ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019


להפליג על פני שבעת הימים[עריכת קוד מקור]

לגונת ונציה

במקור, מטבע הלשון "להפליג על פני שבעת הימים" אינו קשור כלל לאוקיינוסים או לימים אחרים. למעשה, הביטוי שנועד לתאר יכולת ניווט מעולה נטבע על ידי פליניוס הזקן, סופר ומפקד בכיר בצי הרומי, והוא מתייחס ללגונות סביב העיר ונציה.

אולי כדאי לתרגם את en:Seven Seas. אגב, שם כתוב שהכוונה של פליניוס הייתה לתאר במטבע הלשון הזו יכולת ניווט מעולה. מלמד כץ 19:18, 11 במאי 2007 (IDT)
כן, אמתין לערך זה. הוא לב הערך. חגי אדלר 19:28, 11 במאי 2007 (IDT)
עשיתי עריכה לקטע. מלמד כץ 15:28, 12 במאי 2007 (IDT)
אולי כדאי לשים תמונה של לגונת ונציה, למשל: תמונה:Lagoon-of-venice-landsat-1 Names.jpg או סתם תמונה יפה של העיר. הערה: התמונה של פליניוס הזקן היא מודרנית ולא ידוע כיצד הוא נראה. מלמד כץ 16:33, 12 במאי 2007 (IDT)
בדוחק הזמן אני מעביר אותו כבר עכשיו, אך אאדים את הערך לאחר ה-16 במאי בתקווה שיכתב במהרה. (הפתיעו אותי וכתבו לפני כן.) חגי אדלר 18:34, 14 במאי 2007 (IDT)
כרגיל, מלמד מתעלה וכותב ערך. חגי אדלר 10:52, 16 במאי 2007 (IDT)

מולקולות כיראליות[עריכת קוד מקור]

אופן הפעולה של חומרים כיראליים, ובהם תרופות מסוימות, תלוי לא רק בהרכב האטומים במולקולה, אלא גם בסידור המרחבי שלהם. כך למשל, צורה אחת של תלידומיד מקלה על בחילות בוקר של נשים בהריון, ואילו המולקולה המהווה את תמונת המראה שלה היא טרטוגן מסוכן שפוגע בהתפתחות העובר. התרופה המקורית הייתה תערובת רצמית של שתי הצורות, ועד שנאסרה לשימוש היא גרמה ללידתם של אלפי תינוקות בעלי מומים בסוף שנות ה-50. מלמד כץ 12:28, 16 במאי 2007 (IDT)

נראה לי שמי שלא מכיר את המושג "כיראליות" יבהל מיד בהתחלה - השאלה היא אם הוא יפסיק לקרוא או יבדוק את הקישור. אפשר לנסח את בלי להזכיר בכלל מושגים כימיים, אבל חבל לבזבז קישור מצויין. אני אחשוב על זה קצת. קטיפי 12:51, 16 במאי 2007 (IDT)
הורדתי את הקישור לאננטיומר אבל השארתי את הקישור לכיראליות שהוא המושג המרכזי בקטע ועליו לא כדאי לוותר. מלמד כץ 13:12, 16 במאי 2007 (IDT)
מה דעתך להתחיל במעין הגדרה לכיראליות? משהו כזה (שצריך עוד בבירור לשפר, כי זה לא לגמרי מדוייק ומשפט הבהרה נוסף אולי יאריך את הקטע יותר מדי):
מולקולות כיראליות הן מולקולות זהות בהרכבן האטומי, אך שונות בסידור המרחבי שלהם ובאופן הפעולה הביולוגי שלהן. כך למשל, צורה אחת של תלידומיד מקלה על בחילות בוקר של נשים בהריון, ואילו המולקולה המהווה את תמונת המראה שלה היא טרטוגן מסוכן שפוגע בהתפתחות העובר. התרופה המקורית הייתה תערובת רצמית של שתי הצורות, ועד שנאסרה לשימוש היא גרמה ללידתם של אלפי תינוקות בעלי מומים בסוף שנות ה-50. קטיפי 13:30, 16 במאי 2007 (IDT)
קצת שיניתי את המשפט הראשון כדי שיהיה יותר מדויק. אנא בדקי את התוצאה:
רוב החומרים הביולוגיים הם כיראליים, כלומר המולקולות שלהם יכולות להופיע בשתי צורות המהוות תמונות מראה זו של זו. לשתי הצורות ייתכן אופן פעולה שונה לחלוטין. כך למשל, צורה אחת של התרופה תלידומיד מקלה על בחילות בוקר של נשים בהריון, ואילו המולקולה המהווה את תמונת המראה שלה היא טרטוגן מסוכן שפוגע בהתפתחות העובר. התרופה המקורית הייתה תערובת רצמית, כלומר תערובת של שתי הצורות, ועד שנאסרה לשימוש היא גרמה ללידתם של אלפי תינוקות בעלי מומים בסוף שנות ה-50.
ענת, האם תוכלי בהזדמנות זו לעבור על כיראליות מבחינת תוכן וסגנון? העמדתי את הערך להצבעה למומלצים והייתי רוצה לשפר אותו ככל האפשר... מלמד כץ 14:28, 16 במאי 2007 (IDT)
נהדר, אם כי עדיין "תערובת רצמית" עדיין מעט מפחידה. הניסוח המקורי כלל יותר מדי מילים שההדיוט הסביר לא ידע כלל וכלל. מבעיה זו נותרה רק התערובת. הייתי מציע רעיון, אבל לאחר שקראתי את שלושת המשפטים הראשונים בערך והייתי צריך לוודא שהמחשב לא מכוון על סינית במקרה, אני משאיר זאת לאנשי המקצוע. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:18, 16 במאי 2007 (IDT)
ניתן להחליף את: תערובת רצמית של שתי הצורות" ב"תערובת של שתי הצורות". לשיקול דעתכם. מלמד כץ 21:36, 16 במאי 2007 (IDT)
לא התכוונתי שיש לוותר על קישור נכון לערך מדעי עבור קישור פשטני יותר. הבעיות האחרות נפתרו בעזרת ניסוח והסבר - האם ניתן לעשות זאת גם כאן? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:38, 16 במאי 2007 (IDT)
הוספתי שתי מילות הסבר. מלמד כץ 21:42, 16 במאי 2007 (IDT)
נהדר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:15, 16 במאי 2007 (IDT)

מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג[עריכת קוד מקור]

ב-13 בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, חברי ניל"י, מארץ ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. אף על פי שהיו מחופשים לבדואים, הם התגלו באזור רפיח ופיינברג נהרג בחילופי יריות עם בדואים מקומיים וחיילים עות'מאנים. עצמותיו של פיינברג נמצאו כעבור 50 שנה בזכות עץ דקל שצמח על קברו. מקור העץ, כנראה, בפרי תמר שהיה בכליו של פיינברג. מלמד כץ 01:53, 16 במאי 2007 (IDT)

הסיפור מוכר למדי, אך זה הידעת מוצלח מאוד. אפשר להעביר כמות שהוא. חגי אדלר 02:46, 16 במאי 2007 (IDT)
ה"הידעת?" הזה נהדר ל-13 בינואר. בכל מקרה יש, לטעמי, להמנע מה-29 באוקטובר ולרווח כמה שיותר. תיקנתי את הקישור עץ לעץ (צמח), אבל אני תוהה האם לא עדיף לוותר על הקישור הזה וכן על פרי - כחול זה טוב, אבל לא צריך לקש כל מילה שיש עליה ערך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:22, 16 במאי 2007 (IDT)
זהר, תרגיש חופשי להוריד קישורים כראות עיניך. יש לי נטייה לקשר יותר מדי... מלמד כץ 21:38, 16 במאי 2007 (IDT)
הורדתי שלושה - עץ, פרי וחצי אי (אוחד לחצי האי סיני). עדיין יש 14 קישורים, לא כולל התאריך, מספר מכובד לכל הדעות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:17, 16 במאי 2007 (IDT)
שמתי תבנית:הידעת? 13 בינואר - סדרה 2. חגי אדלר 03:49, 22 במאי 2007 (IDT)

קרדיט לבמאי[עריכת קוד מקור]

תבנית:הידעת? 18 באוקטובר - סדרה 2. אין איזה הידעת דומה על מישהו שנתן את הקרדיט לכלב שלו והוא היה מועמד לאוסקר? אפשר לאחד אותם. סתם עומרשיחה 21:40, 30 באפריל 2007 (IDT)

כן, זה כאן תבנית:הידעת? 9 במאי - סדרה 2. מבחינתי אפשר לאחד. חגי אדלר 19:45, 7 במאי 2007 (IDT)
רגע! יש עוד מקרה משעשע בנושא. אחיו התאום הדמיוני לגמרי של צ'ארלי קאופמן כמעט זכה באוסקר ובגלובוס הזהב על אדפטיישן ובאמת זכה במספר פרסים רצינים אחרים (באפ"טה, לדוגמה - רשימה מלאה). אם יש הסכמה - אשלים את הקישור האדום ואת המידע בערך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:38, 7 במאי 2007 (IDT)
קבל את ברכת ה"יועץ". מלמד כץ 00:34, 8 במאי 2007 (IDT)
העורך מצטרף... חגי אדלר 00:12, 9 במאי 2007 (IDT)
היום? מקסימום מחר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:55, 13 במאי 2007 (IDT)
ההצעה שלי:
לעתים, קולנוענים חותמים על יצירותיהם בשמות עט. כך למשל, מספר במאים והראשון שבהם דון סיגל, שסירבו לקבל הכרה על סרטיהם, נהגו להעביר אותה לדמות הבדיונית "אלן סמית'י". במקרה אחר, התסריטאי רוברט טאון לא היה מרוצה מעבודתו, ונתן את ההכרה עליה לכלבו שאף היה מועמד לפרס האוסקר. צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות בו, תאומו. האח הבדיוני זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:34, 16 במאי 2007 (IDT)
נהדר! שיניתי כמה מילים והוספתי כמה פסיקים. נראה לי שהסיפור של התאום דורש עוד כמה מילות הסבר. מלמד כץ 22:07, 16 במאי 2007 (IDT)
הצעה:
צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות שיצר, אח תאום בדיוני בשם דונלד. אותו דונלד קאופמן זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב.
יותר טוב? אם לא - מה בדיוק אתה חשוב שיש להסביר? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:13, 16 במאי 2007 (IDT)
מצוין. לזה התכוונתי. מלמד כץ 22:14, 16 במאי 2007 (IDT)
אם כך, נוסח מאוחד:
לעתים, קולנוענים חותמים על יצירותיהם בשמות עט. כך למשל, מספר במאים והראשון שבהם דון סיגל, שסירבו לקבל הכרה על סרטיהם, נהגו להעביר אותה לדמות הבדיונית "אלן סמית'י". במקרה אחר, התסריטאי רוברט טאון לא היה מרוצה מעבודתו, ונתן את ההכרה עליה לכלבו שאף היה מועמד לפרס האוסקר. צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות שיצר, אח תאום בדיוני בשם דונלד. אותו דונלד קאופמן זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב.
עוד הערות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:19, 16 במאי 2007 (IDT)
לדעתי אפשר להעביר למוכנים. ממש סיפור מהסרטים... מלמד כץ 17:29, 19 במאי 2007 (IDT)
(הערה: איחוד של התבניות הידעת 18 באוקטובר והידעת 9 במאי)
למה ההידעת הזה לא עולה במקום השניים שהוא מהווה איחוד שלהם? זה כל העיניין של איחוד. סתם עומרשיחה 21:06, 19 במאי 2007 (IDT)
איש לא אמר שהוא חייב לעלות במקומן (אם כי זה יהיה הגיוני). אל דאגה, זה יעלה בסוף במקום אחת מהן, כרגע אני סתם מתעכב (וזה לא נורא - לשתיהן יש עוד זמן רב). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:30, 19 במאי 2007 (IDT)
שמתי בהידעת 18 באוקטובר. חגי אדלר 03:21, 22 במאי 2007 (IDT)

שריר המילעס[עריכת קוד מקור]

שריר המילעס מסוגל להפיק את הכוח האפקטיבי הגדול ביותר בגוף האדם, בספר השיאים של גינס משנת 1992, מתועדת נשיכה בכוח של 4337 ניוטון (442 קילוגרם) למשך שתי שניות. היכולת המיוחדת של השריר לא נובעת מהרכבו או ממבנהו, הכוח המופעל עם כיווצם של סיבי שריר שלד זהה בכל שרירי הגוף וישנם בגוף שרירים גדולים ממנו, אלא מדרך חיבורו יוצאת הדופן לעצמות הגולגולת ביחס למפרק הלסת. חלקה העמוק של שורת השיניים קרוב יותר לציר תנועת הלסת התחתונה מנקודות חיבור השריר, כך שכוחו של השריר מוכפל באיזור שיני הבינה והטוחנות, בדומה לכוח הגדל בעת שימוש במפצח אגוזים. מרבית שרירי השלד האחרים מחוברים קרוב יותר לציר התנועה ביחס לקצה האיבר וכוח כיווצם האמיתי מחולק ומתורגם לכוח אפקטיבי קטן יותר.

יוספוסשיחה 02:38, 8 במאי 2007 (IDT)

צריך עוד קישורים, אולי גם עדיף לקצר מעט. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:56, 8 במאי 2007 (IDT)
אם זה לא נופל לקטגורית המשעמם/לא מעניין, אז אין לי בעיה להשקיע בזה, כרגע עם 115 מילים, כמה מילים להוריד? יוספוסשיחה 23:01, 8 במאי 2007 (IDT)
זה עובר! 90 מילים גג. רצוי 70. חגי אדלר 23:31, 8 במאי 2007 (IDT)
Illu head neck muscle.heb.JPG
שריר המילעס מסוגל להפיק את הכוח האפקטיבי הגדול ביותר בגוף. בספר השיאים (1992), מתועדת נשיכה בכוח של 442 ק"ג למשך שתי שניות. כוח שריר תלוי בשטח החתך שלו והמילעס אינו גדול, אך חיבורו לגולגולת וללסת התחתונה ביחס לציר במפרק הלסת, יוצר וקטור פעולה המרוחק מהכוח הפועל על השינים הטוחנות, כך שכוחו מוכפל. בדומה לשימוש במפצח אגוזים. יתר שרירי השלד (גם הגדולים בהם שבירך ובעכוז) נאחזים קרוב לציר ביחס לקצה האיבר וכוחם האמיתי מחולק ומתורגם לכוח אפקטיבי קטן יותר.

77 מילים ו 21 קישורים, יוספוסשיחה 03:34, 9 במאי 2007 (IDT)

מצוין. עכשיו צריכים לוודא ש"עמך" מבינים את ההסבר. עומר, בדוק עם החברים ה"קוטרים" שלך. חגי אדלר 04:11, 9 במאי 2007 (IDT)
למה זה עוד פה? זה נראה לי מובן לגמרי וכשיר לעבור לכוננות שיגור. סתם עומרשיחה 10:45, 11 במאי 2007 (IDT)
הרעיון מצוין. 3 הערות קטנות:
  1. אינני מבין את המונח "וקטור פעולה" - האם הכוונה למומנט?
  2. כדאי להוסיף גם את העגורן כדוגמה אחרי מפצח האגוזים.
  3. כדאי לפתוח ערך קצר על מפצח אגוזים. מלמד כץ 11:37, 11 במאי 2007 (IDT)

ניסיון שיפור:

שריר המילעס מסוגל להפיק את הכוח הגדול ביותר בגוף האדם, ובספר השיאים של גינס (1992) מתועדת נשיכה בעוצמה של 442 קילוגרם-כוח למשך שתי שניות. כוח שריר תלוי בשטח החתך שלו והמילעס אינו גדול, אך הוא פועל באופן בדומה למפצח אגוזים, כלומר כוח קטן שמושקע בין הקצוות שלו בחיבור לגולגולת וללסת התחתונה מתורגם למומנט גדול ולכוח גדול יותר שפועל על השיניים הטוחנות בסמוך לנקודת הציר במפרק הלסת. עקרון פעולתם של עגורן ושל מגבה מכני הוא דומה. יתר שרירי השלד, וגם הגדולים בהם בירך ובעכוז, נאחזים קרוב לציר ביחס לקצה האיבר ולכן לא ניתן להפיק מהם כוח כה גדול.

שאלות שנשארו לי:
  1. האם המילה "אפקטיבי" נחוצה בהסבר?
  2. האם כדאי לפתוח ערך על מפצח אגוזים, או להסתפק במפצח אגוזים?
  3. האם כדאי לפתוח ערך על ציר מכני?
  4. האם כדאי לפתוח ערך על שיניים טוחנות? מלמד כץ 18:11, 12 במאי 2007 (IDT)
נדמה לי שהמומנט הוא אותו המומנט קרוב לציר ורחוק ממנו, אבל מונחים מדויקים בפיזיקה זה לא אני, בגלל זה לא כתבתי את מנוף (מכניקה) או את ציר סיבוב (לפי האדום בציר). המילה אפקטיבי ממחישה את הרעיון שכן כוחו של המילעס לא גדול במיוחד אבל הכוח הנמדד (או האפקטיבי או מילה מתאימה אחרת כי נמדד יכול להימדד במקום אחר) כן. יוספוסשיחה 18:26, 12 במאי 2007 (IDT)
בדיוק. זה אותו מומנט (מומנט=כוחXמרחק). כוח קטן שמושקע רחוק מהציר הופך למומנט גדול ולכן גם לכוח גדול קרוב לציר. אם זה עדיין לא מובן אז צריך לשפר עוד, אבל חשוב שהמילה מומנט תישאר בטקסט כדי למשוך את הקוראים ללמוד את המושג שעליו מבוססת הגדלת הכוח. מלמד כץ 18:35, 12 במאי 2007 (IDT)
שיניים טוחנות יהיה נחמד, אם כי לא הכרחי. כל השאר נראה לי די מיותר. אפשר גם להרחיב על השיניים הטונות בערך שיניים. סתם עומרשיחה 21:01, 12 במאי 2007 (IDT)
אני מסכים. יוסי, אתה לוקח על עצמך את שן טוחנת? לגבי המילה אפקטיבי - הרי מדובר בכוח אמיתי שמופק בשיניים הטוחנות. נראה לי שאפשר פשוט להשמיט את המילה. מלמד כץ 00:46, 13 במאי 2007 (IDT)
"אני יכול לנסות!", שמתי לב שהאנגלים הקדישו ערך נפרד לכל שן, נראה לי שצריך להיות רופא שיניים ממש מורעל בשביל זה. בלי קשר, יש פה איזושהי התעסקות עם הפרזנטציה והארגון של המיזם הזה, כאחד שלא ממש מעורה אני יכול להעיד שאין לי מושג מה קורה פה. יוספוסשיחה 07:42, 14 במאי 2007 (IDT)
זה בסדר, אנו מכלים את זמננו באדמיניסטרציה... אם תכתוב ערכים - דיינו. חגי אדלר 07:50, 14 במאי 2007 (IDT)
הורדתי את המילה אפקטיבי והוספתי קידור לשן טוחנת. מבחינתי זה מצוין כעת. מלמד כץ 15:32, 14 במאי 2007 (IDT)
אז סיימנו עם זה? אפשר לארכב ולהעביר לכוננות על תנאי? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:06, 17 במאי 2007 (IDT)
נראה לי שאפשר להעביר למוכנים. אני אבקש מיוספוס לכתוב על שן טוחנת. מלמד כץ 20:27, 18 במאי 2007 (IDT)
תודה רבה ליוספוס שכתב על שן טוחנת. לדעתי אפשר להעביר למוכנים. מלמד כץ 17:22, 19 במאי 2007 (IDT)
אררר... מה כאן הגרסה הסופית? (במילים אחרות - העבר אתה, אני הלכתי לאיבוד בדיון הזה) זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:50, 19 במאי 2007 (IDT)

שריר המילעס מסוגל להפיק את הכוח הגדול ביותר בגוף האדם, ובספר השיאים של גינס (1992) מתועדת נשיכה בעוצמה של 442 קילוגרם-כוח למשך שתי שניות. כוח שריר תלוי בשטח החתך שלו והמילעס אינו גדול, אך הוא פועל באופן דומה למפצח אגוזים, כלומר כוח קטן שמושקע בין הקצוות שלו בחיבור לגולגולת וללסת התחתונה מתורגם למומנט גדול, ולכן גם לכוח גדול יותר שפועל על השיניים הטוחנות בסמוך לנקודת הציר במפרק הלסת. עקרון פעולתם של עגורן ושל מגבה מכני הוא דומה. יתר שרירי השלד, וגם הגדולים בהם בירך ובעכוז, נאחזים קרוב לציר ביחס לקצה האיבר ולכן לא ניתן להפיק מהם כוח כה גדול.

נו. סתם עומרשיחה 21:03, 19 במאי 2007 (IDT)
נכנס לתבנית:הידעת? 26 במאי - סדרה 2. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 17:12, 24 במאי 2007 (IDT)

מדוזה[עריכת קוד מקור]

פיה של המדוזה משמש גם כפי הטבעת שלה. סימוכין במדוזה. האם קיים כבר? נעה 23:27, 23 במאי 2007 (IDT)

מצוין! נשמע לי מוכר אבל כנראה שלא מהידעת. אולי כדאי להוסיף עוד משפט (ולכתוב ערך) על - en:Lion's mane jellyfish - בזכות הזרועות שלה היא יכולה להחשב לבעל החיים הארוך ביותר בעולם. מלמד כץ 23:43, 23 במאי 2007 (IDT)
נראה לי שזה לא ייחודי למדוזה אלא נכון גם לעוד כל מיני בעלי חיים ימיים ששחכו להתפתח. סתם עומרשיחה 00:02, 24 במאי 2007 (IDT)
פקמן, ירון, יוני, דליק כלבלב... שמישהו ישאל אותם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 17:15, 24 במאי 2007 (IDT)
מדוזה ממין זהובית ריסנית (Chrysaora quinquecirrha)

בתחתית גוף המדוזה מצוי קנה המורכב מזרועות ציד צורבות ובקצהו פה, המוביל אל חלל העיכול, מבנה המאפיין בעלי חיים רבים מקבוצת הנבוביים. הפה משמש גם כפי הטבעת של המדוזה, כלומר משמש הן לתזונה והן לפליטה של מזון - בדרך כלל פלנקטון. זאת ועוד, הפה משמש גם בתהליך הרבייה של המדוזה. תאי זרע, הנוצרים על ידי מדוזה זכר, צפים במים אל עבר פיה של מדוזה נקבה ומשם אל חלל העיכול שלה, שם נמצאות הביציות.

מנסה את כוחי, נעה 21:41, 26 במאי 2007 (IDT)

מעולה!! בהמשך להערתו של עומר - כדאי להוסיף בחצי משפט שפתח אחד אופייני לנבוביים, ואולי אפילו להוסיף פסקה או שתיים לערך נבוביים עצמו, שלא יגידו עלינו ש"הידעת?" לא עוזר לשיפור ערכים :-) מלמד כץ 22:31, 26 במאי 2007 (IDT)
יופי!! הוספתי את זה להידעת, מוכן? נעה 22:29, 29 במאי 2007 (IDT)
זוטות ניסוחיות, הצעתי:
בדומה לבעלי חיים רבים מקבוצת הנבוביים גם בתחתית גוף המדוזה מצוי קנה המורכב מזרועות ציד צורבות ובקצהו פה, המוביל אל חלל העיכול. איבר זה משמש גם כפי הטבעת של המדוזה, כלומר משמש הן לתזונה והן לפליטה של מזון - בדרך כלל פלנקטון. בנוסף לכך, האיבר משמש גם בתהליך הרבייה של המדוזה; תאי זרע, הנוצרים על ידי הזכר, צפים במים אל עבר פיה של הנקבה ומשם אל חלל העיכול שלה, שם נמצאות הביציות.
שימו לב לשינוי בקישור, שיוצר בעיה. לקשר לציד נראה לא נכון כאן, בעוד שאנו מדברים על זרועות ציד. שוב, סביר שאחד מהמומחים שלנו בענייני זואולוגיה יתקן את הקישור הזה למשהו אחר שאולי יש לנו. חוץ מזה נפלא. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:06, 30 במאי 2007 (IDT)
אני לא אוהבת את השימוש שלך ב"איבר" במקום ב"פה", זה מוריד מה"עניין" של השימושים הרבים בפה, שלבני אדם מתקשר רק עם אוכל. ואתה צודק מבחינה ניסוחית, ואין ספק שהניסוח שלך המקדים את ה"נבוביים" לתחילת המשפט נשמע יותר טוב, ועדיין אני סבורה שהמדוזה המודגשת בהתחלה תופסת את תשומת הלב של הקוראים, ומדגישה את נושא ההידעת, וזה גם חשוב. נעה 10:20, 30 במאי 2007 (IDT)
אני חושב שהשימוש במילה "איבר" הוא פשוט יותר נכון מבחינה ביולוגית. זה איבר רב-תכליתי :). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:06, 30 במאי 2007 (IDT)
אתה צודק לגמרי, אבל כשאתה אומר איבר, אתה מתכוון לקנה - וקנה שמשמש כפי טבעת זה לא ממש נושא להידעת. כשיש במשפט אחד פה ופי הטבעת, זה כבר מעורר את העניין שלי. נעה 22:59, 30 במאי 2007 (IDT)
אבל קנה שמשמש גם כפה, גם כפי טבעת וגם חלק ממערכת הרבייה - זה כבר שוס! זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:32, 30 במאי 2007 (IDT)
יהיה נחמד אם יהיה ערך על זרוע ציד, אך אפשר להעביר גם בלעדיו. חגי אדלר 16:35, 6 ביוני 2007 (IDT)
מה הערך המקביל באנגלית? הכי קרוב שמצאתי זה en:Cnidocyte שלמרבה הפלא קיים בעברית - תא צורב. נעה 11:29, 10 ביוני 2007 (IDT)
זה מצוין. ישר כח. חגי אדלר 21:43, 12 ביוני 2007 (IDT)

"המפיקים"[עריכת קוד מקור]

דבר מה ששעשע אותי תמיד, נזכרתי היום לאחר שהמחזה בארץ ירד מהבמה לאחר 200 הצגות:

ב-1968 יצא סרטו הסאטירי של מל ברוקס - "המפיקים", המספר את סיפורם של שני מפיקים מברודווי אשר לצרכי מס מעלים מחזמר בו מככבים נאצים מרקדים כדי שזה יגרום להם להפסדים. בניגוד לתכניותיהם המחזמר הצליח, וכך גם הסרט שהפך עם השנים לסרט פולחן. ברבות השנים הסרט עובד בעצמו למחזמר אשר גרף תריסר פרסי טוני והוצג אף בישראל בכיכובו של שלמה בראבא. ב-2005 השלימה יצירתו המקורית של ברוקס מעגל והמחזה המצליח עובד בעצמו לסרט.
אפשר להעשיר בקלות עם עוד קישורים בעזרת ניים-דרופינג של השחקנים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:08, 4 ביוני 2007 (IDT)
לדעתי כדאי לכתוב שגם בסרט המחזמר הפך מצליח.
נניח משהו כזה: "...מככבים נאצים מרקדים כדי שזה יגרום להם להפסדים, בניגוד לתכניותיהם, המחזמר הצליח, וכך גם הסרט שהפך עם השנים לסרט פולחן. ברבות..." סתם עומרשיחה 21:16, 4 ביוני 2007 (IDT)
עוד תגובות או שהסיפור ידוע מדי? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:18, 5 ביוני 2007 (IDT)
ראיתי את המחזמר. אחד הטובים ביותר! ערכתי טיפה. יש מספיק קישורים מעניינים. חגי אדלר 16:58, 6 ביוני 2007 (IDT)
נכנס בתבנית:הידעת? 20 ביוני - סדרה 2. חגי אדלר 22:18, 6 ביוני 2007 (IDT)

קולטן תחושתי[עריכת קוד מקור]

אני מתבשל על זה מזה זמן מה:

Menschliche Haut.jpg

בעור האדם מספר עצום של קולטנים תחושתיים שונים המתמחים ברגישות לשינויים במגע, בלחץ, בחום, בקור, לכאב ואף לתנודות. ריכוזם משתנה לפי האיזור בגוף, בקצות האצבעות למשל ימצאו יותר קולטנים מאשר בגב וגודלם של האיזורים במוח הגדול העוסקים בעיבוד הדחפים העצביים המגיעים מהם משתנה בהתאמה. תחושות של רטיבות ורוח אינן מזוהות על ידי הקולטנים אלא מתפרשות ככאלה על ידי המוח על סמך למידה.

יוספוסשיחה 15:05, 29 במאי 2007 (IDT)

בעיני זה אחלה, אבל יש צורך בחוות דעת נוספת, קרי - של מישהו שמבין משהו בזה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:06, 30 במאי 2007 (IDT)
הוספתי קישור חשוב. נראה לי שה"הידעת?" האמיתי כאן נמצא רק במשפט האחרון. כל השאר לא כזה מעניין, או ממש מחדש, תכלס זה די הגיוני. נעה 00:19, 31 במאי 2007 (IDT)
מסכים עם נעה. ההתחלה נשמעת די בנאלית. סתם עומרשיחה 15:03, 31 במאי 2007 (IDT)
מסכים עם עומר ונועה, ההתחלה באמת בנאלית. מבחינת שאלתו של זוהר ("מישהו שמבין משהו בזה"), אני מודה שמדובר ב"מחקר מקורי", אבל העובדות הן שאין חיישנים לרטיבות ולרוח והניסוי הקובע הוא שימוש בכפפות לטקס (או סתם שקית ניילון של סנדביצים) ורחיצת הידיים או נשיפה עליהן, זה מרגיש בדיוק כמו מים או רוח (ואין מגע של מים עם העור או מולקלות אוויר שנדחפות עליו). אני אנסה להרחיב את המשפט האחרון אם לא יקדימו אותי. יוספוסשיחה 18:45, 31 במאי 2007 (IDT)
הקישור לקולטן בעייתי שכן הערך כרגע מתאר קולטנים ברמה הביוכימית ולא קולטנים באופן כללי. יוספוסשיחה
לא כל כך רצוי לשים מחקר מקורי ב"הידעת?". בנוסף, יש לי שאלה לגבי המשפט הראשון: ניתן להבין ממנו שיש תאי עצב ייחודיים לחום, קור, לחץ, כאב ותנודות. האם אכן יש תאי עצב שונים לתחושות השונות או שהפירוש לכל התחושות הללו מתבצע במוח? מלמד כץ 04:14, 2 ביוני 2007 (IDT)
אני לא בטוח שמדובר במחקר מקורי ולכן הגרשיים, מדובר במידע שמסיקים מהידוע וצריך להיות "מובן מאליו" לכל מי שמכיר את הנתונים. כך למשל מובן מאליו שהמוח הופך את התמונה המתקבלת על הרשתית שכן ידוע לנו (משיקולי אופטיקה) שהתמונה על הרשתית הפוכה ובאותה מידה ידוע לנו שאנחנו רואים את העולם לא הפוך. אני בספק רב אם מישהו באמת חקר את החלק של הפיכת התמונה על ידי המוח או שהעניין נעשה מובן מאליו לאחר שהובנה פעולת העדשה והרשתית (למרות שידוע לי משמיעה שנחקרה השפעת שימוש במשקפיים שהופכים את התמונה טרם כניסתה לעין-> לאחר תקופת הסתגלות, המוח הפך בחזרה את התמונה). לשאלתך, יש תאי עצב שונים (או נכון יותר לומר מבנים הממוקמים בקצות האקסונים) בעלי רגישות יחודית לכל מה שפירטתי: לחום, לקור וכן הלאה. לכל מבנה רגישות יחודית משלו (ראה en:category:Sensory receptors). הפרשנות לחיווי שלהם נעשית על בסיס האיזור במוח שמקבל את הדחפים העצביים המגיעים מהם. חיישן לחום בלשון יגיב רק לחום, אבל אם תחבר את האקסון שלו במוח למקום הלא נכון, המוח יטעה בפירוש האינפורמציה המגיעה ממנו (ויחשוב למשל שזבוב נחת על השפתיים). המוח הוא חוכמולוג גדול מאד ביצירת ההרגשה שיש לנו תמונה מלאה בזכות החושים שלנו (ע"ע הכתם העיוור). יוספוסשיחה 22:30, 5 ביוני 2007 (IDT)
חבר'ה, לא להסחף. לא כולם בעלי תואר שני במדעי הטבע. החלק הראשון הוא טוב ומשופע בקישורים. אני גם לא חושב שמדובר ב"מחקר ראשוני". ואולם השאלה של מלמד טעונה הבהרה. חגי אדלר 16:48, 6 ביוני 2007 (IDT)
אני למדתי על זה בקורס ביולוגיה כללית כבר לפני שלוש שנים. שיפות לשוני קל לא יזיק, אבל בהחלט אפשר להכניס את זה ל"הידעת?". ברוקולי 21:41, 6 ביוני 2007 (IDT)
תודה ליוספוס על התגובה המפורטת. נראה לי שצריך לכתוב את קולטן תחושתי (en:Sensory receptor) - מבחינתי, הפרט המפתיע הוא הספציפיות של הקולטנים. לגבי סוגיית המחקר המקורי - ניתן לנסח זאת כך: "ככל שידוע, אין קולטנים ייחודיים ל..." מלמד כץ 21:56, 6 ביוני 2007 (IDT)
אלא אם יש מישהו שרוצה לעשות את זה, אני מתנדב לתרגם את הערך מאנגלית. ברוקולי 22:19, 6 ביוני 2007 (IDT)
קדימה לעבודה. אנו מעוניינים להגדיל את מעגל תורמי הידעת?, ואתה ממש מוזמן. תודה. חגי אדלר 22:23, 6 ביוני 2007 (IDT)
ומקריאת ערכים אחרים של ברוקולי אני בטוח שהוא יעשה עבודה נהדרת. מלמד כץ 00:00, 7 ביוני 2007 (IDT)
גישה אחרת לאותו הידעת?:
אם כף ידך העטויה בכפפת לטקס תונח מתחת למים זורמים, תתפרש התחושה כרטיבות למרות שהיד תישאר יבשה! למרות מספרם העצום של קולטנים תחושתיים בעור האדם והתמחותם השונה ברגישות לשינויים במגע, בלחץ, בחום, בקור ואף לתנודות, ושל קולטנים אחרים בזיהוי נזק רקמתי ושליחת מסרים המתפרשים במוח ככאב, לא ידועים כל קולטנים אנושיים יחודיים לרטיבות או לרוח . אלו מתפרשים ככאלה על ידי המוח על סמך למידה.
נראה לי יותר קוהרנטי (על חשבון הדחפים העצביים והריכוז המשתנה של הקולטנים בעור) ועם הטיזר כבר בהתחלה (כולל סימן קריאה!), היה קצת קשה לכתוב את זה בסגנון לא מגדרי. יוספוסשיחה 23:43, 6 ביוני 2007 (IDT)
נראה טוב מאוד. מספר שאלות הבהרה:
  • מה זה קולטן שרגיש לשינוי במגע? האם זה לא נכלל בסוגים האחרים - למשל קולטנים שרגישים לשינויי לחץ?
  • האם יש קולטנים רגישים לתנודות או שזה פירוש של המוח?
  • מהם Hydroreceptors שמופיעים בערך האנגלי (en:Sensory receptor)?
  • האם קולטנים שונים רגישים לחום ולקור או שאלו אותם קולטנים?
  • את "קולטנים רגישים לכאב" יש לנסח אחרת. אולי משהו כמו: קולטנים שרגישים לנזק בעור/ברקמות והמוח מפרש את האות שהם שולחים ככאב.
מלמד כץ 00:00, 7 ביוני 2007 (IDT)
מצטערת, לי מפריע השימוש בסימן הקריאה. הרעיון מאוד מוצלח, אבל קשה לראות שזה קישור ולדעתי הרושם הצעקני בולט מדי. קטיפי 00:23, 7 ביוני 2007 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: למיטב הבנתי (ויקי האנגלית והספרות שנמצאת בביתי, ראה פירוט במקור השני של עצב), יש לא מעט סוגים של רגישות למגע (en:Mechanoreceptor): יש רגישות ללחץ, רגישות למגע אקטיבי, רגישות למגע פסיבי (אני לא יודע לציין בבטחון את ההבדל בינהם), חלקם מתמחים בנושא תפיסת מרקם וצורה ואחרים בתפיסת ריפרוף או ליטוף על העור.
תנודות זה ברמת הקולטן ולא ברמת המוח (למרות שאפשר להניח שתנודות מסוימות אנחנו תופסים ולא רק מרגישים)
על הידרורצפטורים לא שמעתי עד עכשיו ולפי גוגל מדובר בעניין יחודי לחרקים מסוימים
יש קולטנים ספציפים לחום ויש אחרים הספציפים לקור (למרות שלפעמים ימצאו קולטנים המגיבים לשניהם)
התיקון המסורבל לשיפוטכם ולעיבודכם. יוספוסשיחה 00:32, 7 ביוני 2007 (IDT)
קולטן שרגיש לשינוי במגע הוא מהסוג מכנורצפטור (סוג של קולטנים שרגיש לשינויי לחץ). הוא שונה מהברורצפטורים שהם חלק ממערכת הבקרה של מחזור הדם. לגבי רגישות לתנודות, אני לא זוכר שקראתי על קולטנים שזאת ההתמחות שלהם אבל באוזן, לדוגמא, יש כל מיני מבנים שצמודים אליהם קולטנים שאחראים לגלות שינויים בתנאי הסביבה. אם אני זוכר נכון, מדובר גם כן במכנורצפטורים. המוח מפרש הרבה דברים. הקולטן רק מעביר את המסר והנושא יותר מורכב מזה. תרמורצפטורים הם קולטנים שרגישים לקרינה תת אדומה, או חום לצורך העניין, וככה הם מבחינים בשינויי טמפרטורה. לגבי ההידרורצפטורים, לפי מה שקראתי בערך באנגלית מדובר בקולטנים שרגישים ללחות ככה שאני מניח שהם תת סוג של כמורצפטורים. ברוקולי 00:37, 7 ביוני 2007 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ע"פ en:Mechanoreceptor הקולטנים המכניים רגישים גם למגע, גם ללחץ וגם לוויברציות, כל אחד מסוגי הקולטנים בהתמחות שונה. ה-Hydroreceptors הם לא חלק מהקולטנים שבעור {ראו גם את en:Cutaneous receptor), ואני לא יודעת מה הם. ב-en:Thermoreceptor מסבירים על הבדלים מבניים בין קולטני חום וקור. ול-en:Nociceptor עדיף למצוא שם קצר יותר, שלא יסרבל את כל המבנה של הידעת? הזה. מישהו רצה קישור ולא קיבל? :) קטיפי 00:43, 7 ביוני 2007 (IDT)
הורדתי את סימן הקריאה בהתאם לבקשתה של קטיפי, ולהלן גרסה נוספת לאחר עריכה קלה. לדעתי זה נראה טוב כעת. הערה קטנה לדיון: אני די משוכנע שקולטנים רגישים לקרינה תת-אדומה לא נמצאים בגוף האדם (אולי אצל נחשים?), והקולטנים שרגישים לחום עושים זאת בדרך אחרת (אולי הולכת חום?). מלמד כץ 01:05, 7 ביוני 2007 (IDT)

אם כף ידך העטויה בכפפת לטקס תונח מתחת למים זורמים, תתפרש התחושה כרטיבות אף על פי שהיד תישאר יבשה. למרות מספרם העצום של קולטנים תחושתיים בעור האדם והתמחותם השונה ברגישות למגע, ללחץ, לחום, לקור ואף לתנודות, ושל קולטנים אחרים לזיהוי נזק רקמתי ושליחת מסרים המתפרשים במוח ככאב, לא מוכרים קולטנים אנושיים יחודיים לרטיבות או לרוח, ותחושות אלו מתפרשות, ככל הנראה, על ידי המוח על סמך למידה בלבד.

מעולה, רק שיש לי שאלה אחת בתור צופה מהצד בדיון: למה הכוונה בלמידה? זה מותיר את הקורא בסימן שאלה - כיצד המוח לומד מהי רטיבות? ירוןשיחה 01:08, 7 ביוני 2007 (IDT)
שאפו על השיפוץ (גורם לי להרגיש מסורבל). אולי חום משפיע על המבנה המרחבי של מולקולות מסוימות בקולטנים ואולי הוא משפיע על מהירותם של ריאקציות כימיות (קרי לא יודע), נדמה לי ששינוי במבנה המרחבי [בעקבות פגיעת פוטון] זה גם העיקרון מאחורי פוטורצפטורים. אין לי רעיון בקשר לתהיה של ירון, אולי יאלץ הקורא ללחוץ על הקישור ללמידה? יוספוסשיחה 01:29, 7 ביוני 2007 (IDT)
הערך תורגם. מה שכן, הוא צריך לעבור הכחלה מסיבית. ברוקולי 01:43, 7 ביוני 2007 (IDT)
בעוד אני עושה עבודה שחורה של שלשה שבועות העדרות מהידעת?, קם לנו פה דיון למופת כולל ערך זריז. כל הכבוד. לא לשכוח את הערך לטקס שאדום גם הוא. חגי אדלר 01:47, 7 ביוני 2007 (IDT)
אני ממש שמחה שחזרת! גם זהר בטח ישמח, הצקתי לו מלא בזמן העדרותך שיזיז קצת כל מיני תהליכים, מסכן. נעה 02:00, 7 ביוני 2007 (IDT)
כפפת PVC חד-פעמית
יופי של קטע הידעת ויופי של דיון עליו (: למיטב ידיעתי, חוויה דומה תתקבל גם מכפפת PVC דקה. אני מציע להוסיף את התמונה תמונה:Disposable nitrile glove.jpg של כפפת לטקס, להחליף את "בכפפת לטקס" ב-"בכפפת מנתחים" ולשקול הרחבה קלה של הערך כפפה. מה דעתכם? ליאור 05:28, 7 ביוני 2007 (IDT)
עדיין נראה לי מסורבל מדי. איך זה כשהמשפט הארוך מחולק לשניים? אה, ורימיתי קצת עם הלטקס. קטיפי 13:52, 7 ביוני 2007 (IDT)

אם כף ידך העטויה בכפפת לטקס תונח מתחת למים זורמים, תתפרש התחושה כרטיבות אף על פי שהיד תישאר יבשה. קולטנים תחושתיים בעור האדם מתמחים ברגישות למגע, ללחץ, לחום, לקור ואף לתנודות, וישנם כאלה האחראים לתחושת הכאב. למרות מספרם העצום של קולטנים אנושיים, לא מוכרים קולטנים יחודיים לרטיבות או לרוח, ותחושות אלו מתפרשות, ככל הנראה, על ידי המוח על סמך למידה קודמת בלבד.

הדיון מרתק, ההשתתפות ערה ולמדתי רבות. לא רוצה להיות "משבית שמחות" אבל מישהו בדק את הערכים אליהם אנו מפנים? אני בדקתי... 6 קצרמרים, בהם בני שורה אחת! שניים לשכתוב. אחד גדוש אדומים (טוב הוא חדש) ואחד בכלל "סיבון" קטן. האם זה תואם את המדיניות שלנו? מה עושים? אשמח לשמוע. חגי אדלר 18:09, 7 ביוני 2007 (IDT)
ביד (הגרוע מכולם אם אני לא טועה) אטפל בהמשך, אחרי שאצליח להגדיר לעצמי את המבנה והתוכן של הערך. יוספוסשיחה 18:40, 7 ביוני 2007 (IDT)
ואני חשבתי שמישוש הכי ברמה... חגי אדלר 19:02, 7 ביוני 2007 (IDT)
המוח הוא מקור בלתי נדלה לקטעי הידעת מרתקים, יום יבוא ונכתוב גם אותם. בינתיים, המוח וכל מערכותיו החושיות מחפירות ברמתן אצלנו. אני נמרח כבר קרוב לחודשיים עם גאולת מערכת הראייה ועוד היד עצלה. יוסי ושות' חרוצים יותר, אך לדעתי לא נגיע לרמה סבירה בתחום בטרם יצטרפו לשורותינו עוד כמה וכמה תורמים. זה מה יש ): ליאור 19:32, 7 ביוני 2007 (IDT)

משחקי כדורגל מאורגנים ביישוב העברי[עריכת קוד מקור]

משחקי כדורגל מאורגנים התקיימו ביישוב העברי החל מ-1928. מקרה מעניין ארע ב-1932, כאשר קבוצת המשטרה הבריטית, אלופת הליגה בשנה זו, התייצבה למשחק גמר הגביע מול הפועל חיפה. לאחר שחיפה הובילה 0-1, פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר נגדה. בתגובה, נטשו שחקני חיפה את המגרש, ובית הדין של ההתאחדות העניק נצחון טכני לקבוצת המשטרה. מקרה "דרמטי" אף יותר התרחש ב-1947. מכבי תל אביב הובילה על בית"ר תל אביב 2-3. בית"ר טענה לשער שוויון, ובמהומה שנוצרה חטף שחקנה יום טוב מנשרוב, שהיה גם מתאגרף מוכשר, את הגביע ונמלט. מכבי הוכרזה כזוכה, ואילו הגביע עצמו נמצא רק ב-1992. מלמד כץ 23:26, 23 במאי 2007 (IDT)

משעשע ביותר. יש סימוכין? חסר הערך יום טוב מנשריב. זהר דרוקמן - I♥Wiki
שני הסיפורים מופיעים בספר "ספורט 50" של משה לרר ויעשיהו פורת. מספר פרטים השלמתי בעזרת עיתון ספורט בן 10 שנים ששמרתי בין ניירותי. מלמד כץ 17:05, 24 במאי 2007 (IDT)
הנה קישור שמתאר את הסיפור השני. שמו של הגיבור שם הוא מנשרוב. אנסה לבדוק את האיות המדויק. מלמד כץ 17:08, 24 במאי 2007 (IDT)
הקטע מוצלח מאוד. יש טעם בערך על מנשרוב? יש מה לכתוב עליו בכלל? סתם עומרשיחה 17:18, 24 במאי 2007 (IDT)
זה יהיה קצת קשה למצוא חומר על מנשרוב, כך שאם אפשר לוותר עליו אני אשמח. מלמד כץ 17:21, 24 במאי 2007 (IDT)
לדעתי זה ערך מתבקש. אם אתה מתקשה למצוא חומר - נסה לפנות לעיתונאי "ספורט הארץ" עוזי דן, אשר פעם כבר עזר לי להציל ערך. אם אתה לא מנוי על "הארץ" (הכצעקתה?!) אשלח לך באי מייל את המייל שלו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:09, 30 במאי 2007 (IDT)
למי יש זמן לקרוא עיתונים :-) (פעם היינו מנויים ואז גילינו שערימת העיתונים שאנו רוצים לקרוא ולא מספיקים משתלטת על כל החדר אז הפסקנו...) אנא שלח לי את כתובתו. מלמד כץ 02:00, 30 במאי 2007 (IDT)
אריה, זה אחלה. מהסוג שיביא לנו תהילה בקרב אוהדי הספורט. את הסיפור על מנשרוב אני מכיר, וכאן, ערך עליו הוא חובה. (נצטרך לעמוד על המשמר מפני המחקנים...) מה קורה עם זה? חגי אדלר 17:09, 6 ביוני 2007 (IDT)
פניתי לעיתונאי עוזי דן, וגם הוא מאשר את הסיפור, אבל אין לו פרטים נוספים על האיש. הוא הבטיח לעדכן אותי אם ימצא משהו. מלמד כץ 17:11, 6 ביוני 2007 (IDT)
מצאתי איזה בדל מידע כאן. אגב, הביתרים טוענים שהגביע הוחזר עוד באותו יום (וראו גם כאן). אנסה לכתוב משהו. מלמד כץ 17:37, 6 ביוני 2007 (IDT)
אם זה נכון אין לנו ערך... חגי אדלר 18:14, 6 ביוני 2007 (IDT)
ידוע שמנשרוב חטף את הגביע ועשה הקפת נצחון. אם אני מבין נכון אז כאן הדעות חלוקות (ואת זה אפשר לכתוב בערך). רוב המקורות טוענים שהגביע נעלם והתגלה רק בשנות ה-90. הביתרים טוענים שהגביע הוחזר אחרי הקפת הנצחון, ונגנב ממועדון מכבי תל אביב. מלמד כץ 21:08, 6 ביוני 2007 (IDT)
אז את זה אפשר להכניס. ואם לעוזי דן אין - כנראה שפשוט אין ונוותר על הערך (אולי גם על השם?). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 20:49, 7 ביוני 2007 (IDT)
ניסיון נוסף:
משחקי כדורגל מאורגנים התקיימו ביישוב העברי החל מ-1928. מקרה מעניין ארע ב-1932, כאשר קבוצת המשטרה הבריטית, אלופת הליגה בשנה זו, התייצבה למשחק גמר הגביע מול הפועל חיפה. לאחר שחיפה הובילה 0-1, פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר נגדה. בתגובה נטשו שחקני חיפה את המגרש ובית הדין של ההתאחדות העניק נצחון טכני לקבוצת המשטרה. מקרה "דרמטי" אף יותר התרחש בגמר 1947; מכבי תל אביב הובילה על בית"ר תל אביב 2-3. בית"ר טענה לשער שוויון ובמהומה שנוצרה חטף שחקנה, יום טוב מנשרוב, שהיה גם מתאגרף מצטיין, את הגביע וערך "הקפת ניצחון". למכבי הוענק ניצחון טכני, ואילו הגביע עצמו נעלם, ומקומו לא ידוע עד היום. מלמד כץ 00:19, 8 ביוני 2007 (IDT)
חשבתי שהגביע כן התגלה. קיצצתי ותיקנתי קצת קישורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:54, 8 ביוני 2007 (IDT)
מלמד, סגור הנושא של גורל הגביע. חוץ מזה הערך מוכן. לדעתי כדאי לציין את שם השחקן מנשרוב ללא הפנייה. המילה "שחקנה" משאירה את הקורא עם טעם של "מה לא יודעים מי זה היה"? חגי אדלר 17:11, 8 ביוני 2007 (IDT)
הגביע התגלה בשנות ה-90, הצטלמו אתו, ואז הוא נעלם שוב, כך שמקומו לא ידוע. אולי הידעת? הזה יעודד את מציאתו מחדש... בכל אופן הוספתי שוב את שם השחקן. מלמד כץ 17:28, 8 ביוני 2007 (IDT)

אפקט קוריוליס[עריכת קוד מקור]

Low pressure system over Iceland.jpg

אפקט קוריוליס, הקובע שבמערכת ייחוס מסתובבת גופים סוטים מתנועה בקו ישר, הוא הגורם לצורה הספירלית של תנועת האוויר ליד שקע ברומטרי בכלל, ובסופה טרופית בפרט. בכל הנוגע לאוויר, האפקט גורם לכך שמצפון לקו המשווה של כדור הארץ גושי אוויר גדולים ינועו נגד כיוון השעון, בעוד שמדרום לו הם ינועו עם כיוון השעון. אולם, בניגוד לאמונה הרווחת, השפעת האפקט על כיוון ירידת המים בכיור היא שולית, וזו מושפעת מגורמים רבים ובראשם צורת הכיור.

סתם עומרשיחה
גדול!! לא יאומן כמה אנשים מאמינים לשטות הזו עם הכיור - אם נצליח לשכנע אחד מהם - דיינו. עשיתי הגהה קלה והוספתי מילה או שתיים. מלמד כץ 17:26, 10 ביוני 2007 (IDT)

מיקומן של חלליות הוויאג'ר[עריכת קוד מקור]

חללית וויאג'ר 2 שוגרה לפני אחותה וויאג'ר 1, ב-20 באוגוסט 1977 לעומת 5 בספטמבר 1977 (בהתאמה). עם זאת, מסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכת צדק.

סתם עומרשיחה 21:54, 30 באפריל 2007 (IDT)

חביב, אבל לא מרגש במיוחד, לדעתי. אולי יעזור חידוד הפאנץ'. תיקנתי קצת את הניסוח. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:04, 3 במאי 2007 (IDT)
הייתי מוסיף מידע לגבי פיוניר 10 ופיוניר 11 ומספר על האנומליה של פיוניר (en:Anomaly of Pioneer), אבל צריך לפחות להתחיל את הערך האנומליה. אני אוכל להרחיב מאוחר יותר. מלמד כץ 20:59, 5 במאי 2007 (IDT)
מה האנומליה של פיוניר (גם באנגלית אין על זה)? סתם עומרשיחה
זה מתואר ב-en:Pioneer anomaly. העניין הוא שאת המיקום של חלליות פיוניר (אבל לא את המיקום של חלליות וויאג'ר) ניתן לקבוע בדיוק גבוה. המדידה מראה שהן לא בדיוק במקום הנכון. השאלה היא אם תורת היחסות הכללית לא מדוייקת או שזאת טעות מדידה. אם תהיה מעוניין אז אני יכול לסרוק מאמר (די מקצועי) שיש לי ולשלוח לך. מלמד כץ 11:42, 6 במאי 2007 (IDT)
אני חושב שהערך האנגלי בהחלט ממצה את הנושא, בטח להידעת! חגי אדלר 23:14, 6 במאי 2007 (IDT)
בחייך, המאמר שיש לי בבית יותר טוב... רק צריך לוודא שהילדים לא עשו ממנו ציור :-) מלמד כץ 23:40, 6 במאי 2007 (IDT)
עומר, אתה הולך על זה? יש לקטע הזה פוטנציאל גדול. מלמד כץ 18:37, 12 במאי 2007 (IDT)
לפני שאני ניגש לכתוב את פיוניר 11 ואת האונמליה של פיוניר, שחיוניים להידעת הזה. אולי כדאי לשקול פשוט לכתוב על זה הידעת אחר, קישור של העובדות האלה נראה לי מלאכותי-משהו. גם סדרה אחרת וגם עניין אחר (עקיפה מול אי-דיוק). ואולי אפשר לשקול הרחבה בכיוון התנופה שהחלליות מקבלות מכוכבי הלכת. סתם עומרשיחה 01:23, 22 במאי 2007 (IDT)
החיבור יכול להיות כזה (והוא נסב סביב נושא המרחק מכדור הארץ): בוא נספר מי יצא קודם מכדור הארץ ומי מהם כבר עזב את מערכת השמש (או נקודות ציון אחרות) ואז נגיד שבחלליות פיוניר יש אפשרות למדוד את המיקום בדיוק גבוה, והמיקום שונה מהצפוי לפי תורת היחסות הכללית (בכמה? אני לא זוכר). בסוף כדאי לציין שכיום לא ידועה הסיבה לאנומליה ויש הטוענים שהיא מצביעה על כך שתורת היחסות הכללית לא מדויקת. מלמד כץ 02:12, 22 במאי 2007 (IDT)
עומר, מה עם הערכים והידעת שבא איתם? ערך זה יכול להיות מרתק מאין כמוהו. חגי אדלר 16:50, 6 ביוני 2007 (IDT)
עובד לפרקים. מתנצל שאין לי זמן, בגרויות... היום אני מקווה לכתוב את ההידעת עצמו ולהתקדם עם פיוניר 11. האנומליה תבוא בהמשך. סתם עומרשיחה 18:55, 7 ביוני 2007 (IDT)
הנה:
הדמיית אומן של החללית וויאג'ר.
על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכת צדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך התוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. יתכן שתופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, מצביעה על טעות בתורת היחסות הכללית, אך יכולים להיות הסברים פשוטים יותר כגון דליפת גז.
איך? האנומליה של פיוניר תבוא, כאמור, בהמשך. סתם עומרשיחה 02:57, 10 ביוני 2007 (IDT)
נראה מעולה. דרושה עוד טיפה הגהה. מלמד כץ 03:00, 10 ביוני 2007 (IDT)
אתה מהיר. 3 דקות. ועוד באמצע הלילה... סתם עומרשיחה 03:05, 10 ביוני 2007 (IDT)
הגהתי, והעברתי ל"מוכנים עם אדום". חגי אדלר 21:37, 12 ביוני 2007 (IDT)
בשטו"מ! סתם עומרשיחה 23:25, 26 ביוני 2007 (IDT)
התחלה טובה אך שתי שורות עדיין אינן משחררות את הערך מכאן... חגי אדלר 23:29, 26 ביוני 2007 (IDT)
ודאי שלא, הערך עוד בעבודה. אבל סוף-סוף התפניתי לזה וזה יהיה מוכן, בלי נדר, מחר-מחרתיים. סתם עומרשיחה 23:32, 26 ביוני 2007 (IDT)
שמתי בתבנית:הידעת? 7 ביולי - סדרה 2. חגי אדלר 23:40, 26 ביוני 2007 (IDT)

בני משפחה המשמשים כנשיא וכראש ממשלה במדינה דמוקרטית בעת ובעונה אחת[עריכת קוד מקור]

נשיא פולין, לך קצ'ינסקי, וראש הממשלה, ירוסלב קצ'ינסקי, הם תאומים זהים. זהו אינו המקרה הראשון שבו בני משפחה אחת משמשים כנשיא וכראש ממשלה במדינה דמוקרטית בעת ובעונה אחת. בין השנים 1994 - 2000 כיהנה צ'נדריקה קומרטונגה כנשיאת סרי לנקה, ואילו אמה, סירימאבו בנדרנאיקה, כיהנה כראש הממשלה.

עידו 23:36, 11 ביוני 2007 (IDT)

בתור אב לתאומים זהים איני יכול שלא לשבח את הידעת הזה באופן מיוחד :-) מלמד כץ 00:00, 12 ביוני 2007 (IDT)
מלמד, המידע הזה כשלעצמו יכול לשמש כהידעת :) עידו 08:47, 12 ביוני 2007 (IDT)

אינקובטור[עריכת קוד מקור]

Neonatal Jacoplane.jpg

החממית (אינקובטור) מסייעת לטיפול בפגים ותינוקות חולים על ידי הדמיית סביבתם הטבעית כעוברים ברחם אמם. עד שנות ה-70 גברה תפוצתם של אינקובטורים בבתי חולים בישראל. מגמה זו השתקפה בתרבות הרוק הישראלי, שהקדישה לאינקובטור שני שירים שונים בחצי עשור: הראשון של רמי פורטיס, אותו ביצע בשנת 1976 בליווי להקת תמוז והאחר של להקת הקליק משנת 1981. אינקובטור הוא גם אנגרמה של יואב קוטנר, ששימש עורך מוזיקלי בגלי צה"ל באותן שנים. מקור להתפתחות האינקובטורים - en:Neonatal Intensive Care Unit#Increasing technology. ביסוס לשיר של פורטיס - מומה. ביסוס לבלבול - קטע הידעת כושל שהתבסס על המידע השגוי מכאן. מה דעתכם? ליאור 19:03, 8 ביוני 2007 (IDT)

עדיף להסיר את הקטע על הבלבול. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:28, 8 ביוני 2007 (IDT)
החלפתי במשפט מעניין יותר, הנשען על אותו מקור שגוי ועל הערך יואב קוטנר. הוספתי את עורך מוזיקלי לרשימת המקצועות החסרים. ליאור 07:33, 9 ביוני 2007 (IDT)

אבעבועות שחורות[עריכת קוד מקור]

אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם בהיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, לאחר מסע חיסון אגרסיבי של ארגון הבריאות העולמי במחצית השניה של המאה ה-20. נגיפי המחלה נמצאים היום רק בשתי מעבדות מחקר, ויש החוששים שישמשו כנשק ביולוגי קטלני ודורשים להשמידם. החיסון למחלה נתגלה על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר ב-1796 והוא פיתח אותו מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על-ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, נקראים כיום החיסונים בלעז Vaccination, על-שם המילה הלטינית Vacca (פרה).

מה דעתכם? חגי אדלר 11:38, 14 ביוני 2007 (IDT)

מצויין. סתם עומרשיחה 13:18, 14 ביוני 2007 (IDT)
מסכים לחלוטין. אבל עד כמה שאני יודע, אבעבועות שחורות הודברה לחלוטין והיא קיימת היום רק במעבדות לצורכי מחקר. ראוי לבדוק את הנקודה הזאת. ברוקולי 13:22, 14 ביוני 2007 (IDT)
והרי זה מה שכתבתי... אתה רוצה להוריד את המילה "כנראה"? חגי אדלר 13:25, 14 ביוני 2007 (IDT)
הקטע יפה מאוד. הייתי מדגיש יותר את הנקודה ששטיימן העלה - המחלה בבני אדם הוכחדה לחלוטין, אבל יש חשש שהנגיפים שנמצאים במעבדות ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. ראו גם כאן. הערה נוספת: לא בטוח שכדאי להגיד שזאת המחלה הקטלנית ביותר - קשה לחשב כמה מתו מכל מחלה. מלמד כץ 16:18, 14 ביוני 2007 (IDT)
אכן, לדעתי כדאי להוריד את המילה כנראה. ואגב, אבעבועות שחורות היא בוודאי לא המחלה הקטלנית ביותר שיש. לפרטים: אבולה מארבורג. ברוקולי 16:39, 14 ביוני 2007 (IDT)
נראה לי שבקטלניות היתרה של האבעבועות השחורות הכוונה היא למספר המתים ולא לשיעור התמותה. סתם עומרשיחה 16:51, 14 ביוני 2007 (IDT)
המחלה הקטלנית ביותר מבחינת אחוזי קטילה היא כמובן כלבת, המוגדרת 100% תמותה לאחר הדבקות. בדיוק כרגע מתקיימת הצבעת מחיקה מטופשת על האישה היחידה אי פעם ששרדה. אבעבועות שחורות קטלה 300-500 מיליון אנשים (לא אמתתי את המספר) רק במאה ה-20, כך שאין ספק שהיא הקטלנית ביותר. כדאי אולי באמת לשפר את הניסוח. חגי אדלר 18:50, 14 ביוני 2007 (IDT)
ערכתי בהתאם להערות. חגי אדלר 19:00, 14 ביוני 2007 (IDT)
לכלבת אין 100% תמותה. יש טיפולים שעשויים להציל גם אחרי נשיכה. ברוקולי 22:18, 14 ביוני 2007 (IDT)
100% תמותה לאחר ההתפרצות. "הכלבת מוגדרת בספר השיאים של גינס כמחלה הקטלנית ביותר; אחוזי התמותה מרגע ההתפרצות מגיעים לכדי 100 אחוזים. ידוע רק על שישה מקרים של אנשים ששרדו את המחלה לאחר התפרצותה, חמישה מהם קיבלו חיסון לפני התפרצות המחלה. רק במקרה אחד, זה של גי'נה ג'יז, מדובר במי ששרדה את המחלה בלי לקבל חיסון מקדים. עד הצלתה, הטיפול היחיד שהיה היה ניתן רק טיפול תומך להקלת הסבל ולא היה ידוע כיצד לרפא את המחלה. נסיונות מאוחרים ליישם את הטיפול שניתן לג'יז נכשלו (נכון ל-2007)." חגי אדלר 22:22, 14 ביוני 2007 (IDT)
זה תלוי מתי נותנים את החיסון. אפשר כמובן לחסן נגד כלבת (בניגוד לאיידס, למשל), ולפעמים אפשר גם לנצח את המחלה גם אחרי ההדבקה. מה שכן, הטיפול חייב להינתן כמה שיותר סמוך לרגע ההדבקה אחרת, אכן יש 100% תמותה. בכל מקרה, אין כמעט סיכוי לצאת מזה בלי נזק עצבי כלשהו. ברוקולי 22:24, 14 ביוני 2007 (IDT)

סוסי המוסטנג[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם על זה? אותי ממש הפתיע. כרגע לא ערוך כלל, רק העתקתי ממוסטנג. הידעת? יהיה על כך שלא היו כלל סוסים באמריקה והאינדיאנים אמצו אותם.

סוסי המוסטנג הם סוסי-הפרא של צפון-מערב אמריקה.

המוסטנג הובאו לאמריקה במאה ה-16, על ידי הכובשים הספרדים. מוצאם מחצי האי האיברי ודמם תערובת של סוסים ברברים (צפון אפריקנים), ערביים ואנדלוסים. סוסי הפרא של היום, מוצאם בסוסים מבויתים אלה, שהביאו עימם הכובשים.

מיני הסוסים המקומיים של צפון אמריקה עצמה, נכחדו כ-10,000 שנים קודם לכן. על כן לא ראו האינדיאנים יושבי הארץ סוס מימיהם, עד בוא הספרדים. הם דימו את הרוכבים ליצורים אלוהיים. הספרדים אסרו על האינדיאנים לרכב על סוסים או לרכשם, אולם מבוקשם לא עלה בידם, והאינדיאנים אימצו במהרה את הסוסים כאמצעי התעבורה העיקרי שלהם, שילבו את הסוסים במיתולוגיה שלהם ופיתחו תרבות של לוחמים רכובים. חגי אדלר 22:59, 7 ביוני 2007 (IDT)

דווקא סיפור ידוע נדמה לי. אבל בכל זאת מעניין - יש לך רעיון כיצד למקד אותו? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:29, 7 ביוני 2007 (IDT)
חשבתי לשלב את זה עם הסיפור מהסרט הידלגו. אחד הסרטים המהממים בנושא סוסי המוסטנג. מה דעתך? חגי אדלר 23:37, 7 ביוני 2007 (IDT)
סוסי המוסטנג, סוסי הפרא של צפון-מערב אמריקה, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים של האינדיאנים ומהמיתולוגיה שלהם, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. מיני הסוסים המקומיים של צפון אמריקה עצמה נכחדו לפני כ-10,000 שנים, ורק עם הגעתם של הכובשים הספרדים חזרו הסוסים לאמריקה. סוסי הפרא של היום הם צאצאיהם של הסוסים המבוייתים שהובאו על ידי הספרדים.
הממ. יותר מדי "אמריקה", ולא מספיק מעניין, אבל זו רק ההתחלה. קטיפי 23:38, 7 ביוני 2007 (IDT)
כל ההתחלות קשות... מי שלא ראה את הסרט שיקרא את en:Hidalgo (film). כך נרויח הידעת? מגניב ומעניין וגם ערך על סרט מרשים פרי מקלדתו של זהר (כן, אני כבר מחלק עבודות...). חגי אדלר 23:49, 7 ביוני 2007 (IDT)
מעניין מאוד - לא הכרתי את הסיפור. אני מחכה לגרסה סופית, משום שיש עוד צורך בהגהה קלה. מלמד כץ 21:57, 9 ביוני 2007 (IDT)
נסיון שיפור:
סוסי מוסטנג בערבות יוטה

סוסי הפרא של ערבות אמריקה הצפונית, המוסטנג, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים האינדיאנים ומהמיתולוגיה שלהם, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. מיני הסוסים המקומיים של אמריקה נכחדו לפני כ-10,000 שנים, וסוסים מבוייתים הובאו ליבשת על ידי הכובשים הספרדים. לסוסי המוסטנג כוח סיבולת בלתי רגיל וזכור במיוחד הסוס הידלגו שזכה במרוץ מחוף לחוף ואף ניצח סוסים ערבים אצילים בתחרות חציית חצי האי ערב. עד ימינו ניתן למצוא סוסי מוסטנג בטבע במדינות כמו אוקלהומה, יוטה ומדינות המערב הפרוע.

עשיתי הגהה קלה. מבחינתי, זה מצוין. מלמד כץ 12:27, 15 ביוני 2007 (IDT)
מסתבר שיש בעיה עם הסיפור של הידלגו והמירוץ - הוא רק סיפור ([1] [2], למעשה, גם בוויקיאנגליש). קטיפי 22:15, 27 ביוני 2007 (IDT)
"רק סיפור" זו לא הגדרה נכונה. "סיפור במחלוקת" יהיה מדויק יותר. לאתר הזה, אותו חרשתי מיד לאחר שצפיתי בסרט, יש דווקא גרסה אוהדת. אפשר לשנות את הניסוח למשהו כמו "על פי המסופר בסרט הידלגו..." חגי אדלר 22:28, 27 ביוני 2007 (IDT)
לפי הקישור הראשון שהבאתי, האתר הזה הוקם ע"י התסריטאי של הסרט... קטיפי 22:58, 27 ביוני 2007 (IDT)
אפשר גם להוריד את המפשט הזה. ההידעת עדיין שווה. סתם עומרשיחה 23:48, 28 ביוני 2007 (IDT)
הורדתי והעברתי למוכנים. חגי אדלר 23:58, 28 ביוני 2007 (IDT)

הנס ברינקר[עריכת קוד מקור]

קטע בוסרי שעשוי לדרבנכם להכחיל את הערכים המתאימים:

המשל על הילד ההולנדי שסתם פירצה בסכר באצבעו מקורו בספר הילדים האמריקאי הנס ברינקר (en) משנת 1865. פסלים לזכרו של הילד הבדוי הוצבו ב"עיירת הולדתו" ספארנדם (en) ובעיר הממוזערת מדורודם. לעומת זאת, בשיטפון הים הצפוני ניצלו רבבות תושבי העיירה ההולנדית ניברקרק (en) כשפירצה בסכר סמוך נסתמה על ידי ספינה שהושטה לתוכה.

ליאור 11:41, 20 באפריל 2007 (IDT)

מעניין, בדיוק קראתי את הערך הזה בשבוע שעבר. לדעתי מעשהו של הקפטן היה מעשה גבורה עילאי, שהרי אם היה שם האוניה בזווית לא מתאימה, היה נסחף דרך הפירצה. הבעייה... אדומים. חגי אדלר 19:52, 20 באפריל 2007 (IDT)
השיטפון הוא הערך הראשון שתרגמתי לעברית ויצטרך טיפול 10,000 מתישהוא. אני סקרן לראות מתי יכחילו את ברינקר וניברקרק ללא התערבותי. ואם לא תרצו, אגדה היא ותישאר אגדה. ליאור 21:08, 20 באפריל 2007 (IDT)
הרעיון טוב, זקוק לקצת שינוי בניסוח ולהכחלה. לגבי העיירה אני חושב שהאיש שלך הוא דרור או אולי רותם, שלאחרונה חזרה מהולנד והתאהבה בה קשות. לגבי השאר, מדוע שלא תכחיל בעצמך? אם תרצה אשמח לעבור על הערך שלך (אבל תזכיר לי בדף השיחה שלי). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:50, 22 באפריל 2007 (IDT)
קבענו: אם וכאשר יוכחלו שתי העיירות, אכחיל את הנס ברינקר. אבל לא לפני שאסיים את שתי העריכות הדחופות לאללה שאני דוחה בעצלותי. בזמנך החופשי, זרוק מילה על כך לרותם יחד עם ד"ש ממני. לילה טוב, ליאור 22:20, 22 באפריל 2007 (IDT)
אם זה לא מתקדם, אני מארכב עד שמישהו יכתוב את הערכים. חגי אדלר 04:34, 9 במאי 2007 (IDT)
אין מענה... חגי אדלר 19:14, 11 במאי 2007 (IDT)
ליאור, לא זכור לי שקטע זה הוגדר "מוכן" ורק הקישורים האדומים חסרים. הוא הושמט מחוסר עיניין בדיון. חגי אדלר 17:39, 8 ביוני 2007 (IDT)
לי זכור שארכבת אותו כי לא נכתבו הערכים על שתי העיירות, שהגדרתי כתנאי לכתיבת הנס ברינקר. הזהרת שתארכב אם לא יוכחלו ועמדת בדברך. ליאור 17:46, 8 ביוני 2007 (IDT)
בסדר... אז לפחות תערוך אותו ותוציא מסטטוס של "קטע בוסרי" כדי שנדע שבאמת נדרש רק להכחיל את הערכים. חגי אדלר 17:52, 8 ביוני 2007 (IDT)
הו, מסתבר שלא קיים ערך גם על עיירה. זוהר ודאי ישפר את הנוסח הממוקשר להלן. כשכר טירחה, אוסיף מיד הצעה לקטע נוסף (: ליאור 18:19, 8 ביוני 2007 (IDT)
המשל על הילד ההולנדי שסתם פירצה בסכר באצבעו מקורו בספר הילדים האמריקאי הנס ברינקר (en) משנת 1865. פסלים לזכרו של הילד הבדוי הוצבו בעיירת הולדתו ספארנדם (en) ובעיר הממוזערת מדורודם. לעומת זאת, בשיטפון הים הצפוני ניצלו רבבות תושבי העיירה ההולנדית ניברקרק (en) כשפירצה בסכר סמוך נסתמה על ידי ספינה שהושטה לתוכה.
אהמ אהמ אהמ!!! ניסוח אפשרי אחר:
הנס ברינקר סוכר את הפירצה באצבעו
מקור המשל על הילד ההולנדי שסתם פירצה בסכר באצבעו בספר הילדים האמריקאי הנס ברינקר (en) משנת 1865. פסלים המתארים את הילד הבדוי הוצבו בעיירה בה כביכול נולד, ספארנדם (en) ובעיר הממוזערת מדורודם. ב-1953 ניצלו רבבות תושבי העיירה ההולנדית ניברקרק (en) מתוצאות שיטפון הים הצפוני כשפירצה בסכר סמוך נסכרה זמנית על ידי ספינה שהושטה לתוכה.
ואפשר לוותר על הקישור לעיירה. במקום זאת כדאי לקשר למיניאטורה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:32, 8 ביוני 2007 (IDT)
הוספתי. חגי אדלר 19:45, 8 ביוני 2007 (IDT)
יפה מאוד. לדעתי אפשר לוותר על ערך לאחת העיירות או לחילופין לגייס מומחים להולנד (אולי רותם?) מלמד כץ 22:02, 9 ביוני 2007 (IDT)

טורגהאטן[עריכת קוד מקור]

Norway torghatten.jpg

אם מישהו מכיר מקום שדומה לטורגהאטן, או קשור לטרולים, אולי אפשר לבשל משניהם קטע הידעת נאה. פשוט חבל לי שטורגהאטן מיותם כל כך, אפילו שהוא קצר. ליאור 22:23, 30 ביוני 2007 (IDT)

לא צריך מקום דומה. הערך + עידן הקרח + הטרולים כבר מביא תוצאה יפה. תן ניסוח ראשוני ונתקדם משם. חגי אדלר 06:08, 2 ביולי 2007 (IDT)
Torghatten im Februar 2005.jpg
קו החוף של נורווגיה משופע בעמקים קרחוניים תלולים המכונים פיורדים. אלה נוצרו במהלך עידן הקרח האחרון כאשר קרחונים גדשו ערוצי נחלים ושחקו בהדרגה את דפנותיהם. במקרה ידוע שחקו הקרח והמים את הסלעים במרכז ההר, בעוד שכבת הסלע הנוקשה יותר בפסגת ההר עמדה בפרץ. כך התעצב הר טורגהאטן - 'הכובע המחורר' בנורבגית - שמראהו המרהיב שימש השראה לעלילה במיתולוגיה הנורדית. על פי האגדה, החור נוצר על ידי הטרול הסטמאנן כאשר רדף אחר העלמה היפהפייה לקמויה. הסטמאנן הבין שלא יוכל להשיג את נערת חלומותיו ושלח לעברה חץ. מלך הטרולים סומנה השליך את כובעו במסלול החץ והציל את חיי הנערה. אז הנץ השחר והכובע הפך להר מחורר במרכזו.
וכמובן שכדאי לקצר נוסח ראשוני זה. ליאור 07:16, 2 ביולי 2007 (IDT)
הגבול שלנו 90 מילים. תתחיל לקצר איזה 15... חגי אדלר 09:11, 2 ביולי 2007 (IDT)
לתומי חשבתי שמלאכתי תעשה בידי אחרים. פעם אחרונה שאני מציית כך להוראות: ליאור 14:28, 2 ביולי 2007 (IDT)
קו החוף של נורווגיה משופע בעמקים קרחוניים תלולים המכונים פיורדים. אלה נוצרו במהלך עידן הקרח האחרון, כאשר קרחונים גדשו ערוצי נחלים ושחקו בהדרגה את דפנותיהם. כך התעצב גם הר טורגהאטן - 'הכובע המחורר' בנורבגית - ששימש השראה לעלילה במיתולוגיה הנורדית. הסלעים במרכז ההר נשחקו, בעוד שכבת הסלע הנוקשה יותר בפסגתו עמדה בפרץ. על פי האגדה, החור נוצר על ידי חץ ששלח הטרול הסטמאנן, לעבר העלמה היפהפייה לקמויה שנמלטה מפניו. מלך הטרולים סומנה השליך את כובעו במסלול החץ והציל את חייה. אז הנץ השחר והכובע הפך להר מחורר במרכזו.
חגי, אם הגבול הוא 90 מילים אז העף מבט על הההידעת של היום. הוא ארוך מדי. בברכה, סתם עומרשיחה 15:51, 2 ביולי 2007 (IDT)
אתה צודק. גם בו יש לקצץ 10-15 מילים. חגי אדלר 18:27, 2 ביולי 2007 (IDT)
הוספתי לערך קישורים נוספים, והעברתי אותו למוכנים. חגי אדלר 16:32, 4 ביולי 2007 (IDT)

טובאלו[עריכת קוד מקור]

אני בטוח שבערך הזה ובדף השיחה שלו יש חומר להידעת? נחמד...

(הערה: אם אני לא טועה קראתי איפשהוא שכל מדינה החברה באו"ם צריכה לשלם דמי חברות שנתיים וההכנסות ממכירת השימוש בסיומת משמשות את ממשלת טובאלו לשלם את דמי החברות לאו"ם)

גרודה 15:53, 5 ביולי 2007 (IDT)

נסיון ראשון:
אכלוסיית מדינת טובאלו גדולה רק מאכלוסיית הוותיקן, נתון זה גורם תוצר המקומי הגולמי שלה להיות נמוך ביותר. כשרצתה המדינה להצטרף לאו"ם, מהלך שעולה כ-100,000 דולרים אמריקנים, היא החליטה למכור את סיומת האינטרנט שלה .tv לחברות מסחריות, בגלל מחשבה שסיומת זו תהיה מבוקשת כי היא מהווה גם קיצור של המילה טלוויזיה באנגלית (Television). כיום מקבלת ממשלת טובאלו כמיליון דולרים לרבעון עבור הסיומת, חלק מרכזי ביותר בתקציב המדינה. בברכה, סתם עומרשיחה 17:54, 5 ביולי 2007 (IDT)
יפה מאוד. אריה מלמד כץשיחה 19:29, 5 ביולי 2007 (IDT)
בהתאם לen:List of countries by population בנאורו יש אוכלוסייה קטנה יותר. אולי כדאי למצוא ניסוח פחות מחייב של המשפט הראשון. אריה מלמד כץשיחה 19:35, 5 ביולי 2007 (IDT)
לפי ספר העובדות העולמי, נכון ליולי 2007: נאורו=13,258, טובלו=11,992. כדאי שהאנגלים יקחו מקוסטלו את בוט העדכון שלו...
הנה גרסה משופצרת:
מפת טובאלו
אוכלוסיית מדינת טובאלו היא הקטנה בעולם, להוציא הוותיקן, ולכן בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ביותר. כשרצתה טובאלו להצטרף לאו"ם, התברר שהעלות היא כ-100,000 דולרים אמריקנים ופרנסי המדינה החליטו למכור את סיומת האינטרנט האטרקטיבית שלה .tv לחברות מסחריות או יחידים. ההנחה היתה שסיומת זו תהיה מבוקשת היות והיא גם קיצור של המילה טלוויזיה באנגלית (Television). ואכן, כיום מקבלת ממשלת טובאלו תמלוגים של כמיליון דולר לרבעון עבור סיומת האינטרנט, סכום המהווה חלק מרכזי ביותר בתקציב המדינה. חגי אדלר 19:59, 5 ביולי 2007 (IDT)
שיפצרתי טיפה. נעה 20:30, 5 ביולי 2007 (IDT)

נמל התעופה המלך פאהד[עריכת קוד מקור]

שטחו של נמל התעופה הגדול בעולם, נמל התעופה המלך פאהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, גדול במעט משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו. למעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. למרות שלנמל התעופה שני מסלולי המראה מקבילים שאורכם 4 קילומטרים ומרוחקים זה מזה כמעט שלושה קילומטרים, מרבית השטח איננו מנוצל והוא מדבר שומם.

(ע"פ: w:en:King Fahd International Airport - פסקת הפתיחה). קומולוסשיחה 11:31, 18 ביוני 2007 (IDT)

מצוין - קצר וקולע. רק נשאר להכחיל את הערך. קומולוס - זה עליך? מלמד כץ 14:00, 18 ביוני 2007 (IDT)
הכוונה לשטח הכולל של כל הקומות, ולא לשטח הקרקע - אני צודק? אם זה כך אז רצוי לציין זאת על מנת שלא יתבלבלו. מלמד כץ 14:13, 18 ביוני 2007 (IDT)
אין מצב בעולם! זהו שטח כל שדה התעופה. אני מוודא עכשיו שהידעת? הזה נכון. חגי אדלר 00:19, 19 ביוני 2007 (IDT).
וידאתי והוספתי קצת נופך. חגי אדלר 00:49, 19 ביוני 2007 (IDT)
שמע, אני אפילו לא יודע מה גודל בנין הטרמינל. לדעתי הכוונה לשטח הקרקע. חברה, סחטיין על ההענות, ערך נמל התעופה עלי (בלי נדר לגבי מועד המסירה). מישהו יצטרף לכתוב את קטיף. קומולוסשיחה 00:51, 19 ביוני 2007 (IDT)
לפי תמונת הלוויין - בכל זאת בחריין יותר גדולה, אבל ראיתי איפה שהוא שיש בשדה הזה 6 קומות, כולל חניון תת-קרקעי ענק. אני לא רואה איך בלי להחשיב את כל הקומות מגיעים ל-780 קמ"ר. תקנו אותי אם אני טועה. מלמד כץ 02:52, 19 ביוני 2007 (IDT)
זה שטח כל השדה כולל השטחים המוקצים שלעולם לא ישתמשו בהם. להערכתי, לפי התמונות, אולי משתמשים שם ב-50 קמ"ר... חגי אדלר 03:58, 19 ביוני 2007 (IDT)
ברור שמדובר בעתודות קרקע אדירות שברובן לא נעשה שימוש. זה קוריוז. בכל מקרה, כתוב בערך האנגלי ששטחו של הטרמינל ~350,000 מ"ר. זה פחות מקמ"ר אחד. גם אם תכפיל בשש, זה לא משהו משמעותי ביחס ל-780. קומולוסשיחה 17:26, 19 ביוני 2007 (IDT)
צר לי, אבל אם זה שטח לא מנוצל אז אני לא רואה טעם להוסיף את הידעת הזה. מלמד כץ 17:57, 19 ביוני 2007 (IDT)
למה? אפילו בתור קוריוז זה טוב. גם אם מדובר בשטח היעודי של שדה התעופה - זה עדיין מאוד גדול, גם לשטח יעודי. סתם עומרשיחה 02:06, 20 ביוני 2007 (IDT)

אולי אפשר ללכת על מתחם גדול אחר? מטווח ווייט סאנדס תופס כתשעת אלפים קמ"ר, שזה בערך מדינת ישראל בלי הנגב. אני מניח שיש לפחות איזה מאה מדינות קטנות יותר. או אולי מתחם קטן יותר מווייט סאנדס ומנוצל יותר מהמלך פאהד? מישהו יודע מה הנמל הגדול ביותר? ליאור 05:24, 20 ביוני 2007 (IDT)

נמלים אינם כה גדולים. נמל רוטרדם שהיה 30 שנה העמוס ביותר, הוא רק 100 קמ"ר. כסף קטן. חגי אדלר 05:40, 20 ביוני 2007 (IDT)
אני מציע להשאר עם הידעת? המקורי, למרות שברור שזו הקצאת שטח מעבר למה שנחוץ. חגי אדלר 04:59, 25 ביוני 2007 (IDT)
אני לא רואה טעם לכתוב על שטח לא מנוצל של נמל התעופה. מלמד כץ 12:40, 30 ביוני 2007 (IDT)
אני בעד לציין שמדובר בשטח יעודי תוך כדי הבעת התפעלות מגודלו, שהרי גם הקצאת שטח יעודי גדול כל-כך זה דבר שלא הולך ברגל. בברכה, סתם עומרשיחה 21:03, 30 ביוני 2007 (IDT)
לא נראה שזה מתקדם. חגי אדלר 06:03, 2 ביולי 2007 (IDT)
סבלנות. אני אתרגם את הערך. פרה פרה. קומולוסשיחה 13:25, 2 ביולי 2007 (IDT)
הכחלתי את קטיף (סעודיה). קומולוסשיחה 19:08, 3 ביולי 2007 (IDT)
מבחינתי זה הידעת? בסדר, אבל שכנע את מלמד... חגי אדלר 19:11, 3 ביולי 2007 (IDT)
לדעתי יש יותר אנשים שבעד הקטע הזה. בברכה, סתם עומרשיחה 20:09, 3 ביולי 2007 (IDT)
הקטע הוכחל למשעי, ושופר בקישורים נוספים. אני מבקש לשקול מחדש. קומולוסשיחה 15:29, 4 ביולי 2007 (IDT)
לפי הערך שהיטבת לתרגם, השטח הבנוי בנמל התעופה עולה על שטחה של קריית הוותיקן. אולי נציין את זה ושלום על ישראל? ליאור 15:38, 4 ביולי 2007 (IDT)
אפשר, אבל הייתי שם דגש יותר על השטח המוקצה הכללי (המגוחך בגודלו). הייתי בותיקן, ולדעתי יש עוד הרבה מבנים בעולם ששטחם הבנוי גדול מזה של המדינה הקטנה בעולם. הופה, אני צריך להוסיף את זה לדף המשתמש שלי. חבל שהוא בחופש. קומולוסשיחה 15:46, 4 ביולי 2007 (IDT)
ביקשתי גם מזהר לחוות את דעתו. אני נגד קריית מוצקין... חגי אדלר 16:33, 4 ביולי 2007 (IDT)
לבקשת חגי, דעתי: הייתה לנו תבנית על פפי השני, שיש חילוקי דעות לגבי אורך שלטונו. חוקרים מסוימים אומרים שנמשך 94 שנים ולכן היה המונרך ששלט במשך הזמן הארוך ביותר. חוקרים אחרים שמביאים עדויות משכנעות יותר מדברים על 64 שנים (נדמה לי שזה המספר), דבר שעדיין שומר על המעמד אבל פחות מרשים. במקור התבנית דיברה על המספר המרשים יותר עם סיוג כי מדובר בהשערה אחת, אך כיום שתיהן מוזכרות בה, וכך לדעתי עדיף.
אני חושב שאפשר לכתוב תבנית בנושא זה בסגנון "שדה התעופה פאהד הוא מהגדולים בעולם. שטחו הבנוי הוא אף גדול יותר משטחה של (הכניסו שם מדינה/אזור/עיר כרצונכם). זאת ועוד, לרשות שדה התעופה שטח עצום להתרחב לפי צורכו, העולה אף על זה של מדינת בחריין השכנה." בקיצור - היו נאמנים למציאות והשארו רציניים, אבל זה לא אומר שהקוריוז לא קיים.
ועוד תגובה להערה שעלתה כאן, על אף שהסרתי עצמי לעת-עתה מהמערכת: במיזם הזה לא מומלץ להתחיל בספירת קולות, ובמקום זה צריך להמשיך בדרך בה צעדנו עד כה - מתחשבים בדעות כולם ומגיעים למסקנה בדיון; היה ולא הגענו למסקנה, כנראה שלא נגיע ועוברים לדיון הבא. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 17:21, 4 ביולי 2007 (IDT)
הרעיון של זהר מצוין. אריה מלמד כץשיחה 18:20, 4 ביולי 2007 (IDT)
גם אני בעד. בברכה, סתם עומרשיחה 19:36, 4 ביולי 2007 (IDT)
כנ"ל. נעה 19:37, 4 ביולי 2007 (IDT)
כולם בעד, אבל מישהו כותב את זה...? חגי אדלר 11:41, 5 ביולי 2007 (IDT)
אני חושב שהניסוח של זהר הופך את זה ללא מעניין. מציע את הניסוח המופיע בראש דיון זה, שמצד אחד איננו מתלהם ומצד שני מציג עובדות - השטח הוא אכן שטחו (השטח שלו). קומולוסשיחה 16:11, 6 ביולי 2007 (IDT)
צריך להעלות את התמונה שהוספתי. חגי אדלר 19:46, 6 ביולי 2007 (IDT)
לויקישיתוף, אם אפשר. קומולוסשיחה 19:48, 6 ביולי 2007 (IDT)
מצאתי דיון קצת דומה כאן. בכל אופן, הקורא לא ירגיש בנוח אם לא נאמר בפירוש שזה שטח לא מנוצל. במאמר מוסגר: יש כל כך הרבה פרטים מעניינים על שדות התעופה שאני לא בטוח שאנו צריכים להתעסק דווקא בשדה התעופה הזה. אריה מלמד כץשיחה 20:08, 6 ביולי 2007 (IDT)
אני אשמח לשמוע הצעות חלופיות. קומולוסשיחה 21:33, 6 ביולי 2007 (IDT)
אני בעד ההצעה הנוכחית. בברכה, סתם עומרשיחה 20:38, 7 ביולי 2007 (IDT)
להוסיף נופך...

14. Kevin Says: March 29th, 2007 at 2:10 am I was stationed there from Aug 10, 1990 - April 24, 1991. I probably was one of the 1st Americans ever in that tower. This airport was state of the art in 1990. There were A-10’s, C-141’s. C-5’s. F-15/16’s there along with civilian aircraft. Patriot Missile batteries were also deployed. I remember several SCUD alerts and some flying right over KFIA. SOCCENT was stationed at the airport along with USAF. חגי אדלר 07:43, 8 ביולי 2007 (IDT)

צריך לסגור את זה. הנה הצעה:

שטחו של נמל התעופה הגדול בעולם, נמל התעופה המלך פאהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, גדול במעט משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו. למעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. למרות שלנמל התעופה שני מסלולי המראה מקבילים שאורכם 4 קילומטרים ומרוחקים זה מזה כמעט שלושה קילומטרים, מרבית השטח איננו מנוצל והוא מדבר שומם. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שימש השדה כבסיס אמריקני קדמי למטוסי קרב, מטוסי תובלה וסוללות טילי פטריוט. חגי אדלר 20:54, 11 ביולי 2007 (IDT)

אני בעד. בברכה, סתם עומרשיחה 09:47, 11 ביולי 2007 (IDT)

שפות אוסטרונזיות[עריכת קוד מקור]

כמו בשפות אוסטרונזיות רבות, גם בשפת טוק פיסין, אחת השפות הרשמיות בפפואה גינאה החדשה, שנוצרה משילוב של אנגלית, גרמנית ומספר שפות מקומיות בתקופת הקולוניאליזם, ישנם שני ביטויים לגוף ראשון רבים: אחד כולל את האדם אליו מדברים (אנחנו - אני ואתה), והשני אינו כולל (אנחנו - אני והוא, בלעדיך). איך? בברכה, סתם עומרשיחה 18:09, 12 ביולי 2007 (IDT)

זה רק אני או שמת פה? בברכה, סתם עומרשיחה 20:17, 12 ביולי 2007 (IDT)
אני ואתה. הקישורים מאלפים, וחלק מהם פעם ראשונה אצלנו. לטעמי הפנץ' קצת חלש. חגי אדלר 01:09, 13 ביולי 2007 (IDT)
היי גם אני כאן! אני מסכימה עם חגי ומציעה תחרות מי מצליח להגיד את ההידעת הזה הכי מהר בלי להתבלבל. נעה 01:42, 13 ביולי 2007 (IDT)
אגב, אם רוצים לעשות זאת מעניין אפשר להוסיף (לא בטוח במספרים, אבל זה קרוב, צריך לבדוק בדיוק): בפפואה מדברים כ-800 שפות שונות שהן כ-10% מכלל השפות בעולם. נתון מדהים בהתחשב בעובדה שאוכלוסיית האי היא רק 0.08% מאוכלוסיית העולם. אפשר גם לתת הסבר למה זה קרה - אני משאיר לך למצוא... חגי אדלר 01:55, 13 ביולי 2007 (IDT)
לא פחות מ-820 שפות שונות, אוכלוסייתה המצומצמת - פחות מ-6 מיליון איש, זה מהערך העברי. בערך האנגלי כתוב שהבידוד שנוצר בגלל השטח ההררי המפריד בין קבוצה אחת לאחרת, יצר עד לאחרונה מצב בו קבוצה לא מודעת לנוכחותה של קבוצה שכנה, אף שזו שוכנת מרחק קילמוטרים בודדים ממנה. נעה 02:39, 13 ביולי 2007 (IDT)
הנתון הזה נחמד, אבל נראה לי שצריך לעשותו הידעת נפרד. אני לא רואה אותם משתלבים, זה יצא פחות טוב. ומה עם הקטע הזה? לדעתי הפאנץ' מצוין, יוצא להזכיר אותו בהמון מקומות (יחד עם המה-נשמע-שלא-צריך-לענות-עליו בסינית). בברכה, סתם עומרשיחה 10:28, 13 ביולי 2007 (IDT)
עוד אנשים? בברכה, סתם עומרשיחה 16:08, 13 ביולי 2007 (IDT)
יליד מהרמות הדרומיות של פפואה גינאה החדשה

כמו בשפות אוסטרונזיות רבות, גם בשפת טוק פיסין, אחת השפות הרשמיות בפפואה גינאה החדשה, שנוצרה משילוב של אנגלית, גרמנית ומספר שפות מקומיות בתקופת הקולוניאליזם, ישנם שני ביטויים לגוף ראשון רבים (אנחנו): אחד כולל את האדם אליו מדברים (אני ואתה), והשני אינו כולל (אני והוא, בלעדיך). בפפואה גינאה החדשה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסייתה המצומצמת, הכוללת כ-5.5 מליון איש, דוברת לא פחות מ-820 שפות שונות, כ-10% מכלל השפות המדוברות בעולם.
הוספתי וערכתי קצת, נעה 19:13, 13 ביולי 2007 (IDT)

גם אני. צריך להוסיף כותרת לתמונה. קצת לא ברור ההקשר של הטרוגניות מצומצמת. חגי אדלר 19:37, 13 ביולי 2007 (IDT)
נכון, הורדתי. נעה 19:40, 13 ביולי 2007 (IDT)

האיקו[עריכת קוד מקור]

קברו של יוסה בוסון - משורר האיקו מפורסם

האיקו היא סוגת שירה שמקורה ביפן המסורתית וזוכה לאחרונה לעדנה מחודשת. האיקו מפורסמת בנוקשות כלליה וקוצרה. שיר האיקו חייב להיות בן 17 הברות שיתחלקו על פני שלוש שורות בצורה 5-7-5. באופן מפתיע ובלתי תלוי, השורה הראשונה של קריאת שמע מצייתת למשקל שירי ההאיקו לפי החלוקה "שמע ישראל/אדוני אלוהינו/אדוני אחד". בגלל קוצרו של שיר ההאיקו, גרסתו העברית, קימו, מכילה מעט יותר הברות, והיא בנויה בצורה 10-8-6. איך? בברכה, סתם עומרשיחה 00:57, 11 ביולי 2007 (IDT)

את זה בטוח אף אחד אינו מכיר... צריך להוסיף קישורים ולנסח שלא ישמע כאילו כותבי שמע ישראל בנו את המשפט לפי הייקו... חגי אדלר 01:09, 11 ביולי 2007 (IDT)
שיניתי את כל ההייקו=>האיקו, כי זה שם הערך. אולי אפשר להוסיף גם משהו על סונטה? 4-4-3-3 אם אינני טועה, חריזה, 14 שורות, זה משהו שקצת יותר קרוב לשירה העברית. נעה 21:26, 11 ביולי 2007 (IDT)
זה יעשה את הקטע ארוך מדי וימסמס את הפאנץ' על קריאת שמע. בברכה, סתם עומרשיחה 00:51, 12 ביולי 2007 (IDT)
הפאנץ' על קריאת שמע נחמד (אם כי לא בדקתי אותו), אבל חשוב להבין שזה צירוף מקרים. ראה הקטע על הנשיאים... חגי אדלר 00:59, 12 ביולי 2007 (IDT)
אין בעיה לבדוק את זה, פשוט ספור הברות. ניסיתי להבהיר את זה עוד קצת. בברכה, סתם עומרשיחה 12:28, 12 ביולי 2007 (IDT)
ומה עם זה? (אני בעד באופן לא מפתיע. עוד מישהו?) בברכה, סתם עומרשיחה 22:52, 14 ביולי 2007 (IDT)
שפרתי קצת והוספתי תמונה. חגי אדלר 08:11, 15 ביולי 2007 (IDT)

עונש מוות לחיילים[עריכת קוד מקור]

במהלך מלחמת העולם השניה היה מקובל לאיים על חיילים בעונש מוות כדי לדרבנם להילחם. בזמן המצור על סטלינגרד הוציאו הסובייטים להורג כ-13,500 מחייליהם באשמות שונות ומשונות. באחת היחידות ההונגריות שנלחמה נגד הסובייטים, נשפט חייל למוות בגלל שביקר את חברו בלי רשות. לאחר שהתחנן החייל על חייו, הומר עונשו בשמונה שעות שמירה. (מקור: א' ביוור, סטלינגרד, עמ' VII ועמ' 69) איך? בברכה, סתם עומרשיחה 01:15, 15 ביולי 2007 (IDT)

כל מי שראה את הסרט "אויב בשער" מדע לכך. מעניין איך מישהו ספר אותם בדיוק... הקטע עצמו אחלה, אם באמת המספר מופיע שם. חגי אדלר 07:55, 15 ביולי 2007 (IDT)
המספר מופיע. אולי אני מסגיר בורות תרבותית אבל לא ראיתי את "אויב בשער"... בברכה, סתם עומרשיחה 13:04, 15 ביולי 2007 (IDT)
קח אותו בספריית הוידיאו. מומלץ לדעתי. קרא גם על וסילי זייצב
IMDB Logo 2016.svg "אויב בשער", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) חגי אדלר 23:08, 19 ביולי 2007 (IDT)

מלכי ירדן[עריכת קוד מקור]

טלאל מלך ירדן החל לטעון כי הוא חתול לאחר שעלה לשלטון ב-1951. הוא המשיך לטעון כך במשך 11 חודשי מלוכתו, עד שאובחן כסובל מסכיזופרניה ונשלח למוסד לחולי נפש. את כסאו ירש בנו הבכור חוסיין, שניצל מלא פחות מ-12 נסיונות התנקשות בחייו. כשהיה בן 15 בלבד, עוד לפני שהוכתר למלך, ניצל ממוות כאשר קליע שנורה לעבר סבו, עבדאללה הראשון, פגע בו, משום שמדליה שענד על חזהו עצרה את הקליע.

מקור: הבסיס מחידון "מקנה דעת" של חיל המודיעין, וההרחבות מהערכים המתאימים.

ואם כבר התנקשויות, קראתי איפה שהוא ששארל דה גול ניצל מ-31 נסיונות התנקשות, ובסוף הוא מת מקוצר נשימה. זהו להיום, נעה 14:39, 20 ביולי 2007 (IDT)

שפצרתי קצת עם קישורים. חגי אדלר 08:09, 23 ביולי 2007 (IDT)
הממם, חידונים צה"ליים הם מקור מועד לפורענות. אמנם חיל המודיעין אמין יותר מחיל החינוך, אך כדאי מאד למצוא מקור מהימן התומך בטענה כי טלאל חשב שהוא חתול במשך 11 חודשים. בתיכון, אגב, לימדו אותנו שהוא הורה לצבוע את ארמונו בצבע ורוד. ליאור ތޮ 02:07, 24 ביולי 2007 (IDT)
על מחלת הנפש כאן וכאן וכאן וכאן. נכון בתמונה הוא נראה כאילו הוא בדיוק אמר "מיאו"? נעה 15:00, 24 ביולי 2007 (IDT)
מחלת נפש יופי, אבל חתול? איפה ראית את המילה "חתול" מחוץ לאותו חידון צה"לי, גם אם לא באינטרנט? ליאור ތޮ 15:19, 24 ביולי 2007 (IDT)
נעה, יש חידושים בנושא? חגי אדלר 22:44, 29 ביולי 2007 (IDT)
נעה בקצ'קר, החתול יכול לחכות (: ליאור ތޮ 08:05, 30 ביולי 2007 (IDT)
הבאנו שלום עליכם! =] חזרתי, לא מצאתי איזכור נוסף להוד חתוליותו...מחלת נפש זה מספיק? אחשוב על משהו להוסיף במקום...נעה 09:02, 2 באוגוסט 2007 (IDT)
הסרתי הקטע על החתול. חגי אדלר 19:01, 8 באוגוסט 2007 (IDT)