המקור שלי הוא הספר "שבעה גברים במלחמה" מאת ההיסטוריון הצרפתי מארק פרו. חוץ מזה, כתוב שלא ידוע האם השיחה אכן התרחשה. בכל מקרה, נראה לי שהמקור מספיק מהימן, לא? אוריה בר-מאיר - שיחה20:41, 2 בדצמבר 2011 (IST)
יש שפע של תיעוד היסטורי על נבכי ועידת טהרן. אם אין מקור אמין המצביע על כך שהשיחה התקיימה כך, אני מתנגד לפרסום הקטע. אנחנו באים לספר לקוראים מה קיים במציאות ולא למחזר בדיחות. ליאורपॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:49, 6 ביוני 2012 (IDT)
לאור המקור הקיים, אני מתנגד בתוקף לפרסום הקטע הזה. אם וכאשר נדע שחילופי הדברים הללו נאמרו, נוכל לדון בפרסום קטע בנושא. בינתיים, יש לי בבית שני קטעים מעניינים אודות אירועים שאכן התרחשו במלחמת העולם השנייה. ליאורपॣ • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 11:40, 10 ביוני 2012 (IDT)
הניצחון שלא היה ליהודית פולגאר על קספרוב[עריכת קוד מקור]
יהודית פולגאר
יהודית פולגאר מעולם לא ניצחה את גארי קספרוב במשחקשחמט רגיל.
באחד המפגשים ביניהם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק במסע שככל הנראה היה מביא להפסדו, אולם כעבור רגע התחרט והניח את הכלי בערוגה אחרת. פולגאר טענה שכיוון שהוא כבר הניח את הכלי, לפי כללי השחמט, הוא לא יכול להתחרט ולהניח אותו במקום אחר. קספרוב טען, לעומת זאת, שהוא לא עזב את הכלי, ולכן הוא רשאי עדיין להניחו במקום אחר. פולגאר שכחה באותו רגע שהמשחק מצולם, ולא התעקשה על טענתה. המשחק נמשך והסתיים בתיקו. לאחר המשחק מיהרו הצופים אל סרט ההקלטה, בו התברר שקספרוב אכן עזב את הכלי לפחות משתי עשיריות השנייה.
אני יודע שאין הרבה קישורים פנימיים, אבל הקטע מאד מעניין
הקטע לא מצא חן בעיניי במיוחד. גם אני לא ניצחתי את קספרוב מעולם ו"נגע נסע" זה נוהל טכני.
אני מציע להרחיב את הקטע הזה לכל עולם הספורט התחרותי, ולכתוב על כך שעידן צילומי הווידאו הביא לכך שלעתים החלטות שיפוטיות במהלך משחק (כדורגל, כדורסל, שח ואני מניח שבעוד ענפים) מתבררות כשגויות לאחר בדיקה בצילום. Nachy•שיחה21:23, 19 במאי 2012 (IDT)
דווקא קטע חמוד בעיני. אולי צריך להסיר את המשפט הראשון, או לשנות את ניסוחו. אפשר גם קטע כללי יותר על כך שעידן צשילומי הווידאו הביא לכך שלעתים החלטות שיפוטיות במהלך משחק תבררות כשגויות. לא רואה סתירה בין הדברים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:28, 19 במאי 2012 (IDT)
לדעתי לא צריך לשנות את אופי הקטע. אמנם "נגע נסע" זה נוהל טכני, אבל כתוב בקטע "במסע שככל הנראה היה מביא להפסדו". ניתן להשאיר את המשפט הראשון ולאחריו להוסיף "אולם"/"עם זאת". תומר - שיחה20:49, 20 במאי 2012 (IDT)
אני לא אוהב את המשפט הראשון: בתור אחד ש(אמנם לא גאה בכך אך )לא שמע את שמעה של פולגאר אין לי שום סיבה להניח שהיא כן נצחה את קספרוב, ויש עוד מיליארדים בעולם שלא נצחו אותו מעולם. אולי כדאי להעביר את המשפט לסוף שאז הוא יסייע ל הבנת משמעות הוויתור שכן פולגאר לא הצליחה לנצח את קספרוב בהזדמנות אחרת.
ישרון - חיובי. בשח בזק. נחי - אם גם אתה הפכת לרב אמן בגיל 15 (צעיר יותר מבובי פישר והצעיר בהיסטוריה באותו זמן) ובכל זאת לא הצלחת לנצח את קספרוב זה אכן מתסכל... "נגע נסע" בשח הוא לא נוהל טכני כלל. בעיני השחקנים המקצוענים הוא מחייב לא פחות מנגיעת יד בכדורגל והוא טכני בדיוק כמו שהכלל שהרץ נוסע באלכסון היא טכנית. חמויישֶה - שיחה12:56, 24 במאי 2012 (IDT)
זה נוהל טכני שאין לו משמעות רבה מידי ואינו מפתיע במיוחד. כמו שלא תכתוב הידעת על זה שרץ נע באלכסון.
חמויישה, מה קדם למה? משחק הבזק או המשחק המתואר בקטע? אם המשחק בקטע אפשר להוסיף סוף טוב או שמשחק בזק לא נחשב בעיניי השחמטאים? ישרון • שיחה00:10, 29 במאי 2012 (IDT)
ראשית, אני חושב שמשחק הבזק קדם. שנית, זה לא משנה. לא נראה לי שהיא נוטרת לו איזשהי טינה. כנס לערך גארי קספרוב ותראה איזה מילים חמות היא אומרת עליו. ובנוסף, כן, שח בזק הרבה פחות נחשב. מקורות לסיפור חיפשתי ואין לי. צר לי. אני קראתי אותו לפני יותר משנה במדור השח-מט של מוסף דיוקן בעיתון מקור ראשון, שמשהו בהגדרות של המחשב שלי מונע ממני לעיין בארכיון שלו. חמויישֶה - שיחה10:04, 30 במאי 2012 (IDT)
הערך באנגלית מציין את האירוע ומספק מקורות. ראו w:Judit Polgár#Kasparov touch-move controversy: (אגב, בין היתר הערך מציין שהיא כנראה פנתה אליו לאחר מכן במלון ושאלה אותו "איך עשית לי את זה?" - כך שאולי היא לא נוטרת טינה, אבל באותו זמן הדבר בהחלט הפריע לה). דבר אחד שלא מוזכר שם זה שהמהלך החלופי היה "ככל הנראה מביא להפסדו" - ייתכן שזה תוספת של נופך דרמטי שנוספה כיסוד מיתי עם הזמן. בכל אופן אם אין חוות דעת מקצועיות שאכן זה היה מביא ככל הנראה להפסדו, כנראה אין לזה מקום. מה שכן, האירוע עורר סערה בעולם השחמט וזכור עד היום. כמו כן, נראה שהוויכוח המתואר בין פולגאר לקספרוב במהלך המשחק סותר את התיאור שניתן בוויקיפדיה באנגלית. ניתן להוסיף שם עוד כמה פרטים מעניינים, כמו העובדה שהמשחק התרחש במהלך אליפות העולם הראשונה בשחמט שבה יהודית פולגאר השתתפה, שהתרחשה ב-1994 בעת שהייתה בת 17 (בכל אופן יש צורך להוסיף לדעתי את התאריך, שכן התמונה שנוספה נראית מרוחקת - אני חשבתי, כמי שאינו מבין בשחמט, שהתמונה היא מאזור שנות ה-70; אולי עדיף גם להחליף תמונה), ועוד כמה דברים. נוסח חלופי שאני מציע:
יהודית פולגאר, 2008
ב-1994 השתתפה יהודית פולגאר באליפות לינארס בשחמט, בעת שהייתה רק בת 17. בסיבוב החמישי בטורניר נפגשה למשחק שחמט עם אלוף העולם דאז גארי קספרוב. במפגש בינם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק ועזב אותו לשבריר שנייה, אך התחרט לאחר מכן והניח את הכלי בערוגה אחרת, וזאת בניגוד לכללי השחמט שאינם מתירים מעשה שכזה. פולגאר שמה לב לכך, אך היא לא התלוננה בפני השופט שכן לא רצתה ליצור אי-נעימויות באירוע האליפות הראשון שבו השתתפה, וכן חששה שאי-קבלת תלונתה תגרום לה לספוג עונש של הפחתת זמן התור שלה. היא לא ידעה שהאירוע הוקלט במצלמה, שאכן תיעדה שקספרוב עזב את הכלי למשך רבע שנייה. המשחק נמשך והסתיים בסופו של דבר בתיקו. האירוע עורר סערה וגרר ביקורת על מנהל הטורניר שלא הכריז על הפסד טכני של קספרוב בעת שהיו בידיו הראיות המצולמות, והוא זכור עד היום בעולם השחמט. פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק.
יש לי רק בעיה עובדתית עם הניסוח שלך: היא כן טענה ל"נגעת נסעת"! קספרוב טען טענה נגדית, והיא לא התעקשה על צפייה בסרט ההקלטה. אני חושב שזה חשוב לקטע.
בנוסף, אני חושב שאת המשפט ששמת אחרון - פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק. כדאי לשים בשלב התחלתי יותר של הקטע, או להוריד אותו לגמרי. אני שמתי את המשפט הזה כדי לדגיש את העוול שנעשה לה במשחק הזה. אם הוא לא סמוך להתחלה, לא צריך "לעודד" את הקוראים שהיא ניצחה בהזדמנויות אחרות.
הניסוח מבוסס על ויקיפדיה באנגלית. כתבתי במפורש למעלה שלדעתי העניין שטענה ל"נגעת נסעת" סותר את הערך באנגלית, שהרי זה מציין סיבות מדוע היא לא פנתה לשופטים. לגבי המשפט האחרון/ראשון - לדעתי כל עוד לא ברור לקורא מי זו יהודית פולגאר, המשפט חסר משמעות, ולכן מקומו בסוף; לא עניין של עידוד/הדגשת-עוול. תומר - שיחה13:23, 30 במאי 2012 (IDT)
התכוונתי לשים אותו לאחר שאתה מתאר שהיא השתתפה באליפות העולם בגיל 17. בשלב הזה הקורא כבר מבין עם מי יש לו עסק. אפילו יש לו טריגר נוסף ללחוץ על הקישור הכחול ולהכיר את השחמטאית הגדולה בהיסטוריה שלא הסכימה להיות "אלופת העולם לנשים". חמויישֶה - שיחה13:34, 30 במאי 2012 (IDT)
ותיקון נוסף: הטורניר הזה לא היה אליפות העולם. זה היה טורניר אחר עם השחקנים החזקים בעולם. אליפות העולם היא בדרך כלל דו-קרב (כמו ברגעים אלו בין אנאנד לגלפנד). לא נראה לי שהיה פעם שחקן בן 17 בדו קרב על אליפות העולם (בוודאות לא שחקנית). חמויישֶה - שיחה13:41, 30 במאי 2012 (IDT)
אוקיי, אשמח אם תתקן את המינוח. חשבתי גם לציין, אגב, שבתחילת הטורניר דורגה שלישית מהסוף ברמתה בין שחמטאי הטורניר, אבל אולי זה פירוט יתר. אה, ושכחתי להוסיף שהמשחק הסתיים בתיקו - הוסף כעת. לגבי הפיכת המשפט למשפט השני - ההיבט הבעייתי בכך הוא שאז הקורא לא יודע מי זה קספרוב, ובכלל ניסיון לקרוא את זה בסדר הדברים הזה נראה קטוע ונותן רושם לא קוהרנטי, לדעתי. תומר - שיחה13:55, 30 במאי 2012 (IDT)
גילגמש, נחי טען למעלה טענה דומה. דנו בזה כבר. אתמצת: ראשית - קספרוב היה צריך להפסיד הפסד טכני שכן ביצע מהלך לא חוקי. שנית, בנוגע לטענת 'זוטות': מי כמוך אוהב כללים, אמות מידה, קווים מנחים וחוקים. חוק הוא חוק, והקטע מאיר את קספרוב, אולי גדול שחקני השחמט בהיסטוריה באור אפרפר ועוד במשחק מול ילדה בת 17. יש כאן בשר. (במאמר מוסגר אציין שדויד פז'פיורקה השתתף פעם בטורניר ולא היה בטוח אם נגע או לא בכלי מסויים, שיחק מהלך אחר, וחש נקיפות מצפון לקראת סוף המשחק, שמא היה עליו לשחק בכלי שאולי נגע בו ואולי לא, ולכן כשהיה לקראת ניצחון, הציע לסיים את המשחק בתיקו.) חמויישֶה - שיחה13:41, 4 ביוני 2012 (IDT)
לגבי ההערה של צפריר - אני לא בטוח שזה משנה כי זה יוצר בזמנו. בזמנו הוא נחשב מעבד, כך שאין כאן הטעיה. לגבי הגודל אני מבין, אבל למה הכוונה ב"היה נזקק ל-26 כורים גרעיניים"? מבחינת ההספק? אני חושב שהערכים CES, Core i3 ו-Core i5 נדרשים (האדמתי אותם בטקסט). דבר אחרון - הקטע עוסק בתחום שאני לומד, כך שלא התקשיתי איתו, אבל אני לא בטוח שהוא ברור להדיוטות - אשמח אם אדם שלא עוסק בתחום יחווה דעתו על המובנות. תומר - שיחה21:46, 10 במאי 2012 (IDT)
לתומר, אני לא יודע בדיוק איך אינטל חישבה את ההספק הדרוש אך אני מניח שמאחר והחיווט לא יהיה ננומטרי, ולכן גם יתחמם וידרשו רכיבי קירור גדולים, צריכת החשמל תהיה גדולב בכמה סדרי גודל מאשר עם רכיבים ממוזערים. Assafn • שיחה18:39, 24 במאי 2012 (IDT)
יכולת העיבוד של המחשבים המודרניים התקדמה במהירות דמיונית בעשרות השנים האחרונות. כך לדוגמה, המעבד המסחרי הראשון של אינטל, דגם 4004, יצא לשוק ב-1971, ואפשר יחידת עיבוד מלאה על שבב יחיד. השימוש המסחרי התאפשר בעקבות טכנולוגיה חדשה של שעריסיליקון בגודל של 10μm שאפשרה לדחוס מספר רב של טרנזיסטורים על אותו רכיב ובכך להקטין את צריכת הזרם ולהגביר את מהירות העיבוד ל-92,000 פקודות בשנייה. בהשוואה למעבדים שיצאו לשוק בשנת 2010, הסבירה אינטל במסיבת עיתונאים שנערכה בתערוכת CES בלאס וגאס, כדי לייצר יכולת עיבוד דומה לזו של המעבדים החדשים Core i3 ו-Core i5, באמצעות הטכנולוגיה של הדגם 4004, כל מעבד היה בגודל האי מנהטן והיה נזקק ל-26 כורים גרעיניים. Nachy•שיחה14:40, 23 במאי 2012 (IDT)
לא הבנתי מה עדיף בניסוח החדש, ומה השינויים. האם רק תוספת המשפט הראשון ושינוי המשפט האחרון? אם כן, שניהם מורידים לדעתי. המשפט האחרון מסורבל - והמשפט הקודם היה בסדר. המשפט הראשון שגוי - מהירות הפיתוח של יכולת העיבוד אינה "דמיונית", למעשה היא מתאימה לתחזית של חוק מור, שנהגה בשנת 1965. אולי כדאי בכל זאת להזכיר את חוק מור, ועדיין לשמור על מסגרת של תיאור מעבדים באופן כללי (כמו שהמשפט הראשון בנוסח שהצעת נותן), כדי שהוא לא יהיה אינטל-צנטרי. תומר - שיחה17:04, 24 במאי 2012 (IDT)
אם הניסוח לא לטעמך זה עניין שולי, כי הניסוח החדש בא לענות על זה שבעיניי הקטע המקורי חסר את הפואנטה ואיזושהי שדרה כללית לנושא כולו. הוא נראה לי כמו אוסף של יותר מידי פרטים טכניים שקשה לצאת עם סדר בראש לאחר הקריאה במבט ראשון. Nachy•שיחה20:00, 24 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שאין קשר בין העובדה שמדובר בעובדה נכונה לבין העובדה שהיא סופר-מפתיעה. אגב, אני רואה שלא מדובר ב"חוק" במובן החמור של המונח. Nachy•שיחה20:26, 24 במאי 2012 (IDT)
בוודאי שזה לא חוק. לא ניתן לנסח חוק שיצפה את העתיד בלי אפשרות שגיאה. אבל אני אומר שזה משהו שנצפה מראש. אני מבין שנעשה שימוש במילה "דמיונית" כמטבע לשון, אבל במישור העקרוני היא שגויה. אולי עדיף להחליף ל"במהירות עצומה", ולהזכיר לצד זה את חוק מור. תומר - שיחה20:31, 24 במאי 2012 (IDT)
חוק מור הוא התוכנית העסקית של אינטל. מור בחר בקצב התפתחות שיאלץ לקוחות להחליף מעבד בקצב מספיק מהיר אבל לא מהיר מדי כדי למקסם את הרווחים. טכנולוגית היה אפשר להתקדם מהר יותר אבל זה היה פחות אופטימלי מבחינת אינטל ולכן זה לא חוק "טבע" במשמעות חוק או ניסיון לחזות עתיד. Assafn • שיחה17:45, 28 במאי 2012 (IDT)
ציטוט מהערך חוק מור: "גורדון מור היה מנהל המחקר והפיתוח בחברת Fairchild Semiconductor כאשר פרסם את חוק מור. הוא התבקש להעריך את קצב התפתחות תעשיית המעבדים ב-10 השנים הבאות שהן 1965-1975. במאמר כתב כי מאז פותח אב הטיפוס של השבב הראשון בשנת 1959, המורכבות של המוליכים למחצה במחיר מינימלי הוכפלה מדי שנה. על סמך התבוננות זו הוא העריך כי הגידול הזה יישמר ויתקיים גם בעתיד. גורדון מור היה לימים ממייסדי אינטל." תומר - שיחה15:04, 6 ביוני 2012 (IDT)
אפשר ללכת על הגרסה שהציע נחי, לאחר שינוי "מהירות דמיונית" ל"מהירות עצומה", ושינוי המשפט הראשון כך שידבר גם על צפיפות טרנזיסטורים ולא על יכולת עיבוד ("צפיפות הטרנזיסטורים במחשבים המודרניים עלתה במהירות עצומה בעשרות השנים האחרונות."). לדעתי חוק מור הוא חלק בלתי נפרד מהנושא, ולכן אני מציע להוסיף לאחר המשפט הראשון "אם כי, התקדמות זו נחזתה ב-1965 על ידי גורדון מור, כשניסח את חוק מור". תומר - שיחה15:56, 25 ביוני 2012 (IDT)
חוק מור שונה כמה פעמים במשך הזמן, בתחילה דובר על כמות טרנזיסטורים אח"כ על הגודל ולבסוף על עוצמת מחשוב לכן קשה לומר שזו תחזית שהתאמתה. Assafn • שיחה13:31, 8 ביולי 2012 (IDT)
מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.
הקטע של היום רומז שנפוליאון ראה את ז'אן ויקטור מארי מורו על הגבעה והורה להפגיזו. אם נפוליאון בסך הכל ראה קבוצת קצינים על הגבעה והורה להפגיזה, יש לשכתב את הקטע. ליאורपॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 17:23, 23 במאי 2012 (IDT)
קראתי את הערכים על מורו וקרב דרזדן, כמו גם את הדיון הקודם, עוד לפני שכתבתי כאן. אם התיאור בערך מדויק, אז קטע הידעת הנדון לא מדויק. ליאורपॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 17:40, 23 במאי 2012 (IDT)
המקור המובא בערך מעיד כי נפוליאון הורה לשישה תותחים לירות מטח פגזים לעבר קבוצה, ככל הנראה של קצינים בסיור. בשעות הערב הובאה גופתו של מורו. אם כן, המקור הזה לא מתיישב עם סיכול ממוקד של מורו ומוטב שלא לבלבל את קוראינו עם תותח יחיד. ליאורपॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 17:47, 23 במאי 2012 (IDT)
אכן יש אנקדוטה מפורסמת מאוד בקרב חובבי היסטוריה צבאית שנפוליון כיוון את התותח בעצמו ואולי אפילו ירה בו בעצמו. האנקדוטה כתובה בספרים רציניים על התקופה. יחד עם זאת, אין ספק שמדובר באגדה אורבנית והוא לא באמת ירה בעצמו בתותח. האנקדוטה מוזכרת תמיד בצירוף העובדה הזאת, כדי לא לבלבל את הקורא של הספר. כמו כן, מורו אכן היה שנוא נפשו של נפוליון ואכן נהרג בקרב זה מפגז תותח. מה בדיוק קרה בקרב הזה אני לא זוכר בעל פה ולא רוצה לחפור במקורות. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור!19:51, 24 במאי 2012 (IDT)
התוכל בבקשה לצטט מקור אמין אחד המעיד כי נפוליאון ידע בכלל על נוכחותו הספציפית של מורו על הגבעה? אם הוא רק זיהה סיור של האויב על הגבעה, ואפילו אם הוא זיהה שמדובר בקצינים, עדיין לא מדובר בסיכול ממוקד של מורו בפקודת נפוליאון. ליאורपॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:21, 6 ביוני 2012 (IDT)
כפי שאמרתי: מדובר באנקדוטה. נפוליון לא זיהה בעצמו שום דבר. הוא בכלל פיקד על הקרב. מי שנתן את פקודת הירי, כך אני משער, הוא מפקד הסוללה או התותח או מה שזה לא יהיה. ירו שם לכל עבר, בין היתר על קבוצת אנשים עם נוצות בקובעים. במקרה באחד המטחים פגעו בקבוצה של קצינים בכירים. לכן, אני לא יכול להביא ציטוט שימקם את נפוליון בקרבת התותח הזה. מה שכן, האנקדוטה אכן קיימת והיא אכן מפורסמת בקרב חובבי ההיסטוריה הצבאית. את האנקדוטה אפשר כמובן לאתר. אם יש בזה עניין אשתדל לעשות חיפוש בספריה שלי. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור!08:14, 14 ביוני 2012 (IDT)
לאור הפער המשמעותי בין מה שקרה במציאות לבין מה שלומד הקורא הסביר מן הקטע, אני תומך בהחלפת הקטע הזה. ליאורपॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:20, 1 ביולי 2012 (IDT)
השאלה האם P=NP היא בעיה פתוחה מרכזית במדעי המחשב, העוסקת ביכולת לפתור אוסף גדול של בעיות בצורה יעילה. במילים פשוטות, השאלה היא האם כל בעיה שניתן לבדוק עבורה בצורה יעילה האם פתרון מוצע הוא נכון (בעיה השייכת לקבוצה NP), היא גם בעיה שניתן למצוא עבורה פתרון בצורה יעילה (בעיה השייכת לקבוצה P). לפתרון הבעיה ישנן השלכות תאורטיות ומעשיות רבות, והיא זכתה להכרה כאחת מ"שבע בעיות המילניום" של מכון קליי למתמטיקה.
אף שכיום לא ידועה תשובה לשאלה זו, ההשערה הרווחת היא כי P≠NP.
השאלה האם P=NP אינה בעלת ערך אקדמי בלבד. עם התפתחות השימושים המסחריים של ההצפנה בעידן המחשב, ובמיוחד במסחר אלקטרוני, הפכה התשובה לשאלה לבעלת חשיבות כלכלית לא מבוטלת. הסיבה לכך היא שרוב המסחר האלקטרוני ותעשיית האבטחה הדיגיטאלית מסתמכים על אלגוריתמים שיכולת ההצפנה שלהם נובעת מחוסר היכולת הנוכחי לפתור בעיות NP בזמן סביר.
גם כאן הייתי ניגש לקטע מהזווית ההפוכה: לתאר את קבוצת הבעיות P ואת קבוצת הבעיות NP, ואז לשאול בצורה ציורית האם הן שקולות ולהסביר את ההשלכות. Nachy•שיחה14:30, 23 במאי 2012 (IDT)
לא נראה לי מתאים, זה אמנם נכון אבל הקוף יצטרך להקליד כל כך הרבה זמן שמן הסתם הוא ימות. אולי כדאי לעורכי הניסוי להקים מעבדה ובה מיליון קופים בתקווה שתוך מיליון שנים הקופים וצאצאיהם יצליחו לכתוב את כל כתבי שייקספיר. כשלעצמי הייתי מעדיף לקנות עותק. ישרון • שיחה20:54, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
במשנה מופיעים חמש סיבות לתענית ב-י"ז בתמוז. אחת מהסיבות היא שהופסק קרבן התמיד.
על פי אגדה בגמרא בזמן המצור במלחמת האחים החשמונאים, הנצורים שלשלו כסף ובתמורה היו מעלים בחזרה שני כבשים לקרבן, עד שב-17 בתמוז הציע זקן יווני להפסיק את המסורת ולהעלות חזירים במקום הכבשים.
מקור: הערך י"ז בתמוז, אוודא מול המקורות המוזכרים ואולי אמצא מידע נוסף. או "הידעת" שמספר שהצום בוטל בזמן בית שני ואף הפף ליום שמחה, ובימנו חזר להיות יום אבל. שמוליק - שיחה00:46, 28 ביוני 2011 (IDT)
לא ידעתי. וגם הרעיון להרחיב בכיוון שהצום בוטל בזמן בית שני ואף הפף ליום שמחה, ובימנו חזר להיות יום אבל, נשמע מעניין. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:23, 23 במאי 2012 (IDT)
ויליאם סטנלי מיליגן (נולד ב-1955), הידוע בשם בילי מיליגן, היה נידון במשפט שזכה לפרסום רב באוהיו בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. לאחר שביצע כמה עבירות לרבות שוד מזוין, הוא נעצר בעוון שלושה מקרי אונס בשטח הקמפוס של אוניברסיטת אוהיו. במהלך הכנת ההגנה שלו, אובחן מיליגן על ידי פסיכולוגים כסובל מהפרעת אישיות מפוצלת. מיליגן טען לאי שפיות, בטענה כי שתי אישיויות בתוך מיליגן ביצעו את הפשעים מבלי שהאישיויות האחרות היו מודעות לכך. הוא היה האדם הראשון שהעלה טיעונים של הפרעת אישיות מפוצלת להגנתו.
לפי הגדרתה הבוטנית, העַגְבָנִיָּה אותה אנו אוכלים היא פרי של צמח ממשפחת הסולניים. צבעה אדום לרוב, אף על פי שישנם מינים צהובים, ירוקים ואף סגולים. העגבנייה בעלת ערך תזונתי רב, והצבע האדום מקורו בריבוי בטא-קרוטן .
העגבנייה הבשלה, בעלת אחוז גבוה של נוגד החמצוןליקופן הנחשב כמסייע במניעת סוגי מחלות סרטן.
כיום העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות, למרות שלא תמיד היה כך הדבר. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה.
בתחילה האירופאים התייחסו לעגבנייה בחשדנות וחלקם סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם.
עובדה מעניינת נוספת נוגעת לשמה של העגבנייה. השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "תפוחאהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة). Yuvalr 20:29, 13 באוקטובר 2011 (IST)
בעיניי הקטע מכיל הרבה פריטי מידע שמעמיסים באופן לא נחוץ. אין סיבה לכתוב בקטע "הידעת?" שהעגבניה היא ממשפחת הסולניים ושצבעה אדום ושיש לה ערך תזונתי רב. אני מציע להותיר רק את החלק הבא:
כיום העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות, על אף שלא תמיד היה כך הדבר. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה, ובתחילה הם התייחסו לעגבנייה בחשדנות, סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. עובדה מעניינת נוספת נוגעת לשמה של העגבנייה. השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "תפוחאהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة). Nachy•שיחה23:45, 21 במאי 2012 (IDT)
(ערכתי קצת את הנוסח החדש.) מסכים שהקטע שהצעת עדיף, ושאר הפרטים שהיו בקטע הקודם היו עומס עודף. דבר אחד שלא אהבתי זה שהקטע מערבב בין שני עניינים נפרדים לחלוטין - הפיכת העגבנייה לגידול חקלאי חשוב, ובחירת שמה בעברית. ניתן היה גם להכניס כביכול את פסק דין ניקס נגד הידן לאותה סלסלה על הדרך. אני מציע להפריד לשני קטעים, ולוותר על המשפט המקשר "עובדה מעניינת..." - שני החלקים יכולים להיות קטעי הידעת? טובים. תומר - שיחה17:10, 24 במאי 2012 (IDT)
זה נראה קצת טרחני. אפשר בקלות לקשר בין הדברים: מכיוון שהעגבניה לא הייתה מוכרת, היה צורך להתאים לה שם חדש. Nachy•שיחה14:19, 25 במאי 2012 (IDT)
כן הקישור הוא לא מלאכותי, אבל כן חסר החוט המקשר של למה זה היה הכינוי באירופה. נדמה לי שזה בגלל סגולות שייוחסו לה. eman • שיחה • ♥14:58, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
כיום העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות, על אף שלא תמיד היה כך הדבר. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה, ובתחילה הם התייחסו לעגבנייה בחשדנות, סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. במדינות אירופאיות שונות, למשל בצרפת, זכתה לכינוי העממי "תפוחאהבה", מאחר שסברו שהיא מעוררת חשק מיני. השם "עגבנייה" בעברית, שמקורו בשורש ע-ג-ב המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة).
לגבי ההערה של יוסאריאן - ניתן לראות בכתבה הזאת מידע על החשיבות החקלאית (ראו משפט ראשון), וגם כאן (פסקה ראשונה). האם הבקשה היא רק למקור, או לניסוח מחדש? אם כן, אני לא יודע איך כדאי לנסח (רעיונות?), ונראה לי שמספיק שיהיו מקור בדף השיחה של הקטע. תומר - שיחה17:42, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
מבחינתי זה בסדר ככה, אבל אם כבר פנו אליי וזה - למה דווקא מהזווית של החקלאות? אפשר לכתוב כי העגבניה חשובה כמרכיב במטבחים רבים, או נצרכת באופן קבוע על ידי X % מאוכלוסית העולם. יוסאריאן • שיחה18:09, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
יש בזה משהו. אפשר במקום "העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות" לכתוב "העגבנייה היא אחד מהגידולים הנפוצים בחקלאות ובעלת חשיבות קולינרית במטבחים רבים". תומר - שיחה18:13, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
מבחינתי זה סבבה. נדמה לי שהניסוח "חשיבות קולינרית במטבחים רבים" הוא מעט מסורבל אבל אין לי חלופה של ממש, אז עד שתימצא זה בסדר. יוסאריאן • שיחה08:34, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
ראיתי. זה לא משנה. הם מתייחסים ככל הנראה לארוחה מורכבת. אם אדם אוכל מזון פשוט (גלוקוז) הוא יספג מהר מאוד ולא ישהה במערכתה עיכול שעות על גבי שעות. חשובה גם כמות המזון. אם אוכלים מעט, זה נספג מהר. אם אוכלים ארוחה גדולה - לוקח המון זמן לפרק את הכל. גם לא ברור מה זה מזון. מיץ זה מזון? מיץ נספג תוך דקות. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור!09:50, 26 במאי 2012 (IDT)
אה, הבנתי אותך. לי תמיד נראה שהידעת הזה מתייחס למסה שנכנסת לפה ומודד את זמן תנועתה עד היציאה. בלי להתייחס לשינויים בהרכב המסה לאורך המעי עקב ספיגה וכולי. איך כדאי לנסח את זה בקטע עצמו? יוסי • שיחה10:20, 26 במאי 2012 (IDT)
למען האמת, אני לא מרוצה מהקטע הזה. גם אם נתייחס למה שהתכונות אליו "מסה" - הרי שהמסה לא נותרת כמו שהיא. היא מורכבת בסופו של דבר ממולקולות ומטרת מערכת העיכול לפרק את המסה למולקולות. לצורך העניין המזון עובר טחינה מכנית בפה ואחר כך מעורבב לסוג של אמולסיה עשירה באנזימים ובעוד דברים. עכשיו... תלוי מאוד מה אכל הפלוני. אם הפלוני אכל מסה עתירת שומן וסיבים (מה שיש בכל ארוחת צהרים ממוצעת) אז זה אכן ישהה במערכת העיכול כמה שעות. אם התפרע וביקר במסעדה ולא אכלת את ארוחת הצהרים הרגילה אלא אכל סטייק שמן במיוחד והוסיף גם סלט ובסוף קינח במשהו שומני (נגיד עוגת שוקולד) מובטח לו שמערכת העיכול שלו תעבוד המון שעות. כמו כן, אם אותו פלוני אכל מזון המורכב בעיקר מקמח לבן (נגיד בגט) אז גם זה לא ישהה במערכת כל כך הרבה זמן - גג שעה עד שעתיים.
אם לעומת זאת הפלוני מתכונן לתחרות ריצה ואכל כמה תמרים או בננה וחצי הרי שגם זה מזון מוצק, אבל זה בפירוש לא ישאר במערכת כל כך הרבה זמן. כל העסק יתפרק תוך 10 - 15 דקות לכל היותר. אם הפלוני רוצה לזרז את זה עוד יותר, ישתה מיץ ואז בכלל זה עובר תוך דקות ספורות. כאן נשאלת השאלה מה הוא מזון ואיזו ארוחה אכל אותו פלוני רעב. בהתחשב במנעד הרחב של האפשרויות אני לא יודע אם יש מקום להידעת הזה. ―Gilgamesh (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
סבבה. לדעתי מדובר בידעת נחמד שעונה על שאלה נפוצה. אני חושב שהניסוח הנוכחי הצליח לעקוף את הפרטים הקטנים של פעילות מערכת העיכול (זה בכל זאת הידעת? ולא ערך אנציקלופדי) ולהציג מידע כללי המפנה לערכים רלוונטים בלי להטעות את הקורא. זה היה החלק החשוב מבחינתי בטיפול בקטע. לגבי היתר, אני משאיר לאלו שעוסקים בפרוייקט. יוסי מחשבון אחר - שיחה14:50, 26 במאי 2012 (IDT)
אפשר אולי לכתוב "מזון שנכנס למערכת העיכול בגוף האדם יכול לשהות בה בין 16 ל-35 שעות עד לפליטתו (למשל, לאחר ארוחה עתירת שומן וסיבים)". תומר - שיחה18:45, 26 במאי 2012 (IDT)
תומר, רק לשם הבהרת הבעיה שגילגמש הצביע עליה: הנתונים בקטע מתייחסים לסך המסה שנעה במערכת העיכול (למשל לקליפת גרעין התירס המפורסמת שעושה את דרכה מהפה ועד לאסלה) וגילגמש טוען שהנתונים שגויים לגבי תכולת גרעין התירס שחלקה יוצא ממערכת העיכול כבר בפה הודות לספיגתה לרירית הפה (אני לא זוכר אם עמילן שמתפרק בפה כבר נספג בפה, אבל זו דוגמא לצורך הבהרה ולא לצורך דיוק). יוסי • שיחה20:58, 26 במאי 2012 (IDT)
טענתי שלא רק שיש מזון שנספג בחלקו כבר בפה, אלא שכל המזון (כל המסה) עוברת את מערכת העיכול בפרק זמן קצר בהרבה מאותם שעות. לגבי היציאה הסופית בצורת צואה: לא תמיד יש יציאה פעם ביום. לפעמים יש עצירות והמזון נתקע גם ימים שלמים במערכת העיכול. בכל אופן, אני חושב שהקטע בעייתי ולא ניתן להציג אותו. זה כי יש הרבה מאוד סוגי מזונות ששונים באופן מהותי האחד מהשני. לשילוב מזונות יש השפעה נוספת שמסבכת את העניין עוד יותר. אני חושב שלא ניתן להסביר את הדבר בעזרת קטע קצר. בכל אופן, אני מציע להעתיק את השיחה לדף הרלוונטי לשכתוב/הסרת קטעים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור!21:52, 26 במאי 2012 (IDT)
לגבי פרקי הזמן שרשומים בקטע, הם נסמכים על מקורות מכובדים שהם די בני סמכא בספרות פיזיולוגית. הם והעיבוד שלהם מפורטים בדף השיחה שהפניתי אליו באחת מתגובותי הקודמות. יוסי • שיחה00:30, 27 במאי 2012 (IDT)
סוף ההעברה
אסכם בקצרה את עמדתי למי שלא בקיא בביוכימיה ובפיזיולוגיה: יש מזונות רבים השונים זה מזה בהרכבם הכימי. יש מזונות פשוטים הכוללים סוג מולקולה אחד בלבד או לכל היותר 2 (אפשר למצוא אותם גם ביום יום. סוכר לבן מכיל למשל שני סוגי מולקולות בלבד. זמן העיכול של המזונות האלה הוא קצר בהרבה ממזון הכולל סוגי מולקולות רבים. בנוסף, כשמשלבים מזונוות (למשל שומן עם חלבון - מה שיש בכל נקניק) זמן העיכול מתארך בהרבה. אם מוסיפים לזה גם פחממות אז הוא עולה עוד יותר. הכוונה לכל העיכול: לא רק לפירוק חלקי של המזון, אלא לכל התהליך החל מהכנסת החומר לפה ועד פליטתו החוצה מהגוף. בגלל השוני הגדול בין סוגי המזון, אני לא חושב שניתן לדבר על פרקי זמן כלשהם. למעשה, מזון יכול לשהות במערכת העיכול החל מכמה דקות (אם נתייחס למיץ כאל סוג של מזון) עד באמת כמו שכותב יוסי עשרות שעות. אני לא קראתי את הספר שיוסי מצביע עליו, אך אני בטוח שהם מתכוונים לארוחה שלמה (הכוללת מגוון רחב של מזונות המשלבים את כל אבות המזון). זאת אכן ארוחה סבירה, אך היא לא בלעדית. גם יוגורט עם סלט זה ארוחה וזה לא ישהה כל כך הרבה זמן במערכת העיכול. לכן, אני מציע לוותר על הקטע הזה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור!04:50, 27 במאי 2012 (IDT)
הערה: אין מקום להרחיב על כך בקטע, אבל הכוונה במשפט "המחקר התאורטי של יכולותיהם של מחשבים קדם למימוש הפיזי שלהם" הוא שאמנם בשנות השלושים כבר היו התקני חישוב מכניים ואף חשמליים, אבל רק בשנות הארבעים פתחו לראשונה מחשב שהוא שלם טיורינג. כלומר מחשב שמסוגל לבצע כל אלגוריתם שהוא (כמו המחשבים של ימנו). דניאל • תרמו ערך13:02, 13 במאי 2012 (IDT)
אני אוהב את הרעיון אבל חושש שהמשפט "טיורינג הוכיח בלכסון שמכונות טיורינג אינן מסוגלות לפתור את בעיית העצירה" לא יהיה ברור להדיוטות. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:51, 18 במאי 2012 (IDT)
אני מציע לנסח את זה אחרת, כך שהקורא ההדיוט יבין ש"מחשב" הוא לא מקלדת+עכבר+מסך+מעבד, אלא מכונה שפותרת בעיות באמצעות אלגוריתמים. המחשב המוכר לנו הוא פיתוח מתקדם של המכונה הבסיסית הזו, שנחקרה באופן תאורטי עוד לפני... וכו'. Nachy•שיחה20:29, 22 במאי 2012 (IDT)
לא כתבתי שהיא הוכחה, וברור שאי אפשר כלל להוכיח אותה מתמטית (כי זו טענה פיזיקלית בכלל). אני לא חושב שהנוסח הנוכחי מטעה, אבל הוספתי "לפי". דניאל • תרמו ערך17:53, 24 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שההערה הקודמת שלי לא הובנה. כתוב "טיורינג הוכיח בלכסון שמכונות טיורינג אינן מסוגלות לפתור את בעיית העצירה." ואני שואל - אז מה?! • בברכה, אמיר (שיחה) 17:59, 24 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הבעיה לדעתי היא בניסוח "ומכאן שאף מחשב...". בנוסף, הניסוח "כוח חישובי דומה לזה של כל המחשבים באשר הם" נראה לי מטעה, ועלול להתפרש שמכונת טיורינג אחת=כל המחשבים בעולם. מציע לכתוב "תזת צ'רץ'-טיורינג גורסת כי למכונות טיורינג כוח חישובי רחב לפחות כמו זה של כל מחשב שניתן לבנות, ולכן על פיה אף מחשב אינו מסוגל לפתור את בעיית העצירה". תומר - שיחה18:01, 24 במאי 2012 (IDT)
אמיר, הרי המשפט הבא מסביר אז מה. זה אומר שמחשבים לא מסוגלים לכך. תומר, אני לא חושב שהדברים יפורשו כפי שאתה אומר, אבל גם תחת הפרשנות הזו זה נכון לחלוטין. מכונת טיורינג אכן שקולה חישובית לכל המחשבים בעולם גם יחד. דניאל • תרמו ערך12:06, 25 במאי 2012 (IDT)
היא אכן שקולה (לפי התזה), אבל זו לא הפרשנות הנורמלית של התזה. אני די בטוח שכך המשפט יפורש, לפחות אצל קוראים רבים. תומר - שיחה12:22, 25 במאי 2012 (IDT)
היסטריה נשית היא אבחנה רפואית שהייתה נהוגה ברפואה בעולם המערבי, שמקורה עוד בימי קדם, והיא איננה מוכרת עוד בעולם הרפואה. בדיאלוג מאת אפלטון קיים תיאור של הרחם הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל החזה וגורם שם למחלה. זהו מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה היוונית לרחם, "היסטרה". האבחנה הייתה נפוצה בתקופה הוויקטוריאנית לקשת רחבה של תסמינים כולל עילפון, עצבנות, חוסר שינה, אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון או אובדן ליבידו, ונטייה "לגרום לצרות". חולות שאובחנו בהיסטריה נשית קיבלו לרוב טיפול ב"עיסוי האגן" – גירוי חיצוני של איברי המין הנשיים על ידי הרופא עד להשגת "פארוקסיזם היסטרי", המוכר היום בשם אורגזמה.
זה מפספס את הפואנטה: מקור המילה "היסטריה" הוא במילה היוונית לרחם.הצעה להתחלה: היסטריה היא מילה שמקורה במילה היוונית "היסטרה" (רחם). מקורה בטענה שהרחם נודד בגוף האישה, וכשהוא מגיע לראש הוא חונק אותה ולכן גורם לתסמיני בהלה (בבקשה לתקן). Tzafrir - שיחה18:04, 24 במאי 2012 (IDT)
הקטע אינו עוסק במילה "היסטריה", אלא באבחנה רפואית בשם "היסטריה נשית", ועל כן משפט זה אינו מתאים כמשפט פתיחה. ניתן להוסיף את העניין בסוף הקטע. תומר - שיחה18:07, 24 במאי 2012 (IDT)
העורבים של מצודת לונדון הם קבוצה של עורבים שחורים הגדלים בתנאי שבי במצודת לונדון. אגדה עתיקת יומין גורסת כי נוכחות העורבים מגינה על המלוכה הבריטית ועל המצודה; קיימת אמונה תפלה ולפיה אם העורבים של מצודת לונדון ימותו או יימלטו, אזי הכתר ובריטניה ייפלו. הקבוצה מונה לכל הפחות שבעה פרטים, מהם שישה שהם המינימום הנדרש והשביעי כגיבוי למקרה שאחד מהם ימות. מעבר לכך, עורבי המצודה מגויסים לכוחות המזוינים של הממלכה כמו חיילים רגילים, והם מקבלים תעודות זיהוי כמו חיילים ושוטרים. בדומה לחיילים, ניתן לשחרר את העורבים משירות בגין התנהגות בלתי הולמת.
הטבלה המחזורית הינה שיטת מיון שמאגדת את כל היסודות הכימיים בסדר עולה לפי מספר אטומי, מהיסוד הקל אל הכבד. הטבלה הוצעה ע"י דמיטרי מנדלייב בשנת 1869, כאשר גילה מחזוריות מסוימת בתכונות הכימיות של יסודות, מבלי לדעת על הקשר בין מספרם האטומי לבין המשקל העולה שלהם. הטבלה תוכננה כך שיש קשר בין היסודות באותו טור ובאותה שורה, ומנדלייב בעצם ניבא את גילויים המאוחר יותר של עשרות יסודות. היסודות מסומנים ע"י אותיות באנגלית לפי שמותיהם, והאות היחידה שלא מופיעה בטבלה המחזורית היא J.
האותיות (וגם השמות) הן לטיניות ולא אנגליות. העובדה שאנגלית, כמו שפות אחרות, עושה שימוש ב-א"ב הלטיני לא הופכת אותו לא"ב "אנגלי". מנדלייב לא חזה "עשרות יסודות". למיטב ידיעתי הוא חזה בערך שמונה. עובדה שאולי דווקא מתאימה ל"הידעת" הזה היא שהטבלה המחזורית בה אנו משתמשים היום היא סיבוב של 90° לטבלה של מנדלייב. קיפודנחש - שיחה00:08, 5 במאי 2012 (IDT)
אולי יש שיתנגדו להכנסת התוכן לעמוד הראשי, אבל הטיפול בהיסטריה, ובמיוחד הפסקה "התקופה הוויקטוריאנית" ובה הטקסט "עם תחילת המאה העשרים החלה רשת החשמל להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור איפשר לאישה לקבל טיפול בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר למכשיר נפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה בטרם מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות מכשיר ויברטור ביתי תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי." מתאימים להידעת לא פחות. Botend - שיחה03:11, 18 במאי 2012 (IDT)
ניתן להרחיב את הערך ויברטור (אביזר מין) עם מידע זה. לא הכול מופיע שם. בקריאת הערך הנ"ל נתקלתי בעוד עניין מעניין: "מכירת ויברטורים ואביזרים דומים אחרים אסורה בכמה מדינות בארצות הברית, כגון אלבמה, מיסיסיפי, אינדיאנה, וירג'יניה, לואיזיאנה ומסצ'וסטס. במדינת טקסס, מכירת מוצרים לגירוי מיני, כמו ויברטורים ודילדואים, אינה חוקית טכנית, אך חנויות רבות מוכרות מוצרים אלו כל עוד הלקוח יסכים לחתום על הצהרה שאומרת שהמוצר יהיה בשימוש רק למטרות חינוכיות." ניתן להוסיף גם את זה, אם תהיה הסכמה עקרונית להציג את הנושא בעמוד הראשי. תומר - שיחה13:50, 18 במאי 2012 (IDT)
אם לא תהיה התנגדות להצגת הנושא בעמוד הראשי, אפשר לכתוב הידעת מצויין. עם זאת, כדאי יהיה להגן על מספר ערכי מפתח ביום ההצגה המועד לפורענות. Botend - שיחה13:56, 18 במאי 2012 (IDT)
תומר: לא הייתי מוסיף את המידע המפוקפק הזה ב"הידעת". אלע"ד, אבל גם אם חוקים כאלו אכן קיימים במדינות המפורטות (ספק רב אף בכך - המקורות שהובאו לעניין הם מפוקפקים ביותר), מדובר ב"הלכה ואין נוהגים כך" (בדומה מישהו יכול לכתוב "הידעת" על דיני קניית ומכירת עבדים בהלכה היהודית, בלי לטרוח לציין שמדובר באות מתה). אמנם עברו כבר כמה שנים מאז קניתי ויברטור בפעם האחרונה, ואיני יכול/ה להעיד על *כל* המדינות שפירטת, אך לפחות בחלקן ויברטורים מוצעים למכירה בחנויות רבות, ולא רק שאין דרישה לחתום על הצהרה כלשהי בעת קניית המכשיר - הלקוח/ה אף לא נדרש/ת למסור כל פרט מזהה או אף לספר לזבן מה שמו/שמה, אם התשלום במזומן (המחאות וכרטיסי אשראי מזהים את הקונה, כמובן). למעשה אין הבדל עקרוני בין קניית ויברטור במסצ'וסטס לקניית נעליים, חוץ מהפרט הטכני שכמעט בכל החנויות שמוכרות נעליים הלקוח נדרש לקנות זוג, בעוד שעל ויברטורים אין בדרך כלל מגבלה כזו. קיפודנחש - שיחה20:05, 3 ביוני 2012 (IDT)
נראה שיש כאן שני קטעים טובים. חבל לצמצם הכל לקטע אחד. מסכים עם קיפוד/ה שההרחבה לגבי החוקים על מכירת ויברטור מפוקפקת. קלונימוס - שיחה11:23, 10 ביוני 2012 (IDT)
נראה שהרוב תומכים בקטע. גם אני חושב שהוא טוב. לדעתי ניתן לשבץ אותו בדיוק כמו שנוסח בקטע שציטט Botend (הוספתי רק את המילה "בהיסטריה נשית" לאחר "לקבל טיפול"):
פרסומת לוויברטורים מתוך העיתון "דר שפיגל", שנת 1910
עם תחילת המאה העשרים החלה רשת החשמל להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי.
מתוך הסרט "החבל". מאחור: ג'ון דל ופארליי ג'רנגר (הסטודנטים), בחזית: ג'יימס סטיוארט (הפרופסור).
החבל (1948) הוא מסרטיו הידועים של אלפרד היצ'קוק, שנושאו רצח, וכולו מתרחש בדירה אחת. הסרט נודע כשובר מוסכמות, מאחר שצולם כביכול בשוט (יחידת צילום רצופה) בודד - ולמעשה צולם בשל מגבלות טכניות בכעשרה שוטים, וזאת למרות היותו סרט באורך מלא (80 דקות). כיום סרט ממוצע מורכב משוטים רבים, שמספרם יכול בקלות להגיע לאלפים. כדי לא להפריע לזרימה הטבעית של הסרט, בעת החלפת סרט במצלמה בצילומי "החבל", ננקטו שיטות כגון התמקדות המצלמה בגבה של אחת הדמויות או בחפץ מסוים שמילא את כל שדה הראייה, וחזרה לצילום החדר לאחר החלפת הסרט. בנוסף, על אף שהסרט נעשה בתקופה שבה סרטי הוליווד היו מחויבים לכללי קוד הייז, ששללו עיסוק בהומוסקסואליות, הסרט שזור ברמזים ברורים להומוסקסואליות.
"כיום סרט ממוצע מורכב משוטים רבים, שמספרם יכול בקלות להגיע לאלפים." - מפריע לי לזרימה של קריאת הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:38, 28 במאי 2012 (IDT)
אפשר להסיר. נועד כדי לתת לקורא להבין את הייחוד שבעשרה שוטים בלבד. אם זה נראה כמו פרט לא עקרוני - אין לי בעיה להסיר. תומר - שיחה18:40, 28 במאי 2012 (IDT)
להוריד את כל ענפי הצומח. לא שייכים לעסק. יש חקלאות צומח וחקלאות בעלי חיים, אמנם יש תחומים משיקים אבל לא צריך לערבב סתם. גם הקטע עם הסודות המקצועיים נראה לי די מוזר כי אין ממש סודות. הכל כתוב ונגיש לציבור. אולי בעברית אבל עקרונית זה לא משנה. אחת הסיבות להתקדמות המקצועית של הרפת הישראלית הוא השיתוף במידע בין כל הגורמים (למעט מחלבות).אודי - שיחה00:04, 28 במאי 2012 (IDT)
לא ברור איך בדיוק לשלב זאת בקטע, אבל בעולם הקפיטליסטי לא נהוג למדוד תפוקת חלב לפרה (כלומר כן נהוג למדוד, אבל זה לא המדד המעניין או החשוב) אלא תפוקת חלב ליחידת מזון, משום שבמשק החלב המזון הוא התשומה העיקרית. הנוהג למדוד תפוקה לפרה קיים במשק החלב העברי מאז רשאית ימי ההתיישבות העובדת, ובשנות החמישים של המאה העשרים אף יצא בול לכבודה של הפרה שהשיגה את שיא התפוקה (זכרוני הנקוב אומר שהרפת הייתה הרפת של דגניה א', ושם הפרה היה "חניתה", אבל הבולאים שבינינו כנראה יודעים טוב יותר). אם כבר פורשים "הידעת" כזה, כדאי לדעתי לציין גם את הבול. (תוספת מאוחרת: אחרי שכתבתי ניסיתי לחפש את הבול ללא הצלחה - הכי קרוב שמצאתי זו חותמת דואר שמזכירה את "סתווית" מכפר גלעדי. אולי היה בול שלא הצלחתי למצוא, ואולי זיכרוני מתעתע בי)קיפודנחש - שיחה20:28, 3 ביוני 2012 (IDT)
אני דווקא בעד סקירת שפעת התוצרת החקלאית, ולו כקטע נפרד. בימינו מתגאים פחות בתנובת הפרה הישראלית, כי מתחילים לתהות מה היא צריכה לעבור כדי להפיק כל כך הרבה חלב, אבל ציבור הקוראים עודנו אדיש לסבלו של הבוטן. ליאורपॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:29, 6 ביוני 2012 (IDT)
אם כך, יש התנגדות גם לחלק על החלב, ויש גם התנגדות לחלק על היבול החקלאי בהקשר של ענפי הצומח (אם כי כערבוב בין השניים). ליאור, אודי, או מישהו אחר - האם אתם חושבים שתוכלו לנסח קטע על שפע התוצרת החקלאית הישראלית ועל כמה המשק החקלאי בישראל מוביל בעולם? אני לא בדיוק מבין בתחום. תומר - שיחה11:50, 2 בספטמבר 2012 (IDT)
בעיית מונטי הול היא דוגמה מפורסמת לכך שאינטואיציה עלולה להטעות. בבעיה מתואר שעשועון שבו שלוש דלתות, שמאחורי אחת מהן מכונית ומאחורי האחרות - עזים. השחקן בוחר בדלת אך לא פותח אותה. בשלב הבא, כללי המשחק מחייבים את המנחה לפתוח דלת אחרת שמאחוריה יש עז. כעת ניתנת לשחקן הזדמנות להחליף את הדלת שבחר או להישאר עם בחירתו הראשונה. רוב האנשים יחשבו בתחילה שהסיכוי שהמכונית תהיה מאחורי כל דלת הוא חצי, אך חישוב ההסתברות מראה שכדאי להחליף, כי הסיכוי שהמכונית מאחורי הדלת השנייה הוא 2/3. למעשה, מחקרים פסיכולוגים הראו שרוב האנשים יעדיפו שלא להחליף (גם אם הם מודעים לחישוב הנ"ל), כיוון שהחרטה שחשים אם יתברר שהחליפו לשוא גדולה מהחרטה אם יתברר שלא החליפו למרות ההזדמנות.
צריך לדייק במינוחים. כרגע כתוב בכתב "הדלת השנייה בהסתברות של 2/3" - זהו משפט חסר משמעות למעשה. כך גם "יחשבו... שהסיכוי של כל דלת הוא חצי". גם המשפט האחרון מסורבל. יכול להיות שזה מסובך מדי לדחוס את כל ההסבר על בעיית מונטי הול לקטע הידעת קצר ותמציתי אחד. תומר - שיחה20:46, 21 במאי 2012 (IDT)
עכשיו יותר טוב. לגבי המשפט האחרון - עירוב של הווה, עבר ועתיד ("שחשים... אם יתברר שהחליפו"), וניסוחים אינטואיטיביים אבל לא מוגדרים לגמרי היטב כמו "החליפו לשוא", "לא החליפו למרות ההזדמנות" (לוקח זמן לעבד את פירוש המילה "הזדמנות" בהקשר זה). תומר - שיחה00:30, 22 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שבעיית מונטי הול היא בעיה שאבד עליה הכלח. כמו שהערך מסביר, התשובה הנוכנה לחידה בנוסח שמופיע כאן הוא "לא מספיק ברור" או לכל הפחות "חצי". אם רוצים שהתשובה הנוכנה תהיה "שני שליש" צריך לנסח מחדש את החידה בצורה שתעקר אותה מתוכן. (ומכאן שהטענה שארדש לא הצליח לפתור את החידה מכיוון שענה חצי היא מגוחכת. ארדש ענה נכון לגמרי ביחס לנוסח שהוצג לו.) דניאל • תרמו ערך23:47, 21 במאי 2012 (IDT)
במחילה, זאת קטנוניות יתר. הקטע מציג את הבעייה, את הפתרון האינטואיטיבי והאמיתי, וגם נותן זווית נוספת. מי שרוצה לדעת במדויק, מוזמן להיכנס לערך. ואגב, גם אם המנחה מחויב לעשות את המהלך, מדוע זה מעקר מתוכן? שדדשכ • שיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 00:06, 22 במאי 2012 (IDT)
נחי, בנוסח הנוכחי, לא הייתי עושה כלום. או אולי מחליף סתם בשביל הכיף. זה לא היה משפר את סיכויי. שדדשכ, זו לא קטנוניות. ההידעת כרגע שגוי, כי הוא מביא פתרון שמניח הנחה שלא מופיעה בחידה. אם אתה רוצה להוסיף את ההנחה במפורש, אז בבקשה. אבל לדעתי זה מעקר את העניין מתוכן כי זה פשוט לזרוק רמז ענק (מה שמראה שבחידה הזו מעולם לא היה ממש). דניאל • תרמו ערך14:15, 22 במאי 2012 (IDT)
אוקיי, ועכשיו בנוסח החדש זה לא נראה לכם הרבה פחות נוגד אינטואיציה? האם יש סימוכין שגם בנוסח הזה "רוב האנשים יחשבו שהסיכוי שהמכונית תהיה מאחורי כל דלת הוא חצי"? האם המחקרים הפסיכולוגיים המוזכרים נערכו עם הנוסח הזה? דניאל • תרמו ערך22:58, 22 במאי 2012 (IDT)
למען האמת, אין לי מושג על מה אתה מדבר. גם עם ההנחה הזאת, אין שום סיבה שהאינטואיציה תשתנה - זה נראה 50-50 כי יש עכשיו שתי דלתות אפשריות, מה זה משנה עם חוקי המשחק מכתיבים זאת או לא? גם גדי, לדוגמה, כותב "כעת, אם מקבלים את ההנחה הזו, התשובה המפתיעה למדי, לפחות ממבט ראשון" עשיתי סקר שוק קצר ולא מצאתי מישהו (שאלתי אנשים עם רמות ידע שונות, כאלה שמכירים וכאלה שלא) שחושב שיש הבדל בין הגרסאות מבחינת האינטואיציה. אני לא אומר שהסקר הזה אומר משהו, אבל דניאל, יתכן שמרוב שלך ברור מה הפתרון נדמה לך שהגרסה השנייה משנה את האינטואיציה, אבל כדאי שתנסה לחשוב גם מזווית של אנשי שלא טובים במתמטיקה. שדדשכ • שיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 23:07, 22 במאי 2012 (IDT)
הסבר למה בניסוח הנוכחי זה לא "נוגד את האינטואיציה" וגם קצת פחות מעניין: לפי הניסוח הנוכחי, השחקן בעצם אומר למנחה: "התעלם מאחת הדלתות, ומשתי האחרות הראה לי את הדלת מאחוריה אין פרס". חשיבה קצרה מאד תראה לרוב האנשים עם אינטואיציה מתמטית מינימלית שכדאי להחליף. כמו שדניאל ציין, הסיבה לכך שרוב האנשים לא רואים זאת כך היא שבאופן מסורתי הבעיה מוצגת בלי מספיק נתונים: אם למשל בחירת המנחה היא אקראית (כלומר כזו שבהסתברות של 1/3 תחשוף את הפרס), אז באמת אין יתרון להחלפה. קיפודנחש - שיחה20:39, 3 ביוני 2012 (IDT)
אני לא מסכים, אבל זה באמת מטופש להתווכח על אינטואיציה כשכולנו יודעים מה התשובה האמיתית. אני מציע שנכריע בדרך הישנה והטובה: מקורות. ולאור העובדה שהחידה הזאת מפורסמת מאוד בתור חידה שנוגדת את האינטואיציה, אני חושב שזה לא יהיה מוגזם להגיד שמי שאומר ששינוי טכני קטן בהגדרות של החידה משנה את זה - חובת ההוכחה היא עליו. שדדשכ • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 01:13, 6 ביוני 2012 (IDT)
ארון המתים בו נקבר אדמירל הוריישו נלסון, גיבור קרב טרפלגר, הוענק לו עוד בחייו על ידי אחד מפקודיו. קפטן בנג'מין הלוול קארו, שפיקד על אה"מ (אוניית הוד מלכותו) "סוויפטשור" בקרב הנילוס, ציווה להכין את הארון משברי תורנה הראשי של אוניית הדגל הצרפתית "ל'אוריין" שהושמדה בקרב. במכתב שצירף כתב קארו לנלסון, כי ראוי שיסיים את הקריירה הצבאית שלו באחת ממזכרות הניצחון שלו, והוסיף כי הוא מייחל מעומק לבו שיום זה יגיע עוד שנים רבות. מספרים כי המתנה מצאה חן בעיני נלסון, והוא שמר זמן מה את הארון צמוד אל דופן הקבינה שלו, מאחורי הכסא בו נהג לסעוד את ארוחותיו. לאחר מותו ב־1805 בקרב טרפלגר נקבר אדמירל נלסון בארונו של הלוול. המידע מובא בערך בנג'מין הלוול קארו. שמחה - שיחה12:09, 23 במאי 2012 (IDT)
כדאי אולי להוסיף שגופתו של נלסון הובאה לבריטניה בתוך ארון שמולא בברנדי, כדי לשמר אותה. רק בהגעתה לבריטניה הועברה הגופה לארון ששמחה הזכיר. קלונימוס - שיחה12:21, 24 ביוני 2012 (IDT)
קשה להאמין, אך גופתו של נלסון הונחה לאחר מותו בחבית גדולה שמולאה ברנדי ולא בארון מתים. החבית נקשרה, כשהיא ניצבת, אל תורן האונייה בסיפון האמצעי. פרטים מקאבריים משהו על כל העניין אפשר למצוא (גם) כאן: 22 October 1805. שמחה - שיחה06:31, 25 ביוני 2012 (IDT)
נכון מאד, לזה התכוונתי. יש ביטויים בסלנג הבריטי של המלחים שנולדו בעקבות זאת, אבל איני זוכר כרגע מה הם. אם אמצא אולי אפשר יהיה לקשט בהם את הפריט הזה. קלונימוס - שיחה06:59, 25 ביוני 2012 (IDT)
ארון המתים בו נקבר אדמירל הוריישו נלסון, גיבור קרב טרפלגר, הוענק לו עוד בחייו על ידי אחד מפקודיו. קפטן בנג'מין הלוול קארו, שפיקד על האוניה "סוויפטשור" בקרב הנילוס, ציווה להכין את הארון משברי התורן הראשי של אוניית הדגל הצרפתית "ל'אוריין" שהושמדה בקרב. במכתב שצירף כתב קארו לנלסון, כי ראוי שיסיים את הקריירה הצבאית שלו באחת ממזכרות הניצחון שלו, והוסיף כי הוא מייחל מעומק לבו שיום זה לא יגיע בקרוב. מספרים כי המתנה מצאה חן בעיני נלסון, והוא שמר זמן מה את הארון צמוד אל דופן התא שלו, מאחורי הכסא בו נהג לסעוד את ארוחותיו. לאחר מותו ב־1805 בקרב טרפלגר, הונחה הגופה בחבית גדולה שמולאה ברנדי. כשהגיעה הגופה, המשומרת בברנדי, לחופי בריטניה, הועבר האדמירל לארונו של הלוול, ובה הוא נקבר.
kotz - שיחה10:20, 6 בספטמבר 2012 (IDT)
לדעתי אומן לא ברך שכן הוא קיבל חוות דעת הלכתית שמלך בימינו הוא רק דמות ייצוגית ולא מחייב ברכה. קראתי זאת אבל אני לא זוכר היכן --שלמה - שיחה01:18, 21 במאי 2012 (IDT)
א. מה זאת אומרת "למרות ההכנות הרבות הדרושות לטקס, הקפידו שני האישים, יהודים דתיים, על הלכות שבת."? מה ציפיתם? אני משער שלמרות ההכנות הרבות הם גם הקפידו ליטול ידיים, לאכול מזון כשר, לברך כשצריך ולהתפלל שלוש פעמים ביום. זה משפט טריויאלי ומיותר.
ב. הסיפור מעניין, אבל אני הייתי מעבה על ברכת המלך. שלמה כתב בדף השיחה כי שמע על חוו"ד הלכתית לפיה "מלך בימינו הוא רק דמות ייצוגית ולא מחייב ברכה", הזכירו גם משהו על מלך ירדן - כדאי להרחיב בכיוונים אלו. יוסאריאן • שיחה14:24, 21 במאי 2012 (IDT)
היי. אמיר הפנה אותי לפה. ברור שאני חשוד כי הרעיון המקורי היה שלי, אבל אני חושב שזה הידעת טוב, ולא נראה לי שהוא צריך ללכת לפח. אני מסכים עם הטענה הראשונה של יוסאריאן ואשמח עם שלמה וישרון ירחיבו. yanshoof • שיחה • 15:13, 1 ביולי 2012 (IDT)
א. פרופ' אומן לא בירך את הברכה במעמד טקס הענקת הנובל.
ב. עוד לפני כן, הוא שאל את הרב אהרון ליכטנשטיין שליט"א האם לברך ברכה זו במעמד זה. הרב ליכטנשטיין השיב לו שאין לברך את הברכה בגלל שאין למלך שבדיה כוח ביצועי של ממש.
ג. מארגני הטקס אמנם בקשו שלא לברך את ברכת המלכים במעמד הטקס, אך לא ציינו סיבה לכך.
אדוארד סָמֶרְסֶט, אציל אנגלי בן המאה ה־17, המפורסם בשל המצאותיו הרבות ובהן מנוע הקיטור הראשון המוכר לנו, ציווה על פי המסופר כי לאחר מותו יניחו בקברו דגם של המנוע שהגה. כמאתיים שנים לאחר מכן, ב־1861, עוררה פיסת מידע זו את סקרנותו של האספן הוויקטוריאניבנט וודקרופט; הוא הקים משלחת מטעם מוזיאון המדע בלונדון ויצא עימה אל כוך הקבורה בכנסיית רָגְלָן במערב וויילס, כדי לנסות ולמצוא את הדגם היקר מפז. מכסה הארון הוסר והארון נבדק ביסודיות, אך דבר לא נמצא. וודקרופט, מכל מקום, לא יצא בידיים ריקות. הוא עזב את הכנסייה כשבאמתחתו שרידי אחת מאצבעותיו של המרקיז. שמחה - שיחה08:00, 27 במאי 2012 (IDT)
פירוש השם היווני טריפולי הוא "שלוש ערים". מספר ערים בעולם היווני וההלניסטי הקדום נקראו בשם זה, בד"כ בגלל שהיו צירוף של שלוש ערים, אולם טריפולי שבלבנון נקראה אולי בשל הדמיון לשם הקודם "דרבלי". כיום נשארו רק שלוש ערים כאלו: טריפולי שבלבנון, טריפולי שביוון וטריפולי בירת לוב. לכן אפשר להגיד שהשלוש הללו הן טריפולי טריפולי. בארצות הברית ישנם שלושה ישובים ששמם הוא טריפולי. האחד נקרא עיר, אך עם 2100 תושבים בלבד ושניהישובים האחרים אפילו אינם ערים.
הערות:
הטענה לגבי שמה הקודם מופיעה רק בערך האנגלי והמקור לה לא ברור לי לגמרי. אך גם לא ברור לי מהערך העברי מה היו שלוש הערים שעל שמן נקראת העיר.
אני לא בטוח ש"טריפולי טריפולי" הוא ביטוי תקין ביוונית.
ביומסה היא המסה של כלל החומר האורגני על פני כדור הארץ, כדוגמת צמחים, בעלי חיים ובני אדם. ישנן הערכות שונות וסותרות לגבי הביומסה הכוללת שבכדור הארץ, ולפי אחד המקורות הביומסה הכוללת על כדור הארץ היא 75 מיליארד טון, וביומסת בני האדם היא כ-250 מיליון טונות, שהם כ-0.333% מכלל הביומסה. תת-המערכה של בעלי-החיים להם הביומסה הגדולה ביותר, היא כנראה הסרטנאים ממשפחת השטרגליים. המין שהמסה שלו תופסת את השיעור הגבוה ביותר בין כל המינים בטבע, הוא למרבה ההפתעה יצור קטן: הקריל האנטארקטי שאורכו הוא 6 ס"מ ומשקלו עד 2 גרם. הביומסה של מין זה עומדת על כ-500 מיליון טון, שהם 0.67% מכלל הביומסה בכדור הארץ.
איכס, כמה מהשרצים האלו יש בערך בסך הכל? מה החשבון? הקטע נראה לי מתאים, רק שלדעתי החלק המעניין נדחה יותר מדי לסוף. הצעה:
"...היא 75 מיליארד טון. המין שהמסה שלו תופסת את השיעור הגבוה ביותר בין כל המינים בטבע, הוא, למרבה ההפתעה, סרטן זעיר בשם "הקריל האנטארקטי" שאורכו הוא 6 ס"מ ומשקלו עד 2 גרם. הביומסה של מין זה עומדת על כ-500 מיליון טון, שהם 0.67% מכלל הביומסה בכדור הארץ, פי שניים מהביומסה של המין האנושי. (סוף) ". ישרון • שיחה19:42, 13 באוקטובר 2012 (IST)
קריל אנטארקטיביומסה היא המסה של כלל החומר האורגני על פני כדור הארץ, כדוגמת צמחים, בעלי חיים ובני אדם. ישנן הערכות שונות וסותרות לגבי הביומסה בכדור הארץ, ולפי אחד המקורות הביומסה הכוללת על כדור הארץ היא 75 מיליארד טון. המין שהמסה שלו תופסת את השיעור הגבוה ביותר בין כל המינים בטבע, הוא יצור קטן: הקריל האנטארקטי שאורכו הוא 6 ס"מ ומשקלו עד 2 גרם. הביומסה של מין זה עומדת על כ-500 מיליון טון, שהם 0.67% מכלל הביומסה בכדור הארץ, פי שניים מהביומסה של המין האנושי.
בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני "שטרן" קטעים מכתבים שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר, שנודעו אחר-כך בשם יומני היטלר. המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945. בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי דיוקים היסטוריים רבים; התוכן הועתק ברובו מספר שקיבץ את נאומיו של היטלר, שלהם נוספו הערות "אישיות". היומנים נכתבו למעשה על ידי קונרד קוג'או, זייפן משטוטגרט, שביחד עם שותפו לדבר העבירה נשפט בשנת 1985, והשניים נדונו, כל אחד, ל-42 חודשי מאסר.
את המשפט האחרון כדאי לקצר ולדעתי אין צורך לתת קרדיט לעבריינים. אפשר לכתוב: שני האחראים לזיוף נתפסו ובשנת 1985 נידונו ל-42 חודשי מאסר כל אחד. [kotz] [שיחה] 22:47, 12 באוקטובר 2012 (IST)
ההצעה לא התקבלה. • בברכה, Amirki 16:07, 13 ביולי 2012 (IDT)
הוחלט לא להסיר את הקטע.. הוסרו שני המשפטים הראשונים. • בברכה, Amirki 16:10, 13 ביולי 2012 (IDT)
בעד תומר - שיחה 15:55, 4 במאי 2012 (IDT)
הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 017. • בברכה, Amirki 15:08, 26 ביולי 2012 (IDT)
הוחלט להסיר את הקטע. בהעד תגובות נוספות, לא נותר לי אלא להסיר את הקטע. • בברכה, Amirki 15:05, 26 ביולי 2012 (IDT)
ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 14:53, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 018. הניסוח האחרון, עם התיקונים. תומר - שיחה 11:28, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
הוחלט להסיר את הקטע. תבנית:הידעת? 5 ביולי - סדרה 2. השני נשאר. תומר - שיחה 13:56, 29 באוגוסט 2012 (IDT)
בעדהידרו - שיחה 23:05, 21 ביוני 2012 (IDT)
נגד • חיים 7 • (שיחה) • ב' בתמוז ה'תשע"ב • 16:44, 22 ביוני 2012 (IDT)
. ברשותך תומר, ערכתי קלות. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 18:11, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
הקטע שוכתב. תומר - שיחה 18:41, 11 באוקטובר 2012 (IST)
.jpg)
בהמתנה להכחלת ערכים. יוחזר לדיונים לאחר הכחלת הערך קריל אנטארקטי. • בברכה, אמיר (שיחה) 07:40, 14 ביוני 2012 (IDT)
