ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/6
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
- עד 2009:
- מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -
מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023
האיים המלדיביים[עריכת קוד מקור]
האיים המלדיביים הם רפובליקת איים המורכבת מכ-1,200 איים קטנים, והגובה הממוצע בה רק כמטר וחצי מעל פני הים. בזמן הצונאמי הגדול בדצמבר 2004, היה רוב שטח האיים מכוסה מים למשך מספר דקות. בעקבות הצונאמי נוצרו שינויים כה משמעותיים בגאוגרפיה של כמה מהאיים, עד שלא הייתה ברירה אלא לעדכן את מפות הרפובליקה.
מקורות: [1][2] אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:45, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- הוספנו קישורים. מעניין מאוד. מלמד כץ • שיחה 18:09, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- מצויין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:28, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- נחמד, הבעיה היחידה היא שהערך הראשי, כערכי מדינות רבים, ריק כמעט לחלוטין מתוכן. דב ט. 22:31, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- היות והוא יעלה עוד שנה, נקווה שהערך ישופר עד אז. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בטבת ה'תשס"ח • 23:11, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- בהערת אגב, אני ממליץ לכולם להקליק על התמונה (שהיא תמונה מומלצת בוויקישיתוף) ולהתפעל מהמראה המדהים. תודו שאין אף עיר בירה שנראית ככה - נראה כמו משהו מסרט מדע בדיוני או משחק מחשב. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:13, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- העברתי אותה ישר לערך. באמת מדהימה. איתן • שיחה 23:49, 30 בדצמבר 2007 (IST)
ראשתן גדול הראש[עריכת קוד מקור]
עוד אחד (הריעו לבעלי החיים!):
- השמות שהוענקו ברבות השנים לראשתן גדול הראש התבססו על שני מאפיינים בולטים שלו. השם העברי ואחד השמות המדעיים ("Physeter macrocephalus") מתייחסים לראשו הגדול, שתופס כשליש מאורכו בקירוב. השם האנגלי (Sperm whale) והשם המדעי השני ("Physeter catodon") מתייחסים לחומר הלבן הנמצא בראשו של הלווייתן. מקור השם הוא בשגיאה של ציידי לווייתנים מהמאות ה-15 וה-16, שטעו לחשוב כי החומר הלבן הוא הזרע של הלווייתן. לימים התברר כי חומר זה, שמכונה ספרמצטי (בתרגום מילולי: "זרע המפלצת הימית"), כלל אינו קשור למערכת הרבייה של הראשתן, ובמקום זאת מעריכים כי יש לו תפקיד בניווט הקולי בו הוא נעזר. ירון • שיחה 02:43, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- נחמד מאוד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:47, 28 בדצמבר 2007 (IST)
מעולה. רק שינוי קטנטן:
השמות שהוענקו ברבות השנים לראשתן גדול הראש התבססו על שני מאפיינים בולטים שלו. שמו העברי ואחד משמותיו המדעיים (Physeter macrocephalus) מתייחסים לראשו הגדול, המהווה כשליש מאורכו הכולל. השם האנגלי (Sperm whale) והשם המדעי השני (Physeter catodon), לעומת זאת, מתייחסים לחומר הלבן הנמצא בראשו של הלווייתן. מקור השם האחרון הוא בשגיאה של ציידי לווייתנים מהמאות ה-15 וה-16, שטעו לחשוב כי החומר הלבן הוא הזרע של הלווייתן. לימים התברר כי חומר זה, המכונה "סְפֶּרְמָצֶטִי" (בתרגום מילולי: "זרע המפלצת הימית"), כלל אינו קשור למערכת הרבייה של הראשתן; במקום זאת מעריכים כי יש לו תפקיד בניווט הקולי בו הוא נעזר.
―Aviad2001 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- אביעד, אם השינויים מאוד קטנים עדיף פשוט לשנות את הגרסה המוצעת. ד"א, אתם יכולים לעבור על הקטעים שיוסי הציע מפורטל גוף האדם? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:53, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע מעניין שמקושר לערך מצוין. הוספנו קישורים. מלמד כץ • שיחה 17:56, 29 בדצמבר 2007 (IST)
רופאו של ג'ורג' החמישי[עריכת קוד מקור]
רופאו האישי של מלך בריטניה ג'ורג' החמישי, הודה שזירז את מותו של המלך, ב-20 בינואר 1936 בשעה 11:55 בלילה, על ידי הזרקת קוקאין ומורפיום. הוא הסביר את מעשהו בכך שרצה למנוע סבל נוסף ממשפחתו של המלך הגוסס וכדי שהחדשות על מותו של המלך יספיקו להתפרסם במהדורת הבוקר של עיתון הטיימס של לונדון. למרות זאת, כאשר עלה נושא המתת החסד לדיון בבית הלורדים, התנגד לו הרופא.
מה דעתכם? להעביר להיסטוריה? עמיחי 22:35, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע נחמד מאוד. למה הוא פה? זה שיפור לקטע קיים או הצעה חדשה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:48, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- זה קטע חדש. ההקשר היה הזריקה המרעילה שהזריק לו הרופא. עמיחי 22:50, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- אחלה קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:14, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- מגניב. מה הסימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בטבת ה'תשס"ח • 02:16, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- ויקי האנגלית כאן וכאן ומקור חיצוני כאן. עמיחי 23:38, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- מגניב. מה הסימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בטבת ה'תשס"ח • 02:16, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- אחלה קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:14, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- זה קטע חדש. ההקשר היה הזריקה המרעילה שהזריק לו הרופא. עמיחי 22:50, 26 בדצמבר 2007 (IST)
משק המים בגוף האדם[עריכת קוד מקור]
גוף האדם מסנתז מדי יום ומוסיף למאזן המים בגוף כ־200 מיליליטר של מים מחמצן ומימן, תוצר מטבולי של חמצון פחמימות (נשימה תאית). אך אין די במים המסונתזים על ידי הגוף, יותר מכמות משולשת של מים (700 מיליליטר) אובדת לגוף באופן בלתי נשלט דרך הריאות בנשימה ודרך העור בפעפוע. מים נוספים אובדים כזיעה, בצואה ובשתן ולכן יש לצרוך מים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף בשתייה ובמזון.
גרסה שנייה ומשופרת:
- במשק המים של גוף האדם נכללים לא רק מי שתייה, אלא גם מים שמיוצרים בתוך הגוף מחמצן ומימן. כ-200 מיליליטר מים, תוצר מטבולי של חמצון פחמימות במהלך הנשימה התאית, מתווספים בדרך זו לגוף מדי יום. אולם לא ניתן להסתפק במים המסונתזים על ידי הגוף, משום שיותר מ-700 מיליליטר מים אובדים באופן בלתי נשלט דרך הריאות בנשימה ודרך העור בפעפוע. מים נוספים יוצאים מהגוף כזיעה, כחלק מהצואה ובשתן, ולכן צריכת מים באמצעות שתיית נוזלים ואכילת מזון היא חיונית.
יוספוס • שיחה 09:29, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- לא ממש הבנתי. מה זאת אומרת מסנתז? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:01, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קישרתי לסינתזה (כימיה). יוספוס • שיחה 13:51, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- הגרסה השנייה הרבה יותר מובנת וטובה, לי אין הערות עליה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:45, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- הרעיון טוב - אין לי העדפה לאחת מהגרס'. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- יש למישהו עוד הערות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:50, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- בצענו עריכה לשונית (לגרסה השנייה). קטע טוב ומעשיר. מלמד כץ • שיחה 16:45, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- יש למישהו עוד הערות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:50, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- הרעיון טוב - אין לי העדפה לאחת מהגרס'. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- הגרסה השנייה הרבה יותר מובנת וטובה, לי אין הערות עליה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:45, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קישרתי לסינתזה (כימיה). יוספוס • שיחה 13:51, 27 בדצמבר 2007 (IST)
הכימיה של עיצוב השיער[עריכת קוד מקור]
שיער, כמו גם ציפורניים והשכבה החיצונית של העור, מורכב בעיקר מהחלבון קרטין. קרטין עשיר בחומצת האמינו ציסטאין המכילה קבוצה פונקציונלית ובתוכה גופרית. בין ציסטאין אחת לשניה נוצרים קשרים דיסולפידיים המייצבים את צורת השיער, ומכאן השימוש בחומרים כימיים המפרקים את הקשרים ומאפשרים את חיבורם מחדש לאחר עיצוב השיער כמתולתל או כחלק. העיצוב החדש מחזיק מעמד רק בשיער שנחשף אליו, השיער ממשיך לצמוח על פי תכונותיו המקוריות (הפנוטיפ שלו).
- אם חשקה נפשכם בסלסול לשיער או בהחלקתו, פתחו את ספרי הביולוגיה והכימיה. שיער, כמו גם ציפורניים והשכבה החיצונית של עילית העור, מורכב בעיקר מהחלבון קרטין. קרטין עשיר בחומצת האמינו ציסטאין המכילה קבוצה פונקציונלית ובתוכה גופרית. בין ציסטאין אחת לשניה נוצרים קשרים דיסולפידיים המייצבים את צורת השיער. כדי לשנות את צורת השיער משתמשים בחומרים כימיים המפרקים את הקשרים ומאפשרים את חיבורם מחדש לאחר עיצוב השיער כמתולתל או כחלק. העיצוב החדש מחזיק מעמד רק בשיער שנחשף אליו, השיער ממשיך לצמוח על פי תכונותיו המקוריות (הפנוטיפ שלו).
יוספוס • שיחה 09:29, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- לא מפיל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:01, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- גם קשר דיסולפידי אדום. יוספוס • שיחה 13:51, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קשר דיסולפידי זה קשר גופרית? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:25, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- כנראה שכן. זה מעבר לתחום הידע שלי. יוספוס • שיחה 22:16, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קשר דיסולפידי זה קשר קוולנטי גופרית-גופרית. מלמד כץ • שיחה 17:18, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- כמו עומר - אולי כדאי להפחית קצת מהרעיון המדעי ולהוסיף קצת על עיצובי השיער וכו' (לא שיש לי רעיון איך :S ). ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע מצוין. אנו חוזרים לגרסה הראשונה ומנסים לשפר קצת:
- כנראה שכן. זה מעבר לתחום הידע שלי. יוספוס • שיחה 22:16, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קשר דיסולפידי זה קשר גופרית? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:25, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- גם קשר דיסולפידי אדום. יוספוס • שיחה 13:51, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- שיער, ציפורניים והשכבה החיצונית של העור מורכבים בעיקר מהחלבון קרטין שיש בו כמות גדולה של חומצת האמינו ציסטאין, המכילה קבוצה פונקציונלית בעלת אטום גופרית. בין אטומי גופרית ממולקולות ציסטאין שונות נוצרים קשרים קוולנטיים, ועל כן מידת הסלסול של השיער נקבעת בהתאם לכמות הקרטין ובהתאם לצורת פיזורו בשערה. עיצוב שיער שהוא בעצם פירוק של הקשרים בעזרת חומרים כימיים, וחיבורם מחדש בצורה שונה על ידי תסרוקת, מחזיק מעמד לזמן מוגבל בלבד, משום שהשיער ממשיך לצמוח על פי תכונותיו המקוריות.
איברים מיותרים בגוף האדם[עריכת קוד מקור]
גוף האדם כולל מספר איברים מיותרים, כאלו שחלק מתפקודם או כולו אבד במהלך האבולוציה. ביניהם נמנים התוספתן, עצם העוקץ (עצם הזנב), שרירים היכולים להניע את האוזן ושריד לעפעף שלישי בעין. גם התנהגויות שונות התייתרו עם הזמן, למשל עור ברווז בעת דחק שאמור לזקור את השיער ולהפחיד את הגורם המאיים. יוספוס • שיחה 09:29, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע טוב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:01, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- שוב מסכים. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- יש למישהו עוד הערות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:50, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- שוב מסכים. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
שתיית מי ים[עריכת קוד מקור]
- אחרי שגנבתי אין ספור קטעים מהמיזם המוערך הזה לפורטל גוף האדם, הנה כמה בחזרה שאולי יעניינו אתכם:
אם אתרע מזלכם ונקלעתם לרפסודה כניצולי ספינה טובעת, זכרו ששתיית מי ים לשם התגברות על הצמא, לא רק שלא תועיל, אלא אף תזרז את התייבשות גופכם. השתן המרוכז ביותר שיכולות כליות האדם להפיק הוא בן 1200 מיליאוסמולים לליטר, למי ים ריכוז מומסים כפול מזה. לכן, כדי להיפתר מהמלחים העודפים מליטר מי ים שנשתה, צריך הגוף להפיק שני ליטרים של שתן ולהפריש אותם. המשוואה ליטר אחד נכנס ולכן שני ליטרים יוצאים, מאיצה את קצב איבוד הנוזלים ואת ההתייבשות.
יוספוס • שיחה 09:29, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע מצויין, אם כי יש בו ערך אדום (אני מניח שזה לא באמת בעיה). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:01, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- באמת קטע טוב. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- שימו לב ששיניתי מפי שניים לפי שלושה! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בטבת ה'תשס"ח • 02:00, 31 בדצמבר 2007 (IST)
- הלחץ האוסמוטי של מי ים הוא בערך 2000-2400 מיליאוסמול ולכן צריך להיות פי שניים ולא פי שלושה. מלמד כץ • שיחה 11:44, 1 בינואר 2008 (IST)
- תודה, תוקן. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:39, 1 בינואר 2008 (IST)
- הלחץ האוסמוטי של מי ים הוא בערך 2000-2400 מיליאוסמול ולכן צריך להיות פי שניים ולא פי שלושה. מלמד כץ • שיחה 11:44, 1 בינואר 2008 (IST)
- שימו לב ששיניתי מפי שניים לפי שלושה! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בטבת ה'תשס"ח • 02:00, 31 בדצמבר 2007 (IST)
- באמת קטע טוב. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- חגי, מומלץ למחוק את המשפט "כ-3.5% מליחות בערך". הסיבה היא שהאוסמולריות של המים (בערך 2000-2400 מיליאוסמול) מתייחסת לכלל המלחים המומסים במים, כשמתוכם נתרן כלורי (מלח בישול) תורם בערך 1200 מיליאוסמול. לעומת זאת ה-3.5% מתייחסים למלח בישול בלבד. מלמד כץ • שיחה 18:10, 1 בינואר 2008 (IST)
- הסרתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 18:21, 1 בינואר 2008 (IST)
קרל הארבעה עשר, מלך שבדיה[עריכת קוד מקור]
מבין המרשלים שב"צבא הגדול" של נפוליאון בונפרטה, נחשב ז'אן בטיסט ברנדוט להססן ביותר, והודח מן הפיקוד לאחר מספר כשלונות בשדה הקרב. ואולם, דווקא בחיקו נפלו כבוד ושררה - הוא נבחר ליורשו של מלך שוודיה, והוכתר בשם קרל הארבעה עשר. במותו, התגלתה על גופתו של המלך קרל כתובת הקעקע "מוות למלכים", מזכרת מימיו המהפכניים.
- זה מפורטל אישים. נקודה אירונית נוספת היא שגם צאצאיה של ז'וזפין מנישואיה הקודמים עלו עם השנים על כסאות מלוכה שונים, ולעומת זאת כל המלכים מבית בונפרטה לא הותירו שום שושלת מאריכת ימים, ובכלל זה נפוליאון עצמו שגירש את ז'וזפין בין היתר כיוון שלא העמידה לו יורש. דב ט. 17:22, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- נפלא. דב, אנא בדוק את הקישורים שהוספנו. אולי ניתן לשלב גם את המידע על ז'וזפין. תבדוק אם אתה מצליח. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:02, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- משעשע. נעה 21:28, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- גדול. הסיפא של הקטע פשוט מושלם. משהו כמו "מותו היה פסגת שאיפותיו..." איתן • שיחה 00:16, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- באמת קטע מצויין. אולי יש באנקדוטה על ז'וזפין מספיק בשר לקטע נוסף? קשה לי להאמין שהשילוב יוסיף, אבל אתה תמיד אתה יכול להפתיע אותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:50, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- שכחתי לציין את הקשר ביניהם, שהוא שהנכדה שלה התחתנה עם הנכד של ברנדוט. אבל אפשר להשאיר את כל זה להידעת אחר, שבו ידובר על כך שמשפחת בונפרטה נפלה כמו שעלתה, ואילו צאצאי ז'וזפין (וגם ברנדוט) מולכים במדינות רבות. דב ט. 01:28, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- בעיה לא קלה - הערך באנגלית טוען שעניין כתובת הקעקע הוא מיתוס פופולרי שלא אושר. דב ט. 01:32, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן בעיה בעייתית. אפשר אולי להוריד את המשפט האחרון להוסיף במקומו הדגשה על זה שנפוליאון מזוהה עם המהפכה הצרפתית שיצאה נגד המונרכיה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:36, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- הצעה (ללא כתובת הקעקע, למרבה הצער, בלי ז'וזפין, וגם בלי פולקה ברנדוט שהיה אפשר לדחוף):
- אכן בעיה בעייתית. אפשר אולי להוריד את המשפט האחרון להוסיף במקומו הדגשה על זה שנפוליאון מזוהה עם המהפכה הצרפתית שיצאה נגד המונרכיה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:36, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- באמת קטע מצויין. אולי יש באנקדוטה על ז'וזפין מספיק בשר לקטע נוסף? קשה לי להאמין שהשילוב יוסיף, אבל אתה תמיד אתה יכול להפתיע אותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:50, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- גדול. הסיפא של הקטע פשוט מושלם. משהו כמו "מותו היה פסגת שאיפותיו..." איתן • שיחה 00:16, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- משעשע. נעה 21:28, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- נפלא. דב, אנא בדוק את הקישורים שהוספנו. אולי ניתן לשלב גם את המידע על ז'וזפין. תבדוק אם אתה מצליח. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:02, 25 בדצמבר 2007 (IST)
מבין המרשלים שב"צבא הגדול" של נפוליאון בונפרטה, נחשב ז'אן בטיסט ברנדוט להססן ביותר, והודח מן הפיקוד לאחר מספר כשלונות בשדה הקרב. ואולם, דווקא בחיקו נפלו כבוד ושררה - הוא נבחר ליורשו של מלך שוודיה, והוכתר בשם קרל הארבעה עשר. צאצאיו של ברנדוט מולכים עד היום בשבדיה ובמדינות רבות באירופה, ואילו השליט האחרון ממשפחת בונפרטה, שבימי נפוליאון מלכו בניה על ממלכות רבות, הודח ב-1870.
דב ט. 21:06, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- קצת חבל על כתובת הקעקע, אבל עדיין מרתק. קטע יפה. דב, שים לב שכאן מקובל להרבות בקישורים :-) כדאי להוסיף את שמו של השליט שהודח ב-1870 (האם זה נפוליאון השלישי?) מלמד כץ • שיחה 22:24, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- עוד הצעה...
- מבין המרשלים שבגרנד ארמה של נפוליאון בונפרטה, נחשב ז'אן בטיסט ברנדוט להססן ביותר, והודח מן הפיקוד לאחר מספר כשלונות בשדה הקרב. ואולם, דווקא בחיקו נפלו כבוד ושררה והוא נבחר ליורשו של מלך שוודיה, והוכתר בשם קרל הארבעה עשר. צאצאיו של ברנדוט, ובהם הרוזן פולקה ברנדוט, מולכים עד היום בשבדיה ובמדינות אחרות באירופה, ואילו נפוליאון השלישי, השליט האחרון ממשפחת בונפרטה שבימי נפוליאון מלכו בניה על ממלכות רבות, הודח ב-1870.
- להבהיר ולבדוק: האם לציין למה נבחר ליורשו של מלך שוודיה? האם נכון ש"מולכים במדינות אחרות באירופה"? האם "נפוליאון השלישי היה השליט האחרון ממשפחת בונפרטה "? אולי לכתוב שכתובת הקעקע היתה מיתוס? זה משהו מוחץ. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בטבת ה'תשס"ח • 02:25, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- הנה הצעה מעט אחרת שיותר חוזרת לגרסה הראשונה:
- מבין המרשלים שב"צבא הגדול" של נפוליאון בונפרטה, נחשב ז'אן בטיסט ברנדוט להססן ביותר, והודח מן הפיקוד לאחר מספר כשלונות בשדה הקרב. ואולם, טוב ליבו כאשר ריחם על שבויים שבדים במהלך המלחמות הנפוליאוניות, השתלם - הוא נבחר ליורשו של מלך שבדיה חסר הילדים, והוכתר בשם קרל הארבעה עשר. מיתוס נפוץ גורס שבמותו, התגלתה על גופתו של המלך קרל כתובת הקעקע "מוות למלכים", מזכרת מימיו המהפכניים.
- ככה לא צריך לוותר על הקעקוע, ואין צורך להרחיב את הקטע עם עובדה פחות-קשורה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:43, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- הוספתי את הסיבה שבגללה בחרו דווקא בו. אגב, העניין התחיל בכך שאחד מאנשי חצר המלוכה פנה אליו והציע לו את הכתר, ללא כל סמכות. הוא הושם במעצר בשל כך, אך הרעיון התגלגל והגיע לידי מעשה. עמיחי 09:00, 28 בדצמבר 2007 (IST)
עצבוב תחושתי[עריכת קוד מקור]
מספר איברים ואזורים בגוף אינם מעוצבבים על ידי סיבי עצב תחושתיים ולכן לא ניתן לחוש כל כאב המגיע מהם. כאלו הם הסחוס במפרקים, נאדיות הריאה ומרבית הכבד. אך מפתיע מכל לגלות שגם המוח עצמו אינו מעוצבב ולכן אפילו חיתוך במוח החי לא יעורר כאב. מאידך, ניתן למצוא אזורים עשירים בעצבוב תחושתי ורגישים לכאב בסמוך לאחרונים, כגון הסמפונות וקרום הריאה, קרום הכבד וצינורות המרה, וכלי הדם במוח וקרומי המוח האחראים לחלק גדול מכאבי הראש.
יוספוס • שיחה 09:29, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע טוב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:01, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- מסכים. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- יש למישהו עוד הערות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:50, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- מה הסימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 05:08, 1 בינואר 2008 (IST)
- ראה שיחת פורטל:גוף האדם/הידעת?/14. פירוט מלא על גייטון נמצא בשיחת פורטל:גוף האדם#מקורות יוספוס • שיחה 11:11, 1 בינואר 2008 (IST)
- מה הסימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 05:08, 1 בינואר 2008 (IST)
- יש למישהו עוד הערות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:50, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- מסכים. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
לגינון נודד[עריכת קוד מקור]
- פקמן הבטיח בלי נדר לכתוב את הפאונה של ים סוף, והמשמעות הוא כמה עשרות או מאות ערכים חדשים.
- לגבי הלגינון - ציטוט מנפוחיתיים :
"חלק מהמינים נקראים בסלנג בשם "אבו נפחא". בים התיכון ניצוד לעיתים הדג לגינון נודד,דג מהסוג Lagocephalus , ודווח על מקרי הרעלה כתוצאה מאכילתו. ב-ynet דווח על מקרה הרעלה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3362268,00.html "
- פרט פיקנטי - במעריב הופיע תיאור של משפחה ישראלית שהורעלה מהלגינון, בצד תיאור של דג הפוגו שנלקח(התיאור, לא הדג..) ככל הנראה מהערך שלנו...
איתן • שיחה 00:00, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- זה הקטע במעריב. לצערי תיאור הפוגו אינו מופיע http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/663/224.html
- השאלה היא האם יש למה מהפרטים האלה משהו עם הקטע. לדעתי לא, הוספה לקטע רק תגרע ממנו. עכשיו הוא עם פואנטה ברורה ולא ארוך מדי, חבל לקלקל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:16, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- נראה שאיתן ציין פרטים מעניינים בהמשך לשיחה שלנו אתו. לדעתנו יש בהם מספיק "בשר" לקטע הידעת נוסף. איתן, אתה לוקח את זה על עצמך (אחרי שגנבנו לך את ההגירה הלספסית...) א&ג מלמד כץ • שיחה 01:51, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- אם אקבל תמונה מורשית של הלגינון אצא למשימה (ערך + הידעת?). (זה יהיה הידעת? מציל חיים).
- השאלה היא האם יש למה מהפרטים האלה משהו עם הקטע. לדעתי לא, הוספה לקטע רק תגרע ממנו. עכשיו הוא עם פואנטה ברורה ולא ארוך מדי, חבל לקלקל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:16, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- זה הקטע במעריב. לצערי תיאור הפוגו אינו מופיע http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/663/224.html
לעומר, תירגע, הפרטים שציינתי אינם קשורים לקטע. ולמלמדים, על "גניבות" כאלה תבורכו. איתן • שיחה 21:24, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- המחשבה שנייה יש קשר. הלגינון הנודד הוא אחד מהמינים שחוו הגירה לספסית איתן • שיחה 21:26, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- כתבתי את זה בלי שמץ של עצבנות. ולעניין הקשר, הוא נראה לי קלוש מדי כדי לכתוב אותו בקטע אחד. אתה עושה מזה קטע נוסף? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:15, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- המחשבה שנייה יש קשר. הלגינון הנודד הוא אחד מהמינים שחוו הגירה לספסית איתן • שיחה 21:26, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- הוא שאמרתי - אם תהיה תמונה של הלגינון - יהיה גם ערך וגם קטע. איתן • שיחה 00:32, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- יש לי כמה דקות אז אנסה:
לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון (כבד, כיס מרה ואיברי מין) אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאוד מהדג.
מקבילו היפני של הלגינון, דג הפוגו, נחשב ביפאן למעדן יוקרתי, אך הרשויות מפקחות פיקוח הדוק על שיווקו והכנתו, ורק בעלי רשיון מוסמכים לבשלו ולהגישו לאחר ניקוי האיברים הרעילים.
- נראה לי שהייחודיות בקטע הזה היא מעט שולית. הוא נראה יותר כמו הלחם של כמה קטעים שכבר יש לנו: קצת מהפוגו שנמצא כאן, וקצת מההגירה הלספסית. הדבר היחיד שהוא מחדש בעצם זה שיש אנשים שהורעלו ממנו בטעות.
- ויש גם אדומים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:12, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- הוא מחדש על דג הלגינון שגורם להרעלה בישראל. איתן • שיחה 20:12, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע מרתק. כל הכבוד איתן. הוספנו קישורים - אנא תבדוק שלא טעינו. מלמד כץ • שיחה 22:11, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- ההערה היחידה היא שיש לתמצת את הסיפור על הפוגו למספר מילים (רק לציין שהם קרובים) משום שהוא מופיע כבר בתבנית:הידעת? 18 בנובמבר - סדרה 2. החלק שעוסק בלגינון הנודד מצוין. מלמד כץ • שיחה 17:42, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע מרתק. כל הכבוד איתן. הוספנו קישורים - אנא תבדוק שלא טעינו. מלמד כץ • שיחה 22:11, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- הוא מחדש על דג הלגינון שגורם להרעלה בישראל. איתן • שיחה 20:12, 26 בדצמבר 2007 (IST)
נסיון נוסף:(לא לשכוח שאין תמונה עדיין)
לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון (כבד, כיס מרה ואיברי מין) אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאוד מהדג. ביפן נחשב קרובו של הלגינון, דג הפוגו, למעדן יוקרתי, אך רק בעלי רישיון מוסמכים לבשלו ולהגישו במסעדות.
- ―איתן6 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- מצוין. מלמד כץ • שיחה 18:05, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- אני עדיין חושב שהפואנטה פה מעט עמומה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:30, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- מצוין. מלמד כץ • שיחה 18:05, 30 בדצמבר 2007 (IST)
קנה הנשימה[עריכת קוד מקור]
קנה הנשימה מתפצל לשני סמפונות המתפצלים בשנית ובשלישית, שוב ושוב, כעשרים ואף עשרים וחמש פעמים עד שהם מסתיימים בנאדיות הריאה. הגדילה המעריכית במספרם מסתכמת בכשלוש מאות מיליון נאדיות ששטח הפנים המשותף שלהן, בו נעשה חילוף גזים עם האוויר, משתווה בגודלו למגרש טניס.
יוספוס • שיחה 09:29, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- חביב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:01, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן. כדאי לשקול להוסיף קצת, נניח שזה ביטוי לעקרון הגדלת שטח פנים כדי לקלוט יותר בדיפוזיה, ואולי להזכיר באותו הקשר את המעיים, שגם שם אם אני לא טועה יש קפלים וכו' וכו'. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- איזו מהירות הכחלה. מבחינתי הוא מוכן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:50, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- אבל 20^2 זה רק מליון בערך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 05:07, 1 בינואר 2008 (IST)
- זה בערך 20. אני מניח שלא כל נאדית נמצאת בקצה 20 התפצלויות, חלקן בפחות וחלקן ביותר. מספר ההתפצלויות והסה"כ 8 מיליון לקוח מ-VANDER. ראה הפניה לפירוט על הוונדר הזה בדיון למטה על ה"כאב". ד"א, ההשוואה למגרש טניס די פופולרית, חיפוש מקיף יעלה אותה ביותר ממקום אחד. יוספוס • שיחה 11:14, 1 בינואר 2008 (IST)
- נסה למצוא מקור נוסף. זה הפרש של פי שמונה ורצוי לבדוק. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:31, 1 בינואר 2008 (IST)
- אם מעוניינים להרחיב, אפשר להוסיף אולי באופן כללי על עיקרון יחס שטח פנים לנפח, שהוא עיקרון נפוץ בביולוגיה ואפשר למצוא אותו גם במערכת העיכול, במערכת ההפרשה החיצונית ועוד, ולא רק במערכת הנשימה. נעה 17:37, 1 בינואר 2008 (IST)
- זו בהחלט אפשרות, נועה, את המגרש טניס אני זוכר מהלימודים ולכן כתבתי עליו, המחשות דומות לגבי מערכת העיכול אינן מוכרות לי. לגבי מקורות, מגייטון (התנך של הפיזיולוגיה הרפואית למיטב ידיעתי) קצת יותר לכרות את המידע, אבל הנה: ישנם 20-25 דורות של סמפונות (עמ 486), סה"כ נאדיות הוא 300 מיליון (עמ 505). ראוי לציין שגם וונדר הוא מקור המשמש באקדמיה אבל גייטון מעליו בהיררכיה. לכן מיד אשנה את הנתון בערכים הרלוונטים. בכל מקרה, מדובר בסוג הנתונים שעוסקים בטריוויה ולא במהות, לא משהו שמישהו יחליט לתקצב מחקר ועוד מחקר כדי לבדוק אותו. יוספוס • שיחה 19:33, 1 בינואר 2008 (IST)
- אם מעוניינים להרחיב, אפשר להוסיף אולי באופן כללי על עיקרון יחס שטח פנים לנפח, שהוא עיקרון נפוץ בביולוגיה ואפשר למצוא אותו גם במערכת העיכול, במערכת ההפרשה החיצונית ועוד, ולא רק במערכת הנשימה. נעה 17:37, 1 בינואר 2008 (IST)
- נסה למצוא מקור נוסף. זה הפרש של פי שמונה ורצוי לבדוק. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:31, 1 בינואר 2008 (IST)
- זה בערך 20. אני מניח שלא כל נאדית נמצאת בקצה 20 התפצלויות, חלקן בפחות וחלקן ביותר. מספר ההתפצלויות והסה"כ 8 מיליון לקוח מ-VANDER. ראה הפניה לפירוט על הוונדר הזה בדיון למטה על ה"כאב". ד"א, ההשוואה למגרש טניס די פופולרית, חיפוש מקיף יעלה אותה ביותר ממקום אחד. יוספוס • שיחה 11:14, 1 בינואר 2008 (IST)
- אבל 20^2 זה רק מליון בערך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 05:07, 1 בינואר 2008 (IST)
- איזו מהירות הכחלה. מבחינתי הוא מוכן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:50, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן. כדאי לשקול להוסיף קצת, נניח שזה ביטוי לעקרון הגדלת שטח פנים כדי לקלוט יותר בדיפוזיה, ואולי להזכיר באותו הקשר את המעיים, שגם שם אם אני לא טועה יש קפלים וכו' וכו'. ירון • שיחה 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)
כיבוש העולם החדש[עריכת קוד מקור]
אימפריות העולם החדש לא נכבשו בידי קומץ קונקיסטדורים אירופאיים רק בזכות עליונותם הטכנולוגית בנשק, שריון ואילוף סוסים כפי שנוטים לחשוב, אלא הם נעזרו בעמים מקומיים ובילידי אפריקה שהגיעו עמם. להרנאן קורטס, כובשן של טנוצ'טיטלאן והאימפריה האצטקית, חברו עמים ילידים רבים שכרעו תחת נטל האצטקים, כגון בני העיר טלאשקאלה, ואילו פרנסיסקו פיסרו, כובשן של קוסקו ואימפריית האינקה, נקלע למלחמת אזרחים והיטיב לנצל את הקרע הפנימי. לשניהם גם יחד נלוו אפריקנים, חופשיים ומשועבדים כאחד, שלקחו חלק פעיל בתהליך הכיבוש כשאר הקונקיסטדורים.
בכתיבה ובניסוח נעזרתי במלמד כץ וכן עומר העיר הערות. שתי בעיות לטיפול החיצוניות לקטע, אך קשורות אליו, הן שהערך אצטקים מציג את סיפור הכיבוש במיטב הדעות הקדומות ויש לשנותו לחלוטים בהתאם למחקר וכן הצורך לכתוב או לתרגם את en:Tlaxcaltec ואת en:Tlaxcala (altepetl). בברכה, אורי • שיחה 03:34, 3 בינואר 2008 (IST)
- כתוב "בזכות עליונותם הטכנולוגית בנשק, שריון ואילוף סוסים". אם אני לא טועה, באמריקה כלל לא היו סוסים, כך שיתרון האירופאים אינו מתבטא בזה שהם ידעו לאלף סוסים, אלה בעצם העבודה שהיו להם סוסים. כרגע הקורא עלול להתבלבל ולחשוב שהאימפריות האינדיאניות פשוט לא הצליחו לאלף סוסים. דניאל ב. 03:45, 3 בינואר 2008 (IST)
- כדאי לציין גם את המחלות שהביאו האירופים, שהיו גורם משמעותי בכיבוש. (למיטב ידיעתי). דב ט. 03:55, 3 בינואר 2008 (IST)
- כן, אני חושב שתשיעים אחוז מהאוכלוסייה האינדיאנית מתה רק בגלל המחלות האירופאיות (אגב, אולי אפשר לעשות על זה הידעת נפרד, אבל הסיבה שבאירואסיה התפתחו מגפות כה קטלניות שקטלו בקלות את האינדיאנים נובעת מן העובדה שלאירופאים היו בעלי חיים רבים שניתן לביית שלא כמו ביבשות אחרות). דניאל ב. 05:36, 3 בינואר 2008 (IST)
- לדעתנו מדובר בקטע נהדר שהתלהבנו ממנו כבר כשהיה בארגז החול של אורי. גם אנו שאלנו את אורי לגבי האבעבועות השחורות (הדיון כאן). בעקבות הדעות הנוספות שהושמעו כאן אנו חושבים כעת שיש מקום להוסיף את הנושא במשפט אחד. אם דב ודניאל שמו לב לכך, סביר שגם קוראים נוספים ירגישו בחסרונו של אזכור נושא המחלות. אין מניעה לעשות קטע נוסף שבו הנושא יפורט בהרחבה, אבל יש לזכור שחלק גדול מהקוראים אינם עוקבים אחרי כל קטעי הידעת? ונחשפים אליהם באקראי. מלמד כץ • שיחה 12:54, 3 בינואר 2008 (IST)
- לגבי הסוסים, נראה לי שלא בהכרח משתמע מהקטע שהסוסים הם אמריקאים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:57, 3 בינואר 2008 (IST)
- אם כבר דיברנו על סוסים: שמתם לב שבתנ"ך הסוס לא מופיע עד ספר שמות? זה מקביל לתהליך הביות של הסוסים, כפי שתועד ע"י הארכיאולוגים. עמיחי 14:28, 3 בינואר 2008 (IST)
- לגבי אילוף בסוסים אני לא מוצא את הכתוב מבלבל והסיבה לו היא תחילת המשפט המציינת עליונות טכנולוגית, כלומר בידע מסויים. אם הדבר בכל זאת מפריע ודורש הבהרה ניתן לשנות, אולי, ל: "בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל ובשל שימושם בסוסים..." בנוגע למחלות, הבעיה שלי כפולה: מצד אחד אזכור המחלות מוציא בעיני את האוזון של הקטע (מה מקובל לחשוב ומציאות אחרת, אנושית, של מלחמות פנימיות וקונקיסטדורים אפריקניים) - מה הפואנטה בהשתתפותם של האינדיאנים והאפריקאים אם ממילא החיידקים עשו את העבודה? הבעיה השנייה היא שעל אף שהאפקט האקולוגי היה הרסני, הוא עדיים לא מסביר כיצד כמה מאות אירופאים (ואפריקניים) הצליחו להבניע אימפריות של מיליונים (גם אם קודם למחלות היו של עשרות מיליונים ואפילו מאות מיליונים), מה עוד שהאפק האקולוגי לא הגיע לשיאו בכיבוש, אלא לאחריו, עם התמשכות המגע בין האירופאים לאמריקאים. יחד עם זאת, אני מקבל את הערתם של המלמדים על כך שהנה כבר כמה וכמה משתתפים חשו בחסרון פריט המידע. אולי פשוט אפשר להוסיף (הוספתי בכתב מודגש): "בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל, שימושם בסוסים, ובשל המחלות שנשאו עימם..." אורי • שיחה 18:57, 3 בינואר 2008 (IST)
- נראה לי אחלה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:35, 4 בינואר 2008 (IST)
- לגבי אילוף בסוסים אני לא מוצא את הכתוב מבלבל והסיבה לו היא תחילת המשפט המציינת עליונות טכנולוגית, כלומר בידע מסויים. אם הדבר בכל זאת מפריע ודורש הבהרה ניתן לשנות, אולי, ל: "בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל ובשל שימושם בסוסים..." בנוגע למחלות, הבעיה שלי כפולה: מצד אחד אזכור המחלות מוציא בעיני את האוזון של הקטע (מה מקובל לחשוב ומציאות אחרת, אנושית, של מלחמות פנימיות וקונקיסטדורים אפריקניים) - מה הפואנטה בהשתתפותם של האינדיאנים והאפריקאים אם ממילא החיידקים עשו את העבודה? הבעיה השנייה היא שעל אף שהאפקט האקולוגי היה הרסני, הוא עדיים לא מסביר כיצד כמה מאות אירופאים (ואפריקניים) הצליחו להבניע אימפריות של מיליונים (גם אם קודם למחלות היו של עשרות מיליונים ואפילו מאות מיליונים), מה עוד שהאפק האקולוגי לא הגיע לשיאו בכיבוש, אלא לאחריו, עם התמשכות המגע בין האירופאים לאמריקאים. יחד עם זאת, אני מקבל את הערתם של המלמדים על כך שהנה כבר כמה וכמה משתתפים חשו בחסרון פריט המידע. אולי פשוט אפשר להוסיף (הוספתי בכתב מודגש): "בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל, שימושם בסוסים, ובשל המחלות שנשאו עימם..." אורי • שיחה 18:57, 3 בינואר 2008 (IST)
- אם כבר דיברנו על סוסים: שמתם לב שבתנ"ך הסוס לא מופיע עד ספר שמות? זה מקביל לתהליך הביות של הסוסים, כפי שתועד ע"י הארכיאולוגים. עמיחי 14:28, 3 בינואר 2008 (IST)
- לגבי הסוסים, נראה לי שלא בהכרח משתמע מהקטע שהסוסים הם אמריקאים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:57, 3 בינואר 2008 (IST)
- לדעתנו מדובר בקטע נהדר שהתלהבנו ממנו כבר כשהיה בארגז החול של אורי. גם אנו שאלנו את אורי לגבי האבעבועות השחורות (הדיון כאן). בעקבות הדעות הנוספות שהושמעו כאן אנו חושבים כעת שיש מקום להוסיף את הנושא במשפט אחד. אם דב ודניאל שמו לב לכך, סביר שגם קוראים נוספים ירגישו בחסרונו של אזכור נושא המחלות. אין מניעה לעשות קטע נוסף שבו הנושא יפורט בהרחבה, אבל יש לזכור שחלק גדול מהקוראים אינם עוקבים אחרי כל קטעי הידעת? ונחשפים אליהם באקראי. מלמד כץ • שיחה 12:54, 3 בינואר 2008 (IST)
- כן, אני חושב שתשיעים אחוז מהאוכלוסייה האינדיאנית מתה רק בגלל המחלות האירופאיות (אגב, אולי אפשר לעשות על זה הידעת נפרד, אבל הסיבה שבאירואסיה התפתחו מגפות כה קטלניות שקטלו בקלות את האינדיאנים נובעת מן העובדה שלאירופאים היו בעלי חיים רבים שניתן לביית שלא כמו ביבשות אחרות). דניאל ב. 05:36, 3 בינואר 2008 (IST)
אוסקר פיטרסון[עריכת קוד מקור]
ואם אני כל היום מדבר על אוסקר פיטרסון ז"ל, אפשר לומר שהוא למד פסנתר במקור ככלי משני לצד נגינת החצוצרה שלו, אך עקב התקף שחפת עבר הסווה לפסנתר. כמו כן אפשר לציין שבנערותו השמיע לו אביו תקליט של ארט טאטום, ולאחר ששמע את נגינתו של טאטום סרב לגעת במקלדת במשך חודשיים. בסופו של דבר פיטרסון היה מהגדולים, זכה ב7 פרסי גראמי לדוגמא. זה חומר להידעת?? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:11, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- בהחלט. כל החוכמה זה למצוא את הפרט הפיקנטי והמפתיע ולבנות סביבו את הסיפור. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:14, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- נסיון: אוסקר פיטרסון היה אחד מגדולי פסנתרני הג'אז בהסטוריה. כמו לכל המוזיקאים, גם לפיטרסון היו השפעות רבות ומגוונות. הפסנתרן ארט טאטום היה בלי ספק אחת מאותן השפעות, סגנונו עזר לפיטרסון לעצב את נגינתו ואת דרך חשיבתו, למען האמת הפעם הראשונה ששמע פיטרסון הקלטה של טאטום הייתה כשהיה עוד נער, פסנתרן צעיר. לאחר ששמע את הטכניקה הווירטוזית של טאטום הוא סירב לגעת במקלדת הפסנתר במשך חודשיים. לפיטרסון הייתה השפעה נוספת שאף קדמה לטאטום, והיא מחלת השחפת. בילדותו למד פיטרסון לנגן בפסנתר רק לצד נגינת החצוצרה, אך עקב התקף שחפת נטש את הכלי והתרכז בכלי המשני שלו. לימים השתכלל פיטרסון כפסנתרן ונודע בעולם, והוא עצמו השפיע על אינספור פסנתרנים, ומוזיקאים בכלל. איך זה? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:38, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- לי יש איזו בעיונת. כל קטע שיוצא מתחת ידך ועוסק בג'ז הוא טוב בפני עצמו, אבל ההרגשה שלי היא שכבר יש המון קטעים על אותו נושא, פחות או יותר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:04, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע נהדר. זקוק לעריכה לשונית ולהבלטת הפואנטה, אבל בפירוש מעניין ונותן עוד גוון לפינת הידעת. מלמד כץ • שיחה 22:47, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- עומר, מה לעשות, אני עצמי עוד לא ממש מבין איך זה קרה, אבל מפה לשם ג'אז נהיה התחום העיקרי שבו אני כותב בוויקי. בקשר לדמיון, לא הייתי דואג כל כך כי הם יכולים להיות מרוחקים חודשים זה מזה... בקשר לאחד הזה, הייתי שמח אם הוא יצא בקרוב יחסית, לזכרו של אוסקר. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:47, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע נהדר. זקוק לעריכה לשונית ולהבלטת הפואנטה, אבל בפירוש מעניין ונותן עוד גוון לפינת הידעת. מלמד כץ • שיחה 22:47, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- לי יש איזו בעיונת. כל קטע שיוצא מתחת ידך ועוסק בג'ז הוא טוב בפני עצמו, אבל ההרגשה שלי היא שכבר יש המון קטעים על אותו נושא, פחות או יותר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:04, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- נסיון: אוסקר פיטרסון היה אחד מגדולי פסנתרני הג'אז בהסטוריה. כמו לכל המוזיקאים, גם לפיטרסון היו השפעות רבות ומגוונות. הפסנתרן ארט טאטום היה בלי ספק אחת מאותן השפעות, סגנונו עזר לפיטרסון לעצב את נגינתו ואת דרך חשיבתו, למען האמת הפעם הראשונה ששמע פיטרסון הקלטה של טאטום הייתה כשהיה עוד נער, פסנתרן צעיר. לאחר ששמע את הטכניקה הווירטוזית של טאטום הוא סירב לגעת במקלדת הפסנתר במשך חודשיים. לפיטרסון הייתה השפעה נוספת שאף קדמה לטאטום, והיא מחלת השחפת. בילדותו למד פיטרסון לנגן בפסנתר רק לצד נגינת החצוצרה, אך עקב התקף שחפת נטש את הכלי והתרכז בכלי המשני שלו. לימים השתכלל פיטרסון כפסנתרן ונודע בעולם, והוא עצמו השפיע על אינספור פסנתרנים, ומוזיקאים בכלל. איך זה? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:38, 25 בדצמבר 2007 (IST)
נינצ'ה, הנה הקטע לאחר עריכה לשונית:
אוסקר פיטרסון היה אחד מגדולי פסנתרני הג'אז בהיסטוריה. פיטרסון למד בילדותו לנגן בעיקר בחצוצרה, אך מחלת השחפת בה חלה אילצה אותו לזנוח את הכלי הראשי שלו ולהתרכז בכלי המשני. בהמשך דרכו הושפע פיטרסון מהפסנתרן ארט טאטום שסייע לו לעצב את סגנונו. הפעם הראשונה בה שמע פיטרסון הקלטה של טאטום הייתה כשהיה עוד נער. מספרים שלאחר ששמע את הטכניקה הווירטוזית של טאטום הוא סירב לגעת במקלדת הפסנתר במשך חודשיים. לימים הפך פיטרסון לפסנתרן נודע, והוא עצמו השפיע על אינספור מוזיקאים.
- מלמד כץ • שיחה 00:00, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- אפשר לשים את הקטע ב-23 בדצמבר של סדרה 1. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:17, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- אבל אז אין את ההתייחסות לשחפת כהשפעה... טוב נו, אני סומך עליכם, מה שנראה לכם. נראה לי מקום טוב, ה23 בדצמבר. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:08, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- אפשר לשים את הקטע ב-23 בדצמבר של סדרה 1. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:17, 27 בדצמבר 2007 (IST)
ובכן? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:43, 4 בינואר 2008 (IST)
פרס נובל לכלכלה לאוניברסיטת שיקגו[עריכת קוד מקור]
אוניברסיטת שיקגו היא אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם. מספר מקבלי פרס נובל מקרב בוגרי ומרצי האוניברסיטה מגיע ל-81. אולם מי שמנצח בגדול הוא פרס נובל לכלכלה. לא לא פחות מ-25 פרסי נובל לכלכלה הוענקו לכלכלנים הקשורים לאוניברסיטה. עובדה זו בולטת במיוחד על רקע העובדה שפרס נובל לכלכלה מחולק החל משנת 1969 בלבד, ושמספר הזוכים בו עד 2007 לא עלה על 60.
לחילופין:
פרס נובל לכלכלה אינו כיתר פרסי נובל האחרים. הוא נקרא רשמית "פרס בנק שבדיה לכלכלה לזכרו של אלפרד נובל",ואינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם הפרסים. בפרס, המחולק מאז שנת 1969 בלבד, זכו עד כה 60 כלכלנים. בולטת מאוד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס הקשורים קשר כזה או אחר לאוניברסיטת שיקאגו (בוגרים, מרצים וחוקרים) הוא גבוה מאוד -25. תופעה זו הובילה לביקורת על הפרס עצמו, בטענה שהוא ניתן בעיקר לכלכלנים מאסכולת שיקאגו.
http://www-news.uchicago.edu/resources/nobel/economics.shtml#myerson2007 יש עוד סיפור פיקנטי על הפרס שאני מחפש לו סימוכין.
ואגב לפחות 20 מהם יהודים. איתן • שיחה 22:19, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- השני נראה לי טוב מהראשון: ראשית, הוא מאוזן יותר, שנית, בראשון נוצר קשר בין היותה של אוניברסיטה "מובילה" לבין מספר זוכי פרס נובל. קשר זה בעייתי (אם לא מופרח), הן לאור המשקל הרב שהוא נותן לדיסציפלינות המזכות בפרס נובל, הן בשל מבנה האקדמיה האמריקאית המוביל ל"קניית" מוחות בעלי שם, הן מכיוון שפרס נובל, עם כל הכבוד, הוא מדד אחד, שאין די בו בכדי להפוך אוניברסיטוה למובילה (מה עם פרסומים, תקציבי מחקר, ציטוטים, יחס אנשי סגל לתלמידי וכדומה), הן מכיוון שבעולם האקדמי שמחוץ ללימודי התואר הראשון, לא מודדים, כמעט, אוניברסיטאות, אלא מחלקות ואפילו תתי תחומים, שכן אוניברסיטה יכולה להיות מצויינת בפילוסופיה קונטיננטלית, וגרועה למדי בגיאוגרפיה, למשל. גילוי נאות: אינני תלמיד, בוגר, או נמנה על סגל אוניברסיטת שיקגו (קר מדי, אשתי לא הסכימה...) אורי • שיחה 22:38, 28 בדצמבר 2007 (IST)
אורי, בגדול אתה צודק. אבל המחלקה לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו אכן נחשבת לאחת המובילות בעולם. לא משנה, הקטע שלהלן עושה את ההבדל.
מדובר על רוברט לוקאס. His ex-wife, Rita Lucas, upon their divorce in 1988, had a clause placed in their divorce settlement that she would receive half of any Nobel Prize won by Lucas in the next seven years. When Lucas did win the Nobel Prize in 1995 (falling just within the time limit), she was awarded half of the prize money מה דעתכם? איתן • שיחה 22:43, 28 בדצמבר 2007 (IST)
פרס נובל לכלכלה שונה מפרסי נובל אחרים. הוא נקרא רשמית "פרס בנק שוודיה לכלכלה לזכרו של אלפרד נובל", ואינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם הפרסים. בפרס זה, המחולק מאז שנת 1969, זכו עד כה 60 כלכלנים. בולטת מאוד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס הקשורים קשר כזה או אחר לאוניברסיטת שיקאגו (בוגרים, מרצים וחוקרים) הוא גבוה מאוד ומגיע ל-25 זוכים. רוברט לוקאס, חבר סגל האוניברסיטה ואחד מזוכי הפרס, התגרש ב-1988. גרושתו, ריטה, שהייתה ככל הנראה מודעת לסטטיסטיקה החריגה, דאגה להכניס להסכם הגירושין סעיף מיוחד, ובו נקבע כי אם בעלה לשעבר יזכה בפרס נובל במהלך שבע השנים הבאות, סכום הפרס יחולק בין שניהם. לוקאס אכן זכה בפרס ב-1995, ואשתו לשעבר קיבלה מחצית מהסכום.
איתן • שיחה 22:52, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע מעניין על נושא לא מוכר (לפחות לנו). עשינו עריכה קלה. יש צורך בעריכה לשונית נוספת וחיפוש קישורים מתאימים נוספים. מלמד כץ • שיחה 18:01, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- אני מעדיף את הקטע כמו בגרסתו השנייה, השלישית היא קצת יותר מדי הדבקה של שתי אנקדוטות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:26, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- עומר, לדעתי הקטע השלישי הוא הרבה יותר חזק מהשני.
- אני מעדיף את הקטע כמו בגרסתו השנייה, השלישית היא קצת יותר מדי הדבקה של שתי אנקדוטות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:26, 29 בדצמבר 2007 (IST)
הכרתי את הסיפור אך לא מצאתי בהתחלה סימוכין. הפיקנטריה כאן היא שלא רק שהוא זכה בפרס - אילו היה זוכה בו שנה מאוחר יותר - כי אז לא היו מתחלקים. איתן • שיחה 22:55, 29 בדצמבר 2007 (IST)
הערה: מה שהופך את האנקדוטה על לוקאס למעניינת בפרט היא שילובה עם המחקר שזיכה אותו בפרס. לוקאס זכה בפרס עבור עבודתו על "ציפיות רציונליות". בעבודתו הוא ביקר מודלים כלכליים שהיו נפוצים דאז על כך שחלק מהתחזיות שלהן נבעו מהדרך השרירותית שבה מקבלי החלטות במודלים אלו צפו ארועים עתידיים, ולא באופן שמתייחס למידע על הסבירות שבהן ארועים אלו יקרו. באופן אירוני, גרושתו הדגימה את נכונות התאוריה שלו: מכיוון שהיא ידעה שסביר שהוא יזכה בפרס בעתיד, היא דרשה בהסכם הגרושים שחלק מהפרס יעבור אליה. באופן עוד יותר מדהים, היא צפתה נכון כמה זמן יקח עד שהוא יזכה בפרס, היות ולו הוא היה זוכה בפרס שנה יותר מאוחר, הסכם הגרושין לא היה מחייב אותו להתחלק בפרס. שמנדריק 23:26, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- זה מאוד מעניין, ואולי שווה קטע נוסף, אבל לדעתי הוא קצת תלוש (לא מאוד...). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:43, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- תוספת מוצלחת מאוד. כדאי לשלב אותה בקטע, אפילו על חשבון משפט או שניים בהקדמה המתייחסת לפרס נובל לכלכלה באופן כללי. מלמד כץ • שיחה 17:28, 30 בדצמבר 2007 (IST)
פרס נובל לכלכלה איננו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם הפרסים. בפרס זה, המחולק מאז שנת 1969, זכו עד שנת 2007 60 כלכלנים. בולטת מאוד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס הקשורים קשר כזה או אחר לאוניברסיטת שיקאגו (בוגרים, מרצים וחוקרים) הוא גבוה מאוד ומגיע ל-25 זוכים. רוברט לוקאס, חבר סגל האוניברסיטה ואחד מזוכי הפרס, התגרש ב-1988. גרושתו, ריטה, שהייתה ככל הנראה מודעת לסטטיסטיקה החריגה, דאגה להכניס להסכם הגירושין סעיף מיוחד, ובו נקבע כי אם בעלה לשעבר יזכה בפרס נובל במהלך שבע השנים הבאות, סכום הפרס יחולק בין שניהם. לוקאס אכן זכה בפרס ב-1995, על עבודתו בתחום "ציפיות רציונליות", ואשתו לשעבר, שציפיותיה מהגירושין אכן הוכחו כרציונליות, קיבלה מחצית מהסכום.
איתן • שיחה 22:36, 30 בדצמבר 2007 (IST)
הערות: במידה ויעבור, אני אכחיל את רוברט לוקאס. את ציפיות רציונליות יצטרך להכחיל אחד מהכלכלנים הטריים. לחילופין, נשאירו כמות שהוא. איתן • שיחה 22:41, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- מבחינתי עבר, זה ניסוח טוב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:08, 30 בדצמבר 2007 (IST)
הערה נוספת: הנוסח לפיו גרושתו דאגה להכניס את הסעיף הרלוונטי בגלל שהיא ככל הנראה הייתה מודעת לסטטיסטיקה החריגה קצת לא הוגנת כלפי לוקאס. הסבירות שהוא יזכה בפרס ביום מן הימים נבעה מהשפעתן העצומה של מאמריו על ענף המקרו-כלכלה, ולא בגין זה שהוא היה פרופסור באוניברסטת שיקאגו. לוקאס בהחלט בלט (ועודנו בולט) מבין הכלכלנים שבמחלקה. בנוסף, הייתי ממליץ לשנות את הפסקה מ"ציפיותיה מהגרושין" ל-"ציפיותיה למועד קבלת הפרס". שמנדריק 23:19, 30 בדצמבר 2007 (IST)
שמנדריק, אני מציע, בהנחה שאתה כלכלן, שתכתוב את ציפיות רציונליות. לגבי לוקאס, יש רגליים להנחה שהיותו איש שיקגו נתנה לו יתרון בקבלת הפרס, מבלי לזלזל כלל בעבודתו. איתן • שיחה 23:26, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- ואולי גם את רוברט לוקאס? איתן • שיחה 23:28, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- זו המדליה שמקבלים זוכי פרס נובל לכלכלה? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 04:45, 1 בינואר 2008 (IST)
- אין לי מושג. מה שבטוח -זו תמונתו של נובל איתן • שיחה 00:29, 3 בינואר 2008 (IST)
לחילופין: סמל אוניברסיטת שיקגו
- מה הערך האדום? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:59, 3 בינואר 2008 (IST)
- את רוברט לוקאס הכחלתי, ציפיות רציונליות ישאר כרגע חסר ערך. איתן • שיחה 21:58, 3 בינואר 2008 (IST)
כיצד לפתוח שיחות טלפון[עריכת קוד מקור]
הנה אחד נחמד שנתקלתי בו לפני כמה ימים באקונומיסט, שקשור בעקיפין לטכנולוגיה, אבל אולי שייך יותר ל"לשון" או "תרבות". מקור נוסף נמצא בen:Hello:
אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה העתיקה והנדירה "הלו", שיצאה כמעט כליל משימוש. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אף כי לא בכל מקום משתמשים בה: למשל, האיטלקים פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ", והיפנים ב"מושי מושי".
- כמובן שזה פותח את הוויכוח מי המציא את הטלפון... כיום, רשמית, זה כבר לא אדון בל. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט' בטבת ה'תשס"ח • 09:36, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- טוב, כאן זה לא נורא עקרוני. אפשר לכתוב "מפתח הטלפון" או "מאבות הטלפון" או משהו כזה. ובלי קשר, אפשר לכתוב הידעת נחמד על השאלה מי המציא את הטלפון. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 09:41, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- ואפוא היית ב-4 ביוני האחרון? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט' בטבת ה'תשס"ח • 09:55, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- ואללה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 09:59, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- אני זוכר את הידעת? הזה! 4 ביוני זה בדיוק היומולדת שלי! באשר להידעת? שבידינו, ממש מעולה. רק כדאי לבחור איזה קישור הוא הערך הראשי. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 10:22, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- ואללה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 09:59, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- ואפוא היית ב-4 ביוני האחרון? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט' בטבת ה'תשס"ח • 09:55, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- טוב, כאן זה לא נורא עקרוני. אפשר לכתוב "מפתח הטלפון" או "מאבות הטלפון" או משהו כזה. ובלי קשר, אפשר לכתוב הידעת נחמד על השאלה מי המציא את הטלפון. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 09:41, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- נהדר ומשעשע. נעה 17:55, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- מעולה. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:15, 18 בדצמבר 2007 (IST)
- הערה אחת: אולי כדאי לכתוב את הערך הלו. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:18, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- כן זה יוסיף. גם לתרגם מה פרוש "פְּרוֹנטוֹ" ו"מושי מושי". האם הספרדים לא פותחים ב"הולה"? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"א בטבת ה'תשס"ח • 19:22, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן בספרדית אומרים hola. התרגום של פרונטו: מוכן. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:28, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- "מושי" זה "אני מדבר", אם הזיכרון אינו מטעני, או אולי "אני מקשיב". בהונגרית, אגב, המילה Hello משמשת דווקא לפרידה ("להתראות"). אבל זה מתוך איזו דווקאות בסיסית שמאפיינת את השפה הזו בכלל. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 00:15, 20 בדצמבר 2007 (IST)
- הנה משהו נחמד בנושא. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:39, 22 בדצמבר 2007 (IST)
- אביעד (זה קטע שלך? - לא חתמת), כדאי שתעבור על ההערות ותראה מה לפי דעתך כדאי לשלב בקטע. בעינינו הקטע טוב כפי שהוא, אבל אין בעיה לשלב עוד כמה מילים. בכל אופן, על מנת להעביר אותו לתבנית יש צורך לכתוב את הערך הלו (אתה רואה איזה נצלנים אנחנו כאן). א&ג מלמד כץ • שיחה 14:43, 24 בדצמבר 2007 (IST)
- לי לא נראה שהערך הלו הכרחי, אם כי עוד ערך בויקיפדיה אף פעם לא מזיק. ליתר דיוק, אני מבין למה הוא לא נכתב עד עכשיו, יש בו משהו שיתאים לויקימילון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:14, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- הערך הלו לא הכרחי אבל רצוי משום שהוא מהווה את לב הקטע. לגבי חשיבותו האנציקלופדית, אנו חושבים שיש לו חשיבות, וכך למשל ובערך האנגלי יש דברים שהם מעבר להגדרה מילונית. לדעתנו כדאי להוסיף בסוגריים את הפירוש של פרונטו ושל מושי מושי, לנקד את מושי מושי, ואז להעביר למוכנים עם קישור אדום. אנו משערים שהקטע לא ישהה שם זמן רב (אם בכלל) משום שהערך הנחמד על הלו ייכתב במהרה. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:16, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- הבעיה היא שאני לא בטוח ב-100% שהפירוש של "מושי" הוא באמת מה שכתבתי. אני אנסה לברר אצל ידידי בטוקיו, אם הוא עוד זוכר אותי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 15:35, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- הערך הלו לא הכרחי אבל רצוי משום שהוא מהווה את לב הקטע. לגבי חשיבותו האנציקלופדית, אנו חושבים שיש לו חשיבות, וכך למשל ובערך האנגלי יש דברים שהם מעבר להגדרה מילונית. לדעתנו כדאי להוסיף בסוגריים את הפירוש של פרונטו ושל מושי מושי, לנקד את מושי מושי, ואז להעביר למוכנים עם קישור אדום. אנו משערים שהקטע לא ישהה שם זמן רב (אם בכלל) משום שהערך הנחמד על הלו ייכתב במהרה. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:16, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- לי לא נראה שהערך הלו הכרחי, אם כי עוד ערך בויקיפדיה אף פעם לא מזיק. ליתר דיוק, אני מבין למה הוא לא נכתב עד עכשיו, יש בו משהו שיתאים לויקימילון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:14, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- אביעד (זה קטע שלך? - לא חתמת), כדאי שתעבור על ההערות ותראה מה לפי דעתך כדאי לשלב בקטע. בעינינו הקטע טוב כפי שהוא, אבל אין בעיה לשלב עוד כמה מילים. בכל אופן, על מנת להעביר אותו לתבנית יש צורך לכתוב את הערך הלו (אתה רואה איזה נצלנים אנחנו כאן). א&ג מלמד כץ • שיחה 14:43, 24 בדצמבר 2007 (IST)
- הנה משהו נחמד בנושא. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:39, 22 בדצמבר 2007 (IST)
- "מושי" זה "אני מדבר", אם הזיכרון אינו מטעני, או אולי "אני מקשיב". בהונגרית, אגב, המילה Hello משמשת דווקא לפרידה ("להתראות"). אבל זה מתוך איזו דווקאות בסיסית שמאפיינת את השפה הזו בכלל. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 00:15, 20 בדצמבר 2007 (IST)
- אכן בספרדית אומרים hola. התרגום של פרונטו: מוכן. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:28, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- כן זה יוסיף. גם לתרגם מה פרוש "פְּרוֹנטוֹ" ו"מושי מושי". האם הספרדים לא פותחים ב"הולה"? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"א בטבת ה'תשס"ח • 19:22, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- הערה אחת: אולי כדאי לכתוב את הערך הלו. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:18, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- שיפור קל:
- אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה העתיקה והנדירה "הלו", שיצאה כמעט כליל משימוש. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. למשל, האיטלקים פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), והיפנים ב"מושי מושי" (אני מקשיב) ודוברי ספרדית ב"הולה" (שלום).
- בדקו שלא טעיתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בטבת ה'תשס"ח • 02:14, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- לא נראה לי שיש צורך בספרדית כי זו רק צורה שונה של הלו ולא משמעות שונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:32, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- טוב, שאלתי בפורום תרבות יפן בתפוז, ושם נאמר לי שמושי מושי הוא "קיצור של Moushiagemasu, moushiagemasu, כלומר "אני מדבר, אני מדבר" שהיתה הפתיחה המקובלת של הודעה במכשירי קשר בצבא היפני." זה עולה בקנה אחד עם מה שזכרתי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 13:37, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- בעזרת מילון אוקספורד הגענו למסקנות הבאות: Hola בצרפתית (1350) --> Holla באנגלית במאה ה-16 במשמעות של עצור! --> Hollo או Hollow באנגלית במאה ה-16 (מופיע אצל שייקספיר) במשמעות של קריאת התרגשות --> Hallo או Halloa באנגלית באמצע המאה ה-19 (מופיע אצל דיקנס) עדיין במשמעות של קריאה --> Hello באנגלית של סוף המאה ה-19 (1883) במשמעות של ברכת שלום --> Hello בתור תשובה בטלפון. לדעתנו יש להחליף את המשפט "להשתמש במילה העתיקה והנדירה "הלו", שיצאה כמעט כליל משימוש." במשפט מדויק יותר בהתאם לאמור לעיל. מידע אישי: Hola בספרדית שימשה לפני הפיכתה לברכת שלום ולתשובה בטלפון בתור קריאה למשרתים. מלמד כץ • שיחה 17:33, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- אני לא חושב שהמשפט הנוכחי אינו מדויק. זו אכן מילה שמקורה עתיק למדי, והשימוש בה באנגלית עד הופעת הטלפון היה נדיר ביותר, והמילה לא הייתה כלל בשימוש יומיומי. אגב, המילה "הולה" בספרדית ובצרפתית (שממנה התגלגלה כנראה המילה "הלו" לאנגלית") היא קריאה שפירושה "הו שָם!", כלומר, משהו בסגנון "אתה שם! כן, אתה עם הטי-שרט הלבנה! מה אתה עושה פה?" אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:50, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- אולי כדאי לכתוב: "להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר בתקופה זו", או משהו בסגנון. מלמד כץ • שיחה 17:56, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- אני לא חושב שהמשפט הנוכחי אינו מדויק. זו אכן מילה שמקורה עתיק למדי, והשימוש בה באנגלית עד הופעת הטלפון היה נדיר ביותר, והמילה לא הייתה כלל בשימוש יומיומי. אגב, המילה "הולה" בספרדית ובצרפתית (שממנה התגלגלה כנראה המילה "הלו" לאנגלית") היא קריאה שפירושה "הו שָם!", כלומר, משהו בסגנון "אתה שם! כן, אתה עם הטי-שרט הלבנה! מה אתה עושה פה?" אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:50, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- בעזרת מילון אוקספורד הגענו למסקנות הבאות: Hola בצרפתית (1350) --> Holla באנגלית במאה ה-16 במשמעות של עצור! --> Hollo או Hollow באנגלית במאה ה-16 (מופיע אצל שייקספיר) במשמעות של קריאת התרגשות --> Hallo או Halloa באנגלית באמצע המאה ה-19 (מופיע אצל דיקנס) עדיין במשמעות של קריאה --> Hello באנגלית של סוף המאה ה-19 (1883) במשמעות של ברכת שלום --> Hello בתור תשובה בטלפון. לדעתנו יש להחליף את המשפט "להשתמש במילה העתיקה והנדירה "הלו", שיצאה כמעט כליל משימוש." במשפט מדויק יותר בהתאם לאמור לעיל. מידע אישי: Hola בספרדית שימשה לפני הפיכתה לברכת שלום ולתשובה בטלפון בתור קריאה למשרתים. מלמד כץ • שיחה 17:33, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- טוב, שאלתי בפורום תרבות יפן בתפוז, ושם נאמר לי שמושי מושי הוא "קיצור של Moushiagemasu, moushiagemasu, כלומר "אני מדבר, אני מדבר" שהיתה הפתיחה המקובלת של הודעה במכשירי קשר בצבא היפני." זה עולה בקנה אחד עם מה שזכרתי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 13:37, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- טוב, עוד ניסיון:
אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), והיפנים ב"מושי מושי" (אני מדבר).
הסרתי את "הולה" הספרדי, כי נראה לי שלומר סתם "שלום" בטלפון זה הגיוני מדי, ולכן פחות מעניין... אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 18:01, 30 בדצמבר 2007 (IST)- תודה. זה נראה מצוין. מלמד כץ • שיחה 18:10, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- מבחינתי - לתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:33, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- תודה. זה נראה מצוין. מלמד כץ • שיחה 18:10, 30 בדצמבר 2007 (IST)
- לא נראה לי שיש צורך בספרדית כי זו רק צורה שונה של הלו ולא משמעות שונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:32, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- מעולה. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:15, 18 בדצמבר 2007 (IST)
malsinar[עריכת קוד מקור]
משמעותו של הפועל הספרדי malsinar היא להאשים, להפליל או לדווח על מעשיו של אדם בכוונה רעה. הפועל, וכן שם העצם malsín, התגלגלו לשפה הספרדית במהלך ימי הביניים, מהעברית דרך הלדינו, בעקבות ממעשי הלשנה של נוצרים חדשים זה על זה בפני בית הדין של הכנסייה מתוך בצע כסף, חשש או נקמה. היסטוריונים אחדים משערים כי תופעה זו - שבמחצית המאה ה-14 תוארה כ"בעיה לאומית" ועל מנת להילחם בה הותר דמו של מי שהוכר כמלשין - היא המקור להליך הדין החדשני ויוצא הדופן באינקוויזיציה הספרדית ששמר על חסיון המאשים ומנע מהנאשם להתעמת עמו.
הקטע מבוסס על שני המקורות הבאים: Américo Castro, España en su Historia: Cristianos, Moros y Judíos, Editorial Losada, Buenos Aires, 1948, p. 548 - 550; Zamora Vicente, Dialectología española, Biblioteca Románica Hispánica, Madrir, 1974, p. 377. מלמד כץ הצביעו בפני על הטענה כי המעבר לספרדית היה דרך הלדינו. יש לי כמה בעיות עם הטענה אבל יש לה סימוכין. קרדיט מגיע גם לאלדד שערך הגהה קלה לקטע. בעיות אחרות בקטע:
- אינני יודע אם באופן רשמי הדבר קשור ב"דין מוסר" או לא. המקורות הספרדיים לא מזכירים זאת מפורשות, אך מתארים את הפרטיקה של התרת הדם והרצח בשל הלשנה.
- אינני יודע אם יש להכחיל את המושגים ("בצע כסף", "חשש/פחד" ו"נקמה"), ואם אלו צריכים בכלל להיות ערכים בוויקיפדיה. אם לא - האם יש פשוט להסיר את הקישור או שניתן לקשר לוויקימילון?
- אין הרבה קישורים בקטע...
- בית דין הוא דף פירושונים ואלו כולם קשורים ביהדות או בישראל, במקום במושג כללי. אולי נכון יותר לקשר לבית משפט
בברכה, אורי • שיחה 20:39, 3 בינואר 2008 (IST)
- קטע נהדר. עשינו עריכה קלה והוספנו קישורים. מלמד כץ • שיחה 19:55, 4 בינואר 2008 (IST)
הציור היקר ביותר[עריכת קוד מקור]
למה במקום? גם וגם. הנה מהפורטל:
הציור שנמכר במחיר הגבוה ביותר במכירה פומבית הוא "ציור מס' 5" האבסטרקטי של ג'קסון פולוק, ב-140 מיליון דולר בשנת 2006. עם זאת, הציור שהערכת מחירו היא הגבוהה ביותר הוא ה"מונה ליזה". על אף שמעולם לא הוצע למכירה, הערכתו לצורכי ביטוח עבור מוזיאון הלובר נאמדה ב-1962 ב-100 מיליון דולר שהם שווי ערך לכ-670 מיליון כיום. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ו בטבת ה'תשס"ח • 20:48, 3 בינואר 2008 (IST)
- הקטע מהפורטל נראה לי מושלם. בנוגע לקטע השני, יש מצב שעושים משהו רק עם השם? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:39, 4 בינואר 2008 (IST)
מילא הקרדיט החסר אבל חשוב לציין שהקטע מבוסס על פורטל:אמנות/הידעת?/39 ובשיחת פורטל:אמנות/הידעת?/39 מצוי סימוכין. השמח בחלקו (-: 23:05, 9 בינואר 2008 (IST)
"אנחנו מרמים"[עריכת קוד מקור]
סמוך להר שנאן, המהווה את פסגת הרי נפתלי, הוקם בשנת 1943 קיבוץ רָמִים. הקיבוץ החדש, שנמצא בלב רכס רמים, היה עד מלחמת ששת הימים הגבוה ביישובי ישראל, וועדת השמות הממשלתית אימצה את השם הסמלי, אולם חברי הקיבוץ סירבו להשתמש בו, משום שלשאלה "מהיכן אתם?" הם נאלצו להשיב "אנחנו מרמים". בשנת 1964 אושר רשמית השם מְנָרָה, שמקורו ב"מַנָארָה", שמו הערבי של המקום שמשמעותו צריח.
- סיפור אמיתי... מלמד כץ • שיחה 20:50, 4 בינואר 2008 (IST)
- הסיפור מופיע גם בספר "רגע של מקום" מאת יהודה זיו. מלמד כץ • שיחה 21:31, 4 בינואר 2008 (IST)
- גדול! נעה 22:20, 4 בינואר 2008 (IST)
- חחח טוב, צודקים... צריך למצוא דרך לעבות קצת לדעתי... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:34, 4 בינואר 2008 (IST)
- בספר של יהודה זיו מופיע סיפור נחמד. יום אחד יצאה קבוצת בחורים מהקיבוץ לכיוון רמות נפתלי על מנת לפגוש קבוצת בנות שחזרו מבית הספר החקלאי בנהלל. בדרך שאל אותם עובר אורח: "מי אתם?", הם השיבו: "אנחנו מרמים", "ולאן אתם הולכים?", הוא הוסיף, "לרמות" הייתה התשובה. מלמד כץ • שיחה 23:50, 4 בינואר 2008 (IST)
- קטע גדול. לדעתי, עדיף עם הסיפור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:00, 5 בינואר 2008 (IST)
- הוספתי שהוא גם נמצא ברכס רמים. אולי כדאי להכחילו. עמיחי 19:02, 5 בינואר 2008 (IST)
- השאלה היא האם הוא יוכחל. אם לא, נראה לי שעדיף בלי, זה לא מהותי. כמובן שאם הערך יוכחל כדאי להוסיף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:06, 5 בינואר 2008 (IST)
- ההתלבטות לגבי הסיפור עם הבנות מרמות נובעת מכך שזאת כנראה בדיחה, ואילו הקושי של חברי הקיבוץ להציג את עצמם הוא סיפור אמיתי. מלמד כץ • שיחה 19:24, 5 בינואר 2008 (IST)
- אפשר להגיד "בדיחה מפורסמת אומרת", או משהו. לשיקולכם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:41, 5 בינואר 2008 (IST)
- ההתלבטות לגבי הסיפור עם הבנות מרמות נובעת מכך שזאת כנראה בדיחה, ואילו הקושי של חברי הקיבוץ להציג את עצמם הוא סיפור אמיתי. מלמד כץ • שיחה 19:24, 5 בינואר 2008 (IST)
- השאלה היא האם הוא יוכחל. אם לא, נראה לי שעדיף בלי, זה לא מהותי. כמובן שאם הערך יוכחל כדאי להוסיף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:06, 5 בינואר 2008 (IST)
- הוספתי שהוא גם נמצא ברכס רמים. אולי כדאי להכחילו. עמיחי 19:02, 5 בינואר 2008 (IST)
- קטע גדול. לדעתי, עדיף עם הסיפור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:00, 5 בינואר 2008 (IST)
- בספר של יהודה זיו מופיע סיפור נחמד. יום אחד יצאה קבוצת בחורים מהקיבוץ לכיוון רמות נפתלי על מנת לפגוש קבוצת בנות שחזרו מבית הספר החקלאי בנהלל. בדרך שאל אותם עובר אורח: "מי אתם?", הם השיבו: "אנחנו מרמים", "ולאן אתם הולכים?", הוא הוסיף, "לרמות" הייתה התשובה. מלמד כץ • שיחה 23:50, 4 בינואר 2008 (IST)
- חחח טוב, צודקים... צריך למצוא דרך לעבות קצת לדעתי... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:34, 4 בינואר 2008 (IST)
- גדול! נעה 22:20, 4 בינואר 2008 (IST)
- בלי הבדיחה אנא אנו באים...?
- סמוך להר שנאן, הפסגה הגבוהה ברכס רמים, הוקם בשנת 1943 קיבוץ רָמִים. הקיבוץ היה עד מלחמת ששת הימים הגבוה ביישובי ישראל, וועדת השמות הממשלתית אימצה את שמו הסמלי, אולם חברי הקיבוץ סירבו להשתמש בשם, משום שלשאלה "מהיכן אתם?" הם נאלצו להשיב "אנחנו מרמים". בספרו של יהודה זיו מופיע סיפור נחמד. יום אחד יצאה קבוצת בחורים מהקיבוץ לכיוון רמות נפתלי על מנת לפגוש קבוצת בנות שחזרו מבית הספר החקלאי בנהלל. בדרך שאל אותם עובר אורח: "מי אתם?", והם השיבו: "אנחנו מרמים", "ולאן אתם הולכים?", הוסיף ושאל, "לרמות" הייתה התשובה. ב-1964 אושר רשמית השם מְנָרָה, שמקורו ב"מַנָארָה", שמו הערבי של המקום שמשמעותו צריח. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בטבת ה'תשס"ח • 10:39, 6 בינואר 2008 (IST)
- הסיפור מופיע גם בספר "רגע של מקום" מאת יהודה זיו. מלמד כץ • שיחה 21:31, 4 בינואר 2008 (IST)
- תודה לכולם על ההערות והעריכה. הקטע נראה טוב. ההתלבטות היחידה היא אם לכתוב על רכס רמים או על יחידת הנוף הרחבה יותר - הרי נפתלי (לנו נראה שהרי נפתלי עדיף). בכל אופן נכתוב את הערך בימים הקרובים. מי לוקח את בית ספר חקלאי? מלמד כץ • שיחה 15:26, 6 בינואר 2008 (IST)
- את "רכס רמים" צריך להזכיר בכל מקרה בשל ההמשך "...אימצה את שמו הסמלי". חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בטבת ה'תשס"ח • 15:39, 6 בינואר 2008 (IST)
שנת ארבעת הקיסרים[עריכת קוד מקור]
שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה "שנת ארבעת הקיסרים". סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשריפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גלבה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסינוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.
- נכתב על ידי איתן. אנו סייענו בעריכה. מלמד כץ • שיחה 01:02, 5 בינואר 2008 (IST)
- ראיתי שכתבו לכם שהיו גם שנת חמשת הקיסרים ושנת ששת הקיסרים (en:Year of the Six Emperors),לכן נראה לי שאם כבר הולכים על קטע על שנה-עם-המון-קיסרים, עדיף ללכת על הכי הרבה ולכתוב קטע על שנת השש. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:32, 5 בינואר 2008 (IST)
- ראשית יש כבר ערך שנת ארבעת הקיסרים.
- שנית, ששת הקיסרים משלו בחלקם במקביל, ולא אחד אחרי השני.
- אין שום בעיה, עומר, אם תתנדב להכחיל 4 ערכים מהקיסרים בשנת 238, וגם את שנת ששת הקיסרים. על הקיסרים ב-69 יש ערכים מכובדים. איתן • שיחה 18:43, 5 בינואר 2008 (IST)
- ראשית אומר שאורך/עצם קיום הערכים אף פעם לא מהווה טיעון. מקסימום הקטע בכוננות עד להכחלה. בנוגע לכהונה במקביל, כך זה גם עם שנת החמש? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:04, 5 בינואר 2008 (IST)
- היתה גם שנה אחת (1276) עם ארבעה אפיפיורים. ראו כאן באנגלית (למטה). עמיחי 19:07, 5 בינואר 2008 (IST)
- עצם קיום ערכים לא מהווה טיעון במקרה רגיל. כאן יש קטע כתוב, יש רקע היסטורי וכל הערכים מוכחלים. איני רואה שום בעיה. אם תרצה להכניס קטע נוסף עם ששת הקיסרים, זכותך, ובלבד שערכיהם יוכחלו. איתן • שיחה 19:12, 5 בינואר 2008 (IST)
- אבל אם השנה הזו לא הייתה השנה עם הכי הרבה הדחות אז יש בזה מן עשיית רושם מוטעה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:43, 5 בינואר 2008 (IST)
- איזה "רושם מוטעה"? מישהו טען לשיא? הקטע בנוי טוב ואני ממתין לערך הראשי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בטבת ה'תשס"ח • 08:27, 6 בינואר 2008 (IST)
- ההבדל בין שנת ארבעת הקיסרים לשאר השנים שהוזכרו (וגם הן מעניינות וראוי לעבוד עליהן) הוא ששנת ארבעת הקיסרים יותר מפורסמת והיוותה נקודה חשובה בתולדות האימפריה הרומית. מלמד כץ • שיחה 15:19, 6 בינואר 2008 (IST)
- איזה "רושם מוטעה"? מישהו טען לשיא? הקטע בנוי טוב ואני ממתין לערך הראשי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בטבת ה'תשס"ח • 08:27, 6 בינואר 2008 (IST)
- אבל אם השנה הזו לא הייתה השנה עם הכי הרבה הדחות אז יש בזה מן עשיית רושם מוטעה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:43, 5 בינואר 2008 (IST)
קטגוריות לגופים המקיפים את השמש[עריכת קוד מקור]
בשנת 1851 נקבע כי מערכת השמש מורכבת מ-23 כוכבי לכת. אלו היו שמונת כוכבי הלכת והאסטרואידים הגדולים בחגורת האסטרואידים שהתגלו עד אז. ביניהם, קרס, פאלאס, יונו ווסטה. מאז החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לפתוח קטגוריות נוספות לגופים המקיפים את השמש: אסטרואידים, כוכבי לכת ננסיים ועוד מספר סוגים של גופים קטנים במערכת השמש.
מספר 2 בפורטל:מדעי החלל, עם הוספות שלי. סימוכין: כוכב לכת. איך הוא?
- אני כתבתי את הידעת הזה, וגם את מרבית הערך כוכב לכת כאשר שכתבתי אותו. אז אני בעד. Ramiy ( שיחה - תרומות ) 17:17, 23 בנובמבר 2007 (IST)
- אני לא מבין את הידעת? הזה! פלוטו התגלה רק ב-1930, אז איך ספרו אותו כבר ב-1851??? עומר, אתה הקדמת אל גילויו ב-80 שנה? בכל אופן, לדעתי, צריך לנסח הידעת? זה מחדש על פי פרק ההיסטוריה בערך כוכב לכת. הייתי גם מוסיף משהו כמו "היום ידועים לאסטרונומים מעל ל-150,000 גופים במערכת השמש והם מסווגים ל..." חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 07:17, 26 בנובמבר 2007 (IST)
- צודק, זה 23 בלי פולטו. תיקנתי, אני דווקא מעדיף את הניסוח הזה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:47, 26 בנובמבר 2007 (IST)
- אז מה נסגר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:47, 27 בנובמבר 2007 (IST)
- אנו מסכימים עם חגי - יש מקום למעט הרחבה. כל המושג של כוכב לכת ננסי הוא חדש מאוד ומהקטע נראה כאילו הוא קיים כבר זמן רב. א&ג מלמד כץ • שיחה 11:49, 29 בנובמבר 2007 (IST)
- לדעתי ההרחבה שחגי הציע לא משהו. אפשר בהחלט לחשוב על כיוון אחר. אני מסכים שהניסוח יכול לגרום למחשבה שכוכב לכת ננסי זה ישן, אבל הוא נכון (זה באמת קרה מאז), חוץ מזה שהקטגוריה "אסטרואידים" באמת ישנה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:49, 29 בנובמבר 2007 (IST)
- מסכימה עם חגי לגבי התוספת שיש להוסיף. כמו כן, יש לציין את מספר כוכבי הלכת הנוכחי..להראות את הפער, וגם איכשהו זה ממש חסר בניסוח. נעה 21:18, 3 בדצמבר 2007 (IST)
- לדעתנו יש אפשרות לשפר. חגי, אנא תשהה את הקטע לכמה שבועות. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:14, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- מסכימה עם חגי לגבי התוספת שיש להוסיף. כמו כן, יש לציין את מספר כוכבי הלכת הנוכחי..להראות את הפער, וגם איכשהו זה ממש חסר בניסוח. נעה 21:18, 3 בדצמבר 2007 (IST)
- לדעתי ההרחבה שחגי הציע לא משהו. אפשר בהחלט לחשוב על כיוון אחר. אני מסכים שהניסוח יכול לגרום למחשבה שכוכב לכת ננסי זה ישן, אבל הוא נכון (זה באמת קרה מאז), חוץ מזה שהקטגוריה "אסטרואידים" באמת ישנה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:49, 29 בנובמבר 2007 (IST)
- אנו מסכימים עם חגי - יש מקום למעט הרחבה. כל המושג של כוכב לכת ננסי הוא חדש מאוד ומהקטע נראה כאילו הוא קיים כבר זמן רב. א&ג מלמד כץ • שיחה 11:49, 29 בנובמבר 2007 (IST)
- אז מה נסגר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:47, 27 בנובמבר 2007 (IST)
- צודק, זה 23 בלי פולטו. תיקנתי, אני דווקא מעדיף את הניסוח הזה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:47, 26 בנובמבר 2007 (IST)
- מה קורה? אני עדיין בעד הקטע כמו שהוא מופיע כאן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:55, 29 בדצמבר 2007 (IST)
- עלי... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:41, 1 בינואר 2008 (IST)
- הנה הצעתי:
- אני לא מבין את הידעת? הזה! פלוטו התגלה רק ב-1930, אז איך ספרו אותו כבר ב-1851??? עומר, אתה הקדמת אל גילויו ב-80 שנה? בכל אופן, לדעתי, צריך לנסח הידעת? זה מחדש על פי פרק ההיסטוריה בערך כוכב לכת. הייתי גם מוסיף משהו כמו "היום ידועים לאסטרונומים מעל ל-150,000 גופים במערכת השמש והם מסווגים ל..." חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 07:17, 26 בנובמבר 2007 (IST)
- מספר כוכבי הלכת במערכת השמש השתנה מספר פעמים במהלך 500 השנים האחרונות. ששת כוכבי לכת הראשונים היו הידועים משחר ההיסטוריה: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק ושבתאי. עם גילויים של אורנוס, נפטון וכמה אסטרואידים תפחה הרשימה עד כדי 23 כוכבי לכת ב-1851. ב-1852 הורדו כל האסטרואידים ונותרו שמונה כוכבי לכת, שאליהם נוסף פלוטו ב-1930. ב-2006 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשנות את ההגדרה של כוכב לכת והגדיר סוג חדש הנקרא כוכב לכת ננסי, עליו נמנים קרס, פלוטו ואריס. היום ידועים לאסטרונומים מעל ל-150,000 גופים הסובבים את השמש והם מסווגים בקטגוריות שונות: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, גופים טרנס נפטוניים, אסטרואידים, שביטים, קנטאורים ועוד גופים קטנים במערכת השמש. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ט בטבת ה'תשס"ח • 07:38, 7 בינואר 2008 (IST)
- בשטו"מ. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:05, 7 בינואר 2008 (IST)
- קטע יפה. שאלה: מי קבע ב-1543 שאלו הם כוכבי הלכת - אם הכוונה לקופרניקוס, דעתו לא הייתה מקובלת אז. כדאי אולי לכתוב שמשחר ההיסטוריה היו ידועים כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי ולהזכיר שלכדור הארץ היה מעמד מיוחד. עוד הערה: חסר השלב המרכזי שבמהלכו הוגדרו תשעה כוכבי לכת (לפני 2006). בעצם, האם הייתה הגדרה רשמית של תשעה כוכבי לכת? מלמד כץ • שיחה 20:34, 7 בינואר 2008 (IST)
- "משחר ההיסטוריה" כבר כתוב. הקטע נראה לי מובן דיו, צריך לקחת בחשבון שכל הבהרה והוספת מידע תאריך את הקטע, שכבר די ארוך. אני בעד הקטע של חגי ככתבו וכלשונו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:50, 8 בינואר 2008 (IST)
- קטע יפה. שאלה: מי קבע ב-1543 שאלו הם כוכבי הלכת - אם הכוונה לקופרניקוס, דעתו לא הייתה מקובלת אז. כדאי אולי לכתוב שמשחר ההיסטוריה היו ידועים כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי ולהזכיר שלכדור הארץ היה מעמד מיוחד. עוד הערה: חסר השלב המרכזי שבמהלכו הוגדרו תשעה כוכבי לכת (לפני 2006). בעצם, האם הייתה הגדרה רשמית של תשעה כוכבי לכת? מלמד כץ • שיחה 20:34, 7 בינואר 2008 (IST)
- בשטו"מ. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:05, 7 בינואר 2008 (IST)
- ערכתי קלות. הקטע נשאר פחות או יותר באותו אורך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בשבט ה'תשס"ח • 18:11, 8 בינואר 2008 (IST)
- תודה, עכשיו זה נראה מצוין. מלמד כץ • שיחה 18:51, 8 בינואר 2008 (IST)
- מספר כוכבי הלכת במערכת השמש השתנה מספר פעמים במהלך 500 השנים האחרונות. ששת כוכבי לכת הראשונים היו הידועים משחר ההיסטוריה: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק ושבתאי. עם גילויים של אורנוס, נפטון וכמה אסטרואידים תפחה הרשימה עד כדי 23 כוכבי לכת ב-1851. ב-1852 הורדו כל האסטרואידים ונותרו שמונה כוכבי לכת, שאליהם נוסף פלוטו ב-1930. ב-2006 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשנות את ההגדרה של כוכב לכת והגדיר סוג חדש הנקרא כוכב לכת ננסי, עליו נמנים קרס, פלוטו ואריס. היום ידועים לאסטרונומים מעל ל-150,000 גופים הסובבים את השמש והם מסווגים בקטגוריות שונות: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, גופים טרנס נפטוניים, אסטרואידים, שביטים, קנטאורים ועוד גופים קטנים במערכת השמש. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ט בטבת ה'תשס"ח • 07:38, 7 בינואר 2008 (IST)
"המלך אלברט"[עריכת קוד מקור]
שניים מצאצאיהם של ויקטוריה מלכת בריטניה ובעלה הנסיך אלברט נקראו על שמו של אלברט, אך איש מהם לא בחר בשם זה כשמו המלכותי: נכדם הנסיך אלברט אדוארד, שבחר בשם אדוארד השביעי ובן-נינם הנסיך אלברט, שבחר בשם ג'ורג' השישי. לאחר פטירת אביה, כאשר אליזבת השנייה עלתה לכס המלוכה, היא נשאלה תחת איזה שם תרצה למלוך. היא ענתה "השם שלי. אלא מה?". בנה הנסיך צ'ארלס רמז בעבר שייתכן וימלוך תחת השם ג'ורג' השביעי.
אז בלאגן במשפחת המלוכה גרם לכך שעדיין לא היה "המלך אלברט" בבריטניה. עמיחי 22:30, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- קטע חביב, לא הפיל אותי מהכיסא אבל נחמד. מה הסימוכין לרמיזה של צ'ארלס? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:00, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- עוד קטע יפה של עמיחי. כדאי להוסיף בהתחלה משפט הבהרה לגבי שם בלידה ושם מלכותי, ואולי אפילו לכתוב ערך על שם מלכותי? מלמד כץ • שיחה 22:44, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- זה באמת יהיה נחמד אם יהיה שם מלכותי, שם גם יהיה ניתן להכניס את ההבהרה הזו. היא לא נראית לי מאוד נחוצה בקטע כי זה דבר מאוד מובן אינטואיטיבית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:58, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- יש סיכוי לשם מלכותי? בלי זה אני לא מעלה את הקטע. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:57, 1 בינואר 2008 (IST)
- שים אותו במוכנים עם אדומים. אני עדיין חושב שהוא לא מהותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:54, 2 בינואר 2008 (IST)
- לשים מה? הוא בכלל לא מנוסח עדיין עם הבקשה לשיפור. ואם הוא רמז, אפוא הסימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 17:24, 2 בינואר 2008 (IST)
- נראה לי שהניסוח שלו בסדר גמור. לא שמתי לב לחוסר הסימוכין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:09, 2 בינואר 2008 (IST)
- ביקשתם סימוכין? קיבלתם! מתוך הטיימס של לונדון. עמיחי 00:03, 3 בינואר 2008 (IST)
- אז מבחינתי הוא בסדר גמור (רק הקישור אדום). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:53, 3 בינואר 2008 (IST)
- ביקשתם סימוכין? קיבלתם! מתוך הטיימס של לונדון. עמיחי 00:03, 3 בינואר 2008 (IST)
- נראה לי שהניסוח שלו בסדר גמור. לא שמתי לב לחוסר הסימוכין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:09, 2 בינואר 2008 (IST)
- לשים מה? הוא בכלל לא מנוסח עדיין עם הבקשה לשיפור. ואם הוא רמז, אפוא הסימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 17:24, 2 בינואר 2008 (IST)
- שים אותו במוכנים עם אדומים. אני עדיין חושב שהוא לא מהותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:54, 2 בינואר 2008 (IST)
- יש סיכוי לשם מלכותי? בלי זה אני לא מעלה את הקטע. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:57, 1 בינואר 2008 (IST)
- זה באמת יהיה נחמד אם יהיה שם מלכותי, שם גם יהיה ניתן להכניס את ההבהרה הזו. היא לא נראית לי מאוד נחוצה בקטע כי זה דבר מאוד מובן אינטואיטיבית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:58, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- עוד קטע יפה של עמיחי. כדאי להוסיף בהתחלה משפט הבהרה לגבי שם בלידה ושם מלכותי, ואולי אפילו לכתוב ערך על שם מלכותי? מלמד כץ • שיחה 22:44, 26 בדצמבר 2007 (IST)
ג'ון קולטריין ומיילס דייוויס[עריכת קוד מקור]
מה קרה ללואי? טוב נו, מילא. הנה: סקסופוניסט הג'אז הדגול ג'ון קולטריין החל את דרכו כנגן בלהקתו של החצוצרן אבי הקול ג'אז מיילס דייוויס. לאחר אחת ההופעות התלונן דיוויס על קטעי הסולו הבלתי נגמרים של קולטריין, שנהיו לשנים אחד מסימני ההיכר שלו. במגננה אמר קולטריין "אני פשוט לא יודע איך לסיים אותם", ועל כך ענה לו מיילס דיוויס "זה פשוט מאד, אתה מוציא את הפיה מהפה!". אחרי התקרית הזו נפרדו דרכיהם, והם הלכו איש איש לשנות את עולם הג'אז על פי תפיסתו.
מה דעתכם? אני עדיין לא מת על הניסוח, אבל זה כבר לא רע. סתם אנקדוטה או שזה מעודד לקרוא ערכים? אה ועוד לא החלטתי איזה ערך צריך להיות ראשי מה דעתכם? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 21:18, 13 בדצמבר 2007 (IST)
- לואי כבר בעמוד המערכת (דברים זזים מהר...) הקטע החדש נחמד מאוד. נסה לשנות קצת את המבנה לצורה הבאה: שני ענקי הג'אז ג'ון קולטריין ומיילס דייוויס ניגנו יחד בתחילת דרכם... פה יבוא הסיפור של התקרית. אם יש ציטוטים מדויקים, אפשר אפילו לשים כאן דו-שיח - זה משהו שעוד לא ניסינו בהידעת? אבל כאן זה יכול להתאים בול... בסוף תספר שהם נפרדו ומה כל אחד עשה בהמשך הקריירה (למשל, קולטריין פיתח את הסולואים שהפכו לסימן ההיכר שלו ודיוויס עשה כך וכך). א&ג מלמד כץ • שיחה 21:29, 13 בדצמבר 2007 (IST)
- נינצ'ה, אתה בטוח שאלו היו קולטריין ודייויס? לא מצאתי שום סימוכין. פרמיון ♫ שיחה 21:41, 13 בדצמבר 2007 (IST)
- אנסה לעשות את השינוי הנדרש בקרוב. פרמיון, אני כמעט משוכנע, אבל אני מתכוון לבדוק את זה עוד רגע. הסימוכין הטובים ביותר בג'אז אגב, נמצאים בחוברות של התקליטים, שמלאות תמיד אנקדוטות וכו'. אם חיפשת בערכים זה לא מפליא אותי שלא מצאת סימוכין. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 21:51, 13 בדצמבר 2007 (IST) אכן, בדקתי וזה היה מיילס וטריין. מיילס האמת אמר "תוציא את הקרן מהפה" כשקרן זה כמובן ביטוי ג'אזי שמתייחס לסקסופון חצוצרה וטרומבון, במקרה הזה סקסופון. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 21:57, 13 בדצמבר 2007 (IST)
- לא, חיפשתי בגוגל. שלח לינק בבקשה. פרמיון ♫ שיחה 22:46, 13 בדצמבר 2007 (IST)
- אנסה לעשות את השינוי הנדרש בקרוב. פרמיון, אני כמעט משוכנע, אבל אני מתכוון לבדוק את זה עוד רגע. הסימוכין הטובים ביותר בג'אז אגב, נמצאים בחוברות של התקליטים, שמלאות תמיד אנקדוטות וכו'. אם חיפשת בערכים זה לא מפליא אותי שלא מצאת סימוכין. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 21:51, 13 בדצמבר 2007 (IST) אכן, בדקתי וזה היה מיילס וטריין. מיילס האמת אמר "תוציא את הקרן מהפה" כשקרן זה כמובן ביטוי ג'אזי שמתייחס לסקסופון חצוצרה וטרומבון, במקרה הזה סקסופון. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 21:57, 13 בדצמבר 2007 (IST)
- נינצ'ה, אתה בטוח שאלו היו קולטריין ודייויס? לא מצאתי שום סימוכין. פרמיון ♫ שיחה 21:41, 13 בדצמבר 2007 (IST)
נסיון ב':
שני ענקי הג'אז, הסקסופוניסט ג'ון קולטריין, והחצוצרן מיילס דייוויס, ניגנו יחד בחמישייה של דייוויס. אחרי אחת ההופעות נזף מיילס בקולטריין על קטעי הסולו הבלתי נגמרים שלו. להגנתו טען קולטריין, שעוד היה בתחילת הקריירה שלו, שהוא לא יודע איך לסיים אותם. "זה פשוט מאוד", ענה לו דייוויס, "פשוט תוציא את הקרן מהפה!". ברגע זה נפרדו דרכיהם של שני המוזיקאים, וכל אחד מהם נכנס ל"היכל התהילה" של הג'אז בדרכו שלו. מיילס דיוויס פיתח את הקול ג'אז והפיוז'ן והיה מהקולות החשובים בפוסט בופ, ואילו הקריירה של קולטריין נסקה דווקא בזכות קטעי הסולו שהפכו לסימן ההיכר שלו, וצליליהם מלווים את יצירות היסוד של הג'אז החופשי.
- יותר טוב? פחות טוב? טוב באותה מידה? מלמדים, אני לא יודע איך אפשר לצמצם את מעשיהם של שנים מהגדולים ביותר לשורה, ניסיתי אבל זה הופך לכמה שורות, וגם אז זה מצומצם מאד. מה אתם אומרים על ה"קרן"? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:20, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- אנחנו בכיוון. בוא ניתן לקטע להתגבש עוד טיפה. השארנו שלוש נקודות על מנת שתשלים את הסגנונות שמיילס נחשב למפתח שלהם. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:56, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- לגבי קרן - לא בטוח שזה מספיק מובן. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:58, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- אז מה עושים עם הקרן? הוספתי את העיקריים אבל זה עדיין קצת מעליב לשניהם, כי גם הבי בופ לא היה נראה כמו שהוא נראה בלעידהם. טוב, נקווה שאנשים יקראו את הערכים. איזה ערך לדעתכם צריך להיות ראשי? אולי טריין? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:13, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- לגבי קרן, אולי כדאי לקשר לתרגום של en:Horn section. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:14, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- נינצ'ה, מה דעתך על נושא הקרן. האם תרגום הערך horn section יתאים? א&ג מלמד כץ • שיחה 23:43, 22 בדצמבר 2007 (IST)
- בהחלט. אתם מתרגמים או אני? ואני מתלבט האם צריך לעדות ערך על הג'אז האלקרטוני הזה, אני לא מכיר אף מוזיקאי שניגן בסגנון, ולא ניגן עם מיילס... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:20, 23 בדצמבר 2007 (IST)
- מובן שאתה - אתה מומחה בתחום. לגבי הערך על ג'אז אלקטרוני - לשיקול דעתך. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:48, 23 בדצמבר 2007 (IST)
- בהחלט. אתם מתרגמים או אני? ואני מתלבט האם צריך לעדות ערך על הג'אז האלקרטוני הזה, אני לא מכיר אף מוזיקאי שניגן בסגנון, ולא ניגן עם מיילס... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:20, 23 בדצמבר 2007 (IST)
- נינצ'ה, מה דעתך על נושא הקרן. האם תרגום הערך horn section יתאים? א&ג מלמד כץ • שיחה 23:43, 22 בדצמבר 2007 (IST)
- שניהים יכולים להיות ערכים ראשיים, זה לא סותר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:55, 23 בדצמבר 2007 (IST)
- טוב, הרווחתי היום טיפה של זמן. אנסה להכחיל. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:28, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- איך? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:19, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- יש לך מחשבות להכחיל את הערך האדום? יותר מדי הידעת? מוכנים עם "אודם" שוכבים שם. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 17:26, 2 בינואר 2008 (IST)
- סבבה, אני אכחיל אותו במשך הסופ"ש. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 19:51, 4 בינואר 2008 (IST)
- האמת היא שאין כזה ערך באנגלית, וזה ערך שקשה מאד לכתוב. קשה להגדיר את הג'אז האלקרוני, כי הוא כולל בצוכו הרבה דברים מאד שונים זה מזה, ואני לא מצאתי שום מקור אינטרנטי או אחר שמגדיר את זה היטב. בכל אופן, קשה להגיד שזאת מההשפעות החשובות ביותר של מיילס על הג'אז, כי במילא זה היה סוף שנות השישים וזה כבר סוף עידן הג'אז האמיתי. בקיצור, הסרתי את החלק הזה בערך. אני מקווה שיצא לי לראיין את סטיב פסקוף מתישהו על ג'אז אלקטרוני, ואולי אוכל לכתוב ערך, בלי קשר להידעת? בכל אופן, הידעת זה מוכן. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 20:13, 4 בינואר 2008 (IST)
- סבבה, אני אכחיל אותו במשך הסופ"ש. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 19:51, 4 בינואר 2008 (IST)
- יש לך מחשבות להכחיל את הערך האדום? יותר מדי הידעת? מוכנים עם "אודם" שוכבים שם. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 17:26, 2 בינואר 2008 (IST)
- איך? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:19, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- טוב, הרווחתי היום טיפה של זמן. אנסה להכחיל. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:28, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- לגבי קרן, אולי כדאי לקשר לתרגום של en:Horn section. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:14, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- אז מה עושים עם הקרן? הוספתי את העיקריים אבל זה עדיין קצת מעליב לשניהם, כי גם הבי בופ לא היה נראה כמו שהוא נראה בלעידהם. טוב, נקווה שאנשים יקראו את הערכים. איזה ערך לדעתכם צריך להיות ראשי? אולי טריין? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:13, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- לגבי קרן - לא בטוח שזה מספיק מובן. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:58, 17 בדצמבר 2007 (IST)
- אנחנו בכיוון. בוא ניתן לקטע להתגבש עוד טיפה. השארנו שלוש נקודות על מנת שתשלים את הסגנונות שמיילס נחשב למפתח שלהם. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:56, 17 בדצמבר 2007 (IST)
שיאיו המפוקפקים של צ'ארלס, נסיך ויילס[עריכת קוד מקור]
המלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, עלה לשלטון בשנת 1901, בגיל ששים. כיורש העצר, החזיק אדוארד בתואר של הנסיך מוויילס, תואר אותו נשא במשך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה הבריטית. את השיא המפוקפק קבע המלך לאחר שאימו, המלכה ויקטוריה, ששלטה במשך 64 שנים, הלכה לעולמה בגיל 82, גיל מופלג למאה ה-19. עם זאת, אדוארד לא היה המלך הקשיש ביותר בעת הכתרתו: היה זה ויליאם הרביעי שהוכתר בגיל 65. לפי כל הסימנים עומד הנסיך צ'ארלס לשבור אחד משיאים אלה או את שניהם. ב- 2011 יישבר שיאו של אדוארד, וב-2013 שיאו של ויליאם. כל זאת כמובן אם אימו של צ'ארלס, המלכה אליזבת, תחיה עד אז. אם אליזבת תאריך שנים כאימה, אליזבת, המלכה האם, שהלכה לעולמה בגיל 102, עלול הנסיך צ'ארלס להחזיק בתוארו הנוכחי עוד שנים רבות.
איך? כבר הצעתי אותו בעבר ואני עדיין חושב שיש לו פואנטה, וחוץ מזה קישור לערך המומלץ החדש איתן • שיחה 23:34, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- רציתי גם אני לכתוב על זה. הצלחת לכתוב לפני! כל הכבוד! שים לב: יש להבדיל בין הנסיך שעלה למלוכה בגיל המבוגר ביותר - צ'ארלס ישבור את השיא הזה ב-18 בספטמבר 2013, כאשר יעבור את גילו של ג'ורג' הרביעי בעת הכתרתו. לגבי אורך הכהונה כיורש העצר - אין קשר ליום הולדתו. אדוארד היה בתפקיד זה 59 שנים חודשיים ו-14 יום. צ'ארלס ישבוא את השיא הזה, אם אליזבת תמשיך בכהונתה אחרי חודש אפריל 2011 Edward VII of the United Kingdom# note-0. עמיחי 23:53, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- ואגב, מי כבר יכתוב את הערך יורש העצר? יש הנסיך מוויילס ואפילו נסיך אסטוריאס!! עמיחי 23:53, 25 בדצמבר 2007 (IST)
- כמה הערות. ראשית על המהירות - תודה על הערכתך אבל הקטע כבר היה מוכן ועבר שינויים קלים.
שנית, ג'ורג' הרביעי הוכתר בגיל 58, לפי מה שבדקתי. כך שבתחום זה השיא נשבר.
שלישית, אתה צודק לגבי הכתרתו כנסיך ווילס. צריך לשנות ההתאם את הקטע למלך המבוגר ביותר שהוכתר.
רביעית לגבי יורש עצר - יש המון קישורים ואתה מוזמן להכחילו(זה אחד ההישגים של הידעת? ובפרט של הערכים המומלצים - הכחלת ערכים חשובים שלא היו מוכחלים בדרך אחרת). איתן • שיחה 00:13, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- סליחה, התכוונתי לויליאם הרביעי. הוא הוכתר בגיל 65. עמיחי 21:58, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- בעיקרון קטע נחמד מאוד. שתי הערות: מדובר על קטע שיועלה ב-2009, לכן לא כדאי לדבר על 2008 בלשון עתיד. המשפט האחרון זקוק לטיפה עריכה משום שאין ראיות לכך שאריכות ימים נובעת מסיבה גנטית. מלמד כץ • שיחה 22:42, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- תיקנתי על פי הערותי. זה יקרה רק ב-2011 ו-2013. לגבי הגנטיקה - אתם מוזמנים לערוך. עמיחי 22:48, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- הניסוח של הקטע עוד לא נראה לי ממש ברור. מה השיא? החזקה בתואר יורש העצר הכי הרבה זמן/הכתרה בגיל המאוחר ביותר/אחר:___? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:55, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- עמיחי, אנא בדוק שוב לגבי 2011. נראה לי שזאת טעות. איתן • שיחה 23:22, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- תיקנתי על פי הערותי. זה יקרה רק ב-2011 ו-2013. לגבי הגנטיקה - אתם מוזמנים לערוך. עמיחי 22:48, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- כי צארלס קיבל את תואר נסיך ויילס רק ב1958. איתן • שיחה 23:36, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- נכון. אבל השיא מדבר על החזקת התואר יורש העצר. הקטע קצת מבלבל. כדאי לסדר אותו. עמיחי 23:40, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- למה הורדת את התאריך המדוייק? עמיחי 23:35, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- יותר מדי מספרים לקטע אחד.. איתן • שיחה 23:58, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- לדעתי גם יותר מדי שיאים, שמות ואי-בהירות לקטע אחד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:21, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- עוד בעיה שהקטע ספקולטיבי מדי. המלכה עוד עלולה, לא עלינו, למות לפני שהקטע בכלל עולה... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 18:02, 1 בינואר 2008 (IST)
- אני אנסה לטפל בעניין בימים הקרובים, לאחר דיון מקדים שנערך כעת (ברגעים אלו ממש) בדף שיחתי. עמיחי 23:34, 1 בינואר 2008 (IST)
- עוד בעיה שהקטע ספקולטיבי מדי. המלכה עוד עלולה, לא עלינו, למות לפני שהקטע בכלל עולה... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 18:02, 1 בינואר 2008 (IST)
- לדעתי גם יותר מדי שיאים, שמות ואי-בהירות לקטע אחד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:21, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- נכון. אבל השיא מדבר על החזקת התואר יורש העצר. הקטע קצת מבלבל. כדאי לסדר אותו. עמיחי 23:40, 26 בדצמבר 2007 (IST)
- יש משהו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בטבת ה'תשס"ח • 08:30, 6 בינואר 2008 (IST)
- יש. לחץ בעבודה... בלי נדר - עוד קצת סבלנות - ואכתבהו! כמה חבל שאין כאן ימי ראשון כמו בחו"ל...
עמיחי 14:09, 6 בינואר 2008 (IST)
- אולי הערב או מחר. עמיחי 16:48, 8 בינואר 2008 (IST)
- יש. לחץ בעבודה... בלי נדר - עוד קצת סבלנות - ואכתבהו! כמה חבל שאין כאן ימי ראשון כמו בחו"ל...
- בעיקרון קטע נחמד מאוד. שתי הערות: מדובר על קטע שיועלה ב-2009, לכן לא כדאי לדבר על 2008 בלשון עתיד. המשפט האחרון זקוק לטיפה עריכה משום שאין ראיות לכך שאריכות ימים נובעת מסיבה גנטית. מלמד כץ • שיחה 22:42, 26 בדצמבר 2007 (IST)
ניסיון לשכתוב:
צ'ארלס, נסיך וויילס, משמש כיורש העצר של בריטניה מאז מות סביו המלך ג'ורג' השישי ועלייתה של אימו המלכה אליזבת השנייה לכס המלוכה ב-1952. אם אימו תאריך ימים כאימה, המלכה האם שנפטרה בגיל 101, הוא עשוי לשבור שני שיאים מלכותיים: יורש העצר שכיהן הזמן הרב ביותר בהיסטוריה הבריטית (יעבור את אדוארד השביעי ב-21 באפריל 2011) והמלך שעלה לכס המלכות בגיל המבוגר ביותר (יעבור את ויליאם הרביעי ב-18 בספטמבר 2013).
לא הזכרתי את המלכה האם. אבל מה דעתכם? עמיחי 17:18, 9 בינואר 2008 (IST)
- המלכה האם קפצה לי תוך כדי קריאה, עוד לפני שקראתי את ההערה. 101 לא הולך ברגל וגם ערך לא רע. הוסף. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בשבט ה'תשס"ח • 18:13, 9 בינואר 2008 (IST)
- הוספתי אותה. וגם שיניתי חזרה לסביו (על משקל אביו). עמיחי 18:25, 9 בינואר 2008 (IST)
- בעיה! ראה מה כתוב בערך: "מיום הולדתו נושא צ'ארלס בתואר "הוד מעלתו המלכותית הנסיך צ'ארלס, נסיך אדינבורו". החל משנת 1952, עת הפכה אימו למלכת בריטניה, נושא הנסיך צ'ארלס בתואר "הוד מעלתו, דוכס קורנוול", וכן, בתואר הסקוטי "הוד מעלתו, דוכס רות'סאי, הרוזן מקאריק, ברון רנפרו, שליט האיים והלורד העליון והאוצר של סקוטלנד". בשנת 1958, בהיותו בן 10, הפכה אותו המלכה לנסיך מווילס, תואר מסורתי המוענק ליורשי העצר הבריטיים מאז 1301." חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בשבט ה'תשס"ח • 19:02, 9 בינואר 2008 (IST)
- פתרון: צ'ארלס אכן הוכתר לנסיך מוויילס רק בגיל 10, אבל כיורש העצר הוא שימש מרגע מותו של סביו. אם חלילה אימו הייתה מתה לפני שהיה מוכתר כנסיך מוויילס, הוא עדיין היה יורש אותה. יורש עצר הוא תואר טכני ולא תואר של כבוד. עמיחי 19:05, 9 בינואר 2008 (IST)
- צריך לכך סימוכין, לדעתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בשבט ה'תשס"ח • 19:16, 9 בינואר 2008 (IST)
- תסתכל כאן. שם כתוב שבמקומות מסויימים יש גם תואר ל"בא בתור". גם בערך Crown Prince יש את אותו הסבר. עמיחי 07:48, 10 בינואר 2008 (IST)
- צריך לכך סימוכין, לדעתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בשבט ה'תשס"ח • 19:16, 9 בינואר 2008 (IST)
- פתרון: צ'ארלס אכן הוכתר לנסיך מוויילס רק בגיל 10, אבל כיורש העצר הוא שימש מרגע מותו של סביו. אם חלילה אימו הייתה מתה לפני שהיה מוכתר כנסיך מוויילס, הוא עדיין היה יורש אותה. יורש עצר הוא תואר טכני ולא תואר של כבוד. עמיחי 19:05, 9 בינואר 2008 (IST)
- בעיה! ראה מה כתוב בערך: "מיום הולדתו נושא צ'ארלס בתואר "הוד מעלתו המלכותית הנסיך צ'ארלס, נסיך אדינבורו". החל משנת 1952, עת הפכה אימו למלכת בריטניה, נושא הנסיך צ'ארלס בתואר "הוד מעלתו, דוכס קורנוול", וכן, בתואר הסקוטי "הוד מעלתו, דוכס רות'סאי, הרוזן מקאריק, ברון רנפרו, שליט האיים והלורד העליון והאוצר של סקוטלנד". בשנת 1958, בהיותו בן 10, הפכה אותו המלכה לנסיך מווילס, תואר מסורתי המוענק ליורשי העצר הבריטיים מאז 1301." חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בשבט ה'תשס"ח • 19:02, 9 בינואר 2008 (IST)
- עכשיו זה הרבה יותר מסודר, אהבתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:10, 9 בינואר 2008 (IST)
- הוספתי אותה. וגם שיניתי חזרה לסביו (על משקל אביו). עמיחי 18:25, 9 בינואר 2008 (IST)
ראש המשלחת הברזילאית לאו"ם פותח כל ישיבה מיוחדת[עריכת קוד מקור]
מסורת של העצרת הכללית של האומות המאוחדות קובעת כי ראש המשלחת הברזילאית לאו"ם הוא שפותח כל ישיבה מיוחדת של העצרת. מקורו של מנהג טקסי זה הוא בישיבה המיוחדת הראשונה של הארגון, שהתכנסה ב-כ"ט בנובמבר 1947, אותה פתח הברזילאי אוסוולדו ארניה כגמול סמלי על חלקה של ארצו במלחמת העולם השנייה כספקית חומרי גלם חיוניים, כשותפה בהגנת ההמיספרה המערבית, כקרש קפיצה למאמצי בעלות הברית במערכה בצפון אפריקה ובעיקר על שליחתה את כוח המשלוח הברזילאי שנלחם בזירה האיטלקית. באותה ישיבה היסטורית החליטה העצרת על סיום המנדט הבריטי ואימצה את תוכנית החלוקה. טופס הרישום ופטיש ההצבעה בהם השתמש ארניה שמורים במוזיאון של קיבוץ ברור חיל, שרבים מחבריו הם יהודים-ברזילאים שעלו לישראל. ―אורי ר. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- קטע יפה מאוד. אולי ניתן למצוא עוד קישורים בטקסט. מלמד כץ • שיחה 17:06, 12 בינואר 2008 (IST)
- הוספתי עוד מעט קישורים, אשמח לרעיונות נוספים. אורי • שיחה 13:25, 14 בינואר 2008 (IST)
האי הנס[עריכת קוד מקור]
אני לא יודע איך לכתוב את קטע ההידעת הזה אבל על עצם קיומו של סכסוך טריטוריאלי בין קנדה ודנמרק חייב איזכור במיזם הזה. השמח בחלקו (-: 20:43, 3 בינואר 2008 (IST)
- נסיון, תגידו מה דעתכם:
- בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות שונים שאחד הידועים שבהם הוא הסכסוך הישראלי-ערבי. לעיתים נדמה כי בין המדינות המערביות המפותחות ביותר כבר לא קיימים היום סכסוכים מסוג זה אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק מתנהל סכסוך טריטוריאלי קצת יוצא דופן: האי הנס, אי קטנטן ובלתי מיושב הנמצא מול חופיו הצפוניים של גרינלנד (שבריבונות דנית) הוא נקודת מחלוקת בין שתי המדינות. על אף שהאי עצמו חסר חשיבות השליטה בו משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון מערבי והאוקיינוס הארקטי. על אף שהסכסוך מעולם לא הגיע לידי לחימה התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות משני הצדדים והדגל המונף על האי הוחלף מספר פעמים.
- השמח בחלקו (-: 22:26, 14 בינואר 2008 (IST)
- אני ניסיתי בזמנו לכתוב הידעת? על האי אך בכל פעם הגעתי למסקנה כי בעצם אני מסכם את הערך... פה יש פתיחה טובה, מה שגם אני ניסיתי, אך כל שאר הידעת? הוא תמצות הערך. הנושא מגניב, אך צריך לבנות את זה נכון, לדעתי. אפוא אריה עם הרעיונות שלו? הוא תמיד יודע לבנות איזה סיפור מסביב... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 08:12, 17 בינואר 2008 (IST)
- לי זה נראה אחלה סיפור כבר עכשיו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:59, 17 בינואר 2008 (IST)
- הסיפור מעניין. לא כדאי להזכיר את הסכסוך הישראלי-ערבי, כדאי להוסיף את המיקום (תעלת קנדי שמהווה חלק ממצר נארס), וכדאי לספר קצת על הנפות הדגלים (האם הדגל הוחלף או שפשוט הונפו דגלים שונים במקומות שונים על האי) ועל המאבקים בתקשורת ובגוגל. מלמד כץ • שיחה 16:49, 20 בינואר 2008 (IST)
- אני דווקא לא מסכים אתכם (לגבי האזכור של התעלה והמיצר כן מסכים כמובן) - קטעי ההידעת פונים לקהל ישראלי. כאשר פונים לקהל כזה, אפשר ורצוי להזכיר סכסכוך גבולות מוכר יותר, לצורך השוואה. הגיוני שבוויקי-דנית הסיפור הזה כלל לא יפתיע אבל לעניות דעתי, רוב הישראלים (ואני ביניהם) מאוד מופתעים לגלות את עצם קיומו של סכסוך כזה בין שתי מדינות שנתפשות אצלנו כרגועות ביותר ועם גבולות מאוד ברורים ושקטים. בנוסף, הסכסוך הישראלי-ערבי הוא לא ענייו ישראלו-צנטרי אלא סכסוך הגבולות הידוע והמדובר ביותר בעולם כיום. לגבי כל הפרטים של ההתגרויות ה"צבאיות" והסיפור עם הדגלים, אני חושב שצריך להזכיר באופן מינימלי בקטע ולהשאיר את העיקר לערך עצמו. בברכה, השמח בחלקו (-: 20:31, 20 בינואר 2008 (IST)
- הסיפור מעניין. לא כדאי להזכיר את הסכסוך הישראלי-ערבי, כדאי להוסיף את המיקום (תעלת קנדי שמהווה חלק ממצר נארס), וכדאי לספר קצת על הנפות הדגלים (האם הדגל הוחלף או שפשוט הונפו דגלים שונים במקומות שונים על האי) ועל המאבקים בתקשורת ובגוגל. מלמד כץ • שיחה 16:49, 20 בינואר 2008 (IST)
- לי זה נראה אחלה סיפור כבר עכשיו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:59, 17 בינואר 2008 (IST)
- נסיון נוסף:
- אני ניסיתי בזמנו לכתוב הידעת? על האי אך בכל פעם הגעתי למסקנה כי בעצם אני מסכם את הערך... פה יש פתיחה טובה, מה שגם אני ניסיתי, אך כל שאר הידעת? הוא תמצות הערך. הנושא מגניב, אך צריך לבנות את זה נכון, לדעתי. אפוא אריה עם הרעיונות שלו? הוא תמיד יודע לבנות איזה סיפור מסביב... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 08:12, 17 בינואר 2008 (IST)
בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות, בהם בני עשרות שנים כגון הסכסוך הישראלי-ערבי או הסכסוך בין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר. מקובל לחשוב כי בין מדינות המערב כבר לא קיימים היום סכסוכים מעין זה, אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק מתנהל סכסוך טריטוריאלי על האי הנס. זהו אי קטנטן, כגודלה של העיר העתיקה בירושלים, נידח ובלתי מיושב הנמצא במרכז תעלת קנדי שבמצר נארס, מול החוף הצפון-מערבי של האי גרינלנד. למרות שהאי עצמו חסר חשיבות, השליטה בו עשויה להיות משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון מערבי והאוקיינוס הארקטי. על אף שהסכסוך מעולם לא הגיע לידי לחימה, התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות ושתי המדינות הניפו את דגלן על האי מספר פעמים. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ד בשבט ה'תשס"ח • 09:30, 21 בינואר 2008 (IST)
- יותר טוב. הייתי רק משנה את מונקו ל"קצת יותר גדולה מהעיר העתיקה של ירושלים" כי יותר קל לקורא הממוצע להעריך את גודלה לעומת מונקו (שמבחינתי גם יכלה להיות 5 קמ"ר אלמלא בדקתי). השמח בחלקו (-: 10:47, 21 בינואר 2008 (IST)
- נראה בסדר. שאלה: האם הדגל הוחלף או שהונפו דגלים במקביל (במקומות שונים באי)? צעד של החלפת דגל הוא משמעותי יותר. מלמד כץ • שיחה 17:49, 21 בינואר 2008 (IST)
- שיניתי הניסוח בהתאם להערות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בשבט ה'תשס"ח • 19:42, 21 בינואר 2008 (IST)
- נראה בסדר. שאלה: האם הדגל הוחלף או שהונפו דגלים במקביל (במקומות שונים באי)? צעד של החלפת דגל הוא משמעותי יותר. מלמד כץ • שיחה 17:49, 21 בינואר 2008 (IST)
- יותר טוב. הייתי רק משנה את מונקו ל"קצת יותר גדולה מהעיר העתיקה של ירושלים" כי יותר קל לקורא הממוצע להעריך את גודלה לעומת מונקו (שמבחינתי גם יכלה להיות 5 קמ"ר אלמלא בדקתי). השמח בחלקו (-: 10:47, 21 בינואר 2008 (IST)
שם עברי לקונפיטורה[עריכת קוד מקור]
מעשייה מספרת, כי כאשר חיפש אליעזר בן־יהודה שם עברי לקונפיטורה, נתקל בגמרא על פסוק המוזכרים בו דברי מתיקה וזה לשונה: "מאי ריבה? מיני מתיקה." כלומר, הגמרא שואלת מה הִרבה הפסוק לתאר, והתשובה היא מיני מתיקה. בן־יהודה טעה לכאורה בפירוש הגמרא, סבר שהיא אומרת כי פירוש המילה ריבה הוא מין דבר מתוק, ולפי פירוש זה חידש את המילה. סיפור זה אינו נכון, וגמרא שכזו כלל אינה קיימת, אך הדבר לא הפריע למתנגדיו של בן־יהודה להפיץ את המעשייה כדי לנגח אותו.
המעשייה ותיקה, וכבר ש"י עגנון תיעד אותה בנובלה "שבועת אמונים" שפורסמה ב־1943: "יש שם תלמיד חכם, מתלוצץ הוא על בעל המלון שטעה בפירוש המילות וקרא למרקחת של פירות ריבה".
(מתוך ויקימילון). עמיחי 23:07, 20 בינואר 2008 (IST)
- וכדי להשלים, ע"פ מילון אבן שושן. מקור המילה מערבית: מֻרַבַּבּ - מרקחת של פירות ורֻבּ - מיץ/עסיס. דניאל צבי • שיחה י"ג בשבט ה'תשס"ח (20.01.08) 23:40
- מה שכן, יש פה קישור אדום סמוי - ריבוי ומיעוט אפשר היה לקשר לפיסקה המתאימה במידות שהתורה נדרשת בהן אבל יש עשרות פיסקאות שחסרות בערך ההוא, וזו אחת מהן. דניאל צבי • שיחה י"ג בשבט ה'תשס"ח (20.01.08) 23:46
- נראה לי מוגזם לעכב את הקטע בגלל קישור כזה. למוכנים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:07, 23 בינואר 2008 (IST)
- מה שכן, יש פה קישור אדום סמוי - ריבוי ומיעוט אפשר היה לקשר לפיסקה המתאימה במידות שהתורה נדרשת בהן אבל יש עשרות פיסקאות שחסרות בערך ההוא, וזו אחת מהן. דניאל צבי • שיחה י"ג בשבט ה'תשס"ח (20.01.08) 23:46
עלובי החיים[עריכת קוד מקור]
אתה זוכר את חליפת המכתבים הזו? מישהו שלח "?" וקיבל תשובה "!". נדמה לי בין שני מדענים. אפשר ליצור מזה הידעת? חמוד. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בשבט ה'תשס"ח • 22:07, 25 בינואר 2008 (IST)
- מהזיכרון: זה היה ויקטור הוגו והעורך שלו. נבדוק את זה עוד שנייה. מלמד כץ • שיחה 22:19, 25 בינואר 2008 (IST)
מתוך en:Les Misérables:
At one time, the letters between Victor Hugo and the British publisher Hurst and Blackett held a world record for the shortest correspondence. Hugo was on vacation and was wondering how his book was selling in Britain, in his letter to the publisher he wrote "?" and received "!" as a response. מלמד כץ • שיחה 22:23, 25 בינואר 2008 (IST)
- עכשיו אני נזכר! זכרתי שזה משהו על הפצה, והייתי בטוח שזו חליפת המכתבים הקצרה ביותר. אבל לא זכרתי מי. ראה שיחת משתמש של דוד שי, מה הזכיר לי את זה... כל הכבוד על הזיכרון. עכשיו לא נותר אלא הידעת? חמוד. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בשבט ה'תשס"ח • 22:27, 25 בינואר 2008 (IST)
לאחר שסיים את כתיבת הרומן עלובי החיים, יצא ויקטור הוגו לחופשה. הוא הסתקרן לדעת אם מכירת הספר מצליחה ושלח למוציא לאור מכתב המכיל תו בודד: "?". התשובה, שלא אחרה לבוא, הכילה גם היא תו בודד: "!". בניגוד לחליפת המכתבים הזו, שנחשבת לקצרה מאז ומעולם, "עלובי החיים" מכיל את אחד המשפטים הארוכים בספרות העולמית. אורכו 823 מילים, 93 פסיקים, 51 נקודות ופסיקים ו-4 קווים מפרידים, והוא משתרע על פני כמעט שלושה עמודים. מלמד כץ • שיחה 22:37, 25 בינואר 2008 (IST)
- הניסוח בעזרת האתר הזה. מלמד כץ • שיחה 22:41, 25 בינואר 2008 (IST)
- משהו, משהו! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בשבט ה'תשס"ח • 22:52, 25 בינואר 2008 (IST)
- בen:Longest English sentence טוענים שזה לא המשפט הארוך ביותר (והם גם מפנים לכאן). שינינו ל"אחד המשפטים הארוכים" מלמד כץ • שיחה 22:57, 25 בינואר 2008 (IST)
- רציתי לכתוב לכם על הפרק פנלופי ב"יוליסס" שאורכו לא פחות מ 46 עמודים, אין בו אף סימן פיסוק כך שטכנית הוא נחשב למשפט אחד איתן • שיחה 00:40, 26 בינואר 2008 (IST)
- משהו, משהו! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ט בשבט ה'תשס"ח • 22:52, 25 בינואר 2008 (IST)
- הניסוח בעזרת האתר הזה. מלמד כץ • שיחה 22:41, 25 בינואר 2008 (IST)
- קטע יפה. אולי כדאי לחבר קטע נוסף על המקור הלטיני של סימני השאלה והקריאה. ראו סימן שאלה#מקור הסימן, סימן קריאה#מקור הסימן, סימן תמיהה#המצאת סימן התמיהה וסימן הפוך. מה דעתכם? ליאור ޖޭ 01:36, 26 בינואר 2008 (IST)
- זה כבר לקטע נפרד. אחלה קטע יצא פה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:15, 26 בינואר 2008 (IST)
בג"ץ שליט[עריכת קוד מקור]
ראו פסקה שהוספתי בסוף הקצרמר פטריק גדס. דוד שי 06:26, 10 בינואר 2008 (IST) נכדתו, אן גדס, נישאה לסטודנט ישראלי שלמד בסקוטלנד, בנימין שליט. שאלת הלאום של ילדיהם הייתה נושאו של בג"ץ שליט. בנימוקים להכרה בילדים כבני הלאום היהודי הובא גם פועלו של הסב, פטריק גדס.
- קשה לי למצוא פה עניין, מה הפאנץ'? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:08, 14 בינואר 2008 (IST)
- לא חייבים פאנץ'. מדובר בנושא שהסעיר את המדינה והמשלב שניים אן שלןשה ערכים חשובים כאן.
אנסה להרים את הכפפה.
סר פטריק גדס, ביולוג סקוטי ומומחה לתכנון ערים, היה אחראי לתוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב, בה עוצבו רחובותיה של העיר. נכדתו, אן גדס, הייתה מעורבת בסוף שנות השישים של המאה ה-20 בבג"ץ שליט שהסעיר את מדינת ישראל בשאלה מיהו יהודי. גדס, נוצריה בדתה, נישאה לרב סרן בנימין שליט. הזוג ביקש לרשום את ילדיהם כבעלי לאום יהודי, ונענה בשלילה על ידי משרד הפנים. שליט עתר לבג"ץ, ובתור אחד הנימוקים הובא פועלו של גדס הסב. העתירה התקבלה, ובעקבותיה שונה חוק השבות. איתן • שיחה 20:23, 22 בינואר 2008 (IST)
- בטח שצריך פאנץ'. כל הקטע של הקטעים האלה הוא "הידעת?" "ואללה?!". קישור לערכים טובים זה בונוס שחסרונו יכול לפסול קטעים במקרים קיצוניים אבל אישור קטע רק בגלל הקישורים נראה לי מוגזם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:04, 23 בינואר 2008 (IST)
- "ובתור אחד הנימוקים הובא פועלו של הסב גדס." זה סופר פאנץ'! אני לא ידעתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 19:58, 24 בינואר 2008 (IST)
- אכן צריך פאנץ' (או לפחות איזה משהו עסיסי), ואני בהחלט חושב שיש בזה אפילו יותר מאחד. אבל אולי צריך איכשהו לשנות את סדר הדברים. אולי להתחיל דוקא מתוכנית גדס, להמשיך בזה שהכין אותה מישהו שהוא דוקא ביולוג, ואז להזכיר גם את עניין בג"ץ שליט. אני חשוב שהדגש צריך להיות בעךר שווה לשני העינייים (תוכנית גדס והבג"צ) וחלק מהפאנץ' זה הקשר בינהם. סה"F זה מהמוצדקים שבהידעתות. eman • שיחה • ♥ 22:44, 24 בינואר 2008 (IST)
- זה שגדס היה ביולוג זה אחלה תשתית לקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 04:02, 25 בינואר 2008 (IST)
- ערכנו קצת ובעיקר הוספנו קישורים. הקטע נראה טוב וזורם - שני חלקיו קשורים היטב לדעתנו. מלמד כץ • שיחה 00:43, 27 בינואר 2008 (IST)
- לדעתי הקטע עדיין לא משהו. זו לא הערה ספציפית, אני פשוט חושב שאין כאן מידע מעניין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:32, 27 בינואר 2008 (IST)
- ערכנו קצת ובעיקר הוספנו קישורים. הקטע נראה טוב וזורם - שני חלקיו קשורים היטב לדעתנו. מלמד כץ • שיחה 00:43, 27 בינואר 2008 (IST)
- זה שגדס היה ביולוג זה אחלה תשתית לקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 04:02, 25 בינואר 2008 (IST)
- אין מחלוקת על העובדות, הקטע עשיר בקישורים ומאיר פן מעניין בתולדות היישוב ובאחד החוקים החשובים ביותר. מעניין או לא, זה כבר יותר עניין של טעם, ויש כאן ארבעה-חמישה שחושבים שזה מעניין. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ' בשבט ה'תשס"ח • 05:54, 27 בינואר 2008 (IST)
- בטח שצריך פאנץ'. כל הקטע של הקטעים האלה הוא "הידעת?" "ואללה?!". קישור לערכים טובים זה בונוס שחסרונו יכול לפסול קטעים במקרים קיצוניים אבל אישור קטע רק בגלל הקישורים נראה לי מוגזם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:04, 23 בינואר 2008 (IST)
מפעל נשר רמלה[עריכת קוד מקור]
קטע חביב לכל התוהה "מה לעזאזל הדבר העצום והמפחיד הזה בדרך לת"א/י-ם?!". היה מישהו שפעם התעניין בזה בוק:הכה, אז הנה:
המפעל אדיר המימדים הנראה מדרום לכביש ירושלים-תל אביב הוא מפעל נשר רמלה, הסמוך לעיר רמלה. המפעל מייצר צמנט והוא אחד ממפעלי הצמנט הגדולים ביותר בעולם. המפעל מייצר כמויות אדירות של צמנט כשהוא פועל 24 שעות ביממה כדי שהכבשנים הפועלים בו כחלק מתהליך הייצור לא יתקררו ויצריכו התנעה מחודשת כל יום הגוזלת משאבים רבים. מסיבה זו קיבל המפעל היתר יוצא דופן ויחיד מסוגו הניתן למפעלים שאינם מייצרים מוצרים הנחוצים להצלת חיי-אדם בישראל לעבודה גם ביום הכיפורים. אחד מכבשניו של המפעל שימש ב-1962 לשריפת גופתו של אדולף אייכמן.
את הדברים אני יודע בוודאות אך אנסה להשיג סימוכין רשמיים. השמח בחלקו (-: 18:51, 17 בינואר 2008 (IST)
- אחלה קטע. אין מילה עברית לצמנט? מלט? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:48, 18 בינואר 2008 (IST)
- אולי אפשר לדחוף בדרך גם משפט על מערת איילון. דניאל ב. 00:51, 18 בינואר 2008 (IST)
- לי הקשר נראה מעט דחוק. אבל בכיף אפשר לעשות קטע רק על מערות מבודדות ולהביא את זו בתור דוגמה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:13, 18 בינואר 2008 (IST)
- באמת יחיד מסוגו? הרי יש עוד תעשיות שקשה לעצור ולהתחיל מחדש, שלא לדבר על חברת החשמל וכדו'. דניאל צבי • שיחה י"א בשבט ה'תשס"ח (18.01.08) 01:22
- לדעתי מערת איילון שקשורה לסיפור מפעל באופן עקיף מדי אפשר להשאיר לערך עצמו או מה שעומר הציע. לגבי צמנט ראו שיחת משתמש:Amitk, היה שם דיון ארוך שבסופו הוחלט שמלט וצמנט הם דברים שונים לפי המלצת דוקטורנט לחומרי בניין. המפעל הוא יחיד מסוגו כמפעל שאינו מייצר משהו לחירום או מציל חיי אדם וכדומה אלא מפעל כמו כל מפעל אחר המייצר מוצר מסחרי. השמח בחלקו (-: 09:57, 18 בינואר 2008 (IST)
- צריך לציין את הסיוג הזה (יחיד מסוגו למי שלא מציל חיים). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:14, 20 בינואר 2008 (IST)
- לדעתי מערת איילון שקשורה לסיפור מפעל באופן עקיף מדי אפשר להשאיר לערך עצמו או מה שעומר הציע. לגבי צמנט ראו שיחת משתמש:Amitk, היה שם דיון ארוך שבסופו הוחלט שמלט וצמנט הם דברים שונים לפי המלצת דוקטורנט לחומרי בניין. המפעל הוא יחיד מסוגו כמפעל שאינו מייצר משהו לחירום או מציל חיי אדם וכדומה אלא מפעל כמו כל מפעל אחר המייצר מוצר מסחרי. השמח בחלקו (-: 09:57, 18 בינואר 2008 (IST)
- באמת יחיד מסוגו? הרי יש עוד תעשיות שקשה לעצור ולהתחיל מחדש, שלא לדבר על חברת החשמל וכדו'. דניאל צבי • שיחה י"א בשבט ה'תשס"ח (18.01.08) 01:22
- מישהו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 19:59, 24 בינואר 2008 (IST)
- נראה לי שהתוכן ברור וסגור ויש רק לעבוד על הנוסח. אין לי רעיון יצירתי... השמח בחלקו (-: 00:28, 25 בינואר 2008 (IST)
- הנוסח נראה לי די תקין, הוספתי את הסיוג שדיברתי עליו, אבל זה קצת חורק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 04:04, 25 בינואר 2008 (IST)
- הנוסח לא כל כך זורם בעיני. הצעתי:
- הנוסח נראה לי די תקין, הוספתי את הסיוג שדיברתי עליו, אבל זה קצת חורק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 04:04, 25 בינואר 2008 (IST)
- נראה לי שהתוכן ברור וסגור ויש רק לעבוד על הנוסח. אין לי רעיון יצירתי... השמח בחלקו (-: 00:28, 25 בינואר 2008 (IST)
- לי הקשר נראה מעט דחוק. אבל בכיף אפשר לעשות קטע רק על מערות מבודדות ולהביא את זו בתור דוגמה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:13, 18 בינואר 2008 (IST)
המפעל אדיר הממדים הנראה מדרום לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך לעיר רמלה, קרוי מפעל נשר רמלה. המפעל, מהגדולים בעולם בתחומו, מייצר כמויות אדירות של צמנט, וכדי למנוע מכבשני המפעל להתקרר הם מופעלים בכל שעות היממה. מסיבה זו קיבל המפעל, שהוא מפעל מסחרי, היתר מיוחד להפעיל את הכבשנים בכל ימות השנה, ואפילו ביום הכיפורים. ב-1962 שימשו כבשניו לשריפת גופתו של אדולף אייכמן, פושע המלחמה הנאצי שהוצא להורג בישראל. ―Havelock (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- קיצצתי במקצת. דניאל צבי • שיחה 00:22, כ' בשבט ה'תשס"ח (27.01.08)
- קטע טוב ומעניין. ערכנו עוד קצת. כמות הקישורים מרשימה! מלמד כץ • שיחה 00:29, 27 בינואר 2008 (IST)
- לדעתי הקטע על אייכמן תופס נפח מעט גדול מדי, פה הניסוח של השמב"ח נראה לי עדיף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:34, 27 בינואר 2008 (IST)
- הוא תופס יותר, כי הקטע "הלא אייכמני" קוצץ... קצרתי מעט, הוספתי כמה קישורים והוספתי את העובדה שזה מפעל מסחרי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ' בשבט ה'תשס"ח • 06:10, 27 בינואר 2008 (IST)
- אין הכרח להאריך משהו כשמקצצים, אפשר רק לקצץ. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:19, 27 בינואר 2008 (IST)
- הוא תופס יותר, כי הקטע "הלא אייכמני" קוצץ... קצרתי מעט, הוספתי כמה קישורים והוספתי את העובדה שזה מפעל מסחרי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ' בשבט ה'תשס"ח • 06:10, 27 בינואר 2008 (IST)
- לדעתי הקטע על אייכמן תופס נפח מעט גדול מדי, פה הניסוח של השמב"ח נראה לי עדיף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:34, 27 בינואר 2008 (IST)
- קטע טוב ומעניין. ערכנו עוד קצת. כמות הקישורים מרשימה! מלמד כץ • שיחה 00:29, 27 בינואר 2008 (IST)
פבלו פיקאסו[עריכת קוד מקור]
רבים יודעים כי כמה מציוריו של הצייר הספרדי הנודע פבלו פיקאסו נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. הציורים היקרים ביותר הם "נער עם מקטרת" שנמכר במאי 2004 תמורת 104 מיליון דולר, בזמנו הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית, ו"דורה מאר עם חתול" שנמכר במאי 2006 עבור 95.2 מיליון דולר. פרט פחות ידוע אודות הצייר המפורסם הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו.
Crazy Ivan • שיחה 20:32, 2 בינואר 2008 (IST)
- הקטע על השם ענק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:13, 2 בינואר 2008 (IST)
- סיפור השם המלא שלו נחמד אבל לא מספיק לדעתי לקטע הידעת שלם והציור שנמכר במחיר היקר ביותר אי פעם הוא לא של פיקאסו. השיא היה של פיקאסו ונשבר כעבור חודשיים, ראו פורטל:אמנות/הידעת?/39 - אפשר אולי לאמץ אותו במקום. השמח בחלקו (-: 19:07, 3 בינואר 2008 (IST)
- שניתי קלות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ו בטבת ה'תשס"ח • 20:48, 3 בינואר 2008 (IST)
- סיפור השם המלא שלו נחמד אבל לא מספיק לדעתי לקטע הידעת שלם והציור שנמכר במחיר היקר ביותר אי פעם הוא לא של פיקאסו. השיא היה של פיקאסו ונשבר כעבור חודשיים, ראו פורטל:אמנות/הידעת?/39 - אפשר אולי לאמץ אותו במקום. השמח בחלקו (-: 19:07, 3 בינואר 2008 (IST)
- הייתי משנה קצת את הקטע:
- רבים יודעים כי כמה מציוריו של הצייר הספרדי הנודע פבלו פיקאסו נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. הציורים היקרים ביותר הם "נער עם מקטרת" שנמכר במאי 2004 תמורת 104 מיליון דולר, הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית עד אז, ו"דורה מאר עם חתול" שנמכר במאי 2006 עבור 95.2 מיליון דולר. פרט פחות ידוע אודות הצייר המפורסם הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו. איתן • שיחה 21:18, 4 בינואר 2008 (IST)
דרך אגב, המילה בזמנו לא מתאימה כאן. בזמנו של מי? צ"ל: "בזמן המכירה", או "אז"
- ועוד הערה, לא נראה לי שיש מה לכתוב על מחיר הציורים. הנה נסיון לעשות את השם נושא הקטע:
- פבלו פיקאסו, מגדולי הציירים במאה ה-20, נודע בסגנון ציורו המיוחד ובהיותו מפתח הקוביזם. פרט פחות ידוע אודותיו הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו.
- איך זה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:44, 5 בינואר 2008 (IST)
- אם יהיו ערכים על נער עם מקטרת ודורה מאר עם חתול אני מעדיף את הגרסה של איתן ובלעדיהם את הגרסה של עומר. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בטבת ה'תשס"ח • 08:35, 6 בינואר 2008 (IST)
- מנסה לגייס את רועי בושי לכתיבת ערכים אלה. איתן • שיחה 20:50, 7 בינואר 2008 (IST)
- סימנתי לי את שני הערכים. מקווה להגיע אליהם לקראת סוף-השבוע. אגב, חגי, תרגמתי (עם הצרפתית הרצוצה שלי) את הקטע על נהר קולורדו קטן. ראה בדף השיחה שלי. רועי בושי 21:19, 7 בינואר 2008 (IST)
- אני לא חושב שקטע שכרבע ממנו הוא רצף ארוך של שמות ספרדיים הוא מוצלח במיוחד. כלומר, כן - גם אני לא ידעתי שזה אורך שמו, אבל גם אם יושלמו הערכים האדומים של חגי - עדיין מדובר בתבנית ענייה למדי לטעמי, הן בתוכן (לא מילים, אלא משמעות) והן בקישורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki 21:35, 7 בינואר 2008 (IST)
- למי שאוהב שמות ארוכים: ראו כאן. מלמד כץ • שיחה 21:55, 7 בינואר 2008 (IST)
- מה לעשות. כמו שעומר אומר: איפה הפואנטה? כאן הפואנטה היא השם הארוך, שאין לו חשיבות אנציקלופדית , וטוב שכך. איתן • שיחה 23:10, 7 בינואר 2008 (IST)
- אמנם הקטע מעט עני בקישורים, אבל נראה לי שה"וואוו" עולה על זה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:41, 8 בינואר 2008 (IST)
- כתבתי את נער עם מקטרת. Crazy Ivan • שיחה 03:33, 9 בינואר 2008 (IST)
מה נסגר פה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:29, 17 בינואר 2008 (IST)
- אני אוהב את הגרסה של איתן ומחכה לערך השני שיכתב. את העוני בקישורים כבר נשלים. לא משקיע אנרגיה בלי ערך... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 08:22, 17 בינואר 2008 (IST)
- שני חלקי הניסוח הזה לא קצת מנותקים? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:51, 18 בינואר 2008 (IST)
רועי כתב את דורה מאר עם חתול. לדעתי הקטע מוכן עכשיו. Crazy Ivan • שיחה 00:16, 30 בינואר 2008 (IST)
חוק טיטיוס-בודה[עריכת קוד מקור]
חוק טיטיוס-בודה, שנוסח לראשונה ב-1766, נותן קשר מתמטי פשוט בין המרחקים הממוצעים של כוכבי הלכת השונים מהשמש. החוק זכה להצלחה לאחר שיוהן אלרט בודה הצליח לחזות בדייקנות את מרחקם מהשמש של אורנוס ושל קרס, שהתגלו בתקופה זו, אך נחל כשלון מוחץ עם גילויו של נפטון ב-1846, וכיום מקובל לחשוב שהצלחתו החלקית הייתה מקרית. במהלך המאה ה-20 התגלו קשרים מפתיעים לא פחות לגבי זמני ההקפה של גופים שונים במערכת השמש המיוחסים לתופעה אסטרונומית הקרויה תהודה מסלולית. כך למשל מתקיים יחס של 3:2 בין זמני ההקפה של נפטון ושל גופים בחגורת קויפר, דוגמת פלוטו, סביב השמש. יחס שכזה קיים גם אצל כוכב חמה המסתובב סביב צירו שלוש פעמים על כל שתי הקפות שלו סביב השמש.
- מלמד כץ • שיחה 06:38, 25 בינואר 2008 (IST)
- זה מצוין, אפשר להעביר לדיונים. חבל רק שהסיבה לא ידועה... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 16:44, 25 בינואר 2008 (IST)
- התהודה הזו היא לא רק עם פלוטו, אלא גם עם הרבה גופים טרנס נפטוניים אחרים. לא? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:38, 27 בינואר 2008 (IST)
- בהחלט, אולי כדאי להוסיף כמה מילים על תהודה עם גופים נוספים בחגורת קויפר. מלמד כץ • שיחה 16:20, 27 בינואר 2008 (IST)
- התלבטות/בקשת עזרה: אנו רוצים לשלב את התהודה בין נפטון למספר גופים נוספים בחגורת קויפר (מלבד פלוטו) בקטע, אבל חוששים שזה יהפוך אותו לארוך מדי ומסובך מדי. אם מישהו מצליח, זה יהיה נהדר. מלמד כץ • שיחה 17:41, 28 בינואר 2008 (IST)
- ניסיתי לעשות זאת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:10, 28 בינואר 2008 (IST)
- התלבטות/בקשת עזרה: אנו רוצים לשלב את התהודה בין נפטון למספר גופים נוספים בחגורת קויפר (מלבד פלוטו) בקטע, אבל חוששים שזה יהפוך אותו לארוך מדי ומסובך מדי. אם מישהו מצליח, זה יהיה נהדר. מלמד כץ • שיחה 17:41, 28 בינואר 2008 (IST)
- בהחלט, אולי כדאי להוסיף כמה מילים על תהודה עם גופים נוספים בחגורת קויפר. מלמד כץ • שיחה 16:20, 27 בינואר 2008 (IST)
- התהודה הזו היא לא רק עם פלוטו, אלא גם עם הרבה גופים טרנס נפטוניים אחרים. לא? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:38, 27 בינואר 2008 (IST)
- זה מצוין, אפשר להעביר לדיונים. חבל רק שהסיבה לא ידועה... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 16:44, 25 בינואר 2008 (IST)
"Bombingham"[עריכת קוד מקור]
העיר ברמינגהאם באלבמה אשר בארצות הברית, עמדה בראש החץ של מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות ולביטול ההפרדה הגזעית. סדרת פיגועי טרור על רקע גזעני שארעה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, העניקה לעיר את כינוי הלעג "Bombingham". שיאם של הפיגועים היה רצח של ארבע ילדות שחורות, באמצעות פצצה שהופעלה ע"י מנגנון השהיה, בשנת 1963. הארוע גרם השראה למשורר השחור דדלי ראנדל, שכתב בעקבותיו את "הבלדה של ברמינגהאם", ולסקסופוניסט הג'אז ג'ון קולטריין, שכתב את השיר "אלבמה".
ארגוני המאבק של האפרו-אמריקאים, בראשם עמד הכומר השחור מרטין לותר קינג, פתחו בשנת 1963 במתקפה מרוכזת כנגד חוקי ההפרדה הדרומיים הגזעניים ("חוקי ג'ים קרואו"), מתקפה שכונתה בשם "פרוייקט C" (עימות - Confrontation). המשטרה פעלה בברוטאליות מרובה, תוך שימוש בגז מדמיע, בכלבי תקיפה ובמעצר של למעלה מ-3,000 איש, רבים מהם קטינים. עקב מעצרם של משתתפי המחאה הבלתי אלימה, פרסם ד"ר קינג את המנשר המפורסם "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה המגדירה את ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, קצרו מחאות אלו הצלחה רבה, בהובילם לביטול ההפרדה בברמינגהאם, ואף להוצאה מחוץ לחוק של החקיקה הגזענית בכל רחבי ארה"ב, שהתרחשה בשנה הבאה, וידועה בשם "חוק זכויות האזרח של 1964".
ברי"א • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשס"ח • 14:35, 23 בינואר 2008 (IST)
- קצת ארוך, לא? עמיחי 14:41, 23 בינואר 2008 (IST)
- אפילו מאוד, וגם אין פאנץ'. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:57, 23 בינואר 2008 (IST)
- את האורך ניתן לקצר. בנוגע לפאנצ'ים, אני סבור שיש יותר מאחד. הבה ניתן למשתמשים נוספים לחוות את דעתם. ברי"א • שיחה • י"ז בשבט ה'תשס"ח • 21:34, 23 בינואר 2008 (IST)
- אז קצר והבלט את הפאנץ' שלדעתך מרכזי. כך תגדיל את הסיכויים שיתמכו בו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:13, 24 בינואר 2008 (IST)
- הנה:
- העיר ברמינגהאם באלבמה אשר בארצות הברית, עמדה בראש החץ של מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות ולביטול ההפרדה הגזעית. סדרת פיצוצים על רקע גזעני שארעה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, העניקה לעיר את כינוי הלעג "Bombingham". שיאם של הפיגועים היה רצח של ארבע ילדות שחורות, באמצעות פצצה שהופעלה ע"י מנגנון השהיה, בשנת 1963. הארוע גרם השראה למשורר השחור דדלי ראנדל, שכתב בעקבותיו את "הבלדה של ברמינגהאם", ולסקסופוניסט הג'אז ג'ון קולטריין, שכתב את השיר "אלבמה". ארגוני המאבק של האפרו-אמריקאים, בראשם עמד הכומר השחור מרטין לותר קינג, פתחו בהפגנות כנגד חוקי ההפרדה הדרומיים הגזעניים ("חוקי ג'ים קרואו"). למרות שמאבקם היה ללא אלימות, פעלה משטרת ברמינגהאם בברוטאליות מרובה, תוך שימוש בגז מדמיע, בכלבי תקיפה ובמעצר של אלפי איש, רבים מהם קטינים. בין העצורים היה ד"ר קינג, שחיבר עקב כך את המנשר "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה שהתפרסמה ברחבי המדינה, המגדירה את ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, קצרו מחאות אלו הצלחה רבה, בהובילם לביטול ההפרדה הגזעית ולהוצאה מחוץ לחוק של החקיקה הגזענית בכל רחבי ארה"ב.
- פאנצ'ים:
- birmingham = bombingham
- הפיגוע שגרם ליצירת שיר ובלדה
- מכתבו של מרטין לותר קינג מתוך בית הכלא
- ברי"א • שיחה • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 19:44, 24 בינואר 2008 (IST)
- אז קצר והבלט את הפאנץ' שלדעתך מרכזי. כך תגדיל את הסיכויים שיתמכו בו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:13, 24 בינואר 2008 (IST)
- את האורך ניתן לקצר. בנוגע לפאנצ'ים, אני סבור שיש יותר מאחד. הבה ניתן למשתמשים נוספים לחוות את דעתם. ברי"א • שיחה • י"ז בשבט ה'תשס"ח • 21:34, 23 בינואר 2008 (IST)
- אתה 60-70 מילים מעל לגבול הרצוי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 19:52, 24 בינואר 2008 (IST)
- אפילו מאוד, וגם אין פאנץ'. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:57, 23 בינואר 2008 (IST)
נסיון נוסף:
העיר ברמינגהאם באלבמה אשר בארצות הברית, עמדה בראש מאבקם של השחורים לשוויון זכויות ולביטול ההפרדה הגזעית. סדרת פיצוצים על רקע גזעני בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, העניקה לעיר את כינוי הלעג "Bombingham". שיאם של הפיגועים היה רצח ארבע ילדות שחורות בשנת 1963. הארוע גרם השראה למשורר השחור דדלי ראנדל, שכתב בעקבותיו את "הבלדה של ברמינגהאם", ולסקסופוניסט הג'אז ג'ון קולטריין, שכתב את השיר "אלבמה". ארגוני המאבק של השחורים, בראשם עמד הכומר מרטין לותר קינג, פתחו בהפגנות מחאה לא אלימות, כנגד חוקי ההפרדה הגזעניים ("חוקי ג'ים קרואו"). משטרת ברמינגהאם פעלה בברוטאליות מרובה, תוך שימוש בגז מדמיע, בכלבי תקיפה ובמעצר אלפי איש, רבים מהם קטינים. ד"ר קינג, שהיה בין העצורים, חיבר עקב כך את המנשר "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה שהתפרסמה ברחבי המדינה, בנושא ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, נחל המאבק הצלחה רבה, בהובילו לביטול ההפרדה הגזעית ולהוצאה מחוץ לחוק של החקיקה הגזענית ברחבי ארה"ב.
- ברי"א • שיחה • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 20:31, 24 בינואר 2008 (IST)
- השתדל לרדת ל-100, 110-120 גג. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 20:36, 24 בינואר 2008 (IST)
- ברי"א • שיחה • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 20:31, 24 בינואר 2008 (IST)
למיטב ספירתי 117 מילים:
העיר ברמינגהאם באלבמה שבארצות הברית עמדה בראש מאבק השחורים לביטול ההפרדה הגזעית במדינה. סדרת פיגועים גזעניים בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, העניקה לעיר את כינוי הלעג "Bombingham" (מהמילה פצצה - bomb). בעקבות רצח ארבע ילדות שחורות בשנת 1963 כתב המשורר דדלי ראנדל את "הבלדה של ברמינגהאם", הסקסופוניסט ג'ון קולטריין חיבר את השיר "אלבמה", וארגוני המאבק השחורים, בראשם עמד הכומר מרטין לותר קינג, פתחו בהפגנות מחאה לא אלימות כנגד חוקי ההפרדה הגזעיים. המשטרה פעלה בברוטליות רבה נגד המפגינים והשתמשה בגז מדמיע ובכלבי תקיפה. קינג, שנעצר יחד עם אלפי מפגינים, חיבר אז את המנשר "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה בנושא ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, נחל המאבק הצלחה רבה, בהובילו לביטול החקיקה הגזעית בארצות הברית.
- ברי"א • שיחה • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 21:02, 24 בינואר 2008 (IST)
- קטע יפה. ערכנו קצת. מלמד כץ • שיחה 00:32, 25 בינואר 2008 (IST)
- אני עדיין חושב שהוא קצת חלש. אם כי, יותר טוב מהניסיון הראשון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:56, 25 בינואר 2008 (IST)
- קטע יפה. ערכנו קצת. מלמד כץ • שיחה 00:32, 25 בינואר 2008 (IST)
- ברי"א • שיחה • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 21:02, 24 בינואר 2008 (IST)
משופר במעט:
סדרת פיגועים גזעניים שהתרחשה בשנות החמישים ו[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים]] של המאה העשרים בעיר ברמינגהאם באלבמה שבארצות הברית, העניקה לה את כינוי הלעג "Bombingham" (מהמילה פצצה - Bomb). בעקבות רצח ארבע ילדות שחורות בעיר בשנת 1963, כתב המשורר דדלי רנדל את "הבלדה של ברמינגהאם", הסקסופוניסט ג'ון קולטריין חיבר את השיר "אלבמה", וארגוני המאבק השחורים, בראשם עמד הכומר מרטין לותר קינג, פתחו בהפגנות מחאה לא אלימות כנגד חוקי ההפרדה הגזעיים. משטרת ברמינגהאם פעלה בברוטליות רבה נגד המפגינים והשתמשה בגז מדמיע ובכלבי תקיפה. קינג, שנעצר עם אלפי מפגינים נוספים, חיבר בכלא את המנשר "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה בנושא ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, נחל המאבק הצלחה, בהובילו לביטול החקיקה הגזעית בארצות הברית.
- ברי"א • שיחה • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 11:58, 25 בינואר 2008 (IST)
- שאלה: האם כדאי להוסיף (במגבלת המילים), את המידע הבא: "שנים ספורות לאחר מכן, בשנת 1979 נבחר לראשונה שחור לראשות העיר. היה זה ריצ'ארד ארינגטון הבן. ארינגטון שרת בתפקיד זה עשרים שנה, עד 1999."? ברי"א • שיחה • כ' בשבט ה'תשס"ח • 22:28, 26 בינואר 2008 (IST)
- זה כבר די ארוך ויש כבר סוף חזק. תוספת עלולה להיות בבחינת "כל המוסיף גורע". מלמד כץ • שיחה 00:57, 27 בינואר 2008 (IST)
- קבלתי. ברי"א • שיחה • כ' בשבט ה'תשס"ח • 01:37, 27 בינואר 2008 (IST)
- זה כבר די ארוך ויש כבר סוף חזק. תוספת עלולה להיות בבחינת "כל המוסיף גורע". מלמד כץ • שיחה 00:57, 27 בינואר 2008 (IST)
- שאלה: האם כדאי להוסיף (במגבלת המילים), את המידע הבא: "שנים ספורות לאחר מכן, בשנת 1979 נבחר לראשונה שחור לראשות העיר. היה זה ריצ'ארד ארינגטון הבן. ארינגטון שרת בתפקיד זה עשרים שנה, עד 1999."? ברי"א • שיחה • כ' בשבט ה'תשס"ח • 22:28, 26 בינואר 2008 (IST)
- אגב, אם יש צורך ו/או אם זה מהווה שיקול, אכחיל את דדלי ראנדל. ברי"א • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשס"ח • 20:22, 28 בינואר 2008 (IST)
- כדאי שתכחיל. זה לא ימנע מההצעה להתקבל אבל זה יעכב את עליית הקטע לתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:42, 28 בינואר 2008 (IST)
- הכחלתיו. ברי"א • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשס"ח • 11:30, 30 בינואר 2008 (IST)
- כדאי שתכחיל. זה לא ימנע מההצעה להתקבל אבל זה יעכב את עליית הקטע לתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:42, 28 בינואר 2008 (IST)
- ברי"א • שיחה • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 11:58, 25 בינואר 2008 (IST)
החיידק מחולל העגבת[עריכת קוד מקור]
אחת הסיבות להשתלטותם המהירה של הקונקיסטדורים על יבשת אמריקה היו המחלות שהביאו עמם, כמו למשל אבעבועות שחורות. פחות ידוע שבמסעם חזרה לאירופה הם נשאו מחלות שלא היו קיימות אז בעולם הישן. המגיפה המתועדת הראשונה של עגבת התרחשה ב-1495, שנתיים לאחר חזרתו של כריסטופר קולומבוס מהמסע הראשון שלו לאמריקה. מחקרים חדשים טוענים שאנשיו שימשו כנשאים של חיידק העגבת, או של אב קדום שלו שהועבר במגע רגיל ובאירופה התפתח לזן המועבר במגע מיני בלבד.
- מקורות: המאמר הזה, ווהסיכום שלו. מלמד כץ • שיחה 00:09, 27 בינואר 2008 (IST)
- קטע יפה. פיתוח של מה שמוזכר בקצרה בתבנית:הידעת? 7 בינואר - סדרה 2. עמיחי 00:12, 27 בינואר 2008 (IST)
- מב רע במילה עגבת? דניאל צבי • שיחה 00:18, כ' בשבט ה'תשס"ח (27.01.08)
- עגבת גם בסדר :-) מלמד כץ • שיחה 00:20, 27 בינואר 2008 (IST)
- נחמד. איך זה שהחיידק התפתח רק בדרום אמריקה? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ' בשבט ה'תשס"ח • 05:40, 27 בינואר 2008 (IST)
- שינויים במבנה הגנטי של חיידקים מאוד מהירים. כך למשל חיידקים שונים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה במהלך שנים ספורות, ומוטציות נצפות בניסויי מעבדה. יש הרבה מקרים של מחלות אנדמיות, שהתפתחו באזורים מסוימים. כך למשל מחלת השינה התפתחה רק באפריקה אבל בגלל שההדבקה היא רק בעזרת זבוב הצה-צה שקיים באפריקה, היא לא יצאה מתחומי אפריקה שמדרום לסהרה. מלמד כץ • שיחה 16:26, 27 בינואר 2008 (IST)
- אולי אפשר להוסיף ששמה של המחלה, עגבת, נגזר מהמילה עגבניה, בגלל המראה הנפוח והאדמדם של אברי המין הנגועים. גם העגבניה מקורה ביבשת אמריקה. אורי • שיחה 16:41, 27 בינואר 2008 (IST)
- הפוך - עגבניה (שבן יהודה רצה לקרוא לה "בדורה", ע"פ הערבית) נגזרת מעגבת. דניאל צבי • שיחה 16:43, כ' בשבט ה'תשס"ח (27.01.08)
- לפי ויקימילון, לא מעגבת אלא מהשורש ע.ג.ב, כתרגום לשם הגרמני (וכן השם בשפות אחרות) שמשמעו "תפוח אהבה". (אני חושב שגם "עגבת" בא מהשורש ע.ג.ב, ולא מעגבניה). דב ט. 16:51, 27 בינואר 2008 (IST)
- הפוך - עגבניה (שבן יהודה רצה לקרוא לה "בדורה", ע"פ הערבית) נגזרת מעגבת. דניאל צבי • שיחה 16:43, כ' בשבט ה'תשס"ח (27.01.08)
- אולי אפשר להוסיף ששמה של המחלה, עגבת, נגזר מהמילה עגבניה, בגלל המראה הנפוח והאדמדם של אברי המין הנגועים. גם העגבניה מקורה ביבשת אמריקה. אורי • שיחה 16:41, 27 בינואר 2008 (IST)
- שינויים במבנה הגנטי של חיידקים מאוד מהירים. כך למשל חיידקים שונים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה במהלך שנים ספורות, ומוטציות נצפות בניסויי מעבדה. יש הרבה מקרים של מחלות אנדמיות, שהתפתחו באזורים מסוימים. כך למשל מחלת השינה התפתחה רק באפריקה אבל בגלל שההדבקה היא רק בעזרת זבוב הצה-צה שקיים באפריקה, היא לא יצאה מתחומי אפריקה שמדרום לסהרה. מלמד כץ • שיחה 16:26, 27 בינואר 2008 (IST)
- נחמד. איך זה שהחיידק התפתח רק בדרום אמריקה? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ' בשבט ה'תשס"ח • 05:40, 27 בינואר 2008 (IST)
- עגבת גם בסדר :-) מלמד כץ • שיחה 00:20, 27 בינואר 2008 (IST)
- מב רע במילה עגבת? דניאל צבי • שיחה 00:18, כ' בשבט ה'תשס"ח (27.01.08)
- קטע יפה. פיתוח של מה שמוזכר בקצרה בתבנית:הידעת? 7 בינואר - סדרה 2. עמיחי 00:12, 27 בינואר 2008 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם עגבת וגם עגבנייה באו מהשורש "עגב", שפירושו לאהוב או לחשוק, כתרגום של pomme d'amour (תפוח אהבים) בצרפתית, וצירופים דומים בשפות אירופיות אחרות. השורש מופיע פעמיים בספר יחזקאל (בצורות "עגבים" ו"עגבתהּ"), וקרוב לפועל הערבי עג'ב (לשמח, לענג). המילה הערבית "בנדורה" אגב, באה מ-pommodoro (עגבנייה, ומילולית "תפוח זהב") באיטלקית. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 16:58, 27 בינואר 2008 (IST)
- וודאי, ובהלכה קיים איסור להאזין ל"שירי עגבים". דניאל צבי • שיחה 17:00, כ' בשבט ה'תשס"ח (27.01.08)
- אפשר להוסיף שמחלות אחרות שהאירופים נתקלו בהם בעולם החדש, בייחוד באזורים הטרופיים, לא התפשטו אמנם לאירופה בגלל תנאים לא מתאימים, אך הגבילו מאד את החדירה האירופית לאזורים רבים. דב ט. 16:47, 27 בינואר 2008 (IST)
- ניתן להוסיף לקטע או לערך עגבת את האיור הזה, תחת הרישיון הזה. בכלל, יש שפע של איורים נהדרים בכתבי העת החופשיים האלה. ליאור ޖޭ 17:20, 27 בינואר 2008 (IST)
- מפה נהדרת אבל קצת מסובכת להבנה - אולי כדאי להוסיף אותה לערך עגבת. לגבי עגבניה, התכוונו השבוע לכתוב על זה קטע נוסף. יש שם סיפור מעניין גם עם השם וגם עם השימוש בה כמאכל שהחל בתקופה מאוחרת יחסית. מלמד כץ • שיחה 19:18, 27 בינואר 2008 (IST)
- דרך
עגבאגב, במסכת ברכות (דף כ"ד עמוד א') מכונה הישבן בשם "עגבות", כנראה בגלל ההקשר הנ"ל. ברי"א • שיחה • כ"א בשבט ה'תשס"ח • 20:40, 27 בינואר 2008 (IST)
- דרך
- מפה נהדרת אבל קצת מסובכת להבנה - אולי כדאי להוסיף אותה לערך עגבת. לגבי עגבניה, התכוונו השבוע לכתוב על זה קטע נוסף. יש שם סיפור מעניין גם עם השם וגם עם השימוש בה כמאכל שהחל בתקופה מאוחרת יחסית. מלמד כץ • שיחה 19:18, 27 בינואר 2008 (IST)
סולם צלזיוס[עריכת קוד מקור]
טמפרטורות הקיפאון והרתיחה של המים שימשו להגדרת סולם צלזיוס במאה ה-18: 0 מעלות לקיפאון, ו-100 מעלות לרתיחה בלחץ האוויר בגובה פני הים. ערכים אלה משמשים היום את תושבי רוב מדינות העולם, בהן נהוג סולם צלזיוס, אף שבאופן רשמי ועל פי מדידות מדויקות, הם אינם נכונים. טמפרטורת הקיפאון המדויקת של המים נמוכה בכאלפית מעלת צלזיוס מ-C° 0, ונקודת הרתיחה נמוכה מ-C° 100 ב-16.1 אלפיות המעלה. גרמו לכך החלפת נקודות הקיפאון והרתיחה בנקודה המשולשת של המים (C° 0.01) ובאפס המוחלט כטמפרטורות ייחוס לסולמות קלווין וצלזיוס בשנת 1954, והקטנת שגיאת המדידה בגלל שיפור בדיוק מדידת לחץ האוויר. לסטיות אלו אין שום משמעות מעשית, למעט בהקשרים מדעיים יוצאי דופן.
Le Comte 22:46, 13 בינואר 2008 (IST)
- נראה קטע מאוד נחמד, אבל לא ממש הבנתי מה קרה, תקן אותי אם אני טועה: בהתחלה האפס ומאה צלזיוס היו קיפאון ורתיחה של המים, אח"כ האפס נקבע בטמפרטורת הנקודה המשולשת? ואיך המאה השתנה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:49, 13 בינואר 2008 (IST)
- לא בדיוק. נקודות הייחוס, שקודם היו הקיפאון והרתיחה, הפכו להיות הנקודה המשולשת (C° 0.01) והאפס המוחלט. המרווח בין המשולשת ל-0.01, שקודם חשבו שהוא זניח ובלתי מדיד, היום הוא מדיד אם כי עדיין זניח. הרתיחה ירדה קצת בגלל מדידות מדויקות יותר, וזה סביר בגלל התלות הגדולה של טמפ' רתיחה בלחץ. הוספתי את הטמפרטורה של המשולשת למעלה, וגם הפכתי סדר של שני משפטים. Le Comte 00:08, 14 בינואר 2008 (IST)
- ניסיתי להבהיר. אבל לא יצא משהו... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:29, 14 בינואר 2008 (IST)
- לא בדיוק. נקודות הייחוס, שקודם היו הקיפאון והרתיחה, הפכו להיות הנקודה המשולשת (C° 0.01) והאפס המוחלט. המרווח בין המשולשת ל-0.01, שקודם חשבו שהוא זניח ובלתי מדיד, היום הוא מדיד אם כי עדיין זניח. הרתיחה ירדה קצת בגלל מדידות מדויקות יותר, וזה סביר בגלל התלות הגדולה של טמפ' רתיחה בלחץ. הוספתי את הטמפרטורה של המשולשת למעלה, וגם הפכתי סדר של שני משפטים. Le Comte 00:08, 14 בינואר 2008 (IST)
- עוד נקודה: לא נראה לי שיש צורך להסביר בטקסט מה זה "נקודה משולשת", אנשים יקליקו ולראיה הראיתי את זה לחבר שלי והוא ישר ביקש ללחוץ על הקישור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:51, 13 בינואר 2008 (IST)
- קטע נחמד. יש צורך לשפר קצת - ראשית, הכוונה כנראה לקיפאון ורתיחה בתנאים סטנדרטיים של לחץ וטמפ' ויש לציין זאת. שנית, לא כדאי לעסוק במה נכון ומה לא אלא עדיף להתמקד בסקירה ההיסטורית. מלמד כץ • שיחה 00:26, 14 בינואר 2008 (IST)
- נראה לי שסקירה היסטורית תקהה את הפאנץ'. במילים אחרות, לא מעניין אותי, הקורא הממוצע, מה שלבי התפתחות סולם צלזיוס, ואם כן יהיה אכפת לי אכנס לערך ואקרא בניחותא ללא קוצר יריעה. לעומת זאת, כן מעניין לדעת שבניגוד למה שמלמדים בבית הספר היסודי (אמנם לא בלי צדק) לא לגמרי נכון, וזה הקוריוז. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:36, 14 בינואר 2008 (IST)
- מצטער, אבל זה נראה לי טרחני, ופשוט לא מספיק מעניין.
- אם כבר צלזיוס, הרבה יותר פיקנטי זה (אם אני זוכר נכון) שבהתחלה דוקא ה 100 היה נקודת הקפאון, וה-0 נקודת הרתיחה. אבל צריך לברר את הפרטים. eman • שיחה • ♥ 00:36, 14 בינואר 2008 (IST)
- צודק, זה באמת יכול להיות קטע מעניין. כדאי להתמקד בכיוון הזה. מלמד כץ • שיחה 00:48, 14 בינואר 2008 (IST)
- א. אני לא בטוח שנושא התנאים התקניים של הלחץ הכרחי לאיכות הידיעה, אבל שיניתי להתרשמותכם.
- ב. טעות שלי בהסבר לעומר. תיקנתי בהסבר ומחקתי את השינוי שלו, שהיה שגוי בעקבות ההסבר שלי. עומר, אתה מוזמן לנסות שוב.
- ג. לא הבנתי את ההערה בעניין נכון\לא נכון\סקירה הסטורית. איזה פרטים נראים מיותרים, ואילו חסרים?
- ד. ל-eman: אתה מוזמן לקרוא את כל הפרטים על הפיכת סולם צלזיוס בערך עצמו, לא צריך ללכת יותר רחוק מזה :) אכן הפכו את הרעיון של צלזיוס על ראשו. אם עוד מישהו מעוניין, אני יכול לכתוב הידעת על זה - אני לא חושב שזה יותר מעניין מהקטע הנוכחי.
- Le Comte 00:39, 14 בינואר 2008 (IST)
- ואתה כתבת את הדברים בערך עצמו? האמת היא שכן הסתכלתי בערך עצמו, ואם זה מדווק זה נשמע טוב ל"הידעת", אבל לפני ששמים משהו ב"הידעת" כדאי לעשות עוד בדיקה בלתי תלויה לנכונותם.
- מה לעשות, הפיכה על הראש של הסולם יותר דרמטית ויותר מעניינת מתזוזה ב 16 אלפיות המעלה... במיוחד לציבור הרחב. אולי מה שכתבת יתאים ל"הידעת" של פורטל הפיזיקה אם וכאשר יהיה. אבל אולי אפילו לזה זה קצת יותר מידי מקצועי. eman • שיחה • ♥ 00:57, 14 בינואר 2008 (IST)
- אכן הרבה יותר מעניין לכתוב על הסולם המקורי ההפוך - יש כאן קוריוז מפתיע מאוד. הרי מובן שבתקופת קביעת הסולם המדידות היו פחות מדויקות ועם הזמן היה צריך להחליט אם לשמור על ההגדרה המקורית של הסולם או לא. זה קורה בהרבה מקרים, למשל בהגדרת סקלת הבהירות בחרו בהתחלה את וגה ככוכב שבהירותו 0 והיום זה השתנה מסיבות כאלו ואחרות. מלמד כץ • שיחה 01:00, 14 בינואר 2008 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: קטע על המהפך הזה יכול להיות ענק! רק חסר לי בערך על סולם צלזיוס מי הפך את הסולם למה שהוא היום מהצורה (ההפוכה?) שאותה הציע צלזיוס. בכל מקרה, לא נראה לי שצריך להתייאש מהקטע הזה רק כי קיים פוטנציאל לקטע יותר מעניין באותו נושא, אפשר לשים גם וגם (במרחק מה, כמובן).
- בויקי-אנגלית מופיע הקישור הזה כמקור להיסטוריה של הסולם. מלמד כץ • שיחה 01:14, 14 בינואר 2008 (IST)
- בכל אופן, הקטע הנוכחי קצת בעייתי משום שהוא מדבר רק על שינוי זעיר בהגדרת הסולם ו/או בהגדלת הדיוק של המדידות וזה הגיוני שדברים כאלו מתרחשים. כדאי להתמקד ברעיון של Eman. מלמד כץ • שיחה 01:21, 14 בינואר 2008 (IST)
- הראיתי את הקטע לכמה משוגעים נוספים שנמצאים בשעה הזו בבית מדרש, והם התלהבו. אין צורך להריע במה להתמקד, אלה שני קטעים שונים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:23, 14 בינואר 2008 (IST)
- בכל אופן, הקטע הנוכחי קצת בעייתי משום שהוא מדבר רק על שינוי זעיר בהגדרת הסולם ו/או בהגדלת הדיוק של המדידות וזה הגיוני שדברים כאלו מתרחשים. כדאי להתמקד ברעיון של Eman. מלמד כץ • שיחה 01:21, 14 בינואר 2008 (IST)
- בויקי-אנגלית מופיע הקישור הזה כמקור להיסטוריה של הסולם. מלמד כץ • שיחה 01:14, 14 בינואר 2008 (IST)
א. לא הצלחתי להבין את מלמד-כץ. לא צריך להתייאש מצד אחד, אבל מצד שני הקטע בעייתי בצורה מהותית? לא צריך להתייאש, אבל צריך להתמקד במשהו אחר? נתחיל מלסיים את הדיון בקטע הנוכחי.
ב. לדעתי, הבחירה להסתכל על הקטע הנוכחי כטרחני שגויה: כמעט כל מי שתשאל אותו, מהנדס, מדען או תלמיד בי"ס יסודי, חושב על נקודות קפיאת ורתיחת המים כנקודות יסודיות, מוגדרות לחלוטין, אמיתות פיסיקליות בהגדרה, שאינן תלויות בשאלות של מעבר יחידות, סולמות וכו'. והעובדה שזה לא כך, היא בעיניי שוות-הידעת. זה שהמרחק קטן, נו, גם מאריץ' קיבלה בסוף חלק מהכסף של אינשטיין...
ג. תיקנתי חזרה את הלחץ הסטנדרטי שעל פיו נקבע הסולם המקורי, לאטמוספירה במקום בר. כשנקבע הסולם, וגם הרבה מאוד שנים אחר כך, השתמשו באטמוספירה כיחידת מידה סטנדרטית ללחץ, ולא בבר. למעשה, רק בשנת 1982 המליץ IUPAC על מעבר לבר. בהגדרת הסולם היום אין חשיבות ללחץ, משום שהנקודה המשולשת מוגדרת בלחץ מסוים, ובאפס המוחלט הלחץ לא רלבנטי ממילא.
ד. לעניין הפיכת הסולם, ולעניין בדיקת המידע: כל מה ש-eman ומלמד כץ מחפשים, נמצא בערך צלזיוס. מי הפך את הסולם, מתי, ולמה. הכל נבדק, יותר מפעם אחת, גם באתר של SI, וגם באתר של אוניברסיטת אופסלה, לדוגמה. אין הכרעה ברורה מי הפך את הסולם, גם כי לא ממש היה צריך להפוך אותו (צלזיוס רק חשב על רעיון אחר, אבל אף אחד לא הספיק להשתמש בו) וגם כי רבים החלו להשתמש ברעיון הזה בו זמנית. לינאוס מובא בכל זאת כמקור הראשון שמתאר סולם "הפוך". כאמור, אין לי התנגדות להידעת נוסף, בעניין הפיכת הסולם, אחרי שנגמור להחליט על הטקסט הזה.
ה. אשמח לדעות נוספות בעניין הקטע הנוכחי. Le Comte 11:53, 14 בינואר 2008 (IST)
- הבעיה בקטע שרשום עכשיו היא שהוא לא מדויק. צלזיוס קבע ש-0 מעלות היא טמפרטורת הרתיחה של מים בגובה פני הים ו-100 מעלות היא טמפרטורת הקיפאון של מים בתנאים כלשהם. צלזיוס שהיה חלוץ בתחומו לא דייק, משום שהתנאים בגובה פני הים לא מוגדרים היטב וטמפרטורת הקיפאון תלויה בלחץ. ייתכן שרוב האנשים לא יודעים שהטמפרטורות הללו תלויות בלחץ, ואולי זו נקודה שכדאי להדגיש בקטע. דווקא אנשי המקצוע יודעים שכך הדבר ועבורם מובן שבתנאים מסוימים המים קופאים בדיוק ב-0 מעלות ובתנאים אחרים באלפית מעלה פחות. נסה אולי להתייעץ עם חגי אדלר שיש לו המון ניסיון בפינת הידעת? על מנת לגבש את הכיוון שאליו תיקח את הקטע הזה. ההמלצה שלנו היא זו: אם אתה רוצה ללכת על בטוח תתחיל מהקטע על הסולם ההפוך - זה פרט מפתיע ולא מוכר. אם אתה רוצה לשפר את הקטע הנוכחי, מצא נוסח שיהיה מדויק ב-100 אחוז מבחינה מדעית ואז תראה גם איך להשאיר בו את העניין (הדבר קשה אך אפשרי). מלמד כץ • שיחה 21:26, 14 בינואר 2008 (IST)
- רוצה את דעתי? הקטע על טעויות המדידה פשוט משעמם. ההצעה של אריה למקד בהפרשי הלחצים והשפעתם על טמפרטורת הרתיחה והקיפאון הרבה יותר מעניינת, וגם היפוך הסולם. איתן • שיחה 21:36, 14 בינואר 2008 (IST)
- מלמדים, בחיי שניסיתי אבל אני לא מצליח להבין אתכם. אתם חושבים שקטע על היפוך סולם צלזיוס הוא מעניין? בבקשה, עשו אחד כזה (אם לא בא לכם, אני יודע שאני ארצה לנסח משהו בזמן הקרוב). בכל מקרה, תנו לעבוד בשקט על הקטע הזה.
- לעניין הקטע הזה, צלזיוס קבע את הטמפרטורות לפי הלחץ בגובה פני הים, הלחץ הזה נשאר קבוע, אפילו אחרי שצלזיוס שכח מהסולם שלו, אפילו אחרי שהוא מת. עכשיו מסתבר שזה לא בדיוק אפס ומאה, אני מוצא את זה מעניין, אם כי יכול להיות שהקטע צריך עוד עבודה.
- ולנקודה ספציפית, יש מצב שיש לאן לקשר את "טמפרטורות ייחוס" כך שיהיה שם הסבר לשאלה מה זה טמפרטורת ייחוס? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:07, 14 בינואר 2008 (IST)
- אם ניתן להגדיר מה זה "לחץ בגובה פני הים" ביחידות מידה מודרניות אז ניתן יהיה להתקדם. צלזיוס קבע את הסקלה שלו בעזרת המושגים שהיו קיימים בזמנו ואילו היום ניתן למדוד את הגדלים הללו בצורה מדויקת. מלמד כץ • שיחה 22:36, 14 בינואר 2008 (IST)
- קודם כל, אני שמח שאתם מתייחסים בצורה עניינית לקטע הזה. והנה הפואנטה של הקטע: פעם המדידות המדויקות היו מגדירות את הסולם, ואז החליפו את טמפ" הייחוס, בוצעו מדידות מדויקות, התגלה שזה א מש 0 ו-100. אני חושב שזה מעניין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:08, 14 בינואר 2008 (IST)
- עד עתה איתן ואימן אמרו בפירוש שזה לא מעניין, וגם אנו הסתייגנו מהקטע הנוכחי, אך ציינו שאפשר לשפר אם מסבירים קצת על התלות בלחץ. מלמד כץ • שיחה 23:13, 14 בינואר 2008 (IST)
- אימן אמר שזה לא מעניין ("זה נשמע טוב ל'הידעת'")?! בכל מקרה אם הבעייה שלכ זה רק להסיף את השינוי במדידת הלחץ כגורם לשינוי, איך הקטע עכשיו (הוספתי את זה)? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:51, 14 בינואר 2008 (IST)
- עד עתה איתן ואימן אמרו בפירוש שזה לא מעניין, וגם אנו הסתייגנו מהקטע הנוכחי, אך ציינו שאפשר לשפר אם מסבירים קצת על התלות בלחץ. מלמד כץ • שיחה 23:13, 14 בינואר 2008 (IST)
- קודם כל, אני שמח שאתם מתייחסים בצורה עניינית לקטע הזה. והנה הפואנטה של הקטע: פעם המדידות המדויקות היו מגדירות את הסולם, ואז החליפו את טמפ" הייחוס, בוצעו מדידות מדויקות, התגלה שזה א מש 0 ו-100. אני חושב שזה מעניין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:08, 14 בינואר 2008 (IST)
- אם ניתן להגדיר מה זה "לחץ בגובה פני הים" ביחידות מידה מודרניות אז ניתן יהיה להתקדם. צלזיוס קבע את הסקלה שלו בעזרת המושגים שהיו קיימים בזמנו ואילו היום ניתן למדוד את הגדלים הללו בצורה מדויקת. מלמד כץ • שיחה 22:36, 14 בינואר 2008 (IST)
- רוצה את דעתי? הקטע על טעויות המדידה פשוט משעמם. ההצעה של אריה למקד בהפרשי הלחצים והשפעתם על טמפרטורת הרתיחה והקיפאון הרבה יותר מעניינת, וגם היפוך הסולם. איתן • שיחה 21:36, 14 בינואר 2008 (IST)
- כמו אימן, האלפיות מעניינות את "זקנו של מוחמד". חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בשבט ה'תשס"ח • 00:25, 15 בינואר 2008 (IST)
חיכיתי שכולם יסיימו, ובכל זאת התנגשתי בעומר :( ואז בחגי :((( שהצליח להיות בוטה לטעמי, אבל מילא.
גם אני שמח שמתייחסים עניינית לקטע, תודה לכולם. נראה שיש צורך דחוף להסביר את עניין הלחץ, שאינני מבין ממש מאיפה הוא נולד. לשם הבהרה, כי נפלו טעויות בדברים שחלקכם כתבתם למעלה: נקודת הרתיחה היא הרגישה לשינויים בלחץ, ולא נקודת הקיפאון, שאינה רגישה כלל.
א. בראש ובראשונה, אין לי מושג למה החלטתם שדווקא מדידה יותר מדויקת של הלחץ (ולא של הטמפרטורה עצמה) היא שהביאה ל"בריחה" של טמפרטורת הרתיחה. לא מצאתי לזה סימוכין בשום מקום. גם אם כן, הקטע המקורי לא התיימר להסביר אילו מדידות נעשות בדיוק רב יותר היום, ולטעמי אין לזה חשיבות במסגרת זו.
ב. "הלחץ בפני הים" הוא גודל פיסיקלי מוגדר היטב: קוראים לו אטמוספירה אחת, והוא שווה בדיוק ל-101,325 פסקל, או 1.01325 בר. למרות הזלזול של חלקכם :), צלזיוס הצליח למדוד את טמפרטורת הרתיחה (ואת התלות שלה בלחץ) באופן מדוייק למדי. הגודל שהזכרתי קודם מוגדר היטב כבר שנים רבות, ומדידות טמפ' רתיחה של מים בלחץ המדויק הזה בוודאי לא נעשו לראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה. יכול להיות, אפילו, שמדידת טמפרטורת הרתיחה היתה מדויקת כמו היום כבר לפני מאה שנה, אבל אז היא היתה נקודת ייחוס: היא היתה ה-100, וכל שאר המעלות "הסתדרו" לפיה. עכשיו, היא כבר לא נקודת ייחוס, והמיקום האמיתי שלה ביחס לנקודה המשולשת ולאפס המוחלט "נחשף", וכמסתבר הוא שונה במעט מ-100 מעלות.
ג. לדעתי, אם תחזרו לקטע ותקראו אותו עכשיו, תווכחו שהוא מדויק (אבל כנראה שאני משלה את עצמי:). אפשר להחליף את המונח "טמפרטורות ייחוס" בביטוי "טמפרטורות שמגדירות את ה-" סולמות קלווין וצלזיוס וגו'.
ד. מצאנו את חגי.
ה. ראיתי מה עומר עשה, ולנוכח ההסברים שלי על הלחץ, אני חושב שאפשר ככה:
טמפרטורות הקיפאון והרתיחה של המים שימשו להגדרת סולם צלזיוס במאה ה-18: 0 מעלות לקיפאון, ו-100 מעלות לרתיחה בלחץ של אטמוספירה אחת. ערכים אלה משמשים היום את תושבי רוב מדינות העולם, בהן נהוג סולם צלזיוס, אף שבאופן רשמי ועל פי מדידות מדויקות, הם אינם נכונים. טמפרטורת הקיפאון המדויקת של המים נמוכה בכאלפית מעלת צלזיוס מ-C° 0, ונקודת הרתיחה נמוכה ב-16.1 אלפיות המעלה מ-C° 100. גרמו לכך החלפת נקודות הקיפאון והרתיחה בנקודה המשולשת של המים (C° 0.01) ובאפס המוחלט כטמפרטורות ייחוס לסולמות קלווין וצלזיוס בשנת 1954, והקטנת שגיאת המדידה. לסטיות אלו אין שום משמעות מעשית, למעט בהקשרים מדעיים יוצאי דופן.
Le Comte 00:20, 15 בינואר 2008 (IST)
לא רוצים, לא צריך. הלאה. Le Comte 00:32, 15 בינואר 2008 (IST)
- ואחרי שאתה התנגשת איתי אני התנגשתי איתך ;) בעצם יש פה שני עניינים: עניין נכונות המידע שנארה לי שהבהרת אותו בצורה טובה, ואני מודה לך; העניין השני הוא עצם העניין (שנינות). לדעתי, גם אם הקטע הזה לא מאוד מעניין (כמו ששמעתי מחלק מהאנשים שהראתי להם אותו, "הוא די מעניין"), הוא מספיק טוב, ובטח שיש בצבניות פחות טובים ממנו (שאני לא חושב שצריך להסיר). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:36, 15 בינואר 2008 (IST)
ניסיון לשיפור ואיחוד של כל המידע לקטע אחד:
אנדרס צלזיוס, ממציא סולם צלזיוס למדידת טמפרטורה, קבע את נקודת ה-0 בתור נקודת הרתיחה של מים בלחץ הממוצע בגובה פני הים ואת נקודת 100 המעלות בתור נקודת הקיפאון של מים. בשנת 1744 לאחר מותו של צלזיוס, הפך קארולוס ליניאוס, מדען שבדי אחר, את הסולם לצורתו המוכרת כיום. במהלך המאה העשרים עבר הסולם שינוי קטן נוסף כשטמפרטורות הייחוס השתנו. הסולם החדש הוגדר באמצעות הנקודה המשולשת של המים ב-0.01 מעלות צלזיוס והאפס המוחלט ב-273.15- מעלות צלזיוס. כתוצאה מכך וממדידות מדויקות יותר, ידוע כיום שטמפרטורת הקיפאון של מים סטנדרטיים נמוכה בכאלפית מעלה מ-C°0, ונקודת הרתיחה בלחץ של אטמוספירה אחת נמוכה ב-16.1 אלפיות המעלה מ-C°100.
- מלמד כץ • שיחה 23:51, 28 בינואר 2008 (IST)
- נחמד מאוד, שתי ציופרים במכה אחת. רק הערה קטנה, הנקודה המשולשת נמצאת באפס, שפוט בתחילה חשבו שגם הקיפאון נמצא שם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:58, 28 בינואר 2008 (IST)
- ניסיון יפה, ומוצלח לטעמי. יש לי הצעות קטנות לשיפור, בגירסה זו:
אנדרס צלזיוס, ממציא סולם צלזיוס למדידת טמפרטורה, קבע את נקודת ה-0 בתור נקודת הרתיחה של מים בלחץ הממוצע בגובה פני הים ואת נקודת 100 המעלות בתור נקודת הקיפאון של מים. רק שנתיים אחרי מותו, בשנת 1744, הפכו מדענים שבדים אחרים, בהם הבוטנאי קארולוס ליניאוס, את הסולם לצורתו המוכרת כיום. במהלך המאה העשרים עבר הסולם שינוי קטן נוסף כשטמפרטורות הייחוס השתנו. הסולם הוגדר מחדש באמצעות הנקודה המשולשת של המים (0.01 מעלות צלזיוס) והאפס המוחלט (273.15- מעלות צלזיוס). כתוצאה מכך וממדידות מדויקות יותר, ידוע כיום שטמפרטורת הקיפאון של מים סטנדרטיים נמוכה בכאלפית מעלה מ-C°0, ונקודת הרתיחה בלחץ של אטמוספירה אחת נמוכה ב-16.1 אלפיות המעלה מ-C°100.
תיקון הטעות של עומר שגוי, ולכן לא שיניתי דבר בהקשר זה. לדיון בשמו הנכון של אדון סלסיוס, ראו את דף השיחה בערך על שמו. Le Comte 00:50, 29 בינואר 2008 (IST)
- מתי (ומי) הפכו את הסולם? כאן כתוב שזה היה ליניאוס בשנת 1744, שנת מותו של צלזיוס (או איך שקוראים לו השבדים). מלמד כץ • שיחה 01:04, 29 בינואר 2008 (IST)
- כפי שניתן לקרוא בערך עצמו, שנכתב גם על בסיס הערך האנגלי, מדענים נוספים כמו פהר אלביוס השתמשו אף הם במדחומים כאלה סמוך לאחר מותו של צלזיוס (נראה לי שאביעד הכריע בסוגיית השם. חוזרים לצלזיוס). גם ליניאוס לא ייצר את המדחום שלו בעצמו, לא ברור לדעתי אם הרעיון היה שלו, ואף ידוע מי בעל בית המלאכה שעשה זאת עבודו (מופיע בערך). ליניאוס רק דיווח לראשונה על שימוש במדחום כזה, וגם זה כבוד גדול. Le Comte 20:58, 29 בינואר 2008 (IST)
- כדאי לבדוק עוד קצת מי הפך את הסולם. למשל במאמר הזה כתוב שזה היה צלזיוס בעצמו, בשנת 1743. מלמד כץ • שיחה 21:53, 29 בינואר 2008 (IST)
- מצד שני כאן כתוב בפירוש שליניאוס הפך את הסולם. מלמד כץ • שיחה 22:04, 29 בינואר 2008 (IST)
- אנו מציעים לצאת מהתסבוכת ההיסטורית ולכתוב שליניאוס היה הראשון שהזמין ייצור של מד חום עם סולם צלזיוס, אבל הוא הזמין אותו עם סקאלה הפוכה. מלמד כץ • שיחה 20:49, 30 בינואר 2008 (IST)
- מצד שני כאן כתוב בפירוש שליניאוס הפך את הסולם. מלמד כץ • שיחה 22:04, 29 בינואר 2008 (IST)
- כדאי לבדוק עוד קצת מי הפך את הסולם. למשל במאמר הזה כתוב שזה היה צלזיוס בעצמו, בשנת 1743. מלמד כץ • שיחה 21:53, 29 בינואר 2008 (IST)
- כפי שניתן לקרוא בערך עצמו, שנכתב גם על בסיס הערך האנגלי, מדענים נוספים כמו פהר אלביוס השתמשו אף הם במדחומים כאלה סמוך לאחר מותו של צלזיוס (נראה לי שאביעד הכריע בסוגיית השם. חוזרים לצלזיוס). גם ליניאוס לא ייצר את המדחום שלו בעצמו, לא ברור לדעתי אם הרעיון היה שלו, ואף ידוע מי בעל בית המלאכה שעשה זאת עבודו (מופיע בערך). ליניאוס רק דיווח לראשונה על שימוש במדחום כזה, וגם זה כבוד גדול. Le Comte 20:58, 29 בינואר 2008 (IST)
- במים מזוקקים סטנדרטיים הכוונה ל-en:Vienna Standard Mean Ocean Water. כדאי לתרגם בהזדמנות. מלמד כץ • שיחה 14:37, 31 בינואר 2008 (IST)
- וואללה, למדתי משהו חדש. זה לא נראה לך אדום הכרחי כאן? בצעירותי היתה רק הגדרה של מים מזוקקים, ולכן שיניתי פה, ואף הוספתי קישור נוסף! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 18:47, 31 בינואר 2008 (IST)
- אין על אריה! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 19:45, 31 בינואר 2008 (IST)
- וואללה, למדתי משהו חדש. זה לא נראה לך אדום הכרחי כאן? בצעירותי היתה רק הגדרה של מים מזוקקים, ולכן שיניתי פה, ואף הוספתי קישור נוסף! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 18:47, 31 בינואר 2008 (IST)
קרון הכבל של סן פרנסיסקו[עריכת קוד מקור]
קרון הכבל של סן פרנסיסקו היא מערכת להסעה המונית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סאן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארה"ב. ב-1947, על רקע של הפסדים מתמשכים מתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפמן, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה, שהובלה על ידי פרידל קלוסמן, פעילה חברתית בעיר. היא ייסדה את הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל, והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר. התוצאה היתה: 166,989 בעד המשך הפעלת הקרונות ורק 51,457 נגד. הקרונות נותרו על כנם, ועם השנים הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.
איתן • שיחה 15:41, 12 בינואר 2008 (IST)
- מעניין. הערות: לא בטוח שיש צורך במספרים המדויקים (אפשר להגיד פי שלושה או ברוב גדול) - לשיקול דעתך. בנוסף, כדאי לחשוב אם אפשר לחדד עוד טיפה את המתח והעניין עם איזה פרט אנקדוטלי נוסף. מלמד כץ • שיחה 17:37, 12 בינואר 2008 (IST)
- אין הערות ? איתן • שיחה 19:57, 22 בינואר 2008 (IST)
- ערך אדום. אבל זה רק כדי לומר שההעברה צריכה להיות למוכנים עם אדומים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:57, 24 בינואר 2008 (IST)
- בזמן האחרון כמה הידעת? הפכו לתקצירי ערכים. זה לא טוב. ראה מה עשינו ב"אי הנס" שכרגע במוכנים. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 19:55, 24 בינואר 2008 (IST)
- ערך אדום. אבל זה רק כדי לומר שההעברה צריכה להיות למוכנים עם אדומים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:57, 24 בינואר 2008 (IST)
- לא רואה כאן תקציר של הערך. מעבר לכך, מטרתם של הידעת? היא להפנות לערכים. על כל פנים, את הערך האדום אכחיל באם יתקבל הקטע. איתן • שיחה 20:34, 24 בינואר 2008 (IST)
- אין הערות ? איתן • שיחה 19:57, 22 בינואר 2008 (IST)
- בכל זאת אנסה:
מעורבות חברתית ודבקות במטרה הם שני ערכים שעשויים להביא לתוצאות ארוכות טווח. ב-1947, על רקע של הפסדים מתמשכים מתפעול מערכת קרונות הכבל של סן פרנסיסקו , מערכת להסעה המונית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר , הציע ראש עיריית סן פרנסיסקו דאז, רוג'ר לפמן, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה, שהובלה על ידי פרידל קלוסמן, פעילה חברתית בעיר. היא ייסדה את הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל, והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר. ברוב גדול הוכרע המשאל לטובת המשך הפעלת הקרונות. הקרונות נותרו על כנם, ועם השנים הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.
- לדעתי, הגרסה הראשונה יותר טובה, אמנם אין פה איזו שהיא שורת מחץ מפילה אבל הסיפור ברור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 04:00, 25 בינואר 2008 (IST)
אם מקובל, נא להעביר לקישורים אדומים והערך ייכתב תוך שבוע. איתן • שיחה 23:43, 28 בינואר 2008 (IST)
- אני אומר לקבל את הגרסה הראשונה, מישהו חושב אחרת? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:04, 29 בינואר 2008 (IST)
- נסיון על בסיס הקטע הראשון ותוספות קישורים רבות:
קרון הכבל של סן פרנסיסקו היא מערכת תחבורה ציבורית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארה"ב. ב-1947, על רקע של הפסדים מתמשכים מתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפמן, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה, שהובלה על ידי הפעילה החברתית פרידל קלוסמן. היא ייסדה את "הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל", והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר, שעבר ברוב גדול של כ-3:1. הקרונות נותרו, ועם השנים, בנוסף לתפקידם המקורי, הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.
באמת זה הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל? אולי צריך ערך? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 06:42, 31 בינואר 2008 (IST)
- זו גרסה מצוינת. הערה: יחס הקולות קרוב יותר ל- 3:1. מלמד כץ • שיחה 15:10, 31 בינואר 2008 (IST)
- תוקן. מה לגבי שאלתי על שם הוועדה? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 19:38, 31 בינואר 2008 (IST)
- Citizens' Committee to Save the Cable Cars כך בויקי האנגלית, ואין לדעתי צורך בערך. מספיק ערך על גב' קלוסמןאיתן • שיחה 21:53, 31 בינואר 2008 (IST)
- תוקן. מה לגבי שאלתי על שם הוועדה? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 19:38, 31 בינואר 2008 (IST)
ולחגי מייסד מיזם המורשת העולמית, הקרונות האלה הם National Historic Landmark בארה"ב. איתן • שיחה 21:56, 31 בינואר 2008 (IST)