ויקיפדיה:הידעת?/מדצמבר 2013

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019


תוכן עניינים

עמוד ספרים[עריכת קוד מקור]

Barberspole.jpg

מקורו של עמוד הספרים, הניצב בכניסה למספרה, בתקופות בהן מקצוע הספר, כלל גם ביצוע פרוצדורות כירורגיות שונות, בשל עיסוקו היומיומי של הספר בתער ובסכינים. עם הפרוצדורות הללו נכללו הקזת דם, טיפול בעלוקות ואפילו עקירות שיניים וקטיעות איברים. במהלך הטיפול ישב הלקוח על כיסא ואחז בחוזקה במוט, שדרכו היה זורם הדם. מכיוון שמראה הדם מסוגל לעורר תחושת חולשה באנשים, נהגו לצבוע את המוט בצבע אדום, כדי שהדם הזורם במורד המוט יתמזג עם צבעו. כאשר המוט הוצא החוצה בין טיפול לטיפול, תחבושות שהתלפפו סביבו יצרו את המראה של פסים אדומים-לבנים. בשלב מסוים החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא המנתח, והוחלט שהספרים יסמנו את חנותם במוט בעל פסים כחולים והמנתחים יסמנו את חנותם במוט לבן בעל פסים אדומים. בארצות הברית עמוד ספרים הוא בעל שלושה צבעים: אדום, כחול ולבן; כנראה כאות הזדהות פטריוטי עם דגל המדינה. אפשרות אחרת היא שהצבע האדום מסמל דם עורקי והכחול דם ורידי.

על פי הערך עמוד ספרים. ייתכן שצריך לקצר. מצוין גם בערך שהעיסוק בפעולות כירורגיות הוא גם "הסיבה העיקרית מדוע הלבוש המסורתי של ספרים זהה לזה של רופאים - חלוק לבן", אבל לא כללתי את זה משיקולי אורך. תומר - שיחה 07:54, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:39, 5 בנובמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 13:51, 10 בנובמבר 2013 (IST)
מעולם לא ראיתי בארץ עמוד כזה. כדאי לציין בקטע במדינות שונות. כי על פי הקטע משתמע שכל ספר מציב עמוד כזה בפתח המספרה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:46, 12 בנובמבר 2013 (IST)

מעניין. ערכתי קצת, אך חייבת לציין שהמשפט האחרון לא מסתדר לי, כי נידמה שההפרדה בין המקצועות כבר בוצעה והמוט האמריקאי המדובר הוא של ספרים????:
מקורו של עמוד הספרים - עמוד שנהוג במדינות שונות להציב בכניסה למספרות - בתקופות בהן מקצוע הספר כלל גם ביצוע פרוצדורות כירורגיות שונות, כחלק מהעבודה עם תער וסכינים. בין פרוצדורות אלו נכללו הקזת דם, טיפול בעלוקות ואפילו עקירות שיניים וקטיעות איברים. באופן מסורתי, במהלך טיפול שכזה נהג הלקוח לשבת על כיסא ולאחוז בחוזקה במוט שדרכו הוזרם הדם שהוקז ממנו. מכיוון שמראה דם עשוי לעורר תחושת חולשה, נהגו לצבוע את המוט בצבע אדום, כדי להסתיר את הדם הזורם בתוכו. כאשר המוט הוצא החוצה בין טיפול לטיפול, תחבושות שהתלפפו סביבו יצרו מראה של פסים אדומים ולבנים. כאשר החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא המנתח, הוחלט שספרים יסמנו את חנותם במוט עם פסים כחולים ולבנים ומנתחים יסמנו את חנותם במוט עם פסים אדומים ולבנים. בארצות הברית עמוד ספרים מכיל שלושה צבעים: אדום, כחול ולבן - כפי הנראה כאות הזדהות פטריוטי עם דגל המדינה. אפשרות אחרת היא שהצבע האדום מסמל דם עורקי והכחול דם ורידי.
Dalila - שיחה 16:39, 13 בנובמבר 2013 (IST)

למה ניסחת את הקטע בלשון עבר? במדינות רבות העמוד עדיין מסמל מספרה, גם היום. על זה הקטע: שהיום במדינות רבות ישנו עמוד בצבעי אדום לבן בכניסה למספרה בגלל מוט דם עם תחבושות מימי הביניים. אני מסכים לתוספת המילים "הניצב במדינות רבות בכניסה למספרה", שפותר את הבעיה שציינה חנה. חמויישֶה - שיחה 09:31, 14 בנובמבר 2013 (IST)
טעות שלי לגבי לשון העבר - תקנתי. לגבי המשפט האחרון, אנסח את השאלה שוב, אולי לא הבהרתי עצמי: לפי הקטע מובן שעם הפרדת המקצועות, קליניקה של מנתח סומנה באדום לבן ומספרה סומנה בכחול לבן, יש להניח שזה קרה לפי התיישבות המושבות הבריטיות באמריקה, ולכן זה מתנגש עם האופציה ששלושת הצבעים הם 'צבעי דם'.Dalila - שיחה 13:09, 14 בנובמבר 2013 (IST)
את צודקת. יש להשמיט את המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 14:56, 27 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה שמופיעה, בהשמטת המשפט האחרון. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 431. חמויישֶה - שיחה 13:15, 2 בדצמבר 2013 (IST)

נחל מערות[עריכת קוד מקור]

לפני כ-250,000 עד 50,000 שנים, בשלב התיכון של תקופת האבן הקדומה, התקיימו כמה מינים של אדם קדמון ברחבי העולם הישן. אבותינו, האדם המודרני, התפתחו באפריקה ואילו בני זמנם הניאנדרטלים חיו באירופה ומערב אסיה. ארץ ישראל מתייחדת בכך שבה נמצאו שלדים של שני מיני האדם בתקופה זאת. באתר נחל מערות בכרמל נמצא קבר של אישה ניאנדרטלית במערת תנור ואילו במערת הגדי הסמוכה נמצאו קברים של אדם מודרני, שניהם מתוארכים לכמאה אלף שנים לפני זמננו. בתקופה זאת מערות הכרמל והגליל, ונחל מערות בפרט, היו הנקודה הדרומית ביותר בעולם בה נמצאו עצמות ניאנדרטלים והנקודה הצפונית ביותר בעולם בה נמצאו עצמות אדם מודרני. זו העדות הקדומה ביותר למגע אפשרי בין הניאנדרטלים לבני מיננו.

מתוך נחל מערות. Reuveny - שיחה 17:54, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

בהחלט מעניין. מראה על ייחוד המקום חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:28, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
אינפורמטיבי, מעניין וראוי בעיני להופיע, אחת על כמה לאור העובדה שנחל מערות נבחר לאתר מורשת עולמית. שועל - שיחה 01:06, 31 באוקטובר 2013 (IST)
ראוי בהחלט. בברכה, משתמש כבד - 01:21, 19/11/13
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
דעתי לא השתנתה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:29, 23 בנובמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חזק. שועל - שיחה 23:01, 24 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 432. חמויישֶה - שיחה 14:08, 2 בדצמבר 2013 (IST)

החלפת תבנית:הידעת? 9 באוגוסט - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

לדעתי הקטע ארוך מדי. האם מוטב לקצר? תומר - שיחה 00:57, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

כאן אני בהחלט מסכים איתך. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:06, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:28, 12 בנובמבר 2013 (IST)
יש בקטע גם בעיות עובדתיות: פאול וולפסקהל נפטר ב-1906, ולא ב-1908. המשפט אמנם הוכח ב-1995, אך הפרס ניתן ב-1997, שזה 11 שנה לפני פקיעת הפרס, וגם אם סופרים מ-1995, זה 13 שנים ולא 15 כפי שנכתב בקטע. בכל אופן, כיוון שהמשפט האחרון של פרמה (ספר) היה כזה רב מכר היסטרי, כל הקטע כבר לא כזה מחדש ומפתיע. אני מציע לכתוב קטע על הפרטים הפחות מוכרים וזכורים, כמו הסיבה שהביאה את פאול וולפסקהל להכריז על הפרס (הוא החליט להתאבד ומכיוון שהיה יקה פוץ מסודר ופדנט הוא קבע מראש שעה להתאבדות. הוא סיים את ענייניו כמה שעות לפני השעה הנקובה והחליט להעביר את זמנו בספריה בקריאת פרסומים מתמטיים. מאמר על המשפט האחרון של פרמה ריתק אותו והוא שכח את עצמו ופיספס את השעה. בינתיים השערת פרמה נתנה טעם חדש לחייו והוא חזר בו מרצונו). אם יש תמיכה אנסח את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:57, 13 בנובמבר 2013 (IST)
לך על זה ונדון בתוצאה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:38, 14 בנובמבר 2013 (IST)
PaulWolf.jpg
פאול ווֹלְפְסקֵהל היה תעשיין יהודי-גרמני ומתמטיקאי חובב. על פי המתמטיקאי אלכסנדר אוסטרובסקי, בצעירותו נדחה וולפסקהל בחיזוריו אחרי עלמה צעירה. כיוון שלא מצא טעם לחיים ללא אהבתה, החליט להתאבד בירייה לראשו. הוא הסדיר את ענייניו, קבע את תאריך מותו וקבע כי שעת המוות תהיה חצות בדיוק. כיוון שהיה אדם שיטתי ומסודר סיים את הכנותיו כמה שעות מוקדם מן הרגיל ולכן החליט להעביר את שעותיו האחרונות בספרייתו בקריאת פרסומים מתמטיים. בשעה שעבר על מאמרו של קומר המסביר את טעותם של קושי ולאמה בניסיונם להוכיח את המשפט האחרון של פרמה, נתקל בנימוק מוקשה. עד שהצליח ליישב לעצמו את הנקודה, חלפה שעת חצות ותשוקתו של וולפסקהל לחיים ניצתה מחדש. בצוואתו הקצה וולפסקהל 100,000 מרקים לאדם שיוכיח את המשפט האחרון של פרמה (אך לא לאדם שישלול אותו). התקופה שנקצבה למתן ההוכחה – 100 שנה. הבעיה המפורסמת והפרס הכרוך בה הביאו חובבים רבים להציע למשפט הוכחות שגויות. בסופו של דבר ניתן הפרס לאנדרו ויילס ב-1997, כ-11 שנים לפני מועד פקיעת הפרס.

קצר יותר ברבע, ופחות מוכר. לא התייחסתי לעניין התשובות המקוריות לנסיונות ההוכחה. חמויישֶה - שיחה 10:03, 18 בנובמבר 2013 (IST)

מדובר בקטע שונה לגמרי, ולא מקוצר, אבל אני אישית מעדיף אותו. יש משהו בטענה שהפרטים די מוכרים, לפחות ההסבר הכללי על משפט פרמה, וההסבר על הסיבה לפרס אכן הרבה פחות מוכר, וגם יותר מעניין. בקטע החדש לא הוכנס הפרט המעניין שפרמה כביכול ידע את ההוכחה אך לא כתב אותה, אבל אולי מדובר באמת בפרט מוכר (ייתכן אבל שרק לחובבי התחום). תומר - שיחה 20:24, 20 בנובמבר 2013 (IST)
מעדיף את הקטע הזה על פני המקורי • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:29, 23 בנובמבר 2013 (IST)
אם כן, אנחנו הולכים בכיוון של הסרת הקטע המקורי וקבלת הקטע החדש במקומו. חמויישֶה - שיחה 08:41, 25 בנובמבר 2013 (IST)
שוכתב הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 13:40, 3 בדצמבר 2013 (IST)

עגולשון שחור-גחון[עריכת קוד מקור]

העגולשון שחור-הגחון שנתגלה ב-2011

עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן הוא מין חסר זנב קטן ממשפחת העגולשוניים, אנדמי לאגם החולה. הוא נחשב לנכחד מאז שנות ה-50 וב-1996 הוכרז רשמית ככזה. ניסיונות למצוא אותו מאז שנות ה-50 העלו חרס. ב-2010 נכלל ברשימת עשרת מיני הדו-חיים הנדירים ביותר בעולם. אולם, ב-15 בנובמבר 2011 הוא שב ונתגלה כאשר פקח רשות הטבע והגנים, יורם מלכה, מצא נקבת עגולשון בשמורת החולה. לאחר בדיקה מדעית אושר שמדובר בפרט של המין שנחשב לנכחד. לאחר מכן נלכדו מספר פרטים נוספים ששוחררו חזרה לטבע.
תומר - שיחה 17:17, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

עוד לא היה קטע על עגולשון מאז גילויו מחדש?! חשוב שיופיע מבחינתי. שועל - שיחה 12:58, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
אולי כדאי גם לציין שזהו מאובן חי. Reuveny - שיחה 15:44, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
נמנעתי מלציין זאת מכיוון שהערך על הסוג, לטוניה, עוד לא קיים. אם ייכתב, ניתן יהיה לציין. תומר - שיחה 21:59, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד קטע מעניין. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:58, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד ראוי שיופיע. שועל - שיחה 19:22, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
הערה לאחר שקראתי כמה פרסומים בנושא: לא ברור מהקטע שבתחילה חשבו שהעגוללשון היה שייך למשפחה אחרת שפרטים ממנה קיימים באירופה ורק לאחר מחקר גנטי התגלה שמדובר במשפחה אחרת לגמרי והוא מאובן חי. היו כאן שני אירועים: עצם גילו הצפרדע מחדש, והשני שהוא בעצם שייך למשפחה אחרת לגמרי ממה שחשבו קודם. החלק השני לא מובן מהקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:18, 10 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:22, 2 בדצמבר 2013 (IST)
חנה, את צודקת. צריך לחדד את ההיבט הטקסונומי של הקטע על מנת להדגיש את ייחודיות הרבה של המין בתור מאובן חי. לפיכך אני מציע את הניסוח הבא לקטע:
מה דעתכם? שועל - שיחה 13:33, 3 בדצמבר 2013 (IST)
אם הבנתי נכון את הפרסומים, אז הוא לא שייך למשפחת העגולשוניים אלא למשפחה אחרת. בעבר חשבו ששייך למשפחה זאת. את השם הם לא ישנו אבל הוא משהו אחר. יש קישורים לכתבות בנושא בערך המסבירים זאת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:01, 3 בדצמבר 2013 (IST)
לא לא לא, לצערי נפלת קורבן לבלבול טקסונומי רווח בויקיפדיה ובכלל. להלן ההסבר:
במשפחת העגולשוניים (Discoglossidae) יש 3 סוגים:
  • עגולשון (Discoglossus)
  • לטוניה (Latonia)
  • Alytes
בעבר, עד שנת 2013, חשבו שעגולשון שחור-גחון שייך לסוג עגולשון. אבל בדיקות גנטיות ושלדיות הראו שהוא למעשה שייך לסוג לטוניה. אז כן הוא עדיין במשפחת עגולשוניים, אבל לא שייך לסוג עגולשון (מבלבל כי נוטים להתבלבל בין משפחה לסוג ברמה הטקסונומית). בכל מקרה השם העברי עגולשון שחור-גחון נותר כפי שהיה עם גילוי המין לראשונה, כשחשבו שהוא שייך לסוג עגולשון, ולכן הדבר מוסיף לבלבול הכללי (שימי לב שהשם הלטיני כן רומז על הסיווג של המין מבחינת הסוג: Latonia nigriventer).
מקווה שפתרתי את בעיית הטקסונומיה כעת Face-smile.svg שועל - שיחה 14:15, 3 בדצמבר 2013 (IST)
תודה על ההסבר. מה שבלבל אותי הוא גם משפחה עגולשונים וגם סוג עגולשון. חוסר דמיון של נותני השמות. בכל אופן יש להבהיר זאת בקטע, כי ציינת מהו עכשיו כן אבל לא ציינת מהו עכשיו כבר לא, כלומר לא עגולשון סוג. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:23, 3 בדצמבר 2013 (IST)
ניסיון נוסף:
עכשיו ברור Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:54, 3 בדצמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 433. חמויישֶה - שיחה 13:41, 9 בדצמבר 2013 (IST)

דרך יפו בחיפה[עריכת קוד מקור]

Hamra square - Haifa (3).jpg

דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך היה בכיכר חמרה. בשנת 1964 שונה שמו של הקטע הראשון של הרחוב ל"נתנזון" על שם שלמה נתנזון ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר ששכן ברחוב. מספרי הבתים בדרך יפו לא שונו, והדרך מתחילה ממספרים 19 ו-24.

מה דעתכם? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:03, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

זה מעניין. אבל יש לי שאלה קטנה: היום רחוב נתנזון מתחיל מזרחה לכיכר חמרה (בהצטלבות עם שדרות העצמאות). בקטע שאת מציעה כתוב שרחוב יפו המקורי התחיל מכיכר חמרה ואז נגרע ממנו קטע ושמו שונה לנתנזון, אבל בפועל נתנזון כיום הוא ארוך יותר. אולי כדאי לחדד את זה בקטע. שועל - שיחה 00:13, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
בעקבות הערה להלן שינוי נוסח:
דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך היה בכיכר חמרה. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר ששכן ברחוב. לשם כך נלקח קטע מדרך יפו עד בניין אפ"ק וצורף לרחוב ששכן ממזרח לדרך יפו. מספרי הבתים בדרך יפו לא שונו, והדרך מתחילה ממספרים 19 ו-24.
איך עכשיו? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:08, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
ברשותך הייתי מתנסח כך:
דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך הייתה בכיכר חמרה. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון, ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר ששכן ברחוב. לשם כך נגרע קטע מדרך יפו, הממוקם בין מבנה הבנק לכיכר חמרה, וצורף לרחוב שנמשך ממזרח לכיכר. מספרי הבתים בדרך יפו לא עודכנו לאחר הגריעה וזאת הסיבה שהדרך מתחילה כיום ממספרים 19 ו-24. שועל - שיחה 16:45, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
הניסוח שלך טוב בעיני. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:48, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
האמת שלא הבנתי את הפואנטה. תומר - שיחה 17:08, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
רחוב שלא מתחיל בבית מס' 1 וגם הסיבה לכך. אני חושבת שזה מעניין ומיוחד, כך חשבתי כשהתודעתי לכך לראשונה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:03, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
סליחה על ההפרעה, אך, המידע שהכי הקפיץ אותי בנוגע לרחוב הנ"ל הוא סלילת דרך יפו על בית העלמין היהודי הישן של חיפה ובכך החרבת והעלמת חלק ניכר ממנו. אחד המקומות הבולטים לקבורה יהודית בארץ בימי הביניים. אגב תודה חנה מה שציינת באמת מעניין. מי-נהר - שיחה 18:43, 12 בנובמבר 2013 (IST)
מעניין, בעד. Dalila - שיחה 18:50, 12 בנובמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:20, 26 בנובמבר 2013 (IST)

אני Symbol support vote.svg בעד שועל - שיחה 14:52, 26 בנובמבר 2013 (IST)
אני אהבתי, אבל אם תומר קרא פעמיים ולא הבין את הפואנטה (שהרחוב מתחיל ממס' 19) נראה לי שצריך לנסח באופן שיחדד את הפואנטה. אולי הניסוח הפשוט "מספרי הבתים לא עודכנו לאחר גריעת הקטע והיום דרך יפו מתחילה ממספרים 19 ו-24" יעזור במעט. חמויישֶה - שיחה 10:50, 27 בנובמבר 2013 (IST)
ההצעה שלך מאד דומה לניסוח הקטע כפי שנכתב על ידי שועל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:07, 27 בנובמבר 2013 (IST)
אמת. רק הפכתי את המשפט האחרון לפשוט יותר. אני שואל בעצם באיזה מהניסוחים הפואנטה ברורה יותר. חמויישֶה - שיחה 11:22, 27 בנובמבר 2013 (IST)
אין לי בעיה לשנות. בשני המקרים הקטע נראה לי ברור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:24, 27 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה שהוצעה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 434. חמויישֶה - שיחה 09:15, 10 בדצמבר 2013 (IST)

פלפל בתוך פלפל[עריכת קוד מקור]

פלפל קטן שהוצא מתוך פלפל גדול יותר. גדילה של פלפל קטן בתוך פלפל גדול היא סוג של פרתנוקרפיה.

בפלפלים, קיימת תופעה של פרתנוקרפיה, כלומר תהליך ייצור הפירות באופן טבעי, ללא הפריה, המתבטאת בגדילה של פלפל קטן בתוך פלפל גדול יותר. המדענים לא הצליחו להגיע לכלל מסקנה מהו מקור התופעה, אך נפסלו ההשערות כי הדבר קשור בתנאי טמפרטורה מתאימים או בחומרים מזינים המצויים בפלפל. פלפל הגדל בתוך פלפל אחר יכול להיות מעוקם ומעוות, אך גם יכול להתפתח בצורה תקינה לחלוטין.
מקור: Karan Davis Cutler, Have you ever found a pepper inside a pepper?, The Christian Science Monitor, April 1, 2010
ניסיתי בעבר להציע את התמונה הנלווית כתמונה מומלצת, אך היא לא עברה. אני חושב שזה מתאים להידעת. תומר - שיחה 17:22, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

התמונה יפה, הקטע מוצלח. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:29, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
דעתי לא השתנתה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:30, 23 בנובמבר 2013 (IST)
לא התלהבתי. אני מניח שהשוס בקטע הוא ייצור פרי ללא הפריה, אבל זה לא הפיל אותי. אשנה את דעתי אם אראה שאחרים כן מתלהבים. חמויישֶה - שיחה 10:58, 27 בנובמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:56, 15 בדצמבר 2013 (IST)

הריסת הגימנסיה העברית[עריכת קוד מקור]

מתוך פורטל:אדריכלות/הידעת?/19
Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg

מגדל שלום בתל אביב נבנה במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המועצה לשימור אתרים שהוקמה בשנות ה-80 החליטה להציב את חזית הגימנסיה בתור הסמל שלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה ההיסטורי.
תומר - שיחה 23:47, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:56, 17 בנובמבר 2013 (IST)
יש למישהו כמה מילים להוסיף? הקטע מאד קצר. חמויישֶה - שיחה 11:48, 18 בנובמבר 2013 (IST)
ניסיון שלי:
מה דעתכם? שועל - שיחה 12:12, 18 בנובמבר 2013 (IST)
נחמד. מישהו מכיר אולי מקרה דומה של "פילוס גן עדן לצורך הקמת מגרש חניה"? חמויישֶה - שיחה 13:32, 18 בנובמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד החלטה שתיזכר לדראון עולם. עכשיו צריך למצוא קטע העוסק בקיר המלונות המכוער בחוף הכרמל בחיפה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:35, 18 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 436. חמויישֶה - שיחה 15:06, 15 בדצמבר 2013 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 2 במרץ - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

יש לעדכן את הקטע לאור הרכישה הקטרית ב-2011. • בברכה, אמיר (שיחה), הידעת? 19:22, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
שמעתי לפני כמה ימים שהיתה עוד רכישה גדולה. לא זוכר את הפרטים. מישהי/ו? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
אני לא חושבת שהקטע הזה מעניין במיוחד. בכל פעם יש מטורף אחר שמבזבז את כספו וקונה יצירה אמנותית ביותר מידי כסף, מה מיוחד בקטע הזה? אני בעד הסרתו ולא בעד עדכונו. ממילא אי אפשר לעקוב אחר העדכונים בקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:34, 23 בנובמבר 2013 (IST)
תודה חנה. עוד מישהו חושב ככה? חושב אחרת? חושב משהו? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:19, 1 בדצמבר 2013 (IST)
חושב כמו חנה. אנחנו לא ספר השיאים של גינס, שטיבו להתעדכן. חמויישֶה - שיחה 13:34, 3 בדצמבר 2013 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:47, 15 בדצמבר 2013 (IST)

על העיוורון[עריכת קוד מקור]

מתוך פורטל:ספרות/הידעת?/14 נכתב על ידי דני ו.

על העיוורון הוא אחד מספריו המפורסמים של ז'וזה סאראמאגו, זוכה פרס נובל לספרות. בספר זה, מעבר לתוכן, ממחיש סרמאגו לקורא את העיוורון גם באמצעים ספרותיים. באופן יוצא דופן, שאינו קיים בדרך כלל בסיפרות, אין לדמויות בספר שם פרטי או שם משפחה כלשהו. הדמויות מתוארות על ידי סימנים חיצוניים או תכונות בלבד, כדוגמת "הרופא", "אשת הרופא", "נהג המונית", "הבחורה עם המשקפיים הכהים", "הילד הפוזל", וכן הלאה. אפילו גיבורת הספר, אשת הרופא, אינה מוזכרת בשמה לאורך כל העלילה. פרט נוסף התורם ל"עיוורונו" של הקורא הוא היעדר כל סימון מזהה, בשם או במספר לפרקים. היעדר שיום (מתן שם) או מיספור לפרקים מתחילת הספר ועד סופו עשוי להקשות על הקורא להתמצא מבחינת מיקומו בספר, והוא נותר, לכאורה, בעיוורונו. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:17, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

טוב מאד! כשקראתי לא שמתי לב לעניין הזה. חמויישֶה - שיחה 11:12, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
תומך. מותר לי לתמוך? :-) Danny-wשיחה 22:18, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
סתם שאלה: איך הוא אמור לדעת כי הבחורה בעלת משקפיים כהים או שהילד פוזל, אם הוא עיוור?--‏BigJon‏ • שיחה 14:38, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
לא הבנת, הוא לא מנסה להמחיש איך עיוור יכיר אנשים. הוא גורם לקורא להיות "קצת יותר עיוור". דהיינו, להתקשות מעט בזיהוי הדמויות, משום שאין להן שם, אלא תיאורים כללים יותר. חמויישֶה - שיחה 15:19, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:23, 12 בנובמבר 2013 (IST)
העניין הוא שגם ה'רופא' או 'הילד הפוזל' וכן הלאה הם גם שמות, כינויים, שניתן לעקוב אחריהם בלא בעיה ואינם מייצרים עיוורון. מה שכן, הם אינם אישיים, ומסמנים את אובדן הפרט במערכת של קיטלוג וסטריאוטיפים, המייחסת משמעות עודפת לסממנים חיצוניים ול'תארים'. העיוורון שסרמגו מתאר הוא עיוורון חברתי שקיים במציאות של עולמנו. קפקא השתמש בכינויים שכאלה כדי לייצר אפקט של אובדן במערכת עד לחוסר התמצאות מוחלט. כך שלדעתי יש לשכתב את ההתייחסות בערך ואת המקטע המוצע. Dalila - שיחה 17:34, 12 בנובמבר 2013 (IST)
ניסיון שלי לדייק:
Alhaiv.jpg
על העיוורון הוא אחד מספריו המפורסמים של ז'וזה סאראמאגו, זוכה פרס נובל לספרות. בספר זה, מעבר לתוכן, ממחיש סרמאגו לקורא את העיוורון גם באמצעים ספרותיים. באופן יוצא דופן, שאינו קיים בדרך כלל בספרות, אין לדמויות בספר שם פרטי או שם משפחה כלשהו. הדמויות מתוארות על ידי סימנים חיצוניים או תכונות בלבד, כדוגמת "הרופא", "נהג המונית", "הבחורה עם המשקפיים הכהים", "הילד הפוזל" ואפילו "אשת הרופא", גיבורת הספר, ואינם מוזכרים בשמם לאורך כל העלילה. כינויים ותאורים אלו אינם אישיים, ומסמנים את אובדן הפרט במערכת של קיטלוג וסטריאוטיפים, המייחסת משמעות עודפת לסממנים חיצוניים ול'תארים'. סאראמאגו מדגיש "עיוורון חברתי" שקיים במציאות. פרט נוסף התורם ל"עיוורונו" של הקורא הוא היעדר כל סימון מזהה, בשם או במספר לפרקים. היעדר שיום (מתן שם) או מיספור לפרקים מתחילת הספר ועד סופו עשוי להקשות על הקורא להתמצא מבחינת מיקומו בספר, והוא נותר, לכאורה, בעיוורונו.
האם בסדר? חמויישֶה - שיחה 13:47, 2 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד, יש לשים את תמונתו של סאראמגו, עטיפת הספר הוא בשימוש הוגן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:49, 4 בדצמבר 2013 (IST)
למיטב ידיעתי שימוש הוגן זה בסדר לקטע על הספר. חמויישֶה - שיחה 12:58, 4 בדצמבר 2013 (IST)
יפה, אך לדעתי מחייב אי אלו שינויים. 1. הגהה (ברמת הפסיק, ו' החיבור וכד') שאשמח להציע, אך לא בדיון, אלא בשכתוב הקטע. 2. עריכה קלה: במשפט "סממנים אלו אינם אישיים...", יש שימוש חוזר במילה סממנים. הייתי מתחילה במקום ב"כינויים אלו אינם אישיים..." ומותרה את היתר, כדי למנוע כפל. 3. הצעת שיפור: נראה לי שבמשפט השני מוטב לומר, "בספר זה משתמש סרמאגו בעיוורון החושי כדרך לדון בסוגים נוספים של עיוורון, אותם הוא ממחיש, מעבר לתוכן, גם באמצעים ספרותיים." Dalila - שיחה 01:41, 6 בדצמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה כפי שמופיעה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 2 בינואר - סדרה 2. חמויישֶה - שיחה 12:50, 16 בדצמבר 2013 (IST)

"מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד"[עריכת קוד מקור]

בלהיטה של להקת פט שופ בויז, West End Girls, המדבר על בחורות מרובע "סוף המערב" של לונדון, ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם לונדון אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, עם מותו של הצאר ניקולאי השני.
הוחזר לדיונים.
-לדיון הקודם
יש בעיה עם הקטע בניסוחו הנוכחי. אני מסכים שטוב להתחיל עם הציטוט מה"פט שופ בויז" אבל אסור לאבד את כל הערך המוסף ההיסטורי. צריך להסביר את הרקע לחזרתו של הצאר, מהי אותה גלות ולמה היא הסתיימה. יש לנסח מחדש. חמויישֶה - שיחה 13:32, 29 באוקטובר 2013 (IST)

איך זה:

בלהיטה של להקת פט שופ בויז הלונדונית, West End Girls, המדבר על בחורות מרובע "סוף המערב", ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם, כנראה שהעיר שהינה חלק מנושא השיר, אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, בעקבות מהפכת פברואר של 1917 בה ויתר הצאר ניקולאי השני על כסאו. בעת מלחמת העולם הראשונה, שהה לנין בגליציה שתחת שליטת אוסטריה, כנתין אויב עבר לשווייץ הנייטרלית ובה שהה עד מהפכת פברואר 1917. לנין וקבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבלו היתר מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותם את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד, והגיעו לתחנת פינלנד שבפטרוגרד ב-3 באפריל. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:50, 3 בנובמבר 2013 (IST)

במקום "אולם, לונדון אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד" צריך "אולם, לונדון, שבאנגליה, לא קרובה בכלל לא אגם ג'נבה, הנמצא בשווייץ ולא לתחנת פינלנד, הנמצאת כיום בשטח ____". עִדּוֹ - שיחה 19:50, 4 בנובמבר 2013 (IST)
הרבה יותר טוב. עכשיו אני Symbol support vote.svg בעד • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:32, 12 בנובמבר 2013 (IST)
לא נראה לי שהשיר מדבר על לונדון. הוא רק מדבר על הקצה המערבי של עיר כלשהי, וגם על המזרחי. הוא גם לא מדבר על בחורות מרובע כלשהו, רק מזכיר אותן - (מעלה לי אסוציאציות לחומת ברלין) - השיר הוא על מישהו במצוקה ששוקל להתאבד, טובע במראות הכרך ובשאלות שונות. יכול להיות שהשורה אכן רומזת לגלות לנין, אך עדיין יש לדייק בכתיבת הקטע. Dalila - שיחה 18:11, 12 בנובמבר 2013 (IST)
תיקנתי בגרסה האחרונה. צריך לגמור עם העניין הזה. חמויישֶה - שיחה 12:09, 25 בדצמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 435. חמויישֶה - שיחה 08:52, 29 בדצמבר 2013 (IST)

מטה אסקלפיוס[עריכת קוד מקור]

Esculaap2.png

מטה אסקלפיוס הוא סמלו של האל אסקלפיוס, אל הרפואה במיתולוגיה היוונית. הסמל מורכב מנחש בודד הכרוך סביב מטה והוא משמש כסמל הבינלאומי למקצוע הרפואה. אולם ישנה השערה שלפיה המקור לסמל אינו נחש, אלא למעשה תולעת גינאה (Dracunculus medinensis). תולעים טפיליות אלה, שכיום שכיחות בעיקר באפריקה, היו נפוצות בעבר בכל אזור המזרח התיכון. הטיפול המסורתי כנגדן, המיושם גם בהווה, כולל את שליפתן מתוך הגוף על ידי כריכתן על מקל, דבר שלדעת החוקרים היווה את הבסיס ההיסטורי לעיצוב הסמל.

מבוסס על:
מקורות:
שועל - שיחה 12:43, 28 באוקטובר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד מעניין ומחדש. בריאן - שיחה 13:24, 23 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)
אני Symbol support vote.svg בעד. חמויישֶה - שיחה 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 437. הלוואי וכל הקטעים היו מגיעים משוייפים כמו זה, וכל הדיונים היו תמציתיים כמו זה (רק עם יותר משתתפים). חמויישֶה - שיחה 09:05, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 15 באוקטובר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת תבנית:הידעת? 15 באוקטובר - סדרה 2

אין חידוש בכך שמהדורות חדשות פותחות חלק מראשי התיבות בדפוסים וכתבי יד ישנים. זה רגיל לגמרי. כל הייחוד בקטע הנוכחי הוא הטענה שהמהדורה החדשה (כלומר מהדורת מכון ירושלים) כפולה באורכה מהספר המקורי. המהדורה החדשה ודאי עבה יותר, כי הטקסט מודפס באותיות גדולות ומרווחות יותר; אבל הקטע יוצר מצג שווא כאילו אורך הטקסט הוכפל רק בגלל פיענוח ראשי התיבות הבלתי מקובלים שהיו במהדורה המקורית. אין לזה שום בסיס (וזה אפילו לא כתוב בערך מנחת חינוך). הסתכלתי עתה במהד' המקורית, בקטעים (הקצרים) שקראתי לא מצאתי ראשי תיבות חריגים, כולם כאלה שהיו מקובלים באותה תקופה (ולמעשה גם בקרב הלומדים היום). ייתכן כמובן שיש ראשי תיבות כאלה במקומות אחרים, אבל לא ייתכן שזה יגרום להכפלת אורכו של הטקסט. צר לי, אבל אין בסיס לקטע הזה. יש עוד בעיות בניסוח (תרכ"ט גם היא "בתקופה המודרנית"), אבל זה כבר זניח. נרו יאירשיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ד • 11:55, 15 בדצמבר 2013 (IST)

מצטרף. הקטע מנוסח בבעייתיות, ולא מתאים ל"הידעת?". מצטרף גם ל'הערה הזניחה': התקופה המודרנית = העת החדשה קיימת עוד קודם שחישב זקן זקנו של הרב באבד לצאת לאויר העולם. אני לא בטווח שהכונה דוקא למהדורת מכון ירושלים אלא לשלל המהדורות בטקסט מלא שקיימות בשוק הספרים ביקורת - שיחה 12:43, 15 בדצמבר 2013 (IST)
- סוף העברה
נוטה להסכים. חמויישֶה - שיחה
מה הלאה? נרו יאירשיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ד • 10:43, 27 בדצמבר 2013 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:23, 29 בדצמבר 2013 (IST)

פריץ הבר[עריכת קוד מקור]

Bundesarchiv Bild 183-S13651, Fritz Haber.jpg

פריץ הבר, גרמני ממוצא יהודי, זכה בשנת 1918 בפרס נובל לכימיה, ובאותה השנה ממש הוכרז כפושע מלחמה. את פרס הנובל קיבל על עבודתו על "הסינתזה של האמוניה", שהיוותה אבן יסוד בייצור דשן כימי, ותרמה לצמצום הרעב והארכת תוחלת החיים בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. הוא אף עמד בראש "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שפיתחה את התכשיר ציקלון בה, ששימש לאחר מותו לרצח המוני, גם של בני עמו ובני משפחתו.

קיים בתבנית:הידעת? 4 באוקטובר - סדרה 1. הבוט פשוט הניח את {{קיים הידעת}} בדף השיחה של ההפניה פריץ האבר. כבר מעביר. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 13:14, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
צודק, שכחתי מזה. אבל עדיין אפשר לנסח קטע שעיקרו יהיה העובדה שהוא באותה שנה זכה בנובל והוכרז פושע מלחמה, שזה קטע ענק.
אגב, הקטע ההוא מטעה מעט, משום שהגז לא פותח על ידו (בניגוד לסינתזה של האמוניה), אלא על ידי חברה שעמד בראשה. אולי כדאי לתקן, לשנות ולהוסיף. חמויישֶה - שיחה 14:17, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
השאלה האם זה מצדיק שני קטעים שונים, או אולי הרחבה וניסוח מחדש של הקטע הקיים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:29, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
יש פה חומר לשני קטעים: גם הנובל מול פשעי מלחמה, וגם עניין פיתוח הציקלון בה, שאפשר להוסיף לו (על פי הנאמר בערך) שלמרות שהיה רוב חייו מומר, בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של חיים ויצמן. בכל מקרה, בקטע הנוכחי צריך לשנות איזכור שלו כ"האבר". חמויישֶה - שיחה 15:36, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
אוקיי, במחשבה שנייה אולי עדיף לאחד את שני הקטעים. אולי באופן הבא:
הגז הרעיל ציקלון בה ששימש את הנאצים לרצח יהודים בזמן השואה, פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 בידי "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שבראשה עמד הכימאי היהודי-גרמני פריץ הבר, חתן פרס נובל לכימיה. הבר זכה בשנת 1918 בפרס נובל, ובאותה השנה ממש הוכרז כפושע מלחמה. את פרס הנובל קיבל על עבודתו על "הסינתזה של האמוניה", שהיוותה אבן יסוד בייצור דשן כימי, ותרמה לצמצום הרעב והארכת תוחלת החיים בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. למרות שהיה רוב חייו מומר, בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של חיים ויצמן לעמוד בראש המחלקה לכימיה פיזיקלית במכון זיו ברחובות. לבסוף נפטר הבר ב-1934 מהתקף לב בבית קפה בבזל, בדרכו לארץ ישראל.

יש לשים לב שבקטע הקודם היה אי דיוק - הבר לא פיתח או המציא את הציקלון בה, אלא עמד בראש החברה שפיתחה אותו. חמויישֶה - שיחה 17:06, 4 בדצמבר 2013 (IST)

Symbol support vote.svg בעד חסר רק תיארוך לחלק האחרון שבו חזר לראות עצמו יהודי, או מועד נסיעתו לארץ ישראל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:06, 4 בדצמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)

הוספתי תיארוך למותו ונסיעתו לארץ ישראל. חמויישֶה - שיחה 14:40, 11 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד עכשיו יותר ברור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:07, 11 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד שועל - שיחה 16:37, 11 בדצמבר 2013 (IST)
שוכתב הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 09:30, 29 בדצמבר 2013 (IST)

נאסף אל אבותיו[עריכת קוד מקור]

BetshearimSarcophagus1.JPG

הביטוי נאסף אל אבותיו הינו אחד מהביטויים בשפה העברית הבא לציין מותו של אדם. מקורו במנהג הקבורה הדו-שלבי שהיה נפוץ בקרב משפחות מן המעמד הגבוה בתקופת בית ראשון ושני. את המת, בהתאם למנהג זה, היו מניחים על אצטבה בתוך מערת קבורה ("משכב") ומחכים עד שכל הבשר יעלם. את העצמות הנותרות היו אוספים ומעבירים לחדר מיוחד במערה בו שכנו עצמות בני משפחתו הקודמים ("מאספה"), או לגלוסקמה אותה היו מטמינים באדמה או במערה.

שועל - שיחה 14:34, 13 בנובמבר 2013 (IST)
נחמד. כדאי להוסיף גם את הביטוי 'שכב עם אבותיו'. בברכה, משתמש כבד - 01:29, 14/11/13
אני כמובן מכירה את מקורו של הביטוי הזה, אבל אני מניחה שרבים לא מכירים. אני Symbol support vote.svg בעד. יש לחפש תמונה אחרת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:31, 14 בנובמבר 2013 (IST)
אני מפקפק באמיתות הדברים, ראו מה שנכתב בזמנו כאן. זאת שאלה לשונית, וצריך לספק לה מקור של חוקר לשון ולא של ארכאולוג. ‏nevuer‏ • שיחה 13:42, 14 בנובמבר 2013 (IST)
אולי צריך לפנות לאבשלום קור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:56, 14 בנובמבר 2013 (IST)
שגוי לחלוטין - במאמרו בתוך הספר "קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה" מפרט גבריאל ברקאי למה הוא המציא את המילה "מאספה", ולמה הוא שגה כשעה זאת (הפסוק הוא "ויאסף אל אבותיו וייקבר" - ברור שה"ויאסף" לא יכול להיות השלב השני, ומסתבר שאין בעברית העתיקה מילה מיוחדת לאסיפת העצמות), ואכן מי שיקרא כל דו"ח ארכיאולוגי שפורסם בשני העשורים האחרונים, לא ימצא בו את המילה הזו, אלא 'בור איסוף', 'חלל איסוף' וכדומה. דניאל צבישיחה 14:13, י"א בכסלו ה'תשע"ד (14.11.13)
אז אולי צריך הידעת על איך ארכאולוג המציא מילה שהפכה ל"עובדה" במאמרים שונים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:15, 14 בנובמבר 2013 (IST)
אולי, באמת כל פעם שאני נמצא אם קבוצה במערת קבורה, יש את הידען התורן שטורח להסביר באריכות שלבור האיסוף בעצם רואים מאספה... דניאל צבישיחה 14:19, י"א בכסלו ה'תשע"ד (14.11.13)
אגב, גם התמונה המצורפת פה היא שגיאה קלה - מערות הקבורה בבית שערים בכל זאת מאוחרות בככמה מאות שנים לתקופה המדוברת. דניאל צבישיחה 14:22, י"א בכסלו ה'תשע"ד (14.11.13)
אז למה שלא תכתוב אתה את הידעת הזה, נראה שאתה הכי מתמצא בנושא. לגבי התמונה אתה צודק. כבר ציינתי למעלה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:40, 14 בנובמבר 2013 (IST)
אני לא באמת מבין לגבי מה הבעיה פה בדיוק? אם זה לגבי האמיתות הלשונית, אז אני יכול לפנות בשאלה לאקדמיה והם כבר יבהירו את העניין. אם הבעיה במילה "מאספה" אפשר פשוט להוריד אותה. שועל - שיחה 15:24, 14 בנובמבר 2013 (IST)
העניין כאן הוא לא המילה "מאספה" דווקא. המילה הזאת הומצאה על רקע הבנה מסוימת של הביטוי המקראי "נאסף אל אבותיו", כאילו הוא קשור במנהג איסוף העצמות. ההבנה הזו, שעליה מבוסס ההידעת, התבררה כשגויה. ‏nevuer‏ • שיחה 15:35, 14 בנובמבר 2013 (IST)
אוקי, אז אתה בעצם טוען שכל התובנה הזאת היא שגויה? אם כך, אז כל הערכים שעליהם התבססתי גם הם שגויים כי הם מציינים את האינפורמציה הזאת. שועל - שיחה 15:42, 14 בנובמבר 2013 (IST)
להבנתי העניין הוא בקביעה שהביטוי נאסף אל אבותיו קשור ספציפית במנהגי הקבורה של ימי בית ראשון ושני, ונראה שאין לזה סימוכין. סבירות גבוהה שהוא עתיק מזה. נאסף בהקשר של מוות נמצא בשימוש בתקופה המקראית, וקבורה בחלקה משפחתית היא נוהג קדם מקראית... הנה מאמר מצויין בנושא - אין התעסקות בביטוי: הקבורה ב'נחלת אבות' בין היהודים בעת העתיקה https://faculty.biu.ac.il/~testsm/qburamis.html. Dalila - שיחה 19:50, 14 בנובמבר 2013 (IST)
ובכן אם כל הקונספט כאן שגוי, לדעתי כדאי לתקן בכל הערכים בהתאם ולהוריד את ההצעה הזאת. שועל - שיחה 22:58, 19 בנובמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. נדחה בשלב ההמתנה. חמויישֶה - שיחה 11:04, 31 בדצמבר 2013 (IST)

השיר על הסיר[עריכת קוד מקור]

ב-1963 זכה השיר היפני שנודע בשם "סוקיאקי", בביצוע הזמר קיו סקמוטו, במקום הראשון במצעד הפזמונים של מגזין הבילבורד האמריקני, השיר היפני היחיד עד כה שזכה בכך. לשם השיר כפי שנודע במערב, תחילה בגרסת כיסוי אנגלית, לא היה כל קשר לשמו המקורי (שמובנו "אצעד ומבטי למעלה") או למילותיו, והשם נבחר אך ורק כיוון שהוא קצר, קליט ונשמע יפני. המילה "סוקיאקי" ביפנית היא שמו של תבשיל בקר מן המטבח היפני.

אפשר גם להוסיף שהזמר נהרג בהתרסקות מטוס ב-1985. יש לוודא איזה תבשיל בדיוק זה סוקיאקי. כרגע הערך טוען שזה סוג של סיר, אבל הערך באנגלית והמטבח היפני טוענים שזה תבשיל. דב ט. - שיחה 10:39, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
מתוך רפרוף בויקי אנגלית, רוסית וגוגל, סוקיאקי זה התבשיל עצמו ולא הסיר. שועל - שיחה 11:05, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
מתוך הערך: "סוקיאקי (ביפנית: 上を向いて歩こう; מילולית: "אצעד ומבטי מעלה")"צור סופרשיחה • 09:46, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
לא בטוח שהבנתי את כוונתך. השם המקורי ביפנית משמעו "אצעד ומבטי למעלה", ואין לו קשר כלשהו למילה "סוקיאקי". דב ט. - שיחה 10:49, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
כוונתי היא שמה שאתה אומר לא תואם את מה שרשום בערך. ממה שרשום בערך, אני מבין שיש לבטא את המילה "סוקיאקי", ביפנית היא נכתבת כך: "上を向いて歩こう" ומשמעותה "אצעד ומבטי למעלה". אם זו טעות, יש להבהיר את הרשום בערך. • צור סופרשיחה • 17:37, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
הבהרתי בערך. דב ט. - שיחה 11:48, 29 באוקטובר 2013 (IST)
מה שם השיר ביפנית? בריאן - שיחה 13:24, 23 בנובמבר 2013 (IST)
השם באותיות יפניות הובא כאן לעיל, ומשמעו המילולי כאמור "אצעד ומבטי למעלה". הוגים את זה לפי ויקי באנגלית Ue o Muite Arukō אוּאֵה או מוּאיטה ארוּקוֹ דב ט. - שיחה 12:16, 25 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד. מעולם לא שמעתי על השיר או את השיר. לדעתי מתי מעט מכירים את השיר, שהיה קוריוז לפני 50 שנה, ככה שאין טעם לספר לאנשים על שיר שלא שמעו עליו ואז לספר שהשם שלו תלוש. חמויישֶה - שיחה 10:18, 17 בדצמבר 2013 (IST)
עוד דעות? עוד משתתפים בדיון? חמויישֶה - שיחה 09:01, 29 בדצמבר 2013 (IST)
אני זוכרת את השיר, היה מאד מפורסם בזמנו, אבל איני רואה את הפואנטה בקטע הזה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:10, 29 בדצמבר 2013 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד גם דוגמה לא חינוכית וגם לא רלוונטי כל כך להיום. גילגמש שיחה 11:09, 31 בדצמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:57, 31 בדצמבר 2013 (IST)

שביתת העובדים המתועדת הראשונה בהיסטוריה[עריכת קוד מקור]

Maler der Grabkammer des Sennudem 001.jpg

שביתת העובדים הראשונה שתועדה התרחשה במאה ה-12 לפנה"ס במצרים העתיקה בתקופת שלטונו של רעמסס השלישי, בדיר אל-מדינה שהיה כפר האומנים ופועלים שבנו את קברי המלכים והאצילים בעמק המלכים. בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות ברחבי המזרח התיכון בעקבות פלישת גויי הים שהביאה למשבר כלכלי. העובדים שסבלו מעיכובים באספקת המזון, זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו במקדש של תחותמס השלישי במדינת האבו, וכתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות חיטה. ראשי הכפר ניסו להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל וטענו "אנחנו רעבים". לאחר שהאחראי חזר אליהם והבטיח שההתחייבויות של פרעה יקוימו, הם חזרו לעבוד.

המקורות בערך דיר אל-מדינה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:04, 8 בנובמבר 2013 (IST)

👍אהבתי חמויישֶה - שיחה 13:50, 10 בנובמבר 2013 (IST)
אחלה קטע! הייתי רק מנסח: בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות ברחבי המזרח התיכון בעקבות פלישת גויי הים... שועל - שיחה 15:21, 10 בנובמבר 2013 (IST)
אכן קטע מעניין. גילגמש שיחה 15:32, 10 בנובמבר 2013 (IST)
תיקנתי בהתאם להצעתו של שועל. אני שמחה שאהבתם את הקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:35, 10 בנובמבר 2013 (IST)
קטע מצוין ומפנה לערכים חשובים. לדעתי צריך לשפר קצת את הניסוח של המשפטים הראשונים. ההצעה שלי להלן: Reuveny - שיחה 18:09, 12 בנובמבר 2013 (IST)

שביתת העובדים הראשונה שתועדה התרחשה במצרים העתיקה בתקופת שלטונו של רעמסס השלישי (המאה ה-12 לפנה"ס). בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות ברחבי המזרח התיכון בעקבות פלישת גויי הים שהביאה למשבר כלכלי במצרים. האומנים והפועלים בכפר דיר אל-מדינה, שעסקו בבניית קברי המלכים והאצילים בעמק המלכים, סבלו מעיכובים באספקת המזון ובתגובה זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו במקדש של תחותמס השלישי במדינת האבו, וכתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות חיטה. ראשי הכפר ניסו להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל וטענו "אנחנו רעבים". לאחר שהאחראי חזר אליהם והבטיח שההתחייבויות של פרעה יקוימו, הם חזרו לעבוד.

בסדר גמור מבחינתי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:24, 12 בנובמבר 2013 (IST)
קטע טוב. בעד. מציעה לשפר מעט את חלק המשפט על האומנים - השימוש במילה 'ואז' מפריע לי. אפשר כך אולי: '...סבלו מעיכובים באספקת המזון ובתגובה זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום במחאה.' או משהו דומה. Dalila - שיחה 13:46, 14 בנובמבר 2013 (IST)
את צודקת. בתגובה עדיף. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:50, 14 בנובמבר 2013 (IST)
החלפתי את ואז ל-ובתגובה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:48, 18 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד שועל - שיחה 15:26, 29 בדצמבר 2013 (IST)

התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 438. חמויישֶה - שיחה 13:44, 2 בינואר 2014 (IST)

כפר הרא"ה[עריכת קוד מקור]

המושב כפר הרא"ה קרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). אולם לשם יש עוד שני טעמים: "קוק" ביידיש הוא מלשון ראייה לעתיד ולפיכך שם המושב מהווה תרגום לעברית של השם ביידיש. שנית, בגימטריה ערך האותיות רא"ה = קו"ק = 206. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:42, 3 בנובמבר 2013 (IST)

קטע נחמד, אני Symbol support vote.svg בעד אבל מהם המקורות לכך? בערך אין כל אזכור לכך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:48, 17 בדצמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)

לא אהבתי בכלל. ראשית - לקוק ביידיש אין קשר דווקא לכפר הרא"ה, אלא באופן כללי לכינויו של הרב קוק בשם הראי"ה. העניין השני, עם הגימטריה עוד פחות מרשים ומזכיר דרשות של רבנים שלא למדו מספיק אז הם נעזרים בנשק הגימטריה (בהקשר הזה, ובלי קשר, אני ממליץ על ספרו המעולה של ספי אקוניס - חידת סמירנוב). חמויישֶה - שיחה 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)
גם אני לא אהבתי גילגמש שיחה 11:06, 31 בדצמבר 2013 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:37, 5 בינואר 2014 (IST)

אנגליה והמונדיאל[עריכת קוד מקור]

אנגליה, הנבחרת הוותיקה בעולם (יחד עם סקוטלנד) המייצגת את המדינה בה הומצא משחק הכדורגל המודרני, השתתפה לראשונה במונדיאל במהדורתו הרביעית בלבד, ב-1950. זאת מאחר שבמשך שנים החשיבה את עצמה לנבחרת הטובה בעולם, וסירבה להכיר בטורניר העולמי החדש. כמו כן, התעוררו חילוקי דעות בינה לבין פיפ"א לגבי ההבחנה בין כדורגלנים מקצוענים וחובבנים.
מתוך פורטל:כדורגל/הידעת?/12. כתב: הגמל התימני. תומר - שיחה 22:56, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

חסר מקור. אם זו באמת הסיבה להחרמת המונדיאל - קטע מעניין. • צור סופרשיחה • 15:20, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
דרוש גם הסבר - מה היו חילוקי הדעות בין מייצגי נבחרת אנגליה (התאחדות הכדורגל האנגלית?) לבין פיפא בקשר לאבחנה בין חובבנים למקצוענים? האם למקצוענים לא הותר לשחק במונדיאל? או להיפך? חמויישֶה - שיחה 15:50, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)

בשלב זה אני חושב שהקטע לא ראוי, צריך להרחיב וגם להביא מקורות. גילגמש שיחה 11:11, 31 בדצמבר 2013 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:06, 5 בינואר 2014 (IST)

הקפה היקר בעולם[עריכת קוד מקור]

פולי קופי לואק לפני ניקוי וקלייה

הקפה היקר בעולם הוא הקופי לואק, קפה המיוצר מפולי קפה שעברו במערכת העיכול של גחן דקלים אסיאתי, וגחניים אחרים. הגחן אוכל את פירות צמח הקפה ולאחר כיום וחצי מפריש את הפולים בקבוצות (בצואה) כשחלק מהפירות עודם מחוברים לפולים. הם נאספים, נשטפים ביסודיות, מיובשים בשמש ועוברים תהליך קל של קלייה בלבד, כדי לא לפגוע במגוון הטעמים וחוסר המרירות שנובעים מהתהליך שעברו הפולים במערכת העיכול של הגחן. מקורם של הפולים מאינדונזיה, והם התגלו לראשונה בסומטרה, שם החלו להכין מהם קפה במאה ה-18, בתקופה הקולוניאלית של הולנד באי.
מקורות:

  • "תראו מה השאיר החתול", על השולחן, גיליון 168, פברואר 2005, עמ' 26
  • National Geographic Travelers Indonesia, November 2010, page 44

תומר - שיחה 19:37, 15 בנובמבר 2013 (IST)

יופי של קטע לדעתי. באמת תהיתי מתי יכתב Face-smile.svg שועל - שיחה 00:09, 16 בנובמבר 2013 (IST)
בהחלט בעד, קצת ידוע ושווה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 10:50, 16 בנובמבר 2013 (IST)
ידוע מאד, אבל אני עדיין בעד, כי הקטע מוסיף מידע מעניין מעבר למה שידוע (למשל שהפולים נהנים מחוסר מרירות כתוצאה מתהליך העיכול). חמויישֶה - שיחה 11:48, 17 בנובמבר 2013 (IST)
שני דברים:
  • שלב מעבר הפולים במערכת העיכול של הגחן דומה מאוד לשלב המעבר של גרעיני פירות עץ הארגן במערכת העיכול של העזים. המעבר במערכת העיכול מאפשר פירוק פרוטאוליטי חלקי של הפולים, או פירות הארגן. זה מאפשר מיצוי עתידי יעיל יותר של הקפה, או השמן ואגב כך, במקרה של הקופי לואק, נמנע שלב הקלייה הממושך. מבלי להכנס לביוכימיה של התהליך, אני תוהה האם כדאי להכניס לקטע את האזכור הזה, כי לדעתי זה נותן מעין הסבר למה בכלל מלקטים פולים שנפלטו בצואה.
  • אני חושב שכדאי לנקד את השם של הקפה לפי Kopi Luwak ולהוסיף בסוגריים את הפירוש לשם, כפי שמופיע בערך עצמו.
שועל - שיחה 11:45, 18 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:40, 5 בינואר 2014 (IST)
  1. במקום "הם נאספים" לכתוב "הפולים נאספים" (או הפירות נאספים. לא לגמרי הבנתי).
  2. מסכים שצריך לנקד את שם.
  3. הביטוי "לא לפגוע במגוון הטעמים וחוסר המרירות" בעייתי ומקצת מעגלי בעיני. אולי "כדי לשמור על מגוון הטעמים ובייחוד על חוסר המרירות, המייחד זן זה של קפה." (אם זה נכון) ‏[kotz]‏ [שיחה] 15:16, 5 בינואר 2014 (IST)
שועל, אני חושבת שיש להוסיף את המשפט על פי הצעתך " וכך נמנע שלב הקלייה הממושך". זה באמת מסביר את הנושא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:43, 5 בינואר 2014 (IST)
אם כך אני מציע את הנוסח הבא:
מקורם של הפולים בסומטרה שבאינדונזיה, שם החלו להכין מהם קפה במאה ה-18, בתקופה הקולוניאלית של הולנד באי.
נראה טוב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:17, 5 בינואר 2014 (IST)
לא ברור כל כך מה זה גחן, אם לא נכנסים לקישור. צריך תמונה של הגחן (במקום או יחד עם תמונת הקפה). וכדאי להוסיף בטקסט מהו הגחן. ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:11, 7 בינואר 2014 (IST)
כשרואים את המשפט "הגחן אוכל" מבינים שזו חיה. הרעיון הוא שייכנסו לערכים. לדעתי אין צורך בתמונת גחן. שמים רק תמונה אחת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:26, 7 בינואר 2014 (IST)
גם לדעתי אין צורך בתמונה של הגחן. שועל - שיחה 17:40, 7 בינואר 2014 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 439. חמויישֶה - שיחה 10:51, 13 בינואר 2014 (IST)

שר בממשלת ישראל היה בעברו ראש ממשלת לטביה[עריכת קוד מקור]

מרדכי נורוק

מרדכי נורוק, שהיה רב, חבר תנועת המזרחי וכיהן כשר הדואר הראשון של מדינת ישראל כיהן במשך שנים כחבר הסאימה, הפרלמנט של לטביה. ב-1926 הצליח "גוש המיעוטים" בראשותו להפיל את הממשלה הלטבית ונורוק כיהן כראש ממשלה בפועל למשך זמן קצר. [1]Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:11, 12 בנובמבר 2013 (IST)

וואוו, מגניב! לא ידעתי! הידעת קלאסי! ‏עמיחישיחה 11:35, 13 בנובמבר 2013 (IST)
אגב, בכתבה מוזכרת האנקדוטה מקטע הידעת אחר: תבנית:הידעת? 15 בספטמבר - סדרה 1. ‏עמיחישיחה 11:43, 13 בנובמבר 2013 (IST)
מצטרף לעמיחי. בברכה, משתמש כבד - 01:29, 14/11/13
מעולה! שועל - שיחה 00:10, 16 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:40, 5 בינואר 2014 (IST)

"ראש הממשלה" צריך להיות קישור. ‏[kotz]‏ [שיחה] 15:17, 5 בינואר 2014 (IST)

Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 11:45, 8 בינואר 2014 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 440. חמויישֶה - שיחה 15:23, 13 בינואר 2014 (IST)

מחיקת תבנית:הידעת? 25 בינואר 2014[עריכת קוד מקור]

אמור להיות מוצג בעוד כשבועיים. לדעתי אין כאן כלום. חמויישֶה - שיחה 13:19, 9 בינואר 2014 (IST)

מסכים. אין פה פאנץ', רק משפט המציין עובדה. שועל - שיחה 15:15, 9 בינואר 2014 (IST)
גם אני מסכים. ‏עמיחישיחה 16:40, 9 בינואר 2014 (IST)
להסיר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:43, 9 בינואר 2014 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. קונצנזוס. חמויישֶה - שיחה 15:31, 13 בינואר 2014 (IST)

ליוויתן כחול[עריכת קוד מקור]

Blue whale size.svg

הדינוזאורים מתוארים רבות כיצורים עצומי מימדים, ואכן לרבים מהם מגיע מקום של כבוד ברשימת היצורים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם. כך, למשל, אורכו של הארגנטינוזאורוס היה מעל 30 מטרים, ומשקלו היה עד 100 טונות. אולם, חוקרים רבים סבורים כי היצור הגדול ביותר שהתקיים אי פעם על כדור הארץ הוא דווקא יונק שחי גם כיום - לווייתן כחול.

חסרים קישורים פנימיים - לא מצאתי דרך טובה להוסיף יותר. עוד משהו? • צור סופרשיחה • 15:28, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)
קטע סביר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:11, 29 בדצמבר 2013 (IST)
לא עורר דיון או התלהבות בקרב אף אחד. אני Symbol oppose vote.svg נגד. חמויישֶה - שיחה 10:56, 31 בדצמבר 2013 (IST)
אני דווקא אהבתי גילגמש שיחה 11:05, 31 בדצמבר 2013 (IST)

Symbol support vote.svg בעד אם אפשר להכניס לתרשים גם ארגנטינוזאורוס, לצד האדם והליוויתן כחול ‏[kotz]‏ [שיחה]

היה כבר קטע דומה ב29 לספטמבר 2012. בברכה איתן96שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ד • 18:23, 14 בינואר 2014 (IST)
אכן הקטע בתבנית:הידעת? 29 בספטמבר - סדרה 1 כתוב בצורה מעניינת יותר. נראה לי שההצעה הנוכחית יורדת מהפרק. חמויישֶה - שיחה 09:01, 15 בינואר 2014 (IST)
מסכים עם חמויישה. שועל - שיחה 10:21, 15 בינואר 2014 (IST)
גם אני מסכימה. לדעתי אפשר להסיר את ההצעה הזאת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:53, 15 בינואר 2014 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:07, 15 בינואר 2014 (IST)

אפקט הצופה מהצד או: רציחתה של קיטי ג'נובזה[עריכת קוד מקור]

בשנת 1964 התפרסמה ידיעה מזעזעת בניו יורק טיימס לפיה אישה ניו-יורקית בשם קיטי ג'נובזה נדקרה למוות כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר באפקט הצופה מהצד לפיו באופן פרדוקסלי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך יש פחות סיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למרות שלאחר חקירה מעמיקה של מקרה זה של הרצח נמצא כי לא היה ולו אדם אחד שיכול היה לצפות האירוע מתחילתו ועד סופו, וכי ישנם כשלים נוספים בקביעה כי השכנים צפו ברצח ולא נקפו אצבע, עדיין נלמד מקרה זה בקורסים לפסיכולוגיה כדוגמא למקרה המדגים את אפקט הצופה מן הצד, כשהסיבה היחידה לכך כנראה היא מפני שהוא דרמטי ומעורר עניין.

מה דעתכם על הפסקה הנ"ל, אני מודע לכך שייתכן וצריך לשכתב את הפסקה, בכל אופן היא נכתבה בשעה די מאוחרת, אך לדעתי יש כאן "בשר" --‏BigJon‏ • שיחה 00:58, 5 בנובמבר 2013 (IST)

הקטע מעניין - בעד. כדאי לשפרו, מעבר להגהה נראה לי שראוי להבהיר שהידיעה היתה מוטעית לחלוטין - לפחות כך הבנתי מהערך. :) Dalila - שיחה 13:58, 14 בנובמבר 2013 (IST)
הידיעה לא הייתה מוטעית לחלוטין, רק הרושם שכביכול עשרות אנשים צפו מן הצד ולא נקפו אצבע מוטעית לחלוטין! ולדעתי הפאנץ' כאן (וכך גם אני נחשפתי לסיפור הזה) שהמקרה נלמד בקורס 'מבוא לפסיכולוגיה' כדי ללמד על אפקט מסויים, ובסוף מקריאה בוויקיפדיה שמים לב שהאפקט כלל לא פעל במקרה הזה...--‏BigJon‏ • שיחה 23:34, 25 בנובמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)

צריך לערוך את הקטע לשפה נטולת מגדר, חוץ מזה אהבתי. גילגמש שיחה 11:07, 31 בדצמבר 2013 (IST)

מה כוונתך? (אתה מוזמן לשנות).--‏BigJon‏ • שיחה 00:12, 2 בינואר 2014 (IST)
כוונתו היא ש"שכנים" מופנה רק ללשון זכר, וכן "ככל שרבים הצופים", "שאחד מהם יושיט עזרה" "אדם אחד שיכול היה" מדברים בלשון זכר. אין שום צורך לשנות. לשפה העיברית יש כללים בעניין הזה, הם תקפים כבר אלפי שנים. האקדמיה גם לא שינתה את הכללים, למרות שינויים מהפכניים אחרים שהתחוללו באלפי השנים האלה בנושאי מגדר. אם מישהי מהקוראות לא מרוצה מהמצב, שתפנה לאקדמיה ללשון. אנחנו לא צריכות להתפתל בניסוחים שלנו , ולהפוך אותם לפחות נהירים, בשביל לרצות קוראות ממורמרות. חמויישֶה - שיחה 08:53, 2 בינואר 2014 (IST)

האם יש מקור לטענה שהמקרה נלמד "כשהסיבה היחידה לכך כנראה היא מפני שהוא דרמטי ומעורר עניין"? אני חושד שהדרמה חבוייה דווקא בטענה הזו, שהסיפור המקורי אינו מדגים מה שהוא אמור להדגים. כשמספרים לנו ש"נמצא כי לא היה ולו אדם אחד שיכול היה לצפות האירוע מתחילתו ועד סופו", אני מיד תוהה מדוע צריך לצפות ברצח מ"תחילתו" (הצעקה הראשונה?) ועד "סופו" כדי להזעיק את המשטרה. להגדרת הדרישה המופרכת הזו יש מטרה. הטענות העמומות על "כשלים לוגיים נוספים" אינן מחזקות את אמינות הטענות. עוזי ו. - שיחה 12:18, 2 בינואר 2014 (IST)

העניין מוסבר בהרחבה בערך על הרצח. אני Symbol support vote.svg בעד הקטע ומציע את הכותרת "רצח קיטי ג'נובזה ואפקט הצופה מהצד". בברכה, משתמש כבד - 01:32, 07/01/14
אני נוטה לקבל חלק מהביקורת של עוזי ו. את המשפט האחרון חייבים לשנות. אני בעד לנסח -
בשנת 1964 התפרסמה ידיעה מזעזעת בניו יורק טיימס לפיה אישה ניו-יורקית בשם קיטי ג'נובזה נדקרה למוות כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר באפקט הצופה מהצד לפיו באופן פרדוקסלי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך יש פחות סיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למעשה, לאחר חקירה מעמיקה של מקרה הרצח נמצא כי מספר הצופים האמיתי היה נמוך בהרבה, לא היה ולו אדם אחד שיכול היה לצפות באירוע מתחילתו ועד סופו, וכי ישנם כשלים נוספים בקביעה כי השכנים שצפו ברצח לא נקפו אצבע. למרות זאת, מקרה זה עדיין נלמד בקורסים לפסיכולוגיה כדוגמא לאירוע המדגים את אפקט הצופה מן הצד.

חמויישֶה - שיחה 12:11, 9 בינואר 2014 (IST)

בערך כתוב, כי רק 12 אנשים צפו בחלק כלשהוא של האירוע, שלפחות אחד מהם התקשר למשטרה, ובאנגלית כתוב שרק אדם אחד חזה בדקירה עצמה. צריך לציין שהידיעה בניו יורק טיימס הייתה פשוט שגויה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:25, 13 בינואר 2014 (IST)
העיקרון מאחורי הידיעה לא היה שגוי בכלל: 12 אנשים צפו באירוע. אנשים היו עדים לכך שהיא הותקפה בפעם הראשונה, ובכל זאת היא לא ניצלה - התוקף שב כעבור 10 דקות בהן היא נשארה במקומה ללא עזרה ואז דקר ותקף אותה שוב. הפערים בין הידיעה לבין האמת מובהרים, לדעתי, היטב בקטע. בכל זאת, הוספתי שמספר הצופין האמיתי היה קטן יותר. חמויישֶה - שיחה 13:10, 13 בינואר 2014 (IST)
1. לשם מה צריך לצפות באירוע מתחילתו ועד סופו? אם הטענה היא שהצופים לא ידעו על התקיפה, זה מה שצריך להגיד; ואם אין טענה כזו, זה לא חשוב אם הצופים החמיצו את הפרסומות או את הכתוביות.
2. "ישנם כשלים נוספים בקביעה כי" - או שהקביעה נכונה או שהיא לא נכונה (או שאין די עדויות, או שהיא לא רלוונטית, וכו'). עוזי ו. - שיחה 13:43, 13 בינואר 2014 (IST)
עוזי, בנוגע לשאלתך 1. מקריאת תקציר הידיעה בטיימס עולה הרושם כאילו אנשים צפו במשך למעלה מ-30 דקות בארוע, כאילו הם בהצגה, ולא עשו דבר. לכן חשוב להבהיר שבפועל אין הדבר כך. בפועל מעטים מאד ידעו שהייתה דקירה. רוב העדים חשבו שמדובר במריבה שגרתית בין בני זוג. האופן שבו העניין מוצג בקטע נראה לי מאוזן. בנוגע לשאלתך 2. אכן ישנם כשלים בקביעה של הטיימס שהצופים לא נקפו אצבע. על פי הערך, התקבלו קריאות מוקדמות מספיק על האירוע, אך הן לא זכו למענה הולם. שוב, כנראה שמתבקש היה שיפעלו באופן משמעותי יותר, אך בין לא לנקוף אצבע לבין להציל בפועל את הנרצחת קרה מה שקרה באמת, כך שהטיימס לא טעה בהמון אך ודאי לא דייק. שוב, בקטע העניין מוצג באופן בלתי מטעה. חמויישֶה - שיחה 14:19, 13 בינואר 2014 (IST)
אז בלי הדרמה: "בשנת 1964 התפרסמה ידיעה מזעזעת בניו יורק טיימס לפיה אישה ניו-יורקית בשם קיטי ג'נובזה נדקרה למוות כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר באפקט הצופה מהצד לפיו באופן פרדוקסלי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך פוחתים הסיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למעשה, לאחר חקירה מעמיקה של מקרה הרצח נמצא כי מספר הצופים האמיתי היה נמוך בהרבה, נראה שרובם סברו כי מדובר במריבה שגרתית בין בני-זוג, ולפחות אדם אחד התקשר למשטרה. למרות זאת, מקרה זה עדיין נלמד בקורסים לפסיכולוגיה כדוגמא לאירוע המדגים את אפקט הצופה מן הצד". עוזי ו. - שיחה 18:19, 13 בינואר 2014 (IST)
אוקיי. שיניתי כמה מילים, והוספתי את העובדה שהתקשרו למשטרה. חמויישֶה - שיחה 08:44, 14 בינואר 2014 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 450. חמויישֶה - שיחה 10:13, 16 בינואר 2014 (IST)

מונוגמיה בהילוך גבוה[עריכת קוד מקור]

צילום דרך מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של זכר עלקת הבילהרציה יחד עם נקבה ש"מציצה" מתוך ה"כיס"
ציור סכמתי המציין את מיקום הנקבה ב"כיס" הזכר

מונוגמיה הינה תופעה מוכרת בעולם החי, אולם על פי רוב משייכים תכונה זו לבעלי חיים עילאיים בסולם התפתחות אבולוציוני (עופות, יונקים וכיוצ"ב). אולם תולעים טפיליות מהסוג Schistosoma מפגינות יחסים מונוגמיים מפותחים מאוד על אף העובדה כי מדובר באורגניזמים הנמצאים נמוך בסולם התפתחות אבולוציוני. לכשמגיעות התולעים לבגרות בגוף המאכסן, מפרישים הזכרים פרומון ספציפי במטרה למשוך את הנקבות. הנקבות נמשכות אל הזכרים, בעקבות קליטת הפרומון, ונכנסות לתוך "כיס" ייעודי בגופם. וכך זוג התולעים הבוגרות נשאר צמוד אחד לשני כל חייהם לשם ייעול תהליך ההזדווגות.

מצורפות שתי תמונות לבחירה.
מקורות:
  • הערכים עלקת הבילהרציה בעברית ובאנגלית (ערך הרבה יותר טוב באנגלית).
  • Patrick R. Murray, Ken S. Rosenthal, Michael A. Pfaller, Medical microbiology (5th edition), 2005.
  • מצגת Trematoda, מתוך קורס בפרזיטולוגיה כללית ורפואית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

שועל - שיחה 00:35, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

מעניין. אני חושב שיש לשנות השם המדעי לשם העברי. עם זאת, לא הבנתי - מה הרלוונטיות של הימצאות הבוגרים בגוף מאכסן? זה מבלבל. • צור סופרשיחה • 23:21, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
אני נגד לשנות לשם העברי מהסיבה שזאת לא החלופה הנכונה למונח הלועזי. ובכלל שמות של מיקרואורגניזמים עדיף שיופיעו בלועזית, אלא אם מדובר במונח רווח מאוד שיש לו חלופה עברית.
לשאלתך, מחזור חייהם של טפילים כוללים מאכסנים (לעתים אפילו יותר ממאכסן אחד) על מנת לאפשר להם (לטפילים) להשלים מעגל חיים מלא. בקרב הטפילים, המאכסן האחרון יאפשר להם להגיע לבגרות מינית ולהתחיל מעגל הדבקה חדש. זוהי לרוב מהות הפרזיטולוגיה. אם אתה רוצה להתעמק עוד בנושא, אתה מוזמן לקרוא כאן. שועל - שיחה 23:40, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד קטע מעניין. יש להעדיף את התמונה העליונה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:00, 4 בדצמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד דעתי לא השתנתה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:57, 10 בדצמבר 2013 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד הקטע מעניין גילגמש שיחה 11:10, 31 בדצמבר 2013 (IST)
  • מעניין, ולדעתי יהיה מעניין (ומאוזן מגדרית :-) עוד יותר אם יוזכרו בו גם החכאים. בברכה, משתמש כבד - 01:32, 07/01/14

זה אכן מעניין ומודה שלא ידעתי זאת. למרות נקודות דימיון מסויימות בין הקטעים, לדעתי אין זה המקום להוסיף את המידע על החכאים לקטע הזה משתי סיבות עיקריות:

  • הזכר מתנוון ונמוג כישות עצמאית ואז לא ממש ניתן להגדיר את זה כמונוגמיה.
  • חכאים הם דגים והם יצורים עילאיים בהשוואה לתולעים. אחת הנקודות בקטע היא להדגיש את היותן של התולעים הללו ירודות אבולוציונית.
שועל - שיחה 01:55, 7 בינואר 2014 (IST)
נו, עד עכשיו חשבתי שההתייחסות ל"מונוגמיה" בקטע היא סתם גימיק. הרי בשני המקרים ברור שהמונוגמיה היא סידור פונקציונלי נטו, ללא שום קשר ליחס החברתי (נאמנות) המאפיין צורות חיים עילאיות. כמו כן, למרות שאצל התולעים הנקבה אינה מתנוונת, גם שם היא קטנה משמעותית מהזכר, מבלה את כל חייה בכיסו וחדלה לתפקד עצמאית. בברכה, משתמש כבד - 02:16, 07/01/14
למעשה היא כן עצמאית, היא אורגניזם נפרד לחלוטין, שלא כמו אצל החכאים. בקיצור אני נגד. שועל - שיחה 11:49, 7 בינואר 2014 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 441. חמויישֶה - שיחה 09:43, 19 בינואר 2014 (IST)

הצב המהיר[עריכת קוד מקור]

LeatherbackTurtle.jpg

הצב ידוע בתרבות האנושית בהיותו סמל לאיטיות, אך הזוחל המהיר ביותר הוא דווקא הצב, סוג של צב ים ליתר דיוק. בעוד על היבשה הצבים איטיים, בתוך המים צב ים גילדי מסוגל להגיע למהירות שחייה של 35.28 קמ"ש, מה שהופך אותו לזוחל המהיר ביותר שחי כיום. צב הים הגלדי הוא גם הצב הגדול ביותר שחי כיום: אורכו כ-3 מטר ומשקלו כ-900 ק"ג. בעבר חיו צבים גדולים יותר, כגון ארכלון שאורכו היה כ-5 מטר ומשקלו למעלה מ-2 טון, גם הוא צב ים.

מעניין ומפתיע. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:44, 5 בדצמבר 2013 (IST)

בהחלט! קטע מעניין וראוי, אני Symbol support vote.svg בעד (ערכתי מעט את הקטע שהצעת והוספתי פיסוק). שועל - שיחה 20:01, 5 בדצמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:52, 16 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 10:27, 16 בינואר 2014 (IST)
דעתי לא השתנתה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 10:41, 16 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד גילגמש שיחה 12:56, 20 בינואר 2014 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 442. חמויישֶה - שיחה 14:45, 20 בינואר 2014 (IST)

ג'ינגיס חאן[עריכת קוד מקור]

Genghis Khan.jpg

ג'ינגיס חאן כבש יותר מכפליים מאשר כל מצביא אחר בהיסטוריה, בין אם מודדים זאת במספר המדינות שכבש, שטחן הכולל או היקף אוכלוסייתן. בשטח המדינות שכבש חיים היום מעל לשלושה מיליארד בני אדם, בעוד אוכלוסיית השבטים המונגולים, שאותם איחד תחת הנהגתו, מנתה אז כמיליון בני אדם, עם צבא שמנה כמאה אלף לוחמים. חמויישֶה - שיחה 13:19, 28 בנובמבר 2013 (IST)

הקטע בעייתי. ג'ינגיס חאן לא כבש את כל סין. גם יש חוסר פרופורציה בין 3 מיליארד שחיים כעת למיליון שהיה למונגולים בזמנו. צריך להשוות תקופות דומות ולא תקופות שונות. אני חושב שהערכת מספר החיילים בצבאו של ג'ינגיס חאן גבוהה מדי. לדעתי לא היו יותר מכה עשרות אלפי מונגולים בצבא הזה. לגבי כפליים - אני גם לא בטוח. תנופת הכיבוש המונגולית נמשכה כמה דורות, זה לא מעשה של אדם אחד ויחיד. גילגמש שיחה 13:28, 28 בנובמבר 2013 (IST)
לא נטען שהוא כבש את כל סין. המספרים מגובים במקור - ספרו של ג'ק ותרפורד, כולל הטענה שכבש יותר מכפליים מכל אדם אחר. בנוגע להערכה שהצבא מנה כ-100 אלף, גם היא לקוחה מאותו מקור, אבל הערכות שנוטות להעריך את הצבא כקטן יותר רק מעצימות את הקטע. אפשר לנסח "צבא שמנה על פי הערכות לכל היותר...". בנוגע להשוואה בין תקופות שונות, אין כאן כל בעיה. זה נועד לסבר את האוזן - קרוב לחצי מאוכלוסיית העולם. הקורא מבין שמשווים תקופות שונות. חמויישֶה - שיחה 13:49, 28 בנובמבר 2013 (IST)
לא טענתי שלא היו לו 100,000 לוחמים בצבא. אמרתי שמספר המונגולים בצבא היה כמה עשרות אלפים. כלומר, היו הרבה בעלי ברית. לגבי כפליים - צריך באמת לבדוק את הנתון הזה. אם מורידים מפה את סין, באמת נותר כפליים? גילגמש שיחה 15:25, 28 בנובמבר 2013 (IST)
לפי הכתוב בערך על האימפריה המונגולית, בזמן מותו גודלה של האימפריה כבר היה כ-26 מיליון קמ"ר (מתוך 33 מיליון בשיא גודלה), פי ארבעה משטחה של האימפריה הרומית, והכיבושים כללו חלקים נרחבים מסין (כולל ממלכת שיה שהיתה מיושבת). למה אתה כל כך ספקן בנוגע לנתון הזה? מי מטריד אותך, אלכסנדר הגדול? באיזה היבט? היקף האוכלוסיה? אני נוטה להאמין לג'ק ותרפורד... חמויישֶה - שיחה 15:45, 28 בנובמבר 2013 (IST)
פשוט המספר של "פי שניים" מכל אחד אחר נראה לי גדול. גילגמש שיחה 15:46, 28 בנובמבר 2013 (IST)
טוב, בדקתי קצת ואכן... נראה שבאמת כבש שטחים גדולים מאוד בתקופת חייו. סביר שזה אכן עולה לכדי "פי שניים מכל אחד אחר". גילגמש שיחה 16:09, 28 בנובמבר 2013 (IST)
נו, נו. קטע מלחמתי שחידש משהו לגילגמש. איי רסט מיי קייס. חמויישֶה - שיחה 15:45, 1 בדצמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:37, 14 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 15:17, 14 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. בברכה, איתן96שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ד • 18:10, 14 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. Reuveny - שיחה 17:15, 15 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד גילגמש שיחה 12:57, 20 בינואר 2014 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 443. חמויישֶה - שיחה 14:45, 20 בינואר 2014 (IST)

תרומת המלחמה במלריה לאיתור המגילות הגנוזות[עריכת קוד מקור]

צבי סליטרניק.jpg

בשנת 1942 יצא, במסגרת מאמצי מיגור מחלת המלריה, ד"ר צבי סליטרניק לחפש אחר מוקדי קינון של יתושי האנופלס, מעבירי המחלה, באזור מפעלי האשלג הסמוכים לים המלח. במהלך חיפושיו היפנו הבדואים המקומיים את תשומת ליבו למספר מערות חסומות באבני גולל מעל קומראן. סליטרניק טיפס אל פתח המערה המפורסמת, שלימים נמצאו בה המגילות הגנוזות הראשונות, והזיז את האבן מעל פתחה. המערות אכן התגלו כמוקדי קינון של היתושים וסליטרניק החל מיד לרסס על מנת להדבירם. במהלך עבודתו הבחין כי בתוך המערה מאוכסנים כדי חרס רבים המכילים גווילים, אולם הוא לא הביע עניין רב בתגליתו ועזב את המערה בתום מלאכת הריסוס. רק לאחר שנים, כאשר היה נוכח באחת ההרצאות של פרופסור יוחנן אהרוני, הבין שהיה האדם הראשון שחשף את המגילות הגנוזות מבלי לדעת מה נמצא לפניו. יתרה מזאת, בזכות הזזת אבן הגולל גרם סליטרניק, 4 שנים מאוחר יותר, לכניסת אחת העזים הבדואיות לתוך אותה המערה המפורסמת, דבר שכידוע אפשר את גילוי מגילות ים המלח הראשונות‏.

  • מבוסס על סמך כתבה שהתפרסמה בעיתון 'הארץ' בתאריך 24/10/1993, כשבוע לאחר מותו של ד"ר צבי סליטרניק. למפקפקים אוכל לשלוח, במידת הצורך, את הסריקה של הכתבה.
  • אם רוצים אפשר להחליף את התמונה של הקטע בזו של מגילות גנוזות.
לפי דעתי מקורי, בלתי ידוע ברבים, אינפורמטיבי ויותר מכל מגניב. מה דעתכם? שועל - שיחה 23:43, 19 בנובמבר 2013 (IST)
מגניב מאוד. Reuveny - שיחה 02:30, 20 בנובמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד, זה ממש קטע מתאים להידעת, כי הוא ממש לא ידוע. לגבי התמונה הלוואי והייתה לנו תמונה טובה יותר שלו. זו נלקחה ממעריב. אולי עדיף באמת תמונה של המגילות הגנוזות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:07, 20 בנובמבר 2013 (IST)
יש לי תמונה נוספת של סליטרניק, ששלח לי ד"ר גרינברג זלמן ואישר לי להשתמש בה בתוך הערך. התמונה באיכות טובה ובצבע, אולם היא צולמה כשנה לפני פטירתו של סליטרניק, כלומר היא לא מתקופה בה היה צעיר. שועל - שיחה 12:36, 20 בנובמבר 2013 (IST)
מצטער להרוס את החגיגה, אבל הכתבה איננה מקור מספיק. כל מה שידוע בה, ידוע בעצם מפיו של ד"ר סליטרניק. באותה מידה גם אני יכול לטעון שראיתי את צוללת דקר שנים לפני שמשו אותה. רועי הצאן הם אלה שמיוחסת להם מציאת המגילות. כל סיפור אחר לוקה בבעיית אימות קשה. יעלה על הדעת של מישהו מאיתנו לעזוב כדים עתיקים עם מגילות?! חמויישֶה - שיחה 13:04, 20 בנובמבר 2013 (IST)
לא טענתי לרגע שסליטרניק הוא זה שכתב את הידיעה. למעשה הידיעה נכתבה על ידי מאיר בן דב, שנכח באותו המעמד שבו ניגש סליטרניק אל פרופ' אהרוני וסיפר לו את כל הנאמר לעיל. לא מוצא סיבה הגיונית למה לד"ר סליטרניק הייתה סיבה מיוחדת לבדות את הסיפור הזה. שועל - שיחה 13:40, 20 בנובמבר 2013 (IST)
דרך אגב גם רועה הצאן סיפר למישהו שהוא גילה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:43, 20 בנובמבר 2013 (IST)
כן, אבל לרועה הצאן היו מגילות ביד, מה שהופך את הגרסה שלו לדי אמינה... חמויישֶה - שיחה 14:08, 20 בנובמבר 2013 (IST)
אמנם לא יצא לי להכיר את סליטרניק באופן אישי וכמובן שאין שום דרך לאמת את המאורע הנ"ל, אך כאמור אני לא מוצא שום סיבה שימציא בדיות, או יחפש תהילה (להזכירך שהוא כבר קיבל את ההכרה שלו בקבלתו את פרס ישראל ברפואה), מה גם שהאמור בכתבה אינו משתמע כאילו הוא מבקש לזכות בתהילה בתור מי שגילה ראשון את המגילות (מה גם שאם היה רוצה לזכות בתהילה, יכול היה לעשות זאת בשנות ה-40, כאשר כל הסיפור על התגלית התפרסם ברבים. יחד עם זאת הוא סיפר לאהרוני על האירוע רק בשנות ה-60, לאחר מלחמת ששת הימים), להיפך הוא נבוך מכך שלא העלה על דעתו שמדובר בתגלית ארכאולוגית:
מתוך הכתבה: "ריססתי ואז ראיתי כמה כדים מחרס. חשבתי שהכדים הוטמנו במערות בידי הבדואים. הסרתי מאחד מהם את המכסה...כשהצצתי פנימה לכדים ראיתי גווילי עורות ישנים, והייתי בטוח שאלו גרוטאות שרק בדואי יכול למצוא בהן עניין. סיימתי את עבודתי, הוסיף האיש ביבושת, ויצאתי משם..."
  • להערתך הראשונה, כן אם מדובר במדען שרחוק מאוד מתחום הארכאולוגיה ולא נמצא בשליחות ארכאולוגית, הוא לא יעלה על דעתו מה מצא. אולי זה נשמע לך מוזר כיום, אבל אני יכול בהחלט להבין איך זה קרה אז.
שועל - שיחה 15:08, 20 בנובמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:28, 14 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד דעתי לא השתנתה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:01, 14 בינואר 2014 (IST)
גם אני Symbol support vote.svg בעד. ‏עמיחישיחה 14:42, 15 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. Reuveny - שיחה 17:15, 15 בינואר 2014 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 444. חמויישֶה - שיחה 14:45, 20 בינואר 2014 (IST)

מירנדה[עריכת קוד מקור]

מירנדה הינו הירח הפנימי ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס. פני השטח של מירנדה נחצים לאורכם ולרוחבם על ידי קניונים שעומקם מגיע עד לכדי 20 ק"מ. על פני הירח ישנם מבנים גאולוגיים רבים כגון מכתשים ורכסים. מבנים אלו מעידים כי בשלב כלשהו בעברו של הירח, הירח היה פעיל אינטנסיבית מבחינה גאולוגית.

התמונות היחידות של ירח זה הם מגשושית מחקר וויאג'ר 2 שתצפת על מירנדה בזמן שחלף ליד אורנוס בינואר 1986. במהלך חליפה זו החלק הדרומי של הירח היה מופנה לכיוון שהמש ורק חלק מהירח היה גלוי. נכון ל-2013 לא מתוכננות גשושיות נוספות לכיוון זה.

סתם עניין אותי שלא מתכננים לחזור יותר לכיון אורנוס .. אמא של גולן - שיחה 15:52, 7 בדצמבר 2013 (IST)

היכן הפואנטה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:52, 9 בדצמבר 2013 (IST)
אמנם ההתחלה טובה ומבטיחה, אבל הפסקה השנייה כבר לא ממשיכה את אותו הכיוון הרעיוני. אני חושב שלקטע יש פטנציאל של קטע 'הידעת' אם להמשיך את כיוון הרעיון של הפיסקה הראשונה, כלומר בנושא הפעילות הגאולוגית. לכן כרגע, במתכונתו הנוכחית אני Symbol oppose vote.svg נגד. שועל - שיחה 11:25, 31 בדצמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:37, 20 בינואר 2014 (IST)
כפי שהקטע מופיע כעת, אני Symbol oppose vote.svg נגד. שועל - שיחה 10:38, 20 בינואר 2014 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:17, 26 בינואר 2014 (IST)

ארובות תחנת הכוח רוטנברג[עריכת קוד מקור]

בתחנת הכוח רוטנברג שליד אשקלון יש שתי ארובות. למראה עיניים, האחת נראית מושבתת והשנייה נראית כפולטת לאוויר עשן לבן ומזהם. בפועל המצב הוא הפוך: בארובה שנראית כמזהמת מותקן סולקן גפרית, והגז שעולה ממנה ונראה כעשן הוא למעשה אדי מים. הארובה השנייה, בה לא מותקן סולקן גפרית, אינה מושבתת, אלא פולטת לאוויר מזהמים שאינם נראים לעין. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 17:14, 16 בדצמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:37, 20 בינואר 2014 (IST)

Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 10:39, 20 בינואר 2014 (IST)

  • Symbol support vote.svg בעד כמו קודם. אני חושבת שבמקרה שיש הצבעה ברורה בשלב ההמתנה ואין הערות שונות. אז ממש לא נדרש להצביע כאן שוב. מקסימום משאירים את הקטע מספר ימים לראות אם אין הערות נוספות, ואם אין מאשרים ומעבירים הלאה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:47, 20 בינואר 2014 (IST)
כעורך המיזם, שנדרש לעיתים לבדוק מספר תומכים ו/או מספר מתנגדים, באמת לא משנה לי אם התמיכות/התנגדויות הגיעו לפני שהקטע הועבר לדיונים או אחרי. גם אני חושב שאין טעם להביע תמיכה כפולה, במיוחד אם הקטע לא עבר שינוי מהותי בין ההמתנה לבין הדיון. חמויישֶה - שיחה 11:04, 21 בינואר 2014 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 445. חמויישֶה - שיחה 11:27, 28 בינואר 2014 (IST)

מלחמת גאליה[עריכת קוד מקור]

מלחמת גאליה שפתח בה יוליוס קיסר קרתה כמעט באורח מקרי. קיסר שביקש להאדיר את שמו חיפש אזור כלשהו שיוכל לפלוש אליו ולפתוח במלחמה שתזכה אותו ביוקרה פוליטית. לפני שפלש לגאליה שקל לפלוש לדאקיה, ממלכתו של בורביסטה. רק בגלל צירוף נסיבות מקרי נבחרה דווקא גאליה ולא דאקיה כמקום שאליו פלש בסופו של דבר. גילגמש שיחה 10:23, 17 בדצמבר 2013 (IST)

האם יש דרך לדעת מהו "צירוף הנסיבות המקרי" שהביא לפלוש דווקא לגאליה? חמויישֶה - שיחה 11:33, 17 בדצמבר 2013 (IST)
מצטרף לשאלתו של חמויישה. קטע מעניין, אם ניתן לשלב בו את הסיבה לפלישה דווקא לגאליה הדבר יעשיר את הקטע. שועל - שיחה 17:23, 17 בדצמבר 2013 (IST)
מצטרף לקודמיי. בנוסף יש להוסיף את הסיבה שבגללה מלחמת גאליה נחשבת לחשובה כל כך. מלבד זאת - קטע מעניין. בברכה איתן96שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ד • 17:12, 14 בינואר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:37, 20 בינואר 2014 (IST)
כמו שנכתב, הקטע לא ברור מספיק. מה קרה שהוא נלחם דווקא בגאליה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:49, 20 בינואר 2014 (IST)
האירוע המדובר הוא הגירת שבט ההלווטים מהשפלה השווייצרית לגאליה. מספר שבטים גאלים פנו לקיסר כדי שיסייע להם להדוף את הפלישה והוא נעתר לבקשה. לא רק שהדף את הפלישה, אלא השתמש בבבקשות דומות כתירוץ כדי "לסייע" לשבטים נוספים. סייע עד כדי כך שבסוף הפכה גאליה לשטח רומי. זה צירוף הנסיבות שהביא לפלישה דווקא לשם ולא למקום אחר. מבחינתו של יוליוס, המקום לא היה חשוב, העיקר שיש מה לכבוש, להשמיד, לזכות בתהילה צבאית ולהתעשר על חשבון העמים הכבושים. גילגמש שיחה 12:51, 20 בינואר 2014 (IST)
אז תמצא דרך לשלב את הסיבה בקצרה. כי בלעדיו הקטע לא מספיק טוב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:53, 20 בינואר 2014 (IST)

הינה עדכון הקטע לבקשת הקהל:

מלחמת גאליה שפתח בה יוליוס קיסר קרתה כמעט באורח מקרי. קיסר שביקש להאדיר את שמו חיפש אזור כלשהו שיוכל לפלוש אליו ולפתוח במלחמה שתזכה אותו ביוקרה פוליטית. לפני שפלש לגאליה שקל לפלוש לדאקיה, ממלכתו של בורביסטה. רק בגלל צירוף נסיבות מקרי - הגירת שבט ההלווטים מהשפלה השווייצרית לגאליה נבחרה דווקא גאליה ולא דאקיה כמקום שאליו פלש בסופו של דבר. השבטים הגאלים פנו לקיסר בבקשה שיעזור להדוף את ההלווטים והוא השתמש בבקשתם כאמתלה כדי להרחיב את השליטה הרומית בגאליה כולה.

איך עכשיו? גילגמש שיחה 05:36, 21 בינואר 2014 (IST)

מעולה! Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 07:11, 21 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 11:00, 21 בינואר 2014 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 446. חמויישֶה - שיחה 11:27, 28 בינואר 2014 (IST)

השיאים של הדובי[עריכת קוד מקור]

IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg

דחפור ה-D9 המשוריין של צה"ל ("דובי") הוא דחפור משוריין שנמצא בשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, המבוסס על טרקטור זחלי קטרפילר די-9 אזרחי בתוספת מיגון כבד שפותח ומיוצר בישראל. דחפור ה-D9 הצה"לי מחזיק במספר שיאים ייחודיים. ב-1974 הפך דחפור D9 של חיל ההנדסה הישראלי לכלי הרכב הממונע הראשון שהעפיל לפסגה הגבוהה ביותר של הר החרמון, כאשר פרץ דרך לשיירת הספקה לכוחות צה"ל שהחזיקו בפסגה. ב-2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, עלה דחפור D9 על מטען גחון במשקל 500 ק"ג ושרד אותו ללא פגיעה באנשי הצוות וללא נזק משמעותי לכלי, ובכך הוא הפך לכלי הצבאי ששרד את מטען החבלה הגדול ביותר שהופעל נגדו. ב-2014 הכתיר ספר השיאים של גינס את ה-D9 הצה"לי כדחפור הלחימה הממוגן ביותר בעולם.


עובדות מעניינות. מקורות בערך עצמו ובדף השיחה. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:48, 3 בינואר 2014 (IST)

Symbol support vote.svg בעד! הדובי, חברו הטוב של הטנקיסט. מה היינו עושים בלעדיהם בלבנון השנייה. שועל - שיחה 20:58, 3 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד מעניין חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:26, 5 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד, מעניין ביותר. בברכה, איתן96שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ד • 17:14, 14 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד (חנה Hanay! לא רשמת איפשהו: "משתמשת זו מתנגדת לכלי משחית בתמונות המומלצות"???) ביקורת - שיחה 09:04, 17 בינואר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:06, 26 בינואר 2014 (IST)
דעתי לא השתנתה. קטע יפה וראוי! שועל - שיחה 13:14, 26 בינואר 2014 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד גילגמש שיחה 13:19, 26 בינואר 2014 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד הקטע ממש לא עניין אותי. אני חושב שצריך לשכתב את המשפט "ובכך הוא הפך לכלי הצבאי ששרד את מטען החבלה הגדול ביותר שהופעל נגדו". אולי פשוט להשמיט את המילים "שהופעל נגדו" חמויישֶה - שיחה 13:35, 26 בינואר 2014 (IST)

התקבל נבחרה הגרסה המקורית בהשמטת המילים "שהופעל נגדו". הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 447. חמויישֶה - שיחה 13:01, 4 בפברואר 2014 (IST)

השמות של פרי הקיווי[עריכת קוד מקור]

Kiwi (Actinidia chinensis) 1 Luc Viatour.jpg

קיווי (Actinidia chinensis) הוא פרי בסדרת האברשאים שמקורו בדרום סין, כפי שרומז שמו המדעי. בשנת 1904 הובאו זרעי הפרי לניו זילנד, שם נשתלו ותורבתו לראשונה. עם התרחבות ענף גידול הפרי בניו זילנד קיבל את השם דומדמנית סינית (Chinese Gooseberry) בשל מוצאו הגאוגרפי. בשנת 1959 הוחלט לייצא את הפרי לארצות הברית. החברה המייצאת הניחה כי השם דומדמנית סינית לא יתקבל בעין יפה במערב, בשל המלחמה הקרה והמליצה על שיווקו בארה"ב תחת המותג Melonette. הצעה זו לא נתקבלה בקרב המייבאים ולכן הוצע שם חלופי - קיווי (Kiwifruit), על שם הציפור הלאומית של ניו-זילנד, הקיווי, אשר דומה לפרי בצבעה ובצורתה‏.

שמו המקורי של הפרי בשפה הסינית, אותו החליפו הניו זילנדים עת התחילו לגדלו בארצם בראשית המאה ה-20, היה yáng táo ‏(בתרגום חופשי: אפרסק שמשי). כיום לפרי המשווק בסין מספר שמות רשמיים, כשהנפוץ מכולם הוא qí yì guǒ ‏(בתרגום חופשי: הפרי הקסום), שכן הוא דומה במידה מסויימת לשם קיווי.

מקור:

  • תולדות גידול ושיווק הקיווי באתר הניו זילנדי www.zesprikiwi.com
שועל - שיחה 19:16, 17 בדצמבר 2013 (IST)
קטע מעניין, רק מי המציע? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:44, 17 בדצמבר 2013 (IST)
השועל. שכחתי לחתום Face-smile.svg. שועל - שיחה 19:16, 17 בדצמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:06, 26 בינואר 2014 (IST)

Symbol support vote.svg בעד כמו קודם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:14, 26 בינואר 2014 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 448. חמויישֶה - שיחה 14:07, 5 בפברואר 2014 (IST)

אהבת מיכל לדוד[עריכת קוד מקור]

מיכל מורידה את דוד מהחלון.
גוסטב דורה, 1865

האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה, הייתה מיכל בת שאול. אהבתה לדוד מתוארת גם לפני שנישאו וגם לאחר מכן. על דוד, לעומת זאת, לא כתוב שאהבהּ, אלא על הכבוד שראה בנישואים לאחת מבנותיו של המלך. אהבתה של מיכל נוצלה בידי שאול, שדרש מדוד מאה עורלות פלישתים כמוהר, בכוונה להביא עליו את מותו; אולם דוד עמד במשימה ואף הכפיל סך זה. כאשר שאול תיכנן להוציא את דוד להורג, מיכל יעצה לו להימלט, הבריחה אותו דרך החלון ויצרה מצג שווא שהוא במיטתו. בעקבות הבריחה שאול נתן את מיכל לפלטיאל בן ליש. לאחר שאיש בושת הומלך במקום שאול ודוד הומלך על שבט יהודה, הוא דרש וקיבל את השבתה של מיכל.
בסיפור חלה תפנית טרגית כאשר מיכל רואה את דוד "מכרכר בכל עֹז" בהעלותו את ארון הברית לעיר דוד, בזה לו ומוחלפים ביניהם דברים קשים. לפי הכתוב שם, למיכל לא היה ילד עד יום מותה.

אם לקטע יש פוטנציאל אבל הסיפור המקראי אינו מספיק, אפשר להוסיף התייחסות לפרשנות הפמיניסטית שניתנה לדמותה האקטיבית של מיכל. לדוגמא, לפי חז"ל היא הניחה תפילין. בברכה, משתמש כבד - 01:21, 19/11/13

אני אוהב. צריך רק להסביר או להחליף את המילה "ישרה בעיני שאול". שאול אישר את הנישואין, אך כצעד ציני, על מנת לגרום למותו של דוד. מי שקורא את הקטע כמו שהוא עלול להבין את המילה בדיוק במשמעות הפוכה. חמויישֶה - שיחה 09:18, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אני חושבת שהקטע לא טוב. יש כאן רעיון נחמד של "האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה" אבל במקום להרחיב את הנקודה הזאת של אהבות נשים וגברים בתנ"ך, הקטע מספר את הסיפור המקראי המאד ידוע של מיכל. זה לא מתאים להידעת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:08, 19 בנובמבר 2013 (IST)
גם אני חשבתי פעם שסיפורי תנך הם ידועים מאד. ואז צפיתי ב"מי רוצה להיות מליונר", "הכספת" ולעוף על המיליון. מתמודדים שאינם דתיים או דתלשים עשויים לדעת באיזה תו מסתיימת הסימפוניה השישית של בטהובן אבל לא יודעים מי היה התאום של יעקב. אולי טיפה הגזמתי, אבל לא הרבה. כמה אנשים יודעים ששאול בעצם רצה שדוד ימות כשנתן לו את מיכל? חמויישֶה - שיחה 12:35, 19 בנובמבר 2013 (IST)
בגישה הזאת אנחנו יכולים לעבור סיפור סיפור בתנ"ך ולכתוב הידעת, למשל מעשה האונס של תמר על ידי אחיה אמנון, הסיפור של תמר (אשת ער) שעשתה תרגיל מבריק ליהודה ואפילו הסיפור של יוסף שנמכר לעבדות על ידי אחיו כשמלכתחילה רצו לרצוח אותו. אני בטוחה שרבים לא מכירים את הסיפורים האלה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:47, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אבל פה יש בכל זאת את הערך המוסף שהזכרת - היא האשה היחידה בתנך כתוב עליה שאהבה את בעלה. אני לא ידעתי את זה, וכנראה גם את. חמויישֶה - שיחה 12:54, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אני ידעתי זאת, כי קראתי את ספריו של מאיר שלו העוסקים בסיפורי התנך ואת שבע אימהות של יוכי ברנדס. מאד מומלץ לקרוא את הספרים האלה, המאירים את סיפורי התנ"ך באור שונה מהפרשנות המסורתית. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:59, 19 בנובמבר 2013 (IST)
היה כתוב מלכתחילה ששאול התכוון להביא למותו של דוד, אבל בעקבות הערתו של חמויישה החלפתי "ישרה בעיני"=>"נוצלה בידי". אוסיף שגם אני מכיר רבים מקטעי הידעת המוצעים כאן, אבל אנשים שתחביבם הוא כתיבת אנציקלופדיה אינם מדגם מייצג. וגם דתיים רבים אינם מכירים את סיפורי התנ"ך שלמדו רק פעם אחת בבית ספר יסודי. נמתין לדעות נוספות. ואולי חנה תכתוב קטע על אהבות נשים וגברים בתנ"ך? בברכה, משתמש כבד - 13:13, 19/11/13
אוי ואבוי חנה! יוכי ברנדס ומאיר שלו באותו משפט? מילא ספריו של מאיר שלו. אפשר להתווכח אם הניתוחים שלו נכונים או לא, מדוייקים או לא. אבל יוכי ברנדס?! היא לא מנתחת או מפרשת. היא ממציאה... חמויישֶה - שיחה 13:55, 19 בנובמבר 2013 (IST)
כנראה שלא קראת את הספר שבע אמהות. לברנדס יש מגוון של ספרים. אני לא רואה למה הפרשנות שלהם שונה מפרשנות של אחרים. מה זה מדוייקים? אם היה מדויק אז כל הפרשנים של המקרא היו נותנים את אותו הפירוש. אבל אני חושבת שהדיון הזה מקומו לא כאן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:12, 19 בנובמבר 2013 (IST)

לענ"ד הקטע הנ"ל אינו טוב, אינם מתאימים בתוכנם וסגנונם לקטעי הידעת. הם גם מחקר מקורי בנושא שניסוחו מועד לפורענות בשלל הטיות וחוסרים בהבנה של תחום דעת זה. אני סביר שקטע זה פוגע הן בקטעי הידעת והן בנושא המדובר. ממליץ לוותר על זה. מי-נהר - שיחה 02:51, 7 בינואר 2014 (IST)

הצעה חילופית
אהבות בתנ"ך
האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה, הייתה מיכל בת שאול. אהבתה לדוד מתוארת בטרם נישואיהם ולאחריהם. לעומתה, ארוכה רשימת הגברים שאהבתם לנשותיהם מוזכרת במפורש בכתובים; יצחק את רבקה, יעקב את רחל, אלקנה את חנה, שמשון את דלילה, שלמה את בת פרעה, רחבעם בן שלמה את מעכה בת אבשלום, ואחשורוש את אסתר. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתו של שכם בן חמור לדינה בת יעקב, ואהבת אמנון לאחותו לחצאין תמר, שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של לאה שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של דלילה כי שמשון לא אוהב אותה מספיק. אהבת הורים לילדיהם המודגשת בתנ"ך היא אהבת אברהם ליצחק, יצחק לעשיו, רבקה ליעקב, ויעקב ליוסף ובנימין. אהבת חברים המוזכרת בתנ"ך היא אהבת שאול לדוד שהפכה לשנאה יוקדת, אהבת יהונתן לדוד ודוד ליהונתן, וכן אהבת חירם לדוד. עוד עשרות מובאות תנ"כיות מדגישות את אהבת ה' לאברהם, יעקב, שלמה המלך, עם ישראל, גרים, ארץ ישראל וירושלים. חותם את הרשימה עוזיהו המלך, עליו נאמר שהיה אוהב אדמה. במקרא מופיעים שלושה ציוויים הקשורים באהבה והם; אהבת ה', ואהבת לרעך כמוך, ועוד שני מופעים המצוים על אהבת גרי צדק.
לעיונכם, בברכה, אורח לרגעויקיהדות • ה' בשבט ה'תשע"ד • 00:16, 6 בינואר 2014 (IST)

קטע זה הרבה יותר טוב כי הוא מתמקד בנושא האהבה בתנ"ך. אבל אני חושבת שעדיף לא להזכיר את כל המקרים המוזכרים בתנ"ך לכל סוג של אהבה, אלא רק דוגמאות מייצגות כדי שהידעת יהיה יותר ממוקד. כרגע הוא יותר רשימתי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:22, 6 בינואר 2014 (IST)
לדעתי זהו קטע שונה לחלוטין ומוטב להציעו בנפרד, ואם שני הקטעים יתקבלו באהדה כבר נתמודד עם הכפילות המסויימת שיש ביניהם. בתכל'ס, נראה לי שיש פוטנציאל אבל חסרה לי פואנטה לרשימה. בברכה, משתמש כבד - 02:38, 07/01/14
הקטע הראשון לא זכה לתמיכה. הקטע השני אכן רשימתי מדי. אני מציע לאמץ את הצעתה של חנה להשמיט מהקטע השני את מה שלא מתייחס לאהבת בני זוג. בנוסף את העובדה שמיכל היא האישה היחידה שנאמר עליה שאהבה את בעלה יש להביא בסוף הרשימה, ובכך ליצור סוג של פאנץ'. חמויישֶה - שיחה 08:41, 7 בינואר 2014 (IST)
מציע להוסיף לקטע השני שאהבת אמנון לתמר הפכה ל"שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד" לאחר שאנס אותה, ושעל דוד לא נכתב שאהב את מיכל. בברכה, משתמש כבד - 08:54, 07/01/14
אם נתייחס רק לבני זוג, נצטרך להגדיר את הידעת הזה כאהבה רומנטית בתנ"ך, או אהבת בני זוג בתנ"ך ולהוציא את שכם ואמנון מהרשימה כי שם מדובר באונס שבא כתוצאה מאהבה (עצמית). כמו"כ, אולי יש צורך להוסיף את שיר השירים שנכתב כמטאפורה לאהבה בין עם ישראל לקב"ה בו מדגישה כנסת ישראל כי היא "חולת אהבה" על ה'. לבקשתו של כבד, הוספתי בקטע הראשוני לעיל את שנאת אמנון לתמר, (עד שנערוך הכל מחדש). בברכה, אורח לרגעויקיהדות • ו' בשבט ה'תשע"ד • 15:43, 7 בינואר 2014 (IST)

במחילה מכבודכם, לענ"ד מדובר בנושא הידעת מאולץ מאד. אלו לא עובדות (גם מבחינה ספרותית). מספיק קשה לדבר על נתונים של סיפור מקראי כלשהוא, במיוחד כשזה בא בתמצית ובקצרה. לקחת עניין רחב ומרובה פנים כמו אהבה ולהתייחס אליו ע"י איזכורים בתנ"ך בצורה המוצעת, זה לא רציני. חובתינו לכתוב בויקיפדיה בכלל ובקטעי הידעת בפרט, דברים מאד ברורים וידועים. לא לנקוט בכתיבה כזו או אחרת שנוח לנו לדמות ולסדר לקורא. מי-נהר - שיחה 16:19, 7 בינואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 17:21, 7 בינואר 2014 (IST)

צריך להפוך את הקטע לפחות רשימתי, ולשמור את הפאנץ' לסוף. הצעה שלי:
בתנ"ך גברים רבים שאהבתם לבנות זוגם מוזכרת במפורש בכתובים; יצחק אהב את רבקה, יעקב את רחל, אלקנה את חנה, שמשון את דלילה, שלמה את בת פרעה, רחבעם בן שלמה את מעכה בת אבשלום, ואחשורוש את אסתר. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתו של שכם בן חמור לדינה בת יעקב, ואהבת אמנון לאחותו לחצאין תמר, שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של לאה שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של דלילה כי שמשון לא אוהב אותה מספיק. לעומת כל אלו, האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה, הייתה מיכל בת שאול. אהבתה לדוד מתוארת בטרם נישואיהם ולאחריהם, ואילו על דוד לא נאמר שאהב אותה. חמויישֶה - שיחה 14:19, 14 בינואר 2014 (IST)

בנוגע להערתו של מי-נהר: אין כל מניעה להתייחס לאזכורי האהבה בתנך בין בני זוג. לא נצרכת פה פרשנות מיוחדת או מחקר מדעי מסובך: דמויות תנכיות שנאמר עליהן שאהבו את נשותיהן. אם יש התנגדות, אין לי התנגדות להסיר את שכם בן חמור ואת אמנון ותמר מהקטע. חמויישֶה - שיחה 14:19, 14 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד לבת פרעה יש ערך. הקטע הזה טוב. גם גיוון האהבות חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:06, 14 בינואר 2014 (IST)
חמויישה שכוייח, אבל צריכים להדגיש או למצוא לשון נקייה (זה בכל אופן עמוד ראשי), לאזכר שאהבת שכם ואמנון היו חד צדדיות והובילו לאונס. אגב האהבה היא של גברים לבנות זוגם ולא זוגן, נשים אוהבות את בני זוגן. וההגדרה הנכונה יותר כאן היא בעלים שאהבו את נשותיהן. בברכה, אורח לרגעויקיהדות • י"ח בשבט ה'תשע"ד • 14:15, 19 בינואר 2014 (IST)
מקבל את ההערה הלשונית. תיקנתי. בנוגע לאמנון ותמר, כולם מכירים את הסיפור ויודעים שתחילתו באהבה וסופו באונס, העניין מקבל בקטע התייחסות ראויה בכך שנכתב שהפרשה מסתיימת בשנאה גדולה. בנוגע לשכם ודינה. אמנם קראתי את הפרשנים, אך אינני פרשן ואינני מתיימר לספר לקוראים אם היה שם אונס, פשוט כי זה לא כתוב בשום פסוק. כתוב שהוא אהב אותה וזה מה שרלוונטי לעניינינו, מה גם ששכם ואמנון מוזכרים בקטע בנפרד מהאוהבים ה"קלאסיים". די בכך. חמויישֶה - שיחה 17:00, 19 בינואר 2014 (IST)
מה בפסוק לא מדבר על אונס?! הנה הציטוט (בראשית ל"ד, ב'): "וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ." ובתרגום יונתן שם "וחמא יתה שכם בר חמור חיואה רבא דארעא ודבר יתה באנוסה ושכיב עמה וסגפה." ופירש הרמב"ן שם; "ויענה - כל ביאה באונס תקרא ענוי...ויגיד הכתוב כי היתה אנוסה ולא נתרצית לנשיא הארץ, לספר בשבחה." - אני חושב שהבהרתי את עצמי היטב. ומכאן להצעתי:
בתנ"ך מוזכרים בעלים רבים, שאהבתם לנשותיהם מתוארת במפורש בכתובים; יצחק אהב את רבקה, יעקב את רחל, אלקנה את חנה, שמשון את דלילה, שלמה את בת פרעה, רחבעם בן שלמה את מעכה בת אבשלום, ואחשורוש את אסתר המלכה. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתם האלימה והחד-צדדית של שכם בן חמור לדינה בת יעקב, ושל אמנון לאחותו לחצאין תמר, שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של לאה שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של דלילה, כי שמשון לא אוהב אותה מספיק. לעומת כל אלו, האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה, הייתה מיכל בת שאול. אהבתה לדוד מתוארת בטרם נישואיהם ולאחריהם, ואילו על אהבת דוד כלפיה לא נכתב מאום. בברכה, אורח לרגעויקיהדות • כ' בשבט ה'תשע"ד • 01:53, 21 בינואר 2014 (IST)
גם קטע זה טוב בעיני. הוא דומה מאד לקטע הקודם שכתב חמוישה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:06, 23 בינואר 2014 (IST)
אכן חמוישה שיכלל אותי ואני דייקתי יותר אצלו והאמת והשלום אהבו, אורח לרגעויקיהדות • כ"ב בשבט ה'תשע"ד • 14:27, 23 בינואר 2014 (IST)

במחילה מכבודכם באמת אני לא מבין איפה הרצינות שלנו. עם כל הרצון הטוב אנו מחוייבים לאמות מידה מסויימות. איזה מתודה זו שויקיפדים חופרים בספר התנך ובונים סיפורים או סיכומים על רגל אחת ? מנין שרק איפה שמופיע השורש א.ה.ב זה ביטוי לאהבה בתנ"ך. ואם לא רק שם אלא גם בהיגדים נוספים אזי מתי זה כן אהבה ומתי זה לא ואיזו היא אותה אהבה ? וכיצד אז מונים את הקביעות של הידעת דלעיל ? וכי חסרים בתנך מקרים בהם תיאורים מסויימים דומים מציינים פעם אחת דבר אחד ופעם אחת בדיוק ההיפך או אחרת ? לשם כל אלה יש להסתמך על מידע מסודר של מי שכתבו עליו בצורה מבוארת ומפורשת ע"פ התמחותם בתחום דעת זה. למתודה שמאפיינת את יצירת הידעת הנוכחי הנ"ל, קוראים מחקר מקורי שמקומו לא יכירנו בויקיפדיה. כדי לקבוע מה כן נכתב ומה לא נכתב וכיצד וכל שכן להתיימר לכתוב/לרמוז מה המשמעות של הכתוב, יש להיות בקיא במתודה של המסורה ובמתודות נוספות הקיימות בקריאת תנ"ך או לכל הפחות (ולו רישמית) להסתמך על מאמר מבוקר. (ועכשיו אתם מוזמנים לגלידה) מי-נהר - שיחה 02:18, 21 בינואר 2014 (IST)

מי נהר, זו אינה תגלית מקורית של עורכי ויקיפדיה שרק על מיכל נכתב שא.ה.ב.ה את בעלה, וליקוט שמות הבעלים שאהבו את נשותיהם הוא עניין טריוויאלי ("ניתי ספרא ונחזי", בלשון התלמוד). במקום לקנות לכולנו גלידה, אולי תסביר מהו ביטוי האהבה האלטרנטיבי שאולי פיספסנו? בברכה, משתמש כבד - 00:03, 22/01/14
משתמש כבד, הבחירה בציון היגד "שלא כתוב שדוד אהב את..." מבוססת על כמה אקסיומות שיש בהן אמירות בצורת הצגת מידע כזו. ביניהן צריך להוכיח שהיה צריך להיות כתוב ומצוין כך, ושאי ציון זה מלמד משהו בניגוד לכל המקומות האחרים בהם, זה שדבר שכזה לא צוין בהם, אין לו משמעות. ובנוגע למה שנאמר על מיכל, ישנם מספיק מרכיבים ייחודיים אפילו רק מבחינה ספרותית בסיפור הטרגי של מיכל הניתנת על ידי אביה המלך לאחר בניגוד לאשר הובטח... והפוליטי... בכדי להבין את הצורך בציון אהבתה אל דוד בשעה שלא נצרך להיכתב בצורה זו כך בתיאורים של קשרים אחרים. זאת בנוסף למה שציינתי לעיל. אפשר לאזכר שאהבתה אל דוד מודגשת אבל לא להגדיר שזה ציון האהבה היחידה בצורה זו בתנך על כל המשתמע מכך. עם זאת אני מודה שיש לכם בענין ההיגד שמיכל היא היחידה שמוזכרת כאישה שאהבה שני מקומות כתובים להסתמך עליהם על אף שאיני מקבל את הערה זו ואת המקורות הללו בצורת הצגתם שם כפי שבדקתי ברשת ובספרים, לפחות אחד מהם קביל בקנה מידה מדעי.מי-נהר - שיחה 22:02, 28 בינואר 2014 (IST)
משתמש:חמויישה למה קטע זה לא התקבל? לפי דעתי יש הסכמה לנוסח האחרון. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:35, 28 בינואר 2014 (IST)
ההתנגדות של מי-נהר הייתה כל כך נחרצת, וחזרה ונשנתה, שחשבתי לחכות לתגובתו. באין כזאת עד סוף החודש - אאשר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:42, 28 בינואר 2014 (IST)
אני חושב שהסברתי את הבעיה מספיק טוב. לגבי ההערה של משתמש כבד נכבדי, "ביטוי אלטרנטיבי" או "נסתכל בספר ונספור" זה לא עובד ככה. יש כל כל הרבה מה לכתוב ולהסביר על זה שבאמת אין לי את הכח ואין הצדקה לכך. התנ"ך יסתדר אבל חבל על כבודה של ויקיפדיה וחבל להטעות אנשים ולייסד בתודעתם קביעות שטחיות כאלה. שני המשפטים המסיימים את הקטע המוצע ושבגינו נבחר הקטע בנוגע למיכל ודוד מציינים הרבה יותר ממה שכתוב, ויש בהם משום אמירה בעצם ובצורת הצגת התוכן כך, ושאם לא כן לא היו בוחרים לציין זאת במיוחד כך בקטע הידעת, ככל דבר רגיל שלא טורחים לציינו. וכאמור שוב אינכם יכולים לא לטעון ולא לקבוע אמירות אלה. אני מאד מצטער קטונתי מול כל אחד ואחד ממשתפי הדיון בדברים רבים אבל ככה לא כותבים ולא מייצרים תוכן בנושא המדובר. מי-נהר - שיחה 19:33, 28 בינואר 2014 (IST)
אני לא מסכימה אתך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:59, 28 בינואר 2014 (IST)
אפילו בהגיון צורני יש כלל שנקרא פרדוקס העמימות. הראתי שיש בעיה בצורת בנייה המידע כאן או כמו שאומרים בשפה של ויקיפדיה "דרוש מקור". מי-נהר - שיחה 20:15, 28 בינואר 2014 (IST)

מפני כבוד משתתפי הדיון הנכבדים ומפני הנושא היפה כמו גם התמונה. באם יתעקשו על כתיבת הקטע, אז אנסה לתת כמה אבני בניין לכתיבת קטע דומה המאזכר אהבה בתנך כמו גם את מיכל ודוד, נושא שכבר נכתב עליו במאמרים שונים (לא אביא כאן מקורות כי אני כותב קצר כעת. כך שמבחינה זו הצעתי אינה טובה יותר ברמת התהליך כאן מבחינת הביקורת שכבר השמעתי על הדיון קודם, מלבד מה שלא מוצע כאן כתיבה שקובעת על התנ"ך בכללותו דבר).

זה יוצא לי כעת חלוד אבל אתם יודעים מה לעשות.
הנושא הוא התנגשות בין אהבה/אימון של הורים-ילדים לבין מושאי אהבתם/הערכתם של הדור השני/הצעיר.
ראשית יש את הפסוק המפורש "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד".
יש את בנות לבן שאומרות "וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ. הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ." ..."וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא."
יש את מה שיונתן מציל את דוד מפני שאול...
יש את מה שמיכל מצילה את דוד מפני שאול...
אפשר לנסות להציג את המידע הנ"ל מבלי קביעות מהסוג שעלה מהקטעים הקודמים שהוצעו. מי-נהר - שיחה 20:39, 28 בינואר 2014 (IST)
ובכן, אינני מקבל את טענותיו של מי נהר, ואני מתרשם שכך גם המשתמשים האחרים. בטוח שהיו המון זוגות מאוהבים בתנ"ך, אבל פשוט מאד לראות על מי הדבר נאמר ועל מי לא. הרשימה אינה מטעה כלל ועיקר שכן נאמר בקטע מפורשות שהרשימה מביאה את האנשים שעליהם נאמר במפורש ש"אהבו", וכן את ייחודה של מיכל ברשימה זאת. אני לא מוצא כאן כל טעם לפגם. חמויישֶה - שיחה 12:57, 4 בפברואר 2014 (IST)
חמויישֶה, אני מציעה שתעביר את הקטע. הוא שהה כאן כבר יותר מידי זמן, ועבר שפע של סבבים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:47, 5 בפברואר 2014 (IST)
אכן, כך עמדתי לעשות. רציתי רק לתת לתגובה האחרונה לעמוד יומיים לפני קבלה וארכוב. חמויישֶה - שיחה 08:55, 6 בפברואר 2014 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 449. חמויישֶה - שיחה 11:48, 6 בפברואר 2014 (IST)

"אדם לאדם זאב"[עריכת קוד מקור]

הביטוי "אדם לאדם זאב" מתאר את אופיו השלילי והלא חברותי של בן האנוש, לכאורה, אשר מטבעו מתנהג לאחרים כזאב, חשדן כלפי אחרים ובהינתן הזדמנות ישאף לפגוע בהם. למעשה, תיוג זה של זאב כיצור לא חברותי הוא מוטעה ושגוי, שכן הזאב הוא אחת החיות החברתיות ביותר בטבע. בניגוד למיתוס זה, בלהקות של זאבים בטבע נצפו דווקא סיוע הדדי והגנה הדדית בין הפרטים. תכונותיו החברתיות הידועות של כלב הבית, מקורן במין הטקסונומי "זאב מצוי", המין אליו משתייך גם הכלב.

(מהערך זאב מצוי. דני. Danny-wשיחה 01:02, 1 בספטמבר 2013 (IDT)))

מעניין, אבל אני חושב שצריך לכתוב את הערך אדם לאדם זאב (אנ'). תומר - שיחה 12:41, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מסכים. Danny-wשיחה 02:08, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 08:52, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 451. אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. חמויישֶה - שיחה 13:14, 6 בנובמבר 2013 (IST)

מלך ירושלים[עריכת קוד מקור]

מיהו מלך ירושלים? האם ראש ממשלת ישראל או נשיא מדינת ישראל? או שמא אין אף מחזיק בכתר מאז שממלכת ירושלים נכבשה ב-1291?
אף אחת מן התשובות אינה נכונה.
חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד נושא בתואר "מלך ירושלים" בין שלל תאריו (כל מלכי ספרד במאות השנים האחרונות נושאים את התואר. ממתי? האם זה ברצף מאז מסעות הצלב? לא הצלחתי למצוא)--ישר23 - שיחה 12:02, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

התואר שייך לבית הבסבורג, ולאחר מלחמת הירושה הספרדית עבר לפלג הספרדי של המשפחה. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:15, 12 בנובמבר 2013 (IST)
יש קטע בנושא. חמויישֶה - שיחה 11:39, 17 בדצמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:42, 11 בפברואר 2014 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 7 באוקטובר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

לא מעניין. תומר - שיחה 13:41, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

נכון. אין פואנטה. ‏עמיחישיחה 16:59, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:36, 28 בינואר 2014 (IST)

ללא קשר לפואנטה, הקטע בעייתי כי הוא דורש מעקב קבוע האם המצב לא השתנה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:38, 28 בינואר 2014 (IST)
למה לא נסגר הדיון הזה? כבר חודש מחכה שיסירו אותו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:09, 11 בפברואר 2014 (IST)
אין שום לחץ. הסרת הקטע הועברה לדיונים רק לפני שבועיים. אם היה בליץ של תומכים בהסרה לא הייתה לי בעיה להסיר את הקטע אחרי שבוע, אבל מאז שההצעה הועברה לדיונים היית רק את שתמכת. שוב, אני לא מרגיש שיש לחץ להסיר את הקטע, גם אם ברור שהוא יוסר, כי הוא לא אמור להופיע בדף הראשי בחודשים הקרובים. אל דאגה חנה. דפי המיזם שבאחריותי מתוחזקים. חמויישֶה - שיחה 17:21, 11 בפברואר 2014 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:44, 12 בפברואר 2014 (IST)

מזקקת ג'ק דניאלס[עריכת קוד מקור]

Jack Daneiels Old No.7

למרות שהתיקון ה-21 לחוקת ארה"ב ביטל את האיסור על משקאות חריפים ברמה הפדרלית, החוקה איננה אוסרת על מדינות ומחוזות לחוקק חוקים מקומיים המגבילים את הסחר באלכוהול בתחומם. בארצות הברית מאות מחוזות שבהם אסורה מכירת אלכוהול, רובם בדרום ארצות הברית. מזקקת ג'ק דניאלס נמצאת במדינת טנסי, בעיר לינצ'בורג שבמחוז מור (Moore) המוגדר לפי החוק "מחוז מוגבל באלכוהול" שאסורה בו מכירת אלכוהול בחנויות ומרכולים, ואסורה הגשתו במסעדות, ולכן ג'ק דניאלס איננו נמכר כלל במחוז בו הוא מיוצר, למעט בחנות המזכרות של המזקקה עצמה. Odedsa (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

נחמד :) שועל - שיחה 13:41, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
מסכים. רק צריך מקור. תומר - שיחה 11:22, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 14:57, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
הקטע נחמד, אבל אין ערך על המזקקה, יש הפניה לערך ג'ק דניאל וזו בעיה. אז צריך הכחיל את הערך על המזקקה, וגם למצוא מקור לקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:06, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
חיפשתי מקורות לדבר ונתקלתי במספר בעיות:
  • בויקיפדיה האנגלית אין הפניה לשום קובץ או אסמכתא משפטית בעניין, אלא רק אזכור שעבר חוק ספציפי בשנה ספציפית...
  • הלכתי לערך "Alcohol laws of Tennessee" בויקי האנגלית ושם הופתעתי לגלות שמחוז Moore, ששם נמצאת המזקקה אינו בדיוק מחוז יבש, אלא מוגבל באלכוהול.
  • מהערך הופניתי לאתר הזה, שהוא מרכז את כל היתרי/איסורי הפצת האלכוהול במדינת טנסי. כשחיטטתי באתר גיליתי שבמחוז Moore, בעיר Lynchburg, ששם פיסית ממוקמת המזקקה, אסור למכור אלכוהול באופן טבעי (Allowing Liquor by the Drink), אבל כן מותר למכור אלכוהול בצורה קימעונאית בחנויות של המזקקה עצמה (Allowing Retail Package Stores). עיינו כאן

העובדות הללו מתנגשות עם הנאמר בקטע, שאסורה בכלל הפצת האלכוהול במחוז...

מה דעתכם? שועל - שיחה 19:37, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
שועל, יפה על ההשקעה. בקטע כתוב "למעט בחנות המזכרות של המזקקה עצמה" שזה תואם את מה שאתה מצאת. אולי צריך לנסח קצת אחרת, אבל הרעיון הוא נחמד שיש מזקקה במקום שבו יש הגבלה במכירת אלכוהול. לא כל כך הבנתי את המונח "אסור למכור אלכוהול באופן טבעי". חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:35, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
התכוונתי לומר שאסורה מכירת אלכוהול בחנויות, הגשתו במסעדות וכיוצ"ב..בכל אופן המחוז אינו מוגדר כיבש לגמרי, אז גם את זה צריך לשנות בניסוח מחדש. בכל מקרה את סבורה שמקורות הללו מספיקים? שועל - שיחה 18:15, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
תיקנתי את הניסוח. אין צורך בערך על המזקקה. יש ערך על הויסקי (הייתה הפניה שגויה אז היה נראה שאין ערך, תיקנתי) וערך על מייסד המזקקה - ג'ק דניאל. זה די. חמויישֶה - שיחה 11:49, 11 בפברואר 2014 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 452. חמויישֶה - שיחה 10:50, 13 בפברואר 2014 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 6 באוקטובר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

קטע משעמם, והמשפט על קוטנר לא אנציקלופדי. תומר - שיחה 13:40, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

מסכים. ‏עמיחישיחה 16:56, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
מסכים ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:50, 13 בנובמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:33, 11 בפברואר 2014 (IST)

מסכים. חמויישֶה - שיחה 11:33, 11 בפברואר 2014 (IST)
מסכימה. לא מעניין. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:08, 11 בפברואר 2014 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 10:03, 17 בפברואר 2014 (IST)

הודו במונדיאל[עריכת קוד מקור]

נבחרת הודו אשר העפילה למונדיאל 1950 שנערך בברזיל, החליטה לפרוש ממנו, ולא להשתתף בטורניר, היות שפיפ"א אסרה על שחקני הנבחרת לשחק יחפים. השחקנים סירבו לשחק עם נעליים מכיוון שהן עשויות מעור של פרה שהיא חיה הנחשבת קדושה בהודו.
מתוך פורטל:כדורגל/הידעת?/14. נכתב על ידי Little Savage.
לגבי התמונה - אפשר את דגל הודו או תמונה של נבחרת הודו - אך יש רק עדכניות. תומר - שיחה 21:59, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:22, 2 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:43, 4 בדצמבר 2013 (IST)
Symbol support vote.svg בעד שועל - שיחה 02:14, 6 בדצמבר 2013 (IST)
למעשה, חיפשתי כעת מקור לקטע, ומצאתי מקור שסותר אותו - [1], מהלוס אנג'לס טיימס. אולם אפשר לבסס קטע יפה גם על הסיפור האמיתי:
באולימפיאדת לונדון ב-1948 השתתפה נבחרת הודו בכדורגל, ועוררה עניין תקשורתי רב בשל העובדה ששחקניה שיחקו ברגליים יחפות. לקראת מונדיאל 1950 הזמינה פיפ"א את הנבחרת להשתתף במונדיאל כנציגת אסיה, אולם הבהירה לה כי לא תאפשר לה להשתתף במשחקים כששחקניה יחפים. לבסוף ויתרה הודו על האפשרות להשתתף במונדיאל, ומכיוון ששלושת הנבחרות האסייתיות האחרות שהוזמנו להשתתף (הפיליפינים, אינדונזיה ובורמה) סירבו גם הן להזמנה, המשחקים התנהלו לבסוף ללא נציגה אסייתית, ועם 14 קבוצות במקום 16. כיום נפוץ המיתוס שהסיבה לסירובם של ההודים להשתתף במשחקים הייתה אי-הסכמתם לשחק עם נעליים, מכיוון שהן עשויות מעור של פרה, שהיא חיה הנחשבת קדושה בהודו. אולם בפועל הסיבה הייתה, כפי שהעיד קפטן הנבחרת באותה עת, שההודים לא שמעו קודם לכן על המונדיאל ולא לקחו אותו ברצינות, זאת לעומת האולימפיאדה, שהייתה חשובה להם הרבה יותר. נכון להיום (2014) נבחרת הודו טרם רשמה הופעה במונדיאל.
אולי קצת ארוך, אבל מה אתם אומרים? תומר - שיחה 14:31, 6 בדצמבר 2013 (IST)
נו וכך הולכות האגדות. בעיני הקטע טוב. יהיה צורך גם להחליף את הקטע בפורטל הכדורגל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:10, 6 בדצמבר 2013 (IST)
אני לא מתלהב. רוב הקוראים לא יודעים ולא חושבים שהודו לא שיחקה בגלל עניין נעלי העור, כך שה"מיתוס" לא כל כך נפוץ. אין טעם "להפיץ" אותו רק כדי להפריך אותו. חמויישֶה - שיחה 16:15, 14 בינואר 2014 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:20, 18 בפברואר 2014 (IST)

החלפת תבנית:הידעת? 19 במרץ - סדרה 2 - קלאופטרה[עריכת קוד מקור]

סיפור תיאור מותה של קלאופטרה המופיע בתבנית זאת שגוי. אני מציעה להחליף בנוסח הבא:

The Death of Cleopatra by Juan Luna1881.jpg

הדרך בה התאבדה קלאופטרה אינו ידוע במדויק. חלק מהמקורות מתארים סימני דקירה על זרועה. ההיסטוריונים בעת העתיקה שהתבססו על מקורות שונים, ציינו אפשרות של הכשת נחש שהוכנס לסל, רעל שהוכנס לקנקן מים, או דקירה באמצעות סיכת ראש טבולה בארס נחשים. נסיבות מותה העסיקו היסטוריונים שעסקו בה, יותר מאשר אספקטים אחרים בחייה. התיאור הידוע במקורות היסטוריים מאוחרים יותר, כאילו התאבדה על ידי הכשת נחש ממין קוברה מצרית או נחש אחר כולל בציורים, במחזהו של שייקספיר "אנטוניוס וקלאופטרה" ובסרטים, אינו נתמך במקורות הראשוניים. שום נחש לא נמצא בחדר בו התאבדה.

המקורות בערך. גם אם הצעתי לא תתקבל, את הנוסח הנוכחי יש להעיף. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:20, 12 בינואר 2014 (IST)

ההצעה שלך טובה בעיני. האם בין המילה לסל ורעל צריך להיות פסיק במקרה? שועל - שיחה 23:45, 13 בינואר 2014 (IST)
תודה על הערה. תיקנתי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 00:31, 14 בינואר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:41, 12 בפברואר 2014 (IST)
אין שאלה בכלל. הקטע המוצע הוא טוב. הקטע הקיים לא מעניין ובעייתי מחקרית. חמויישֶה - שיחה 16:47, 12 בפברואר 2014 (IST)

שוכתב הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 09:25, 19 בפברואר 2014 (IST)

חווה אמנו של האוגרים הזהובים[עריכת קוד מקור]

עד תחילת שנות האלפיים, כל האוגרים הזהובים שחיו בשביה בעולם היו צאצאי נקבה יחידה שנמצאה מעוברת במדבר הסורי בשנות ה-30 של המאה ה-20 על-ידי החוקר ישראל אהרוני.

מקור: אוגר זהוב. הייתי בטוח שקיים כבר הידעת בנושא אך לא מצאתי. דב ט. - שיחה 12:52, 21 בנובמבר 2013 (IST)
הנושא מעניין, אבל בערך אין כל מקורות, אז קודם יש לוודא שהמידע נכון, בנוסף הוא קצר מידי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:58, 9 בדצמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:27, 14 בינואר 2014 (IST)
קצר מדי. חסר מקורות. שני קישורים חשובים בלבד וקישור אחד אדום. ניסוח בעייתי: מה זה "עד תחילת שנות האלפיים"? ממתי? מאז ומעולם? מעולם לא היו אוגרים זהובים בשבי? חמויישֶה - שיחה 14:32, 14 בינואר 2014 (IST)
כמן שאמרתי בתגובתי הקודמת. במצבו הנוכחי ללא מקורות אינו ראוי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:03, 14 בינואר 2014 (IST)
המקור היחיד שמאשר את הקטע מופיע כאן וגם בתור הערה מס' 4 בביבליוגרפיה של הערך באנגלית. למרות שהמידע אכן נכון, הקטע קצר מידי, ולכן אני Symbol oppose vote.svg נגד. שועל - שיחה 15:11, 14 בינואר 2014 (IST)
מקורות אחדים (חפשו "אהרוני" + "אוגר זהוב", באנגלית ותמצאו אלפים) [2][3][4]
ניסוח ארוך מעט יותר לבקשת הקהל: ב-1930 מצא הזואולוג פרופ' ישראל אהרוני, במהלך מסע למדבר הסורי, נקבה של אוגר זהוב עם גוריה, והביאם למעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים. האוגרים וצאצאיהם שימשו כחיות מעבדה במחקריו של פרופ' שאול אדלר, ומגרעין רבייה זה נפוצו אוגרים ממין זה לאוניברסיטאות ברחבי העולם ושימשו למחקרים רבים. כיום, כמעט כל האוגרים הזהובים המבויתים הם צאצאי אותם אוגרים שמצא ישראל אהרוני.

דב ט. - שיחה 21:53, 14 בינואר 2014 (IST)

הרבה יותר טוב. ויש גם מקורות אז Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:55, 15 בינואר 2014 (IST)
גם אני Symbol support vote.svg בעד. עם זאת יש לי מספר הערות:
  • במקום חוקר טבע, לכתוב זואולוג.
  • שאול אדלר וישראל אהרוני היו פרופסורים. ראוי לציין זאת.
  • גרעין רבייה צריך להופיע כקישור וכך גם אוניברסיטאות.
  • כדאי לחדד: "ומגרעין רבייה זה נפוצו אוגרים ממין זה (או זהובים) לאוניברסיטאות ברחבי העולם..."
בברכה, שועל - שיחה 13:11, 15 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. Reuveny - שיחה 17:15, 15 בינואר 2014 (IST)
הכנסתי את הצעות התיקון של שועל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 10:46, 16 בינואר 2014 (IST)
מישהו מתכונן לכתוב את הערך המדבר הסורי? או שנוריד את הקישור? כרגע הקטע לא מפנה להרבה ערכים חשובים. חמויישֶה - שיחה 10:59, 16 בינואר 2014 (IST)
הוספתי בקשה לערך בטיפול דחוף. הערך בויקיפדיה האנגלית הוא Syrian Desert. לא ערך ארוך. אולי דב ט. שהציע את הקטע יכחיל אותו?. אבל גם ללא ערך זה יש מספיק ערכים חשובים שהערך מקשר. אם לא ייכתב אז כדאי להסיר את הקישור האדום. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:13, 16 בינואר 2014 (IST)
לא טוב. מדובר בצוואר בקבוק (ביולוגיה) - הערך אדום. ראו: en:Population bottleneck בלי שיכתב הערך אי אפשר לדבר על התופעה הזאת. גילגמש שיחה 13:05, 20 בינואר 2014 (IST)
הקטע מדבר על אוגרים זהובים בשבייה. בלי להתעמק יותר מידי בערך האנגלי, נראה שהוא מתייחס לכל האוכלוסייה של מין מסוים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:44, 20 בינואר 2014 (IST)
נראה שיש כאן מספיק בעד, ההערה של גילגמש דעתי לא קשורה למין בשבייה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:27, 12 בפברואר 2014 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 454. חמויישֶה - שיחה 10:19, 19 בפברואר 2014 (IST)

קרבנות הנאציזם שנשכחו[עריכת קוד מקור]

Pink triangle.svg

בניגוד לקרבנות אחרים של השלטון הנאצי שנכלאו, המשיכו ההומואים להיחשב כעבריינים וכפורעי חוק, גם לאחר תום מלחמת העולם השניה. סעיף 175 לחוק הפלילי הגרמני, שאסר יחסי מין בין גברים, שהונהג ב-1870, נותר בתוקף עוד שנים ארוכות לאחר סיום מלחמת העולם השניה. חוק זה בוטל בגרמניה המערבית רק בסוף שנות השישים. מעבר לדחיה החברתית ולחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם הרישום הפלילי מתקופת המלחמה, שראה בהם עבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, גרמניה המערבית סירבה לתת פיצויים למי שנכלאו במחנות הריכוז בעוון הומוסקסואליות. באיחור של מעל חמישים שנה, בשנת 2002, הודיע הפרלמנט הגרמני, על חנינה כללית להומואים שהורשעו בתקופת השלטון הנאצי, וביקש את סליחתם.

(המקור נמצא בערך הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית). Danny-wשיחה 20:59, 5 בינואר 2014 (IST)

Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:25, 5 בינואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 14:59, 6 בינואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:57, 5 בפברואר 2014 (IST).

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 455. חמויישֶה - שיחה 10:23, 19 בפברואר 2014 (IST)

מלקות[עריכת קוד מקור]

ענישה גופנית הייתה נפוצה מאוד בעבר הלא רחוק, אולם גם בימינו ישנן מדינות רבות שמתירות שימוש בשיטת ענישה זו בגין פשעים מסויימים. בשנת 1994 נער אמריקאי בשם מייקל פיי (Michael Fay), בן למשפחת דיפלומטים שהתגוררה בסינגפור, הואשם בהשחתת כלי רכב ונידון למלקות. אפילו התערבותו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, שניסה למנוע את ביצוע העונש, לא עזרה, והעונש הוצא אל הפועל.

על פי הערך ענישה גופנית. חמויישֶה - שיחה 15:50, 13 בינואר 2014 (IST)

Symbol support vote.svg בעד. קטע מעניין וידוע וגם מוכיח שמדינה פצפונת מסוגלת לכופף את ידה של ארה"ב Face-smile.svg. שועל - שיחה 13:16, 15 בינואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:41, 12 בפברואר 2014 (IST)

Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:25, 12 בפברואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 15:42, 17 בפברואר 2014 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 456. חמויישֶה - שיחה 12:16, 23 בפברואר 2014 (IST)

המקל שמסמן את הגבול[עריכת קוד מקור]

Israel-Jordan border.JPG

הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עובר במרכזו של נהר הירדן. אולם בשל סחף קרקע, המתרחש סמוך לקו המים בבקע הירדן, הועתק תוואי גדר המערכת המקורי מספר קילומטרים מערבית לנהר הירדן, בסמוך למקום בו עובר כביש 90. השטחים שנמצאים בין תוואי הגדר לקו המים נכללים בשליטה ישראלית ורובם מיועדים לחקלאות יישובי מועצה אזורית ערבות הירדן. הגבול בפועל מסומן לעתים קרובות מאוד בלא יותר מאשר במקל הנעוץ בקרקעית הנהר.

  • את התמונה צילמתי בסמוך לשפך ואדי אל-אחמר אל נהר הירדן במהלך תעסוקה מבצעית בבקעה בקיץ 2010.
בברכה, שועל - שיחה 21:06, 9 בינואר 2014 (IST)
אם אין מדובר בתוואי רשמי, אלא בסתם מקל שיסחף עם הזמן, אני לא רואה טעם בקטע. בברכה, משתמש כבד - 01:11, 10/01/14
ראשית הוא לא נסחף עם הזמן וזה משהו שחוזר על עצמו בגזרה שם. זה יכול להיות מקל עץ, או מוט ברזל עם סרט סימון. שנית, האזכור של המקל הוא לא פרט המידע היחיד כאן (אולי זה נראה כך בגלל השם שנתתי לקטע). יש פה גם היבט מעניין של סחף קרקע ועל כן הגדר הועתקה מערבה וכיום אפשר לראותה כשנוסעים בכביש 90, אבל למעשה לא מדובר בגבול. וזה לדעתי משהו שלא הרבה מכירים. שועל - שיחה 01:35, 10 בינואר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:41, 12 בפברואר 2014 (IST)
לא אהבתי.חמויישֶה - שיחה 16:48, 12 בפברואר 2014 (IST)
אני חושבת שהקטע נחמד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:24, 12 בפברואר 2014 (IST)
עוד מישהו חושב שהקטע מעניין? עוד מישהו מתנגד? חמויישֶה - שיחה 13:45, 25 בפברואר 2014 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:51, 2 במרץ 2014 (IST)

האנקדוטה ההיסטורית הראשונה[עריכת קוד מקור]

יוסטיניאנוס הראשון על גבי פסיפס בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה

פְּרוֹקוֹפְּיוּס מקיסריה היה היסטוריון ביזאנטי בן המאה השישית, כתביו ובראשם "היסטוריה של המלחמות" הם מקור המידע העיקרי על תקופת קיסרותו של יוסטיניאנוס הראשון ובהם תיעד והילל את מפעלי הקיסר, מלחמותיו רבות התהילה ומבניו המפוארים. לצד ההיסטוריה הגלויה והרשמית של עידן יוסטיניאנוס, הוא כתב בסתר חיבור בשם "אנקדוטה", המהווה את ה"היסטוריה הסודית" של אותה תקופה. ב-1623 התגלה בספריית הוותיקן עותק של הספר ובו מבקר פרוקופיוס בשפה חריפה את יוסטיניאנוס כאכזר ותאוותן; את הקיסרית תאודורה, כבעלת דחף מיני ללא גבולות ובלתי נשלט; ואת כל הסובבים אותם כמושחתים, טפשים ובעלי כל מידה רעה אחרת. בהקדמה לחיבור כתב פרוקופיוס שהספר מציג ללא כחל ושרק את כל האמת, שלא היה חופשי לכתוב בספריו הגלויים לעיני הכל. שם הספר "אנקדוטה" הפך למושג שגור ופירושו סיפור קצרצר, לעתים מבדח או בעל עוקץ או מוסר השכל, שמוסיף צבע ועניין בתיאורן של עובדות יבשות.

מקור - ערכים בויקיפדיה, קטעי "הידעת? מחקר היסטורי" בפורטל:היסטוריה נטעדי - שיחה 19:31, 20 בפברואר 2014 (IST)
מעניין מאוד, אהבתי! שועל - שיחה 17:40, 21 בפברואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד מוצלח. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:51, 21 בפברואר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:45, 25 בפברואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. שועל - שיחה 16:46, 25 בפברואר 2014 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 457. חמויישֶה - שיחה 13:01, 2 במרץ 2014 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 2 במרץ - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

לא מעניין, ולפי דף השיחה, גם לא ממש מדויק. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:16, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:36, 28 בינואר 2014 (IST)
הקטע מעניין, אבל אם לא מדויק, אז זו בעיה. צריך לבדוק. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:39, 28 בינואר 2014 (IST)
אני גם חושב שהקטע מעניין. בנוגע לדיוק בעובדות, אני סבור שאין בעיה. בדף השיחה אלמוני העלה טענה שהורטי היה עוצר (שליט) עבור הקיסר. בערך מופיעה הפסקה הבאה:
בחודש מרץ 1920 ייסדה האספה הלאומית של הונגריה את הממלכה ההונגרית מחדש, אך בחרה שלא לקרוא לשליט מבית הבסבורג, קרל מאוסטריה, מגלותו, אלא להכריז על הורטי כעוצר לתקופה בלתי מוגבלת. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.
כך שהקטע גם אינו מטעה. יתכן רק, אולי, שהניסוח בערך מוצלח יותר מהניסוח בקטע, מבחינת הפאנץ'. חמויישֶה - שיחה 10:52, 19 בפברואר 2014 (IST)
אני חושב שכדאי להוסיף לקטע את השורה "כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים." חמויישֶה - שיחה 09:42, 27 בפברואר 2014 (IST)
אני חושב שיש לנסח את הקטע כך:
מיקלוש הורטי בתמונה מ-1921

במשך עשרים וארבע שנים, בין 1920 ו-1944 נשלטה הונגריה, שהיא מדינה ללא מוצא לים, בידי מיקלוש הורטי, אדמירל בחיל הים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כשליט, תוארו של הורטי היה עוצר, אף על פי שלמדינה לא היה כל מלך שלמענו שמר הורטי על סמכויותיו. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.

מישהו מתנגד? חמויישֶה - שיחה 12:54, 2 במרץ 2014 (IST)

שוכתב הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 16:26, 5 במרץ 2014 (IST)

היום המשעמם בהיסטוריה[עריכת קוד מקור]

"מבט דרך מאות השנים" ציור שמן של אנסטסיה מרקוביץ' 2006

לאחר סריקת כל הרשומות הכוללות 300 מליון עובדות שנדלו מידיעות ומידע על אנשים, אישים, מקומות ואירועים שנרשמו בהיסטוריה הודיע מדען בריטי העומד בראש פרויקט מנוע חיפוש הידוע בשם "ידע אמיתי" כי נמצא "היום המשעמם ביותר בהיסטוריה" (או לפחות ב 110 השנים האחרונות). תוך שימוש באלגוריתם חיפוש "מורכב" שחישב את מספר האירועים הקשורים לאירועים ספציפיים קבעה התוכנה כי יום ראשון ה11 באפריל 1954 הוא המשעמם ביותר ובכך נתנה ליום חסר ייחוד זה משמעות מיוחדת. המדען ציין כי בניגוד ליום טיפוסי של המאה ה-20 בו נרשמו לידות ופטירות של מספר רב של יְדוּעָנים מתחומים רבים ומגוונים, ביום זה מדען טורקי נולד, כדורגלן בריטי נפטר ונערכו בחירות כלליות בבלגיה.

מקור: עשרות אתרי חדשות לדוגמה: "מחשב מחשב את היום המשעמם ביותר" באתר המכובד TIME מתוך קטעי "הידעת? מחקר היסטורי" בפורטל:היסטוריה נטעדי - שיחה 19:31, 20 בפברואר 2014 (IST)
צר לי, אבל אני לא אוהבת. נראה יותר כמו התרכזות בעולם המערבי. מי קובע מה מעניין ומה משעמם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:53, 21 בפברואר 2014 (IST)
מסכים עם חנה, גם אני נגד. שועל - שיחה 18:07, 21 בפברואר 2014 (IST)

לא נורא לא צריך להצטער ולא לאהוב, אני דווקא חושב שיש בקטע יותר מהנקודה של "איזה הוא היום המשעמם" או מהות האירועים שמרכיבים אותו, זהו "כתר" או הכרזה או ממצא "מדעי" חסר חשיבות ומגוחך. למעשה - מבחינתי המשקל של הקטע הוא במסקנה ההפוכה - שמחשבים גם אם שמם "ידע אמיתי" הם חסרי ידע ולא מסוגלים להבין את מהות המחקר ההיסטורי, שניתוח מתמטי של ההיסטוריה מוביל למסקנות נלעגות ושבסיכומו של דבר: יום ש"ידע אמיתי" מסמן כיום משעמם הופך לבעל ייחוד (אם כי ללא קשר למקומו בהיסטוריה) בזכות קביעה זו ממש, בדרך אפשר לחשוב על משמעות אלגוריתמים מורכבים וקביעות פסקניות של מומחים . נטעדי - שיחה 18:49, 21 בפברואר 2014 (IST)

אם רצית להראות את הגיחוך שבנושא הזה, אז צריך לנסח מחדש את הקטע. כי כרגע זה לא מורגש. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:55, 21 בפברואר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:36, 5 במרץ 2014 (IST)
אני בעד לנסח מחדש: "מדען בריטי גילה שלקבוצת מספרים סופית יש מינימום". עוזי ו. - שיחה 18:08, 5 במרץ 2014 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד. נשמעת כמו קביעה מאוד סובייקטיבית. לא נראה לי שהקביעה הזאת התקבלה ע"י הקהל הרחב פרט לאותו מדען... שועל - שיחה 19:16, 5 במרץ 2014 (IST)
ברור מאליו שהקביעה היא סוביקטיבית, כל ה"גילוי" או המחקר נעשה על ידי אנשים שלקחו את עצמם והכלים שלהם ברצינות תהומית עד גיחוך. הסברתי באריכות את מה שאני רואה כאירוניה, אני חושב שאין צורך להסביר את הבדיחה על ידי ניסוח מחדש של הקטע - למרות שאני פתוח לחלוטין להצעות, כמו זו של העוזי ו. ייתכן ו"הקהל הרחב" מעדיף קטעי הידעת מסוג אחר של "ישר ולעניין" ללא ציניות סרקזם או אירוניה, לאור כשלוני להסביר את הנקודה או המשיכה שלי לקטע זה אני מציע להסיר אותו. נטעדי - שיחה 20:19, 5 במרץ 2014 (IST)
אני גם לא אוהב את הקטע. גילגמש שיחה 20:23, 5 במרץ 2014 (IST)
מצטרף למתנגדים. כל יום מתפרסמים בעיתונים שלושה מחקרים מעניינים יותר, מופרכים יותר, פרדוקסליים יותר וכו'. חמויישֶה - שיחה 08:45, 6 במרץ 2014 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:32, 9 במרץ 2014 (IST)

מונדיאל 1994[עריכת קוד מקור]

בארצות הברית, בניגוד לרוב מדינות העולם, כדורגל אינו נמצא בצמרת הגבוהה של רשימת ענפי הספורט הפופולרים ביותר. למרות זאת, מונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית משך את הכמות הגדולה ביותר של קהל לאצטדיוני המשחקים בהיסטוריה של גביע העולם בכדורגל: 68,991 צופים בממוצע למשחק, הרבה מעל המקום השני ברשימה - מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה, מדינה חובבת כדורגל מושבעת, שבו הגיעו 52,491 צופים בממוצע למשחק. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 11:59, 16 בפברואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:29, 19 בפברואר 2014 (IST)
אני אוהב את הקטע. הוא נראה לי מתאים לשיבוץ בקיץ הקרוב, במקביל לפתיחת מונדיאל 2014. האם יש נתונים על מספר הצופים בגרמניה, 2006? יכול להיות שבמונדיאל הקרוב בברזיל יהיה יותר קהל ואז נצטרך לעדכן? חמויישֶה - שיחה 14:20, 23 בפברואר 2014 (IST)
במונדיאל 2006 היו 52,491 צופים בממוצע למשחק. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:14, 24 בפברואר 2014 (IST)
עדיף לציין את זה, כי גם אני תהיתי מהו המספר כשקראתי את הקטע. תומר - שיחה 07:31, 24 בפברואר 2014 (IST);
יפה, זה מספר גבוה. כנראה שברזיל לא יעברו אותו. ב-7 מתוך 12 איצטדיונים מארחים יש פחות מקומות. חמויישֶה - שיחה 11:19, 24 בפברואר 2014 (IST)
הוספתי את הנתון לקטע. חמויישֶה - שיחה 12:48, 2 במרץ 2014 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 453. חמויישֶה - שיחה 09:48, 9 במרץ 2014 (IST)

היונק הקטן ביותר בעולם[עריכת קוד מקור]

Kitti's hog-nosed bat Stuffed specimen.jpg

היונק הקטן ביותר הוא עטלף ממין עטלף הדבורה, מין וסוג יחיד במשפחת עטלפי דבורה. משקלו לא עולה על 2 גרם ואורכו 29-33 מ"מ. מוטת כנפיו, 10 ס"מ, מגדילה אותו באופן ניכר. היונק השני הקטן ביותר הוא חדף זעיר מסדרת החדפיים. הן עטלף הדבורה והן החדף הזעיר צדים ואוכלים חרקים, אך בעוד החדף הזעיר אינו מצוי בסכנת הכחדה, עטלף הדבורה נמצא במצב פגיע.

בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 14:41, 19 בפברואר 2014 (IST)
מעניין מאוד! הייתי בטוח שהיונק הקטן ביותר הוא החדף הזעיר דווקא. למדתי משהו! שועל - שיחה 17:10, 19 בפברואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד גם אני חשבתי כך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:21, 19 בפברואר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:45, 25 בפברואר 2014 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. מאוד מעניין ומחדש. שועל - שיחה 16:46, 25 בפברואר 2014 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 459. חמויישֶה - שיחה 14:17, 10 במרץ 2014 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 22 במרץ 2014[עריכת קוד מקור]

למי שאין רקע בפיזיקה כמעט אין סיכוי להבין. חמויישֶה - שיחה 10:36, 28 בינואר 2014 (IST) הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:29, 19 בפברואר 2014 (IST)

Symbol oppose vote.svg נגד אין לי רקע בפיזיקה והקטע מובן. אני לא רואה סיבה להסיר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:25, 10 במרץ 2014 (IST)
אם כן, אני מסיר את ההצעה. המשפט "הכוח הגרעיני החלש והכוח הגרעיני החזק פועלים לטווח קצר מאוד, רק בתוך גרעין האטום, הכוח המגנטי פועל באזור מצומצם, פחות או יותר בין קוטבי המגנט, ואילו הכוח החשמלי פועל לטווח ארוך אבל רק על גופים טעונים, בעוד שלכוכבים ולגלקסיות כמעט שאין מטען חשמלי." היה נראה לי מסובך. חמויישֶה - שיחה 16:24, 10 במרץ 2014 (IST)
לא הוסר הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:51, 13 במרץ 2014 (IST)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]