרסה שלי. צנטוריון - שיחה 18:22, 31 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל הקטע של צנטוריון. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

הצעות שיש להמשיך לדון בהן

Not Unix

(קטע בענייני מחשבים שאני מקווה שלא יהיה טכני מדי מדי. אני מקווה שלפחות משחקי המילים יהיו מובנים לקהל הרחב.)

שמן של מספר תוכנות, כגון תוכנת העריכה הגרפית GIMP והמהדר GCC, הוא ראשי תיבות שמתחילים באות G. האות G בשניהם היא קיצור של GNU, פרויקט שנולד בשנת 1983 כדי ליצור מערכת דומה במקצת למערכת ההפעלה Unix. השם "GNU" הוא ראשי תיבות רקורסיביים שפירושם GNU's Not Unix (‏GNU איננה Unix). מכאן, בעצם, שה־G הייתה יכולה להיות מוחלפת בכל אות אחרת. שלוש שנים לפני כן, ב-1980, יצר דגלס קומר מערכת פשוטה דמוית-יוניקס בשם XINU, שם שמשמעותו היא XINU Is Not UNIX (‏XINU אינו UNIX), אך הוא גם "UNIX" בהיפוך אותיות. לעומת זאת, השם XNU, של ליבת מערכת Mac OS X, הוא דווקא ראשי תיבות רגילים של X's Not Unix (‏X אינו Unix).

Tzafrir - שיחה 17:46, 28 בפברואר 2011 (IST)

נחמד. קלונימוס - שיחה 20:35, 20 באפריל 2011 (IDT)

נחמד, אבל צריך לערוך. תומר - שיחה 20:45, 14 במאי 2011 (IDT)

אז קדימה לערוך! ‏עמיחי • שיחה 22:12, 15 במאי 2011 (IDT)

תערכו או שאני מארכב. ‏עמיחי • שיחה 23:30, 23 במאי 2011 (IDT)

ערכתי את הקטע. נותרה בעיה אחרת (בעצם שתי בעיות): הערכים דגלס קומר ו-XNU לא קיימים. תומר - שיחה 12:08, 24 במאי 2011 (IDT)

מישהו מרים את הכפפה להכחיל? או שנארכב? ‏עמיחי • שיחה 10:32, 1 ביוני 2011 (IDT)

בהמתנה להכחלת ערכים. אם יוכחלו הערכים הדרושים, יוחזר הקטע לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:56, 17 במאי 2012 (IDT)

הקצרים

• השר הקצר

ויקטור בריילובסקי היה שר במשך חמישה ימים בלבד, התקופה הקצרה ביותר בתולדות המדינה. מתאים ל"הידעת?" אם כן - ארחיב! ‏עמיחי • שיחה 13:24, 23 בפברואר 2011 (IST)

יכול להיות מעניין במסגרת השוואתית - מי היה התקופה הארוכה ביותר בממשלה (יוסף בורג?), מי היה התקופה הארוכה ביותר באותו משרד (בכור שטרית?), או אולי באזכור של, למשל, ארבע התקופות כהונה הקצרות ביותר וכל אחת עם סיבת הסיום שלה, מה שיאפשר להפנות לערכים "מקצועיים" יותר בתחום הפוליטי כמו אי אמון וכו'. ‏Wierzba‏ • שיחה • 13:31, 4 באפריל 2011 (IDT)

• ראש הממשלה הקצר

לכבוד כתיבת הערך צ'ארלס טאפר, אני מחזיר את הקטע הזה מן הארכיון:

שנכתוב משהו על צ'ארלס טופר, שהיה ראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים, הפסיד בבחירות וסירב לפנות את מקומו? הבעייה שאין עליו ערך בעברית, אבל ערך שמן באנגלית ‏עמיחי 23:47, 2 בדצמבר 2008 (IST)

תתחיל בהצעה לקטע. חגי אדלר • שיחה • חג חנוכה שמח! • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ו בכסלו ה'תשס"ט • 17:49, 23 בדצמבר 2008 (IST)

דיון מת. חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בטבת ה'תשס"ט • 10:13, 31 בדצמבר 2008 (IST)

אז מה אתם אומרים? מספיק "בשר" לקטע אחד או לצרף לקטע אחר (למשל הקודם)? ‏עמיחי • שיחה 22:22, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

טיוטה ראשונית לאיחוד שני הקטעים הקודמים

אני זוכר אנקדוטה שקראתי אצל עמית סגל שתוסיף בשר לקטע. אחפש אחרי שבת:

צ'ארלס טאפר כיהן כראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים בלבד, ולאחר שהפסיד בבחירות סירב לפנות את מקומו. תקופת הכהונה שלו הייתה ארוכה מאד יחסית לחמשת הימים בהם כיהן ויקטור בריילובסקי כשר בממשלת ישראל.

‏עמיחי • שיחה 16:43, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

לא משהו לדעתי. תומר - שיחה 13:00, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

חכה. תהיה תוספת. ‏עמיחי • שיחה 13:52, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

ובעקבות הציוץ הוויקיפדי הזה - אפשר וכדאי להוסיף לקטע את פדרו לסקורן שכיהן כנשיא מקסיקו במשך 15 - 56 דקות בלבד. ואם כבר - אז גם את דיזודאדו קאבלו שכיהן כנשיא ונצואלה מספר שעות ומלך צרפת לואי התשעה עשר שמלך כעשרים דקות לאחר שאביו שארל העשירי, מלך צרפת ויתר על הכתר עד שהוא עצמו ויתר גם הוא על הכתר. ‏עמיחי • שיחה 13:58, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

אגב, האנקדוטה של עמית סגל היא שביום שבו נכנס בריילובסקי לתפקידו, פרצה שריפה בלשכה שלו, כך שהוא כמעט ולא נכנס ללשכת השר. ‏עמיחי • שיחה 13:58, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

נחמד אבל אדום מידי. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:18, 12 בנובמבר 2013 (IST)

אז נכחיל! ‏עמיחי • שיחה 11:31, 13 בנובמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)

יש כאן קטע מקורי והצעות להרחבה. יש לכתוב קטע כולל מגובש כדי שנדע על מה דנים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:31, 23 בנובמבר 2013 (IST)

הצעה לקטע

צ'ארלס טאפר כיהן כראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים בלבד, ולאחר שהפסיד בבחירות סירב לפנות את מקומו. תקופת הכהונה שלו הייתה ארוכה מאד יחסית לחמשת הימים בהם כיהן ויקטור בריילובסקי כשר בממשלת ישראל, והוא אף לא זכה להיכנס ללשכת השר, עקב שריפה שפרצה בבניין. אנשים נוספים שכיהנו תקופה קצרה מאד בתפקידם היו פדרו לסקורן שכיהן כנשיא מקסיקו במשך פחות משעה, דיזודאדו קאבלו שכיהן כנשיא ונצואלה מספר שעות ומלך צרפת לואי התשעה עשר שמלך כעשרים דקות בלבד.

טיוטה ראשונית להערותיכם המועילות. ‏עמיחי • שיחה 20:57, 23 בנובמבר 2013 (IST)

בהחלט מעניין. לא ברור מהקטע כמה דקות כיהן לסקורן. האם יש דרך להוסיף בלי שהקטע יהיה ארוך מידי את סיבת התקופה הקצרה? וכמובן אם הקטע יתקבל יהיה צורך להכחיל את האדומים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:26, 23 בנובמבר 2013 (IST)

עמיחי, לא התייחסת להערותיי. כרגע במצבו יש בעיה עם הקטע. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:44, 4 בדצמבר 2013 (IST)

כולם שימשו בתפקידם זמן קצר (הכל מפורט בערכים האנגליים, שחייבים לתרגמם לפני העלאת הקטע. יש כמה גרסאות לגבי כמה דקות כיהן לסקורן. אפשר לכתוב "פחות משעה" או משהו דומה. לואי התשעה עשר מלך עשרים דקות - בין הזמן שאביו ויתר על הכתר לזמן שהוא ויתר על הכתר. ‏עמיחי • שיחה 12:51, 4 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי לסקורן, עדיף לכתוב "פחות משעה", כדי לא לבלבל את הקורא. ויש כמובן להוסיף את הסיבה לתקופה הקצרה של כל אחד. בקיצור הקטע זקוק לכתיבה מחדש. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:57, 4 בדצמבר 2013 (IST)

בהמתנה להכחלת ערכים. חמויישֶה - שיחה 09:47, 29 בדצמבר 2013 (IST)

ובינתיים עד להכחלה, עוד פירור מידע - בשבוע השני בינואר 2002, כיהנו חמישה אנשים שונים בתפקיד מושל מדינת ניו ג'רזי, אחד מהם במשך תשעים דקות בלבד! ‏עמיחי • שיחה 11:25, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ועכשיו יש לנו את אבי וורצמן שצפוי לכהן כח"כ במשך יום וחצי! ‏עמיחי • שיחה 14:41, 3 בדצמבר 2015 (IST)

מקטעים קיימים

• האיש שידע יותר מדי (סרט, 1934) - סרט של היצ'קוק (בתבנית:הידעת? 4 באפריל - סדרה 1)
• קונצ'רטו לפסנתר ליד שמאל - יצירה שכתב מוריס ראוול עבור פאול ויטגנשטיין (בתבנית:הידעת? 17 בפברואר - סדרה 2)
• ח'אלד אסלאמבולי (בתבנית:הידעת? 12 ביוני - סדרה 1) - מוביל הקנוניה לרצח אנואר סאדאת
• אנריקה ממלקה (בתבנית:הידעת? 12 ביוני - סדרה 2) - עבד במשלחת של פרדיננד מגלן, שהיה האדם הראשון להקיף את כדור הארץ
• ג'פרי פייק (בתבנית:הידעת? 1 באוגוסט - סדרה 2) - עיתונאי ואיש חינוך, שהציע את פרויקט חבקוק של הצבא הבריטי
• קזינו רויאל (ספר) (בתבנית:הידעת? 2 באוגוסט - סדרה 2) - ספר בסדרת ג'יימס בונד
• קשר פיאסקו בגנואה (בתבנית:הידעת? 6 באוגוסט - סדרה 2) - מחזה של פרידריך שילר, שבו נטבעה האמרה "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת"
• הבעיה הסופית (בתבנית:הידעת? 20 באוגוסט - סדרה 2) - מספרי שרלוק הולמס
• Metafont (בתבנית:הידעת? 2 בספטמבר - סדרה 2) - שפת תכנות שחיבר דונלד קנות'
• Misty Mountain Hop , Over the Hills and Far Away , The Battle of Evermore ו-Ramble On (בתבנית:הידעת? 18 בספטמבר - סדרה 2) - שירים של לד זפלין על יצירותיו של טולקין
• מגזיני דל - חברת מגזינים הידועה במגזינים של חידות (בתבנית:הידעת? 19 בספטמבר - סדרה 2)
• גרייסטוק: האגדה של טרזן מלך הקופים (בתבנית:הידעת? 18 באוקטובר - סדרה 2) - סרט בריטי משנת 1984
• מצמד יניקה (בתבנית:הידעת? 15 בנובמבר - סדרה 2) - מין כלי עזר שמשמש להצמדה
• אמיל אמלינו אגיפטולוג (בתבנית:הידעת? 4 בנובמבר - סדרה 1)
• שפה אוסטרית שפה תחתונה שמוטה (בתבנית:הידעת? 26 באוקטובר - סדרה 1)
• פלוקי וילגרד'ארסון (בתבנית:הידעת? 22 ביולי - סדרה 2)
• איינשטיין (תוכנה) (בתבנית:הידעת? 28 בדצמבר - סדרה 1)