ויקיפדיה:הידעת?/מינואר 2018

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצבר 2019 - מפברואר 2020


תוכן עניינים

נעלמו שני פועלים. המוצא הישר מתבקש להחזיר לנשיא וייצמן...[עריכת קוד מקור]

באחד באפריל 1925 נערך טקס רב רושם של חנוכת האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים. למחרת היום, התקיים טקס נוסף על הר הצופים - הנחת אבן פינה לבניין "המכון לפיזיקה ולמתמטיקה" על שם אלברט איינשטיין. בתמונה העליונה (מספרו של חיים ויצמן "מסה ומעש" בהוצאת שוקן 1 962) נראים מימין לדוכן לורד בלפור, סיר הרברט סמואל, יהודה לייב מגנס, חיים ויצמן ואחרים. מכובד ונאה. אבל... לפני כמה שנים ערכה הארכיונאית שרה רוזנפלד, יחד עם חברתה, סדרת פעילויות עבור תלמידי בי"ס יסודי המבקרים בבית ויצמן, כדי להפוך את הסיור פעיל וחקרני. תוך כדי חיפוש חומרים לתכנית, היא הבחינה בתמונת חנוכת הבית המקורית - זו שאתם רואים למטה. להפתעתה, הסתבר לה שהתמונה בספרו של ויצמן עברה ריטוש ושני הפועלים הועלמו ממנה ... עבודת הריטוש כל-כך בולטת ונעשתה מן הסתם בידיו ובמכחולו של צלם או צייר. מתברר שאז, כמו היום, אם אינך אחד משועי הארץ, אתה לפעמים לא קיים. Beni2525 - שיחה

תמונה: http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/Center/Jerusalem/Hebrew%20University%201925%20-%202%20lost%20workers/HU%20oppening%2003.jpg מקור: http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_851&utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%93%D7%A3+%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%3A+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C+%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%9D+%D7%90%D7%97%D7%93+%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99+%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D+... הועבר משיחת פורטל:ירושלים/הידעת?/70

הקטע מעולה. אבל נראה לי שהוא הפרה של זכויות יוצרים. נראה לי שזו העתקה של קטע "הידעת" מאת אחר שמציג קטעים כאלו או מידע דומה לקטעים כאלו. 77.127.96.179 23:11, 2 בנובמבר 2017 (IST)
אנקדוטה שולית. קצת כמו תמונת הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג אבל הרבה פחות חשוב והרבה פחות מעניין. אה, ובלי תמונה חופשית. חמויישֶה - שיחה 14:58, 5 בדצמבר 2017 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:48, 10 בינואר 2018 (IST)

הנשיא ה-45?[עריכת קוד מקור]

גרובר קליבלנד

נשיא ארצות הברית המכהן, דונלד טראמפ, נחשב לנשיא ה-45 של ארצות הברית - אך למעשה הוא האדם ה-44 בלבד שממלא משרה זו. זאת כיוון שגרובר קליבלנד, הנשיא היחיד שכיהן בשתי תקופות לא רצופות, נספר בשל כך פעמיים - הוא הנשיא ה-22 וגם הנשיא ה-24 של ארצות הברית. כשהנשיא ה-44, ברק אובמה, הושבע לנשיא הוא טעה בנאומו וציין ש-44 אנשים הושבעו לתפקיד זה, בעוד בפועל הושבעו עד אז רק 43 אנשים.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 14:33, 4 בדצמבר 2017 (IST)
יפה. ניתן להוסיף שברק אובמה טעה בטעות זו בנאום ההשבעה שלו ואמר ש-44 אנשים נשבעו לתפקיד נשיא ארה"ב, בעוד שהנתון הנכון הוא 43. הנה הנאום. ב-1:21עמיחישיחה 20:02, 4 בדצמבר 2017 (IST)
זאת ועוד, כפי שקטע הידעת אחר שלנו טוען, אחד מנשיאי ארצות הברית כיהן כנשיא במשך ערב בודד - הוא חלה בדלקת ריאות במהלך נאום ההשבעה שלו ונפטר. כך שאולי המספר הנכון הוא 42. 77.126.18.99 09:47, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אם אתה מתכוון לויליאם הנרי הריסון - הוא כיהן בתפקיד 31 ימים. ‏עמיחישיחה 11:38, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אהההה... טוב. בכול מקרה הקטע טוב ואני בעדו. אפשר לכתוב אותו על אובמה במקום על טרמפ כדי לשלב את הנאום. אבל בשני המקרים אני בעד. 77.126.18.99 11:54, 5 בדצמבר 2017 (IST)
גם אני בעד הקטע וSymbol support vote.svg בעד להוסיף לו את האנקדוטה על הטעות של אובמה. עמיחי, תוכל למצוא לזה מקור? חמויישֶה - שיחה 12:25, 5 בדצמבר 2017 (IST)
נתתי קישור לנאום עצמו. זה מספיק? ‏עמיחישיחה 13:13, 5 בדצמבר 2017 (IST)
קטע מעניין מאוד גילגמש שיחה 15:34, 5 בדצמבר 2017 (IST)
עכשיו אני רואה. מעולה. חמויישֶה - שיחה 16:59, 5 בדצמבר 2017 (IST)
לדעתי הוא חסר פואנטה וסתמי. אם כבר, אפשר להזכיר את נתניהו שהוא ראש הממשלה השמיני או השלושה עשר והשבעה עשר של ישראל (נכון? שרת, אשכול, גולדה, בגין, שרון ואולמרט כיהנו רק פעם אחת בתפקיד. אם רוצים אפשר להוסיף למניין את אלון שכיהן כראש ממשלה בפועל). Tzafrir - שיחה 20:53, 5 בדצמבר 2017 (IST)
לא חסר פואנטה (כי סיפור אובמה בעצמו הוא פואנטה), ולא סתמי (כי מעניין לדעת שמאות מיליוני אמריקאים סופרים אותו אדם כשני נשיאים). ישראל לא קשורה (הפעם). חמויישֶה - שיחה 09:16, 10 בדצמבר 2017 (IST)
זו טעות נפוצה מאד. הנה כתבה מהניו יורק טיימס של היום בה נטען שטראמפ הוא האדם ה-45 בתפקיד. והוא רק ה-44... ‏עמיחישיחה 22:40, 10 בדצמבר 2017 (IST)
טעות נפוצה מאוד, כן שווה קטע הידעת. 77.126.18.99 11:13, 11 בדצמבר 2017 (IST)
קטע מעניין. לולא האנקדוטה על אובמה, הקטע היה מיותר ונטפל לענייני מינוח, אבל יחד אתה הוא טוב. תומר - שיחה 19:48, 29 בדצמבר 2017 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 15:34, 21 בינואר 2018 (IST)

מכתבים אחרונים[עריכת קוד מקור]

אולי יכול להתאים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

בתולדות מלחמות ישראל ידועים מקרים שבהם כתבו לוחמים מכתבים ושירים לפני מותם, ואלו התפרסמו מאוחר יותר, עם מציאתם. אורי אילן השאיר על גופתו פתק אותו ניקב, ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל באותה עת, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות והפתק הפך למופת של מסירות והקרבה. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב בתא הנידונים למוות בכלא עכו את שירו "עלי בריקדות", שהתפרסם לאחר שנהרג במהלך הפריצה לכלא עכו, והשיר הפך למעין המנון של המחתרות. גם שירה של חנה סנש, "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי") התפרסם מאד לאחר שהוצאה להורג בהונגריה, והפך לאחד השירים המושמעים ביותר מביום השואה. גורל שונה היה לאנשי מחלקת הל"ה: מפקד המשטרה הבריטית בחברון, הימיש דוגן, העיד שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות. הוא העיד שמסר פתקים אלה מאוחר יותר לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו ולא התגלו עד היום, ולא נודע מה נכתב עליהם.

מקורות: הערכים השונים. קלונימוס - שיחה 08:34, 5 במרץ 2017 (IST)

את השיר "אני שומע שוב", שהלחין ושר שלמה ארצי, כתב סרן נמרוד גאון לחברתו עמליה, כמכתב. השיר התפרסם אחרי מותו. ארצי הסיר ממנו רק את הכותרת, "לעמליה שלום". השיר נחשב לאחד מלהיטיו הגדולים של ארצי. הוא מושמע כיום בימי זיכרון. 77.127.36.150 18:29, 5 במרץ 2017 (IST)
הליכה לקיסריה נכתב מעל שנה לפני מותה של סנש. Tzafrir - שיחה 13:15, 6 במרץ 2017 (IST)
הפרוייקט עוד מעט נהפוך לשיר קיבץ בכל שנה במשך כעשר שנים כמה וכמה שירים של חיילים שנפלו. חלקם הפכו לשירים מושמעים מאד, כגון שום דבר לא יפגע בי ואמא, אבא וכל השאר. חמויישֶה - שיחה 14:30, 6 במרץ 2017 (IST)

תודה על ההערות. כתבתי את הקטע מחדש:

בתולדות מלחמות ישראל ידועים מקרים שבהם כתבו לוחמים מכתבים ושירים לפני מותם, ואלו התפרסמו מאוחר יותר, עם מציאתם. אורי אילן, שהתאבד ב1955 בכלא הסורי, השאיר על גופתו פתק אותו ניקב, ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל באותה עת, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות והפתק הפך למופת של מסירות והקרבה. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב בתא הנידונים למוות בכלא עכו את שירו "עלי בריקדות", שהתפרסם לאחר שנהרג במהלך הפריצה לכלא עכו ב4 במאי 1947, והשיר הפך למעין המנון של המחתרות. גם שירה של חנה סנש, "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי"), שנכתב כשנה לפני שיצאה לשיחותה בהונגריה, התפרסם מאד לאחר שהוצאה להורג ב1944 והפך לאחד השירים המושמעים ביותר ביום השואה. השיר "אני שומע שוב", שהלחין ושר שלמה ארצי, נכתב על ידי סרן נמרוד גאון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כמכתב לחברתו עמליה. תחנת הרדיו גלי צה"ל הפיקה בין השנים 2001 ל2013 את המיזם עוד מעט נהפוך לשיר, שקיבץ בכל שנה שירים שנכתבו על ידי חיילים וחיילות שנפלו ועל ידי אזרחים שנהרגו בפעולות טרור, והולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים ישראלים מוכרים. חלק מן השירים זכו להצלחה רבה, ובהם השירים שום דבר לא יפגע בי ואמא, אבא וכל השאר. גורל שונה היה לאנשי מחלקת הל"ה, שנהרגו בינואר 1948 בדרכם לגוש עציון הנצור: מפקד המשטרה הבריטית בחברון, היימיש דוגן, העיד שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות. הוא העיד שמסר פתקים אלה מאוחר יותר לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו ולא התגלו עד היום, ולא נודע מה נכתב עליהם.

קלונימוס שכח לחתום
מה הקשר של המילים "אותו ניקב"? למה צריך לציין אותן? 77.127.36.150 18:07, 7 במרץ 2017 (IST)
חנה סנש לא רלוונטית לקטע. היא הייתה משוררת מקצועית וותיקה, ואילו הקטע דן באנשים, שבנשמתם האחרונה, כתבו את שירם הראשון. 77.127.36.150 18:09, 7 במרץ 2017 (IST)
אני מציע להוציא מהקטע גם את אורי אילן. הוא לא כתב שיר ולא משהו שהפך לשיר. בואו נתמקד שרק במותם התברר שהם משוררים מוכשרים, ושסמוך למותם כתבו את שירם הראשון. אילן לא כתב שיר וגם לא משהו שהפך שיר. 77.127.36.150 18:14, 7 במרץ 2017 (IST)
שוב תודה על ההערות.
לגבי אורי אילן התלבטתי. אמנם זה לא שיר, אבל בהחלט מסר אחרון. חנה סנש לא הייתה משוררת מקצועית, אבל יש באמת הבדל בינה לבין האחרים. מנסה לפיכך לנסח מחדש.

בתולדות מלחמות ישראל ידועים מקרים שבהם כתבו לוחמים מכתבים ושירים לפני מותם, ואלו התפרסמו מאוחר יותר, עם מציאתם. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב בתא הנידונים למוות בכלא עכו את שירו "עלי בריקדות", שהתפרסם לאחר שנהרג במהלך הפריצה לכלא עכו ב4 במאי 1947. השיר הפך למעין המנון של המחתרות. אורי אילן, שהתאבד ב1955 בכלא הסורי, השאיר על גופתו פתק ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל באותה עת, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות שהיו למופת של מסירות והקרבה. השיר "אני שומע שוב", שהלחין ושר שלמה ארצי, נכתב על ידי סרן נמרוד גאון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כמכתב לחברתו עמליה. תחנת הרדיו גלי צה"ל הפיקה בין השנים 2001 ל2013 את המיזם עוד מעט נהפוך לשיר, שקיבץ בכל שנה שירים שנכתבו על ידי חיילים וחיילות שנפלו ועל ידי אזרחים שנהרגו בפעולות טרור, והולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים ישראלים מוכרים. גורל שונה היה לאנשי מחלקת הל"ה, שנהרגו בינואר 1948 בדרכם לגוש עציון הנצור: מפקד המשטרה הבריטית בחברון, היימיש דוגן, העיד שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות. הוא העיד שמסר פתקים אלה מאוחר יותר לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו ולא התגלו עד היום, ולא נודע מה נכתב עליהם.

קלונימוס - שיחה 21:03, 7 במרץ 2017 (IST)

הנוסח החדש באמת טוב יותר, לדעתי. אבל אני מציע להתמקד עוד יותר:
מיכאל אשבל

בתולדות מלחמות ישראל היו לוחמים, שמכתביהם האחרונים, לפני מותם, פרסמו אותם כפזמונאים. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב את השיר "עלי בריקדות", שהפך למעין המנון המחתרות. אשבל כתב אותו בתא הנידונים למוות של כלא עכו, שם נהרג במהלך הפריצה לכלא עכו, ב-1947. דוגמה אחרת היא "שיר חייל", שהלחין ושר שלמה ארצי. את השיר כתב סרן נמרוד גאון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כמכתב לחברתו עמליה. דוגמאות רבות נוספות היו במיזם עוד מעט נהפוך לשיר, שהפיקה תחנת הרדיו גלי צה"ל בין השנים 2001 ל2013. המיזם קיבץ בכל שנה שירים שכתבו חיילים שנפלו ואזרחים שנהרגו בפעולות טרור. השירים הולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים ישראלים מוכרים. חלק מן השירים זכו להצלחה רבה, ובהם השירים "שום דבר לא יפגע בי" ו"אמא, אבא וכל השאר".

77.127.36.150 22:27, 7 במרץ 2017 (IST)
זה כבר שונה מאד ממה שכתבתי. חשוב לי מאד שהקטע יכיל את השורה לגבי הל"ה, שהיא מבחינות רבות הפאנץ' של הקטע. קלונימוס - שיחה 07:24, 8 במרץ 2017 (IST)
גם אני הרגשתי שהמטרה בקטע היתה לספר את הסיפור הפחות מוכר, על מכתביהם של הל"ה. חמויישֶה - שיחה 09:36, 8 במרץ 2017 (IST)
המטרה של מיזם "הידעת" היא לספר סיפורים טובים. לא בהכרך להנציח את הל"ה. האם באמת יש משהו מאוד מיוחד, בזה שמכתביהם האחרונים של הל"ה לא נמצאו? אני בספק. מה שנראה לי מיוחד, זה שרגע לפני המוות, הרבה אנשים מתגלים כמשוררים. זה הסיפור הטוב. 77.127.36.150 10:08, 8 במרץ 2017 (IST)
בוודאי שהמטרה אינה להנציח את הל"ה. אם זו הייתה המטרה הייתי כותב משהו אחר לגמרי. מטרת המיזם הזה היא, להבנתי, לתת זווית חדשה ולא מוכרת בתחום מסויים. העובדה שמכתביהם של הל"ה לא נמצאו נותנת עוד היבט טרגי מאד (בעיני) על מה שקרה להם. רציתי להנגיד את העובדה הזו וגם לתת לה מעטה כולל, ולכן הזכרתי את היצירות האחרות שנמצאו אחרי מות כותביהן. קלונימוס - שיחה 19:54, 8 במרץ 2017 (IST)

אפשר גם כך:


שיירה ממלחמת העצמאות

בתולדות מלחמות ישראל היו מקרים, שבהם פתקים שכתבו לוחמים, ונשאו על גופם ברגע מותם, הכילו מסרים, שהפכו לנכסי צאן ברזל. לדוגמה, אורי אילן, שהתאבד ב1955 בכלא הסורי, השאיר על גופתו פתק, ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל דאז, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות, והפתק הפך למופת של מסירות והקרבה. עוד דוגמה היא השיר ״עלי בריקדות״, שהיה מעין המנון המחתרות. השיר נמצא בפתק, על גופתו של מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כשהוא נהרג במהלך הפריצה לכלא עכו ב1947. אולם, גורל שונה היה למסרי אנשי מחלקת הל"ה, שנהרגו ב1948, בדרכם לגוש עציון הנצור. מפקד המשטרה הבריטית בחברון העיד, שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות, ומסר את הפתקים לקצין הבריטי, שהיה אחראי לקשר עם הסוכנות היהודית. אך, הפתקים נעלמו, ועד היום לא נודע מה נכתב עליהם.

192.117.103.139 10:51, 9 במרץ 2017 (IST)
חוץ מכמה הערות תחביר, הבעייה היא שהשיר של מיכאל אשבל לא נמצא על גופו... קלונימוס - שיחה 18:40, 13 במרץ 2017 (IST)
אז על מה אנחנו מדברים בכלל?! האם אתה מנסה להפתיע את קוראי ויקיפדה בשזה, שחלק מהאנשים שכתבו דברים מעניינים, מתו במלחמות? ברור שכול אחד מת בסוף, וברור שחלק ממי שמתו, כתבו פעם דברים מעניינים. אולי נצרף גם אותי לקטע הזה? הרי עזרתי בעריכה בויקיפדיה ויום אחד עוד אמות. 77.127.39.71 20:19, 13 במרץ 2017 (IST)
ראשית, מאחל לך חיים ארוכים וטובים, ומאחל לך שיזכרו אותך גם אחרי 120 ובזכות דברים משמעותיים שתעשה ולא בשל טרגדיה, חס ושלום. שנית, אפשר גם להתנסח אחרת ועניינית יותר. שלישית, אולי תירשם כדי שאפשר יהיה לדון מול שם? ורביעית, לגופו של עניין: באמת למה בכלל יש את יום הזיכרון? הרי כולנו נמות מתישהו, לא? כנראה שיש עניין מיוחד באותם אנשים ונשים שנפלו במשך השנים. ולכן יש גם עניין מיוחד במה שכתבו. ואם מה שכתבו היו דבריהם האחרונים, או מסר מיוחד שהעבירו בשעותיהם האחרונות, זה בוודאי דבר משמעותי, וזה מה שהקטע הזה רוצה להעביר.קלונימוס - שיחה 11:39, 19 באפריל 2017 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. הדיון תקוע. חמויישֶה - שיחה 15:51, 30 בינואר 2018 (IST)

יישובי מועצה אזורית הר חברון[עריכת קוד מקור]

על אף שהמועצה האזורית הר חברון היא מהקטנות בארץ ויש בה מעט יותר מ-7,000 תושבים הפזורים ב 15 יישובים וארבעה מצפים, ברבים מהיישובים ישנה מחלוקת בין התושבים למדינה כיצד יש להגות את שם היישוב. לדוגמה, תושבי היישוב 'מצדות יהודה' מכנים אותו 'בית יתיר' ולעתים 'יתיר'. תושבי היישוב 'שני' קיבלו מהמדינה את השם 'ליבנה' ובכל זאת הם מכנים אותו 'שני'. היישוב המכונה על ידי תושביו 'עומרים', או טנא עומרים נקרא ברישומי המדינה 'טנא', על שם מנכ"ל משרד השיכון דוד טנה. גם היישובים 'פני חבר', 'סוסיה', 'בית מעון' ו'חגי' נקראים בפי התושבים מעלה חבר, סוסיא, מעון ובית חגי בהתאמה.

זהו קטע 'הידעת' הראשון שלי. אשמח שתחוו את דעתכם עליו. נתנאל 16:41, 19 באפריל 2017 (IDT)

נחמד. אבל לא קשור לגודל המועצה. צריך:

ברבים מהיישובים בהמועצה האזורית הר חברון שהיא מהמועצות האזוריות הקטנות בארץ, ישנה מחלוקת בין התושבים למדינה כיצד יש להגות את שם היישוב. לדוגמה, תושבי היישוב 'מצדות יהודה' מכנים אותו 'בית יתיר' ולעתים 'יתיר'. תושבי היישוב 'שני' קיבלו מהמדינה את השם 'ליבנה' ובכל זאת הם מכנים אותו 'שני'. היישוב המכונה על ידי תושביו 'עומרים', או טנא עומרים נקרא ברישומי המדינה 'טנא', על שם מנכ"ל משרד השיכון דוד טנה. גם היישובים 'פני חבר', 'סוסיה', 'בית מעון' ו'חגי' נקראים בפי התושבים מעלה חבר, סוסיא, מעון ובית חגי בהתאמה.

נ.ב. האם יש סימוכין למה שכתוב פה? 77.126.30.224 21:30, 20 באפריל 2017 (IDT)

סימוכין:

א. כתושב המועצה אני רואה את השמות הכתובים על השלטים בכבישים ולעומתם את השמות הכתובים בפרסומים של המועצה והיישובים. ב. ברוב הערכים בויקיפדיה זה מוזכר. Netan.mer

א. "מוזכר בערכים" זה לא מספיק.(אלא אם כן הערכים מכילים מקורות).
ב. אם אתה ממילא גר שם ואומר, שכך כתוב בשלטים, הבא סימוכים בעזרת מצלמה, בבקשה. 77.127.149.153 17:38, 21 באפריל 2017 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:38, 4 במרץ 2018 (IST)

חיות רשמיות[עריכת קוד מקור]

אפרופו חיות.

לארי, לוכד העכברים הרשמי נכון ל2018

במדינות רבות נבחר בעל חיים כסמל לאומי של המדינה. כך למשל, בארצות הברית נבחר עיטם לבן-ראש כציפור הלאומית והביזון כחיה לאומית, הזאב האפור הוא בעל החיים הלאומי של טורקיה ושל סרביה, הברדלס הוא בעל החיים הלאומי ברואנדה, ועוד דוגמאות רבות. עם זאת, אין מדינות רבות בהן מכהן בעל חיים בתפקיד רשמי. בריטניה היא אחת מן המדינות יוצאות הדופן, שכן במעונו הרשמי של ראש ממשלת בריטניה מתוקצב חתול שתוארו הרשמי הוא "לוכד העכברים הרשמי במעון ראש הממשלה" (Chief Mouser to the Cabinet Office). התקציב השנתי להחזקתו של החתול הרשמי הוא 100 לירות שטרלינג, נכון לעשור הראשון של המאה ה-21. במהלך המאה העשרים ובשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 תועדו 12 חתולים בתפקיד זה.

מקור: הערכים הרלוונטיים בויקיפדיה באנגלית. קלונימוס - שיחה 14:21, 15 בפברואר 2018 (IST)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 17:38, 15 בפברואר 2018 (IST)
נחמד 87.71.146.229 21:19, 18 בפברואר 2018 (IST)
קטע מאוד נחמד, אך לא ברור מה זה 100 פאונד. זה לשבוע? לחודש? 00:46, 19 בפברואר 2018 (IST)
בערך באנגלית כתוב ששנתי. חמויישֶה - שיחה 19:34, 19 בפברואר 2018 (IST)
אכן. תיקנתי בהתאם. קלונימוס - שיחה 12:12, 27 בפברואר 2018 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 16:43, 4 במרץ 2018 (IST)


שני קטעים על הביג בן[עריכת קוד מקור]

מקור: סרט תעודה שזמין בנטפליקס-ישראל.

הפעמון[עריכת קוד מקור]

מערכת הפעמונים בראש המגדל, כולל הביג בן

רבים מכנים את מגדל השעון המפורסם של בתי הפרלמנט הבריטיים בשם "ביג בן", למרות שהבריטים מכנים בשם זה רק את פעמון הבאס ממערכת הפעמונים של המגדל. פעמון זה, ששוקל כ-13 טון, הועלה לראש המגדל בשנת 1859, בלא שימוש במעלית או במנופים בעלי מנוע. הפעמון נדחף במעלה המדרגות, במשך עשרות שעות, בידי אנשים רבים, על גבי משטח, שהושם על גלילים.

84.229.41.114 15:30, 2 ביולי 2017 (IDT)

אפשר להוסיף גם, שהפעמון ניצק מהמתכת שממנה ייצרו פעמון גדול יותר, ששקל 16 טון, ולא הצליחו להעלות אותו למגדל או שהוא נשבר או משהו כזה. 77.127.246.22 20:41, 26 ביולי 2017 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. אין תומכים. חמויישֶה - שיחה 17:01, 29 באפריל 2018 (IDT)

השעון[עריכת קוד מקור]

מגדל השעון של בתי הפרלמנט הבריטיים

השעון שבראש מגדל השעון המפורסם של בתי הפרלמנט הבריטיים ("ביג בן"), מורה את השעה המדוייקת, כמעט כמו שעון חשמלי מודרני. זאת למרות שהוא נבנה בשנת 1859, ולמרות שהוא מקבל את האנרגיה לפעולתו, ממתיחת קפיץ ידנית, בדומה לשעוני היד, שהיו נפוצים עד שנות השבעים. למעשה, האתגר הטכני בהפעלת הביג בן הוא גדול בהרבה מזה שבהפעלת שעון יד או שעון כיס עם קפיץ. הוא גם גדול יותר מזה שבהפעלת מגדלי שעון אחרים. זאת משום, שלביג בן יש ארבעה לוחות לתצוגת השעה – אחד לכול כיוון, ובכול אחד מהם יש מחוגים גדולים במיוחד - גדולים כמפרשים. לכן הרוח דוחפת את המחוגים כל פעם לכיוון אחר ובכוח אחר. הביג בן מתגבר על הרוח בעזרת מטוטלת ארוכה וכבדה שהוא מכיל. למעשה, גם הדרך בה הביג בן מגיע לדיוק של שעון מודרני קשורה במטוטלת. בכול פעם שמגיע הפועל למתוח את הקפיץ של השעון, הוא מטלפן לשעון הדובר, מגלה אם יש להאיץ או להאט מעט את הביג בן, ומוסיף או מחסיר מהמטוטלת משקולות קטנות לשם כך.

84.229.41.114 15:30, 2 ביולי 2017 (IDT)

גם מאוד מדוייק וגם צריכים לכוון אותו מדי פעם? כמוכן: מטלפן לשעון הדובר? יש היום שעונים מדוייקים בהרבה. הייתי רוצה מקור אמין יותר לקטע מאשר תוכנית טלוויזיה. Tzafrir - שיחה 16:44, 3 ביולי 2017 (IDT)
זה לא ראיון באולפן. זה תיעוד מצולם שמוכיח שכול מה שכתוב פה אמת. רואים בדיוק איך הפועל מכוון את השעון ומותח את הקפיץ שלו. אפילו יש עוד פרטים מפתיעים שלא נכנסתי אליהם. וכן, אם פועל מכוונן את השעון פעם בשלושה ימים, אז התוצאה היא שהשעון מדוייק. 84.229.41.114 23:44, 3 ביולי 2017 (IDT)
הנה מקור מצולם שונה מזה שאני צפיתי בו לראשונה, אך די דומה לו מבחינה מהותית ופתוח לכול הציבור https://www.youtube.com/watch?v=Qad6Q_RbQQ0 84.229.41.114 10:37, 4 ביולי 2017 (IDT)
והנה עוד מקור כזה: https://www.youtube.com/watch?v=5qEPDXDVxvw 84.229.41.114 10:46, 4 ביולי 2017 (IDT)
אי אפשר לקרוא לשעון מאד מדוייק אם צריך לכוון אותו כל יום Assafn שיחה 00:10, 13 ביולי 2017 (IDT)
האיש שקורא את השעון מהרחוב, לא מודע לטכנאי. מבחינתו, השעון כן מצליח להיות מדוייק. (אגב, הכוונון הוא פעם בשלושה ימים). 77.126.31.87 17:17, 14 ביולי 2017 (IDT)
שיניתי קצת. אולי עכשיו לא תהייה לכם בעיה עם זה. 77.126.37.36 10:09, 17 ביולי 2017 (IDT)
לא מספיק מעניין לדעתי. כמעט כל שעון במקום ציבורי יראה שעה מדוייקת. בזה אין משהו מיוחד. הפרטים האחרים לא מחזיקים קטע לדעתי. חמויישֶה - שיחה 11:06, 14 בנובמבר 2017 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. אין תומכים. חמויישֶה - שיחה 17:01, 29 באפריל 2018 (IDT)

תהום הנשייה[עריכת קוד מקור]

מקורות: הערכים הנזכרים וסרטי תעודה על טירות מהתקופה. (טירות שמשו גם כבתי כלא ומשפט).

פתח מוגף של אובליאט

בימינו, מאסר ועונש מוות, נחשבים לשני עונשים שונים לחלוטין זה מזה. אולם לא כך היה הדבר בימי הביניים. שיטה מקובלת להוצאה להורג אז הייתה כליאה בצינוק עד מוות. צינוק מתאים לזה נקרא אובליאטצרפתית: Oubliette, בתרגום חופשי: "צינוק-שכחה"). האובלייט היה חדר קטן וצפוף, שפתחו היחיד היה בתקרתו, וגם הוא היה מוגף. אדם שהוכנס לשם מת ברעב, במקרה הטוב. אך אם רצו להרוג אותו בעינויים, כן היו זורקים לו מזון מידי פעם, ומניחים לו למות מתנאי ההיגיינה המחפירים. למעשה בתקופה ההיא, ההיגיינה והתזונה גם בתא מאסר, של מי שלא נידון למוות, היו קשים עד כדי סכנת חיים. אסירים רבים מתו בטרם עת, וכך גם עצירים, שהמתינו למשפט.

77.126.37.36 12:09, 17 ביולי 2017 (IDT)

הקטע הזה זכה לאפס התייחסות במשך יותר משלושה חודשים, בזמן שהקטעים סביבו, כן זכו ליחס. לכן אני נסוג מהצעת הקטע הזה ומבקש לארכבו. תודה. 77.127.96.179 13:03, 3 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושש שהקטע פשוט שגוי כי זאת לא נראית לי שיטה מקובלת להוצאה להורג. יתכן שהשתמשו בזה במקרים חריגים. לרוב ערפו את הראש או תלו בכיכר העיר. גילגמש שיחה 22:11, 3 בנובמבר 2017 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:47, 28 במאי 2018 (IDT)

זה סיני, זה?![עריכת קוד מקור]


אדם מערבי, שנכנס למסעדה סינית, בישראל, באירופה או בצפון אמריקה, ימצא בתפריט את המאכלים הבאים: אגרול, מרק וונטון מעודן שמשמש כמתאבן, עוף קונג פאו ממותק, מנות שונות עם אטריות ביצים, אורז מטוגן, צ'ופ סואי (בשר וירקות קצוצים ברוטב חום), עוף בשומשום, אג פו יאנג – נטיפי חביתה ממטוגנים בשמן עמוק, מוגשים על ירקות מאודים עם בשר, קראב ראנגון (כיסני וונטון מטוגנים במילוי תחליף סרטן וגבינת שמנת), ולקינוח, בננה מטוגנת, אננס מטוגן ועוגיית מזל. אולם תושבי סין עצמה אינם מכירים במאכלים האלו, כחלק מהמטבח הסיני, ורובם גם לא מכירים את המאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאצייה על מאכל סיני מקורי או המצאה מקומית מרובעי "צ'יינטאון" השונים, שבערים המערביות. הם נועדו לרצות מהגרים מסין, שלא מצליחים למצוא את חומרי הגלם עבור המאכלים העממיים שלהם ואת הסועדים מערביים במסעדות הסיניות.

84.229.41.114 12:05, 3 ביולי 2017 (IDT)

המקור שגוי כמדומני - ראה American Chinese cuisine (ומקורות אחרים לקולינריה אמריקאית-סינית). זה גם דא"ג משתנה - לפני 20 שנה מה שכתבת היה לחלוטין נכון - אך היום יש גם מסעדות אותנטיות במערב. המקור הוא דווקא לא צ'יינטאון (שמה - דווקא תמצא מסעדות אותנטיות, גם היום) - אלא במסעדות שנפתחו על-ידי סינים בחוף המערבי (ולאורך פסי הרכבת) של ארה"ב - והגישו למערביים אוכל שהמערביים רצו. קרי המקור לא היו מסעדות סיניות עבור סינים (בצ'יינטאון) - אלא מסעדות שסינים פתחו עבור לא-סינים.Icewhiz - שיחה 12:38, 3 ביולי 2017 (IDT)
ראשית, אם אתה משוכנע בצדקתך, אפשר להוסיף לקטע את המילים "עד לפני עשרים שנה". שנית, חלק מהאוכל הכאילו סיני, בהחלט נוצר כדי לרצות פועלים סיניים, שלא הצליחו לאכול את האוכל המערבי ולא הצליחו לייצר אוכל סיני אמתי. הייתה הגירה של פועלים סיניים כבר לפני עשרות רבות של שנים. כשממש היה קשה להשיג חומרי גלם אותנטיים במערב. 84.229.41.114 12:52, 3 ביולי 2017 (IDT)
אני בעיקר תוקף את הטענה שזה התפתח ברובעי "צ'יינטאון - זה דווקא התפתח, על-פי הידוע לי (וגם לויקי האנגלי - "The restaurants in smaller towns (mostly owned by Chinese immigrants) served food based on what their customers requested, anything ranging from pork chop sandwiches and apple pie, to beans and eggs. Many of these small-town restaurant owners were self-taught family cooks who improvised on different cooking methods and ingredients.[3] These smaller restaurants were responsible for developing American Chinese cuisine, where the food was modified to suit a more American palate. First catering to miners and railroad workers, they established new eateries in towns where Chinese food was completely unknown, adapting local ingredients and catering to their customers' tastes.[4] Even though the new flavors and dishes meant they were not strictly Chinese cuisine, these Chinese restaurants have been cultural ambassadors to Americans.[5]") - דווקא בעיירות קטנות (ובפרט לאורך פסי הרכבת) - מחוץ לריכוזים בערים הגדולות.Icewhiz - שיחה 13:03, 3 ביולי 2017 (IDT)
סבבה. כתוב גרסה משלך לקטע ונדון קונקרטית, גרסה מול גרסה. (אגב, לא נראה לי שתהייה לי בעיה עם גרסתך) 84.229.41.114 13:24, 3 ביולי 2017 (IDT)


במרבית המסעדות הסיניות, בישראל, באירופה או בצפון אמריקה, מצויים בתפריט המאכלים הבאים: אגרול, מרק וונטון מעודן שמשמש כמתאבן, עוף קונג פאו ממותק, מנות שונות עם אטריות ביצים, אורז מטוגן, צ'ופ סואי (בשר וירקות קצוצים ברוטב חום), עוף בשומשום, אג פו יאנג – נטיפי חביתה ממטוגנים בשמן עמוק, מוגשים על ירקות מאודים עם בשר, קראב ראנגון (כיסני וונטון מטוגנים במילוי תחליף סרטן וגבינת שמנת), ולקינוח, בננה מטוגנת, אננס מטוגן ועוגיית מזל. אולם תושבי סין עצמה אינם מכירים במאכלים האלו, כחלק מהמטבח הסיני, ורובם גם לא מכירים את המאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאצייה על מאכל סיני מקורי או המצאה מקומית שנוצרו בצפון אמריקה במסעדות בבעלות סינית בעיירות קטנות ולאורך פסי הרכבת. הם נועדו לרצות הן את סועדים המקומיים הצפון-אמריקאיים והן סועדים מהגרים מסין, תוך שימוש בחומרי הגלם, המוגבלים יותר והלא מקוריים מסין, שהיו מצויים בפנים אותה היבשת. מסעדות אלו יצרו סוגה קולינרית חדשה - מטבח סינו-אמריקאי.

בויקים אחרים יש American Chinese cuisine פה זה בתוך המטבח הסיני. 13:50, 3 ביולי 2017 (IDT)

א. הכנסתי שינויים קלילים לגרסתך, בעיקר הוספתי קישוריות פנימיות.
ב. גרסתך מקובלת עלי, אבל אשמח אם תתייחס גם להעדפות הטעם של הסועדים המערביים. דהיינו, שבמקום "לרצות את" יהיה כתוב "לרצות את טעמם של". (העניין לא היה רק עם חומרי הגלם אלא גם עם הרגלי האכילה המערביים. למשל, הקינוחים הומצאו כי סועדים מערביים רגילים לסיים ארוחות עם קינוח. חלק מהמנות הפכו לקלילות יותר כדי שיהוו מנות ראשונות, כי הסועדים המערביים רגילים להתחיל ארוחות במנות מתאבנות. היו גם מנות שהפכו מחריפות כי הסועד מהמערב התיכון של שנות החמישים לא יכול היה להינות מהטעם הסיני אותנטי.)
ג. כעת הערך המודגש צריך להיות "המטבח הסינו-אמריקני" ולא "המטבח הסיני".

84.229.41.114 23:34, 3 ביולי 2017 (IDT)


במרבית המסעדות הסיניות, בישראל, באירופה או בצפון אמריקה, מצויים בתפריט המאכלים הבאים: אגרול, מרק וונטון מעודן שמשמש כמתאבן, עוף קונג פאו ממותק, מנות שונות עם אטריות ביצים, אורז מטוגן, צ'ופ סואי (בשר וירקות קצוצים ברוטב חום), עוף בשומשום, אג פו יאנג – נטיפי חביתה ממטוגנים בשמן עמוק, מוגשים על ירקות מאודים עם בשר, קראב ראנגון (כיסני וונטון מטוגנים במילוי תחליף סרטן וגבינת שמנת), ולקינוח, בננה מטוגנת, אננס מטוגן ועוגיית מזל. אולם תושבי סין עצמה אינם מכירים במאכלים האלו, כחלק מהמטבח הסיני, ורובם גם לא מכירים את המאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאצייה על מאכל סיני מקורי או המצאה מקומית שנוצרו בצפון אמריקה במסעדות בבעלות סינית בעיירות קטנות ולאורך פסי הרכבת. הם נועדו לרצות הן את סועדים המקומיים הצפון-אמריקאיים והן מהגרים מסין. המנות הותאמו לחך ולמנהגים הצפון-אמריקאיים, כולל הוספת מנות קינוח בסוף הארוחה שאינן חלק מארוחה בסין. המנות הותאמו גם לחומרי הגלם המוגבלים המצויים בפנים היבשת הצפון-אמריקאית, תוך זניחת ירקות סיניים לא זמינים ושימוש במרכיבים מעובדים ומשומרים. מסעדות אלו יצרו סוגה קולינרית חדשה - מטבח סינו-אמריקאי.

וזה?Icewhiz - שיחה 09:28, 4 ביולי 2017 (IDT)

זה יותר טוב, אבל גם הקודם היה מספיק טוב. יהיה טיפה יותר טוב אם ההערך המודגש יהיה מטבח סינו-אמריקאי בבמקום המטבח הסיני. אבל שוב, זה לא קריטי. תודה. 84.229.41.114 10:24, 4 ביולי 2017 (IDT)
בוצע בטקסט מעלה.Icewhiz - שיחה 12:13, 4 ביולי 2017 (IDT)
תודה. עכשיו נמתין לתומכים נוספים. 84.229.41.114 12:26, 4 ביולי 2017 (IDT)

זה סיני, זה?! נוסח מקוצר[עריכת קוד מקור]

עוגיית מזל

אם יליד סין ישב במסעדה סינית, במדינה מערבית, הוא לא יכיר במאכלים המוצעים לו כחלק מהמטבח הסיני, וספק אם הוא יכיר מי מהמאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאציה על מאכלים סיניים מקוריים או המצאות מצפון אמריקה. הם נועדו לרצות הן סועדים מערביים והן מהגרים מסין, במסעדות בבעלות סינים-אמריקנים, בעיירות קטנות ולאורך פסי הרכבת. המנות הותאמו לחך ולמנהגים הצפון-אמריקאים, כולל הוספת מנות מתאבן מעודנות בתחילת הארוחה, ומנות קינוח בסופה - דבר שאינו מקובל בסין. המנות הותאמו גם לחומרי הגלם המצויים בפנים אותה יבשת, תוך זניחת ירקות סיניים לא זמינים, ושימוש במרכיבים מעובדים ומשומרים. כך נוצרה סוגה קולינרית חדשה - מטבח סינו-אמריקאי.

77.126.31.87 16:54, 14 ביולי 2017 (IDT)

אפשר אולי להוסיף משהו על ״המטבח הסינו-ישראלי״ שהיה בראשיתו מטבח ויאטנאמי ותאילנדי? Tzafrir - שיחה 19:02, 23 ביולי 2017 (IDT)
איך מוסיפים את זה בלי לסרבל ולהסתבך? ומי אמר שיש בכלל מטבח סינו-ישראלי מגובש? 77.126.37.36 19:16, 23 ביולי 2017 (IDT)
יש מקורות לקטע הזה? מה הוא "מטבח סיני"? סין היא מדינה ענקית שגדולה פי 2 מאירופה המערבית. יש שם וריאציות שונות. אני לא יודע עד כמה אפשר לדבר על "סיני שיכנס למסעדה סינית". הייתה לא מזמן כתבה בערוץ 2 ודיברו שם על נסיונות התאמה של המטבח לחיך הסיני כדי למשוך תיירים. צריך לבדוק שוב שהקטע אמין ולא גורף מדי. גילגמש שיחה 21:53, 9 באוגוסט 2017 (IDT)
סין היא אמנם מקום ענקי, אבל אף אחד מחלקיה לא בישל כמו שבישלו אוכל סיני בצפון אמריקה, באמצע המאה העשרים. ראה את הערך על המטבח הסיני בעברית ועל המטבח הסיני האמריקני, באנגלית. 77.127.127.203 00:45, 10 באוגוסט 2017 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. הדיון התארך והסתבך. המון הסתייגויות וטענות לשגיאות כוללניות. אפשר להציע שוב גרסה מזוקקת יותר. חמויישֶה - שיחה 09:50, 28 במאי 2018 (IDT)

מחלות שמביאות בריאות[עריכת קוד מקור]

איור מודל האנזים G6PD

אנמיה חרמשית היא מחלת דם תורשתית וקטלנית, שבלא התערבות רפואית, היא הורגת אנשים עוד בילדותם. נשאים של המחלה, שאינם נחשבים לחולים בה, למעשה חולים בגרסה קלה שלה. אצל הנשאים, תוחלת החיים של כדוריות הדם האדומות נמוכה מזו שבאוכלוסייה הכללית, והדבר מקנה להם חסינות מפני מחלת המלריה. זאת משום שלטפיל המלריה החודר לגופם, אין מספיק זמן להתפתח בתוך כדוריות הדם האדומות שלהם. אחת המחלות תורשתיות הנוספות, המקצרות את תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות היא המחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות מתקצרת, רק אם הם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. עקרונית, אסור להם לאכול מאכלים אלו ולקבל תרופות אלו. אך אם הם מגיעים לאזורים מוכי מלריה, חובה עליהם לעבור מעט על האיסור הזה.

77.125.69.181 10:55, 28 ביולי 2017 (IDT)

יש מקור לטענות אלה? אנמיה חרמשית הורגת אנשים בילדותם? את כולם? רק את חלקם? מה שיעור המתים? אם כולם, כיצד יתכן שהמחלה עברה בתורשה? הרי לפי הטענה בקטע הנשאים מתים עוד בילדותם, לפני הגיעם לבגרות. גילגמש שיחה 21:58, 9 באוגוסט 2017 (IDT)
אינך מבדיל בין נשא לבין חולה. מדובר במקרה קלאסי של מחלה תורשתית רצסיסיבית. דהיינו, מי שיש לו גן פגום בודד בכרומוזים בודד, הוא נשא. מי ששני הגנים שלו, בשני הכרומוזימים, הם פגומים, הוא חולה. החולים מתים בילדותם אם אינם מטופלים ברפואה מודרנית. אם הם כן מטופלים ברפואה מודרנית, יש להם "רק" חיי סבל. החולים לא מביאים ילדים לעולם כלל. הנשיאים מביאים ילדים לעולם. ואם נשא מתחתן עם נשאית, יש לכול ילד שלהם סיכוי של 1/4 להיות חולה, 1/4 להיות בריא ו1/2 להיות נשא. 77.127.127.203 00:10, 10 באוגוסט 2017 (IDT)
אסביר בדרך נוספת: אתה כנראה מתבלבל בין מושג הנשא במחלות זיהומיות לבין מושג הנשא במחלות תורשתיות. במחלות זיהומיות, נשא עלול להפוך לחולה, אם מחלה שהוא כבר נדבק בה בעבר, תתפרץ מתוך גופו. לעומת זאת, בחלק נכבד מהמחלות התורשתיות, נשא נולד נשא ונשאר נשא כל חייו. החולים הם חלק מילדיו, והם נולדים חולים. 77.127.127.203 00:42, 10 באוגוסט 2017 (IDT)
אני לא מבלבל. כרגע טענת שמי שיש לו מחלה ימות. זה לא נכון. הינה הקטע הרלוונטי מהוויקיפדיה האנגלית להמחשה: "About 90% of people survive to age 20, and close to 50% survive beyond the fifth decade.[57] In 2001, according to one study performed in Jamaica, the estimated mean survival for people with sickle-cell was 53 years old for men and 58 years old for women with homozygous SCD.[58] The specific life expectancy in much of the developing world is unknown" כלומר, אפשר לשרוד לפחות עד גיל 20. לא מתים מיד. גיל 20 הוא לא גיל הילדות. חמישים אחוז שורדים בכלל עד שנות ה-50. אני מניח שהכוונה לחולים שאינם מטופלים באופן מסודר. אני מציע לוותר על הקטע. אני רואה שהערת שוליים 57 מפנה לרובינס. אני יכול לבדוק שם במה בדיוק מדובר, אבל אני מציע פשוט לוותר. גילגמש שיחה 20:23, 7 בספטמבר 2017 (IDT)
אתה מאוד מתבלבל. אתה מבלבל את המצב בו יש טיפול רפואי של שנות האלפיים למצב שהיה במשך רוב קיום המין האנושי. בגרסה למטה כתבתי "מחלה משמעותית". אם אתה לא חושב שאנמיה חרמשית היא מחלה קשה ומשמעותית, אתה מאוד מבולבל. 84.229.90.20 17:58, 8 בספטמבר 2017 (IDT)
אני לא מתבלבל. מעולם לא טענתי שאנמיה חרשמית איננה מחלה משמעותית. הקטע צריך להתאים לא רק למצב שהיה בימי הביניים, אלא להיות נכון באופן כללי. לגבי הקטע למטה - אני רוצה מקור ברור שיהיה כתוב בו שהמחלה מחסנת מפני מלריה. מחסנת: כלומר, למי שיש טלסמיה או אנמיה חרמשית לא תהיה מלריה. לא "מפחיתה את הסבירות ל", לא "מרככת את הסימפטומים של" לא "הסיכוי להדבק במלריה קטן" ולא שום דבר כזה. מקור שיהיה כתוב בו בבירור שמחלות אלה מחסנות מפני מלריה. הפיזור על פני קטעים אחדים גרם לבלבול בסדר התגובות. אני מתנגד בתוקף לקטע בניסוחו הנוכחי כי בעיני הוא שגוי לחלוטין. גילגמש שיחה 20:46, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

האם כך עדיף?

איור מודל האנזים G6PD

אנמיה חרמשית ותלסמיה הן מחלות דם תורשתיות קשות. הן מפריעות לתפקוד כדוריות הדם האדומות ואף מקצרות מאוד את תוחלת חיי תאים אלו. החולים במחלות אלו מחוסנים מפני המחלה הזיהומית, מלריה, משום שלטפיל המלריה אין די זמן להתפתח בכדוריות הדם האדומות שלהם. מתברר שגם חלק נכבד מבני משפחות החולים מחוסן, או מוגן יחסית, מפני המלריה. בני משפחה אלו הם נשאי המחלות. הם אלו שלא מראים שום תסמין חיצוני של המחלות כל חייהם, אך עשויים להוריש את המחלות לילדיהם. מתברר שגם אצל הנשאים, תוחלת חיי תאי הדם האדומים מתקצרת, והדבר מקשה על הטפיל. מחלה תורשתית נוספת, שקשורה לחיסון ממלריה היא המחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות מתקצרת רק אם הם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול, או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. עקרונית, אסור להם לאכול מאכלים אלו ולקבל תרופות אלו. אך אם הם מגיעים לאזורים מוכי מלריה, חובה עליהם לעבור מעט על האיסור הזה.

77.127.127.203 20:27, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

הטענה שאנמיה חרמשית מחסנת מפני מלריה דורשת אישוש ברור במקור אקדמי מהימן. גילגמש שיחה 20:23, 7 בספטמבר 2017 (IDT)
הטענה הזו מופיעה בכול ספר שקרוי "מבוא לגנטיקה" והודפס אחרי 1960. מדובר פה בידע בסיסי ביותר בביולוגיה. 84.229.2.136 18:29, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
הנה. לקח לי דקה בדיוק למצוא דוגמה למקור. בערך האנגלי על אנמיה חרמשית, כתוב בפיסקה הראשונה של הערך: In 1954 the protective effect against malaria of sickle-cell trait was described.[1]

84.229.2.136 18:33, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

הטענה ש"אם הם מגיעים לאזורים מוכי מלריה, חובה עליהם לעבור מעט על האיסור הזה" דורשת מקור מאוד מוסמך ומהימן. פרינציפ - שיחה 18:35, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אם כבר התחלנו לשחק בפרנציפים, אז נתחיל בזה שקטע מתוך ויקיפדה האנגלית, מתברר כדי דומה לקטע שאני מציע פה. בבקשה:
G6PD deficiency is the most common human enzyme defect, being present in more than 400 million people worldwide.[18] G6PD deficiency resulted in 4,100 deaths in 2013 and 3,400 deaths in 1990.[3] African, Middle Eastern and South Asian people are affected the most, including those who have these ancestries.[19] A side effect of this disease is that it confers protection against malaria,[20] in particular the form of malaria caused by Plasmodium falciparum, the most deadly form of malaria. A similar relationship exists between malaria and sickle-cell disease. One theory to explain this is that cells infected with the Plasmodium parasite are cleared more rapidly by the spleen. This phenomenon might give G6PD deficiency carriers an evolutionary advantage by increasing their fitness in malarial endemic environments. In vitro studies have shown that the Plasmodium falciparum is very sensitive to oxidative damage. This is the basis for another theory, that is that the genetic defect confers resistance due to the fact that the G6PD-deficient host has a higher level of oxidative agents that, while generally tolerable by the host, are deadly to the parasite.[21]
84.229.2.136 19:30, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אשמח אם תימנע מהערות עוקצניות. לגופו של עניין, אני לא רואה כאן שום התייחסות לשינוי בדיאטה של החולים באזורים נגועי מלריה. פרינציפ - שיחה 19:37, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אני עדיין מחפש מקור. כתבתי את הזה כי זה מה שהפרופסור אמר בהרצאה, כשלמדתי את החומר הזה. במוקדם או במאוחר אמצא מקור. אבל בינתיים מצאתי מקור לפואנטה חביבה אחרת עבור הקטע. מיד אציג אותה. 84.229.2.136 20:23, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

עם פואנטה חביבה אחרת, שמצאתי לה מקור (לקודמת אני מאמין שעוד אמצא בהמשך):

איור מודל האנזים G6PD

אנמיה חרמשית ותלסמיה הן מחלות דם תורשתיות קשות. הן מפריעות לתפקוד כדוריות הדם האדומות ואף מקצרות מאוד את תוחלת חיי תאים אלו. אולם, החולים במחלות אלו מחוסניםעמידים מפני המחלה הזיהומית, מלריה. זאת משום שלטפיל המלריה אין די זמן להתפתח בכדוריות הדם האדומות שלהם ומשום שהתנאים הפנימיים בתא הדם, שמקשים על תא הדם לשרוד, מקשים גם עליו. מתברר שגם חלק נכבד מבני משפחות החולים מחוסן עמיד, או מוגן יחסית, מפני המלריה. בני משפחה אלו הם נשאי המחלות. דהיינו, הם לא מראים שום תסמין חיצוני של המחלות כל חייהם, אך עשויים להוריש את המחלות לילדיהם. מתברר שגם אצל הנשאים, תוחלת חיי תאי הדם האדומים מתקצרת. מחלה תורשתית נוספת, שקשורה לחיסוןעמידות למלריה היא המחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות מתקצרת כשהם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול, או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. בין התרופות האסורות עליהם, מצויות גם זריקות חיסון נגד מלריה. עבור אדם חסר G6PD, זריקת חיסון נגד מלריה עשויה להיות סיכון בריאותי גדול יותר מאשר מחלת המלריה עצמה.

א חרשמית.jpg

מיד אצרף את המקור. תודה. 84.229.2.136 20:32, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

המקור 84.229.2.136 20:34, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אגיב גם פה: רק לאחר שיהיה מקור ברור שיהיה כתוב בו שמחלות אלה מחסנות מפני מלריה. המילה "immunity" לא מופיעה במאמר. למעשה, אקל על חייך: לא תמצא מקור כזה כי מחלות אלה אינן מחסנות מפני מלריה. הן מקשות על הטפיל במידה מסוימת אך אין כל חיסון ולא שום דבר מעין זה. אני לא מסכים להכללת הקטע הזה וניכר שאין לך מושג בנושא הזה. אני מציע שתניח לקטע ותעבור למשהו אחר. גילגמש שיחה 20:49, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
המחלות האלו כן מחסנות מפני מלריה. יש לי תואר ראשון בביולוגיה. זאת לעומתך, שאתה בכלל לא יודע להבדיל בין נשא של מחלה תורשתית לנשא של מחלה זיהומית. בכול טקסט בוק הכי בסיסי בביולוגיה זה רשום. זה גם רשום במאמרים שכן מצוטטים בערכים האנגי והעברי. באוניברסיטה העברית היה גם פרופסור, בשם חגי גינסבורג, שחקר בדיוק את דרכי החיסון שמקנה האנמיה החרמשית מפני מלריה.
אתה פשוט לא מבין, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, אתה מכשיל את הקטע בכוונה, כמו שאתה עושה לכול קטע שאני מציע.
האוירה פה לא נעימה. לא פלא שמעט מאוד אנשים מוכנים להצטרף למיזם הידעת. 84.229.2.136 20:59, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
מאיפה אתה יודע מה אני מבין ומה אני לא מבין. אני לא יודע אתה ומה זה "כל קטע שאתה מציע". אתה אנונימי ואין לי מושג אם התנגדתי לקטעים נוספים שהצעת. גם אם כן, זה היה בהקשר לקטע הספציפי. צלם בבקשה את העמוד שבו כתוב שהמחלה מחסנת מפני מלריה. אם סיימת תואר שלם בביולוגיה, אני מניח שיש לך ספרים כאלה או שיש לך גישה אליהם. גילגמש שיחה 21:03, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
והנה, דווקא כן בחרו דווקא במילה שמוצאת חן בעיינך ולא בנרדפות לה. בבקשה: Carriers of the G6PD allele appear to be partially or fully protected against malaria, with some cases of affected individuals showing complete immunity to the disease. This accounts for the persistence of the allele in certain populations in that it confers a selective advantage in those areas with a high prevalence of malaria.[4] - זה מהערך האנגלי וזה נשען על מקור. 84.229.2.136 21:05, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אתה ממש מגזים. לא מספיק שאני מביא לך ציטטות ממאמרים ומערכים, עכשיו אתה דורש גם צילומים? מה עוד?! הקטע שהצעתי מוכח היטב. ואם לא מוצא חן בעינך, אז יש לך בעיה. 84.229.2.136 21:08, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
נ.ב. באמת מעניין מאיפה אני יודע, שמי שלא מכיר נושא מרכזי מכול קורס מבוא לביולוגיה, אינו מבין בביולוגיה. מעניין מאוד. זה כמו שמי שמעולם לא שמע על בית"ר ירושלים, לא יכול להבין בכדורגל ישראלי. זה כמו שמי שמעולם לא שמע על המהפכה הצרפתית, אינו היסטוריון. מעניין מאוד. 84.229.2.136 21:11, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
הינה צילום של העמוד הרלוונטי ברובינס. רובינס הוא אחד הספרים העיקריים שמשמשים ללימודי פתולוגיה בפקולטה לרפואה בעולם המערבי. המהדורה שלי היא מספר 9. עמוד 411. אפשר לראות בבירור שיש הגנה מסוימת, אך היא רחוקה מלהיות מוחלטת. כלומר, אין חיסון. אני מתנצל אבל סימנתי בטעות את הקטע הלא נכון, הקטע הרלוונטי קצת יותר למעלה. לכן, אני מתנגד להכללת הקטע בניסוחו הנוכחי. צילום העמוד מופיע מתחת לקטע. גילגמש שיחה 21:35, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
"הגנה מסויימת". נו, הגענו לקטנוניות הזו. בביולוגיה לא מדברים כמעט אף פעם על מאה אחוז. לגבי שני הזנים העיקריים של המלריה, אז לפי המקורות פה, לאנשים חסרי G6PD יש 90% חיסון מפני אחד ו50% חיסון מפני השני. "הגנה מסויימת"...זה מספיק טוב כדי להיקרא חיסון בקטע, שאמור להיות פסקה קצרה ולעניין. הקטנוניות פה מדהימה. 84.229.2.136 22:14, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
יש מקור מהימן שמאשש את טענתך? לחיסון ראינו שכבר אין מקור. אתה מציע את הקטע - עליך להציג את המקורות שתומכים בו אם מתקיים דיון על מהימנותו. זאת איננה קטנוניות, אלא עבודה נכונה עם מקורות. אחרי שתציג מקורות (עדיף צילום: זה לא קשה - אפשר לצרף לינק, לעשות צילום מסך או לצלם את העמוד בספר עם פלאפון) אפשר יהיה לדון הלאה. גילגמש שיחה 22:18, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
בקטע שאתה מביא, מדובר על "30%" וזה מכונה קטן אך משמעותי. אולם לא ה"30%" הם שלושים אחוז מהאוכלוסייה. לא שלושים אחוז חיסון למי שכבר יש לא את זה. השרידות של כלל האוכלוסייה מפני הכחדות מוחלטת מוגנת בזה ששלושים אחוזים ממנה מחוסן טבעית ממלריה. המשך לקרוא וראה שכתוב, שבאוכלוסייה של השחורים בארצות הברית יש 8% נשאים. לא שמונה אחוז חיסון למי שכבר נשא. כך שמה שהבאת אינו רלוונטי.
לחיסון הבאתי מקור וזו לא אשמתי שאתה מתעלם ממנו. וגם לאחוזים האלו יש מקור. בדוק במקורות שכבר הבאתי.
תגיד, לא נמאס לך להתווכח? אתה נהנה לבזבז את הזמן בוויכוחים, שברור לך שאתה טועה בהם? 84.229.2.136 22:24, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
בבקשה: מחסור באנזים G6PD נותן הגנה משמעותית ממלריה. עוד מקור לבחור העקשן. 84.229.2.136 22:31, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
ופה יש מקור אמין, ממכון ויצמן למדע, בעברית ועם סרט, עבור מי שקשה לו עם האנגלית המדעית תהינו 84.229.2.136 22:38, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
והנה סרט, שבו רופאים שחוקרים את המלריה ואת האנמיה החרמשית מספרים ומסבירי, עם תמונות והמחשות אחרות, את הידע הכל כך בסיסי הזה בביולוגיה. 84.229.2.136 22:47, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

הינה הקטע הרלוונטי מהכתבה שציטטת:

"כפי שראינו בסרטון, האנמיה החרמשית נגרמת ממוטציה ספציפית בהמוגלובין שגורמת לו להיקשר למולקולות המוגלובין שכנות וליצור שרשראות ארוכות שפוגעות בקשירת החמצן ומעוותות את המבנה של תא הדם האדום. עובדה מעניינת היא שהמחלה נפוצה יחסית באפריקה ובמזרח אסיה, בעיקר באזורים נגועי מלריה. הסיבה היא שהמבנה המעוות של תא דם אדום חולה מקשה ככל הנראה על טפיל הפלסמודיום, שמעביר את המלריה, לחדור לתאי הדם האדומים ולכן מקנה לחולה עמידות בפני המחלה הקטלנית.

מתברר שגם נשאי עותק אחד של הגן הפגום (הטרוזיגוטים), שאינם מפתחים את תסמיני המחלה, ניחנים בעמידות חלקית למלריה, משום שלחלק מהתאים שלהם מופיע המאפיין החרמשי וזה מקשה מאוד על הפלסמודיום להפיץ את עצמו במחזור הדם. אפשר למעשה לומר שלנשאי אנמיה חרמשית יש יתרון אבולוציוני באזורים מוכי מלריה, אך הם גם משלמים על כך מחיר לא פשוט."

הדגשתי את החלקים הכי חשובים. כלומר, העמידות שמקנה האנמיה היא חלקית. לגבי הקטע שצילמתי מהספר: 30% מתייחס לביטוי "gene frequency" הכוונה לשיעור נשאות הגן שגורם לאנמיה חרשמית. את המקור הזה ראיתי כבר ואכן התעלמתי ממנו. מדובר במאמר משנת 98. זה מלפני 19 שנים. זה לא רציני. הציטוט הרלוונטי בקטע שהבאתי הוא "small but significant protective effect of HbS against Plasmodium falciparum malaria." כלומר, אפקט ההגנה הוא קטן, אך משמעותי. הפירוש הוא: במקרים שבהם קיימת הגנה כלשהי מפני הטפיל, היא תהיה משמעותית. לא נובע מכך שההגנה קיימת ברוב מוחלט של המקרים (אותם 90% שציינת). לא נובע מכאן שיש חיסון. כתוב "significant" לא כתוב "absolute" או משהו מעין זה. בכל אופן, אני אכן מסכים שהדיון נמשך מעבר לסביר. אני פורש ממנו בשלב זה ונשאר עם עמדתי היות שלא סיפקת מקורות מהימנים לטענתך. כל מי שירצה יכול לקרוא את הדיון ולהתרשם בעצמו אם לתמוך או להתנגד לקטע. את הלינק האחרון כבר לא קראתי היות שהייתה התנגשות עריכה. גילגמש שיחה 22:49, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

גילגמש, אתה מתעקש על עניינים שאינם מהותיים להיותו של הקטע קטע מוצלח. נראה לי שאנחנו מתווכחים כאן על משמעות המילה „עמידות״ ומילים דומות. האם מבחינתך אפשר להחליף באופן כללי את „עמידות״ ב„עמיתות חלקית״ ואז הקטע יהיה תקין? Tzafrir - שיחה 23:23, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
מבחינת דיוק זה יהיה תקין, אבל צריך לקרוא את הכל פעם נוספת ולהחליט אם עמידות חלקית זה מספיק מעניין כדי לכלול אותו. נתייג את משתמש:חמויישה שיעיין בדיון ויחליט. גילגמש שיחה 23:40, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
בוידיאו שהבאתי במקור האחרון, המומחים מסבירים, שעמידות של עשרות אחוזים נגד הטפיל, נותנת לגוף האדם ערכת זמן לייצר נוגדנים נגד הטפיל. בקיצור, בפיסקה שאמורה להיות קצרה, אפשר להתייחס עניין כאל עמידות שלמה או כאל חיסון טבעי. 77.127.131.254 08:41, 25 בספטמבר 2017 (IDT)
ולגבי "משלמים מחיר לא פשוט" - המחיר הוא שרבע מהילדים של זוג נשאים מתים מאנמיה חרמשית (כשאין רפואה מודרנית) או רק סובלים מאוד מאנמיה חרמשית. 77.127.131.254 08:46, 25 בספטמבר 2017 (IDT)
אני מתנגד לכל ניסוח שיזכיר את הביטוי "חיסון טבעי" או "עמידות שלמה" או משהו דומה לזה. מבחינתי מדובר בעניין עקרוני. ניסוח שהציע צפריר יכול להתקבל אם חמויישה יחשוב שזה מספיק מעניין. אין לי התנגדות, בוודאי לא עקרונית לניסוח כזה ונותר רק להכריע אם זה מספיק טוב ל"הידעת?". גילגמש שיחה 19:19, 26 בספטמבר 2017 (IDT)
שיניתי. ככה בסדר? 77.127.103.235 11:57, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

גרסה 4 מחלות שמביאות בריאות[עריכת קוד מקור]

איור מודל האנזים G6PD

אנמיה חרמשית ותלסמיה הן מחלות תורשתיות קשות, המפריעות לתפקוד כדוריות הדם האדומות, ומקצרות את תוחלת חיי תאים אלו. אולם, החולים במחלות אלו עמידים מפני המחלה הזיהומית, מלריה. זאת משום שלטפיל המלריה אין תנאים טובים להתפתח בתאי הדם הפגומים שלהם. מתברר שגם חלק נכבד מבני משפחות החולים עמיד, או מוגן יחסית, מפני המלריה. בני משפחה אלו הם נשאי המחלות. דהיינו, הם לא מראים שום תסמין חיצוני של המחלות כל חייהם, אך עשויים להוריש את המחלות לילדיהם. מתברר שגם אצל הנשאים, תוחלת חיי תאי הדם האדומים קצרה. מחלה תורשתית נוספת, המקנה עמידות למלריה היא המחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תפקוד כדוריות הדם האדומות ניזוק, כשהם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול, או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. בין התרופות האסורות עליהם, מצויות גם זריקות חיסון נגד מלריה. עבור אדם חסר G6PD, זריקת חיסון נגד מלריה עשויה להיות סיכון בריאותי גדול יותר מאשר מחלת המלריה עצמה.

77.127.71.138 18:26, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

לא. אתה משתמש בטרמינולוגיה שגויה. אני מתנגד לניסוח כזה. עמיד ומוגן יחסית או מחוסן חלקית אינם מילים נרדפות. כל עוד יש ביטוי כזה או שקול לו בקטע אני מתנגד לו. אין לי בעיה עם הביטוי "חיסון חלקי", "עמידות חלקית" ודומיו. המילה "חלקי" או מילה נרדפת כמו "מסוים" (למשל עמידות מסוימת) חייבת להופיע כדי שאתמוך בקטע. המילה "עמיד" או "מחוסן" לא יכולה להופיע לבד ללא הסייג של המילה הנוספת. גילגמש שיחה 07:00, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
בהתחלה השתמשתי בטרמינולוגיה של המרצים שלי, מתקופת התואר הראשון. אתה דרשת להחליף לטרמינולוגיה הזו. עכשיו גם הטרמינולוגיה הזו לא מוצאת חן בעיינך. אז יש לי שני רעיונות - או שאתה תנסח בעצמך נוסח שמוצא חן בעיניך, או שנסכם שאתה לא אוהב את הקטע וזהו. 84.229.84.30 13:00, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
יתכן שלקטע יש פוטנציאל אבל לא בניסוח מטעה. אתה חוזר שוב ושוב על חסינות או עמידות. לכך אני לא יכול להסכים. זה שגוי. אין לי מושג מי הם המרצים שלך וזה לא מאוד חשוב. הראתי לך כבר בעזרת צילום של אחד הספרים הרלוונטיים את טעותך וגם המקור שאתה בעצמך מצאת הראה באופן ברור שיש רק הגנה חלקית. כל עוד אין ביטוי מפורש להגנה חלקית (או עמידות חלקית או חסינות חלקית או כל דבר אחר חלקי) אני מתנגד לקטע. כל שימוש במילים "חסינות" או מילה דומה לה ללא סייג לא מקובלת עלי כי זה פשוט לא נכון. אין לי עניין לנסח את הקטע בעצמי. גילגמש שיחה 16:00, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
כבר עניתי לך על זה. 84.229.84.30 16:39, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

מחלות שמביאות בריאות - הרחבה לקטע שדן במחלות רבות יותר[עריכת קוד מקור]

איור מודל האנזים G6PD

החיסון הראשון למחלה הקטלנית, אבעבועות שחורות, היה הדבקה במחלה דומה לה וקלה ממנה, שנקראת אבעבועות הפרות. זה אינו המקרה היחיד בו מחלה אחת מסייעת להתמודדות עם מחלה שנייה. תסמונת קליינפלטר (תסמונת XXY), לדוגמה, שגורמת לעקרות בגברים, מצילה את חיי התינוקות זכרים, שנולדים עם תסמונת רט. ישנה גם סדרה של מחלות תורשתיות, שלמי שחולה בהן וגם למי שרק נושא גן שעלול להוריש את המחלה לחלק מילדיו, קל מהרגיל להתמודד עם מחלת המלריה - לטפיל המלריה קשה מהרגיל להתפתח בדמו. בין מחלות אלו נמנות האנמיה חרמשית, התלסמיה והמחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תפקוד כדוריות הדם האדומות ניזוק, כשהם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול, או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. בין התרופות האסורות עליהם, מצויות גם זריקות חיסון נגד מלריה. עבור אדם חסר G6PD, זריקת חיסון נגד מלריה עשויה להיות סיכון בריאותי גדול יותר מאשר מחלת המלריה עצמה.

84.229.41.1 16:03, 29 באוקטובר 2017 (IST)

לדעתי הקטע כבד כי יש בו דוגמאות רבות מדי והוא משתמש במנגנונים שונים. היתי חוזר לקטע הראשון (מלריה ואנמיה) עם הסתייגויות שהצעתי. מבחינה זו הקטע ההוא חד יותר ועם פאנץ' ליין הרבה יותר מובהק. צריך לחשוב כיצד לכתוב את זה בצורה מדויקת בלי לפאר את המחלה יותר מדי. למשל כאן תסמונת קליינפלטר לדוגמה - היא מצילה אמנם תיקונות זכרים ממוות מידי, אבל לא מדובר במשהו חיובי. זאת מחלה קשה ביותר. לכן, אף על פי שהקטע מדויק מבחינה מדעית הוא קצת מוציא את הדברים מהקשרם. מה משתמש:חמויישה חושב? הוא לא השתתף עדיין באף דיון בחטיבה הארוכה הזאת. גילגמש שיחה 06:21, 3 בנובמבר 2017 (IST)

קיצור:

איור מודל האנזים G6PD

ישנן מחלות, שמסייעות בהתמודדות עם מחלות אחרות. הדבקה במחלה הקלה, אבעבועות הפרות, מקנה חיסון מפני המחלה הקטלנית, אבעבועות שחורות. תסמונת קליינפלטר (טריזומיית XXY), שגורמת לעקרות בגברים, פוטרת אותם או מקלה עליהם את ההתמודדות עם מחלות ולקויות תורשתיות בעלות תאחיזה לכרומוזום X (כגון תסמונת הX השביר). מחלות הדם התורשתיות תלסמיה, "חוסר G6PD" ואנמיה חרמשית מפריעות לטפיל המלריה להתפתח בכדוריות הדם האדומות. למרבה ההפתעה, גם לחלק מקרובי המשפחה הבריאים של חולי האנמיה החרמשית, קל להתמודד עם המלריה. קרובי משפחה אלו נושאים גן רציסיבי לאנמיה חרמשית, ועלולים להוריש את המחלה לילדיהם. אך קל להם להתמודד עם המלריה, למרות שהם לא מפתחים שום תסמין של אנמיה חרמשית במהלך כל חייהם.

77.125.11.110 10:31, 4 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב כמו גילגמש בנוגע לקליינפלטר. המחלה הרבה יותר גרועה מאשר התופעות שהיא עשוייה לפטור מהן. עדיף לדבר רק על מחלות "כדאיות". חמויישֶה - שיחה 09:38, 6 בנובמבר 2017 (IST)
קליינפלטר הרבה פחות רעה ממוות. היא לא מורגשת בכלל אצל מי שמוכן לאמץ ילדים במקום להוליד ילדים מזרעו. חוץ מזה שגם יש קליינפלטר עם ילדים. אפשר לחצץ לבעלי קליינפלטר זרע מהאשכים על שולחן הניתוח. 77.125.11.110 10:49, 6 בנובמבר 2017 (IST)
מה שגילגלש אמר (והויכוח עם דבריו חורג מתחום הדיון פה), זה שלהישאר בחיים למרות תסמונת רט, זה עונש ולא פרס. 77.125.11.110 11:19, 6 בנובמבר 2017 (IST)
בסדר. נדבר על קליינפלטר לעומת איקס שביר. אין שמץ של ספק, שקליינפלטר עדיף בהרבה מאיקס שביר. אני משנה את הדוגמה בקטע שמעלינו. 77.125.11.110 11:55, 6 בנובמבר 2017 (IST)
רוצים לדבר גם אל זה שאנשים, שיש להם פגם בקולטן CCR5, מתקשים יחסית בכיוון תאי דם לבנים, למקומות הדרושים ביותר בתוך הגוף, אך הם מתמודדים בקלות רבה עם איידס, אולי אפילו חסינים לו? 77.125.11.110 11:58, 6 בנובמבר 2017 (IST)

נוסח בלא אנמיה חרמשית (כמעט):

איור מודל האנזים G6PD

ישנן מחלות, שמסייעות בהתמודדות עם מחלות אחרות. הדבקה במחלה הקלה, אבעבועות הפרות, מקנה חיסון מפני המחלה הקטלנית, אבעבועות שחורות. תסמונת קליינפלטר (טריזומיית XXY), שגורמת לעקרות בגברים, פוטרת אותם או מקלה עליהם את ההתמודדות עם מחלות ולקויות תורשתיות בעלות תאחיזה לכרומוזום X (כגון תסמונת הX השביר). אנשים, שיש להם מוטציה בקולטן CCR5, מתקשים יחסית בכיוון תאי דם לבנים בתוך גופם, אך הם מתמודדים בקלות יחסית עם איידס. מחלות הדם התורשתיות תלסמיה, אנמיה חרמשית וחוסר G6PD מפריעות לטפיל המלריה להתפתח בכדוריות הדם האדומות. לאנשים חסרי האנזים G6PD, אסור לאכול מאכלים מסוימים, כמו פול, או לקבל תרופות מסוימות. בין התרופות האסורות עליהם, מצויות גם זריקות החיסון נגד מלריה. עבור אדם חסר G6PD, זריקת חיסון נגד מלריה עשויה להיות סיכון בריאותי גדול יותר מאשר מחלת המלריה עצמה.

77.125.11.110 12:20, 6 בנובמבר 2017 (IST)
נראה לי בסדר. עניין הפול נראה מיותר. חמויישֶה - שיחה 16:57, 6 בנובמבר 2017 (IST)
מה זה גרגר פול ביני לבינך 77.125.11.110 18:44, 6 בנובמבר 2017 (IST)

מחלות שמביאות בריאות - נוסח עדות הדרוויניסטים[עריכת קוד מקור]

כרזת מודעות למלריה

לפי עקרון הברירה הטבעית, שהוא עקרון מרכזי בתורת האבולוציה, היצור החי המותאם ביותר לסביבתו יהיה בעל סיכוי השרידה הגבוה בה. תפישה שגויה מקובלת, גורסת שהחזק שורד. אולם בהחלט יש מקרים, שבהם קשה לזהות את ההתאמה לסביבה עם המושג "חזק". בסביבות מוכות במחלת המלריה, למשל, יש ברירה טבעית משמעותית לטובת נשאי "תלסמיה" ו"אנמיה חרמשית" ולטובת חולי "חוסר G6PD". זאת משום שטפיל המלריה מתקשה להתפתח בכדוריות הדם האדומות שלהם.

77.125.11.110 14:53, 6 בנובמבר 2017 (IST)

הגרסה הסופית מצוינת. כל הכבוד לאנונימי (והגיע הזמן שתרשם) גילגמש שיחה 12:30, 7 בנובמבר 2017 (IST)
זו עם דרווין? 77.125.11.110 13:57, 7 בנובמבר 2017 (IST)
כן. גילגמש שיחה 14:20, 7 בנובמבר 2017 (IST)
תודה. 77.125.11.110 17:06, 7 בנובמבר 2017 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 09:55, 28 במאי 2018 (IDT)

שירי ילדים קשי פשר[עריכת קוד מקור]

איור ילדים רוקדים Illustration by Jessie Willcox Smith in The Little Mother Goose (1912) of children playing "Ring-a-round-a roses"

תפישה שגויה רווחת, מפרשת את המילה "עוּגָה", בשיר הילדים עוגה עוגה, במשמעות של עוגה למאכל (קינוח). בן ציון פישלר בספרו "לשוננו לעם" מציג שער של ספר ילדים, שבו הכותרת היא "עוגה עוגה" והילדים רוקדים סביב עוגת מאכל. אולם משמשת מילה זו בשיר זה היא הציווי "רקוד במעגל". בשיר משחק זה, הפעוטות אוחזים ידיים. הם מסתובבים במעגל, כשמילות השיר מורות על הסתובבות ויושבים וקמים, כשמילות השיר מורות "לשבת, לקום". בקרב דוברי האנגלית נפוץ שיר המשחק Ring a Ring o' Roses, שגם בו הפעוטות אוחזים ידיים מסתובבים במעגל. שיר זה עתיק מהשיר "עוגה עוגה", מילותיו כבר התבלבלו עם הזמן, ופירושן כבר אינו מובן לאיש.

77.127.71.138 21:41, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

קטע יפה. לא מצויין שם שמקור השם עוגה הוא בכך שצורתה עגולה (עוגות חלות הן כיכרות לחם). אולי אפשר להוסיף את המשפט: במקור המילה עוגה שמשה לציון היא מאכל בצקי עגול [נכון?] (אפילו פיתה) [ר' הערך עוגה). אבל אני לא מצליח להכניס אותו לקטע. Tzafrir - שיחה 22:13, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
אפשר להוסיף את הפסוק "וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ" (עוגות מצות הן מצות עגולות, ולא עוגות של אוסם עם קמח מצה). עוזי ו. - שיחה 22:34, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
עוזי וצפריר, אפשר להוסיף את הרעיונות שלכם לקטע. אבל זה יצטרך להיות במקום החלק "בקרב דוברי האנגלית נפוץ שיר המשחק Ring a Ring o' Roses, שגם בו הפעוטות אוחזים ידיים מסתובבים במעגל. שיר זה עתיק מהשיר "עוגה עוגה", מילותיו כבר התבלבלו עם הזמן, ופירושן כבר אינו מובן לאיש." 77.127.71.138 07:07, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
לא מתלהב מקטע על שיר לפעוטות שרבים דווקא כן מבינים את משמעותו האמיתית. דווקא הקטע האגבי על השיר באנגלית נראה עם פוטנציאל. אם יש שיר נפוץ שכולם שרים ואף אחד לא מבין את פירושו זה עשוי להיות מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:09, 2 באוקטובר 2017 (IDT)
חמויישֶה, יש עם התעצתך כמה בעיות. האחת היא שאין ערך עברי על השיר האנגלי הזה, כך שכל הרעיון שקטע הידעת יהיה גימיק לערך, אובד. אחשוב על העניין. 77.127.71.138 11:14, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

ספק גרסה שנייה וספק הצעה עצמאית[עריכת קוד מקור]

איור הכבשה השחורה משיר הילדים

שיר הילדים, נדנדה, מאת ביאליק, הוא לכאורה בעל מילים פשוטות וברורות, כמקובל בפנייה אל פעוטות. אלא שחוקרי שירת ביאליק, נוטים לפרש בו גם משמעויות עמוקות, בהתייחס לדמיון מילותיו עם המדרש בראשית רבה ("אין לך רשות לומר מה למטה? מה למעלה?, מה לפנים? מה לאחור?"), ובהתייחס לעובדה, ששירים אחרים שלו עוסקים בחילוניות מול דת (המילה "מאזניים" מפורשת כסמל לבית דין של מעלה). פירוש שירי ילדים כמשל למבוגרים אינו ייחודי לשירת ביאליק או לשפה העברית. גם לשיר הילדים האנגלי Baa, Baa, Black Sheep יש, לכאורה, מילים פשוטות מאוד, ויש פרשנויות שלו כמשל למחאה על יוקר המס או סחר העבדים. זאת ועוד, עם התפשטות אופנת הדיבור "פוליטיקלי קורקט", החלו להתפרסם פרסומים, המפקפקים בהיותו של השיר מנומס. זאת משום שבשיר מוצגת כבשה שחורה כרכוש של בעליה.

77.127.71.138 14:36, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

נדמה לי שפרשנות יצירתית של ספרות ילדים ילדים היא אחד מבילויי הפנאי החביבים על מלומדי הספרות ואפשר למצוא שלל דוגמאות ברמות שונות של רצינות. סתם דוגמה: חיפוש של ניתוח דירה להשכיר. Tzafrir - שיחה 14:16, 22 באוקטובר 2017 (IDT)
בסיפור "דירה להשכיר", זה ברור כשמש שיש עוד רובד חוץ מהעלילה. כשזה מגיע לסיפור הזה, האתגר הוא למצוא מישהו, מעל גיל 12, שלא נותן פירוש מעמיק לסיפור. 77.125.126.248 19:15, 23 באוקטובר 2017 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:26, 4 ביוני 2018 (IDT)

המפלגה הנאצית האמריקנית[עריכת קוד מקור]

מצעד של המפלגה הנאצית האמריקנית, בקולומביה שבמיזורי

במשך יותר ממאה שנים, כל האלקטורים בבחירות לנשיאות ארצות הברית היו משתי מפלגות בלבד – המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. זאת למרות, שבארצות הברית פעילות עוד מפלגות, כמו מפלגת הירוקים האמריקנית והמפלגה הנאצית האמריקנית. כן, קיימת מפלגה נאצית בארצות הברית, באופן גלוי, ופעילותה ממושכת וחוקית. יתרה מזאת, היא גם מקבלת לשורותיה יהודים, כגון דניאל בורוס.

77.127.127.203 22:22, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

זה קטע מעניין, אבל היתי מוותר על עניין האלקטורים ומתרכז בקיומה של המפלגה הנאצית בארה"ב ובכך שהיא מקבלת יהודים. גילגמש שיחה 07:01, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
עניין האלקטורים הוא הקדמה, שנותנת מסגרת. בלי ההקדמה זה יהיה כך:
ארצות הברית פעילות עוד מפלגות, לבד מהמפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. למשל, מפלגת הירוקים האמריקנית והמפלגה הנאצית האמריקנית. כן, קיימת מפלגה נאצית בארצות הברית, באופן גלוי, ופעילותה ממושכת וחוקית. יתרה מזאת, היא גם מקבלת לשורותיה יהודים, כגון דניאל בורוס."
התגובה הטבעית לקטע כזה תהייה "מי חשב בכלל שיש רק שתי מפלגות בארצות הברית. אני שמעתי פעם על עוד מפלגה..."
84.229.84.30 13:07, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

הצעת שיפור לשורה הראשונה:

מצעד של המפלגה הנאצית האמריקנית, בקולומביה שבמיזורי

במשך יותר ממאה שנים, כל נשיאי ארצות הברית וכמו גם כל האלקטורים בבחירות לנשיאות ארצות הברית היו משתי מפלגות בלבד – המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. זאת למרות, שבארצות הברית פעילות עוד מפלגות, כמו מפלגת הירוקים האמריקנית והמפלגה הנאצית האמריקנית. כן, קיימת מפלגה נאצית בארצות הברית, באופן גלוי, ופעילותה ממושכת וחוקית. יתרה מזאת, היא גם מקבלת לשורותיה יהודים, כגון דניאל בורוס.

84.229.84.30 13:12, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא חושב שזה נכון. תסתכלו כאן לגבי חבר האלקטורים. ‏עמיחישיחה 16:22, 15 באוקטובר 2017 (IDT)
לעניות דעתי, הדיאגרמה שהבאת לא דנה באלקטורים. היא דנה באחוזי ההצבעה למועמדי המפלגות. זה משהו אחר. 84.229.84.30 17:05, 15 באוקטובר 2017 (IDT)
אני בכלל לא חושב שצריך את האלקטורים. קטע קצר יותר שיתרכז במפלגה הנאצית יהיה מעניין ומסעיר יותר. גילגמש שיחה 17:08, 15 באוקטובר 2017 (IDT)
אני לא אוהב את המשפט "כן, קיימת מפלגה נאצית בארצות הברית". עדיף בלעדיו: "...והמפלגה הנאצית האמריקנית. מפלגה נאצית קיימת בארצות הברית באופן גלוי ופעילותה ממושכת וחוקית...". Liad Malone - שיחה 23:54, 15 באוקטובר 2017 (IDT)
בקצב הזה יישאר קטע שכתוב בו רק "בארצות הברית יש מפלגה נאצית חוקית." 84.229.94.78 18:28, 16 באוקטובר 2017 (IDT)
זה לבדו פרט מעניין. אפשר להוסיף שהיא מקבלת יהודים. לדעתי שתי הנקודות האלה מספיקות. לא צריך לדבר בכלל על אלקטורים. גילגמש שיחה 20:13, 16 באוקטובר 2017 (IDT)
אתה רציני? אתה מעוניין בקטע "הידעת" בעל משפט בודד? "בארצות הברית יש מפלגה נאצית חוקית, בעלת פעילות ממושכת של מספר עשורים, המקבלת לשורותיה גם יהודים, כגון דניאל בורוס." זהו? זה כל הקטע.
זה אמנם עדיף לי מאשר דחיית ההצעה שלי. אבל זה מוזר. 84.229.20.203 23:33, 16 באוקטובר 2017 (IDT)
כן. מה רע? קצר ונשכני. גילגמש שיחה 05:23, 17 באוקטובר 2017 (IDT)
רע, שכשאין משפט ניגוד בהתחלה, הנשיכה מתעמעמת. אני מציע כך:
מצעד של המפלגה הנאצית האמריקנית, בקולומביה שבמיזורי

בישראל החוק קובע, שמפלגה שדוגלת בביטול הדמוקרטיה, אינה רשאית להשתתף בבחירות לכנסת. אולם לא בכול המדינות הדמוקרטיות, הדבר כך. בארצות הברית למשל, יש מפלגה נאצית חוקית, בעלת פעילות ממושכת של מספר עשורים. זאת ועוד, המפלגה הנאצית האמריקנית אפילו מקבלת לשורותיה גם יהודים, כגון דניאל בורוס.

84.229.20.203 08:50, 17 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא חושב שזה נכון להציג ניגוד מהמצב בישראל. גם בישראל חיה ובועטת מפלגה קומוניסטית לא-ציונית. אם כבר, יש להציג את הניגוד באמריקה. המפלגה הנאצית בארצות הברית היא שלוחה של אותה מפלגה ששלטה בגרמניה, פתחה במלחמת העולם השנייה כפועל יוצא מהאידאולוגיה שלה וארצות הברית נלחמה נגדה. או למשל להציג את האלמנטים באידאולוגיה של המפלגה שעומדים בניגוד גמור ליסודות שעליהם מושתתת הכרזת העצמאות והחוקה האמריקאית. יש להסביר גם מדוע האבסורד הזה מתרחש - איזה תיקון בחוקה שלהם מאפשר אותו. Liad Malone - שיחה 10:54, 17 באוקטובר 2017 (IDT)

גירסה חדשה לפי אחת ההצעות פה:

מצעד של המפלגה הנאצית האמריקנית, בקולומביה שבמיזורי

כידוע, במהלך מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית לחמה בגרמניה הנאצית. בעקבות אותה מלחמה ובעקבות השואה, האידאולוגיה הנאצית נתפסת בעולם הדמוקרטי כבלתי קבילה. למרות זאת, המפלגה הנאצית האמריקנית, פועלת בארצות הברית באופן גלוי, בולט, ממושך מאוד וחוקי. מוזיאון השואה של אילינוי, למשל, הוקם במסלול בו צעדה מפלגה זו, באחד המצעדים המפורסמים שלה. פעילותה מוזכרת גם בסרטים רבי מכר, כמו "סקוקי" והאחים בלוז. יתרה מזאת, המפלגה הנאצית האמריקנית גם מקבלת לשורותיה יהודים, כגון דניאל בורוס.

77.125.87.198 13:31, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

הקטע האחרון ממש מוצלח, אם כי לדעתי האידיאולוגיה הנאצית סבלה מחוסר קבלה לא רק כתוצאה מהמלחמה אלא מהטבח העצום שערכו הנאצים במהלך השואה וחוקי הגזע שלהם. מלחמות, אפילו עקובות מדם, לא מותירות בדרך כלל כתם גדול כל כך. למשל מלחמת העולם הראשונה לא הותירה סלידה מאידיאולוגיה מסוימת באותה עוצמה שהותירה אחריה מלחמת העולם השנייה. לדעתי ההבדל הוא בטבח ובחוקים הגזעניים של הנאצים. אפילו סטלין עצמו, שהיה רב קצבים גרוע מהיטלר (אם בודקים את מספר הקורבנות) או לכל הפחות שווה לו לא זוכה לסלידה דומה לזה שזוכה לה הצורר הנאצי. לכן המילים "בעקבות אותה מלחמה" מגמדות לפי דעתי את עצמת הסלידה. אולי עדיף לכתוב "בעקבות השואה שהתרחשה במהלך אותה מלחמה" או משהו כזה. גילגמש שיחה 06:28, 3 בנובמבר 2017 (IST)
צודק. הוספתי את המילים "ובעקבות השואה". תודה. 77.127.96.179 12:50, 3 בנובמבר 2017 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 15:51, 12 בנובמבר 2017 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 11:33, 28 ביוני 2018 (IDT)

תבנית:הידעת? 18 במאי - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

לי היה נראה כאילו הקטע רומז שיוהאנס קפלר עומד מאחורי ההרעלה של טיכו ברהה. לא ראיתי שיש תאוריה כזאת בערך של אף אחד מהם. להפך - בערך על ברהה מצביעים על מתנקשים פוטנציאליים אחרים. חמויישֶה - שיחה 14:38, 25 במאי 2017 (IDT)

(פתחתי פסקה חדשה, אבל אז ראיתי שחמויישה כבר פתח דיון על הקטע, ולכן הסרתי את הפסקה שפתחתי, והעברתי את תוכנה לכאן)

עיתונות צהובה לשמה, המתבססת כולה על ספר צהבהב, שנכתב על ידי זוג עיתונאים, ללא ביסוס, וגם שגוי: למעשה, ה"בדיקה הפורנזית" (מה זה? באיזו שפה?) לא נערכה בשנות ה-90, אלא ב-1901. בשנות ה-90 נבדקו מספר שערות, בטענה שהן של ברהה. גם אם מה שכתוב בקטע נכון (הוא לא), הקטע "משמיט" עובדה חשובה אחת לפחות: ברהה היה לא רק אסטרונום, אלא גם אסטרולוג ואלכימאי. אלכימאים במאה ה-16 התעסקו בכספית בדרך שגרה, כך שגם אם ברהה אכן נפטר מהרעלת כספית, אין סיבה לחשוד בהרעלה, ובוודאי שאין כל יסוד להטיל את החשד בקפלר. שוב - עיתונות צהובה בכריכה קשה.

הקטע נכתב ב-2008 בהתבסס על ספר אחד. ב-2010 בוצע מחקר מקיף בשרידי גופתו של ברהה (אולי בעקבות הספר הצהבהב), והמסקנה חד משמעית - אין קשר בין מותו של ברהה ובין הרעלת כספית, ולמעשה, גם לא נמצאו כל ראיות להרעלה מסוג אחר כלשהו. קטע "הידעת" הנ"ל לא עודכן מאז נכתב, ובפרט, המחקר של 2010 לא משתקף בו.

(אציין כי ראיתי את הקטע הנ"ל בעמוד הראשי מתיישהו בנובמבר 2017, למרות שלא ברור לי למה - הוא לא מופיע בדף של חודש זה. אולי תקלה כלשהי בשעון של השרת?)

למחוק. קיפודנחש 22:45, 28 בנובמבר 2017 (IST)

מכיוון שאתה היחיד שהגיב על הבעיה שהעליתי לפני כחצי שנה, ונראה גם שעשית עבודה יותר יסודית ממני, ובכל זאת חושב כמוני, זה הופך אותנו ל-100% מהדעות בדיון. אמחק את הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:26, 30 בנובמבר 2017 (IST)
אוסיף רק שהקטע בודאות לא הופיע בנובמבר בדף הראשי. הופיע פעם אחרונה במאי. חמויישֶה - שיחה 12:27, 30 בנובמבר 2017 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:18, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

נשימת הליום[עריכת קוד מקור]

נורת הליום

רפלקס הנשימה של האדם אינו מגורה מירידת כמות החמצן בדם אלא מנוכחות כמות מסוימת של פחמן דו-חמצני. לכן בשאיפת הליום, שהוא גז אציל ואינו פעיל כימית בתנאים השוררים בבעלי חיים, במקום חמצן, הגוף אינו מבחין בהיעדר החמצן, בגלל הפינוי המתמיד של פחמן דו-חמצני. לאחר מספר דקות התאים ירעבו ובמהרה ימותו מהיעדר החמצן הדרוש לתהליך הנשימה התאית ותגרם היפוקסיה, וכל זאת מבלי שהגוף יבחין במצוקה, כלומר בהעדר תחושת מחנק.

מתניה שיחה 20:29, 23 במאי 2018 (IDT)

אני מציע שינויים קלים:

נורת הליום

רפלקס הנשימה של האדם, שגורם לאדם לנשום מהר יותר, כשחסר חמצן בגופו, אינו מגורה מירידת כמות החמצן בדם אלא מנוכחות של עודף פחמן דו-חמצני. לכן כאשר במקום חמצן, שואף האדם הליום, שהוא גז אציל ואינו פעיל כימית בתנאים השוררים בבעלי חיים, הגוף אינו מבחין בהיעדר החמצן. זאת משום שאין הפרעה בפינוי הפחמן הדו-חמצני. לאחר מספר דקות של שאיפת הליום, התאים ירעבו ובמהרה ימותו מהיעדר החמצן הדרוש לתהליך הנשימה התאית, תגרם היפוקסיה, וכל זאת מבלי שהגוף יבחין במצוקה. כלומר, בהעדר תחושת מחנק.

77.127.82.195 08:50, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
הקטע שגוי. יש בגוף האדם חיישנים ללחץ חלקי של חמצן. בנוסף, החיישנים שמכוונים לפחמן דו חמצני לא מגיבים רק לפחמן דו חמצני, אלא לPH. בגלל שהצורה שבה פחמן דו חמצני מומס בדם הוא מוריד את הPH. אני לא רוצה להכנס להסבר מעמיק, רק מציע לפסול את הקטע בגלל שהוא לא מדויק. גילגמש שיחה 10:42, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:05, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

מהדורת עיתונים מיוחדת לבן גוריון[עריכת קוד מקור]

נחמיה ארגוב

ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. בזמן אשפוזו של בן גוריון פגע שלישו הצבאי נחמיה ארגוב (בתמונה) ברוכב אופניים. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון,[2] וכן ציווה את כל רכושו למשפחת קורבן התאונה, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.

מתניה שיחה 19:11, 27 באפריל 2018 (IDT)
טוב מאד! חמויישֶה - שיחה 16:41, 29 באפריל 2018 (IDT)
מרתק! 77.125.1.178 14:49, 27 ביולי 2018 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 13:42, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

כלי רכב בחלל[עריכת קוד מקור]

הרודסטר של אילון מאסק במסלול סביב כדור הארץ, עם הבובה "סטאר מן"

משימות שונות לחקר החלל, ובעיקר משימות שכללו נחיתה על הירח ומאדים, כללו כלי רכב גלגליים. הרובר המוצלח הראשון היה חלק מתוכנית לונוחוד הסובייטית, והונחת על הירח על הנחתת לונה 17 ב17 בנובמבר 1970. גם תכנית החלל של ארצות הברית, תוכנית אפולו, כללה הנחתת רוברים על הירח במסגרת משימות אפולו 15, 16 ו-17. כלי רכב גלגליים הונחתו גם על המאדים, ובהם כלי הרכב הגלגליים הרובוטיים ספיריט, אופורטוניטי וקיוריוסיטי, שהונחתו במשימות שונות של נאס"א. כל כלי הרכב הללו נועדו לנוע על כוכב הלכת שעליו הונחתו, ולבצע משימות מחקר וסיור שונות.
שונה מכל אלו הוא כלי הרכב ששוגר לחלל במסגרת השיגור הניסיוני הראשון של הטיל פאלקון כבד, של חברת ספייס אקס. מנכ"ל החברה, אילון מאסק, הציע שהמטען של שיגור הניסיון יהיה "חפץ משעשע שאינו בעל ערך סנטימנטלי". לפיכך הוחלט לשגר לחלל את מכוניתו של מאסק, רודסטר אדום מתוצרת חברת טסלה. באותה רוח משעשעת הוצבו במכונית כמה חפצים: בתא הכפפות של המכונית הונח עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ומגבת ושלט עם כיתוב "בלי פאניקה", ברוח הספר. במושב הנהג הוצבה בובה שכונתה "סטאר מן" (Starman), על שם שירו של דייויד בואי, לבושה בחליפת אסטרונאוט עם הלוגו של החברה. ידה הימנית של הבובה מונחת על ההגה וידה השמאלית מונחת על החלון הפתוח. במערכת השמע של המכונית הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייויד בואי, ללא הפסקה וזאת למרות שלא ניתן לשמוע או להעביר צלילים בחלל. למכונית חוברו שלוש מצלמות ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות.

על פי הערכים הרלוונטיים באנגלית ובעברית. קלונימוס - שיחה 15:01, 27 בפברואר 2018 (IST)

מתאים יותר לכתבה בעיתון. פחות לקטע "הידעת". חמויישֶה - שיחה 16:20, 27 בפברואר 2018 (IST)
צריך לחשוב על פתיחה אחרת. 77.126.106.15 22:20, 28 בפברואר 2018 (IST)
לא צריך לחשוב על פתיחה אחרת. כל האנקדוטה של טסלה לא מחזיקה קטע הידעת רציני. חמויישֶה - שיחה 16:40, 4 במרץ 2018 (IST)
צריך לתמצת. מרוב עצים לא רואים את היער. 77.127.82.195 18:55, 28 ביולי 2018 (IDT)
בטיסת הבכורה של דרגון שיגרו גוש גבינה לחלל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:00, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:16, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

נוהל פתיחת ונעילת כנסיית הקבר בכול בוקר וערב[עריכת קוד מקור]

חלוקת הבעלויות על שטחי הכנסייה בין שש הכיתות הנוצריות

בניגוד כמעט לכל בית תפילה אחר בעולם, כנסיית הקבר, בירושלים, אינה מתוחזקת על ידי עדה דתית בודדת, אלא על ידי שש כיתות דתיות - חמש כיתות שונות של נוצרים אורתודוקסים וכיתה נוספת של קתולים. בין נציגי הכיתות יש חלוקה ברורה של רוב האזורים בכנסייה ושל הסמכויות הביצועיות בה. אולם, הזכות לפתוח ולנעול את שערי הכנסייה, בכול בוקר וערב, אינה נתונה בידי אף נוצרי. צאלח א-דין כבש את ירושלים בשנת 1187 והפקיד את המפתחות בידי המשפחות מוסלמיות – ג'ודה ונסייבה. מאז, כל בוקר, רק לנציג האורתודוכסים הכלליים יש את הזכות לפתוח חלון קטן בשער, בכל יום יש לעדה אחרת זכות להוציא דרך החלון סולם. נציג של משפחת ג'ודה, שומר על המפתח, נותן אותו לנציג של משפחת נוסייבה. נציג נוסייבה עולה בסולם, פותח את המנעול, יורד, פותח את דלתות השער ומחזיר את המפתח לנציג משפחת ג'ודה. כל ערב מתקיים טקס הנעילה בסדר הפוך.

אחלה, אבל צריך להמנע מאי דיוקים: ראשית, בטח לא בדקת את כל בתי התפילה בעולם בשביל לקבוע שכולם מתוחזקים ע"י עדה דתית בודדת (אני מצליח לחשוב למשל על מערת המכפלה שבחלקה מתפללים מוסלמים ובחלקה יהודים). המילה "רוב" תפתור את הבעיה. שנית, בין נציגי הכיתות אין חלוקה ברורה של אזורים בכנסייה. יש כמה שטחים שנתונים במחלוקת (בין אתיופים לקופטים, ובין יוונים, קתולים וארמנים) וכן ישנם חלקים משותפים. חמויישֶה - שיחה 11:58, 27 במרץ 2018 (IDT)
שיניתי טיפה. ככה בסדר? 84.229.78.8 12:05, 30 במרץ 2018 (IDT)
אולי כדאי גם לאזכר את סולם הסטטוס קוו? ‏עמיחישיחה 16:20, 18 באפריל 2018 (IDT)

אם מחליפים את ההקדמה בסיפור סולם הסטטוס קוו, יוצא קטע נחמד יותר[עריכת קוד מקור]

סולם הסטטוס קוו

לרגלי אחד מחלונות כנסיית הקבר, בירושלים, עומד סולם חסר כל שימוש חומרי או דתי . עד שנת 1831 הוא שימש להבאת מזון לנזירים הארמניים, שהורשו לצאת מהמבנה רק לעיתים רחוקות. מאז חלפו כמאתיים שנה, שבהן סולם זה – המכונה כיום "סולם הסטטוס קוו", ניצב במקומו רק בשל הסכמי סטטוס קוו, בין הכיתות הנוצריות המגוונות, שמפעילות את הכנסייה. הסכם סטטוס קוו אחר, ותיק ומוזר לא פחות, הקשור לכנסייה זו, קובע את נוהל הפתיחה והנעילה של שער הכנסייה. בשנת 1187, הפקיד צאלח א-דין את המפתחות בידי מוסלמים. מאז, כל בוקר, רק לנציג האורתודוכסים הכלליים יש זכות לפתוח חלון קטן בשער ובכל יום יש לעדה אחרת זכות להוציא דרך החלון סולם (לא את "סולם הטטוס קוו", שאותו אסור להזיז ממקומו, אלא סולם אחר). נציג משפחת ג'ודה המוסלמית, שהוא שומר המפתח, נותן אותו לנציג משפחת נוסייבה המוסלמית. נציג נוסייבה עולה בסולם, פותח את המנעול, יורד, פותח את דלתות השער, ומחזיר את המפתח לנציג ג'ודה. כל ערב מתקיים טקס הנעילה בסדר הפוך.

77.127.82.195 19:40, 28 ביולי 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:33, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
הערך הבסיסי הוא קצרמר עם שתי תבניות "להשלמה", יש להשלימו לפני העלאת הקטע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:06, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
איזה מהערכים? 77.124.76.194 05:56, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
והאמת, עדיף שהערך המודגש יהיה כנסיית הקבר. כנסיית הקבר הוא ערך מומלץ. תודה. 77.124.76.194 08:25, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
קטע טוב. חמויישֶה - שיחה 11:21, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
הערך על הסולם חלקי ולעומת זאת הערך על הסטטוס קוו מקיף ומעניין, כדאי לקשר אליו. 16:42, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
אי אפשר לוותר על הערך על הסולם. אבל את הערך "סטטוס קוו (המקומות הקדושים)", הוספתי. תודה. 77.124.76.194 22:29, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד אמא של גולן - שיחה 16:45, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 14:12, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

אמנות המתעלמת מהממסד[עריכת קוד מקור]

יצירה המוצגת במוזיאון - מסכה מצדפים

בעיר לוזאן, שבשווייץ, מצוי מוזיאון "אוסף האמנות המנודה והגולמית" (Collection de l'art brut), המציג ציורים, צילומים ושאר אמנות פלסטית, של אמנים חסרי קשרים עם הממסד, ושכמעט ואינם מתחשבים במסורת ובתרבות אמנותית כל שהיא. רבים מהיוצרים המציגים שם את יצירותיהם הם אסירים, מאושפזים כרוניים או אנשים עריריים. כמו מרבית המוזיאונים בעולם, גם מוזיאון זה מרענן מידי פעם את גלריות התערוכות המתחלפות שלו. אך בשביל לעשות זאת, הוא אינו יכול לשאול יצירות ממוסדות מקבילים לו, משום שלא קיימים כאלו מוסדות. על כן המוזיאון מציג לקהל בכול זמן נתון רק כ-700 מרבבות המיצגים שברשותו, וקיבוץ התערוכות החדשות בו, נעשה מתוך מחסני הענק שלו עצמו.

77.127.71.138 17:26, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

קטע טוב. גילגמש שיחה 07:06, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
אני לא התלהבתי בכלל, אבל מספיקים לי שני התומכים ללא הסתייגויות. אני מאשר. חמויישֶה - שיחה 10:58, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

התקבל חמויישֶה - שיחה 11:18, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הוספה לתבנית:הידעת? 12 במאי - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע כבר מצויין, אבל חשבתי להוסיף בסוף שג'וני גרינווד מרדיוהד הוא היחיד בלהקה שיש לו רקע במוזיקה קלאסית, ועם זאת היחיד שאין לו תואר אקדמי. טוב או מיותר? חמויישֶה - שיחה 12:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

הקטע עוסק בלהקה אחת. למה להוסיף מידע על להקה שנייה? 77.127.22.193 13:09, 12 ביולי 2016 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:02, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 24 במאי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

הקטע הבא אמור להופיע בעוד מספר ימים (תבנית:הידעת? 23 במאי 2018):

כאשר מקימים עגורן באתר בנייה, העגורן הוא זה שמגביה את עצמו. בעזרת מגבה (ג'ק) הידראולי מרימים את יחידת ההנפה, ובמרווח שנוצר מכניסים מקטע פלדה. את מקטע הפלדה מרים ומכניס מנוף העגורן עצמו.

זה אחד מהקטעי "הידעת?" התפלים יותר שנתקלתי בהם. אביעדוסשיחה 16:43, 18 במאי 2018 (IDT)

מסכים שהוא לא מסעיר. אדלג על הצגתו. חמויישֶה - שיחה 22:11, 20 במאי 2018 (IDT)
מצוין ;) האם הוא יופיע שוב בשנה הבאה או..? אביעדוסשיחה 00:12, 24 במאי 2018 (IDT)
לא יופיע לפחות עד מאי 2020. אם עדיין אהיה מנהל המיזם כנראה אדלג עליו גם אז. חמויישֶה - שיחה 13:05, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

לא הוסר הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 13:05, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

חתשפסות[עריכת קוד מקור]

היי. לדעתי הערך הזה לבדו שווה שהתקציר שלו יהפוך לפינה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:23, 21 בפברואר 2018 (IST)

אז אולי תסכם אתו, כדי שנדע במה מדובר? 77.126.106.15 11:35, 1 במרץ 2018 (IST)
בקיצור: היא הייתה פרעה במצריים העתיקה, אישה שכיהנה הכי הרבה זמן בתפקיד - 15 שנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:10, 1 במרץ 2018 (IST)
זה בוודאי לא מספיק. צריך לכתוב קטע שלם ואז נדון עליו. גילגמש שיחה 20:38, 13 במרץ 2018 (IST)
אז לא צריך. זה מה שנראה לי מסקרן לבדו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:51, 14 במרץ 2018 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:07, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

פוליטיקה של הכנסת הראשונה[עריכת קוד מקור]

הבחירות לאספה המכוננת.png

אחרי ניצחונה של מפא"י בבחירות לאספה המכוננת, מפא"י הייתה צריכה קואליציה בשביל להרכיב ממשלה. בן-גוריון פסל את תנועת החרות ומק"י מלהיכנס לממשלה, תוך כדי שטבע הביטוי "בלי חרות ומק"י", דהיינו: בלי הקומוניסטים והרוויזיוניסטים. בן גוריון כל כך סלד ממנחם בגין שאפילו לא קרא לו בשמו אלא כינה אותו "האיש היושב ליד חבר הכנסת בדר". מפ"ם קיוותה להקים עם מפא"י ממשלה סוציאליסטית צרה אך נתקלה בדחייה ונותרה באופוזיציה. בן-גוריון החליט לפנות אל החזית הדתית, הפרוגרסיבים, הספרדים והרשימה הדמוקרטית של נצרת. סך הכל תמכו בממשלה 73 חברי כנסת.

מתניה שיחה 16:12, 1 ביוני 2018 (IDT)
לא מספיק מיוחד. 77.127.82.195 21:53, 28 ביולי 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:16, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

נשים וילדים תחילה[עריכת קוד מקור]

Wreck of the Birkenhead.jpg

נשים וילדים תחילה הוא שמו של קוד מוסרי לפיו במצבי חירום ימיים (ובהשאלה: גם במצבי חירום אחרים כמו שריפה) יש לתת עדיפות להצלת נשים וילדים ורק לאחר מכן להצלת גברים. קוד זה, המכונה 'החוק הבלתי כתוב של הים', מהווה נורמה מוסרית אולם הוא אינו מוסדר בשום תקנה או חוק רשמי. פינוי האניות הטובעות אה"מ בירקנהד בשנת 1852 והטיטניק בשנת 1912 בוצע לפי קוד זה ועורר שבחים בגין התנהגות אבירית, אולם למרות האתוס שהתפתח סביב הקוד 'נשים וילדים תחילה', ניתוח שיטתי של אסונות ים, מראה כי הנוהג 'כל אדם לעצמו' דומיננטי הרבה יותר מהנוהג 'נשים וילדים תחילה', וכי שיעורי ההישרדות של נשים וילדים באסונות ימיים קטנים הרבה יותר משיעורי ההישרדות של גברים.

דוג'רית - שיחה 15:19, 7 ביולי 2018 (IDT)

קיים כבר משהו דומה מאד: תבנית:הידעת? 30 באפריל - סדרה 1. אפשר אולי להרחיב בנוגע ל"ניתוח הסיסטמתי". מה המקור לזה? חמויישֶה - שיחה 15:52, 11 ביולי 2018 (IDT)
משתמש:חמויישה, בקטע הידעת הקיים כתוב: "עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג", אבל זה לא נכון. הניתוח מראה שאין באמת שינוי בנוהג. היו אלו מקרים אנקדוטליים בלתי מייצגים. דווקא משום שהקוד המוסרי הזה נתפס כדבר המקובל - יהיה זה מעניין להציג בקטע הידעת את הניתוח שמראה שלמרות האתוס סביב הקוד הזה - הוא לא מיושם לרוב, ולכן אני מציעה להחליף את הקטע הישן בקטע החדש. המקור לניתוח הוא המחקר הזה (שכמובן מופיע בערך כמקור). תודה. דוג'רית - שיחה 00:48, 31 ביולי 2018 (IDT)
בעייתי מאד. הממצא העיקרי במחקר הוא אחוז ההישרדות הנמוך יותר בקרב נשים וילדים. אין בכך כדי לקבוע שהנוהל לא מיושם. הגיוני שילדים ישרדו פחות בכל אסון שמצריך כח פיזי בכדי לשרוד. אם צריך לשהות אפילו דקה אחת במים בטרם נפרסות סירות הצלה - מי שאינו יודע לשחות דינו נחרץ. לא אמהר לשנות את הקטע ולקבוע שהנוהל לא מתקיים דה פקטו. חמויישֶה - שיחה 10:03, 31 ביולי 2018 (IDT)
לא כתוב בתבנית שהנוהג לא מתקיים דה פקטו אלא שהנוהג 'כל אדם לעצמו' דומיננטי הרבה יותר (ישנן דוגמאות של אנשים בספינה טובעת שדוחפים ילדים ונשים כדי לחלץ את עצמם). גם בטיטניק מי שלא ידע לשחות לא יכול היה לשרוד דקה במים, אבל ילדים שרדו מהסיבה הפשוטה שנתנו להם עדיפות על סירות ההצלה. כמו כן, אם אתה עוסק בביקורת עמיתים על מחקרים אקדמיים, אשמח לקרוא את הביקורת שלך על אודות המחקר הזה. אם אין מחלוקת לגבי המחקר - יש לקבל את ממצאיו (במיוחד לאור העובדה שהם מקובלים, ולמיטב ידיעתי לא קראו עליהם תיגר). במסקנות המחקר כתוב:
our findings show that human behavior in life-and-death situations is best captured by the expression “every man for himself.
כמו כן, ועידת טד ערכה הרצאה בדיוק על הנושא הזה. לא ברור מדוע דווקא ויקיפדיה צריכה להצניע מידע זה. דוג'רית - שיחה 23:47, 31 ביולי 2018 (IDT)
את הביקורת שלי על ה(סקירה של) המחקר (כפי שמופיע בערך) כבר תימצתתי למעלה: הוא מדלג מממצאים למסקנות בהתעלם מגורמים טרוויאליים שהיו עשויים לגרום לממצאים. עצם העובדה שניתנה פקודת "נשים וילדים תחילה" ביותר ברבע מהאסונות הימיים שנבדקו כבר אומרת שהנוהג קיים. אבל זה ממש לא העיקר כאן. בעיקר משום שאינני עוסק באמת בביקורת עמיתים על מחקרים אקדמיים. העניין הוא כזה: הקטע הקיים עוסק בנוהג המוכר יחיסית, ובארוע שהביא את הנוהג הזה לעולם. איני רואה צורך לכתוב או לשכתב קטע שיעסוק במחקר שעוסק בכך שהנוהג לעיתים קרובות לא מתקיים. זה פשוט הרבה פחות מעניין. בהחלט יש לזה מקום בערך, אבל אין לזה, לדעתי, מקום בקטע הידעת בדף הראשי. חמויישֶה - שיחה 14:30, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:16, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

שמו של עיתון הארץ[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם על הקטע הבא בהשראת פינת "היום בהיסטוריה"?

עיתון הארץ בעברית ובאנגלית

עיתון הארץ הוא היומון הוותיק ביותר בישראל והוא מוכר כיום בארץ ובעולם בשמו "הארץ". אולם עד היום עבר שם העיתון גלגולים רבים. לאחר מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי בארץ ישראל, מכיוון שהממשל העותמאני סגר את כל העיתונים בארץ החליטו נציגי היישוב העברי לייסד עיתון חדש בשם "ארץ ישראל", אך המושל הצבאי הבריטי אסר על פרסום העיתון. עם זאת, הממשל הבריטי החליט על פרסום מהדורה עברית לשבועון הצבאי The Palestine News בשם "חדשות מהארץ הקדושה - התוצאה העברית של שבועון המשלחת הצבאית המצרית אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשת". גליון ראשון של העיתון יצא לאור, אולם הצנזורה הצבאית פסלה את השם והגליון השני כבר נקרא "חדשות מהארץ". ביוני 1919 החל העיתון להופיע כיומון עצמאי בשם "חדשות הארץ". בדצמבר באותה השנה שונה הסמליל והושמטה ממנו המילה חדשות. את המילה "הארץ" כתב בכתב ידו זאב ז'בוטינסקי והיא התנוססה בראש השער, עד שהוחלפה בסמליל שעיצבה פרנצ'סקה ברוך ונשאר עד ימינו.

Elhananha - שיחה 16:08, 4 באפריל 2018 (IDT)

מקורות - https://www.haaretz.co.il/misc/about-haaretz והערך בעברית - הארץ Elhananha - שיחה 16:10, 4 באפריל 2018 (IDT)
אני מציע לשנות כיוון. הרי בסך הכול מספר פה, במשך מאה שנה, השם של העיתון טיפה השתנה, ושרוב השינויים נערכו כשהוא היה חדש... לא כזו סנסציה.
אני מציע שנכתוב:

למרות שעיתון "הארץ" נתפס במשך עשרות שנים כעיתון שמתיף לזכויות הערבים בארץ ישראל, שמו לא תמיד העיד על זה. כשרצו להוציא את העיתון לראשונה, רצו להוציא אותו תחת השם "ארץ ישראל", אך הבריטים פסלו את השם כי הוא קרא לארץ על שם עם ישראל. הגיליון הראשון שלו הופיע בשם ארוך שחלקו היה "למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשת". שם זה נפסל על ידי הבריטים אחרי הדפסה אחת. ביוני 1919 החל העיתון להופיע כיומון עצמאי בשם "חדשות הארץ". בדצמבר באותה השנה שונה הסמליל והושמטה ממנו המילה חדשות. את המילה "הארץ" בסמליל הראשון של העיתון, כתב בכתב ידו זאב ז'בוטינסקי. כמו כן, במשך שנים רבות, הוציאה מערכת עיתון זה, גם עיתון ילדים, שנקרא "הארץ שלנו".

84.229.78.8 16:53, 4 באפריל 2018 (IDT)
זה ממש חוטא לכוונה הראשונית שלי. למה לערב פוליטיקה? מדובר באנקדוטה נחמדה לדעתי בלי השינוי. הגרסה הראשונה שלי עדיפה מאוד לדעתי. Elhananha - שיחה 17:08, 4 באפריל 2018 (IDT)
ברור לי שהרעיון שלי ממש חוטא לכוונה הראשונית שלך. אלא שזה לא רלוונטי. מכול זה צריך לצאת קטע מתאים למדור "הידעת". זה הכול. 84.229.78.8 17:14, 4 באפריל 2018 (IDT)
Elhananha, מסכים. אני מעדיף את הגרסה שלך (אם כי מעדיף להחליף את „היות ש־״ ב„מכיוון ש־״). באותו עניין: יש לנו קטע על שמו של מעריב (עיתון)? Tzafrir - שיחה 17:15, 4 באפריל 2018 (IDT)
Tzafrir - תודה. אכן גם סיפור ההקמה של מעריב מעניין. באמת נראה לי שיהיה מעניין קטע הידעת על הסכסוך עם ידיעות אחרונות והשם הראשון "ידיעות מעריב".Elhananha - שיחה 17:22, 4 באפריל 2018 (IDT)
אני האמת לא אוהב את שתי הגרסאות. גילגמש שיחה 20:05, 4 באפריל 2018 (IDT)
גילגמש, אתה לא אוהב את הרעיון מיסודו או שיש איך לשפר? Elhananha - שיחה 20:14, 4 באפריל 2018 (IDT)
אני חושב ששתי ההצעות לא מתאימות ולא מעניינות. הרעיון שלך הוא נחמד, אבל אני לא חושב שיש פה איזה פאנץ' מעניין. גם הרעיון של האנונימי הוא קצת אנמי בעיני. אולי יהיה רעיון אחר שכן יהיה מוצלח יותר. בכל אופן, זאת רק דעתי ואולי תצברו קולות אחרים שכן יתמכו. הינה צפריר תומך. גילגמש שיחה 20:17, 4 באפריל 2018 (IDT)
תודה בכל מקרה! Elhananha - שיחה 20:19, 4 באפריל 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:05, 30 באוגוסט 2018 (IDT)

תחנת מספרים[עריכת קוד מקור]

OneTimePadExcerpt.agr.jpg

תחנות מספרים הן תחנות רדיו מסתוריות ששידוריהן כוללים הקראה של מספרים, אותיות (על פי רוב באלפבית צלילי), או מילים. העומדים מאחורי הפעלתן וסיבת פעולתן אינה ברורה ברוב המקרים, אך הסברה הרווחת היא שמדובר באמצעי שמטרתו ליצור קשר עם מרגלים. הסברה היא כי התחנות משדרות באמצעות צופן המכונה "פנקס חד-פעמי". ייחודה בכך שקיימת הוכחה מתמטית לכך שאם המפתח המשמש להצפנה נבחר באקראי והשימוש בו הוא חד-פעמי, ההצפנה בלתי ניתנת לשבירה אפילו ליריב בעל עוצמת חישוב בלתי מוגבלת. שיטה זו היא הדוגמה הבולטת והפשוטה ביותר של שיטת הצפנה מושלמת.

מתניה שיחה 20:49, 30 במאי 2018 (IDT)
אם מה שכתוב פה נכון, אז הקטע מעולה. מה מקור המידע הזה? האם אני יכול כרגע להקשיב לכזו תחנה? באיזה תדר היא משדרת בארץ? 77.124.76.194 13:53, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
המידע נמצא בערך ויש הרחבה רבה בנושא בערך באנגלית. מתניה שיחה 22:55, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 12:32, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 11:28, 30 באוגוסט 2018 (IDT)

צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור]

Kowloon Walled City.jpg

צפיפות האוכלוסין בעיר עזה, נחשבת אחת הגבוהות בעולם עם צפיפות של כ7000 נפש לקילומטר רבוע. אך רמת צפיפות זו אינה מתקרבת לרמת הצפיפות שנמדדה ב1987 בעיר החומה קאולון, הונג קונג, שם עמדה הצפיפות על כ1.25 מיליון תושבים לקילומטר רבוע. מנגד, בעיירה מונווי שבנברסקה, ארצות הברית אין בעיית צפיפות. במפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2010, נספרה שם תושבת אחת בלבד, שהיא גם ראש העיר. מקרה קיצוני אף יותר של היעדר צפיפות היא העיירה סנטרליה, שהיא עיירת רפאים ואיש אינו מתגורר בה לאחר שפונתה עקב שריפה תת-קרקעית של פחם הבוערת משנת 1962.

מתניה שיחה 20:56, 27 במאי 2018 (IDT)
מעניין. אבל למה אין אף מילה על בופורד? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:21, 27 במאי 2018 (IDT)
על מה? מתניה שיחה 22:26, 27 במאי 2018 (IDT)
(PhinDeli Town Buford, Wyoming) יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:53, 27 במאי 2018 (IDT)
כי אין עליה ערך בעברית, ואין עוד פואנטה מעבר למונווי. מתניה שיחה 23:34, 27 במאי 2018 (IDT)
אין עוד מה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:37, 27 במאי 2018 (IDT)
אין טעם להביא דוגמה לעוד מקום עם תושב אחד. מתניה שיחה 20:55, 28 במאי 2018 (IDT)
מוזר. לי דווקא נראה שאסור ליצור אצל הקורא דעה שיש רק מקום אחד כזה. אבל מה שתחליט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:18, 29 במאי 2018 (IDT)
ועל הירח אין בכלל אנשים... 77.127.82.195 21:31, 28 ביולי 2018 (IDT)
יש הרבה עיירות רפאים בעולם, כאילו, ממש הרבה. הקטע הזה באמת מתייחס כאילו זה משהו ייחודי וזה לא. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:42, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:06, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע על צ׳רלי צ׳אפלין, שהמתין תשע שנים בדף הדיונים התקועים, עד ששכתבו את הערך על צ׳אפלין[עריכת קוד מקור]

צ׳אפלין אוכל נעל בסרט ״הבהלה לזהב״.

הבמאי והשחקן צ'רלי צ'פלין, מראשוני הזוכים בפרס אוסקר, נהג ליצור סרטים בעזרת תסריט עם הנחיות כלליות בלבד ובעזרת ניסוי וטעייה. הוא צילם כל סצנה מאות פעמים כדי לגלות את הדרך הנכונה לבצע אותה וחלק ניכר מעלילת סרטיו הוא פרי אלתור שלו ושל השחקנים האחרים. הצילומים הרבים של כל סצנה הקשו מאוד על השחקנים. בסרטו "הבהלה לזהב", למשל, שתי דמויות מבשלות ואוכלות נעל. במציאות, הנעל הייתה עשויה מסוכר ומאות החזרות על הסצנה אילצו את השחקנים לאכול מאות נעלי סוכר ולקבל שלשול. עיצוב אחת הסצנות בסרטו "אורות הכרך", ארך 116 ימי צילום. לקראת סיום צילומי סרט זה, צ'פלין החליט להחליף את השחקנית הראשית, ורג'יניה צ'ריל, ולצלם את כל הסרט שנית. אולם, אפילו התקציב שלו לא עמד בצילום הסרט פעמיים כשכל סצנה מצולמת מאות פעמים ולכן שכר את צ'ריל מחדש.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:42, 17 באוקטובר 2009 (IST)

77.124.76.194 05:16, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

קטע טוב. צריך גם קטע על ורג'יניה צ'ריל(אנ') חמויישֶה - שיחה 12:45, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
הכחלתי את ורג'יניה צ'ריל, אם זו כוונתך. קיצמרתי שם משהו, שלא סביר שימחקו. סנט פול - שיחה 12:50, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד Theshumai - שיחה 19:31, 1 בספטמבר 2018 (IDT)
התקבל הלוואי שיהיה ככה קל עם כל הקטעים... חמויישֶה - שיחה 11:10, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

קנייה בכרטיס אשראי[עריכת קוד מקור]

המיליארדר הסיני ליו ייקיאן רכש בנובמבר 2015, במכירה פומבית שנערכה בבית המכירות הפומביות "כריסטי'ס", את הציור "עירום בנחת" שצייר אמדאו מודיליאני בשנת 1917. התשלום תמורת הציור, בסך 170.4 מיליון דולר, נעשה בכרטיס אשראי של אמריקן אקספרס, ב-12 תשלומים חודשיים, שזיכו את בעל הכרטיס ב-2 מיליארד נקודות, שאותן הוא יוכל להמיר ל-132 מיליון מייל של מועדון הנוסע המתמיד, המאפשרים מאות טיסות במחלקה ראשונה או כאלפיים טיסות במחלקת תיירים.

המקור: ידיעה ב"גלובס". דוד שי - שיחה 13:00, 5 בדצמבר 2015 (IST)

לדעתי, הקטע נחמד מאוד ושמיש כמות שהוא. אם מחפשים נקודות לשיפור, אז אולי אפשר לסדר, שהפואנטה תגיע מהר יותר - שהמשפטים הראשונים יהיו קצרים יותר ופחות מפורטים. אבל שוב, גם במצבו הנוכחי, הקטע בסדר גמור ומצדי אפשר לקבל אותו כמות שהוא. 94.159.171.58 16:36, 5 בדצמבר 2015 (IST)
אמנם גלובס בדרך כלל אמינים בעיני, אבל נראה לי מוזר שגיהוץ אשראי של דולר מקנה כמעט מייל בהנוסע המתמיד. הרי גיהוץ של 1000 דולר בחודש הוא רגיל למדי. יכול להיות שכל מחזיק אמריקן שמגהץ 1000$ בחודש צובר 770 מייל כל חודש? חמויישֶה - שיחה 09:53, 6 בדצמבר 2015 (IST)
בנוסף, אם מישהו ירים את הכפפה ויכתוב ערך על עירום בנחת (אנ') יהיה לי קל יותר לתמוך בקטע. חמויישֶה - שיחה 10:05, 7 בדצמבר 2015 (IST)

התקבל חמויישֶה - שיחה 10:10, 1 במאי 2016 (IDT)

שפת טוקי פונה[עריכת קוד מקור]

סמל שפת הטוקי פונה

טוֹקִי פּוֹנָה היא שפה מתוכננת מינימליסטית, המכילה כ-120 מילים בלבד. השפה נוצרה בידי הבלשנית הקנדית סוניה לאנג בתור שפה פשטנית המבוססת על עקרונות הדאואיזם. מערכת התנועות והעיצורים של השפה מכילה 5 תנועות ו-9 עיצורים בלבד. אוצר המילים של השפה נבחר מתוך מספר שפות, בהן אנגלית, קרואטית, סינית (מנדרינית וקנטונזית), טוק פיסין, צרפתית, אספרנטו, פינית, גרמנית ועוד. המילים הותאמו לכלליה הפונולוגיים של טוקי פּונה. משמעות השם "טוקי פונה" היא "שפה טובה" או "דיבור טוב". לאנג לא יצרה את השפה בתור שפת עזר בינלאומית (כמו שפת האספרנטו, למשל), אלא כשפה פשטנית שמטרותיה העיקריות הן ניסיון לעצב את דרכי החשיבה של הדובר סביב פשטות, "שפה פשוטה, לדרך חיים פשוטה", וניסיון לעצב שפה שבה הדובר מבטא באופן מילולי ופשטני את כוונתו. בעבר הייתה אף קיימת ויקיפדיה בטוקי פונה, אך היא נמחקה, וכיום היא מתפקדת כאנציקלופדיה עצמאית.

האדם החושב - שיחה 22:46, 3 בנובמבר 2018 (IST)

מעולה. Symbol support vote.svg בעד (צריך לבצע הגהה קטנה, אבל בסך הכל הפסקה מנוסחת ממש טוב). אלדדשיחה 23:03, 3 בנובמבר 2018 (IST)
אני מתקן מעט את הניסוח. אלדדשיחה 23:04, 3 בנובמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חזק כובש המלפפוניםשיחה 23:27, 3 בנובמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. נחמד. 77.124.47.150 22:20, 4 בנובמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. בנישיחה • כ"ח בחשוון ה'תשע"ט • 09:09, 6 בנובמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד, כפי שכבר כתבתי. ערכתי מעט. אלדדשיחה 09:22, 6 בנובמבר 2018 (IST)
חמויישה, כמה זמן עוד נמתין עד שהקטע יתקבל? האדם החושב - שיחה 18:44, 17 בנובמבר 2018 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 12:06, 21 בנובמבר 2018 (IST)

כמה אג'נדה יש לך?[עריכת קוד מקור]

המונח "אג'נדה", שמשעותו סדר יום מעשי או אידאולוגי, הוא במקורו הלטיני מילה בלשון רבים. לשון היחיד היא Agendum, שהוא סעיף אחד בסדר היום, בעוד סדר היום כולו מורכב מסעיפים רבים - Agenda. למרות זאת, השתרשה המילה בלשון יחיד בשפות רבות, כולל כאלה שמקורן לטיני, ובעברית, בשל צלילה, מקובל להתייחס אל "אג'נדה" בלשון נקבה.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 10:52, 31 באוקטובר 2018 (IST)

אני לא בטוח שהרעיון הזה מתאים למדיה הזו. Tzafrir - שיחה 14:30, 1 בנובמבר 2018 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד. הקטע פחות מדי מפתיע. אני מציע שני דברים: 1. להוסיף לקטע הקדמה, למשל לכתוב בהתחלה שלאנשים רבים יש ביקורת נגד פעילותו הציבורית של אהרון ברק, ואבשלום קור, למשל, מבקר את ברק על זה שהכניס אל המילה הלועזית "אג'נדה" לתוך השיח העברי. 2. להעביר את הקטע לרשימת קטעי "הידעת?" של פורטל הבלשנות. הוא לא מתאים לדף הבית של כלל ויקיפדיה. תודה. 77.124.47.150 22:47, 1 בנובמבר 2018 (IST)
נו, לצפות מאבשלום קור שלא ינצל רגע של עברית לפוליטיקה (בין אם נכונה עובדתית ובין אם שגויה), זה מוגזם. אג’נדה הייתה לאנשים שונים לפני ברק. Tzafrir - שיחה 15:56, 2 בנובמבר 2018 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:28, 4 בדצמבר 2018 (IST)

הידעת? ישראל מקום ראשון בעולם בפוקר[עריכת קוד מקור]

בטורניר WORLD SERIES OF POKER שנחשב לאליפות העולם בפוקר, ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם בכמות הצמידים (שמקבלים על כל זכייה) ביחס לגודל אוכלוסיה. ובמקום השישי ביחס לכמות הצמידים הכוללת עם 18 צמידים. הנתון מרשים במיוחד היות שהפוקר בישראל לא חוקי.

ראו בערך אליפות העולם בפוקר. --Amirosan - שיחה 12:24, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

ראשית כל פוקר אינו בלתי חוקי בארץ. משחקי פוקר על כסף אינם חוקיים. מעבר לכך, צריך להרחיב את הקטע הזה. Tzafrir - שיחה 19:02, 19 באוקטובר 2018 (IDT)
מעבר לכך, מבט בערך מה שחמישה מתוך ה־18 הם לא בדיוק ישראליים. כמוכן, 18 הוא מספר קטן יחסית: מדובר על כמות קטנה של אנשים ואין פלא שהסטטיסטיקה נוטה לשם או לכאן בשנה זו או אחרת. Tzafrir - שיחה 19:12, 19 באוקטובר 2018 (IDT)
ליתר דיוק, מה שכתוב בערך: „אם לוקחים בחשבון את הצמידים של אלי בלס, אלי אלעזרא וגל יפרח, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם (אחרי קנדה וארצות הברית) בכמות הצמידים ביחס לגודל האוכלוסייה ובמקום השישי בעולם בכמות הצמידים הכולל.״ ויש שבעה צמידים מתוך ה־18 שמשוייכים ל"ישראלים" שחיים בארצות הברית. Tzafrir - שיחה 13:33, 20 באוקטובר 2018 (IDT)
גם אם כל מילה בקטע נכונה, הקטע בעייתי כי הוא זמני. מחר יזכה בצמיד אזרח ליכטנשטיין וכל הקטע הופך ללא רלוונטי. חמויישֶה - שיחה 09:20, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
אתם כנראה לא מבינים את גודל ההישג. הסיכוי לזכות בצמיד הוא יותר נמוך מהסיכוי לזכות במדליה באולימפיאדה, כי בטורניר אתה מתחרה עם אלפי אנשים ולא עם עשרות כמו באולימפיאדה. אפשר לרשום ב"הידעת" שישראל נחשבת מעצמה ביחס לכמות מדליות מאליפות בעולם בפוקר, זאת על אף שהפוקר בה אינה חוקי". לדעתי זה נכון ומעניין. Amirosan - שיחה 11:55, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
מה ההגדרה של מעצמה? נראה שזה משחק אמריקאי בעיקרו, מה שמסביר את השליטה הגדולה של ארצות הברית (לפי הנתונים שבערך: גם ביחס לכמות התושבים). מספר 2 היא שכנתה, קנדה. מן הישראלים: שבעה מתוך ה־18 הם של ישראלים לשעבר שחיים בארצות הברית, ולכן המגבלות של ישראל לא משמעותיות במיוחד עבורם. Tzafrir - שיחה 16:12, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:36, 4 בדצמבר 2018 (IST)

מילים בעברית שבהן חוזרת אות אחת, שלוש פעמים ויותר, ברצף[עריכת קוד מקור]

וו תלייה עם בורג לחיבור לקיר

הן בשל היותה של העברית שפה שמית, והן בשל היותה שפה שאוצר המילים בה קטן יחסית, היא נוטה להשתמש רבות בהטיות דקדוקיות, המגדילות את המגוון והמורכבות הלשוניים מבלי להזדקק למילים נוספות. הטיות אלו כוללות בין היתר תוספת של תחיליות או של סופיות למילה. הוספת תחיליות כגון אותיות השימוש או מיליות יחס או סופיות המבטאות שייכות יכולה ליצור מילים 'מעניינות', שבהן חוזרת אות אחת שלוש פעמים או יותר ברצף. מספיק שבתחילת המילה 'המקורית' או בסופה, חזרה אות פעמיים או יותר ברצף, ושהמוספית 'הצמידה' לרצף זה אותה אות פעם נוספת, וכבר תתקבל מילה 'מעניינת' שכזו. מילים כאלה הן המילים, 'שֶׁשִּׁשְׁתָּם' (כלומר, שאותם שישה), 'הַהֵה' (על פי מסכת שבת, דף צ', עמוד א', 'הה' הוא שמה של תולעת החיה ברימונים, ואם כן, 'ההה' הוא פשוט צורת היידוע לשמהּ), 'סְכָכְךָ' (כלומר, הסכך שלךָ; מילה מצחיקה כשלעצמה), 'לְלָלָה-לנד' ׁ(כלומר, לארץ ללה) וּ'בְבָבֶל' (כלומר, בארץ בבל), שבהן חוזרת האות שלוש פעמים; ושיאניות הרצף, 'וּוָווֹ' (כלומר, והוו שלו) וּ'מִמְּמַמְנֵי' (כלומר, מן המממנים של-), שבהן חוזרת האות ארבע פעמים.

מה דעתכם? יכול להיות שבניקוד שלי נפלו טעויות. אם כן, אשמח לתיקונים. אביתר ג'שיחה • 17:20, 14 בנובמבר 2018 (IST)

לללה לנד אינה ממש עברית (או אף שמית) במקור. בנוסף ל„ממממני״ יש גם „ממממשי״. כמוכן אוצר מילים קטן (גם אם זה נכון) לא רלוונטי לעניין זה. מה שעוד רלוונטי כאן הוא שימוש בניקוד ללא אותיות. „שששתם״ לא עובד אם הוא נכתב „ששישתם״. Tzafrir - שיחה 13:34, 15 בנובמבר 2018 (IST)
עורך בהתאם להערותיך:
וו תלייה עם בורג לחיבור לקיר

בשל היותה של העברית שפה שמית, היא נוטה להשתמש רבות בהטיות דקדוקיות, המגדילות את המגוון והמורכבות הלשוניים מבלי להזדקק למילים נוספות, והמקצרות משמעותית את אורכם של המשפטים. הטיות אלו כוללות בין היתר תוספת של תחיליות או של סופיות למילה. הוספת תחיליות כגון אותיות השימוש או מיליות יחס, או סופיות המבטאות שייכות, יכולה ליצור מילים 'מעניינות', שבהן חוזרת אות אחת שלוש פעמים או יותר ברצף. מספיק שבתחילת המילה 'המקורית' או בסופה, חזרה אות פעמיים או יותר ברצף, ושהמוספית 'הצמידה' לרצף זה אותה אות פעם נוספת, וכבר תתקבל מילה 'מעניינת' שכזו. מילים כאלה הן המילים, 'שֶׁשִּׁשְׁתָּם' (כלומר, שאותם שישה; ובלבד שהמלה נכתבה לפי כללי הכתיב המנוקד או החסר), 'סְכָכְךָ' (כלומר, הסכך שלךָ) וּ'בְבָבֶל', שבהן חוזרת האות שלוש פעמים; ושיאניות הרצף, 'וּוָווֹ' (כלומר, והוו שלו), 'מִמְּמַמְנֵי' (כלומר, מן המממנים של-) או 'מִמְּמַמְשֵׁי', שבהן חוזרת האות ארבע פעמים.

אביתר ג'שיחה • 15:27, 15 בנובמבר 2018 (IST)

1. הטיות זה דבר אחד, הוספת תוספות תחיליות וסופיות למילים זה דבר שני וקיצור משפטים זה דבר שלישי.
2. מספר האותיות הזהות ברצף קשור גם לזה, שאת העברית כותבים בלי ניקוד.
3. לא כל כך מזמן דחינו קטע שעסק במספר מילים זהות ברצף בשפה האנגלית. כך שנראה לי שגם זה יידחה מאותו שיקול.
4. צר לי. 77.126.23.108 08:52, 16 בנובמבר 2018 (IST)
לאלמוני,
  1. תחיליות וסופיות הן חלק מהטיותיה האפשריות של המילה, ואתה מוזמן להסתכל בדוגמאות מן הערך הטיה (דקדוק). שם גם נאמר במפורש שהטיות מאפשרות לקצר משפטים.
  2. מתוך שש מילים שהובאו כדוגמאות, רק מילה אחת משנה צורה במעבר מכתיב מנוקד לכתיב חסר ניקוד, "שששתם" -> "ששישתם". אם תסתכל בקטע, תראה שהערתי על כך. אם זה פחות טוב, ניתן למחוק דוגמה זו, ועדיין להישאר עם חמש דוגמאות טובות.
  3. אם יידחה, חבל. זה נראה לי אנקדוטה מעניינת שגם מקשרת להרבה ערכים שקשורים לדקדוק וללשון ולהרבה ידע לשוני. בכל מקרה, בין אם הקטע יתקבל ובין אם לא - אנסה להכניס קטעים אחרים שקשורים ללשון, בהמשך כשיהיה לי יותר זמן.
  4. גם לי צר, אך האם בעיניך הקטע מעניין? אם כן, ואם יש עוד עורכים שסבורים שכן, אשמח לתקנו, לשפצו ולקצצו בהתאם להערות, כדי שיהיה ראוי. אם לא, אין טעם לעבוד עליו עוד. אביתר ג'שיחה • 10:50, 18 בנובמבר 2018 (IST)
תקנתי את הניקוד, אשמח אם מישהו יבדוק אותי. למה "סככך" היא מילה מצחיקה כשלעצמה? בן עדריאלשיחה • ח' בכסלו ה'תשע"ט 09:38, 16 בנובמבר 2018 (IST)
תודה לך, בן עדריאל. סבורני שב"שששתם" ישנה טעות ניקוד. לשי"ן השנייה הוספת שווא כך שישנם שני ניקודים מתחת לאות אחת, שווא מימין וחיריק משמאל. אני מוריד את השווא המיותר. לגבי "המילה המצחיקה", הורדתי את הביטוי הזה בגירסה השנייה, לא אנציקלופדי בעליל, וסליחה לכולם. כתבתי את הביטוי הזה רק בשל החזרה על הצליל "חָה" שהוא צלילו של הצחוק. אביתר ג'שיחה • 10:50, 18 בנובמבר 2018 (IST)
טעות, זה היה אמור להיות דגש. תקנתי. בן עדריאלשיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ט 23:59, 18 בנובמבר 2018 (IST)
בן עדריאלTzafrir - שאלה חשובה למשתתפי הדיון. האם אתם חושבים שנושא הקטע מעניין? אני מוצא אותו קצת ילדותי. חמויישֶה - שיחה 16:23, 4 בדצמבר 2018 (IST)
אני נוטה להסכים. Tzafrir - שיחה 18:25, 4 בדצמבר 2018 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:31, 5 בדצמבר 2018 (IST)

ראליזם באמצעים לא ראליים[עריכת קוד מקור]

סשה ברון-כהן, בדמותו של בוראט

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ראליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.

77.126.37.36 00:46, 21 ביולי 2017 (IDT)

אהבתי. אפשר לשקול לקצר קצת. כמו כן לא הבנתי למה דווקא בוראט מודגש ועם תמונה. חצי חציל 19:42, 21 ביולי 2017 (IDT)
נראה לי שבורט הוא הפואנטה פה. אם אתה חושב שהפואנטה אחרת, אפשר להדגיש את מה שאתה מציע. לא על זה יקום או ייפול הקטע. אגב, התמונה של בורט היא אחלה גימיק. היא תמשוך הרבה תשומת לב בדף הראשי. 77.126.37.36 20:23, 21 ביולי 2017 (IDT)
לא יודע, תמונה גרועה לדעתי. מעדיף תמונה אחרת, אבל כפי שאמרת - לא על זה יקום וייפול. באופן כללי אני Symbol support vote.svg בעד חצי חציל 16:13, 22 ביולי 2017 (IDT)
תן הצעה קונקרטית לתמונה, בבקשה. חבל להחמיץ. 77.126.37.36 16:19, 22 ביולי 2017 (IDT)
בקשר ל"אירופה אירופה", לא להתבלבל בין השחקנים לדמויות. השחקן הראשי שם מדבר שתי שפות בזמן שדמותו מדברת שלוש שפות - השפה השלישית מתקבלת בזה שמדובב מדבר ברוסית על דבריו בגרמנית. בנוסף, אחת השחקניות שם, שדמותה מדברת רק גרמנית, לא יודעת מילה בגרמנית. היא דיברה אנגלית במבטא צרפתי ומדובבת גרמניה דיברה על פס הקול שלה. לא להתבלבל. 77.126.37.36 16:22, 22 ביולי 2017 (IDT)
לא "התבלבלתי", איני מכיר את הסרט וניסיתי לפשט את הטקסט המסורבל. לגבי התמונה, אישית אני מעדיף את התמונה שהצעת בסעיף הבא, ואז צריך להחליף את הקישור של חתונה מאוחרת או ארץ חדשה למתנה משמיים, ולהדגיש אותו. חצי חציל 16:25, 22 ביולי 2017 (IDT)
אז אולי נעבור בכלל להצעה שבסעיף הבא. היא יותר מסודרת והפואנטה הרצוייה לה מופיעה בסוף, כמו שצריך. אגב, תמונה לא מחתונה מאוחרת אלא מסרט אחר באותה שפה 77.126.37.36 16:27, 22 ביולי 2017 (IDT)
אני לא אוהב את הניסוח של ההצעה הבאה, והטענה כאילו הדרישות מהשחקנים בארץ גבוהות יותר היא בדיחה עצובה. התמונה היא ממתנה משמיים וברור שיש להזכיר אותו בטקסט אם משתמשים בה, או להישאר עם חתונה מאוחרת ולהשתמש בתמונה הזו.חצי חציל 16:30, 22 ביולי 2017 (IDT)
הסרתי את הטענה. 77.126.37.36 16:37, 22 ביולי 2017 (IDT)

ראליזם באמצעים לא ראליים ב'[עריכת קוד מקור]

מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית.

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "אהבה גנובה", "מתנה משמים", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר ששיננו אותן לצורך ההפקה. אולם, ראליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.

77.126.37.36 16:39, 22 ביולי 2017 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד Theshumai - שיחה 23:58, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד RimerMoshe - שיחה 01:05, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

ראליזם ושפות בקולנוע[עריכת קוד מקור]

ההצעה הזו היא אופציה שנייה להצעה הקודמת שלי.

מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית.

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום", הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין, שחלק מהאנגלית שהם שומעים, היא רוסית. הסרט הגרוטסקי, "בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן", הוא ראליסטי יותר. כשהדמויות שלו חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית, ומדברות ביניהן קזחית, השחקנים באמת חדלים לדבר באנגלית; סשה ברון-כהן מדבר עברית, כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. בישראל צולמו סרטים כמו "אהבה גנובה", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", בהם השחקנים דיברו בשפות מגוונות, שהם למדו לצורך ההפקה.

77.126.37.36 15:42, 22 ביולי 2017 (IDT)

הנוסח הראשון עדיף לדעתי. RimerMoshe - שיחה 01:07, 27 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבל נבחרה הנוסח השני של ההצעה הראשונה. חמויישֶה - שיחה 13:59, 5 בדצמבר 2018 (IST)

זקן פלא[עריכת קוד מקור]

איור דון קישוט איש למנשה

הרבה אמנים בולטים הגיעו להישגים מרשימים כבר בגיל צעיר. כך למשל, ג'ים הנסון הופיע בקביעות בטלוויזיה, עם בובת קרמיט הצפרדע, כשהיה בן תשע שנים בלבד. אולם, אין כלל שמחייב כי הישגים מרשימים יופיעו אצל אמן עוד בצעירותו, או שיהיה ילד פלא. סרוונטס, למשל, פרסם את ספרו הראשון, דון קישוט איש למנשה, כשהיה בן 53. עד אז, לא רק שלא פרסם ספרים, אלא גם כללית חווה בעיקר כישלונות, כמו ישיבה של כמה שנים בשבי ואיבוד הכסף של היחידה הצבאית, שבה היה איש מנהלה. כוכבו של סרוונטס דרך, כשהוא היה בגיל בו ג'ים הנסון נפטר, ומבוגר בעשורים שלמים משורה של אמנים בולטים, כמו מוצרט, מאוריצי גוטליב, ג'יימס דין וברוס לי. ספרו, דון קישוט, הוא פרודיית מחאה על ספרי הרפתקאות האבירים, שהיו מקובלים בזמנו, על המצב החברתי-פוליטי של תקופתו, ועל כישלונותיו שלו עצמו, שהרי דמותו של דון קישוט, הלא-יוצלח, היא בעלת קווי דמיון רבים לדמותו של סרוונטס.

77.126.92.230 14:46, 4 באוקטובר 2017 (IDT)
בהחלט תומך. צריך לבדוק רק את פרטי הביוגרפיה של סרוונטס. יתכן שהוא לא אשם בחלק מהדברים שקרו לו כי עד כמה שזכור לי הוא אף פעם לא היה קצין בכיר. לכן, יתכן שתלאותיו בצבא הן ביש מזל ולא פרי הטעויות האישיות שלו. גילגמש שיחה 07:08, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
חלק בהחלט מזל רע. והוא באמת לא היה קצין בכיר. הוא היה קצין מנהלה של פלוגה בודדת. 84.229.84.30 13:15, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
אני לא מכיר את תולדותיו אבל אני בספק שזה היה תפקידו. אני לא חושב שהיו יחידות קבועות באותה תקופה שבה הוא יכול להיות קצין מנהלה. צריך לבדוק את הדבר הזה. גילגמש שיחה 16:01, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
יש לקטע מעוף, אבל ההשוואה לגילם של אמנים אקראיים נראית מידי אקלקטית. צריך לחשוב על משהו אחר. חמויישֶה - שיחה 16:12, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
או שצריך למצוא ויקיפד עם התמצאות טובה בהיסטוריה של האמנות, כדי שיגאל את הרשימה מאקלקטיותה. 77.124.76.194 13:41, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
לדעתי סיפור קורותיו של סרוונטס יכול לעמוד בזכות עצמו, והניסיון לקשר את הקטע אל סוגיית "ילד הפלא הפוטנציאלי" רק גורמת לחוסר מיקוד וחוסר בהירות. RimerMoshe - שיחה 19:55, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
מסכים עם חמויישה ומשה רימר. Theshumai - שיחה 01:03, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. מי שמעוניין יכול להציע את הקטע שוב בהתאם להסתייגויות שהועלו. חמויישֶה - שיחה 14:05, 5 בדצמבר 2018 (IST)

ביקורת עמיתים דואגת להוציא מילים גסות ממאמרים מדעיים[עריכת קוד מקור]

Cast of a Homo Floresiensis skull found in Liang Bua, Flores, Indonesia. The individual lived between 13000 and 95000 years before present.

שמו המדעי של האדם בן זמננו הוא הומו סאפיאנס (Homo sapiens). לשם זה אין קשר להומוסקסואליות. "הומו" בלטינית, פירושו "אדם" ו"ספיינס", פירושו "חושב" או "תבוני". אחד המינים הנכחדים, הדומה לנו מבחינה אנטומית, הוא ההוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס (Homo floresiensis). "פלורסיינסיס", פירושו מהאי פלורס – שם נמצאו שרידיו. החוקרים שגילו אותו רצו לקרוא לו "סנדאנתרופוס פלורסיאנוס" (Sundanthropus floresianus), דהיינו, אנוש מאזור איי סונדה, מהאי פלורס. אך שם זה נפסל בביקורת העמיתים, על טיוטת המאמר המדעי, המדווח על התגלית. נימוקי הפסילה היו, שהממצא שייך בבירור לסוג האדם, ולכן המילה הראשונה בשמו חייבת להיות "הומו". אולם המילה השניה, "פלורסיאנוס", לא מוצלחת, כי ניתן לתרגם אותה כ"פי טבעת פרחוני".

84.229.84.30 20:15, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

קטע נחמד, במידה ויש מקור המאשר את הסיפור הזה. Reuveny - שיחה 17:30, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
ראה כאן (מצוטט בערך הומו פלורסיינסיס). פרינציפ - שיחה 17:46, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
מצוין, תודה. Reuveny - שיחה 18:31, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
שווה לציין את המקור הנפרד של שתי המשמעויות (הומו ביוונית: אחד. הומוגני, הומו בלטינית: אדם. הומאני)? Tzafrir - שיחה 20:51, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד. הכותרת אינה תואמת את תוכן הידיעה. עוזי ו. - שיחה 23:19, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
עוזי, הכותרת אינה חלק מהקטע. היא לא תופיע איתו בשום מקום חוץ מבדף הזה. וחוץ מזה, הכותרת דווקא כן נכונה. 77.125.87.198 09:43, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
צפריר, נראה לי שאם נתעכב גם על זה, הקטע יהיה ארוך וחצי לעניין. 77.125.87.198 09:45, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
אני מסכים עם האנונימי. לא כדאי להתעכב על העניין שהזכיר צפריר. גילגמש שיחה 11:27, 25 בנובמבר 2017 (IST)

Symbol support vote.svg בעד RimerMoshe - שיחה 19:59, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

התקבל חמויישֶה - שיחה 15:42, 5 בדצמבר 2018 (IST)

מדינה לכאורה[עריכת קוד מקור]

סמל ליברלנד

ליברלנד היא מדינה לכאורה במזרח אירופה ולטענת מקימיה אין מדינה הטוענת לבעלות על הקרקע עליה הוקמה ולכן אדמתה מהווה טרה נוליוס. חוקתה של המדינה מבוססת על הליברליזם הקלסי והמשטר בה הוא רפובליקה חוקתית, בדומה למשטר ברפובליקת קונק. בניגוד למשטר בליברלנד קיימות מדינות לכאורה אחרות כגון הממלכה האיטלקית של קאנארו שהמשטר בה היה דיקטטורי, הכס האימפריאלי שהמשטר בה מלוכני ונסיכות סילנד שהמשטר בה הוא נסיכות.

מתניה שיחה 20:15, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
אני לא רוצה להפנות מהעמוד הראשי לערך הזה לפני שמביאים אותו למצב יותר מדוייק. אם אני מבין נכון, מה שיש שם זה חתיכת יער קטנה (7 קמ״ר) שכיום היא בשטח קרואטיה על גבול סרביה (הגבול כיום עובר בדנובה), אבל בשל סכסוך גבולות (בדומה למצב בביר טוויל) נוצר מצב שבו התביעות הסותרות לשטחים אחרים גורמות לכך שאין אף תביעה לשטח הזה. שתי המדינות הבהירו שהשטח הזה שייך בברור לאחת מהן, ושאלת הבעלות תיקבע בבוררות.
יכול להיות שזהו השימוש היחיד בתבנית מדינה בוויקי האנגלי שבו לא מופיע סעיף האוכלוסיה. Tzafrir - שיחה 20:48, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
עצם העובדה שקיימות מדינות לכאורה, יכול היה להיות נושא לקטע הידעת. אלא שכבר יש קטע/קטעים שעוסקים בזה. ולגבי העובדה, שחלק מהמדינות לכאורה הן רפובליקות וחלק מונרכיות, זה כבר לא מספיק מעניין עבור קטע הידעת. 77.125.87.198 09:48, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
מה לגבי להשתמש בערך של רפובליקת קונק להידעת? ל23 באפריל, היום שבו הכריזו על עצמאותם מארה"ב? Face-smile.svgHummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 00:21, 22 באפריל 2018 (IDT)

במצבו הנוכחי הקטע הזה אינו ממוקד, ולא ברור מה הסיפור. האם הוא עוסק בתופעה של מדינות לכאורה (ואז יש משמעות להצגת סוגי המשטר במדינות אלו) או שהוא מתמקד ב-ליברלנד בלבד? RimerMoshe - שיחה 20:04, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:26, 5 בדצמבר 2018 (IST)

אולי דרווין לא לגמרי צדק?[עריכת קוד מקור]

התפתחות צואר הג'ירפה בדרך כלל מובא כדוגמה להסבר של הלאמארקיזם.

כשם שיהודים או נוצרים אדוקים עשויים לתפוש את תורת האבולוציה, שהגה צ'רלס דרווין, כנוגדת את כתבי הקודש, כך גם שלטונות ברית המועצות, ראו בתורת דרווין איום על האמונה בדברי קרל מרכס. לכן הבולשביקים אסרו את הוראת תורת האבולוציה המקובלת במערב ולימדו במקומה את תורתו של לאמארק. שתי תורות אלו מסבירות באופן שונה את התאמת היצורים החיים לסביבת גידולם. הדרוויניזם טוען כי יצורים חיים, שלמזלם הם בעלי תכונות שמתאימות לסביבתם יהיו בעלי סיכויי שרידה טובים יותר מהאחרים, ואם התכונות האלו תורשתיות, אזי גם צאצאיהם יהיו בעלי סיכויי שרידה טובים מהאחרים. לעומת זאת, הלאמארקיזם טוען שהיצורים החיים מתאמצים להתאים עצמם לסביבה. המאמץ משנה אותם מעט וגם משנה מעט את המטען התורשתי שלהם, כך שמדור לדור, היצורים מתאימים יותר לסביבתם. בעת נפילת ברית המועצות, הלאמארקיזם כבר נתפש כרעיון שאבד עליו הכלח. אולם כיום נראה, שיש מקרים באבולוציה, שלגביהם לאמארק דווקא צדק. תחום האפיגנטיקה חוקר מקרים אלו.

77.125.11.110 22:29, 3 בנובמבר 2017 (IST)
לפי הערך אפיגנטיקה יש מעט שינויים תורשתיים שלא מועברים בגנים, אבל גם שם לא מדובר על „למארקיזם״ (השקפה שגם למארק נסוג ממנה בהמשך חייו). כלומר: מדובר על עוד מנגנון להעברת שינויים תורשתיים, אבל אם יש ברירה, מדובר על אותה ברירה טבעית שעליה (באופן כללי) דיבר דרווין. לעניין הכותרת (שאינה חלק מהקטע): כמובן שדרווין גם טעה במקרים שונים ואין בכך משהו מיוחד.
יכול להיות שאפשר לעשות משהו בנוגע לתפישת שלטונות ברית המועצות את תורת הברירה הטבעית. מה שכן, יש לזכור שהביסוס המדעי המוצק של האבולוציה הגיע בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים (לדוגמה: לאחר ימי ליסנקו). Tzafrir - שיחה 14:46, 6 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב שזה קטע לא מוצלח כי הוא מערבב שני נושאים שונים. לגבי קטע אודות העימות בין ליסנקו לוואווילוב, חשוב לזכור את האווירה הציבורית והמדינית. באותה תקופה בוצעו רציחות בקנה מידה גדול. לכן, לא מפתיע שגם המדענים זכו ל"ניקוי שורות" בדומה לשאר זרועות הממשל והחברה בברית המועצות. לכן, קטע כזה יהיה קשה לניסוח ואני מציע לוותר על הרעיון לחלוטין. גילגמש שיחה 11:26, 25 בנובמבר 2017 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:54, 6 בדצמבר 2018 (IST)

הוליווד בלי פעלולים[עריכת קוד מקור]

צילום והקלטת האריה "ג'קי", בשנת 1928, עבור גרסה של הלוגו "ליו האריה", של חברת MGM

בדרך כלל, כאשר מצולמים אריות בסרטי טבע, הם מצולמים מרחוק, בעזרת עדשה טלסקופית. לא כך היה הדבר, כאשר צולם ליו האריה עבור הלוגו של חברת סרטי הקולנוע MGM. בצילום לוגו זה, נצמד צוות ההפקה אל אריה מאולף, למרות הסכנה שבדבר. זאת ועוד, ללוגו הזה צולמו גרסאות רבות, עם אריות שונים, שצוות ההפקה נאלץ להיצמד אליהם שוב ושוב. הגרסה המקורית של הלוגו צולמה עם אריה, ששמו הפרטי היה "סלאטס", בשנת 1916. סלאסט לא נדרש לשאוג, כי בתקופת זו צולמו סרטים אילמים. בשנת 1928 צולמו והוקלטו האריות ג'קי וטלי, שבצילומיהם השתמשו לסירוגין. בשנות ה-30 צולמו קופי וטנר ובשנות ה-50 ג'ורג' וליו. למעשה, ליו, ששמו הפרטי הפך לכינוי של הלוגו, היה האריה האחרון שצולם עבורו. אולם הוא לא היה האריה האחרון שקולו הוקלט עבורו. בשנת 1983 הוחלף קול השאגה שבלוגו, לקולו של אריה שמיני, ששמו הפרטי אינו ידוע.

77.124.69.106 21:03, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

לא מדבר אלי. Tzafrir - שיחה 12:30, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
טוב. חבל על המאמץ. אני מושך את ההצעה הזו בחזרה. אני מבקש לגנוז אותה, למרות שאני הצעתי אותה. היא מעניינת, במקרה הטוב, את מי שמכור לקולנוע. 77.126.78.143 13:42, 24 בספטמבר 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:44, 18 בדצמבר 2018 (IST)

הרחבת תבנית:הידעת? 26 באוקטובר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

"היישוב היהודי בטבריה חודש במאה השמונה עשרה על ידי הרב חיים אבולעפיה. הוא הוזמן מהעיר איזמיר בטורקיה על ידי שליט הגליל, הבדואי דאהר אל-עומר, שחשב כי יהיה זה רעיון טוב שיהודים יישבו את הגליל השומם."

חסרות עובדות חשובות: הרב אבולעפיה הוא יליד חברון והתגורר בצפת לפני שעבר לאיזמיר, וסבו היה הרב של טבריה לפני שחרבה הקהילה שם במאה ה-17. דב ט. - שיחה 11:05, 26 ביוני 2014 (IDT)

לא רק שחסרות העובדות הנ"ל (בהנחה שהן נכונות) אלא גם, שהקטע קצר מדי ומשווע לעוד עובדות. 109.160.151.244 00:40, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. שלוש שנים לא היו תגובות משמעותיות. חמויישֶה - שיחה 11:52, 25 בפברואר 2019 (IST)

תיקון תבנית:הידעת? 29 ביוני - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

ראו את הערותיי בדף השיחה שם. מור שמש - שיחה 13:44, 1 ביולי 2016 (IDT)

אני בעד למחוק את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:05, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
כמו שזה נראה, הקטע השגוי לחלוטין הזה הולך לחזור לעמוד הראשי בקרוב, ולאף אחד לא באמת אכפת; אפילו שעשרות אלפי אנשים כנראה יראו את הקטע הזה באותו יום. מור שמש - שיחה 08:14, 8 במאי 2018 (IDT)

הוסר הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:54, 25 בפברואר 2019 (IST)

עדכון או הסרת תבנית:הידעת? 21 בספטמבר 2016[עריכת קוד מקור]

לפי הערך באנגלית על האי נורפוק (אנ'), ב-1 ביולי 2016 השתנה מעמדו החוקי של האי והוא כעת הרבה יותר מחובר לאוסטרליה. לדעתי, כדאי להסיר או לעדכן את הקטע. ‏עמיחישיחה 16:36, 21 בספטמבר 2016 (IDT)

מקבל את מה שאתה אומר. אני לא רואה איך אפשר לעדכן את הקטע ולהשאיר אותו מעניין. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 15:02, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

הוסר הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:36, 25 בפברואר 2019 (IST)

אימות תבנית:הידעת? 19 בינואר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

על פי allmusic זה לא מדויק שהוא היה נגן תזמורת שירי לכת כשהגיע לאודישן. ניגן במועדונים וניגן גם עם סטן גץ ואחרים (כפי שכתוב גם אצלנו בערך על צ'ט בייקר). בקיצור הסיפור נחמד אבל לא ממש מדויק.אודי - שיחה 10:05, 19 בינואר 2011 (IST) לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:31, 25 בפברואר 2019 (IST)

השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני[עריכת קוד מקור]

לפי הצעה ישנה של המשתמש בן פיש

לוח שנה עברי

רבים נוטים לחשוב, שלוח השנה העברי הוא לוח על פי שנת ירח. אולם זה לא מדויק. שיטת עיבור השנים, הגורמת לכל חג יהודי, להיחגג תמיד באותה עונה בשנה, הופכת את לוח זה למבוסס על שילוב שנת שמש בשנת ירח. דוגמה ללוח שנת ירח מובהק, היא הלוח לפיו מתוארכים חגי האסלאם. בלוח המוסלמי יש בכול שנה תמיד 12 חודשים וראש כל חודש נקבע רק על פי עדות ראייה של מולד הירח. המעניין הוא, שלמרות שמילים רבות בעברית ובערבית הן דומות, שמות החודשי הלוח המוסלמי (מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה) לא מזכירים שום שם של חודש עברי. אולם, יש שמות בערבית, שדווקא מזכירים מאוד את שמות החודשים העבריים. אלו הם השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, שהיו מקובלים עד שהקולוניאליזם השליט במדינות ערב את השמות ינואר, פברואר וכולי. הערבים השתמשו לצרכים חילוניים בלוח זהה ללוח שנת השמש הגרגוריאני, כאשר בו אוקטובר נקרא "תישרין אל-אוול", דהיינו, תשרי א', נובמבר נקרא "תישרין א-ת'אני", דהיינו תשרי ב'... פברואר נקרא "שבאט", מרץ - "אאד'אר", אפריל - "ניסאן", מאי - "איאר"...יולי - "תמוז", אוגוסט - "אאב" וספטמבר נקרא "אילול".

77.125.11.110 15:00, 10 בנובמבר 2017 (IST)

מעניין. האם הם הגיעו מדרך הלוח העברי או ישירות מהלוח הבבלי? Tzafrir - שיחה 17:43, 10 בנובמבר 2017 (IST)
אפשר גם שהם לקחו את זה מלוח שלישי. מעוד לוח שלקח את זה מהבבלי, כמו השעברי לקח מהבבלי.
מה שאני כן יודע, זה שהם לא משתמשים במילה "חשוון", כי זו מילה עברית מקורית. ירח שמיני -> וורח שמן -> מרחשוון -> חשוון. 77.125.11.110 07:44, 11 בנובמבר 2017 (IST)
המילה חשון איננה מילה עברית מקורית, אלא מילה אכדית שהתגלגלה אל העברית (אולי דרך הבבלית) בתקופת גלות בבל. RimerMoshe - שיחה 20:10, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
בכול מקרה, המילה "חשון" לא מופיעה בקטע המוצע. 77.124.76.194 20:31, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הפתיח של הקטע אינו רלוונטי לדעתי ורק מבלבל את הקורא. אני מציע את הנוסח הבא:

לוח שנה עברי

לוח השנה המוסלמי הוא לוח ירחי מובהק, לפיו מתוארכים חגי האסלאם. בלוח המוסלמי יש בכול שנה תמיד 12 חודשים וראש כל חודש נקבע רק על פי עדות ראייה של מולד הירח. בניגוד לשמות החודשים בלוח המוסלמי (מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה), אשר לא מזכירים שום שם של חודש עברי, יש שמות בערבית, שדווקא מזכירים מאוד את שמות החודשים העבריים. אלו הם השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, שהיו מקובלים עד שהקולוניאליזם השליט במדינות ערב את השמות ינואר, פברואר וכולי. הערבים השתמשו לצרכים חילוניים בלוח זהה ללוח שנת השמש הגרגוריאני, כאשר בו אוקטובר נקרא "תישרין אל-אוול", דהיינו, תשרי א', נובמבר נקרא "תישרין א-ת'אני", דהיינו תשרי ב'... פברואר נקרא "שבאט", מרץ - "אאד'אר", אפריל - "ניסאן", מאי - "איאר"...יולי - "תמוז", אוגוסט - "אאב" וספטמבר נקרא "אילול".

RimerMoshe - שיחה 20:48, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

כל הפואנטה חסרה בגירסה המקוצרת שאתה מציע. הפואנטה היא שלוח השנה העברי, שנהוג לחשוב עליו כלוח שנת ירח, הוא יותר לוח שנת שמש, ממה שמקובל לחשוב. זו הנקודה. לא העניין שמצאנו מילים דומות בין העברית לערבית. כל דובר עברית יודע שיש מילים דומות בין השפות. מה שאתה רואה כ"פתיח מבלבל" הוא הפואנטה. בלעדיו הקטע לא שווה. 77.124.76.194 20:54, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
אם זו הפואנטה שרצה הכותב להדגיש, אזי לדעתי המדובר בכלב קטן מאוד המכשכש בזנב גדול מאוד. מה הקשר בין היות הלוח העברי ירחי-שמשי ובין שמות החודשים בלוח השמש המוסלמי? RimerMoshe - שיחה 08:09, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
הקשר הוא כזה: העובדה שהמוסלמים משתמשים בשמות החודשים הבבליים ללוח השמש, מחזקת את הטענה, שגם הלוח העברי, עם אותם שמות חודשים, הוא יותר מלוח שמש מאשר ירח. 77.127.2.101 11:45, 31 באוגוסט 2018 (IDT)
בפורטל בלשנות, קטע הידעת מספר 15 עוסק כמעט באותו הנושא, והוא מנוסח הרבה יותר טוב. האם כדאי לאמץ אותו (עם או בלי הרחבה) במקום הקטע הזה? 2.52.79.243 14:25, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
ההצעה הישנה לא זכתה להרבה עניין ולכן נגנזה. יתכן שרוב האנשים לא מוצאים את הנושא מעניין. נוותר. חמויישֶה - שיחה 17:03, 6 בדצמבר 2018 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:33, 25 בפברואר 2019 (IST)

טיל ישראלי בהופעת בכורה על מטוס סובייטי[עריכת קוד מקור]

MIG-21F-hatzerim-2.jpg

הטיל שפריר 2 ממשפחת טילי הפיתון של רפאל, שפותח בישראל לצורך שיגור ממטוסי המיראז' 3, ווטור, סופר מיסטר, A-4 סקייהוק וF-4 פנטום, כולם מטוסים מערביים, הותקן לראשונה לצורך שימוש מבצעי על מטוס סובייטי. לא היה זה סתם מטוס מעודפי שלל, אלא מטוס מיג-21 עיראקי, שהגיע לארץ במבצע יהלום, ביחד עם טייסו מוניר רדפא שערק. היה זה לאחר שגיחות צילום מצריות שבוצעו ככל הנראה במטוסי מיג 21, מגובה רב ובמהירות על קולית הטרידו את חיל האוויר. הטיסות עברו מעל הכור הגרעיני בדימונה, והטרידו מאוד את הפיקוד הבכיר והממשלה. הפתרון היה להשתמש במטוס זהה, שיכול להגיע לאותו גובה ואותה מהירות, ולהפיל בעזרתו את מטוס הצילום. המיג הוצב בעמדת הירוט של בסיס חצור בכוננות הזנקה מיידית כשהוא צבוע בצבעי אדום בוהקים כדי למנוע הפלתו על ידי מטוסים ישראליים, כשבו סא"ל דני שפירא. לאחר שלושה ימים של כוננות של המיג, שבהם המצרים לא יזמו גיחת צילום, פרצה מלחמת ששת הימים. ביומה הראשון של המלחמה השמיד חיל האוויר הישראלי את רוב חיל האוויר המצרי ובכך תם הצורך בסיכול גיחות הצילום המצריות.

מתניה שיחה 21:34, 24 במאי 2018 (IDT)
הקטע טוב. אפשר לשפרו בהוספת הפסוקית "למרות שבשנות השישים הייתה יריבות בין ישראל לבין הגוש הסובייטי," לתחילת הקטע, ובהשמטת "לא היה זה סתם מטוס מעודפי שלל". תודה. 77.124.76.194 17:47, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:37, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
אני לא מצליחה בקריאה להבין במה הקטע עוסק: טילי שפריר, המיג או משהו אחר. קטע לא ברור . חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:02, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:37, 25 בפברואר 2019 (IST)

העיר הארוכה בעולם[עריכת קוד מקור]

תמונת לווין של אטול מג'ורו. באי הרציף והמיושב בצפיפות שוכנת העיר מג'ורו

מג'ורו היא בירת איי מרשל והיא נמצאת באטול מג'ורו. בין חלקיה של העיר מחבר כביש שאורכו 49.3 ק"מ. לצידו שוכנים בתים, שדות חקלאיים ואף שדה תעופה. מכיוון שכל האזורים ששוכנים ליד הכביש מאוחדים תחת רשות מוניצפלית אחת, מג'ורו נחשבת לעיר הארוכה בעולם.

בברכה, מלך הצבים - שיחה 23:15, 3 בפברואר 2019 (IST)

ר’ ויקיפדיה:הכה את המומחה#העיר הארוכה בעולם. נראה שיש ערים ארוכות ממנה אם מתייחסים לשטח המוניציפלי (כגון העיר הסינית עם השטח שגדול ממדינת ישראל). Tzafrir - שיחה 19:28, 5 בפברואר 2019 (IST)
tzafrir אתה מדבר על העיר צ'ונגצ'ינג ובערך עליה כתוב שהעובדה שזו העיר הארוכה בעולם היא עובדה מטעה. ערים גדולות אחרות (כגון מקסיקו סיטי) בדקתי, אורכן קרוב ל-49.3 ק"מ אבל הוא לא מגיע אליהן ולא עובר אותן. בויקיפדיה:הכה את המומחה#העיר הארוכה בעולם נכתב שיש שטחים פתוחים ולא בנויים אבל זה לא מדוייק מכיוון שגם במושבים בארץ שטח חקלאי נכלל בשטחם. אזור השטחים החקלאיים ושדה התעופה הם האזורים היחידים שאין בהםמבני מגורים כלשהם. לפי סיבות אלו, העיר מג'ורו היא העיר הארוכה בעולם. אתה מוזמן לבדוק אותי. בברכה, מלך הצבים - שיחה 20:32, 6 בפברואר 2019 (IST)
אני בכל מקרה נגד. לא משנה עם העיר הזו היא הארוכה בעולם, או עיר אחרת. אנחנו לא שיאי גינס. עיר כלשהי היא הארוכה בעולם, אדם כלשהו הוא הגבוה בעולם ומכונית כלשהי היא היקרה בעולם, ואין בזה שום דבר מסעיר במיוחד. חמויישֶה - שיחה 12:29, 24 בפברואר 2019 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:10, 28 בפברואר 2019 (IST)

החיה הראשונה בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

תנין היאור

התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוהים חושף את זהות האל האחד והיחיד, אלוהים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאל או אליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים בדרום מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.

MathKnight-at-TAU שכח לחתום.
נחמד. 77.125.12.187 13:58, 8 בינואר 2018 (IST)
זכור לי שהמצרים קראו להם תמסחים. נדמה לי שהתנין מופיע בעלילות בעל וענת, יחד עם מפלצות ימיות דומות (לדוגמה: לווייתן). תמונת העולם של בראשית א’ דומה מאוד לזו המוכרת מהמיתולוגיה הכנענית, למעט העובדה שיש רק אל אחד. Tzafrir - שיחה 19:03, 9 בינואר 2018 (IST)
אני לא בטוח שהכוונה לתנין שיש היום, התנינים הגדולים היו חיות אגדיות כפי שהלווייתן היה מפלצת ים אגדית ויחידה לא היונק הימי ששאל את שמו היום. Assafn שיחה 03:02, 12 בינואר 2018 (IST)
סתם עניין מעניין, יש שרואים בתנינים הגדולים כעדות תנכית דינוזאורים. לטענתם שבעת הימים הם תקופות בהיסטוריה של היקום ביחס ריבועי. היום הראשון הוא הגדול ביותר, השני קטן יותר וכן הלאה עד שערב היום השישי מתרחש בשנים בודדות. לפיכך ניתן לראות כי כפי שהמדע טוען, תחילה היה כאוס, נוצרה השמש, נוצרה אדמה, האוקיינוסים, צמחים, הירח, שרצי ים, חיים בים, רמשים ביוצאים מהים (זוחלים), תנינים גדולים (דינוזאורים), עופות, בהמות, רמשי אדמה ולבסוף אדם. אך זו סוגייה להידעת? אחר. Sagi128F17v - שיחה 19:20, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
בהמשך לדברי אסף, הסוגיה מורכבת. ספציפית בפסוק הנ"ל מבראשית, הכוונה לתנין המיתולוגי (שכנראה היה דומה לנחש דווקא, ויש לו זיקה הדוקה ללווייתן המיתולוגי). ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ח (תשמ"ב), טורים 619-621. ראובן מ. - שיחה 20:37, 19 בינואר 2018 (IST)
אגב לווייתן: הוא החל את חייו, כאמור, כנחש. בהמשך הוא הפך לדג (כמו שאפשר ללמוד מהאזכורי חז״ל). היום לווייתן הוא בכלל יונק. אפשר לבנות קטע סביב זה? Tzafrir - שיחה 03:10, 20 בינואר 2018 (IST)
קטע נחמד. 77.124.76.194 15:38, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 16:41, 28 בפברואר 2019 (IST)
  1. ^ Serjeant GR (דצמבר 2010). "One hundred years of sickle cell disease.". British journal of haematology 151 (5): 425–9. PMID 20955412. doi:10.1111/j.1365-2141.2010.08419.x. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2014-11-16. 
  2. ^ צילום מכתבו של ארגוב לבן-גוריון, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון