ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה/1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

יש חוקרים שסבורים שהערבים רואים בקידות החרדון, שמטרתם להרתיע חרדונים אחרים מלפלוש לתחום הטריטוריה שלו, חיקוי לתנועות התפילה שלהם, ומכאן האיבה שרוחשים הערבים לחרדון. ThE OnE (שיחה) 16:48, 2 באפריל 2007 (IDT)

לטעמי זה קצת מעורפל. יש לזה סימוכין? מה אחרים חושבים על מידת העיניין של זה? חגי אדלר 00:07, 3 באפריל 2007 (IDT)

אני חושב שזה מעניין, אם זה נכון- כדאי לשבץ. תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 01:09, 3 באפריל 2007 (IDT)

אני לא כל כך מתלהב. נראה קצת כמו אגדה. קשה לי להאמין שכל הערבים שונאים את החרדון. אני מתאר לעצמי שיש גם ערבים (ובני עמים אחרים) שבכלל לא מכירים אותו. מלמד כץ 03:18, 3 באפריל 2007 (IDT)

מערת קבורה הסמוכה למעיין חרוד שלמרגלות הגלבוע שימשה במשך שנים כאתר עלייה לרגל, בעיקר לנשים עקרות. השמועה אמרה שקבור בה "רבי יהושע" והביקור במקום יכול לסייע לנשים אלו להיכנס להריון וללדת. זאב וילנאי, חוקר ארץ ישראל הנודע, שהחליט לחקור את המערה גילה כי אין זה קבר צדיק אלא קברם של יהושע חנקין, "גואל האדמות", ואשתו אולגה חנקין, המיילדת חשוכת הילדים. מלמד כץ 03:55, 3 באפריל 2007 (IDT) (מקור: שמעתי בכנס לזכרו של זאב וילנאי לפני מספר שנים. תמונת הקבר - תמונה:יהושע-חנקין.jpg)

נשמע קצת מוזר, שאדם מכובד כמוהו נפטר ב-1945 ולא לפני כמה מאות שנים, ובמשך שנים לא ידעו שזה קברו של האיש עידו 12:18, 3 באפריל 2007 (IDT)

אבל תסכים איתי שאם זה נכון אז הסיפור מעניין. אני מציע שנחכה לשמוע אם עוד מישהו מכיר את הסיפור, ואם אף אחד לא מכיר אז אנסה לברר עם אנשים שהכירו את זאב וילנאי. מלמד כץ 14:52, 3 באפריל 2007 (IDT)

אם זה נכון, זה בהחלט מעניין עידו 20:59, 3 באפריל 2007 (IDT)

אתחיל ואומר שבכלליות, יחסית לכל הנוגע ל"קברי צדיקים", הסיפור הזה אינו כה משונה, ומקרים דומים בהחלט קרו. האם המקרה הספציפי הזה אכן התרחש במציאות? זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" בפרק על יהושע בן נון אינו מזכיר את עין חרוד (אם כי המקום אינו כה רחוק גיאוגרפית), ו"יהושע חנקין" אינו מופיע במפתח האישים בסוף הספר. אף ביתו של חנקין שהיום הפך למוזיאון, היה קיים במקום, אם כי ייתכן שהעולים לרגל התייחסו אליו כאל "סתם" בית נטוש. דניאל צבי 00:29, 4 באפריל 2007 (IDT)

אין ספק שראוי, אבל חייבים סימוכין מוסמכים. חגי אדלר 06:07, 4 באפריל 2007 (IDT)

לא מדובר פה על יהושע בן-נון אלא על רבי יהושע. סתם עומר • שיחה 11:24, 8 באפריל 2007 (IDT)

לאח דברים אלו שבתי ובדקתי את ספרו של וילנאי. אין שום זכרלדבר בערכים על יהושע בן חנינא, יהושע בן לוי, יהושע בן פרחיה, יהושע דסכנין, יהושע בן נון או יהושע בן יהוצדק. דניאל צבי 13:34, 8 באפריל 2007 (IDT)

לא אושר - אין סימוכין. חגי אדלר 13:37, 8 באפריל 2007 (IDT)

אנסה לבדוק את נכונות הסיפור עם אנשים שהכירו את וילנאי אבל זה ייקח מספר שבועות לפחות. בינתיים, רמז ראשון ניתן למצוא בכתבה זו. אשמח אם אפשר יהיה לשים את ההצעה בהמתנה ארוכה או לחילופין להעביר אותה למשתמש:מלמד כץ/הידעת1. מלמד כץ 14:04, 8 באפריל 2007 (IDT)

שום דבר לא הולך לאיבוד כפי שכבר שמת לב. ההצעה תשכון כאן לבטח עד שתשכנע את העורך שיש לה סימוכין. מה לעשות, עורך קשוח... חגי אדלר 14:13, 8 באפריל 2007 (IDT)

ההתנגשות בפוטונים אחרים גורמת לפוטון היוצא מליבת השמש לנוע בזיג-זג וכך מאריכה את משך מסעו אל עבר החלל עד למליון שנים! (בעריכה מדעית אצל מלמד כץ) חגי אדלר 23:51, 2 באפריל 2007 (IDT)

"מאריכה את משך מסעו אל עבר החלל עד ל..." - לאיזו נקודה בדיוק הוא מגיע, שיכל להגיע אליה מליון שנים קודם לכן? ‏Almighty ~ שיחה 15:03, 3 באפריל 2007 (IDT)

ראשית, תודה לקרני על מציאת הקישור שמתאר את התהליך באופן מדויק. הידעת המקורי לא היה נכון - ההתנגשות לא מתרחשת עם פוטונים אחרים אלא עם מימן או עם הליום. בעיני הידעת הזה לא מספיק מרתק - הקורא התמים בכלל לא מצפה שפנים של כוכב יהיה חדיר לפוטונים. מלמד כץ 15:26, 5 באפריל 2007 (IDT)

לא מסכים. החלף פוטונים בקרני אור, וכל הדיוט מבין שאם השמש בוערת יש קרני אור / פוטונים. זה שלוקח להם מליון שנה לצאת החוצה זה מדהים. חגי אדלר 19:40, 5 באפריל 2007 (IDT)

אלו לא הפוטונים שעוזבים את השמש. הקטע מדבר רק על הפוטונים שנעים בתוך ה-radiation zone שמהווה את אחת השכבות הפנימיות של השמש. הפוטנים שעוזבים את השמש - מקורם ב"קרינת גוף שחור" של פני השמש. מלמד כץ

אולי תכתוב משהו נכון ונחליט ביחד אם זה מעניין. אם הייתי יודע לכתוב לבד, לא הייתי מבקש עזרה... חגי אדלר 07:34, 6 באפריל 2007 (IDT)

אולי ננסה כיוון אחר: מה דעתך על 99942 אפופיס ועל הסיפור של "חור המנעול" - זה אחד הערכים האהובים עלי. מלמד כץ 05:52, 9 באפריל 2007 (IDT)

נגעת בנקודה חלשה אצלי... איך אסרב בתור כותב הערך. האמת, סיפור מגניב, איך לא חשבתי עליו בעצמי. נסח איזה משהו. חגי אדלר 06:27, 10 באפריל 2007 (IDT)

השיר "לו יהי", שהחל את דרכו כתרגום לשיר "let it be" של הביטלס, מולחן "הפוך" מהשיר ממנו תורגם. כלומר, במקומות בהם הלחן המקורי עולה, זה החדש יורד, ולהפך.

מקור: הערך לו יהי. רעיון לתמונה: אולי של נעמי שמר או של הביטלס... סתם עומר • שיחה 18:00, 6 באפריל 2007 (IDT)

רק שלושה קישורים. אתה יכול לשפר? חגי אדלר 05:36, 8 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי שניים. אבל הם די סתמיים. אין לי רעיון להרחבת המידע בהידעת הזה... סתם עומר • שיחה 10:10, 8 באפריל 2007 (IDT)

לא אושר. חגי אדלר 06:45, 10 באפריל 2007 (IDT)

:,( סתם עומר • שיחה 12:36, 10 באפריל 2007 (IDT)

בניגוד למקובל, השיר "איך הוא שר" של דני רובס לא נכתב על זוהר ארגוב. מקור הטעות הוא שבשבוע יציאת השיר אביהו מדינה אמר ברדיו: "תראו איך גם חבר'ה אשכנזים יכולים לכתוב שירים כל כך יפים על זוהר ארגוב". בתגובה אמר דני רובס: "במשפט הזה, חוץ מהמילה 'תראו' שום דבר לא נכון ואני לא התכוונתי שזה יהיה שיר על זוהר ארגוב ואני גם לא אשכנזי - לא שזה משנה משהו".

מקור: מימה. סתם עומר • שיחה 12:58, 10 באפריל 2007 (IDT)

נכון שרובס מכחיש. אבל זה לא אומר שזה לא נכון... הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:21, 11 באפריל 2007 (IDT)

אני לא רואה סיבה שלא להאמין לו, יש הרבה שירים שנראה שנכתבו על משהו כהם נכתבו בעצם על משהו אחר. סתם עומר • שיחה 17:01, 11 באפריל 2007 (IDT)

לא משהו. חגי אדלר 17:38, 11 באפריל 2007 (IDT)

השיר "אינקובטור", שכל מילותיו הן למעשה חזרה על המילה אינקובטור, בוצע לראשונה על-ידי רמי פורטיס כשהיה עוזר תאורן בסיבוב הופעות של להקת תמוז. שלום חנוך ואריאל זילבר החליטו לתת לו הזדמנות להציג את כישוריו בהפסקות בהופעות.

מקור: מימה. סתם עומר • שיחה 13:12, 10 באפריל 2007 (IDT)

אני הייתי מתחיל עם ניסוח של "הידעת" לאבניבי - הוא הכי מוכר וגם אפשר לשלב בו הכי הרבה קישורים... מלמד כץ 16:37, 10 באפריל 2007 (IDT)

גם זה לא משהו. אין מספיק קישורים מגוונים. חגי אדלר 17:40, 11 באפריל 2007 (IDT)

לפני תחילת פלייאוף 1983, הכדורסלן האמריקאי מוזס מלון חזה חיזוי מפורסם כשאמר "fo' fo' fo'", כלומר "four, four, four", או בתרגום לעברית: "ארבע, ארבע, ארבע". בחיזויו התכוון שלפילדלפיה 76', הקבוצה בה שיחק אז, יהיה צורך ב-12 משחקים בלבד כדי להיות מנצחי הפלייאוף (כמות המשחקים המינימלית האפשרית כדי לזכות באליפות). בגלל הפסד יחיד של פילדלפיה בפלייאוף, בסדרת הגמר של קבוצות המזרח, למילווקי באקס- חיזויו של מלון לא התגשם. אולם, ההישג של פילדלפיה 76' באותו פלייאוף (מאזן של 12 נצחונות והפסד אחד) הוא אחד מ"ריצות" הפלייאוף הכי מרשימות בהיסטורית ה-NBA.

מקור: הערך מוזס מלון. (חבל רק שאין תמונה בשימוש חופשי).

חמוד אך עם בעיות... קישורים אדומים, ארוך מדי, טעון שיפור בניסוח, מעט מדי הפניות (כמעט כל ההפניות הן לקבוצות כדורסל שונות), אין תמונה. חגי אדלר 01:27, 3 באפריל 2007 (IDT)

שיניתי קצת. לגבי ההפניות לערכי קבוצות כדורסל: זהו הדבר המתבקש, הערך מדבר על כדורסל. תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 02:25, 3 באפריל 2007 (IDT)

לא אושר, אין תמיכה מאחרים. חגי אדלר 23:59, 12 באפריל 2007 (IDT)

להקת גזוז הוקמה כשנתיים לאחר פירוק כוורת ונתפסה כמעיין ממשיכה שלה. האמרגן והמפיק של שתי הלהקות היה אברהם דשא (פשנל) ובשתי הלהקות היו חברים דני סנדרסון וגידי גוב. לאחר חיפושים לסולנית נוספת ללהקה הוצע התפקיד לגלי עטרי שסרבה כי לא יכלה לתאם את החזרות עם עבודתה כדיילת. לאחר מכן הוצע התפקיד לג'וזי כץ שקיבלה אותו אך עזבה את הלהקה לאחר שבועים של חזרות. רק אז הוצע התפקיד למי שביצעה אותו לבסוף- מזי כהן.

מקור: מימה והערך גזוז. סתם עומר • שיחה 01:24, 13 באפריל 2007 (IDT)

זה משהו שצריך להופיע בערך גזוז (וכרגע לא מופיע), אבל לכשעצמו אני לא חושב שמתאים ל"הידעת?" - חסר פאנץ'. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:12, 13 באפריל 2007 (IDT)

נשמע יותר טריוויה, מאשר הידעת. חגי אדלר 06:40, 13 באפריל 2007 (IDT)

סבבה. סתם עומר • שיחה 09:58, 13 באפריל 2007 (IDT)

אפשר לעשות עם זה משהו, לדעתכם? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:04, 13 באפריל 2007 (IDT)

אולי בערך על המחקרים המוזרים בעולם... חגי אדלר 06:43, 13 באפריל 2007 (IDT)

מצאתי במימה כמה עובדות נחמדות על השיר "חתול מפלצת" של פורטיס. השאלה היא האם יש טעם לבדוק אם יש לזה פוטנציאל להידעת, מישהו בכלל מכיר את השיר הזה? סתם עומר • שיחה 00:57, 13 באפריל 2007 (IDT)

לא שמעתי בחיים. אם יש לך על "ניצוצות", אחד השירים הגדולים שלו, זה כבר סיפור אחר... חגי אדלר 06:40, 13 באפריל 2007 (IDT)

מה זאת אומרת אתה לא מכיר את "חתול מפלצת"? אחד מהשירים המפורסמים ביותר של פורטיס. השאלה היא האם יש משהו לעשות עם הסיפור הזה? ומה המקורות של מימה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:34, 14 באפריל 2007 (IDT)

אז לעשות? לשאלת המקורות של מימה בהחלט יש להידרש. סתם עומר • שיחה 20:33, 14 באפריל 2007 (IDT)

מבחינת פרסום השיר אני לא רואה בעיה, אבל מבחינת המקורות - חובה להדרש קודם לזה, לפני שנוכל להכניס פרטים מ"מימה". באופן כללי, אני לא רואה בדיוק מה אפשר לעשות עם המידע הזה עבור תבנית, אבל אתה מוזמן לנסות לנסח. בכל מקרה בירור מקורות המידע באתר יכולות לחסוך או לסייע לנו באימות נתונים בעתיד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:36, 15 באפריל 2007 (IDT)

פניתי אליהם. נחכה לתשובה... סתם עומר • שיחה 01:12, 15 באפריל 2007 (IDT)

הנה תשובתם: "המידע מגיע בדיוק מאותו המקום ממנו מגיע המידע שלכם - ממשתמשי האתר. אנחנו עושים מאמץ לבדוק את אמינות החומר - בעיקר מול מומחים משלנו ומקורות כתובים כמו עיתונים. עובדות שאין לנו דרך לאמת לא נכנסות לאתר, מה שגורר מצב שבפועל רק 1 מתוך כל 6-7 עובדות שמוסיפים לנו באמת מתווספת (לצערינו). ולמרות הכל, אין לנו דרך להיות בטוחים ב- 100% שהחומר באתר הוא נכון. אני מניח שאתם חולקים בעיה דומה, אולי מזווית קצת אחרת (אצלכם כל עריכה מתווספת באופן אוטומטי). אין בעיה שתשתמשו במידע שמופיע במימה בדפי וויקיפדיה, אם תציינו אותנו בתור המקור."

אז נשתמש? סתם עומר • שיחה 21:35, 16 באפריל 2007 (IDT)

אם הם לא בטוחים ב-100% אז לא. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:01, 18 באפריל 2007 (IDT)

לאור זאת אני מסיר את הצעות מימה. תודה לעומר שטרח ושלח דוא"ל אימות. חגי אדלר 18:10, 19 באפריל 2007 (IDT)

הסניף (קן) הערבי של התנועה הציונית סוציליסטית הנוער העובד והלומד שנמצא במזרח ירושלים הוא סניפה היחיד מעבר לקו הירוק תוספת מאחר והתנועה אינה פועלת בהתנחלויות. כמו-כן הוא סניפה הגדול ביותר, הוא מרכז יישובים ערביים במרחק של עד 25 ק"מ, וחברים בו כ-1500 חניכים. הידרו 19:20, 12 באפריל 2007 (IDT)

אותי זה לא מרגש. אחרים? חגי אדלר 20:31, 12 באפריל 2007 (IDT)

צריך להכניס עוד תוכן ולהדגיש את הפואנטה. מלמד כץ 21:13, 12 באפריל 2007 (IDT)

אפשר להרחיב על הדרך בה התנועה משלבת את ערביי ישראל בציונות. סתם עומר • שיחה 21:44, 12 באפריל 2007 (IDT)

את זה אני לא יודע אם אתה יודע אתה מוזמן להוסיף. הידרו 21:48, 12 באפריל 2007 (IDT)

אם הייתי יודע הייתי מוסיף... אני אבדוק באתר שלהם או משהו כזה. סתם עומר • שיחה 21:57, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני לא יודע אם אפשר לשלב את ערביי ישראל בציונות, אני די בטוח שזה משהו רק ליהודים. אני חושב שזה מה שמענין בהידעת שהצאתי. הידרו 21:59, 12 באפריל 2007 (IDT)

נכון. בגלל זה יהיה מעניין לכתוב איך התפיסה הציונית מתיישבת עם הסיפור הזה. בכל מקרה, הרחבתי קצת. סתם עומר • שיחה 00:47, 13 באפריל 2007 (IDT)

אתה מוזמן לשלוח דואל לדובר שלהם אך אל תצפה לתשובה, כשפניתי אילו בשאלה "האם בני המושבים התפצלו מהנוע"ל" הוא הגיב אחרי 3 שעות "מי זה" ואחרי שהסברתי לו שאני כותב בויקפדיה וגם בוגר השומר הצעיר הוא לא הגיב בכלל... הידרו 01:07, 13 באפריל 2007 (IDT)

יכול להיות שהוא קצת לא מודע לתפקיד שלו? :S סתם עומר • שיחה 01:26, 13 באפריל 2007 (IDT)

אולי תנסה לשלוח לא הודועה אם שאלה שקל לו לענות עליה כמו "האם את עובדים בנגב?" ואחרי שהוא יגיב תפתיע אותו בשאלה הערמומית. :-) הידרו 10:07, 13 באפריל 2007 (IDT)

לא נראה שיש לזה תמיכה. חגי אדלר 19:40, 16 באפריל 2007 (IDT)

נראה לי שמלמד כץ ועומר דוקא בעד לא? הידרו 21:32, 16 באפריל 2007 (IDT)

אני בעד! סתם עומר • שיחה 21:44, 16 באפריל 2007 (IDT)

אני מסכים עם חגי שזה לא בדיוק הדבר הכי מרגש (במיוחד בלי הקטע על הציונות שלא הצליחו לברר), אבל מנגד יש לנו לא מעט תבניות בעיתיות אחרות שהן הרבה יותר גרועות. ממליץ להעביר לכוננות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:05, 18 באפריל 2007 (IDT)

מלמד כתב "צריך להכניס עוד תוכן ולהדגיש את הפואנטה". עומר וזהר מדברים על קטע הציונות שחסר והידרו ועומר מגלגלים בינהם את הכדור מי ירחיב את הערך ומי יתקשר לדובר... אחת המטרות ששמנו לפנינו בשפור הידעת?, היא שכל אחד שיצא מכאן יהיה "ברזל". לכן, אם שמתם לב, כל אחד עובר 3-4 עורכים. נכון שיש גרועים ממנו, אבל אני רוצה שאם מחליפים, זו החלפה קבועה. לכן אני רוצה לראות את הערך הזה מורחב וצובר עוד קישור ועניין לפני שהוא עובר לכוננות. הידרו, שים לב שהערך הקודם שלך עמד בתנאים אלה, ונכנס למרחב הערכים תוך כמה ימים. חגי אדלר 03:02, 18 באפריל 2007 (IDT)

אני והידרו לא מגלגלים את הכדור- ירדנו מזה. סתם עומר • שיחה 16:43, 19 באפריל 2007 (IDT)

הוסר לאור הבקשה לעיל. חגי אדלר 19:27, 19 באפריל 2007 (IDT)

העניין המרגש הוא שהקן הערבי הוא גם הקן הגדול בתנועה (לבורוכוב יש כ-1200-1300 חניכים ולרמתיים יש כ-800-900). *גוטה *שיחה *100 השירים *מ.א-ק.ר 00:13, 20 באפריל 2007 (IDT)

זה מאוד פיקנטי לדעתי אבל שאר החברה פה רוצים להבין איך זה שבכלל יש לתנועה יהודית ציונית ושמלאנית קן ערבי במזרח ירושלים יש כאן {{התנגשות ערכים}} האם תוכל לברר את זה? הידרו 00:33, 20 באפריל 2007 (IDT)

לדעתי אין פה התנגשות ערכים, כי התנועה חרטה עד דגלה גם את החינוך לכבוד ערך האדם, וזו אחת הסיבות שיש גם קן במזרח הבירה-זה שוויון מכאן ומכאן, ואני לא ממש חושב שיש פה התנגשות ערכים. אבל אני אבדוק את העניין בכל מקרה, ואחזיר תשובה בעוד כמה ימים. *גוטה *שיחה *100 השירים *מ.א-ק.ר 10:30, 20 באפריל 2007 (IDT)

מצד אחד היא לא עוברת את הקו הירוק ומצד שני הקו הזה הוא בצדו הפלסטיני\ירדני של הקו העירוני, זו תנועה המחכנת ערבים לציונות? כמדומני שזו התנועת נוער הציונית היחידה המקבלת ערבים לשורותיה. הידרו 18:49, 20 באפריל 2007 (IDT)

כמו שיש הבדל קל בין הקן הקיבוצי לעירוני, כך גם ההבדל (ר קצת יותר כבד) בין הקן היהודי לערבי. אני מניח שבקן הערבי שמים דגש גדול יותר על כבוד ערך האדם. --*גוטה *שיחה *100 השירים *מ.א-ק.ר 18:54, 20 באפריל 2007 (IDT)

גוטה זה לא עונה על השאלה איך ניתן לחנך נוער ערבי לציונות. הידרו 23:02, 20 באפריל 2007 (IDT)

אפשר לעשות דה-הידעתות. לדוגמה על זה שאי-אפשר ללקק את המרפק או על זה שאי-אפשר להתעטש עם עיניים פתוחות. סתם עומר • שיחה 22:45, 21 באפריל 2007 (IDT)

ליקקתי עכשיו את מרפק שמאל. ואז את מרפק ימין. היה קצת חסר טעם. להציע את עצמי לקרקס? ליאור 19:19, 22 באפריל 2007 (IDT)

אני חושב שהנקודה היא הפוכה - שהמיתוס מופרך. יש כמה סיפורים מעניינים בנושא, כולל מחקר של נערה אמריקאית שבדקה האם נכון שכאשר פרוסת לחם נופלת על הרצפה ניתן להרימה בתוך 3 שניות ללא חשש לחיידקים (התוצאה הייתה שלילית, למרבה ההפתעה) - הנערה זכתה באיג נובל. אפשר לכתוב על זה "הידעת?" בקלות, יש הרבה מידע והרבה דברים מעניינים (או, לפחות, מוזרים). מקרה אחר שאני זוכר היה כתבה שקראתי על מדענים קוריאנים שביקשו לבדוק האם זה נכון שהאורך בין אגודלו של גבר לאצבעו המורה הוא גודל איבר מינו (שוב, התוצאה שלילית) ובדקו לשם כך כמה אלפי גברים. יהיה קצת קשה למצוא את הסימוכין לזה, וזה נשמע לי מינורי על גבול הפרוורטי, אבל אם אתם רוצים... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:50, 22 באפריל 2007 (IDT)

קודם כל, אם סיפור הקוריאנים ואיבר המין נשמע לא משהו אפשר לוותר עליו. בקשר לסימוכין, יש אתר רשמי לאיג נובל, נכון? יש שאלה בבלדד השוחי על ההתעטשות- וזה מוכיח שיש מיתוס. סתם עומר • שיחה 14:06, 23 באפריל 2007 (IDT)

את הסבב השני של הידעת? נעשה מהסוג הזה... חגי אדלר 01:34, 27 באפריל 2007 (IDT)

הצפיפות במרכז השמש גבוהה פי כמה מזו של עופרת. צפיפות זו כה גבוהה עד כי עשויות לחלוף מליון שנים בטרם פוטון הנפלט מן השמש יצא ממנה. פרק זמן ממושך זה נגרם כתוצאה מפיזורם התכוף של הפוטונים מחלקיקי הפלזמה שבליבת השמש, המסיט אותם ממסלולם וגורם להם לתנועת זיג זג.

הנה אסמכתא באתר נאס"א תחת הכותרת "Radiative zone". קרני • שיחה • מקטרת השלום 14:55, 30 באפריל 2007 (IDT)

כבר היה משהו דומה שנדחה. בדוק בארכיון ההצעות שלא התקבלו. סתם עומר • שיחה 16:14, 30 באפריל 2007 (IDT)

אכן. חגי אדלר 18:48, 30 באפריל 2007 (IDT)

הדינוזאורים היו על-סדרה של זוחלים ששלטו בכדור הארץ כ-150 מיליון שנים ונכחדו לפני כ-65 מיליון שנים. אחד מסוגי הדינוזאורים היה הטריצראטופס, סראטופסיד בעל קרניים ועטרת צוואר, היחיד שעטרתו הייתה עצם מלאה ללא "חלונות" חלולים. פלאונתולוגים עדיין חלוקים בדעתם למה שימשה העטרת. הסברות הרווחות הן שהיא שימשה להגנה על הצוואר, עיגון שרירי הלסת ו/או לחיזור אחרי נקבות. מטרת החללים בעטרת הייתה כנראה להקל במשקלה.

הערות המערכת: עדיין יש קישורים אדומים. יש טעם לפגם שיש "מחלוקת", "סברה" ו"כנראה". מה אתם חושבים? חגי אדלר 01:20, 13 באפריל 2007 (IDT)

לדעתי זה סבבה לגמרי. הקישור האדום היחיד לא מהווה סיבה שלא לשים אותו. אם מישהו יכול להכחיל אותו זה יהיה סבבה. לי אין זמן (בגרויות...). סתם עומר • שיחה 20:39, 14 באפריל 2007 (IDT)

העטרת היא "לב הערך". לא ניתן להעלותו לפני שיש עליה ערך ראשי. חגי אדלר 06:45, 15 באפריל 2007 (IDT)

לא ברור לי משהו. נאמר ש"עטרתו הייתה עצם מלאה ללא "חלונות" חלולים" ואחר כך נאמר "מטרת החללים בעטרת הייתה כנראה להקל במשקלה". האין זו סתירה? קרני • שיחה • מקטרת השלום 22:18, 28 באפריל 2007 (IDT)

זה העניין בהידעת הזה. רק לטריצראטופס הייתה עטרת מלאה. למישהו יש מושג איך קוראים לעטרת באנגלית, שאני אתרגם? סתם עומר • שיחה 22:21, 28 באפריל 2007 (IDT)

קודם כל זה פרט לא כל כך מרגש. דבר שני הכוונה פה לא ברורה, זה יוצר רושם של סתירה. קרני • שיחה • מקטרת השלום 09:52, 29 באפריל 2007 (IDT)

עומר, שאל את משתמש:בן הטבע. נראה פעיל לאחרונה. חגי אדלר 12:32, 30 באפריל 2007 (IDT)

אני ועומר שאלנו את בן הטבע לדעתו, בשתי הזדמנויות שונות. לדעתו הערך אינו מדויק. אם הכותב לא יתקן את הטעון תקון אאלץ להסיר את מועמדותו. חגי אדלר 18:47, 30 באפריל 2007 (IDT)

עטרת צוואר = Neck frill מלמד כץ 20:24, 30 באפריל 2007 (IDT)

אם בן הטבע אומר הוא יודע מה אומר, אני מניח. אני בעד לרדת מה"הידעת" הזה. סתם עומר • שיחה 21:20, 30 באפריל 2007 (IDT)

מה הוא אומר? מלמד כץ 21:22, 30 באפריל 2007 (IDT)

שכל הערכים המקושרים ל"הידעת" הזה הם בגדר בדיחה וחבל לקשר אותם לעמוד הראשי (שיחת משתמש:בן הטבע). סתם עומר • שיחה 21:25, 30 באפריל 2007 (IDT)

שלום לך, רציתי לעניין אותך בעבודה שנצרכת לסיום קטע "הידעת" בפרוייקט החלפה שלהם, יש מצב שאתה תוכל לכתוב משהו על עטרת צאוור של סראטופסידים ושל דינוזאורים אחרים (אם יש כאלה בעלי עטרת צאוור)? סתם עומר • שיחה 15:52, 30 באפריל 2007 (IDT)

אני ממליץ מאד למחוק את הידעת הזה על אותו דינוזאור. חבל שויקיפדיה המפוארת תהפוך לבדיחה צוננת. כל מה שכתוב שם איננו מדויק. בן הטבע 17:30, 30 באפריל 2007 (IDT)

לאחר מלחמת ששת הימים הופקה ושודרה בארץ תוכנית טלוויזיה פופלרית לילדים בשפה הערבית, סמי וסוסו. כוכב התוכנית, ג'ורג' איברהים, הוא בן דודו של מנהיג ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, ג'ורג' חבש. ב-1987, כ-13 שנים לאחר רדת התוכנית, אירגנו חברי תוכנית הרדיו הסאטירית, "מה יש", עצומה והפגנה בכיכר דיזנגוף למען החזרת התוכנית לאוויר. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 10:50, 20 באפריל 2007 (IDT)

זה נחמד מאוד. (הוספתי את מספר השנים בין סיום התכנית להפגנה של מה יש) סתם עומר • שיחה 17:15, 20 באפריל 2007 (IDT)

ערכתי את זה קצת. אכן נחמד, אך חסרה תמונה, והקטע גורם למושאו - הערך סמי וסוסו - להיראות נחות לעומתו. תומר 22:55, 21 באפריל 2007 (IDT)

נחמד, אבל לא ברור הקשר בין החלק הראשון של התבנית (הקשר בין איברהים לחבש) לבין החלק השני ("מה יש"). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:52, 22 באפריל 2007 (IDT)

אכן נחמד. הבעייה העיקרית, מעבר למה שהועלה, היא שהערך עליו מדבר הידעת? הוא קצרמר של שלוש שורות. בעייתי להפנות למשהו כזה. חגי אדלר 12:08, 30 באפריל 2007 (IDT)

אין תגובה זמן רב. הוסר. חגי אדלר 13:56, 6 במאי 2007 (IDT)

השיר האחרון ביום שישי של תחנת הרדיו גל"צ הוא תמיד Alabama Song של הדלתות משודר כל סוף שבוע לפני החדשות של חצות. Assafn • שיחה 21:43, 6 במאי 2007 (IDT)

לדעתך זה עומד בקריטריונים שיצרנו כאן? חגי אדלר 21:50, 6 במאי 2007 (IDT)

גם לדעתי זה לא מתאים, אבל בלי קשר (יותר נכון: עם קשר קלוש), הנה סיפור: יום אחד אני מדבר עם חבר שלי על ההידעתות החדשים בויקיפדיה, והוא אמר שיש הידעתות ממש ארוכים שגם כשהמידע בהם הוא נחמד ויפה הם פשוט לא עושים חשק לקרוא אותם, מפאת אורכם. נראה לי שכדאי להתחיל לחשוב גם על הידעתות קצרים יותר. סתם עומר • שיחה 22:22, 6 במאי 2007 (IDT)

מה הקרטריונים? אני חשבתי שזו אנקדוטה נחמדה, לא חייבים להשתמש. Assafn • שיחה 22:46, 6 במאי 2007 (IDT)

מעניין (שזה כמובן סובייקטיבי), אורך 3-4 משפטים (כן, לפעמים אנו נסחפים), 5-8 קישורים מעניינים שיגרו את הקורא לגלוש לערכים אחרים (אם יש יותר מה טוב), תמונה מתאימה לנושא, ללא קישורים אדומים. זהו פחות או יותר. חגי אדלר 02:13, 7 במאי 2007 (IDT)

מפת ליכטנשטיין

"ליכטנשטיין היא אחת משתי המדינות היחידות בעולם (יחד עם אוזבקיסטן) שיש להן חסימה כפולה לים, כלומר הן לא רק מוקפות יבשה מכל עבר, אלא גם כל המדינות המקיפות אותן מוקפות יבשה מכל עבר ואין להן מוצא לים. לפני מלחמת העולם הראשונה, היה לאימפריה האוסטרו-הונגרית, (אוסטריה, המדינה אשר ירשה אותה, גובלת בליכטנשטיין ממזרח), חוף בים האדריאטי ולכן היא לא הייתה בעלת חסימה כפולה. עם תום המלחמה, בה הפסידה אוסטריה, נחתם חוזה סן-ז'רמן בה אולצה אוסטריה לוותר על שטח החוף שלה לטובת מדינת יוגוסלביה החדשה." --ליכטנשטיין (עם הוספת הרבה מלל שלי). יונתן ^שיחה 03:39, 15 במאי 2007 (IDT)

נראה ליצריך לבוא קיצוץ אך זה התחיל בתור משפט כך שחשבתי שלהוסיף יותר מדי לא יהיה רע. אימתי כמיטב יכולתי את המידע על ידי הסתכלות על שתי מפות בעיקר (זו וזו) כך שאני מקווה שלא נפלה טעות בהצעה זו. יונתן ^שיחה 03:39, 15 במאי 2007 (IDT)

תבדוק איך אתה מרחיב את תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2. מלמד כץ 03:46, 15 במאי 2007 (IDT)

אוי... וחשבתי שמצאתי משהו חדש. :( אנסה לעשות זאת. יונתן ^שיחה 03:53, 15 במאי 2007 (IDT)

האמת, לא נראה שהוא צריך הרחבה. סתם עומר • שיחה 22:29, 17 במאי 2007 (IDT)

אני מסכים. אפשר לארכב לפי דעתי. מלמד כץ 20:25, 18 במאי 2007 (IDT)

המסכת נוצר כאשר מטופלת עם כאבים בחזה הגיעה לרופא.מכיוון שהרופא היה נבוך מכדי לשים את אוזנו על החזה של האישה, הוא לקח עיתון וגילגל אותו לצורת גליל וגילה, שעם הנחת העיתון על החזה אפשר לשמוע את הרעשים בחזה הרבה יותר טוב.

סתם עומר • שיחה 22:12, 30 באפריל 2007 (IDT)

דורש הרחבה, כרגע זה קצר מדי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:04, 3 במאי 2007 (IDT)

עומר, בלי הרחבה אני מסיר את זה. חגי אדלר 22:40, 6 במאי 2007 (IDT)

אםשר אולי להוסיף הסבר: אני לא בטוח, ושמלמד כץ יבדוק אותי D: גלי קול הם גלי חומר (אם כך נקרא המושג), כלומר הם זקוקים לחומר כדי להתקדם. ככל שצפיפות החומר גדולה יותר, כך הגל יתקדם מהר יותר (לשם השוואה: הקול מתקדם מהר יותר במים מאשר באוויר). לכן, הצמדת המסכת לחזה הנבדק גורמת לגל לעבור דרך תווך אחד, כאשר המעבר בין התווכים הופך לפחות משמעותי. מעבר בין תווכים משמעותי לגל, שכן כשגל הקול עובר מתווך לתווך יש ניחות משמעותי בעוצמתו, קרי במשרעת הגל. כל האמור לעיל הוא השערה פרועה על העקרון שעובד עליו המכשיר (בגרסתו הישנה, נראה כי החדשים עובדים אחרת :) ), פשוט נראה לי הגיוני D: צריך לקרוא למלמד :) ירון • שיחה 22:43, 6 במאי 2007 (IDT)

בלי לבדוק לעומק (מסתתר אצלי איפה שהוא ספר על אקוסטיקה) אני חושב שאתה צודק. אני משער שזה דומה לגלים אלקטרומגנטיים שבהם צריך לעשות תאום עכבות בין האנטנה לכבל שמוביל אליה. אם אין תאום אז רוב הגלים חוזרים ולא עוברים מהכבל לאנטנה. מלמד כץ 22:58, 6 במאי 2007 (IDT)

מי מכם יכול לנסח זאת להצעה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:40, 7 במאי 2007 (IDT)

כל הסיפור נראה כמו אגדה אורבנית. לא בטוח שכדאי לפתח את זה, אלא אם כן ימצאו סימוכין טובים. מלמד כץ 21:45, 16 במאי 2007 (IDT)

הסרתי. חגי אדלר 03:10, 22 במאי 2007 (IDT)

מסגד עומר

המסורת העממית מספרת שכאשר ביקר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב בכנסיית הקבר בירושלים הציע לו הפטריארך סופרוניוס להתפלל במקום. כדי שהמקום לא יהפוך לקדוש גם למוסלמים ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, סרב עומאר ויצא להתפלל בחוץ. במקום בו התפלל נבנה מסגד עומר. סתם עומר • שיחה 21:58, 30 באפריל 2007 (IDT)

לפני שאני אביא סימוכין (והם קיימים, סמכו עלי), אני רוצה להצביע על בעיה קלה - רוב האנשים, כשהם שומעים את צמד המילים "מסגד עומר" חושבים על כיפת הסלע. זוהי אסוציאציה שגויה, כמו שטרחו לכתוב בשני הערכים, אך היא עדיין עשוייה להיות בעייתית בהקרש של הידעת? הפתרון המועדף לדעתי הוא פשוט להרחיב את ההידעת? ולכתוב אימתי החלה כיפת הסלע להיקרות בשם זה, אך האמת היא שאני לא יודע... דניאל צבי 17:51, 1 במאי 2007 (IDT)

יש לזה פוטנציאל. צודק לגבי האסוציאציה וכדאי להבהיר. חגי אדלר 18:38, 7 במאי 2007 (IDT)

יש התקדמות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:22, 16 במאי 2007 (IDT)

אפשר להוסיף עובדה משעשעת, שהביטוי "בשנת תרפפ"ו", בכלל לא נוגע לשנה אלא לביטוי בשפת הלאדינו "דִיל טִימפּו דִי מִי טָארָאפָּאפּוּ" שאומר מתקופת סב סבי.

אתה יכול לפתח את זה להידעת עם תוכן וקישורים? חגי אדלר 17:11, 15 במאי 2007 (IDT)

זה, כמובן, מזכיר את הביטוי דמיקולו, שאף מקורו בלדינו ("דֶה מִי קוּלו"), אם כי זה לא משהו לעמוד הראשי. עידו 17:15, 15 במאי 2007 (IDT)

הפוטנציאל גדול. סליחה על הבורות, אבל מה זה דמיקולו? סתם עומר • שיחה 22:39, 17 במאי 2007 (IDT)

משהו שהוא, איך לומר, לא מוצלח במיוחד, שהיית אומר עליו שמקורו באחוריים. ראה בוויקימילון וכן בויקיפדיה:הכה את המומחה#מה זה דימקולו ? (הטעות במקור). עידו 13:11, 18 במאי 2007 (IDT)

הערך לא פותח - הסרתי. חגי אדלר 16:38, 6 ביוני 2007 (IDT)

לפני שאני אשכח, חדשות טריות מבדרות במיוחד. כרגע זה שלד וארחיב אם תהיה הענות, אבל זה מבדר למדי לדעתי ונותן קישור לערך בתחום ממנו אנו נוטים להתעלם בתבניות:

לאחר שתחרות בין שני שחקנים במשחק המחשב דונקי קונג הפכה לסרט תעודה מצליח החליטה חברת ההפקה ניו ליין סינמה להפוך את הסיפור לסרט קולנוע.

מקור: [1] זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:17, 5 ביוני 2007 (IDT)

חמוד מאוד. וניו ליין סינמה היא לא בדיוק חברה קטנה שניתן להתעלם ממנה... חגי אדלר 17:11, 6 ביוני 2007 (IDT)

אני חושב לזנוח את זה. חשבתי להרחיב לכל מני כיוונים אבל ערכי המחשבים ומשחקי הווידאו והארקייד לא משהו ולי אין את הידע המתאים לכתוב עליהם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:28, 8 ביוני 2007 (IDT)

זה ידרוש מעט הכחלה, אבל: "Hall thrusters are sometimes referred to as Hall Effect Thrusters or Hall Current Thrusters, but these names are misonmers in that the Hall thruster does not use the Hall Effect or Hall Current to generate thrust."

מתוך w:en:Hall effect thruster. מנוע יונים כבר יש לנו. קומולוס • שיחה 23:25, 26 ביוני 2007 (IDT)

תן הצעה בעברית, כולל קישורים. חגי אדלר 23:29, 26 ביוני 2007 (IDT)

"מנוע הול הוא סוג של מנוע יונים הקרוי על שמו של הפיסיקאי האמריקני אדווין הול. מנועים כאלה יוצרים דחף נמוך על ידי האצת יונים, אך משיגים נצילות יוצאת מן הכלל. הם משמשים לתיקון מסלולם של לווינים. מנועים אלו מכונים בדרך כלל "מנועי אפקט הול" או "מנועי זרם הול", תופעות הקרויות על שמו של אותו אדם, אך למעשה אינם עושים כלל שימוש באפקט הול או בזרם הול. קומולוס • שיחה 22:04, 28 ביוני 2007 (IDT)

היי קומולוס, הנושא מצוין. יש ממש מחסור בהידעתות טכנולוגיות. כעת להערות: ראשית עליך להסביר מה זה המנוע הזה. שנית, המשפט: מכונים בדרך כלל "מנועי אפקט הול" או "מנועי זרם הול" - הוא מיותר. מלמד כץ 23:31, 28 ביוני 2007 (IDT)

שמע, אם אתה מוכן לכתוב את אפקט הול (w:en:Hall effect) אני מוכן לתרגם את אדווין הול. לגבי המשפט המיותר - הוא מופיע בתוך ערך שנקרא, באופן מעניין, "Hall Effect Thruster". האם המשפט שגוי (לא יודע) או שהאנגלים שכחו להעביר את הערך לשמו הנכון? קומולוס • שיחה 23:34, 28 ביוני 2007 (IDT)

המשפט מיותר לא משום שאינו נכון אלא משום שבעיני קורא לא מקצועי אין הבדל בין "מנוע הול", מנוע אפקט הול" או "מנוע זרם הול" - זה נשמע דומה מדי. אני יכול לקחת על עצמי את אפקט הול - אבל לא בתקופה הקרובה מאוד. בקטע עצמו דרוש עוד משפט הסבר על המנוע מלבד הפניה לערך. מלמד כץ 23:41, 28 ביוני 2007 (IDT)

נראה לי שמשפט ההוא חיוני. העניין הוא שהם מכונים "מנועי אפקט הול" למרות שאין בהם שימוש באפקט הול. אם לא תגיד שהם מכונים כך, אין פאנץ' לקטע. סתם עומר • שיחה 23:46, 28 ביוני 2007 (IDT)

מסכים עם עומר. חסר לי משהו שיגרום לי ללכת להפניות, והאמת, אפילו לקרוא הקטע עד סופו. חגי אדלר 06:09, 2 ביולי 2007 (IDT)

לדעתי הסיפור עם הלווינים צריך להיות בונוס למי שקורא את מנוע יונים או מנוע הול. אפשר לקצר את זה וכך לשפר את הסיכוי שמישהו יקרא את הקטע עד סופו. קומולוס • שיחה 13:24, 2 ביולי 2007 (IDT)

הקטע טוב. הוא נחמד, יש בו משהו מפתיע ואותי לפחות הוא מושך ללחוץ על קישורים. יש משהו בזה שהפירוט של המנוע ארוך מדי. אפשרות אחרת שעולה בדעתי היא להקדים את עניין חוסר הקשר לאפקט להסבר על המנוע. בברכה, סתם עומר • שיחה 15:46, 2 ביולי 2007 (IDT)

מישהו משפר את זה? חגי אדלר 20:59, 11 ביולי 2007 (IDT)

מנוע הול, סוג של מנוע יונים הקרוי על שמו של הפיסיקאי האמריקני אדווין הול, מכונה בדרך כלל "מנועי אפקט הול" או "מנועי זרם הול", תופעות הקרויות על שמו של אותו אדם, אך למעשה הוא אינו עושים כלל שימוש בתופעות אלה. מנועים אלה יוצרים דחף נמוך על ידי האצת יונים, אך משיגים נצילות יוצאת מן הכלל, דבר שעושה אופטימאליים לתיקון מסלולים של לווינים.

השחור זה מה שחייב להיכנס להידעת. אם רוצים יותר ארוך אפשר להוסיף את הסגול. הכתום נראה לי די מיותר, אבל אם רוצים גם אותו אני לא מתנגד. בברכה, סתם עומר • שיחה 15:49, 13 ביולי 2007 (IDT)

יותר מדי ערכים אדומים שאף אחד לא ירים. ראו מה קורה במחלקת מוכנים עם אדומים. יש לנו מספיק מזה. אני מסיר את זה עד שהערכים יכתבו. שום דבר לא הולך לאיבוד. חגי אדלר 16:01, 13 ביולי 2007 (IDT)

בזמן מלחמת העולם השנייה ערכה הלן דנקן, אזרחית בריטית, סיאנס, ובו העלתה רוח של מלח בריטי מאה"מ ברהם, שסיפר לה שהאניה טבעה. הבעיה היתה שהאניה באמת טבעה, ודבר טביעתה היה סוד צבאי. השלטונות הבריטיים חששו שדנקן עלולה לחשוף עוד סודות צבאיים על הפלישה המתקרבת לנורמנדי, שיושגו כביכול על ידי פנייה לכוחות על-טבעיים. היא הועמדה לדין על פי חוק המכשפות משנת 1735, ונשפטה לתשעה חודשים בכלא. בשנת 1951 בוטל חוק המכשפות, אך הממלכה המאוחדת סירבה להעניק לדנקן חנינה שלאחר המוות. דוד 15:56, 4 ביולי 2007 (IDT)

פתיחה נאה! מה הסימוכין לכך? חגי אדלר 15:58, 4 ביולי 2007 (IDT)

Helen Duncan ליאור 15:59, 4 ביולי 2007 (IDT)

כמה הערות. בלי ערך על הלן דנקן אין הידעת? זה די ברור. הרי כל המטרה זה לגרות את הקורא לקרוא ערכים אחרים. הייתי מוסיף שהיא האחרונה שנשפטה על חוק זה. יש כאן עוד קישורים רבים שאפשר להוסיף. את האוניה גם צריך להכחיל. חגי אדלר 16:11, 4 ביולי 2007 (IDT)

בהחלט יש כאן פוטנציאל. אני מציע להעביר את הדגש בקטע לכך שהבריטים השתמשו בחוק מגוחך בשביל לשים אותה בכלא, ופחות לרמוז על יכולות על-טבעיות שהיו לה (כביכול). בכל אופן, אסור לנו לתת תחושה שהיא מכשפה אמיתית, משום שבעסקי המכשפות יש צורך ביותר מניחוש מקרי על מנת להוכיח את יכולתך :-) אריה מלמד כץ • שיחה 18:34, 4 ביולי 2007 (IDT)

מסיר עד שהערכים יכתבו. חגי אדלר 16:04, 13 ביולי 2007 (IDT)

נשיאה השישי של ישראל חיים הרצוג היה בצעירותו ספורטאי מצטיין ואף היה אלוף אירלנד באגרוף במשקל תרנגול... גרודה 10:43, 5 ביולי 2007 (IDT)

ברוך בואך. פתיחה מעניינת אבל קצר מדי. יש עוד עובדות מעניינות שאפשר להוסיף על הרצוג כדי לתת תמונה רחבה יותר. הוא היה איש רב פעלים. חגי אדלר 11:40, 5 ביולי 2007 (IDT)

אפשר אולי להוסיף את הקפיצה לגובה של אריק איינשטיין. בברכה, סתם עומר • שיחה 13:24, 5 ביולי 2007 (IDT)

לקחת את זה ממונית הכסף אתמול, נכון? =] יש פוטנציאל. נעה 14:58, 5 ביולי 2007 (IDT)

נכון... גרודה 15:05, 5 ביולי 2007 (IDT)

זוהי מונית הכסף בניו-יורק? תוכנית מעולה. גרודה, אתה מרחיב את זה? חגי אדלר 21:01, 11 ביולי 2007 (IDT)

חגי, אתה לא מעודכן - כבר יש לה גירסה ישראלית =]. תפתח ערוץ 2 היום ב-22:00. נעה 21:22, 11 ביולי 2007 (IDT)

ואיך בדיוק? זה על האינטרנט? חגי אדלר 21:51, 11 ביולי 2007 (IDT)

אה וואלה. טוב, לא הפסד גדול, תשמור את ה"מעולה" שלך לגירסה האמריקאית. נעה 00:20, 12 ביולי 2007 (IDT)

אם לא ישופר תוך כמה ימים, אני מסיר. חגי אדלר 01:26, 13 ביולי 2007 (IDT)

מסיר - אין התקדמות. חגי אדלר 16:05, 13 ביולי 2007 (IDT)

כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו בין השנים 1840 ו־1960 בקפיצות של 20 שנה, נפטרו או נרצחו במהלך כהונתם. הרצף נשבר על־ידי הנשיא רונלד רייגן שנבחר ב־1980 וניצל מניסיון התנקשות בתחילת כהונתו. הנשיא הנוכחי, ג'ורג' בוש, שנבחר בשנת 2000, הוא הנשיא הראשון מאז רייגן שנבחר בשנה המתחלקת ב־20.

לדעתי מאוד מעניין ומוזר. ראו סימוכין כאן. אשמח לקבל התייחסויות. דולב • שיחה 22:33, 4 ביולי 2007 (IDT)

דולב, אשמח מאוד אם תתרום ל"הידעת?" ותחכים את כולנו. בקשר לקטע המוצע, אני מתנגד לו. לא הייתי רוצה שנכניס לפינת הידעת? קטעים שנותנים תחושה שיש כאן משהו על-טבעי כשניתן להסביר אותם כצירופי מקרים בלבד. אריה מלמד כץ • שיחה 23:20, 4 ביולי 2007 (IDT)

לרגע לא טענתי שיש פה משהו על־טבעי. אם נדרש, אפשר לשנות את הניסוח כך שיבהיר את הנקודה הזו. לדעתי, הקטע עדיין מעניין כרצף של צירופי מקרים נדיר ביותר. דולב • שיחה 00:26, 5 ביולי 2007 (IDT)

לא מתלהב. ומה עם הנשיאים שמתו ולא נבחרו כל 20 שנה? חגי אדלר 21:20, 5 ביולי 2007 (IDT)

קיים רק נשיא אחד שנפטר במהלך כהונתו בזמן התקופה המדוברת ולא נבחר בשנה המתחלקת ב־20 — זכארי טיילור, לעומת שבעה נשיאים שעליהם מדובר בהידעת? הנ"ל. אגב, גם על נסיבות פטירתו של טיילור, ניתן לכתוב הידעת? מכובד ביותר. בכל מקרה, אם הנושא חשוב ומעניין מספיק כדי לקבל ערך משלו בוויקיפדיה האנגלית, אני חושב שהמינימום שמגיע לו אצלנו זה קטע הידעת? דולב • שיחה 21:53, 5 ביולי 2007 (IDT)

בעד ההידעת הזה. נוי 22:01, 5 ביולי 2007 (IDT)

דולב, ממתין לשיפור הניסוח שלך. חגי אדלר 21:02, 11 ביולי 2007 (IDT)

כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו בין השנים 1840 ו־1960 בקפיצות של 20 שנה, נפטרו או נרצחו במהלך כהונתם. רצף צירופי המקרים הנדיר הזה נשבר על־ידי הנשיא רונלד רייגן שנבחר ב־1980 וניצל מניסיון התנקשות בתחילת כהונתו. הנשיא הנוכחי, ג'ורג' בוש, שנבחר בשנת 2000, הוא הנשיא הראשון מאז רייגן שנבחר בשנה המתחלקת ב־20.

איך זה בתור שיפור? דולב • שיחה 22:45, 11 ביולי 2007 (IDT)

לא ברור לי המשפט על בוש. הרי ברור שמאז 1980 הייתה רק שנת 2000... להסיר אותו. הייתי מוסיף משהו כמו לינקולן ... קנדי נרצחו והריסון... נפטרו במהלך כהונתם. כך נרוויח עוד 7 קישורים. בנוסף, צריך להכניס קישור לערך קללת טיפקאנו שהיא לב הידעת? הזה. להוסיף תמונה של הריסון. חגי אדלר 22:57, 11 ביולי 2007 (IDT)

אתה יכול גם קצת אגדה אורבנית, נרא מה יצא מזה...

האגדה מספרת ששנים לאחר תבוסת האינדיאנים ושריפת כפריהם, טנסקואטאוה הטיל קללה על האריסון. טנסקואטאוה (משמעות:"הדלת הפתוחה"), שנודע גם בכינויו "הנביא של בני השאוני", ושהיה השאמאן של בני השבט אמר, לפי המסופר(בשנת 1835 או בסמוך לה) :

אם האריסון ייבחר להיות צ'יף לבן גדול, הוא וכל צ'יף לבן גדול שייבחר אחריו מדי 20 שנים, ימותו במהלך כהונתם.

האריסון מת מדלקת ריאות חודש לאחר תחילת כהונתו ב-1841 - היה זה מקרה המוות הראשון של נשיא ארצות הברית בעת כהונתו.

בעוד רשימת הנשיאים היא עובדה קיימת, יש הרואים בסיפור הקללה אגדה אורבנית. עם זאת, בארצות הברית יש רבים המתייחסים לקללה ברצינות. כך למשל פנה ארגון דתי למאמיניו בבקשה להתפלל לשלומו של הנשיא המכהן ג'ורג' בוש, שנבחר בשנת 2000. חגי אדלר 23:06, 11 ביולי 2007 (IDT)

בקטע הזה אנו עושים משהו לא הוגן - אנו מציגים לקורא אוסף נתונים שנבחר בקפידה ומוליכים אותו לחשוב שיש כאן איזו קללה מסתורית ולא מובנת, בעוד שבעצם אין כאן שום דבר לא טבעי. אני מתנגד לקטע, אלא אם כן יצוין בתחילתו שמדובר באמונה טפלה וצירוף מקרים. אריה מלמד כץ • שיחה 00:02, 12 ביולי 2007 (IDT)

אני לא מאמין שפיספסתי את הערך הראשי בעברית! פשוט לא ראיתי שהוא קיים. באמת צריך להוסיף אותו. לגבי כל השאר, אני לא רוצה להאריך את הקטע יותר מידי. אריה, אם לא שמת לב, כבר הוספתי הבהרה שמדובר בצירופי מקרים ותו לא. דולב • שיחה 00:18, 12 ביולי 2007 (IDT)

צירוף מקרים זה כבר טוב, אבל אני מתעקש גם על אמונה טפלה - זה כמו תווית אזהרה לקורא :-) אריה מלמד כץ • שיחה 00:31, 12 ביולי 2007 (IDT)

אריה, ראה מה כתבתי לעיל. תן לו לערבב את הכל, ונראה מה יצא. קצת אגדה אורבנית, קצת קללת צ'יף, קצת צירוף מקרים... חגי אדלר 00:57, 12 ביולי 2007 (IDT)

כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו בין השנים 1840 ו־1960 מדי 20 שנה, נפטרו או נרצחו במהלך כהונתם. רצף צירופי המקרים הנדיר הזה הביא לאמונה הטפלה בקללת טיפקאנו. האגדה מספרת כי שאמאן אינדיאני הטיל את הקללה על הנשיא ויליאם הריסון בסביבות שנת 1835: "אם הריסון ייבחר להיות צ'יף לבן גדול, הוא וכל צ'יף לבן גדול שייבחר אחריו מדי 20 שנה, ימותו במהלך כהונתם." הריסון שנפטר מדלקת ריאות חודש לאחר השבעתו, היה הנשיא הראשון שנפטר במהלך כהונתו. הרצף שנמשך 120 שנים, נשבר לבסוף על־ידי הנשיא רונלד רייגן שנבחר ב־1980 וניצל מניסיון התנקשות בתחילת כהונתו.

ערבבתי, זה מה שיצא. הערות? דולב • שיחה 00:55, 13 ביולי 2007 (IDT)

הוספתי כמה קישורים. מבחינתי בסדר. חגי אדלר 01:22, 13 ביולי 2007 (IDT)

גם מבחינתי. בברכה, סתם עומר • שיחה 10:30, 13 ביולי 2007 (IDT)

סלחו לי על ההתעוררות המאוחרת, אך לדעתי יש בעיה בנוסח גם כאן וגם בערך קללת טיפקאנו. אם קללה מוטלת בשנת 1835 ורק בשנת 1934 שומעים עליה, דרך ספר המעשיות Ripley's Believe It or Not!, אז זו לא אגדה - זו מעשייה מודרנית. אין מי שיתקע לכפנו כי מחבר הספר לא תפר מסגרת עלילתית מושכת לצירוף המקרים המספרי בו הבחין. מאז היו שני נשיאים (רוזוולט וקנדי) שקיימו את אותו צירוף מקרים ושניים שלא. ורוזוולט הקשיש והנכה לא היה צריך קללה כדי ללכת לעולמו. בדיוק כמו במקרה של הילד עם האצבע בסכר, עלינו להבהיר לקורא שמקורה של ה"אגדה" בספר המעשיות האמריקני הזה והזה. ליאור 10:58, 13 ביולי 2007 (IDT)

זו ההגדרה של אגדה אורבנית: "אגדה אורבנית או אגדה עירונית היא סוג של אגדה או אנקדוטה, שייחודה בהעברתה מפה לאוזן תוך טענה שמדובר באמת." לא נראה לך שזה מתאים לעיל. הוספנו גם "אמונה טפלה" ו"צירוף מקרים" כך שלא נראה שמישהו לוקח את זה ברצינות. אנקדוטה נחמדה לימות הקיץ. חגי אדלר 14:49, 13 ביולי 2007 (IDT)

לאגדה אורבנית אין אבא ואמא, היא מם שמתפשט מפה לאוזן. מהנוסח הקיים עשוי להשתמע שהאמונה הטפלה הזו היא אגדה שמתגלגלת מהמאה ה-19 ואמינותה הולכת וגוברת עם השנים, ככל שהנשיאים המתאימים הולכים ומתפגרים. למעשה, זו מעשייה שמקורה בספר מלפני 73 שנים ואמינותה הולכת ופוחתת עם השנים, ככל שנשיאים משלימים כהונתם בשלום. אלמלא רצח קנדי יכול להיות שהיו שוכחים ממנה היום, בדומה למעשיות אחרות באותו ספר. חובה עלינו לכל הפחות לציין שהמעשייה הזו מתגלגלת מספר שנכתב בשנת 1934, אחרי ש-5 מתוך 7 הנשיאים ברשימה כבר נפטרו. ליאור 15:05, 13 ביולי 2007 (IDT)

ניסיון שיפור:

כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו בין השנים 1840 ו־1960 מדי 20 שנה, נפטרו או נרצחו במהלך כהונתם. צירוף מקרים זה אף זכה לכינוי קללת טיפקאנו, שלפיה שאמאן אינדיאני הטיל את הקללה על הנשיא ויליאם הריסון בסביבות שנת 1835. אולם, בעצם, זהו צירוף מקרים שהוביל לכשל לוגי מסוג קום הוק ארגו פרופטר הוק (מתאם מצביע על סיבתיות). כשל כזה נובע מנטייה אנושית לחפש יחסי סיבה-מסובב באירועים סביבנו.

כתבתי מהר, נא לשפר בהתאם לצורך. אריה מלמד כץ • שיחה 15:21, 13 ביולי 2007 (IDT)

הפכנו אנקדוטה נחמדה למשהו שאף אחד לא יקרא. יש התנגדות - נסיר וזהו. חגי אדלר 15:58, 13 ביולי 2007 (IDT)

אני דווקא אוהב את הגרסא של אריה. קישור לכשלים לוגיים זה ענק, וגם הקטע נחמד. בברכה, סתם עומר • שיחה 16:06, 13 ביולי 2007 (IDT)

חברים, סטינו מהנושא העיקרי של הידעת? הזה והפכנו אותו למשהו אחר לגמרי. צריך לחזור לגירסה היציבה האחרונה - זו שנוצרה לאחר הערבוב שביצעתי. ראו אותה למעלה (זו עם התמונה בצידה). מה רע? למה לשנות משהו שעובד?? דולב • שיחה 17:40, 13 ביולי 2007 (IDT)

בגרסה הקודמת הייתה בעיה משום שהיא סיפקה רמזים על סיבה על-טבעית להתאמה בין מות הנשיא לשנת היבחרו. בגרסה שלי ניסיתי למצוא פשרה בין הסיפור המעניין שהביא דולב ובין דבריו של ליאור שטוען כי כנראה מחבר הספר המציא את הקללה. למעשה, בחיינו אנו נתקלים במקרים רבים של התאמות מקריות וכולנו חוטאים בכך שאנו מנסים למצוא להן הסבר. כאן אנו יכולים להסביר לקורא שהתופעה של חיפוש הסברים למתאמים מקריים היא טבעית. אם הקורא ירוויח מהידעת הזה גם את הסיפור היפה של דולב וגם את הכשל הלוגי הקשור אליו - אז נצא נשכרים. אריה מלמד כץ • שיחה 18:18, 13 ביולי 2007 (IDT)

וחוץ מזה, לדעתי הגרסא השנייה יותר טובה גם בלי קשר למסר. בברכה, סתם עומר • שיחה 22:54, 14 ביולי 2007 (IDT)

חוץ מלהעביר ידע ולהסביר תופעות, מטרת הידעת? היא גם לגרום לקורא הממוצע להרים גבה ולהגיד לעצמו "וואלה?! לא ידעתי. מדהים!". ברגע שהסרנו את הפאנץ' ליין על ניסיון ההתנקשות ברייגן, הקטע איבד את טעמו וניתן לוותר עליו כליל. חוץ מזה, מסכים עם חגי אדלר - הקטע עם הכשל הלוגי מסורבל לקריאה ולא נראה לי שמישהו יטרח לקרוא אותו ולהבין אותו לעומקו. דולב • שיחה 00:46, 15 ביולי 2007 (IDT)

בדבר אחד אני מסכים: כדאי להוסיף את הקטע על ההתנקשות ברייגן. כך יהיה אפשר גם להשאיר את הכשל הלוגי, יהיה קטע שנאמר בו משהו ועוד קטע שאולי לא כולם יבינו, אבל זה יהיה שווה את מי שיבין ומישלא יוכל להסתפק בקטע על הקללה ורייגן. בברכה, סתם עומר • שיחה 01:15, 15 ביולי 2007 (IDT)

אני מציע לחזור לקטע המקורי. מי שיקרא את הערך, יראה את כל ההסבר שמלמד הכניס, לאחר ויכוחים מרים עם איתן... חגי אדלר 08:17, 15 ביולי 2007 (IDT)

סליחה על הבורות, אבל על איזה איתן מדובר? וסליחה מראש מאיתן. דולב • שיחה 21:01, 15 ביולי 2007 (IDT)

הסתכל בשיחת הערך קללת טיפיקאנו. בברכה, סתם עומר • שיחה 21:48, 15 ביולי 2007 (IDT)

אין תמימות דעים. חגי אדלר 20:36, 19 ביולי 2007 (IDT)

הדעים היו מאוד תמימים בגרסה המופיעה למעלה עם התמונה. אפילו אתה, עורך המיזם בכבודו ובעצמו, הסכים ש"מבחינתך בסדר". ליאור הביא מידע נוסף, אבל לא חייבים וגם אי־אפשר לדחוס את כל המידע שקשור בצורה כזו או אחרת לקללת טיפקאנו להידעת? הזה. הקטע צריך להיות ממוקד, תמציתי וקולע. אפילו סתם עומר שהתלהב מהכשל הלוגי בגירסה שבאה אחר־כך ("קישור לכשלים לוגיים זה ענק") הסכים שצריך להחזיר את הפאנץ' ליין המקורי על רייגן. חבל לוותר על הידעת? כל־כך טוב. אולי בכל־זאת? מי בעד הגירסה עם התמונה (חוץ ממני וחגי אדלר)? דולב • שיחה 22:22, 19 ביולי 2007 (IDT)

אולי תשים פה שוב את הגרסה שאתה מציע? מרוב מלל כבר לא יודעים מי נגנ מי... אגב, קולי שווה לקולו של כל אחד. חגי אדלר 22:39, 19 ביולי 2007 (IDT)

כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו בין השנים 1840 ו־1960 מדי 20 שנה, נפטרו או נרצחו במהלך כהונתם. רצף צירופי המקרים הנדיר הזה הביא לאמונה הטפלה בקללת טיפקאנו. האגדה מספרת כי שאמאן אינדיאני הטיל את הקללה על הנשיא ויליאם הריסון בסביבות שנת 1835: "אם הריסון ייבחר להיות צ'יף לבן גדול, הוא וכל צ'יף לבן גדול שייבחר אחריו מדי 20 שנה, ימותו במהלך כהונתם." הריסון שנפטר מדלקת ריאות חודש לאחר השבעתו, היה הנשיא הראשון שנפטר במהלך כהונתו. הרצף שנמשך 120 שנים, נשבר לבסוף על־ידי הנשיא רונלד רייגן שנבחר ב־1980 וניצל מניסיון התנקשות בתחילת כהונתו.

יש הסכמה? נא לענות בקצרה, כי גם ככה הדיון הזה התארך יותר מדי (מודה בחלקי באשמה). דולב • שיחה 22:59, 19 ביולי 2007 (IDT)

יש. בברכה, סתם עומר • שיחה 23:07, 19 ביולי 2007 (IDT)

אני מתנגד. אריה מלמד כץ • שיחה 23:13, 19 ביולי 2007 (IDT)

אריה, מזכיר לך כי ביקשת שזה לא יראה על־טבעי, ולכן הוספתי קישורים לצירוף מקרים, אמונה טפלה ואגדה אורבנית. דולב • שיחה 23:17, 19 ביולי 2007 (IDT)

מבחינתי ניסוח זה בסדר, מסתייג מספיק. חגי אדלר 23:20, 19 ביולי 2007 (IDT)

דולב, אני לא מתנגד לקטע כלשהו על הקללה הזו, אבל אני מתעקש על הקישור לכשלים הלוגיים, והסברתי למעלה את הסיבות לכך. מובן לי שאנו רואים את הדברים אחרת - אתה רואה את זה כצירוף מקרים נדיר ואני לא מתרגש מהסיפור הזה בכלל. בוא נחלק את הקוראים לשניים - חלק מהם יתלהבו מצירוף המקרים וחלק אחר בכלל יתעצבנו שוויקיפדיה עוסקת בדברים כאלו. הפשרה צריכה לעבור באזכור הן של הקללה והן של הסיבה שאנשים מחפשים בכוח סיבה לצירוף המקרים הזה. לסיכום, אני מתעקש על גרסה שמזכירה את הכשל הלוגי או שנעזוב את הנושא הזה ונפנה לכתוב קטעים אחרים. אריה מלמד כץ • שיחה 23:41, 19 ביולי 2007 (IDT)

ועוד הערה כללית. חשוב מאוד בדיוני הידעת להתייחס להערות נקודתיות. הווה אומר: אם פלוני אומר שמשפט מסוים בקטע לא נראה לו או שחשוב להוסיף משפט אחר אז חייבים לקחת זאת בחשבון. דולב, אתה מציע קטע מסוים ולי יש נקודה שאני מתעקש עליה. כעת, החובה היא עליך לספק את דרישתי, בדיוק כפי שאני אצטרך להתחשב בשינויים המוצעים לקטעים שאני מציע. אריה מלמד כץ • שיחה 00:43, 20 ביולי 2007 (IDT)

פה בדיוק הבעיה בינך לבין דולב. הוא חושב שהקישורים לצירוף מקרים, לאמונה טפלה ולאגדה אורבנית מספיקים כדי להניח דעתם של קוראים שיחשבו שההידעת מעודד אמונה בכוחות על-טבעיים. אתה קצת פחות מסכים עם זה. אגב, אני חייב לומר שאפשר להתפעל מצירוף המקרים כצירוף מקרים, ולא כקללה (שהקישור אליה נמצא שם כי זה שם התופעה במסגרתה אנשים האמינו בקללה). בברכה, סתם עומר • שיחה 01:15, 20 ביולי 2007 (IDT)

אני מתנגד לנוסח המוצע מהסיבות שפירט אריה, כמו גם מהסיבות הבאות:

צירוף המקרים אינו "נדיר" - בסדרה אקראית של יותר מ-40 נשיאים אמורים להופיע צירופי מקרים כאלה או אחרים. בשיחה:קללת טיפקאנו#נשיא זקן ? כבר הסברנו מדוע צירוף המקרים המסוים הזה הוא אפילו סביר יותר מכפי שהוא משתמע מקטע הידעת.
הנוסח "האגדה מספרת כי" מטעה. כאמור, האגדה הזו מופיעה לראשונה בספר משנת 1934, מה שמרמז על פוסט דזיגנציה. המילים "רוברט ריפלי" ו-1934 חייבות להופיע בקטע, אחרת מדובר בהטעייה.

הדיון שהחל כאן מביא לשיפור הערך קללת טיפקאנו ואין סיבה שקטע הידעת העוסק בערך הזה ידשדש בבינוניות. ליאור ތޮ 13:38, 20 ביולי 2007 (IDT)

הוא אשר אמרתי... אין תמימות דעים ולכן הקטע הוסר. יש להביא נסוח שיהא מקובל על כולם. חגי אדלר 13:41, 20 ביולי 2007 (IDT)

מרים ידים. ניסיתי את מיטב יכולתי להביא אנקדוטה נחמדה להידעת?. אם מישהו יכול להציל משהו מהקטע המקורי, שיבורך. מצדי אפשר לארכב את הדיון. שבת שלום. דולב • שיחה 16:49, 20 ביולי 2007 (IDT)

כשוולט דיסני יצר לראשונה את דמותו של מיקי מאוס הוא החליט לקרוא לו מורטימר מאוס. רק לאחר מסכת שכנועים מצד אשתו ליליאן שטענה שהשם ארוך ולא קליט, נאות וולט דיסני לשנות את השם למיקי מאוס. או שזה קצר מדי...?????? גרודה 22:31, 29 ביולי 2007 (IDT)

האנקדוטה נחמדה אבל יש כאן רק שני קישורים. אנו שואפים ל-7-8. התוכל לפתח את זה? חגי אדלר 22:34, 29 ביולי 2007 (IDT)

יש משהו? חגי אדלר 20:32, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

אני משתדל... גרודה 23:02, 2 באוגוסט 2007 (IDT)

כאשר רצו הצרפתים לכתוב מילון צרפתית-מרוקאית בתקופה הקולוניאליסטית הם גילו שאין מקבילה מרוקאית למילה "תודה". כך התפתח מיתוס שהמרוקאים חסרי נימוס, כשלמעשה, כדי להודות משתמשים המרוקאים ב"מרסי" הצרפתית, "שוקראן" הערבית או ברצף ברכות כמו: "יברכך האל" וכד'.

איך? בברכה, סתם עומר • שיחה 00:46, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

מה הסימוכין, לפני שאתה מסתבך עם המרוקאים? חגי אדלר 02:08, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

הזירה הלשונית לפני שבועיים (ה-11 לאוגוסט). בברכה, סתם עומר • שיחה 06:35, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

אני לא יודע כמה כדאי להתייחס לזה בתור מקור אמין. זה אמנם נשמע משכנע, אבל הרי לא רוביק רוזנטל כתב את זה - זה היה מכתב למערכת. דניאל צבי 22:43, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה בטוח? אאל"ט זה היה בתשובה שלו לשאלה "מה מקור המיתוס שמרוקאים לא מנומסים?" או משהו כזה. בברכה, סתם עומר • שיחה 23:03, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אני די בטוח (ההורים קוראים את מעריב, ובד"כ זה הדבר היחיד שם שראוי לקריאה), אבל אבל תבקש ממני לחתום על שום דבר. בכל מקרה - מכתבים מהקוראים מודפסים שם די בשכיחות. דניאל צבי 23:09, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

יש מצב שאתה מוצא את העיתון ובודק? בכל מקרה, יש אולי מקום לסמוך על הבדיקה של אדון רוזנטל לפני שהוא מפרסם? (הוא באמת הדבר היחיד ששווה קריאה שם) בברכה, סתם עומר • שיחה 23:39, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

מה נסגר עם זה? יש אולי איזה מומחה למרוקאית שיאשר? אם יש, כדאי לפנות אליו. אבל גם אם לא, נראה לי בסדר לסמוך על הסינון של רוביק. בברכה, סתם עומר • שיחה 00:48, 23 באוגוסט 2007 (IDT)

אני לא הייתי הולך על זה משום שלעמוד הראשי מגיעים גם סתם מבקרים והם עלולים לחשוב שיש פה משהו עדתי (אפילו שאנחנו יודעים שאין). אריה מלמד כץ • שיחה 01:07, 23 באוגוסט 2007 (IDT)

זה והסימוכין הבעייתיים. חגי אדלר 01:28, 23 באוגוסט 2007 (IDT)

דווקא הקטע העדתי פחות מפריע לי פה. בקטע הזה מיתוס מנופץ ולא מואדר. בנוגע לסימוכין, אכן בעייתי. לכן שאלתי אם יש מומחה למרוקאית. בברכה, סתם עומר • שיחה 02:26, 24 באוגוסט 2007 (IDT)

מדהים. אף אחד פה לא יודע מרוקאית. שאלת ב"הכה את המומחה" - כלום. אבדוק אם אני יכול למצוא מישהו כזה ביישוב, או משהו. בברכה, סתם עומר • שיחה 20:14, 25 באוגוסט 2007 (IDT)

בינגו! אושר. ראו "הכה את המומחה". גם שיפרתי קצת. בברכה, סתם עומר • שיחה 02:18, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

התמונה של המילון לא מתאימה לפה. חגי אדלר 12:43, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

יש לך הצעה יותר טובה? אולי דגל מרוקו? בברכה, סתם עומר • שיחה 22:46, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

מה נסגר? אני בעד להעלות למוכנים ואז לבדוק אם יש תמונה יותר מתאימה. מקסימום אפשר להשאיר את המילון (זה לא מאוד תלוש). בברכה, סתם עומר • שיחה 23:04, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

תמונה שמתי. לגבי הקטע, האישוש היחידי זה "אמא של אחד מהכה את המומחה"... אין לנו משהו יותר מוצק? חגי אדלר 23:54, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

האמא של ההוא מ"הכה..." מאשרת את מה שכתב רוזנטל. שניהם ביחד נראים לי אחלה סימוך. מה גם שבהיותה דוברת מרוקאים אין סיבה שלא לסמוך עליה. (קח בחשבון שלומר שהיא האישוש היחיד זו הצגה מעוותת, חיפשנו את האישוש לדברים של רוביק רוזנטל) בברכה, סתם עומר • שיחה 23:29, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

שלום חגי, ראיתי שהעברת את הידעת הזה למוכנים. לי עדיין משהו מפריע. קודם כל היעדר הסימוכין, אבל יש עוד משהו. אם במרוקו אומרים שוקראן (וראה גם כאן) אז יכול להיות שזאת פשוט מילה משותפת לערבית מרוקאית ולשאר הדיאלקטים של ערבית. אריה מלמד כץ • שיחה 00:07, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

נו, אתה יודע שאני זהיר. אבל אם אחרי שבוע דיון + הכה את המומחה + האמא המרוקאית של שמעון פרס + יומיים נוספים לאחר בקשה שלי, אף אחד לא מגיב יותר, מה אפשר לעשות? להחזיר לשולחן הדיונים? חגי אדלר 00:22, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

אולי כדאי לשאול את DrorK או אלדד, בעיקר לגבי הקשר בין מרוקאית לערבית. אם המרוקאים אומרים שוקראן כמו בשאר מדינות ערב אז אני לא מבין את הפואנטה שם. אריה מלמד כץ • שיחה 00:28, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

גם אני לא מבין את הפואנטה שם. לא התמחיתי במרוקאית, ולכן לא התייחסתי לכך. אבל סביר שהם אכן אומרים "שכרא(ן)" (שוכראן). הייתי נמנע מלהעלות עניין זה לקטעי "הידעת", מכל הסיבות שהוזכרו לעיל, בעיקר - כדי שלא יראו בכך עניין עדתי, אבל גם משום שהנקודה לא הוכחה, אם אחרי הכול הם משתמשים גם ב"תודה" בערבית. אלדד • שיחה 00:41, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

דרך אגב, היה ידוע לי מקודם שהמילה merci משמשת במרוקאית ל"תודה". אבל אם גם "שכרא(ן)" ממלאת תפקיד דומה, אין טעם להעלות זאת בתור קטע עצמאי, שנשמע ממנו מעין "לגלוג" על המרוקאים שהם "חסרי תרבות". אלדד • שיחה 01:23, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

אני לא הייתי מכניס את זה ל"הידעת". אין רבותא בעובדה (אם היא בכלל נכונה) שבמרוקנית לא הייתה מילה ל"תודה". אני מניח שבמרוקנית היו, ועדיין יש, שפע של ברכות שאפשר להעתיר על מי שגומל לך חסד, והעובדה שאף אחת מהן לא מקבילה בדיוק ל-merci בצרפתית אינה מעלה ואינה מורידה. גם העובדה שהמילה "מרסי" עצמה נשאלה מצרפתית למרוקנית אין בה רבותא. מילים מסוג זה עוברות במהירות משפה לשפה. המילה "מרסי" עצמה משמשת גם בפרסית, ושלא במפתיע גם בגרמנית שווייצרית. אני לא אתפלא אם אמצא אותה בעוד שפות. יש דוברי עברית לא-מעטים שאומרים ת'נקס במקום "תודה", ובהינדית זה אפילו מאוד מקובל. גם כאן ההשפעה האנגלו-סכסית ניכרת על שפות הקולוניות לשעבר. המילה ל"תודה" בתורכית נשאלה מהביטוי "מתשכר" (אני מודה) בערבית, ובמלטית (שפה ממוצא ערבי-תוניסאי) משתמשים במילה "גרצי" שהיא כמובן ממוצא איטלקי. בקיצור, אודה לכם אם תניחו לעניין ה"תודה" במרוקנית, שכן גם אם העובדות נכונות (ואף בזה איננו בטוחים) אין בהן כל ייחוד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 02:25, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

אבל הקטע הוא לא "הנה דבר ייחודי למרוקאית: לא אומרים תודה". אלא הסיפור על כתיבת המילון והמיתוס שהתפתח. לכן בלשנות קצת פחות שייכת פה, יכול להיות שהמילים שהושאלו למרוקאית משפות אחרות הוטבעו בה עד כדי-כך שנעשו חלק אינטגראלי מהשפה, אבל זה לא סותר את זה שהצרפיתם התבלבלו וחשבו שהמרוקאים לא מנומסים. בברכה, סתם עומר • שיחה 13:23, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

(עוד דבר קטן: אני מבקש לתת לי שהות להגיב. יש לי אינטרנט רק פעם ביום.) בברכה, סתם עומר • שיחה 13:31, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

עומר, אתה צודק בפיקנטריה שבדבר, אבל קטעי "הידעת" הם די קצרים, ואם יש חשש שהקורא עלול להבין מהם משהו שגוי, או להתרכז דווקא באלמנט שלא אותו התכווַנּוּ להדגיש - עדיף לא להכניס את הנושא לקטע "הידעת". אלדד • שיחה 13:50, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מסכים עם אלדד. בתור קטע בלשני אין פה סיפור, ובתור קטע שמתאר את יחס הצרפתים למרוקנים הוא מורכב מדי ועלול להתפרש לא נכון. חוץ מזה אנחנו לא לגמרי בטוחים בעובדות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:06, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

דוקא העובדה בדבר זה שתודה במרוקאית שאולה מצרפתית מאומתת. לעניין הדגש, אפשר לשנות ניסוח. אחשוב על משהו ואביא אותו לדיון מחר, בל"נ. סתם עומר • שיחה 22:40, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

משסיכמנו שהקטע הבלשני לא מעכב כאן, הנה נוסח אחר שהשתדלתי שכל רמז לעדתיות יסולק:

כאשר רצו הצרפתים לכתוב מילון צרפתית-מרוקאית בתקופה הקולוניאליסטית הם גילו שאין מקבילה מרוקאית מקורית למילה "תודה", כמו הרבה מילים בשפות רבות המילה המרוקאית "תודה" הושאלה משפה אחרת. אולם העובדה שמילה זו הושאלה מצרפתית בילבלה את הצרפתים שהסיקו שהמרוקאים חסרי נימוס. ולא כך היא.

ועכשיו, איך? סתם עומר • שיחה 22:29, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

הייתי מנסח כך: "המילה הצרפתית "מרסי" (merci) במשמעות "תודה" הפכה פופולרית בארצות רבות שהושפעו מהתרבות הצרפתית, והיא משמשת עד היום בשפותיהן, למשל בבפרסית, בערבית מרוקאית ובתורכית (בצד מילים דומות אחרות). העובדה כי המרוקאים משתמשים במילה הצרפתית "מרסי" להבעת תודה, בלבלה את הצרפתים בעת ששלטו במרוקו וביקשו לכתוב מילון לשפה המקומית. הם גרסו כי היעדרה של מילה מרוקאית מקורית ל"תודה" מעידה על כך שהמרוקאים הם חסרי נימוסים, אך התעלמו מכך שבמרוקאית יש ברכות הנאמרות למי שגמל חסד." ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:58, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

נראה הרבה יותר טוב, רק שתי הערות: אם סיכמנו שמרסי השתרשה והייתה לחלק מהשפה המרוקאית אין טעם להזכיר את הברכות; אין לתורכים ולפרסים גם מילה מקורית לתודה? אם כן, חבל לפרט אותן. סתם עומר • שיחה 18:07, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

לגבי הפרסים - המילה השגרתי היא مرسى כלומר "מרסי", ולגבי התורכים, הביטוי השגרתי הוא teşekkür ederim, ששאול מן הסתם מן המילה הערבית تشكـُّر (תשכֻּר - הודיה), אבל לפי [2] אומרים גם mersi. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:34, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

השאלה היא האם יש מילה נוספת ולא מה המקובל. אם יש מילה נוספת נראה לי שעדיף פשוט לומר "שפות רבות" ללא פירוט. ומה לגבי ההערה הראשונה? סתם עומר • שיחה 21:09, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

דרור? סתם עומר • שיחה 13:02, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

מי אני מול גדולי הבלשנים...? לא אושר. חגי אדלר 02:30, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

לא כדאי להחזיר לדיונים? סתם עומר • שיחה 18:10, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

גם אם זה נכון זה לא מעניין. אם נשתרשה המילה merci בשפה זו עובדה והיא לא מעידה כלום על דובריה. גם בלאדינו משתמשים ב- merci להבעת תודה והמילה הזו דחקה מילה ספרדית קודמת--‏Avin • שיחה‏ 02:48, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

קרא את הדיון לפני שאתה מגיב. כבר נאמר שהמעניין בקטע הוא הבלבל של הצרפתים ואין שום נסיון לטעון שום דבר על המרוקאים. סתם עומר • שיחה 21:09, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

הצעה:

האגם הגדול ביותר בסקוטלנד, לוך לומונד Loch Lomond, קטן מאגם הכנרת.
ההר הגבוה ביותר בסקוטלנד, בן נוויס Ben Nevis, נמוך יותר מהר החרמון.

בברכה, דורית69 14:44, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

טריויה נחמדה, אבל לא מספיק ליצירת קטע הידעת. חגי אדלר 14:47, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

הייתי שמחה להרחיב, אבל כמדומני אין בדיוק על מה (לציין את הגבהים? השטחים?). הרחבה נחוצה כשיש לה תכלית, במקרה הזה קטע הטריוויה דיי ממצה את עצמו. לשם מה כל קטע הידעת חייב להיות כה ארוך?

יש לנו תקן של 7-8 קישורים, לפחות. לך יש רק שניים... ~~חוץ מזה, הוא לא מדויק. בן נוויס גובהו 1344 מטרים והוא גבוה מהחרמון הישראלי.~~ חגי אדלר 14:56, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

סלח לי - הר נשאר הר. אמנם גבול ישראל-לבנון-סוריה נמצא בו, אבל הגבולות לא יוצרים הרים חדשים.
איני רוצה להכנס לדיון הישראצנטריות - אבל אני מקווה שהרגשות הלאומיים שלך יניחו לך להאמין שההר עצמו, בלי קשר למדינה שעלתה אל הפסגה - גבוה מהר בן נוויס (שאגב - ראוי לערך!). דורית69 15:09, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

הנה - שבעה קישורים. דורית69 15:11, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

עכשיו אני באמת לא מבין. מה מיוחד בהידעת? הזה? גם אגם טיטיקקה גדול מלוך לומונד והר אררט יותר גבוה ממנו... חשבתי שרצית להראות שבישראל איתני הטבע גדולים יותר. אז מה פתאום להכניס הר בסוריה? כללית, הידעת? הזה אינו עומד בתקן משום שהוא קצר ומכיל קישורים אדומים. את מוזמנת להרחיבו כפי שציינתי, ואז יהיה רלבנטי לקיים עליו דיון. חגי אדלר 15:17, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

דורית, קטעי הידעת לא צריכים להיות ארוכים אבל דרושה פואנטה. אגב, גאוגרפיה היא נושא מצוין להידעת ויש מקום לעוד הרבה קטעים בתחום זה. בהצלחה, אריה מלמד כץ • שיחה 20:35, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

לי זה נראה אחלה כתשתית לקטע. יש פואנטה בכך שסקוטלנד נחשבת הרבה יותר הררית ו"מאוגמת" מישראל (ומהאזור). סתם עומר • שיחה 22:48, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

זה בדיוק מה שחגי ניסה להגיד. מה שצריך זה באמת להשוות בין סקוטלנד לישראל (לצורך העניין ניתן לכלול את מצפה שלגים בשטח ישראל - 2224 מטר, אם אני זוכר נכון) ולהדגיש את הפואנטה של עומר. אריה מלמד כץ • שיחה 12:56, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

נחכה שערכים אלה יוכחלו. חגי אדלר 18:59, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

אלברטה: מדינה ללא מע"מ.

אלברטה שבקנדה, בה מתגוררים כשלושה מליון תושבים, היא הפרובינציה היחידה בקנדה, ואחת מיחידות הממשל היחידות בעולם המערבי, בסדר גודל זה, שבה לא קיים כלל מס ערך מוסף על מוצרים ושירותים בשטחה. (פרט למוצרים ושירותים פדרליים). (המקור בוויקיפדיה: אלברטה#ממשל). ‏Danny-w‏ 10:56, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

גם בטקסס אין. בדוק עוד סימוכין ותפוצה לפני שנתקדם. חגי אדלר 17:25, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

השחקן נתן ליין נקרא למעשה ג'וזף ליין, אך מפני שבאגודת השחקנים בארצות הברית כבר היה רשום ג'וזף ליין, הוא נאלץ למצוא לעצמו שם אחר. את השם נתן הוא בחר לעצמו על פי שם הדמות אותה שיחק כאשר הוא נרשם לאגודה.therealRRR 23:24, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

אם כבר הייתי מעדיף ללכת על מייקל ג'יי פוקס. סתם עומר • שיחה 01:43, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

מה גם שאין לנו נתן ליין. סתם עומר • שיחה 01:44, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

גשר אקשי-קייקיו ביפן הוא הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם נכון לשנת 2007, על פי ממדי המפתח המרכזי (1,991 מטר).--‏Golf Bravo‏ 11:48, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

זה בסיס טוב, אבל כרגע נתון סתמי. לערבב את זה עם גשרים מפורסמים אחרים או הסיבה שהגשר נבנה. בקיצור, שיהיה סיפור עם הרבה קישורים. חגי אדלר 02:23, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

לא מלהיב. פשוט פחות מעניין. סתם עומר • שיחה 12:14, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים קיבלה בנסיבות מוזרות את התואר "המלחמה הארוכה ביותר"-זאת רק משום לא הכריזו על סיומה והיא נשכחה עד חתימת הסכם שלום בין הולנד לאיי סילי ב1986. (טיוטה להצעה) ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:47, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

בלי איי סילי אין מה לעשות עם זה. סתם עומר • שיחה 18:48, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

מסכים בהחלט. וגם, מלחמת מאה השנים לא הסתיימה רשמית מעולם, וגם אם לוקחים את 1802 בתור סיום חצי רשמי, היא עדיין ארוכה יותר. חגי אדלר 00:52, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

אז אפשר אולי במקרה זה, להזכיר את המלחמה הנ"ל בתבנית:הידעת? 12 במאי - סדרה 2 כמלחמה קצת פחות ארוכה (: ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 01:07, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

זה יכול להיות אפשרי. חגי אדלר 01:15, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

הוספתי שם. חגי אדלר 12:40, 18 בספטמבר 2007 (IST)

אני כבר יומיים מנסה לחשוב על ניסוח, אבל כנראה שיש לי writer's block. בכל מקרה, נראה לי שאפשר לעשות מטעמים מתסכית הרדיו שמוזכר בערך מלחמת העולמות ובהיסטריה שהוא גרם. מומלץ להשתמש בערך האנגלי (en:The War of the Worlds (radio) ―דניאל צבי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדבר היחידי שהצלחתי זה ליצור את מלחמת העולמות (פירושונים)... חגי אדלר 18:30, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

ביחד עם עצמותיו של הרצל הועלו ארצה ונקברו בקברו גם שרידיהם של הוריו, אשר היו קבורים ביחד איתו באותו הקבר בבית הקברות בדבלינג אשר בוינה. הוכחה: הכיתוב על המצבה בדבלינג, ראו תמונה:Theodor Herzl Grab 20032005.JPG. ‏Harel‏ • שיחה 23:59, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

לא משהו... פשוט פחות מעניין. סתם עומר • שיחה 21:02, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

חוץ מזה, זה פרט מאוד ידוע, ויש גם קישור אדום. חגי אדלר 15:02, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

אולי כדאי לשלב את הטרגדיות של משפחת הרצל - יש כאן פוטנציאל גבוה. אריה מלמד כץ • שיחה 20:39, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

רעיון מצוין. אגב, הידעתם שבתי החלה השבוע להדריך במוזיאון הרצל במסגרת שרות לאומי. אם אתם נקלעים למקום (מוזיאון אדיר!) בקשו סיור עם סתיו אדלר. חגי אדלר 21:54, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

נו, עכשיו הקטע מקבל חשיבות מיוחדת. האם תוכל לבקש ממנה לחבר לנו משהו בנושא. אריה מלמד כץ • שיחה 12:58, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

בא לא נגזים... היא מדריכה רק שבוע, ובאנגלית. חגי אדלר 18:47, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

Nobody cares... חגי אדלר 12:53, 18 בספטמבר 2007 (IST)

תבנית:הידעת? 16 בספטמבר - סדרה 2 - של מחר. הוא לא כזה משעמם, אבל סתם רעיון להרחבה קלה. להוסיף איזה משפט להשוואה כמו: "לשם השוואה, במחלקת העופות קיימים כ-10,000 מינים ידועים" או "...(מספר מיני החרקים), פי 80 ממספר מיני העופות הידועים". עוד רעיון, לספר על גילוי שקרה לאחרונה (אם היה ב-5-10 שנים אחרונות) שבו גילו מין חדש של חרק, כדי להעביר יותר טוב את המשפט "סביר להניח שמינים רבים של חרקים טרם התגלו". מצית איזה זיכרון למישהו? נעה 12:54, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

הקטע נראה לי מצויין גם כך. סתם עומר • שיחה 19:44, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

לא שונה. חגי אדלר 12:56, 18 בספטמבר 2007 (IST)

נהוג לחשוב כי ווינסטון צ'רצ'יל טבע את המונח מסך הברזל, אך לוץ שוורין פון קרוסיגק הקדים אותו, כששאל את הביטוי ממאמר של יוזף גבלס. (לא מנוסח הכי טוב, אבל הפואנטה הובנה) ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:20, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

פה יש פוטנציאל. חגי אדלר 20:41, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

קודם צריך לתקן את הערכים. הנאמר בערך לוץ... שונה מהנאמר בערך מסך הברזל, ואצל גבלס זה בכלל לא נזכר. סתם עומר • שיחה 23:24, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

המקור ככל הנראה בגרסה האנגלית. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 23:32, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

אני מניח שבדקת לפני שכתבת. הבעיה שלי היא הסנכרון בויקי עברית. סתם עומר • שיחה 23:36, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

מישהו מברר ומתקן את הערכים? זה יותר חשוב מהידעת? חגי אדלר 21:03, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

Hummingbird? סתם עומר • שיחה 01:48, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

השאלה היא אם הערכים בויקיפדיה האנגלית נכונים. אם כן, אין בעיה להתאים את הערכים בויקיפדיה העברית. העניין שלי במיזם "הידעת?" הוא לאתר ולהביא לתשומת לבכם ערכים שראוי לעשות מהם קטעים (ז"א כוללים עובדות מעניינות/מפתיעות) וקצת פחות לטפל בערכים שמחוץ לתחומי העניין שלי :-\ (עד כמה שאני אוהב ידע, לא כל "הידעת" שאני מציע נכלל בתחומי העניין שלי). אם אין צורך דחוף בסנכרון של הערכים, אני אטפל בהם כשאסיים עבודות אחרות שממתינות לי. בכל מקרה, קטע "הידעת" שיפנה לערכים הנ"ל, גם אם הם לא מצוינים, יגביר את החשיפה אל הערכים וידרבן משתמשים נוספים לטפל בהם. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:47, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

הרבה פעמים במסגרת הידעת? אנו מתקנים ערכים לפני שמעלים אותם. רק השבוע היה מקרה עם שליט בדרום אמריקה, שבעקבות הידעתץ. ג'ודי נקתה את הערך מאגדות. לכן חשוב לסנכרן את כל הערכים לפני שאנו בכלל מעלים הידעת? זה. חגי אדלר 00:54, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

דיון מת. חגי אדלר 16:34, 23 בספטמבר 2007 (IST)

בשמו המקורי של השחקן מייקל ג'יי פוקס לא מופיעה האות האמצעית. היא התווספה לשמו בגלל שכאשר נרשם פוקס לאגודת השחקנים בארצות הברית התברר שכבר רשום שם שחקן אחר בעל אותו שם. על אף שהיה לו שם אמצעי, אנדרו, הוא לא אהב את הצליל שלו, ולכן הוסיף לשמו את האות ג'יי כהוקרה לשחקן מייקל ג'יי פולארד.

איך? סתם עומר • שיחה 22:33, 16 בספטמבר 2007 (IST)

ככה... חגי אדלר 12:52, 18 בספטמבר 2007 (IST)

רעיון לשיפור? סתם עומר • שיחה 13:25, 19 בספטמבר 2007 (IST)

למה? דווקא חמוד ביותר. כדאי לשכתב את מייקל ג'יי פוקס. נוי 21:15, 19 בספטמבר 2007 (IST)

ולכתוב את מייקל ג'יי פולארד. סתם עומר • שיחה 22:38, 20 בספטמבר 2007 (IST)

קודם שיכתבו הערכים. חגי אדלר 16:38, 23 בספטמבר 2007 (IST)

חברת הודו המזרחית ההולנדית אשר נוסדה ביום 20 במרץ, 1602 היתה לתאגיד רב-לאומי ראשון בעולם והחברה הראשונה בעולם להנפיק מניות.

לפי זכרוני יש משהו על זה, נדמה לי קשור במכירת מנהטן. לפי בדיקתי אין... בכל אופן, זה מעניין אך דורש עיבוי. אולי על שתי החברות שפעלו במקביל. חגי אדלר 02:26, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

בלי הרחבה זה יפול. חגי אדלר 13:00, 18 בספטמבר 2007 (IST)

דיון מת. חגי אדלר 16:34, 23 בספטמבר 2007 (IST)

שמה של מערכת ההתרעה צבע אדום, המזהירה את תושבי שדרות וסביבתה מפני טילי קאסם היה בתחילה "שחר אדום". השם שונה בעקבות תלונות לעיריית שדרות מצדם של ילדים ששמם הפרטי הוא שחר והוריהם, על כך שהמערכת מבהילה אותם במיוחד ועל הצקותיהם של בני גילם. נוי 17:00, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

אין מספיק קישורים וזה ידוע להרבה אנשים בארץ. דניאל ב. 17:31, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

אפשר להכחיל את מערכת התרעה ואת שחר (שם פרטי). אולי אפשר לשנות את "מבהילה" ל"מפחידה" ואז יהיה עוד קישור (לפחד). הוספתי קישור להורות. נוי 17:41, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

קטע נחמד מאוד. סתם עומר • שיחה 19:53, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

יש לו מקום, אך טעון עבודה. חגי אדלר 12:42, 18 בספטמבר 2007 (IST)

דיון מת, קישורים אדומים. חגי אדלר 16:46, 23 בספטמבר 2007 (IST)

על פי החוקים ברוב מדינות העולם, יש איסור להקים מבנה למגורים ללא אישור מהגופים הממונים על כך. על כן, אנקדוטה שחוזרת על עצמה במקומות רבים בעולם במשך חג הסוכות היא דיווח על הקמת סוכה לרשויות כך שיוציאו צו שיאפשר לפרק אותה באם בונה הסוכה לא יעשה זאת בעצמו תוך שבוע ימים. נוי 09:34, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

רעיון טוב, אני מציע נוסח קצת שונה:

על פי החוקים ברוב מדינות העולם, יש איסור להקים מבנה למגורים ללא אישור מהגופים הממונים על כך. על כן, אנקדוטה שחוזרת על עצמה במקומות רבים בעולם במשך חג הסוכות היא שיהודים שעומדים לדין על הקמת סוכה מנסים להציג צו המורה להסיר את המבנה תוך שבוע, ובכך בעצם מערימים על בית המשפט, משום שלאחר שבוע, חג הסוכות כבר יחלוף, ואין עוד צורך בסוכה. דניאל צבי 09:38, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

למיטב הבנתי, אלו שמתלוננים עליהם עושים זאת בכוונה כדי להשיג את הצו.כלומר הם ולא היהודים מתחכמים. נוי 12:40, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

את הסיפור אני מכיר בצורה הזו, אם כי כרגע לאף אחד מאיתנו אין סימוכין. דניאל צבי 15:04, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

אם אין מקרה קונקרטי, זה נראה לי חבל, הקטע עומד באוויר מדי. בברכה, סתם עומר • שיחה 23:05, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

"מר הרמן, הנך מואש בבנייה הלתי חוקית של צריף עץ על גג ביתך. הצריף מהווה סכנת דליקה ועליך לפרקו מיד"... "אמור לשופט... הדבר יקח כשבועיים"... "...אני נותן לך שמונה ימים לפרק אותו, או שתענש קשות".

— רוחמה שיין, הכל לאדון הכל, עמ' 118

מסתבר שזו לא רק אגדה אורבנית. דניאל צבי • שיחה 21:21, 18 בספטמבר 2007 (IST)

יש בעיה עם הניסוח "במקומות רבים בעולם". נראה שפסק הדין הוא רק בישראל. חגי אדלר 22:22, 18 בספטמבר 2007 (IST)

דווקא לא, אלא בניו יורק. דניאל צבי • שיחה 22:34, 18 בספטמבר 2007 (IST)

אז מישהו נותן ניסוח עם מקרה קונקרטי? סתם עומר • שיחה 21:35, 22 בספטמבר 2007 (IST)

לא מתקדם. חגי אדלר 17:04, 23 בספטמבר 2007 (IST)

אני חושב שיהיה נחמד מצידו של מי שהביא את המקור לנסח מחדש, מכיוון שאני לא מכיר את המקור מספיק טוב. נוי 14:43, 24 בספטמבר 2007 (IST)

נהיינו מאוד תובעניים מההידעת? שלנו. לא מספיק להביא נתון מעניין, חייבים לכתוב טקסט קצר ומולטידיסצפלינרי שישלב לפחות חמישה עשר קישורים. :-). לא חשוב. תגידו, יש לנו כבר הידעת על הטנק המעופף? אפשר לשלב את זה עם הביוגרפיה של מר אנטונוב. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 00:34, 18 בספטמבר 2007 (IST)

אין, מעניין, קדימה לעבודה. חגי אדלר 12:28, 18 בספטמבר 2007 (IST)

עבר שבוע ואין מרים לכפפה. חגי אדלר 14:50, 24 בספטמבר 2007 (IST)

יישון בשר הוא למעשה תהליך ריקבון מבוקר בטמפרטורה נמוכה, שאורך מספר ימים עד שלושה שבועות, כדי להביא לריכוכו והשבחתו. הבשר שאנו אוכלים הוא בעצם שריר,ששני חלבונים בו, אקטין ומיוזין, אחראים לכיווצו והרפייתו. כאשר הם נקשרים זה לזה השריר מתכווץ וכשהם נפרדים זה מזה השריר רפוי. לאחר השחיטה, באין אספקת חמצן ומזון לתאים, מבצעים, סיבי השריר את תנועתם האחרונה: כיווץ שאין ממנו דרך חזרה. כדי לקבל בשר רך אין ברירה אלא לחכות שהחלבונים יתפרקו על ידי אנזימים. תוצר הפרוק הזה הוא השריר הרפוי או האומצה הרכה, והפירוק הוא שמקנה לבשר בקר את הארומה האופיינית.

לחילופין התמונה:

את הערך יישון בשר כתב יורם שורק.

קצץ לפחות ממאה מילים ונתחיל לדבר... חגי אדלר 21:41, 20 בספטמבר 2007 (IST)

את זה אני משאיר לך, חגי. קיצצתי ככל שיכולתי...

לא חייבים לקחת כל הצעה. איתן • שיחה 21:45, 20 בספטמבר 2007 (IST)

עשיתי מהקטע קציץ בשר :).

בוא נתחיל לדבר... איתן • שיחה 12:15, 21 בספטמבר 2007 (IST)

128 מילים. לא מדבר... חגי אדלר 16:32, 23 בספטמבר 2007 (IST)

גם הקטע לא משהו מעניין. סתם עומר • שיחה 19:17, 23 בספטמבר 2007 (IST)

אדומים, לא מתקדם, הוסר. חגי אדלר 02:45, 26 בספטמבר 2007 (IST)

אם כבר תעלות אז...

תעלת פנמה מחברת את מפרץ פנמה הנמצא באוקיינוס השקט שבמערב עם הים הקריבי שבאוקיינוס האטלנטי שבמזרח. בגלל צורת ה-S של מצר היבשה של פנמה, המעבר בתעלה מהאוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי הוא דווקא מדרום מזרח לצפון מערב. על מנת למנוע בלבול, רשויות התעלה מכנות את המעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט כמעבר דרומה ואילו הדרך ההפוכה נקראת צפונה.

איתן • שיחה 10:33, 26 בספטמבר 2007 (IST)

מעט מבלבל. סתם עומר • שיחה 13:47, 26 בספטמבר 2007 (IST)

ממש לא מרטיט. אפשר לכתוב על תעלת פנמה כל כך הרבה, החל באיך היה קשה לבנותה, דרך המנגנון המיוחד של תאי השיט וכלה בהרחבתה שתחל עוד מעט - ואנו כותבים על זה. תעלת פנמה הוא ערך מומלץ, ומאוד הייתי רוצה לראות איזה הידעת? טוב המפנה אליו. חגי אדלר 22:08, 28 בספטמבר 2007 (IST)

דיון מת. חגי אדלר 12:46, 5 באוקטובר 2007 (IST)

המלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת עלה לשלטון בשנת 1901, בגיל ששים. כיורש העצר, החזיק אדוארד בתואר של הנסיך מוויילס, תואר אותו נשא במשך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה הבריטית. את השיא המפוקפק קבע המלך לאחר שאימו, המלכה ויקטוריה, הלכה לעולמה בגיל המופלג של 82 שנים. לפי כל הסימנים יישבר השיא בשנת 2008, עת יחגוג הנסיך צ'ארלס את יום הולדתו ה-60, ואימו, המלכה אליזבת השנייה, תהיה בת 82. אימה של אליזבת, המלכה האם, נפטרה בגיל 102.

―איתן6 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי חסר עוקץ ויש יותר מדי מספרים. אריה מלמד כץ • שיחה 10:35, 26 בספטמבר 2007 (IST)

חוסר העוקץ לא מאוד בולט. יש לנו קטעים במצב יותר רע. יותר מדי מספרים, כן. וגם קצת חוסר עניין, לטעמי. סתם עומר • שיחה 13:42, 26 בספטמבר 2007 (IST)

לא ברור איזה שיא נשבר - הכי הרבה שנים במלוכה, מלוכה בגיל הכי מבוגר, שילוב בין שניהם? צריך להבהיר את העניין. נעה 17:50, 26 בספטמבר 2007 (IST)

השיא שנשבר הוא 60 שנה כיורש עצר.

ככתוב: "כיורש העצר, החזיק אדוארד בתואר של הנסיך מוויילס, תואר אותו נשא במשך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה הבריטית. העוקץ הוא שהנסיך צארלס עומד לשבור את השיא, ואימו לא מגלה שום סימן שהיא עומדת לפנות את הזירה. אולי להוסיף שאימה של המלכה, המלכה האם, הלכה לעולמה בגיל 102, כך שיש לו על פי הגנטיקה עוד הרבה שנים לחכות." ( למרות שאבי המלכה מת בגיל צעיר יחסית ממחלה.) איתן • שיחה 19:59, 26 בספטמבר 2007 (IST)

עוד לא התחברתי להידעת? זה. למה שיא זה מפוקפק? מה הוא עשה עבירה. וממתי 82 זה גיל מופלג. ואיך המשפט על המלכה האם שייך לכל זה? חגי אדלר 08:45, 30 בספטמבר 2007 (IST)

דיון מת. חגי אדלר 12:48, 5 באוקטובר 2007 (IST)

קללת טיפקאנו - הייתם מאמינים?

גם רונלד רייגן שנבחר ב1980 נפגע מניסיון התנקשות אך הוא שרד.

כבר היה ונידון. חגי אדלר 17:26, 5 באוקטובר 2007 (IST)

הידעת? ההופעה של הקבועים פאי ו-e בכל תחומי המתמטיקה נובעת מן הקשר שלהם למשוואות דיפרנציאליות פשוטות. e הוא היחס $\ y(1)/y(0)$ בכל פתרון של המשוואה $\ y'=y$ ; ואילו פאי הוא האפס החיובי הראשון של כל פתרון למשוואה $\ y''=-y$ העובר דרך הראשית.

עוזי ו. 20:24, 1 באוקטובר 2007 (IST)

זה נראה לי מעט מקצועי מדי. סתם עומר • שיחה 20:47, 1 באוקטובר 2007 (IST)

עוזי, לעמוד הראשי? אתה רוצה להפחיד לנו את הקוראים? חגי אדלר 12:55, 5 באוקטובר 2007 (IST)