ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/4

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

פירות הדר

הדרים

ההדרים הם סוג של עצים ירוקי עד הנושאים, ומכיל עשרות מיני עצים. אולם במקור הכילה קבוצה זו חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, ליים קיי, מנדרינה וכן עוד מין שנתגלה לאחרונה, כל שאר מיני הקבוצה נוצרו באופן מלאכותי על-ידי הרכבה של מינים שונים מהסוג, כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.

איך? סתם עומר • שיחה 13:46, 14 באוקטובר 2007 (IST)

אין שם ל"עוד מין" הזה? דניאל צבי • שיחה 18:31, 15 באוקטובר 2007 (IST)

Citrus halimii זה השם המדעי שלו. העניין הוא שהוא התגלה לאחרונה אז עוד אין לו שם "עממי". סתם עומר • שיחה 22:28, 15 באוקטובר 2007 (IST)

ערך טוב עם פאנצ'ליין מעניין. אולי כדאי לפרט קצת יותר על פירות ההדר. משהו בסגנון -

ההדרים הם סוג של עצים ירוקי עד, המכיל עשרות מיני עצים. טעם פירותיהם נע בין מתוק לחמוץ, והם מכילים מיץ רב. במקור הכילה קבוצה זו חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, ליים קיי, מנדרינה וכן עוד מין שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני הקבוצה נוצרו באופן מלאכותי על-ידי הרכבה של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים. רועי צזנה 10:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

מצויין. סתם עומר • שיחה 10:55, 19 באוקטובר 2007 (IST)

אני תוהה אם אכן יש צורך בפירוט שכזה - אולי האנשים לא בקיאים בפריטים הבוטניים, אבל באמת יש מישהו שלא יודע מה הטעם של הפרי, או על מיצו הרב? דניאל צבי • שיחה 21:57, 20 באוקטובר 2007 (IST)

זאת באמת שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. נראה לי שבכל מקרה, הפירוט לא מזיק לקטע. סתם עומר • שיחה 22:01, 20 באוקטובר 2007 (IST)

גרסה סופית:

ההדרים הם סוג של עצים ירוקי עד, ובו עשרות מיני עצים. טעם פירותיהם נע בין מתוק לחמוץ, והם מכילים מיץ רב. במקור היו בהדרים חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, ליים קיי, מנדרינה ו-Citrus halimii שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו באופן מלאכותי על-ידי הרכבה של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 07:11, 21 באוקטובר 2007 (IST)

אם אין לחם - תאכלו עוגות!

יש לי רעיון להידעת חדש - לגבי העובדה שמארי אנטואנט לא אמרה באמת את המשפט המפורסם "אם אין לחם - תאכלו עוגות!". רק רציתי לברר אם יש כבר הידעת בנושא, ואם זה לא מוכר מדי. נעה 12:18, 29 בספטמבר 2007 (IST)

אין קטע על הנושא. זה נראה לי אחלה רעיון. סתם עומר • שיחה 20:01, 29 בספטמבר 2007 (IST)

בהחלט רעיון טוב. כדאי גם לציין שהמשפט לא מדבר על עוגה אלא על בריוש (en:Brioche) -מאפה שהוא בין לחם לקרואוסון ומה זה טעים. אריה מלמד כץ • שיחה 20:04, 29 בספטמבר 2007 (IST)

כבר יש פה חומר לקטע רציני. סתם עומר • שיחה 20:15, 29 בספטמבר 2007 (IST)

אוקיי, אכתוב בקרוב. אריה, אפשר לטעום חתיכת בריוש בשביל ההשראה? נעה 00:05, 30 בספטמבר 2007 (IST)

טוב, אז אני אוהב להכין לחם ביתי, ויש לי סבב קבוע - פעם לחם שחור מקמח מלא, פעם חלה מתוקה לשבת ופעם בחירה חופשית. בזמן האחרון אני נוטה לבחור את הבריוש, ואם כבר בריוש אז עדיף עוגיות בריוש. יש להן מעטפת קשה עם ציפוי ביצה, אבל מתחת מסתתרת עוגיה תפוחה, אוורירית, רכה וחמאתית שממש נימוחה בפה. טוב, זו לא חוכמה עם כל החמאה שיש בפנים (אוי, הכולסטרול...) בקיצור, זה לוקח כמה שעות טובות להכין, אבל אם זה יוצא טוב ולא נשרף בגלל שרצתי למחשב באמצע או משהו כזה, אז זה ממש שווה, ויש לי לפחות כמה שעות שהילדים שומעים בקולי ועושים כל מה שאני אומר. אריה מלמד כץ • שיחה 10:17, 1 באוקטובר 2007 (IST)

חכה לי, אני באה!! נעה 20:28, 2 באוקטובר 2007 (IST)

התחלתי לכתוב, ויש לי רעיון לשדרוג. למישהו במקרה יש את הגליון של "הארץ" מה-21.9? יש שם כתבה קצרה מאת פישלר בן-ציון בשם "כמו שאמרה מארי-אנטואנט לפני שנולדה". כתוב שם את השנה שבה הייתה ההופעה הכתובה הראשונה של המשפט הזה, וזה סותר את הרעיון שאנטואנט אמרה את המשפט באופן מצוין. אז למישהו יש את הכתבה? נעה 20:28, 2 באוקטובר 2007 (IST)

חיפשת באתר האינטרנט של הארץ? סתם עומר • שיחה 01:21, 3 באוקטובר 2007 (IST)

מה אתה חושב? בטח שחיפשתי. עומר, הכתבות באתר האינטרנט של הארץ בתשלום. נעה 12:44, 3 באוקטובר 2007 (IST)

מה?! בתשלום? גנבים... סתם עומר • שיחה 16:46, 3 באוקטובר 2007 (IST)

חפשי שוב (ובבקשה לא להשמיץ את העיתון שמעז להוציא מהדורה מקוונת בחינם). ארכיון הארץ גובה תשלום רק על כתבות שפורסמו לפני התאריך בו עלה העיתון המקוון. רועי בושי 22:14, 13 באוקטובר 2007 (IST)

זה זז, או שנסיר אותו? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 19:05, 11 באוקטובר 2007 (IST)

היא בצבא, כמובן. תשאיר לה הודעה בדף השיחה. אדם נבו;שיחה 11:34, 12 באוקטובר 2007 (IST)

לא תאמינו (חגי, אתה יושב?), אבל זה זז!

מארי אנטואנט, פורטרט משנת 1783

מארי אנטואנט, מלכת צרפת, זכורה בעיקר בשל המשפט המיוחס לה: "אם אין לחם תאכלו עוגות", אותו אמרה, לכאורה, כתגובה על תלונת העם שאין לו לחם לאכול. המעשה תועד בפעם הראשונה בספר "הווידויים", מאת הסופר והפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שחובר בשנים 1736-1766, בעוד אנטואנט נישאה ללואי ה-16, ובכך הפכה למלכת צרפת, רק ב-1770. למעשה, המשפט, שכלל לא מתייחס לעוגות, אלא לבריוש, נאמר על ידי אחותה של אנטואנט, מריה קארולינה, מלכת נאפולי, אך המהפכנים העדיפו לייחסו לאנטואנט.

הוידויים - של רוסו? ולמה המהפכנים העדיפו לייחס אותו למלכה? ככלל, טוב מאוד. אדם נבו;שיחה 22:25, 19 באוקטובר 2007 (IST)

לא חושב, כי הוא חובר ב-1782. צריך יותר פרטים על הספר והמחבר. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 22:29, 19 באוקטובר 2007 (IST)

והבריוש איהו, כי אדום הוא? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 22:26, 19 באוקטובר 2007 (IST)

הוספתי את המחבר, השנים כתובות כאן, אולי הם מתכוונים שהספר חובר בשנים האלו, ויצא לאור ב-1782? והבריוש עדיין לא הגיע לארץ. נעה 22:43, 19 באוקטובר 2007 (IST)

צריך ערך על וידויים. אדם נבו;שיחה 22:49, 19 באוקטובר 2007 (IST)

נעה אני מעביר את זה כי חסרים שני ערכים מהותיים. אם הם יכתבו - תמיד נוכל להחזיר.

מגרש הרוסים

בערך מגרש הרוסים מופיעה הידיעה הבאה: "מדינת ישראל התקשתה לגייס את הסכום העצום, ובמהרה הושגה פשרה: שני מיליון לירות ישולמו בכסף, ואילו מיליון וחצי נוספים ישולמו בתפוזים. ישראל הייתה אז אחת מיצואניות התפוזים הגדולות בעולם, ובעקבות העסקה הוזרמו לברית המועצות טונות של תפוזי Jaffa תוצרת הארץ, עד שהחוב כוסה במלואו." זה נראה לכם מתאים?--‏BigJon‏ • שיחה 14:51, 12 באוקטובר 2007 (IST)

לא מרגש. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 18:33, 12 באוקטובר 2007 (IST)

דווקא חביב. סתם עומר • שיחה 13:25, 14 באוקטובר 2007 (IST)

סחר חליפין היה נהוג לפני המצאת הכסף, ונפוץ עד היום רק באיזורים נחשלים. למרות זאת, בשנות ה-60 נחתמה עיסקה בין ישראל לברית המועצות, לפיה ישראל תרכוש את מגרש הרוסים בירושלים תמורת שני מיליון לירות בכסף, ומיליון וחצי נוספים בתפוזים, בשל מחסור כספי. ישראל הייתה אז אחת מיצואניות התפוזים הגדולות בעולם, ובעקבות העסקה נשלחו לברית המועצות כמויות גדולות של תפוזי Jaffa, עד שהחוב כוסה במלואו.

מתאים? רועי צזנה 10:47, 20 באוקטובר 2007 (IST)

הוספתי קישורים. נעה 12:01, 20 באוקטובר 2007 (IST)

עריכה וקישורים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:19, 21 באוקטובר 2007 (IST)

אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) - בול דואר

• טקס הפתיחה המרשים של האולימפיאדה התקיים בירושלים. ספורטאי ישראל הגיעו להישגים במקצועות רבים, וגולת הכותרת היתה משחק הגמר בכדורסל, בו ניצחה ישראל את ארצות הברית בהפרש של 10 נקודות וזכתה במדליית הזהב. בדירוג המדליות הכולל, דורגה ישראל במקום השלישי, לאחר ארצות הברית ובריטניה.

אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)

זה לא סיפור דימיוני, הכל אמת לאמיתה...

בשנת 1968 התקיימה בישראל אולימפיאדת הנכים השלישית "תל אביב 1968". רוב התחרויות נערכו ברמת גן, במרכז ספיבק, מרכז הספורט לנכים של איל"ן. האולימפיאדה נפתחה באופן רשמי על ידי יגאל אלון, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

זה כמובן הכרחי שהתמונה תהיה מוסתרת, אחרת כל "אלמנט ההפתעה" ילך לאיבוד. (ומה זה "הידעת?" אם לא ניסיון לעניין את הקוראים באמצעות הפתעה קטנה ?). ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 19:18, 15 באוקטובר 2007 (IST)

אני לא יודע, כל הסגנון הזה נראה לי מוזר מדי. סתם עומר • שיחה 14:10, 16 באוקטובר 2007 (IST)

לא יזיק פעם אחת לגוון את הסגנון. "הידעת ?" לא חייב להיות מקובע לסגנון אחד כל הזמן. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 14:25, 16 באוקטובר 2007 (IST)

לא נראה לי שמישהו יטרח ללחוץ על כפתור ה'הראה' באייקון, או ישים לב אליו. אני לא חושב שאני הייתי עושה את זה. התמונה גם לא מפתיעה או נותנת תובנה חדשה, כך שאני לא רואה סיבה להסתירה עד לסוף קריאת הערך. רועי צזנה 17:37, 18 באוקטובר 2007 (IST)

נכון, אין בתמונה שום הפתעה רבתי. אבל אם הקורא יראה את התמונה לפני שיקרא את המלל (מה שקורה בדרך כלל) - כל אלמנט ההפתעה הטמון במלל ילך לאיבוד, ואז אין כל טעם בקטע זה במסגרת הידעת. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 17:42, 18 באוקטובר 2007 (IST)

עשיתי ניסוי עכשיו וזה משבש את שאר התמונות בעמוד הראשי. קודם כל לתקן זאת. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 19:45, 18 באוקטובר 2007 (IST)

איזה ניסוי עשית, ומה בדיוק היו תוצאותיו ? ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 07:40, 19 באוקטובר 2007 (IST)

הכנסתי את התמונה בהידעת? של היום ובחנתי איך נראה העמוד הראשי. אתה יכול לבדוק בעצמך. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 21:17, 19 באוקטובר 2007 (IST)

דווקא הצגת התמונה יכולה למשוך את הגולש לקרוא את הערך. אני באמת לא חושב שיש איזושהי סיבה להסתיר את התמונה, אם היא לא מכילה את הפאנצ'ליין. הקטע מעניין מספיק בפני עצמו, ברגע שאתה מבין שהוא אמיתי. רועי צזנה 10:08, 20 באוקטובר 2007 (IST)

טוב, אני מרים ידיים - שיהיה גלוי. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 07:54, 21 באוקטובר 2007 (IST)

טוב, עכשיו לעבוד על הניסוח. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:09, 21 באוקטובר 2007 (IST)

זה בכוונה לא בשיטה הרגילה שבה מנסחים את רוב קטעי הידעת. מפעם לפעם מותר לנסח גם בצורה אחרת. מה בדיוק מפריע לך בניסוח הקיים ? ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 09:02, 21 באוקטובר 2007 (IST)

עריכה וקישורים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 20:56, 22 באוקטובר 2007 (IST)

בכוונה לא קישרתי את המילה אולימפיאדה. אבל אם מקשרים, אז ההגינות מחייבת לקשר כך: [[אולימפיאדת הנכים|אולימפיאדה]]. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 12:38, 23 באוקטובר 2007 (IST)

אנטארקטיקה

שטח יבשת אנטארקטיקה שבין קווי האורך 90 מערב ו-150 מערב הוא שטח היבשה היחיד על פני כדור הארץ אשר אין מדינה בעולם הטוענת לריבונות טריטוריאלית עליו... אינני יודע כיצד לבדוק אם אין על זה כבר "הידעת", נשמע לי מסוג האנקדוטות שוודאי כבר כתבו עליהן. --‏Golf Bravo‏ 15:33, 20 באוקטובר 2007 (IST)

יושב במוכנים כרגע הידעת שלם על אנטארקטיקה. השאלה אם כדאי להוסיף לשם? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 07:04, 21 באוקטובר 2007 (IST)

לדעתי, זו בהחלט אפשרות טובה. האפשרות השניה היא לבנות סביב זה הידעת על נושא הריבונות הטריטוריאלית. לדאבוננו, הערך הקיים בעברית בנושא זה עדיין חלש מאד ולכן, כרגע עדיפה האפשרות שהצעת.--‏Golf Bravo‏ 10:49, 21 באוקטובר 2007 (IST)

הוספתי. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 21:03, 22 באוקטובר 2007 (IST)

מאחורי הקאמל שלי

סטינג בהופעה בשנת 2000

הזמר הבריטי סטינג זכה בפרס הגראמי על הקטע האינסטרומנטלי "מאחורי הקאמל שלי" בתור חבר בלהקת פוליס, למרות שהוא לא ניגן בהקלטה, שנא את הקטע, ואף קבר את הקלטת בחצר.

הערותיכם. ואפשר עוד זמרים שתעבו את המוזיקה שהם יצרו, אולי. אם יש כזה דבר. אדם נבו;שיחה 23:10, 14 באוקטובר 2007 (IST)

המקור, אגב, הוא מקטעי "הידעת" של ויקיפדיה האנגלית. אדם נבו;שיחה 23:11, 14 באוקטובר 2007 (IST)

מעולה לדעתי. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 22:55, 19 באוקטובר 2007 (IST)

גם לדעתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:24, 22 באוקטובר 2007 (IST)

שיפרתי קישורים וערכתי קלות. הוספתי תמונה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:21, 23 באוקטובר 2007 (IST)

שדרות ירושלים בעיר יפו

• טוב, לא כל כך כיף להציע פה הצעות, אבל ממש אהבתי את זה:

שדרות ירושלים בעיר יפו נסללו עקב קנאתו של מושלה האכזרי של יפו, חסן בק, בשדרות רוטשילד שסללו היהודים בתל-אביב. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה הוא החליט לסלול שדרה שתוביל לשום מקום, רק על מנת להוכיח שגם הוא יכול. בתצלום אוויר מאותה תקופה ניתן לראות את השדרה שמובילה דרומה לאחד מפרדסי יפו ומסתיימת שם. חולון ובת ים עדיין לא הוקמו אז. בעת השלטון הטורקי נקראה השדרה על שמו של ג'מאל פשה, מושל סוריה וארץ ישראל. בימי השלטון בריטי הוסב שמה לשמו של המלך ג'ורג' החמישי ולאחר מלחמת העצמאות נקראה השדרה על שם העיר ירושלים. תמרה 08:56, 24 באוקטובר 2007 (IST)

זה אחד ממש נחמד. רק אין חסן בק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:22, 24 באוקטובר 2007 (IST)

למה אין?!... תמרה 13:59, 25 באוקטובר 2007 (IST)

מצוין, תמרה! עשיתי טיפה שינויים. נעה 18:01, 24 באוקטובר 2007 (IST)

הוספתי הרבה קישורים, הוספתי תמונה וערכתי. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:37, 25 באוקטובר 2007 (IST)

יהושע לייב דיסקין

• הצעה להידעת מגניב.

מקרה יוצא דופן הוא שהביא את הרב והפוסק יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין) לעזוב את משרת הרבנות בבריסק ולעלות לארץ ישראל. אשה צעירה בבריסק תבעה גט מבעלה, והלה הסכים בתנאי שתשלם לו סכום כסף גדול כ"פיצוי" ותפקיד את הסכום אצל המהרי"ל. הגט ניתן, אך אשת הרב, שזעמה על הסחיטה, החזירה לאשה את הכסף. הבעל הגרוש תבע את המהרי"ל אצל השלטונות, והוא נאסר באשמת מעילה. מה שהציל אותו משליחה לעבודת פרך בסיביר היה שוחד גדול לסוהרים, שבזכותו ברח עם אשתו מרוסיה והשתקע בירושלים, בה נהיה מנהיג עדת הפרושים והנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים. תמרה 22:37, 17 באוקטובר 2007 (IST)

סיפור משעמם ותפל. -- ‏גבי‏ • שיח 22:48, 17 באוקטובר 2007 (IST)

מה רע? דניאל צבי • שיחה 22:58, 17 באוקטובר 2007 (IST)

לא רע בכלל. אבל צריך להבהיר שהמהרי"ל הוא יהושוע לייב דיסקין. סתם עומר • שיחה 09:36, 18 באוקטובר 2007 (IST)

המהרי"ל זה מישהו אחר, אם כי אולי שווה לפתוח דף פירושונים. את הקטע הבהרתי. דניאל צבי • שיחה 08:16, 19 באוקטובר 2007 (IST)

הוספתי קישורים ועריכה קלה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 21:55, 19 באוקטובר 2007 (IST)

קשה למצוא את הפאנץ' או את הקו הלוגי שמאחה את הסיפור. אני לא מתלהב. רועי צזנה 10:51, 20 באוקטובר 2007 (IST)

אולי אין שורת המחץ, אבל יש כאן "סיפור". על חסידים אין לנו כמעט אף הידעת? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:55, 24 באוקטובר 2007 (IST)

שיניתי קצת את הערך כדי להבהיר שסכום הכסף היה מיועד לבעל (לי זה לא היה ברור עד שקראתי את הערך המקורי על הרב). כמו כן הוספתי בסוף מי הוא היה בישראל. נראה לי שהבעיה העיקרית בערך היא שהרבי הנ"ל לא מוכר כלל לרוב האוכלוסיה. אולי עכשיו שיודעים שהוא מנהיג עדת הפרושים, זה נותן קצת יותר ערך לערך. רועי צזנה 20:53, 24 באוקטובר 2007 (IST)

נח בשבע שגיאות

המילה הרוסית בת שתי האותיות щи שהגייתה בעברית שצ'י נכתבת בגרמנית Schtschi - פי ארבע מאורכה הרוסי. זהו מקור הבדיחה בקשר לאיות הרוסי הגרוע של קיסרית רוסיה, יקטרינה הגדולה, שמוצאה גרמני (פרוסיה), שהיא כותבת מילה זו בת שתי אותיות עם שמונה כפי שהורגלה בגרמנית. מכאן כנראה נפוץ גם אצלנו הביטוי נח בשבע שגיאות, שמהווה משל לשגיאת כתיב גסה, בגלל היות המילה נח קצרה במיוחד.

מקור - w:en:shchi,

מה אתם אומרים על זה, (ראיתי את זה באיזשהוא מקום אז יכול ליהיות שזה כבר כתוב כאן).--‏BigJon‏ • שיחה 12:02, 12 באוקטובר 2007 (IST)

האם אכן זה המקור לנח בשבע שגיאות? אם אין סימוכין לא כדאי לשלב את שני הנושאים, אלא להסתפק בראשון. אריה מלמד כץ • שיחה 16:30, 12 באוקטובר 2007 (IST)

אני לא יודע בודאות שזה המקור, אבל בגלל זה כתבתי כנראה.--‏BigJon‏ • שיחה 18:22, 13 באוקטובר 2007 (IST)

מה הסימוכין לכל הידעת? זה? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 18:34, 12 באוקטובר 2007 (IST)

חגי, לא הבנתי את השאלה--‏BigJon‏ • שיחה 18:22, 13 באוקטובר 2007 (IST)

מקורות המראים שזה סיפור אמיתי. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 05:33, 14 באוקטובר 2007 (IST)

אם אתה מתכוון לסיפור הרוסי אז הבאתי מקור, אם אתה מתכוון לנח בשבע שגיאות אז אין לי מקור ולא נראה לי שיהיה לי, ולכן הוספתי את ההסתייגות - כנראה.--‏BigJon‏ • שיחה 09:37, 14 באוקטובר 2007 (IST)

אם בלשן כלשהוא הביע את דעתו לגבי נח בשבע שגיאות, אזי אפשר לצטט את הבלשן. אם זה נראה לך, הרי זה נופל בדיוק תחת מה ויקיפדיה איננה ושום הסתייגות לא תעזור כאן. דניאל צבי • שיחה 09:41, 14 באוקטובר 2007 (IST)

במחילה מכבודו, אני לא המצאתי את זה, ראיתי את זה באיזשהוא מקום, אני לא חושב שאוכל למצוא את המקור לזה לכן כתבתי כנראה, לדעתי הנושא אטרקטיבי גם ללא הקישור למשפט בעברית, ואפשר להשמיט אותו משם.--‏BigJon‏ • שיחה 10:16, 14 באוקטובר 2007 (IST)

אפשר גם לנסח את זה כך: במקביל לביטוי הרווח נח בשבע שגיאות, שמהווה משל לשגיאת כתיב גסה, בגלל היות המילה נח קצרה במיוחד וקלה לכתיבה, קיימת בדיחה רוסית דומה בקשר לאיות הרוסי הגרוע של קיסרית רוסיה, יקטרינה הגדולה, שמוצאה גרמני (פרוסיה), שאת המילה הרוסית בת שתי האותיות щи (בעברית שצ'י) שנכתבת בגרמנית Schtschi - פי ארבע מאורכה הרוסי, היא כותבת עם שמונה כפי שהורגלה בגרמנית למרות היות המילה קלה לכתיבה בגלל אורכה הדל.--‏BigJon‏ • שיחה 11:02, 14 באוקטובר 2007 (IST)

רגע. מה בכלל פירוש המילה שצ'י? סתם עומר • שיחה 17:42, 17 באוקטובר 2007 (IST)

עד שתענו כבר נתקלתי באופן מקרי לחלוטין בתשובה, זה שמו של מרק עממי רוסי. סתם עומר • שיחה 19:12, 21 באוקטובר 2007 (IST)

הצעה מסכמת:

בדומה לביטוי הרווח נח בשבע שגיאות, המהווה משל לשגיאת כתיב גסה, משום שהמילה נח קצרה במיוחד, קיימת בדיחה רוסית דומה הנוגעת לכישורי האיות הגרועים של יקטרינה הגדולה. יקטרינה הייתה לקיסרית רוסיה ב-1762 ובשל מוצאה הגרמני-פרוסי כנראה לא שלטה היטב בשפה הרוסית. הבדיחה מספרת שאת המילה הרוסית בת שתי האותיות щи (בעברית שצ'י, מרק עממי רוסי), שנכתבת בגרמנית Schtschi, היא כותבת ברוסית בשמונה אותיות כפי שהורגלה בגרמנית, למרות שהמילה קלה לכתיבה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 22:01, 25 באוקטובר 2007 (IST)

אני אומר, למוכנים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:11, 26 באוקטובר 2007 (IST)

גאוס במסר לציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ

ראית את הפסקה הבאה בערך קרל פרידריך גאוס ונראה לי שאפשר לעשות ממנה הידעת נחמד (יש למצוא לו סימוכין קודם):

"תחום עניין מעט יוצא דופן מבחינת פועלו של גאוס, הוא חקר האפשרות של קיום ציוויליזציות מחוץ לכדור הארץ.

הוא היה הראשון שהעלה רעיון קונסטרוקטיבי להעביר מסר אופטי אליהם (על תקשורת רדיו לא דובר אז, שכן היה זה הרבה לפני גילוי גלי הרדיו). הרעיון שהציע היה לטעת במדבר סהרה שטח מוריק בן מאות קמ"ר בצורה של תרשים משפט פיתגורס, ואז אם יבחינו אותם יצורים נבונים בטלסקופים שלהם בצורה הזאת, הם יבינו כי הסבירות שהיא מקרית שואפת לאפס, ויבינו שיצרו אותה יצורים נבונים."

דניאל ב. 21:09, 13 באוקטובר 2007 (IST)

אתה יוצר מזה משהו מגובש? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:45, 25 באוקטובר 2007 (IST)

עורך אותו במוכנים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 06:14, 28 באוקטובר 2007 (IST)

כיבוש יפו על ידי תחותמס השלישי

ראו את פורטל:תל אביב-יפו/הידעת?/28 שהוסיף משתמש:Eyal72 ואת דף השיחה. קטע מאוד נחמד. השמח בחלקו (-: הצטרפו למיזם הפורטלים! 23:21, 24 באוקטובר 2007 (IST)

שרידי שער העיר מימי רעמסס

מאות שנים לפני מלחמת טרויה נכבשה יפו ע"י המצרים בשיטה הדומה לסיפור הסוס הטרויאני: לאחר שמלך מצרים נכשל בכיבוש העיר, הוא שלח שליח לשליט יפו, שפיתה אותו לקבל שיירת חמורים נושאי כדי חרס כתשורה לאחר הכישלון. השליט קיבל את המתנה, הכניס את השיירה לתוך חומות העיר. מייד קפצו חיילים מצריים מתוך הכדים וכבשו את העיר.

הוא נראה לי מוכן לגמרי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:35, 26 באוקטובר 2007 (IST)

ובכן... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:03, 27 באוקטובר 2007 (IST)

אני ממש נודניק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:35, 29 באוקטובר 2007 (IST)

לפי הבדיקה שלי עדכנתי היום 35 פעמים את דף המיזם, ערכתי 16 תבניות הידעת? שונות במרחב הערכים, הוספתי 2 הידעת? חדשים, עדכנתי את לוח השנה וחוץ משני ימים לבדיקה שהעברתי ל"פינה לשיפוטכם" גמרתי לבדוק את כל חודש נובמבר. נראה לי הספק לא רע ליום אחד... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 14:31, 29 באוקטובר 2007 (IST)

אז מה אתה אומר? צריך עזרה בהעברה להתקבלה/לא התקבלה ולמוכנים? רק תגיד ואני עושה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:54, 29 באוקטובר 2007 (IST)

אם לא תגיד אחרת אני מסתער, ספרתי פה איזה 4 מוכנים לפחות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:04, 30 באוקטובר 2007 (IST)

כנראה שהרף שלך נמוך... אין עוד מוכנים שמשביעים את רצוני כרגע. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:36, 30 באוקטובר 2007 (IST)

למה? יש את זה, האחר על סינדרום ירושלים, אחד על לברנטי בריה (שאני לא רואה למה צריך שם מומחה...) ושניים לא דה וינצ'י שעוד שניה מוכנים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:33, 30 באוקטובר 2007 (IST)

שפרתי קישורים, בעיקר אלה המבלבלים בין מצרים העתיקה לחדשה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:19, 30 באוקטובר 2007 (IST)

תסמונת ירושלים

תסמונת ירושלים הוא שמה של פסיכוזה נדירה האוחזת בצליינים העולים לרגל לירושלים. בהגיעם לעיר, מתנהגים הלוקים בתסמונת כאילו יש להם כוחות אלוהיים ומשיחיים. בעקבות כך, רבים מהם מאושפזים באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הפזורים בירושלים ובסביבותיה. מקרה מפורסם אירע ב-21 באוגוסט 1969 כאשר התייר האוסטרלי מייקל רוהאן ניסה להצית את מסגד אל-אקצא שבהר הבית. לדבריו, הוא פעל בהתאם להוראות בספר זכריה.

אריה מלמד כץ • שיחה 21:53, 27 באוקטובר 2007 (IST)

הקטע טוב. רק דבר פצפון, לא עדיף לנקוב בשם הידוע יותר "סינדרום ירושלים"? אפילו שתסמונת זה יותר בעברית... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:02, 27 באוקטובר 2007 (IST)

ועוד משהו: מייקל רוהאן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:07, 27 באוקטובר 2007 (IST)

אני לא מכיר מספיק את הנושא על מנת להכריע לגבי סינדרום/תסמונת. אם אתה בטוח שיותר מקובל לומר סינדרום, שנה את הקטע ואולי גם את שם הערך. לגבי האוסטרלי - אני אכתוב עליו (אם לא יקדימו אותי). אריה מלמד כץ • שיחה 23:45, 27 באוקטובר 2007 (IST)

לא נראה לי שכדאי לשנות את שם הערך, שם עדיף עברית. אבל בקטע כשאי ללכת עם הזרם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:55, 27 באוקטובר 2007 (IST)

תמיד רצוי להפנות לשם הערך ולא להפניה, וכך אנו נוהגים. מעביר אותו למחלקת אדומים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:24, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אבל פה לא נראה לי שזה שייך. הקטע פונה להמונים, וככזה מתאים לו סינדרום, שהוא השם של ההמונים. אצלי "תסמונת ירושלים" לא התקשרה אינטואיטיבית ל"סינדרום" ורק אחרי שקראתי שתי שורות זה קפץ. מה גם שזה לא מאוד לא מקובל (אין צורך לקבוע מסמרות בכל עניין), זה נראה לי (ולאריה) בסדר גמור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:41, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אם אתה כל כך משוכנע שאתה צודק - שכנע את הוויקיפדים לשנות את שם הערך. אם שם הערך הוא תסמונת, כנראה זה מה שההמונים מבינים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 20:02, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אם תקרא את הדיון למעלה תראה שאריה כבר העלה את הנקודה הזו וגם שאני כתבתי ש"לא נראה לי שכדאי לשנות את שם הערך, שם עדיף עברית. אבל בקטע כדאי ללכת עם הזרם", אני עדיין חושב שזה נכון, ובערך עדיף עברית (ההפניה לא תהרוג אף אחד) אבל בקטע שאנשים קוראים בחטף בדר"כ כדאי לכת על השם המוכר יותר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:15, 30 באוקטובר 2007 (IST)

לי המוכר יותר הוא תסמונת. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 20:20, 30 באוקטובר 2007 (IST)

נטיעת יערות

בימי התנ"ך נחשבו יערות כאדמה "מבוזבזת", שלא ניתן לגור עליהן, לגדל בהן תבואה, או לרעות בהן. בשל כך העדיפו לברֶא את היערות, אך בעת החדשה עמלו אנשי הקק"ל דווקא לנטוע יערות, ולמה? זאת בשל החוק העות'מאני, שקבע כי ניתן לשלול בעלות מאדם שלא עשה כל דבר עם קרקע שקנה עד עבור שלוש שנים מהרכישה. מאחר שהקק"ל רכשה אדמות רבות, אך לא תמיד הצליחה (או רצתה) ליישב אותן, היווה הייעור פתרון נוח.

זה אחד חביב, אפילו מאוד. סתם עומר • שיחה 09:41, 18 באוקטובר 2007 (IST)

בהחלט קטע נחמד. רועי צזנה 10:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

הערך בירוא יערות (Deforestation נראה לי די מתבקש כאן. דניאל צבי • שיחה 22:05, 20 באוקטובר 2007 (IST)

יש לנו כריתת יערות הגשם. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:13, 21 באוקטובר 2007 (IST)

אין שום קשר. דניאל צבי • שיחה 20:12, 30 באוקטובר 2007 (IST)

ומה איתו? בירוא יערות לא מעכב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:28, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אערוך אותו במוכנים האדומים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:47, 31 באוקטובר 2007 (IST)

נורמן בורלוג

צריך לראות איך לדחוף קישור לנורמן בורלוג שהוא ערך מומלץ והייתי רוצה לראותו כאן. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:11, 21 באוקטובר 2007 (IST)

קראתי עליו עכשיו. בן-אדם מדהים. אני לא חושב שכדאי 'לדלל' את הערך עוד יותר, ולהכניס גם קישור לבורלוג. אולי, במקום זה, נעשה 'הידעת?' רק על בורלוג.

מעטים האנשים עליהם ניתן לאמר שאילולא הם, לא היו כיום מיליארד בני-אדם בין החיים. נורמן בורלוג הוא אחד מאותם יחידי סגולה. בורלוג פיתח, בעזרת הכלאות רבות, זני חיטה עתירי יבול ועמידים למחלות, ודחף את הכנסת השימוש בהם בחקלאות, יחד עם טכנולוגיות מודרניות של גידול דגנים אינטנסיבי במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כך מקסיקו ליצואנית חיטה גדולה ויבול החיטה בהודו ובפקיסטן כמעט והוכפל. יש המעריכים כי אילולא עבודתו היו עלולים מיליארד בני-אדם לגווע ברעב. כהכרה לתרומתו בהגדלת היצע המזון העולמי, הוענק לו ב-1970 פרס נובל לשלום.

מתאים? רועי צזנה 06:44, 22 באוקטובר 2007 (IST)

רצוי לשמור על דעה נייטרלית יותר בניסוח הידעת? (בהתייחס ל"אחד מאותם אנשים נדירים..."). נעה 20:32, 22 באוקטובר 2007 (IST)

'נדירים' במובן של מעטים. בכל זאת, אכן נדירים האנשים שמצילים חיים של כל-כך הרבה אנשים. רועי צזנה 22:43, 22 באוקטובר 2007 (IST)

הורדתי נדירים, כי זה לא נשמע טוב. החלפתי ליחידי סגולה. הוספתי קישורים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 05:12, 31 באוקטובר 2007 (IST)

החצב

החצב הוא אחד מ"מבשרי הסתו", ואכן הוא מתחיל להציץ מתוך הפקעת שלו סביב ט"ו באב (ומכאן שמו - "חצי-אב"), כאמור: "מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה" (בבלי תענית דף ל"א עמוד א). הסיבה המוכרת יותר לשם חצב, היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהשחיל את פקעותיו עמוק בין הסלעים. המדרש מספר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים, כך שלא יוכלו לעקור את הצמח בקלות ולנסות "לגנוב" שטח אלה מאלה: "מאי חצובא? אמר רב יהודה אמר רב: שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ". (בבלי בבא בתרא, דף נ"ו עמוד א).

סתמי משהו. סתם עומר • שיחה 09:41, 18 באוקטובר 2007 (IST)

דווקא סיפור נחמד. ערכתי אותו קצת (או הרבה). הוא קצר יותר עכשיו, אבל אני לא מצליח לחשוב על משהו להוסיף.

• החצב קיבל את שמו מיכולתו "לחצוב" בסלע ולהשחיל את פקעותיו עמוק בין הסלעים. המדרש מספר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים, כך שלא יוכלו לעקור את הצמח בקלות ולהסיט את קו הגבול. רועי צזנה 10:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

אני אוהב את זה דווקא בגרסה המורחבמ של תמרה. העניין הוא שהערך הראשי קצרמר, ואתם יודעים מה דעתי בנידון... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 06:09, 28 באוקטובר 2007 (IST)

הבעיה העיקרית שלי עם הגירסה המורחבת היא שקשה מאד לקרוא את הפסוקים המצוטטים ולהבין אותם. כך הדבר עבורי, ואני אדם מבוגר הדובר עברית מלידה. נראה לי חבל להפוך קטע 'הידעת?' למבוך של משפטים ארמיים. רועי צזנה 10:02, 29 באוקטובר 2007 (IST)

ואיך זה?

חצבים ברמת גן

החצב הוא אחד מ"מבשרי הסתיו", ואכן הוא מתחיל להציץ מתוך הפקעת שלו סביב ט"ו באב, ומכאן מקור שמו - "חצי-אב". הסיבה המוכרת יותר לשמו של החצב, היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהשחיל את פקעותיו עמוק בין הסלעים. המדרש מספר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים, כך שלא יוכלו לעקור את הצמח בקלות ולנסות לגנוב שטח אלה מאלה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:32, 31 באוקטובר 2007 (IST)

עדיין סתמי מדי לדעתי, אם כי יותר טוב מההתחלה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:20, 31 באוקטובר 2007 (IST)

נראה טוב לטעמי. רועי צזנה 16:40, 31 באוקטובר 2007 (IST)

שכתוב ההיסטוריה

בספר 1984, רומן דיסטופי מאת ג'ורג' אורוול המתאר השתלטות עתידנית של הקומוניזם על העולם, הגיבור, וינסטון סמית, עובד כפקיד במערכת שתפקידה לשכתב את ההיסטוריה בהתאם לרצונות השלטון. תיאור זה אינו כה בדיוני, ונעשה הלכה למעשה בברית המועצות, דוגמה יפה לכך היא בעדכון שהתקבל בשנות החמישים לאנציקלופדיה הסובייטית הגדולה ועיקרו, החלפת הערך לברנטי בריה, שהיה ראש האנ. קה. וו. דה., בתוספת לערך על מיצר ברינג, זאת לאחר שהוא הוצא להורג כבוגד.

איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:11, 26 באוקטובר 2007 (IST)

מצויין. מוסיף: שם הסופר, ידידנו אורוול. אולי גם את שם הגיבור? הוספתי. דונו. אדם נבו;שיחה 01:19, 26 באוקטובר 2007 (IST)

אז מה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:01, 27 באוקטובר 2007 (IST)

מישהו קרא את הספר בעברית? איך אומרים non-person? דניאל צבי • שיחה 13:22, 28 באוקטובר 2007 (IST)

אני קראתי מזמן, כך שאיני זוכר את כל המושגים. הערה לעצמי: קרא את הספר שוב בהקדם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:30, 28 באוקטובר 2007 (IST)

אף אחד לא מתנגד? אז למה הוא עוד פה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:35, 29 באוקטובר 2007 (IST)

לא השטח שלי למרות שאני מכיר את הסיפור. מזמן דעת מומחה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:20, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אל-איש. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 20:39, 30 באוקטובר 2007 (IST)

חשוב להסביר את השכתוב - הוא נעשה באמצעות גזירה פיזית של קטעי עיתון מעיתונים שנמצאו בארכיב, והחלפתם בקטעים תקינים יותר. כך, למשל, אם הוזכר שג'ון סמית הצטיין בתפקידו ושובח על ידי האח הגדול, והיום נמצא שסמית אשם בבגידה והוצא להורג, נגזרו מתוך העיתונים בארכיון כל הקטעים העוסקים בסמית והוחלפו באחרים. אורוול לא הצליח לפתח את הדמיון הטכנולוגי שיכול היה לתאר מעבד תמלילים מודרני, והשכתוב נעשה באמצעות צורה של גזירה והדבקה. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 20:42, 30 באוקטובר 2007 (IST)

נראה לי שזה יעמיס יותר מדי על הקטע, אם מישהו ירצה לדעת איך בדיוק נעשה השכתוב הוא יוכל להיכנס לערך על הספר. המידע לא מהותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:46, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אולי משהו כמו:

בספר 1984, רומן דיסטופי מאת ג'ורג' אורוול המתאר השתלטות עתידנית של הקומוניזם על העולם, הגיבור, וינסטון סמית, עובד כפקיד במערכת שתפקידה לשכתב את ההיסטוריה בהתאם לרצון השלטון. השכתוב נעשה באמצעות גזירה של קטעי עיתון מעיתונים שנמצאו בארכיון, והחלפתם בקטעים תקינים יותר. תיאור זה אינו כה בדיוני, ונעשה בעבר הלכה למעשה בברית המועצות. דוגמה לכך היא בעדכון שהתקבל בשנות החמישים לאנציקלופדיה הסובייטית הגדולה ועיקרו, החלפת הערך לברנטי בריה, שהיה ראש הנ.ק.ו.ד., בתוספת לערך על מיצר ברינג, לאחר שבריה הוצא להורג כבוגד. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:39, 31 באוקטובר 2007 (IST)

בסדר גמור, אם כי לדעתי מעט מיותר הקטע על הגזירה. לא משנה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:36, 31 באוקטובר 2007 (IST)

ציוריו של לאונרדו דה וינצ'י

פאון שצייר לאונרדו עבור ספרו של לוקה פאצ'ולי, Divina proportione

• יאללה, עוד אחד:

ציוריו של לאונרדו דה וינצ'י, הסעודה האחרונה ובעיקר המונה ליזה נחשבים לציורים המוכרים והמשועתקים ביותר בעולם. ואולם, היצירות המשועתקות הראשונות של דה וינצ'י, ובין היחידות שהופצו בתפוצה רחבה עוד בימי חייו, היו רישומים גיאומטריים של פאונים שצייר עבור מסה שחיבר ידידו, הנזיר והמתמטיקאי הנודד לוקה פאצ'ולי, הפרופורציה האלוהית שהודפס בשנת 1509.

עוד אחד מצוין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:03, 27 באוקטובר 2007 (IST)

יש מקום לערך על הפרופורציה האלוהית? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:33, 30 באוקטובר 2007 (IST)

יכול להיות, אבל אין בחוסר הערך כדי לפגום בקטע המוצע. זה קישור שכואב שהוא לא חסר. אני אומר לקשר כשיהיה ערך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:26, 30 באוקטובר 2007 (IST)

למה החיפזון? יש לנו קוד אדום או איזה הידעת שצריך להסיר בחודש הקרוב? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 20:04, 30 באוקטובר 2007 (IST)

מי שרוצה מוזמן לכתוב ערך על "הפרופורציה האלוהית" (באנגלית, אגב, אין ערך למסה). רועי בושי 08:11, 31 באוקטובר 2007 (IST)

חסר כאן שנושאו של הספר היה : יחס הזהב איתן • שיחה 10:30, 24 בנובמבר 2007 (IST)

הוספתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ז בכסלו ה'תשס"ח • 17:43, 27 בנובמבר 2007 (IST)

• ערכנו קצת והדגשנו את הפואנטה. המילה משועתק הייתה פחות ברורה בהקשר זה. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:10, 9 בדצמבר 2007 (IST)

  כעת יש לכתוב את הפרופורציה האלוהית. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:24, 9 בדצמבר 2007 (IST)

  תודה רבה לאיתן על הערך הנאה שכתב. הקטע מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:56, 22 בדצמבר 2007 (IST)

מותו של לאונרדו דה וינצ'י

"מות לאונרדו", מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר

ג'ורג'ו וזארי, אחד הביוגרפים המוקדמים ביותר של לאונרדו דה וינצ'י, מספר שהאמן הוציא את נשמתו כשהוא אחוז בזרועותיו של מלך צרפת, פרנסואה הראשון. כאשר נתקף לאונרדו בעווית המוות האחרונה, כותב וזארי, "לקח [פרנסואה] את ראשו בידיו, להקל על מכאובו". המעמד אף זכה לימים להיות מונצח בציור מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר. פקפוק בנכונות האירוע צץ כאשר התגלה צו מלכותי, החתום "בידי המלך" (Par le Roy), שפורסם בסן ז'רמן אן ליי, יום אחד לאחר מות לאונרדו, אך במרחק של שני ימי רכיבה ממקום פטירתו.

לשיפוטכם. רועי בושי 13:35, 25 באוקטובר 2007 (IST)

זה אחד מצויין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:35, 26 באוקטובר 2007 (IST)

נחמד מאוד וכתוב היטב! נעה 18:15, 27 באוקטובר 2007 (IST) (אתה בא לכתוב לטילדה?..) =]

אני לא יודע מה מדיניות מיקומי התאריכים של קטעי הידעת?, אבל במידה וקטע זה יתקבל, אפשר למקמו ב-2 במאי, יום מותו של לאונרדו. רועי בושי 08:54, 29 באוקטובר 2007 (IST)

השארת את הקורא תמה... היה או לא היה? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:34, 30 באוקטובר 2007 (IST)

מה פתאום תמה?! כתוב שיום לפני המלך היה במרחק יומיים נסיעה, הקטע ברור לגמרי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:26, 30 באוקטובר 2007 (IST)

לך ברור, לי לא. בהתחלה כתוב שנפטר בזרועות המלך. אחר כך כתוב שהמלך היה יומיים משם. אז זה סיפור אמיתי או עוד אגדה אורבנית? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 20:06, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אכן לא ברור. "מהימנות תיאורו של וזארי", כותב ניקול, "תלויה בשאלה שלא באה על פתרונה, האם הצו הזה - הנושא את הכתובת באותיות גדולות "Par le Roy", אך אינו חתום על ידו - חייב את נוכחות המלך בסן ז'רמן". במידה והתשובה היא כן, איזי לא ייתכן שהמלך היה לצד מיטתו של לאונרדו בעת פטירתו. בהערת שולים מזכיר ניקול מקור אחר (Rime של לומאצו, מ-1587), שמציין פעם אחת שהמלך לא היה יחד עם לאונרדו בעת פטירתו, ובשאר המקומות דבק בגרסא של וזארי. הקורא אכן נשאר תמה. רועי בושי 08:11, 31 באוקטובר 2007 (IST)

אז מה עושים עם זה, רועי? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:49, 31 באוקטובר 2007 (IST)

מבחינתי משאירים אותו כך. אני חושב שזה יפה. זו היסטוריה, Histoire בצרפתית, כלומר סיפור, ולא מדעים מדויקים (גם שם מדובר בסיפורים, אבל נניח לזה כרגע). היה סיפור אחד, שהפך לקנוני, נחשב לאמת ואף "הונצח" בציור "היסטורי", ואז התגלה מסמך שמטיל ספק בסיפור אבל לא מבטל אותו, ונשארנו עם מעשיה. רועי בושי 19:51, 31 באוקטובר 2007 (IST)

אני עם רועי. הקטע לא נותן שורה תחתונה, וכך צריך להיות, כי אין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:40, 31 באוקטובר 2007 (IST)

ביות החיטה

אהרון אהרונסון

אהרון אהרונסון זכה לתהילת עולם אחרי שגילה את "אם החיטה", אך בפועל מדובר בזן עלוב ופרימיטיבי של החיטה שהשתבחה עם השנים, ולכן לכאורה קשה להבין מה כל כך גדול בגילוי הזה. ובכן, ביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות וגנים טובים שלה (גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד), אך במקביל "סוננו" באופן טבעי החוצה גנים אחרים, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר וכדו'. הגילוי של אהרונסון אפשר למעשה "להתחיל מחדש" את ביות החיטה, והפעם תוך הגדרה שונה של הגנים החשובים. מה דעתכם? תמרה 00:34, 18 באוקטובר 2007 (IST)

בהחלט מעשיר, אבל צריך לעבד את הרעיונות הגולמיים כדי להפיק מהם קטע שיהיה מעניין מספיק ב 'קריאה במכה אחת'. רועי צזנה 10:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

ככה. סתם עומר • שיחה 09:41, 18 באוקטובר 2007 (IST)

הרעיון הכללי דווקא נחמד. הייתי מעביר את הדגש מ'גנים' ל'תכונות', כדי לא לאבד את הקוראים הלא-ביולוגים. כמו כן, התגלית התרחשה ב- 1906, ואז לא ידעו בכלל שיש גנים. כך שהערך יראה :

• אהרון אהרונסון זכה לתהילת עולם לאחר שגילה את זן "אם החיטה". בפועל היה זה זן די נחות של החיטה שהשתבח עם השנים, ולכן לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה. ובכן, ביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה כגון גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד. אך במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר. גילויו של אהרונסון אפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה, והפעם תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות. רועי צזנה 10:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

אולי זה לא החיטה הכי מוצלחת אבל "עלוב ופרימיטבי"? היא עלולה להעלב... צריך עוד קצת ליטוש לשוני. אשמח לעשות זאת אחרי שהקטע יצומצם. פרמיון ♫ שיחה 20:00, 1 בנובמבר 2007 (IST)

ערכתי והוספתי קישורים. איך עכשיו? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:03, 2 בנובמבר 2007 (IST)

מקור שמו של מוזיאון הלובר

הנה משהו נחמד ששמעתי היום מצרפתייה אחת. היא למדה אמנות בסורבון ובילתה חודשים בלובר, כך שאני מניחה שלא מדובר בקשקוש מוחלט:
מקור שמו של מוזיאון הלובר Louvre הוא במילה "לוּ" loup שפירושה "זאב". הסיבה לכך היא שהמבנה הקדום של המוזיאון, השוכן כיום במרכזה התוסס של פריס, נבנה בשנת 1190 בשטח נטוש ושורץ זאבים. המבנה שימש אז כארמון מבוצר בגבולה המערבי של העיר, במטרה להגן עליה מפני מתקפות ויקינגים. תמרה 21:56, 30 באוקטובר 2007 (IST)

זה בהחלט משהו לא ידוע. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:43, 31 באוקטובר 2007 (IST)

מעולה, אבל נראה לי שחייבים לזה סימוכין רציניים יותר. רועי צזנה 06:50, 31 באוקטובר 2007 (IST)

רועי גנב לי את המילים. מה אומרת על זה ויקיאנגלית? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:23, 31 באוקטובר 2007 (IST)

בויקי הצרפתי, בערך על ארמון הלובר Palais du Louvre# note-0, תחת הסעיף "מקור השם" (origine du nom) מוזכר עניין זה. נאמר שם ש"מבצר הלובר הראשון, מימי פיליפ אוגוסט, נבנה באזור שכונה Lupara, שמקורו האטימולוגי אינו ברור. ואולם, סברה מקובלת וקרבה אטימולוגית למילה הלטינית lupus, "זאב", מצביעות על כך שהאזור המדובר יושב בעבר על ידי זאבים. היפותזה אחרת סוברת שהשם נגזר מהמילה הפרנקית lauer או leower, אשר מציינת מקום מבוצר (בצרפתית: tour de guet. אני לא בטוח מה התרגום המדויק למילה. tour הוא מבצר. guet-apens=מארב). בברכה, רועי בושי 09:00, 1 בנובמבר 2007 (IST)

להלן שילוב:

מוזיאון הלובר בלילה

מוזיאון הלובר (Louvre), הנמצא בלב פריז שבצרפת, נבנה ב-1190, בימי פיליפ אוגוסט, כ"מבצר הלובר הראשון". המבצר נבנה באזור שכונה Lupara, שמקורו האטימולוגי אינו ברור. ואולם, סברה מקובלת וקרבה אטימולוגית למילה הלטינית lupus (זאב), מצביעות על כך שהאזור היה בעבר שורץ זאבים. סברה אחרת היא שהשם נגזר מהמילה הפרנקית lauer או leower, אשר מציינת מקום מבוצר בצרפתית. כך או כך, המבנה שימש אז כארמון מבוצר בגבולה המערבי של העיר, במטרה להגן עליה מפני מתקפות ויקינגים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 10:15, 1 בנובמבר 2007 (IST)

כמה הערות: ראשית, tour הוא Tower באנגלית, ולכן אפשר לפרשו גם כמצודה. אני חושב שהשם "מבצר/מצודת הלובר הראשון" אינו נכון (כלומר, לא משתמשים בשם הזה, למרות שמבחינה היסטורית זו אכן הגרסא הראשונה של מבנה הלובר). אולי כדאי לכתוב:

מוזיאון הלובר (Louvre), הנמצא בלב פריז שבצרפת, שימש בעבר כארמון הפאר של מלכי צרפת. ואולם במקורו הוא נבנה ב-1190, בימי המלך פיליפ אוגוסט, כמצודה מבוצרת בגבולה המערבי של העיר, במטרה להגן עליה מפני מתקפות הוויקינגים. המבצר נבנה באזור שכונה Lupara, שמקורו האטימולוגי אינו ברור. ואולם, סברה מקובלת וקרבה אטימולוגית למילה הלטינית lupus (זאב), מצביעות על כך שהאזור היה בעבר שורץ זאבים. סברה אחרת היא שהשם נגזר מהמילה הפרנקית lauer או leower, אשר מציינת מקום מבוצר בצרפתית. פחות מ-400 שנים אחר כך, בימי המלך פרנסואה הראשון, נהרסה המצודה והחלה בניית הארמון, אך השם נותר.

שנית, אפשר לבחור תמונה אחרת, פחות צפויה, הקשורה למצודה ההיא:

• 
  מצודת הלובר במאה ה-15, כפי שצוירה בספר השעות העשירות של הדוכס דה ברי.
• 
  את היסודות המקוריים של מצודת הלובר מימי-הביניים ניתן לראות כיום מתחת למוזיאון.

סיפור מעניין מההסטוריה של מריה תרזה

מריה תרזה הייתה ארכי-דוכסית אוסטריה‎‎ ומלכת בוהמיה והונגריה בין 1740 ו-1780. היא רחשה לנתיניה היהודים שנאה עמוקה ודיכאה אותם. בשנת 1744, בעיצומו של החורף העז, פרסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על כל יהודי פראג ובודה. המגורשים פנו אל הנגיד היהודי יהודה ברוך, שהיה בנקאי הארמון של הסולטן הטורקי מהמוט הראשון, וביקשו לקבל אזרחות עות'מאנית. כאשר שמע הסולטן על הגירוש, שלח אולטימטום למלכה להחזירם לבתיהם. מריה תרזה נרתעה מהאיום ומיהרה להשיב את היהודים, שאותם נהגה לכנות "מגיפה", ואף נאלצה לשלם קנס הגון ולהתנצל בפני הסולטן כי "נפלה אי הבנה". רועי צזנה 15:51, 9 באוקטובר 2007 (IST)

קישור אדום. חוץ מזה שאני לא מוצא את הקטע מאוד מעניין. סתם עומר • שיחה 16:06, 9 באוקטובר 2007 (IST)

בעיני הקטע מעניין, ולכן הבאתי אותו לכאן. אבל קשה להתווכח על משהו סובייקטיבי כמו רמת עניין. טעם וריח, וכו'. הסיבה שאני חושב שהקטע הוא טוב היא שהוא בנוי למעשה כמו סיפור. יש בו מלכה רעה שקל לשנוא אותה ולהזדעזע מההתנהגות שלה, יש את היהודים שקל להרגיש סימפתיה אליהם, ויש את הסולטן העות'מאני שמפתיע מאד לטובה. בתחילת הסיפור המלכה הרעה מזיקה ליהודים, ובסוף הסיפור היא מושפלת והיהודים חוזרים שמחים לעירם. ובנוסף לכל אתה גם למד מי היתה מריה תרזה - וכל זה בפחות ממאה מילים.

רועי צזנה 16:43, 9 באוקטובר 2007 (IST)

אני לא אומר שזה לא בנוי טוב, זה פשוט לא הפיל אותי מהרגליים. מה שיותר בעייתי זה הקישור. סתם עומר • שיחה 16:55, 9 באוקטובר 2007 (IST)

רועי, הבעיה העיקרית היא שדף המשתמש שלך עדיין אדום :-) לעצם העניין, אני חושב שהקטע מעניין. עשיתי עריכה קלה והוספתי קישורים. כמובן שצריך להכחיל את שני האדומים החשובים להבנת הקטע. אריה מלמד כץ • שיחה 17:01, 9 באוקטובר 2007 (IST)

השם של הסולטן זה לא מהמט? סתם עומר • שיחה 17:08, 9 באוקטובר 2007 (IST)

זה סולטן אחר... אריה מלמד כץ • שיחה 17:13, 9 באוקטובר 2007 (IST)

נכון. אבל אם מוחמד זה מהמט, ואחמד זה אהמט אז מחמוד לא צריך להיות מהמוט? סתם עומר • שיחה 17:20, 9 באוקטובר 2007 (IST)

הצעה חילופית להידעת מריה תרזה:

מריה תרזה

כיום מקובל, כי התנצלות של גוף כלשהו טומנת בחובה נטילת אחריות ותשלום פיצוי. מסתבר שבעבר ניתן היה להתנצל ולדרוש פיצוי מהנפגע כאחד. כך עולה מהסיפור על מריה תרזה שהייתה ארכי-דוכסית אוסטריה‎‎ ומלכת בוהמיה והונגריה בין 1740 ו-1780. היא רחשה לנתיניה היהודים שנאה עמוקה ודיכאה אותם. בשנת 1744, בעיצומו של החורף העז, פרסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על כל יהודי פראג ובודה. המגורשים פנו אל הנגיד היהודי יהודה ברוך, שהיה בנקאי הארמון של הסולטן הטורקי מהמוט הראשון, וביקשו לקבל אזרחות עות'מאנית. כאשר שמע הסולטן על הגירוש, שלח אולטימטום למלכה להחזירם לבתיהם. מריה תרזה נרתעה מהאיום והביעה את התנצלותה בפני הסולטן, בטענה כי "נפלה אי הבנה" ומיהרה להשיב את היהודים - אותם נהגה לכנות "מגפה" - אך לא לפני שאילצה אותם לשלם קנס הגון לאוצר המלוכה.

ואגב שים לב לתיארוך, תצטרך לעשות איתו משהו. ”בשנת 1744, ערכו המוני פראג שבבוהמיה (כיום בירת צ'כיה), פרעות כנגד היהודים, בגיבויים וסיועם של חייליה הקרואטים של מריה תרזה, שנשאה אף את כתר מלכת בוהמיה. הסיבה ה"רשמית" למהומות, היתה אשמת שווא של שיתוף פעולה עם הצבא הפרוסי שהיה אז בעיצומה של מלחמת הירושה האוסטרית נגד הקיסרית. הקהילה היהודית של פראג מנתה אז קרוב ל-20,000 איש (כ-30% מהאוכלוסייה) והייתה מבין הגדולות בזמנה באירופה. במהלך הפרעות פירסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על יהודי פראג ויהודי בודה שבהונגריה, על נשיהם וטפם. בחודש ינואר של שנת 1745, בעיצומו של החורף העז, הוכרחו היהודים לעזוב את פראג ובודה,” הצו פורסם ב-44 הגירוש בוצע בתחילת 45

אגב אתחיל לטפל ביהודה ברוך

זה יצא קצת ארוך. אני מציע להשאיר את הנוסח כפי שהוא עתה בדף המערכת (בלי ההקדמה) - הסיפור חזק מספיק גם בצורה זו. אגב, מה המקורות לסיפור (וכדאי להוסיף מקורות בצורת הערות שוליים גם בערך מריה תרזה). אריה מלמד כץ • שיחה 02:54, 5 בנובמבר 2007 (IST)

מלמד לילה/בוקר טוב, מעניין שלא היתה לנו התנגשות עריכה. אני מצאתי אותו בארכיון הפרטי שלי במאמר ישן שנכתב ע"י ארגון שכמדומני לא קיים להנצחת מורשת יהדות פראג. בחיפוש בגוגל מצאתי אותו כאן וכאן בכל אופן זה לא כ-ז-ה ארוך אבל מעורר ענין! ומעל הכל ישנם תיקונים חשובים כמו תאריך הגירוש והקנס שהוטל על היהודים לא על מריה תרזה. ואני מתנצל אם ערכתי במקום ששייך לעורכים הרשמיים של המיזם. מצפה לתגובה יהודה מלאכי 03:14, 5 בנובמבר 2007 (IST)

גם אני, כמו אריה, חושב שהידעת? של עכשיו מצויין. תוספות כדאי לתת בערך עצמו. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 06:08, 5 בנובמבר 2007 (IST)

לדעתנו, ניתן לוותר על כתיבת הערך על יהודה ברוך (ככל הנראה יש מעט חומר עליו). מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:54, 8 בדצמבר 2007 (IST)

מלטה יוק

תבנית:הידעת? 22 בנובמבר - סדרה 2 - לא מרגש וגם לא ברור. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 12:35, 29 באוקטובר 2007 (IST)

זה דווקא אחד נחמד מאוד. ניסיתי להבהיר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:30, 29 באוקטובר 2007 (IST)

הייתי שמח לדעת מה פירוש "מלטה יוק". אני חושב שאפשר להרחיב את הערך קצת. רועי צזנה 06:27, 30 באוקטובר 2007 (IST)

נראה לי שהדבר היחיד שניתן להרחיב פה זה באמת הפירוש המילולי של "יוק", אבדוק אם יש דוברי תורכית בהכה את המומחה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:30, 30 באוקטובר 2007 (IST)

פנה למשתמש:Ori~. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:24, 30 באוקטובר 2007 (IST)

משיחת משתמש:Ori~. שמעתי שאתה יודע תורכית, אז ראשית תן לי כמה שניות להתפעל... ...עכשיו שאלתי(=השאלה שלי): מה פירוש המילה "יוק"? מהביטוי "מלטה יוק". צריך את זה לתבנית:הידעת? 22 בנובמבר - סדרה 2. תודה, סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:06, 31 באוקטובר 2007 (IST)

היי. Yok משמעו "אין" או "לא קיים", ובהשאלה בשפה מדוברת גם "לא". לגבי מלטה יוק, אם אני זוכר נכון, היה אדמיראל טורקי שנשלח, מתישהו בתקופה שההוספיטלרים שלטו באי, כדי לחפש את מלטה ולכבוש אותה. הוא לא מצא אותה ובשובו דיווח כי Malta yok, דהיינו "מלטה לא קיימת". ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:38, 31 באוקטובר 2007 (IST)

לפי הידעת? הוא גם מצא וגם נלחם... בערך על הקרב לא מוזכרת המילה "יוק". יש משהו בוויקי הטורקית? יותר מדי תעלומה פה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 18:19, 31 באוקטובר 2007 (IST)

אה, או קיי. אמרתי שאני לא בטוח מה היה הסיפור האמיתי בדיוק, אבל זה הכיוון "מלטה לא קיימת". ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:55, 31 באוקטובר 2007 (IST)

חגי/עומר, לפי הכתבה הזו http://www.aksam.com.tr/arsiv/aksam/2003/09/08/yasam/yasam5.html שכותרתה "איך מלטה נהייתה איננה" המקרה ארע ב-1530, ולכן אינו קשור למצור הגדול על מלטה שהיה כידוע ב-1565. במקרה דנן שלח הסולטן כוח סיור למלטה במטרה להכין את ההתקפה עליה. שורת המחץ (אם זה מעניין מישהו): "Fakat bu öncü kuvvet Malta'yı bulamadan geri döner ve padişaha "Malta yok" der" - אבל כוח סיור זה חזר מבלי שיכול היה למצוא את מלטה, ואמר לסולטן "מלטה איננה". ידיעתכם. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:33, 31 באוקטובר 2007 (IST)

מעולה. חשתי שהידעת? הזה מזייף משהו... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 22:16, 31 באוקטובר 2007 (IST)

אז בכלל אין קשר בין הביטוי "מלטה יוק" להכחשת המציאות, הם באמת לא מצאו את מלטה. אם כך, אז לקטע לא יכול להיות פאנץ' מי-יודע-מה. להחליף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:38, 31 באוקטובר 2007 (IST)

עומר, אתה לא מתאר לעצמך כמה הסיפור על מלטה כן קשור להכחשת המציאות וכמה הפאנצ' ליין חזק. בהמשך הכתבה הנ"ל רשום כך:

"Hikayeye göre harita üzerindeki küçük bir silgi parçacığı Malta adasını kapatır".

"לאור סיפור המעשה כוסו המפות בפיסות קטנות אשר הסתירו את איי מלטה"...

חבל שאי אפשר לקשור את המקרה ליום ספציפי בשנה... ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:48, 2 בנובמבר 2007 (IST)

נו, תן לנו איזה הידעת? אחד נכון ומסכם מכל זה ונחזיר אותו במקום אחר... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:01, 2 בנובמבר 2007 (IST)

בבקשה:

"לאחר שסולימאן המפואר כבש את האי רודוס מידי ההוספיטלרים ב־1522, קיבלו האבירים את השלטון על האי מלטה. הם ביצרו אותו והחלו להציק לטורקים בשוד ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקים לצפון אפריקה. בתגובה שלח סולימאן המפואר כוח סיור למלטה במטרה להכין את ההתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"). עקב כך כוסו המפות הגאוגרפיות העות'מאניות בפיסות קטנות אשר הסתירו את איי מלטה, והביטוי הפך למטבע לשון בינלאומית שפירושה הכחשת המציאות". ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:31, 2 בנובמבר 2007 (IST)

טוב, אני מחזיר את זה לשולחן הדיונים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:43, 2 בנובמבר 2007 (IST)

הקטע מרתק מבחינת תוכנו, אבל ראיתי ברשת כמה גרסאות של הסיפור וכדאי לנסות לבדוק אם לא מדובר באגדה אורבנית. צריך גם להבין את הקשר למצור הגדול על מלטה שהתרחש מאוחר יותר בהקשר של מתי הטורקים מצאו את מלטה. אריה מלמד כץ • שיחה 16:31, 3 בנובמבר 2007 (IST)

ערך טוב, אבל כפי שאריה ציין, כדאי לבדוק את הסימוכין. (בהנחה שאפשר בכלל לבדוק האם אגדה אורבנית מלפני 500 שנה אכן הומצאה) רועי צזנה 20:33, 3 בנובמבר 2007 (IST)

טוב, :) בתור מביא המידע אני רק אציין שמצאתי אותו בעיתון "אקשאם" שהוא אחד הגדולים בטורקיה. אין לי מושג כמה אם זה אורבאני או כפרי, אבל הכתבה נראית רצינית והעיתון גם. לשיקול הקהילה, אני מניח. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:48, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אורי אמין עלי. אני מציע לאשר. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 19:44, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אני מסכים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:42, 6 בנובמבר 2007 (IST)

ערכתי את הקטע והעברתי למוכנים. להלן לאחר עריכה:

איי מלטה

לאחר שסולימאן המפואר כבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים ב־1522 וגרש אותם, העניק קארל החמישי לאבירים ב-1530 את השלטון על איי מלטה. הם ביצרו את האיים והמשיכו להציק לטורקים בשוד ימי ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקיים לצפון אפריקה. בתגובה שלח סולימאן המפואר כוח סיור למלטה במטרה להכין את המתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"). עקב כך כוסו המפות הגאוגרפיות העות'מאניות בפיסות נייר קטנות אשר הסתירו את האי מלטה, והביטוי הפך למטבע לשון בינלאומית שפירושה הכחשת המציאות.

אני מתנגד לידעת הזה בלי לבדוק לעומק את המקורות או לחילופין לכתוב שמדובר באגדה. כאן למשל מופיע סיפור אחר, ואילו כאן כתוב: "the phrase Malta yok

' Malta does not exist ' occurs. The legend connected with the latter goes back to the time when an Ottoman sultan is said to have sent a Turkish fleet on a mission to Malta. After several weeks of fruitless sailing in the Mediterranean, the admiral of the fleet returned. Having apparently failed to find Malta, he announced to the sultan that Malta did not exist." - כתוב שם במפורש שמדובר באגדה. אריה מלמד כץ • שיחה 00:13, 9 בנובמבר 2007 (IST)

שיניתי את הניסוח. איך עכשיו? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 05:15, 9 בנובמבר 2007 (IST)

איי מלטה

לאחר שסולימאן המפואר כבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים ב־1522 וגרש אותם, העניק קארל החמישי לאבירים ב-1530 את השלטון על איי מלטה. הם ביצרו את האיים והמשיכו להציק לטורקים בשוד ימי ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקיים לצפון אפריקה. בתגובה שלח סולימאן המפואר כוח סיור למלטה במטרה להכין את המתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"), והמפות הגאוגרפיות העות'מאניות כוסו בפיסות נייר קטנות אשר הסתירו את איי מלטה. למרות שככל הנראה מדובר באגדה אורבנית הפך הביטוי למטבע לשון בינלאומית שפירושה הכחשת המציאות.

למה הוא בבדיקה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:31, 9 בנובמבר 2007 (IST)

ערכתי עוד קצת. עכשיו זה יותר טוב. אריה מלמד כץ • שיחה 13:27, 9 בנובמבר 2007 (IST)

הר אתוס

שלט המודיע על איסור הכניסה לנשים להר אתוס

הר אתוס הוא הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון, ושוכנת בו במשך למעלה מאלף שנים "מדינה נזירית" נוצרית אורתודוכסית, הממשיכה ונהנית גם כיום מאוטונומיה בתחומי יוון. שטח המדינה הנזירית 335 קמ"ר בלבד, ובה עשרים מנזרים ועשרות מקומות פרישה אחרים שחיים בהם כ-2,250 נזירים. אחד המאפיינים הידועים ביותר של המדינה הנזירית בהר אתוס הוא שהכניסה אליה אסורה לנשים ולכל בעל חיים ממין נקבה. הר אתוס כפוף מבחינה רוחנית לפטריארך קונסטנטינופול ובסמכויות החילוניות והאזרחיות בו אוחז מושל מטעם ממשלת יוון.

‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:48, 8 בנובמבר 2007 (IST)

אדיר. רק כדאי להפוך את הר אתוס ל הר אתוס ויש לנו יופי של הידעת. לדעתי. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 23:10, 8 בנובמבר 2007 (IST)

הוספתי קישורים וערכתי קצת. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:11, 9 בנובמבר 2007 (IST)

יפה. אריה מלמד כץ • שיחה 00:22, 9 בנובמבר 2007 (IST)

אהבתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:34, 9 בנובמבר 2007 (IST)

חוזה טורדסיאס

בשלהי המאה ה-15, הקולוניאליזם האירופאי היה בשיאו; למספר מצומצם של מעצמות אירופאיות הייתה שליטה כמעט אבסולוטית על העולם כולו. ויכוח בין ספרד ופורטוגל לגבי השליטה בעולם יושב ב-1494 בחוזה טורדסיאס על ידי האפיפיור דאז, אלכסנדר השישי. האפיפיור העביר קו אנכי 1770 קילומטר ממערב לאיי כף ורדה, שבחופה המערבי של אפריקה. ספרד קיבלה את כל שטחי העולם שממערב לקו, ופורטוגל את כל השטחים שממזרח לו. מה דעתכם? פרמיון ♫ שיחה 21:30, 3 בנובמבר 2007 (IST)

בעניין זה כדאי לשלב את המחלוקות על "גילוי ברזיל" הקשורה לנושא. דניאל ב. 21:26, 3 בנובמבר 2007 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא! שספרד תקבל את כול אפריקה, רק אל תחתכו אותה! חח נראה לי נחמד, אבל אולי כדאי לערוך בצורה שהעיקר שהוא הקו הישר האקראי, מודגש יותר, ונמצא יותר בלב הקטע. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 21:28, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אתה מוזמן לעשות זאת. פרמיון ♫ שיחה 21:30, 3 בנובמבר 2007 (IST)

ודרך אגב, אפריקה לא נחצית לשניים על פי החלוקה הזו... היא כולה של פורטוגל. פרמיון ♫ שיחה 22:02, 3 בנובמבר 2007 (IST)

עדיפה תמונה המציגה את הקו שמתח האפיפיור על תמונה המציגה את חצי האי האיברי. סתם כך. אדם נבו;שיחה 22:04, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אתה צודק כמובן. שמתי לב רק לאחר שכתבתי את זה... לא נורא, זו במילא בדיחת קרש. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 22:05, 3 בנובמבר 2007 (IST)

בקשר לתמונה, אני לא בטוח באשר לטיבה. היא צובעת מושבות מתקופה מסוימת. אין בה הבהרה ממשית של קו טורדסיאס. חיפשתי תמונות טובות יותר, ולא מצאתי. אדם נבו;שיחה 23:29, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הועבר להקפאה. החלטה זו החלטה. אפשר להמשיך לדון ולשפר הידעת? זה, אך הוא לא יעבור למוכנים בשלב זה. אני מסכים שיש לשלב את המחלוקות על "גילוי ברזיל". חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 03:37, 4 בנובמבר 2007 (IST)

גרסה חדשה:

קו טורדסיאס

בשלהי המאה ה-15, הקולוניאליזם האירופאי היה בשיאו; למספר מצומצם של מעצמות אירופאיות הייתה שליטה כמעט אבסולוטית על העולם כולו. ויכוח בין ספרד ופורטוגל לגבי השליטה בעולם יושב ב-1494 בחוזה טורדסיאס על ידי האפיפיור דאז, אלכסנדר השישי. האפיפיור העביר קו אנכי 1770 קילומטר ממערב לאיי כף ורדה, שבחופה המערבי של אפריקה. ספרד קיבלה את כל שטחי העולם שממערב לקו, ופורטוגל את כל השטחים שממזרח לו. בשעה שהחוזה נכתב, אמריקה הדרומית טרם מופתה כראוי, ואירופה לא ידעה על קיומה של ברזיל. על פי אחת ההשערות בנוגע לגילוי ברזיל, פורטוגל כבר ידעה על קיום ברזיל עוד מ-1341, ולכן ביקשה מן האפיפיור להסיט את הקו מעט מערבה, כך שחלקה המזרחי של ברזיל יהיה בידה. כך למעשה, ללא ידיעת ספרד, זכתה פורטוגל בנתח מהחלק "הספרדי" של העולם.

אכן צריך למצוא תמונה שממחישה את הקו המקורי באופן מוצלח יותר. מישהו מתנדב ליצור תמונה שכזו? פרמיון ♫ שיחה 17:06, 4 בנובמבר 2007 (IST)

ראיתי איזה ערך עם תמונה ממחישה יותר, אבל אני לא מוצא אותו עכשיו. גם זו בסדר. היות ונוקו 2-3 אדומים, אני משחרר את זה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 12:46, 6 בנובמבר 2007 (IST)

משפט הפתיחה אינו נכון. ראה מפה זו: חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:50, 11 בנובמבר 2007 (IST)

למה לא נכון? החוזה נחתם בתמונה השנייה של האנימציה, כשיש בעיקר ירוק וצהוב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:39, 11 בנובמבר 2007 (IST)

ממש לא! ראה מפה זו למשל, 1898. בזמן חתימת החוזה רק התחילו לגרד את דרום אמריקה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 11:54, 11 בנובמבר 2007 (IST)

לא הבנתי. ב-1898 מדינות דרום אמריקה כבר היו עצמאיות. נכון שבזמן החוזה רק התחילו לגרד את דרום אמריקה, לכן הוא נחתם, להקדים תרופה למכה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:33, 11 בנובמבר 2007 (IST)

המשפט "בשלהי המאה ה-15, הקולוניאליזם האירופאי היה בשיאו;" שגוי ביסודו. הוא בקושי התחיל. השיא היה בתחילת המאה ה-20, כנראה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 14:30, 11 בנובמבר 2007 (IST)

נהוג להבדיל בין שתי מגמות שאמנם יש להן מהמשותף, אך הן שונות במהותן. הקולוניאליזם האירופאי בראשיתו לרוב משוייך לספרד, פורטוגל ואנגליה. מראשית המאה ה-19 ואילך כבר מדובר באימפריאליזם, שנובע ממניעים כלכליים בעיקר - נכון, הקו דק, אבל אי אפשר לומר שהקולוניאליזם היה בשיאו במאה ה-20. אני מסכים שיש לשנות את משפט הפתיחה, אעשה זאת בהמשך היום. האנימציה יפה מאוד! פרמיון ♫ שיחה 16:56, 11 בנובמבר 2007 (IST)

אז מה הנוסח הסופי שאפשר לאשר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:57, 12 בנובמבר 2007 (IST)

גרסא חדשה:

קו טורדסיאס

בשלהי המאה ה-15, הקולוניאליזם האירופאי החל לפרוח; מספר מצומצם של מעצמות אירופאיות נאבקו על השליטה באזורים נרחבים שמחוץ לאירופה, מתוך כוונה לשלוט בעולם כולו. ויכוח בין ספרד ופורטוגל לגבי השליטה בעולם יושב ב-1494 בחוזה טורדסיאס על ידי האפיפיור דאז, אלכסנדר השישי. האפיפיור העביר קו אנכי 1770 קילומטר ממערב לאיי כף ורדה, שבחופה המערבי של אפריקה. ספרד קיבלה את כל שטחי העולם שממערב לקו, ופורטוגל את כל השטחים שממזרח לו. בשעה שהחוזה נכתב, אמריקה הדרומית טרם מופתה כראוי, ואירופה לא ידעה על קיומה של ברזיל. על פי אחת ההשערות בנוגע לגילוי ברזיל, פורטוגל כבר ידעה על קיום ברזיל עוד מ-1341, ולכן ביקשה מן האפיפיור להסיט את הקו מעט מערבה, כך שחלקה המזרחי של ברזיל יהיה בידה. כך למעשה, ללא ידיעת ספרד, זכתה פורטוגל בנתח מהחלק "הספרדי" של העולם.

מה תאמרו? פרמיון ♫ שיחה 11:54, 15 בנובמבר 2007 (IST)

מצויין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:13, 15 בנובמבר 2007 (IST)

מה קורה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:44, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הסרט העלילתי העברי הראשון

בשנת 1927 החליטו נתן אקסלרוד וירושלים סגל להתחיל בצילומי הסרט העלילתי העברי הראשון. עלילת הסרט, "החלוץ", תארה חייו של חלוץ רעב ללחם הפוגש בת-איכר יפהפייה ומגשים את חלומותיו. את הפקת הסרט מימן סגל, נתן אקסלרוד היה הצלם והבמאי היה אלכסנדר פן. צילומי הסרט עמדו בעיצומם כאשר הגיע סגל אל אתר הצילומים ברחובות. שם התברר לו כי בת האיכר שאמורה הייתה לרכב על סוסה אצילית, מצולמת כשהיא רוכבת על סוסת עבודה בהריון מתקדם. חוסר הרצינות הרתיח אותו והוא החליט להפסיק את הצילומים. כך זכה הסרט עודד הנודד, שצילם אקסלרוד בשנת 1932 לתואר "הסרט העברי הראשון". מן הסרט "החלוץ" נותרו 25 דקות של צילום שעלו באש בדליקה שהייתה במשרדו של סגל ב-1965.

מס' 84 בפוטל היישוב. איך הוא? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:34, 15 בנובמבר 2007 (IST)

עצוב...מתקבל. נעה 00:08, 16 בנובמבר 2007 (IST)

הוא טוב, אבל לא צריך למצוא לו ערך ראשי? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:28, 16 בנובמבר 2007 (IST)

אולי נתן אקסלרוד? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:31, 16 בנובמבר 2007 (IST)

מה קורה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:44, 18 בנובמבר 2007 (IST)

מצאת סימוכין? אתה יודע שאנו לא מאמינים להידעת? מהפורטלים... חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 12:15, 18 בנובמבר 2007 (IST)

זה כתוב בערך על נתן אקסלרוד וגם פה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:18, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אפוא כתוב? בשני המקומות ההתייחסות היחידה היא " ב- 1927 ניסו נתן אקסלרוד וירושלים סגל ליצור סרט ששמו "החלוץ", אך ההפקה לא הושלמה." מאפוא אתר הצילומים ברחובות, סוסה בהריון השריפה ושאר ירקות? חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 18:36, 18 בנובמבר 2007 (IST)

רק עכשיו ראיתי. את כל הפרטים מצאתי בספר הזיכרונות של ירושלים סגל "ירושלים בתל אביב" (ספר שתמונתו מופיעה בערך עליו). תצטרכו לקבל את דברתי או שמישהו מתנדב ללכת לספרייה למצוא את העמודים המדויקים. אביהו • שיחה 21:05, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אני כמובן מקבל את דברתך! אבל לעורך יש קצת אחריות לאמת פרטים, ולכן שאלתי... חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 21:21, 18 בנובמבר 2007 (IST)

קסטל דל מונטה

קסטל דל מונטה היא מצודה בפוליה בדרום-מזרח איטליה שנבנתה בידי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במאה ה-13. הספרה שמונה מיוצגת במבנה באופן כמעט אובססיבי. המבנה מתומן מבחוץ וכך גם חצרו הפנימית. יש בו שמונה חדרים בכל קומה ושמונה מגדלים, ובעבר ניצב במרכזו אגן מתומן. מידות הקירות החיצוניים והפנימיים וגובה המגדלים, שגם הם מתומנים, הם כפולות של שמונה. בנוסף לכך, פעמיים בשנה, ביום 8 באפריל וביום 8 באוקטובר, שנחשב בעבר כחודש השמיני בלוח השנה, מאירה קרן שמש את הצלע החיצונית הדרום-מזרחית, וחודרת דרך החלון הקבוע בה ודרך החלון הפונה אל החצר הפנימית. על המסגרת שמשמאל לשער הכניסה מפוסלים שמונה פרחים שבכל אחד מהם ארבעה עלי כותרת. שמונה פרחים אחרים מופיעים במסגרת התחתונה של השער. שמונה עלים מעטרים את כותרות העמודים בחדרים, וכך גם על חלק מאבני הראשה בקשתות שבתקרות החדרים. אם לא די בכל אלה, קו האורך שבו שוכן המבנה הוא 16°16′16′′ מזרח. המצודה היא אתר מורשת עולמית מאז שנת 1996"

‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:50, 11 בנובמבר 2007 (IST)

מצויין! מאוד מעניין, וגם כתוב היטב. שאלתי היחידה היא האם יש הסבר לאובססיה עם שמונה? לא ידעתי על שמונה כמספר טיפולוגי בנצרות. פרמיון ♫ שיחה 08:36, 11 בנובמבר 2007 (IST)

חזרתי לשניה. מספר סופר טיפולוגי בנצרות - en:Baptistery בין היתר - אבל זו לא היתה הסיבה כאן. טענה אחת היא שפרידריך השופע מכיפת הסלע בירושלים, אבל לא מצאתי לזה סימוכין. 08:45, 11 בנובמבר 2007 (IST)

סיבות:

1. Christ's sacrifice on the cross (Jesus was resurrected on the 8th day)
2. what is beyond time (because the number 7 refers to the days of the week which repeat themselves),
3. and is the number of Beatitudes.

קטע יפה. כדאי קצת לקצר במידת האפשר. אריה מלמד כץ • שיחה 12:15, 11 בנובמבר 2007 (IST)

נכון, נכון... באמת שכחתי מזה. תודה על ההסבר! אולי כדאי להכניס את ההסבר לקטע? פרמיון ♫ שיחה 16:48, 11 בנובמבר 2007 (IST)

הוספתי מספר קישורים. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 21:39, 18 בנובמבר 2007 (IST)

משפט הקוף המקליד

גירסא למשפט הקוף המקליד, לפיו קוף אשר יינתן לו זמן אינסופי ומקליד באופן אקראי אותיות במכונת כתיבה יקליד לבסוף סיפורים שלמים, מופיעה בספר הסיפור שאינו נגמר בעיר המלכים האבודים (איני זוכר את השם האמיתי של העיר, אם מישהו יוכל לתקן אודה לו מאוד), כאשר שם נעשה שימוש בזריקה אקראית של קוביות שעליהן מוטבעות אותיות שונות, וזה ע"י בני אדם. therealRRR 20:13, 24 באוקטובר 2007 (IST)

רעיון שניתן לפתח. אתה יכול ליצור מזה הידעת? ברמה? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:43, 25 באוקטובר 2007 (IST)

כרגע אין לי את הספר עצמו על מנת לתת את שם העיר, אבל ברגע שהשם יהיה בהישג יד אני אנסה לעשות משהו. therealRRR 21:34, 25 באוקטובר 2007 (IST)

אין בעיה. אני מקפיא את זה עד שתפתח אותו. פשוט צפוף פה לאחרונה... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 21:40, 25 באוקטובר 2007 (IST)

מצאתי בערך עצמו אזכורים רבים בתרבות למשפט הזה, אולי ניתן במקום לכתוב רק על הסיפור שאינו נגמר, על הופעתו בתרבות באופן כללי?therealRRR 23:34, 25 באוקטובר 2007 (IST)

הכי טוב זה שאתה כותב הידעת? והחבר'ה עוזרים ומשפרים. אם רק תזרוק רעיונות קשה להאמין שמישהו יגבש אותם לערך. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:38, 25 באוקטובר 2007 (IST)

בבקשה, הנה ניסיון:

משפט הקוף המקליד, לפיו קוף אשר יינתן לו זמן אינסופי להקליד באופן אקראי אותיות במכונת כתיבה יכתוב כמעט בוודאות את כל יצירותיו של שייקספיר, קיבל אזכורים רבים בענפי תרבות שונים, החל מבדיחות כמו ב"המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" ו"משפחת סימפסון", ובגרסאות שונות כמו ב"הסיפור שאינו נגמר" ו"השען העיוור". therealRRR 12:48, 26 באוקטובר 2007 (IST)

נראה לי חבל שהקטע יושב ב"לא התקבלה". יש לו אחלה פוטנציאל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:57, 26 באוקטובר 2007 (IST)

נראה שזו הדרך היחידה להזיז דברים... מעביר. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 13:55, 26 באוקטובר 2007 (IST)

חייבים לציין שזה ניסוי מחשבתי ולא יותר. הייתי מכניס גם את המשפט הזה מהערך: "בדרך מעשית יותר לעריכת הניסוי הולך האתר סימולטור הקופים של שייקספיר, המכיל תוכנית Java, המדמה הקלדות אקראיות של קופים רבים. עד היום נתקבלו בסימולציה זו תוצאות המכילות עשרים וארבעה תווים רצופים מתוך מחזהו של שייקספיר - הנרי הרביעי." חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 18:53, 29 באוקטובר 2007 (IST)

אני יכול להכניס את העובדה שזה ניסוי מחשבתי, אבל אני לא יודע איך אני מכניס פה את הקטע על ג'אבה. therealRRR 00:12, 1 בנובמבר 2007 (IST)

אני חושב שעניין הג'אווה מיותר, אפשר להוסיף שזה ניסוי מחשבתי. אבל מצד שני זה נראה לי משהו די ידוע לא? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 12:49, 6 בנובמבר 2007 (IST)

יש כאן הטעיה של הקורא במובן מסוים. המילה "כמעט בוודאות" גורמת לחשוב שזה יקרה, אחרי המון המון זמן. הקטע שאני הבאתי מראה שעוד רחוקה הדרך. הרבה קופים בהרבה זמן לא השלימו אפילו משפט אחד. לא צריך לציין שזו תוכנת ג'אווה אבל צריך לתת פרופורציות. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:11, 7 בנובמבר 2007 (IST)

חגי, זה בדיוק מה שהמשפט אומר. זה באמת ייקרה אחרי הרבה מאוד מאוד זמן, אפילו שזה לא זמן מעשי גם לטכנולוגיות המחשב של ימנו.

אם כך צריך להוסיף (אני עובד על ניסוח כרגע) שמדובר בזמנים ארוכים מאוד שאפילו הטכנולוגיות של היום לא יכולות להגיע אליהם. או זה או שייקח לקופים בערך נצח.therealRRR 11:40, 7 בנובמבר 2007 (IST)

נו...? חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 21:49, 18 בנובמבר 2007 (IST)

משפט הקוף המקליד, ניסוי מחשבתי לפיו קוף אשר יינתן לו זמן אינסופי להקליד במכונת כתיבה באופן אקראי אמור לכתוב, אחרי כמעט נצח, כמעט בוודאות את כל יצירותיו של שייקספיר, קיבל אזכורים רבים בתרבות, החל מבדיחות כמו ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" ו"משפחת סימפסון" ועד לגרסאות למשפט כמו ב"הסיפור שאינו נגמר" ו"השען העיוור". therealRRR 23:25, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הרעיון נהדר. יש קצת בעיה עם "זמן אינסופי" - מדובר בזמן ארוך מאוד ולא אינסופי. הצעה: לקחת כבסיס את הפתיח של משפט הקוף המקליד (אולי תוך כדי צמצום מסוים) - שם הניסוח מדויק יותר ולהוסיף לו את הקטע התרבותי על האזכורים בספרים. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:53, 18 בנובמבר 2007 (IST)

קודם כל אם תיכנס לערך תראה שמתחת לתמונה של הקוף כתוב זמן אינסופי. דבר שני אתה לא יכול לצאת מנקודת הנחה שהוא יגיע לזה "לבסוף" אחרי פרק זמן הגיוני כלשהו, ולכן נראה לי שאפשר להשאיר את האינסוף. therealRRR 22:44, 19 בנובמבר 2007 (IST)

אני בכלל לא מבין את אי-הנוחות הזו עם הביטוי "פרק זמן אינסופי", זה אומר שבסוף זה יקרה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:09, 20 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שהניסוח פחות או יותר בסדר עכשיו, ויותר צריך למצוא לו תמונה (למרות שתמיד אפשר להשתמש בתמונה מהערך). therealRRR 22:52, 20 בנובמבר 2007 (IST)

ויליאם פיט הבן

כהונתו של ויליאם פיט הבן כראש ממשלת בריטניה לא הייתה קלה: הוא נאלץ להתמודד עם גרעונות עתק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, עם ניהול המלחמות הנפוליאוניות ועם מחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. פיט הצליח להחזיק בכהונתו הראשונה 17 שנים, אף-על-פי שהיה צעיר להפליא כשמונה לתפקיד - בן 24 בלבד, ראש הממשלה הצעיר אי-פעם בבריטניה. דב ט. 23:25, 11 בנובמבר 2007 (IST)

זו הצעה חדשה? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:41, 11 בנובמבר 2007 (IST)

אני מתפלא על השאלה. זו גירסה של הקודם, ללא אדומים כשהנקודה המעניינת היא הגיל הצעיר. דב ט. 23:43, 11 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שהקישורים האדומים לא מהווים כאן בעיה, אבל הקטע פשוט לא מאוד מעניין, אותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:44, 18 בנובמבר 2007 (IST)

עוד דעות? חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 21:44, 18 בנובמבר 2007 (IST)

דיוקן ויליאם פיט הבן

כהונתו של ויליאם פיט הבן כראש ממשלת בריטניה לא הייתה קלה. הוא נאלץ להתמודד עם גרעון תקציבי ענק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, ניהול המלחמות הנפוליאוניות ומחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. ויליאם פיט, שהתמנה בפעם הראשונה לתפקיד בגיל 24 שנים ו-205 ימים, הוא ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בבריטניה. כהונתו הראשונה נמשכה 17 שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים מונה פיט שנית לתפקיד. כעבור שנתיים נוספות הוא נפטר בגיל 47.

למה הקטעים האלה לא נכנסים ב3 וה4 בינואר סדרה 1? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:31, 21 בנובמבר 2007 (IST)

אני עדיין שומר 2-3 להחלפה במה שנותר לבדיקה. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! י"א בכסלו ה'תשס"ח 18:23, 21 בנובמבר 2007 (IST)

תוסיפו גם את מחלת השיגדון איתה התמודד איתן • שיחה 00:47, 24 בנובמבר 2007 (IST)

כמו כן הייתי משנה את הסדר - מתחיל בהיותו ראש הממשלה הצעיר ביותר וגו'... איתן • שיחה 00:51, 24 בנובמבר 2007 (IST)

ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בריטניה היה ויליאם פיט הבן. פיט, בנו של ויליאם פיט האב, שהיה ראש ממשלת בריטניה בעצמו, מונה בפעם הראשונה לתפקיד בגיל 24 שנים ו-205 ימים. כהונתו הראשונה נמשכה 17 שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים מונה שנית לתפקיד. לאורך השנים, נאלץ פיט להתמודד עם גרעון תקציבי ענק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, עם ניהול המלחמות הנפוליאוניות ועם מחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. אם לא די בכך, הרי שפיט חלה במחלת שיגדון תורשתית ונפטר בגיל 47 בלבד, בעודו מכהן כראש ממשלה.

איתן • שיחה 10:47, 24 בנובמבר 2007 (IST)

הגרסה הזו מצוינת. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:34, 24 בנובמבר 2007 (IST)

לטעמי זה ארוך ומעמעם את הפואנטה העיקרית - הגיל הצעיר. דב ט. 03:12, 27 בנובמבר 2007 (IST)

לא מסכים. הידעת? זה לא רק להביא פואנטות אלא גם להשכיל את הקורא. כאן נכנסו בהצלחה קישורים מעניינים הקשורים לאיש ויאפשרו לקורא להרחיב אופקים. ראש ממשלה צעיר זו אנקדוטה נחמדה, אבל רק איתה - אין להידעת? זכות קיום. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ז בכסלו ה'תשס"ח • 04:07, 27 בנובמבר 2007 (IST)

אלוהים והשטן בקולנוע

צריך עוד ליטוש והרבה הרחבה, אבל זה נראה לי כחומר טוב ל"הידעת?" ואל תגידו שאני לא חושב עליכם:

השטן בציור של גוסטב דורה

נושאי דת ואמונה, כמו גם קונפליקטים בין טוב ורע, הם נושא שגור בקולנוע. עם זאת, סרט הקולנוע הראשון בו הופיע אלוהים היה רק בשנת 1950, יותר ממחצית המאה מאז המצאת הקולנוע. לעומתו, השטן כיכב כבר בסרטים האילמים הראשונים, עוד במאה ה-19.

מקורות: IMDB: אלוהים, השטן, וכן עין הדג מהם למדתי על הפיצ'ר החדש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 17:09, 4 באוקטובר 2007 (IST)

בסיס טוב. אולי תן הסבר קצר למה זה כך. חגי אדלר 07:59, 7 באוקטובר 2007 (IST)

תיאולוג או סוציולוג טוב יכולים לבטח לכתוב ערך מומלץ בנושא ההתייחסות לאלוהים ולדת בתרבות הפופולרית המערבית מאז המהפכה התעשייתית (נגיד). אני יכול לנסות למצוא משהו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:04, 8 באוקטובר 2007 (IST)

עדיין עובד על זה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:24, 17 באוקטובר 2007 (IST)

לא הצלחתי למצוא משהו קונקרטי בנושא הפורטניזם בקולנוע והתרבות האמריקאית של תחילת המאה ה-20 (וסוף ה-19). רעיונות אחרים להרחבה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:33, 28 באוקטובר 2007 (IST)

שנקפיא אותו בינתיים? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:04, 31 באוקטובר 2007 (IST)

במחשבה שניה הוא טוב גם כך. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! י"א בכסלו ה'תשס"ח 03:42, 21 בנובמבר 2007 (IST)

גם לדעתי הוא טוב. אבל צריך תמונה, לא שזה מאוד בעייתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:19, 21 בנובמבר 2007 (IST)

הוספתי של השטן... הייתי שמח אם זהר היה מוסיף מהו אותו סרט ראשון. אולי ניקח משם תמונה? חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! י"א בכסלו ה'תשס"ח 18:35, 21 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שהוא לא מודע לדיון הזה, אפנה אליו בדף השיחה שלו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:05, 23 בנובמבר 2007 (IST)

כשחוקרים קצת בכיוון אחר מלבד זה הסוציולוגי, מקבלים פרטים מפתיעים. את השטן שיחק לראשונה ז'ורז' מלייס (IMDB בסרט "Diable au convent, Le" ("השטן במנזר") שהופץ בארצות הברית כ"סימן הצלב" (ככל הנראה בעקבות הצלחת המחזה המקורי מ-1896 של וילסון בארט, על אף שלא עושה רושם שיש קשר בין השניים, אם כי המחזה סיפק השראה לססיל ב. דמיל לסרטו באותו השם כ-40 שנים לאחר מכן). לא הצלחתי למצוא מידע נוסף על "השטן במנזר", אך מעיון בערך האנגלי על מלייס, עושה רושם שעוד כיכב לפני זה במה שנחשב לסרט האימה הראשון: "Le Manoir du diable" ("אחוזת השטן" או "בית השטן"), עוד ב-1896 (3 שנים לפני הסרט הראשון עליו מדווח ב-IMDB עבור הדמות "השטן"). באותו הסרט שיחק את תפקידו של מפיסטו, השד דמוי השטן המוכר לנו גם מסיפורו של פאוסט. אלוהים או דמויות מלאך לא נראו בסביבה עד כמה שהצלחתי לבלוש. יש לנו הן תמונות של מפיסטו, הן של מלייס והן של השטן, כמו גם תמונות גנריות של קולנוע ומקרנים למכביר. גם בטקסט יש לנו מספר אופציות:

1. נושאי דת ואמונה, כמו גם קונפליקטים בין טוב ורע, הם שכיח בקולנוע. עם זאת, סרט הקולנוע הראשון בו הופיע אלוהים היה רק בשנת 1950, יותר ממחצית המאה מאז המצאת הקולנוע. לעומתו, השטן כיכב כבר בסרטים האילמים הראשונים, עוד במאה ה-19. הראשון לגלם את דמותו היה חלוץ הקולנוע הפנטסטי וסרטי האימה ז'ורז' מלייס.
2. נושאי דת ואמונה, כמו גם קונפליקטים בין טוב ורע, הם נראטיב שיח שגור בקולנוע. עם זאת, סרט הקולנוע הראשון בו הופיע אלוהים היה רק בשנת 1950, יותר ממחצית המאה מאז המצאת הקולנוע. לעומתו, השטן כיכב כבר בסרטים האילמים הראשונים, עוד במאה ה-19. הראשון לגלם את דמותו היה חלוץ הקולנוע הפנטסטי ז'ורז' מלייס, אשר עוד ב-1896, הופיע בעצמו בדמות השד מפיסטו, בסרט קצר בן 2 דקות, אשר נחשב לראשון סרטי האימה.

   אבל זה מסתבך. אם ניקח את זה מהזווית האלוהית, בילוש נוסף ב-IMDB מצא סרט אחר מ-1936 בו מופיעה דמות De Lawd, אשר בפועל אמורה להיות אלוהים. שם הסרט הוא The Green Pastures (ויש תמונה, אבל לא הצלחתי למצוא תרגום). המסקרן בסרט זה הוא שאלוהים מגולם לראשונה דווקא על ידי שחקן אפרו אמריקני, בשם רקס אינגרם. הסרט, לפי ויקי האנגלית, הוחרם באוסטרליה מאחר והוא העז להציג את אלוהים ושאר דמויות חשובות מהתנ"ך (והנה הסיבה החברתית בשבילך, חגי). על כן, אופציה נוספת (המוסיפה לנו תמונה של רקס אינגרם ותמונה מהסרט, שתיהן בקומונס):

3. נושאי דת ואמונה, כמו גם קונפליקטים בין טוב ורע, הם נראטיב שכיח בקולנוע. עם זאת, סרטי הקולנוע החלו להציג את דמותו של אלוהים באופן תדיר רק החל מ-1950, יותר ממחצית המאה מאז המצאת הקולנוע, זאת בעוד שהשטן כיכב כבר בסרטים האילמים הראשונים, עוד במאה ה-19. הסיבה לכך אולי נעוצה בסרט הראשון אשר הציג את אלוהים, The Green Pastures, דווקא על ידי השחקן האפרו אמריקני רקס אינגרם. הסרט עורר מחאה בחברה השמרנית של אותם ימים ואף הוחרם באוסטרליה.

בחרו לכם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:51, 23 בנובמבר 2007 (IST)

בחרתי במספר 2. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 20:10, 25 בנובמבר 2007 (IST)

חגי, אם לא תיתן לי אתגרים, כיצד אכחיל ערכים? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:33, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אבל נראה שהצעות 1 ו-2 שגויות. זהר אמר שאלוהים כן הופיע כבר ב-1930. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:47, 26 בנובמבר 2007 (IST)

תלוי מאוד בהגדרה שלך לאלוהים. הסרט The Green Pastures יותר ייצג את תפיסתה של ילדה אפרו אמריקנית את האלוהים ושאר הדמויות התנ"כיות. הדמות עצמה נקראה, אולי מטעמי שימור עצמי של מפיקי הסררט, כ"De Lawd", ובמקרה זה בהחלט ניתן להגיד שהוא יותר בן דמותו של האלוהים התנ"כי לתפיסת הנצרות. קשה לתפוס אותנו במילה בנושא. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:59, 26 בנובמבר 2007 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני יותר בלחץ, יש להשלים 363 ערכים השנה, כך שצריך טמפו, אז הלכתי על הפתרון הקל... אבל אם אתה דווקא רוצה, יש שלושה ששוכבים לעיל עם אדום אחד ולא יכולים להכנס, ויש שניים אדומים בפברואר מתחום הקולנוע בהידעת? קיימים בעלי אדומים. אולי תנקה אותם? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 00:49, 26 בנובמבר 2007 (IST)

איפה אלו של הקולנוע? אתה יכול לפנות אלי בדף השיחה גם בלי קשר אם אתם זקוקים לעזרתי בתחומי ההתמחות הידועים שלי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:59, 26 בנובמבר 2007 (IST)