ויקיפדיה:הידעת?/מדצמבר 2019

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

שמעון פרס, מפקד חיל הים[עריכת קוד מקור]

בתחילת פעילותו של חיל הים הישראלי, היה מבנהו הניהולי שונה ממבנהו המקובל היום, ובראש החיל עמדו שני אנשים: האחד, מפקד חיל הים "האֲמִתִּי", פיקד על החיל בכפיפות לרמטכ"ל, והיה אחראי על פעילותו המבצעית, והשני, עמד בכפיפות ישירה לשר הביטחון, והיה מופקד על ניהולו האדמיניסטרטיבי. כך קרה ששמעון פרס, שמעולם לא שירת בצה"ל ושבמפקדת "ההגנה" עסק רק בענייני כוח אדם ורכש, נתמנה באפריל 1949 לנהל את "שירותי הים" (שמו הקדום של חיל הים). פרס ניהל את ענייני התקציב, הכספים והרכש של החיל, ואילו מאיר מרדור פיקד מבצעית על החיל.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 15:23, 13 בנובמבר 2019 (IST)

נחמד. 80.230.69.206 22:20, 27 בנובמבר 2019 (IST)

עניין של סמנטיקה. אז קראו לו מנהל שירותי הים. לא מספיק מעניין לדעתי. חמויישֶה - שיחה 15:04, 28 בנובמבר 2019 (IST)

המיוחד הוא לא איך "קראו לו" ("מפקד חיל הים" או "מנהל שירותי הים"), אלא זה ששימשו בו-זמנית, שני "מפקדים" לחיל הים, אחד צבאי שהיה כפוף לרמטכ"ל (כמו כיום), ואחד אזרחי שהיה כפוף לשר הביטחון. ניהול אדמיניסטרטיבי אזרחי לגוף צבאי, זה נראה לי משהו לא שגרתי, ואם זה בא בו-זמנית עם פיקוד צבאי מבצעי, זה קצת יוצא דופן. זה בטח יצר בלגן גדול והרבה מריבות על סמכויות ואחריויות. אביתר ג' • שיחה • 18:49, 28 בנובמבר 2019 (IST)

ושר הבטחון שהוא מנהל אדמיניסטרטיבי לגוף צבאי לא מוזר לך? לדוגמה, התפקיד של הלורד הראשון של האדמירליות, או בעברית, שר הצי. Tzafrir - שיחה 23:52, 28 בנובמבר 2019 (IST)

אם אדם שלא שירת בצבא, ביצע משימות, שכיום מבצע מפקד חיל הים, זו אנקדוטה ששווה לפרסם. 2.53.128.229 10:59, 29 בנובמבר 2019 (IST)

כספים ורכש. לא שווה פרסום. חמויישֶה - שיחה 09:13, 1 בדצמבר 2019 (IST)

מקבל. אביתר ג' • שיחה • 13:55, 1 בדצמבר 2019 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:18, 2 בדצמבר 2019 (IST)

הקפוצ'יני לבש קפוצ'ון ולגם קפוצ'ינו[עריכת קוד מקור]

המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. נזירי המסדר נהגו לחבוש ברדס (קפוצ'ון בצרפתית), ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינו – משקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – נקרא על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעו דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 09:45, 24 בספטמבר 2019 (IDT)

בעד 77.127.60.4 20:19, 29 בספטמבר 2019 (IDT)

כדאי להרחיב קצת. אולי כך: ”המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. כמו נזירים פרנציסקנים, נוהגים הקפוצ'ינים לעטות גלימה חומה פשוטה ביותר, עם ברדס (קַפּוּצ'וֹן בצרפתית) גדול ומחודד, ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינו – משקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – וכן משפחת הקופים הקפוצ'ינים – נקראים על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעם דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר.” שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:21, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

מקבל את הצעת השיפור:

מתאו דה-באשו, מייסד המסדר הקפוצ'יני, חובש ברדס טיפוסי

המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. כמו נזירים פרנציסקנים, נוהגים הקפוצ'ינים לעטות גלימה חומה פשוטה ביותר, עם ברדס (קַפּוּצ'וֹן בצרפתית) גדול ומחודד, ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינו – משקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – וכן משפחת הקופים הקפוצ'ינים, נקראים על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעם דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר.

אביתר ג' • שיחה • 12:18, 22 באוקטובר 2019 (IDT)

מעולה. תומר - שיחה 18:16, 30 בנובמבר 2019 (IST)

חמויישֶה - שיחה 09:19, 2 בדצמבר 2019 (IST)

יוסף טרומפלדור[עריכת קוד מקור]

יוסף טרומפלדור ידוע בתור הלוחם המהולל שלחם באויביו באמצעות ידו היחידה, אך לא כך דמיין טרומפלדור הצעיר את עתידו. טרומפלדור היה תלמיד מצטיין ובגיל 14 הושפע מאד מתורתו של טולסטוי והפך לצמחוני ולפציפיסט. בשנת 1902 כשקיבל את צו הגיוס נאלץ להתגייס בעידוד אביו וכדי "שלא יאשימו את היהודים בפחדנות". הוא אמנם הפגין גבורה בשדה הקרב אך שולמית לסקוב כותבת הביוגרפיה של טרומפלדור כתבה את דעותיו על הלחימה "אין לתפוס נשק אלא ככלות כל הקצים". כשנפל בשבי היפני, יסד במחנה השבויים כיתות לימוד לאנאלפביתים, כיתות להשכלה הגבוהה, ספרייה, ולהקת תיאטרון. בשל כך דמותו של טרומפלדור מעוררת הערכה ביפן עד היום, וב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו, בעיר טאקאישי. עם זאת כשחזר לרוסיה הפך לקצין היהודי הראשון, שלא נאלץ להמיר את דתו, והאתוס כלוחם מהולל נקבע.

Assafn • שיחה 15:40, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

לא תואם למה שכתוב בערך על טרומפלדור. Tzafrir - שיחה 16:57, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

מה לא תואם את מה שכתוב בערך? Assafn • שיחה 17:10, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

לא מוזכר שם כלל ולא כל כך מסתדר עם מה שכתוב שם שעיקר פעילותו הייתה עם השבויים היהודים. מה המקור למידע? Tzafrir - שיחה 18:12, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

Tzafrir אתה חייב להיות יותר ספציפי בשאלות שלך. כיתות הלימוד אכן היו לשבויים היהודים. נא הסבר בדיוק מה לא כתוב הערך? Assafn • שיחה 21:51, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

מהכתוב משתמע שהוא עשה את זה עבור היפנים. Tzafrir - שיחה 21:53, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

תיקנתי, יש עוד השגות? Assafn • שיחה 22:04, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

לפי הערך מדובר כאן על אגף בתערוכה. מעבר לכך, יש כאן הסתמכות על מקור שלא זמין: איפה אפשר למצוא עותק של הכתבה במעריב? Tzafrir - שיחה 22:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה נטפל לזוטות, אתה יכול לשנות במקום "תערוכה לזכרו" ל"אגף בתערוכה על שמו" אבל לדעתי אין צורך לדקדק כל כך בקטע הידעת, מי שרוצה שיכנס לערך. לגבי הידיעה מעיתון היא מצוטטת בכמה אתרים (יוזמה יפנית- תערוכה לזכרו של טרומפלדור. אורי יבלונקה "מעריב") אבל אין לי את המקור. Assafn • שיחה 00:19, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מוצא אזכורים לכך כמעט רק בציטוטים של ויקיפדיה. אני נוטה לחשוד בידיעות מהסוג הזה בהגזמה וכמוכן בשנת 2006 עורכים בוויקיפדיה לא ידעו בהכרח להעריך מקורות. הסבר חלופי: התערוכה היא להנצחת מחנה השבויים וטרומפלדור היה (בעיקר בהמשך חייו) אחד המפורסמים שבהם. Tzafrir - שיחה 14:45, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

צפריר, את הידיעה על התערוכה אני הוספתי השבוע לערך בויקיפדיה עם מקורות, אחד לעיתון אונליין ואחד לשם שהכתבה המקורית המעריב. אלו מקורות מספיקים ודי עם התירוצים. אתה יכול לומר שאתה לא אוהב את הקטע אבל אל תמציא סיבות. Assafn • שיחה 15:40, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

Assafn, אני מתנצל. לא ברור לי איך הצלחתי לפספס את זה. הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 18:42, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

בעד. טרומפלדור היה מחבק את הקטע בשתי ידיו. 77.126.106.220 18:11, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

אגב, קיימים במערכת עוד שני קטעי הידעת, שעוסקים בטרומפלדור. אני בטוח שיש פה מספיק חומר לקטע שלישי. אבל חשוב לוודא שלא תהייה חפיפה בין חלקים של הקטעים. 77.126.106.220 19:13, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

הקטע מעניין מאד. מישהו יודע איפה זה טקאישי? נראה לי שצריך או לכתוב עליה ערך (אנ'), או לפחות להוסיף עליה כמה מילים (לדוג' "טקאישי, עיר קטנה באוסקה"). חמויישֶה - שיחה 16:58, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

@חמויישה: אם זה מה שמנע ממל לקדם את הקטע, כתבתי עכשיו ערך על העיר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:15, 2 בדצמבר 2019 (IST)

מצוין. אני חושב שהגיע הזמן לקבל את הקטע. חמויישֶה - שיחה 13:15, 2 בדצמבר 2019 (IST)

חמויישֶה - שיחה 13:16, 2 בדצמבר 2019 (IST)

מדינות או טריטוריות הקרויות על שם קו המשווה[עריכת קוד מקור]

קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה עובר בתחומן. מתוך מדינות אלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה. מדינה נוספת, גינאה המשוונית, קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שמדרומהּ. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם. פדרציית העבר אפריקה המשוונית הצרפתית נקראה על שם קו המשווה שעבר בתחומה. חבל הארץ אקווטוריה ואף קולוניות העבר שבצרפת המשוונית סמוכים לקו המשווה אך הוא אינו עובר בתחומם.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 19:46, 12 בספטמבר 2019 (IDT)

איזכור אפריקה המשוונית הצרפתית רק מחליש את הקטע. עדיף בלי טריטוריות שלא קיימות יותר. 77.127.60.4 20:14, 29 בספטמבר 2019 (IDT)

מתקן:

קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה עובר בתחומן. מתוך מדינות אלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה. מדינה נוספת, גינאה המשוונית, קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שבגבולה הדרומי. גם חבל הארץ אקווטוריה קרוי על שם קו המשווה, אף שהוא רק סמוך לו מדרום. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם.

אביתר ג' • שיחה • 11:59, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

~~בעד~~80.230.69.206 22:23, 27 בנובמבר 2019 (IST)

אני חושב שעדיף לנסח ככה:

גינאה המשוונית קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שבגבולה הדרומי. גם חבל הארץ אקווטוריה קרוי על שם קו המשווה, אף שהוא רק סמוך לו מדרום. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם. לעומת זאת, קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות, שקו המשווה דווקא כן עובר בתחומן. אולם מתוך מדינות אלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה.

חמויישֶה - שיחה 09:37, 2 בדצמבר 2019 (IST)

גם אני חושב. צודק. אביתר ג' • שיחה • 14:22, 4 בדצמבר 2019 (IST)

בעד 77.125.125.155 08:03, 29 בדצמבר 2019 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 132. חמויישֶה - שיחה 18:39, 29 בדצמבר 2019 (IST)

חוק דולבר[עריכת קוד מקור]

סתם ערך מגניב ובר פיתוח להידעת. הידרו - שיחה 23:29, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

הערך נראה לי קצר מדי כדי שיהיה הנושא המרכזי והבלעדי של קטע הידעת. תומר - שיחה 23:40, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אפשר בהחלט לקחת את כל הקצרמר הנל, כמעט כפי שהוא ולהפוך אותו לקטע "הידעת". הוא מנוסח בדיוק כמו קטע מהסוג הדרוש. בבקשה:

חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם $N$ הוא מספר הצרצורים בדקה ו- $T_{C}$ היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר:

T_{C}=10+\left({\frac {N-40}{7}}\right)

.

כל הפרטים מהמין הטקסונומי, שדולבר חקר, מצרצרים בקצב המתואר בנוסחה. אך דולבר לא ציין את שם המין הזה ומשערים, שהוא בדק את המין Oecanthus fultoni. מין זה שייך למשפחת הצרצריים, אך אינו צרצר אלא צרשיח. יש מעט שוני בין מיני וסוגי הצרצריים בקצב צרצורם, אולם החוק מתאר בקירוב טוב את כל הצרצריים. לצרצר מצוי, החוקר מקורב עד כדי מעלת צלזיוס אחת.

94.159.183.179 21:32, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

בהחלט הפיקנטיות המתאימה לקטע "הידעת". eman • שיחה • ♥ 23:15, 23 באוקטובר 2015 (IDT)

תודה. 94.159.171.90 00:33, 7 בנובמבר 2015 (IST)

יש כאן כמה אי דיוקים. הסוג הטקסונומי Oecanthus אמנם שייך למשפחת הצרצריים אך אינו צרצר "אמיתי" אלא צרשיח. הצרצרים האמיתיים כפי שאנו מכירים אותם מכונים לרוב צרצרי שדה ואצלם הנוסחה רק מקורבת ולא מדוייקת עד כדי סטייה של מעלה. Assafn • שיחה 01:42, 5 בדצמבר 2015 (IST)

האם התיקון שלי מרצה אותך? 94.159.171.58 16:43, 5 בדצמבר 2015 (IST)

הייתי מנסח את זה כך:

חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם $N$ הוא מספר הצרצורים בדקה ו- $T_{C}$ היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר:

T_{C}=10+\left({\frac {N-40}{7}}\right)

.

לפי דולובר, הצרצרים שחקר צרצרו בקצב התואם את הנוסחה אך דולבר לא ציין במחקרו את שם המין. ההשערה היא שמדובר בצרשיח מהמין Oecanthus fultoni. יש מעט שוני בין מיני הצרצריים בקצב צרצורם, המאפשר תקשורת יחודית לכל מין, אולם החוק מתאר קירוב סביר של כמעלת צלזיוס את רוב מיני הצרצרים.

Assafn • שיחה 21:48, 5 בדצמבר 2015 (IST)

סבבה. רק הייתי כותב "ההשערה היא שמדובר לא בדיוק צרצר אלא בצרשיח" במקום "ההשערה היא שמדובר בצרשיח". 94.159.182.104 12:48, 8 בדצמבר 2015 (IST)

במה עדיפה הנוסחה הזו על

\ (N+30)/7

? עוזי ו. - שיחה 17:32, 8 באפריל 2016 (IDT)

בשום דבר, שאני מעלה על דעתי. 94.159.146.4 16:33, 14 באפריל 2016 (IDT)

חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם $N$ הוא מספר הצרצורים בדקה ו- $T_{C}$ היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר:

\ T_{C}=(N+30)/7

.

לפי דולובר, הצרצרים שחקר צרצרו בקצב התואם את הנוסחה אך דולבר לא ציין במחקרו את שם המין. ההשערה היא שמדובר בצרשיח מהמין Oecanthus fultoni. יש מעט שוני בין מיני הצרצריים בקצב צרצורם, המאפשר תקשורת יחודית לכל מין, אולם החוק מתאר קירוב סביר של כמעלת צלזיוס את רוב מיני הצרצרים.

31.154.156.167 10:52, 23 באפריל 2016 (IDT)

עוזי ו. השתרבבה כאן טעות,

10-40=-30

לא

+30

. חוץ מזה בגרסה שהוצעה הושמט ה"TC". בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 15:41, 23 ביוני 2016 (IDT)

לא:

10-{\frac {40}{7}}={\frac {70-40}{7}}={\frac {30}{7}}

. עוזי ו. - שיחה 16:28, 23 ביוני 2016 (IDT)

אופס. אבל בכל זאת הושמט ה"TC". האם זו הייתה כוונתך? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 16:31, 23 ביוני 2016 (IDT)

תיקנתי. עוזי ו. - שיחה 12:02, 26 ביוני 2016 (IDT)

אני אוהב את הקטע. אני בעד לקבל אותו, אבל הוא לא יוצג עד שלא יכתב הערך צרשיח. אני לא מתלהב להעביר את הקטע לרשימת הקטעים להכחלה, פשוט כי שם הם נשכחים, וחבל. אשמח אם מישהו יכתוב ערך. במידה ולא יכתב, אקבל את הקטע ואעביר לרשימת הקטעים הממתינים להכחלה, בעוד שבוע שבועיים. חמויישֶה - שיחה 13:52, 26 ביוני 2016 (IDT)

כיצד אומרים "צרשיח" באנגלית? והאם אפשר להוסיף את הבקשה לערך צרשיח אל רשימת הערכים הדחופים? 31.154.162.37 15:24, 26 ביוני 2016 (IDT)

אינני יודע, וכן. אם אתה מוסיף לרשימת הדחופים תוכל לנמק שהערך נדרש להשלמת קטע הידעת. חמויישֶה - שיחה 16:06, 26 ביוני 2016 (IDT)

אני לא יכול להוסיף כלום לרשימת הדחופים, בעצמי, כי אני אנונימי. 77.127.22.193 12:53, 19 ביולי 2016 (IDT)

צרשיח באנגלית - Oecanthus pellucens (אנ'). חמויישֶה - שיחה 16:08, 30 בנובמבר 2016 (IST)

חמויישה, יש ערך על צרשיח. אפשר למחוק את הקטע מרשימת בעלי האדומים, ולהתחיל להשתמש בו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 14:31, 1 בינואר 2020 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 133.חמויישֶה - שיחה 14:06, 5 בינואר 2020 (IST)

המצעד שלא צעד[עריכת קוד מקור]

מצעד צה"ל שתוכנן ליום העצמאות הראשון, באפריל 1949, בתל אביב, התקיים באופן חלקי ביותר, וקיבל את הכינוי "המצעד שלא צעד". לקראת המצעד נקבצו ברחובות העיר כשלוש מאות אלף איש. כאשר החל המצעד בצעידתו, רבים מהם פרצו בהתלהבות אל מסלולו, ולא איפשרו את המשך מהלכו. כשהתברר כי אין אפשרות להדוף את המתפרצים, שודרה במערכת הכריזה הודעה על ביטול המצעד. בעקבות כישלון המצעד הוקמה ועדת חקירה, ועל פי המלצותיה הודחו שלושה קצינים, ביניהם מפקד המצעד, בדרגת סגן-אלוף. מפקד זה דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד. אולם ראש אכ"א לא נענה לדרישה, בנימוק שיושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, חשש שהתיל יעורר זכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום תיל נמתחו לאורך המסלול חבלים, אולם הללו לא עמדו בפני פריצת הצופים למסלול. חודשיים וחצי מאוחר יותר, ביולי 1949, התקיים מצעד משלים, עליו היה אחראי האלוף צבי איילון.

193.31.40.12 17:28, 9 ביוני 2019 (IDT)

הנושא טוב, הניסוח עדיין לא. david7031 • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 20:59, 9 ביוני 2019 (IDT)

שיפרתי קצת. 77.127.80.90 13:49, 10 ביוני 2019 (IDT)

האם רק המפקד היה בדרגת סגן אלוף, או גם שלושת הקצינים?

עד כמה שהצלחתי למצוא בגוגל, מפקד המצעד היה זאב מליון. האם יש טעם להזכיר את שמו?

אני כרגע עם אינטרנט מסונן, ולא יכול כמעט להיכנס לאתרים, אבל יש עוד הרבה מידע על המצעד, ואפשר להרחיב קצת את הקטע. david7031 • שיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ט • 00:33, 10 ביולי 2019 (IDT)

קטע הידעת לא צריך להיות רחב. מי שרוצה להרחב רק בשביל ההרחבה, שירחיב את הערך. לא את קטע הידעת. 80.230.112.203 23:06, 10 ביולי 2019 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 10:47, 11 בספטמבר 2019 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 134. חמויישֶה - שיחה 13:40, 6 בינואר 2020 (IST)

בוב ספוג רחצה[עריכת קוד מקור]

כמעט כל הדמויות בסדרה בובספוג מכנסמרובע הן של חיות ימיות. כדוגמה ניתן להביא את פטריק כוכב הים ואת סקווידוויד, שלפי שמו הוא דיונון, אך בסדרה הוא תמנון (אמנם, בעל שש רגליים בלבד). גם גיבור הסדרה, בובספוג, קרוי בשמו של יצור ימי: הספוג. אולם הספוג שבים בעל מתאר כדורי ובוודאי שאינו תיבתי כמו בוב. הספוגים הימיים, בהיותם מיובשים, הם בעלי מבנה נקבובי אשר מקנה להם קיבולת ספיגה גבוהה של נוזלים. לכן נהגו להשתמש בהם בעבר כספוגי רחצה. ספוגים מלאכותיים (העשויים לדוגמה מפוליאסטר או מתאית) מיוצרים כך שיהיו נוחים יותר לשימוש או לאחסון, ולשם כך, לעיתים צורתם היא תיבתית. מכאן שצורתו של בוב אינה כצורתו של בעל החיים הימי אלא כצורת הספוג שכולנו מכירים, ספוג הרחצה הסינתטי.

אני לא יודע מה שמו העברי של המין (Spongia officinalis).‏ Tzafrir - שיחה 09:16, 29 בדצמבר 2018 (IST)

לא מתלהב בכלל מקטע שנושאו העיקרי הוא בובספוג. חמויישֶה - שיחה 12:03, 14 באפריל 2019 (IDT)

קטע "הידעת" יכול להיות על כל נושא. לא מבין למה זה מפריע לך. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:15, 7 ביולי 2019 (IDT)

נכון. אני לא מתלהב בכלל מקטע שנושאו העיקרי הוא בובספוג. אעדיף קטע על מדע, היסטוריה, רפואה, גיאוגרפיה, אמנות, מוזיקה וכמעט כל נושא אחר בעולם. קטע שמדבר ספציפית על הדמויות מתוך סדרת טלוויזיה מצויירת לילדים לא מעניין אותי בכלל, ואני לא מוצא אותו מתאים. חמויישֶה - שיחה 12:02, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:26, 6 בינואר 2020 (IST)

המים הגיעו עד לצוואר[עריכת קוד מקור]

בניין הפעיל בעברית, מורה פעמים רבות על גרימה של פועל כלשהו בבניין קל. הבדרן הצחיק את הקהל, כלומר גרם לקהל לצחוק; הנהג החנה את רכבו, כלומר גרם לרכבו לחנות; הברז הזרים מים, כלומר גרם למים לזרום. כך גם התפרשה המילה "להגיע" בעברית המקראית: להגיע, פירושו לגרום לדבר מה לנגוע. כך הפסוק בשמות, "...וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף" (י"ב, כ"ב), מורה לגרום לדם שבכלי לנגוע במשקוף ובשתי המזוזות, כלומר למרוח אותו על המשקוף ועל שתי המזוזות. לא לחינם אומר משורר תהילים, "הוֹשִׁיעֵנִי... כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (ס"ט, ב') ולא "כי הגיעו מים עד נפש", מפני שהמים לא גרמו לדבר לנגוע בנפש. גם ה"נפש" שבפסוק אינה בהכרח מילה נרדפת לנשמה. בעברית המקראית, "נפש" משמשת פעמים רבות דווקא כמילה נרדפת ל"צוואר", ל"גרון", ל"פה" או לשאר איברי העיכול או הנשימה. לדוגמה, בקשתו של משורר תהילים, "אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי" (כ"ז, י"ב), מתפרשת כבקשתו שלא להינתן בפיהם של צריו המבקשים "לֶאֱכֹל את בשרו" (כ"ז, ב'). הפסוק "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ", אומר אפוא כי המים הגיעו כבר עד לגרון.

מקורות ודוגמאות לפירוש המילה נפש בעברית המקראית ניתן לראות כאן וכאן
אביתר ג' • שיחה • 13:49, 31 בדצמבר 2018 (IST)

בעד. אבל יש לי רושם, שהדיון על הקטע הזה ייקח שנים. לפי שעה אני ממליץ להעתיק את הקטע גם לרשימת קטעי "הידעת", שבפורטל "השפה העברית". בהצלחה. 77.126.87.88 14:37, 8 בינואר 2019 (IST)

רגע, אז כשמאיר אריאל כתב "רוקנה את נפש הבקבוק", האם הוא התכוון "רוקנה את צוואר הבקבוק"? ואם כן, האם הוא מצטט את הביטוי הזה מאיפה שהוא? ואולי הביטוי "הגיעו מים עד נפש", פירושו המקורי הוא "הבקבוק התמלא"? 77.126.87.88 13:37, 9 בינואר 2019 (IST)

אהבתי את הקטע. המילה „גרימה״ בהתחלתו צורמת לי (בפרט בקטע שעוסק בלשון). אולי זה רק לי? או שיש למישהו חלופה? Tzafrir - שיחה 01:20, 24 במאי 2019 (IDT)

למיטב הבנתי אין כל פסול במילה "גרימה"; זהו שם הפועל של השורש גר"ם. ממש כמו "כתיבה" של כת"ב ו"למידה" של למ"ד. מלבד זאת, המילה הזו אף מוזכרת בערך בניינים בעברית, בדיוק בהקשר הזה של בניין "הפעיל": "...גרימה במונחים תחביריים מתבטאת בהוספת מושא נוסף לפועל...". אביתר ג' • שיחה • 10:07, 18 בנובמבר 2019 (IST)

בעד דב ט. - שיחה 10:53, 10 ביולי 2019 (IDT)

שונה מאד ממה שיש לנו בדרך כלל ב"הידעת", אבל אני

בעד לרענן. מכיוון שמדובר במטאפורה ולא בתיאור מצב פיזי, אני משנה את המשפט האחרון מ"המים הגיעו כבר עד לגרונו של המשורר" ל-"הגיעו כבר עד לגרון". חמויישֶה - שיחה 11:54, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 135. חמויישֶה - שיחה 10:26, 7 בינואר 2020 (IST)

לוחם בינלאומי[עריכת קוד מקור]

יאנג קיונג ג'ונג היה חייל קוריאני. בשנת 1938, בהיותו בן 18, גויס יאנג בכפייה לארמיית "גואן דונג" של הצבא היפני הקיסרי, שפעלה במנצ'וריה. כעבור שנה, נפל בשבי הצבא האדום ונשלח למחנה עבודה, לאחר שלחם במסגרת קרב חלקין גול. לאחר שלוש שנים בשבי הסובייטי ובשל מחסור בלוחמים, גויס יאנג בשנת 1942 לשורות הצבא האדום, יחד עם אלפי אסירים אחרים. בתחילת שנת 1943, נפל בשבי הצבא הגרמני, במסגרת הקרב על העיר חרקוב שבאוקראינה. בשנת 1944, נשלח במסגרת הצבא הגרמני לשירות בגדוד העבודה "אוסבטליון", שתפקידו היה לסייע בחיזוק החומה האטלנטית בבסיסו של חצי האי קוטנטן. לאחר פלישת ארצות הברית לנורמנדי ביוני 1944, נתפס יאנג על ידי כוחות מהצבא האמריקאי, שבתחילה העריכו כי מדובר בחייל יפני, אך בהמשך התברר כי מקורו בקוריאה. יאנג הועבר לתקופה קצרה למחנה שבויים בבריטניה ובהמשך עבר לאילינוי שבארצות הברית בה השתקע עד מותו באפריל 1992.

מתניה • שיחה 21:50, 28 במאי 2018 (IDT)

יפה. האם הוא שירת בצבא קוראה? קשה לי להבין את הנקודה הזו. 77.124.76.194 17:23, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

לא, הוא לא. מתניה • שיחה 22:50, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:30, 7 בינואר 2020 (IST)

קטע אחו-שילינג[עריכת קוד מקור]

בשנת 1971 הונהגה שיטת החלוקה העשרונית על ההילך החוקי של בריטניה, הלירה שטרלינג. לפני כן הלירה שטרלינג התחלקה ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר בבריטניה, רבע פני. כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing). במאה ה-19 הונפקו ערכים נמוכים יותר, של חצי פרת'ינג, שליש פרת'ינג ואף רבע פרת'ינג. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. לכן, כדי להקל על ההמרה, הונהג באופן זמני גם מטבע של חצי פני חדש (ששווי היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג).

היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבוטאו במטבעות. למשל, רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים), ושמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown), ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). עד 1971 היה נהוג גם לנקוב חלק מהמחירים ב"גינאה" או "גיני" (Guinea). הגינאה הייתה מטבע זהב, שבוטל ב-1816, ואשר שוויו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). כיום נעשה שימוש במונח "גינאה" רק במרוצי סוסים, כעניין של מסורת.

77.126.106.220 18:09, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

הצעתי את הקטע הזה ב5 באוקטובר, ומאז הוא זכה לאפס התייחסות. זאת בזמן שקטעים אחרים שהוצעו אחריו זכו חהתייחסות רבה, וחלקם גם התקבלו. אני מסיק שהגיע הזמן לדחות את הקטע הזה ולארכב אותו. תודה. 77.126.87.88 14:43, 8 בינואר 2019 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:05, 7 בינואר 2020 (IST)

משחקי המילים של מאיר אריאל[עריכת קוד מקור]

מאיר אריאל נטה לשלב בשיריו חידודי לשון, הומאז'ים, ציטוטים מהמקורות ופרפרזות. מגמה זו ניתן לראות גם בשמות שלושת אלבומיו הראשונים: שם אלבומו הראשון, "שירי חג ומועד ונופל", מכיל משחק מילים הנובע מהדו-משמעות שיש למילים "חג" ו"מועד". שם אלבומו השני, "...וגלוי עיניים", ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו הראשון, ויוצר יחד עִמה את הציטוט "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם", מתוך במדבר, כ"ד, ט"ז. שם אלבומו השלישי, "ירוקות", ממשיך מגמה זו. "ירוקות" הוא גם כינוי 'אריאלי' לנערות צעירות ויפות, המופיעות בשירי האלבום, וגם ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו השני, ליצירת הביטוי "עיניים ירוקות". בכך רימז אריאל, כי אלבומיו השני והשלישי, ממשיכים המשך סגנוני את אלבומו הראשון.

אביתר ג' • שיחה • 12:33, 11 בדצמבר 2018 (IST)

אהבתי, כתוב טוב ומעניין. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:21, 11 בדצמבר 2018 (IST)

בעד. אגב, נראה לי שגם למילה "נופל" יש כאן שתי משמעויות. גם נפילה חופשית וגם הרוג בקרב. אריאל עוסק באלבומיו גם בנושאים צבאיים. אז אולי זה גם קשור. ההערה שלי ממש לא חייבת להיכנס לקטע. הוא חזק בלעדיה. 77.126.138.33 17:51, 11 בדצמבר 2018 (IST)

ומה קורה עם זה? אביתר ג' • שיחה • 10:49, 19 בדצמבר 2018 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 136. חמויישֶה - שיחה 12:06, 7 בינואר 2020 (IST)

יורדים מהירח[עריכת קוד מקור]

בשנת 1961 קבע נשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי, בנאום שנשא בקונגרס, כי עד סוף שנות ה-60, ארצות הברית תנחית אדם על הירח. הנאום הסעיר את האנושות, והתרבות הפופולרית התמלאה באזכורים וסיפורים על כזו נחיתה. בסדרה, טינטין הוקדשו שני ספרים למסע לירח. בסדרה מנהרת הזמן הוקדש פרק לכזה מסע. אפילו בסעיף העתידות, בפתק של בדיחת מסטיק בזוקה, נכתב פעמים רבות "עד גיל 18 תגיע לירח". ואכן, בשנת 1969, הגשימה תוכנית אפולו של נאסא את חזונו של קנדי, והנחיתה אסטרונאוטים על הירח. התוכנית גם חזרה ועשתה זאת כמה פעמים נוספות. אלא שזו הייתה התוכנית היחידה של מדינה כל שהיא, אי פעם, שעשתה זו. התוכנית גם עברה קיצוצים נרחבים במהלך הפעלתה. האדם האחרון אי פעם, שנחת על הירח, או על גרם שמים כל שהוא, עשה זאת בשנת 1972, לקראת סגירת תוכנית אפולו. מאז טיסות מאוישות לחלל החיצון רק מקיפות את כדור הארץ כמו לוויין.

77.127.82.195 22:03, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

לא בטוחה שהבנתי מה מטרת הקטע. חקר הירח עניין את האנושות הרבה לפני תוכנית אפולו. הסרט מסע אל הירח הוא מ-1902, ועוד מבוסס על הספר מהארץ לירח מ-1865. גם לרוסים היתה תוכנית מאויישת לירח, היא פשוט ננטשה עם הזמן - (Soviet crewed lunar programs). בשנות ה-70 היו כאלה בנאס"א שדיברו על תחנת חלל מסביב לירח / בנקודת לגראנג'. היום יש תוכניות לחזור לירח, ההודים, הסינים הכריזו על כך, וגם סוכנות החלל האירופאית מדברת על הMoon Village, שיתוף פעולה ביצירת בסיס קבוע על הירח. יש עדכון חלקי כאן (List of missions to the Moon). אמא של גולן - שיחה 14:24, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

ואם מזכירים את יוג'ין סרנן לא כדאי לציין את שמו, שהיה גם המדען הראשון והאחרון על הירח? אמא של גולן - שיחה 14:25, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

יוג'ין סרנן היה מפקד הטיסה האחרונה לירח. בן זוגו לנחיתה על הירח היה טייס שהוא גם גיאולוג. לפני שיוג'ין סרנן היה אסטרונאוט, הוא היה טייס ניסוי וטייס מטוסי קרב על נושאת מטוסים. הוא למד קורסים בגיאולוגיה, במסגרת תוכנית אפולו, כמו שאר האסטרונאוטים. אבל הוא לא היה מדען.
שמו של יוג'ין סרנן לא מוזכר בקטע. הבאתי רק את תמונתו. לא נראה לי שיש מקום להרחיב עליו באופן אישי. אבל אם את תצליחי לנסח את הקטע טוב יותר, תוך הרחבה עליו, אז הכול פתוח.
אם זה ישפר את ניסוח הקטע, אפשר להוסיף את ג'ול וורן לפתיחתו. בכול מקרה, לי יש הרגשה, שההתעסקות האנושית עם רעיון הנחיתה על הירח, הייתה הרבה יותר פופולרית בשנות השישים והשבעים, מאשר בכול זמן אחר.
לי, זה כן נראה מוזר ומעניין, שכול חגיגת הנחיתות על הירח נזנחה תוך שלוש שנים, לפני כמעט חמישים שנה. אם להרבה אנשים פה יש תחושה אחרת, אז נזנח את הקטע הזה, ונעבור להתעסק בקטעים אחרים.

תודה. 77.127.82.195 16:39, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

הי, אתה צודק, התמונה בלבלה אותי. האריסון שמיט, הגיאולוג, היה האדם ה-12 והאחרון לדרוך על הירח, אבל סרנן הוא זה שעזב את הירח אחרון. ולכל שאלתי מה מטרת הקטע, כי אכן אחרי עשור של פעילות אבל רק שלוש שנים מהנחיתה על הירח, הפוקוס עבר לסביבת כדור הארץ. אמא של גולן - שיחה 17:04, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

מטרת כל קטע "הידעת" היא להצביע על משהו מוזר ומעניין, וכך להוות גימיק לקריאת הערכים הקשורים לקטע. לדעתי, זה מוזר ומעניין, שכול חגיגת הקידמה שבנחיתה על הירח, הסתיימה תוך שלוש שנים, ונזנחה לנצח. 77.127.82.195 19:20, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

אי אפשר לומר ש"נזנחה לנצח" אם היו תוכניות (שלא היה להן מספיק מימון) להמשיך לשלוח אנשים לירח, כמו גם עכשיו. יש גם תוכניות פרטיות, וממשיכים לשלוח חלליות לירח. אמא של גולן - שיחה 17:56, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

אני מושך את הצעתי זו בחזרה ומבקש שיארכבו אותה. ההצעה הוצעה לפני כמה חודשים, הביקורת עליה הייתה מוצדקת. כבר כמה חודשים שלא הצלחתי למצוא פתרונות לבעיות. אין מנוס מארכוב. תודה. 77.126.87.88 14:56, 8 בינואר 2019 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:09, 8 בינואר 2020 (IST)

מושית השבע[עריכת קוד מקור]

― הועבר לדף פורטל:בעלי חיים/הידעת?/58
, על פי עצתו של 77.126.138.33; ...המשך יבוא, אביתר ג' • שיחה • 15:22, 11 בדצמבר 2018 (IST)

כל זמן שההמשך עוד לא כאן, הקטע כמו שהוא צריך להיות בין קטעי "הידעת" בפורטל בעלי החיים. הוא לא מספיק חזק לדף הראשי. 77.126.138.33 17:48, 11 בדצמבר 2018 (IST)

אוקיי. אין לי בעיה שזה יעבור לשם. גם שם יש רשימת המתנה כמו פה? אביתר ג' • שיחה • 18:25, 11 בדצמבר 2018 (IST)

פשוט שים את זה שם וזהו. 77.126.138.33 20:01, 11 בדצמבר 2018 (IST)

החיפושיות שוברות שיאים[עריכת קוד מקור]

המערכה הגדולה ביותר בעולם הטבע היא מערכת פרוקי-הרגליים, והיא כוללת למעלה מ-1,134,000 מינים שונים, יותר מכמותם של שאר מיני בעלי החיים שאינם שייכים למערכה זו. מחלקת החרקים, השייכת למערכה זו, היא המחלקה הגדולה ביותר בעולם הטבע, עם בין שישה לעשרה מיליון מינים, שמתוכם מתועדים למעלה ממיליון. בסדרת החיפושיות, השייכת למחלקת החרקים, למעלה מ-400,000 מינים. מה שהופך אותה לסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע, מבחינת כמות המינים בה. בסדרה אחרת במחלקת החרקים, סדרת הדבוראים, משפחת הנמליים שוברת שיאים: כמות הפרטים בה היא הגדולה ביותר בממלכת בעלי החיים. הביומסה הכוללת של המשפחה מהווה 10% עד 30% מן הביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות, שיעור שעולה על שיעור הביומסה של כל החולייתנים יחד.

אביתר ג' • שיחה • 11:17, 12 בדצמבר 2018 (IST)

שמעתי לא מזמן על מחקר שמראה שבקורסי מבוא לביולוגיה בתואר ראשון (איפה בדיוק?) מקדישים לפרוקי הרגליים בערך 1% (או אולי 3%) מזמן הלימוד, למרות משקלה הרב. מעניין להרחיב את הקטע בכיוון הזה? Tzafrir - שיחה 10:21, 20 בדצמבר 2018 (IST)

אוי, זה כמו להתפעל מזה שבקורסי מבוא לפסיכולוגיה, יש רק כמה משפטים בודדים על הדיכאון, למרות שהוא הפרעת הנפש הנפוצה ביותר. הצגת הנתון הזה מוכיחה אי הבנה לעומקה של הפסיכולוגיה או הביולוגיה, במקרה של הנתון של פרוקי הרגליים. קורס מבוא לביולוגיה לא מתעסק באנטומיה מעמיקה של שום יצור רב תאי. קורס מבוא לביולוגיה דן בצורה העומדת בתשתית. הוא מסביר מה היא תורשה. מה היא אבולוציה. מה הן המאקרו-מולקולות החשובות ביותר בתא חי באשר הוא תא חי. מה הם תהליכי החיים המרכזיים ברמה התאית. מהי פוטוסינתזה. מה היא אקולוגיה. מהיא טקסונומיה. כיצד עורכים ניסוי מדעי ועוד נושא כזה או שניים. לא יוקדש שם שיעור לפרוקי רגליים כשם שלא יוקדש שם שיעור לאדם או ליונקים.... 77.125.78.53 20:22, 21 בדצמבר 2018 (IST)

ההצעה לא התקבלה. בהעדר התייחסויות. חמויישֶה - שיחה 11:13, 8 בינואר 2020 (IST)

קובר פידי[עריכת קוד מקור]

קובר פידי היא עיר באוסטרליה הדרומית, המשמשת מרכז לכריית האבן היקרה אופאל (לשם), וייחודית בכך שחלקה הגדול נמצא מתחת לפני האדמה. קובר פידי ממוקמת בלב הספר האוסטרלי, האאוטבק, באזור מדברי שבו נרשמות בחודשי הקיץ, נובמבר עד מרץ, טמפרטורות המגיעות עד 50 מעלות צלזיוס. עד המאה ה-20 היו התושבים היחידים באזור קובר פידי אבוריג'נים, שנעו ונדו בשטח בחיפוש אחר מזון. בשנת 1915 יצאה משלחת בת ארבעה אנשים, ביניהם ג'ים האטצ'ינסון ובנו בן ה-14 ויליאם, לחפש זהב דרומית לקובר פידי, החיפוש נכשל והחבורה החלה בחיפושים אחר מים, כאשר ויליאם הבחין באבני אופאל על האדמה. תקופה קצרה לאחר מכן כבר החלו לכרות באזור אבני אופאל. בשנת 1917, עם סיום מלחמת העולם הראשונה וחיבור האזור לרשת הרכבות, החלה תנועה של חיילים משוחררים, עובדי מסילת הרכבת לשעבר, ואחרים לקובר פידי בחיפוש אחר עושר. בתקופה זו גם החלו התושבים לגור בצורה המאפיינת את העיר עד היום, מתחת לפני הקרקע. התנאים היו קשים מאוד, ומים ומזון הובאו לאזור ממרחקים גדולים. כיום מונה העיר כאלפיים נפש מחמישים לאומים שונים והיא מרוחקת מאות קילומטרים מכל נקודת יישוב אחרת. מוסדות ציבור בעיר, כנסיות, מרכזי קניות, מלונות כמו גם מרבית התושבים חיים מתחת לפני האדמה בחללים הנחפרים בגבעות, העלות של בית מעין זה דומה לעלות של בניית בית על פני הקרקע ויש לו יתרונות רבים, מפני שהבית שומר על טמפרטורה אחידה לאורך כל השנה, כך שאין צורך במערכות של מיזוג אוויר.

מתניה • שיחה 21:27, 28 במאי 2018 (IDT)

יש לקטע הרבה פוטנציאל. אבל צריך לתמצת אותו, כך שעניין המגורים תחת האדמה, יבלוט יותר. 77.127.82.195 19:26, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. בהעדר תמיכה יותר משנה וחצי. אפשר להציע את הקטע שוב, אולי בתמצות מסויים ויתכן שיתקבל. חמויישֶה - שיחה 11:16, 8 בינואר 2020 (IST)

עד גיל 18 תגיע לפתח תקווה[עריכת קוד מקור]

איור מערכת השמש בקנה מידה מעוות

דגמי מערכת השמש המוצגים לציבור, הם כמעט תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר . לאורך כל המסלול הארוך הזה, הקהל יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הזה יוצבו, כאמור, גולה בת סנטימטר בודד, שמייצגת את כדור הארץ, וגולות קטנות יותר, המייצגות את נוגה, מאדים וכוכב הלכת חמה.

77.126.78.143 22:16, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

נראה לי טוב. Tzafrir - שיחה 13:01, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

הקטע מעניין, אבל יש יותר מדי התייחסות לקהל, והוא ממש שולי לקטע. אפשר פשוט להסביר שאם קנה המידה יהיה מדוייק, אז או שהשטח של המיצג יהיה עצום באופן לא ריאלי, או שהכדורים המייצגים את הכוכבים יהיו בלתי נראים. חמויישֶה - שיחה 20:04, 18 בדצמבר 2018 (IST)

"בלתי נראים" על ידי מי? על ידי הקהל, כמובן. דגמים נועדו עבור אנשים שיראו אותם ויבינו בעזרתם דברים. בלי קהל, אין צורך בדגמים. 77.125.78.53 22:40, 21 בדצמבר 2018 (IST)

בלי קשר, לפני חודש מישהו מחק את הערך הארוך, הותיק, המרתק והמושקע "המחשת ממדי מערכת השמש". מאוד יעזור לקטע, אם הערך ישוחזר. 77.125.78.53 22:40, 21 בדצמבר 2018 (IST)

הערך "המחשת ממדי מערכת השמש נמחק טוב שכך. גם להידעת? זה אין זכות קיום. בורה בורה - שיחה 02:00, 2 בינואר 2019 (IST)

ירצו? יוכלו. לא ירצו? לא יוכלו. אין צורך להתרגש. 77.126.87.88 14:46, 8 בינואר 2019 (IST)

חמויישֶה - שיחה 11:32, 8 בינואר 2020 (IST)

ארבע מי יודע? ארבע תעודות התורה[עריכת קוד מקור]

החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, ששלושת הספרים האלו הם, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר. בניגוד לזאת, יש מקרים שבהם חוקרי הספרות העתיקה סוברים כי ספר שמוצג כספר בודד, הוא למעשה שילוב של ספרים אחרים. כך הם מסבירים סתירות פנימיות, כפילויות בסיפור ושינויי סגנון קיצוניים בתוך אותו הספר. רבים מהפילולוגים סוברים כי ספר בראשית, למשל, הוא שילוב של חלקים מארבע תעודות שונות. האחת נכתבה בסביבות שנת 950 לפני הספירה, בממלכת יהודה, השנייה מאה שנים מאוחר יותר, בממלכת ישראל, השלישית נכתבה בתקופת הרפורמה של יאשיהו, בירושלים, והאחרונה נכתבה בידי הכהנים בגלות בבל.

77.124.69.106 15:42, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע מעניין. כמה הערות:

הניתוח אינו רק פילולוגי. בפרט מניתוח פילולוגי כשלעצמו אי אפשר לקבל תאריכים.
לפי תאוריית שני המקורות נראה שההשערה המקובלת ביותר על החוקרים בתחום היא שלבשורות הסינופטיות היו שני מקורות, ולא אחד.
התאריכים של המקורות שמוזכרים בערך השערת התעודות הם התאריכים שהוצעו על ידי יוליוס ולהאוזן. מהמעט שאני מכיר את התחום: לא ברור לי עד כמה יש עליהם הסכמה בין חוקרים (בפרט שני הראשונים). Tzafrir - שיחה 06:33, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה, צפריר. האם תוכל להציע גרסה משלך לקטע? 77.124.69.106 08:03, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, שכל אחד משלושת הספרים האלו הוא, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר או משני מקורות. בניגוד לזאת, יש מקרים שבהם חוקרי הספרות העתיקה סוברים כי ספר שמוצג כספר בודד, הוא למעשה שילוב של ספרים אחרים. כך הם מסבירים סתירות פנימיות, כפילויות בסיפור ושינויי סגנון קיצוניים בתוך אותו הספר. רבים מהפילולוגים סוברים כי ספר בראשית, למשל, הוא שילוב של חלקים מארבע תעודות שונות. האחת נכתבה בסביבות שנת 950 לפני הספירה, בממלכת יהודה, השנייה מאה שנים מאוחר יותר, בממלכת ישראל, השלישית נכתבה בתקופת הרפורמה של יאשיהו, בירושלים, והאחרונה נכתבה בידי הכהנים בגלות בבל.

מצטער שאין לי גרסה משלי, אבל עוד הערה: לפי השערת התעודות, ספר בראשית (וכן שמות, ויקרא ובמדבר) לא כוללים חלקים מהמקור הדויטרונומיסטי (D). הוא נמצא רק בספר דברים. Tzafrir - שיחה 13:34, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

לפי הערך בנושא, גם ספר בראשית מכיל חלקים של המקור הדויטרונומיסטי (D). או לפחות עד כמה שאני הבנתי את הערך. 77.125.2.162 13:40, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

איפה בדיוק? ר’ גם התמונה כאן שלא מזכירה את מקור D‏. Tzafrir - שיחה 16:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

סליחה. בתמונה פה מדובר בארבע המקורות, שD אינו אחד מהם. צריך טיפה לשנות את הפרטים. 77.125.107.185 17:59, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

נגד מעניין מעט מאד אנשים, וללא קונצנזוס מחקרי. חמויישֶה - שיחה 16:47, 18 בדצמבר 2018 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:28, 8 בינואר 2020 (IST)

קטע "הידעת?" על ויאגרה ו-Drug repositioning[עריכת קוד מקור]

סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם, בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים, יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אך כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שנראה היה כי מדובר בכשלון. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית: מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה אשר טופלו בויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.

הידעת ראשון שלי, אז אשמח מאד לשמוע מה דעתכם ודעתכן.

נתקלתי במידע בזמן כתיבת מאמר. המידע לקוח מראיון שנעשה עם מדען בקבוצת המחקר והפיתוח של הויאגרה, דיוויד בראון. ראו כאן. ―Orcohensa (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיזציה חלקית. לא לגמרי ברור לי שלא היו קיימות קודם לכן תרופות אחרות. כמוכן: אם הפטנט ניתן בשנת 1996, הוא כבר פג ומדובר היום כבר על תרופה גנרית, לא? אפשר להתייחס אולי גם להיבט הזה (בפרט מכיוון שויאגרה היא אחת התרופות החביבות על זייפנים). Tzafrir - שיחה 20:11, 11 בנובמבר 2018 (IST)

הסיפור נחמד, אבל אני כבר מכיר אותו. השאלה היא כמה מהקוראים האחרים מכירים אותו. אם יותר מדי מכירים, אז צריך לשים את זה בין קטעי הידעת של פורטל רפואה. לעומת זאת, אם לא הרבה מכירים, אז הקטע מתאים לעמוד הראשי. 77.126.28.99 22:04, 11 בנובמבר 2018 (IST)

דווקא לא הכרתי, ואני מכירן סיפורים. קטע נחמד. חמויישֶה - שיחה 16:25, 4 בדצמבר 2018 (IST)

חמויישֶה - שיחה 13:27, 8 בינואר 2020 (IST)

בת היענה והיען, האחד הם?[עריכת קוד מקור]

בימינו רגילים לראות את היען ובת היענה, שני בעלי חיים המופיעים בתנ"ך, כשני שמות המתייחסים לאותו בעל חיים, וכך גם בתורה שבעל פה ורוב פרשני המקרא סבורים. אבל יש בעיות בדעה הזאת. בת היענה המוזכרת בתנ"ך שורצת במקומות חורבן, בזמן שהיען שאנו מכירים היום אוהב מדבריות ושטחים פתוחים. כמו כן בעת העתיקה בהרבה תרבויות היען לא סווגה כמין של עוף. מסיבות אלו ואחרות, הרבה חוקרים סבורים שבת היענה זה מין של דורס לילה, ככל הנראה אוח מצוי. בשנים האחרונות יצא מאמר של זהר עמר בשם "היען במקורות ישראל", במאמר זה הוא טען שבת היענה והיען הם אכן אותו עוף. הוא הראה שבמקורות היהודיים היען כן הייתה מסווגת כעוף, ונתן הסברים למה לדעתו כן הגיוני לתאר את היען על רקע חורבות של בני אדם

שתי הפסקאות האלו הן הניסיונית הראשוניים שלי לייצור פסקאות "הידעת?". תרגישו חופשיים לקטול.ישראל שבט - שיחה 17:14, 17 בינואר 2018 (IST)

נושא הזיהוי הזיאולוגי של החיה התנכית לא מאד מעניין לקטע הידעת לטעמי. אבל כיוון שהזכרת את זהר עמר נזכרתי במחקר מאד מעניין שלו: הוא טוען שחלב של כל החיות הכשרות מתגבן ולעומתו החלב של כל החיוב שאינן כשרות אינו מתגבן. יכול להיות מזה קטע מעניין. חמויישֶה - שיחה 17:32, 17 בינואר 2018 (IST)

לדעתי זה כן מעניין. לא בגלל שמעניין אנשים זיהוי בעלי חיים בתנ"ך, אלא כי זה כן קוריוז מעניין ששם של בעל חיים שאתה מייחס לאחד, היה פעם בעל חיים אחר לגמרי. הקפדתי לא לתת פה דוגמאות לחיות שלא הרבה אנשים מכירים (לא עשיתי פיסקא על השלך). בנוגע למחקר על ההגבנה, שמעתי משהו כזה, אם כי לא קראתי, אני מניח שאתה מתכוון למה שמוזכר פה. ישראל שבט - שיחה 17:43, 17 בינואר 2018 (IST)

צריך לאחד את שני הקטעים על זיהוי החיות, לקטע אחד. 77.127.173.197 20:00, 18 בינואר 2018 (IST)

זה יהיה ארוך מדי. בכל מקרה נראה שזה לא התקבל ע"י חיימושהישראל שבט - שיחה 21:06, 18 בינואר 2018 (IST)

הטענה שגויה. יש גבינות מחלב של חיות לא כשרות. בפרט יש כל מיני חיות שאינן פרה, כבשה ועז אבל הן עדיין כשרות למאכל. יעל ודישון עדיין די קרובים לנ״ל אבל איילים כבר רחוקים יותר. של לדבר על זמר. המאמר המקושר חשוד בעיני. שים לב שאין להם שם הגדרה מפורשת של החיות שנבדקו והחיות שנבדקו שונות בשלושת הבדיקות השונות. זה נראה קצת די חשוד. Tzafrir - שיחה 21:51, 18 בינואר 2018 (IST)

נראה לי שאתה חושד במאמר לשווא. באזניי שמעתי את פרופ' זהר עמר מדבר על המחקר הזה שלו. בהרצאה הזו הוא גם התייחס לגבינות שלכאורה מיוצרות מבהמות לא כשרות (כמו גבינת גמלים) ואמר בקיצור שזה בלוף. בשביל לגבן חלב גמלים מוהלים אותו בחלב בקר. זה גם מה שעולה מהערך Pule cheese, צריך 25 ליטר לק""ג גבינה, פשוט כי הוא לא מתגבן בעצמו. חמויישֶה - שיחה 22:38, 15 במאי 2018 (IDT)

גם חלב פרה וחלב צאן לא מתגבן מעצמו ומעודדים אותו בעזרת מחמצות (או ישירות עם חומצה). צריך 25 ליטר לק״ג גבינה זה בהשוואה ל־10 ליטר לק״ג גבינה (קשה) מחלב פרה – עניין של כמות המוצקים. בתור השוואה: עדיין עושים גבינה (ריקוטה) ממי גבינה שדלים הרבה יותר מחלב רגיל. Tzafrir - שיחה 03:08, 16 במאי 2018 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:54, 8 בינואר 2020 (IST)

תבנית:הידעת? 2 באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור]

ר' דף השיחה שלה למקורות. נראה שהנושא שנוי כרגע במחלוקת ואני ממליץ להסיר בינתיים את הקטע. עד המחזור הבא אמינות המידע שבמאמר תתברר. יש לציין שלפי ההערכה שמופיעה במאמרים, 70% מתאי גוף האדם הם תאי דם אדומים. גם תאים אלו הם תאים קטנים וחסרי גרעין כמו החיידקים. Tzafrir - שיחה 07:37, 2 באוקטובר 2016 (IDT)

תאי הדם האדומים מאבדים את הגרעין בבחרותם. במהלך התפתחותם, דווקא יש להם גרעין. לכן קשה להשוות אותם לחיידקים. 2.53.45.0 10:23, 6 ביולי 2017 (IDT)

נראה שזה מופיע כרגע בתבנית:הידעת? 22 בספטמבר - סדרה 2 (שלמרות שמה מופיעה דווקא ב־23 בספטמבר). הדף האנגלי w:Human microbiota מציין בפתיח שלו שהאומדן המסורתי היה אכן יחס של 1:10, אבל אומדנים חדשים ומדויקים יותר הגיעו ליחס של 1:3 או אף של בערך 1:1. יש שם ארבעה מקורות. אחד לא נגיש ושלושה מסביבות שנת 2014 ומתייחסים, ככל הנראה, למחקר המדוייק יותר שהגיע לאומדן של 1:1. Tzafrir - שיחה 15:22, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

והקטע שוב פורסם היום. הפרק הרלוונטי בערך האנגלי לא השתנה מאז. Tzafrir - שיחה 22:04, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

והקטע שוב פורסם היום. Tzafrir - שיחה 07:58, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

Today's entry is wrong[עריכת קוד מקור]

Please pardon my English, this machine has no Hebrew. The daily entry (14th October) is wrong. Please remove it or revise it in accordance with: https://doi.org/10.1371/journal.pbio.1002533 Thanks, ליאור पॣ • ו' בחשוון ה'תשע"ט • 18:09, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:14, 8 בינואר 2020 (IST)

העיר העתיקה של באר שבע אינה העיר העתיקה "באר שבע"[עריכת קוד מקור]

רוב חומת העיר העתיקה של ירושלים, אינה עתיקה, ביחס לירושלים. חומה זו נבנתה בידי האימפריה העותמנית לפני כ-400 שנה. חומת הר הבית, למשל, נבנתה בידי הורדוס כ-1600 שנה קודם לכן. אחד השערים בחומת ירושלים, נקרא השער החדש. הוא נפרץ בחומה בשנת 1889, כחלק מתהליך היציאה מהחומות ובניית החלקים המודרניים של ירושלים. 11 שנים אחרי שהטורקים פרצו את השער החדש, הם החלו בהקמת העיר באר שבע; הם הקימו שם את השכונה הראשונה, והיא נקראת בפינו העיר העתיקה של באר שבע. אולם, השכונה שנקראת "העיר העתיקה של באר שבע", אינה באמת באר שבע העתיקה. באר שבע המוזכרת במקרא נמצאה במקום בו מצוי כיום הגן הלאומי תל באר שבע. שכבת העתיקות הכי מודרנית שם, היא מהמאה ה-13; עתיקה ב-300 שנה מחומת העיר העתיקה של ירושלים.

77.125.91.170 20:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד וואלה, אהבתי מאוד. Theshumai - שיחה 23:38, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד יפה. --קלונימוס - שיחה 10:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:48, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

ניסחתי מחדש כמה מילים שגרמו לי לבילבול. חמויישֶה - שיחה 10:38, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה. 77.124.69.106 20:13, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 11:08, 12 בינואר 2020 (IST)

אפוקליפסה בתשמ"ד, דיסטופיה ב-1984[עריכת קוד מקור]

שנה אחת שימשה כמועד להתרחשותן של שתי יצירות בדיוניות דיסטופיות או אפוקליפטיות: בשנים 1948 ו-1949 כתב ג'ורג' אורוול את יצירתו הדיסטופית "1984", שבה מתואר עולם בדיוני עתידי, הנתון לשליטתן הבלעדית של שלוש מעצמות אימפריאליות טוטליטריות. אורוול הביע בספרו זה, את ביקורתו כלפי המשטר הקומוניסטי ואת דאגתו מפני התפשטותם העתידית של משטר זה ודומיו בעולם. ללא התערבות העולם החופשי, חשש אורוול, יתגשם החזון הדיסטופי המובע בספר. את שנת 1984 בחר אורוול כמועד להתרחשות עלילת הספר, משום ששנה זו הייתה מספיק מרוחקת משנת כתיבת הספר, ובכך מובע אופיה הבדיוני של היצירה, ומשום שמספרה מורכב מאותן ספרות שמהן מורכב מספרה של השנה שבה התחיל את כתיבתו. בשנת 1982 כתב שמואל הספרי את מחזהו האפוקליפטי "תשמ"ד" אודות משפחת מתנחלים המתבצרת במחסן של חומרי נפץ על מנת למנוע פינוי יישובים ביהודה ושומרון ומתוך חזון משיחי פרנקיסטי. את השנה העברית תשמ"ד בחר הספרי כמועד להתרחשות עלילת המחזה, בשל השימוש שעושה הציבור הדתי לאומי המתנחלי בלוח העברי, בשל צליל שמה האפוקליפטי של השנה, כשנה של שמד והשמדה, ודווקא בשל קרבתה של השנה למועד כתיבת המחזה, שאותו ראה הספרי כרלוונטי ועכשווי. במקרה גמור, חופפות השנים 1984 וה'תשמ"ד ברובן, וזמן עלילת הספר מתלכד עם זמן עלילת המחזה.

אולי זה קצת ארוך מדי, אבל שני הנושאים הבאים כאן מספיק מעניינים להבנתי, ומצדיקים הארכה והבהרה. אם מישהו יחשוב על דרך לקצר, אשמח. בברכה, אביתר ג' • שיחה • 13:38, 18 בנובמבר 2019 (IST)

האם זה סביר להשוות את יצירת המופת של אורוויל, המפורסמת בכול העולם, למחזה של שמואל הספרי, שגם עליו וגם על מחזהו אני שומע כעת בפעם הראשונה והאחרונה? 80.230.69.206 22:19, 27 בנובמבר 2019 (IST)

אני לא בטוח מה התשובה לשאלה שלך, אבל הספרי הוא אחד המחזאים המפורסמים בארץ. כתב המון מחזות זוכי פרסים, סדרות, שירים ועוד, שודאי ראית, או שמעת או לפחות שמעת עליהם, כמו "פולישוק (סדרת טלוויזיה)", חורף 73, אישה בעל בית ועוד רבים וטובים. חמויישֶה - שיחה 11:45, 28 בנובמבר 2019 (IST)

מלבד זאת,

לא השוויתי, רק אמרתי שמעניין ששתי העלילות מתרחשות באותה שנה. כבודה של יצירת המופת של אורוול במקומה מונח, היא זו שמובאת ראשונה בקטע, תמונת הספר 1984 היא שמעטרת את הקטע ולא תמונה מהמחזה, לה יש ערך בוויקיפדיה ולא למחזה של הספרי.
זו בדיוק מטרתו של קטע "הידעת?". לחשוף קוראים למידע חדש שהם לא הכירו או ידעו. אביתר ג' • שיחה • 16:10, 28 בנובמבר 2019 (IST)

סליחה. לגבי מר הסיפרי, טעיתי. אבל אני לא בטוח שטעיתי לגבי חוסר החשיבות של המחזה הספציפי שלו. הרבה מחזרים ישראליים כתבו מחזות ביקורת אפוקליפטיים על המתנחלים. מוטי לרנר, למשל, כתב את המחזה ״חבלי משיח״, בנושא. וגם על המחזה הספציפי של לרנר, איש לא טרח לכתוב ערך בויקיפדיה, בשום שפה.

לסדר קטע הידעת על צירוף מקרים, זה לא רעיון טוב. ועל אחת כמה וכמה, כשאחד המקרים בצירוף המקרים הוא מקרה לא חשוב. 2.53.128.229 10:57, 29 בנובמבר 2019 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:47, 13 בינואר 2020 (IST)

בנדיקטוס התשיעי[עריכת קוד מקור]

בנדיקטוס התשיעי נולד ברומא בשם תיאופילקטוס מטוסקולום. אביו היה רוזן העיר. שניים מדודיו, בנדיקטוס השמיני ויוחנן התשעה עשר, היו אפיפיורים לפניו. באוקטובר 1032 רכש עבורו אביו את משרת האפיפיור, גילו באותה עת היה כנראה 18 או 20. בשנת 1036 הוגלה מרומא, אך הוחזר מיד על ידי קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בספטמבר 1044 הודח, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. באפריל 1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, ולאחר כחודש הסכים למכור את הכס לסנדקו שהתמנה לאפיפיור גרגוריוס השישי, בתמורה לסכום כסף. ביולי 1046 התחרט ושב לרומא בראש צבא, אך גרגוריוס המשיך לכהן כאפיפיור. היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כינס ועידה אקומנית בסוטרי. בדצמבר 1046 גינתה הוועידה הן את בנדיקטוס והן את סילבסטר השלישי והצהירה על טענתם לכס כשקרית ובטלה. הוועידה קיבלה את עדותו של האפיפיור המכהן גרגוריוס, לפיה רכש את הכהונה בכסף והאיצה בו להתפטר מתפקידו. לבסוף מינתה הוועידה לאפיפיור את קלמנס השני. בנדיקטוס לא קיבל את מרות הוועידה, ועם מותו של קלמנס באוקטובר 1047 שב ותפס את הארמון האפיפיורי, בו שלט מנובמבר ועד גירושו ביולי 1048 על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה. במקומו מונה כאפיפיור דמסוס השני. ב-1049 נודה בנדיקטוס מן הכנסייה, לאחר שסירב לעמוד למשפט בעוון סימוניות. היה האדם היחיד שכיהן כאפיפיור בשלוש תקופות כהונה נפרדות ולמעשה היחיד שכיהן יותר מפעם אחת.

מתניה • שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

מה הפואנטה פה? אם הפואנטה היא שלא כל האפיפיורים צדיקים, אז צריך להסביר אותה מפורשות. צריך גם לקצר בדוגמה הזו ולהוסיף עוד דוגמאות, מבישות יותר. ויש. 77.124.76.194 17:52, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

הפואנטה היא שהוא האדם היחיד שכיהן יותר מפעם אחת, ולא רק זה, אלא 3 פעמים נפרדות. מתניה • שיחה 22:51, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ניסוח שני:

כאשר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר התפטר בשנת 2013, התפטרות אפיפיור נחשבה לתקדים. אלא שבמהלך ימי הבייניים, כן היו אפיפיורים שכהונתם הופסקה. בנדיקטוס התשיעי, למשל, מונה לאפיפיור וגם הודח מהתפקיד שלוש פעמים. .... בלה בלה בלה קורות חייו....

77.124.76.194 13:57, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

אני מציע -

פרישתו של בנדיקטוס השישה עשר מתפקיד האפיפיור, בשנת 2013, למרות שלא מת, הוצגה כתקדים. למעשה היא הייתה התפטרות ראשונה מתפקיד זה לאחר יותר מ-600 שנה. בימי הביניים התפטרויות והדחות אפיפיורים היו נפוצות יותר. בנדיקטוס התשיעי, למשל, שימש בתפקיד בשלוש תקופות נפרדות בין השנים 1023 ל-1048. את התפקיד קיבל לראשונה בערך בגיל 19, לאחר שאביו קנה אותו עבורו תמורת כסף. ב-1044 הודח, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. ב-1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, אך לאחר כחודש מכר את התפקיד לסנדקו תמורת כסף. לאחר כמה שנים, במהלכן ניסה לתפוס שוב את התפקיד ונכשל, הצליח לתפוס שוב את הארמון האפיפיורי ולשלוט בו במשך כשמונה חודשים עד שגורש ממנו על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה

חמויישֶה - שיחה 17:02, 13 בינואר 2020 (IST)

טוב מאוד. רק צריך להסביר איך נגמרה הכהונה הראשונה: "ב- 1044 הודח, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. ב-1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, אך לאחר כחודש מכר את התפקיד לסנדקו..." 77.126.32.35 23:06, 13 בינואר 2020 (IST)

הוספתי המשפט והכנסתי עוד תיקון קטן. במקום "בצעירותו", כתבתי "בערך בגיל 19". חיזקתי גם את הניגוד בין המשפט הראשון לשני. 77.126.32.35 07:08, 14 בינואר 2020 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 09:29, 15 בינואר 2020 (IST)

הקורבנות הנשכחים של המלחמות[עריכת קוד מקור]

פרופ' שולוב, מקים גן החיות, ורעייתו יוכבד

ישראלים תושבי ירושלים רבים סבלו מהתנכלויות הצבא הירדני בין שנת 1948 עד איחוד העיר במלחמת ששת הימים. המפורסמים בסובלים היו תושבי שכונת מוסררה, שחיו תחת אש הצלפים הירדניים במשך כל השנים האלו, ו-78 נטבחי שיירת הדסה. סבלן של החיות ממצב המלחמה נשכח. ירושלמים רבים זוכרים לפני שגן החיות התנכ"י שכן במשכנו הנוכחי שבין שכונת גבעת משואה לנחל רפאים הוא שכן ליד רחוב ירמיהו. מעטים זוכרים שהוא עבר לשם בשנת 1950 מתוך מובלעת הר הצופים, שבה גם החיות היו במצור, וסבלו מבעיות באספקת מזון, עד כדי חרפת רעב. מעטים זוכרים גם, שביום הראשון של מלחמת ששת הימים עצמה, הופגז גן החיות, ו-90 חיות נהרגו.

77.125.85.177 13:53, 21 בדצמבר 2019 (IST)

שיירת הדסה לא קשורה ללגיון הירדני. אני לא אוהב את הניסוח של „מעטים זוכרים״. אנחנו ממילא באים לשנות את המצב ומקווים שההיגד הזה יהיה שגוי. אני מניח שעוד פחות אנשים יודעים שמי שלימים נודע בתור עמוס עוז כתב על כך (יש לי הרגשה שמכאן נולד הרעיון לכתיבת הקטע). רעיון טוב, צריך שיפור בניסוח. Tzafrir - שיחה 16:45, 21 בדצמבר 2019 (IST)

נגד חזק איך אפשר באותה פסקה להזכיר את שיירת הדסה, שבה נרצחו עשרות רופאים ואקדמאים, וגופותיהם הושחתו, למרות שהניפו דגל לבן, עם בעיות באספקת מזון לגן חיות. חמויישֶה - שיחה 16:14, 5 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה.

האלוף הראשון בצה"ל[עריכת קוד מקור]

דוד מרכוס, החייל הראשון בצה"ל, שקיבל דרגת אלוף, לא נשא שום דרגה קודמת בצה"ל וגם לא שירת כלל במחתרות עבריות בארץ ישראל. הוא גוייס וקיבל מיד דרגה זו, משום שהיה קודם לכן קולונל עם נסיון עשיר בצבא ארצות הברית. מרכוס, שהגיע לארץ במסגרת מח"ל, היה החייל היחידי בצה"ל, שהיה לו ניסיון קרבי בפיקוד על גוף גדול יותר מגדוד. יתרה מזו, מרכוס היה גם נציב שירות בתי הסוהר של מדינת ניו יורק כמו גם בוגר האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, וסט פויינט, שם הוא קבור בתור הקצין האמריקני היחיד, שנהרג תוך שירות בצבא זר. מרכוס נהרג בבסיסו, באבו גוש, במלחמת העצמאות, במהלך נוהל מעצר חשוד, שביצע אחד משומרי המחנה. מרכוס יצא בלילה מהמחנה, עטוף בסדין לבן, וכשניסה לחזור, הייתה לו אי הבנה עם השומר.

77.125.42.147 00:19, 3 ביוני 2019 (IDT)

מרכוס לא היה בעל נסיון קרבי עשיר. בוודאי לא כמפקד. הוא היה מפקד יחידת ארטילריה בדרגת סרן בבחרותו. הוא היה מפקד של יחידת בית ספר לאימון חי״ר מובחר. אבל מעבר לכך היו לו בעיקר תפקידים משפטיים ואולי גם מנהלתיים. כמובן שסופו מזכיר את זה של עבד אל-קאדר אל-חוסייני שנורה חודשיים קודם לכן על ידי זקיף יהודי בשעות הלילה לא רחוק משם. Tzafrir - שיחה 08:28, 3 ביוני 2019 (IDT)

יש מקום לקטע על דמותו של מרכוס. האלוף הראשון, וכמובן האלוף הראשון שנהרג. אך יש לדייק בעובדות. חמויישֶה - שיחה 16:45, 23 ביוני 2019 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. הקטע מעניין מאד, אבל כל עוד הוא לוקה עובדתית בעניין עברו הצבאי של מרכוס, הוא לא יוכל להתפרסם. מי שרוצה להרים את הכפפה ולתקן מוזמן להציע שוב. חמויישֶה - שיחה 15:27, 15 בינואר 2020 (IST)

נעמי שמר[עריכת קוד מקור]

נעזרתי בהצעה ישנה לקטע "הידעת", שלא הצליחה. החלפתי בה את כל מה שקיבל ביקורת (צודקת) בדברים אחרים.

נעמי שמר נחשבת לאחת הפזמונאים הרהוטים, שכתבו בשפה העברית. רהיטותה הקנתה לה את פרס ישראל למפעל חיים כמו גם חברות באקדמיה ללשון העברית. אך למרות רהיטותה, עלו מידי פעם דרישות לשכתב את שיריה. עמוס עוז הביע תרעומת על כך, שבשירה, ירושלים של זהב, שמר תיארה את כיכר שוק העיר העתיקה בירושלים, כ"ריקה", כשהייתה בשליטת ממלכת ירדן, ויהודים לא הורשו להיכנס אל מזרח ירושלים. שמר הסבירה, שמבחינתה, כיכר בירושלים, בלא יהודים, היא ריקה. אולם במקרים אחרים, שמר דווקא נענתה לדרישות שכתוב. בשירה, הטיול הקטן, היא כתבה, במקור, "רוח סערה ונשבר ענף / ... אלף רקפות כל אחד אסף". אולם בעקבות פנייתם של אנשי שמירת הטבע, שחינכו את הציבור לא לקטוף פרחי בר, שמר ויתרה על החרוז, ושינה את המילה "אסף" ל"ראה". לאחר מותה של שמר, חברתה, מיקי קם, שכתבה אותן שורות שנית, ושרה בקלטת ילדים "רוח סערה וענף נשבר / ... אלף רקפות כל אחד ספר". אם כי השכתוב הבולט ביותר ליצירתה של שמר היה למחזה חמש חמש, למרות שזה היה רב מכר. המחזה היה עיבוד לספר של אהרון מגד. כשהוחלט לעבד את הספר לסרט קולנוע, המחזה, למעשה, כולו שוכתב לחלוטין בידי אבי קורן.

77.127.82.195 21:54, 28 ביולי 2018 (IDT)

לא אהבתי. ההתנצחות עם עמוס עוז לא הייתה דרישה לשכתוב, אלא ויכוח פוליטי. עניין הרקפות הוא אנקדוטה זניחה יחסית, והסיפור על המחזה הוא רגיל בעיבודים קלונועיים. חמויישֶה - שיחה 09:58, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

אה, כן? מתי עוד קרה, שבמחזמר רב מכר, של אמן מוערך, כל מילות כל הפזמונים שוכתבו על ידי אמן הרבה פחות מוערך, בדרך לקולנוע? 77.125.91.170 21:34, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:12, 16 בינואר 2020 (IST)

מיהו צור ישראל?[עריכת קוד מקור]

ישנן השלכות שליליות לעמימות, לחוסר בהירות או לדו משמעות שקיימים בשרטוטיהן של מפות או בנוסחיהם של הסכמים, של הצהרות או של החלטות. בבואם של הצדדים להציב את הגבולות שסומנו במפות או לממש את ההסכמים, את ההצהרות או את ההחלטות, כל צד בוחר בפרשנות שנוחה לו, והמחלוקת שקדמה להסכמה לא נפתרת. כדוגמה ניתן להביא את המחלוקת לגבי הריבונות באיי סן חואן שהובילה למלחמת החזיר, את חוסר הבהירות שנוצר לגבי מעמדם של האזורים שנמצאים 'בתוך עוביו של העיפרון' ששרטט את קווי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה בשנת 1949 ואת הפרשנויות השונות להחלטה 242 של מועצת הביטחון, לגבי הנסיגה הנדרשת מישראל: "מן השטחים שנכבשו", כלומר מכולם, או "משטחים שנכבשו", כלומר מחלקם. אולם, לעיתים דו משמעות יכול דווקא להועיל ולפתור מחלוקות: בעת ניסוח מגילת העצמאות, דרשו נציגי ועדת הניסוח הדתיים להזכיר בה את האל ואילו נציגי הוועדה החילונים דרשו להשמיט אזכורים כאלה. כפשרה, נכתב במגילה הביטוי "צור ישראל", המתפרש ככינוי לאל אך גם כהתייחסות לעוז רוחו של העם היהודי.

אביתר ג' • שיחה • 10:24, 15 בינואר 2019 (IST)

אהבתי. אין פואנטה אבל מצליח להנגיש מידע. Tzafrir - שיחה 00:47, 24 במאי 2019 (IDT)

נחמד. לא יודע אם מספיק חזק לעמוד הראשון של ויקיפדיה, אבל בהחלט נחמד. אגב, את המילה "אמנם", יש להחליף במילה "אולם". 91.235.142.120 14:58, 15 ביוני 2019 (IDT)

החלפתי. אביתר ג' • שיחה • 12:56, 17 ביוני 2019 (IDT)

לדעתי לא מעניין. אם יהיה עוד תומך אקבל את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:49, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

בהעדר תומך נוסף אני מארכב את הקטע. חמויישֶה - שיחה 17:25, 6 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:15, 16 בינואר 2020 (IST)

חלומות על קולנוע[עריכת קוד מקור]

שמו של היישוב סִינֶמַה (Cinema), השוכן בפרובינציה קולומביה הבריטית שבמערב קנדה, מעיד על חלומו של המייסד להקים במקום תעשיית קולנוע קנדית. לויד צ'מפליין, שייסד את היישוב בשנת 1915, העניק לו את השם סינמה בשנת 1924, לאחר שחזר מביקור ארוך בהוליווד. הוא ניסה להקים את "הוליווד הקנדית" בקולומביה הבריטית, חיבר תסריטים לסרטים אפשריים וגייס עובדים אותם רצה לשלב בתעשיית הקולנוע העתידית. הניסיון כשל, ותעשיית הקולנוע של סינמה לא הפיקה ולו סרט אחד.

RimerMoshe - שיחה 21:48, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הרבה מיזמים נכשלים בהרבה תקופות ובהרבה מקומות. צריך להרחיב קצת יותר על ההשקעה בעיר הסרטים, על הסיכוי שהיה נראה שיש לה, אולי גם על המקום בו מצולמים באמת סרטים קנדיים. 77.124.76.194 23:11, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הבהרה: אחד הקטעים למעלה מספר על כישלון מיזם פורדלנד - מיזם של חבל ארץ שמנוהל בידי חברת המכוניות פורד, ומגדלים בו עצי גומי לצמיגי מכוניות. המיזם נכשל מסיבה שדי הפתיעה את בני התקופה - המצאת הגומי הסינתטי. אם אפשר יהיה להציג סיבה כזו גם פה, הקטע הזה ישתפר מאוד לדעתי. 77.124.76.194 06:54, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

מסכים עם האנונימי. קצת חסר פאנץ'. Theshumai - שיחה 19:27, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:19, 16 בינואר 2020 (IST)

מדינות נייטרליות[עריכת קוד מקור]

שוודיה היא מדינה נייטרלית. אף על פי שהיא מחזיקה צבא, היא לא הייתה מעורבת בסכסוך צבאי מאז השתתפה במלחמות הנפוליאוניות בשנת 1814, אז לחמה במשך תקופה קצרה כנגד נורווגיה. בכך הייתה למדינה השומרת על נייטרליות לתקופה הארוכה בעולם. בחוק הבינלאומי נושא הטריטוריות הנייטרליות מנוסח באמנת האג משנת 1907. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות משנת 1949, לאחר שפירקה את צבאה והיא המדינה הראשונה בעולם לפרק את צבאה באופן חוקתי.

מתניה • שיחה 16:12, 1 ביוני 2018 (IDT)

את המשפט על קוסטה ריקה, צריך להוסיף לקטע שכתבת על צבא שווייץ. זו יכולה להיות סיומת טובה לאותו קטע. לעומת זאת, המידע על נורבגיה, לא נראה לי מעניין מספיק למדור הזה. תודה. 77.127.82.195 21:51, 28 ביולי 2018 (IDT)

הצעתי הצעה קונקרטית לאיחוד קטע זה עם קטע נוסף מרשימת ההמתנה. ראו למטה בסעיף "צבא פעיל ביום בלבד". תודה. 77.124.76.194 09:57, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

כבר יש קטע "הידעת", שמדווח שלקוסטה ריקה אין צבא מזה שבעים שנה - תבנית:הידעת? 468. 77.125.107.185 19:30, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:24, 16 בינואר 2020 (IST)

פרוור ההפקרות[עריכת קוד מקור]

במהלך המאה ה-19, כשהקרקע סביב שיקגו חולקה לטריטוריות שלטון מקומי, בין העיירות והכפרים בסביבה, אזור מיוער קטן, קרוב לחוף אגם מישיגן, נשמט מהחלוקה, ונותר בלא שום אחריות מוניציפלית. תחילה, זה לא הפריע לאיש. אולם כאשר המכוניות הפרטיות הפכו לנפוצות, הדברים השתנו. באזור זה, שנקרא בפי העם No Man's Land (ארצו של אף אחד / שטח הפקר), קם אחד ממרכזי הקניות הראשונים בארצות הברית, שבו טבעת של חנויות הקיפה מגרש חנייה גדול. העסקים שם פרחו, לא רק בשל הקדמה, אלא גם בשל העובדה, שאיש לא גבה שם ארנונה מהסוחרים. בשנת 1942, האזור סופח לפרוור וילמט, אחרי שנים של מאבקים משפטיים, ואחרי שהפוליטיקאים של היישובים הסמוכים מנעו ממכבי האש שלהם, להגיע למקום בכדי לכבות שריפה.

77.127.82.195 20:31, 29 ביולי 2018 (IDT) ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:26, 16 בינואר 2020 (IST)

נקיפת ציר כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

התמודדות מחודשת עם ההצעה של משתמש:BigiJon משנת 2013.

מי שנולד בימינו, במזל שור, נולד, למעשה, בתאריכים בהם קבוצת הכוכבים של מזל טלה נצפית במרכז כיפת השמים. לפני שנים רבות דווקא הייתה התאמה בין תאריכי המזלות ההאסטרולוגיים לקבוצות הכוכבים שעל שמם הם קרויים. התאמה כזו חוזרת במחזוריות של 25,788 שנה. גם פולריס, המשמש את הנווטים ככוכב הצפון במילניומים הנוכחיים, יפסיק להצביע לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני, יתחלף בכוכבים אחרים (כגון וגה), ויוכל לחזור ולשמש את הנווטים שוב בעוד 25,788 שנים. גם הפריהליון – התאריך והשעה בשנה, בה כדור הארץ עובר הכי קרוב לשמש, משתנה במחזוריות כזו. בשנת 2017 זה היה ב-4 בינואר, ב14:00. ב-2018 – ב-3 בינואר, ב06:00 וב-2019, ב-3 בינואר, ב05:00. תופעות אלו נגרמות בשל מחזוריות נקיפת ציר כדור הארץ – המחזוריות בה ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ, סביב עצמו, יחזור למקומו הקודם, ביחס לגרמי שמיים רחוקים. תנועה דומה לתנועת הנקיפה הזו, מוכרת לנו מתנועות צירים של סביבונים שאינם נשארים במקומם, כשהסביבון מסתובב סביב עצמו.

77.125.107.185 08:15, 19 בספטמבר 2018 (IDT)

נחמד Assafn • שיחה 22:35, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:33, 16 בינואר 2020 (IST)

מועדוני הכדורגל בטורינו[עריכת קוד מקור]

מעל ל-100 שנים קיימת היריבות בין מועדוני הכדורגל הבכירים בעיר טורינו: יובנטוס וטורינו. למרות היות יובנטוס הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל האיטלקי, ואחת הקבוצות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל המודרני בעולם, ולמרות העובדה כי מועדון טורינו לא זכה באליפות איטליה כבר למעלה מ-40 שנה ומעולם לא זכה בתואר אירופי כלשהו, מקובל לחשוב כי מבחינת מספר האוהדים של שתי הקבוצות בעיר טורינו עצמה - מועדון טורינו הוא השולט.

יש גם את הקבוצות של מנצ’סטר. אבל חסר כאן בשר לקטע. Tzafrir - שיחה 11:05, 29 באפריל 2019 (IDT)

אין שום קשר למנצ'סטר. ליונייטד יש עדיפות ברורה על סיטי בכל המובנים גם בהיסטוריה של הישגים וגם באוהדים. מבחינת בשר, לדעתי, קטע "הידעת" צריך להיות באורך של 2-3 שורות ולא בקטע של "חפירה" שאין לאנשים סבלנות לקרוא.אודי - שיחה 12:58, 29 באפריל 2019 (IDT)

מעניין. אני מציע -

יובנטוס היא הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל האיטלקי, ואחת הקבוצות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל המודרני בעולם. היא מגיעה מהעיר טורינו, וכבר מעל ל-100 שנים קיימת יריבות בינה ובין הקבוצה הבכירה השנייה בעיר - טורינו. באיטליה ובכל העולם, ליובנטוס מספר אוהדים גדול עשרות מונים מיריבתה העירונית, אולם בעיר טורינו עצמה, דווקא למועדון טורינו מספר אוהדים גדול יותר, למרות העובדה כי הוא לא זכה באליפות איטליה כבר למעלה מ-40 שנה ומעולם לא זכה בתואר אירופי כלשהו

חמויישֶה - שיחה 11:02, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

אני הצעתי את הקטע במקור, אבל עכשיו אני מציע להוריד. חיפשתי אך לא מצאתי מקור אמין לטענה. יתכן כי מדובר במידע אמיתי אבל יתכן באותה מידה כי זו אגדה אורבנית. יכול להיות שכאשר קבוצת טורינו תצליח יותר בסרייה א' האצטדיון שלא יתמלא ביותר צופים משל יובנטוס במשחקי הבית בליגה. כרגע זה לא המצב, וגם אם חלק מהצופים ביובנטוס הם אוהדים זרים, כרגע, אי אפשר להוכיח שלטורינו יותר אוהדים.אודי - שיחה 13:41, 23 באוגוסט 2019 (IDT)

המידע קיים גם בערך על המועדון. גם שם זו הוספה שלך? אני לא רואה שם מקור לטענה, והערך באנגלית ארוך מדי בשבילי על מנת למצוא בו אישרור לטענה. חמויישֶה - שיחה 16:31, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

את המידע הנ"ל הוסיף משתמש:גיא22 בספטמבר 2016. שמתי אצלו בדף השיחה שאלה לגבי המקור.אודי - שיחה 13:16, 26 באוגוסט 2019 (IDT)

מכיוון שלא נמצא מקור לטענה בקטע, אני מארכב אותו. אם ימצא מקור אמין, אני חושב שהקטע מאד מעניין ויש להחזיר אותו ולקבלו כלשונו. חמויישֶה - שיחה 09:51, 19 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. קטע טוב, ללא מקור. חמויישֶה - שיחה 09:53, 19 בינואר 2020 (IST)

אליס איילנד[עריכת קוד מקור]

אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. כ-90% משטח האי כיום הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו העיר ראש עיריית ניו יורק - רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי.

מתניה • שיחה 22:23, 27 במאי 2018 (IDT)

נחמד. אבל צריך קצת תמצות. אפשר לוותר, למשל, על המשפט "בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי". המשפט שבא אחריו משלים את המידע הדרוש. 77.127.82.195 21:40, 28 ביולי 2018 (IDT)

בעד ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 14:48, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 09:56, 19 בינואר 2020 (IST)

מספר ארדש בייקון[עריכת קוד מקור]

פאול ארדש הוא המתמטיקאי הפורה ביותר שחי אי-פעם, מלבד לאונרד אוילר. הוא פרסם מעל ל-1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכל ישנם 458 כאלו. כיוון שכך, הוא הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד במה שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. קווין בייקון הוא מוקד דומה בעולם הקולנוע, המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה המבוסס על הרעיון של תופעת העולם הקטן, הנשענת על ההנחה כי כל שחקן ששיחק בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. שם המשחק הוא וריאציה למושג "שש דרגות של הפרדה". מספר ארדש-בייקון הוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. שחקנים מעטים יחסית הם בעלי מספרי ארדש, בהם נטלי פורטמן שהשתתפה, במהלך לימודיה האקדמיים, בכתיבת שני מאמרים מדעיים, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7 ומים ביאליק, שמשחקת בסדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול", שהשלימה ב-2008 עבודת דוקטורט במדעי המוח, השתתפה בכתיבת ספר מדעי, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7.

מתניה • שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

יפה. אולי במקום תבנית:הידעת? 3 בספטמבר 2017? ‏עמיחי • שיחה 11:26, 29 במאי 2018 (IDT)

הקטע באמת נחמד, אבל הוא ארוך בערך פי 3 מהמקובל לקטע הידעת. גם אם נוריד את בעלי מספר ארדש הישראלים, הקטע עדיין ארוך בטירוף. חמויישֶה - שיחה 13:12, 29 במאי 2018 (IDT)

קיצרתי. מתניה • שיחה 20:41, 30 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתי. האם רוב המאמרים שהוא כתב, הוא כתב כל אחד ואחד מהם עם 458 שותפים? מימי לא ראיתי מאמר מדעי עם יותר מ12 מחברים? איך אפשר לכתוב מאמר מדעי אחד בעזרת 458 מחברים? אפילו לערכים הכי נערכים בויקיפדיה אין 458 עורכים לערך בודד. 77.124.76.194 18:04, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

בעיית ניסוח קלה. ניסחתי מחדש. הבעיה של הקטע היא אורכו. למרות שקיצרתי. חמויישֶה - שיחה 10:25, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

עכשיו אני מבין. תודה. הקטע טוב. אולי באמת צריך טיפה לקצר. 77.124.76.194 13:30, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

קיצרתי:

פאול ארדש הוא מן המתמטיקאים הפוריים שחיו אי-פעם. הוא פרסם מעל 1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכול ישנם 458 עמיתים כאלו, ובשל מספרם הרב, ארדש הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד, שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו, אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. בדומה לארדש, קווין בייקון הוא נקודת מוקד בעולם הקולנוע. המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה, הנשען על ההנחה, כי כל שחקן בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. קיים גם "מספר ארדש-בייקון", שהוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים, שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. אולם קיימים גם שחקנים מקצועיים בעלי מספר זה, בהם נטלי פורטמן ומים ביאליק שבמהלך לימודיהן השתתפו בכתיבת מאמרים מדעיים.

77.124.76.194 13:44, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה, זה ברור יותר. סתם לידע כללי: היום 458 (בעצם: 459) מחברים למאמר בודד זה כבר קטן על המדענים. מה דעתך על 3000‏? כמוכן, אני הייתי מעדיף לקטע הזה תמונה של ארדש. Tzafrir - שיחה 15:28, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אנונימי, היום בעידן הקבוצות הגדולות, יש אפשרות למאמרים רב משתתפים (אם כי 459 זה הרבה) אבל השיא הוא של תגלית גלי הכבידה - על המאמר הזה חתומים יותר מ-1000 מדענים מ-133 מוסדות. (והנה קטע הידעת בשבילך ...) הנה הרשימה המלאה אמא של גולן - שיחה 18:22, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

בעד ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 15:11, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 10:05, 19 בינואר 2020 (IST)

ורק ירושלים 02[עריכת קוד מקור]

ירושלים נקראה בפי היבוסים "ירושלם". אולם, במהלך גלות בבל, אחרי חורבן בית ראשון, התפתח הרעיון שלפיו קיימות שתי ערים כאלו. דהיינו, "ירושלים של מטה" – העיר הגשמית והניתנת להחרבה, ו"ירושלים של מעלה" - העיר הרעיונית, שאותה אי אפשר להחריב. מאז קיבל שמה של העיר הטייה לריבוי זוגי, והוא נהגה "ירושלים". בימינו, הטיית הזוגי אפילו תואמת את שם העיר עוד יותר, משום שמוסדות רבים קיימים בה פעמיים, בשני מקומות שונים. למשל, בית החולים הדסה הוא למעשה שני בתי חולים גדולים, כל אחד מהם בקצה אחר של העיר – הדסה הר הצופים והדסה עין כרם. הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים הוא למעשה שני גנים בוטניים. האחד צמוד לקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, והשני צמוד לקמפוס הר הצופים של אותה אוניברסיטה. המוסדות האלו קיימים פעמיים כי בין 1948 לבין 1967 הם לא הצליחו לתפקד בתוך מובלעת הר הצופים הנצורה, ולכן מדינת ישראל הקימה להם סניף אחר בעיר. בירושלים שני סניפים של ימק"א ושתי קונסוליות לארצות הברית, משום שבעת חלוקת העיר, הוקמו מוסדות במזרח ירושלים, בסביבת רחוב צלאח א-דין, שאליהם יכלו ערביי העיר להגיע, בעת שהסניף המקורי נותר בשטח שליטת ישראל. בירושלים יש שני מתחמים בשם "קריית הממשלה", משום שבשנות השמונים החליטה ממשלת ישראל להפגין את נוכחותה גם במזרח העיר, והקימה גם בשייח' ג'ראח מתחם למשרדיה, בנפרד מהמתחם שליד משכן הכנסת בגבעת רם. אוטובוסים מירושלים לערים ערביות ביהודה ושומרון ואוטובוסים בין שכונות ערביות של העיר עצמה אינם יוצאים מהתחנה המרכזית של ירושלים שבשכונת רוממה, אלא מתחם נרחב מול שער שכם, שניתן לראות בו תחנה מרכזית ירושלמית שנייה. ירושלים גם מחוברת לשתי מסילות רכבת נפרדות – אחת משכונת רוממה לנמל התעופה בן גוריון, והשנייה משכונת מלחה לבית שמש. כמו כן, במשך מספר עשורים אחרי 1967 פעלו בירושלים שתי חברות לייצור חשמל – חברת החשמל לישראל, וחברת החשמל המזרח ירושלמית (כיום החברה המזרח ירושלמית קונה חשמל מהחברה הישראלית והיא רק מתווכת שלה). כמו כן, קידומת החיוג בטלפון לירושלים היא 02.

88.202.186.64 15:14, 3 בינואר 2020 (IST)

בית חולים הדסה: שני בתי חולים? שני קמפוסים של אותו בית חולים?
הגנים הבוטניים: ומה עם האוניברסיטה עצמה?

Tzafrir - שיחה 13:49, 5 בינואר 2020 (IST)

אני מתנגד לקטע כפי שהוא מוצע בכמה מישורים: הוא ארוך באופן בלתי פרופורציונלי. אפשר לעיתים לקבל קטע שהוא ארוך ב-50% מהממוצע. הקטע הנ"ל הוא בערך פי 3 מהממוצע. בלתי אפשרי.

דבר נוסף - הקשר המאולץ מאד בין הכפילות שבסיומת "ירושלים" לבין כפילות המוסדות, הוא בלתי מתקבל על הדעת לדף אנציקלופדי. אולי ל"ווארט" ליום ירושלים זה עובר, ועוד צריך לדחוף בכח, עם הרגל. ודאי וודאי לסיום הנוגע לאזור החיוג.
בקיצור, אפשר לנסות להוציא את הבר מתוך ערמת התבן הענקית הזאת ולכתוב קטע קצר על מוסדות שקיימים בכפילות בירושלים. חמויישֶה - שיחה 13:57, 5 בינואר 2020 (IST)

לאוניברסיטה העברית יש ארבעה קמפוסים גדולים. שלושה מהם בתוך ירושלים. 77.126.49.210 22:01, 5 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:32, 20 בינואר 2020 (IST)

מטוסי קרב יקרים[עריכת קוד מקור]

רכישת מטוסי קרב היא אחת מן ההוצאות הכלכליות הגדולות ביותר של צבאות העולם, אך לא תמיד היה כך. עד שנות ה-70, מטוסי קרב כמו הF-4 פנטום עלו בערך 3 מליון דולר. מידע מודיעיני שגוי שהגיע לברית המועצות על פיתוח אמריקאי מוצלח של מפציץ הטס במהירות מאך 3 (שבפועל לא הגיע לייצור עקב כשלים הנדסיים) הוביל את ברית המועצות לפתח מטוס קרב מהיר במיוחד, המיג 25. החשש האמריקאי מעליונות אווירית סובייטית הובילה לפיתוח הF-15 המתקדם במיוחד במחיר שיא של 30 מליון דולר ליחידה. החששות האמריקאים התפוגגו כאשר התברר שמעבר למהירות הגבוהה של המיג, המטוס לא מתמרן במהירות ולא באמת איים על העליונות האמריקאית, אך הF-15 הפך לנורמה בצבאות העולם וכל מטוסי הקרב שפותחו מאז מלווים בתג מחיר גבוה במיוחד. ב2016 חיל האוויר הישראלי רכש מטוסי F-35 ב100 מליון דולר ליחידה.

Sagi128F17v - שיחה 13:33, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד. ובלי קשר לזה שאני בעד, אני מציע שני תיקונים קלים. במקום "מפציץ במאך 3", אני מציע "מפציץ הטס במהירות מאך 3" ובמקום "ב100 מליון דולר", אני מציע "ב100 מליון דולר ליחידה". תודה. 77.125.119.138 14:16, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה, טופלSagi128F17v - שיחה 20:13, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד, מעניין מאוד וממוקד, אהבתי. Theshumai - שיחה 22:17, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

אני לא לגמרי בטוח שזה נכון. ר’ גרף מחירים כאן. כמוכן כבר הפאנטום היה יקר בהרבה ממטוסים ששירתו במלחמת העולם השנייה. הוא היה מטוס רב משימתי (גם מטוס קרב וגם מטוס תקיפה) בניגוד לקודמיו. Tzafrir - שיחה 11:25, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

מבוסס על דף זה. צריך לקחת בחשבון שהF-15 היה בשימוש נרחב הרבה יותר (יותר מ1500 יחידות) מול הF-14 (עם 700 יחידות) והF-111 (עם 600 יחידות) בני תקופתו במחירים דומים, שיועדו לנושאים ספציפיים וכמעט לא יוצאו, כשהF-15 החליף את המטוס הרב משימתי האחרון, הF-4 (עם 5000 יחידות).Sagi128F17v ; שיחה ; תרומות 14:37, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

מה שאפשר לראות במקור שהבאתי (בהנחה שהוא אמין. לא בדקתי) הוא מחירים שמותאמים לאינפלציה. אפשר לראות ממנו, לדוגמה, שהמחיר של הפאנטום לא נמוך בהרבה מזה של ה־F-16 שתוכנן לאחר ה־F-15. Tzafrir - שיחה 07:31, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

המחירים נראים מבוססים. יחד עם זאת הF-16 תוכנן מראש להיות זול מהF-15 אך בפועל חלש ממנו כפי שכתוב בערך שלו, ובמטוסים שיוצרו לאחר מכן המחירים נותרו גם על פי המקור שלך גבוהים, כך שכל ההידעת עדיין נכון, פשוט מדלג על הF-16 שמראש יועד להיות "לואו-קוסט".Sagi128F17v ; שיחה ; תרומות 08:58, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

לא טוב. אני מסכים עם הביקורת של צפריר. מהטבלה נראה שעוד לפני ה-F15 המחירים קפצו, ואפילו היו גבוהים יותר משל ה-F15, מה שמוציא את העוקץ מהקטע. חמויישֶה - שיחה 15:45, 8 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:35, 20 בינואר 2020 (IST)

אתנול כמעכב את המתנול[עריכת קוד מקור]

אתנול, שהוא הכוהל המצוי בכל המשקאות המשכרים, הוא סם פסיכואקטיבי ממכר וגורם בצריכה ממושכת לנזקים חמורים לגוף, ובפרט לכבד. למרות רעילותו של האתנול, משתמשים בו כדי למנוע את השפעתו ההרסנית של המתנול, הרעיל ממנו: צריכה חד פעמית של מתנול, אם בעקבות שתיית כוהל מפוגל ואם בעקבות שתיית משקאות חריפים מייצור ביתי, עשויה לגרום לעיוורון ואף למוות כעבור מספר שעות. ישנו אנזים בגוף המפרק את המתנול לחומצה פורמית הפוגעת בעצב הראייה, אך האתנול נקשר אף הוא לאנזים זה, ואם ריכוזו בדם גבוה, הוא מעכב את פירוק המתנול על ידי האנזים, וכך מונע את נזקיו.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 16:28, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

נחמד. אבל יש תרופות שאפילו פחות בריאות מאתנול, למשל מורפין. חוץ מזה, יש גם תמיסות תרופתיות שמכילות מעט אתנול, כי דווקא בזה קל להמיס אותן... אני נוטה לתמוך בקטע, אבל צריך לגמור לגבש את דעתי. 77.126.12.107 10:52, 30 באוגוסט 2019 (IDT)

אתנול משמש גם לחיתוי פצעים ואופיום משמש נגד עצירות קשה מאוד או נגד שלשול קשה מאוד. גם דיגוקסין, תרופה לבעיות לב, רעילה מאוד אם קצת טועים במינון שלה. יש גם הרבה תרופות שאסור לקחת לפני נהיגה כי הן פוגמות בריכוז או מרדימות ויכולות לגרום לתאונות... 77.126.12.107 19:34, 31 באוגוסט 2019 (IDT)

קטע "הידעת?" לא אמור להתייחס לכל המקרים או לכל הפרטים. הוא צריך להתייחס לתופעה או לאירוע מסוימים שיש בהם עניין. זה הכול. קטע "הידעת?" המוצע הזה מתייחס לשני חומרים מקבוצת הכהלים, שיש בשניהם רעילות מסוימת, ושאחד מהם, הרעיל פחות, משמש כחומר מונע לנזקיו של השני. הדבר נראה לי תופעה מעניינת וחשבתי שגם אחרים ימצאו בזה עניין. זה הכול. אביתר ג' • שיחה • 14:13, 1 בספטמבר 2019 (IDT)

נכון, אבל מה שהאלמוני בעצם אומר זה שהאתנול כטיפול תרופתי למרות היותו מזיק כשלעצמו הוא לא מיוחד. תרופות קונבנציונליות רבות מאד הן דומות מהבחינה הזאת, כשהדוגמא הנפוצה ביותר היא נסיובים להכשות נחש, שמופקים מהארס עצמו. חמויישֶה - שיחה 16:38, 6 בינואר 2020 (IST)

אולי אפשר לכתוב קטע על זה, שההבחנה העממית בין תרופה, סם ממכר ורעל, שגויה? במציאות, זה עניין של מינונים ותזמונים. 77.126.32.35 12:20, 10 בינואר 2020 (IST)

המשמעות המוכרת של סם היא סם פסיכואקטיבי ולא סם מרפא. לדעתי זה כבר קרב אבוד. Tzafrir - שיחה 18:45, 10 בינואר 2020 (IST)

הקטע גם מזכיר מאד קטע קיים: תבנית:הידעת? 27 בינואר - סדרה 1. אני מארכב את ההצעה. חמויישֶה - שיחה 14:04, 22 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:10, 22 בינואר 2020 (IST)

אינסטנט רכבת קלה[עריכת קוד מקור]

אף על פי שיש כיום ניסיון בעולם בהפעלת רכבות קלות, בניית קו חדש של כזו רכבת לוקחת זמן רב. לדוגמה, בשנת 2011 נפתח הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים, לאחר שעבודות התשתית שלו החלו בשנת 2000. (תוכנית הקו אושרה בממשלה ב־1988). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, בקו בירושלים מופעלות רכבות חשמליות מדגם אלסטום סיטאדיס, שהוכיח עצמו בערים אחרות בעולם, לפני הגיעו לעיר. אולם הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומס אלבה אדיסון, עסק בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא, תוך כדי הקמת המסילה. רכבות קלות קודמות שהיו בעולם היו בעיקר רכבות קיטור. זה כולל את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

מקור עיקרי: הסרט התיעודי American Experience: The Race Underground, נטפליקס. 77.127.82.195 13:15, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

לא אהבתי. לא מסודר מספיק לפי סדר הגיוני וקוהרנטי. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 13:36, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

כנל. חמויישֶה - שיחה 14:06, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ניסיון שני. התמקדות בעיקר והסרת מידע טפל, שמפריע לקוהרנטיות:

בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה לוקחת בימינו מספר שנים. לדוגמה, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל תכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומס אלבה אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו בעיקר רכבות קיטור. זה כולל את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

הרבה יותר טוב! הרשתי לעצמי להגיה קצת את הטקסט. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 16:18, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

77.124.76.194 17:35, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אני לא רואה את הפואנטה בקטע. אז בירושלים לקח הרבה זמן, מה זה קשור? אפשר להניח שבסין לוקח מעט. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:30, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

המשפט האחרון מיותר ומסרבל. סימנתי אותו כמחוק. 77.126.32.35 12:12, 10 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:55, 28 בינואר 2020 (IST)

גם לנאצים היה פרוייקט אטום[עריכת קוד מקור]

בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת שארצות הברית עמלה על פיתוח פצצת האטום, שעזרה לה בסופו של דבר להכריע את המלחמה, גם לגרמניה הנאצית היה מיזם פיתוח פצצות אטום. המדען הבכיר במיזם היה חתן פרס נובל לפיזיקה, ורנר הייזנברג, ובמסגרת המיזם הוקמו כורים גרעיניים (בתמונה) ונערכו ניסויים, שחלקם הצליח. למזלו של עם ישראל, הגרמנים הפסידו במלחמה לפני שמיזם האטום שלהם הגיע לשלב המבצעי.

77.126.23.108 13:48, 16 בנובמבר 2018 (IST)

הגרמנים לא יכלו להקדיש למחקר האטומי את אותה כמות המשאבים שהאמריקאים הקדישו בפרויקט מנהטן. בשנת 1942 הם החלו לקצץ את המשאבים שהוקדשו לו, ובסופו של דבר הוא לא התקדם מספיק והיה רחוק מאוד מהגעה לפיתוח פצצה גרעינית.

אפשר לנסות להרחיב את הקטע הזה לכמה כיוונים:

פיזיקה גרעינית עמדה בסתירה למה שכונה פיזיקה גרמנית. הניסיון להשליט את הפיזיקה הגרעינית ובכלל חוקי הגזע והעירוב של הפוליטיקה סילקו בתחילת שנות השלושים חלק ניכר מהפיזיקאים הגרמנים. חלק לא מבוטל מהם סייעו בהמשך לפרויקט מנהטן.
התוכנית הזו דווקא נתפסה כרצינית מאוד בשעתה, ומכתב איינשטיין-סילארד שהחל את התהליך שהוביל מפרויקט מנהטן, נכתב בעקבות הפוטנציאל שלה.

Tzafrir - שיחה 17:36, 24 בנובמבר 2018 (IST)

באמת מזל שלגרמנים לא היה תקציב לזה. אלא שאם הם היו יכולים לחזות את העתיד, הם היו מקצצים תקציב בעניינים אחרים...

ולגבי פיתוח אחר של הערך, אתה מוזמן להציע גרסה משלך. 77.126.42.174 20:38, 24 בנובמבר 2018 (IST)

לפי הידוע לי אחת הבעיות בפרוייקט הפיזיקאי הנאצי היה שרבים מהפיזיקאים המחוננים שלהם היו יהודים ולכן לא יכלו להשתתף במיזם. Assafn • שיחה 23:55, 10 ביולי 2019 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:10, 28 בינואר 2020 (IST)