ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019


תרנגול הודו[עריכת קוד מקור]

((טיוטא ראשונית): מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא במקסיקו שביבשת אמריקה ושמו נובע מבילבול בין אמריקה והודו - אותו בלבול שבגללו קיבלו איי הודו המערבית והאינדיאנים (מילולית, "הודים") באמריקה את שמם. טעויות בזיהוי מקורו של העוף הביאו לשלל שמות שונים בשפות רבות בעולם. באנגלית לדוגמא הוא מכונה turkey, כביכול מטורקיה, ובערבית נקרא "תרנגול רומאי". ביוונית הוא מכונה "תרנגול צרפתי" ובפורטוגזית נקרא בכלל העוף בשם "פרו". שפות אחרות שבהן נקרא תרנגול ההודו על שמה של הודו הן צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק).

יש עוד מה להוסיף. למידע נוסף ראו את הערך האנגלי en:List of names for the Wild Turkey. העלאת הקטע ידרוש כמובן מאחד ממומחינו לכתוב פסקה אטימולוגית יפה בערך. השמח בחלקו (-: 22:25, 28 בדצמבר 2007 (IST)

אחלה, בטוח שאין כזה הידעת? בכל אופן עשיתי כמה שינויים. אם אין כזה, זה חייב להיות! נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:31, 28 בדצמבר 2007 (IST)
הוספתי טיפה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:43, 29 בדצמבר 2007 (IST)
אחלה קטע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:35, 29 בדצמבר 2007 (IST)
כמה הערות:
  1. את תרנגול ההודו ניתן למצוא במרכז ובצפון אמריקה, כך שאני מניח שהכוונה בניסוח המשפט הראשון היא שהאירופאים התוודעו לעוף כשהגיעו למקסיקו. אינני יודע אם זה נכון. אולי מדוייק יותק יהיה לכתוב שהעוף הגיע לעולם הישן ממקסיקו, מה שכנראה נכון.
  2. עניין השם חורג מאיי הודו המערבית, שכן האמריקות נקראו בפי הספרדים משך כל התקופה הקולוניאלית las Indias. המשפט על השם דורש לדעתי הרחבה קצרה כדי שיהיה ברור יותר למי שלא ידע זאת קודם.
  3. לגבי השם באנגלית לא ברור למה שמישהו יחשוב שהעוף הגיע מטורקיה, כשהבלבול היה בין הודו ליבשת חדשה, ואילו האנגלים החלו להתעניין בעולם החדש כשהעובדה שלא מדובר בהודו כבר הייתה ידועה. הערך האנגלי מציין שמדובר בבלבול בזיהוי עם מין אחר המזוהה עם טורקיה, ואילו אני מכיר גרסה אחרת (אין לי מקור, שמעתי זאת ממרצה להיטוריה של ארה"ב) שהכינוי "טורקי" שימש במאה ה-16 באנגלית לציון דברים אקזוטיים, מהמזרח המסתורי, וזה מקור השם.
  4. לגבי הפורטוגזית, אולי יש מקום לציין שבסלג הפועל "לאכול" משמעותו (סליחה) היא "לדפוק", ועל כן "לאכול תרנגול הודו" בפורטוגזית פירושו גם "לדפוק את פרו" - משחק מילים משעשע בעל ניחוח לאומי ומקור לגיכוחים בחברה.
  5. לגבי שפות נוספות בהן קרוי העוף על שם הודו, חשוב יותר, לדעתי, לציין את הקטלאנית, שיתכן והיא קשורה יותר לכניסת הביטוי לעברית. אינני יודע. בכלל ראוי לציין כיצד התגלגל הביטוי לעברית, אבל אין לי תשובה.
בברכה, אורי שיחה 16:09, 30 בדצמבר 2007 (IST)
אם אתם רוצים לעשות סדר בראשם שלכם בין כל הטעויות הנה בלדד השוחי מסביר את הכל בבהירות כמו שרק הוא יודע לעשות. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:50, 30 בדצמבר 2007 (IST)
מישהו צריך לסדר את כל המלל לנוסח אחד מוסכם. אני לא בטוח למשל לגבי טורקיה. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:53, 1 בינואר 2008 (IST)
בלדר השוחי דווקא מסביר יפה את הקשר העקיף והדי-מעוות/משעשע של טורקיה לסיפור. אין מקום להסברים האלו בקטע ההידעת ולכן אקח על עצמ בימים הקרובים לכתוב פסקה מפורטת בערך עצמו על כל השמות ומקורותיהם. זה יהיה הפיתרון האלגנטי ביותר ואז אפשר לדעתי להשאיר את הניסוח כפי שהוא עכשיו. את השם בצרפתית ויידיש אפשר אפילו גם להוריד ולהרחיב על כך בערך. השמח בחלקו (-: 18:29, 1 בינואר 2008 (IST)
סליחה שלא הספקנו להתעמק בקטע. אולי יעזור ציטוט על האטימולוגיה של השם Turkey-cock ממילון אוקספורד: "In the 16th c. synonymous with Guinea-cock or Guinea-fowl, an African bird known to the ancients (the meleagris of Aristotle Varro and Pliny), the American bird being at first identified with or treated as a species of this. The African bird is believed to have been so called as originally imported through the Turkish dominions; it was called Guinea-fowl when brought by the Portuguese from Guinea in West Africa. After the two birds were distinguished and the names differentiated, turkey was erroneously retained for the American bird, instead of the African. From the same imperfect knowledge and confusion Meleagris, the ancient name of the African fowl, was unfortunately adopted by Linnæus as the generic name of the American bird.]". גרסה זו מתאימה לרשום בספר נוסף על מקורן של מילים באנגלית שנמצא בידינו. מלמד כץשיחה 19:14, 1 בינואר 2008 (IST)
יפה מאוד, זה אכן מחזק ומרחיב עוד על דבריו של בלדר השוחי. הרגע הכנסתי מידע לערך ותוכלו להמשיך להרחיב שם. לגבי קטע ה"הידעת" נראה שמספיק במלל תמציתי זה. השמח בחלקו (-: 19:32, 1 בינואר 2008 (IST)
אז נסתפק בדברים האלה? (לתבנית?) סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:05, 2 בינואר 2008 (IST)
עוד הערות? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:45, 4 בינואר 2008 (IST)
אפשר להוסיף כמה מילים על המקור של turkey, ובנוסף הערותיו של אורי לא זכו להתייחסות. בעזרת שינויי נוסח קלים ניתן לשלב את כולן בטקסט. מלמד כץשיחה 19:54, 4 בינואר 2008 (IST)
השמב"ח התייחס להערות של אורי. אם תצליחו לדייק בעזרת הוספות קלות - תבורכו. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:58, 5 בינואר 2008 (IST)

סליחה על בורותי, אבל בערבית לא קוראים לו חבש? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:06, 5 בינואר 2008 (IST)

ניסיון נוסף:
מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו - אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. באופן דומה, בהולנדית ובשפות הסקנדינביות נקרא העוף בשיבושים שונים של העיר קליקוט שבהודו. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה, שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו, ועל כן בברזיל, בה משמש הפועל "לאכול" כביטוי סלנג לקיום יחסי מין, מקבל הביטוי "לאכול תרנגול הודו" משמעות חדשה. בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית - "תרנגול צרפתי".
בברכה, אורי שיחה 20:44, 9 בינואר 2008 (IST)
יפה מאוד. מלמד כץשיחה 21:05, 9 בינואר 2008 (IST)
מצוין. מבחינתי, לתבנית. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:13, 9 בינואר 2008 (IST)
כנ"ל. אורי, תנסה לשלב את המידע הנוסף גם בערך על התרנגול. השמח בחלקו (-: 22:59, 9 בינואר 2008 (IST)
אני שמח שהתגבשה כאן מעיין הסכמה. בסך הכל שילתי את הטקסט המקורי על כמה מההערות. בכל זאת נראה לי עדיף להחליף את המשפט האחרון עם זה שלפניו, כלומר להקדים את השם בערבית וביוונית, עליהם אין כל הסבר, לזה בפורטוגזית, עליו יש הסבר ובסופו פואנטה שאולי מוטב לסיים איתה. אורי שיחה 03:26, 10 בינואר 2008 (IST)
אני חושב שכדאי להחליף "טקסונומיה שגויה" ב"זיהוי שגוי" למען הבהירות. ירוןשיחה 03:28, 10 בינואר 2008 (IST)
נמנעתי מכך משום שהביטוי מופיע כבר במשפט הראשון, ושימוש נוסף ב"זיהוי" מופיע במשפט השלישי. האם "טקסונומיה שגויה" אינה בהירה, או שמא אינה מדוייקת? אם יש צורך בשינוי אולי מוטב למצוא ביטוי אחר. תודה, אורי שיחה 03:32, 10 בינואר 2008 (IST)
לא שמתי לב, כי לא קראתי את כל הקטע. אתה צודק, במצב זה עדיף לא לחזור על "זיהוי". עדיין, "טקסונומיה שגויה" לא בהיר (אני לא בטוח שכולם יבינו מה זה טקסונומיה, אבל אולי אני טועה), ואני גם לא חושב שהניסוח "טקסונומיה...של העוף כעוף גינאה" תקין (טקסונומיה...כ...). לא עולה בדעתי חלופה מוצלחת במיוחד - הכי טוב שהצלחתי למצוא זה "מקור ... באנגלית הוא סיווג שגוי של העוף כעוף גינאה". ירוןשיחה 03:38, 10 בינואר 2008 (IST)
תודה. "סיווג שגוי" הוא חלופה נאה בעיני. אם רוצים "להרוויח" עוד קישור מהקטע בכל זאת, אולי ניתן לשנות ל"מיון טקסונומי שגוי". תהיה הבחירה אשר תהיה החזרה על המילה "עוף" אכן לא נאה, ואולי מוטב "...של תרנגול ההודו כעוף גינאה". אורי שיחה 03:48, 10 בינואר 2008 (IST)
מ"מיון טקסונומי" שגוי אני מעדיף להימנע, גם במחיר של קישור - מיון טקסונומי הוא מקצוע השמור לטקסונומים, ואני לא יודע (למרות שבהחלט ייתכן) אם את המיון הטקסונומי הזה אכן ביצעו טקסונומים. "סיווג שגוי" לעומת זאת יכול לבצע כל אחד, ובפרט אלו שאני מניח שנתנו לתרנגול את השם turkey. לגבי החזרה על "עוף" - אני מסכים. ירוןשיחה 03:56, 10 בינואר 2008 (IST)
אינני יודע מי סיווג או מיין טקסונומית, אבל הפסקה הראשונה של פרק ה-naming בערך האנגלי מסבירה שגם המיון המדעי, כלומר זה הטקסונומי הרשמי, משמר את אותה הטעות, שכן meleagris משמעותו ביוונית עוף גינאה. כלומר השם האנגלי עולה בקנה אחד עם המיון הטקסונומי, ושניהם גם יחד משמרים את הטעות. יחד עם זאת אינני מבין בטקסונומיה של עולם החי ולהוציא ציון עובדה זו אין לי מה להוסיף לשאלה זו ולמידת דיוקה ועל כן אניח לך ולאחרים להכריע בנושא. אורי שיחה 04:08, 10 בינואר 2008 (IST)

הכחלתי את קליקוט. בתחילת הכתיבה. ‏עמיחי 13:33, 19 בפברואר 2008 (IST)

ממתינים... חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 16:11, 19 בפברואר 2008 (IST)
בימים הקרובים ארחיבו. אנא הזכירו לי אם אשכח. ‏עמיחי 11:36, 20 בפברואר 2008 (IST)
הרחבתיהו. ‏עמיחי 00:30, 21 בפברואר 2008 (IST)
המתחיל במצווה... תן לו גם תבנית:עיר. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באדר א' ה'תשס"ח • 00:48, 21 בפברואר 2008 (IST)
אומרים לו גמור - הוספתי - ואידך זיל גמור! ‏עמיחי 01:22, 21 בפברואר 2008 (IST)
מתברר שעוף גינאה אמור היה להיות כחול מזמן, ואני הכחלתי את קליקוט. אז יאללה למוכנים! ‏עמיחי 01:53, 13 ביולי 2008 (IDT)

קווין[עריכת קוד מקור]

המוסיקאי בריאן מיי, אחד הגיטריסטים המוכשרים בעולם על פי דירוג הרולינג סטון, נודע כגיטריסט של להקת הרוק המצליחה קווין. הוא זכה למעמד של כוכב על בתחום המוזיקה הפופולרית, הן בזמן פעילותה של הלהקה והן בקריירת הסולו. במקביל לקריירה זו מיי עוסק באסטרופיזיקה. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בנושא קרינה אלקטרומגנטית והחל מ-2007 מכהן גם כנשיא אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול.

לטובת הדור הצעיר שלא ידע את יוסף. השמח בחלקו (-: 10:05, 1 ביוני 2008 (IDT)

אחד הטובים. רק יש ערך אדום. ושאלה: הוא התמנה לנשיא כי הוא טוב בתחום האסטרופיזיקה או כי זה תפקיד שכרוך בעיקר בכבוד (לפניו הייתה אשתו של בלייר)? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:50, 1 ביוני 2008 (IDT)
קראתי את הערך לא מזמן ונדהמתי! קדימה, להכחיל. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • א' בסיוון ה'תשס"ח • 05:28, 4 ביוני 2008 (IDT)
כדאי להעיר שמלבד מרקיורי (שלמד עיצוב גרפי ואמנות), לכל החברים של קווין היה תואר ראשון-שימו לב לכתבה הנחמדה הבאה [1]. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:11, 6 ביוני 2008 (IDT)
בדיוק מה שחשבתי. צריך לכתוב את זה על קווין בעקרון ולא על מיי. חוץ מזה הייתי כותב את המשפטים קצת אחרת, זה לא הכי זורם כרגע. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 11:41, 8 ביוני 2008 (IDT)
נינצ'ה, יש מצב שאתה מנסה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:57, 14 ביוני 2008 (IDT)
נסיון: כל המוזיקאים החברים בלהקת הרוק קווין, מלבד הסולן פרדי מרקיורי, היו אנשי אקדמיה. המתופף, רוג'ר טיילור, בעל תואר בביולוגיה, הבסיסט, ג'ון דיקון אפילו השתמש בידע שרכש בתואר שלו בהנדסת חשמל כדי לפתוח אפשרויות חדשות בשימוש בסינתיסייזר. אבל בעל ההשכלה האקדמית הגבוהה ביותר ביניהם הוא הגיטריסט בריאן מיי אשר במקביל לקריירה המוזיקאלית שלו השלים את עבודת הדוקטורט שלו על קרינה אלקטרומגנטית. החל מ-2007 מיי אף מכהן כנשיאה של אוניברסיטה בליברפול.
לא מושלם, אבל יותר מלא בעיניי. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:36, 15 ביוני 2008 (IDT)
על הכיפאק. השמח בחלקו (-: 14:03, 16 ביוני 2008 (IDT)
מה החיפוף הזה? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בסיוון ה'תשס"ח • 13:26, 17 ביוני 2008 (IDT)
למיטב הבנתי נושא התזה של מאי אינו קרינה אלקטרומגנטית אלא "Radial Velocities in the Zodiacal Dust Cloud" [2], [3]. ‏עדיאל‏ 13:44, 17 ביוני 2008 (IDT)
שתי אופציות לתרגום עבור נושא התזה שלו:"שדה מהירויות רדיאליות בענן האבק הזודיאקלי" או "מהירויות רדיאליות בענן אבק בין-כוכבי". או וריאציה אחרת כגון אלו. דעתכם? מרקושיחה 13:49, 17 ביוני 2008 (IDT)
נינצ'ה, אולי כדאי לכתוב שהם "בעלי השכלה אקדמית" ולא "אנשי אקדמיה", כינוי שכמדומני מיוחס בעיקר למי שעוסקים במחקר והוראה אינטנסיביים באקדמיה, לאורך שנים. מרקושיחה 13:55, 17 ביוני 2008 (IDT)
אכן חיפוף. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:03, 18 ביוני 2008 (IDT)
אוקיי, אז מי כותב את הערך, חגי או עומר? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:48, 18 ביוני 2008 (IDT)
אל תסתכל עליי, גם כך אין לי זמן להרבה יותר מהמיזם הזה, שאל את טופי עתיקה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:19, 19 ביוני 2008 (IDT)
אל תסתכלו גם עליי, אני פה רק כדי לזרוק רעיונות לאוויר ולהשאיר את העבודה הקשה לאחרים. השמח בחלקו (-: 01:24, 19 ביוני 2008 (IDT)
דווקא לך אמורה להיות יותר מוטיבציה לכתוב את הערך, זה הקטע שלך, אתה לא רוצה שהוא יעלה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:28, 19 ביוני 2008 (IDT)
כמו שאמרתי, הקטע שלי הוא להופיע כאן מדי פעם, לזרוק איזה רעיון ואז לתת לך, לחגי, לנינצ'ה ואחרים להתמודד עם זה. עד עכשיו זה עבד יופי. שמישהו יכחיל כבר את עוף גינאה! השמח בחלקו (-: 01:30, 19 ביוני 2008 (IDT)
יש לי בוחטה של ערכים בנושא ג'אז שצריכים הכחלה. אם אתעייף, אכתוב את הערך. לא מבטיח. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 13:48, 19 ביוני 2008 (IDT)
הועבר משיחת משתמש:מלמד כץ:
אני לא מוצאת את הידיים והרגליים בדפים של הדיונים שם, אז אני כותבת כאן. טעיתם בנוגע לפרדי מרקיורי, שכן היה לו תואר באמנות ובעיצוב גרפי, מ-Ealing Art College בלונדון. לגבי טיילור, אולי תרצו לציין שהוא התחיל ללמוד רפואת שיניים בטרם השתעמם ועבר ללימודי ביולוגיה. בברכה, ליאה - שיחה 14:16, 14 ביולי 2008 (IDT)
אנו מעבירים לדיון הרלוונטי. אולי תרצי לשפץ את הקטע בעצמך. מלמד כץשיחה 15:05, 14 ביולי 2008 (IDT)
שיניתי, תודה. לא הייתי בטוחה אם משנים פה או שיש עוד איזה דף משנה. מאוד לא ידידותי כאן :) ליאה - שיחה 15:19, 14 ביולי 2008 (IDT)
תודה. זה בכוונה, שזרים לא יפלשו Face-smile.svg. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתמוז ה'תשס"ח • 15:25, 14 ביולי 2008 (IDT)
פייייי, וישר סילקת את זה למקום אחר כדי שאני לא אמצא שוב :) God Save the Queen ! ליאה - שיחה 15:28, 14 ביולי 2008 (IDT)
אגב, ככל שאני חושב על כך, זה אחד הידעת? החזקים שלנו. פאנץ' חבל על הזמן. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתמוז ה'תשס"ח • 16:48, 14 ביולי 2008 (IDT)

שלט רחוק[עריכת קוד מקור]

Remote control infrared animated.gif

השלט רחוק הראשון בעולם, שמיועד לטלוויזיה, הוצג על ידי חברת זנית ב-1950. המכשיר שנקרא "Lazy Bones" ("עצמות עצלות") העביר פקודות באמצעות כבל. בשנת 1955 הציגה זנית את השלט האלחוטי הראשון שפעל באמצעות אור נראה. השימוש באור רגיל גרם לבעיות רבות משום שכל חשיפה למקור אור או לשמש הייתה מפעילה את הטלוויזיה. כדי להתגבר על הבעיה החלו לפתח שלטים הפועלים בתדרי תת-אדום, קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך יותר משל האור הנראה.
קראתי את זה בערך תת-אדום ומיד חשבתי לכתוב קטע הידעת. סימוכין. Crazy Ivanשיחה 00:16, 30 בינואר 2008 (IST)

קטע נחמד מאוד. מפתיע שפעם השתמשו באור נראה. לא צריך לקשר לזנית (חברה)? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 09:01, 30 בינואר 2008 (IST)
מעניין. ערכנו קצת את הקטע. אגב לממציא של השלט קראו אדלר. חגי, יש לך קשר אליו? מלמד כץשיחה 02:46, 31 בינואר 2008 (IST)
לאחר חקירות וברורים, הוא לא "משלנו". חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 01:08, 1 בפברואר 2008 (IST)
למה הוא לא במוכנים עם אדומים? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:47, 4 בפברואר 2008 (IST)
אני לא מעביר לשם יותר מ-4 אדומים. בסוף אני צריך להתפשר עם כאלה ששוכבים שם חצי שנה, כמו הנס ברינקר. מי שרוצה את הידעת? הזה, שיכתוב ערך. החריג היחידי הוא השמב"ח, משום שהוא תמיד כותב ערך תוך יום! חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בשבט ה'תשס"ח • 07:10, 4 בפברואר 2008 (IST)
אם אתה לא מעביר יותר מ-4, אז עוד יש שם מקום אחד. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:16, 7 בפברואר 2008 (IST)

מטאורואיד[עריכת קוד מקור]

מטאורואיד הוא גוף קטן הנע במערכת השמש. מטאורואיד שחודר לאטמוספירה של כדור הארץ מתלהט כתוצאה מהחיכוך באוויר ומהלחץ שהוא מפעיל על האוויר, ומתאדה בשלמותו או בחלקו. מטאורואיד גדול מספיק ששורד את הנפילה קרוי מטאוריט, ושובל האור, שנוצר עקב הבעירה שלו ועקב יינון הגז בסביבתו, נקרא מטאור או "כוכב נופל". למרבה הפלא, דווקא מטאורואידים זעירים, שקוטרם קטן ממאית מילימטר, אינם נשרפים כלל באטמוספירה, משום שההתחממות תלויה בשטח הפנים. הכמות השנתית של גרגרי אבק אלו, שמקורם בחלל, ואשר מגיעים לפני כדור הארץ, מגיעה ל-20,000 טון.

מלמד כץשיחה 19:44, 13 ביולי 2008 (IDT)
יש מקור להערכת המשקל או שאתה נסמך רק על הערך? אפילו אני למדתי משהו חדש על כך שהזעירים אינם נשרפים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתמוז ה'תשס"ח • 21:03, 13 ביולי 2008 (IDT)
המספר נלקח מכאן. פה נותנים הערכה קטנה יותר. מלמד כץשיחה 21:07, 13 ביולי 2008 (IDT)
מה הפאנץ'? זה נראה לי יותר תקציר ערך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:46, 14 ביולי 2008 (IDT)
זה קצת "מסבירני". מנסה להכליל כמה שיותר חומר בתוך קטע ההידעת? ואז הפאנץ' שדווקא הקטנים שורדים תובע. תפסת מרובה לא תפסת. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 01:23, 14 ביולי 2008 (IDT)
כמה פעמים אפשר לחזור על זה? יש כמה סוגי הידעת? אלה עם סיפור ונקודת המחץ, אלה שסתם אנקדוטה נחמדה ואלה שהם בעצם אוסף עובדות מעניינות, וגם מאלה יש לנו הרבה. זה נמנה על הסוג השלישי. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתמוז ה'תשס"ח • 01:55, 14 ביולי 2008 (IDT)

ניסיון נוסף:

המטאורים, אותם "כוכבים נופלים" שנראים בשמי הלילה, מסמנים את מסלול תנועתם של מטאורואידים, גופים קטנים שחודרים לאטמוספירה, מתחממים ומתאדים. מקור האור של המטאורים בפלזמה שנוצרת סביבם עקב הטמפרטורה הגבוהה. הגופים היחידים שמגיעים לקרקע הם המטאורואידים הגדולים ביותר, שלא מספיקים להתאדות, והקטנים ביותר, שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם. משערים שהמסה המצטברת של אותם מטאוריטים זעירים, שקוטרם לא עולה על מאית המילימטר, מגיעה לכדי 20,000 טון בשנה.

מלמד כץשיחה 02:11, 14 ביולי 2008 (IDT)
דרך אגב עניין ה-en:ram pressure (אולי אפשר לשמור אותו לקטע נוסף; מישהו יודע איך מתרגמים את הצירוף לעברית?) מעניין בפני עצמו משום שרוב האנשים חושבים שהטמפ' עולה בגלל החיכוך. החיכוך רלוונטי יותר למטאורואידים הקטנים. מלמד כץשיחה 02:14, 14 ביולי 2008 (IDT)

עדיין נראה לי אינפורמטיבי מדי. (חגי, לדעתי עדיף לוותר על הקטעים מהסוג השלישי)
נסיון שלי (כולל בעיקר הבלטת הפאנץ'):

מטר מטאורים

מטאורים, אותם "כוכבים נופלים" שנראים בשמי הלילה, מסמנים את מסלול תנועתם של סלעים וגרגירי אבק החודרים לאטמוספירה. מקור האור של אותם גופים, המטאורואידים, בפלזמה שנוצרת סביבם עקב החום הרב שיוצר חיכוך. מדי שנה נאספים ונחקרים מטאוריטים גדולים בודדים, שלא הספיקו להתאדות באטמוספירה והגיעו לקרקע, אבל רוב החומר שמגיע מהחלל לפני כדור הארץ, כ-20,000 טון בשנה, מקורו דווקא במטאוריטים הזעירים, שקוטרם אינו עולה על מאית המילימטר - הם כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם.

הורדתי גם את ההסבר ל"מה זה מטאורים?" ("גופים קטנים שחודרים לאטמוספירה, מתחממים ומתאדים" בהנחה שרוב ששאנשים יודעים מה זה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:32, 14 ביולי 2008 (IDT)

הגרסה הזו טובה. עשינו כמה תיקונים קטנים. מלמד כץשיחה 23:48, 14 ביולי 2008 (IDT)
מנין ההנחה "שרוב ששאנשים יודעים מה זה"? שאל בהכה את המומחה מה ההבדל בין מטאורים, מטאורואידים ומטאוריטים בלי להסתכל באנציקלופדיה ותקבל אולי שלוש תשובות נכונות. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב בתמוז ה'תשס"ח • 00:05, 15 ביולי 2008 (IDT)
הוספנו כמה מילות הסבר. זה נראה חיוני משום שהמושגים באמת מבלבלים. ייתכן שעדיין צריך להוסיף משהו משום שהקורא יכול לשאול למה הם מתחממים. מלמד כץשיחה 01:26, 15 ביולי 2008 (IDT)
הוספתי "חיכוך". למוכנים? (אגב, עניתי לכם בדיון על המלח.) סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:16, 16 ביולי 2008 (IDT)

יוהנס קפלר[עריכת קוד מקור]

יוהנס קפלר

יוהנס קפלר הוזמן בשנת 1600 לפראג לשמש כעוזרו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. ברהה מת באופן מפתיע כשנה מאוחר יותר. קפלר טען שהדבר קרה משום שברהה השתתף בסעודה חגיגית, הרבה לשתות, אך סרב לגשת לבית השימוש בגלל כללי הנימוס, והדבר גרם לפגיעה בשלפוחית השתן שלו. בעקבות מותו, ירש קפלר את משרת ברהה בחצר של קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קיבל לידיו את התצפיות שלו והשכיל לנסח את חוקי קפלר שהיוו נקודת ציון מרכזית בהיסטוריה של הפיזיקה. בבדיקה פורנזית שנערכה בשנות ה-90 בעזרת שרידי גופתו של ברהה נמצאו שרידי כספית בשורש אחת משערותיו. המסקנה הייתה שמותו נגרם מהרעלת כספית שאירעה 20 שעות לפני מותו.

מקורות, למשל: [4], [5], [6] מלמד כץשיחה 17:44, 14 ביולי 2008 (IDT)
למה הוציאו את גופתו? רק לצורך בדיקה זו? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב בתמוז ה'תשס"ח • 18:05, 14 ביולי 2008 (IDT)
הגופה הוצאה ב-1901 בשביל לוודא שהיא נשארה בפראג ולא הועברה משם כמו גופות רוב הלא-קתולים. באותה עת נלקחו מהגופה שרידי זקן שנבדקו בשנות ה-90. את השערה עם השורש קיבלו החוקרים ממוזיאון בשבדיה [7]. מלמד כץשיחה 18:22, 14 ביולי 2008 (IDT)

אחלה קטע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:36, 14 ביולי 2008 (IDT)

האם הקטע מנסה לרמוז שיכול להיות שקפלר הרעיל את ברהה כדי לזכות במשרתו? דניאל ב. 00:06, 15 ביולי 2008 (IDT)
כאן הובאו רק עובדות, את המסקנות נשאיר לקוראים... ספר מומלץ. מלמד כץשיחה 01:11, 15 ביולי 2008 (IDT)

נשים במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה[עריכת קוד מקור]

פסל של זורק דיסקוס עירום מהמאה השנייה לפנה"ס

נשים לא הורשו להשתתף במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אלא התחרו בתחרויות משל עצמן שנערכו באולימפיה במועדים אחרים. נשים נשואות לא הורשו אפילו לצפות באירועי הספורט באולימפיאדה, ובמקרה שנתפסו הוטל עליהן עונש מוות. קליפטיירה, אמו של אחד הספורטאים התחפשה לגבר ונכנסה ליציע המאמנים. כשבנה זכה בהתמודדות, קפצה קליפטיירה משמחה וזהותה נחשפה. לאחר בירור הוחלט לשחררה בזכות אביה, אחיה ובנה שהיו כולם אלופים אולימפיים, אך בעקבות המקרה נחקק חוק שלפיו מאמן צריך להתפשט לפני כניסתו לאצטדיון.

מקור [8]. מלמד כץשיחה 21:02, 16 ביולי 2008 (IDT)
איזה קטע, באתי להציע בדיוק את אותו הקטע. דניאל ב. 21:18, 16 ביולי 2008 (IDT)
זו בוודאי טלפתיה, או שזו ההתרגשות לקראת המשחקים האולימפיים... מלמד כץשיחה 21:23, 16 ביולי 2008 (IDT)
עכשיו כשאני חושב על זה אפשר לנסות בתקופת האולימפיאדה לשים הרבה "הידעת?" בנושא סין, האולימפיאדה וספורט. לפחות ביום של טקס הפתיחה. דניאל ב. 21:40, 16 ביולי 2008 (IDT)
אפשר לשים את זה ביום טקס הפתיחה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתמוז ה'תשס"ח • 02:48, 17 ביולי 2008 (IDT)
מרתק. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:41, 18 ביולי 2008 (IDT)
מסכים. תמונה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 02:51, 20 ביולי 2008 (IDT)

בייסבול ביום כיפור[עריכת קוד מקור]

יש את הסיפור המעניין על סנדי קופקס שלא עלה לשחק את המשחק הראשון ב-WORLD SERIES כי הוא נפל ביום כיפור. (בניגוד לאבי כהן למשל). אבל שוב יטענו פה שזה יהודי מדי... יש טעם להרחיב, או אחוות הנייטרליות תכה שוב? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • א' בתמוז ה'תשס"ח • 06:09, 4 ביולי 2008 (IDT)

לדעתי הסיפור על יואל סלע ואלדד אמיר, שבושה שאין עליהם ערכים, יותר מעניין. נוי - שיחה 11:57, 4 ביולי 2008 (IDT)
מה יותר מעניין, ששטו והעיפו אותם? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' בתמוז ה'תשס"ח • 09:00, 6 ביולי 2008 (IDT)

ראו גם את האנק גרינברג, שאי-השתתפותו במשחק בייסבול ביום כיפור כשלושים שנים לפני כן עוררה הדים יותר גדולים. גם הסיפור על הקטע מהתלמוד (מישהו יודע במה מדובר?) יותר פיקנטי לטעמי. סוזן סעדון - שיחה 14:19, 15 ביולי 2008 (IDT)

טוב, להלן טיוטה ראשונית:
האנק גרינברג במדי דטרויט טייגרס

שניים מגדולי שחקני הבייסבול בכל הזמנים היו יהודים שסרבו לשחק ביום כיפור בשל יהדותם ואמונתם. האנק גרינברג, החובט המצטיין של הדטרויט טייגרס, הוביל ב-1934 את קבוצתו לאליפות האמריקן ליג. במשחק שנערך בראש השנה מול הבוסטון רד סוקס הוא שיחק לאחר שנועץ בכמה רבנים ואף חבט שני הום ראן שהעניקו לקבוצתו את הניצחון. אך במשחק שנקבע ליום כיפור סירב להשתתף. המשורר ובעל הטור אדגר גאסט חיבר שיר, "הגיע יום כיפור", המהלל את גרינברג ומחויבותו לדתו. גרינברג, שבחר להתפלל בבית הכנסת, זכה למחיאות כפיים וקימת כבוד של המתפללים. כשלושים שנה לאחר מכן עמד סנדי קופקס, המגיש המצטיין של הלוס אנג'לס דודג'רס שבא מבית יהודי אורתודוכסי, בפני מצב דומה. בסדרת הוורלד סיריס של 1965 התמודדו הדודג'רס נגד המינסוטה טווינס, וקופקס, ששובץ כמגיש הפותח במשחק הראשון, בחר לצום ולא להגיע למשחק. בהעדרו הדודג'רס הפסידו את המשחק הראשון וגם את המשחק השני אותו פתח קופקס חלוש מהצום. בהמשך ניצח קופקס את המשחקים החמישי והשביעי וזכה עם קבוצתו בוורלד סיריס. קופקס עצמו אף זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר.

חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו בתמוז ה'תשס"ח • 22:34, 17 ביולי 2008 (IDT) חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו בתמוז ה'תשס"ח • 22:34, 17 ביולי 2008 (IDT)

אהבתי את הידעת הזה. גילגמש שיחה 22:46, 17 ביולי 2008 (IDT)
יפה מאוד. מלמד כץשיחה 23:00, 17 ביולי 2008 (IDT)
יפה. הוספתי עוד קצת מידע כאן וגם לערך. ‏עמיחי 23:09, 17 ביולי 2008 (IDT)
סחתיין על עבודת הצוות, למרות שגרמתם לי איזה שבע התנגשויות... המצחיק הוא שהבאתי פרטים חדשים וראיתי שמלמד כץ או עמיחי כבר שילבו חלק מהם. יצא אחלה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו בתמוז ה'תשס"ח • 23:37, 17 ביולי 2008 (IDT)
לדעתי הסיפור על גרינברג לא מדוייק, הסדרה ממנה נעדר בראש השנה הייתה בעונה הסדירה, וקבע את אליפות הבית לא אליפות האמריקן ליג, ההום ראנס שלו הבטיחו לטייגרס את המקום הראשון בבית, המשחק ביום כיפור שהיה מול היאנקיז גם הוא היה בעונה הסדירה אבל כבר היה לפרוטוקול בלבד שכן המקום הראשון כבר הובטחtomtom - שיחה 23:39, 17 ביולי 2008 (IDT)
יתכן ואתה צודק. קראתי את הערך האנגלי, ושם זה לא מפורט אז נסמכתי על העברי. (מה הם כבר מבינים בבייסבול...) אנא השג סימוכין ועדכן את הערך והידעת? בהתאם. אשר לקופקס, בזה אני בטוח ב-100%. אומנם כתבתי את הידעת? מהזיכרון, אך ודאתי את הפרטים שוב מול הערך המומלץ באנגלית. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו בתמוז ה'תשס"ח • 23:45, 17 ביולי 2008 (IDT)
כפי שעדכנתי עכשיו בערך על האנק - אכן צדקת שהם התמודדו על ראשות הליגה, אך אז היה רק בית אחד בכל ליגה, וממילא הם זכו ב"פננט" - אליפות הליגה. תיכף אעדכן גם את קטענו. שים לב למקור שהבאתי בהערה בערך על האנק. ‏עמיחי 23:47, 17 ביולי 2008 (IDT)
תודה על ההבהרה והתיקונים tomtom - שיחה 00:07, 18 ביולי 2008 (IDT)
למותר לציין שצריך להכחיל את אמריקן ליג והום ראן... טום, אתה עובד כרגע על הפרוייקט. תן לו עדיפות בבקשה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו בתמוז ה'תשס"ח • 00:13, 18 ביולי 2008 (IDT)
מה דעתכם על גייב קפלר שהתייעץ עם "רב" שאמר לו שחייבים לשחק ביום כיפור כדי לשבור את "קללת הבמבינו" - הוא שיחק, ניסה לחבוט 4 פעמים ונכשל - עשה W:Strikeout בכולם! ‏עמיחי 01:06, 20 ביולי 2008 (IDT)
אנו לא כותבים על שחקנים שנבחרו 1,487 בדרפט... מי בכלל בוחר בסיבוב 57??? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בתמוז ה'תשס"ח • 10:42, 20 ביולי 2008 (IDT)
עובדה שהוא הגיע לליגה הגבוהה! ובאיזה סיבוב נבחר מייק פיאצה? הוא נבחר כטובה אישית לאבא שלו, ותראה מה יצא ממנו. בכל מקרה - הקטע ארוך מספיק גם ככה. אם נכתוב קטע על השייטים ששייטו ביום כיפור, אפשר להוסיף את האנקדוטה על גייב קפלר. ‏עמיחי 11:03, 20 ביולי 2008 (IDT)

נסיבות מותו של בוב מארלי[עריכת קוד מקור]

מתגובות שקיבלתי מאנשים שהראיתי להם את הערך של בוב מארלי, חשבתי שרעיון נחמד ל-הידעת הוא נסיבות מותו. עשיתי טיוטה קטנה -

בוב מארלי

ביולי 1977 אובחן אצל בוב מארלי סרטן ממאיר בבוהן כף הרגל. הוא סירב לקטיעה מלאה של האצבע, בשל אמונתו בדת הראסטפארי, אך קיבל טיפול רפואי. כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן התפשט בגופו, מהבוהן לאיברים אחרים ובמיוחד למוח ולריאות. הוא קיבל טיפול ממומחה רפואי במינכן, אך מצבו הידרדר. גם במצבו הקשה סירב מארלי לכתוב צוואה, שכן לפי דתו זוהי הודאה כי הוא בן תמותה, וויתור על אפשרות היותו אחד מהנבחרים לחיי נצח (everliving). לבסוף נפטר ב-11 במאי 1981, לאחר שמטוסו נחת במיאמי בדרכו חזרה לג'מייקה, והוא בן 36 בלבד.

אפשר להוסיף באותו הידעת, או אחד נוסף, גם את החפצים עימם נקבר:

מארלי נקבר במאוזוליאום בעיר הולדתו, שהפך מאוחר יותר למוזיאון המוקדש לזכרו; איתו נקברו הגיטרה שלו (מדגם גיבסון לס פול), ענף של שיח קנאביס, באנג, ספר תנ"ך והטבעת שנתן לו אפסה ווסן, בנו של קיסר אתיופיה, היילה סלאסי.

אם זה נראה לך, תעביר למקום המתאים בדיונים המסובכים שלכם שם. תודה, ליאה - שיחה 16:09, 16 ביולי 2008 (IDT)

הנה העברתי. מקווה שתעקבי כאן אחר הדיון. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתמוז ה'תשס"ח • 18:18, 16 ביולי 2008 (IDT)
הקטע הראשון ממש טוב. הוספתי תמונה וקישורים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:10, 16 ביולי 2008 (IDT)

או. קיי.[עריכת קוד מקור]

המילה האנגלית או. קיי. היא אחת המילים המוכרות בעולם. משערים שהיא הופיעה לראשונה בדפוס בשנת 1839 כראשי תיבות של "oll korrect", צורה היתולית של "all correct" ("הכל בסדר"). המילה התפרסמה במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1840 בתור סלוגן הבחירות של מרטין ון ביורן. ון ביורן כינה את עצמו OK כראשי תיבות של "Old Kinderhook", על שם עיירת הולדתו, קינדרהוק שבמדינת ניו יורק.

מקורות: en:Okay ומילון אוקספורד שם רשום בפרק האטימולוגיה של OK
The initial letters of oll (or orl) korrect, jocular alteration of ‘all correct’: see A. W. Read in Amer. Speech (1963) 38, (1964) 39, etc.
From the detailed evidence provided by A. W. Read it seems clear that O.K. first appeared in 1839 (an instance of a contemporary vogue for humorous abbreviations of this type), and that in 1840 it became greatly reinforced by association with the initialism O.K. n.1, O.K. int.2 (see discussion s.v.).
מלמד כץשיחה 17:56, 28 ביוני 2008 (IDT)
קראתי פעם, נראה לי בזירה הלשונית, שזה היה די אופנתי בזמנו לעשות ר"ת עם שגיאות. תוכלו לבדוק? אגב, מה עם מלח הבישול המתוק. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:57, 28 ביוני 2008 (IDT)
נמצא. זה היה ב"בלדד השוחי" [9]. לעיונכם. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:00, 28 ביוני 2008 (IDT)

ברכת המלכים[עריכת קוד מקור]

שלום. יש לי רעיון להידעת שנשמע לי טוב ,אבל צריך לאמת אותו (להשיג לו מקור).חבר סיפר לי עליו.זה הולך ככה:

ברכת המלכים היא ברכה נדירה ,הנאמרת בנוכחות מלך. בעת קבלת פרס נובל לכלכלה,רצה פרופ' ישראל אומן לברך את ברכת המלכים כיוון שהטקס נערך בנוכחות מלך דנמרק. מפאת קוצר הזמן ולהמנע ממתן משמעות דתית לטקס, לא הותר לו.

מה אתם אומרים? yanshoof - שיחה 12:02, 5 ביולי 2008 (IDT)

מה עם ש"י עגנון לפניו? ‏עמיחי 21:23, 5 ביולי 2008 (IDT)
אפשר להבין מדבריך שזה נכון? או להמשיך לחפש מקור? והאם אפשר להבין מדבריך שזה מעניין ומתאים? כדי שאדע לפעם הבאה... yanshoof - שיחה 11:27, 6 ביולי 2008 (IDT)
זה מעניין ומתאים ופיקנטי, אך צריך להרחיב. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' בתמוז ה'תשס"ח • 13:33, 10 ביולי 2008 (IDT)
מהזיכרון: היה סיפור דומה עם המלך חוסיין שבא לבקר בישראל ומישהו רצה לברך אותו. מלמד כץשיחה 17:51, 12 ביולי 2008 (IDT)
נדמה לי שש"י עגנון אכן אמר את הברכה. כמדומני שראיתי את זה אפילו באיזו תכנית טלוויזיה, אבל לא בטוח. קלונימוס - שיחה 18:36, 16 ביולי 2008 (IDT)
תנו לנין צ'לו לברר איתןשיחה 01:05, 18 ביולי 2008 (IDT)
מסתבר שטעיתי קצת. המלך הוא מלך שוודיה ומצאתי את זה[10] שזה קצת ארוך אבל טוען שעגנון אכן ברך.yanshoof - שיחה 19:52, 20 ביולי 2008 (IDT)
קדימה, עכשיו בנה הידעת? מסודר ומורחב מכל המידע שהצטבר. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט בתמוז ה'תשס"ח • 17:36, 22 ביולי 2008 (IDT)
Aumann-1080.jpg
ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעיתים נדירות, בנוכחות מלך. שני חתני פרס נובל ישראלים ברכו אותה, בטקס קבלת הפרס שנערך בנוכחות מלך שוודיה: חתן פרס נובל לספרות, ש"י עגנון, שבירך אותה על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966, וחתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן, שקיבל את הפרס מהמלך קרל ה-16 גוסטב ב-2005. למרות ההכנות הרבות הדרושות לטקס, הקפידו שני האישים, שניהם יהודים דתיים, על הלכות שבת. בנוסף, פרופ' אומן אף שלח את חליפת הטוקסידו שלו למעבדה, בכדי לוודא שאינה מכילה שעטנז.
yanshoof - שיחה 16:34, 27 ביולי 2008 (IDT)
פצצת אטום! מה הסימוכין לאומן והשעטנז? הרי תחילה כתבת שלא אמר את הברכה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 21:32, 27 ביולי 2008 (IDT)
המקור המצורף למעלה.צריך רק שבעל ידע בנושא יעבור על הערך של הברכה עצמה, יש בו תבנית לשכתוב yanshoof - שיחה 22:12, 27 ביולי 2008 (IDT)
סידרתי לפי סדר כרונולוגי והוספתי את המלכים בהם מדובר. ‏עמיחי 21:10, 29 ביולי 2008 (IDT)

התפטרות האפיפיור[עריכת קוד מקור]

האפיפיור סלסטינוס החמישי כיהן כאפיפיור במשך כחמישה חודשים בשנת 1294. אחת הבולות שהוא חוקק אפשרה לאפיפיור להתפטר. ואכן, סלסטינוס עצמו התפטר ושב לחיי נזירות במערה. בקונקלווה, שהייתה היחידה בהיסטוריה שהתכנסה על מנת לבחור אפיפיור עוד בחיי האפיפיור הקודם, נבחר מחליפו, בוניפקיוס השמיני.

מה דעתכם? ‏עמיחי 17:10, 28 ביולי 2008 (IDT)

מעניין מאוד. משהו ש-99.235% לא יודעים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו בתמוז ה'תשס"ח • 19:34, 28 ביולי 2008 (IDT)
נחמד מאוד. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:43, 28 ביולי 2008 (IDT)
אחלה. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 13:21, 30 ביולי 2008 (IDT)

הגנרל הצרפתי מורו[עריכת קוד מקור]

קיימת אגדה מפורסמת שלפיה הגנרל הצרפתי מורו, שהיה בזמנו גנרל בצבא הרפובליקה הצרפתית נהרג על ידי ירי מתותח שכוון אישית על ידי נפוליאון. זה קרה אחרי שמורו עבר לצד המלוכנים שביקשו להחזיר את המלוכה לצרפת ולהביס את נפוליאון. הסיפור ככל הנראה לא אמיתי, אך האגדה קיימת. אם יש עניין בטריוויה זו, אכתוב את הערך על הגנרל ואביא אסמכתאות לקיומה של האגדה. גילגמש שיחה 10:01, 6 ביולי 2008 (IDT)

אני חושב שיש בסיס מצויין. תן משהו לדיון. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' בתמוז ה'תשס"ח • 13:39, 10 ביולי 2008 (IDT)
מדובר בעבודה רבה כי צריך לכתוב את הערך על מורו ואת הערך על הקרב עצמו כדי שיהיה מאיפה לקשר מהידעת. אני רוצה לדעת אם יש טעם לעשות את זה. את גוף הידעת כתבתי למעלה. הטקסט לא יהיה שונה בהרבה. גילגמש שיחה 14:16, 10 ביולי 2008 (IDT)
לדעתי זה כדאי, נראה אחלה קטע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 14:18, 10 ביולי 2008 (IDT)
טוב, אעשה את זה מיד בסיום המטלות הנוכחיות. גילגמש שיחה 14:41, 10 ביולי 2008 (IDT)
אל תשכח להזכיר שהוא נהרג בקרב דרזדן, בזמן ששוחח עם הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון ושהוא נקרא לשם על ידי יורש העצר השבדי ברנדוט, שהיה צרפתי במקורו (עליו יש הידעת אחר). הנה, יש לך הרבה קישורים! ‏עמיחי 14:59, 10 ביולי 2008 (IDT)

כמובטח, הערך ז'אן ויקטור מארי מורו וקרב דרזדן מוכנים. אני חושב שניתן להשתמש בניסוח של עמיחי עם שינוי קישורים. גילגמש שיחה 06:47, 17 ביולי 2008 (IDT)

יפה. מי נותן ניסוח משולב? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו בתמוז ה'תשס"ח • 21:58, 17 ביולי 2008 (IDT)
ערכים נכתבו והידעת? אין. עולם הפוך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח בתמוז ה'תשס"ח • 20:36, 30 ביולי 2008 (IDT)
תזכרתי את גילגמש בעניין. ‏עמיחי 17:12, 31 ביולי 2008 (IDT)

חשבתי שאתם כותבים את הידעת ואני רק צריך לכתוב את הערכים. בנוסף לכך, המחשב שלי התקלקל ואני משתמש במחשב הישן של אחותי שנוטה ליפול, כך שיכולת העריכה שלי מוגבלת. אני מציע את הנוסח הבא:

ז'אן ויקטור מארי מורו, גנרל מהולל שפיקד על צבאות הרפובליקה הצרפתית במלחמתה נגד אויביה, שינה את עמדתו הפוליטית, בין היתר, בגלל ריב אישי עם נפוליאון, שעלה בינתיים לשלטון בצרפת והצטרף למלוכנים. בקרב דרזדן הורה נפוליאון באופן אישי לכוון את התותחים לעבר גבעה עליה ניצב מורו עם הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון וקצינים נוספים, ולפי האגדה, אפילו ירה בתותח בעצמו. כתוצאה מהירי נפצע מורו אנושות ונפטר מפצעיו ימים אחדים לאחר מכן. גילגמש שיחה 18:36, 31 ביולי 2008 (IDT)

הוספתי עוד קישורים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באב ה'תשס"ח • 21:32, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
גם אני. ‏עמיחי 21:42, 4 באוגוסט 2008 (IDT)

ניו זילנד[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך ניו זילנד: ניו זילנד הייתה הראשונה בעולם שהעניקה זכות הצבעה לנשים, והיא המדינה היחידה בעולם שכל משרות השלטון הבכירות בה היו מוחזקות על ידי נשים בעת ובעונה אחת. מחודש מרץ 2005 עד אוגוסט 2006 כיהנו אליזבת השנייה כמלכה, סילביה קרטרייט כמושלת הכללית, הלן קלארק כראש הממשלה, מרגרט וילסון כיושבת ראש הפרלמנט וסיאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון.

כמובן שצריך עריכה. אני חושב שלא צריך להכחיל את כל הנשים. מתאים? yanshoof - שיחה 23:51, 13 באוגוסט 2008 (IDT)
תומך ברעיון ומוכן לכתוב עליהן ערכים בבוא העת. ‏Wierzba‏ • שיחהמחכה לך פרס • 23:57, 13 באוגוסט 2008 (IDT)
מעולה אפילו. אבל מכת האדומים הורגת אותו... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באב ה'תשס"ח • 20:00, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
יש פה רק אדום אחד, זה דבר שאפשר פשוט לכתוב, אם יש מה. אפשר קישור לערך האנגלי, שנראה מה יש לכתוב על הגברת קרטריט? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:16, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
עומר, נותר אחד לאחר שנכתבו השאר. גם אליו אגיע. ‏Wierzba‏ • שיחהמחכה לך פרס • 21:19, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
חביב ביותר, אבל המילה "כל" מפריעה לי. תגדיר "משרת שלטון בכירה". נוי - שיחה 21:24, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
כל המשרות פה הן בכירות. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 00:51, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

וולטיר[עריכת קוד מקור]

בשנת 1759 קנה וולטיר אחוזה בשם "פרנה" (Ferney), על גבול צרפת-שווייץ. לימים, הפכה פרנה לבירתה האינטלקטואלית של אירופה כולה. באחוזה זו שקד על כתיבתו כמעט עד יום מותו. הוא כתב עשרות ספרים, מאות מאמרים, ואלפי מכתבים לחבריו באירופה. לפרנסתו גידל תולעי משי ושיווק בהצלחה את תוצרתן. הוא נקט בתחבולת פרסום חדשנית, כשנהג לשלוח גרבי משי לידועניות תקופתו עם בקשה שיציגו את רגליהן היפות, בגרבי המשי שלו, בפני גברים רבים ככל האפשר ויספרו להם מי ייצר עבורן את הגרביים. בברכה. ליש - שיחה 22:02, 3 באוגוסט 2008 (IDT)

חביב. הספונסר הראשון. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:10, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
אין תגובות נוספות? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח באב ה'תשס"ח • 19:10, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
לא, אין מה להעיר. הידעת מצוין. נוי - שיחה 19:12, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

דרבן מצוי[עריכת קוד מקור]

דרבן מצוי הוא בעל חיים מונוגמי השומר על קשר זוגי קבוע לכל ימי חייו. דרבנים נוהגים להזדווג שמונה פעמים מדי לילה, על אף שהנקבה פורייה למשך יממה אחת או שתיים במשך השנה. פעולת ההזדווגות עצמה מלווה בסכנה עקב הקוצים החדים והארוכים המכסים את גוף הדרבנים, והיא מתאפשרת רק בזכות הפין הארוך של הזכר שאורכו עומד על כ-40 סנטימטר - למעלה ממחצית מאורך גופו. משערים שההזדווגויות התכופות משמשות לחיזוק הקשר הזוגי ולשמירה על נאמנות. תצפיות הראו שנקבות נוהגות לדרבן את בני זוגן לקיים יחסים באמצעות הצלפת זנב על חוטמם.

מלמד כץשיחה 17:27, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

"פרשת האח דניאל"[עריכת קוד מקור]

"פרשת האח דניאל", 1962, היא דוגמה לאקטיביזם שיפוטי מוקדם במדינת ישראל. האח דניאל היה כומר נוצרי שנולד כיהודי, והתגורר בישראל כתושב. בקשתו להכרה כעולה על פי חוק השבות נדחתה על ידי בג"ץ, למרות היותו בן לשני הורים יהודים. פסיקת בג"ץ, שפירשה את החוק מנקודת ראות לאומית, ולא יהודית הלכתית הביאה את המחוקק לתיקון חוק השבות ולהוצאה מפורשת ממנו של יהודים שהמירו את דתם.

-פרשה הסטורית שחשוב שידעו עליה, ומתאימה גם ל"הידעת". מה דעתכם? ‏Danny-w‏ 03:28, 12 ביולי 2008 (IDT)

בהחלט מעניין, אך צריך להיכתב בדרך אחרת כדי שיהיה מתאים להידעת? לדעתי. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 01:07, 13 ביולי 2008 (IDT)
אבל זה לא כבר די ידוע? אני למדתי על זה בשיעורי אזרחות בתיכון. דניאל צבישיחה 01:13, י' בתמוז ה'תשס"ח (13.07.08)
אני לא ידעתי... הניסוח באמת לא משהו, הייתי צריך לקרוא את זה פעמיים שלוש בשבילך הבין מה הלך שם. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 02:49, 13 ביולי 2008 (IDT)
גם אני הכרתי, אבל אני סבור שרוב האנשים לא יכירו. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 03:11, 13 ביולי 2008 (IDT)

הפשטתי והתאמתי ל"הידעת". אשמח לשמוע את דעתכם? דני:

"פרשת האח דניאל" הסעירה את מדינת ישראל בשנת 1962, בעקבות פניתו של האח דניאל לבג"ץ. דוד רופאייזן, שכינה את עצמו "האח דניאל" נולד בפולין, למשפחה יהודית, והיה חבר בתנועת נוער ציונית. בזמן השואה התחבא במנזר ובהמשך המיר דתו לנצרות. בשנת 1958 הגיע לארץ ככומר קתולי, על מנת לשרת במנזר על הר הכרמל. הוא הגיש בקשה להתאזרח על פי חוק השבות. בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים, ובערעור, גם על ידי בג"ץ. ההחלטת בג"ץ הייתה תקדימית בכך שפירשה את החוק מנקודת ראות לאומית, ולא יהודית הלכתית, למרות שהיה בן לשני הורים יהודים. לאור פסיקת בג"ץ אף תוקן חוק השבות על ידי ההכנסת והוצאו ממנו במפורש יהודים שהמירו את דתם.
אחלה סבבה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:38, 14 ביולי 2008 (IDT)
רצוי להשאיר את הקישור לאקטיביזם שיפוטי. נוי - שיחה 20:35, 16 ביולי 2008 (IDT)
וגם לעבוד עוד קצת על הניסוח. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתמוז ה'תשס"ח • 02:53, 17 ביולי 2008 (IDT)
מה הבעיה בניסוח? הוא תקוע פה רק בגלל ההערה שלך... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:26, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
כי הוא טעון ניסוח... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 00:44, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אתה יכול להיות יותר ספציפי/לשפר ניסוח בעצמך? אני לא רואה את הבעיה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 02:07, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
משהו כזה:

דוד אוסוואלד רופאייזן, שכינה עצמו "האח דניאל", נולד בפולין, למשפחה יהודית, והיה חבר בתנועת נוער ציונית. בזמן השואה התחבא במנזר ובהמשך המיר דתו לנצרות. ב-1958 הגיע לישראל ככומר קתולי, על מנת לשרת במנזר על הר הכרמל. ב-1962 הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית על פי חוק השבות אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים, ובערעור גם על ידי בג"ץ. ההחלטת בג"ץ הייתה תקדימית בכך שפירשה את החוק מנקודת ראות לאומית ולא יהודית הלכתית היות ורופאייזן נולד כיהודי, ולפי ההלכה יהודי, אף אם המיר דתו, נחשב ליהודי בבחינת "ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא". לאור פסיקת בג"ץ, הנחשבת דוגמה לאקטיביזם שיפוטי מוקדם במדינת ישראל, אף תוקן חוק השבות על ידי ההכנסת והוצאו ממנו במפורש יהודים שהמירו את דתם.

עדיין יש לי ספקות לגבי הנושא ההלכתי. למיטב ידיעתי מי שהמיר את דתו על פי ההלכה כבר אינו יהודי ולכן חוק השבות אינו חל עליו מבחינה הלכתית, מה שמוציא את העוקץ מכל הידעת? הזה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 11:34, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אחד מכללי ההלכה הוא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", ממילא דניאל זה איננו פטור מהמצוות. למרות זאת, בחלק מהדברים יהודי משומד איננו נחשב כיהודי לחומרא: יינו יין נסך, הוא פסול לעדות אסורה ועוד, ומאידך קידושיו קידושין. היו אף זמנים שבהם מומר שחזר בתשובה נדרש לטבילה מחדש כדין גר שנתגייר. לגופו של דיון: חוק השבות איננו חוק הלכתי ביסודו, ראו למשל "סעיף הנכד", העוסק במובהק בגוי גמור, אשר הוכנס לשם כריאקציה לחוקי נירנברג. הצעתי היא להוסיף למשפט "היות ורופאייזן נולד כיהודי ולפי ההלכה יהודי, אף אם המיר דתו, נחשב ליהודי בבחינת "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". ‏DGtal‏ 21:27, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
הוספתי. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג באב ה'תשס"ח • 16:00, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

סבשטיאו, מלך פורטוגל[עריכת קוד מקור]

מלך פורטוגל סבשטיאו הראשון, נעלם במהלך קרב אל-קאסר אל-כביר בצפון מרוקו, ב-4 באוגוסט 1578. העלמותו של המלך, גרמה למשבר הנהגה בפורטוגל שנכבשה בידי מלך ספרד פליפה השני. שלטון ספרד בחצי האי האיברי הסתיים בשנת 1640, במהלך מלחמת שלושים השנים. בפולקלור הפורטוגלי קיימת אגדה שהמלך הנעלם יחזור ויושיע את עמו בשעותיו הקשות. הנה טיוטה ראשונה, שנכתבה לכבוד יום השנה לקרב אל קאסר אל כביר. כמובן שצריך לכתוב את הערך על המלך הנעלם. ‏עמיחי 14:38, 4 באוגוסט 2008 (IDT)

לא ברור לי הקשר בין שני המשפטים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:59, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
זה היה משבר שנגרם בעקבות היעלמותו של המלך ומותו של יורשו (שהיה אחי-סביו) ללא יורשים. ‏עמיחי 18:40, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
מה זה נעלם? הוכרז כנעדר אחרי הקרב? גילגמש שיחה 19:59, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
כן. הוא נראה לאחרונה לוחם בגבורה. גופתו לא נמצאה. ‏עמיחי 20:31, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
כדאי להבהיר את זה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:53, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
הבהרתי. ‏עמיחי 21:47, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
זה אכן קטע טוב, נותר רק לכתוב את הערך על המלך ואולי להרחיב את הערך על הקרב החשוב הזה. גילגמש שיחה 23:13, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
ביקשתי מדרור, אך כנראה שהוא עסוק בכתיבה על בריטניה. אולי מישהו אחר? ‏עמיחי 23:15, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
פורטוגל זה מרקו. גילגמש שיחה 02:35, 5 באוגוסט 2008 (IDT)
פניתי גם למרקו. פניתי למוטי - אולי ירחיב את הקרב, ואולי אתם קוראים יקרים? תודה, ‏עמיחי 18:42, 5 באוגוסט 2008 (IDT)
אין הענות. מי מתנדב לכתוב ערך אחד ולהרחיב את השני? ‏עמיחי 16:48, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
לקחתי על עצמי את הכחלתו של המלך סבשטיאו. ‏עמיחי 22:07, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

צופן אתב"ש[עריכת קוד מקור]

רעיון שלקוח מהידעת? התשיעי בפורטל:יהדות, שנוצר על ידי (לפי הגרסאות קודמות), ומשתמש אנונימי נחמד פירט חלק מסוים. ההצעה אינה ציטוט מדויק של ה"הידעת?" בפורטל.

צופן ההחלפה אתב"ש, אינו משמש רק כצופן, אלא גם בתור ראשי תיבות. ראשי התיבות של אתב"ש מסייעים לזכירת הימים בהם יחולו חגי ישראל, על פי ימי חג הפסח. א"ת - תשעה באב שאינו נדחה יחול ביום בשבוע בו חל היום הראשון של פסח שלפניו (ומכאן אחת הסיבות שהביצה, מאכל אבלות, מופיע בקערת ליל הסדר). ב"ש - שבועות יחול ביום בשבוע בו חל היום השני של פסח שלפניו. ג"ר - ראש השנה יחול ביום בשבוע בו חל היום השלישי של פסח שלפניו. ד"ק - שמחת תורה בחו"ל, יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (קריאת התורה), יחול ביום בשבוע בו חל היום הרביעי של פסח. ה"צ - יום הכיפורים (צום) יחול ביום בשבוע בו חל היום החמישי של פסח שלפניו. ו"פ - פורים יחול ביום בשבוע בו חל היום השישי של פסח שלאחריו. בדורנו, יש המוסיפים את ראשי התיבות - ז"ע, לפיו יום העצמאות (עצמאות) , כאשר הוא לא נדחה, יחול ביום בשבוע בו חל שביעי של פסח. ראשי התיבות ז"ע מתאימים גם לחטא העגל (עגל), שאירע לפי המסורת ביום בשבוע בו חל שביעי של פסח.

שיפוצים, טענות, אלי. ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) ט"ו באב ה'תשס"ח 21:44, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
זה נחמד, אבל הניסוח לא ממש ברור. הקטע היותר מגניב הוא שבגמרא שמפרטים בה את זה, ע מייצג את "עתידין להיגאל", אאז"נ. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:50, 17 באוגוסט 2008 (IDT)
צריך שיהיה ערך על הצופן קודם. קרני עזרו להשלים את מונחון הכימיה 01:58, 17 באוגוסט 2008 (IDT)
יש דף הפניה. דניאל צבישיחה 02:10, ט"ז באב ה'תשס"ח (17.08.08)
הכנסתי הפנייה וקישורים. צריך להוסיף את הימים לחגים פ' - ר'. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 12:03, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
צופן אתב"ש יותר מראוי לערך. אם לא הסכמתם להפנות להפניה למתיקות, לא צריך לעשות זאת במקרה הזה. נוי - שיחה 12:10, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
קדימה נוי, זה נושא קרוב ללבך, לא? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח באב ה'תשס"ח • 19:12, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
קראתי את "סודות ההצפנה" של סינג, אבל אני ממש לא מבין גדול. נסה את יוסי א.. נוי - שיחה 19:16, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
ניסיתי. בתקווה... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באב ה'תשס"ח • 18:59, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

הרחבתי לפי מה שאמר חגי אדלר. מה שעכשיו דרוש לנו (לענ"ד), זה תמונה (אולי שקשורה לפסח, בגלל ההקשר שלו ל"הידעת?") וערך על אתב"ש בפני עצמו. ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ' באב ה'תשס"ח 21:22, 21 באוגוסט 2008 (IDT)

יוסי א. כתב ערך. כל הכבוד. כרגע הוא בעריכה במשתמש:חגי אדלר/ארגז חול. אתם מוזמנים לעבור עליו. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באב ה'תשס"ח • 21:24, 21 באוגוסט 2008 (IDT)
יש ערך - צופן אתב"ש. עדכנתי בהתאם. יישר כח ליוסי וחגי! ‏עמיחי 22:01, 21 באוגוסט 2008 (IDT)

שכוייח על הערך (גם "הידעת?" עוזר לכתיבת ערכים...). בכל מקרה, איזו תמונה יכולה להתאים ל"הידעת"? של פסח, כמו שהצעתי קודם, או משהו אחר? ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ"א באב ה'תשס"ח 07:50, 22 באוגוסט 2008 (IDT)

הכי טוב זה לקחת את הצופן, כמו הטבלה בתחילת הערך, ולעשות ממנו תמונה. לא צריך פה רמזים... אתה מכין? אם אתה מתקשה, בקש עזרה מהגמל התימני. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באב ה'תשס"ח • 12:03, 22 באוגוסט 2008 (IDT)
עלי. ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ"א באב ה'תשס"ח 18:03, 22 באוגוסט 2008 (IDT)
הנה התמונה. מה דעתכם? מוכן לשיגור? ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ"ב באב ה'תשס"ח 22:08, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

ראיתי שהוכנו בסוף שתי תמונות: איזו תמונה לפי דעתכם מועדפת לכאן?

צופן אתב"ש או צופן אתב"ש? אשמח לתשובות ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ"ג באב ה'תשס"ח 08:01, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

הימנית המקוצרת. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג באב ה'תשס"ח • 15:55, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
גרסת הpng עדיפה כיוון שאיכותה גבוהה יותר והרקע שקוף, הגמל הכין גרסה מיוחדת להידעת? Atbash1.png. הידרו - שיחה 17:06, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
חסר לגבי ש"ת ויום העצמאות אם זה פסח לפניו או אחריו. גם צריך להוריד 40-50 מלים. אם הכותב לא יעשה זאת, אוריד בעצמי. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג באב ה'תשס"ח • 16:29, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
חלק א' טיפלתי, חלק ב' לטיפולך, ושמעתי שיש עוד דעות בעניין התמונה ל"הידעת?" ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ"ג באב ה'תשס"ח 18:43, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
תודה לגמל התימני על התמונה המשופרת. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ה באב ה'תשס"ח • 19:32, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

מדליה אולימפית ופרס נובל[עריכת קוד מקור]

האדם היחידי שזכה גם במדליה אולימפית וגם בפרס נובל לשלום היה פיליפ נואל-בייקר, שזכה במדליית כסף בריצת 1,500 מטרים באולימפיאדת אנטוורפן (1920) ובפרס נובל לשלום ב-1959 על עבודתו כחבר בפרלמנט של בריטניה. AMIRBL25 - שיחה 19:19, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

מעניין ולא ידוע! מה הסימוכין? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באב ה'תשס"ח • 20:05, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
הסימוכין ברובו מהביוגרפיה שלו מתוך אתר פרס נובל, שם במפתיע לא מוזכר עניין מדליית הכסף, אולם לאחר חיפוש בעוד מספר מקורות כמו זה, זה וזה (תת פרק "סימני דרך אולימפיים" סעיף 13). הבעיה היחידה שאין תמונה חופשית שלו. AMIRBL25 - שיחה 21:02, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
זה לא היסטרי, תמיד אפשר לשים תמונה של מדליה אולימפית או משהו. נוי - שיחה 21:09, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
האם בסימוכין כתוב שהוא היחידי? האם זה רק פרס נובל לשלום או כל פרס נובל כלשהו? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באב ה'תשס"ח • 21:24, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
פה (תת פרק "סימני דרך אולימפיים" סעיף 13) כתוב שהוא היחדי שזכה גם בפרס נובל לשלום. בגלל הסבירות הנמוכה שמשהו יזכה בשני הפרסים, אני חושב שזה הגיוני שהוא היחידי והבאתי לכך גם סימוכין. אתה חושב שיש צורך בלעבור על כל אחד מזוכי פרס נובל בכל התחומים, ולבדוק שהוא לא זכה גם במדלייה אולימפית? אני יכול לעשות את זה אם תבקש, אך זה יקח זמן ונראה לי הכי הגיוני לפרסם את זה כל עוד מתקיימת האוליפמיאדה. AMIRBL25 - שיחה 21:42, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

מדוע נפסק הדיון? AMIRBL25 - שיחה 16:41, 15 באוגוסט 2008 (IDT)

אמיר שתי הערות: הידעת? שנידונים עכשיו יעלו רק במאי 2009. מצטער... אפשר לציין שזה רק על פרס נובל לשלום, אבל זה מוריד מהעוצמה של הידעת?. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 00:10, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אל תצטער, אין לי בעיה עם זה. תודה רבה בכל מקרה AMIRBL25 - שיחה 22:04, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
זה קטע יפה. על מנת לא להסתבך ניתן לכתוב משהו כמו:

האתלט הבריטי פיליפ נואל-בייקר זכה במדליית כסף בריצת 1,500 מטר באולימפיאדת אנטוורפן (1920). באולימפיאדה זו ובאולימפיאדת פריז (1924), בה נטל חלק בן ארצו המפורסם הרולד אברהמס, שימש נואל-בייקר גם כמנהל מקצועי. בהמשך חייו הוא נבחר לפרלמנט של בריטניה ופעל רבות למען פירוק נשק, ובפרט פירוק נשק גרעיני. על עבודתו זו הוא זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1959.

מלמד כץשיחה 21:28, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

ליקוי חמה מלא בניגריה[עריכת קוד מקור]

ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006. צולם בטורקיה.

בנוסף לחובבי אסטרונומיה, שנערכו לליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 ונסעו לראותו במקום שבו הופיע כליקוי חמה מלא, נדרשה היערכות מיוחדת לקראת האירוע בניגריה, שבה פרצו בשנת 2001 מהומות קשות בעקבות ליקוי חמה מלא. המהומות פרצו במחוז בורנו הצפוני ונגרמו בגלל הפחד של התושבים מהיעלמות השמש. ההסברים הדתיים היו שהשמש נעלמת בגלל כשפים רעים ועונש של האלים על הכפירה של בני האדם. כתוצאה מכך, הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה שאומרת לאזרחים להירגע ולא להיכנס לפאניקה, לקראת ליקוי החמה ב-2006.

זהו עיבוד קל של קטע בערך ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006, שמגובה גם במקור [11]. תומר - שיחה 12:33, 25 באוגוסט 2008 (IDT)
אחלה קטע. האדום ממש מבאס, אולי אפשר לוותר על הקישור? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:27, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
מבחינתי אפשר... תומר - שיחה 00:35, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

היי חגי. האם אתה בטוח שהתמונה הזו עדיפה לקטע הידעת? על ליקוי החמה המלא בניגריה? אני חושב שעדיף להראות את התמונה הזו, כדי להמחיש מדוע סברו הניגרים שהשמש נעלמת. תומר - שיחה 12:15, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

הבעיה היא שהתמונה הייתה של ליקוי אחר מצרפת, שזה בטח לא טוב... אני גם חושב שכולם ראו תמונה של ליקוי מלא, אבל אנימציה של איך הליקוי עובר על פני כדור הארץ זה די חדש לכולם. מכל מקום, אם אתה חושב שעדיפה תמונה של ליקוי מלא אפשר לדון, אבל רק תמונה של הליקוי הספציפי הזה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 12:56, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
לא בעיה למצוא תמונה של הליקוי המסוים הזה, יש בוויקישיתוף גלריה ייעודית לאירוע. אפשר להשתמש למשל בתמונה הזו. לדעתי ישנם קוראים רבים שמימיהם לא ראו ליקוי חמה מלא, ובלי תמונה שתמחיש את מראהו הם יתקשו להבין את קטע הידעת? (אלה שלא ייכנסו לערך ליקוי חמה להרחבה). בכל אופן, מסלול הליקוי על פני כדה"א פחות רלוונטי לקטע הזה, שכן הקטע לא עוסק בפן המדעי. בנוסף אני אף מצאתי את האנימציה לא ברורה. תומר - שיחה 17:44, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
כפי שאמרתי, זה לא כל כך עקרוני לי. החלף, אם אתה רואה לנכון. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 17:50, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
סבבה. החלפתי. תומר - שיחה 17:53, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

בנוסף לחובבי אסטרונומיה, שנערכו לליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 ונסעו לצפות בו במקומות בהם הופיע כליקוי חמה מלא, נדרשה היערכות מיוחדת לקראת האירוע בניגריה. ב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מיידוגורי בצפון מערב ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעקר מטרות נוצריות וכנסיות בטיעון שהאלים מסתירים את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לאזרחים להירגע ולא להיכנס לפאניקה, לקראת ליקוי החמה ב-2006.

שתי הערות:
  1. כדאי לשפר את הניסוח.
  2. הליקוי ב-2001 היה חלקי בניגריה ולא מלא ([12]). אולי הכוונה לליקוי ירח מלא, כמו שכתוב כאן? מלמד כץשיחה 13:49, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
  1. שיניתי לחלקי. כדאי להביא סימוכין לקטע של מהומות 2001. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 14:06, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
  1. הנה הסימוכין למהומות בניגריה. אכן מדובר בליקוי לבנה. בהתאם שכתבתי הידעת? זה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ב' באלול ה'תשס"ח • 21:03, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 כפי שצולם בטורקיה

ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 עורר עניין רב בקרב מדענים וחובבי אסטרונומיה, ורבים נסעו במיוחד לאזורים בהם בהם נצפה ליקוי חמה מלא. בניגריה נדרשה היערכות מיוחדת של כוחות הבטחון לקראת האירוע. ב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מיידוגורי בצפון מערב ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעקר מטרות נוצריות וכנסיות בטיעון שאלהים מסתיר את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לאזרחים להירגע ולא להיכנס לפאניקה, לקראת ליקוי החמה ב-2006.

ממליגה[עריכת קוד מקור]

ממליגה הוא מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס ומוגש כדייסה מוצקה למדי ומשמש גם כתחליף ללחם. המאכל, האופייני כל כך לרומניה, מתקשר איתה מיידית בתודעה, אך מה שלא כל כך ידוע זה שהמאכל היה נהוג אצל הרומנים גם לפני גילוי אמריקה והבאת התירס לאירופה. הרומנים אכלו ממליגה עשויה מקמח דוחן, אך התירס, העשיר יותר בחומרים מזינים, דחק בהדרגה את הדוחן מהצלחות הרומניות. בברכה. ליש - שיחה 17:24, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

חמוד ולא ידוע. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באב ה'תשס"ח • 19:54, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
קטע טוב. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:50, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
הערה: האם בטוח שתירס עשיר יותר בחומרים מזינים ושזו הייתה הסיבה לדחיקת הדוחן. מלמד כץשיחה 16:10, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

אם יש בעיות עדיף שתחזירו את שני אלה לדיונים. אנשים בקושי רואים את הדף הזה, אם הדיון יהיה שם יותר יחפשו. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:23, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

אני לא חושב שאלו "בעיות" - יותר שאלת הבהרה. האמת היא שבעקבות ההערה של מלמד כץ אפילו ניסיתי להכניס את תבנית:ערך תזונתי לערך על תירס, אבל התייאשתי באמצע... אריה, אולי תבדוק באנגלי את שתי התבניות האלה, ותכתוב כאן את מסקנתך. לא צריך דיון, זה כן/לא פשוט. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 17:31, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
הבעיה שאין מדד אחיד לחומרים מזינים - האם הכוונה לקלוריות או לכמות הפחמימות או למשהו אחר. לדעתנו כדאי להשמיט את "העשיר יותר בחומרים מזינים". מלמד כץשיחה 11:07, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
במקום להשמיט, אולי נהיה יותר ספיציפיים ונכתוב "העשיר יותר בפחמימות" או "העשיר יותר באנרגיה" (בהנחה שזה אכן כך). חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז באב ה'תשס"ח • 16:44, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
לפי בדיקה שערכתי בדוחן יש יותר פחמימות ואנרגיה... משמיט את המשפט. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ב' באלול ה'תשס"ח • 20:53, 1 בספטמבר 2008 (IDT)

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות[עריכת קוד מקור]

צ'שייר אדום (אנ'), וגם ככה חסר מאוד- קיים ב30 ויקיפדיות, ולכן אני מקווה שייכתב. אין בערך הראשי מידע על כך, אך אני מתחייב להוסיף:

רבות מהדמויות בספרו הנודע של לואיס קרול, אליס בארץ הפלאות, מבוססות על ניבים ומונחים שונים מתקופתו. דמותו של הכובען (Hatter) מושרת מהביטוי "מטורף כמו כובען", שמקורו בשגעון שגרמה הרעלת הכספית בה לקו מעבדי לבד לכובעים. שמו של ה"ארנביב" (הלחם של ארנב ואביב, במקור: ארנב מרץ) בא מהביטוי "משוגע כמו ארנב מרץ" שבתורו בא מכך שמרץ הוא הייחום של הארנבים הזכרים. הצב-לא-צב (Mock Turtle, "צב מזויף") מבוסס על ה"Mock Turtle soup"- תחליף זול למרק צבים העשוי מבקר. ולבסוף, חתול הצ'שייר שיכול להיעלם ולהשאיר מאחוריו רק את חיוכו. צ'שייר היא עיר הולדתו של קרול ושמו של החתול הוא חלק מהביטוי שהיה רווח אז, "מחייך כמו חתול צ'שייר" שאולי נוצר בעקבות צייר שלטים מצ'שייר שצייר שלטי אריות מחייכים, או אולי בעקבות עיצובן של אריזותיהן של גבינות הצ'שייר שעליהן היו חתולים מחייכים. נוי - שיחה 19:35, 19 ביוני 2008 (IDT)

זה נחמד מאוד, אבל זה קצת מסורבל. לדעתי קצת ניסוח (ולכתוב ערך על צ'שייר) וזה יכול להיות הידעת? מעולה. therealRRR - שיחה 20:02, 19 ביוני 2008 (IDT)
אבל אם נכתוב ערך על צ'ייסר, הוא לא יהיה אדום. טוב שפל חדש ברמת ההומור שלי, סקראץ' דאט. כן צריך עבודת ניסוח קלה אעשה בקרוב. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:02, 19 ביוני 2008 (IDT)
מה זאת אומרת צייר שלטים? זה דף פירושונים... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:07, 19 ביוני 2008 (IDT)
יש עוד תגובות? נוי - שיחה 16:32, 26 ביוני 2008 (IDT)
הבעיה שלי היא שהקטע נסמך הרבה יותר מדי על אנגלית (לא באופן מפתיע) והוא מצריך "לתפוס ראש". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:04, 28 ביוני 2008 (IDT)
זו המטרה של המיזם הזה, לא? נוי - שיחה 20:40, 29 ביוני 2008 (IDT)
Pבלתפוס ראש כוונית שצריך להתרכז ולהתעמק בקטע. הוא אמור להיות קליל יותר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:37, 3 ביולי 2008 (IDT)
כשיהיה ערך, נפגש שוב. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' בתמוז ה'תשס"ח • 13:45, 10 ביולי 2008 (IDT)
יש ערך - חזר לדיונים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' בתמוז ה'תשס"ח • 17:56, 23 ביולי 2008 (IDT)
קודם כל הקטע סובל מעודף קישורים שממש מקשה על הקריאה. חוץ מזה, אולי כדאי להשאיר רק את עיניין החצול צ'שר, שהוא הכי מעניין? וחוץ מזה צריך לקיים דיון עקרוני בשאלה של איך לתעתק את shire. emanשיחה 16:47, 29 ביולי 2008 (IDT)
לי הקישורים נראים בסדר. אם ישאר רק הקטע על הצ'שייר אז יהיה סיפור די אנמי. מצד שני, הקטע באמת מלא מדי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:18, 30 ביולי 2008 (IDT)
להוריד את הצב לא צב? נוי - שיחה 19:53, 30 ביולי 2008 (IDT)
במקרים כאלה, עדיף שמישהו אחר ינסח מחדש את הקטע. אתה כבר "נעול" עליו וקשה לך. עשינו זאת במקרים רבים. אולי תפנה למישהו שאתה סומך עליו ולא מעורב אפילו במיזם. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח בתמוז ה'תשס"ח • 20:33, 30 ביולי 2008 (IDT)
ניסתי לנסח מעט מחדש, יש עוד מקום לשיפור:

רבות מהדמויות בספרו הנודע של לואיס קרול, אליס בארץ הפלאות, מבוססות על ניבים ומונחים שונים מתקופתו. דמותו של הכובען מושרת מהביטוי "מטורף כמו כובען", שמקורו בשגעון שגרמה הרעלת הכספית בה לקו מעבדי לבד לכובעים. שמו של ה"ארנביב" (הלחם של ארנב ואביב, במקור: "ארנב מרץ") בא מהביטוי "משוגע כמו ארנב מרץ" שבתורו בא מכך שעונת הייחום של הארנבים הזכרים היא במרץ. הצב-לא-צב (Mock Turtle, "צב מזויף") מבוסס על ה"Mock Turtle soup"- תחליף זול למרק צבים העשוי מבקר. ולבסוף, חתול הצ'שייר שיכול להיעלם ולהשאיר מאחוריו רק את חיוכו הוא חלק מהביטוי "מחייך כמו חתול צ'שייר". צ'שייר היא עיר הולדתו של קרול והביטוי נוצר אולי בעקבות צייר שלטים בעיר שצייר שלטי אריות מחייכים, או אולי בעקבות עיצובן של אריזותיהן של גבינות הצ'שייר שעליהן היו חתולים מחייכים. נוי - שיחה 19:35, 19 ביוני 2008 (IDT)

דניאל ב. 19:08, 8 באוגוסט 2008 (IDT)
נ.ב.- צ"ל הרפתקאות אליס וכו'. נוי - שיחה 20:56, 19 באוגוסט 2008 (IDT)
נסיון חילוץ אחרון:
מימין לשמאל: הכובען, הארנביב ואליס

רבות מהדמויות בספרו הנודע של לואיס קרול הרפתקאות אליס בארץ הפלאות מבוססות על ניבים ומונחים שונים מהתקופה הוויקטוריאנית. דמות הכובען קיבלה השראה מהביטוי "מטורף כמו כובען", שמקורו בשיגעון שגרמה הרעלת כספית בה לקו מעבדי לבד לכובעים; שמו של ה"ארנביב", הלחם של ארנב ואביב, ובמקור "ארנב מרץ", בא מהביטוי "משוגע כמו ארנב מרץ" משום שעונת הייחום של הארנבים הזכרים היא במרץ; ה"צב-לא-צב" או "צב מזויף", Mock Turtle, מבוסס על "Mock Turtle soup", מרק עשוי בשר בקר המהווה תחליף זול למרק צבים; וחתול הצ'שייר שיכול להיעלם ולהשאיר מאחוריו רק את חיוכו קיבל את שמו מהביטוי "מחייך כמו חתול צ'שייר". העיר צ'שייר היא בירת מחוז הולדתו של קרול. הביטוי נוצר בעקבות שלטים בעיר שעליהם היו מצוירים אריות מחייכים, או בהשפעת עיצובן של אריזות גבינת הצ'שייר שעליהן הופיע חתול מחייך.

הידעת? הזה ממש חמוד, דורש קצת התעמקות, אבל אם מתרכזים רואים את חדות הלשון שבו. אם לא יהיו תגובות אעביר אותו למוכנים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באב ה'תשס"ח • 05:55, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
קטע יפה. מלמד כץשיחה 14:02, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

מונדיאל[עריכת קוד מקור]

נבחרת כדורגל מאירופה מעולם לא זכתה במונדיאל שנערך מחוץ ליבשת זו. מצד שני, מלבד מונדיאל 1958 שנערך בשוודיה, ובו ניצחה ברזיל את שוודיה בגמר, הנבחרות האירופאיות זכו בכל המונדיאלים שנערכו באירופה.

מלמד כץשיחה 22:33, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

תחרויות הרכיבה האמנותית באולימפיאדת מלבורן (1956)[עריכת קוד מקור]

ניסוח ראשוני: תחרויות הרכיבה האמנותית באולימפיאדת מלבורן (1956) נערכו בשוודיה, כיוון שהתקנות הווטרינריות באוסטרליה לא אפשרו את הכנסתם של סוסים למדינה. (אם יהיה עניין עקרוני אשפצר ואחפש את הקישורים המתאימים. המקור הוא הערך האנגלי על האולימפיאדה). דב ט. - שיחה 16:02, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

שמעתי על זה וזה סופר-אחלה. תן קצת בשר וסימוכין לדורות הבאים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג באב ה'תשס"ח • 16:09, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
בנוסף, גם במשחקים שזה עתה נערכו תחרויות הסוסים התקיימו בהונג קונג בגלל חשש של וטרינרים ממחלות ( מחלות של סוסים).yanshoof - שיחה 17:56, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
רעיון נחמד לקטע. מלמד כץשיחה 11:27, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
ניסיון לניסוח חדש:
באולימפיאדה נהוג שכל תחרויות הספורט נערכות בעיר או המדינה המארחת. אולם לא כל היה באולימפיאדת מלבורן (1956), שם נערכו תחרויות הרכיבה האמנותית דווקא בסטוקהולם, שוודיה. הסיבה לכך הייתה שבאוסטרליה היו תקנות ווטרינריות אשר אסרו את הכנסתם של סוסים למדינה.
AMIRBL25 - שיחה 12:42, 31 באוגוסט 2008 (IDT)
אולי יותר טוב משהו בסגנון:
באולימפיאדה נהוג שכל תחרויות הספורט הנערכות במסגרת המשחקים יערכו בעיר המארחת, אך הדבר לא תמיד מתאפשר. לעיתים העיר חסרת גישה לים, ומקצועות השיט נאלצים לנדוד לעיר אחרת במדינה. בעייתיות יותר הן תחרויות הרכיבה האומנותית על סוסים וקרב חמש מודרני, שתלויות רבות בתקנות בריאות וטרינריות, שתקפות לרוב בכל ערי המדינה. כאשר ביקש הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים את המשחקים באוסטרליה, במסגרת אולימפיאדת מלבורן (1956) - הרי שהתקנות הכריחוהו להגלות את התחרות עד לסטוקהולם שבשוודיה.
אני חושב שיש לזה יותר בשר כך. מעניין מה יעשו עם אולימפיאדת החורף ברוסיה בעיר שלא נודעה במדרונות הסקי שלה... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:34, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
הרבה יותר טוב. הוספתי גם את קרב חמש מודרני. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • א' באלול ה'תשס"ח • 02:04, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
מצוין. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:01, 1 בספטמבר 2008 (IDT)

אליס, נסיכת בטנברג[עריכת קוד מקור]

קטע של איתן (מתוך ארגז החול שלנו). מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 15:15, 23 בפברואר 2008 (IST)

על הנסיכה אליס, אימו של פיליפ:

  1. נכדתה של ויקטוריה
  2. אביה היה גרמני
  3. נישאה לנסיך יווני
  4. הצילה יהודים במלחמת העולם השנייה
  5. וכמובן - סבתו של צ'ארלס

חייה של אליס, נסיכת בטנברג, אמו של הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת בריטניה, מרתקים. היא נולדה באנגליה, חרשת למחצה, לנסיך גרמני, נישאה לנסיך יווני, וחיה ביוון בעת מלחמת העולם השנייה, במהלכה גם הצילה יהודים ממוות. בשנות השלושים הייתה מאושפזת מספר שנים במוסד פסיכיאטרי. נסיבות מותה וקבורתה מרתקות לא פחות: היא נפטרה בארמון בקינגהאם ב-5 בדצמבר 1969 ללא כל רכוש, אותו תרמה לעניים, ונקברה בטירת וינדזור, למרות בקשתה להיקבר בכנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים בירושלים, לצד דודתה אליזבת פיודורובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. בקשתה התגשמה לבסוף ב-3 באוגוסט 1988 כאשר עצמותיה הועברו לקריפטה שמתחת לכנסייה. ב-31 באוקטובר 1994, שני ילדיה הנותרים של הנסיכה אליס, פיליפ וסופיה, הגיעו ליד ושם כדי לקבל בשמה את תואר חסידת אומות עולם על הצלתה של משפחת כהן באתונה במהלך מלחמת העולם השנייה.

ויש עוד
  1. היא הייתה חרשת או חרשת למחצה
  2. דודותיה, אחת מהן הצארינה של רוסיה, נרצחו על ידי הבולשביקים במהפכת 1917. איתןשיחה 17:12, 1 בפברואר 2008 (IST)
זה לא ממש קטע שלי. למרות שהוא נראה כקטע של הידעת, הקטע מועתק מהערך עליה. יש כל כך הרבה מרכיבים מרתקים באישה זו, אימו של פיליפ איתןשיחה 21:32, 23 בפברואר 2008 (IST)

זה נראה לי סתם תקציר קורות חיים. אין פה משהו מעניין באמת. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:56, 24 בפברואר 2008 (IST)

עומר, אם זה לא מעניין אותך אל תתיחס. לדעתי אלה נתונים מדהימים. אמו של פיליפ, גרמניה במוצאה, חסידת אומות העולם, קבורה בירושלים לצד דודתה, ואחותה הייתה הצארינה האחרונה של רוסיה.

צריך להכין מזה קטע מתאים. איתןשיחה 17:56, 24 בפברואר 2008 (IST)

למה שלא אתייחס?
בכל מקרה, הקטע מפוזר מדי. "אמו של פיליפ" אז מה? "גרמניה במוצאה" לא חסרים מונרכים ממוצא זר. "חסידת אומות העולם" יש הרבה כאלה, 21,758 ליתר דיוק. "קבורה בירושלים" יש גם הרבה שעצמותיהם הועלו. "אחותה הייתה הצארינה האחרונה" ומה עם קטע על אחיו של מלך צרפת האחרון?
העניין הוא שהעובדות האלה גם לא קשורות אחת לשנייה, אז אפילו פאנץ' לא תוכל להוציא. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:22, 24 בפברואר 2008 (IST)
ומה השגנו עם ביקורת קטלנית זו? על מנת לרכך קצת את הדברים - עומר טוען שחסר דבק בין הסיפורים וחסר פאנץ' חזק דיו, וזה אומר שכדאי להתאמץ עוד ולפשפש בסיפור חייה של אליס על מנת ליצור סיפור זורם ומפתיע. יש לה סיפור חיים עשיר ומעניין ונראה שהדבר אפשרי. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 03:14, 25 בפברואר 2008 (IST)
איתן - אתה לוקח על עצמך את שיפור הקטע. מלמד כץשיחה 23:20, 8 במרץ 2008 (IST)
כדאי לפנות לאיתן על מנת שינסה לשפר. מלמד כץשיחה 03:58, 6 באפריל 2008 (IDT)
ביקשתי מעמיחי שיכתוב איתןשיחה 09:03, 10 באפריל 2008 (IDT)
קיבלתי את בקשתך. אני צריך לחשוב ולראות אם אפשר לכתוב משהו ראוי. ‏עמיחי 01:23, 13 באפריל 2008 (IDT)
חזר מהתקועים לנסיון נוסף. עמיחי? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בתמוז ה'תשס"ח • 02:10, 30 ביולי 2008 (IDT)
לא בטוח. נראה. ‏עמיחי 02:28, 30 ביולי 2008 (IDT)
לא מסכימה עם עומר, יש פוטנציאל רב. נעה - שיחה 09:48, 30 ביולי 2008 (IDT)
נעה, אולי תכתבי משהו, כדי שנוכל לבנות עליו? תודה, ‏עמיחי 14:40, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
היום, הערך האנגלי עליה (אנ') מופיע כערך מומלץ בדף הראשי של ויקי האנגלית. אולי ננצל את ההזדמנות. ‏עמיחי 13:05, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
נו, תן איזה ניסוח. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באב ה'תשס"ח • 19:59, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

חייה של אליס, נסיכת בטנברג, אמו של הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת בריטניה, היו מרתקים. היא נולדה באנגליה, חרשת למחצה, לנסיך הגרמני לואיס פון בטנברג, ונישאה לנסיך היווני אנדראס. בשנות השלושים הייתה מאושפזת מספר שנים במוסד פסיכיאטרי. בעת מלחמת העולם השנייה חיה ביוון , במהלכה גם הצילה יהודים ממוות. נסיבות מותה וקבורתה מרתקות לא פחות: היא נפטרה בארמון בקינגהאם ב-5 בדצמבר 1969 ללא כל רכוש, אותו תרמה לעניים, ונקברה בטירת וינדזור, למרות בקשתה להיקבר בכנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים בירושלים, לצד דודתה אליזבת פיודורובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. בקשתה התגשמה לבסוף ב-3 באוגוסט 1988 כאשר עצמותיה הועברו לקריפטה שמתחת לכנסייה. ב-31 באוקטובר 1994, הגיעו שני ילדיה שהיו עדיין בחיים של הנסיכה, פיליפ וסופיה, ליד ושם כדי לקבל בשמה את תואר חסידת אומות עולם על הצלתה של משפחת כהן באתונה במהלך מלחמת העולם השנייה.

היזידים[עריכת קוד מקור]

מקברי הדת הקדושים

היזידים הם קבוצת דת-לאום, בה חברים כחצי מליון מאמינים חברי הדת היאזידית, רובם מתגוררים בעיראק. היזידית נחשבת כיום כדת המיעוט הגדולה ביותר בעירק. בתקופת האימפריה העותמאנית נרדפו המאמינים על ידי השלטונות, לאחר שהואשמו כי הם עובדי שטן. דת זו ייחודית במאפיינים רבים. למשל: יום המנוחה הוא יום השבת, אך יום רביעי נחשב כיום קדוש. ראש השנה נחגג בחודש ניסן; ובסביבות חודש אלול ותשרי נחגג הסתיו על ידי התכנסות לסעודה גדולה. בהתכנסות זו רוחצים היזידים בנהר ומדליקים מאות מנורות בקברי קדושים. בין מאפייני הדת הנוספים, קיים איסור לירוק על האדמה או על אש, ומגע ממושך עם מי שאינם יזידים נחשב למטמא. בנוסף חל איסור, שלעתים אינו מקויים במלואו, על לבישת בגדים בצבע כחול ועל אכילת חסה.

הידעתם? מה דעתכם? דני. ‏Danny-w‏ 23:55, 24 ביולי 2008 (IDT)

לא דת דיאטטית במיוחד... נחמד ביותר! האם שם הקבוצה נכתב ללא א', והדת עם א'? אין אחידות? נעה - שיחה 12:52, 25 ביולי 2008 (IDT)
נחמד מאוד. אבל למה "דת-לאום"? מה זה הדבר הזה? זה קטע על דת. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:28, 25 ביולי 2008 (IDT)
ויש גם ערך אדום. ולאן "מנורה" אמור להפנות? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:33, 25 ביולי 2008 (IDT)

תשובה לעומר: דת-לאום (באנגלית: Ethno-religious (אנ') הוא מושג שאנו היהודים מכירים על בשרנו. על מנת להשתייך לעם היהודי (וגם היזידי) יש צורך להיוולד ללאום. אדם לא יכול להיות יזידי (או יהודי) סתם כי הוא החליט. חובה עליו להיוולד ללאום האתני. (או, ביהדות: לעבור את הטקסיות המורכבת של גיור) ולא רק להחליט לשמור על הלכות הדת. עיין גם: "מיהו יהודי". בערך Ethno-religious בויקיאנגלית מופיעים גם היזידים כדוגמה ל"עם-לאום". למעשה - כך הגעתי אליהם. דני. ‏Danny-w‏ 16:01, 25 ביולי 2008 (IDT)

אגב, זה לא קשור ישירות, אבל איך לדעתכם נכון יותר לתרגם את המושג Ethnoreligious? האם "דת-לאום" כמו שעשיתי? או אולי "דת לאומית" , או "לאום דתי"? אשמח לשמוע את דעתכם. דני. ‏Danny-w‏ 16:15, 25 ביולי 2008 (IDT)
אחלה קטע. לא יודע איך לתרגם, אבל זה מאד מעניין... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 13:20, 30 ביולי 2008 (IDT)
למה זה נתקע? תנו פוש אחרון. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באב ה'תשס"ח • 20:01, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
איזה פוש צריך? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:20, 15 באוגוסט 2008 (IDT)
שני אדומים (גם מנורה), הקטע כרגע הוא תקציר הערך ללא פאנצ', שילוב הקטע הנוסף שהוזכר לעיל. הידעת? הזה אינו מוכן. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 11:21, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
נראה לי שהפאנץ' הוא בעצם האיסורים המוזרים. אדומים זו באמת בעייה... אבל לא משהו שאפשר לקדם אותו אם לא יהיה מי שייקח את זה על עצמו (אל תסתכל עליי ככה, אני עמוס). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:48, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
לא חסים על החיה, ולא חיים על החסה איתןשיחה 21:09, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

הנפת הדגל באיוו ג'ימה[עריכת קוד מקור]

התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה, לא מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סורבאצ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי; תמונת ההנפה הראשונה התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל. עקב כך נשמעו טענות רבות כי הצילום מבויים, אולם אין זה פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי.

זה דורש עריכה משמעותית אך אולי יצא מזה משהו בסוף AMIRBL25 - שיחה 23:59, 21 באוגוסט 2008 (IDT)

הידעת? מצויין אבל דורש עריכה מסיבית. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 14:14, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
ניסחתי קצת מחדש, והוספתי את התמונות, מה אתם אומרים על זה שיש שתיים (הרעיון מהקטע על סמל ונצואלה)? מתאים? עוד בעיה עם התמונות זה זכויות יוצרים, מה עושים? לדעתי זה מספיק מהותי בשביל שימוש הוגן. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:39, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
כבר נקבע שהידעת? זה ערך ואין בעייה של זכויות יוצרים. שתי תמונות זה אחלה רעיון. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 17:59, 27 באוגוסט 2008 (IDT)
אפשר להוסיף עוד אנקדוטה על תצלום ניצחון מפורסם אחר, מבויים בהחלט, שנעשה בעיקבות התמונה של איוו ג'ימה: יבגני חאלדיי, צלם רוסי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הניצחון של רוזנטל, ונשא עימו דגל של ברית המועצות בשאיפה ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטג שבברלין הגיע חלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל, וזו הפכה לאחת התמונות המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. אבל יש עוד: בתמונה המקורית של חלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים - ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו, ככל הנראה. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. אני ראיתי גם גרסאות של התמונה בהן עיבו את העשן שמיתמר מעל ברלין (אם משהו חושב שמשחקים כאלו קיימים רק בעידן הפוטושופ, הוא טועה). רועי בושי - שיחה 22:52, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
מי מערבב הכל ביחד? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ב' באלול ה'תשס"ח • 19:05, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
למה לערבב? זה נשמע לי כמו שני קטעים (אבל צריך שיהיו במרחק אחד מהשני). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:16, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
אפשר. אז הבה ונקבל שני ניסוחים סופיים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באלול ה'תשס"ח • 03:45, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
הקטע המוצע כרגע נראה לי אחלה ניסוח סופי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:44, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
אני יוצר מזה שני קטעים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ה' באלול ה'תשס"ח • 17:58, 5 בספטמבר 2008 (IDT)
הנפת הדגל הראשונה
התצלום המפורסם של הנפת הדגל השנייה

התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה, לא מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סורבאצ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי. תמונת ההנפה הראשונה התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל מסוכנות Associated Press. נשמעו טענות רבות כי הצילום היה מבויים, אולם זה לא פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי. הדגל השני מוצג כיום במוזיאון חיל הנחתים האמריקני.

הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג[עריכת קוד מקור]

יבגני חאלדיי, צלם רוסי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הניצחון של ג'ו רוזנטל בהנפת הדגל באיוו ג'ימה, ונשא עימו את דגל ברית המועצות כדי ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטג שבברלין הגיע חאלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל. למרות שבוימה, הפכה התמונה לאחת המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. בתמונה המקורית של חאלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים, שלל ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו, ככל הנראה. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם.

כאן רואים השוואה בין התמונה המקורית לתמונה המעובדת. יש סיכוי להעלות אותן? מלמד כץשיחה 19:31, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
הן PD. העליתי, איך עכשיו? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באלול ה'תשס"ח • 03:06, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
זה נראה לי קצת יותר מדי, לא רואים את ההבדל במבט ראשון והשאלה האם הרווח שווה את ההכבדה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:39, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
תעבור עם העכבר על התמונה להסבר מלא. אח"כ תגדיל את התמונות. התמונות ממש ממחישות הידעת? זה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באלול ה'תשס"ח • 03:49, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
אני מסכים שהן ממחישות, אני עשיתי את זה גם בלי שתאמר לי, וזה היה ממש נחמד לראות את זה. השאלה היא האם גם קורא מזדמן יעשה את מה שאמרת בלי הכוונה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:38, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
או שכן או שלא, נראה לי שכן. להפסיד אין פה מה. כולה תמונה של 100 פיקסלים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באלול ה'תשס"ח • 19:40, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
חברים, הזדמנתי לכאן, קראתי את ההסבר והוא לא נכון. השעונים הם על שתי ידיו של החייל השני, ואחד מהם אכן רוטש איתןשיחה 21:56, 21 בספטמבר 2008 (IDT)
והלא זה בדיוק מה שכתוב. "התמונה המקורית של הנפת הדגל. ניתן לראות בברור את השעון הנוסף על ידו הימנית של החייל בתחתית התמונה". הוא החייל בתחתית. אתה רוצה שאנקוב גם בשמו? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ב באלול ה'תשס"ח • 22:04, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

א' באב[עריכת קוד מקור]

ע"פ דבר התורה של איתי אליצור במקור ראשון של השבת האחרונה:

א' באב הוא התאריך היחיד בלוח השנה העברי שכאשר הוא חל בשבת, הוא מוזכר בפרשת השבוע הנקראת באותו יום. במקרה הנדיר שבו נקראת פרשת מסעי ללא פרשת מטות, עולה הכהן לתורה לעלייה בה מסופר על מותו ביום זה של אהרן הכהן: "ויחנו בהור ההר בקצה ארץ אדום...ויעל אהרן הכהן אל הור ההר... וימת שם... בחודש החמישי באחד לחודש".

מה דעתכם? ‏עמיחי 02:34, 6 באוגוסט 2008 (IDT)

אפשר להרחיב שזה ארוע נדיר הקורה רק פעם ב-20 עד 40 שנה. צריך לבדוק בדיוק. מישהו אמר שהפעם הבאה היא ב-2044. שאל את DMY. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ה' באב ה'תשס"ח • 02:44, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
בדקתי. הפעם הבאה ששבת ר"ח אב קוראים בה רק את מסעי (ולא מטות-מסעי מחוברים) היא ב-27 באוגוסט 2052. לא נראה שאקבל שוב עליית כהן בפרשת מות אהרון... לפני כן ב-2005 ו-1981. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ה' באב ה'תשס"ח • 02:49, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
לא ידעתי שאתה כהן! אבל גם כשקוראים מטות-מסעי ביחד, אם זה חל ב' אב, ההיגד דלעיל מתקיים. ‏עמיחי 03:23, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
אבל הפיקנטריה שלי מחזקת את זה שבעתיים. רק פעם ב-40 שנה כהן עולה לתורה ביום בו אהרון מת בעליה על מיתתו. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ה' באב ה'תשס"ח • 03:43, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
ועכשיו? מישהו רוצה להוסיף ניקוד לפסוקים? ‏עמיחי 16:52, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
לי קצת קשה להתלהב מהתוכן של הקטע, לא משהו שאני יכול לשים עליו את האצבע, זה פשוט נראה לי פחות. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:07, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
אני מסכים עם עומר. אני לא מוצא עניין מיוחד בקטע לקוראים שאינם בעלי זיקה לדת. מצטער. :-) ‏Danny-w‏ 18:18, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
מסכימה עם דני. קשה להבין את הקטע, שלא לדבר על מציאת עניין. נעה - שיחה 12:44, 7 באוגוסט 2008 (IDT)
הקטע טוב ומעניין - צריך להוסיף רק את נדירות הקטע (משהו מדברי חגי על פעם ב-40 שנה שכהן עולה לתורה וכו'). דרור - שיחה 12:56, 7 באוגוסט 2008 (IDT)
יתכן והקטע מעניין, אבל לאנשים שאין להם זיקה לדת קשה מאד להתחבר אליו ולהבין בדיוק מה הביג דיל, אולי שכתוב יוכל לתקן את זה. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:48, 7 באוגוסט 2008 (IDT)
משום מה אני מחבב את הקטע הזה, אף על פי שאין לי זיקה לדת. לא כדאי שהפסוקים התנ"כיים יכתבו עם ניקוד? נוי - שיחה 18:50, 7 באוגוסט 2008 (IDT)
מאיפה מעתיקים פסוקים עם ניקוד? ‏עמיחי 22:08, 19 באוגוסט 2008 (IDT)
מכאן למשל. זהו הפרק הרלבנטי. צור משהו סופי. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באב ה'תשס"ח • 14:18, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

ניסיון לניסוח: "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" - פסוק זה מחומש במדבר (פרק לג פסוק לח) המתאר את פטירתו של אהרן הכהן בא' באב בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים, נקרא בדרך כלל באמצעה של קריאת התורה של שתי פרשיות מחוברות מטות ומסעי. במקרה נדיר החל בממוצע אחת לחמש שנים, בשנה מעוברת, מופרדות הפרשיות ונקראות בנפרד ואז נקרא הפסוק בעלייה של הכהן. במקרה נדיר עוד יותר, החל כ-4 פעמים ב-100 שנה, חל א' באב, יום פטירתו של אהרן בשבת, שבה עולה הכהן וקורא בפרשת מסעי על פטירתו של ראש משפחתו, משפחת הכהונה.

מה דעתכם? ‏עמיחי 00:10, 8 בספטמבר 2008 (IDT) אחלה. אם תוסיף מתי זה היה השנה ומתי הפעם הבאה, זה יתן עוד יותר אפקט. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באלול ה'תשס"ח • 00:17, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

במאה ה-58 (מה'ת"ש עד ה'ת"ת) זה קורה בשנים - ה'תשי"ד, ה'תשמ"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח. והפעמים הבאות יהיו רק בה'תתי"ב, ה'תתל"ט, ה'תתס"ג, ה'תת"צ, ה'תתקי"ז. ‏עמיחי 00:32, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

שחמטאים יהודים[עריכת קוד מקור]

הידעתם שבנבחרת הלאומית של פולין, שזכתה במקום הראשון באולימפיאדת השחמט השלישית, שנערכה בחודש יולי, 1930, בהמבורג, גרמניה, ארבעה מתוך חמשת השחקנים היו יהודים? השחמטאים היהודים היו עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן. באותה אולימפיאדה הוענקו גם מדליות אישיות, זהב ליהודי הפולני עקיבא רובינשטיין, כסף ליהודי הצ'כוסלובקי סאלו פלור וארד ליהודי האמריקאי יצחק קשדן.

ראו יהודים ושחמט. בברכה. ליש - שיחה 22:57, 28 ביולי 2008 (IDT)
אדמדם אבל טוב. נעה - שיחה 23:37, 28 ביולי 2008 (IDT)
הוא נראה לי יהודי מדי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:31, 29 ביולי 2008 (IDT)
גם לי. emanשיחה 16:42, 29 ביולי 2008 (IDT)
והקטע לעיל "התפטרות האפיפיור" אינו נוצרי מדי? נשבר הפופיק מההסתיגויות מהסוג הזה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו בתמוז ה'תשס"ח • 17:47, 29 ביולי 2008 (IDT)
מה זה "יהודי מדי"? אלה הערות אנטישמיות שאני כבר לא רואה בוויקיפדיה הרומנית, אבל כאן, בין היהודים, יש כמה שרוצים להוכיח שאת מלאכת האנטישמיים הם יכולים לעשות יותר טוב מכל אנטישמי. "יהודי מדי" זה ביטוי אנטישמי מובהק ואני מקווה שלא אפגוש אותו יותר. ליש - שיחה 18:14, 29 ביולי 2008 (IDT)
חגי, הסירוב המתמשך שלך להבחין בין קטע על היהדות, שאינו יכול להיות יהודי מידי, לבין קטע על נושא לא קשור ליהדות שהפאן היהודי בו מודגש שובר לי את הפופיק. אין שום בעיה לכתוב דברים מעניינים על הלכה, על רבנים וכו', אבל יש מניעה (לדעתי) לכתוב על שחמט ולהדגיש את ההצלחה היהודית. בעיניי זה גזעני, אני לא מבין את ההבדל בין להגיד שליהודים יש חיבה ענקית לכסף ושליטה וכוח לבין להגיד שיהודים הם סופר חכמים ומוצלחים, שתי האמירות הן גזעניות, וכיוון שלא היית מכניס לכאן בחיים אחת מהסוג הראשון, לדעתי לא יאה להכניס גם אחת מהסוג השני. אין כאן שום אנטישמיות, אלא נהפוכו. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 13:26, 30 ביולי 2008 (IDT)
נינצ'ה, אתה מבלבל בין תיאוריות, השערות ועובדות. במשפט המובא על ידי למעלה אין שום תיאוריות ושום השערות, יש רק עובדות. אם העובדות האלה מובילות אותך למסקנות מסוימות, הכוללות הכללות בנושא החוכמה, זה כבר פיתוח שכולו על אחריותך. לעצם הענין, "הידעת" זה מדור של קוריוזים והעובדה הלא כל כך ידועה, שנבחרת המורכבת כמעט על טהרת היהודים זכתה במקום הראשון באולימפיאדת השחמט השלישית ובאותה אולימפיאדה שלושת המדליסטים היו יהודים, זה מקרה יוצא דופן וראוי לציון, גם אם, במקום יהודים היה מדובר בארמנים או בקורדים או בצוענים או שומו שמיים, בערבים, אני מניח שאיש לא היה מעלה על דעתו לכתוב שמדובר במקרה "ערבי מדי" - את זה מרשים אנשים לעצמם רק כלפי היהודים וזו אנטישמיות במלוא כיעורה. כל עם מעלה על נס את הישגי בניו בתחומים השונים, כך גם בני העם היהודים, אך לא בכך עסקינן במקרה זה. אם באליפות העולם בכדורסל הנבחרת הזוכה הייתה כוללת 4 מתוך חמשת שחקני ההרכב הראשון ממוצא מסוים, נגיד יוגוסלבים לשעבר והשחקנים השונים שהיו נבחרים לחמישיית האליפות היו ממוצא יוגוסלבי לשעבר, גם זה היה ראוי לפרסום במדור "הידעת?" יתר על כן, העם היהודי, שבניו היו מפוזרים בין ארצות רבות, לא יכול היה להציג נבחרת יהודית לפני הקמת מדינת ישראל, אך המקרה (ואולי זה לא מקרה, קראו את יהודים ושחמט) הביא לכך שלמרות פיזור היהודים, נבחרת פולין היהודית ברובה זכתה במקום הראשון ויש בכך הישג שראוי להתגאות בו. ולסיום אציין שכבר זמן רב אני מכיר את התופעה של קצוות המתרחקים כל כך עד שהם נפגשים - שמאל קיצוני וימין קיצוני השונאים האחד את השני נפגשים בסופו של דבר בשנאתם ליהודים, שניהם אנטישמיים, אך כל אחד מהם נותן ביסוס אידיאולוגי שונה לאנטישמיות שלו. ליש - שיחה 14:44, 30 ביולי 2008 (IDT)
האבחנה של ליש נכונה בבסיסה, אין פה גזענות. גם "הידעת" שיגלה משהו מפתיע על מידת מעורבותם של יהודים בפשע המאורגן בארה"ב (לנסקי, באגסי סיגל ושות') לא יהיה גזעני. דב ט. - שיחה 15:30, 30 ביולי 2008 (IDT)
ליש, לא אמשיך את הדיאלוג הזה עמך כל עוד אתה ממשיך לכנות אותי אנטישמי, בגלוי או במרומז. כמו כן, אבקש שתימנע מהתייחסות לתפיסת העולם שלי, ותתייחס לטיעוני ללא אד הומינם. אציין גם שדבריי נאמרו באופן כללי על ההתנגדות הכללית של חגי לטיעון שקטע הידעת הוא יהודי מידי, ובעיניי הקטע הזה הוא גבולי ואיני בטוח אם הוא "יהודי מידי" בשבילי או לא. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 16:04, 30 ביולי 2008 (IDT)
נינצ'ה, שוב אתה מתקשה בהבנת הקריאה, לא קראתי לך ולאף אחד אחר בשם אנטישמי, אך אני קורא לאמירה "יהודי מדי" בשם הנכון, ביטוי אנטישמי מובהק. לא הזכרתי במאומה את תפיסת העולם שלך, אבל דבריך על ה"גזענות" (איזה גזע בדיוק?) היו יותר מרמז על "גזענותם" של הכותבים כאן. יתכן שהבעיה היא בחוסר רקע היסטורי מתאים, לכן אספר לך בקצרה שהטיעון "יהודי מדי" היה הטיעון החביב על האנטישמיים באירופה ושימש ליצירת הנומרוס קלאוזוס ולאחר מכן לנומרוס נולוס. יון אנטונסקו טען שיאשי "יהודית מדי" וציווה על פינוי היהודים ממנה בפרעות יאשי. אחסוך ממך את המשך הרשימה, אך תאמין לי שהיא ארוכה. בשים לב לכך, לא אעבור בשתיקה על שימוש במטבע הלשון המשוקץ "יהודי מדי". ליש - שיחה 16:22, 30 ביולי 2008 (IDT)
אם באמת לא התכוונת להתייחס לאף אדם, אלא לביטוי, וכן דעותיי הפוליטיות לא עיניינו אותך כלל, אזי המשפטת"שמאל קיצוני וימין קיצוני השונאים האחד את השני נפגשים בסופו של דבר בשנאתם ליהודים, שניהם אנטישמיים, אך כל אחד מהם נותן ביסוס אידיאולוגי שונה לאנטישמיות שלו." תלוש לחלוטין מהנושא, לא כן? האם הוא השתרבב לכאן בטעות? אולי באמת איני מטיב לקרוא, אך בדברים הללו: "כאן, בין היהודים, יש כמה שרוצים להוכיח שאת מלאכת האנטישמיים הם יכולים לעשות יותר טוב מכל אנטישמי." גם כן יש תחושה שאתה מדבר על אנשים, ולא רק מצביע על כך שאימרה מסויימת היא בעלת מטען שלילי. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 16:32, 30 ביולי 2008 (IDT)
יחיה ההבדל הקטן, אך המשמעותי, בין אמירה אישית ובין אמירה כללית-הגותית. אם אטען שיש בישראל יותר מדי מושחתים, אין זה אומר שהאשמתי אותך, כתושב ישראל, בשחיתות. אנא, אבהר דבריך בענין הגזענות. בברכה. ליש - שיחה 16:36, 30 ביולי 2008 (IDT)
אנא קרא את הדיון, והסכם איתי שמדבריך בהחלט עולה שאתה מאשים כמה מהכותבים כאן באנטישמיות, ואני בינהם. ישנם דברים שכאשר הם נאמרים במנותק יכולים להיקרא כהגות כללית, ואילו כשהם נאמרים בהקשר הם התקפה אישית בוטה במיוחד. מעולם לא טענתי שאתה גזען, אלא שחלק מקטעי ה"הידעת?" עלולים להיות גזענים, ולקחתי את הקטע הזה כדוגמא. אבהיר תחילה שיש הבדל בין לאמר אמירה גזענית, לבין להיות גזען, חוץ מזה אני רוצה להבהיר שאיני חושב שהעובדה שאתה כתבת את הקטע הזה אומרת שאתה גזען, אולם אם ויקיפדיה העברית תעמיד את הקטע הזה בעמוד הראשי, לי זה יראה כאקט גזעני (שוב, לאו דוקא הקטע הזה, שאני עוד לא גיבשתי את עמדתי לחלוטין בקשר אליו, אלא אותם קטעים שעליהם נאמר "יהודי מידי" [ואני מבטיח להימנע מהשימו בביטוי הזה]). אתה כתבת שאנחנו צריכים להתגאות בהישג הזה, ובכן אולי אני ואתה בתור יהודים צריכים להתגאות בהשיג, אבל כיוון שויקיפדיה העברית היא ויקיפדיה העברית, ולא היהודית, ברגע שהיא "מתגאה" בהשיג של קבוצה מסוימת, היא חורגת מתפקידה. אני מקווה שהבהרתי את עצמי, ואני עוד ממתין לתגובה בקשר למה שאני מבין כהאשמות קשות וחסרות ביסוס. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 16:48, 30 ביולי 2008 (IDT)
נדמה לי שאנו חוזרים על דברים שכבר נאמרו. אני חוזר בפעם אחרונה ומצהיר שלא הגדרתי אותך או ויקיפד אחר כאנטישמי. אני חוזר ואומר שהביטוי המשוקץ הוא ביטוי אנטישמי מובהק ומקווה שאף אחד לא ישוב להשתמש בו. אני מצטער מאוד על שימוש לא אחראי ולא במקומו במונחים "גזעני" ו"גזענות", מונחים שמשמשים, לדעתי, יתר על המידה בתיאור עיסוק ביהודים ויהדות וזה כשלעצמו עלול להיות תולדה של אנטישמיות, אולי לא מודעת, אך קיימת. אני מניח שעיסוק רב בהצטיינותם של רצים מזרח אפריקאים מצטיינים בריצות הארוכות, לא היה זוכה לתיאור "גזעני" ולעומת זאת העיסוק בשחמטאים יהודים מצטיינים כן זוכה וזה אומר דרשני. בברכה. ליש - שיחה 17:53, 30 ביולי 2008 (IDT)
עייפתי מהדיון הזה. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:28, 30 ביולי 2008 (IDT)
כשאני אמרתי "יהודי מדי" התכוונתי שנראה לי שהוא עלה רק כי מדובר ביהודים, הרי קטע שאומר "4 מתוך 5 שחקני רוגבי של נבחרת פרגוואי היו מהגרים אירים" לא יעניין אף אחד. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:16, 30 ביולי 2008 (IDT)
עומר, הבנתי שלא היית מודע למשמעות הביטוי, אך אין לחזור עליו. לגבי השימוש בקטע עבור עמים אחרים חסרי מדינה, כמו הצוענים והקורדים, אני חושב שזה היה פועל בצורה דומה. בברכה. ליש - שיחה 16:22, 30 ביולי 2008 (IDT)
מסכים עם כל מה שליש אמר לעיל. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח בתמוז ה'תשס"ח • 20:34, 30 ביולי 2008 (IDT)
אני אנסח מחדש את התנגדותי. זה לא "יהודי מדי", זה פרובינציאלי מידי, וקטנוני מידי. ואגב, אם כבר, כדאי אולי לציין כמה מחברי נבחרת ישראל באולימפיאדת השחמט הם ייבוא ממדינות ברה"מ לשעבר. emanשיחה 20:44, 30 ביולי 2008 (IDT)

הנושא מעניין וחבל לוותר על הקטע. הנה הצעה לניסוח חדש: יהודים הצטיינו לאורך השנים במשחק השחמט. כך, למשל, ארבעה מתוך חמשת השחקנים בנבחרת הלאומית של פולין, שזכתה באולימפיאדת השחמט השלישית, אשר נערכה בהמבורג שבגרמניה ביולי 1930, היו יהודים. בנוסף לשחמטאים אלו - עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן - שלושת הזוכים במדליות האישיות באותה תחרות היו יהודים: עקיבא רובינשטיין זכה במדליית זהב, סאלו פלור מצ'כוסלובקיה זכה בכסף ויצחק קשדן מארצות הברית קיבל את הארד.

מלמד כץשיחה 21:56, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

כבר למוכנים? אחרי תגובות ארוכות מתנגדות ודיון ארוך ורציני כ"כ, מן הראוי לתת כמה ימים להגיב (ולא, מיעוט רבים אינו שניים, במקרה הזה). אני לא בטוח שאני עוד מתנגד, אבל לומר "יהודים טובים בשחמט" זה דבר שמצריך יותר הוכחות מזריקת השם בובי פישר, ועוד "לאורך השנים". בכל מקרה, מסתבר לדעתי גם לקרוא ל-EMAN, זה יחסוך בעיות במאי 2009. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 08:11, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

?! סימוכין יש? EMAN? מה קורה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:37, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
עומר אתה מנסה להכריח אנשים להגיב? פעמיים כבר החזרת אותו מהמוכנים ושבוע אף אחד לא מגיב, חוץ ממך. לא ברור מזה שהניסוח הסופי מקובל? למה אתה חותר? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באלול ה'תשס"ח • 06:44, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
קודם כל הבאתי הערות קונקרטיות (סימוכין, לטענה שלדעתי מכרעת), אם הן יענו נוכל לדון בשאלה של האם יש פה הסכמה להעביר את זה.
ובנוגע לשאלה הזו, נראה לי ש-EMAN פשוט לא ראה את ההצעה של המלמדים, אז קשה לי להאמין שזה אומר שהוא מסכים. עכשיו אני רואה גם שנינצ'ה פשוט התעייף, אבל בא נניח שההתעייפות שלו זו הסכמה. עדיין... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:04, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
זה לא עובד כך. אם יש הצעה, היא עוברת אם אין התנגדות, ולא מחפשים התנגדות בכח. עמנואל היה כאן מאז שלוש פעמים והיה יכול להגיב, כנ"ל נינצ'ה. לשיטתך, צריך לחכות פה חצי שנה, אולי במקרה מישהו יעבור ויתנגד. עבר שבוע, אין תגובות נגד, שלום על ישראל. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באלול ה'תשס"ח • 03:32, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
טוב אז עכשיו אני רואה, ואומר שזה נראה יותר טוב, אבל הבעיה הבסיסית עדיין קיימת. אני לא אוהב את הפרובינציאליות הזו. emanשיחה 03:52, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
עמנואל, מה בדיוק "אתה לא אוהב את הפרובינציאליות הזו"? הרי ניתן להגיד זאת על כל הידעת? הקשור בישראל. ראה כמה שורות למטה זה על חברי הכנסת של דוד שי, או הדת היזידית שעלה לפני כמה ימים או עוד 50% מהידעת? האחרים. הקריטריון שלי לשפיטה הוא האם זה מעניין והיה עולה על כל לאום. אם הידעת? על חברי פרלמנט בהודו עובר, אז הידעת? מקביל, אם חלילה היה חוק כזה בישראל גם עובר. אם לספרדים היו הישגים נדירים בשחמט וזה עובר, כנ"ל ליהודים. אתה צריך להפריד בין טעם אישי, למה ראוי או לא. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באלול ה'תשס"ח • 03:59, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
נראה לי שהנקודה היא שיש רק קטע אחד על היזידים, אני לא יודע כמה יש על הודים אבל אני מוכן להמר שאין מעל 3, רק יהודים וישראלים יש מעל ומעבר (אני לא יודע אם לזה עמנואל מתכוון, אבל כך נראה לי). בכל מקרה, הבקשה שלי לסימוכין בעינה עומדת, אם היא תסופק קשה לי להאמין שההתנגדות שלי תהיה ברמה של לפסול את הקטע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:41, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
לאיזה סימוכין אתה מתכוון? האם מה שיש בערכים הנוגעים בדבר וביהודים ושחמט לא נראה לך אמין? יש לי סימוכין בספר גרמני על יהודים ושחמט, האם זה יתאים לך? בברכה. ליש - שיחה 23:45, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
אני לא מדבר על סימוכין לסיפור של האולימפיאדה הספציפית, אלא לקביעה שיהודים טובים בשחמט. אי זה מחקר סטטיסטי מקיף או משהו בסגנון. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:32, 5 בספטמבר 2008 (IDT)

אחרי דיבור עם אריה (ענבר) הצעה לנוסח בלי בעיית סימוכין:

בעת החדשה, יש שכיחות גבוהה ביותר לשחמטאים ממוצא יהודים בצמרת השחמט העולמית ביחס לגודל האוכלוסיה. כך, למשל, ארבעה מתוך חמשת השחקנים בנבחרת הלאומית של פולין, שזכתה באולימפיאדת השחמט השלישית, אשר נערכה בהמבורג שבגרמניה ביולי 1930, היו יהודים. בנוסף לשחמטאים אלו - עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן - שלושת הזוכים במדליות האישיות באותה תחרות היו יהודים: עקיבא רובינשטיין זכה במדליית זהב, סאלו פלור מצ'כוסלובקיה זכה בכסף ויצחק קשדן מארצות הברית קיבל את הארד.

בעצם רק שיכתבתי את משפט הפתיחה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:20, 5 בספטמבר 2008 (IDT)

מצטער. פשוט לא. מילא אם היה מדובר על אלופי העולם בשחמט. אבל האולימפיאדה בשחמט זה לא בדיוק הדבר הכי חשוב, אפילו לא בעולם השחמט. ולהביא כל מיני שמות שרק אחד מהם מוכר אפילו לציבור שקצת שמע וקצת מכיר עינייני שחמט, זה לא לעיניין. לא מעניין, לא פיקנטי, לא לעמוד הראשי. emanשיחה 02:43, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
זכותו של Eman להתנגד גם ללא שום נימוק של ממש, אך לטעון ששחמטאים, כמו השחמטאים המוזכרים בקטע, "לא מוכרים", אלה דברים שמעידים רק על הכותב אותם ועל ידיעותיו בתחום. מדובר בשחמטאים מהרמה הראשונה, כאלה שהובילו את עולם השחמט, ששמם מופיע בספרי התאוריה של השחמט כמחדשים ואף אבות של תורות פתיחה, אלופי שחמט שארצות שונות (פולין, צרפת, ארגנטינה, צ'כוסלובקיה, ארצות הברית). Eman, אני לא הייתי משתלח כך בתחום שאני לא מכיר. בברכה. ליש - שיחה 08:24, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
אני מסכים עם ליש ומזמן לכאן את יואב, המומחה המקומי שיעיד אף הוא. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באלול ה'תשס"ח • 08:53, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

משיחת משתמש:Yoavd:

אנא עיין שם (קצת ארוך) וחווה דעתך על השחמטאים המוזכרים. תודה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באלול ה'תשס"ח • 08:56, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

תודה על הפניית תשומת לבי לדיון המעניין - מצטער שלא שמתי לב אליו בזמן אמיתי. מסכים לגמרי עם ליש, העליונות של היהודים בצמרת השחמט העולמי בלטה במיוחד בתחילת המאה ה-20'.

הנה דוגמה לשחמטאים המובילים באותה עת (לפי הסדר מהראשון עד הארבעה עשר) [13]

שמונה מתוך ה-14 יהודים , רק שישה לא יהודים. ביחס לאחוז באוכלוסיה הכללית, אין שום ספק שהיהודים בלטו מאוד. באחת מאליפויות גרמניה בסוף המאה ה-19, למעלה ממחצית המשתתפים היו יהודים וכל צמרת הטבלה היו יהודים.

עמנואל לסקר - שחמטאי יהודי גרמני, אלוף העולם השני בשחמט.
עקיבא רובינשטיין - שחקן שחמט יהודי פולני שהגיע לדרגת רב אמן, אחד משחקני השחמט החזקים בעולם בראשית המאה העשרים. לשיא יכולתו מבחינת מד-כושר הגיע בשנת 1908 כאשר הגיע למקום הראשון בעולם.
גזה מארוצי (לא יהודי)
זיגברט טאראש - שחמטאי יהודי-גרמני. אחד משחקני השחמט החזקים ביותר בסוף המאה ה-19
קרל שלכטר (לא יהודי)
אולדריך דוראס (לא יהודי)
ריצ'רד טייכמן (לא יהודי)
פרנק מרשל - (לא יהודי)
מוריץ פורגס - שחמטאי יהודי-צ'כי מס' 7 בעולם בשנת 1892
אוסיפ ברנשטיין - שחמטאי יהודי-אוקראיני צרפתי. היה רב אמן בשחמט ועורך דין שהתמחה בתחום הפיננסי
אהרון נימצוביץ' - רב אמן יהודי לטבי בשחמט וסופר שחמט משפיע מאוד, הוא היה הדמות המובילה בין השחמטאים מאסכולת ההיפרמודרניים.
ז'ק מיזס - שחמטאי וסופר שחמט יהודי יליד גרמניה.
מילן וידמר - (לא יהודי)
דוד ינובסקי - שחמטאי יהודי פולני מוביל.

מבין השמות המוזכרים ב"הידעת"

עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, סאלו פלור ויצחק קשדן מוכרים לכל חובב שחמט שעבר על משחקים ברמה גבוהה. כאשר הייתי בן 10-12 כבר הכרתי את כל הארבעה.

לגבי דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן הם בהחלט פחות מוכרים, ולא הגיעו לדרג העולמי העליון. פז'פיורקה בשיאו הגיע למקום ה-15 ופרידמן הגיע למקום ה-19 בעולם. בהחלט מכובד מאוד, אבל לא בצמרת של הצמרת. --Yoavd - שיחה 11:23, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

תודה. אני מעביר לשם. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באלול ה'תשס"ח • 11:26, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

מתמטיקה של קיפולי נייר[עריכת קוד מקור]

OrigamiStar-BlackPen.png

הידעת כי מחקר מתמטי של אומנות האוריגמי היפנית גילה שחישוב דרך הקיפול של דגמי אוריגמי היא בעיה NP שלמה, כלומר בעיה קשה במיוחד לפתרון. בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות האפשריות בתהליך הקיפול. כיום אקסיומות אלו משמשות גם בתכנון הנדסי של מתקנים מתקפלים "חכמים", כגון מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, תומכנים זעירים מתקפלים עבור צנתרי לב, כריות אוויר לרכב המתנפחות באופן יעיל יותר, כיפות מתקפלות עבור אצטדיוני ענק, שלדות רכב המתקפלות באופן שיספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות ועוד.

קרני עזרו להשלים את מונחון הכימיה 02:23, 17 באוגוסט 2008 (IDT)
אהבתי. הם ידעו את זה בעבר או רק שיחקו עם ניירות? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 00:49, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
הבעיה שאני רואה זה ה-NP השלם הזה. כשמישהו יקרא את הקטע ויגיד לעצמו "וואוו, זה נשמע מגניב, אבל אני רוצה לדעת מה זה בדיוק אומר", הוא יהיה בבעיה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 02:09, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אני לא חושב שזה בעיה (למרות שגם לי הערך הזה נראה כמו סינית). אז הוא יאמר:" ואו! איך הגיעו מאוריגאמי, לכל המתמטיקה המסובכת הזו"?
זה "היעדת" מצויין! emanשיחה 06:28, 4 בספטמבר 2008 (IDT)

גם הסיפור של בריטני גאליוון, שמופיע בוויקיפדיה העברית אף הוא בזכות קרני, שווה הידעת? לדעתי. סיפור על תלמידת תיכון שהפריכה דעה נפוצה שמספר הפעמים שניתן לקפל פיסת נייר מוגבל באופן בלתי תלוי בגודל הנייר או עוביו. בברכה, סוזן סעדון - שיחה 14:50, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

ענק. מכל זה אפשר לערבב אחלה הידעת? קרני? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באב ה'תשס"ח • 14:59, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
יש לי בעיה קשה עם הערך בעיה NP שלמה, הוא מסובך מאד ורוב האנשים לא יבינו אותו ולא יוכלו להעזר בו. כיוון שאחת המטרות של הידעת? הוא להציג לקוראים חלון לערכים מעניינים שהם יכולים להפיק מהם הידעת? זה בעייתי. מבחינתי הערך הזה הוא כמו קישור אדום, הקורא לא יכול להרוויח דבר, ואף עלול להתבאס מאד (שזה חבל). נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:24, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
עוזי שפצר את המבוא. מקווה שזה מספיק לקורא המזדמן. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באלול ה'תשס"ח • 00:47, 9 בספטמבר 2008 (IDT)

סינאיה[עריכת קוד מקור]

הידעת שעיר הקיט הרומנית סינאיה קרוייה על שם הר סיני? הספטאר הוולכי מיכאיל קאנטקוזינו, בליווי אמו ואחותו, ערך במאה ה-17 עלייה לרגל לארץ הקודש והגיע עד מנזר סנטה קתרינה. לאחר ששב לארצו, ייסד, לזכר המסע, מנזר בשם סינאיה, שסביבו צמחה העיר הנושאת את אותו שם. בברכה. ליש - שיחה 21:41, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

הרעיון חמוד. והאדומים? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באב ה'תשס"ח • 05:26, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
מזכיר לי את הסיפור על הילדה הבדווית שנמצאה נטושה בסיני, ואומצה בשם סיניה איתןשיחה 10:29, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
גם לי. עיין בספרה של תמר הירדני. ‏עמיחי 10:31, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
עמיחי, אתה בטוח שהיא מסכימה לאאוטינג הזה? איתןשיחה 10:43, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
כן. תסתכל בכל התמונות שהיא העלתה. היא גם פרסמה בעצמה את הספר בדף המשתמש שלה, לאחר שיצא. שבת שלום, ‏עמיחי 11:07, 29 באוגוסט 2008 (IDT)
אני אטפל באדומים. יתכן שניתן יהיה להוסיף, אולי קטע נפרד על המוצא הרומני של השבט הבדואי ג'בליה הקשור למנזר סנטה קתרינה - הם צמיתים רומנים שהובאו מכפר רומני, כדי לשרת את הנזירים ובמהלך הזמן עברו לערבית והתאסלמו. בברכה. ליש - שיחה 11:11, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

שינוי שמות רחובות בעקבות ארועים אקטואליים[עריכת קוד מקור]

בתחילת המאה ה-21 שינתה איראן את שמו של הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, חאליד איסלאמבולי. הדבר גרם למשבר קשה ביחסים בין שתי המדינות עד לסף ניתוק היחסים הדיפלומטיים, ומעיב על הקשרים ביניהן עד היום. דוד שי 14:31, 1 בפברואר 2008 (IST)

יפה, ובלי קשר אפשר להוסיף גם קטע אחר שהוספתי פעם לשמות רחובות בישראל:
בשנות ה-70 הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בחיפה ל"שדרות הציונות", בתגובה להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות. השמח בחלקו (-: 15:01, 1 בפברואר 2008 (IST)
הקטע של דוד שי מצוין. בקשה ושאלה: הבקשה היא להביא כאן סימוכין. קרוב לוודאי שיהיה קל למצוא. השאלה היא אם יש צורך בערך (אולי רצח אנואר סאדאת). לגבי הקטע של השמב"ח - גם הוא מעניין. צריך לראות אם יש דרך לשלב את שניהם. לחילופין ניתן לכתוב שני קטעים נפרדים. מלמד כץשיחה 11:45, 2 בפברואר 2008 (IST)
כדי להרחיב מעט על הקטע של השמב"ח, הרחוב נקרא "דרך ההר" עד קום המדינה, משום שהוא מתחיל בעיר התחתית ומטפס הֶרה; עם קום המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 11:51, 2 בפברואר 2008 (IST)
ראו כאן - השם שונה לשם הטעון פחות "רחוב האינתיפאדה הפלשתינית" במסגרת הפשרה ביחסים ב-2004. [14]. בכתבה אחרת נאמר שהרחוב נקרא ע"ש הרוצח ב-1981. דב ט. 16:21, 2 בפברואר 2008 (IST)
בהחלט יש מה להרחיב את הקטע, בעיקר ע"י הזכרת סוף הסיפור (רחוב האינתיפאדה הפלשתינית). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 19:57, 2 בפברואר 2008 (IST)

שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל, ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות האו"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל. אולם, ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות. בעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות" כמחאה על החלטת האו"ם.

איך זה? צריך רק ערך ותמונה. השמח בחלקו (-: 16:34, 2 בפברואר 2008 (IST)

ממש טוב. אפשר לבקש מאחד החיפאים תמונה, שתתרום גם לערך שייכתב במהרה בימינו אמן. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:01, 2 בפברואר 2008 (IST)
אני מציע קטע מאוחד:

לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים. כך בתחילת המאה ה-21 שינתה איראן את שמו של הרחוב בו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, חאליד איסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר גרם למשבר קשה ביחסים בין שתי המדינות עד לסף ניתוק היחסים הדיפלומטיים, ומעיב על הקשרים ביניהן עד היום. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל, ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות האו"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות" כמחאה על החלטת האו"ם. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 08:36, 3 בפברואר 2008 (IST)

נהדר. מלמד כץשיחה 11:36, 3 בפברואר 2008 (IST)
אני דווקא חושב שיש להפריד לשני קטעים. הרי אין שום קשר בין הרחוב בטהראן והרחוב בחיפה ואפשר באותה מידה לקשור יחד עוד הרבה מאוד סיפורים, שוודאי יש, על שינוי שם רחוב על רקע פוליטי. אני חושב שכל אחד משני הקטעים עומד יופי בפני עצמו, בדיוק כמו כמה קטעי הידעת שיש לנו כבר בנושא שמות רחובות ויש כבר לדעתי כ-10 לפחות במיזם זה ובפורטלים. אולי נארגן בהזדמנות לקט מעניין בנושא. השמח בחלקו (-: 16:14, 3 בפברואר 2008 (IST)
שמב"ח זהו נושא איזוטרי מדי מכדי להקדיש לו שני קטעים. במקרים כאלה אנו מאחדים שניים לאותו הידעת. ראה למשל את תבנית:הידעת? 18 בפברואר - סדרה 2 שאוחד. לצורך האיחוד הוספתי את משפט הפתיחה. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 16:57, 3 בפברואר 2008 (IST)
טוב, זו דעתי. כדורגלן זה משעשע אבל אני לא חושב שהעובדה שאדם מסויים התפרנס ממקצוע כמו מכונאי רכב בצעירותו, טרם קיבל פרס נובל, כל כך מפתיעה. זה פרט שראוי מן הסתם להופיע בביוגרפיה אך מעבר לזה, לא חסרים אישים גדולים, לאו דווקא נובליסטים, שעסקו בעבר במקצוע פשוט כדי להתפרנס, אולי בימים קשים. גם שם האיחוד נראה לי קצת מלאכותי לצערי, אבל לא נפתח מחדש דיון עליו כמובן. השמח בחלקו (-: 17:12, 3 בפברואר 2008 (IST)
ראו שיחת הקטע המדובר. זה אכן חיבור חורק, כוונתי בשני המקרים. לדעתי אפשר לעשות שני קטעים לשים אותם במרחק אחד מהשני. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:46, 3 בפברואר 2008 (IST)
הנ"ל מחובר יפה ולטעמי יש להשאירו כך. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בשבט ה'תשס"ח • 07:06, 4 בפברואר 2008 (IST)
(לאיזה הנ"ל התכוונת? זה שדיון עליו או זה על הנובליסטים) לטעמי עדיף לפצל אותם לשני קטעים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:59, 4 בפברואר 2008 (IST)
אני בעד החיבור, לדעתי חבל לפצל משהו שהוא בעל אותו עיקרון לשני חלקים, אלא אם כן יש מחסור בקטעי הידעת. רציתי רק לבקש שתתקנו את שמו של רוצח סאדאת ל"ח'אלד אסלאמבולי". אם מפצלים את הקטעים וצריך לעבות את הקטע הישראלי, אפשר לציין גם שבניגוד למזנון הקונגרס האמריקני שהפסיק לקרוא לצ'יפס "פרידום פרייס" לאחר זמן מה וחזר לשם המקובל "פרנץ' פרייז", הרחוב בחיפה עדיין קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה באו"ם (ע"י קבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית) בשלהיי 1991. אליזבט שיחה 07:25, 15 בפברואר 2008 (IST)

לאור הערות אליזבט:

לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים. כך בתחילת המאה ה-21 שינתה איראן את שמו של הרחוב בו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר גרם למשבר קשה ביחסים בין שתי המדינות עד לסף ניתוק היחסים הדיפלומטיים, ומעיב על הקשרים ביניהן עד היום. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל, ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות" כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית, ב-16 בדצמבר 1991. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר א' ה'תשס"ח • 07:35, 15 בפברואר 2008 (IST)

אחזור על הערתי לעיל: השם שונה ב-2004 לשם הטעון פחות "רחוב האינתיפאדה הפלשתינית" במסגרת הפשרה ביחסים ב-2004. [15]. בכתבה אחרת [16] נאמר שהרחוב נקרא ע"ש הרוצח ב-1981. (לא בראשית המאה ה-21. להיפך, ב-2004 שינו את זה במסגרת ההתקרבות למצרים). דב ט. 16:21, 2 בפברואר 2008 (IST)
הייתי מוותר על עניין חיפה, ומוסיף מידע על הרחוב האירני ע"פ הכתבה - שהוא הוחלף ל"האינתיפאדה הפלשתינית" ושרבים קוראים לו בשמו הישן, רחוב השרים. דב ט. 00:04, 20 בפברואר 2008 (IST)
:תיקון, השינוי היה ב-2008. היחסים נותקו בכל אופן עוד ב-1979. דב ט. 00:07, 20 בפברואר 2008 (IST)

לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים. כך בתחילת המאה ה-21 שינתה איראן את שמו של הרחוב בו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר גרם למשבר קשה ביחסים בין שתי המדינות עד לסף ניתוק היחסים הדיפלומטיים, ומעיב על הקשרים ביניהן עד היום. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל, ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות" כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית, ב-16 בדצמבר 1991.

הידעת שגוי. חבל. דב ט. - שיחה 17:26, 23 בפברואר 2008 (IST)
מה שגוי בו? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:49, 25 בפברואר 2008 (IST)
מה שגוי בו? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:15, 1 במרץ 2008 (IST)
כתבתי בעברית. אחזור בשלישית. בהידעת כתוב "בתחילת המאה ה-21 שינתה אירן", ע"פ הכתבה שהבאתי, זה היה ב-1981. בהידעת נכתב "הדבר גרם למשבר קשה ביחסים בין שתי המדינות עד לסף ניתוק היחסים הדיפלומטיים" ואילו על-פי הארץ היחסים נותקו כבר ב-1979 לאחר ההפיכה האסלאמית. בהידעת נכתב "(הדבר) מעיב על הקשרים ביניהן עד היום" ואילו ע"פ הכתבה הוחלף שם הרחוב לרחוב "האינתיפאדה הפלשתינית" במסגרת חידוש היחסים בין המדינות. דב ט. - שיחה 09:50, 3 במרץ 2008 (IST)

לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שמו של הרחוב בו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר התרחש בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפדה הפלסטינית". שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל, ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות" כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית, ב-16 בדצמבר 1991.

עדיין שגוי? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:24, 3 במרץ 2008 (IST)

עכשיו זה תואם לאמור ב"הארץ". דב ט. - שיחה 13:37, 3 במרץ 2008 (IST)
שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי

לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שמו של הרחוב בו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר התרחש בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפדה הפלסטינית". מצרים שנתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל לרחוב מוחמד א-דורה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל, ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב לשדרות הציונות כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית, ב-16 בדצמבר 1991.

אף אחד לא הולך לכתוב את עיריית חיפה בזמן הקרוב וזה גם קישור שאינו חשוב עבור הקטע הזה. השחרתי את הקישור ואפשר כבר להעלות את הקטע. ~השמח בחלקו :-) 18:41, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
האמת שאיתי סגל התחייב לי לכתוב את זה... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ב' באלול ה'תשס"ח • 19:57, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
לא מבטיח ערך מומלץ, אך אכחיל אותו בקרוב כפי שהבטחתי. את הקריטי יותר (שדרות הציונות) כבר הכחלתי, כידוע לכם. איתיהקלפיות פתוחות-בואו להצביע 03:22, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
כל הכבוד לאיתי על ההכחלה!! חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באלול ה'תשס"ח • 19:37, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

משיחת משתמש:חגי אדלר לא הייתי בטוח מה הוא המקום הנכון להציע גירסה ערוכה (קלות, יש לומר) של הקטע הידעת? אציג כאן את הקטע הערוך קלות. תאמר לי מה דעתך.

שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי

לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שם הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר קרה בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפדה הפלסטינית". כעשרים שנה לאחר מכן הייתה זו מצרים ששינתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל לרחוב מוחמד א-דורה. לאיראן ומצרים קדמה ישראל: שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששמו שונה פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב לשדרות הציונות כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית, ב-16 בדצמבר 1991.

שבוע טוב, איתיהקלפיות פתוחות-בואו להצביע 16:07, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

הקטע כבר עכשיו חורג ב-26 מלים מהמקסימום המקסימלי שקבענו, ואתה מבקש להוסיף לו עוד 10... היות והשינוי אינו מהותי כלל, אני מציע שנסתפק במה שיש. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באלול ה'תשס"ח • 16:14, 21 בספטמבר 2008 (IDT)
משהו לא זורם בו. אולי הפיסוק. לא יודע...תכף אנסה לעבור על זה בלי להוסיף מילים. איתיהקלפיות פתוחות-בואו להצביע 16:16, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שם הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר קרה בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפדה הפלסטינית". מצרים שינתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל לרחוב מוחמד א-דורה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב לשדרות הציונות, כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.

עכשיו? לא שינוי גדול אבל שינוי טוב, לדעתי. איתיהקלפיות פתוחות-בואו להצביע 16:21, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

תיקנתי. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ב באלול ה'תשס"ח • 22:09, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

קבוצה וקיבוץ[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם, האם הדיון כאן (שלפי בקשתי הובאו לו מקורות) יכול לשמש כאנקדוטה ב"הידעת" ? דני. ‏Danny-w‏ 19:19, 7 באפריל 2008 (IDT)

כלומר - האם המקור "יהודה יערי, על המשמר, 12.2.65" ללא פירוט נוסף - יכול לשמש כמקור לעניין זה? תודה למשיבים. דני. ‏Danny-w‏ 19:26, 7 באפריל 2008 (IDT)
לדעתי כן. ובכלל זה יכול להיות אחלה קטע, דווקא השמו"צניקים שהיו סופר-נגד הדת לקחו את השם לצורת ההתישבות שלהם מרבי נחמן, זה ענק. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:00, 8 באפריל 2008 (IDT)
קדימה, הצע קטע. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:16, 22 באפריל 2008 (IDT)
לבקשת חגי הועתק הדיון מויקרעטשמע במלואו:
== מה מקור השם קיבוץ?! ==

ולא רבותי זה לא מופיע בערך, אבל זה אמיתי (ככל הידוע לי) וזה כמובן ממקורות יהודיים. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 19:53, 2 באפריל 2008 (IDT)

נו כמובן, הקיבוץ- כמו אצל רבי נחמן הקיבוץ הקדוש, או בישיבות ששם יש את הקבוצה של הלמדנים הגדולים וגם היא נקראת בשם קיבוץ. בכלל העניין הוא התקבצות (נראה לענ"ד בעיקר חסידית) של אנ"ש במקום מסויים לעשיית דברים שבקדושה וכד'... :) קוני למלכ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 22:57, 2 באפריל 2008 (IDT)
לא הבנתי, הלא זו מילה תנ"כית! ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 00:06, 3 באפריל 2008 (IDT)
אכן, המילה היא בעלת שורש תנ"כי (אקבצם, נקבצו וכדו') ומופיעה לראשונה כמושג בפני עצמו בגמרא. הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א מזכיר אותה בספרו "סיפורי מעשיות" בהגדרה "הקיבוץ הקדוש", תלמידו רבי נתן זיע"א, שאל את השם לתיאור התקבצות החסידים לראש השנה על פי הוראתו של רבי נחמן. הקיבוצים בני ימינו שנבנו למעשה במתכונת קומיניסטית נקראו תחילה קולחוז ועוברתו לקבוצה. מסופר כי אחד מראשוני הקיבוץ הארצי כמדומני יעקב חזן (אבל אל תתפסו אותי על המילה) פגש בהזדמנות בגליל, נער חסיד ברסלב, לשאלתו של חזן לאן מועדות פניו של הנער, נענה החסיד כי הוא בדרכו אל הקיבוץ במירון. משנשאל "וקיבוץ זה מה הוא?" פירט הנער את הוראתו של רבי נחמן להתקבץ יחדיו בראש השנה על קברו ומכיוון שלא ניתן לעשות זאת עקב השלטון הקומוניסטי, מתקבצים ובאים למירון על ציון הרשב"י. תוך כדי ההסבר תיאר הנער את התפילות המשותפות, סעודות החג המשותפות וכיצד כולם פועלים ביחד למען הצלחת הקיבוץ, כל אחד בדרכו הוא. השומר הצעירניק, נדלק: "הרי זה ממש רעיון שיתופי סוציאליסטי, להתקבץ ביחד, ללא מעמדות, בשוויון מלא, מתוך מטרה זהה ותוך סיוע זה לזה ולשם כך מגיעים בני אותה אידאולוגיה למקום אחד, זה רעיון, קיבוץ שם יפה!" והשאר זו כבר היסטוריה... (נו מי ייצור מזה הידעת?! - רק חסר לי המקור, אם כי ככל הידוע לי הוא גם כתוב איפה שהוא) יום נעים לכולכם, זעירא דמן חבריא יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 07:20, 3 באפריל 2008 (IDT)
רק תביא מקור - ונעשה מזה יופי של "הידעת" :-) ‏Danny-w‏ 20:22, 3 באפריל 2008 (IDT)
המקור הוא יהודה יערי - על המשמר - 12.2.65. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח • 20:29, 3 באפריל 2008 (IDT)
אה, יידיש נחת "ומתלמידי יותר מכולם" זיסער ופראזניק מחמלי נפשי האהובים. ברי"א תודה, החייתני. אם כי את הסיפור כפי שכתבתיו, שמעתי מאבא מארי זללה"ה הכ"מ, אך ספר סיפורים לא כתב וכך אין לי "מקור מהימן". ודני דבליו ברוך הבא, בסוף כולם מגיעים לכאן, ערב טוב והמשך כתיבה מהנה לכולם. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח• 21:23, 3 באפריל 2008 (IDT)
הקיבוצניקים של יבנה, מתעקשים לקרוא לקיבוצם "קבוצה". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:59, 8 באפריל 2008 (IDT)
מכל הדיון, עוד לא ראיתי ניסוח מוצע... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 19:05, 23 באפריל 2008 (IDT)
זה מתאים לחזן (שלמד בחדר וכונה "האדמור האדום"[17] ו"אדמור מפ"ם"[18]) אך אני לא מסופק מהמקור, זה לא ניטרלי להסתמך על על המשמר שלא יקחו את הצד שלהם. קיבוץ א' של השומר הצעיר עלה על הקרקע ב1922 אך הקיבוץ הראשון שעלה על הקרקע והובדל מהקבוצות שקדמו לו הוא עין חרוד. הידרו - שיחה 00:28, 25 באפריל 2008 (IDT)

OK קבל אחד:

הקיבוצים בני ימינו שנבנו על ידי בני ההתיישבות העובדת במתכונת קומיניסטית, נקראו תחילה קולחוז ועוברתו לקבוצה. למרות שסיסמתם של אנשי השומר הצעיר הייתה עולם ישן עדי יסוד נחריבה, תוך התנתקות מהמסורות הדתיות ברוח המרקסיזם, הרי שאת המושג קיבוץ הם נטלו דווקא בהשראת הקיבוץ של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בעיר אומן שבאוקראינה.

יהודה מלאכישיחהויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ח• 23:20, 23 באפריל 2008 (IDT)
נחמד מאוד. רק הערה/שאלה עובדתית: הקיבוץ החסידי לא היה רק בר"ה באומן, לא? אאל"ט כל התקבצות של חסידים לשם לימוד/דבקות/וואט-אבאר נקראה כך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:24, 24 באפריל 2008 (IDT)
ניתן להוסיף את הפיסקה "שבתקופת השלטון הקומינסטי בה לא הותר פולחן דתי ועריכת תפילות במקום, התחלק לשלושה מוקדים: לובלין בפולין, ירושלים וקבר רשב"י במירון." יהודה מלאכי (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
אם מדובר בהמשך של אותה התקבצות עדיף בלי התוספת. הקטע בסדר גם כך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:58, 25 באפריל 2008 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: להידרו, ראה כאן מקור נוסף ועד כמה זה מתאים ליהודה יערי ראה כאן, בפיסקה האחרונה לפני סוף הדף. בברכה,
ולאחר ההתנגשות, עומר אין לי בעיה עם זה, רק השאלה האם את הרעיון אכן לקחו מאומן או ממירון, אך עצם הקיבוץ הוא אחד עיין בתת ערך הקיבוץ הקדוש שמוכחל כאן מעלי בהצעת הידעת. יהודה מלאכישיחהויקיהדות • כ' בניסן ה'תשס"ח• 02:14, 25 באפריל 2008 (IDT)
א. הקיבוצים לא נוסדו על ידי בניהם.
ב. המתכונת היא סוציאליסטית
ג. היכן כתוב שתחילה נקרא סוג ההתישבות קולחוז? יש\היה הבדל בין קיבוץ לקבוצה.
ד. זו לא סיסמה יחודית לשמו"ץ זה המנונם של שלל סוציאליסטים.
ה. השומר הצעיר ומרקס לא המציאו את החילוניות, דרוש למשפט הזה הרחבה בערך.
ו. "יהודה יערי, לימים סופר וממציא השם "קיבוץ" וגם האיש שטען שמקור השם הוא בכינוי שהעניקו חסידי ברסלב להתכנסותם." נכתב כאן שזה מה שטען בעבר, כך שזה עדין מוטל בספק. הידרו - שיחה 03:21, 25 באפריל 2008 (IDT)
א. ?! "בני ההתיישבות העובדת" = "חברי ההתיישבות העובדת". זו צורת דיבור.
ב. צודק.
ג. היה הבדל בין קיבוץ לקבוצה, כשהעיקרי היה שקבוצה זה הרבה יותר קטן, יותר אינטימי והשיתוף הוא בהכל. (אני לא יודע לגבי הקולחוז)
ד. אבל זו הייתה גם סיסמתם של השומר הצעיר, כדאי לציין את זה כדי להדגיש את הקונפליקט בין המשמעות לזו המקורית.
ה. לא כתוב שהם המציאו. כתוב שהם רצו להתנתק ממסורת הדת, וזה נכון.
ו. אולי כתוב "טען" בלשון עבר כי הוא מת, כתוב שהוא שינה את דעתו? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:59, 25 באפריל 2008 (IDT)
רק לציין שגמני אחרי שנכנסתי לכאן מצטרף לנ"ל בבקשה להוספת קטע הידעת זה קריצה קוני למלכ"ג בניסן ה'תשס"ח • 06:22, 28 באפריל 2008 (IDT)
רק תנו קטע מוסכם על כולם. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 06:39, 28 באפריל 2008 (IDT)

הקיבוצים בני ימינו שנבנו על ידי בני ההתיישבות העובדת במתכונת סוציאליסטית, נקראו תחילה קולחוז ועוברתו לקבוצה. למרות שסיסמתם של אנשי השומר הצעיר הייתה עולם ישן עדי יסוד נחריבה, תוך התנתקות מהמסורות הדתיות ברוח המרקסיזם, הרי שאת המושג קיבוץ הם נטלו דווקא בהשראת הקיבוץ של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בעיר אומן שבאוקראינה.

נראה לי שעכשיו זה מוסכם, רק שיניתי קומוניזם לסוציאליזם. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:15, 28 באפריל 2008 (IDT)

כל הקטע הזה הוא מופרך מיסודו ומדובר בהשערה, או באגדה אורבנית שלא נחקרה כלל וניתנת לסתירה די בקלות, וכאן מוסיפים עוד ועוד דברים שלא שייכים ולא נכונים כדי לרבע את המעגל. בקיצור, לשים את זה בעמוד הראשי של ויקיפדיה זה רעיון ממש לא טוב.אודי - שיחה 13:31, 28 באפריל 2008 (IDT)
לא מופרך בכלל. יש מקור, ראה למעלה יש קישור לכתבה ב"על המשמר". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:30, 28 באפריל 2008 (IDT)
את הכל כבר כתב "הידרו" כך שאין טעם לחזור על כך שנית. על סמך מישהו שכתב בעל המשמר ב-1965 לא קובעים כלום, גם לא את מזג האוויר שהיה באותו יום. ממתי סיפור שהתפרסם בעיתון אידאולוגי הוא עובדה היסטורית? בדקת בספרות? שאלת את יצחק טבנקין? תשאל לגבי כל מילת סלנג בעברית שמקורה לא ברור ומייד יצוצו לך 10 "ממציאים" שישבעו בהן קודש שהם ורק הם המציאו את הביטוי ואף יביאו עדים והוכחות לכך. ולגבי הניסוח עצמו - מה עניין הקולחוז לפה? יש לך סימוכין מחקריים על ההשפעות של הקולחוזים הבולשביקים בברה"מ על הקיבוצים עד 1921? דגניה, אם הקבוצות, הוקמה ב-1909. אינני חפץ להמשיך בטענותי כי חבל על כל מילה הנאמרת בנושא.אודי - שיחה 20:52, 28 באפריל 2008 (IDT)
אם את כל מה שאתה רוצה לומר כתב הידרו אז את כל תשובותי על כל מה שאתה רוצה לומר אתה יכול לראות בתשובה להידרו.
כמו שכתבתי להידרו, רק על השימוש ב"קולחוז" אין מקור. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:50, 28 באפריל 2008 (IDT)
יש למישהו מקור לשימוש בקולחוז לתיאור הקיבוץ בתחילת דרכו? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:40, 1 במאי 2008 (IDT)
אז אפשר פשוט להוריד את הקולחוז ולהעביר למוכנים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:53, 6 במאי 2008 (IDT)
תן ניסוח מוסכם להעברה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באייר ה'תשס"ח • 19:57, 7 במאי 2008 (IDT)
מצבת קברו של רבי נחמן מברסלב באומן

הקיבוצים בני ימינו שנבנו על ידי בני ההתיישבות העובדת במתכונת הסוציאליסטית, נקראו בתחילה קבוצות. אך למרות שסיסמתם של אנשי השומר הצעיר הייתה עולם ישן עדי יסוד נחריבה, תוך התנתקות מהמסורות הדתיות ברוח המרקסיזם, הרי שאת השם המודרני הם שאלו דווקא מהקיבוץ של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בעיר אומן שבאוקראינה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:16, 7 במאי 2008 (IDT)

התקבל? לאיפה נכנס? קוני למלח' באייר ה'תשס"ח • 06:59, 13 במאי 2008 (IDT)
כאשר הדיון גווע והידעת? נראה טוב ומקובל, אני מעביר אותו. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באייר ה'תשס"ח • 07:05, 13 במאי 2008 (IDT)
א. בני ההתישבות הם אלו שגדלו בה לא אלו שהקימו אותה.
ב. להגיד שנקראו בהתחלה קבוצות זה דריסה ברגל גסה של לפחות כמה עשורים בהיסטוריה של אותם קבוצות וקיבוצים (לקבוצת שילר זה חשוב כנראה גם היום)
ג. מה הקשר לאינטרנציונל, שמעון פרס היה שנים סגן יושב ראש האינטרנציונל הסוציאליסטי וסבר להניח שהו שר את השורה הזאת גם, האם זו סיסמתו?
ד. דרוש מקור להתנתקות מהדת והמסורת, הערך דווקא מראה שהם שאלו את המושג עשרת הדברות.
ה. הסתמכות על הודעה בפורום ועל חצי משפט לא ברור נראית יותר כמו מחקר מקורי מאשר מקור אמין. הידרו - שיחה 00:31, 14 במאי 2008 (IDT)
על חלק מההערות כבר קיבלת תשובה.
א. "בני" במובן חברי. (זה כבר נאמר)
ב. גם קבוצת יבנה עדיין נקראת קבוצה ואני בטוח שיש עוד, אבל העניין הוא שבתחילה קראו לכולם קבוצות והיום אם אני רוצה להתייחס לקבוצה של יישובים שביניהם קבוצת שילר, קיבוץ עין חרוד וקיבוץ עין צורים, אני אומר "הקיבוצים" ולא "הקיבוצים והקבוצות". מבחינה זו חל שינוי.
ג. הקשר לאינטרנציונל הוא להראות שההתנתקות מהדת הייתה בדם ליבם של הסוציאליסטים הציוניים.
ד. אולי שאלו את עשרת הדיברות, אבל בשיתוף השם בלבד. התנתקות מהדת = התנתקות מהמצוות, על זה אי-אפשר לחלוק.
ה. המקור הוא יהודה יערי ב"על המשמר" (גם זה כבר נאמר).
סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:59, 14 במאי 2008 (IDT)
ובכן... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:15, 19 במאי 2008 (IDT)
אני ממתין לתגובה מבני הפלוגתא שלך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באייר ה'תשס"ח • 00:45, 19 במאי 2008 (IDT)
גם אני מכיר את הטענה על כך שמקור המילה קיבוץ הוא בעולם החסידי; זה נשמע לי סביר בהחלט, אבל התימוכין כרגע פשוט אינם מספקים. בקשר לעניין הציטוט מהאינטרנציונל, זה ניסוח צולע ולא ממש ברור. לומר ש"עולם ישן עדי היסוד נחרימה" היא סיסמתו של השומר הצעיר זה כמו לומר ש"עין לציון צופייה" היא סיסמתה של מדינת ישראל. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 01:07, 23 במאי 2008 (IDT)
כמו אביעד. מדובר בנושא מעניין, אבל ללא סימוכין חד-משמעיים אין לו מקום. בנושא הציטוט מהאינטרנציונל אנו חושבים שהוא מיותר. מלמד כץשיחה 01:37, 23 במאי 2008 (IDT)
יהודה יערי ב"על המשמר זה לא מספיק טוב? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:13, 24 במאי 2008 (IDT)
מדובר ביותר משמועה זה דבר שהרבה יודעים זאת ואכן העירו במהלך השיחה שמכירים אך רוצים סימוכין, אך לי נראה שמדובר בתורה שבע"פ שעוברת מאב לבן ולכן יש להסתפק במה שיש. קוני למלכ' באייר ה'תשס"ח • 10:40, 25 במאי 2008 (IDT)
ראשית יש לנסות לאתר את המאמר המקורי של יהודה יערי מ"על המשמר" (הקישור שהובא הוא לפורום). בנוסף, כדאי לנסות ולמצוא מקורות נוספים. היות שמדובר בקטע מעניין ומפתיע במיוחד, דרושים לו מספר מקורות בלתי תלויים. דרך אגב, יש מספר קטעים נהדרים שבינתיים לא התקבלו ומחכים לסימוכין נוספים, כך שאין בעיה להקפיא את הקטע הנוכחי ולצאת למסע חיפושים - כולנו נרוויח מכך. מלמד כץשיחה 11:24, 25 במאי 2008 (IDT)
הייתי מסכים אם היה מדובר בסיפור שאין עליו הסכמה משני הצדדים (אם נניח חסידי מרסלב היו אומרים "הם לקחו את זה מאיתנו" והקיבתניקים היו אומרים "מה פתאום"), אבל בגלל שזה עניין שיש עליו הסכמה רחבה, נראה לי הגיוני להתייחס לזה כאל סיפור נכון.
ומה תגידו אם נכתוב "עפ"י סיפור מקובל" או משהו כזה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:38, 26 במאי 2008 (IDT)


את הדיון הזה קראתי כבר מראשיתו בויקרעטשמע, והמשכתי לעקוב אחריו גם כאן. כיוצא קיבוץ וסתם סקרן הוא עורר בי עניין רב לחפש את המקור לסיפור ולבדוק את מהימנותו, והנה, אחרי כמה וכמה שעות חיפושים בספריות וברשת, מה שמצאתי בינתיים. לא בטוח שאחרי כל זה יצא קטע "הידעת?" עם פאנץ', אבל המחקר עצמו היה מרתק ועוד ישא ודאי פירות נוספים. להלן עיקר הממצאים:

א. הקטע מ"על המשמר": אחרי שחרשתי את המאגר הממוזער באוניברסיטת ת"א, הסתבר לי שמדובר בקטע קצר מתוך דברים שאמר יהודה יערי בכינוס אנשי העליה השלישית בירושלים (כנראה ב-1962 או 63), שנדפסו אח"כ תחת הכותרת "בדרך חתחתים" בקובץ "ספר העליה השלישית" (הוצאת עם עובד 1964. כרך ב', עמ' 882-892. הקטע המדובר נמצא בעמ' 889-890). יערי אכן מעיד כי הרעיון לשם קיבוץ בא ממפגש עם חסיד ברצלב, כמתואר לעיל. הוא מספר על "אחד החברים" שקם בתוך השיחה ותיאר את המפגש שהיה לו בירושלים (ולא בגליל). מוקי צור, באחרית דבר לספרו של יערי "תשובתו של אביגדור שץ" (שיצא לאור לאחר מות הסופר, ספריית פועלים 1986), טוען שיערי מספר בעצם על עצמו בגוף שלישי (ולכן היו שראו בו את ממציא המושג קיבוץ במשמעותו המוכרת כיום), אולם מוסיף מיד "היו עוררים על עדותו העצמית של יהודה יערי, שתבעו לעצמם את זכות היוצרים לכינוי 'קיבוץ'. ככל שידוע לי, לא אחת עלה השם באופן סימולטני בכמה מקומות" (שם, עמ' 202).

ב. מופעים מוקדמים נוספים של "קיבוץ": המושג מופיע כנראה מראשית העליה השלישית (1920), כתיאור לקבוצות הפועלים, הניידות ברובן, שהחלו למלא את הארץ, אך עדיין לא ככינוי לצורת התישבות מוגדרת. כך לדוגמה מצאתי את דבריו של נ. ברודסקי "...שממות עמנו וארצנו דורשות מאתנו מעשה אחר - יצירה, וזאת אנו עושים. כל קבוץ עובדים המתיישב על האדמה ועובדה יוצר הוא שלא מדעתו" (קונטרס (בטאון אחדות העבודה), פ"א(ג), כ"ה אייר תרפ"א). כמה חודשים אחר כך הציג שלמה לביא בפני הקונגרס הציוני ה-12 בקרלסבאד את תוכניתו להקמת קיבוץ גדול בעמק יזרעאל - קיבוץ עין חרוד. בתוכנית, שפורסמה אף היא ב"קונטרס" (פ"ט (ד'), ט"ו אב תרפ"א), הוא משתמש תחילה במושג "קבוצה" שכבר היה מוכר מדגניה, אולם בהמשך הוא מסביר כי יוקמו כמה משקים שכולם יחד יהוו קיבוץ אחד בעמק, ומכאן ואילך הוא משתמש במושג קיבוץ.

ג. אז מי קדם למי? - קשה לקבוע. יהודה יערי מתאר בסיפורו, ש"הדבר היה במחנה של סוללי הכביש חיפה-ג'דה. בימים ההם כבר יצא הקול במחנה שאנו עומדים לעלות ולהתישב בעמק יזרעאל" - כלומר מתישהו בסתיו 1921, סמוך לאחר מועד פרסום התוכנית של לביא. אולם מי שבקי בתולדות ההתישבות יודע כי תוכנית העליה לקרקע של "קיבוץ השומר הצעיר א'" (קבוצתו של יערי) בבית אלפא, התחרתה על משאבי הסוכנות היהודית עם תוכנית עין חרוד, שביקשה להקים קיבוץ אחד גדול על כל העמק המזרחי. האם יש בסיפורו של יערי ניסיון בדיעבד לקחת לעצמו את הבכורה על השימוש במושג כהתרסה נגד לביא, שנחשב הוגה רעיון "הקבוצה הגדולה"? זו כבר פרשנות ספקולטיבית שלי, וכנראה כבר לא נדע בבירור מי היה הראשון.

ד. המקור החסידי: בין אם סיפורו של יערי אותנטי לחלוטין או לא, אין ספק שרבים מאנשי תנועת העבודה שבאו ממזרח אירופה הכירו את המורשת החסידית ואת הביטויים שלה, וסביר להניח שהמושג "קיבוץ" בשימושו החסידי היה מוכר לחלקם. מכאן עולה השאלה, האומנם יש ניגוד כה גדול בין תנועת החסידות לבין הקיבוצים, ניגוד שעליו מתבסס ה"טוויסט" של קטע "הידעת?" המוצע? לפי המאמר המאלף של מוטי זעירא "ההתיישבות העובדת וזיקתה לתרבות היהודית - ניתוח תרבותי" (מתוך הקובץ "הישג היסטורי בתמורותיו, ההתיישבות הקיבוצית והמושבית 1990-1910" , מכון בן גוריון לחקר ישראל, אונ' באר-שבע; יד טבנקין; יד יערי, אונ' תל-אביב. 2006 , עמ' 580-539 - PDF) - רבים מאנשי ההתישבות, וביניהם יהודה יערי, באו מבית חסידי או מסביבה חסידית, ולאחרים הייתה זיקה רוחנית-תרבותית לחסידות (שם, עמ' 559). זיקה זו באה לביטוי בשימוש במושגי החסידות (כגון "דבקות"), תוך יציקת תוכן חדש ועדכני לתוכם. יערי עצמו התעניין במיוחד בחסידות, ולימים אף קיבץ וערך מהדורה של סיפורי ר' נחמן מברסלב (סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, הוצאת מוסד הרב קוק, 1971).

בסיכום מאמרו מצטט זעירא את שאלתו של גרשום שלום "מדוע בעצם חוזה המיסטיקאי הנוצרי תמיד חזיונות נוצריים, ולא בודהיסטיים? ... מדוע פוגש מקובל, בדרכו אל ההארה, את אליהו הנביא ולא איזו דמות מעולם זר לו?" ואת תשובתו "כי גם במהפכנותו נשאר המיסטיקאי תוצר תרבותו, החי בסמליה ומתנסח דרך מושגיה, שפתה והקודים התרבותיים האופייניים לה", אך מדגיש כי "איתורם של מושגי הערך הללו אינו מבטל את תכניה המהפכניים של התפיסה הציונית–חלוצית, כולל יסודות השלילה והמרד נגד הדת היהודית", ומסביר, בעקבות קליפורד גירץ, את "מרכזיותה של האידיאולוגיה בחיי החלוצים ... כגילוי של משבריות תרבותית, המתבטאת בהתפרקותן של מסגרות מסורתיות — משפחה, קהילה — וניסיון להעמיד מערכת תרבותית חלופית" (זעירא, עמ' 579-580).

ועכשיו למי שכבר התעייף, הצעה לקטע: היישובים השיתופיים שהוקמו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 נקראו בתחילה קבוצות, אולם משנות העשרים של המאה הוחל לכנותם בשם קיבוץ, השאול כנראה ממושגי תנועת החסידות. הסופר יהודה יערי, מאנשי העלייה השלישית, סיפר כי הרעיון עלה לאחר שפגש בירושלים חסיד ברסלב שתיאר את הקיבוץ הקדוש באומן - התכנסות חסידי ברסלב בימי ראש השנה. כך לקחו אנשי תנועת העבודה, שאימצו את ערכי המהפכה הציונית-סוציאליסטית, כולל המרד נגד הדת היהודית, ביטוי מעולם המושגים הדתי, ויצקו לתוכו משמעות חדשה.

בעיה קטנה: ניסוח זה יכול להתפרש כאילו אין עוררין על סיפורו של יערי. לא מצאתי דרך קצרה לשלב את החולקים עליו בקטע. חוץ מזה, כמובן, יהודה יערי (סופר חשוב לפחות כמו עמית אופיר) חייב להיות כחול. אמנון שביטשיחה 02:28, 5 בספטמבר 2008 (IDT)

אחלה. בקשר לבעיה הקטנה, זה נראה לי בסדר. הרי הוא באמת מספר את זה (על זה אין עוררין). האדום הוא בעיה יותר גדולה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:55, 5 בספטמבר 2008 (IDT)
אני מקווה להגיע בקרוב להכחיל אותו. זה דורש ביקור בספריה כי לא מצאתי כמעט כלום ברשת (מה שמצדיק עוד יותר את המאמץ). אמנון שביטשיחה 00:51, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
אני מלא הערכה למאמץ שהשקיע אמנון ולתוצאות אליהן הגיע. יכול מאוד להיות שהוא מתקרב גם לאמת (אם יש כזאת), הבעייה היא שזו דוגמא מובהקת ל"מחקר מקורי". אם אמנון היה היסטוריון של תנועת העבודה היה ניתן להסתמך על דבריו, אך כנראה שאיננו כזה. לדברי אמנון, שעשה עבודה יסודית, דווקא מוקי צור, שנחשב כבר סמכא בכל הקשור להתפתחות האידיאולוגיה והתנועה הקיבוצית, מעיד על כך שיש חולקים על גירסת יערי. לטעמי, העקרון הקובע בוויקיפדיה הוא שאם אין בטחון בעובדה מסוימת - עדיף לא לכתוב אותה כלל ולהמנע מהאחוז הבודד של הסיכוי שאולי מדובר בשגיאה.אודי - שיחה 22:36, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
מראש התחלתי את חיפושי מתוך הטלת ספק בגרסת יערי, והמחקר רק חיזק את הספק. ובכל זאת הסיפור שווה איזכור בצירוף הסתייגות, משום שהוא פותח פתח למיגוון של ערכים מעניינים, ומציג שאלה שכנראה אין לה תשובה אחת ברורה. הנה נסיון נוסף:

היישובים השיתופיים שהוקמו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 נקראו בתחילה קבוצות, אולם משנות העשרים של המאה הוחל לכנותם בשם קיבוץ. הסופר יהודה יערי, מאנשי העלייה השלישית, סיפר כי הרעיון עלה לאחר שפגש בירושלים חסיד ברסלב שתיאר את הקיבוץ הקדוש באומן - התכנסות חסידי ברסלב בימי ראש השנה. מוקי צור, היסטוריון של תנועת העבודה, טוען שהיו עוררים על גרסה זו, וכי השם עלה כנראה באופן סימולטני בכמה מקומות. אולם גם הוא אינו פוסל את האפשרות שהכינוי שאול ממושגי תנועת החסידות, וכי אנשי ההתיישבות העובדת, שאימצו את ערכי המהפכה הציונית-סוציאליסטית, כולל המרד נגד הדת היהודית, לקחו ביטוי מעולם המושגים הדתי ויצקו לתוכו משמעות חדשה.

אמנון שביטשיחה 23:01, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
גירסה זו נראית לי טובה חוץ מתיקון קטנטן. במקום "הוחל לכנותם בשם קיבוץ" - "הוחל לכנות את חלקם בשם קיבוץ". קבוצות המשיכו להתיישב ולהקרא כך גם בשנים שלאחר מכן.אודי - שיחה 23:18, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

הנה הנוסח הסופי:

היישובים השיתופיים שהוקמו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 נקראו בתחילה קבוצות, אולם משנות העשרים של המאה הוחל לכנות את חלקם בשם קיבוץ. הסופר יהודה יערי, מאנשי העלייה השלישית, סיפר כי הרעיון עלה לאחר שפגש בירושלים חסיד ברסלב שתיאר את הקיבוץ הקדוש באומן - התכנסות חסידי ברסלב בימי ראש השנה. מוקי צור, היסטוריון של תנועת העבודה, טוען שהיו עוררים על גרסה זו, וכי השם עלה כנראה באופן סימולטני בכמה מקומות. אולם גם הוא אינו פוסל את האפשרות שהכינוי שאול ממושגי תנועת החסידות, וכי אנשי ההתיישבות העובדת, שאימצו את ערכי המהפכה הציונית-סוציאליסטית, כולל המרד נגד הדת היהודית, לקחו ביטוי מעולם המושגים הדתי ויצקו לתוכו משמעות חדשה.

יש תמונה מתאימה כאן, באדיבות אודי. אמנון שביטשיחה 08:19, 21 בספטמבר 2008 (IDT)