ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/5

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

קומודוס

קומודוס

קומודוס, בנו של הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס, שלט ברומא משנת 180 עד שנת 192. הוא מסמל את סיומה של תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" שהרחיבו וביססו את הקיסרות הרומית, ואת תחילת שקיעתה של האימפריה. למרות זאת, שגעון הגדלות שלו הביא אותו להכריז על עצמו כמייסד רומא, לשנות את שמה לקולוניה קוֹמוֹדיאנה, את שם הצבא ל"הצבא הקומודיאני", לקרוא את כל חודשי השנה על 12 שמותיו, ועוד.

זה קטע שנמחק, אבל נראה לי שיש לו דווקא אחלה פוטנציאל. רק צריך קצת עיבוי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:35, 21 בנובמבר 2007 (IST)

צריך עיבוי רב... וכן, יש פוטנציאל. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 16:42, 21 בנובמבר 2007 (IST)

עיביתי, איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:07, 22 בנובמבר 2007 (IST)

מצויין. מנשים באוהל תבורך. כדאי להוסיף גם התייחסות לסרט גלדיאטור בו הוא מופיע. ‏עמיחי 13:10, 22 בנובמבר 2007 (IST)

עיבית הייטב! נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:16, 22 בנובמבר 2007 (IST)

כתוב שהסרט לא באמת מתאר את דמותו אלא בעיקר משתמש בשם שלו, אז העדפתי לוותר על זה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:22, 22 בנובמבר 2007 (IST)

אמנם הוא לא נכון הסטורית, אך אופיו של קומודוס בהחלט בא לידי ביטוי. מה שתחליט... ‏עמיחי 14:13, 22 בנובמבר 2007 (IST)

אז אין מתנגדים? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:47, 25 בנובמבר 2007 (IST)

כאשר מביאים משפט כמו "נחשב לקיסר הרומי הגרוע ביותר", יש לגבות אותו בסימוכין. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 20:00, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ערכנו קצת. אולי כדאי להכחיל את חמשת הקיסרים הטובים (en:Five good emperors) א&ג מלמד כץ • שיחה 22:28, 25 בנובמבר 2007 (IST)

האמת, כערך זה נראה לי מעט מיותר, לא שאצביע בעד מחיקה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:28, 25 בנובמבר 2007 (IST)

טוב, הכחלנו אותו. מדובר במושג חשוב למדי שהיה חבל לוותר עליו. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:41, 26 בנובמבר 2007 (IST)

פצצת עטלף

עטלף

במהלך מלחמת העולם השנייה ניסו האמריקאים לפתח פצצות עטלף, הן למעשה עטלפים שאליהם מוצמדים פצצות תבערה זעירות. הרעיון שעומד מאחורי התכנון הוא שהעטלפים ישוחררו מעל יפן שם יחפשו מחסה בבתי היפנים, אז תידלק הפצצה על-ידי מנגנון השהיה ותשרוף את בתי היפנים, העשויים בעיקר נייר. הרעיון נגנז כלא-בטיחותי לאחר שקבוצת עטלפים השתחררה מהבסיס הצבאי גרמה לדליקות רבות באזור.

איך? את הרעיון מצאתי שארכיון השיחות, שם לא פיתחו אותו משום מה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:11, 21 בנובמבר 2007 (IST)

מגניב. יש למצוא סימוכין. המשפט "גרמה להשמדתו" נראה לי סופרלטיבי. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! י"א בכסלו ה'תשס"ח 18:30, 21 בנובמבר 2007 (IST)

הוא פשוט נשרף. הנה סימוך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:29, 21 בנובמבר 2007 (IST)

בלי התייחסות למשפטו של חגי, גם כן, יוצא מן הכלל, למה גנזו את הידעת הזה? גרם לשרפות? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:16, 22 בנובמבר 2007 (IST)

המטרה של הפצצה הייתה לגרום לשריפת בתי היפנים, אז זה עבד, אבל אצל האמריקאים... גנזו אותו כי העלו קטע בו שלא היה מדויק עובדתית, מישהו אמר "היי, זה לא מדויק" ואז במקום לדייק הדיון נגמר. רואה איזה חשוב שיש פה מיזם רציני ולא שני אנשים בדף שיחה קיקיונ. איזה משפט של חגי? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:20, 22 בנובמבר 2007 (IST)

הבעיה היא שהערך הראשי עלוב למדי, וגם אינו מדויק. למעשה הידעת? מורחב יותר ממנו... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ה בכסלו ה'תשס"ח • 09:57, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ארחיב את הערך בזמן הקרוב ואדייק אותו לפי הקישור החיצוני. שים לב שגם פצצת כדור פורח לא מאוד ארוך והוא ערך ראשי באחד הקטעים (אני לא אומר שהמצב של פצצת עטלף טוב, אלא מראה עד כמה ארחיב). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:00, 25 בנובמבר 2007 (IST)

דגל צרפת

הרשו לי, לאור פתיחת המחזור הדו-שנתי להעלות קטע שהוחלף, למרות שלדעתי הוא דווקא בסדר, לדיון מחודש:

דגל צרפת

בדגל צרפת, דגל טריקולור עם שלושה פסים אנכיים בצבעים כחול (בצד התורן), לבן ואדום. תחילה היו שלושת הפסים ברוחב שונה, בנימוק שלו היו ברוחב שווה אזי הפס הלבן, שהוא בהיר יותר, היה נראה רחב יותר לעין האנושית. נפוליאון שינה אותם לפסים שווי רוחב, אך הצי הצרפתי ממשיך להשתמש בדגל שבו לפסים רוחב שונה.

סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:43, 21 בנובמבר 2007 (IST)

אחלה הידעת? מצריך הגהה. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:21, 22 בנובמבר 2007 (IST)

אתה מוזמן, אם כי אני לא רואה את הצורך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:34, 24 בנובמבר 2007 (IST)

העתק לכאן בבקשה את כל הדיון המקורי, כפי שעשיתי בשיפוצים לעיל. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ה בכסלו ה'תשס"ח • 10:14, 25 בנובמבר 2007 (IST)

תבנית:הידעת? 15 ביולי - סדרה 2. דחוף. חגי אדלר 01:50, 11 ביולי 2007 (IDT)

למה? בברכה, סתם עומר • שיחה 09:44, 11 ביולי 2007 (IDT)

כי יש על צרפת יום קודם ולמה זה מעניין שגודל הפסים שונה? חגי אדלר 14:51, 13 ביולי 2007 (IDT)

זה נחמד, כי המחשבה שהלבן יראה רחב יותר ולכן צריך לפצות על זה היא מפתיעה. אפשר להרחיק אותו מהשני על צרפת. בברכה, סתם עומר • שיחה 15:56, 13 ביולי 2007 (IDT)

מוריד בשל הסמיכות. בהזדמנות אולי מישהו ישפר אותו...

אפשר לראות שהקטע ירד (בעיקר) בגלל הסמיכות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:06, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ג'ון בלינגהאם וספנסר פרסיבל

ב-1812 רצח אזרח בריטי בשם ג'ון בלינגהאם את ראש ממשלת בריטניה, ספנסר פרסיבל. צאצא ישיר של הרוצח, הנרי בלינגהאם, מכהן כיום בבית הנבחרים הבריטי, מטעם המפלגה השמרנית הבריטית. במערכת הבחירות של 1997 התמודד בלינגהאם מול רוג'ר פרסיבל, צאצא של ספנסר פרסיבל.

דב ט. 12:32, 4 בנובמבר 2007 (IST)

מעולה! כמה בעיות: אין ערך ראשי, שאני חושב שהוא חובה, צריך להחליט איזה ערך יכול לכהן ככזה. (רצח פוליטי? ספנסר פרסיבל?) חוץ מזה הוא קצר מאד, אולי קצת תאריכים יעזרו, ואולי יש עוד מה להוסיף. אני אחפש נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 12:54, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אנקדוטה חמודה, אבל בא לא נטמון את הראש באדמה - יש כאן אדומים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:32, 9 בנובמבר 2007 (IST)

אהבתי את משחק המילים :) צודק, כדאי לוותר. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 19:42, 11 בנובמבר 2007 (IST)

נו באמת חגי. על רוג'ר פרסיבל אין ערך אפילו בוויקי האנגלית, ועל אנשים בקליבר של הנרי בלינגהאם אין ערכים אצלנו - סך-הכל חבר פרלמנט. אם רוצים להאריך את זה אפשר, לעומת זאת. דב ט. 23:19, 11 בנובמבר 2007 (IST)

עוד דעות? חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 21:44, 18 בנובמבר 2007 (IST)

לדעתי דב צודק, באמת אין מה לקשר לשני האדונים האלה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:24, 18 בנובמבר 2007 (IST)

גם לדעתי זה לא יראה מוזר אם הקישורים לא יהיו. להאריך - כדאי. למצוא ערך ראשי - כדאי פלוס פלוס. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 02:00, 20 בנובמבר 2007 (IST)

וגם אם אפשר תמונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:18, 21 בנובמבר 2007 (IST)

נויזידלרזה

ימת נויזידל

ימת נויזידל היא ימה המשתרעת על שטח של כ-320 קמ"ר באוסטריה ובהונגריה, אך שטחה נתון לשינויים קיצוניים הנובעים משינוי בגובה מפלס מימיה, לעיתים ללא קשר למשטר המשקעים באזור. מאז שנוצרה לקראת סופו של עידן הקרח האחרון, התייבשה הימה מספר פעמים לחלוטין. היא נעלמה בין 1740 ל-1742. לאחר מכן, ב-1768 התפשטה לשיא שטחה המתועד וכיסתה שטח של 515 קמ"ר, ובשנת 1811 שבה ונעלמה לתקופה של שנתיים. הימה מוכרזת מאז שנת 2001 כאתר מורשת עולמית. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:03, 23 בנובמבר 2007 (IST)

הקטע ארוך מאוד. אפילו מאוד מאוד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:29, 23 בנובמבר 2007 (IST)

קיצרתי. מה הסימוכין לכך שהתייבשה מאה פעמים? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ה בכסלו ה'תשס"ח • 10:12, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אין. תוקן. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:56, 26 בנובמבר 2007 (IST)

ריצין

זרעי הקיקיון המצוי שמקליפתם מפיקים ריצין

ריצין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי. רעילותו של ריצין, שמונע את ייצורם של חלבונים בריבוזומים של תאים איקריוטיים, גבוהה פי 6,000 מזו של ציאניד, והוא נחשב לאחד הרעלים החזקים בעולם. הק.ג.ב. השתמש בריצין לצורך לוחמה ביולוגית בתקופת המלחמה הקרה. בשנת 1978 הוא צייד את סוכני המשטרה החשאית הבולגרית שהגיעו ללונדון על מנת להתנקש בחייו של מתנגד המשטר גאורגי מרקוב בנשק מתוחכם. מרקוב המתין בתחנת אוטובוס ליד גשר ווטרלו. הסוכן הבולגרי התקרב אליו למרחק נגיעה וירה קליע זעיר שהכיל ריצין לתוך רגלו של מרקוב מתוך מטרייה שהותאמה לכך. בגופו של מרקוב, שמת תוך שלושה ימים, התגלה קליע פלטינה באורך 1.52 מילימטר ועקבות של רעל הריצין. א&ג מלמד כץ • שיחה 22:18, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אמנם הסיפור זורם אבל האורך בעיקר מפריע בעין. יש אפשרות לקצר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:34, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אני אוהב אותו איך שהוא. הידעת? הזה נבנה בשלבים. תחילה הרעל ויכולותיו, אח"כ מי השתמש ובסוף סיפור מעניין ומפתיע. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 06:59, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אני מסכים עם חגי, נראה לי מתאים. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 22:39, 26 בנובמבר 2007 (IST)

טרמוליט

טרמוליט

טרמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר מבודד עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. שם המינרל נקבע בשנת 1789 על שם המקום בו נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) הנמצא בקנטון טיצ'ינו שבשוויץ, דרומית למעבר סנקט גוטהרד. אלא שמחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. יוהאן הפּפְנר, הרוקח השווייצרי שנתן את השם למינרל, לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל הוא בעמק טרמולה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo), הנמצא דרומית לעמק טרמולה שזכה בדיעבד להנצחה לה הוא לא היה ראוי.

אהבתי. צריך לקצר מעט, אולי 20 מלים. הוספתי תמונה. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 20:37, 18 בנובמבר 2007 (IST)

חמוד מאוד. רק צריך להוסיף קישורים. האורך בסדר גמור מבחינתי. אתה סגור על ביטוי השם של השוויצרי? זכורה לי איזו הגייה שונה כשכתוב פּפ בגרמנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:18, 18 בנובמבר 2007 (IST)

האמת, תעתיק שמו של השוויצרי היה ניחוש ולכן בקשתי עזרה בדף השיחה של הראל. הסתבר שקלעתי, זה שמו. אביהו • שיחה 19:45, 19 בנובמבר 2007 (IST)

נחמד מאד. הוספתי קישורים, אבל מה עם הבחור השוויצרי? דורש קישור? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 02:03, 20 בנובמבר 2007 (IST)

אני יכול לפתוח עליו קצרמר, אבל אני לא בטוח שהוא שווה את זה. לא רק שאין עליו ערך בוויקיפדיה האנגלית או הגרמנית הוא אפילו לא מוזכר בשום ערך (כולל הערכים על טרמוליט). אביהו • שיחה 07:06, 20 בנובמבר 2007 (IST)

גם לדעתי אין מה לעשות עליו ערך. מה שכן חסר לי הוא עמק טרמולה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:05, 20 בנובמבר 2007 (IST)

אתה בוודאי מתכוון לקמפולונגו, שהרי בעצם כתיבת הערך על עמק טרמולה אתה מוסיף תהילה לעמק שאינו זכאי לה (-: וברצינות , חפשתי מעט על שני המקומות ופרט לתמונות יפות (אני ממליץ על סדרת התמונות הזו) לא מצאתי דבר על שני המקומות. אביהו • שיחה 19:29, 20 בנובמבר 2007 (IST)

עמק טרמולה

לעומת זאת על מעבר סנקט גוטהרד (או גם סן גוטהרד, שני התעתיקים מצויים בוויקיפדיה העברית) יש גם יש מידע, למשל en:St. Gotthard Pass. יש מתנדב בקהל? אביהו • שיחה 19:51, 20 בנובמבר 2007 (IST)

אביהו אמר שיכתוב את מעבר סנקט גוטהרד בשבוע-שבועיים הקרובים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:44, 27 בנובמבר 2007 (IST)

הערך תורגם מאנגלית והוא באיכות בלתי מספיקה (ראו לשם השוואה את הערך הגרמני או האיטלקי), אבל יש קישור כחול. אביהו • שיחה 14:58, 4 בדצמבר 2007 (IST)

ומהערך בגרמנית מצאתי כמה תמונות של היציאה הדרומית של מעבר סנקט גוטהרד לעמק טרמולה וביניהן התמונה הבאה. אביהו • שיחה 17:16, 4 בדצמבר 2007 (IST)

לדעתי הניסוח של הידעת כפי שהוא מופיע כעת נחות מהניסוח המקורי שלי. המטרה של הידעת כפי שאני מבין אותה היא ליצור punch line לקראת סוף הערך. הניסוח כרגע די מעקר זאת. אביהו • שיחה 07:40, 7 בינואר 2008 (IST)

מלבד הסיפא "שזכה בדיעבד להנצחה לה הוא לא היה ראוי." הניסוחים כמעט זהים. אתה מדבר על סיפא חסרה זו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ט בטבת ה'תשס"ח • 07:49, 7 בינואר 2008 (IST)

לא. גם אני מסכים שהיא מהווה כפילות לכתוב בערך. אני מביא בזה אחר זה את שני הניסוחים כדי שתראה שיש עוד כמה הבדלים. תחילה הניסוח המקורי:

טרמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר מבודד עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. שם המינרל נקבע בשנת 1789 על שם המקום בו נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) הנמצא בקנטון טיצ'ינו שבשוויץ, דרומית למעבר סנקט גוטהרד. אלא שמחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. יוהאן הפּפְנר, הרוקח השווייצרי שנתן את השם למינרל, לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל הוא בעמק טרמולה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo), הנמצא דרומית לעמק טרמולה שזכה בדיעבד להנצחה לה הוא לא היה ראוי.

והנה הגרסה המסורסת:

טרמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר מבודד, עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. שם המינרל נקבע בשנת 1789 על שם עמק טרמולה (Val Tremola) שנמצא דרומית למעבר סנקט גוטהרד בקנטון טיצ'ינו שבשוויץ. יוהאן הפּפְנר, הרוקח השווייצרי שנתן למינרל את שמו, רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה, אלא שמחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo) הנמצא דרומית לעמק טרמולה.

אז מה הבעיות:

• השמטת הפסוקית "המקום בו נתגלה לראשונה". לפי כך יכול הקורא להבין שהכינוי ניתן על שם העמק מכל מיני סיבות אפשריות (אולי נותן השם גר שם?)
• העברת המשפט "אלא שמחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט." אחרי הפסקה שמספרת לנו שנותן השם לא היה שם. איבדת את ה-PUNCH LINE.
• הבוקר ראיתי במשפט האחרון היה כתוב "שבעצם מקורם האמיתי" עברית תיקנית אולי, אבל צורמת לאוזן. את זה לפחות תיקנתי.

אני חושב שלאור ההשקעה שלי בידעת הזה (למשל כתיבת מעבר סנקט גוטהרד) רצוי היה לפנות אלי לאחר שהחלטתם על הנוסח הזה. אני מניח שחשבתם שלא מדובר בשינויים משמעותיים. אביהו • שיחה 21:52, 7 בינואר 2008 (IST)

אביהו, אנו לא פונים לכל אחד מן הכותבים "לקבל אישור" משום שזהו תהליך דינמי של הפריה הדדית. עוד לא נתקלתי בכותב הידעת? שלא עקב אחר תוצרתו וההנחה שלנו היא שמאחר והגבת פעמיים לאחר שלשון הערך סוכמה (ראה תגובותיך ב-4 בדצמבר) ודאי קראת אותו, ואם לא הערת יש להניח שהוא מקובל עליך. אנו לא יכולים לנחש שזה אחרת... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' בשבט ה'תשס"ח • 22:44, 7 בינואר 2008 (IST)

חגי שלום,

השיחה הזו מתנהלת לא טוב! במקום להגיב לטענות שלי, אתה תוקף אותי על חוסר הגינות. מהמשפט "מאחר והגבת פעמיים לאחר שלשון הערך סוכמה (ראה תגובותיך ב-4 בדצמבר)" משתמע "אביהו, כבר ראית את הנוסח החדש ולא אמרת כלום, מה אתה בא עכשיו לבלבל לנו את השכל". מה דעתך שאולי לא ראיתי את הנוסח החדש עד אתמול?

כשאני הגבתי פעמיים זה היה רק בדף המיזם, הניסוח היחידי שראיתי בו היה שלי, ואת הערך אתה העלית רק ב-8 בדצמבר. אז ייתכן שהיה בדף המיזם גם ניסוח אחר שלא ראיתי, אשמח אם תפנה אותי למקום המתאים. אבל עכשיו אני מבקש התייחסות לגופו של עניין. אביהו • שיחה 07:08, 8 בינואר 2008 (IST)

אביהו, חשוב לי מאוד שתבין את דרך העבודה שלא נקלע למצב כזה שוב. לא תקפתי אותך על חוסר הגינות, רק ניסיתי להסביר לך בתור העורך מדוע לא היתה לי סיבה להאמין שזה לא נראה לך. הנה התהליך:

• מישהו מעלה רעיון בניסוח שלו
• הרעיון עובר כמה גלגולים עד שמתגבש ניסוח מוסכם
• מקובל שהיוזם פעיל בדיון
• לאחר שהנוסח התגבש, אני מעביר אותו ל"מוכנים" שזה עוד שלב המתנה, באם למישהו יש השגות אחרונות
• לאחר כמה ימים אני מעביר לערך, ואת הדיון מעתיק כמות שהוא לדף השיחה, כך שמה שאתה רואה פה זה בדיוק השתלשלות הדיון
• לא התעמקתי מי שינה לך, מתי ולמה. יתכן שזה קרה אכן אחר כך.
• בכל אופן, למרות אי ההבנה, הקטע עדיין לא עלה, ואפשר לשפצר. מה הנוסח בו אתה חפץ? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' בשבט ה'תשס"ח • 09:12, 8 בינואר 2008 (IST)

אולי כדאי להחזיר לדף הדיונים ולגבש נוסח חדש ומוסכם. הערה: הקטעים מתגבשים בעבודת צוות - רק אתמול עלה קטע שהצענו והנוסח הסופי שלו שונה לגמרי ממה שחשבנו בהתחלה. חגי ועומר העירו וערכו אותו והתוצאה יותר טובה ממה שיכולנו לעשות לבד. מלמד כץ • שיחה 14:29, 8 בינואר 2008 (IST)

החזרתי לנוסח שלי (למעט הסיפא). אביהו • שיחה 20:09, 8 בינואר 2008 (IST)

כל ההבדל הוא התוספת "המקום בו נתגלה לראשונה"... לדעתי מבנה המשפט הקודם "יוהאן הפּפְנר, הרוקח השווייצרי שנתן למינרל את שמו, רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה, אלא שמחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט." הוא טוב יותר מאשר מה ששמת עכשיו. התוכן זהה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בשבט ה'תשס"ח • 20:19, 8 בינואר 2008 (IST)

אנו מסכימים עם חגי. אנו חושבים שהנוסח שמכיל את הקטע "המקום שבו נתגלה לראשונה" פחות טוב, משום שבהמשך מתברר שהוא לא התגלה שם. מלמד כץ • שיחה 20:30, 8 בינואר 2008 (IST)

להבנתי הדבר החשוב ביותר בהידעת הוא להפתיע. חזרתי וכתבתי זאת כבר כמה פעמים. הנוסח שלכם מאבד זאת! מה דעתכם על הניסוח הבא:

טרמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר מבודד, עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. את השם למינרל קבע בשנת 1789 הרוקח השווייצרי יוהאן הפּפְנר, על שם המקום בו ידע כי נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) שנמצא דרומית למעבר סנקט גוטהרד בקנטון טיצ'ינו שבשוויץ. אולם מחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. הסתבר שהפּפְנר לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo) הנמצא דרומית לעמק טרמולה.

מעולה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בשבט ה'תשס"ח • 22:00, 8 בינואר 2008 (IST)

זה בהחלט נראה טוב. אפשר אפילו לשנות קצת את הנוסח (לשיקול דעתו של אביהו) וללכת בכיוון יותר סיפורי: ...הפפנר רכש מינרל מידי סוחר שסיפר לו שמצא אותו בעמק טרמולה והוא קבע את שמו על שם העמק... (המשפט שכתבנו לא מנוסח היטב, ורשמנו אותו רק לצורך העלאת הרעיון). מלמד כץ • שיחה 22:02, 8 בינואר 2008 (IST)

להצעה של מלמד כץ אני מתנגד, ואסביר מדוע. להבנתי הידעת צריך להביא מידע מעניין ומבוסס, אבל גם מפתיע. כל ה-PUNCH LINE (איך אומרים זאת בעברית?) הוא בכך שעד לאמצע הידעת אני מספק מידע מבוסס, אבל לא כל כך מעניין (את מי זה מעניין שיש מינרל לבן שהוא אחד מסוגי האזבסט והוא קיבל את שמו ב-1789 בשוויץ?). את ההפתעה אני שומר לסוף, תחילה אני מסביר שהשם מטעה, אחר כך אני מסביר את מקור הטעות ולבסוף מספק את המידע האמיתי. לכן כל כך חשוב לי לדחות את המידע שהפנר לא היה בעצמו בעמק טרמולה, רק לאחר שאני מספר שאין בעמק טרמולה טרמוליט. אין לי בעיה שהנוסח ישתנה כל עוד מבנה הידעת ישקף את העיקרון הזה. אני חייב לציין שמאז שעורי הספרות בבית הספר מעולם לא כתבתי כל כך הרבה על כל כך מעט משפטים. המיזם הזה מייגע. אביהו • שיחה 07:39, 9 בינואר 2008 (IST)

ובעיני זה חלק מהכיף, הניסוחים. אחרת לא הייתי שורד פה במיזם... אני מעביר את הנוסח לעיל. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בשבט ה'תשס"ח • 08:00, 9 בינואר 2008 (IST)

צ'ט בייקר

בתחילת שנות ה-50 של המאה העשרים נסע הסקסופוניסט המפורסם צ'ארלי פרקר לחוף המערבי של ארצות הברית כדי להפיץ גם שם את מוזיקת הבי בופ. לכשהגיע ערך מבחני בד בחיפוש אחר חצוצרן שינגן עמו. בין המוני החצוצרנים שהגיעו למבחנים, נבחן גם חצוצרן אחד, צעיר ולא ידוע, בשם צ'ט בייקר. אחרי שבייקר סיים לנגן, יצא פרקר מהחדר וביקש מכל שאר החצוצרנים הממתינים בתור לעזוב, כיוון שמצא את שחיפש. לאחר מכן פרקר התקשר לחצוצרן המפורסם מיילס דייויס ואמר לו: "Be careful theres a white cat in town" (היזהר, חתול לבן הגיע העירה).

איך? זה שיש שם אנגלית זה בעיה? עדיף לכתוב "חתול לבן"? אתם חושבים שיהיה מעניין להוסיף את העובדה שבייקר בדיוק השתחרר משירותו הצבאי, שם היה חצוצרן במצעדים, ומעולם לא הופיע בהופעת ג'אז לפני שפרקר "גילה" אותו? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 18:54, 27 בנובמבר 2007 (IST)

המידע שיש פה מספיק לגמרי מבחינתי. הוספתי תרגום. אחלה קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:03, 27 בנובמבר 2007 (IST)

פששששש, נינצ'ה, סחתיין על מהירות ההכחלה של מבחן בד. אולי תעשה אותו דבר עם דוקטור ז'יוואגו? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:25, 27 בנובמבר 2007 (IST)

הייתי שמח, אבל לרוע המזל לא קראתי את הספר... לעומת זאת מבחני בד עברתי והעברתי מספיק... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 23:33, 27 בנובמבר 2007 (IST)

הארכיפלג הנורבגי סבאלברד

הארכיפלג הנורבגי סבאלברד מכיל את היישוב העירוני הצפוני ביותר על פני כדור הארץ - לונגיירביאן. את היישוב משרת שדה התעופה הצפוני בעולם שיש אליו טיסות מסחריות סדירות ונמצאים בו תחנת האוטובוס הצפונית בעולם, הספרייה הציבורית הצפונית בעולם ועוד שירותים שונים הנושאים בתואר המכובד. בכל איי סבאלברד נדרשים התיירים והתושבים המעוניינים לצאת מחוץ לתחומי היישובים לשאת רובים מחשש לתקיפה של דובי קוטב הנפוצים באיים. עם זאת, קיימים חוקים נוקשים בקשר לירי בדובים, והוא מותר אך ורק במצב של סכנת חיים ורק אחרי הפחדה וירי באוויר.

מה דעתכם? יש גם קטע מעניין שזו טריטוריה שהיא חלק אינטגרלי מנורבגיה, שחתומה על אמנת שנגן, אבל לכל אדם מותר להתיישב בה, מתוקף אמנת סבאלברד מ-1925. מהגרים שנדחים ב-EU עוברים לגור שם, או לפחות ככה קראתי באיזה שהוא מקום. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 00:53, 9 בדצמבר 2007 (IST)

גדול! ערכנו קצת ומבחינתנו מוכן להעברה. לגבי התוספת - ניתן ליצור קטע נפרד (וכדאי לכתוב שם כמה מילים על הדמוגרפיה של האיים). א&ג מלמד כץ • שיחה 01:28, 9 בדצמבר 2007 (IST)

השוקולד רעיל לבעלי חיים

שוקולד

• החומר הממריץ תאוברומין המצוי בשוקולד רעיל לחיות כגון סוסים וכלבים. חפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב קטן.

  רצוי להרחיב במשפט אחד למה החומר רעיל לבעלי חיים. נדמה לי שזה קשור לקצב הפירוק שלו בגוף. אריה מלמד כץ • שיחה 10:29, 3 בדצמבר 2007 (IST)

  הוא באמת קצר-משהו. סתם עומר •

שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:46, 3 בדצמבר 2007 (IST)

ניסיון לגבש גרסה סופית:

תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, צמח התה, גוארנה, אגוז הקולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר דוגמת צ'יוואווה או גור חתולים.

א&ג מלמד כץ • שיחה 02:13, 8 בדצמבר 2007 (IST)

מעניין. מה עם חתולים? נעה 00:00, 9 בדצמבר 2007 (IST)

לפי en:Theobromine poisoning - חתולים אפילו יותר רגישים. מוקסי, תיזהר לגנוב שוקולד מאמא :-) א&ג מלמד כץ • שיחה 00:43, 9 בדצמבר 2007 (IST)

הערה שכדאי להוסיף לדף השיחה: כדאי בשלב מסוים לכתוב את אגוז קולה (en:Kola nut) ואת ז'רבה מאטה (en:Yerba mate). א&ג מלמד כץ • שיחה 19:34, 9 בדצמבר 2007 (IST)

תודה למשתמש:PRRP על אגוז קולה. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:37, 18 בדצמבר 2007 (IST)

לואי האחד עשר מאמין בעין הרע

• מצאתי ב"סתיו ימי הביניים" להוזינחה אנקדוטה מעניינת:

לואי האחד עשר מעולם לא שב ללבוש את הלבוש שהיה לגופו ברגע שהודיעו לו ידיעה רעה, ולא לרכב על סוס שעליו רכב באותו הרגע, ואף פקד לכרות חלק מן היער של לוֹ‏ש, בו הובאה אליו הידיעה על מותו של בן שעתה-זה נולד.

האם זה מתאים ל"הידעת?" רועי בושי 18:52, 10 באוקטובר 2007 (IST)

מצוין, ולא ידוע. עבוד עליו, יש לך רק קישור אחד... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 18:53, 11 באוקטובר 2007 (IST)

הוספתי כמה (ידעתם שאפילו בוויקיפדיה הצרפתית אין ערך על היער של לוש?) דניאל צבי • שיחה 19:08, 11 באוקטובר 2007 (IST)

תודה דניאל. אני לא יודע איך להמשיך לעבוד על הקטע. גם בספר הוא מופיע בצורה אנקדוטלית. רועי בושי 12:26, 13 באוקטובר 2007 (IST)

מה יהיה עם זה? צריך להרחיב. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:35, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אפשר להוסיף כמשפט פתיחה: לואי האחד עשר דגל באמונה הטפלה כי מזל רע הינו מדבק. משום כך מעולם וגו'...". זו השערה ולא ידע עובדתי, אך בעיני היא סבירה מאוד. מה דעתכם? גברת תרד • שיחה 10:04, 22 בנובמבר 2007 (IST)

אני מסכים. וזה גם מעבה את הקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:50, 22 בנובמבר 2007 (IST)

שכחתי מההצעה הזו. הפרק שממנו לקוח המידע עוסק בפסימיות ואידיאל החיים הנשגבים בשלהי ימי הביניים. קטע זה דן בפורמליזציה ונוסחתיות הקפדנית לביטוי הרגשות ויצרי הלב: "כל הרגשות הצריכו מערכת נוקשה של דפוסים מוסכמים, שלולא כן היו יצרי-הלב ואכזריות-הפרא מחזירים את החיים לתוהו-ובוהו...חדווה וצער היו מבוימים באורח מלאכותי ותיאטרלי. מהיעדר היכולת לבטא רגשות בצורה פשוטה וטבעית, הכרח היה להזדקק לגילויים אסתטיים של צער ושמחה". אין לי כרגע זמן לעבד את זה לתוך הקטע. אשתדל לחזור לכך בהקדם. רועי בושי 10:34, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ניסיון לגבש גרסה סופית:

יש המאמינים באמונה הטפלה שמזל רע הוא מחלה מדבקת. הגדיל לעשות לואי האחד עשר מלך צרפת שמעולם לא שב ללבוש את הבגד שהיה לגופו בזמן שהודיעו לו ידיעה רעה, ולא לרכב על סוס שעליו רכב באותו הרגע, ואף פקד לכרות חלק מן היער של לוֹ‏ש, בו הובאה אליו הידיעה על מותו של בן שזה עתה נולד.

א&ג מלמד כץ • שיחה 00:15, 8 בדצמבר 2007 (IST)

אם אין התנגדויות, מבחינתנו הקטע מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:53, 8 בדצמבר 2007 (IST)

אין. נעה 00:03, 9 בדצמבר 2007 (IST)

סליחה על ההתערבות, אבל זה לא מסתדרת לי לשונית. אם מזל רע הוא כמו מחלה מדבקת, אז המלך היה צריך להימנע ממגע עם אחרים ולא רק להחליף בגד. עדיף ניסוח בסגנון "שמזל רע יכול להידבק לעצמים שונים. מסיבה זו לואי מעולם לא שב...". אגב, ההגדרה "אמונה טפלה" ל"מזל רע" היא הפרה של כללי הנייטרליות וקובעת עמדה לפיה אין דבר כזה מזל רע, ואם יש, הוא מקרי ולא נדבק לאנשים/פריטים - מה שלא בהכרח נכון (חוק מרפי די מוכיח שכן). ‏DGtal‏ 01:40, 9 בדצמבר 2007 (IST)

תודה על ההערה. עוד ניסיון (בעזרת ויקי-אנגלית):

לואי האחד עשר מלך צרפת פחד ממזל רע. הוא מעולם לא שב ללבוש את הבגד שהיה לגופו בזמן שהודיעו לו ידיעה רעה, ולא לרכב על סוס שעליו רכב באותו הרגע, ואף פקד לכרות חלק מן היער של לוֹ‏ש, בו הובאה אליו הידיעה על מותו של בן שזה עתה נולד. הדבר לא הועיל, וחמישה משמונת ילדיו מתו בינקותם.

א&ג מלמד כץ • שיחה 02:21, 9 בדצמבר 2007 (IST)

בית מחניים בירושלים

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני".
הכתובת מחנים על בית אוסישקין (בית מחניים "השלישי")

• שלושה בתים בירושלים נקראו בשם מחניים, ויש קשר הדוק ביניהם:
  • הראשון - נבנה ב-1869 ברחוב הנביאים 59, על ידי כריסטיאן פרידריך שפיטלר משוויץ. בית מפואר מאד, ששמו נחקק באבן מעל הכניסה MAHANAIM מתוך פסוק בספר בראשית "ויקרא יעקב שם המקום ההוא מחניים". לימים עבר הבית לידי שוויצרי אחר - יוהנס פרוטיגר.
  • השני - נבנה ב-1885 בהמשך רחוב הנביאים, על ידי אותו פרוטיגר, שרצה בית עוד יותר גדול ומפואר, וגם לביתו החדש הוא קרא בשם MAHANAIM - שם שחקוק על גמלון בכניסה לבניין. לימים הבניין עבר גלגולים רבים, ובין היתר התגורר בו בשכירות המנהיג הציוני מנחם אוסישקין.
  • השלישי - נבנה ב-1931 בשכונת רחביה כביתו הקבוע של מנחם אוסישקין, אשר העניק גם לביתו החדש את השם מחניים, שמוטבע בפתח המבנה - אבל הפעם בעברית.

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • נפתרה החידה בדף המשתמש שלי • שיחה י"ט בכסלו ה'תשס"ח 00:21, 29 בנובמבר 2007 (IST)

מעניין, אבל כרגע אני חושב שזה לא ממשך מנוסח כהידעת? מה דעתכם? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 02:23, 29 בנובמבר 2007 (IST)

לדעתי זה גם לא ממש מעניין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:06, 29 בנובמבר 2007 (IST)

להלן ניסוח חדש מהסוף להתחלה, נראה לי שיהיה יותר מעניין:

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני".
הכתובת מחנים על בית אוסישקין (בית מחניים "השלישי")

• • כשבנה מנחם אוסישקין את ביתו בשכונת רחביה בירושלים (1931), הוא העניק לו את השם מחניים, והטביע את השם בפתח המבנה.

• אוסישקין לא המציא את השם, אלא העתיק אותו ממקום מגוריו הקודם בית מחניים - בניין מפואר וגדול ברחוב הנביאים, שעל הגמלון בכניסה חקוק השם MAHANAIM. בניין זה נבנה ב-1885 על ידי בנקאי שוויצרי בשם יוהנס פרוטיגר.

• גם יוהנס פרוטיגר לא המציא את השם, אלא העתיק אותו ממקום מגוריו הקודם בבית אחר שבכניסה אליו גם כן חקוק MAHANAIM, אף הוא בניין מפואר, אף הוא ברחוב הנביאים. בניין זה נבנה ב-1869 על ידי שוויצרי אחר - כריסטיאן פרידריך שפיטלר.

• שפיטלר, הוא זה שהגה את השם מתוך פסוק בספר בראשית "ויקרא יעקב את שם המקום ההוא מחניים".

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • נפתרה החידה בדף המשתמש שלי • שיחה י"ט בכסלו ה'תשס"ח 10:20, 29 בנובמבר 2007 (IST)

שיפצרתי עוד את הנוסח השני. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • נפתרה החידה בדף המשתמש שלי • שיחה כ"ג בכסלו ה'תשס"ח 19:16, 2 בדצמבר 2007 (IST)

לדעתי לא משנה מה תעשה, הבעיה עם התוכן. מצטער, זה לא מעניין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:15, 3 בדצמבר 2007 (IST)

אני בהחלט לא מסכים. DMY, הנושא שהבאת מעניין ולא מוכר בציבור (אני שמעתי עד היום רק על בית מחניים אחד). צריך למצוא את הדרך הנכונה להציג אותו ולקשר בין הבתים - זה לא פשוט אבל שווה להמשיך ולהשקיע מאמץ. אריה מלמד כץ • שיחה 10:34, 3 בדצמבר 2007 (IST)

עוד ניסיון:

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני".
הכתובת מחנים על בית אוסישקין (בית מחניים "השלישי")

ביתו של מנחם אוסישקין, שנבנה ב-1931 בשכונת רחביה בירושלים, נקרא בשם מחניים. מה מקור השם ? אוסישקין פשוט העתיק אותו ממקום מגוריו הקודם בית מחניים (MAHANAIM) המפואר והגדול שברחוב הנביאים. ומה מקור השם של בית מחניים זה ? בשנת 1885 בנה אותו הבנקאי השוויצרי יוהנס פרוטיגר, שאף הוא העתיק את השם מביתו הקודם - MAHANAIM. בית מחניים הראשון מבין השלושה היה אחד הבניינים הראשונים מחוץ לחומות - אף הוא בניין מפואר, ואף הוא ברחוב הנביאים. ניבנה בשנת 1869 על ידי שוויצרי אחר - כריסטיאן פרידריך שפיטלר, והוא זה שהגה את השם מתוך פסוק בספר בראשית "ויקרא יעקב את שם המקום ההוא מחניים".

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • נפתרה החידה בדף המשתמש שלי • שיחה כ"ו בכסלו ה'תשס"ח 00:48, 6 בדצמבר 2007 (IST)

ראשית, יש לתקן את הציטוט מספר בראשית - הוא לא מדויק. המבנה צריך להיות בערך כזה: בירושלים יש שלושה בתים שנקראים בית מחניים. הראשון הוא... והוא נקרא כך בעקבות הפסוק... בעל הבית עבר ל... וקרא לו באותו שם. את הבית השני רכש אוסישקין וכאשר הוא עבר ל... הוא קרא גם לביתו החדש בשם "בית מחניים". א&ג מלמד כץ • שיחה 02:29, 8 בדצמבר 2007 (IST)

להלן נוסח רביעי, דומה יותר לנוסח הראשון:

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני".
הכתובת מחנים על בית אוסישקין (בית מחניים "השלישי")

בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים. בית נבון ביי הוא אחד הבניינים הראשונים מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי ספר בראשית ל"ב, ג': "ויאמר יעקב ... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". כעבור ארבע שנים עבר הבית לידי בנקאי שוויצרי בשם יוהנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת לירושלים, והוא עצמו בנה בית מפואר עוד יותר, גם כן ברחוב הנביאים, וקרא לו באותו שם - בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927, דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית לאחר שמשכנו באוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • נפתרה החידה בדף המשתמש שלי • שיחה כ"ח בכסלו ה'תשס"ח 10:13, 8 בדצמבר 2007 (IST)

ערכנו קצת את הקטע. מבחינתנו זה קטע יפה ומעניין. מוכן להעברה. נא לבדוק (ולתקן): יש אי התאמה בין שני הערכים של בית מחניים לגבי לאומיותו של פרוטיגר - האם הוא גרמני או שוויצרי? א&ג מלמד כץ • שיחה 01:53, 9 בדצמבר 2007 (IST)

הוא שוויצרי, לפי הספר של קרויאנקר, שבעזרתו הכנתי את הערך רחוב הנביאים. אגב, גם מי שהקים את הבניין הראשון כריסטיאן פרידריך שפיטלר - אף הוא שוויצרי (אבל הארגון המיסיונרי היה גרמני). ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • נפתרה חידה מספר 2 בדף שלי • שיחה כ"ט בכסלו ה'תשס"ח 13:29, 9 בדצמבר 2007 (IST)

תיקון קטן במשפט אודות בית נבון ביי, כי לפי הנוסח הקודם לא ניתן היה להבין שגם הוא בית מחניים. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • נפתרה חידה מספר 2 בדף שלי • שיחה כ"ט בכסלו ה'תשס"ח 14:09, 9 בדצמבר 2007 (IST)

גובה פני הים התיכון

הים התיכון מכיוון מצר גיברלטר בצילום מהחלל

כמות המים המתוקים המתנקזים לים התיכון קטנה מכמות המים שהים מאבד כתוצאה מהתאדות. רק זרימת מי האוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיברלטר מאפשרת שמירה של גובה פני ים קבועים. במהלך האירוע המסיני שהתרחש לפני כ-6 מיליוני שנה נסגר מצר גיברלטר, והים התיכון שהפך לימה סגורה החל להתייבש. בשיא האירוע, נותרו בים התיכון מספר ימות מלוחות, והיבשה הגיעה עד לעומק של כמה קילומטרים מתחת לגובה פני האוקיינוס, הרבה יותר עמוק מחוף ים המלח כיום. באותה תקופה התחתרו קניונים עמוקים לעבר הים התיכון. אחד הנחלים הקדומים, שעבר ליד באר שבע של היום, היה עמוק כמו הגרנד קניון באריזונה. יש המעריכים כי משנפתח המצר, מילאה זרימת המים האדירה את הים התיכון מחדש תוך כ-100 שנים בלבד. אם כך היה, הרי שבכל שנייה זרמו כ-950,000 מטרים מעוקבים דרך מצר גיברלטר ויצרו מפל מים בעל ספיקה גדולה פי 400 ממפלי הניאגרה כיום.

ותודה לאורי על הרעיון. א&ג 18:41, 26 בנובמבר 2007 (IST)

תזכורת, לכתוב: האירוע המסיני - en:Messinian salinity crisis. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:45, 26 בנובמבר 2007 (IST)

בקשה להבהרה: בשיא האירוע נותרו מהים התיכון רק כמה אגמים מלוחים? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:29, 26 בנובמבר 2007 (IST)

כן, יש מפה בערך האנגלי ובמקומות נוספים כמו כאן. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:03, 26 בנובמבר 2007 (IST)

קראתי פעם באיזה מקום שזרימת המים החזקה ביותר בתולדות כדור הארץ היתה כאשר נפתח מיצר גיברלטר וכמה אלפי קמ"ק מים זרמו לאגן הים התיכון כל שניה. כדאי למצוא הסיפור בדיוק ולהוסיף. יש גם נתונים על כמות הזרימה התת-קרקעית היום מהאוקיינוס לים התיכון. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ז בכסלו ה'תשס"ח • 06:36, 27 בנובמבר 2007 (IST)

בינתיים מצאנו את זה. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:01, 29 בנובמבר 2007 (IST)

חגי, אם אתה מוצא את המקור שלך לגבי עוצמת הזרימה המשוערת, אנו מציעים שתוסיף. מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:19, 8 בדצמבר 2007 (IST)

חישבתי כמה מים זרמו לים התיכון בעת מילויו. על פי אתר זה נפח המים בים התיכון הוא כשלושה מליון ק"מ מעוקב. בהנחה שאכן הים התיכון התמלא תוך 100 שנה, זה נותן לנו זרימה של כ-950,000 מטר מעוקב לשניה בעת מילויו, בערך פי 400 מספיקת מפלי הניאגרה! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' בטבת ה'תשס"ח • 22:21, 9 בדצמבר 2007 (IST)

הענקת פרס נובל לאחר המוות

פרס נובל אינו מוענק לאישים לאחר מותם. האקדמיה השבדית, הגוף המעניק את פרסי הנובל, חרגה ממנהגה בפעם היחידה ב-1931 עת העניקה פרס נובל לספרות לאחר המוות למשורר השבדי אריק אקסל קרלפלד, שהיה בעצמו חבר ועדת פרס נובל ובמשך שנים רבות שימש מזכיר האקדמיה השבדית. קרלפלד הוכרז כזוכה הפרס כבר ב-1918, אך סירב לקבלו.

מבוסס על קטע 7 בפורטל ספרות. איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:41, 23 בנובמבר 2007 (IST)

זה טוב, אבל אם אפשר קצת לחדד את הפאנצ' זה יהיה יותר טוב, לדעתי. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:58, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אתה מוזמן לנסות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:25, 23 בנובמבר 2007 (IST)

מחר בבוקר... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 01:31, 23 בנובמבר 2007 (IST)

באיחור: המשורר השבדי אריק אקסל קרלפלד, שהיה חבר ועדת פרס נובל ובמשך שנים רבות שימש מזכיר האקדמיה השבדית, בעצמו הוכרז כזוכה בפרס נובל לספרות בשנת 1918, אך הוא סירב לקבלו. עקב כך, חרגה האקדמיה השבדית ממנהגה; לא להעניק פרסי נובל לאנשים שאינם חיים, והעניקה לו את הפרס ב-1939, כשמונה שנים לאחר שנפטר.

איך? אגב, האם יש מישהו אחר שזכה לאחר מותו? אם לא, צריך לציין זאת. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 17:44, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אני חושבת ששל עומר יותר טוב. נעה 17:52, 26 בנובמבר 2007 (IST)

כל הפאנץ' בקטע זה שהוא היחיד. גם אני מעדיף את הנוסח הראשון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:33, 26 בנובמבר 2007 (IST)

סבבה, אז הראשון. אבל צריך לדעתי לציין בפרוש שהוא היחיד, כי כך זה לא לגמרי ברור. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 22:37, 26 בנובמבר 2007 (IST)

הבהרתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:00, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אז מה נסגר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:49, 27 בנובמבר 2007 (IST)

מהיכן לקוח המידע שהפרס הוענק לו שמונה שנים לאחר מותו? על פי המידע באתר פרס נובל, הוא הלך לעולמו באותה שנה בה הוענק לו הפרס. כך גם במידע המופיע אצלנו בערך עליו ובערך על פרס נובל.--‏Golf Bravo‏ 15:08, 3 בדצמבר 2007 (IST)

זה בסדר, אנחנו משתמשים בנוסח הראשון לא השני. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 15:17, 3 בדצמבר 2007 (IST)

ניסיון לגבש נוסח סופי (מבוסס על הגרסה הראשונה):

פרס נובל אינו מוענק לאישים לאחר מותם. האקדמיה השבדית, שקובעת את זהות חתני הפרס, חרגה ממנהגה בפעם היחידה ב-1931 עת העניקה פרס נובל לספרות למשורר השבדי אריק אקסל קרלפלד שנפטר כמה חודשים קודם לכן. קרלפלד עצמו היה חבר ועדת פרס נובל, ובמשך שנים רבות שימש כמזכיר האקדמיה השבדית. למעשה כבר ב-1918 הוכרז קרלפלד כזוכה בפרס, אך הוא סירב לקבלו עקב ניגוד עניינים ומשום שסבר ששבדים רבים מדי כבר קיבלו את הפרס.

מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:42, 10 בדצמבר 2007 (IST)

דוקטור ז'יוואגו

בוריס פסטרנק הוכרז כזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1958 על ספרו דוקטור ז'יוואגו שהתקבל בהערצה בעולם המערבי. אך בברית המועצות מולדתו התגובה הייתה שונה לחלוטין, פסטרנק הוכרז "אנטי-סובייטי" בגלל הצגת המהפכה הבולשביקית בצורה לא מחמיאה בספרו וסולק מאיגוד הסופרים הסובייטי, עקב כל זאת, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. הרומן פורסם בברית המועצות רק ב-1988 כמעט 30 שנה לאחר מותו.

איך? את התמונה אעלה מויקיאנגלית בזמן הקרוב, רק חסר ערך על הספר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:41, 23 בנובמבר 2007 (IST)

לא משהו לדעתי... יש הרבה מיקרים כאלה של רוסי של זכה לראות את הנובל שלו... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:58, 23 בנובמבר 2007 (IST)

יש בדיוק אחד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:25, 23 בנובמבר 2007 (IST)

הממם אתה בטוח? זכור לי דבר דומה בקשר לסחרוב, אבל אני מוכן להעמד על טעותי. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 01:30, 23 בנובמבר 2007 (IST)

סחרוב רק לא הורשה להשתתף בטקס. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:45, 23 בנובמבר 2007 (IST)

מתאים. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 07:40, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אז למה הוא לא במוכנים עם אדומים? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:49, 27 בנובמבר 2007 (IST)

הערה זו תקפה לכל הערותיך לעיל... "החיפזון מהשטן". יש אחרים שלא פה בתדירות שלך ושלי. תו להם צ'אנס להגיב. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ז בכסלו ה'תשס"ח • 17:41, 27 בנובמבר 2007 (IST)

נראה טוב. ניתן להעביר למוכנים עם קישור אדום. א&ג מלמד כץ • שיחה 05:15, 10 בדצמבר 2007 (IST)

ארט בלייקי

• אם כבר הינו בג'אז:

המתופף ארט בלייקי, שהיה מהמוזיקאים החשובים בהארד בופ בפרט ובג'אז בכלל, התחיל את דרכו כפסנתרן. בלייקי גדל בבית נוצרי דתי, והצטיין כבר בגיל צעיר הן בלימודי הברית החדשה והן בפסנתר. בשנות העשרה שלו הוא ניגן במועדון בפיטסבורג שבפנסילבניה, עיר הולדתו. כאשר הגיע למקום פסנתרן מוכשר אחר, ארול גארנר, הוכרח בלייקי לעבור הסבה לתופים על ידי גנגסטר שהיה אחד מבעלי המקום. המאפיונר כיוון לראשו אקדח ואמר: "אתה רוצה לעבוד כאן ילד? לך לתופים ושתוק". בהמשך חייו עשה בלייקי "הסבה" נוספת. הוא המיר את דתו לאסלאם בעת ביקור באפריקה בשנת 1948, ושינה את שמו לעבדאללה אבן בוהיינא.

דעות? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:35, 2 בדצמבר 2007 (IST)

כדאי לפרט יותר על הסיפור שהוביל להתערבות המאפיה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:01, 2 בדצמבר 2007 (IST)

המממם זה בהחלט קצר. אני חושב שהמאפיה פשוט שלטה במועדון (כפי שהיה נהוג אז) אבל אני אחפש על כך חומר. יש לך עוד רעיונות להרחבה? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 18:59, 2 בדצמבר 2007 (IST)

כן. למשל הגיל שלו בעת התקרית, הגיל בו החל לנגן בפסנתר. נעה 00:31, 7 בדצמבר 2007 (IST)

נו, את רואה שהגיל הוא הוא האינטגרלי? אחפש את המידע, מישומה זכור לי שהתחיל לנגן בגיל עשר, אבל ייתכן ואני מתבלבל עם מוזיקאי אחרי, כל הג'אזניקים התחילו בגיל עשר או שתים עשרה... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:53, 7 בדצמבר 2007 (IST)

הוספתי. אתם חושבים שיהיה מעניין להראות שהוא "בגד" בכל ההשכלה הצעירה שלו, בכך שהתאסלם ב1949? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 01:05, 7 בדצמבר 2007 (IST)

ערכנו את הקטע. נינצ'ה, אנא בדוק שהמידע מדויק. אם הכל בסדר אז הקטע מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:49, 8 בדצמבר 2007 (IST)

הטעתי אתכם קודם, זה היה בארבעים ושמונה. כן, כל המידע מדויק חוץ מהטענה שגארנר מוכשר יותר, שכן לכשרון אין מדד מדוייק. אבל זה נראה לי בסדר... מוכן להעברה. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 03:16, 8 בדצמבר 2007 (IST)

צ'ט בייקר

לוח הנצחה לצ'ט בייקר שהוצב במקום מותו באמסטרדם

בשנת 1952 נסע הסקסופוניסט המפורסם צ'ארלי פרקר לחוף המערבי של ארצות הברית כדי להפיץ שם את מוזיקת הבי בופ שמקורה בהארלם. כשהגיע ללוס אנג'לס, ערך פרקר אודישן במטרה לאתר חצוצרן שינגן עמו. בין המוני החצוצרנים שהגיעו למבחנים, הופיע גם חצוצרן צעיר ולא ידוע בשם צ'ט בייקר. הוא היה חייל משוחרר, שמעולם לא השתתף בהופעות ג'אז מקצועיות, והניסיון העיקרי שלו היה נגינה במצעדים צבאיים. להפתעת כל הנוכחים, לאחר שסיים בייקר לנגן, יצא פרקר מהחדר וביקש מכל שאר החצוצרנים הממתינים בתור לעזוב, כיוון שמצא את שחיפש.

• חגי, עברתי על הדיון לגבי הקטע הזה (בזמנו פיספסתי אותו מקוצר זמן). התוספת שהציע שם נינצ'ה: (בייקר בדיוק השתחרר משירותו הצבאי, שם היה חצוצרן במצעדים, ומעולם לא הופיע בהופעת ג'אז לפני שפרקר "גילה" אותו) די חשובה כאן משום שאחרת הפואנטה לא מספיק חזקה. אריה מלמד כץ • שיחה 10:25, 3 בדצמבר 2007 (IST)

  ערכנו את הקטע. לא מצאנו בגוגל את הציטוט שהוזכר כאן. בעריכה הסתמכנו על המקור הזה. נינצ'ה, אנא בדוק את הכתוב ואם תמצא מקור טוב לציטוט שהורדנו ציין אותו. בנוסף, כדאי לנסות לחדד עוד קצת את הפואנטה - אולי לספר עוד משהו על בייקר - הוא החלק החשוב בקטע. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:35, 8 בדצמבר 2007 (IST)

  בכל אופן, אם מה שנשאר מדויק ואין פרטים שניתן להוסיף, אז הקטע מוכן להעברה מבחינתנו. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:31, 8 בדצמבר 2007 (IST)

"חיידקים טובים"

מחזור החנקן חיוני לקיומם של כל הייצורים החיים על פני כדור הארץ

• חיידקים רבים נמנים על מחוללי המחלות הקשות והקטלניות ביותר, כגון כולרה, גחלת ודבר. יחד עם זאת, בעולם ללא חיידקים לא יהיו מלפפונים חמוצים, כרוב כבוש ויוגורט המיוצרים על ידי חיידקים לקטיים בתהליך תסיסה. כמו כן, פעולת מערכת העיכול, המאוכלסת בחיידקי מעיים כגון אי קולי, תיפגע. אולם בעיה חמורה עוד יותר היא פגיעה במחזור החנקן - חיידקי קרקע מסוימים הם היצורים היחידים שמסוגלים לקשור חנקן אטמוספירי למימן, ובכך להפוך אותו לזמין עבור שאר היצורים החיים. חנקן קשור דרוש לסינתזה של כל חומצות האמינו המהוות את אבני הבניין של החלבונים.

א&ג מלמד כץ • שיחה 03:14, 10 בדצמבר 2007 (IST)

נחמד מאוד. אני לא יודע אם מגיבים כאן (מקווה שכן) - אני חושב שזה צריך להיות "היצורים" ולא "הייצורים". לגבי "הבעיה החמורה מכל" - אני חושב שזה בעייתי לקבוע מה תהיה הבעיה החמורה מכל במידה ולא יהיו חיידקים, ושכדאי להימנע מאמירה כזו. ירון • שיחה 03:21, 10 בדצמבר 2007 (IST)

זה המקום להגיב, לתקן ולהשתתף. לגבי ההערות - תוקן. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:25, 10 בדצמבר 2007 (IST)

אוקיי, תודה. הערה נוספת: כדאי לשקול להמיר את השם המדעי של החיידק המצוין לתעתיק העברי המקובל (אי קולי לדעתי עדיף על השם המדעי), לטובת אלו שמכירים את החיידק, אבל לא יזהו שזה החיידק המוכר להם בשל השם המדעי המסובך. ירון • שיחה 03:30, 10 בדצמבר 2007 (IST)

נכון, באמת התלבטנו. מה עדיף אי קולי או אשריכיה קולי? א&ג מלמד כץ • שיחה 03:47, 10 בדצמבר 2007 (IST)

אשריכיה קולי לא כ"כ מוכר, ואולי יצמצם את כמות האנשים שהזכרתי לעיל, אבל לא יעלימה כליל. נראה לי שאי קולי זה הכינוי המיטבי לעניין זה. בברכה, ירון • שיחה 03:50, 10 בדצמבר 2007 (IST)

אכן, אי קולי נפוץ בהרבה. דניאל ב. 03:52, 10 בדצמבר 2007 (IST)

לגבי תמונה - אולי כדאי לקחת את התמונה מחזור החנקן. א&ג מלמד כץ • שיחה 04:53, 10 בדצמבר 2007 (IST)

מסע בזמן

תורת היחסות של אלברט איינשטיין מתירה את קיומו של מסע בזמן. אדם שנע במהירות גבוהה, קרובה למהירות האור, ינוע קדימה בזמן, כלומר הזמן בשעונו יתקדם לאט יותר. הדבר אומר שכאשר הוא ישוב לכדור הארץ ויפגוש את ידידיו, הוא יגלה שהם הזדקנו יותר ממנו. תנועה אחורה בזמן מסובכת יותר, והיא תלויה בקיומם של עצמים כמו חורי תולעת. מבחינה פילוסופית האפשרות של מסע אחורה בזמן מביאה לשורה של פרדוקסים הקרויים פרדוקסים של מסע בזמן. כך למשל, על פי פרדוקס הסבא אדם שנוסע אחורה בזמן עלול להרוג את סבו קודם שיפגוש את רעייתו, סבתו של הנוסע. כתוצאה מכך הוא עצמו לא ייוולד.

א&ג מלמד כץ • שיחה 04:43, 11 בדצמבר 2007 (IST)

אולי קשה לי לשפוט, אבל הנאמר בקטע מוכר למדי. עם זאת, תורת היחסות היא באמת מכרה בלתי נדלה של קטעי 'הידעת?'. אולי אפשר למקד את הקטע בנושאים פחות ידועים. בכל מקרה, הקטע כתוב היטב. פרמיון ♫ שיחה 08:22, 11 בדצמבר 2007 (IST)

רוב הקוראים לא מכירים כל כך את נושא הפרדוקסים של מסע בזמן (אתה לא דוגמה מייצגת...) ולכן לא היינו מסבכים יותר את הקטע הזה. אם אתה מוצא עוד קטעים שאפשר לכתוב על תורת היחסות, זה יהיה נהדר (אולי אפילו משהו על פרדוקס התאומים). א&ג מלמד כץ • שיחה 12:34, 11 בדצמבר 2007 (IST)

כנראה... אחפש משהו בהזדמנות. פרמיון ♫ שיחה 20:39, 12 בדצמבר 2007 (IST)

יופי, תודה. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:50, 12 בדצמבר 2007 (IST)

תערו של אוקאם

תערו של אוקאם הוא עיקרון בפילוסופיה של המדע ובתורת ההוויה שבניסוח מודרני ניתן לבטא אותו בצורה הבאה: "כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר". העיקרון, שמשמש כתער דמיוני לסילוק ("גילוח") הסברים מוטעים, מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. למעשה, פילוסופים אחרים השתמשו בשיטה דומה עוד לפניו. כך למשל, הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים מעדיף תורה אסטרונומית אחת על רעותה רק משום שהיא פשוטה יותר.

א&ג מלמד כץ • שיחה 04:08, 11 בדצמבר 2007 (IST)

אין הערות. מפנה לערך מומלץ. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בטבת ה'תשס"ח • 06:45, 11 בדצמבר 2007 (IST)

ג'ירולמו קרדאנו

ג'ירולמו קרדאנו היה מתמטיקאי, פילוסוף, רופא, אסטרולוג וממציא בן המאה ה-16, ששמו יצא לפניו בכל רחבי אירופה. לקרדאנו הייתה חולשה מיוחדת להימורים והוא הקדיש לכך כמה שנים מחייו. מבין שלל הספרים שכתב (למעלה מ-100), ספר אחד הוקדש ליסודות תורת ההסתברות שקרדאנו היה ממפתחיה. למעשה, הספר לא עוסק רק במתמטיקה טהורה, ובפרקים הראשונים שלו מספק קרדאנו שלל עצות למהמרים במשחקי קובייה ובמשחקי קלפים, ובהן תיאור של שיטות רמאות נפוצות.

א&ג מלמד כץ • שיחה 05:00, 11 בדצמבר 2007 (IST)

הקטע מגניב אך הבעיה עם הקטע הזה זה שהקורא שהולך לערך הראשי ג'ירולמו קרדאנו לא מוצא שם אפילו בדל מכל הסיפור הזה וזה יוצר תחושה של אי אמון. קשה לי להאמין שהקוראים יטרחו לקרוא את הקישור החיצוני המצוין של אריה וג'ודי לקרב המוחות הגדול. לכן מבחינתי זה כמו הידעת? המפנה לקישור אדום. יש לשפץ רבות את הערך הראשי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בטבת ה'תשס"ח • 05:38, 11 בדצמבר 2007 (IST)

ננסה קצת לשפר את הערך הראשי על מנת שלא יהיה דל כפי שהוא היום. עבודה מקיפה שתכלול את כל הביוגרפיה של האיש המרתק הזה תיקח יותר זמן (אבל גם לזה נגיע...) א&ג מלמד כץ • שיחה 12:58, 11 בדצמבר 2007 (IST)

בשלב זה עיבינו קצת את הערך. אנו מקווים לחזור אליו בעוד כמה חודשים ולהרחיב אותו באופן ניכר. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:51, 11 בדצמבר 2007 (IST)

טוענים לכתר הצאר הרוסי

שני נסיכים רוסים טוענים כיום לכתר הצאר. אחת מהם היא הנסיכה מריה ולדימירובנה, שהיא גם במקום ה-109 לכתר הבריטי. הטוען לכתר השני, ניקולאי רומנוב, צאצאו של ניקולאי הראשון מתגורר כיום ברומא ובשווייץ ומשתמש עד היום בלוח היוליאני שאינו בשימוש ברוב מדינות העולם מאז המאה ה-16.

מה דעתכם? רק צריך לכתוב עליהם ערך בעברית... ‏עמיחי 22:08, 28 בנובמבר 2007 (IST)

אכן חסרים שני ערכים. מה שם המשפחה של מריה? היא כמו ריטה? כדאיל כתוב קצת על למה זה מעניין שהוא משתמש בלוח היולאני. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:15, 28 בנובמבר 2007 (IST)

באופן כללי אני חושב שצריך להרחיב טיפה. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 23:16, 28 בנובמבר 2007 (IST)

ועכשיו? ‏עמיחי 08:17, 29 בנובמבר 2007 (IST)

בסדר, אבל צריך להוסיף מה שעומר ביקש. להחלת השימוש בלוח הגריגוריאני אפשר לתת תאריך מדויק והפניה לערך, בונוס. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בכסלו ה'תשס"ח • 03:58, 4 בדצמבר 2007 (IST)

בעקבות ההערות:

שני נסיכים רוסים טוענים כיום לכתר הצאר. אחת מהם היא הנסיכה מריה ולדימירובנה רומנובה, שממקומת גם במקום ה-109 לירושת הכתר הבריטי. הטוען השני לכתר, ניקולאי רומנוב, צאצאו של ניקולאי הראשון, מתגורר כיום ברומא ובשווייץ. הוא מנהל את חייו לפי הלוח היוליאני שאינו בשימוש מאז המאה ה-16, ברוב מדינות העולם המשתמשות בלוח הגרגוריאני. ברוסיה הופסק השימוש בלוח היוליאני לאחר מהפכת אוקטובר שאירעה (על פי הלוח הגרגוריאני) ב-7 בנובמבר 1917.

מה דעתכם? מספיק מידע? יותר מדי? בינתיים ביקשתי ממשתמש:Amire80 להכחיל את הערכים על הנסיך והנסיכה. ‏עמיחי 23:58, 4 בדצמבר 2007 (IST)

התחלתי (והכחלתי) את ניקולאי רומנוב. אני חייב לציין שהערך באנגלית לוקה בפגמים קשים בפני עצמו. אם יזדמן לי, אני אחפש קצת חומר נוסף. פרמיון ♫ שיחה 10:44, 10 בדצמבר 2007 (IST)

תודה! ‏עמיחי 11:04, 10 בדצמבר 2007 (IST)

כל הכבוד לפרמיון על ההכחלה. אגב, הקטע מאוד מעניין. אולי כדאי לצרף עוד כמה מילים על הדרך בה הנסיך משתמש בלוח היוליאני. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:43, 11 בדצמבר 2007 (IST)

ותודה גם לנינצ'ה. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:26, 12 בדצמבר 2007 (IST)

גירסה מעודכנת:

שני נסיכים רוסים טוענים כיום לכתר הצאר הרוסי שאיננו מאויש מאז 1917. אחת מהם היא הנסיכה מריה ולדימירובנה רומנובה, בת-נינו של הצאר אלכסנדר השני, שממוקמת גם במקום ה-109 לירושת הכתר הבריטי. הטוען השני לכתר, ניקולאי רומנוב, צאצאו של הצאר ניקולאי הראשון, מתגורר כיום ברומא ובשווייץ. הוא מנהל את חיי היום-יום שלו לפי הלוח היוליאני שאינו בשימוש ברוב מדינות העולם שעברו להשתמש בלוח הגרגוריאני כבר במאה ה-16. ברוסיה הופסק השימוש בלוח היוליאני לאחר מהפכת אוקטובר שאירעה (על פי הלוח הגרגוריאני) ב-7 בנובמבר 1917, אך הכנסייה הרוסית והכנסייה היוונית-אורתודוכסית עדיין מציינות את חגיהן על פי הלוח היוליאני.

מה דעתכם? ‏עמיחי 21:57, 12 בדצמבר 2007 (IST)

מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 22:04, 12 בדצמבר 2007 (IST)

גם בעיניי, רק שעוד לא סוימו הערכים שאני ופרמיון עורכים. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:08, 12 בדצמבר 2007 (IST)

זה עתה גמרתי לנסח ולהוסיף קישורים. זה הידעת קלאסה! לא ידוע, מגרה לקרוא עוד ערכים, נכתבים למענו שני ערכים. מה עוד אפשר לדרוש? ימתין בקישורים דלים עד שיכתבו הערכים. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' בטבת ה'תשס"ח • 23:27, 12 בדצמבר 2007 (IST)

גשר מצר טקומה

סרטון המראה את התמוטטות הגשר

לעתים קרובות מיוחסת קריסת גשר מצר טקומה שבמדינת וושינגטון בארצות הברית לכניסת הגשר למצב של תהודה עצמית. הגשר אכן נכנס לתהודה לעתים קרובות במהלך ארבעת החודשים שבהם עמד על תלו, תהודה שהתבטאה בתנודות שיצרו "הרים" ו"עמקים" לאורכו, אולם קריסתו הסופית ב-7 בנובמבר 1940 נבעה מאי-יציבות אווירודינמית. רוח צדית בעוצמה של 68 קמ"ש גרמה לו להיכנס לתנודות פיתול בעלות משרעת הולכת וגדלה. כשגברו התנודות ונהגים נמנעו מלהיכנס לגשר, התברר כי מכונית אחת עדיין נמצאת עליו, ובה כלב שבעליו נטש אותו ונמלט על נפשו. פרופסור לפיזיקה שנקלע למקום ניסה להוציא את הכלב מכלי הרכב אך כשל. הכלב היה הקורבן היחיד באירוע.

ניתן אולי להוסיף את הסרטון שמופיע בערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:39, 10 בדצמבר 2007 (IST)

חגי, זה קטע שבוודאי קרוב ללבך (אגב, ביקרת במקום?). מבחינתנו הוא גמור וממתין לעריכה סופית שלך. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:03, 11 בדצמבר 2007 (IST)

הייתי גם הייתי, ואף נסעתי עליו (לא זה שהתמוטט, איני כה זקן...) התוכל להוריד את רמת המדעיות ב-200 פיקסלים? אני חושש שנאבד את הקורא כבר בשלב התהודה. כמה אמיצים שיקליקו לערך יתעלפו על משפט הפתיחה. תן איזה חצי משפט הסבר כדי שימשיכו בקריאה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בטבת ה'תשס"ח • 05:45, 11 בדצמבר 2007 (IST)

ניסיון נוסף:

זמר ששר בקול חזק ובתדר הנכון, שקרוי תדר התהודה העצמית, יכול להביא לשבירתה של כוס. גם לגשרים יש תדר תהודה עצמית. כך למשל, גשר מצר טקומה שבמדינת וושינגטון בארצות הברית נכנס לעתים קרובות לתנודות שהתבטאו ב"הרים" ו"עמקים" לאורכו. אולם קריסתו הסופית ב-7 בנובמבר 1940, ארבעה חודשים בלבד לאחר סיום בנייתו, נבעה מסיבה אחרת. רוח צדית בעוצמה של 68 קמ"ש גרמה לו להתחיל להתפתל סביב קו האמצע. כשגברו התנודות ונהגים נמנעו מלהיכנס לגשר, התברר כי מכונית אחת עדיין נמצאת עליו, ובה כלב שבעליו נטש אותו ונמלט על נפשו. פרופסור לפיזיקה שנקלע למקום ניסה להוציא את הכלב מכלי הרכב אך כשל. הכלב היה הקורבן היחיד באירוע.

א&ג מלמד כץ • שיחה 12:50, 11 בדצמבר 2007 (IST)

לואי ארמסטרונג

בקרב המעריצים והמאזינים לואי ארמסטרונג היה ידוע בכינוי "סצ'מו" (Satchmo או "סצ'") שהוא קיצור של Satchelmouth (פה-ילקוט) ומוקדם יותר הוא היה ידוע בכינוי Dippermouth (פה-אוניה). כל אלו הם כמובן התייחסויות לפיו הגדול. אך חברים ועמיתים בדרך כלל קראו לו "פופס" (Pops אבא'לה), כיוון שארמסטרונג היה פונה בשם זה לכל חבריו ועמיתיו המוזיקאים פרט לאחד לבסיסט פופס פוסטר, קרא ארמסטרונג תמיד "ג'ורג'".

לא כל כך מנוסח היטב אני יודע, אבל יש פוטנציאל? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 18:59, 2 בדצמבר 2007 (IST)

וגם יש ערך אדום. לעניין הקטע עצמו, אני פחות אהבתי יחסית לקודמים שלך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:18, 2 בדצמבר 2007 (IST)

את בעיית האיכות שלו לא אוכל לפתור, אתה צודק האחרים היו טובים יותר. אולי הוא יראה טוב יותר אם הוא יערך מחדש. הערך האדום יעלם בקרוב מאד :) נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 23:35, 2 בדצמבר 2007 (IST)

הוכחל. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 01:28, 3 בדצמבר 2007 (IST)

ניסיון לגבש נוסח סופי:

בקרב המעריצים והמאזינים נודע לואי ארמסטרונג בכינוי Dippermouth (פה-אונייה), ומאוחר יותר בכינוי "סצ'מו" או "סצ'" - קיצור של Satchelmouth (פה-ילקוט). אולם חברים ומוזיקאים אחרים קראו לו בדרך כלל "פופס" (אבא'לה), כיוון שארמסטרונג היה פונה בשם חיבה זה לכל חבריו ועמיתיו המוזיקאים. היחיד שאליו היה פונה ארמסטרונג בשמו האמיתי, ג'ורג', הוא הבסיסט ג'ורג' מרפי "פופס" פוסטר שכל היתר כינו אותו פופס.

א&ג מלמד כץ • שיחה 04:14, 10 בדצמבר 2007 (IST)

מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:59, 11 בדצמבר 2007 (IST)

בכנות, כמה הידעת? הזה מרגש? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בטבת ה'תשס"ח • 06:21, 11 בדצמבר 2007 (IST)

נראה לי שצריך ליצור בן כלאיים של הניסוחים. סך הכל זה הרבה יותר טוב, אבל הסיום בראשון עדיף, הוא יותר מפתיע ויותר הידעתי, לדעתי. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 08:06, 11 בדצמבר 2007 (IST)

עוד ניסיון:

בקרב המעריצים והמאזינים נודע החצוצרן וזמר הג'אז המפורסם לואי ארמסטרונג בכינוי Dippermouth (פה-אונייה), ומאוחר יותר בכינוי "סצ'מו" או "סצ'" - קיצור של Satchelmouth (פה-ילקוט). זאת בשל לחייו שתפחו לאחר שנים של נגינה בחצוצרה. אולם חברים ומוזיקאים אחרים קראו לו בדרך כלל "פופס" (אבא'לה), כיוון שארמסטרונג היה פונה בשם חיבה זה לכל חבריו ועמיתיו המוזיקאים, פרט לאחד, הבסיסט פופס פוסטר, שרק אותו כינה בשמו הפרטי "ג'ורג'".

לדעתנו קטע משעשע, שאומנם קצת שונה מהמקובל בהידעת?, אבל יש בו פלפל מסוים. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:02, 11 בדצמבר 2007 (IST)

הוספתי שורת הבהרה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' בטבת ה'תשס"ח • 02:54, 13 בדצמבר 2007 (IST)

האישה הראשונה בחלל

לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל מכפר רוסי קטן מכתב לסוכנות החלל הרוסית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במירוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה בעלת הנתונים הבאים: גיל קטן מ-30 שנה, גובה נמוך מ-1.70 מטר, משקלה נמוך מ-70 קילוגרם, בעלת כושר גופני גבוה, התאמה אידאולוגית וניסיון בצניחה חופשית. ולנטינה טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק. לאחר שהחללית נכנסה למסלול גילתה טרשקובה שהיא מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. טרשקובה לא הייתה טייסת ולא הייתה לה שליטה על כלי הטיס, ולכן היא הסתפקה בדיווח למרכז הבקרה. חייה ניצלו משום שניתן היה לטעון נתונים חדשים לטייס האוטומטי בעזרת שידורי רדיו. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.

א&ג מלמד כץ • שיחה 05:14, 10 בדצמבר 2007 (IST)

המשפט "כעבור שנים גילתה טרשקובה שבמהלך הטיסה היא גילתה שהחללית נושאת אותה הרחק מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. טרשקובה דיווחה על כך, ונתונים חדשים הוכנסו לטייס האוטומטי. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים." אינו ברור, ונראה לא מקושר לפתיח. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' בטבת ה'תשס"ח • 07:03, 10 בדצמבר 2007 (IST)

צודק. אנא בדוק את הגרסה החדשה. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:37, 10 בדצמבר 2007 (IST)

הרבה יותר טוב אך "לאחר שהחללית נכנסה למסלול גילתה טרשקובה שהיא מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו." עדיין לא ברור דיו. לאחר כניסה למסלול החללית אמורה להקיף - לא להתקרב ולא להתרחק. אז מה היתה הבעיה. יתרה מזאת, אם לא היתה טייסת, איך בכלל יכלה להבחין בכך. והאם הקורא אמור להבין שהיא נשלחה על תקן הכלבה לייקה. משהו משתבש והלך עליה כי היא לא יודעת לעשות כלום. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בטבת ה'תשס"ח • 06:18, 11 בדצמבר 2007 (IST)

היא לא הייתה טייסת ולכן לא נתנו לה לשלוט בחללית (זה היה מתוכנן). החללית הגיעה לשיא הגובה שלה על ההתחלה והייתה אמורה להתחיל לרדת במסלול ספירלי. טרשקובה ראתה שבמקום להתקרב היא מתרחקת ואחרי יום דיווחה על כך. בזמן שיא, צוות הבקרה הבין את הטעות וטען בחללית נתונים חדשים. חגי, האם תוכל לנסות לשפר ולהפוך את הקטע לברור יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 12:56, 11 בדצמבר 2007 (IST)

עוד ניסיון:

לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל בשם ולנטינה טרשקובה, מכפר רוסי קטן, מכתב לסוכנות החלל הרוסית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה ראש מהנדסי תוכנית החלל הסובייטית סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במירוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה שגילה קטן מ-30 שנה, גובהה נמוך מ-1.70 מטר, משקלה קטן מ-70 קילוגרם, בעלת כושר גופני גבוה, יש לה התאמה אידאולוגית לקומוניזם וניסיון בצניחה חופשית. טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל, בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק ששוגרה מנמל החלל בייקונור. היא לא הייתה טייסת ולכן לא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, אך ערנותה הצילה את חייה ואת גאוות ברית המועצות. בשלב מסוים היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. לאחר שדיווחה על כך למרכז הבקרה נמסרו לה באמצעות מכשיר הקשר נתונים חדשים שאותם הטעינה לטייס האוטומטי. החללית הצליחה לשוב לאטמוספירה וטרשקובה צנחה בשלום. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.

א&ג מלמד כץ • שיחה 01:25, 13 בדצמבר 2007 (IST)

ערכתי עוד, והוספתי ימבה קישורים. נראה שאנו שוברים את השיא! 41 לפי ספירה שלי. מה דעתכם? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' בטבת ה'תשס"ח • 01:57, 13 בדצמבר 2007 (IST)

מצוין! א&ג מלמד כץ • שיחה 02:02, 13 בדצמבר 2007 (IST)

לאחר קריאה של המקור הזה הכנסנו תיקון קטן בקשר לשגיאה שהיא גילתה. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:21, 13 בדצמבר 2007 (IST)

44 קישורים !!! א&ג מלמד כץ • שיחה 02:34, 13 בדצמבר 2007 (IST)

"וטרשקובה צנחה בשלום". זה נכון? נראה שהחללית צנחה בשלום, אם כי ידוע לי שהחלליות הרוסיות דווקא נוחתות ולא צונחות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' בטבת ה'תשס"ח • 02:41, 13 בדצמבר 2007 (IST)

לאחר קריאה של עוד מקורות: כאן אומרים שהיא צנחה. כאן מדברים על השגיאה אבל לא מפרטים יותר מדי. אולי כדאי לחזור לנוסח פחות חד-משמעי לגבי השגיאה. משהו כמו: היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:08, 13 בדצמבר 2007 (IST)

דווקא בקישור זה מציינים שהיא צנחה ואף נחבלה קלות. אם כך, נשאיר איך שעכשיו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' בטבת ה'תשס"ח • 03:29, 13 בדצמבר 2007 (IST)

ההתלבטות היא אם השגיאה שהוכנסה למערכת ההיגוי של ווסטוק 6 נגעה לזווית של החללית ביחס לכדור הארץ, או למידת התרחקותה מכדור הארץ. הציטוט המדויק הוא: Vostok-6 Spaceship was ascending instead of descending from the orbit because of some error in the control program

א&ג מלמד כץ • שיחה 03:42, 13 בדצמבר 2007 (IST)

מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:04, 14 בדצמבר 2007 (IST)

השערת פואנקרה

גריגורי פרלמן הוא מתמטיקאי יהודי, יליד סנקט פטרבורג, שפרסם בשנת 2002 הוכחה להשערת פואנקרה. השערה חשובה זו, השייכת לתחום הטופולוגיה, נוסחה על ידי אנרי פואנקרה ב-1904, ונבחרה בשנת 2000 על ידי מכון קליי למתמטיקה כאחת משבע בעיות המילניום שפתרונן מזכה בפרס של מיליון דולר. פרלמן בחר לפרסם את ההוכחה שלו, שהשערת פואנקרה מהווה מקרה פרטי שלה, דווקא באינטרנט ולא בכתב עת שעובר ביקורת עמיתים, ובכך הוא בעצם ויתר על הפרס. התכחשותו לממסד המדעי נמשכה כשסירב לקבל את מדליית פילדס, שמוענקת אחת לארבע שנים, ומהווה את הפרס החשוב והמכובד ביותר בענף המתמטיקה.

א&ג מלמד כץ • שיחה 03:37, 13 בדצמבר 2007 (IST)

שמעתי עליו רבות! הגיע הזמן שהמוזר הזה יקבל איזה הידעת? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' בטבת ה'תשס"ח • 04:24, 13 בדצמבר 2007 (IST)

נזקים כתוצאה משתיית וודקה שלא יוצרה כהלכה

וודקה שלא יוצרה כהלכה גורמת למותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה, בעיקר ברוסיה. אתנול, האלכוהול המוכר ממשקאות חריפים, ומתנול מהווים תוצרי תסיסה של חומרי הגלם המשמשים לייצור וודקה. אם הוודקה לא עברה כמה שלבי סינון, שנעשים בדרך כלל בעזרת פחם פעיל, ונותרו בה שאריות מתנול, שתייתה עלול לגרום לעיוורון כתוצאה מפגיעה בעצב העין במקרה הטוב, ולמוות במקרה הרע. האשם הוא תוצר החמצון הרעיל של המתנול - פורמאלדהיד. במקרה של שתיית מתנול יש להגיע במהירות האפשרית לבית החולים, עוד בטרם החל המתנול להתפרק. הטיפול המקובל במקרה כזה הוא החדרת כמות גדולה של אתנול לגופו של החולה. האתנול תופס את מקומו של המתנול בכבד, ומאלץ אותו לצאת עם השתן.

א&ג מלמד כץ • שיחה 01:13, 13 בדצמבר 2007 (IST)

האם "עשרות אלפי אנשים מדי שנה" זו לא הגזמה? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בטבת ה'תשס"ח • 02:24, 17 בדצמבר 2007 (IST)

הנה המקור. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:56, 17 בדצמבר 2007 (IST)

מגדל אייפל

הידעת? מדהים שנידון ארוכות בפורטל אדריכלות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ז' בטבת ה'תשס"ח • 13:57, 16 בדצמבר 2007 (IST)

מגדל אייפל הוא מבנה פלדה קל יחסית, אשר נבנה ממסבכים שמקנים לו יציבות עם מעט מאוד חומר. הלחץ שהוא מפעיל על יסודותיו דומה ללחץ המפעיל אדם היושב בכיסא. שלד הפלדה של המגדל שוקל רק 7,300 טון, ואילו הוקף בגליל היה משקל האוויר בתוך הגליל, 10,084 טון, גדול ממשקל הפלדה. המגדל נצבע מחדש מדי חמש שנים ולשם כך יש צורך בחמישים טון צבע.

מצוין. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:47, 16 בדצמבר 2007 (IST)

לדעתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:58, 17 בדצמבר 2007 (IST)

גם לדעתי. מצוין. נעה 23:31, 17 בדצמבר 2007 (IST)

ברוך מזרחי

ברוך מזרחי - סיפור חיים מדהים. אפשר לכתוב מזה איזה הידעת? חגי אדלר 18:27, 24 בספטמבר 2007 (IST)

דווקא פה הייתי נזהר. נראה לי כמו משהו שנלקח מספרי הילדים של גלילה רון-פדר, ואני חושב שמבוגרים רבים לא יתחברו לסיפור - שלא לדבר על השד העדתי. רועי צזנה 07:40, 9 באוקטובר 2007 (IST)

מצאת פרטים שגויים? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 03:56, 10 באוקטובר 2007 (IST)

לא, בכלל לא. לא הכרתי בכלל את הסיפור עד שקראתי אותו כאן. פשוט סיפור החיים שלו נשמע קצת מפוברק (בלי להאשים את העיתונאי שעשה את המחקר עליו, או את הויקיפד שכתב את הערך. נראה לי שאיפשהו סיפור החיים האמיתי הוחמץ וקיבלנו הרבה עדויות מנופחות ומוגזמות של חברים ואחרים). רועי צזנה 23:54, 10 באוקטובר 2007 (IST)

הטלת הספק שלך אינה במקום. הסיפור הוא ככל הנראה אמיתי לחלוטין, ויש הרבה עדויות וראיות בנושא. אבל אני עדיין מפקפק באפשרות המעשית להוציא מזה משהו שיהיה די מעניין. אדם נבו;שיחה 00:36, 11 באוקטובר 2007 (IST)

אז מה קורה איתו? אם דברים לא יזוזו בקרוב נראה לי שעדיף להעביר אותו אחר כבוד ל"ההצעה לא התקבלה". סתם עומר • שיחה 18:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

אנסה ליצור משהו מזה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 20:49, 22 באוקטובר 2007 (IST)

סיפור מרתק שאפשר לבנות ממנו קטע למופת. חגי, אם תנסה לבנות משהו - אנחנו מבטיחים לעזור בשפצורים. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:41, 13 בדצמבר 2007 (IST)

סיבוב ראשון:

ברוך מזרחי

סבוכים ונפתלים היו חייו הקצרים של לוחם האצ"ל ברוך מזרחי. מזרחי נולד ב-1926 כחמודה אבו אל-עיניין למשפחה ערבית מפורסמת מצפת. בגיל צעיר התקרב לקבוצת אנשי בית"ר ועבר ללמוד בבית הספר אליאנס. בגיל 16, לאחר מות אמו, התגייר, הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות כנגד הבריטים. לאחר שנתפס, נשלח יחד עם עוד 55 אנשי אצ"ל ולח"י לגלות באריתריאה, שם נורה על ידי שומרים סודאנים וניצל בנס. לאחר שנתיים שוחרר, חזר לארץ ישראל ועסק באיסוף מודיעין לקראת פעולה בג'נין. ב-18 באפריל 1948 נעצר האוטובוס הערבי בו נסע לבדיקה שגרתית, ולרוע מזלו שוטר ערבי זיהה אותו לפי שן הזהב שבפיו ומאז נעלמו עקבותיו. גורלו נותר בגדר תעלומה לא פתורה עד שב-1968 הגיע עיתונאי ישראלי שחקר את הפרשה לכפר ליד שא-נור, שמע מהמקומיים על ה"יהודי" שהוצא להורג על ידי כנופיות קאוקג'י והגיע למערה בה נקבר. ב-9 באוקטובר 1969 הובא מזרחי למנוחת עולמים בטקס צבאי מלא, כיהודי, בחלקה הצבאית בבית הקברות בנתניה ובין מלוויו היה גם מפקד האצ"ל מנחם בגין. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בטבת ה'תשס"ח • 03:23, 17 בדצמבר 2007 (IST)

יפה מאוד. התלבטות: להוסיף קישור לנס או למזל. עוד משהו קטן: לשלב פה ושם שנים. למשל מתי נעלם, ומתי נמצאה גופתו. א&ג מלמד כץ • שיחה 06:17, 17 בדצמבר 2007 (IST)

הוספתי. איך עכשיו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בטבת ה'תשס"ח • 17:43, 17 בדצמבר 2007 (IST)

אריה אומר נהדר, וג'ודי אומרת מרתק. מלמד כץ • שיחה 18:04, 17 בדצמבר 2007 (IST)

לופאדוטמאכוס...פטריגון

לופאדוטמאכוס...פטריגון הוא שמו היווני של מאכל דמיוני המוזכר בקומדיה מהפכת הנשים מאת המחזאי היווני אריסטופנס. מילה זו, שאורכה 170 אותיות ויש בה 70 הברות, היא המילה הארוכה ביותר בספרות. אריסטופנס בנה אותה מצירוף של 27 מילים קצרות יותר שעוסקות במזונות. שיטה זו משמשת גם בתרבות של ימינו ליצירת מילים ארוכות, כמו למשל סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידואשס מסרט הקולנוע מרי פופינס. יחד עם זאת, התואר הרשמי למילה הארוכה ביותר בעולם שייך לשמו המלא של החלבון טיטין המורכב מ-26,926 חומצות אמינו. אורכה של מילה זו, ששמה עשוי מצירוף שמן של כל חומצות האמינו, הוא 189,819 אותיות בשפה האנגלית.

התלבטות: האם יש צורך לכתוב על החלבון en:Titin. א&ג מלמד כץ • שיחה 06:40, 17 בדצמבר 2007 (IST)

תודה רבה למשתמש:ברוקולי שהכחיל את טיטין במהירות שיא ופתר את הבעיה. א&ג מלמד כץ • שיחה 16:57, 17 בדצמבר 2007 (IST)

אולי כדאי לשים את המילה המלאה? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:20, 17 בדצמבר 2007 (IST)

לא צריך לדעתי. 98.5% מקוראי הידעת? זה גם יפנו לערך... מגניב. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בטבת ה'תשס"ח • 17:47, 17 בדצמבר 2007 (IST)

מגדל סיימביקה

מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן

מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה בעברו המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צידו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם בעצם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו ראשי שהוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:10, 17 בדצמבר 2007 (IST)

מצוין. כדאי להוסיף קישור לנשר (או שזה עיט = eagle - צריך לבדוק). שאלה: האם כדאי לכתוב ערך על הנסיכה? א&ג מלמד כץ • שיחה 19:54, 17 בדצמבר 2007 (IST)

בשביל מה? היא כבר מתה... ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:59, 17 בדצמבר 2007 (IST)

בערך האנגלי en:Söyembikä Tower כתוב שזה עיט (eagle). לגבי הנסיכה - לדעתנו כדאי לכתוב את הערך (en:Soyembika of Kazan). א&ג מלמד כץ • שיחה 20:28, 17 בדצמבר 2007 (IST)

אופס, דברים זזים כאן מהר. נראה שעוד כמה דקות נוכל לקרוא על סיימביקה גם בעברית בזכות אורי. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:30, 17 בדצמבר 2007 (IST)

ערכתי קצת והוספתי קישורים. כמה שאלות: למה הוא נוטה ומה הסיכוי שיפול? אם הוקם רק לפני 300 שנה איך מועד הבניה אינו יודע? מבנים אחרים מתקופה זו מתועדים היטב. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"א בטבת ה'תשס"ח • 19:20, 19 בדצמבר 2007 (IST)

הוא נוטה מן הסתם בגלל תזוזת הקרקע או בגלל תכנון לקוי. אין לי מושג בדיוק. כרגע לא רשום שיש סיכוי שיפול (מצטער, חגי), ולא יודעים כי לא יודעים.... ממש מלא תשובות יש לי היום. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:31, 19 בדצמבר 2007 (IST)

עוד נקודה שכדאי לבדוק: בערך האנגלי כתוב שהאגדה מספרת שסיימביקה עצמה בנתה את המגדל ולא איוואן האיום. האם יש כאן שתי אגדות? כדאי גם להוסיף כמה מילים על הסיבה שהביאה אותה להתאבד (אולי זה היה בגלל נישואיה הכפויים). א&ג מלמד כץ • שיחה 22:29, 22 בדצמבר 2007 (IST)

קצת מוזר לי ששיעור ההטייה הוא בסנטימטרים, לא עדיף מעלות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:34, 23 בדצמבר 2007 (IST)

מקובל לרשום את שיעור ההטייה בסנטימטרים. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:56, 23 בדצמבר 2007 (IST)

כשתיסגרו על הנוסח, אל תשכחו להוסיף את הקטע לפורטל:אדריכלות/הידעת?/קטעי הידעת עם הקרדיט המתאים. תודה ויישר כח לכולכם! השמח בחלקו (-: 21:01, 23 בדצמבר 2007 (IST)

ואותי מעניינת משמעות החלפת הכוכב האדום בסהר. יחסיות האמת • ♥ • ט"ו בטבת ה'תשס"ח 13:11:29

נראה שזה קרה בעקבות הפרסטרויקה - אולי כדאי להוסיף על כך חצי משפט. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:38, 24 בדצמבר 2007 (IST)

נסיבות השינוי נראות לי ברורות, נפילת הקומוניזם. צריך לקחת בחשבון שהקטע כבר די ארוך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:16, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הוא נראה לי מתאים להצבה בתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:07, 26 בדצמבר 2007 (IST)

מלכי ספרד

לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885 ללא בנים, שימשה בתו הנסיכה מריה דה לאס מרסדס בת ה-5, כמלכה בפועל, עד לבירור מינו של העובר שברחמה של אימה. לאחר שישה חודשים נולד אחיה שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר. אלפונסו השלושה עשר הודח מתפקידו על ידי הדיקטטור|רודן פרנסיסקו פרנקו ב-1931, ויצא לגלות. עם מותו של פרנקו הושבה המלוכה לספרד ונכדו, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975.

מה דעתכם? ‏עמיחי 18:22, 18 בדצמבר 2007 (IST)

עיינתי ומצאתי את ז'אן הראשון, מלך צרפת המכונה ז'אן שנולד לאחר מות אביו. הוא מלך רק חמישה ימים. אפשר להוסיף התייחסות גם אליו. ‏עמיחי 18:27, 18 בדצמבר 2007 (IST)

קטע מעניין. לא בטוח שכדאי לערבב שמחה בשמחה ולשמור את ז'אן לקטע אחר. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:31, 18 בדצמבר 2007 (IST)

בסדר. יש עוד תגובות על הקטע הזה? ‏עמיחי 00:18, 23 בדצמבר 2007 (IST)

מחכים לכתיבת מריה דה לאס מרסדס. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:50, 23 בדצמבר 2007 (IST)

הציפייה השתלמה! הכחלתיהו! מה הולך פה? הפכתם אותי לכותב ערכים? יש ברכה בהשתתפות ב"הידעת"! אני מאד אוהב סיפורי מלכים ושליטים. חכו לעוד. תיקנתי גם טעות קלה. מחכה לתגובותיכם, ‏עמיחי 22:24, 23 בדצמבר 2007 (IST)

תודה עמיחי, זה קטע נהדר. מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:23, 24 בדצמבר 2007 (IST)

אני מסכים שזה קטע טוב. רק הערה אחת: המשפט האחרון מבלבל ולא ברור הקשר שלו להתחלת הקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:56, 24 בדצמבר 2007 (IST)

אני פתוח להצעות. אתה מוזמן לשפר אותו. ‏עמיחי 13:14, 24 בדצמבר 2007 (IST)

הערה לחגי - בעינינו הקטע מצוין כמו שהוא, אבל אם יש דרך לשפר עוד, נמתין כמה ימים. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:04, 24 בדצמבר 2007 (IST)

האמת שחשבתי להוריד אותו וזהו. אם אין לך בעיה אם זה... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:21, 25 בדצמבר 2007 (IST)

שיניתי אותו. מה דעתך עכשיו? ‏עמיחי 13:35, 25 בדצמבר 2007 (IST)

מצויין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:42, 25 בדצמבר 2007 (IST)

קטע נהדר עם המון קישורים מעניינים. מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:34, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הערה קטנטונת: אלפונסו השלושה עשר הוא הגיבור של הקטע ולכן עדיף לשים תמונה שלו. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:36, 25 בדצמבר 2007 (IST)

החלפתי את התמונה. ‏עמיחי 15:52, 25 בדצמבר 2007 (IST)

שימו לב לבדוק תמיד את הקישורים! בקטע זה היו שני קישורים כפולים לאותו ערך (בן / בת ומלכה / מלך) וקישור לדף פירושונים אם. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בטבת ה'תשס"ח • 02:22, 27 בדצמבר 2007 (IST)

יחידות זמן

שעון בעל מחוג שעות דקות ושניות

יחידת הזמן הטבעית היא היממה הממוצעת, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן - "דקה", שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר - שנייה, 1/60 הדקה, ולמעשה, מקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.

בעיקר העתקתי מהערך שנייה, בשינויי ניסוח קלים ותוספות מאוד קלות. תומר 04:12, 22 בדצמבר 2007 (IST)

קטע יפה מאוד. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:54, 23 בדצמבר 2007 (IST)

גם אני חושב כך. תמיד תהיתי על מקור המילה שנייה ועל המקבילות בשפות שונות איתן • שיחה 01:22, 23 בדצמבר 2007 (IST)

זה נכון גם לגבי המילה "דקה" minute באנגלית כמו miniature. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:44, 23 בדצמבר 2007 (IST)

מיניאטורה לא קשורה לשורש הזה; מיניאטורה היא ציור בצבע מיניום (עופרת אדומה), שקיבלה את המשמעות של "קטן" רק בדיעבד (בין השאר בגלל קישור מוטעה שקישרו אנשים בינה לבין מילים כמו "מינוט" וכאלה). מילים אחרות שכן קשורות לשורש של "מינוט" הן מינימום, מינוס, מינורי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 18:03, 23 בדצמבר 2007 (IST)

אוקיי, אז המילה האנגלית לדקה קשורה למילים שהזכרת. העניין הוא, שגם פה יש קשר בין היווצרותה בשפות שונות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:06, 23 בדצמבר 2007 (IST)

תומר, לשיקול דעתך אם להוסיף את המידע על מקור המילה דקה בשפות שונות. תבדוק אם זה משתלב בטקסט, ותודיע לנו את החלטתך. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:45, 24 בדצמבר 2007 (IST)

זה לא הכי רלוונטי לוויקיפדיה העברית, אבל אני חושב שניתן לשלב, למרות שלא יהיה קל (לפחות לא לי) לשלב את זה בצורה כזו כך שתהיה נימה אחידה בטקסט. אני אישית לא ממש הבנתי מן הדיון הזה את מקור המילה "minute". תומר 19:20, 24 בדצמבר 2007 (IST)

אם תחליט להוסיף לגבי מקור המילה דקה (בעברית ובאנגלית) תוכל להיעזר בזה. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:10, 24 בדצמבר 2007 (IST)

מקור המילה "דקה", לפי הקישור, נראה לי די מובן מאליו כזה, משהו שאפשר להגיע אליו אם חושבים קצת. זאת מלבד שנראה לי שההוספה תגרור פגיעה באחידות של הנימה בטקסט: כרגע זה מעין דיבור כללי (ותמציתי) על ההתפתחות של יחידות חלוקת הזמן, ומקור המילה "שנייה" בא כאן בהערת אגב מתאימה; עם התוספת, זה יהיה מין שילוב לא־ברור בין פיתוח היחידות ובין הבחירה של שמן.

בקיצור, נראה לי שעדיף בלי. תומר 20:33, 24 בדצמבר 2007 (IST)

אנחנו מסכימים. בוא נראה אם מישהו מצליח בימים הקרובים לשלב היטב את הסיפור של דקה. בינתיים אתה יכול לחפש איזו תמונה מתאימה (אולי שעון). א&ג מלמד כץ • שיחה 20:38, 24 בדצמבר 2007 (IST)

אז בלי. מבחינתי, רק תמונה ואפשר כבר להציב בתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:20, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הקטע מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:22, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הגירה לספסית

מאז סיום כריית תעלת סואץ בשנת 1869 מתקיים מעבר של בעלי חיים ימיים בין ים סוף לים התיכון. במעבר זה, שמכונה הגירה לספסית על שמו של פרדיננד דה לספס, המהנדס שיזם את כריית התעלה, התנחלו בים התיכון כבר למעלה מ-300 מינים שמקורם בים האדום. ביניהם בולטת המדוזה הצורבת חוטית נודדת שמקשה על הרחצה בחופי מישור החוף.

א&ג מלמד כץ • שיחה 01:45, 22 בדצמבר 2007 (IST)

אין על זה כבר? משום מה זה זכור לי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ד בטבת ה'תשס"ח • 08:30, 23 בדצמבר 2007 (IST)

חיפשנו ולא מצאנו. א&ג מלמד כץ • שיחה 12:32, 23 בדצמבר 2007 (IST)

זה אחד מצויין. מבחנתי, תמונה והוא מוכן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:38, 23 בדצמבר 2007 (IST)

אני גם זוכר שקיים כבר הידעת כזה. דניאל ב. 21:33, 23 בדצמבר 2007 (IST)

דניאל, האם תוכל לסייע בניסיונות האיתור. השקענו היום 20 דקות ולא מצאנו. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:45, 23 בדצמבר 2007 (IST)

כשכתבתי את הערך לא היה. יתכן שקראת את הערך. אם מישהו ימצא תמונה של לגינון נודד - אני אכחיל את הערךאיתן • שיחה 21:45, 24 בדצמבר 2007 (IST)

איתן, ערך נהדר. מאז שהגעת לוויקי יש כמה תחומים שמאוד התקדמו. אתה מתעניין ביצורים ימיים? אנו זוכרים גם את הערך על דג הפוגו שכתבת. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:14, 24 בדצמבר 2007 (IST)

אני מתעניין בכל מה שמעניין :-) ומשתדל גם לעניין אחרים. הייתה לי תקופה של דגים, ומאז אני מחכה שפקמן יממש את הבטחתו הגדולה. איתן • שיחה 23:21, 24 בדצמבר 2007 (IST)

מלמדים, חבל על ה-20 דקות. שיטה פשוטה לאתר את ה"הידעת?" היא ללכת לכל הערכים שיכולים להיות מקושרים מאותו ה"הידעת?" ולחפש בדפים המקושרים לאותו הערך. בכל אופן, גם ניסיונתי כשלו, כך שכנראה שאין "הידעת?". דניאל ב. 23:39, 24 בדצמבר 2007 (IST)

הקטע מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:09, 25 בדצמבר 2007 (IST)

פגיעות ברק

מאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. הזרם החשמלי של מכת ברק בודדת מגיע לעשרות אלפי אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית, שמחזיק בשיא גינס, ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים. הוא מת בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי - מדובר ככל הנראה בהתאבדות עקב אהבה נכזבת.

התלבטות: האם יש צורך בערך על רוי סאליבן (en:Roy Sullivan). א&ג מלמד כץ • שיחה 03:44, 24 בדצמבר 2007 (IST)

נראה לי שאפשר לוותר. חוץ מהשיא הזה הוא לא עשה שום דבר. אחלה קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:59, 24 בדצמבר 2007 (IST)

זאת אכן התלבטות. אם הערך לא ימחק רצוי לכתוב אותו. בערך האנגלי יש מידע מעניין על פגיעות הברק השונות. אם הערך יהיה בסכנת מחיקה אז מיותר להשקיע זמן. בזמן האחרון אנו נוטים יותר להשארת ערכים כאלו משום שלדעתנו הוויקיפדיה הגיעה כבר לנקודה שגם ערכים קצת יותר פיקנטריים יכולים להישאר, אבל פה כבר גלשנו לאידאולוגיה ויקיפדית... א&ג מלמד כץ • שיחה 15:38, 25 בדצמבר 2007 (IST)

לא נראה לי שמקום הפירוט על פגיעות הברק הוא בערך הזה אלא בערך על ברקים, בקטע הזה ויקיאנגלית נוטה לערבב מין בשאינו מינו כדי להצדיק קיום של כל מיני ערכים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:12, 26 בדצמבר 2007 (IST)

אז מבחינתי אפשר להוריד את הקישור לאדון סאליבן ולהציב בתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:32, 26 בדצמבר 2007 (IST)

אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין

אלכסנדר פלמינג, מקבל את פרס הנובל מידי מלך שבדיה, 1945

מאז ימי קדם היה ידוע שקיימים סוגי עובש שיכולים לרפא מחלות מסוימות, אך החומר הפעיל שנמצא בהם, הפניצילין, התגלה רק בשנת 1928. אלכסנדר פלמינג גידל חיידקי סטפילוקוקוס במעבדתו. יום אחד, כשחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי. הוא התבונן מקרוב והבחין שחיידקים לא גדלים סביב הזיהום. הפקת פניצילין מפטריות אלה פתחה את הדרך לפיתוח מגוון תרופות אנטיביוטיות המשמשות באופן נרחב עד היום.

התלבטות - האם להוסיף משפט כמו:

היום ידוע שמספר חוקרים לפני פלמינג הבינו שיש לפניצילין השפעה רפואית, אך הם לא הבינו את אופן פעולתו.

א&ג מלמד כץ • שיחה 03:27, 22 בדצמבר 2007 (IST)

מה הסימוכין למשפט הנוסף? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ד בטבת ה'תשס"ח • 08:30, 23 בדצמבר 2007 (IST)

באנגלית יש על זה ערך שלם: en:Discovery of penicillin. א&ג מלמד כץ • שיחה 12:32, 23 בדצמבר 2007 (IST)

החוקרים האחרים הבינו את זה לפני התקרית או אחריה? אם אחריה, אז לא פלמינג גילה את הפנצילין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:41, 23 בדצמבר 2007 (IST)

איזו תקרית? פלמינג הצליח לבודד את החומר ולקשר בינו ובין פעילותו על חיידקים. חוקרים אחרים ראו את ההשפעה של פטריות מסוימות על חולים אך לא ידעו להפיק את החומר ולהפוך אותו לתרופה. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:04, 23 בדצמבר 2007 (IST)

בסופו של דבר הוספנו את המשפט בתחילת הקטע. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:47, 24 בדצמבר 2007 (IST)

נראה מהקטע שפלמינג הופתע מזה שהחיידקים לא היו ליד הפטריות. כלומר, בטעות הוא גילה שיש בפטריות משהו שדוחה חיידקים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:45, 24 בדצמבר 2007 (IST)

הורדנו את "לגמרי במקרה". א&ג מלמד כץ • שיחה 13:54, 24 בדצמבר 2007 (IST)

מבחינתי אפשר להציב אותו בתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:06, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הקטע מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)

לדעתי הנוסח מפספס קצת פואנטה חזקה, והיא שהפניצלין, אחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים, התגלה באופן מקרי, בזכות העובדה שפלמינג יצא לחופשה ממושכת והשאיר בלגן במעבדה. צריך לפתוח בזה. דב ט. 17:30, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אגב, על-פי הערך באנגלית פלמינג היה חבר באגודת אמנים, ועיסוקו האמנותי היה צביעת צלחות פטרי באמצעות מושבות חיידקים שונות. דב ט. 17:31, 25 בדצמבר 2007 (IST)

לא ידענו. זה פרט מעניין, אם אתה מצליח תשלב גם אותו. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:57, 25 בדצמבר 2007 (IST)

עוד ניסיון:

אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין, על בול של איי פארו

המעבדה של החוקר אלכסנדר פלמינג הייתה תמיד מבולגנת. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן מקרוב והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר אינטנסיבי גילה פלמינג שהחומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים. מאז, הפך הפניצילין למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות.

א&ג מלמד כץ • שיחה 17:57, 25 בדצמבר 2007 (IST)

זה נראה לי הניסוח הכי טוב עד עכשיו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:20, 26 בדצמבר 2007 (IST)

הפטנטים של לאו סילארד

לאחר סיום לימודיו עבד אלברט איינשטיין במשרד הפטנטים השווייצרי בברן. מאוחר יותר שימש הידע המעשי ברישום פטנטים את איינשטיין ואת תלמידו לאו סילארד כשהוציאו יחד פטנט על המצאת מקרר. סילארד רשם בחייו עוד 30 פטנטים, שהמרשים מכולם הוא פטנט משנת 1934 על פצצת אטום המבוססת על תגובת שרשרת גרעינית. הפטנט יצא חמש שנים לפני ההבנה המלאה של תהליך הביקוע הגרעיני שעליו הוא מבוסס, וכעשר שנים לפני פיתוח פצצות האטום הראשונות במסגרת פרויקט מנהטן.

א&ג מלמד כץ • שיחה 04:24, 22 בדצמבר 2007 (IST)

איך אפשר לרשום פטנט על פצצת אטום? האם בקשו את רשותו לפתח אותה? האם קיבל תגמולים על כך? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ד בטבת ה'תשס"ח • 08:30, 23 בדצמבר 2007 (IST)

בערך האנגלי (en:Leó Szilárd#Developing the idea of the nuclear chain reaction כותבים על זה כמה מילים. הוא הגיש את הפטנט ב-1934 ואחר כך חתם על הסכם סודיות עם הצי הבריטי והפטנט שהתקבל ב-1936 לא התפרסם באופן גלוי. א&ג מלמד כץ • שיחה 12:41, 23 בדצמבר 2007 (IST)

גם זה אחד טוב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:39, 23 בדצמבר 2007 (IST)

מבחינתנו מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:53, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הדוד של אירופה

מלך בריטניה אדוארד השביעי היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה", משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו אלכסנדרה, אלברט אדוארד היה דודם של: קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מלכת רומניה (אשת פרדיננד הראשון) והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון.

מה דעתכם? ‏עמיחי 22:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)

קטע נחמד. איתן • שיחה 23:39, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אפילו נחמד מאוד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:53, 26 בדצמבר 2007 (IST)

קטע יפה מאוד, עם הרבה קישורים. מלמד כץ • שיחה 22:28, 26 בדצמבר 2007 (IST)

פרשת סוקל

כתבי עת

ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק מאמר מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה קוונטית", על מנת לבדוק האם מגזינים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל. [1] הלל • שיחה 14:49, 21 אפריל 2006 (IDT)

מעניין. ניתן להעביר למוכנים. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:57, 22 בדצמבר 2007 (IST)

אגב הנה המאמר. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:59, 22 בדצמבר 2007 (IST)

אהבתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:57, 23 בדצמבר 2007 (IST)

מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:59, 25 בדצמבר 2007 (IST)

זה לא בדיוק מה שהוא רצה לבדוק. ההבלים לא היו סתם הבלים אלא עלו בקנה אחד עם ההשקפות הפוליטיות של העורכים. דב ט. 16:07, 25 בדצמבר 2007 (IST)

תודה דב, האם תוכל להוסיף על כך כמה מילים לקטע עצמו. א&ג מלמד כץ • שיחה 16:09, 25 בדצמבר 2007 (IST)

חשבתי על כך ולא מצאתי ניסוח טוב וברור, זה עניין די עדין וחלקלק. צריך גם להוסיף קישור לפרשת סוקל. דב ט. 16:11, 25 בדצמבר 2007 (IST)

שוב תודה! דב, מה דעתך לכתוב איזה קטע הידעת? חדש. הקטע הקודם שלך נכתב לפני למעלה מחודש ואנו זקוקים לקטעים חדשים על מנת למלא שנה שלמה... א&ג מלמד כץ • שיחה 16:18, 25 בדצמבר 2007 (IST)

עקב קוצר זמן אני לא כותב ערכים, אלא רק מסתובב ומציק נקודתית, אז גם אין לי גם רעיונות להידעתות.

אבל כתבתי בעבר כמה הידעתות-בזק (4 עד 9) לפורטל:ספרות/הידעת?/קטעי הידעת. ראיתי שקטע 7 על השבדי המת עם הפרוטקציות כבר נדון במיזם הכללי, ייתכן שתגלו עניין באחרים. כנ"ל פורטל:אישים/הידעת?/קטעי הידעת 16 ו-19. דב ט. 16:35, 25 בדצמבר 2007 (IST)

נכון, הנה הוא: תבנית:הידעת? 18 בינואר - סדרה 1 - קטע יפה מאוד. מקריאה מהירה של הקטעים שהצבעת עליהם, יש בהם הרבה עניין. היינו בכל זאת רוצים לבקש ממך לקחת כמה מהם ולהעלות אותם כאן לדיון (בסעיף המתאים - בדרך כלל זה יהיה היסטוריה עבור אישים). היתרון בשיטה זו הוא שאתה יודע איפה הקטע ויכול לעקוב אחריו וגם לענות על שאלות שמתעוררות. בדרך כלל אלו שאלות מנחות שמכוונות להוספת כמה מילות ביאור בקטע. א&ג מלמד כץ • שיחה 16:58, 25 בדצמבר 2007 (IST)

ולעניין הקטע עצמו, כדאי להוסיף בסוף הקטע "תקרית שקיבלה את השם פרשת סוקל"? או משהו כזה "ובעקבותיו התפתחה [[פרשת סוקל|סערה]] רבתי"? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:16, 26 בדצמבר 2007 (IST)

"ההיעלמות"

E

• הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה הוא קשה במיוחד ביותר בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מהמילה et - ו"ו החיבור בצרפתית. גם בתרגום לאנגלית של הספר הצליח המתרגם להתחמק משימוש באות זו. ב-1972 פרסם פרק רומן משלים, אשר בו עשה שימוש רק באות תנועה אחת - e.

הטקסט במקורו מהערך ז'ורז' פרק. דב ט. 17:06, 25 בדצמבר 2007 (IST)

יפה מאוד. ערכנו קצת - אנא בדוק שהכל בסדר. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:34, 25 בדצמבר 2007 (IST)

החזרתי רק את המילה "אות" ל"תנועה". (צליל e יכול להופיע גם בעזרת צירופי אותיות תנועה אחרות). אין לנו כרגע ערך על אות תנועה אז הקישור הוא לתנועה (בלשנות). (vowel). דב ט. 19:03, 25 בדצמבר 2007 (IST)

מעולה. שמעתי את הסיפור הזה. רק שאלה- בטוח שאין מקום לערך על הספר? וכדאי להוסיף את שמו של הרומן המשלים. נוי 17:48, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אם אני זוכר נכון יש עוד כמה דברים מעניינים בקשר לספר. נראה לי שהוא התחמק מהשימוש ב-et כוי"ו חיבור בעזרת מילה עתיקה שימשה פעם כמחברת. אני חושב שהמקום היחידי בספר בו מופיע האות e היא בשם המחבר המופיע על הכריכה. ועוד פרט מעניין הוא שבתרגום לאנגלית של הספר גם המתרגם הצליח להתחמק מהשימוש ב-e. דניאל ב. 18:03, 25 בדצמבר 2007 (IST)

וואוו. הכנסתי גם את זה שבאנגלית אין e. זה בסדר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:09, 26 בדצמבר 2007 (IST)

אפשר להציב את הקטע בתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:18, 27 בדצמבר 2007 (IST)

הטורקי

שרטוט של הטורקי

בשלהי המאה ה-18 בנה הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן את הטורקי, מכונה אוטומטית שידעה לשחק שחמט. המכונה התפרסמה רבות באירופה ובארצות הברית ואף ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. היו ניסיונות רבים לגלות את דרך עבודתה של המכונה ולהוכיח שמדובר בתרמית ואדם הוא שמפעיל אותה, אך כל הניסיונות נכשלו. סוד המכונה נתגלה לאחר שהיא נשרפה בשנת 1854. בתוך המכונה באמת ישב שחמטאי מנוסה שמערכת מכנית מתוחכמת אפשרה לו לשלוט על מהלכי המכונה ובו בעת להסתתר מהקהל הספקני שבחן את פנים המכונה.

מה דעתכם? אני לא יודע מה מגבלת האורך של הידעת? אבל אם יש עוד מקום יש לי עוד הרבה מה להרחיב. וכן, יש גם את בעיית האדומים. דניאל ב. 00:49, 14 בדצמבר 2007 (IST)

מעולה!! זה פחות או יותר האורך המקסימלי. אם יש עוד משהו חשוב, ניתן לנסות לשלב. בעניין האדומים אנו סומכים עליך שהם יעלמו בקרוב... א&ג מלמד כץ • שיחה 00:54, 14 בדצמבר 2007 (IST)

אפשר להוסיף משפט על ההשראה שהמכונה נתנה השראה לתוכונות שמשחקות שח. בקשר לשחמטאי, האם באמת צריך ערך? או שמספיקה הפניה לשחמט. אגב, אני לא בטוח שהקישור למכניקה מתאים. דניאל ב. 01:12, 14 בדצמבר 2007 (IST)

ודאי ששחמטאי צריך ערך. אין לנו היום? מוזר. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ה' בטבת ה'תשס"ח • 01:15, 14 בדצמבר 2007 (IST)

הקישור למכניקה נכון משום שמכניקה עוסקת גם בכל מה שקשור לתמסורת, גלגלי שיניים וכו. ההתלבטות היחידה היא אם הנדסת מכונות יותר מתאים בהקשר זה. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:31, 14 בדצמבר 2007 (IST)

ניתן להעביר למוכנים עם קישורים אדומים. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:20, 19 בדצמבר 2007 (IST)

נחשו מה?

מה?

תפוח אדמה! נוי 20:27, 28 בדצמבר 2007 (IST)

ותודה לנוי! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ' בטבת ה'תשס"ח • 21:40, 28 בדצמבר 2007 (IST)