ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/11

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019


נאוואחו[עריכת קוד מקור]

אחת ההצלחות הגדולות של צבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם שהתחוללו במאה ה-20 הייתה בתחום ההצפנה. האמריקאים גייסו אינדיאנים לצבא על מנת שאלו יעבירו הודעות בשפתם בין הכוחות בשדה הקרב. ההצלחה של בני הצ'ירוקי ובני הצ'וקטו במלחמת העולם הראשונה עודדה את האמריקאים להרחיב את מספר הקשרים האינדיאנים במלחמת העולם השנייה, ולמעלה מ-400 בני נאוואחו העבירו הודעות בשפתם, באמצעות שימוש במילות קוד. למעשה, הייתה בכך הצפנה כפולה משום שמומחי הסיגינט של מדינות הציר לא ידעו את מילות הקוד ולא הכירו את שפת הנאוואחו. הצופן נשאר בלתי מפוצח עד סוף המלחמה, על אף שגרמניה הנאצית ובנות בריתה העריכו את כוונתם של האמריקאים עוד בטרם פרצה המלחמה. גבורתם של בני נאוואחו תועדה בסרט "לחישות מלחמה" בכיכובם של ניקולס קייג' וכריסטיאן סלייטר.

פרטים נוספים ב- en:Code talker. מלמד כץשיחה 21:15, 2 באוקטובר 2008 (IDT)
זה לא מדויק. הייתה כאן הצפנה כפולה. הם גם דברו בשפתם הידועה רק לכמה מאות אנשים וגם השתמשו בצופן. אפשר אולי גם להשחיל את הסרט של ניקולס קייג' w:Windtalkers. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' בתשרי ה'תשס"ט • 21:35, 2 באוקטובר 2008 (IDT)
תוקן והוסף. מלמד כץשיחה 21:52, 2 באוקטובר 2008 (IDT)
דרך אגב, בניגוד למה שמופיע בספרים ואתרים, השפה מדוברת בפי רבים. מלמד כץשיחה 21:56, 2 באוקטובר 2008 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד emanשיחה 02:40, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
כן, נכון. כיום דוברים את השפה כ-300,000 איש. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' בתשרי ה'תשס"ט • 16:04, 6 באוקטובר 2008 (IST)

חבר פרלמנט היושב בכלא[עריכת קוד מקור]

כפי שכתבתי כאן בהודו חבר פרלמנט היושב בכלא ממשיך להיות חבר פרלמנט. ישנם אפילו חברים הכלואים על עבירות רצח וסחיטה. יש גם אחד שנבחר בהיותו בכלא (אני זוכר מקרה דומה גם במדינה אחרת, מישהו זוכר איפה?). יש כאן בשר להידעת עסיסי - קדימה לעבודה! ‏עמיחי 14:12, 28 ביולי 2008 (IDT)

ומה עם מרואן ברגותי? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בתמוז ה'תשס"ח • 21:32, 29 ביולי 2008 (IDT)
או אריק שרון? זה לא רלוונטי, הקטע הוא מנהיג של מדינה אשר הורשע על ידי החוקים של אותה המדינה. אני בעד. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 13:29, 30 ביולי 2008 (IDT)
קטע קטע. אין להם איזו שהיא מגבלה על דברים כאלה? הודים משוגעים... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:20, 30 ביולי 2008 (IDT)
זה לא הודי מדי? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח בתמוז ה'תשס"ח • 20:31, 30 ביולי 2008 (IDT)
אין כזה דבר, אנחנו אך ורק נגד יהודים, שכחת? אוח... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:22, 4 באוגוסט 2008 (IDT)
מישהו כותב גירסה ראשונית לדיון? ‏עמיחי 03:24, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
בספרו The Last Continent כותב טרי פראצ'ט, בפרודיה על עולם הפוליטיקה של אוסטרליה, על אומה שכאשר היא בוחרת את מנהיגיה הפוליטים - היא כבר מכניסה אותם ישר לכלא, כדי לחסוך זמן, ומשם הם מנהלים את ענייני המדינה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:09, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

ניסיון לטיוטה ראשונית: שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בפלילים ואולץ להתפטר מן הכנסת. לו היה רכטמן חבר פרלמנט בהודו, היה יכול להמשיך בתפקידו. בפרלמנט ההודי כיהנו אפילו חברים שהורשעו בעבירות חמורות כרצח וסחיטה ואף נבחרו לתפקידם בעודם בכלא.

תרגישו חופשי לשנות, לקצץ או להוסיף. ‏עמיחי 22:27, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

הכיוון חיובי. יש ממש שמות של הודים שנבחרו מחדש בכלא או יושבים על רצח? כדאי להוסיף אותם. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג באב ה'תשס"ח • 16:35, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
בבקשה: כאן יש סקירה של חברי הפרלמנט והשרים שהורשעו בדין וכאן מסופר על חבר פרלמנט ששוחרר מהכלא על מנת שיוכל להשתתף בהצבעה חשובה. ‏עמיחי 11:45, 24 בספטמבר 2008 (IDT)

המצאת הצילום[עריכת קוד מקור]

אתם מוזמנים לבחון קטע הידעת? שכתבתי עבור פורטל:צילום: פורטל:צילום/הידעת?/6.

אנטואן הרקול רומואל פלוראנס

לאחר ההכרזה על המצאת הצילום ב-7 בינואר 1839, כעשרים וארבעה אנשים טענו שהרעיון עלה במוחם בשנים שקדמו לפרסום, או שהמציאו תהליך צילום עצמאי מיד לאחר ההכרזה. אחד מהם, אנטואן הרקול רומואל פלוראנס (1804-1879) אמן וקרטוגרף צרפתי שחי ועבד בברזיל, ערך בשנות השלושים של המאה ה-19 ניסויים בעזרת קמרה אובסקורה עם תרכובות כסף-כלורידי שמתכהות באור, שאת פעולתם הצליח לעצור בעזרת תמיסת אמוניה. באחת ממחברותיו, משנת 1832, אף כינה פלורנס את הטכניקה שפיתח Photographie, רישום-אור, שנים לפני ששם זה הפך לכינוי המקובל של התהליך. כששיטת הצילום של לואי ז'אק מנדה דאגר פורסמה ב-1839, הבין פלורנס ששיטתו מוצלחת פחות והצהיר כי: "לא אריב עם איש על המצאתו...משום ששני אנשים יכולים לחשוב על אותו רעיון"


חתימה טובה, רועי בושי - שיחה 21:59, 6 באוקטובר 2008 (IST)

התחלה מעולה. רק לא ניתן להתחמק מהקישור האדום... חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' בתשרי ה'תשס"ט • 19:36, 8 באוקטובר 2008 (IST)
אין אדום. רועי בושי - שיחה 21:25, 9 באוקטובר 2008 (IST)

תמרורים מוזרים[עריכת קוד מקור]

חשבתי לכתוב הידעת? על תמרורים מוזרים. יש את זהירות קנגורו באוסטרליה, זהירות גמל בנגב, זהירות אייל קורא בשוודיה וזהירות טרולים בדרך בטרולסטיגן נורווגיה. מה דעתכם? AMIRBL25 - שיחה 20:22, 7 באוקטובר 2008 (IST)

לך על זה. נראה אחלה פיקנטי. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' בתשרי ה'תשס"ט • 18:34, 8 באוקטובר 2008 (IST)
התמרור הכי מוזר. הידרו - שיחה 18:48, 8 באוקטובר 2008 (IST)
רעיון מגניב! אביעדוס - שיחה 18:52, 8 באוקטובר 2008 (IST)
זהירות טרולים בדרך.JPG

התמרור משמש לרוב כשלט הנחיה ואזהרה לנהגים. במדינות רבות בעולם, בהן מסתובבות חיית בר בסמוך לכבישים נהוג לשים תמרור המזהיר מפגיעה בהן. כך למשל באוסטרליה ישנו תמרור המזהיר מקנגורו חולף, ואילו בשוודיה התמרור מתריע מפגיעה באייל קורא. גם בנגב נמצא תמרור מסוג זה, המזהיר את הנהגים מהתקלות בגמלים המסתובבים באזור. המוזר מכל התמרוים מצוי בטרולסטיגן שבנורווגיה. בכביש שנבנה ב-1936 על ידי המלך הוקון השביעי, נבנה התמרור היחידי בעולם התריע בפני טרולים המתרוצצים חופשי.

זה דורש עריכה אך בתור התחלה זה סביר. AMIRBL25 - שיחה 22:08, 9 באוקטובר 2008 (IST)

ערכתי טיפה. ‏עמיחי 23:20, 9 באוקטובר 2008 (IST)

יוסף טרומפלדור[עריכת קוד מקור]

הכנסתי את זה פה, כי זה קרוב לנושא מעל.

יוסף טרומפלדור לא איבד את ידו בהגנה על תל חי כפי שחושבים רבים. במלחמת רוסיה - יפן, ריסק פגז את ידו השמאלית. בנוסף, טרומפלדור היה ליהודי הראשון בצבא הרוסי שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו. הוא קיבל את דרגתו ביחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי עצמו, בנוכחות הצארינה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו מתנה - יד תותבת. הצאר הציע לטרומפלדור מספר הטבות, בינהן קריירה צבאית ואחוזה גדולה, אך הוא סרב וביקש לעלות לארץ ישראל.

אין כאן איזה משהו גרנדיוזי, אבל לא כל הידעת הוא תגלית מדעית. הרוב לקוח מתוך הערך.yanshoof - שיחה 02:02, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

מי חושב שהוא איבד את ידו בתל חי?! זה הרי אבסורד. הוא איבד את ידו כשהוא מת?
השאלה היא האם ללא התיקון טעות-שלא-קיימת-הזו יש זכות קיום ל"הידעת" הזה. אני מוכרח לציין שדווקא יש גם בשאר משהו שאולי הוא פיקנטי מספיק (ולו בגלל היד התותבת שהוא קיבל מהצארינה). emanשיחה 02:36, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
לא הייתי מספיק ברור. לפי מספר אנשים שדיברתי איתם, קיימת נטייה לחשוב שהוא איבד את ידו בקרבות בארץ, לא התכוונתי לקרב האחרון שלו. (מצד שני ,יכול להיות שהייתי עם קבוצה של אהבלים :) ). בכל אופן, אני מסכים שגם רק לחלק השני יש זכות קיום.yanshoof - שיחה 02:44, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
לא, אתה צודק; ובטוחני שיש כאלה שבכלל לא יודעים שהייתה לו קריירה צבאית בצבא הצאר. Symbol support vote.svg בעד אביעדוס - שיחה 02:49, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
מסכימה עם אביעדוס. נעה - שיחה 12:14, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
אבל בכל מקרה, אפילו אם זו טעות נפוצה אני לא חושב שכדיא להזכיר אותה. למה להזכיר טעות? פשוט להתחיל עם זה ש"יוסף טרומפלדור איבד את ידו במלחמת רוסיה - יפן כשפגז ריסק את ידו השמאלית..." ואז להמשיך עם מה שיש. את תל חי אפשר אולי בסוף, אחרי עליתו לארת ישראל ולהזכיר" שם נפל בתל חי וכו'. emanשיחה 14:55, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

אפשר משהו כמו: יוסף טרומפלדור, שמכונה "הגיבור הגידם", איבד את ידו במלחמת רוסיה-יפן, כשפגז ריסק את ידו השמאלית. לאחר שהשתחרר מהשבי היפני, היה טרומפלדור ליהודי הראשון בצבא האימפריה הרוסית שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו. הוא קיבל את הדרגה יחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי עצמו, בנוכחות הצארינה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו מתנה - יד תותבת. הצאר הציע לטרומפלדור מספר הטבות, ביניהן קריירה צבאית ואחוזה גדולה, אך הוא סרב וביקש לעלות לארץ ישראל. טרומפלדור נפל במאורעות תל חי בי"א באדר תר"פ (1 במרץ 1920). יחד עם חמישה ממגיני תל חי שנפלו באותו יום, ושניים שנהרגו קודם לכן, הוא מונצח בשם העיר הסמוכה - קריית שמונה.

מלמד כץשיחה 15:17, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
רבותי, אם מתרכזים בידו של יוסף טרומפלדור, מן הדין להזכיר את ידו של וולף טרומפלדור, אבא של יוסף, שגם הוא איבד זרוע בשירותו בצבא הרוסי. בברכה. ליש - שיחה 15:25, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
האם אתה בטוח? הסיפור לא מוזכר בספרה של שולמית לסקוב אודות טרומפלדור. מלמד כץשיחה 15:47, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
הניסוח של מלמד כץ נשמע לי טוב מאוד.yanshoof - שיחה 15:54, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
אין לי מראה מקום, אך נתקלתי בזה בעבר וזה מופיע בערך האנגלי. בברכה. ליש - שיחה 15:56, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
אני בעד הרעיון של ליש, הניסוח של המלמדים מדבר יותר מדי על המסביב. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 19:26, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
הוספנו דרישה למקור לגבי אביו של יוסף טרומפלדור בערך האנגלי. מלמד כץשיחה 15:54, 5 באוקטובר 2008 (IST)
אם יש מקור בנוגע לאביו, להוסיף. בכל אופן, אני לא בטוח איזו אפשרות עדיפה, שתיהן טובות ואני בעד. נינצ'ה - שיחה 13:00, 7 באוקטובר 2008 (IST)
היות ואין מקור, לא הוספתי. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתשרי ה'תשס"ט • 06:35, 10 באוקטובר 2008 (IST)

עכברים אוהבים גבינה ?[עריכת קוד מקור]

למרות הדעה הרווחת, עכברים לא אוהבים גבינה. כמו האדם, עכברים הם אוכלי כל, אבל טעם הגבינה וריחה בדרך כלל חזקים מדי עבורם, ואם יש להם ברירה הם יעדיפו לאכול דגנים, פירות, ירקות ואפילו לטרוף חרקים.

מקורות: [1] ואנצ' החי והצומח של א"י. מלמד כץשיחה 00:53, 27 בספטמבר 2008 (IDT)
אז למה חושבים שהם אוהבים גבינה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 04:11, 10 באוקטובר 2008 (IST)
זאת אגדה אורבנית. אגב, כשקנינו מלכודת על מנת ללכוד עכבר שהסתובב בבית, העצה שקיבלנו מהמוכר הייתה לשים במבה במלכודת. זה אכן הצליח. (בסוף שיחררנו את העכבר מחוץ לעיר...) מלמד כץשיחה 00:44, 12 באוקטובר 2008 (IST)

אתרים בארץ האש הקרויים על שמותיהם של אישים רומנים[עריכת קוד מקור]

הידעת שיש בארץ האש אתרים רבים הקרויים על שמותיהם של אישים רומנים? היהודי יליד ולאכיה, יוליוס פופר, מהנדס, חוקר ארצות, כרטוגרף ויזם, שכונה הקונקיסטדור של פטגוניה, בנו של נפתלי פופר, הגיע לארץ האש בתקופה של הבהלה לזהב, המציא מכונה לשטיפת זהב והקים שם קולוניה. יוליוס פופר הטביע מטבעות זהב, הדפיס בולי דואר וקרא שמות להרים, איים ונחלים. חלק מהאתרים נקראו על שמם של אישים רומנים שפופר חפץ בכבודם וכך נקראו רכס הרים ונחל על שם אליסאבטה, מלכת רומניה, לפי שם העט שלה, קרמן סילבה, ששימש אותה לפרסום ספריה. אחת הפסגות של הרי קרמן סילבה קרוייה על שם העיר סינאיה, שבעצמה קרוייה על שם חצי האי סיני. בברכה. ליש - שיחה 20:46, 9 באוקטובר 2008 (IST)

אדיר. אתה מספק אחלה קטעים רומניים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 04:04, 10 באוקטובר 2008 (IST)
Face-smile.svg. ליש - שיחה 05:40, 10 באוקטובר 2008 (IST)

עגבניית השרי[עריכת קוד מקור]

עגבניות שרי

עגבניית השרי היא זן מוקטן של העגבנייה המתורבתת אשר בגרסתו המוכרת פותח בידי חוקרים ישראלים. בתחילה יועדו עגבניות השרי להוות חטיף בריא לאכילה מול הטלוויזיה, ועל כן נקראו בראשונה "עגבניות טלוויזיה" (באנגלית: TV tomatoes). אולם, בסופו של דבר הדמיון של זן זה לדובדבן הוא שקבע את שמן הסופי: "עגבניות שרי" (מלשון Cherry, באנגלית דובדבן).

זהו קטע מעובד מתוך הערך עגבניית שרי, שהוא גם המקור לקטע הידעת? הזה. ייתכן שיש לגבות את הקטע באסמכתא נוספת, אבל מה דעתכם הכללית? תומר - שיחה 12:55, 11 באוקטובר 2008 (IST)
מצוין. הערה אחת: העגבניה המקורית הייתה דווקא קטנה, וגם כיום יש כמה זנים קטנים של העגבנייה. יש לבדוק באיזה זנים הצוות הישראלי השתמש או פשוט להימנע מהביטוי "זן מוקטן". מלמד כץשיחה 00:35, 12 באוקטובר 2008 (IST)
יש לכם רעיון (או למישהו אחר) לניסוח אלטרנטיבי ולא בעייתי? אגב, לאחר שייעשה כאן התיקון, יש לבצעו גם בערך עגבניית שרי. תומר - שיחה 21:09, 12 באוקטובר 2008 (IST)
מה דעתכם על "זן קטן של העגבנייה המתורבתת"? תומר - שיחה 21:21, 12 באוקטובר 2008 (IST)
אולי פשוט: זן קטן של העגבנייה. מלמד כץשיחה 21:59, 12 באוקטובר 2008 (IST)
להסיר את "המתורבתת"? אין לי בעיה. תומר - שיחה 22:48, 12 באוקטובר 2008 (IST)
גיבוי נוסף לקטע: [2]. תומר - שיחה 18:58, 15 באוקטובר 2008 (IST)

וידקון קוויזלינג[עריכת קוד מקור]

וידקון קוויזלינג, ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה, ששמו משמש כמילה נרדפת לבוגד, עקב שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, היה, ב-9 באפריל 1940 האדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי. קוויזלינג היה גם הצוער בעל הציונים הגבוהים ביותר אי פעם באקדמיה הצבאית הנורבגית. קוויזלינג הוצא להורג ב-24 באוקטובר 1945.

איך? ‏עמיחי 11:55, 24 בספטמבר 2008 (IDT)

אהבתי, צריך רק להוסיף שהוא היה ממקימי מפלגת הנאשונל סמלינג. AMIRBL25 - שיחה 20:44, 27 בספטמבר 2008 (IDT)
ממש לא.
אין לי שום רצון לראות "הידעת" בשבחי קוויזלינג. (ואיפה אלמוג כשצריך אותו?). emanשיחה 02:38, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
כן, רצוי להעיף את הסיפא. אביעדוס - שיחה 02:43, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
אלמוג מוסר (הועתק מדף שיחתו): "בקשר לבוגד המוכשר - אין לי ממש דעה בעניין. לא התקוממתי ממש על איזכורו של קוויזלינג.". ‏עמיחי 12:34, 5 באוקטובר 2008 (IST)
אני חושב שהתוכן בסדר איך שהוא. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתשרי ה'תשס"ט • 06:32, 10 באוקטובר 2008 (IST)
תודה. האם יש עוד דעות? ‏עמיחי 00:03, 13 באוקטובר 2008 (IST)

שבתי צבי[עריכת קוד מקור]

בין מעשיו השנויים במחלוקת של משיח השקר שבתי צבי, שנעשו בשיא הפופולריות שלו בשנת 1666, בלט ביטול ימי הצום והתענית, דוגמת שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. התנהגותו המוזרה של צבי, שסבל ככל הנראה מהפרעה דו-קוטבית, הגיעה לשיאה כמה חודשים קודם לכן, כשהוא פרץ יחד עם מאות מאמינים לבית הכנסת של מתנגדיו בעיר איזמיר, הזמין שבעה ממקורביו לעלות לתורה, ביים תקיעת שופר בעזרת ידיו ומינה את העולים לתורה ואת אחיו ל"מלכים" במקומות שונים בעולם.

מלמד כץשיחה 01:40, 27 בספטמבר 2008 (IDT)
ביטול הצומות זה סבבה, אבל מה הקשר לקטע השני? זה הדבר הכי מוזר? קשה לי להאמין, בטח יש משהו יותר פריקי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 19:28, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
אולי הקטע הבא מתוך הערך ממחיש את מעשיו באותם ימים עוד יותר טוב:
"בימים אלו התיר שבתי צבי איסורים הלכתיים רבים, ואף התייחד עם שתי גרושותיו, מה שעורר עליו את חמת מתנגדיו ביתר שאת. הוא הכריז על ביטולו של צום עשרה בטבת, ביצע "מינויים" רבים נוספים של תומכיו למלכים על חלקים בעולם, ועל אחרים הכריז כי הם גלגולים של מלכים שונים ממלכי יהודה וישראל. התפרצותו הגיעה לשיאה כאשר יצא את איזמיר לכיוון קושטא ב-30 בדצמבר 1665, לדברי חסידיו על מנת להסיר את כתרו של הסולטן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו."
אולי כדאי לשלב חלקים מתוכו בתוך הקטע. מלמד כץשיחה 15:59, 5 באוקטובר 2008 (IST)
לדעתי הקטע מצויין איך שהוא עכשיו. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' בתשרי ה'תשס"ט • 18:45, 6 באוקטובר 2008 (IST)
לדעתי הוא פשוט לא ממוצה. יש דברים הרבה יותר פריקיים שאפשר להכניס. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:37, 7 באוקטובר 2008 (IST)
אני לא אוהב את הקטע הזה, זה נראה כאילו הוא מנסה ללעוג לשבתאי צבי. דניאל ב. 18:08, 8 באוקטובר 2008 (IST)
אפוא זה נראה? זה אוסף פרטים נכונים מהערך. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' בתשרי ה'תשס"ט • 19:32, 8 באוקטובר 2008 (IST)

פאבו נורמי[עריכת קוד מקור]

האתלט הפיני פאבו נורמי זכה במדליה בכל אחת מ-12 תחרויות הריצה למרחקים ארוכים שבהן השתתף במשחקים האולימפיים. באולימפיאדת פריז (1924), שבה זכה נורמי בחמש מדליות זהב, אסרו עליו ראשי המשלחת הפינית לנסות להגן על תוארו מאולימפיאדת אנטוורפן (1920) בריצת 10,000 מטר. על פי הטענה הרשמית הם חששו לבריאותו, אך בפועל רצו העסקנים לתת לבן ארצו, וילה ריטולה, סיכוי טוב לזכות בזהב, והוא אכן זכה תוך כדי קביעת שיא עולם. במחאה יצא נורמי לריצה במסלול סמוך וקבע תוצאה טובה משיא העולם הטרי של ריטולה. עם חזרתו לפינלנד קבע נורמי שיא עולם רשמי במרחק זה - שיא שהחזיק מעמד במשך 13 שנה.

מלמד כץשיחה 18:14, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
מה היתה הסיבה הלא רשמית או מה חושבים שהיתה הסיבה? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח באב ה'תשס"ח • 19:09, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
כאן כתוב שראשי המשלחת רצו לתת ל-Ville Ritola סיכוי טוב לזכות בזהב (והוא אכן זכה תוך כדי קביעת שיא עולם - ויקיאנגלית). מלמד כץשיחה 19:57, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

החלפת שחקני קולנוע במהלך הצילומים[עריכת קוד מקור]

זה מאוד מאוד מוקדם, כלומר הסרט רק בשלבי הפקה בסיסיים, אבל זה כל כך מוזר שישר חשבתי על "הידעת?". המקור הוא זה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:26, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

לעיתים מפיקי קולנוע נאלצים להחליף שחקן או שחקנית בסרטם. כך היה עם "ונדטה", שצילומיו החלו עם ג'יימס פיורפוי כדמות המפתח, אך הושלמו עם הוגו ויבינג, לאחר שהראשון פרש. עם זאת, בסרט זה הדבר עורר קושי מינימלי - דמותו של הגיבור האנרכיסטי עוטה מסכה במשך כל הסרט. מקרה אחר הוא סרטו האחרון של ברנדון לי - "העורב". לי נהרג בטרם הושלמו הצילומים וכפיל ניצב במקומו לצורך צילום חלק מהסצינות. מקרה מורכב יותר הוא "אדווין א. סלט", סרט הנמצא בשלבי קדם הפקה - בו היה אמור לככב טום קרוז כמרגל מטעם ה-CIA. בטרם החלו הצילומים הלה פרש ובמקומו החליטו המפיקים ללהק את אנג'לינה ג'ולי, ובכך להורות על שינוי מין הדמות הראשית, שכתוב התסריט ואף שינוי שם הסרט.

תמיד תמהתי מה הם עושים... לא היתה להם בעיה שאדון לדג'ר נפטר באמצע צילומי באטמן האחרון? או שהסרט כבר היה בעריכה? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באב ה'תשס"ח • 19:56, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
"סרט עתידי" זה לא ברור. אחלה קטע! אחד הטובים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:50, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
חגי - לדג'ר מת כאשר הפקת הסרט כבר הושלמה, או הייתה קרובה למדי לכך. אם אני זוכר נכון מדובר היה בשלבי Postproduction מתקדמים.
עומר - הסרט, כפי שכתוב, בשלבי Pre-production ולמעשה עכשיו משכתבים את התסריט. על כן, לא יהיה נכון להגיד שהוא בתהליך ההפקה - כי הוא עדיין בשלבי ליהוק ועיצוב מוקדמים. יש לך רעיון איך להביע זאת בעברית? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:06, 14 באוגוסט 2008 (IDT)
קטע נפלא. הייתי מתרגם "Pre-production" ל"קדם הפקה". נוי - שיחה 21:25, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
שיניתי את ה"עתידי". זה טוב? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:28, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
לא, שינית ל"שלבי הפקה מתקדמים" בעוד שזה דיי ההפך. שיניתי לעת עתה ל"קדם הפקה" לפי עצת נוי, על אף שאני לא כל כך אוהב את התרגום. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:34, 16 באוגוסט 2008 (IDT)
יאללה, ערך על כפיל, שהגיע זמנו, ונעביר אותו. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 11:55, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
יותר דחוף מלהסיר מאנג'לינה את תבנית העבודה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:44, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
חלילה וחסה... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באב ה'תשס"ח • 19:51, 19 באוגוסט 2008 (IDT)
הקטע אינו מבחין בין החלפת שחקן באמצע הפעילות, לבין ויתור על שירותיו של שחקן אחד ושכירת אחר במקומו. בעצם, לא קרה כאן כלום ("רגע, אבל כתבו על זה בכל העיתונים?!" הא ראיה לטיבה של הראיה). עוזי ו. - שיחה 22:45, 19 באוגוסט 2008 (IDT)
מהי פעילות? פעילות היא הפקת הסרט. גם ב"העורב" וגם בסרט החדש של קרוז/ג'ולי היו צריכים להתאים את הפקת הסרט לכורח שבשינוי זהות המגלם את הדמות הראשית. באחד כל שעשו היה להוסיף עשן ולהשתמש בתמונות מסצינות קודמות או כאלו שנחתכו, בשני היו צריכים לשנות את התסריט ואף את השם. אין זה כל יום שדבר שכזה קורה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:55, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

הנאום המגומגם של לוי אשכול[עריכת קוד מקור]

לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה לוי אשכול היה בעל תדמית שלילית של אדם הססן וגמגמן, ולא בכדי. ב-28 במאי 1967, בעיצומה של תקופת ההמתנה, נשא אשכול נאום הססני ומגומגם לאומה בשידור ישיר בקול ישראל. הנאום המגומגם יצר בעיני הציבור הרושם כי בראשות הממשלה עומד אדם לחוץ, הססן וגמגמן, אשר אינו מסוגל להכריע. הרושם היה מוטעה, שכן הגמגום לא נבע מלחץ או היסוס. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה, אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לקרוא את הנאום ולבצע בו שינויים. גלילי ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. אשכול סירב לדחות את הנאום למרות כתב היד הלא ברור בטוענה ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, החל מהסס ומגמגם בשידור חי. הביקורת בתקשורת הישראלית בעקבות הנאום הובילה למינוי משה דיין לשר הביטחון במקום אשכול ולהקמת "ממשלת ליכוד לאומי" לפני מלחמת ששת הימים.

מקור: יד יצחק בן צבי. איתיהקלפיות פתוחות-בואו להצביע 09:51, 7 באוקטובר 2008 (IST)

יפה מאד! שאלה שמעניינת אותי - האם יש הקלטה של נאום זה? תודה, ‏עמיחי 09:52, 7 באוקטובר 2008 (IST)
תודה, וכן. הוא נמצא בין השאר בארכיוני קול ישראל. שודר חלק קצר ממנו בתוכנית "הבוקר הזה" ברשת ב' (בהנחיית אריה גולן), משם שאוב הרעיון. איתיהקלפיות פתוחות-בואו להצביע 09:54, 7 באוקטובר 2008 (IST)
ומה אני עושה אם אני רוצה לשמוע אותו? ‏עמיחי 10:02, 7 באוקטובר 2008 (IST)
שאלה טובה. צריך לברר ביד יצחק בן צבי או בארכיון קול ישראל (בתשלום, אני מניח). איתיהקלפיות פתוחות-בואו להצביע 10:04, 7 באוקטובר 2008 (IST)
מעולה ובעל סימוכין. אני מניח שההססנות נטבעה בו לא רק בשל נאום אחד... חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' בתשרי ה'תשס"ט • 12:50, 7 באוקטובר 2008 (IST)
הרעיון מעולה, אבל מפריע לי התחושה של חוסר הנייטרליות בפתיחה, זה לא קצת "קשה" על אשכול לשווא? נינצ'ה - שיחה 12:53, 7 באוקטובר 2008 (IST)
העובדות המופיעות בפתיחה דבקו בו והן מופיעות אף בערכים הקשורים. איתי - שיחה 12:55, 7 באוקטובר 2008 (IST)
רק אני שם לב לשה שהקטע סותר את עצמו? במשפט הראשון כתוב שתדמית ההססן והגמגמן הייתה מוצדקת, ואילו שאר הקטע מוקדש להפרכת הטענה... דניאל צבישיחה 14:14, ח' בתשרי ה'תשס"ט (7.10.08)
זו בדיוק הפואנטה ב"הידעת?". הייתה להם סיבה טובה לחשוב שהוא הססן וגמגמן - הוא גמגם. מה שהם לא ידעו (והקורא של ויקיפדיה כן יודע) זה שזה לא נבע מלחץ אלא מנאום כתוב בצורה מרושלת. איתי - שיחה 19:15, 7 באוקטובר 2008 (IST)
אולי ה"ולא בכדי" בעייתי. אם אתה מוצא לו תחליף - לך על זה. איתי - שיחה 19:16, 7 באוקטובר 2008 (IST)

קטע ענק. הבעיה של ד"צ נראית לי שולית. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:43, 7 באוקטובר 2008 (IST)

אבקש להסיר את המשפט הראשון. הקטע מפורט דיו ומסביר עצמו גם בלי קביעה חד משמעית שכזו. ‏Wierzba‏ • שיחה • 22:59, 7 באוקטובר 2008 (IST)
אם אתה כל כך נגד הקביעה, הייתי ממהר להסירה מהערכים הרלוונטים לפני שהייתי מבקש להסיר אותה מכאן. איתי - שיחה 23:16, 7 באוקטובר 2008 (IST)
אני מקבל את הקביעה כשהיא ניתנת בקונטקסט רחב, אך אין אפשרות להציג בעמוד הראשי תקרית אחת ולהשליך ממנה על האישיות. לא הייתי אומר שאשכול היה הססן בנושאי כלכלה, התיישבות, עלייה, מסחר וכו'. ‏Wierzba‏ • שיחה • 23:28, 7 באוקטובר 2008 (IST)
לדעתי זה מאוד מוסיף לקטע ואי אפשר לומר שזה מטעה. זו התדמית שדבקה בו גם אם לא היה הססן כלל. אולי הייתי מוותר על ה"שלילית", מילה שקצת מכסחת אותו. איתי - שיחה 23:30, 7 באוקטובר 2008 (IST)
הסרת המילה שלילית היא התחלה. עידון הסיפא "ולא בכדי" יהא מבורך. בכלל, אם אין כוונה להסיר את המשפט - אפשר לרשום "ראש הממשלה לוי אשכול היה בשנותיו האחרונות בתפקיד בעל תדמית ציבורית של אדם הססן וגמגמן." הדגשה זו תעשה עמו חסד והיא תואמת את הכתוב בערך לוי אשכול. ‏Wierzba‏ • שיחה • 23:35, 7 באוקטובר 2008 (IST)
אני לא מבין מה הבעיה שלך עם הצגת קביעה שכל הקע בא כדי לקעקע אותה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:45, 7 באוקטובר 2008 (IST)
הקטע מפריך תקרית אחת ויחידה, גם אם משמעותית ומוכרת. המשפט הראשון קובע קביעה שמשליכה רבות על התנהלותו של אדם שעמד בראשות הממשלה במשך כשש שנים. אני לא מוצא לכך הצדקה, במיוחד אם ניתן למתן את הניסוח ולהשאיר קביעה פחות חד משמעית. ‏Wierzba‏ • שיחה • 23:48, 7 באוקטובר 2008 (IST)
אולי:
לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה לוי אשכול נתפס בציבור הישראלי כאדם הססן וגמגמן. אחת הסיבות לכך היא נאום הססני ומגומגם לאומה שנשא ב-28 במאי 1967, בעיצומה של תקופת ההמתנה, בשידור ישיר בקול ישראל. הנאום המגומגם יצר בעיני הציבור הרושם כי בראשות הממשלה עומד אדם לחוץ, הססן וגמגמן, אשר אינו מסוגל להכריע. הרושם היה מוטעה, שכן הגמגום לא נבע מלחץ או היסוס. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה, אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לקרוא את הנאום ולבצע בו שינויים, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור אשכול סירב לדחות את הנאום, בטוענה ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, החל מהסס ומגמגם בשידור חי. הביקורת בתקשורת הישראלית בעקבות הנאום הובילה למינוי משה דיין לשר הביטחון במקום אשכול ולהקמת "ממשלת ליכוד לאומי" לפני מלחמת ששת הימים.

עדין יותר? איתי - שיחה 00:18, 8 באוקטובר 2008 (IST)

לדעתי זה ניסוח עדיף. נינצ'ה - שיחה 02:16, 8 באוקטובר 2008 (IST)
גם דעתי. יתרונו בעיקר בזה שהוא קצר יותר בלי להפסיד מידע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:11, 8 באוקטובר 2008 (IST)
לא מספיק טוב לדעתי. זו אמירה כוללנית שמשליכה על כל מעשיו בכל תקופות חייו. בכל זאת, נראה שיש כאן תמיכה ולא אלך על כך לרבנות. ‏Wierzba‏ • שיחה • 15:02, 8 באוקטובר 2008 (IST)
החלק השני של הקטע מעניין, אבל החלק הראשון מביע דעה אישית שרבים אינם מסכימים איתה. אולי אפשר משהו כמו:

ב-28 במאי 1967, בעיצומה של תקופת ההמתנה, נשא ראש הממשלה לוי אשכול נאום לאומה בשידור ישיר בקול ישראל. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה, אולם דקות לפני השידור ביקש אשכול מישראל גלילי, שהיה באותה עת שר בלי תיק, לקרוא את הנאום ולבצע בו שינויים, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור סירב אשכול לדחות את השידור, בטענה שהשעה נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד שאותם התקשה לקרוא, החל אשכול לגמגם בשידור חי. יש האומרים שהגמגום, שהתפרש כהססנות, הוביל למינוי משה דיין לתפקיד שר הביטחון במקום אשכול ולהקמת "ממשלת ליכוד לאומי" לפני מלחמת ששת הימים.

מלמד כץשיחה 21:47, 9 באוקטובר 2008 (IST)
הניסוח הזה נראה לי פושר מדי. אני מעדיף את הקודם. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 04:14, 10 באוקטובר 2008 (IST)
גם לדעתי. איתי - שיחה 05:35, 10 באוקטובר 2008 (IST)
אז אולי:

נאום מגומגם לאומה, שנשא ראש הממשלה לוי אשכול ב-28 במאי 1967 בשידור ישיר בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה, נתן לו תוית של אדם מהוסס ומגמגם. הנאום יצר בעיני הציבור את הרושם כי בראשות הממשלה עומד אדם לחוץ אשר אינו מסוגל להכריע. רושם זה היה מוטעה, שכן הגמגום לא נבע מלחץ או איבוד שליטה במצב. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה. אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לקרוא אותו ולבצע בו שינויים, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור אשכול סירב לדחות את הנאום, בטיעון ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, החל מגמגם בשידור חי. הביקורת בתקשורת הישראלית בעקבות הנאום הובילה למינוי משה דיין לשר הביטחון במקום אשכול, ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי, עוד לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתשרי ה'תשס"ט • 07:06, 10 באוקטובר 2008 (IST) .

זה לא שונה בהרבה מהקודם שהצעתי, ואני מעדיף את הקודם. איתי - שיחה 07:11, 10 באוקטובר 2008 (IST)
זה כן, כי הורדתי 10% לחץ מאשכול... חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתשרי ה'תשס"ט • 07:14, 10 באוקטובר 2008 (IST)
אם אתה מנסה להוריד ממנו לחץ, משמע אתה מסכים עם הקביעה שהיה לחוץ ;) חגי, קבל ציטוט מערך המומלץ לוי אשכול: "פעולה זו יצרה את הרושם בעיני הציבור כי בראש הממשלה יושב אדם הססן וגמגמן, אשר אינו מסוגל להכריע, וכי המדינה נמצאת בסכנה גדולה. נאום זה נקרא בהיסטוריה בשם 'הנאום המגומגם'." אם כך, מה רע ב"ראש הממשלה לוי אשכול נתפס בציבור הישראלי כאדם הססן וגמגמן. אחת הסיבות לכך היא נאום הססני ומגומגם לאומה שנשא ב-28 במאי 1967..."?
אני לא בטוח שיש בעברית מילה גמגמן. ערכים זה לא קודש. שני משתמשים מכובדים ביותר הסתייגו מהנוסח לכן ניסיתי למתן אותו קצת, אבל לשמור על הרעיון הכללי. אגב, כידוע לך תחקירני הידעת? כבר מצאו פגמים בהרבה ערכים מומלצים... חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתשרי ה'תשס"ט • 07:21, 10 באוקטובר 2008 (IST)
אי אפשר לערער על הקביעה שההססנות והגמגום דבקו באשכול. אני שמעתי את הסיפור הזה עוד כילד (טוב, מה אני עכשיו? אני מתכוון צעיר מאוד). נראה לי שרק לאחרונה התחילו להעריך אותו על הישגים בתחומים רבים אחרי ששנים היה זכור כהססן וגמגמן. אין סיבה למתן, הקביעה היא מוצדקת ועובדתית וכלל לא מביעה דעה. אפשר אולי לשנות ל"נתפס בחלקים מהציבור הישראלי כאדם הססן וגמגמן." איתי - שיחה 07:25, 10 באוקטובר 2008 (IST)
בעד הנוסח של חגי. התדמית מיוחסת בו למקרה הבודד שעליו מדבר הקטע, ללא הכללות וללא הכפשות. אסור לנו לשכוח שהציבור רואה אותנו כאנצקלופדיה והעמוד הראשי שלנו נצפה אינספור פעמים ביום. אין סיבה להדבקת תוויות על אישים. איתי, הקביעה אינה מוצדקת ועובדתית, אלא צהובה במלוא מובן המילה. הציבור זוכר את מה שהעיתונות מעלה ומזכירה שוב ושוב וכך אשכול "זכור" כהססן וגולדה זכורה "בזכות" שניים-שלושה משפטים שהעמידו אותה באור מגוחך קמעה. האישים הללו עשו הרבה מעבר לכך ואסור לנו - כמי שמציגים מידע אנצקלופדי ואובייקטיבי - להתפס לאותן כותרות שמועלות בערבי נוסטלגיה. ‏Wierzba‏ • שיחה • 15:47, 10 באוקטובר 2008 (IST)
אנו מסכימים עם דבריו של Wierzba, וחושבים שיש מקום למתן עוד יותר את הניסוח. במיוחד אנו סבורים שיש להמעיט בשימוש במילה הססנות. היא לא נכונה עובדתית, והיא לא נכונה אפילו לגבי האופן שבו זוכרים אותו. לפני כמה חודשים שוחחנו על אשכול עם אדם שחי באותה תקופה והרושם שלו היה אחר לגמרי. אפילו את אולמרט אנשים שונים רואים באור שונה. מלמד כץשיחה 16:16, 10 באוקטובר 2008 (IST)
הורדתי עוד 5%. איך עכשיו. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב בתשרי ה'תשס"ט • 18:01, 10 באוקטובר 2008 (IST)
כשמעלים את הקטע הזה, יש לקחת בחשבון שקרובי משפחה או מכרים של אשכול יכולים לקרוא אותו, ולכן יש להביא סימוכין טובים לכך שהנאום גרם להדבקת תווית של אדם הססן, מגמגם ולחוץ לאשכול, או בכלל לעצם הטענה שהייתה לו תווית כזו. כאמור, יש אנשים שסבורים אחרת וחושבים שהוא היה שקול וזהיר. אנו מציעים להתרכז בנאום בלבד מבלי לספק ניתוח כללי של הערכת הציבור כלפי אשכול. מלמד כץשיחה 00:39, 12 באוקטובר 2008 (IST)
כפי שכבר נאמר, זה יוציא את העוקץ מהקטע. איתי - שיחה 00:43, 12 באוקטובר 2008 (IST)
ובכלל, ממתי אנציקלופדיה צריכה להתאים עצמה לקוראים המכירים את מושאי ערכיה? חלקים בציבור הישראלי ראו באשכול אדם הססן בגלל הנאום - האם אנחנו צריכים לבצע סקר במכון דחף כדי להביא הוכחות לכך ולשחרר את הקטע? איתי - שיחה 00:53, 12 באוקטובר 2008 (IST)
אנו צריכים סימוכין טובים, במיוחד כשרשום משהו שלילי על אדם מסוים. הכללים לגבי הצורך בסימוכין זהים בערכים ובקטעי הידעת. מלמד כץשיחה 01:01, 12 באוקטובר 2008 (IST)
בקצב הזה נאלץ להביא סימוכין לכל משפט, גם ל"אהוד אולמרט הוא ראש ממשלת ישראל". מה הבעיה בקביעה "ראש הממשלה לוי אשכול נתפס ב(חלקים מה-)ציבור הישראלי כאדם הססן" או ב"נאום מגומגם לאומה, שנשא ראש הממשלה לוי אשכול ב-28 במאי 1967 בשידור ישיר בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה, יצר לו תדמית של אדם מהוסס ומגמגם בקרב חלקים מ..."? העובדה שחלק מהציבור חשב ככה זו עובדה. ולא, לא מדובר על שיחת סלון אחת אלא על חלקים נכבדים בציבור. איתי - שיחה 01:09, 12 באוקטובר 2008 (IST)
אני בעד הנוסח של חגי במאה אחוז. אסור לנו לשכוח שבסופו של דבר אנחנו בכלל אומרים פה משהו טוב עליו. היה לא מזמן דיון במזנון על סימוכין לדברים ברורים (פה צריך להיות קישור). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:13, 12 באוקטובר 2008 (IST)

אני מציע את זה כנוסח סופי (חגי, עם תיקונים קלים):
נאום מגומגם לאומה, שנשא ראש הממשלה לוי אשכול ב-28 במאי 1967 בשידור ישיר בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה, יצר לו תדמית של אדם מהוסס ומגמגם בקרב חלקים מהציבור הישראלי. הנאום יצר בעיני הציבור את הרושם כי בראשות הממשלה עומד אדם לחוץ אשר אינו מסוגל להכריע. רושם זה היה מוטעה, שכן הגמגום לא נבע מלחץ או איבוד שליטה במצב. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה. אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לקרוא אותו ולבצע בו שינויים, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור אשכול סירב לדחות את הנאום, בטענה ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, החל מגמגם בשידור חי. הביקורת בתקשורת הישראלית בעקבות הנאום הובילה למינוי משה דיין לשר הביטחון במקום אשכול, ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד וקיצוץ הקטעים בהם גמגם אשכול, ולכן הגירסה הניתנת להאזנה היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור חי.

חשוב לנו להדגיש שוב שהקטע מעניין מאוד והמחלוקת נוגעת לנקודה ספציפית. אנו סבורים שיש להשמיט את הקטע שעוסק בתדמית שנוצרה לאשכול. לעניות דעתנו דווקא קטע שאומר שנאום בודד שבו אשכול גמגם שלא באשמתו גרם לשינויים בממשלה הוא חזק ויש לו פואנטה, ולעומת זאת הקטע על התדמית הכללית של אשכול מכביד. במאמר מוסגר, כדאי לזכור שאשכול היה אדם נוח ומתפשר, וייתכן שמבחינתו השינויים בממשלה לא היו תוצאה של הססנות אלא של נכונות לפשרה פוליטית, אבל אין חולק על כך שהשינויים בממשלה התרחשו בעקבות הנאום - ככל הנראה הלחץ הפוליטי גבר כתוצאה מהנאום. אולי כדאי להתייעץ עם אלמוג לגבי ניסוח הקטע והדגשת הנקודות השונות. לאלמוג יש ידע רב בנושא זה. מלמד כץשיחה 11:39, 12 באוקטובר 2008 (IST)
גם אני חושב שאין צורך להתפס לדימויים; נכונים או לא, הם לא רלוונטיים לקטע. כדאי להוסיף שלסרטייה של קול ישראל הגיע הנאום לאחר עיבוד שקיצץ ממנו את הגמגומים, ולכן הגרסה שאפשר לשמוע היום שונה מאד מזו שהציבור שמע בשידור חי. עוזי ו. - שיחה 13:39, 12 באוקטובר 2008 (IST)
אם לא אומרים שהנאום יצר לו תדמית של הססן אין לקטע פאנץ'. בכלל. אני מתנגד להצעה כזו. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 14:15, 12 באוקטובר 2008 (IST)
ואני כמובן מסכים עם עומר. כל הפאנץ' של הקטע הוא 'ניפוץ המיתוס' - הקטע בא לומר שאשכול לא היה בהכרח הססן או מגמגם אף על פי שחלקים בציבור הישראלי חושבים כך. איתי - שיחה 20:00, 12 באוקטובר 2008 (IST)
היות ו"הגרסה שלי" (לא אני כתבתי את הערך המקורי...) נראית כעונה על המכנה המשותף הגדול ביותר אני מציע שנשאר איתה. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 23:30, 12 באוקטובר 2008 (IST)
חגי, הגרסה האחרונה שלי כמעט זהה לשלך. התיקון שלי הוא קוסמטי ולא משמעותי. החלפתי את "יצר לו תוית" שנשמע לא טוב ב"יצר לו תדמית בקרב..." איתי - שיחה 23:55, 12 באוקטובר 2008 (IST)
אני סבור ששלי ממותנת יותר אך שומרת על הפאנץ'. יתכן והמלמדים מסכימים עליה כפשרה. אפשר להחליף תוית --> תדמית שם. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 02:56, 13 באוקטובר 2008 (IST)
זה הדבר היחיד שעשיתי. אתה יכול להסיר את "בקרב..." ואז ההבדל היחיד בין שלי לשלך יהיה התוספת על הסרטייה. איתי - שיחה 03:00, 13 באוקטובר 2008 (IST)
לא, זה לא אותו דבר. אתה פותח בקביעה "ראש הממשלה לוי אשכול נתפס בציבור הישראלי כאדם הססן וגמגמן." לשניים פה זה יצר ויברציות. אני פותח בנאום, ואז אומר שהוא זה שנתן לו תדמית. זה פחות קביעתי והבדל ניסוח משמעותי. אני באמת חושב שאפשר לחיות עם הניסוח שלי. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 03:07, 13 באוקטובר 2008 (IST)
שים לב לאחרון שהצעתי, שכולל את הסרטייה. איתי - שיחה 03:11, 13 באוקטובר 2008 (IST)
פשרה זה תמיד טוב :-) בכל אופן, כדאי להתייעץ גם עם אלמוג. מלמד כץשיחה 00:28, 14 באוקטובר 2008 (IST)

את הבעייה ניתן לפתור בקלות. יש כאן כאלו שחיו תחת שלטון אשכול (גם אני, אם כי פחות משנה). ודאי שדוד שי, משתמש: אברהם אמיר או משתמש: אריה ענבר וגם משתמש: אביהו זוכרים אם הייתה לו תדמית הססנית או שהנאום נתן לו אותה. עדותם פסולה כ'מחקר ראשוני' מלהכנס לערך, אבל היא ראויה ביותר לתמיכה בנוסח זה או אחר של 'הידעת'. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 07:15, 14 באוקטובר 2008 (IST)

לא רלוונטי מה חושב משתמש זה או אחר נדרש סימוכין. אם תרצו מזכרוני (נער בן 15) ששמע את הנאום ברדיו הגדול שבסלון, לא היה זה גמגום, מה ששמעו זה הפסקה ברצף, שיחה בלחש והמשך, כל הקטע הזה היה מספר שניות. יש לכך סימוכין גם במקומות אחרים ואנסה למצוא אותם, הייתה מילה עברית שאשכול היידישיסט פשוט לא הבין. לענין עצמו - אשכול נתפס כהססן ע"י קבוצות באכלוסיה (לרבות חלק מהמטכ"ל) לעומתם אחרים (וחלק משרי הממשלה) ראו בכך התנהלות ראויה בפני סכנת מלחמה ונסיון לפתור בעיה בדרכים מדיניות. אין מקום לדעתי לקטע "הידעת?" בנושא מורכב וטעון שכזה. שנילישיחה 19:29, 15 באוקטובר 2008 (IST)
במסמך הזה שנראה כמסמך רשמי של מדינת ישראל כתוב: "באותו ערב מסר הודעה ברדיו והתקשה לקרוא את נוסח הדברים...'הגמגום' ששמעו המאזינים חרץ את גורלו. מעמדו הלך והתרדר אחרי אותו ערב." כלומר יש המייחסים לגמגום דחיפה לתחושה בציבור על ההססנות. אך אומר שוב - נושא שאינו מתאים ל"הידעת?" שנילישיחה 19:42, 15 באוקטובר 2008 (IST)
עדות ממקור ראשון:ההורים שלי היו חיים אז (חייל וחיילת) והם אמרו שזה היה מוטיב מרכזי שנתפסו סביבו (שימו לב למינוח) בכדי לאושש את ההססנות של אשכול וממשלתו.--Galoren.com - שיחה 19:26, 15 באוקטובר 2008 (IST)
אני הייתי אז בצבא קבע בחטיבת מילואים מגויסת והאווירה זכורה לי היטב. לפני תקופת ההמתנה לאשכול היה דימוי של איש פשרות, חצי תה חצי קפה, אדם שמנסה להימנע מהכרעות חדות ומעדיף פשרות אפורות. הוא לא היה גמגמן ולא נתפס כגמגמן. במהלך תקופת ההמתנה הדוגלים ביציאה למלחמה התחילו להציג אותו כהססן והגמגום ברדיו, בתקופת מתח, כשהכל האזינו, נתפס כחיזוק מכריע לדברי המטילים בו את ההססנות. צריך לזכור שזה היה תהליך, תחילה דימוי של איש פשרות ובהמשך ניסיון פוליטי להכתימו בהססנות. בברכה. ליש - שיחה 20:01, 15 באוקטובר 2008 (IST)

הערה מינורית- השורשים ה.ס.ס. וג.מ.ג.מ מופיעים צמודים זה לזה יותר מדי. כדאי לגוון יותר במילים. נוי - שיחה 20:14, 15 באוקטובר 2008 (IST)

אעשה צעד קטן קדימה מהגרסה האחרונה:

גמגום בעת נאום לאומה, שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור ישיר בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה, יצר לו תדמית של אדם מהוסס, שאינו מסוגל להכריע. רושם זה לא היה מוצדק, שכן הגמגום לא נבע מהססנות או מאובדן עשתונות, אלא מבעיה טכנית קלה. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה, אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לערוך אותו, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור סירב אשכול לדחות את הנאום, בנימוק ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, החל מגמגם בשידור חי. הביקורת בתקשורת הישראלית בעקבות הנאום הובילה למינוי משה דיין לשר הביטחון במקום אשכול, ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד וקיצוץ הקטעים בהם גמגם אשכול, ולכן הגרסה שלה ניתן להאזין היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור חי.

מילות הסבר מעטות:

  1. גמגום אינו עניין של תדמית, גמגום הוא תכונה פיזית, ואשכול לא היה גמגמן. הססנות או החלטיות הם עניין של תדמית, וליש הבהיר זאת היטב.
  2. הנאום לא היה מגומגם, אך בשלב כלשהו שלו הופיע גמגום, שנבע מהיסוס עקב קושי בקריאה, והקטע מתאר זאתדוד שי - שיחה 21:34, 15 באוקטובר 2008 (IST)
תודה דוד, הניסוח הזה מקובל עליי. עכשיו צריך להכחיל את שידור ישיר. איתי - שיחה 22:17, 15 באוקטובר 2008 (IST)
אני מקווה שגם השינויים שעשיתי לאחר שכתבת את דבריך מקובלים עליך. דוד שי - שיחה 22:19, 15 באוקטובר 2008 (IST)
מזל טוב. ‏Wierzba‏ • שיחה • 22:31, 15 באוקטובר 2008 (IST)

חשוב לי שאשמע בענין זה ולכן ההדגשה - אחזור שוב על דברי בתקווה שלא יאבדו שוב. נכון שהנאום עם כשל הלשון שיחק לידיהם של מי שראו באשכול הססן, ותרם לתדמית זו. אולם לצמצם את כל האווירה דאז, קרי: החשש בציבור, בחישת התקשורת (גרשום שוקן), "מרד הגנרלים" (שהיה או לא היה), הבחישה הפוליטית הן מכיוון רפ"י (לאו דוקא בן גוריון שהביע חרדה מפני תוצאות צפויות של המלחמה אלא פרס שהיה בעד המתנה אבל רצה להשיב את ב"ג לראשות הממשלה ודיין שחיפש לעצמו תפקיד) והן מכוון גח"ל (האופוזיציה התמידית עד אז) והמפד"ל, לאירוע אחד הוא הצגה שיטחית ביותר שעושה עוול להיסטוריה, לא לאשכול, ועל כן אין ליצור קטע "הידעת?" זה. שנילישיחה 01:15, 16 באוקטובר 2008 (IST)

אנו מסכימים באופן עקרוני עם שנילי. לדעתנו יש להוריד את המילים "יצר לו תדמית של אדם מהוסס, שאינו מסוגל להכריע", מההצעה האחרונה, ולהסתפק בתיאור הנאום ובהשלכות המיידיות שלו, מבלי לעסוק בנושאי תדמית. הדיון מוכיח שהנושא טעון במחלוקת, ואילו הקטעים המועלים אמורים להיות בקונצנזוס מלא, לפחות מבחינה עובדתית. מלמד כץשיחה 12:29, 16 באוקטובר 2008 (IST)
אני מקווה שאת המחלוקת אפשר לסיים בהסכמה, ולא לוותר על קטע מעניין זה. אני מסכים עם שנילי שהנאום אינו חזות הכל, אבל סבור שלנאום יש משקל חשוב בהיותו נקודת אחיזה סמלית וגלויה למבקריו של אשכול, שמרביתם פעלו מאחורי הקלעים. הנה גרסה נוספת, בעקבות דברי שנילי:
גמגום בעת נאום לאומה, שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה, יצר לו תדמית של אדם מהוסס, שאינו מסוגל להכריע, אך הגמגום לא נבע מהססנות או מאובדן עשתונות, אלא מבעיה טכנית קלה. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה, אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לערוך אותו, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור סירב אשכול לדחות את הנאום, בנימוק ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, החל מגמגם בשידור חי. גמגום זה נתן נקודת אחיזה סמלית וגלויה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומחוצה לה הובילו למינוי משה דיין לשר הביטחון במקום אשכול, ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד וקיצוץ הקטעים בהם גמגם אשכול, ולכן הגרסה שלה ניתן להאזין היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור חי. דוד שי - שיחה 15:03, 16 באוקטובר 2008 (IST)
הפסקות שטף הדיבור וגמגום קל בעת נאום לאומה, שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה, יצרו לו תדמית של אדם מהוסס, שאינו מסוגל להכריע, אך הגמגום לא נבע מהססנות או מאובדן עשתונות, אלא מבעיה טכנית קלה. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה, אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לערוך אותו, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור סירב אשכול לדחות את הנאום, בנימוק ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, עצר ושאל את עוזרו לגבי הכתוב. הגמגום וקטיעת הנאום נתנו נקודת אחיזה סמלית וגלויה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומחוצה לה הובילו למינוי משה דיין לשר הביטחון במקום אשכול, ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד וקיצוץ הקטעים בהם גמגם אשכול, ולכן הגרסה שלה ניתן להאזין היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור חי. לימים קיבל הנאום את הכינוי "הנאום המגומגם".

איך? תנו כבר לשחרר את הקטע. איתי - שיחה 16:26, 17 באוקטובר 2008 (IST)

זה יוצא ממש ארוך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:31, 17 באוקטובר 2008 (IST)
ראיתי כבר ארוכים כמוהו. אני בטוח שאפשר לקצר אותו קצת:
הפסקות שטף דיבור שנקלטו כגמגום בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה, יצרו לו תדמית של אדם מהוסס, שאינו מסוגל להכריע. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות או לחץ אלא מבעיה טכנית. הנאום נכתב על ידי עוזרו של אשכול והודפס במכונת כתיבה, אולם דקות לפני הנאום ביקש אשכול מהשר בלי תיק ישראל גלילי לערוך אותו, וזה ביצע שינויי תוכן מקיפים בכתב ידו. למרות כתב היד הלא ברור סירב אשכול לדחות את הנאום, בנימוק ששעת הנאום נקבעה ופורסמה מראש. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים בכתב יד, עצר ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, ארוע שנקלט כגמגום. קטיעת הנאום שנקלטה כגמגום נתנה נקודת אחיזה סמלית וגלויה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומחוצה לה הובילו להחלפתו בתפקיד שר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד ולכן הגרסה שלה ניתן להאזין היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור חי. לימים קיבל הנאום את הכינוי "הנאום המגומגם".

כעצת אברהם אמיר. איתי - שיחה 18:50, 17 באוקטובר 2008 (IST)

הייתה לי הזכות המפוקפקת לשמוע את הנאום בשידור חי, חוויה די קשה באותם ימים מלחיצים. להלן הצעתי (שינויי נוסח קלים, וקיצור פה ושם):

תקלת קריאה שנקלטה בציבור כגמגום בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, ארוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור, הובילו להחלפתו בתפקיד שר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי "הנאום המגומגם".

Noon - שיחה 19:49, 17 באוקטובר 2008 (IST)

אני תומך. הנוסח משקף היטב את מה שהיה ולא עושה עוול לאף אחד. בברכה. ליש - שיחה 19:57, 17 באוקטובר 2008 (IST)
גם לי זה נראה בסדר. איתי - שיחה 17:57, 21 באוקטובר 2008 (IST)

פיגועי ה-11 בספטמבר[עריכת קוד מקור]

פיגועי ה-11 בספטמבר היו מתקפות הטרור הגדולות בהיסטוריה. במהלכן, צולמו שני תצלומים השונים זה מזה לחלוטין. הראשון הוא האדם הנופל, בו נראה אדם הקופץ אל מותו מהמגדל הדרומי מבין מגדלי התאומים. התצלום השני הוא הנפת הדגל בגראונד זירו בו נראים שלושה כבאיים המניפים את דגל ארצות הברית על הריסות אחד מהמגדלים. השוני בין התצלומים מתבטא בכך שבעוד שהראשון מראה את אחת מהנקודות הטראגיות ביותר בפיגועים, השני מראה את הגבורה והפטריוטיות של הכבאים. לפיכך התגובות לתצלומים היו בהתאם: בעוד שהתצלום הראשון נגנז לאחר שלמערכות העיתונים נשלחו תגובות זועמות שטענו שהתצלום פוגע בפרטיותו של המצולם, ופרסם מחדש רק כעבור שש שנים, התצלום השני פורסם שוב ושוב והמצולמים בו זכו אף להפגש עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש.

מקורות: שני הערכים, פלוס הכתבה הזו (בחלק על גניזת התצלום הראשון). AMIRBL25 - שיחה 21:24, 15 באוקטובר 2008 (IST)

הוספתי תמונות. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' בתשרי ה'תשס"ט • 08:31, 19 באוקטובר 2008 (IST)
הנפת הדגל בגראונד זירו
האדם הנופל

פיגועי ה-11 בספטמבר היו מתקפות הטרור הגדולות בהיסטוריה ובמהלכם צולמו שני תצלומים שונים שנחרטו בזיכרון. בתצלום האדם הנופל, נראה אדם, שזהותו לא התבררה עד היום, הקופץ אל מותו מהמגדל הדרומי שמגדלי התאומים. בתצלום הנפת הדגל בגראונד זירו נראים שלושה כבאים המניפים את דגל ארצות הברית על הריסות אחד המגדלים. השוני בין התצלומים מתבטא בכך שבעוד הראשון מראה את אחת מהנקודות הטראגיות ביותר בפיגועים, השני מראה את הגבורה והפטריוטיות של הכבאים. התגובות לתצלומים אכן היו בהתאם. בעוד שתצלום האדם הנופל נגנז לאחר שלמערכות העיתונים נשלחו תגובות זועמות שטענו שהתצלום פוגע בפרטיותו של המצולם ופורסם מחדש רק כעבור שש שנים, תצלום הכבאים פורסם שוב ושוב והמצולמים בו אף נפגשו עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש.

משהו בניסוח מפריע. אולי כדאי להחזיר לסבב שיפוצים. מלמד כץשיחה 22:22, 19 באוקטובר 2008 (IST)
מי שרוצה לתקן ניסוח, יכול לעשות זאת גם כאן. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א בתשרי ה'תשס"ט • 00:35, 20 באוקטובר 2008 (IST)
ניסיון (השינויים נוגעים בעיקר לצמצום קטע הפרשנות הנוגע להבדל בין התצלומים):

מיליוני צופים חזו בפיגועי ה-11 בספטמבר, שהיו מתקפות הטרור הגדולות בהיסטוריה, בשידור ישיר בטלוויזיה. שניים מהתצלומים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי הם תצלום האדם הנופל והנפת הדגל בגראונד זירו. תצלום האדם הנופל, אלמוני שזהותו לא התבררה עד היום, הקופץ אל מותו מהמגדל הדרומי במגדלי התאומים, נגנז, לאחר שנשלחו תגובות נזעמות למערכות העיתונים. הקוראים טענו שהתצלום פוגע בפרטיותו של המצולם. התצלום פורסם מחדש רק כעבור שש שנים. לעומת זאת, תצלום הנפת הדגל בגראונד זירו, שבו נראים שלושה כבאים המניפים את דגל ארצות הברית על הריסות אחד המגדלים, הפך לסמל של פטריוטיות בארצות הברית, פורסם שוב ושוב והמצולמים בו אף נפגשו עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש.

מלמד כץשיחה 16:44, 21 באוקטובר 2008 (IST)
הוספתי עוד כמה מלים. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 19:56, 22 באוקטובר 2008 (IST)

יום העצמאות[עריכת קוד מקור]

מה הסיכויים שיום העצמאות יחול בזמנו ולא יוקדם/ידחה?

מקור: יום העצמאות#מועדו המדויק של החג. להוספה לקטעי הידעת? לחגי ישראל.

בחוק יום העצמאות לשנת 1949, תוקן כי יום העצמאות יחול כל שנה בה' באייר - תאריך הקמת המדינה, אך שנה לאחר מכן, נתקלו בבעיה שיום העצמאות חל בשבת, והיה חשש שהחגיגות יובילו לחילול שבת, ולכן נקבע שבמקרה כזה יום העצמאות ידחה ליום ראשון (וכלל זה שונה שוב ב1954, כך שבמצב דומה חגיגות היום יוקדמו ליום חמישי כדי למנוע חילול שבת). שנה לאחר מכן, 1951, ה' באייר היה ביום שישי, ושוב היה חשש לחילול שבת, ולכן תוקן שבמצב זה יוקדם החג ליום חמישי. בשנת 2004, הוחלט במידה וה' באייר חל ביום שני, יום העצמאות ידחה ליום שלישי (ועימו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל), עקב קושי טכני בקיום טקס יום הזיכרון במוצאי שבת. עקב קביעות אלו, ועקב כך שבלוח העברי ה' באייר יחול רק בשני, ברביעי, בשישי, ובשבת, היום היחיד כיום בו יום העצמאות חל בתאריך המיועד לו (ה' באייר) הוא יום רביעי.

דרוש רק תמונה מתאימה. מה דעתכם? ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) ח' באלול ה'תשס"ח 14:55, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

צריך קצת עריכה, זה קצת מבלבל כל העסק של הימים בעקר במשפט האחרון. אבל זה בסיס מאד מעניין. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:22, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
הבילבול לא נוראי. השאלה היחידה שעולה לי היא "מה סיכוי ש-ה באייר יחול ביום רביעי?" סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:13, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
הסיכוי סטטיסטית אני לא יודע (כי הוא משתנה), אבל מה שידוע לי שהשנה האחרונה בה ארע מקרה זה הוא בה'תשס"ו (2006), והפעם הבאה תהיה בה'תשס"ט (2009 - בשנה הבאה) ולאחר מכן בה'תש"ף (2020). ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) ט' באלול ה'תשס"ח 14:54, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
צריך להפוך את זה למעניין יותר. כרגע זה מלאה את הקורא. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד באלול ה'תשס"ח • 10:27, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
איך להפוך, להוריד את ההיסטוריה של החוק? צריך להוסיף גם מתי ארע האירוע המצויין בסוף ה"הידעת?" לאחרונה, ומתי הוא עתיד לקרות שוב? ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ"ד באלול ה'תשס"ח 16:27, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
מה אתם אומרים על

למרות שמועדו הרשמי של יום העצמאות הוא ה' באייר ברוב המקרים הוא אינו נחגג בתאריך זה. אם ה' באייר חל בימים שישי או שבת, מקדימים את יום העצמאות ביום או יומיים בהתאמה, כדי לא לחלל את קדושת השבת. אם ה' באייר חל ביום שני, דוחים את יום העצמאות ביום כדי שערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לא יחול במוצאי שבת. אי-לכך רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי, חג העצמאות, אכן יחול במועדו.

הורדתי את תיאורי החוק והשארתי רק את משחקי הימים, עדיין כדאי לערוך ולהגיהה מעט, אבל בכלל נראה לי שכבר יש 2 הידעת ליום העצמאות, לא?! שנה טובה לכל עם-ישראל! מקוני למלז' בתשרי ה'תשס"ט • 11:05, 6 באוקטובר 2008 (IST)
אכן יש שניים, והאמת היא שהוא נחות מהם. אולי תרצה להסב את זה למשהו כללי על הקדמות ודחיות? חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' בתשרי ה'תשס"ט • 18:47, 6 באוקטובר 2008 (IST)
רק רגע, איפה השני? (יש נכון לעכשיו רק לסדרה 2, ולכן הצעתי עוד אחד). חוץ מזה, אני חושב שיש בהצעה החדשה עודף הדגשה... Agbad (שיחה | תרומות) - בח' בתשרי ה'תשס"ט 19:12, 6 באוקטובר 2008 (IST)
ההבדגשה יצאה הפוך מסיבה שלא ברורה לי. שנה טובה לכל עם-ישראל! מקוני למלח' בתשרי ה'תשס"ט • 08:48, 7 באוקטובר 2008 (IST)
שיפצתי את זה ונראה לי מוכן. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 23:54, 12 באוקטובר 2008 (IST)
הורדת כל פרטי ההיסטוריה גורעת מהקטע. הראשון יותר מעניין, עדיף להשאיר חלק. נעה - שיחה 08:06, 14 באוקטובר 2008 (IST)

הצעה מחודשת:

דגל ישראל מתנופף על רקע מצדה

למרות שמועדו הרשמי של יום העצמאות הוא בה' באייר, ברוב המקרים הוא לא חל בתאריך זה. בהתאם לחוק יום העצמאות לשנת 2004, אם ה' באייר יחול ביום שישי או בשבת, אזי מקדימים את החג ליום חמישי, כדי למנוע חילול שבת. אם תאריך זה חל ביום שני, אזי יום העצמאות ידחה ליום שלישי, גם כן מאותה סיבה. בגלל שבלוח העברי, ה' באייר יחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת, יום העצמאות יחול במועדו רק אם ה' באייר יהיה ביום רביעי. מקרה כזה ארע פעם אחרונה בשנת 2006, ומקרה זה קורה גם השנה. לאחר שנה זו, מקרה זו אמור לחזור לאחר 11 שנים, בשנת 2020.

בעיות? שיפוצים? איך התמונה? קטגוריות "הידעת?" - לוח שנה, ישראל, יהדות. ניסיתי כאן להוסיף קצת זמנים, אבל לא לדחוס הרבה היסטוריה. Agbad (שיחה | תרומות) - בי"ז בתשרי ה'תשס"ט 18:47, 16 באוקטובר 2008 (IST)

כדאי להכניס גם משפט על כך ש: "בלוח העברי ה' באייר יחול רק בשני, ברביעי, בשישי, ובשבת", אחרת הקטע לא מובן. מלמד כץשיחה 21:39, 22 באוקטובר 2008 (IST)
הוספתי. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 10:57, 23 באוקטובר 2008 (IST)
הקטע אמור להופיע בפעם הראשונה ב2009, אז לא כדאי במקום "וכן ב-2009" לכתוב "ובשנה זו" כעת, ורק אחר כך לשנות? Agbad (שיחה | תרומות) - בכ"ד בתשרי ה'תשס"ט 18:37, 23 באוקטובר 2008 (IST)
צודק, תוקן. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ה בתשרי ה'תשס"ט • 19:12, 23 באוקטובר 2008 (IST)

ח"כים שקרוביהם ח"כים[עריכת קוד מקור]

ל-23 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ב-60 שנותיה הראשונות יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה נוספים. בהתאם לסטטיסטיקה זו, הסיכוי לכהן בכנסת של מי שקרוב משפחתו כיהן בכנסת גבוה במידה ניכרת מזה של מי שלא נולד למשפחה כזו.

מקור: אתר הכנסת. דוד שי - שיחה 14:55, 19 ביולי 2008 (IDT)
שתי הערות. אפשר להרחיב קצת על הקשרים המשפחתיים, יש ברשימה שם הרבה סוגי קרבה. כמו כן המשפט "בהתאם לסטטיסטיקה זו, הסיכוי לכהן בכנסת של מי שקרוב משפחתו כיהן בכנסת גבוה במידה ניכרת מזה של מי שלא נולד למשפחה כזו." לא נראה לי. האם יש כאן מובהקות שמי שקרוב של ח"כ אכן גדולים סיכוייו? האם באמת זה נתון סטטיסטי או "קרוב לצלחת, קרוב לשלטון"? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בתמוז ה'תשס"ח •
אין הבדל, גם אם הסיבה היא קרוב לצלחת, קרוב לשלטון (ואני מאמין שזו אחת מהסיבות), זה לא משנה את העובדה שהסיכויים גדולים. כיוון שחברי הכנסת לא נבחרים על ידי הטלת קוביה, כל מאפיין סטטיסטי מעוגן בסיבה לוגית. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 16:06, 30 ביולי 2008 (IDT)
אני מסכים עם נינצ'ה. הנתונים האלה אינם משקפים מקריות, אלא מאפיין מהותי. דוד שי - שיחה 18:39, 31 ביולי 2008 (IDT)
עצם העובדה שאתר הכנסת מתייחס לכך בהרחבה מעיד על התופעה שאינה מקרית. דרור - שיחה 13:49, 1 באוגוסט 2008 (IDT)
הוספתי מספרים ושיפורים קלים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 11:45, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
יעל דיין

ל-23 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ב-60 שנותיה הראשונות יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה נוספים. בהתאם לסטטיסטיקה זו, הסיכוי לכהן בכנסת של מי שקרוב משפחתו כיהן בכנסת גבוה במידה ניכרת מזה של מי שלא נולד למשפחה כזו.

הערה: המשפט האחרון על הסטטיסטיקה די מיותר משום שאין בו מידע ולא בטוח שהוא מדויק. מלמד כץשיחה 16:12, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
המשפט האחרון הוא לב הקטע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:16, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
הבעיה הראשונה בו היא שחסרה הבחנה בין סטטיסטיקה (נתונים קודמים) להסתברות (הסיכוי שמשהו יקרה) - רצוי להתרכז בסטטיסטיקה. בעיה שנייה היא שאין בו נתונים (רשום רק "במידה ניכרת"). נקודה שלישית היא שיש כאן האכלה בכפית - הקוראים מקבלים את כל המידע שרשום בו משלושת המשפטים הראשונים. מלמד כץשיחה 16:28, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
יש לי תשובות אבל עדיף שנמשיך את זה בדף הדיונים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:31, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
שלום שוב. אני לא מבין למה צריך להתרכז בסטטיסטיקה. אין בעיה עם זה שכתוב רק במידה ניכרת, לא כל נתון צריך להיות מדויק. אולי יש כאן חזרה אבל אני לא רואה את הבעיה הסגנונית עם זה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:01, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אני מסכים עם עומר. המשפט האחרון אולי די ברור מהקטע שקודם, אבל הוא בהחלט לאל"ש. אגב, למה רק יעל דיין בבולד? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:29, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
כי היא בתמונה וצריך להבהיר את זה איכשהו... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:51, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
המשפט האחרון נראה לא מדויק, משום שלא ניתן להסיק מהנתונים הסטטיסטיים לגבי הסיכויים בעתיד ללא ידיעת החוקיות. מלמד כץשיחה 21:38, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
גם אני "התלוננתי" על כך בהערתי הראשונה. אולי נשנה את הסיפא לנושא "הקרוב לצלחת"? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד באב ה'תשס"ח • 21:58, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
נוסח אחר:

ל-23 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ב-60 שנותיה הראשונות יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות. נראה מסטטיסטיקה זו שלמי שרוצה לכהן בכנסת, וקרוב משפחתו כבר כיהן בה בעבר, יש יתרון על מועמדים אחרים. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' בתשרי ה'תשס"ט • 09:09, 19 באוקטובר 2008 (IST)

"פלאטו שרון - האיש הבודד לכנסת"[עריכת קוד מקור]

עוד פוליטיקה משעשעת:

איש העסקים שמואל פלאטו שרון התמודד כמועמד מטעם מפלגת פ"ש בבחירות לכנסת התשיעית, כדי להימנע מהסגרתו לצרפת בשל עבירות מיסים. פלאטו שרון שהתמודד תחת הסיסמה "פלאטו שרון - האיש הבודד לכנסת", היה המועמד היחיד ברשימתו. הוא זכה במספר קולות שהספיק לשני חברי כנסת, אך בשל היותו רשימת יחיד נבחר לבדו כחבר כנסת יחיד. שאר קולות בוחריו התחלקו בין המפלגות האחרות.

מה דעתכם? ‏עמיחי 21:57, 15 באוקטובר 2008 (IST)

אהבתי גילגמש שיחה 22:00, 15 באוקטובר 2008 (IST)
גם אני אהבתי. אבל אל תדאג, תכף ישאלו אותך "מנין לך שזו הייתה כוונתו? הבא סימוכין לכך". איתי - שיחה 22:02, 15 באוקטובר 2008 (IST)
המקור שלי הוא מהערך שמואל פלאטו שרון. ‏עמיחי 22:06, 15 באוקטובר 2008 (IST)
ושלי מהערך לוי אשכול, זה לא מפריע להם לערער על הקביעה. בכל מקרה, אני בעד הקטע הזה, הוא טוב. איתי - שיחה 22:10, 15 באוקטובר 2008 (IST)
קטע טוב, אבל באמת צריך לשאול מה הסימוכין של הערך פלאטו שרון. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 09:17, 16 באוקטובר 2008 (IST)
הקטע לקוי, כי חסר בו ענין ההרשעה על שוחד לבוחרים, כמו שחסר בערך - ראו כאן. בברכה. ליש - שיחה 09:48, 16 באוקטובר 2008 (IST)
אפשר וכדאי להוסיף. ‏עמיחי 22:22, 16 באוקטובר 2008 (IST)
אכן להוסיף. ובעניין ההסגרה, מיד קפצה לי על הלשון הערתו של איתי... חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח בתשרי ה'תשס"ט • 22:35, 16 באוקטובר 2008 (IST)
צריך לבדוק את נושא המנדט השני. פעם שמעתי שהמפלגה איתה חתם על "הסכם עודפים" קיבלה מנדט שלם בזכותו, בניגוד לכתוב כרגע לפיו הקולות חולקו בין כולם. ‏DGtal‏ 22:37, 16 באוקטובר 2008 (IST)
אני דווקא מכיר את הגרסה של חלוקת הקולות בין המפלגות. איתי - שיחה 22:41, 16 באוקטובר 2008 (IST)
כאן (הערה 1) כתוב שפלאטו שרון לא היה חתום על הסכם עודפים. סביר להניח שהקולות חולקו בצורה הרגילה לפי חוק בדר עופר. בנושא אחר, הטענה שפלאטו שרון הקים את הרשימה על מנת שלא יוסגר בעייתית. מה עוד שבוודאי היו סיבות נוספות שבגללן הוא רצה להגיע לכנסת. עדיף במקרה כזה לציין בקטע את צו ההסגרה ולתת לקוראים להסיק את המסקנות בעצמם. מלמד כץשיחה 15:55, 18 באוקטובר 2008 (IST)
הנה גרסה חדשה (התיקונים: ניתוק הקשר הישיר בין סכנת ההסגרה להתמודדות, שם המפלגה לא היה פ"ש לפני הבחירות, יותר נכון לומר שהמנדט הנוסף חולק ולא הקולות):
אחד המתמודדים בבחירות לכנסת התשיעית היה איש העסקים שמואל פלאטו שרון, שבאותה עת חשש מפני הסגרתו לצרפת בשל עבירות מסים. פלאטו שרון, שהתמודד תחת הסיסמה "פלאטו שרון - האיש הבודד לכנסת", היה המועמד היחיד ברשימתו. הוא זכה במספר קולות שהספיק לשני חברי כנסת, אך הואיל ורשימתו, שלימים נקראה פיתוח ושלום, לא הכילה מועמדים נוספים, המנדט הנוסף חולק בין יתר המפלגות בהתאם לחוק בדר עופר.
מלמד כץשיחה 16:26, 21 באוקטובר 2008 (IST)
הרשימה של פלטו שרון נקראה "פיתוח ושלום", אותם ראשי תיבות פ. ש., כמו בשמו. בברכה. ליש - שיחה 16:45, 21 באוקטובר 2008 (IST)
האם זה היה השם עוד לפני הבחירות? באתר הכנסת רשום פשוט "פלאטו שרון". מלמד כץשיחה 16:49, 21 באוקטובר 2008 (IST)
אני זוכר היטב את האירוע. הוא היה מועמד יחיד שזכה בשני מנדטים. בתעמולת הבחירות הוא אמר "יש לי הצוות מומחים" בהקריאו מהכתב בעברית (באותיות לטיניות אאל"ט) איתןשיחה 17:04, 21 באוקטובר 2008 (IST)
כאן צריך לדייק אף יותר. הוא התמודד לראשונה בבחירות המהפך של 1977. מכיוון שלא היו לו עדיין חברי כנסת, זמן התעמולה שלו היה מצומצם. היה לו תשדיר אחד שחזר כמה פעמים, בו הוא נראה מובל, כביכול, אל מטוס בשדה התעופה, ומוסגר לצרפת, והצופה נשאל האם הוא רוצה שדבר זה יקרה. בבחירות הבאות, הבחירות לכנסת העשירית כבר קיבל מכסת תשדירים גדולה יותר בזכות הצלחתו בפעם הקודמת. בבחירות אלו תרם לתרבות הפוליטית את האימרה "ומה הם עשו בשביל מדינה", כמו גם את המושג "צוות מומחים פא שין". אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:42, 21 באוקטובר 2008 (IST)
ראו כאן. בברכה. ליש - שיחה 17:45, 21 באוקטובר 2008 (IST)
מאוד לא מדוייק. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:48, 21 באוקטובר 2008 (IST)
וגם פה. בברכה. ליש - שיחה 18:01, 21 באוקטובר 2008 (IST)

כתבתי עכשיו את הערך פיתוח ושלום המבוסס במיוחד על פסקי הדין של העליון בנושא ההרשעה בשוחד בחירות וההשעיה מהכנסת בעקבותיה. אשמח לתיקונים והערות. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 19:07, 21 באוקטובר 2008 (IST)

מהירות הכתיבה שלך מדהימה! אעבור בהזדמנות ואבדוק אם יש לי מה להוסיף. בברכה. ליש - שיחה 20:23, 21 באוקטובר 2008 (IST)
אלמוג, בקרוב תצורף לנבחרת הרצים של ג'מייקה.

לגבי פלאטו, היה ויכוח לגבי השפה בה ינאם. הוא רצה אאל"ט לנאום בצרפתית או ביידיש, ולא אושר לו. איתןשיחה 00:25, 22 באוקטובר 2008 (IST)

ריצת 100 מטרים[עריכת קוד מקור]

רעיון נוסף ואני מזהיר מראש שיכול להיות שיחשבו שהוא גזעני משהו, אבל בשביל זה יש את הדיון.

הארוע הנוצץ ביותר בתחרויות האתלטיקה הקלה הוא ריצת 100 מטרים והמנצח נחשב לרוב לאיש המהיר בעולם. נכון להיום, רק 64 אצנים ירדו מ10 שניות לריצה זו. מסתבר, שכל האצנים הללו שחורים. מקור: [3]. yanshoof - שיחה 10:19, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

זו עובדה לא גזענות. אבל המשך עם ההסבר המדעי למה זה. משהו עם גיד האכילס שלהם. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 11:17, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אני לא יודע. גם כאן ויקיפדיה:הכה את המומחה#אצנים ממדינות אפריקה באולימפיאדה זה לא ברור. yanshoof - שיחה 13:01, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אז צריך לחפש מקורות ולבדוק. ידוע שהידעת? רציני יכול להתגבש בשבועות לאחר מחקר וסימוכין. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז באב ה'תשס"ח • 13:04, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

עצם העובדה שצבע עורם של האצנים שחור - אינה טריוויה מדהימה, וטקסט כזה הוא למעשה קצת מטריד. להזכירכם - בין הזוכים בתחרויות השחייה והטניס אין שחורים, והרי לא נציין (אני מקווה) ב"הידעת" שהזוכים בשחייה ובטניס הם לבנים. (ההסברים לכך בתחומים אלה הם סוציולוגיים יותר מאשר "גופניים" או "גזעניים", מן הסתם, אבל על כך בפעם אחרת). מצד שני - אם תמצא הסבר מלומד, מלווה באסמכתאות, על המאפיינים של הזוכים בתחרות ריצה למרחקים קצרים, ועל הקשר בין היותם זוכים לבין מבנה הגוף/ התזונה הייחודית/ מגורים באזור מיוחד/ ואף השתייכותם ללאום מסויים) - ניתן יהיה לפרסם את ההסבר כקטע "הידעת" נפרד. ‏Danny-w‏ 15:53, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

דני צודק, זה נפיץ. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:01, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
יש מחקרים על כך שספורטאים שמוצא משפחתם ממערב אפריקה (אזור ניגריה) מצטיינים בריצות קצרות, ואלו שמוצאם ממזרח אפריקה מצטיינים בריצות ארוכות. מלמד כץשיחה 16:15, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
מידע על מחקרים כאלה (האם יש מקורות?) אכן יכול להתאים ל"הידעת". ‏Danny-w‏ 17:04, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
אגב, זה ממש לא נכון לגבי טניס. ראו ונוס ויליאמס וסרינה ויליאמס. ~השמח בחלקו :-) 18:18, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
למה ללכת רחוק? מה עם ארתור (שאולי רק חגי ואני ועוד אחד שניים כאן מכירים) ?

w:Arthur Ashe

[4]

[5]איתןשיחה 10:25, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

אין עליו ערך? אני לא מאמין. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • א' באלול ה'תשס"ח • 00:57, 1 בספטמבר 2008 (IDT)
אריה, מבחינתי זה סוג של הידעת? קלאסי! כולם שואלים את עצמם איך זה שהם רציםכל כך מהר וטוב. אתה יכול לטפל בנושא המקורות? ספורט הרי חביב עליך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באלול ה'תשס"ח • 03:47, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
אכן, אין ערך. חגי, לבושתי אחשוף כאן שלא היה לי מושג שהאיש מת. הפסקתי להתעניין בספורט בשנות השמונים. איתןשיחה 21:56, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
אתה לא רציני. הוא מת מ-AIDS, דומני שהראשון מבין גיבורי הספורט. היה על זה רעש גדול. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ה' באלול ה'תשס"ח • 21:59, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
רציני לחלוטין. אחרי 10 שנים של התמכרות לכל נתון ספורטיבי, התחלתי בשנות השמונים להתנזר ממדורי הספורט לחלוטין איתןשיחה 00:05, 5 בספטמבר 2008 (IDT)
מישהו ניסה לחפש את המקורות האלה? הם קיימים בוודאות, אני זוכר שקראתי על כך. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתשרי ה'תשס"ט • 07:09, 10 באוקטובר 2008 (IST)
לגבי חיפוש מקורות לטענה שהעלינו - יש מקורות סותרים ואין הסכמה לגבי הסיבות להצלחה של רצי מערב אפריקה בריצות הקצרות ורצי מזרח אפריקה בארוכות. מלמד כץשיחה 00:46, 12 באוקטובר 2008 (IST)
נסיון חדש:
יוסיין בולט חוגג את ניצחונו בריצת ה-100 מטר באולימפיאדת בייג'ינג (2008), בתוצאה 9.69 שניות

האירוע הנוצץ ביותר בתחרויות האתלטיקה קלה הוא ריצת 100 מטר, והמנצח נחשב לרוב ל"איש המהיר בעולם". נכון ל-2008, רק 64 אצנים ירדו מתחת ל-10 שניות בריצה זו, כולם ממוצא מערב אפריקאי. מתברר שרצים שמוצאם ממערב אפריקה, ובהם אמריקאים אפריקאים ותושבי האיים הקריביים, מצטיינים בריצות קצרות של 100, 200 ו-400 מטרים, ורצים שמוצאם ממזרח אפריקה מצטיינים בריצות ארוכות. נערכו על כך מספר מחקרים והועלו השערות שהסיבות לכך נעוצות במבנה כף הרגל וגיד אכילס אצל רצים ממוצא מערב אפריקאי, וסבולת לב-ריאה גבוהה אצל רצי מזרח אפריקה, אך אין הסכמה מוחלטת לגבי הסיבות המדויקות. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 20:12, 22 באוקטובר 2008 (IST)

יפה. ערכנו קצת. מלמד כץשיחה 21:08, 23 באוקטובר 2008 (IST)
חשוב להעיר שמחקרים גנטיים לא מצאו ייחוד אצל רצי מזרח אפריקה. ייתכן שמקורה של הסבולת הגבוהה שלהם בחיים באזורים גבוהים וריצות יומיומיות לבתי הספר המרוחקים. מלמד כץשיחה 21:19, 23 באוקטובר 2008 (IST)

כלבת[עריכת קוד מקור]

כלבת היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת העצבים. היא נחשבת למחלה קטלנית ביותר - ללא חיסון שניתן לפני או אחרי ההידבקות, המחלה מסתיימת במוות. לאחר הופעת התסמינים הראשונים, המתבטאים בעיקר בשינויי התנהגות קיצוניים, החולה מת תוך עשרה ימים לכל היותר. ידוע על שישה אנשים בעולם ששרדו את המחלה לאחר הופעת התסמינים. חמישה מהם קיבלו חיסון בשלב כלשהו בחייהם, ואילו האחרונה, ג'ינה גיזה, שננשכה על ידי עטלף, נרפאה בזכות טיפול חדשני. גופה הוכנס לתרדמת ובאותו זמן ניתן לה קוקטייל של תרופות אנטי-נגיפיות.

מלמד כץשיחה 00:54, 20 באוקטובר 2008 (IST)
מנין המידע על חמשת הניצולים האחרים? למה לא מחסנים את כלל האוכלוסייה נגד כלבת, כמו למשל נגד שיתוק ילדים? חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 20:19, 22 באוקטובר 2008 (IST)
כאן מוזכר שהיו חמישה ניצולים נוספים (ראה ב- Editorial's note). לגבי חיסון לכל האוכלוסיה - כאן כתוב שהמחלה נדירה מדי אצל בני אדם על מנת שיינתן חיסון כללי. מה עוד שחיסון לפני החשיפה לנגיף אינו יעיל ב-100% ואחרי נשיכה תמיד יש צורך בסדרת חיסונים נוספת. מלמד כץשיחה 09:33, 23 באוקטובר 2008 (IST)
הורדתי את המלים "רוב מוחלט". למחלה זו 100% מוות. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ז בתשרי ה'תשס"ט • 06:38, 26 באוקטובר 2008 (IST)
הערכה לגבי כמות האנשים שמתים מכלבת מדי שנה ניתן לראות כאן. מלמד כץשיחה 14:26, 28 באוקטובר 2008 (IST)

מפלגות מגוחכות[עריכת קוד מקור]

עברתי מעט על הערך (המאוד מבולגן וחסר סדר והיררכיה, אז עדיף להמנע) האנגלי של הקרקס המעופף של מונטי פייתון ונתקלתי ב"ראו גם" בהפניה לen:Tarquin Fin-tim-lin-bin-whin-bim-lim-bus-stop-F'tang-F'tang-Olé-Biscuitbarrel. אחרי עוד כמה לינקים גיליתי כמה עובדות מבדרות למדי שיש כמה דרכים להפכן ל"הידעת?" מוצלח. ערכים בולטים בהם נעזרתי: en:Official Monster Raving Loony Party, en:Gracie Allen, en:List of frivolous political parties וכמובן - en:Polish Beer-Lovers' Party. יש כאן הרבה חומרי גלם מהם ניתן להכין כמה מתכונים אפשריים, אבל הנה אחד שלי:

צורת מחאה פוליטית יוצאת דופן היא יצירת מפלגות מגוחכות בנסיון לשים ללעג את מערכת הבחירות הדמוקרטית, בנסיון ליצור סאטירה חברתית, או לעיתים כמתיחה ותו לא. התופעה נפוצה במספר מדינות, ביניהן אוסטרליה, הולנד, בלגיה ועוד רבות. במשך מספר עשורים מעמידה מפלגת המשוגעים המפלצתית הרשמית נציגים לבחירות לרשויות מקומיות וכיוצא בכך ברחבי בריטניה. במקרה אחר מפלגת ההפתעה (Surprise Party) בארצות הברית של הקומיקאית גרייסי אלן סחפה מספר קולות בשנות ה-40. עם זאת, ההצלחה הגדולה ביותר שמורה למפלגת אוהבי הבירה הפולנית, אשר זכתה ב-16 מנדטים בפרלמנט הפולני, כאשר עיקר מצעם התבסס על החלפת הוודקה בבירה בפאבים ברחבי המדינה. havelock (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

לא לשכוח את מפלגת הקרנפים הקנדית (אנ'), שמצעה כלל בין היתר ביטול חוק הכבידה ושיפור החינוך הגבוה, על ידי בניית בתי ספר רבי-קומות. עיינו גם בערך המצויין על חיות מועמדות לתפקידים ציבוריים (אנ')עמיחי 00:56, 29 בספטמבר 2008 (IDT)
יש פה הרבה אדום שצריך להכחיל, אבל יש פוטנציאל. ואפשר להוסיף גם את דסטין תרנגול ההודו ושלל מפלגות העופות שלו שרצו בבחירות באירלנד. emanשיחה 14:57, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
ולא לשכוח גם את מפלגת הגמלאים שלנו! ~השמח בחלקובא לך לעשות משהו חשוב באמת? 18:25, 4 באוקטובר 2008 (IDT)
מזכירים שם גם את מפלגת פיקנטי של משה בדש שלנו. ‏עמיחי 16:12, 6 באוקטובר 2008 (IST)
שלא לדבר על הקונסול אינקיטטוס! יאללה, לערבב מזה משהו מגניב. אבל אני אומר מראש, עם שלושה אדומים זה הולך ישר לארכיון... חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' בתשרי ה'תשס"ט • 18:49, 6 באוקטובר 2008 (IST)
אני זוכר גם מקרה של מפלגת הבננה (נדמה לי בברזיל) שבראשה עמד קוף שהגיע למקום השלישי בבחירות באחת הערים הגדולות. דניאל ב. 18:28, 8 באוקטובר 2008 (IST)
מר תפוח אדמה (אנ'), צעצוע של חברת Hasbro האמריקאית, קיבל בשנת 1985, בדואר, ארבעה קולות בבחירות לראשות עיריית בויסי, בירת איידהו, ארה"ב. מתוך ספר השיאים של גינס 2008, ע"מ 131. נעה - שיחה 08:32, 10 באוקטובר 2008 (IST)
חלאס עם דוגמאות. אפשר לקבל קטע? חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 23:56, 12 באוקטובר 2008 (IST)
נפגש כשיהיו ערכים. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' בתשרי ה'תשס"ט • 09:16, 19 באוקטובר 2008 (IST)
כתבתי את הערך מפלגת הקרנפים. רוצים הידעת מצחיק עליו? ‏עמיחי 20:46, 21 באוקטובר 2008 (IST)

גירסה חדשה ומעודכנת:

צורת מחאה פוליטית יוצאת דופן היא יצירת מפלגות מגוחכות בניסיון לשים ללעג את מערכת הבחירות הדמוקרטית ויצירת סאטירה חברתית, או לעתים כמתיחה, ותו לא. לעתים, אף הוצעו בעלי חיים לתפקידים ציבוריים. ברומא העתיקה הבטיח הקיסר קליגולה למנות את סוסו האהוב אינקיטאטוס לקונסול, ובאירלנד של ימינו מצביעים רבים נתנו את קולם לדסטין תרנגול ההודו. בקנדה, מפלגת הקרנפים הבטיחה "לא לקיים אף הבטחה", ובין הבטחותיה: לבטל את חוק המשיכה ולהרוס את הרי הרוקי כדי שתושבי אלברטה יוכלו לראות את השקיעה באוקיינוס השקט. לעומת מפלגה זו, שמעולם לא הצליחה להכניס נציג לפרלמנט הקנדי, מפלגת אוהבי הבירה הפולנית, זכתה ב-16 מנדטים בפרלמנט הפולני, כאשר עיקר מצעה התבסס על החלפת הוודקה בבירה בפאבים ברחבי המדינה.

יש עדיין אדום, שאכחיל בלי נדר. מה דעתכם? ‏עמיחי 11:48, 22 באוקטובר 2008 (IST)

אחלה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:27, 22 באוקטובר 2008 (IST)
כדאי לשלב גם את דסטין תרנגול ההודו שהוא ערך מושקע, אבל יש לציין שלא השתתף בבחירות אלא רק מקבל קולות. בתי טוענת ש-5% בארה"ב מצביעים מיקי מאוס לנשיאות... חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 20:22, 22 באוקטובר 2008 (IST)
הוספתי וערכתי קצת. כדאי לערוך עוד קצת. מה אתם אומרים? ‏עמיחי 20:54, 22 באוקטובר 2008 (IST)
מצוין - אפשר להחליף את תבנית:הידעת? 17 במאי - סדרה 2. מלמד כץשיחה 23:39, 23 באוקטובר 2008 (IST)
דסטין תרנגול ההודו, במסיבת קדם-האירוויזיון הבריטית ב-2008

צורת מחאה פוליטית יוצאת דופן היא יצירת מפלגות מגוחכות בניסיון לשים ללעג את מערכת הבחירות הדמוקרטית ויצירת סאטירה חברתית, או לעתים כמתיחה, ותו לא. לעתים, אף הוצעו בעלי חיים לתפקידים ציבוריים. ברומא העתיקה הבטיח הקיסר קליגולה למנות את סוסו האהוב אינקיטאטוס לקונסול, ובאירלנד של ימינו מצביעים רבים נתנו את קולם לדסטין תרנגול ההודו. בקנדה, מפלגת הקרנפים הבטיחה "לא לקיים אף הבטחה", ובין הבטחותיה: לבטל את חוק המשיכה ולהרוס את הרי הרוקי כדי שתושבי אלברטה יוכלו לראות את השקיעה באוקיינוס השקט. לעומת מפלגה זו, שמעולם לא הצליחה להכניס נציג לפרלמנט הקנדי, מפלגת אוהבי הבירה הפולנית, זכתה ב-16 מנדטים בפרלמנט הפולני, כאשר עיקר מצעה התבסס על החלפת הוודקה בבירה בפאבים ברחבי המדינה.

יחליף את תבנית:הידעת? 17 במאי - סדרה 2. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ז בתשרי ה'תשס"ט • 07:00, 26 באוקטובר 2008 (IST)
אולי כדאי להעביר את הקטע הזה (לאחר שיחליף את הקטע הנ"ל) לתאריך הבחירות הבעל"ט המתרגשות לבוא עלינו? ‏עמיחי 08:19, 26 באוקטובר 2008 (IST)
כן, תזכיר לי להעלות אותו באותו יום. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ח בתשרי ה'תשס"ט • 18:49, 26 באוקטובר 2008 (IST)

שמחת תורה[עריכת קוד מקור]

התורה מחולקת ל54 פרשיות, מכיוון שבשנה יש 52 שבועות ישנם שבתות שבהן קוראים 2 פרשיות במחובר על-מנת שיסיימו את כל התורה עד לשמחת תורה. בעבר לא היו מסיימים את התורה בשנה אחת אלא במחזור של 3 שנים. ואת היום השמיני שאחרי סוכות היו חוגגים כשמיני עצרת בלבד. קוני למל

פשוט אין פה קטע. זה גם לא מאוד נכון, התורה אמנם מחולקת ל-54 פרשיות אבל יש 4 מחוברות (כי שבתות חוה"מ הן מחוץ למניין), צריך לכתוב מתי הן מופרדות. אבל גם אם הדברים יעשו הקטע לא מעניין ולא מגובש. והוא רווי טעיות. אין קשר בין מחזור הקריאה הארץ-ישראלי בעבר (שלא הסתיים כל 3 שנים, אלא כל 3 שנים וקצת, לכן לא היה לו יום סיום קבוע) ובין הפיעול שמיני עצרת שמחת תורה בתפוצות (זה בגלל יו"ט שני של גלויות. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:30, 6 באוקטובר 2008 (IST)
אז אולי לכתוב משהו על כך ששמחת תורה הוא פיתוח חדש יחסית, על אף ששמיני עצרת מופיע בתורה? ‏עמיחי 20:58, 6 באוקטובר 2008 (IST)
נשמע אחלה. משהו כמו "היה שמיני עצרת, את התורה לא סיימו במועד קבוע, הומצא הסבב הבבלי השנתי, בחו"ל זה בשני ימים נפרדים". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 04:15, 10 באוקטובר 2008 (IST)

בבקשה (אולי נספיק לשנה זו!):

חג שמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "תשיעי עצרת". הוא נחגג בארץ ישראל במקביל לשמיני עצרת, המצויין, על פי מצוות התורה בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת ביום טוב שני של גלויות. זאת מכיוון שמקור החג הוא מנהג בבלי שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת, שהתקבל גם בארץ ישראל, בה המנהג המקורי היה לסיים את התורה פעמיים בשבע שנים.

הערות והגהות יתקבלו בברכה, ‏עמיחי 23:10, 12 באוקטובר 2008 (IST)

אהבתי, וכן אפשר להספיק. יש סימוכין? חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 23:35, 12 באוקטובר 2008 (IST)
תודה וסליחה. שכחתי את הסימוכין - "שערים ללוח העברי" מאת רחמים שר שלום, עמוד 79. (ספר מומלץ לכולם!). חג שמח, ‏עמיחי 23:43, 12 באוקטובר 2008 (IST)
זה לא מנוסח ברור במיוחד. העניין הוא שיש פה שני מומנטים נפרדים. (1)קביעת הסבב השנתי ו(2)פיצול שמיני עצרת שמחת-תורה. מה דעתכם על הנוסח הבא:

ציון סיום קריאת התורה בשמחת תורה הוא מומנט חדש יחסית. במקור, יום טוב שני של סוכות נקבע כשמיני עצרת בלבד, ואת קריאת התורה סיימו, לפי סדר הקריאה הארץ ישראלי, כל שלוש שנים וחצי בערך. רק עם הפצת סדר הקריאה הבבלי בתקופת הגאונים, הוחלט לסיים את קריאת התורה כל שנה ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת, כך נעשה עד היום בתפוצות. רק בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה נחגגים באותו יום וכך נזנחה משמעותו המקורי של החג, והוא נזכר ונחגג בעיקר כיום סיום קריאת התורה.

הבעיה היא שחדרים הערכים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:42, 13 באוקטובר 2008 (IST)
אכן חסרים הערכים. הוספתי עוד ערך לנוסח שלי. האם יש דעות נוספות? ‏עמיחי 21:47, 15 באוקטובר 2008 (IST)
האם יש הבדל קריטי לנוסח של עומר? כי את של עמיחי אפשר להספיק לשמחת תורה. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח בתשרי ה'תשס"ט • 22:47, 16 באוקטובר 2008 (IST)
אני אסמוך את ידי על נוסחו של עמיחי אשר לענ"ד ברור מספיק. מועדים לשמחה * קוני למלכ' בתשרי ה'תשס"ט • 05:38, 19 באוקטובר 2008 (IST)
גם אני אוהב אותו. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' בתשרי ה'תשס"ט • 09:11, 19 באוקטובר 2008 (IST)
תודה! חבל שלא הספקנו לשנה זו. ‏עמיחי 19:55, 21 באוקטובר 2008 (IST)

השאגס[עריכת קוד מקור]

באחד הימים קראה אמו של אוסטין וויגין בכף ידו וחזתה שלוש נבואות לגבי עתידו: הוא יתחתן עם אישה ג'ינג'ית, ייוולדו לו שני בנים שאותם היא לא תזכה לראות, ובנותיו יקימו להקה מצליחה. לאחר ששתי הנבואות הראשונות אכן התגשמו, החליט וויגין לפעול להגשמת השלישית. באמצע שנות השישים הוא הפסיק את לימודי בנותיו, קנה להן כלי נגינה ורשם אותן לשיעורי נגינה וזמרה. על אף שהבנות לא הפגינו כישרון מוזיקלי כלשהו, הוא שלח אותן להופיע כלהקה הנושאת את השם השאגס (The Shaggs), ובשנת 1969 החליט שהגיע הזמן להקליט להן אלבום. התוצאה לא הייתה קלה לשמיעה - השירים סבלו מקצב בלתי-אחיד ומחוסר-הרמוניה. 900 מתוך אלף העותקים המקוריים נעלמו באופן מסתורי והשאר חולקו לתחנות רדיו אזוריות שלא גילו בהם עניין. למרבה הפלא, האלבום הודפס מחדש בשנות השמונים, זכה להצלחה והפך לאלבום קאלט ולסמל אוונגרדי, עד כדי כך שפראנק זאפה טען שהשאגס טובים מהביטלס.

מלמד כץשיחה 17:32, 21 באוקטובר 2008 (IST)
גדול! אבל לאצריך ערך על אוסטין? נינצ'ה - שיחה 07:07, 22 באוקטובר 2008 (IST)
צריך לדעתי. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 19:25, 22 באוקטובר 2008 (IST)
יהיה קשה למצוא עליו מידע מעבר למה שכתוב בערך השאגס. מלמד כץשיחה 21:26, 22 באוקטובר 2008 (IST)
אפילו שיהיה קצרמר... אתם חושבים שצריך להגיד גם משהו על מה שזאפה אמר, שהן יותר טובות מהביטלס, וכל זה? נינצ'ה - שיחה 14:23, 23 באוקטובר 2008 (IST)
הוספנו משפט לגבי זאפה. בהזדמנות זו קישור לאחת מיצירות המופת של השאגס. מלמד כץשיחה 14:46, 23 באוקטובר 2008 (IST)
יופי, קישרתם לאחד הכי נורא... יש כאלה יותר טובים, מזוויעים אבל פחות. נינצ'ה - שיחה 14:50, 23 באוקטובר 2008 (IST)
ענק!!!! השיר הזה גרם לי לבכות מצחוק! אולי אפשר לקשר אליו בקטע? הוא מוסיף כל כך הרבה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:07, 24 באוקטובר 2008 (IST)
מי שירצה לראות את הקליפ יאלץ לעיין בדף השיחה. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ז בתשרי ה'תשס"ט • 06:47, 26 באוקטובר 2008 (IST)

הח"כ הצעיר והח"כ המבוגר[עריכת קוד מקור]

בישראל, מגבלת הגיל היחידה בבחירה לכנסת היא היותו של המועמד בן 21 לפחות. חבר הכנסת הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא משה נסים, שנבחר לכנסת הרביעית מטעם הציונים הכלליים בהיותו בן 24 בלבד, ועל כן כונה "הינוקא של הכנסת". האדם המבוגר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא דוד בן גוריון, שנבחר לכנסת השביעית כשהיה בן 83. חבר הכנסת שמעון פרס אמנם היה רק בן 36 כשנבחר לראשונה לכנסת, אך היה בן 82 כשנבחר בפעם הארבע עשרה לכנסת. הוא סיים את תפקידו כשגילו נשק ל-84, לאחר שנבחר לכהן כנשיא מדינת ישראל.

פלפלו את הקטע ומצאו בו טעויות (אם כי אני "חושש" שאין בו כאלה). איתי - שיחה 23:50, 22 באוקטובר 2008 (IST)

האיש בתמונה בן 24?!?! כמה הוא עישן? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:58, 23 באוקטובר 2008 (IST)
הבחור הצעיר שכונה "הינוקא של הכנסת" היה לשר בממשלות ישראל ולחבר כנסת ותיק ;) איתי - שיחה 12:01, 23 באוקטובר 2008 (IST)

פורגי ובס[עריכת קוד מקור]

זמן רב חלף מאז שהצעתי, זה אבל לא כל כך דומה לקודמים.

האופרה פורגי ובס, שאותה חיברו האחים איירה וג'ורג' גרשווין, היא אחת היצירות המוזיקליות המשפיעות ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. האריה הפותחת של האופרה, Summertime, הפכה לאחד הסטנדרטים המבוצעים ביותר בג'אז, וקטעים נוספים מתוך האופרה זכו להצלחה דומה. כיוון שהעלילה סובבת סביב החברה השחורה הענייה של התקופה, ספגו המחברים ביקורת רבה בתחילת הדרך והואשמו בגזענות, אך הם התעקשו להעסיק רק שחורים בתפקידים הראשיים, ובסופו של דבר התקבלה האופרה גם בקרב הקהילה השחורה. בעת הופעה בעיר וושינגטון מחה צוות הזמרים כנגד ההפרדה הגזעית בקהל, ואף כופף את ההנהלה. בעקבות כך, הייתה זו ההופעה הראשונה שנערכה באולם תיאטרון לאומי מול קהל מעורב, רב גזעי.

מה אומרים? נינצ'ה - שיחה 22:19, 14 באוקטובר 2008 (IST)

הכל הוכחל, מה אתם אומרים עכשיו? מישהו? נינצ'ה - שיחה 14:40, 21 באוקטובר 2008 (IST)
קטע מעניין. ערכנו קצת - אנא בדוק שלא טעינו. מלמד כץשיחה 17:47, 21 באוקטובר 2008 (IST)
הידעת? - לא, לא ידעתי! נחמד. ~השמח בחלקורוצה לעצור את הגרעין האיראני? 17:52, 21 באוקטובר 2008 (IST)
נו, זה יוכל להיות הידעת בפורטל! לא טעיתם, אלא שאני מתלבט על ההגדרה "שחורים" האם זה לא אנאכרוניזם? נינצ'ה - שיחה 07:06, 22 באוקטובר 2008 (IST)
בסוף הקטע - "שחורים" במרכאות זה דווקא מתאים. באמצע אפשר להחליף לאפרו-אמריקאים. מלמד כץשיחה 21:28, 22 באוקטובר 2008 (IST)
אין צורך להחליף שחורים לאפרו. שחורים הוא מונח מקובל, וכל הפוליטקלי קורקט הזה מאוס. איתןשיחה 17:32, 24 באוקטובר 2008 (IST)
בסדר, למישהו יש טענות כנגד המצב המוצע? נינצ'ה - שיחה 17:43, 24 באוקטובר 2008 (IST)
הקטע בסדר גמור, למעט "היא אחת היצירות המוזיקליות המשפיעות ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים." נראה לי שיש בכך קצת היסחפות איתןשיחה 09:06, 25 באוקטובר 2008 (IST)
חסר כאן מאוד תאריך ההופעה. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ז בתשרי ה'תשס"ט • 07:22, 26 באוקטובר 2008 (IST)
אם וכאשר ייכתב התיאטרון הלאומי של וושינגטון (en:National Theatre (Washington, D.C.) - כדאי לקשר אליו. מלמד כץשיחה 15:53, 28 באוקטובר 2008 (IST)

מרטן גר[עריכת קוד מקור]

מרטן גר היה איכר צרפתי בן המאה ה-16 שעזב את משפחתו לאחר שהואשם בגניבת חיטה מאביו. שמונה שנים מאוחר יותר הופיע בכפר אדם שטען כי הוא מרטן גר הנעדר. בזכות דמיונו הפיזי לגר ובקיאותו בפרטי חייו, עלה בידו לשכנע את הסביבה בזהותו. הוא חי עם אשתו של גר, ברטראנד, ובנו במשך שלוש שנים, והיא אף ילדה לו בתקופה זו שני ילדים. כשדרש האיש את ירושת אביו של גר שנפטר, תבע אותו דודו של מרטן גר באשמת התחזות. לאחר זיכויו, נפתח משפט מחודש ב-1560. ברטראנד שינתה את גרסתה וטענה שהאיש מתחזה. בעקבות כך נגזר עליו גזר דין מוות. בעתירה לחנינה מצא הפרלמנט בטולוז כי ברטראנד שודלה לעדות שקר על ידי הדוד, אולם בשלב זה חל מפנה דרמטי: מרטן גר האמיתי הופיע בבית המשפט כשהוא צולע על רגל עץ. בסופו של המשפט החוזר הוצא המתחזה להורג בתלייה באשמת ניאוף והונאה.

מלמד כץשיחה 00:02, 20 באוקטובר 2008 (IST)
שתי הערות: תמונה. למה בערך כתוב שהמשפט התרחש אחרי החזרה של מרטן האמיתי ולא אחרי מות האב? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 02:31, 20 באוקטובר 2008 (IST)
היו מספר משפטים. הראשון מתואר בסיום הפרק "הופעתו של גר המתחזה". מלמד כץשיחה 19:56, 20 באוקטובר 2008 (IST)

המפץ הגדול[עריכת קוד מקור]

למרבה האירוניה, שמה של התאוריה המוכרת לגבי התפתחותו של היקום, המפץ הגדול (big bang), ניתן לה בידי גדול מתנגדיה. פרד הויל ניסה להסביר בשידור רדיו ב-BBC בשנת 1949 את ההבדלים בין תאוריית המצב היציב, שאותה פיתח עם עמיתיו שנה קודם לכן, ובין המודל המתחרה הגורס כי מקור היקום בנקודה סינגולרית בודדת. בשידור נשמע הויל אומר: "הרעיון הזה של מפץ גדול נראה לי בלתי מספק", והביטוי נקלט דווקא בקרב התומכים במפץ הגדול.

הערה: הסיפור מופיע גם אצל סיימון סינג בספר "המפץ הגדול", אבל שם יש לו שתי טעויות: השידור היה ב-1949 ולא ב-1950 כפי שכותב סינג - בביוגרפיה של הויל כתוב שאוסף התוכניות ששודרו ב-1949 יצא כספר בשנת 1950. הטעות השנייה היא שהויל לא התכוון ללעוג למפץ הגדול, אלא רק להדגיש שהמודל שלו סביר יותר. הוא ידע לשחק עם הקול ובשידור נשמע כאילו הוא מזלזל במודל המתחרה, אבל בראיונות מאוחרים יותר הוא אמר שהוא לא התכוון ללעוג למפץ הגדול. מלמד כץשיחה 22:59, 24 באוקטובר 2008 (IST)

דן קופר[עריכת קוד מקור]

אחד ממעשי הפשע הנועזים בהיסטוריה אירע ב-24 בנובמבר 1971. אדם שהזדהה בשם דן קופר עלה למטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. האיש איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא דרש ארבעה מצנחים. בתמורה לקבלת מבוקשו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשבתוכו החוטף וארבעה אנשי צוות. בעת הטיסה פתח קופר את דלת היציאה האחורית וצנח במזג אוויר סוער. שעתיים מאוחר יותר נחת המטוס בשלום בנבדה. הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף, ולמעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה.

מלמד כץשיחה 16:15, 21 באוקטובר 2008 (IST)
באמת קראתי את הערך באנגלית לפני כמה זמן ואני שמח לראות שיש עכשיו גם ערך מצויין בעברית. יפה! ‏עמיחי 19:08, 21 באוקטובר 2008 (IST)
סיפור ידוע ומגניב. צריך להוסיף שחלק מהכסף נמצא שנים לאחר מכן. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בתשרי ה'תשס"ט • 08:52, 22 באוקטובר 2008 (IST)
הנה גרסה ארוכה יותר (אולי ארוכה מדי? - ניתן לקצץ). מלמד כץשיחה 21:24, 22 באוקטובר 2008 (IST)
מטוס הבואינג 727 של חברת התעופה נורת'ווסט שנחטף על ידי קופר

אחד ממעשי הפשע הנועזים בהיסטוריה אירע ב-24 בנובמבר 1971. אדם שהזדהה בשם דן קופר עלה למטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. האיש איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא דרש ארבעה מצנחים. בתמורה לקבלת מבוקשו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשבתוכו החוטף וארבעה אנשי צוות. בעת הטיסה פתח קופר את דלת היציאה האחורית וצנח במזג אוויר סוער. שעתיים מאוחר יותר נחת המטוס בשלום בנבדה. רוב הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף, ולמעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. ההתקדמות המשמעותית ביותר בחקירה התרחשה ב-10 בפברואר 1980, כשילד בן שמונה מצא 294 שטרות נרקבים של 20 דולר על גדת נהר קולומביה, שזוהו על ידי חוקרי ה-FBI כחלק מהשטרות שניתנו לקופר. חלק מהכסף הושאר בידיו של הילד, וב-2008 הוא מכר במכירה פומבית 15 מהשטרות ב-37,000 דולר.

תיקון קטן: החוטף מעולם לא הזדהה בתור ד.ב. קופר - השם נבע מבלבול של עתונאי שסקר את החקירה והשתרש. סוזן סעדון - שיחה 04:20, 23 באוקטובר 2008 (IST)
באיזה שם הוא היה רשום ברשימת הנוסעים? מלמד כץשיחה 09:23, 23 באוקטובר 2008 (IST)
למיטב ידיעתי, הוא היה רשום בשם דן קופר. ד.ב. קופר היה חשוד שנחקר בתחילת החקירה. עיתונאי שעקב אחרי החקירה כתב בטעות ש-ד.ב. קופר היה השם שהחוטף השתמש בו, והכינוי נדבק. סוזן סעדון - שיחה 13:11, 23 באוקטובר 2008 (IST)
תוקן. מלמד כץשיחה 14:39, 23 באוקטובר 2008 (IST)
נסה להוריד 30 מילים. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ח בתשרי ה'תשס"ט • 18:57, 26 באוקטובר 2008 (IST)

גרסה מקוצרת:

אחד ממעשי הפשע הנועזים בהיסטוריה אירע ב-24 בנובמבר 1971. אדם שהזדהה בשם דן קופר עלה למטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. האיש איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא דרש ארבעה מצנחים. בתמורה לקבלת מבוקשו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשבתוכו החוטף וארבעה אנשי צוות. בעת הטיסה פתח קופר את דלת היציאה האחורית וצנח במזג אוויר סוער. שעתיים מאוחר יותר נחת המטוס בשלום בנבדה. עד היום לא התקבל מידע לגבי זהותו האמיתית של קופר ולגבי גורלו, ורק חלק קטן מהכסף התגלה. זה קרה ב-10 בפברואר 1980 כשילד בן שמונה מצא 294 שטרות של 20 דולר על גדת נהר קולומביה. ה-FBI השאיר בידי הילד כמחצית מהשטרות. ב-2008 הוא מכר 15 מתוכם ב-37,000 דולר.

מלמד כץשיחה 15:49, 28 באוקטובר 2008 (IST)

הגירסה המצרית לסיפור יציאת מצרים[עריכת קוד מקור]

במצרים העתיקה רווחה גירסה אלטרנטיבית לסיפור יציאת מצרים, בניגוד לגרסה הנמצאת במסורת היהודית שבה אלוהים משחרר את עם ישראל תוך שהוא מכה את המצריים במכות שגורמות למגפות ולאסונות מרובים, בגרסה המצרית היהודים מתוארים כשנואי האלים ומצורעים שבשל כך מגורשים בחרפה ממצרים.

סימוכין: דיודורוס, הספרייה ההיסטורית, 40.4.1-2 ו-מגלות לקוממיות כרך ב' עמ' 115; טקיסטוס, דברי הימים, 5.3; צבי יעבץ, טיבריוס קוליגולה מהעמדת פנים לטירוף, עמ' 203.אינגסוק 06:41, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

לאף אחד אין דעה? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באלול ה'תשס"ח • 10:05, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
הקטע מעניין, הסימוכין נראים אחלה. על "מגלות לקוממיות" לא הייתי שש לסמוך, אבל יש פה עוד מקורות. הייתי בודק גם אותם אם הספרייה בישיבה לא היית מושבתת חלקית. תן לי יום-יומיים, אם אני לא מגיב אז מבחינתי רק צריך למצוא תמונה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:02, 9 בספטמבר 2008 (IDT)

במצרים העתיקה רווחה גירסה אלטרנטיבית לסיפור יציאת מצרים. בניגוד לגירסה הנמצאת במסורת היהודית בה אלוהים משחרר את עם ישראל תוך שהוא מכה את המצרים במכות שגורמות למגפות ולאסונות מרובים, בגרסה המצרית היהודים מתוארים כשנואי האלים וכמצורעים, שבשל כך מגורשים בחרפה ממצרים.

  • תמונה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:48, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
    אמרת שעליך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באלול ה'תשס"ח • 03:49, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
    הקטע לא ברור דיו. כאן מופיע אחד המקורות ההיסטוריים, ולפיו ניתן להבין שמדובר בוואריאציה של הסיפור התנכ"י שהופיע בשלב מאוחר, ולא בטוח שבמצרים (יכול להיות למשל שהוא הופיע ברחבי העולם ההלניסטי או הרומאי). מהקטע ניתן לחשוב שבמצרים של תקופת הפרעונים הקדומים (שלזמנם מתוארכת יציאת מצרים) הייתה גרסה אחרת לאירוע הזה. יש תעודות מאותה תקופה שבהן מופיע עם בשם "עפרו" שניתן לקשר אותו לעברים וליציאת מצרים, אבל לא על זה מדובר בקטע. נראה שהסיפור של בני עפרו יותר מעניין. ניתן ליצור שני קטעים, אבל צריך שהקטע הנוכחי יהיה יותר ברור ויזכיר את התקופה והמקום בה התפתחה הגרסה של המצורעים. מלמד כץשיחה 14:01, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
    אולי כדאי להחזיר לדיונים לניסוח ברור יותר של הקטע? אני לא אמרתי לשעללי תמונה, אין לי אפילו לא שביב רעיון למשהו מתאים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:19, 19 בספטמבר 2008 (IDT)
    יפה, לכן הבאתי את מראי המקום למחקרים מודרניים המייחסים את מוצא הקטעים הללו לגרסה אלטרנטיבית שרווחה מצרים.אינגסוק 02:37, 23 בספטמבר 2008 (IDT)
    אבל מתי היא רווחה במצרים? לא אתפלא אם אגלה שהמונח "מצרים העתיקה" מתייחס גם למצרים ההלניסטית. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 08:16, 23 בספטמבר 2008 (IDT)
    וכי למה שלא יתיחס אליה?אינגסוק 08:48, 23 בספטמבר 2008 (IDT)
זה לא פפירוס איפוור? דניאל צבישיחה 23:25, ה' בתשרי ה'תשס"ט (4.10.08)
לפי הערך כן, ולפי הערך זה בכלל לא כזה חד-משמעי כמו שהקטע מציג את זה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:02, 7 באוקטובר 2008 (IST)
אינגסוק, האם זה הפפירוס הזה? כי אם כן, הוא נכתב כ-300 עד 500 שנה לפני יציאת מצרים. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בתשרי ה'תשס"ט • 06:51, 10 באוקטובר 2008 (IST)
לדעת עמנואל וליקובסקי הוא מתאר את עשר המכות המקראיות. ברי"אשיחה • י"ג בתשרי ה'תשס"ט • 01:27, 12 באוקטובר 2008 (IST)
ציטוט מהערך עמנואל וליקובסקי:"נודע בעיקר בתאוריות החריגות שלו על מהלך ההיסטוריה בעת העתיקה". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 02:02, 12 באוקטובר 2008 (IST)
גם לסטיבן הוקינג יש תאוריות חריגות... אבל אני עדיין מחכה ליישוב הסתירה בנוגע לתארוך הפפירוס. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 00:40, 13 באוקטובר 2008 (IST)
לכן אם נעשה קטע על תיאוריה של סטיבן הוקינג, לא נציג את זה כאילו כולם מסכימים שזה נכון. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:53, 23 באוקטובר 2008 (IST)
קודם, להבדיל מהוקינג, שאולי יש לו תיאוריה חתרנית או שניים, אך מקובל כמדען רציני, אפשר לספור על קצות האצבעות את הארכאולוגים שלוקחים את וליקובסקי ברצינות, ולא מגדירים אותו כפסבדו-מדען. וחוץ מזה, אחרי שהתחלתי את כל דיון המשנה הזה, אני בכלל לא משוכנע שאכן מדובר בפפירוס, אלא אני חושב שהכוונה לתיאור של מנתוס (אותו אחד שיוסף בן מתתיהו מקדיש חלק גדול מנגד אפיון לדיון בו). בכל מקרה, מאחר שאף אחד פה לא כ"כ מבין באגיפתולוגיה, אני בספק אם נצליח לכתוב קטע מדוייק, ואני מציע לרדת ממנו. דניאל צבישיחה 13:49, כ"ד בתשרי ה'תשס"ט (23.10.08)
זימנתי לכאן את אינגסוק. הוא הרי הביא במקור שלושה סימוכין שאינם הנ"ל. אם כן, מה הבעיה בקטע גם ללא הפפירוס? חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 13:53, 23 באוקטובר 2008 (IST)
לא זה לא הפפירוס.אינגסוק 14:03, 23 באוקטובר 2008 (IST)
כדאי לנסות להבהיר את התקופה שעליה מדובר - מתי רווחה הגרסה האלטרנטיבית? ואם ניתן להסביר מה היו מקורותיה. מלמד כץשיחה 23:02, 24 באוקטובר 2008 (IST)
כמו שכתבי התיעוד הראשון של הגרסה הייתה במצרים ההלניסטית, המקורות המודרניים שהבאתי משערים שמקורה בתקופה הפרה-הלניסטית והיוותה פולמוס עם סיפור יציאת מצרים התנ"כי שלא מחמיא למצריים או לאליהם.אינגסוק 17:00, 27 באוקטובר 2008 (IST)

אולי כדאי לכתוב כך:

בתקופה ההלניסטית רווחה במצרים גרסה אלטרנטיבית לסיפור יציאת מצרים, שמקורה ככל הנראה קדום יותר. בניגוד לגירסה הנמצאת במסורת היהודית, שבה אלוהים משחרר את עם ישראל תוך שהוא מכה את המצרים במכות שגורמות למגפות ולאסונות מרובים, בגרסה המצרית היהודים מתוארים כשנואי האלים וכמצורעים, שבשל כך מגורשים בחרפה ממצרים. הגרסה המצרית היוותה פולמוס עם סיפור יציאת מצרים היהודי שאינו מחמיא למצרים ולאלים שלהם.

מלמד כץשיחה 23:16, 28 באוקטובר 2008 (IST)
נראה טוב רק יש כפילות ביו הרישא לסיפא לגבי התקופה ההלניסטית. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • ל' בתשרי ה'תשס"ט • 23:45, 28 באוקטובר 2008 (IST)
שונה. מלמד כץשיחה 11:38, 30 באוקטובר 2008 (IST)

רלף אלפר[עריכת קוד מקור]

עבודת הדוקטורט של רלף אלפר, תחת הנחייתו של ג'ורג' גאמוב, עסקה בניסיון להבין את תהליך יצירת גרעיני היסודות ביקום הקדום, תהליך שמכונה "הנוקליאוסינתזה של המפץ הגדול". גאמוב, שהיה ידוע בחוש ההומור שלו, צירף למאמר המדעי המשותף שלהם את שמו של האנס בתה, על מנת ששמות המחברים יזכירו את האותיות הראשונות באלפבית היווני: אלפא, בטא וגמא. המאמר, שהתפרסם ב-1 באפריל 1948 נחשב לאחד החשובים בהיסטוריה של הפיזיקה, משום שהוא הצליח לחזות באופן מדויק את התפלגות האיזוטופים של מימן ושל הליום, אשר מרכיבים למעלה מ-99% מהחומר הבאריוני ביקום. אלפר, שחלקו החשוב בכתיבת המאמר הוצנע בעקבות הוספת שמו של בתה, עזב כעבור מספר שנים את העולם האקדמי ובילה את מרבית הקריירה שלו בג'נרל אלקטריק.

מלמד כץשיחה 23:52, 2 בנובמבר 2008 (IST)
האם אחד באפריל היה מכוון? חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • ה' בחשוון ה'תשס"ט • 00:48, 3 בנובמבר 2008 (IST)
כנראה שלא. סיימון סינג אומר שתאריך הפרסום דרבן את גאמוב לבצע את תוכניתו להוסיף את בתה. מלמד כץשיחה 00:59, 3 בנובמבר 2008 (IST)
מקורות: ספרו של סינג "המפץ הגדול" ו-en:Alpher-Bethe-Gamow paper. מלמד כץשיחה 02:24, 3 בנובמבר 2008 (IST)
אדיר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:48, 3 בנובמבר 2008 (IST)
מכיר.. ואכן מגניב :) אבל האם אכן "חלקו החשוב בכתיבת המאמר הוצנע בעקבות הוספת שמו של בתה"? אביעדוס 22:51, 3 בנובמבר 2008 (IST)
העולם האקדמי וגם התקשורת שהתעניינה באופן יוצא דופן בעבודת הדוקטורט של אלפר (ההגנה שלו על הדוקטורט זכתה לסיקור תקשורתי) הניחו כי לשני המדענים המפורסמים שהיו חתומים יחד עמו על המאמר יש חלק גדול בעבודה, בעוד שבפועל אלפר עבד כמעט לבד. כך לפחות טוען סיימון סינג בספרו (הוא אומר בפירוש: "פיזיקאים שקראו את המאמר הניחו שגאמוב ובתה היו אחראים לפריצת הדרך, והתעלמו משמו של אלפר"). דרך אגב, אלפר, שיש הטוענים שהוא קופח בכך שלא קיבל פרס נובל (על המאמר הזה ועל עבודה נוספת הנוגעת לקרינת הרקע הקוסמית), התאפיין בחוסר מזל. הוא זכה במלגה בגיל 16 ל-MIT. בשיחה עם אחד מבוגרי המכון פלט אלפר שהוא יהודי, והמלגה הנדיבה נלקחה ממנו מיד. חוסר מזל נוסף היה בעת כתיבת הדוקטורט. אלפר חלה בחזרת ונאלץ לשכב במיטה. הוא הכתיב את העבודה לאשתו שהדפיסה את כולה (בלי להבין כלום ממה שהיא כותבת - היא הייתה פסיכולוגית). מלמד כץשיחה 00:53, 4 בנובמבר 2008 (IST)

נבחרת ישראל בכדורגל באולימפיאדת מקסיקו (1968)[עריכת קוד מקור]

באולימפיאדת מקסיקו (1968) רשמה ישראל את הופעת הבכורה שלה בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים. ברבע הגמר נפגשה נבחרת ישראל עם נבחרת בולגריה. בדקה ה-89 הצליח שייע פייגנבוים להבקיע שער שיוויון והמשחק נכנס להארכה במצב של 1-1. ישראל החמיצה הזדמנות קורצת בהארכה, והמשחק הסתיים בתיקו. באותם ימים לא הונהגו עדיין בעיטות הכרעה במקרים כגון אלו, ובהתאם לתקנון האולימפי נערכה הגרלה. יו"ר הוועדה המארגנת התייצב במרכז המגרש, הסיר את כובע הקש הלבן שלו, והכניס לתוכו שני פתקים שעליהם נכתבו שמות הנבחרות. השופט הצרפתי של המשחק ניגש אליו ושלף את הפתק עם השם בולגריה. בהמשך הטורניר, הגיעה נבחרת בולגריה עד למשחק הגמר האולימפי, שם היא הפסידה לנבחרת הונגריה בתוצאה 4-1.

מקור עיקרי: "ספורט 50", מאת ישעיהו פורת ומשה לרר. מלמד כץשיחה 10:01, 23 באוקטובר 2008 (IST)

ויני הפו[עריכת קוד מקור]

הסגן והדובה

פו הדב נקרא באנגלית "ויני הפו", וקרוי על שם העיר ויניפג שבקנדה. הכיצד? סגן בצבא הבריטי מהעיר ויניפג אימץ דובה שחורה וקרא לה על-שם עירו ויניפג הדובה, או בקיצור ויני. הוא הבריח אותה לאנגליה וכשהוצב בצרפת העביר אותה לגן החיות של לונדון. כריסטופר רובין, בנו של הסופר א. א. מילן ראה את הדובה בגן החיות, וקרא על שמה לדוב הצעצוע שלו "ויני", שנתן את ההשראה לסיפור על ויני הדוב. קטע חדש, הקשור לעיר ויניפג, בה הייתי שליח במשך 4 שנים. ‏עמיחי 14:55, 2 בנובמבר 2008 (IST)

סיפור נהדר. מלמד כץשיחה 22:17, 2 בנובמבר 2008 (IST)
חמוד. נעה - שיחה 21:59, 5 בנובמבר 2008 (IST)
מרתק. נינצ'ה - שיחה 11:10, 6 בנובמבר 2008 (IST)

הרולד אברהמס[עריכת קוד מקור]

לפני אולימפיאדת פריז (1924) נבחר האתלט היהודי הרולד אברהמס לייצג את הממלכה המאוחדת בריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, מירוץ שליחים 4X100 וגם בקפיצה לרוחק שבה הוא קבע שיא בריטי (7.38 מ') שהחזיק מעמד 32 שנה. הוא סבר שיהיה זה מאמץ גדול, מה עוד שתחרויות הקפיצה לרוחק וריצת 200 מטר היו אמורות להתקיים באותו יום בהפרש של חצי שעה האחת מהשנייה. אברהמס שלח מכתב בעילום שם למערכת הדיילי אקספרס, שבו הוא הזדהה כאתלט בכיר שמתפלא על החלטת ההתאחדות הבריטית. בעקבות המכתב הוצא אברהמס מרשימת הקופצים לרוחק. באולימפיאדה זו הוא זכה בשתי מדליות, בהן מדליית זהב בריצת 100 מטר.

מקורות: [6] והספר "מלכת הספורט" מאת משה גנוט. מלמד כץשיחה 02:40, 3 בנובמבר 2008 (IST)
נכתב ערך קצר על דיילי אקספרס. כולם מוזמנים להרחיב. מלמד כץשיחה 09:23, 4 בנובמבר 2008 (IST)