ויקיפדיה:הידעת?/ממרץ 2019

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019


תוכן עניינים

חבקבוק הנביא - מקווה שיופיע לקראת פורים[עריכת קוד מקור]

עמוד מתוך חבקבוק הנביא, פיזרו ה'רע"ג

ספר חבקבוק הנביא הוא הפרודיה הפורימית הראשונה בספרות העברית. הספר כולל פרודיה למקרא ולתלמוד. הספר נכתב בימי הביניים, ונדפס לראשונה בשנת 1513 (ה'רע"ג). חלקו הראשון של הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי" המייצג את המים, ל"כרמי" המייצג את היין. האלוהים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה מול בארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו. חלקו השני הנקרא מגילת סתרים הוא פרודיה לתלמוד. בפרק הראשון עוסקת "מגילת סתרים" בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית יין בפורים בצורה היתולית. לאחר חבקבוק הנביא חוברו פרודיות פורימיות רבות המחקות בין השאר את התפילה, הסליחות, והפיוטים. אך הפרודיה הנפוצה ביותר היא הפרודיה לתלמוד הנקראת בדרך כלל מסכת פורים.

קפדניקו - שיחה 10:50, 11 בפברואר 2019 (IST)
הפרודיה הראשונה או הפרודיה הידועה הראשונה? הערך מזכיר שיכול להיות שהיה לימוד פורימי היתולי כבר בתקופת התלמוד. Tzafrir - שיחה 14:15, 11 בפברואר 2019 (IST)
נכון, אבל לא נראה לי שמאמר של כמה שורות בתלמוד יכול להיקרא ספרות פארודית, מה גם שהוא לא חיקוי של משהו אחר אלא מקסימום בדיחה בפני עצמה. קפדניקו - שיחה 09:36, 12 בפברואר 2019 (IST)
אבל עד כמה ודאית הידיעה שחבקוק הנביא היה הספר הראשון מסוגו? לא היו דברים דומים מתקופות קודמות שלא שרדו? זה עניין קטן של ניסוח (במקרה הגרוע: להוסיף את המילה „הידועה״). מה שכן, זוהי הפרודיה הראשונה שקשורה לפורים. יש את ספר תולדות ישו, לדוגמה, שכולל יסודות פרודיים, למיטב הבנתי. אני אוהב את הקטע, אבל חושב שצריך לדייק קצת בניסוח. Tzafrir - שיחה 13:05, 12 בפברואר 2019 (IST)
אין לי שום בעיה להוסיף את המילה "הידועה" או "הפורימית" (הוספתי כעת) אשמח לשמוע עוד הערות. קפדניקו - שיחה 18:39, 12 בפברואר 2019 (IST)

Symbol support vote.svg בעד נחמד מאד. יש להוסיף את השנה הלועזית - 1512 או 1513. דב ט. - שיחה 12:59, 17 בפברואר 2019 (IST)

הוספתי כעת. (1513 על פי זה). אם אפשר לדעת מה הפרוצדורה הרשמית שהקטע ייכנס, יש הצבעה או משהו כזה? קפדניקו - שיחה 22:32, 17 בפברואר 2019 (IST)
גם אני תוהה. דב ט. - שיחה 09:27, 18 בפברואר 2019 (IST)
קטע טוב. אני בעד. מכיוון שאני רואה שיש כאן הסכמה, אני מניח שאוכל לקבל ולשבץ אותו בתענית אסתר, פורים או שושן פורים. חמויישֶה - שיחה 14:14, 24 בפברואר 2019 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 09:56, 6 במרץ 2019 (IST)

מיץ אשכוליות[עריכת קוד מקור]

Israel Batch 3 (2).JPG

מיץ אשכוליות ידוע כחומר מסוכן ורעיל כאשר הוא מעורבב עם תרופות מסויימות. הסיבה לכך היא בשל מרכיבים מסוימים הנמצאים במיץ האשכוליות (כמו פלבונואידים) שגורמים לעיכוב בפעילותיו של אחד האנזימים, האחראי לפירוק התרופות בגוף. אנזים זה ממוקם בדפנות של המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית ברמת התרופות בדם, וכתוצאה מכך נגרמת הרעלה.

מקור : ויקיפדיה האנגלית ChipsIL - שיחה 20:47, 3 באפריל 2018 (IDT)

נכתב בטעות בארכיון. העברתי לפה. חמויישֶה - שיחה 16:58, 29 באפריל 2018 (IDT)
אני לא אוהב את המילה „רעיל״ כאן. יש לזה מקור גם בערך העברי. יש הצעה לניסוח מוצלח יותר? Tzafrir - שיחה 08:41, 9 במאי 2018 (IDT)
בבקשה. הוספתי איזשהו ספין בהתחלה, שאמור לגרות את העניין:

מיץ אשכוליות הוא לכאורה משקה תמים. המשקה המריר חביב בעיקר על הקשישים שבינינו, בעוד שהצעירים, חובבי המתוק, סולדים בדרך כלל מטעמו. אלא, שבניגוד לתדמיתו התמימה של המיץ, ובניגוד ל'אנדמיות' שלו לאוכלוסייה הקשישה, דווקא אוכלוסייה זו, הנוטה ליטול כמות גדולה של תרופות, צריכה להיות מודעת לסכנה הגלומה בו: מרכיבים מסוימים, כמו פלבונואידים, הנמצאים במיץ האשכוליות, גורמים לעיכוב פעילותו של אחד האנזימים האחראי לפירוק התרופות בגוף. האנזים ממוקם בדפנות המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית בריכוז התרופות בדם, וכתוצאה מכך נגרמת הרעלה.

אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 11:35, 4 ביולי 2018 (IDT)
הניסוח בעייתי מאד. לכאורה משקה תמים? מיץ אשכוליות חביב על הקשישים שבינינו?! תדמית תמימה? מתאים לעיתון. פחות לאנציקלופדיה. חמויישֶה - שיחה 16:45, 4 ביולי 2018 (IDT)
"הידעת?" במהותו הוא יותר אנקדוטלי ופחות אנציקלופדי, משום שהוא מנסה לגרות את הקורא להמשיך לקרוא דברים מעניינים, ולהיכנס לערכים. לכן זה לא נורא לדעתי. אבל תן נוסח אחר, אם לפי דעתך זה לא טוב. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:03, 5 ביולי 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד ניסוח זה ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:34, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

נוסח פשרה:

בקבוק מיץ אשכוליות

מיץ אשכוליות הוא לכאורה משקה תמים. אלא שהוא עשוי להיות חומר מסוכן, כאשר הוא מעורבב עם תרופות מסויימות, שלא מעט אנשים לוקחים כדרך קבע. הסיבה לכך היא שמרכיבים מסוימים הנמצאים במיץ האשכוליות, כמו פלבונואידים, גורמים לעיכוב בפעילותיו של אחד האנזימים, האחראי לפירוק התרופות בגוף. אנזים זה ממוקם בדפנות של המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית ברמת התרופות בדם, וכתוצאה מכך עשוייה להיגרם הרעלה במנת יתר.

77.125.91.170 21:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. קרוב לשנה בלי תגובה חיובית. חמויישֶה - שיחה 13:25, 6 במרץ 2019 (IST)

באפלו[עריכת קוד מקור]

Bison fight in Grand Teton NP.jpg

Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo הוא שעשוע לשון ומשפט תחבירי בשפה האנגלית, המשמש דוגמה לכך שהומונימיה והומופון יכולים ליצור משפט שלם ונכון תחבירית. למילה buffalo יש שלושה פירושים במשפט זה: כשם עצם – buffalo הוא שם נוסף לחיה הידועה כביזון אמריקאי. כשם תואר – Buffalo היא העיר שממנה מגיעים הביזונים במשפט, העיר באפלו. כפועל – buffalo היא מילה נרדפת לפועל בריונות, לריב או להציק. הנה כמה פירושים אפשריים של המשפט:

  • ביזונים מהעיר באפלו אשר מציקים לביזונים אחרים מבאפלו מציקים לביזונים מהעיר באפלו.
  • הביזונים הללו אשר מוצקים על ידי ביזונים מבאפלו מציקים לביזונים אחרים מבאפלו.
  • ביזונים מבאפלו אשר מציקים להם ביזונים אחרים מהקהילה שלהם, במקרה גם מציקים להם ביזונים אחרים מבאפלו.
מתניה שיחה 21:21, 30 במאי 2018 (IDT)

נראה לי שעדיף להציג את הדברים בסדר ההפוך:

העיר באפלו שבמדינת ניו יורק, קרויה על שם החיה ביזון אמריקאי - באפלו. בהשאלה, "באפלו", פירושו באנגלית גם בריון וגם "להציק". לכן את המשפט האנגלי "ביזון בריוני מהעיר באפלו הצק לבריון ביזוני המציק מהעיר באפלו", ניתן לכתוב בעזרת חזרה רצופה של שמונה פעמים על המילה "באפלו". דהיינו, Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo.

77.124.76.194 18:34, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

עוד לא החלטתי אם ז'אנר ה"אישה נעלה נעלה נעלה" ראוי לקטע הידעת. בטח לא דווקא באנגלית שיש בה המון כאלו. בערך הזה יש לפחות תשעה כאלו. חמויישֶה - שיחה 12:35, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

הגרסה השנייה פלוס תוספת בהתאם להערה:

העיר באפלו שבמדינת ניו יורק, קרויה על שם החיה ביזון אמריקאי - באפלו. בהשאלה, "באפלו", פירושו באנגלית גם בריון וגם "להציק". לכן את המשפט האנגלי "ביזון בריוני מהעיר באפלו הצק לבריון ביזוני המציק מהעיר באפלו", ניתן לכתוב בעזרת חזרה רצופה של שמונה פעמים על המילה "באפלו". דהיינו, Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo. באנגלית יש עוד משפטים כאלו, שיש להם משמעות, למרות שהם מכילים שמונה או יותר מילים שוות כתיב ושוות הגיה, למשל Police police Police police police police Police police (משטרת העיר פוליס משטרת את שיטור משטרת העיר פוליס) או James while John had had had had had had had had had had had a better effect on the teacher. בעברית, לעומת זאת, משפטים מסוג זה מכילים הרבה פחות מילים שוות כתיב והגיה, לדוגמה, אישה נעלה נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה. זאת משום, שהאנגלית עשירה מהעברית באוצר המילים, אך ענייה ממנה בהטיות.

77.124.76.194 19:17, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד חמויישֶה - שיחה 10:02, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:02, 6 במרץ 2019 (IST)

צאצאי רוטשילד שנפלו במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור]

בית הקברות הצבאי ברמלה

במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לחמו בני לאומים רבים, בהם יהודים. הנופלים במערכה נקברו בבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ. בין הנופלים במערכה היו בני הדודים ניל פרימרוז, בנו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ארצ'יבולד פרימרוז ואוולין דה רוטשילד, ניניו של נתן מאיר רוטשילד. פרימרוז נפל בתל גזר, בשטח שנקנה בשנת 1913 על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אוולין דה רוטשילד נפל בקרב על גבעות מֻע'אר, ונקבר במושבה ראשון לציון שנתמכה על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מי שסייע לסידורי קבורתו בראשון לציון היה מזכירו הצבאי של הגנרל אדמונד אלנבי, הארי פרימרוז, הידוע בתואר הלורד דלמני, אחיו של ניל פרימרוז.

מתניה שיחה 15:27, 5 באפריל 2018 (IDT)
אהבתי. מעניין מאוד! Elhananha - שיחה 15:34, 5 באפריל 2018 (IDT)
הקטע בסדר. בהחלט מספיק מעניין כדי להיכלל באוסף קטעי "הידעת?" 77.124.76.194 18:17, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
בעד Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:24, 4 בפברואר 2019 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 17:05, 6 במרץ 2019 (IST)

לשחות באקונומיקה[עריכת קוד מקור]

בריכת שחייה

אקונומיקה נחשבת בצדק לחומר ניקוי וחיטוי, חריף ומסוכן: החומר הפעיל באקונומיקה, נתרן תת-כלורי (), מכיל יון היפוכלוריט (), שהוא גם מחמצן אלים וגם בסיס חזק. אף על פי כן, לשם חיטויין של בריכות שחייה, מקובל להשתמש בטבליות המכילות סידן תת-כלורי (), המפזרות במים תוך פירוקן, את יוני ההיפוכלוריט המסוכנים (זהו ה"כלור" של בריכות השחייה, המעניק למימיהן את ריחן האופייני). המפתח להבנת עניין זה, טמון בהבדל שבין מלחי הנתרן שמסיסותם גבוהה לבין מלחי הסידן שמסיסותם מתונה ואיטית, מה שהופך את הנתרן התת-כלורי שבאקונומיקה לחריף יותר מן הסידן התת-כלורי שבטבליה.

אביתר ג'שיחה • 12:39, 20 בינואר 2019 (IST)

Symbol oppose vote.svg נגד. לא מעניין מספיק להידעת. חמויישֶה - שיחה 12:32, 24 בפברואר 2019 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:34, 14 באפריל 2019 (IDT)

פרת משה רבנו[עריכת קוד מקור]

פרה אדומה תמימה

מושית השבע מכונה בלשון הדיבור "פרת משה רבנו". כינוי זה הוא תרגום שאילה מן היידיש שבהּ מין זה של החיפושיות נקרא "משה רבנוס קיעלע", "משה רבנוס בהמהלע" או "משה רבנוס פֿערדעלע" (בתרגום לעברית, "עגלת משה רבנו", "בהמת משה רבנו" או "סוסון משה רבנו", בהתאמה). היידיש עצמה, שאלה את שם החיפושית מלשונות עמי אירופה, שהיו שכנותיה הקרובות. בשפות אלו נקראה החיפושית על שמה של חיה כלשהי, לעיתים פרה, תוך שיוכה לקדוש או אפילו לאל. בגרמנית היא נקראה "חיפושית מרים" (Marienkäfer), בצרפתית – "חיית אלוהים הטוב" (bête a bon dieu), בספרדית – "פרת אנטוניוס הקדוש" (vaca de san anton) וברומנית – "שורו של אלוהים" (boul lui dumnezeu). במעבר ליידיש "גוייר" הקדוש הנוצרי ונהיה למשה רבנו.

אביתר ג'שיחה • 10:42, 12 בדצמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד אבל יש לי הרגשה, שאחרים יתנגדו. אני מציע, ליתר ביטחון, להעתיק עותק של הקטע הזה לרשימת "הידעת" שבפורטל השפה העברית. 77.126.138.33 11:47, 14 בדצמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 12:23, 20 בדצמבר 2018 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 12:08, 14 באפריל 2019 (IDT)

לטאה על שם אובמה[עריכת קוד מקור]

President Barack Obama.jpg

אובמדון הוא סוג נכחד של לטאה צפון אמריקאית מהקרטיקון המאוחר. מאובנים של לסתות שיניים תחתונות של האובמדון באורך של כ-1 ס"מ נמצאו בתצורת הל קריק במונטנה ובויאומינג ב-2012. האובמדון מתואר כלטאה באורך משוער של כ-30 ס"מ בעלת שיניים זעירות, שניזון ככל הנראה מחרקים ומזון צמחי. המין סווג כאובמדון גרסיליס (Obamadon Gracilis) על שמו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, כשהחוקרים מתייחסים בהומור להגיינת הפה הטובה של הנשיא ושיניו הארוכות והישרות שהזכירו להם את שיניה הארוכות של הלטאה. תשעה מינים נוספים של בעלי חיים נקראו על שם אובמה, כאות הערכה לפועלו למען איכות הסביבה.

פשוט ככה Le Comte - שיחה 23:54, 21 בפברואר 2019 (IST)

נחמד. אפשר אולי לקצר ולעשות חלק שני עם נאופלפה דונלדטראמפי. מנחם.אל - שיחה 00:33, 22 בפברואר 2019 (IST)
לא מאד מעניין. יש גם כבר קטע דומה על טמרין קיסרי, ובעלי חיים אחרים, שנקראו על שם דמויות אחרות. חמויישֶה - שיחה 16:40, 25 בפברואר 2019 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:44, 14 באפריל 2019 (IDT)

החיפושית הלהטבי"ת[עריכת קוד מקור]

מושיות השבע

מקורו של כינוי הגנאי קוקסינל נעוץ בתרבות מועדוני הלילה העברית התל אביבית: "קוקסינל" ("Coccinelle") היה שם הבמה של ז'אקלין שארלוט דיפרנואה, דראג קווין צרפתייה, שבו היא נהגה להופיע במועדון הלילה התל אביבי, "אדריה" ("Adria"), באמצע שנות ה-60. שם במה זה, נובע במישרין משמה הצרפתי של מושית השבע, והוא גרסה של שמה המדעי, "Coccinella septempunctata". תרגום שם זה מלטינית הוא "ארגמנית (Coccinella) שבע (-septem) הנקודות (punctata-)", והוא מתאר את מראהו החיצוני של מין זה של החיפושיות, שכנפיו החופות את גבו אדומות, ונקודות בשבע נקודות. דה פרנואה שהופיעה בגלימות ארגמן נקודות בשחור, אימצה את השם, ומאז הוא מלווה בסלנג העברי גברים בעלי אופי נשי, הומוסקסואלים ונשים טרנסקסואליות.

אביתר ג'שיחה • 10:42, 12 בדצמבר 2018 (IST)
אני כמעט בטוח שכבר יש קטע "הידעת" על מקור הכינוי "קוקסינל". 77.126.138.33 11:44, 14 בדצמבר 2018 (IST)

שני הקטעים האחרונים מקורם בסרטון יוטיוב של כאן, כאן. אולי ניתן לנסח אחרת את שני הקטעים, להרחיב, לצמצם, לאחד, וכדומה. אביתר ג'שיחה • 11:21, 12 בדצמבר 2018 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:45, 14 באפריל 2019 (IDT)

בואי, could he play guitar[עריכת קוד מקור]

איור פניו של דיוויד בואי, בצעירותו, בהם נראה ההבדל בין רוחב אישוניו.

הקריירה המוזיקלית של דיוויד בואי נפרשה על פני כחמישה עשורים. בואי זכה להוקרה, לכסף ולפרסים רבים בזכות שילובי תחומי אמנות שונים ביצירתו, חלוציותו בסגנונות מוזיקליים רבים ושילוב אלמנטים חזותיים פורצי דרך בהופעותיו. בגיל חמש עשרה, במהלך ריב עם חברו, ג'ורג' אנדרווד, על לבה של בחורה, חבט אנדרווד בעינו השמאלית של בואי. לכן בואי נפקד מבית הספר למשך שמונה חודשים לצורך טיפול רפואי, ועינו איבדה את היכולת לזהות גוונים שונים. על אף שצבע הקשתית נותר כחול, האישון המורחב יצר רושם כי צבעהּ כהה יותר. כך או כך, האישונים הלא-שווים ששיוו לעיניו מראה של צבע שונה הפכו לסמלו המסחרי הידוע ביותר של בואי. אנדרווד ובואי נותרו חברים קרובים, ואנדרווד אף עיצב כמה מעטיפות אלבומיו.

77.126.42.174 02:18, 24 בנובמבר 2018 (IST)
8 או 15 חודשים? כמוכן אני חושב שהלבוש והאיפור שלו היה משהו שהיה קצת יותר מזוהה איתו. הניסוח הזה נראה לי קצת מנופח. Tzafrir - שיחה 16:52, 24 בנובמבר 2018 (IST)
8 חודשים. סליחה. ולגבי הניסוח, הוא לקוח הישר מהערך על דיויד בואי. הקטע הוא סיכום של פסקאות מהערך. אין כאן ניסוחים משלי. 77.126.42.174 20:36, 24 בנובמבר 2018 (IST)
אני חושב שהסיפור די ידוע. בכל אופן, גם אם הרוב יחליט שיש מקום לקטע על צבעוניות העיניים של דייויד בואי, הניסוח מסורבל לטעמי. הקטע צריך לעסוק בזגדנות ולהביא את בואי כדוגמא. מהקטע בקושי מובן שבואי מוכר כזגדן. גם התמונה הזאת ממש לא מתאימה. חמויישֶה - שיחה 16:20, 4 בדצמבר 2018 (IST)
לגבי התמונה, אני מסכים. אבל זו התמונה הכי מתאימה, שאני הצלחתי למצוא בויקיפדיה. לגבי קטע על זגדנות, שיביא את דיויד בואי בתור דוגמה, אז מדובר פשוט בקטע אחר. לא בקטע הזה. אולי יש מקום לשני הקטעים גם יחד. 77.125.109.236 10:58, 7 בדצמבר 2018 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:00, 14 באפריל 2019 (IDT)

קלקול הקיבה השווה מיליארדים[עריכת קוד מקור]

שיני פיראניה

סרט האימה מלתעות שביים סטיבן ספילברג כיסה את הוצאות הפקתו בתוך שבועיים וגרף ברבות השנים למעלה מ-470 מיליון דולר. עד מהרה הופקו שורה של סרטים מדרגה שנייה שחיקו את מלתעות ללא רשות, ביניהם חיקוי העוסק בהתקפה של דגי פיראניה מהונדסים גנטית. מפיקי סרט החיקוי השקיעו כשבע מאות אלף דולר וגרפו בתמורה כ-16 מיליון דולר, הצלחה שעודדה אותם להפיק סרט המשך על דגי פיראניה רצחניים המזנקים על קורבנותיהם מתוך המים. מפיק סרט ההמשך בפועל שכר צוות שחקנים איטלקי כדי למזער את הוצאות ההפקה, פיטר את במאי הסרט, מינה במקומו במאי חסר ניסיון בן 26 וכעבור שבועיים וחצי פיטר גם אותו. הצעיר המפוטר שקע לדיכאון, לקה בהרעלת מזון וחלם כי רובוט מהעתיד חזר אחורה בזמן במטרה להורגו. הסיוט המוזר שימש השראה לסרטי שליחות קטלנית שסייעו לצעיר להפוך לאחד מבמאי הקולנוע המצליחים בכל הזמנים, הלא הוא ג'יימס קמרון.

מקורות: [1],[2]

יצא לי קצת ארוך אבל אני מקווה שאפשר יהיה לגזום מכאן קטע מעניין דיו. האם מובן מהקטע שהבמאי הצעיר שפוטר היה ג'יימס קמרון? ליאור पॣ • כ"א בחשוון ה'תשע"ט • 15:29, 30 באוקטובר 2018 (IST)

Symbol support vote.svg בעד. זה אדיר!!! 77.124.47.150 17:51, 1 בנובמבר 2018 (IST)
הקטע מעניין מאוד, אני מודה שלא הבנתי בקריאה ראשונה שמדובר בקמרון. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:05, 3 בנובמבר 2018 (IST)
שכתבתי את השורה התחתונה. האם היא מובנת יותר כעת? ליאור पॣ • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט • 10:38, 4 בנובמבר 2018 (IST)
כן, אחלה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:19, 4 בנובמבר 2018 (IST)
אני מתייג את נעם דובב ואת יובל למקרה שיחפצו לשלב את הקטע גם בפורטל:קולנוע. ליאור पॣ • ל' בחשוון ה'תשע"ט • 11:00, 8 בנובמבר 2018 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד אני מתנגד לקטע בחריפות. העולם (והוליווד בפרט) מלא ברבבות סיפורים על אנשים שחייהם השתנו בעקבות מאורע כזה או אחר. ובכלל קלקול הקיבה כמעט לא קשור בכלל לקטע. אפשר במקום זה לכתוב "ג'יימס קמרון חלם על רובוט מהעתיד שחזר לתקוף אותו, והפך את זה לסרט" והנה לכם דבר רגיל מאד בקרב תסריטאים. חמויישֶה - שיחה 16:34, 4 בדצמבר 2018 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:02, 14 באפריל 2019 (IDT)

הצעה שהציע הכצעקתה לפני כמה שנים, ולא זכתה לדיון מעמיק[עריכת קוד מקור]

דיוקן ארסינואי השנייה על גבי מטבע
ארסינואי השנייה (316–270 לפנה"ס), בתו של הפרעה ההלניסטי תלמי הראשון, הייתה נסיכה ומלכה מצרית הלניסטית שנישאה שלוש פעמים, מתוכם פעם אחת לאחיה למחצה, ופעם אחת לאחיה מאב ואם, תלמי השני, איתו חלקה את המלוכה: בגיל 15 היא נשאה לדיאדוך ליסימכוס, מלך מקדוניה ותראקיה. במאמץ להבטיח את הירושה לבניה, היא שכנעה את ליסמכוס לאסור את בנו מנישואין קודמים, ואחר כך הביאה את תלמי קראונוס, אחיה מאב, להרעיל את הבן. לאחר מות ליסימכוס בקרב קורופדיום, היא נישאה לתלמי קראונוס, אשר אימץ את שלושת בניה. היא קשרה עם שלושת בניה גם נגדו, והוא הוציא להורג שניים מהבנים. מתלמי קראונוס היא ברחה אל תלמי השני, אחיה מאב ואם שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים, אשר היה נשוי באותה עת לארסינואי הראשונה, בתו של ליסימכוס, בעלה הראשון. היא נישאה בשלישית לתלמי השני ומלכה עמו יחדיו, לאחר ששיכנעה אותו להרשיע את ארסינואי הראשונה בקשר נגד המלוכה ולהגלותה כעונש.

לתלמי השני וארסינואי השנייה לא היו ילדים, אבל המסורת של נישואי קרובים נמשכה אצל תלמי הרביעי, נכדם של תלמי השני וארסינואי הראשונה, שנשא אף הוא לאישה את אחותו מאם ואב, הלא היא ארסינואי השלישית.

77.125.107.185 19:57, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

נראה שאין מנוס מגניזת ההצעה בשנית. ההצעה הזו לא זכתה לדיון מעמיק, בפעם הראשונה שהציעו אותה, ולא זכתה לשום דיון בפעם השנייה. אני מושך את הצעתי בחזרה ומבקש שהיא תאורכב. תודה. 77.126.87.88 14:52, 8 בינואר 2019 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:13, 14 באפריל 2019 (IDT)

זכיות קולנועיות[עריכת קוד מקור]

קתרין ביגלו בטקס האוסקר ה82

בשנת 2009 קתרין ביגלו וג'יימס קמרון, אשר היו נשואים בין השנים 1989-1991 התמודדו על הפרסים אוסקר, באפט"א וגלובוס הזהב בקטגורית הבימוי. ביגלו הייתה מועמדת על סרטה "מטען הכאב", וקמרון על סרטו "אווטאר". קמרון זכה בגלובוס הזהב וביגלו היא האישה הראשונה לזכות בפרס אוסקר ובפרס באפט"א בקטגוריית הבימוי. היא מחזיקה בנוסף בפרס סאטורן על סרטה "ימים משונים", אותו הפיק וכתב קמרון. קמרון עצמו זכה בחמישה פרסי סאטורן עבור עבודת הבימוי הטובה ביותר על הסרטים "שובו של הנוסע השמיני", "מצולות", "שליחות קטלנית 2", "שקרים אמיתיים" ו"אווטאר", ובפרסי אוסקר וגלובוס הזהב עבור בימוי הסרט "טיטניק".

מתניה שיחה 20:23, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

נו, אז יש אנשים שזכו ביותר מפרס אחד בחיים. יש גם נשים שהיו הנשים הראשונות לזכות בפרס זה או אחר. אז מה? סנט פול - שיחה 20:39, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
וגם היו נשואים וגם התחרו באותה קטגוריה באותה שנה בשלושה טקסים שונים. מתניה שיחה 20:41, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
נו, טוב. בסדר. שיניתי את דעתי. אתה צודק. אני לא כל כך אוהב את הקטע, אבל הוא כן מדבר על משהו מיוחד. סנט פול - שיחה 21:05, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:42, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 17:16, 14 באפריל 2019 (IDT)

מוות כתוצאה מתאונת קולנוע[עריכת קוד מקור]

ברוס וברנדון לי

שחקן הקולנוע ואמן הלחימה ברוס לי מת בגיל צעיר, כתוצאה ממפרצת במוחו, בזמן צילומי הסרט "משחק המוות". הסרט הושלם בעזרת כפיל. גם בנו של ברוס לי, ברנדון לי, היה שחקן קולנוע ואמן לחימה, שמת בזמן צילום סרט קולנוע; הסרט "העורב", המבוסס על קומיקס בשם זה. בסרט "העורב" ישנה סצינה בה דמותו של ברנדון נורית מאקדח מטווח קרוב. במהלך צילומי הסצינה נהרג ברנדון לי כתוצאה מירי האקדח, שהכיל כדורים שהוצא מהם אבק השרפה על ידי צוות הפעלולים של הסרט. הסרט שהיה לקראת שלבי הסיום הושלם כשדמותו של לי הוחלפה על ידי כפיל ואפקטים חזותיים. ברנדון לי מת ב-31 במרץ 1993 בגיל 28, 17 ימים לפני חתונתו המתוכננת עם חברתו אלייזה. הסרט יצא לאור ב-1994 והוקדש ללי וחברתו אלייזה. הסרט זכה לביקורות טובות מאוד ואף זכה בארבעה פרסי סאטורן.

מתניה שיחה 00:59, 16 במאי 2018 (IDT)
גם ברוס לי (האב) מת בזמן(?) צילומי סרטו האחרון. נראה לי שכדאי להכניס את זה לתחילת הקטע, אבל אין לי רעין לניסוח מדויק לנקודה הזו (וחשוב לדייק כאן. כי לא מדובר על תאונה במהלך הצילומים או משהו דומה). כמוכן תמונת הערך ברוס לי מראה את ברוס עם התינוק בראנדון ואולי גם היא תתאים. Tzafrir - שיחה 14:11, 25 במאי 2018 (IDT)
שיניתי בהתאם. מתניה שיחה 21:46, 26 במאי 2018 (IDT)
נראה לי שהמקרה די ידוע, יחסית ל"הידעת?" חמויישֶה - שיחה 10:57, 31 במאי 2018 (IDT)
ברוס לי, האב, מת באמצע צילומי סרט. אבל לא באמצע הסרט האחרון. הוא הפסיק לצלם סרט מסויים, עבר לצלם סרט אחר, השלים אותו, התכוון לחזור ולהשלים את הסרט הקודם, ומת.... טוב. אלו עובדות שאני לא מצפה שיוכנסו לשום קטע. 77.127.82.195 21:12, 28 ביולי 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:17, 14 באפריל 2019 (IDT)

מלחינים זוכי פרסים[עריכת קוד מקור]

Richard Rodgers and Marvin Hamlisch.jpg

בתעשיית הבידור האמריקאית מחולקים פרסי הצטיינות בתחומי התעשייה השונים. פרס אוסקר לקולנוע, פרס אמי לטלוויזיה, פרס גראמי למוזיקה ופרס טוני לתיאטרון. מעטים זכו בכל ארבעת התחומים, בהם רוברט לופז שזכה בכל אחד מארבעת הפרסים פעמיים. הגדילו לעשות ריצ'רד רוג'רס ומרווין האמליש שזכו בנוסף לארבעת הפרסים גם בפרס פוליצר לדרמה. הם לא הסתפקו בפרסים אלו ורוג'רס זכה בנוסף בפרס מרכז קנדי והאמליש זכה בנוסף בפרס גלובוס הזהב.

מתניה שיחה 10:14, 4 במאי 2018 (IDT)
כשמזכירים פרס פוליצר סתם כך, לי נראה שמדובר על פרס פוליצר לעיתונות. אולי לכתוב במפורש שמדובר על פרס פוליצר להלחנה? Tzafrir - שיחה 19:51, 6 במאי 2018 (IDT)
למעשה הם זכו בפרס פוליצר לדרמה בזכות מחזות הזמר שלהם ולא לפרס פוליצר להלחנה, גם אנקדוטה נחמדה. הוספתי לקטע שמדובר בפרס פוליצר לדרמה. מתניה שיחה 22:14, 7 במאי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 17:03, 6 במרץ 2019 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 17:32, 14 באפריל 2019 (IDT)

יער צלב הקרס[עריכת קוד מקור]

Swastikatree.jpg

יער צלב הקרס הוא קבוצה של כמאה עצי ארזית שנשתלו ביער כדי ליצור צלב קרס ענק בתוכו. העצים מכסים כ-55 מטרים מרובעים, ביער אורנים ליד זרניקוב שבגרמניה. סיבת שתילתם של העצים אינה ברורה. במשך מספר שבועות באביב, צבעם של עלי הארזית משתנה לצהוב, ועומד בניגוד לירוק של עצי האורן. היער נראה בבירור רק מהאוויר, והתופעה נמשכת רק זמן קצר. מסיבה זו, ועקב היעדר טיסות מטוסים באזור, התופעה לא הורגשה במהלך כל התקופה שבה נשלטה גרמניה המזרחית על ידי ברית המועצות. ב-1992 הורתה ממשלת גרמניה המאוחדת על סריקה אווירית של כל המזרח, ומיד זוהה העיצוב. ממשלת האזור, שחששה מתדמית האזור ומאנשים ימנים קיצוניים שעלולים לרצות לשמר אותו, ניסתה להרוס את העיצוב על ידי כריתת 43 מתוך 100 העצים ב-1995. הצורה נשארה מטושטשת עם 57 העצים שנותרו, אך מובחנת. בשנת 2000, לאחר שצהובונים גרמניים פרסמו תמונות אוויריות של היער, אף על פי שהבעלות על השטח כבר התחלקה לשניים, הסכימו כל המעורבים בדבר לכרות 25 עצים נוספים. ב-1 בדצמבר 2000 נכרתו העצים והצורה נהפכה לבלתי ניתנת לזיהוי.

מתניה שיחה 20:46, 28 במאי 2018 (IDT)
מספיק מעניין ל"עובדות לא חשובות", לא מספיק חשוב ל"הידעת?". חמויישֶה - שיחה 15:10, 31 במאי 2018 (IDT)
דווקא נראה מוצלח, אבל צריך להיכתב הערך על העץ. בן עדריאלשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח 14:52, 11 ביולי 2018 (IDT)
צריך לציין שהנאצים שתלו, או שלא הנאצים שתלו.... 77.127.82.195 21:44, 28 ביולי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:53, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
זו סתם אנקדוטה. נאצים, או תומכי נאצים שתלו. מדובר ב-55 מ"ר סה"כ. ה"קישוט" לא קיים כבר 18 שנה. אפשר לצייר באופן דומה בכל יער. זה כלום ושום דבר. חמויישֶה - שיחה 11:44, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:47, 23 במאי 2019 (IDT)

שאנוויירפושגוונגיש[עריכת קוד מקור]

Llanfair Church.jpg

שאנוויירפושגוונגיש הוא כפר גדול בן כ-3,000 תושבים באי אנגלסי שבויילס. הכפר ידוע בעיקר בשל שמו, הוא המקום עם השם הארוך ביותר באירופה, ואחד מהשמות הארוכים ליישוב בעולם. הכפר ידוע בקיצור גם כלאנוויירפושׂ. בשל שמו, הכפר הוא אטרקציה תיירותית לתיירים המצטלמים ליד שלט עם שם היישוב בתחנת הרכבת המקומית. הכפר נקרא במקור לאנווייר פושׂגווינגיל (Llanfair Pwllgwyngyll), אך שמו הוארך במאה ה-19 במתכוון כדי למשוך תיירים לכפר, ובכך הוא דוגמה מוקדמת לתעלול יחצ"ני. פירוש השם הוא: "כנסיית מרי הקדושה בסמוך לחללו של עץ האגוז הלבן המצוי בקרבת המערבולת המהירה והכנסייה של הקדוש טיסיליו מהמערה האדומה".

מתניה שיחה 20:54, 28 במאי 2018 (IDT)
אולי צריך להוסיף בהקדמה עוד דוגמה לשם של מקום, ששונה בידיי יחצנים? 77.127.82.195 21:45, 28 ביולי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:55, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד באופן נחרץ. יש שמות ארוכים באופן מוגזם. לכפרים, לאנשים, לספרים ועוד. אין סיבה להתרגש מזה ולכתוב על זה הידעת. אנחנו לא ספר השיאים של גינס. חמויישֶה - שיחה 10:28, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:36, 27 במאי 2019 (IDT)

ניסוי הכלא של זימברדו[עריכת קוד מקור]

חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר, היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מוכיחים שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים שהוא מוצא, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הוכיח שאופי פלילי של האסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו בנה בית כלא קטן במרתף באוניברסיטה, שיכן בו סטודנטים מתנדבים בתפקידי אסירים וסוהרים, ותיעד גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי ארבעה ימים, ושום אוניברסיטה לא מאפשרת חזרה עליו. כך, אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה, בוצע, למעשה, פחות משליש פעם.

77.125.11.110 09:45, 15 בנובמבר 2017 (IST)

קטע חשוב. עם זאת, המילה הדירות לא מופיעה בו. המילה „הוכיח״ שגויה מכיוון שכמו שמודגש כאן, לא חזרו מספיק פעמים על תוצאות הניסוי כדי שתהיינה אמינות (וזה גם מבלי להיכנס למשמעותה של ההוכחה בניסויים אמפיריים). בעיקרון יכול להיות שזימברדו נפל במקרה על קבוצה של סוהרים פסיכופתים. יש גם טענות יותר מהותיות. אולי להחליף את „הוכיח״ ב„הראה לכאורה״?
מעבר לכך, לפי הערך הניסוי הופסק לאחר שישה ימים (בערך מחצית הניסוי) ביוזמת החוקרים (זימברדו. לאחר שחברתו ביקרה שם והזדעזעה ממה שקרה שם) Tzafrir - שיחה 00:17, 16 בנובמבר 2017 (IST)
הקטע נחמד. הסתייגויות: יש להדגיש שהסטודנטים חולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. אי אפשר להשתמש במשפט "בוצע למעשה פחות משליש פעם". זה לא נכון. הניסוי בוצע פעם אחת. יש לו תוצאות. לא משנה אם הוא תוכנן להמשך ארבעה ימים, שבועיים או חצי שנה. חמויישֶה - שיחה 10:10, 16 בנובמבר 2017 (IST)
המשך ההערה: יש לי הסתייגות דומה מהמילה „הוכיח״ שבתחילת הקטע. אני מעדיף להחליף אותה במילה פחות חזקה (מדגימים ש־?). הקטע כבר ארוך, אבל לדעתי לא מסביר מספיק טוב למה חשובה החזרה על ניסויים. לפעמים משחזרים ישירות ניסויים, אבל לרוב משחזרים אותם עם כל מיני שינויים. במקרה של פיאז’ה: לדוגמה: גילים שונים, ואני מניח שסוגי שאלות שונות שבודקות דברים שונים. במקרה של ניסוי המרשמלו (אנ'): ילדים בגילאים שונים, כמויות שונות, סוגי ממתקים שונים, וכדומה, וכמובן: מעקב אחרי משתתפי הניסוי לאורך שנים.
אפשר אולי להשתמש בקטע בניסוי של מילגרם שהוא ניסוי מתחום דומה שנערך בערך באותה תקופה אבל שוחזר מאז פעמים רבות, עם ואריאציות רבות (התנהגות שונה של החוקר והנחקר, סקאלות שונות) ואפילו על אוכלוסיות שאינן סטודנטים מארצות הברית. Tzafrir - שיחה 13:11, 16 בנובמבר 2017 (IST)
אני מבין את ההערות ומבקש, אם אפשר, שבעלי הערות ינסחו גרסה משלהם לקטע. תודה. 77.125.68.215 18:15, 16 בנובמבר 2017 (IST)
ולגבי הניסוי של מילגרום, אז נכון שהוא מאותה תקופה, באותו הקשר וכולי. אבל הוא לא ניסוי שכול אחד יכול לחזור עליו בעצמו, בקלות. בטח לא באותה קלות כמו הניסויים של פייאז'ה. 77.125.68.215 18:19, 16 בנובמבר 2017 (IST)

גרסה ב'

חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו, או בהדירותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר, היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים שהוא מוצא, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הראה, שהאופי הפלילי של האסירים, אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים, שיש בבתי כלא. זימברדו כלא מעין בית כלא קטן במרתף באוניברסיטה. הוא שיכן / כלא בו סטודנטים מתנדבים, חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי, גילויי אכזריות די דומים, לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי ארבעה ימים, ושום אוניברסיטה לא מאפשרת חזרה עליו. כך, אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה, בוצע, למעשה, פעם אחת בלבד.

77.125.125.19 08:26, 20 בדצמבר 2017 (IST)

אני Symbol support vote.svg בעד. כל ההערות זכו למענה, והקטע מעניין. חמויישֶה - שיחה 17:28, 14 באפריל 2019 (IDT)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 11:39, 27 במאי 2019 (IDT)

השטן היה פעם בחור תמים[עריכת קוד מקור]

רוביק רוזנטל

בתרגום העברי של סדרת הטלוויזיה, הדרדסים, חתולו הרשע של גרגמל הרשע נקרא "חתחתול" – איחוי של המילים "חתחתים" (מהמורות המפריעות לתנועה בדרך) ו"חתול". אם כי ברוב השפות, חתול זה נקרא "עזריאל". בעברית, "עזריאל" הוא שם תמים, שהרבה אנשים גאים להתקרא בו. שם שפירושו "עוזרו של אלוהים". אולם בהרבה שפות אחרות, זה שם לא נעים. בהרבה שפות, המסורת מכנה בשם זה את שומר הסף הקטגורי של העולם הבא. (בן זוגו, שומר הסף החיובי, הסנגורי, נקרא גבריאל). הבלשן והעיתונאי רוביק רוזנטל טוען שגם המילה "שטן" – שפירושה כיום הוא "מלאך המוות", וכבר בפעם הראשונה שהיא מוזכרת בתנ"ך, פירושה אינו חיובי, נגזרת גם היא ממילה תמימה. לטענתו, גם המילה "שטן" שמשה בעבר כשם פרטי תמים.

77.126.138.33 13:35, 7 בדצמבר 2018 (IST)
לא נוח לי להסתמך כאן רק על רוביק רוזנטל. אני חושב שקטע כזה צריך להסתמך על מידע שנמצא בערכים שלנו. Tzafrir - שיחה 00:32, 24 במאי 2019 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:40, 17 ביוני 2019 (IDT)

ברחוב הנשמות המבולגנות[עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש רק עוד משתתף אחד בדיון

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

הרכב מוזיקלי שהיה משפיע מאד בישראל היה שלישיית הנשמות הטהורות. חלק מלהיטיהם, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונחשבים חלק מפס הקול של תקופת המלחמה ולנכסי צאן ברזל. אולם, הלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, והצליחה לסיים את הקלטת אלבומה היחיד רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. למרות שהאלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי, נפלו בו פגמים בולטים. ראשית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב) אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). בעיה אחרת הייתה עם השיר "קפה אצל ברטה", שכתבו עבור הלהקה אהוד מנור ויגאל בשן. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה אותו. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. אמנם נתן כהן ויורם ירוחמי, חברי "הנשמות הטהורות" היו חברים בצוות הווי הנדסה קרבית בעת אותה ההקלטה, אלא שביום ההקלטה ירוחמי היה חולה. את מקומו בשירה, לצד כהן, תפס מתי כספי.

77.126.18.99 16:20, 2 בדצמבר 2017 (IST)

מעניין מאד. אני Symbol support vote.svg בעד. המשפט האחרון לא מובן לי. השיר הוקלט על ידי הנשמות הטהורות או לא? הוקלט אבל באלבום יש גירסה אחרת? איזה גירסה היא המוכרת לנו היום (מהרדיו)? כדאי לנסח בצורה בהירה יותר ולקצר את הקטע הארוך ככל האפשר. חמויישֶה - שיחה 12:23, 5 בדצמבר 2017 (IST)
השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" לא הוקלט מעולם על ידי להקת הנשמות הטהורות. מעולם לא. בתקליט של הנשמות הטהורות שומעים להקה אחרת שרה את שיר הנושא של התקליט. לא את הנשמות הטהורות.
כשנתן כהן היה חבר בלהקה צבאית, לפני שהוא הקים את להקת הנשמות הטהורות, הוא כתב את השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" והקליט אותו עם הלהקה הצבאית. בלהקה הצבאית היו חברים גם ירוחמי ומתי כספי. ירוחמי וכהן נהגו לשיר את השיר בלהקה הצבאית. מאוחר יותר, ירוחמי וכהן היו חברים בלהקת הנשמות הטהורות. ביום ההקלטה שההקלטה הוקלטה, בלהקה הצבאית, ירוחמי אלפילו היה חולה ולא הוקלט. בקיצור, לא רק שהשיר הוקלט רק על ידי להקה אחרת, אלא שהוא אפילו הוקלט ביום בו ירוחמי היה חולה. 77.126.18.99 15:09, 5 בדצמבר 2017 (IST)

שכתוב המשפטים האחרונים

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

הרכב מוזיקלי שהיה משפיע מאד בישראל היה שלישיית הנשמות הטהורות. חלק מלהיטיהם, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונחשבים חלק מפס הקול של תקופת המלחמה ולנכסי צאן ברזל.. אולם, הלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, והצליחה לסיים את הקלטת אלבומה היחיד רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. למרות שהאלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי, נפלו בו פגמים בולטים. ראשית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב) אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). בעיה אחרת הייתה עם השיר "קפה אצל ברטה", שכתבו עבור הלהקה אהוד מנור ויגאל בשן. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה אותו. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.

77.126.18.99 15:12, 5 בדצמבר 2017 (IST)

הקטע מכיל הצהרות בומבסטיות מפוקפקות, חסרות גיבוי וחסרות מקור. מי אומר שהיה זה "אחד ההרכבים המוזיקליים המשפיעים"? על מי הם השפיעו? מה זה "נחשבים לסמל תקופת המלחמה"? מי בדיוק מחשיב את הלהקה הזו "סמל תקופת המלחמה"? מה עושה את השירים הללו "נכסי צאן ברזל"? מה המקור לטענה ש"האלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי"?
טענות מפוקפקות אלו לא מופיעות בערך על הלהקה, וככל הנראה, אם מישהו ינסה לדחוף לערך ניסוחים כאלו, הם יוסרו תוך דקות.
אם הערך הנשמות הטהורות היה ערך טוב, אולי היה כדאי לערוך את הקטע הזה, להסיר ממנו את ההצהרות המפוקפקות, וליצור ממנו "הידעת" סביר (כזה שלא מכחיל את "שנתיים" בקישור ל"שנה", למשל). במצב הנוכחי, בו הערך, במקרה הטוב, מיישר קו עם האיכות המקובלת בוויקיפדיה בעברית, אין הצדקה ל"הידעת" הזה. קיפודנחש 18:41, 5 בדצמבר 2017 (IST)
נכסי צאן ברזל - ככה זה כששירים מסוימים מושמעים ברדיו ארבעים ושלוש שנים. ככה זה גם כשתקליט ישן יוצא בתקליטור חדש ונמכר לא רע.
מכחיל את הערך "שנה" במילה "שנתיים" - זה תפקידו של קטע "הידעת". תפקידו למשוך את הקורא לגלוש לכמה שיותר ערכים. ברור שבערך על הנשמות הטהורות לא נכחיל בכלל, לא את המילה "שנתיים" ולא קישורית לערך "שנה". קישוריות בקטע הידעת שמים אחרת מאשר בערך.
סמל לתקופה - השיר "אחכה לך" מושמע ברדיו הרבה בסביבות יום כיפור ובימי אבל.
ולגבי התלונה על איכות הערך "הנשמות הטהורות", אז גם אתה מודה שאינו ערך רע או טוב מהרגיל. רק שמישום מה אתה חושב, שקטעי הידעת אמורים להפנות רק אל ערכים מומלצים. ובכן, לא הייתה החלטה כזו מעולם. מעולם לא החליטו שקטעי הידעת יפנו רק אל ערכים מומלצים. הוחלט שהם לא יפנו לערכים בשכתוב. זה הכול. 77.126.18.99 19:33, 5 בדצמבר 2017 (IST)
הערה קטנה: השיר "אחכה לך" לא התפרסם בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לפי הנתונים שהצלחתי לאסוף הוא היה להיט בקיץ 1973, כמה חודשים לפני המלחמה (מקום ראשון במצעד באוגוסט). מור שמש - שיחה 21:33, 5 בדצמבר 2017 (IST)
מסכים עם קיפוד נחש. קביעות בומבסטיות חסרות כל כיסוי. הנושאים המרכזיים אינם מוכחלים: לא השירים המוזכרים (קפה טורקי, אחכה לך וקפה אצל ברטה) ולא האלבום עצמו. כדי לחפות על כך מכחילים כל מילה שמופיעה גם במילון אבן שושן וגם בוויקיפדיה. גם הפרטץ' של הוצאת האלבום הוא לא כזה מעניין. אני בטוח שבאותן שנים היו הרבה מקרים דומים.אודי - שיחה 22:12, 5 בדצמבר 2017 (IST)
בנוגע להכחלות המיותרות: היה על זה איזה דיון פעם, והוחלט שאין צורך להכחיל מילים טרוויאליות (כמו שנה, לדוגמא) כשאין רלוונטיות לקטע. בטח לא בכח (להפוך שנתיים לשנה). הנוגע להערות הענייניות - מקבל את הטענה של אלמוני שהאלבום הוא נכס צאן ברזל, עובדה שכולנו מכירים כמה שירים ממנו גם אם נולדנו לא מעט אחרי שהאלבום יצא. מקבל את הטענה של קיפודנחש שללא אסמכתאות על כך שזהו סמל לתקופת המלחמה ושהוא אחד החשובים והמשפיעים יש לנטרל הצהרות כאלה מהקטע (אם אראה ראיון שבו קוטנר מעלה טענה כזאת זה יספיק להניח את דעתי). העובדה שהערך בינוני (לא גרוע. פשוט לא ערך מעולה) לא משכנעת אותי לוותר על הקטע. הידעת הוא לא בדיוק אותה מטרה כמו "ערך מומלץ". חמויישֶה - שיחה 09:18, 6 בדצמבר 2017 (IST)
א)קוטנר אכן כותב במומה: "בשנות ה-80, עם הוצאת הנשמות הטהורות בגרסת קומקפט, נחשב האלבום לקלאסיקה של הזמר העברי". ב)אני מקבל את הטיעון שהערך המרכזי "הנשמות הטהורות" הוא בסדר ולא צריך להיות פאר היצירה. ג)בכל זאת, לא מדובר בביטלס הישראלים ויש כאן יותר מדי קביעות בומבסטיות וחסרות בסיס. בניסוח הנוכחי - אני מתנגד.אודי - שיחה 10:08, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תיקון קטן: במקום ״נפלו בו פגמים רבים״ צ״ל ״בהפקתו נפלו פגמים רבים״ או ״בהפקתו אירעו תקלות רבות״ או משהו בסגנון. האלבום עצמו אחלה כידוע, רק בדרך היו בעיות. לעניין השבחים המוגזמים, נראה לי לשונו הקצרה של קוטנר ״קלאסיקה של הזמר העברי״ תספיק, כתחליף לניסוח הנוכחי. נתנאל - שיחה - מומלצים 10:48, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תיקנתי מעט בהתאם להערות של קיפודנחש ואודי. זה עדיין לא פיקס, אבל יותר אנציקלופדי ופחות עיתון. חמויישֶה - שיחה 14:13, 6 בדצמבר 2017 (IST)

השכתוב הבא

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

חלק מלהיטיהם של שלישיית הנשמות הטהורות, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו לקראת מלחמת יום הכיפורים, ומושמעים בו עד ימינו. מבקר האמנות יואב קוטנר רואה באלבומה היחיד של הלהקה, "קלסיקה ישראלית". אולם בהפקת האלבום נפלו פגמים בולטים. ראשית, מכיוון שהלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, היא סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. אחד השירים שהקלטתו התעכבה היה "קפה אצל ברטה", שכתבו אהוד מנור ויגאל בשן עבור הלהקה. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו והפך אותו בעצמו ללהיט. שנית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב). אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (ונמצאה רק בשנות ה-90). אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה שיר זה. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.

77.126.18.99 09:14, 8 בדצמבר 2017 (IST)

Symbol support vote.svg בעד RimerMoshe - שיחה 20:53, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

אולי בהתאם לאחת ההערות, יש להחליף את הביטוי ״פגמים לא מעטים״ בביטוי ״מכשלות ואפילו פגמים״? 2.53.50.215 15:39, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אולי גם להחליף את ״ראשית, מכיוון שהלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, היא סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר״ ב״ראשית, מכיוון שיחסי חברי הלהקה החלו להתעכר עוד במהלך המלחמה, קשה היה להפגישם זה עם זה. לכן הלהקה סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר״2.53.50.215 16:02, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
נראה חביב ביותר ומעניין! Symbol support vote.svg בעד. פרטים בביו - שיח הקסמים - הקופה הכחולה שלי 21:54, 18 ביוני 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 09:25, 20 ביוני 2019 (IDT)

פרס נובל ואיג נובל[עריכת קוד מקור]

Andre Geim 2010-1.jpg

פְּרַס נוֹבֶּל הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. פרס איג נובל הוא פרס מדעי הומוריסטי, המהווה פרודיה על פרס נובל. הפרס מוענק מדי שנה לאנשי מדע שערכו מחקרים "שבתחילה גורמים לך לצחוק, ואחר כך גורמים לך לחשוב". אחד המחקרים האלו שביצע אנדריי גיים זכה בשנת 2000 בפרס איג נובל על הרחפה דיאמגנטית של צפרדע. גיים הוא זוכה איג נובל הראשון לזכות גם בפרס נובל, כאשר זכה בשנת 2010 בפרס נובל לפיזיקה על גילוי הגרפן.

מתניה שיחה 00:26, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

  1. הקטע נחמד, כשלעצמו.
  2. אם זכרוני אינו מטעה אותי, עלו בעבר הצעות לקטע הידעת בנושא פרס איג נובל. צריך לבדוק אם אחת מהן התקבלה וכבר יש קטע כזה. במקרה שכולן נדחו, צריך לבדוק למה.
  3. אם זכרוני אינו מטעה אותי, פרס איג נובל לא נותן סכום כסף רציני או שלא נותן בכלל, ורוב מי שמוכרז כזוכה, לא טורח להתייחס לזכייה הזו. כך שהקטע שהצעת הוא קטע קביל, רק אם אנדריי גיים טרח לבוא לטקס הענקת הפרס.
  4. ברשימת ההמתנה של "הידעת" יש עוד הצעות שלך. חלקן יפות מאוד, ורק ממתינות לתגובה שלך על הביקורת שקיבלו. כדאי שתתייחס גם לזה.
  5. תודה ושנה טובה. 77.124.33.198 07:33, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
פרס איג נובל מעניק (מלבד תהילת עולם, כמובן) שטר של טריליון דולר (מזימבבואה) ולחיצת יד של זוכה פרס נובל. בין הזוכים גם דן אריאלי (איג נובל לרפואה) אמא של גולן - שיחה 18:20, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
לא אהבתי. כולם מכירים את איג נובל, ויש מאות דוגמאות לזכיות מעניינות ומצחיקות יותר ופחות. הפרט המעניין היחיד בקטע הוא העובדה שהבנאדם זכה גם בנובל וגם באיג. לא מחזיק קטע. חמויישֶה - שיחה 16:02, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
העובדה שזוכה פרס נובל זכה גם בפרס הזה, יכולה להחזיק קטע. אבל בתנאי אחד. שהאיש טרח לבוא לטקס. גם אני יכול להכריז על כל מני פרסים מצחיקים שאני מחלק. זה יהיה מעניין רק בתנאי, שזוכי פרס נובל ושועי עולם, באמת ידפקו על דלתי בזכות זה. 77.126.106.220 18:15, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:21, 20 ביוני 2019 (IDT)

סדק בתהילת הטכניון[עריכת קוד מקור]

התמודדות מחודשת עם הצעה של המשתמש:אור פ מלפני חמש שנים:

אולם הרצאות מספר 1 בפקולטה, ובו קיר התהילה
קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון

באמצע שנות ה-50 הוקם בניין הפקולטה לכימיה בטכניון וכמעט מיד הוחלט להפוך את הקיר, שמחורי במת המרצה, באולם הרצאות מספר 1 שבו, ל"קיר תהילה" - קיר שעליו יוצגו שמות וחתימות גדולי חוקרי הכימיה של כל הזמנים. התוכנית צלחה, וכיום מתנוססים שם לוחות שמותיהם וחתימותיהם של כ-400 מדענים דגולים מהתחום, כולל חתני וכלות פרס נובל. אלא שהמקום שנבחר עבור מייצג "קיר התהילה" אינו שגרתי. מקובל למקם תמונות ולוחות עם שמות אנשים חשובים במסדרונות או על קירות של חדרי ישיבות או ספריות. לא מאחורי גבו ומעל ראשו של מרצה, באולם הרצאות. שהרי מיצגים כאלו גם גורעים מהקשב של התלמידים בעת ההרצאה, אם התלמידים מצליחים לראות אותם בכלל. מתברר, שמטרתו הראשונית של המייצג הייתה הסתרת סדקים בקיר אולם ההרצאות.

77.126.137.95 17:59, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
אנקדוטה נחמדה אבל לא מספיק מעניינת, כמות האנשים שיודעים על איזה קיר מדובר היא זניחה. Assafn שיחה 14:22, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
אולי האנקדוטה לא מספיק מעניינת. אבל כמות האנשים שיודעים על הקיר הזה, ממש לא זניחה. ראשית, חתומים על הקיר עצמו איזה 400 איש. שנית, כל מי שלמד כימיה בטכניון, סביר ששהה באולם ההרצאות הראשי של הכימאים, וראה את הקיר מרחוק. באופן לא קריא... 77.126.106.220 18:13, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
מה פירוש "מתברר ש"? האם לסיפור הזה יש איזה מקור, או שמדובר ב"ידע אישי"? (לא רק מיקום קיר הכתובות - הכוונה למקור לטענה ש"מטרתו הראשונית של המייצג הייתה הסתרת סדקים בקיר"). שאלה שנייה היא, האם יש איזה ערך בוויקיפדיה בו מתאים לספר את הסיפור? קשה לי לחשוב על כזה (כמובן, בהנחה שיש לסיפור מקור אמין), ובלי ערך בו יופיע הסיפור, עדיף בלעדיו. קיפודנחש 10:08, 14 באוקטובר 2018 (IDT)
צריך לראות איזה מקור הביא לעניין המשתמש אור פ, כשהציע את הקטע לפני חמש שנים. בזמנו, הקטע נדחה בגלל שהיה לו ניסוח אחר לגמרי, שלא היה מוצלח. לא דחו את הקטע על עניין המקור. 77.127.20.200 22:58, 14 באוקטובר 2018 (IDT)
המקור שאור הביא הוא כתבה בשם: הסוד שמאחורי "קיר התהילה" בפקולטה לכימיה, מאתר הטכניון. הכתבה לא זמינה יותר. אולם היא עדיין משמשת כמקור בערך או שניים בויקיפדיה. בקיצור, סביר שהדברים נכונים מאוד. 77.124.47.150 18:37, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
אם הסיפור זה להשיג את הכתבה אני אביא אותה. הכתבה נכונה, זה מופיע בטכניו. אור פ - שיחה 15:13, 3 ביוני 2019 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:48, 23 ביוני 2019 (IDT)

פעם הייתי בתימן, שם שתיתי מוקה קטן[עריכת קוד מקור]

קפה מוקה

עיר הנמל מוח'א, השוכנת בתימן לחופי ים סוף, הייתה מרכז סחר עולמי בקפה בין המאות ה-15 וה-17. עד למאה ה-19, נמלהּ של העיר שימש כנמל המרכזי המשרת את הבירה צנעא. במוח'א התפתח זן מיוחד של צמח הקפה, זן המוֹקָה, שניחן בטעם קל המזכיר את טעם השוקולד. על שמה של העיר ועל שמו של הזן, נקרא המשקה מוֹקָה (mocha), שהוא משקה קפה, המעורב בחלב ובשוקולד או בקקאו.

קצר ולעניין, אביתר ג'שיחה • 10:20, 23 במאי 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד לא הכרתי. חמויישֶה - שיחה 16:10, 23 במאי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד - קטע נחמד. 77.125.42.147 07:33, 3 ביוני 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 17:04, 23 ביוני 2019 (IDT)

קטע מיובא מפורטל:תנ"ך/הידעת?/4. אולי שווה להעלות אותו ליגה[עריכת קוד מקור]

ללוח הדורות שמאדם ועד נוח שבספר בראשית יש חמש גרסאות לתאריכי כל דור, כמו גם לתאריך ירידת המבול. הגרסאות השונות הן: נוסח המסורה, הנוסח השומרוני, שני נוסחים בתרגום השבעים והנוסח של ספר היובלים. מסתבר שבין חילוקי הדעות בתאריכים מסתתרות משמעויות לא פשוטות. כך לפי נוסח המסורה מתושלח הוא זה שנספה בשנת המבול (אם כי על פי התלמוד הוא מת שבוע קודם), ואילו על פי הנוסח השומרוני ירד ולמך הם אלו שנספו בשנת המבול, ואילו מתושלח מת שנים ארוכות לאחר מכן, אם כי לא ברור איך הוא שרד את המבול, שכן לא מסופר שנכנס לתיבה. נוסח תרגום השבעים אף הוא מציג את שנת מותו של מתושלח שש שנים לאחר המבול. הנוסח האלכסנדרוני של נוסח השבעים תיקן בעיה זו בכך שדחה את ירידת המבול בעשרים שנה, כך שמתושלח מת 14 שנים קודם לכן.

77.125.107.185 15:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

מדגדג לי באצבע להכניס לכאן את המושג עד נוסח, אבל זה לא לגמרי מתאים לספר היובלים. Tzafrir - שיחה 16:46, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
ומה דעתך על הקטע, באופן כללי? 77.125.107.185 17:46, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. מחוסר עניין כללי... חמויישֶה - שיחה 11:19, 25 ביוני 2019 (IDT)

אנטומיה של חרקים[עריכת קוד מקור]

פני דבורה

בספרי ילדים מופיעים איורים של חרקים עם פנים אנושיות. הקורא המבוגר מבין שזו האנשה. אולם רק מעט מהקוראים הבוגרים יודעים עד כמה האנשה זו מרחיקת לכת. עיניי החרקים תופסות אחוז נכבד משטח פניהם ואין בהם אישונים שיכולים לזוז – אילו עיניים מורכבות(אנ'), והן מורכבות ממעין פסיפס של מאות או אלפי עיניים קטנות וחסרות תנועה. בפיהם של החרקים אין שיניים. חלק מהחרקים נוגסים ולועסים בעזרת גפי פה(אנ') – מעין זרועות קטנות המעוגנות מחוץ לשפתיהם. לחרקים אין לשונות בפיהם והם חשים בטעם בעזרת קולטנים המצויים במקומות אחרים בגופם, כגון בקצות רגליהם. גם איבר השמיעה של החרקים אינו מצוי בראשם. אצל החגב, ישנן אוזניים בפרק העליון של רגליו הקדמיות. כמו כן, חרקים אין בכלל אף. איברי ההרחה שלהם הם המחושים, הניצבים כמו אנטנות על מצחם, ויש להם שישה נחיריי נשימה בצדי בטנם.

77.126.99.240 15:38, 24 בנובמבר 2017 (IST)

קטע מעניין אבל יש כמה קישורים לפירושונים שצריך לתקן. גילגמש שיחה 18:15, 24 בנובמבר 2017 (IST)
תיקנתי. תודה. 77.126.99.240 20:01, 24 בנובמבר 2017 (IST)
הקישורים מאד חובבניים. מה זה "גפי פה"? אני מניח שהתכוונו לArthropod mouthparts או ספציפית לMaxilla בכל מקרה לחרקים שונים איברי פה שונים למשל ליתושים יש איבר מוצץ ולא לועס. לגבי עיניים הייתי מצפה לקישור לArthropod eye. בקיצור קטע הידעת אמור לעודד אנשים להעמיק בנושא אבל הנושאים האלו עדיין לא קיימים בויקיפדיה ושימוש בהפניות לעיני אדם או גפיים של רגל לא רלוונטיות לקטע. Assafn שיחה 15:57, 14 בדצמבר 2017 (IST)
הכנסתי תיקון בעניין אחד שקשור בגפי הפה. אבל על העובדה שאין ביויקיפדיה ערך על גפי פה ואין ערך על עיניי פסיפס, אני לא יכול לפצות פה. תודה. 77.126.18.99 19:12, 14 בדצמבר 2017 (IST)
ערכים אלו הן הנושא המרכזי, בלעדיהם אני לא רואה טעם בקטע. הוספתי קישורים אדומים, כשיכחילו אפשר להמשיך Assafn שיחה 00:11, 15 בדצמבר 2017 (IST)
תודה. 77.126.18.99 08:40, 15 בדצמבר 2017 (IST)
לפי מה שנכתב בדצמבר 2017, יש להעביר את הקטע אל רשימת הקטעים הממתינים להכחלת קישוריות. תודה. 77.125.1.178 14:45, 27 ביולי 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. מכיוון שרשימת ההמתנה שהכחלת ערכים היא בית קברות מאשר הארכיון הזה, אני דוחה את הקטע. מי שירצה בעתיד מוזמן להציע אותו שוב עם קישורים טובים יותר. חמויישֶה - שיחה 11:24, 25 ביוני 2019 (IDT)

עקיפת נתניהו את בן גוריון בראשות הממשלה[עריכת קוד מקור]

מציע לעשות בתבנית:הידעת? 20 ביולי 2019 בנוגע שבנימין נתניהו עוקף את דוד בן גוריון במסמר ימים היותו ראש ממשלה. השאלה היא האם לעשות ביום עצמו שזה קורה 19 ביולי או ביום למחרת אותו ציינתי בהתחלה שאז זה יום אחד יותר. ראה גם ראש ממשלת ישראל#זמני כהונה בשנים. אבגד - שיחה 20:38, 8 במאי 2019 (IDT)

זה לא מספיק מעניין להידעת, וגם יחסית מדברים על זה הרבה בתקשורת, אז גם די ידוע. בקיצור, לא רלוונטי באף אחד מהימים האלה. חמויישֶה - שיחה 16:13, 23 במאי 2019 (IDT)
אני מציע להציג נוסח מגובש להצעה, ולדבר על משהו קונקרטי. 77.125.42.147 12:01, 3 ביוני 2019 (IDT)
לא חושב שיש מקום. זה עניין חדשותי ודי ידוע. כדאי שיופיע באותו יום בפינת חדשות ואקטואליה בעמוד הראשי. חמויישֶה - שיחה 11:37, 23 ביוני 2019 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:18, 2 ביולי 2019 (IDT)

דרי - גלגוליו של שם[עריכת קוד מקור]

סמל העיר


דרי היא עיר בצפון אירלנד, ששמה נתון במחלוקת. מחלוקת שהיא רק סמל למחלוקת העזה השוררת בין היוניוניסטים לבין הלאומנים באירלנד. בתחילה נקראה העיר דרי (אירית: Doire, "חורש אלונים"; כתיב אנגלי: Derry). בשלהי המאה ה-18 נבנתה העיר מחדש בסיוען של תרומות מלונדון, ובשל כך הוסף לשמה השם "לונדון" והיא נקראה "לונדונדרי" (Londonderry). שם זה משמש כיום את היוניוניסטים, ואילו אלו התומכים בפירודה של צפון אירלנד מן הממלכה המאוחדת ובשיבתה לחיקה החמים של אירלנד, משמיטים משם העיר כל הקשר בריטי, ומשתמשים בשם המקורי, דרי. שדר הרדיו המקומי, ג'רי אנדרסון, שקידם רעיון פשרה, שלפיו שם העיר יהיה "דרי/לונדונדרי", כונה בלגלוג "ג'רי/לונדונג'רי". למרות הלגלוג, כיום משמש שם זה כשמה הרשמי של העיר.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 12:32, 24 בפברואר 2019 (IST)
Symbol support vote.svg בעד 185.225.208.201 08:45, 14 ביוני 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 14:53, 2 ביולי 2019 (IDT)

הכל עובר חביבי, גם האירוויזיון[עריכת קוד מקור]

Habibi2006prצילום חביבי - יוסי צבקר.jpg

להקת "הכל עובר חביבי" יועדה לשיר בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1978 את השיר "אבניבי", אך ויתרה עליו בטענה שהוא "ילדותי". השיר ניתן ליזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא, שזכו בפסטיבל ולאחר מכן גם במקום הראשון באירוויזיון 1978. שנה לאחר מכן נכתב השיר "הללויה" עבור הלהקה והיא אף ביצעה אותו בחזרות, אך בעקבות התחשמלות של הסולנית שלומית אהרון מפריט ציוד במהלך אחת החזרות החליטה הלהקה לוותר על השיר. המפיק שלמה צח ויוצרי השיר, שמרית אור וקובי אשרת, הקימו בחופזה עבור ביצוע השיר להקה בהרכב קולי דומה של אישה סולנית מלווה בשלושה גברים - "חלב ודבש", והשיר זכה במקום הראשון באירוויזיון 1979. "הכל עובר חביבי" הגיעה לאירוויזיון לבסוף רק בשנת 1981, אך שירם "הלילה" הגיע למקום השביעי בלבד.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 22:21, 8 במאי 2018 (IDT)
👍אהבתי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 22:44, 8 במאי 2018 (IDT)
זאת ועוד: עד שלהקת הכול עובר חביבי הצליחה סוף כל סוף להגיע לאירוויזיון, אותו אירוויזיון ספציפי לא שודר בישראל, כי הוא התקיים ביום השואה. 77.127.82.195 20:56, 28 ביולי 2018 (IDT)
לדעתי אתה טועה. גם כי אני זוכר שראיתי את האירוויזיון הזה, וגם כי אם הוא היה ביום השואה ישראל בכלל לא הייתה משתתפת בו. אני חושב שאתה מתבלבל עם האירוויזיון שנה קודם לכן, שישראל לא השתתפה בו כי נערך ביום הזכרון. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 12:11, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
Tdunsky צודק. אירוויזיון 1981 נערך בכלל לפני פסח... ‏עמיחישיחה 13:33, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
סליחה על הטעות. בכול מקרה, אני בעד הקטע. (וידוי: תכננתי לכתוב קטע בנושא זה, בעצמי.) 77.124.76.194 18:21, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד. RimerMoshe - שיחה 21:34, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

לאחר למעלה משנה בה ההצעה שלי שכבה בדף הזה כאבן שאין לה הופכין, אני מושך את הצעתי ומבקש למחוק אותה מהדף. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:53, 29 במאי 2019 (IDT)

למה? אני Symbol support vote.svg בעדעמיחישיחה 02:01, 29 במאי 2019 (IDT)
כי זה אייטם שאני הצעתי ואני בוחר למשוך אותו. כך גם כתבתי בדף השיחה שאעשה. אייטם ששוכב למעלה משנה כאבן שאין לה הופכין אין לו מקום פה. לפחות לא אייטם שלי, האחרים שישכבו כאן גם מאה שנה מצידי. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 11:44, 4 ביוני 2019 (IDT)
או! קצת איומים ונמצא מי שיתמוך בקטע. Tdunsky, ברשותך, עכשיו כשיש יותר תומכים ואין מתנגדים אקבל את הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:10, 4 ביוני 2019 (IDT)
לא באמת איכפת לי. קבל את זה כסימן לכל המיזם המת הזה. לא אציע לו יותר הצעות. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 13:28, 4 ביוני 2019 (IDT)
אתה צודק. אבל חשוב לשים לב, מה שהרג את המיזם הוא לא מחסור בהצעות, אלא חוסר תגובה והשתתפות בנוגע להצעות הרבות שכן היו. חמויישֶה - שיחה 14:59, 4 ביוני 2019 (IDT)
מה שהרג את המיזם הוא המדיניות של להשאיר הצעות בדף שנה, שנתיים, וגם 10 או 100 שנה. לכן הדף מתנפח ואנשים כבר לא מסוגלים לקרוא את ההצעות. הצעה ששכבה חודש או חודשיים ולא היו לה מצביעים לכאן או לכאן, אחת דינה - להתארכב ולפנות את הדף. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 20:43, 4 ביוני 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 10:27, 8 ביולי 2019 (IDT)
לאור הערתו של תומר על הדימיון לקטע קיים לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:50, 22 ביולי 2019 (IDT)

המחשב הראשון בעולם שיוצר במפעל לייצור אופניים[עריכת קוד מקור]

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום} - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. המחשב הורכב משפופרות ריק, קבלים ונגדים, וכן חלקים רבים שיוצרו במפעל מקומי לייצור חלקי חילוף לאופניים והותאמו בתחכום כדי לחסוך בעלויות הכבדות. כך, הפך WEIZAC למחשב הראשון בעולם שבו חלקי חילוף לאופניים.

ע"פ הערך בעברית, :https://www.ranlevi.com/2017/06/12/osim_historiya_ep218_weizac_part_1-2/ (פודקסט של עושים היסטוריה) וhttps://www.hayadan.org.il/remembering-weizac-100613 (כתבה באתר הידען) Elhananha - שיחה 19:29, 13 במרץ 2018 (IST)

אני בספק שאזכור למפעל לייצור אופניים מתאים כאן. אני לא חושב שזה משהו מיוחד. המחשב הראשון של מדינת ישראל - זה דווקא קטע נחמד. גילגמש שיחה 20:37, 13 במרץ 2018 (IST)
כלומר עדיף להרחיב על המחשב עצמו? Elhananha - שיחה 21:05, 13 במרץ 2018 (IST)
אני בספק שנדרשת הרחבה משמעותית. נשמע דעות נוספות. גילגמש שיחה 21:27, 13 במרץ 2018 (IST)

גרסה שנייה (אולי יותר מוצלחת?):

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל ואחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום) - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. מעבד המחשב הורכב מכ2000 שפופרות ריק, הזיכרון הורכב בתחילה מתוף מגננטי ולאחר מכן הוחלף והפך את המחשב לאחד מארבעת המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה. במחשב השתמשו מדענים מישראל והעולם לצורך חקר מתמטיקה שימושית, פיזיקה וכימיה. בעזרת המחשב התגלתה נקודה באוקיינוס האטלנטי בה לא מתחוללים גאות ושפל, בוצעו חישובים לבחינת מודלים של מבנה כדור הארץ ובוצעו חישובים לחישוב הספקטרום של אטום הליום. ב2006 הכריז ה-IEEE על הWEIZAC כעל אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמחשוב.

Elhananha - שיחה 17:58, 14 במרץ 2018 (IST)

"לאחר מכן הוחלף". הוחלף במה? בסרט מגנטי של קלטת שמע? במה?
עקרונית, הקטע מספיק טוב, לדעתי, כדי להשתמש בו. אבל אם תוסף לו איזו פואנטה מוזרה, הוא אפילו יהיה מעולה. 84.229.78.8 12:05, 27 במרץ 2018 (IDT)
אולי אפשר לסיים בזה שהמחשב שירת את מכון ויצמן במשך שמונה שנים בלבד? 84.229.78.8 12:08, 27 במרץ 2018 (IDT)
רגע, אם הוא שימש מדענים ב"מתמטיקה שימושית, פיזיקה וכימיה", אז איך זה שהיו לו תגליות בתחום מדעי כדור הארץ? אני מציע לשנות את הנוסח ל"מתמטיקה שימושית ומדעי הטבע". 84.229.78.8 12:10, 27 במרץ 2018 (IDT)

עדכון לגרסה השנייה ע"פ השינויים שהמליץ עליהם 84.229.78.8

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל ואחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום) - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. מעבד המחשב הורכב מכ2000 שפופרות ריק, הזיכרון הורכב בתחילה מתוף מגננטי ולאחר מכן הוחלף בזיכרון עשוי מטבעות פריט והפך את המחשב לאחד מארבעת המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה. במחשב השתמשו מדענים מישראל והעולם לצורך חקר מתמטיקה שימושית, ומדעי הטבע. בעזרת המחשב התגלתה נקודה באוקיינוס האטלנטי בה לא מתחוללים גאות ושפל, בוצעו חישובים לבחינת מודלים של מבנה כדור הארץ ובוצעו חישובים לחישוב הספקטרום של אטום הליום. ב2006 הכריז ה-IEEE על הWEIZAC כעל אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמחשוב.

84.229.78.8 - בגרסה הראשונה יש סוג של פואנטה שהתכוונת אליה. מה דעתך עליה? Elhananha - שיחה 15:27, 4 באפריל 2018 (IDT)

אני מעדיף את הגרסה הראשונה, מבין השלוש. צריך רק להוסיף לה את הפסוקית המשפט "הוא היה אחד המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה, והוא סייע רבות לחקר המתמטיקה השימושית ומדעי הטבע". הנה, כך:
ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה-50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום, שהוותה קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. ה-WEIZAC היה אחד המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה, והוא סייע רבות לחקר המתמטיקה השימושית ומדעי הטבע. המחשב הורכב משפופרות ריק, קבלים ונגדים, וכן חלקים רבים שיוצרו במפעל מקומי לייצור חלקי חילוף לאופניים והותאמו בתחכום כדי לחסוך בעלויות הכבדות. כך, הפך WEIZAC למחשב הראשון בעולם שבו חלקי חילוף לאופניים.

77.124.76.194 21:01, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. המון זמן בדף ההמתנה בלי קונצנזוס או ניסוח מוסכם. ניתן להציע מחדש. חמויישֶה - שיחה 10:36, 8 ביולי 2019 (IDT)

"כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו", נפטר החודש[עריכת קוד מקור]

בספרו של מילן קונדרה, הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, מתוארת תהלוכה הפגנתית למען הסכם שלום, אל גבול מדינת אויב. בראש התהלוכה צועדים חבוקים, זמר צרפתי וזמרת אמריקנית. עד לאותה תהלוכה, הזמרת האמריקנית לא שמעה מימיה על אותו זמר צרפתי, למרות שהוא פרסם להיטים רבים, וביניהם כאלף שירי שלום. השניים מניפים דגל לבן, שהתכסה בכתמי דם, של צלם שדרך על מוקש, כשניסה לצלם אותם. נשאלת השאלה, האם התיאור הגרוטסקי הזה רחוק מהמציאות. ובכן, תהלוכות הפגנתיות של ידוענים, בעד הסכמי שלום, אינן נדירות. ידיעות על צלמים, שמסתכנים כדי לצלם ידוענים, גם כן נשמעות מידי פעם. אך האם יתכן, שזמר צרפתי עם אלפי להיטים, לא יהיה מוכר כלל לדוברי אנגלית בני תקופתו, ואפילו לא למוזיקאים שביניהם? התשובה היא, כן. ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", הוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה, וגם שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.126.18.99 10:05, 11 בדצמבר 2017 (IST)

מרגיש שהקטע ארוך מדי שלא לצורך, והקישור בין שני חלקיו די מלאכותי. לא חושב גם שהוא מעניין מספיק. תומר - שיחה 19:45, 29 בדצמבר 2017 (IST)
כדי לא לארכב את הקטע לפני שניתנה הזדמנות לשפר אותו אסביר מה יוכל להציל אותו: כל החלק הראשון יוסר לחלוטין. הקטע יתחיל במילים "ג'וני הולידיי שכונה אלוויס..." ובסופו תובא (אם ישנה כזאת) אנקדוטה שתמחיש שלמרות שהוא אחד המוכרים ומצליחים בצרפת ברמה שהיינו עשויים לחשוב שודאי שהוא יהיה מוכר ברמה בינלאומית, בכל זאת בשאר המערב לא מכירים אותו. חמויישֶה - שיחה 12:03, 10 בינואר 2018 (IST)
אפשר לסדר פתיחה לגמרי אחרת. לכתוב שצרפת נכחשבת למרכז אמנותי אוניברסלי בעת החדשה. שהמון אמנים משם מתפרסמים בכול העולם. שאמנים כמו פיסקו ואן גוך עברו לשם וזה הוסיף לפרסומם. שהרבה שירים צרפתיים מתורגמים להמון שפות. שהקולנוע הצרפתי נפוץ בעולם וגם סרטים צרפתיים זוכים לביצוע מחודש בארצות הברית... ופתאום... האלביס של צרפת, אלמוני בעולם. 77.127.173.197 20:03, 18 בינואר 2018 (IST)

גרסה ב':

בעת החדשה, צרפת משמשת כמוקד השראה כלל עולמי בתחום האמנות. ספרות צרפתית מתורגמת לשפות רבות. קשה לדמיין את תרבות העולם בלא סופרים צרפתיים כמו וולטר, דידרו, רוסו, שרל פרו, ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא, ז'ול ורן, אמיל זולא, גי דה מופאסאן, סטנדל, שרל בודלר, פול ורלן, אנטואן דה סנט-אכזופרי, לואי פרדינאן סלין או אלבר קאמי. בתחום הציור, המצב דומה. רבים מסגנונות הציור של העת החדשה התפתחו בצרפת, או שמפתחיהם היגרו מארץ מוצאם אל צרפת, כדי להגיע אל המרכז התרבותי החשוב הזה. בין הציירים הדגולים, המהגרים לצרפת, ניתן למנות את פאבלו פיקאסו ואת וינסנט ואן גוך. סרטי קולנוע צרפתיים רבים נצפים בעולם, בדיבוב, בתרגום בכתוביות או בגרסאות מקומיות. למשל, הסרט הצרפתי, ניקיטה (1990), עובד ב-1993 לגרסה הוליוודית, ואחר כך לשתי סדרות טלוויזיה - האחת בארצות הברית והשנייה בקנדה. גם המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשפות רבות. התרנגולים, לדוגמה, שרו, בין השאר, שירים מתורגמים מצרפתית. נעמי שמר תרגמה מצרפתית את השיר "העיר באפור". יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משירי ז'ק ברל. המערכון-שיר של דודו טופז, מכתב מלבנון, הוא למנגינה של שיר-מכתב, של ז'אק ברל. אולם, אחד מגדולי הזמר צרפתי של כל הזמנים, אמן עם אלפי להיטים, אינו מוכר כלל למי שאינו דובר צרפתית. זהו ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", והוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה. הוא אפילו שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.127.173.197 20:19, 19 בינואר 2018 (IST)

ארוך מדי. בטירוף. חמויישֶה - שיחה 15:28, 21 בינואר 2018 (IST)
אני לא אוהב את הקטע ולא את הרעיון הבסיסי. לדעתי, זה לא כל כך מוצלח. גילגמש שיחה 00:48, 19 בפברואר 2018 (IST)
הקטע לא נוסח טוב. אני מודה שהנושא מפתיע וגם אני לא שמעתי על ג'וני הולידיי, אבל זה כנראה יחכה לניסוח אחר. חמויישֶה - שיחה 11:15, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

גרסה ג':

המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשפות רבות. אם נבקש ממך לתת דוגמה לשם של זמר צרפתי, סביר שתזכר בכזו דוגמה. ישראלים רבים יתנו כדוגמה את ז'ק ברל. יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משיריו. המערכון-שיר של דודו טופז, מכתב מלבנון, הוא למנגינה של שיר-מכתב, של ז'אק ברל. ברל הוציא במהלך חייו 15 אלבומי אולפן ועוד תקליטים אחדים מהופעות חיות. אולם, ברל זכה להרבה פחות הצלחה בקרב דוברי הצרפתית מאשר אחד זמר אחר, שהוא כמעט אלמוני מחוץ לעולם דובר הצרפתית. זהו ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי". מדובר באמן עם אלפי להיטים, שהוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה. הוא אפילו שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.124.76.194 16:04, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

הצעה לניסוח מעט שונה - גרסה ד':

המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשלל שפות, וסביר כי רבים יוכלו לתת דוגמה לשם של זמר צרפתי, אם יתבקשו לעשות זאת. ישראלים רבים יציינו ככל הנראה את שמו של ז'ק ברל, אשר יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משיריו, ודודו טופז ביסס את המערכון-שיר "מכתב מלבנון" על המנגינה ל"שיר-מכתב" של ז'אק ברל. ברל הוציא במהלך חייו 15 אלבומי אולפן ועוד תקליטים אחדים מהופעות חיות, אולם בקרב דוברי הצרפתית הוא זכה להרבה פחות הצלחה מאשר זמר אחר, שהוא כמעט אלמוני מחוץ לעולם דובר הצרפתית. ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", הקליט אלפי להיטים במהלך 48 שנות קריירה, יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה, ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה, ושיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

RimerMoshe - שיחה 21:17, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

סבבה. אני רק מציע, אחרי המילים "שיר-מכתב" במקום "של ז'אק ברל", לכתוב "שלו". 77.124.76.194 21:23, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

אני חושב שככה:

ג'וני הולידיי בשנת 1965

המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשלל שפות, וסביר כי רבים יוכלו לתת דוגמה לשם של זמר צרפתי, אם יתבקשו לעשות זאת. אולם אחד הזמרים הצרפתים המצליחים והפוריים ביותר הוא כמעט אלמוני מחוץ לעולם דובר הצרפתית. ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", הקליט אלפי להיטים במהלך 48 שנות קריירה, יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה, ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה, ושיחק במספר סרטי קולנוע. ז'ק ברל, לצורך השוואה, הוציא במהלך חייו 15 אלבומי אולפן ועוד תקליטים אחדים מהופעות חיות. עם מותו של ג'וני הולידיי ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

בסדר גמור. רק שנראה לי, שעד שהקטע יאושר, ג׳וני הולידיי כבר יקום לתחיה. 80.230.115.214 22:52, 19 ביוני 2019 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. המון זמן בדף ההמתנה בלי קונצנזוס או ניסוח מוסכם. ניתן להציע מחדש. חמויישֶה - שיחה 10:36, 8 ביולי 2019 (IDT)

ראיית צבעים[עריכת קוד מקור]

צילום כלב באור תת אדום

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני תלוי במדוכים - תאי קליטת אור היום בעין. למרבית הפרימטים, כולל האדם, יש שלושה סוגי מדוכים: סוג אחד רגיש בעיקר לאור אדום, שני לירוק ושלישי לכחול. לכן, עבור מרביתנו, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכול הצבעים שאנו רואים בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי יסוד". לעומת זאת, למרבית היונקים יש רק שני סוגי מדוכים והם רואים עולם פחות צבעוני, ולמרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים והן רואות עולם צבעוני יותר. לבד ממספר סוגי המדוכים, חשובים גם אורכי גלי האור, שכול אחד מהם רגיש אליו. החרקים רואים על הפרחים סימני על סגול, שאנו לא מבחינים בהם, משום שסוג המדוך שאצלנו רגיש בעיקר לאור כחול, רגיש אצלם לאור באורך גל קצר יותר. אופן דומה, יש נחשים שחשים באור תת אדום, שאנו לא רואים. אך חישה זו לא נעשית בעזרת העייניים, אלא בעזרת חיישנים המצויים בגומות משני צידי הפה. נחשים אלו חשים באור תת אדום, שאותו משדר כל גוף, בעל חום של יותר מ-30 מעלות צלזיוס. כך, עכבר בולט להם כמו נורה. אילו המדוכים שלנו היו רגישים לאור כזה, העיניים שלנו היו מסנוורת את עצמן. אולם, למרבה הפתעה, קיימים בטבע בעלי חיים, שכן רואים תת אדום והם אפילו בעלי דם חם. ערפד יכול לצנן את חום גופו, להביט בסביבתו בתת אדום, לאתר כלי דם מרכזי ביונק גדול, להתחמם מחדש, להתנפל על קורבנו, ולהקיז מדמו.

77.126.99.240 21:15, 24 בנובמבר 2017 (IST)

זה קטע מעניין, אבל אני לא בטוח שאין פה פישוט יתר. כדאי לשמוע חוות דעת ממומחה לפיזיקה. גילגמש שיחה 21:25, 24 בנובמבר 2017 (IST)
האנשים שחוקרים תפישה חושית, נקראים ביופיזיקאים. 77.126.99.240 07:36, 25 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב שביופיזיקאים אין לנו, אבל פיזיקאים יש כמה. זה לא כל כך התחום שלי. גילגמש שיחה 07:44, 25 בנובמבר 2017 (IST)
להתנפל על קורבנן typo.
תוקן. תודה. 77.126.99.240 10:39, 27 בנובמבר 2017 (IST)
צריך להוריד את הצהוב. אה. רגע. אתה אלמוני, אתה לא רואה את הכתם. בקיצר, המילה "חום" מצביעה לדף פירושונים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:43, 27 בנובמבר 2017 (IST)
תוקן. תודה. 77.126.99.240 15:29, 27 בנובמבר 2017 (IST)
למיטב ידיעתי אין לנחשים (או לכל חיה אחרת) מדוכים שרגישים לאור תת-אדום. לנחשים מסויימים יש תאים רגישים לקרינה תת-אדומה מעל הפה בשתי "גומות" שמאפשרות לנחשים להבחין במקור חום הנמצא בסמוך ולזהות את מרחקו ואת כיוונו, אך לא "לראותו" במובן המקובל של המילה (יצירת תמונה מאלמנטים קטנים). אני לא ביופיזיקאי ואין לי ידע מיוחד בנושא אלא ידע כללי בלבד. בברכה, Easy n - שיחה 15:52, 27 בנובמבר 2017 (IST)
צודק. תוקן. 77.126.99.240 20:25, 27 בנובמבר 2017 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. המון זמן בדף ההמתנה בלי קונצנזוס או ניסוח מוסכם. ניתן להציע מחדש. חמויישֶה - שיחה 10:36, 8 ביולי 2019 (IDT)

ניסוי מייקלסון-מורלי וניסוי ליגו[עריכת קוד מקור]

סיפור קצר שדורש תמצות:

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי. הניסוי השווה את מהירותן של שתי קרני אור: האחת אופקית והשנייה אנכית. באותה תקופה התאוריה המקובלת הייתה שגלי האור הם גלים בתווך בשם אתר והניסוי נועד למדוד את מהירות תנועת כדור הארץ ביחס לאתר. אולם למרבה המבוכה, לא נמדד שום הפרש. מייקלסון המשיך בניסיונותיו ליצור גרסאות מדויקות יותר ויותר של הניסוי אולם לא הצליח למדוד את מהירות כדור הארץ באתר. הפתרון המהפכני שהוצע לכך היה תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין. לפי תורה זו אין כלל אתר ומהירות האור תמיד אחידה (אך לעומת זאת המרחב והזמן עשויים להתכווץ).

כעבור עשר שנים הכליל איינשטיין תורה זו (שטיפלה רק במקרה הפרטי של תנועה בקו ישר) לתורת היחסות הכללית המורכבת יותר. לפי תורה מסבירה את כוח הכבידה בכך שמסה מעקמת את המרחב מסביבה. אם יש שינויים במסה הם עוברים לסביבה בגלים, כמו אדוות בשלולית לאחר שנזרקה אליה אבן. קיומם של גלי כבידה היה אחת התחזיות[דרוש מקור: ערך חסר] של תורת היחסות הכללית, אולם ניסיונות שונים לצפות בהם נכשלו, עד שנת 2016. גלאי LIGO הוקם לראשונה בשנת 2002 ובמשך 8 שנות פעילות לא מצא עדות לגלי כבידה. רק לאחר שדרוג הגלאים הוא הצליח לגלות גלי כבידה (שנוצרו כתוצאה מהתנגשות של שני חורים שחורים).

ומה הקשר לניסוי מייקלסון-מורלי? גלאי ליגו מבוססים על עיקרון דומה מאוד: שני צינורות מאונכים, כל אחד באורך 4 קילומטרים. בקצה המרוחק של הצינורות מראה. בפשטנות: שולחים קרן אור מנקודת ההצטלבות לשניהם ובודקים אם היא הגיעה חזרה בדיוק באותו הזמן (בעזרת התאבכות, בדומה לניסוי מייקלסון-מורלי). אצל מייקלסון הניסוי לא הצליח לאתר תווך (אתר). בניסוי ליגו, אותר תווך (המרחב שהתכווץ זמנית). Tzafrir - שיחה 10:58, 18 בפברואר 2016 (IST)

עם עריכה נכונה, יהיה אפשרי להביא את הקורא לידי הפתעה. העריכה שאני מציע הולכת בערך כך: בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי, שניסה להוכיח את התיאוריה, לפיה כדור הארץ נע בתוך אתר. הניסוי לא צלח והתיאוריה לא התקבלה. תחת תורה זו התקבלו תורת היחסיות הפרטית ותורת היחסות הכללית של איינשטיין. ההוכחות לתורותיו של איינשטיין נאספות לאט-לאט ובשנת 2016 פורסמות תוצאות הניסוי עם גלאי LIGO, שסיפקו הוכחה נוספת עבורן. אלא שניסוי LIGO וניסוי מייקלסון-מורלי דומים להפליא. בשני הניסויים...
109.160.146.71 08:55, 20 בפברואר 2016 (IST)
יש עוד מעט פרס נובל על LIGO. נסיון נוסף:
Michelson1881b.png

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי שנועד למדוד את תנועת כדור הארץ באתר. הוא בדק את זה בעזרת השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור, האחת אופקית והשניה אנכית. למרבה ההפתעה לא נצפה שום הבדל. תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין הסבירה את התוצאה הזו בכך שמהירות האור זהה תמיד. בהמשך הוכללה תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית שבה מוסבר כוח הכבידה כעיקום של המרחב. אחת התוצאות שלה הוא ששינויים בשדה הכבידה מתפשטים כגלים במרחב. אולם גלים אלו הם לרוב חלשים מאוד. ניסוי ליגו נוצר כדי לנסות לקלוט את הגלים הללו בדרך מדידה דומה: השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור מאונכות. ניסוי ליגו רגיש בהרבה ולכן נדרש לסנן מקורות רעש כגון רעידות אדמה, גלי האוקיינוס ותנועת משאיות. ניסוי מייקלסון-מורלי נכשל מכיוון שהוא הניח שמהירות האור משתנה בכיוון תנועת כדור הארץ. בניסוי ליגו לא מגלים שינוי במהירות האור אלא במרחק: גלי כבידה משנים זמנית את המרחק שבין שני חלקי הגלאי.

לא לגמרי נכון להגיד שתורת היחסות הפרטית מסבירה שמהירות האור זהה תמיד. זוהי הנחת יסוד של תורת היחסות הפרטית. אבל זה נראה לי מספיק מדוייק. מידע על מקורות הרעש: ה־FAQ של המעבדה. תודה לאלמוני שהעביר וסליחה ששכחתי לחתום. Tzafrir - שיחה

אני מציע שינויים קלים:

ניסוי מייקלסון-מורלי

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי, שנועד למדוד את תנועת כדור הארץ במרחב האתר. הניסוי בדק זאת בעזרת השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור, האחת אופקית והשניה אנכית. למרבה ההפתעה לא נצפה שום הבדל במהירותן. בשנת 1905, תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין הסבירה את התוצאה הזו, בכך שמהירות האור זהה תמיד. בהמשך הוכללה תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית, שבה מוסבר כוח הכבידה כעיקום של המרחב. אחת התוצאות שלה הוא ששינויים בשדה הכבידה מתפשטים כגלים במרחב. אולם גלים אלו הם לרוב חלשים מאוד. ב2015, ניסוי ליגו נערך כדי לנסות לקלוט את הגלים הללו בדרך מדידה דומה לניסוי מייקלסון-מורלי: השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור מאונכות. ניסוי ליגו רגיש בהרבה ממייקלסון-מורלי ולכן נדרש לסנן מקורות הפרעה, כגון רעידות אדמה, גלי האוקיינוס ותנועת משאיות. ניסוי מייקלסון-מורלי נכשל מכיוון שהוא הניח שמהירות האור משתנה בכיוון תנועת כדור הארץ. בניסוי ליגו לא מגלים שינוי במהירות האור אלא במרחק: גלי כבידה משנים זמנית את המרחק שבין שני חלקי הגלאי.

77.125.68.215 22:56, 17 בנובמבר 2017 (IST)

תודה על התיקונים. אני מסכים עם רובם. שינוי שאני לא מסכים איתו: בתחילה גם אני כתבתי שניסוי מייקלסון מורלי ניסה למדוד (לא מצא) שינוי במהירות. רק לאחר מכן שיניתי את הנוסח לכך שלא נמצא שינוי במשך הזמן של תנועת הקרן. שני הניסויים לא מודדים ישירות מהירות אלא משך זמן. בניסוי מייקלסון-מורלי ההנחה הייתה שהמרחק קבוע ולכן המהירות עדויה להשתנות. בניסוי ליגו ההנחה היא שהמהירות קבועה והמרחק עשוי להשתנות. לי נראה שהנקודה הזו מהותית.
מעבר לכך, תורת היחסות הפרטית היא משנת 1905 ואילו הכללית היא משנת 1915. Tzafrir - שיחה 23:09, 17 בנובמבר 2017 (IST)
את עניין השנה, שיניתי לפי הערתך. את השאר אתה מוזמן לשנות לבד - אני לא מבין את הדקויות האלו כי אני לא יודע מספיק פיזיקה. תודה. 77.126.99.240 13:11, 19 בנובמבר 2017 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. המון זמן בדף ההמתנה בלי קונצנזוס או ניסוח מוסכם. ניתן להציע מחדש. חמויישֶה - שיחה 10:36, 8 ביולי 2019 (IDT)

הכתר קפץ 17 דורות[עריכת קוד מקור]

אדולף, הדוכס הגדול של לוקסמבורג היה בן דוד מדרגה 17 של וילם השלישי, מלך הולנד וירש אותו! פרטים בערכים הרלבנטיים. לפי ויקיפדיה האנגלית - זה המרחק הגדול ביותר אותו "קפץ" כתר שהועבר בירושה. מה אתם אומרים? רעיון טוב? ‏עמיחישיחה 00:18, 26 באפריל 2018 (IDT)

יש פה בשר. אפשר להשוות למלכה אליזבת השנייה (הנוכחית). כשהיא נולדה היא הייתה רק שלישית בסדר הירושה, אבל לידתה בקושי סוקרה כי היה מאד לא צפוי שתהפוך למלכה. חמויישֶה - שיחה 16:43, 29 באפריל 2018 (IDT)
אם כבר, למה לא ללכת על מלחמת הירושה הספרדית: בשנת 1701 מת מלך ספרד ללא בנים ועל הירושה התחרו אחיינו, נסיך צרפת ודודו הקיסר ופרצה מלחמה ארוכה. לעומת זאת ___‏ Tzafrir - שיחה 08:58, 9 במאי 2018 (IDT)
גם שם קפצו 17 דורות? ‏עמיחישיחה 14:37, 9 במאי 2018 (IDT)
קשה לשפוט את הרעיון, כל זמן שהוא לא מנוסח בתור קטע ממוסגר בסגנון הדרוש. 77.124.76.194 18:18, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

טיוטה ראשונית:

בשנת 1890 מת וילם השלישי, מלך הולנד, ששימש גם הדוכס הגדול של לוקסמבורג. מכיוון שבלוקסמבורג נהג באותה העת החוק הסאלי, לא יכלה בתו וילהלמינה לרשת אותו. במקומה מונה לדוכס הגדול של לוקסמבורג אדולף, שהיה בן דוד מדרגה 17 בקו זכרי לוילם השלישי. זוהי ה"קפיצה" המתועדת הגדולה ביותר של הורשת כתר.

מה אתם אומרים על הניסוח? ‏עמיחישיחה 09:46, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

צריך להסביר למה בנו לא ירש אותו במקום בתו, למה אחיו לא ירש אותו במקום בתו, למה בן דוד מדרגה ראשונה לא, למה אחיין לא. איך זה שלא מצאו אף אחד קרוב יותר? האם כולם מתו? האם לאף אחד במשפחה לא היו בנים אלא רק בנות? 77.124.76.194 09:52, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
מסתבר שהיה הסכם מיוחד. אעיין בו כשיהיה לי זמן. וכמובן שחשוב להוסיף קישור לאוניה פרסונלית! ‏עמיחישיחה 09:56, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
לפי הערך האנגלי, אדולף היה פשוט גיסו של וילם המנוח. חחח 77.124.76.194 10:03, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

קבלו את ההסבר המלא:

אדולף הדוכס

בשנת 1890 מת וילם השלישי, מלך הולנד, ששימש גם הדוכס הגדול של לוקסמבורג. מכיוון שבלוקסמבורג נהג באותה העת החוק הסאלי, שמנע מנשים לשמש בתפקידי שלטון בירושה, לא יכלה בתו וילהלמינה לרשת אותו. במקומה מונה לדוכס הגדול של לוקסמבורג אדולף, שהיה בן דוד מדרגה 17 בקו זכרי לוילם השלישי. לכאורה, זוהי ה"קפיצה" המתועדת הגדולה ביותר של הורשת כתר כל שהוא לקרוב משפחה רחוק. אלא שזה רק לכאורה. מכיוון שמשפחות המלוכה היו בעלות קשרי חיתון ענפים, אדולף היה גיסו של וילם המנוח, אשר אותו ירש.

77.124.76.194 09:58, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

האם הוא מונה בגלל שהוא היה גיס (דבר שמעקר את הקוריוז שבסיפור) או שבכל זאת הוא היה הראשון בתור שהיה "זמין" לעלות על כס השלטון? מה קרה לכל יתר 16 הקודמים לו בתור? RimerMoshe - שיחה 21:31, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
אני לא מצאתי, לא בערך העברי על היורש ולא בערך האנגלי על היורש שום דבר על אודות אותם 16. אבל אני מודה שקראתי את הערכים בריפרוף. כל אחד מוזמן לחפש את המידע הזה בכול הערכים שבכול השפות. 77.124.76.194 23:07, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. המון זמן בדף ההמתנה, בלי קונצנזוס או ניסוח מוסכם. חמויישֶה - שיחה 10:40, 8 ביולי 2019 (IDT)

הכוונות הטובות של תומס מידג'לי[עריכת קוד מקור]

לא ממסוגר

שתי הבולטות בהמצאותיו של המהנדס והממציא תומאס מידג'לי התגלו כהרות-אסון. בשנות העשרים גילה מידג'לי שהוספת עופרת לדלק משפרת את ביצועי המנוע, והתעשייה אימצה פיתוח זה במהירות. כתוצאה מכך חלה עלייה רבה בזיהום הסביבה בעופרת, ואף מידג'לי עצמו, שהכחיש שיש בהמצאתו נזק בריאותי, לקה בהרעלת עופרת. ההמצאה החשובה הבאה בה היה שותף מרכזי הייתה גז הפריאון ששימש לקירור, והחליף חומרים מסוכנים יותר. שנים לאחר מותו של מידג'לי התגלה שגז זה הוא אחד הגורמים העיקריים להידלדלות שכבת האוזון והוא נאסר לשימוש. מותו של מידג'לי נגרם כתוצאה מאחת מהמצאותיו המאוחרות - הוא נחנק למוות במתקן חבלים וגלגלות שפיתח כדי לסייע לו בתנועה, לאחר שלקה בשיתוק חלקי ממחלת הפוליו.

דב ט. - שיחה 15:13, 9 ביולי 2019 (IDT)

קטע טוב. דב ט., תוכל לתקן את הניסוח "המצאתו החשובה הבאה הייתה גז הפריאון ששימש לקירור, ושנים לאחר מותו של מידג'לי התגלה כהידלדלות שכבת האוזון ונאסר לשימוש"? האם הכוונה ל"התגלה כאחד הגורמים להידלדלות שכבת האוזון"? תומר - שיחה 17:02, 9 ביולי 2019 (IDT)
אכן, תיקנתי וניסחתי מחדש. דב ט. - שיחה 17:25, 9 ביולי 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 17:30, 9 ביולי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעדdavid7031שיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ט • 00:24, 10 ביולי 2019 (IDT)

התקבל חמויישֶה - שיחה 09:17, 10 ביולי 2019 (IDT)

יש שלג באפריקה[עריכת קוד מקור]

הקילימנג'רו

בשירהּ אנטארקטיקה, טוענת חנה גולדברג כי "אין שלג באפריקה", אלא שהטענה הזו שגויה. אף שברוב שטחה של אפריקה שוררים אקלים טרופי, אקלים צחיח או אקלים צחיח למחצה, אקלימים שאינם מאפשרים שלג, בפסגות ההרים הגבוהים ביבשת שורר אקלים תת-ארקטי, והם מכוסים במעטה תמידי של שלג. הקילימנג'רו, ההר הגבוה ביותר באפריקה, הוא דוגמה מייצגת. ההר נמצא בשטחה של טנזניה, שהאקלים השורר ברוב שטחה הוא טרופי, ומרחקו מקו המשווה הוא 350 קילומטרים בלבד. אף על פי כן, פסגתו של הקילימנג'רו מכוסה שלג כל ימות השנה.

אביתר ג'שיחה • 09:43, 4 ביולי 2019 (IDT)

האם היבשת היחידה שאין בה שלג היא אוסטרליה, או שגם להם יש? Tzafrir - שיחה 10:21, 4 ביולי 2019 (IDT)
ציטוט מתוך הערך על אוסטרליה: "בחורף השלגים יורדים בטסמניה ובאזור ההר קוֹשְׁצִ'וּשְׁקוֹ (Kosciuszko)...", אביתר ג'שיחה • 13:10, 4 ביולי 2019 (IDT)
לא באמת מפתיע. תומר - שיחה 17:03, 9 ביולי 2019 (IDT)
שלג יורד באופן קבוע בפסגות הרי האטלס ובחלקים הרמים של דרום אפריקה ובלסותו. דב ט. - שיחה 17:32, 9 ביולי 2019 (IDT)
מסכים עם תומר. יהיה מעניין אם יסתבר שיש סוסים שמדברים עברית. חמויישֶה - שיחה 17:56, 9 ביולי 2019 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:18, 29 ביולי 2019 (IDT)

פויי, קיסר סין: קיסר --> אזרח[עריכת קוד מקור]

Xuantong.jpg

פויי, קיסר סין היה הקיסר האחרון של סין. בגיל שלוש הוכתר לקיסר סין, ה-12 מקיסרי שושלת צ'ינג. עם הכרזת הרפובליקה הסינית ב-10 באוקטובר 1911 הודח מכסאו ובכך בא הקץ לשושלות הקיסרים בסין. ב-18 בנובמבר 1931 פלשו כוחות יפן לחבל מנצ'וריה בצפון סין. פויי נדרש על ידי היפנים לעזור בהקמת מדינה במנצ'וריה שתופרד מסין. פויי נענה לדרישה אך ביקש כי מדינה זו תהיה ממלכה בשלטונו. ב-13 בפברואר 1932 הבריחו היפנים את פויי מסין למנצ'וריה, אשר בחסות יפן הוכרזה ב-18 בפברואר 1932 כממלכה עצמאית לכאורה ששמה מנצ'וקוו. פויי הוכרז כעוצר הממלכה וב-1 במרץ 1932 הוכרז כקיסר. פויי שימש כשליט בובה של מנצ'וריה בתקופת הכיבוש של האימפריה היפנית. ב-16 באוגוסט 1945, עם כניעת יפן פרש פויי מקיסרותו. בניסיונו להמלט ליפן הוא נתפס על ידי כוחות סוביטיים שהצטרפו בשלב זה למלחמה נגד יפן. פויי הובל על ידי הסוביטים לסיביר והושם במאסר בית עד אוגוסט 1946 כאשר הוטס ליפן כדי להעיד במשפטי פושעי המלחמה היפנים. לאחר מספר חודשים הוחזר פויי לסיביר בה חי עד לחודש יולי 1950, בו החזירו אותו הסוביטים לסין לידי ממשלו של מאו צה דונג. פויי הוכנס על ידי הסינים למחנה של "חינוך מחדש", מונח ששימש במשטרים הקומוניסטיים ככינוי לשטיפת מוח ואינדוקטרינציה שנועדו להפוך אדם לנאמן וצייתן לשלטון הקומוניסטי. ב-1959, כשהושלם התהליך, שוחרר פויי מן המחנה והוכרז כמטוהר. בשנת 1960 ניתנו לו זכויות אזרח והותר לו לכתוב את הביוגרפיה שלו שנתפרסמה ב-1964. בגלגולו האחרון היה פויי לתומך בקומוניזם וחבר בבית הנבחרים הסיני. פויי נפטר בביג'ינג בשנת 1967.

מתניה שיחה 21:34, 28 במאי 2018 (IDT)
זה מעניין בתור ערך. זה מעניין גם בתור סרט - הסרט "הקיסר האחרון". אבל אם רוצים להפוך את זה לקטע "הידעת", צריך להסביר מה פה בדיוק "הפוך על הפוך". מה פה מוזר מאוד ולא נורמלי. מה מפתיע פה. תודה. 77.127.82.195 19:24, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. יותר משנה ללא תגובה חיובית. חמויישֶה - שיחה 16:24, 30 ביולי 2019 (IDT)

שמה של מדינת וושינגטון[עריכת קוד מקור]

Seal of Washington.svg

בשנת 1853 הקונגרס האמריקני העביר חוק שנטל שטח מאורגון ואיידהו ויצר את טריטוריית וושינגטון, שהפכה בשנת 1889 למדינה ה42 של ארצות הברית. במהלך הדיונים לחוק הועלו הצעות רבות לשם הטריטוריה, והסתמן ששמה יהיה קולומביה, על שם הנהר באותו שם העובר באיזור. סנאטור מקנטקי חשש שהשם יגרום לבלבול עם מחוז קולומביה, והוא העלה את ההצעה לקרוא לטריטוריה וושינגטון. החלטה זו גורמת לבלבול בין בירת האיחוד וושינגטון די. סי. הנמצאת במחוז קולומביה ממנו חשש הסנאטור והמדינה וושינגטון.

מתניה שיחה 00:00, 21 במאי 2018 (IDT)
נחמד. חמויישֶה - שיחה 10:58, 31 במאי 2018 (IDT)
טוב. 77.127.82.195 21:22, 28 ביולי 2018 (IDT)

עד שיגיע עוד ויקיפד לדיון, אני מציע שינויים טכניים קלילים:

Seal of Washington.svg

בשנת 1853 הקונגרס האמריקני העביר חוק, שנטל שטח מטריטוריית אורגון, ויצר את טריטוריית וושינגטון, שהפכה בשנת 1889 למדינה ה42 של ארצות הברית. במהלך הדיונים לחוק הועלו הצעות רבות לשם הטריטוריה, והסתמן ששמה יהיה "קולומביה", על שם הנהר באותו שם העובר באיזור. סנאטור מקנטקי חשש, שהשם יגרום לבלבול עם מחוז קולומביה, ולכן הציע לקרוא לטריטוריה וושינגטון. הצעתו התקבלה, והחלטה זו גורמת לבלבול בין בירת האיחוד, וושינגטון די. סי., הנמצאת במחוז קולומביה, ממנו חשש הסנאטור והמדינה וושינגטון.

77.125.2.162 16:27, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

תיקון: הטריטוריה הופרדה מטריטוריית אורגון. מדינות אורגון ואיידהו לא היו קיימות עדיין. במקור נהר קולומביה היה מה שהפריד בין שתי הטריטוריות. Tzafrir - שיחה 18:36, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 16:28, 30 ביולי 2019 (IDT)

אוקטובר בול במרחשוון[עריכת קוד מקור]

סמל מזלו של החודש: מזל עקרב

ככל הנראה, מקור שמו של החודש העברי מרחשוון, הנקרא כיום חשוון, הוא בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו "יֶרַח שמיני". לפי הציווי המקראי, החודשים העבריים נמנים מניסן, ולפיכך, חשוון הוא אכן החודש השמיני. וי"ו ומ"ם הם עיצורים שפתיים, ועל כן הם נוטים להתחלף ביניהם, כפי שאירע גם כאן, כש"ורחשמן" הפך ל"מרחשוון". החודש העברי חשוון חופף ברובו את החודש האזרחי אוקטובר, שגם מקור שמו הוא בהיותו במקורו, החודש השמיני. מניין החודשים הקדום החל בתחילתה של עונת האביב החקלאית, במרץ, מה שמסביר את שמותיהם של ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר, המכילים תחיליות לטיניות המצהירות על היותם החודשים השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי, בהתאמה. ה"אוקט-" שבאוקטובר מופיע כתחילית לטינית בשמיניות נוספות: התמנונאים בעלי שמונה הרגליים נקראים בלטינית Octopoda, סולם שמונת התווים נקרא אוקטבה, אוקטן הוא פחמימן המורכב משמונה פחמנים והמצולע בעל שמונה הצלעות, מתומן, נקרא באנגלית Octagon.

אביתר ג'שיחה • 11:28, 31 בדצמבר 2018 (IST)

יש כבר קטעי הידעת על שמות של חודשים, ויש גם הצעות לקטעים נוספים כאלו, בדף הזה. אני מציע שתחפש את הקטעים ואת ההצעות לקטעים, כדי שתבדוק שאין חפיפות ותלמד מההערות. בהצלחה. 77.126.87.88 14:39, 8 בינואר 2019 (IST)
תודה. מיד אחפש. אביתר ג'שיחה • 14:35, 13 בינואר 2019 (IST)
חיפשתי בדף זה, ואין כאן קטע "הידעת?" העוסק בשמו של חודש חשוון. יש כאן קטע העוסק בשמותיהם של החודשים הלועזיים בערבית, אך חשוון והדיון המורפולוגי בו, לא מופיע בקטע (אלא רק בדיון לגביו). אם ידוע לך על קטע "הידעת?" שחוזר על דברים שאמרתי אתה מוזמן להפנות אותי אליו. תודה ויום נעים. אביתר ג'שיחה • 14:46, 13 בינואר 2019 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:49, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

הפוליטיקה נשארת במשפחה[עריכת קוד מקור]

Charles Haughey 1967.jpg

ב-18 בספטמבר 1951 נשא צ'ארלס הוהי לאישה את מורין למס, בתו של שר התעשייה והמסחר האירי, שון למס. הוהי ניסה להבחר לפרלמנט ארבע פעמים בין השנים 1951 ו-1957, השנה בה הצליח לראשונה להשיג מושב בפרלמנט. ב-23 ביוני 1959 נבחר שון למס לתפקיד ראש הממשלה על פי הצבעה של הפרלמנט. ב1960 הציע למס להוהי תפקיד בממשלה כמזכירו הפרלמנטרי של שר המשפטים במילים הבאות: "כראש ממשלה, תפקידי הוא להציע לך את תפקיד המזכיר הפרלמנטרי, כאביה של אשתך, אני מציע לך לא לקבל את התפקיד". הוהי לא שעה לעצת חותנו וכיהן בתפקיד ותפקידים נוספים עד שהתמנה לראש הממשלה בעצמו בשנת 1979.

מתניה שיחה 23:43, 10 במאי 2018 (IDT)
יפה! חמויישֶה - שיחה 22:25, 15 במאי 2018 (IDT)
נחמד. 77.127.82.195 08:44, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
עוד מישהו? אני רוצה לאשר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 14:02, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
אם יש סימוכין - אז בהחלט. ‏עמיחישיחה 22:19, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

מתניה, מה המקור לסיפור? חמויישֶה - שיחה 09:37, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

זה מופיע בערך על צ'ארלס הוהי. המקור לסיפור נמצא בעמוד 31 בספר Short Fellow: A Biography of Charles J. Haughey שכתב ד"ר תומאס רייל דויר (Dr T. Ryle Dwyer) ויצא בהוצאת מארינו (Marino) בשנת 1995. מתניה שיחה 22:28, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
שווה עיון. 77.124.76.194 19:33, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
טוב מאד. חמויישֶה - שיחה 11:37, 26 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 15:56, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

פארקים[עריכת קוד מקור]

Mill Ends Park 2007.jpg

פארק מיל אנדס, בפורטלנד, אורגון ארצות הברית הוא פארק מפורסם עקב קוטנו. בסמוך אליו בסיילם, נמצא פארק זעיר נוסף שיש בו עץ סקוויה ענקית בודד. מנגד, פארק גדול יותר והמתוייר ביותר בארצות הברית הוא הסנטרל פארק בניו יורק. בלב הפארק קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות. תופעה זו נקראת אי חום עירוני.

מתניה שיחה 21:50, 27 במאי 2018 (IDT)
פארק מיל אנדס לא מספיק מעניין. כל אחד יכול לקרוא לאדנית על החלון שלו פארק. לעומת זאת עניין האגם שאינו קופא דווקא יכול להחזיק לבד קטע. חמויישֶה - שיחה 11:01, 31 במאי 2018 (IDT)
צריך להרחיב יותר על עניין הפארקים הקטנים. צריך להסביר שמדובר בעציץ, שהוכרז כפארק. 77.127.82.195 21:33, 28 ביולי 2018 (IDT)

נסיון נוסף[עריכת קוד מקור]

Atlanta thermal.jpg

אי חום עירוני היא תופעה אקלימית שבה העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה. בניית עיר ושטחים בנויים גורמת לשינוי קיצוני בתכסית פני השטח. השינויים כוללים עקירת צמחייה, יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה, ובניית מכשולים טופוגרפיים. לכך נוספת הפעילות האנושית בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים אלה גורמים ליצירת תנאי מיקרו-אקלים עצמאיים, השונים מתנאי האקלים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם מעליה. תופעה זו התקיימה, ככל הנראה, כבר מראשית הופעת תופעת העיור, אולם לאחר המהפכה התעשייתית והתפשטות תהליכי העיור, הואצה התופעה, והפכה לגורם משמעותי בתהליכי שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ. תופעה זו יוצרת שינוי מיקרו–אקלימי בעיר, אך יש לה גם השלכות ברמה הגלובלית על התחממות כדור הארץ, כי למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדור הארץ היא אוכלוסייה עירונית, ושטחים פתוחים רבים הופכים לשטחים עירוניים. כך לדוגמה בסנטרל פארק בניו יורק, קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות.

מתניה שיחה 16:44, 1 ביוני 2018 (IDT)
ניסוח אחר (אולי כדאי גם לקצר):

בלב הסנטרל פארק בניו יורק, קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל, האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות. הגורם לכך הוא אי חום עירוני: העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה. בניית עיר ושטחים בנויים גורמת לשינוי קיצוני בתכסית פני השטח. השינויים כוללים עקירת צמחייה, יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה, ובניית מכשולים טופוגרפיים. לכך נוספת הפעילות האנושית בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים אלה גורמים ליצירת תנאי מיקרו-אקלים עצמאיים, השונים מתנאי האקלים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם מעליה. תופעה זו התקיימה, ככל הנראה, כבר מראשית הופעת העיור, אולם לאחר המהפכה התעשייתית והתפשטות תהליכי העיור, הואצה התופעה, והפכה לגורם משמעותי בתהליכי שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ. יש לתופעה גם השלכות ברמה הגלובלית על התחממות כדור הארץ, שכן למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדור הארץ היא אוכלוסייה עירונית, ושטחים פתוחים רבים הופכים לשטחים עירוניים.

לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. הקטע על שינויי האקלים הוא עם פוטנציאל. מאורכב בהעדר מגיבים. חמויישֶה - שיחה 16:45, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

גן הפסלים במוסקבה[עריכת קוד מקור]

גן הפסלים במוסקבה הוא גן פסלים הממוקם בקרימסקי ואל, מוסקבה, בשכנות לגלריית טרטיאקוב לאמנות חדשה. חטיבה מיוחדת בגן מכילה עשרות פסלים של מנהיגים סובייטיים, שהוסרו ממקומם לאחר התפרקות ברית המועצות והובאו אל הגן לתצוגה. פסלים אלה הובאו אל הפארק כבר באוקטובר 1991, עם קריסת ברית המועצות, כאשר במקומות רבים הוסרו פסלים של ההנהגה הסובייטית לדורותיה, וכן פסלים בעלי ניחוח קומוניסטי, והושארו בפארק במצב אופקי. לאחר מכן הוצבו הפסלים שוב על כניהם, וכיום הם מהווים חלק מהתצוגה בפארק. ביניהם ניתן למנות פסלים של לנין, סטלין, פליקס דזרז'ינסקי, מפקד הצ'קה, שפסלו המונומנטלי הועבר לגן מחזית בניין לוביאנקה, וברז'נייב.

מתניה שיחה 20:41, 28 במאי 2018 (IDT)

התמקדות:

Muzeon Park 03.JPG

חלקה מיוחדת בגן הפסלים במוסקבה מכילה עשרות פסלים של מנהיגים סובייטיים ופסלים אחרים ברוח הקומוניזם, שהוסרו ממקומות רבים ברחבי ברית המועצות לשעבר, לאחר התפרקות ברית המועצות. פסלים אלה הובאו אל הפארק כבר באוקטובר 1991, עם קריסת ברית המועצות, והושארו בפארק במצב אופקי. לאחר מכן הוצבו הפסלים שוב על כניהם, וכיום הם מהווים חלק מהתצוגה בפארק. ביניהם ניתן למנות פסלים של לנין, סטלין, ברז'נייב ופליקס דזרז'ינסקי, מפקד הצ'קה, שפסלו המונומנטלי הועבר לגן מחזית בניין לוביאנקה.

77.127.82.195 19:33, 29 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי, לקטע הזה חסר פאנץ' ליין. 77.127.82.195 19:41, 29 ביולי 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 08:55, 6 באוגוסט 2019 (IDT)

נצחון ספורטיבי להרגעת רוחות פוליטית[עריכת קוד מקור]

Gino Bartali.jpg

ג'ינו ברטלי, רוכב אופניים איטלקי התחרה בטור דה פראנס של 1948 בגיל 34, גיל מבוגר לזכייה בתחרות, וסיכוייו לזכות הוערכו כנמוכים. ברטלי פיגר ב20 דקות אחרי המוביל לפני קטע קשה במיוחד בקאן. בהיותו בקאן קיבל ברטלי שיחת טלפון מראש ממשלת איטליה באותה עת, אלצ'ידה דה גאספרי, מהמפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה עמה היה ברטלי מזוהה. דה גאספרי סיפר לו כי נעשה ניסיון התנקשות בפלמירו טוליאטי, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית שנפצע קשה וכי איטליה עומדת על סף כאוס ואולי אף מלחמת אזרחים. האווירה באיטליה הייתה מתוחה במיוחד לאחר מערכת הבחירות הדמוקרטית הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה, שנערכה מספר חודשים לפני כן והייתה אלימה במיוחד על רקע המלחמה הקרה. בעקבות ניסיון ההתנקשות פרצו מהומות ברחבי איטליה ודה גאספרי ביקש מברטלי לעשות מאמץ מיוחד כדי לנצח בשלב היוקרתי של המרוץ בו עמד להתחרות למחרת ובכך להסיט את תשומת לב הציבור האיטלקי מהבעיות הפנימיות. ברטלי הבטיח לדה גאספרי כי יעשה אף מעבר לכך וכי יזכה במרוץ כולו, ועמד בדיבורו. למרות השביתה הכללית שפרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות בטוליאטי, נרגעו הרוחות באיטליה ויש שייחסו לניצחונו המרשים של ברטלי חלק ברגיעה זו.

מתניה שיחה 21:25, 9 במאי 2018 (IDT)
הפואנטה נמחרת בגלל עודף פרטים או מלל. האם אפשר לתמצת? 77.127.82.195 19:21, 29 ביולי 2018 (IDT)

תמצות:

Gino Bartali.jpg

ב-1948 התחרה רוכב האופניים האיטלקי ג'ינו ברטלי בטור דה פראנס. גילו היה 34 - גיל מבוגר לזכייה בתחרות, וסיכוייו לזכות הוערכו כנמוכים. ברטלי פיגר ב-20 דקות אחרי המוביל לפני קטע קשה במיוחד, בו היה צריך להתחרות למחרת, בסביבת העיר קאן. אז קיבל שיחת טלפון מראש ממשלת איטליה דאז, אלצ'ידה דה גאספרי. דה גאספרי סיפר לו כי נעשה ניסיון התנקשות בפלמירו טוליאטי, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, כי פרצו באיטליה מהומות, וכי איטליה עומדת אולי על סף מלחמת אזרחים. דה גאספרי ביקש מברטלי להתאמץ במיוחד ולנצח בקטע המרוץ של קאן, ובכך להסיט את תשומת לב הציבור האיטלקי מהבעיות הפנימיות. ברטלי הבטיח לדה גאספרי כי יזכה במרוץ כולו, ואכן עמד בדיבורו. למרות השביתה הכללית שפרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות, נרגעו הרוחות באיטליה, ויש שייחסו זאת לניצחונו המרשים של ברטלי.

77.124.76.194 18:31, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

מה המקורות לסיפור הזה? אם הוא אכן מתועד ומדויק עובדתית אני Symbol support vote.svg בעד RimerMoshe - שיחה 21:36, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 14:02, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

פורדלנדיה[עריכת קוד מקור]

Fordlandia.JPG

חברת פורד הוקמה בשנת 1903, ונזקקה לגומי ליצירת הצמיגים למכונית. באותן שנים ייצור הגומי היה מונופול בריטי והנרי פורד לא רצה להיות תלוי בבריטים. לשם כך תכנן להקים מטעים בהם יוכל לייצר גומי. פורד ניהל משא ומתן עם מושל מדינת פארה בברזיל וקיבל לידיו שטח של 2.5 מיליון אקר, בתמורה ל-9 אחוזים מן הרווחים שיווצרו. הוא הקים בשטח שקנה עיר בשם פורדלנדיה ויישב בה פועלים שייצרו גומי. הפרויקט נכשל, בין השאר עקב המצאתו של הגומי הסינתטי וחוסר הניסיון של המנהלים האמריקאים בחקלאות טרופית.

מתניה שיחה 22:08, 27 במאי 2018 (IDT)
צריך להפוך את סדר העניינים במשפט האחרון. צריך קודם להזכיר את חוסר הניסיון של המנהלים, ורק אחר כך את המצאת הגומי הסינטתי. זאת משום שכשיש גומי סנטטי, כבר לא מעניין הניסיון של מנהלי מטעי הגומי הטבעי. 77.127.82.195 21:36, 28 ביולי 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:51, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

האם תומאס אדיסון חישמל למוות פילה כחלק ממלחמת הזרמים?[עריכת קוד מקור]

ב-1903 הוצאה להורג הפילה טופסי באמצעות חשמול בפארק שעשועים בקוני איילנד. לאורך השנים, סומן תומאס אדיסון כאחד הגורמים האחראים למותה של הפילה. על פי הטענה, הוא עשה זאת כחלק ממלחמת הזרמים, כאשר ניסה להוכיח שזרם ישר ׁׁ(DC) עדיף על זרם חילופין (AC) - ועל מנת להראות שהזרם החלופי מסוכן יותר, הוא חישמל את הפילה. עם זאת, היסטוריונים סבורים כי לאדיסון לא היה קשר למותה של טופסי. זאת מהסיבה שההוצאה להורג התרחשה כ-10 שנים לאחר תום מלחמת הזרמים; אדיסון לא היה קשור לחברה שטיפלה בחשמל באירוע; והוא לא נכח בו.

אמירושיחה 13:05, 11 ביולי 2019 (IDT)

למה זה משנה אם תומאס אדיסון הוא זה שחישמל או מישהו אחר? אני לא בטוח שזו סוגיה שמעניינת את הציבור היום. אגב אני מכיר סיפור אחר בו הזריקו לפיל מנת יתר של LSD כדי לבדוק את ההשפעה Assafn שיחה 14:40, 11 ביולי 2019 (IDT)
בדף הזה מוצע כבר קטע על מלחמת הזרמים. 37.120.129.20 16:38, 27 ביולי 2019 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:19, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

מובלעות שווייץ[עריכת קוד מקור]

Switzerland Cantons Map with Names and Capitals HE.svg

מובלעות שווייץ הן שטחים בשטחה הגאוגרפי של שווייץ שאינן שייכות לה. כך, מהצד הגרמני: תחנת הרכבת באד בבזל היא טריטוריה גרמנית מאז 1852 בעקבות הסכם בין שווייץ למדינת באדן. ביזינגן היא עיר במחוז קונסטנץ הגרמני המוקפת מכל עבריה בקנטונים השווייצרים שפהאוזן, ציריך ותורגאו. המובלעת הגרמנית נוצרה בסוף המאה ה-18 ומופרדת משטחה העיקרי של גרמניה ברצועה צרה שרוחבה פחות מקילומטר אחד בחלק מהמקומות, והכוללת את היישוב השווייצרי דורפלינגן. וכן מהצד האיטלקי: קמפיונה ד'איטליה הוא כפר איטלקי מוקף אזור שווייצרי, ליביניו היא עיירה איטלקית שבמשך שנים האפשרות היחידה להגיע אליה הייתה דרך שווייץ. לכפר האיטלקי באגני די קראווג'יו ניתן להגיע רק על ידי נסיעה דרך קנטון טיצ'ינו בשווייץ.

מתניה שיחה 20:35, 28 במאי 2018 (IDT)
ומה הופך את זה למוזר ומעניין מספיק עבור קטע "הידעת"? לא חסרות מובלעות בעולם, בימינו ובתקופות קודמות. בהיסטוריה של ירושלים, לדוגמה, היו כל מני מובלעות. 77.127.82.195 19:55, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:06, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

סטורן שובת בשבת בשבתאי[עריכת קוד מקור]

שבתאי, כוכב הלכת השביעי

על פי המודל הקוסמולוגי הקדום, נמנו שבעה "כוכבי לכת" ביקום. ככלל, נקראו כוכבים אלו על שם האלים שנתפסו כפטרוניהם, וסטורן, הכוכב השביעי שבהם, לא יצא מכלל זה, ונקרא על שם סטורן, אל החקלאות והקציר. כיוון שנמנו שבעה כוכבי לכת ושבעה ימים בשבוע, הוצמדו בחלק מלשונות אירופה, שמותיהם של הכוכבים (והאלים) לשמותיהם של הימים. כך נקרא היום הראשון בשבוע על שם השמש, הכוכב הראשון בין "כוכבי הלכת", והיום השני בשבוע על שם הירח, הכוכב השני בין "כוכבי הלכת". בתורו, נקרא גם היום השביעי בשבוע על שם הכוכב השביעי, והוא נקרא יומו של סטורן. גם בעברית ישנו קשר בין שמו של הכוכב שבתאי, הוא סטורן, לבין יום השבת, אלא שבעברית הקשר הוא הפוך. במקום שהכוכב יעניק את שמו לשם היום, היום מעניק את שמו לשם הכוכב: הכוכב השביעי, שבתאי, נקרא על שם היום השביעי, שבת. השבת עצמה, נקראת על שם שביתת האל ממלאכתו.

אביתר ג'שיחה • 11:24, 1 בינואר 2019 (IST)

נחמד. Symbol support vote.svg בעד 77.126.87.88 14:34, 8 בינואר 2019 (IST)
Symbol support vote.svg בעדLe Comte - שיחה 00:09, 25 בפברואר 2019 (IST)
Symbol support vote.svg בעד, רק נדרשת הבהרה - כתוב "בתורו, נקרא גם היום השביעי על שם הכוכב השביעי..." האם כל הימים שלפני כן אכן נקראו על שם הכוכבים? חמויישֶה - שיחה 11:49, 14 באפריל 2019 (IDT)
כן. ראשון - שמש, שני - ירח, שלישי - מאדים, רביעי - כוכב חמה, חמישי - צדק, שישי - נוגה, שבת - שבתאי. ניתן לראות זאת בכל ערכיהם של ימי השבוע. אביתר ג'שיחה • 15:23, 14 באפריל 2019 (IDT)
נקודה קטנה: בעברית שבת אינה היום השביעי אלא היום שמגדיר את השבוע: „יום ראשון״ הוא קיצור של „יום ראשון לשבת״, כלומר: יום ראשון לאחר השבת. מעבר לכך, סדר שמות ימי השבוע היווניים–לטיניים לא זהה לסדר הכוכבים (אצל תלמי הירח ראשון והשמש באמצע). למיטב ידיעתי, המחזור בת שבעת הימים הגיע לאימפריה הרומית בעקבות הפיכת הנצרות לדת רשמית על ידי קונסטנטינוס. קונסטנטינוס רצה לזהות את הנצרות עם פולחן השמש שהיה נפוץ באותו הזמן, ולכן יום ראשון, שהיה כבר היום הקדוש לנוצרים, נקרא „יום השמש״. Tzafrir - שיחה 01:13, 24 במאי 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 11:12, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

רגשות אנטי גרמניים[עריכת קוד מקור]

Guerre 14-18-Humour-L'ingordo, trop dur-1915.JPG

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גאו ברחבי העולם רגשות אנטי-גרמניים עקב תוקפנותה של גרמניה. כך לדוגמה, העיר קיצ'נר בדרום אונטריו, קנדה, שנוסדה בשנת 1854 בשם ברלין, על שמה של בירת גרמניה ברלין, והייתה בעלת אוכלוסייה גרמנית גדולה, שינתה את שמה בשנת 1916 לשמה הנוכחי, על שמו של הרוזן הוריישו קיצ'נר. גם מלך בריטניה ג'ורג' החמישי היה ממוצא גרמני, ובן דודו של הקיסר וילהלם השני. ב-17 ביולי 1917 החליט ג'ורג' לפייס את הרגשות הלאומיים הבריטיים באמצעות פרסום דבר המלך במועצה, בו שינה את שם בית המלוכה הבריטי מהשם הדמוי-גרמני בית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור.

מתניה שיחה 10:03, 25 במאי 2018 (IDT)
נחמד. אך יש לי מספר הערות:
  1. בין המשפט הראשון לשני, הייתי מכניס את המשפט, "כתוצאה מרגשות אלו, הציבור העדיף שלא לכנות יותר עצמים בכינויים גרמניים".
  2. בסוף הייתי מוסיף את המשפטים: הנקניקיה שנמכרת בלחמניה מואורכת, ונקראת היום באנגלית "HOT DOG", נקראה עד מלחמת העולם הראשונה "פרנקפורטר". דהיינו "בשר בנוסח העיר פרנקפורט", (שבגרמניה). אולם, מלחמת העולם הראשונה לא הצליחה לשנות את השם "המבורגר" (בשר בנוסח העיר המבורג) לקציצה הנמכרת בלחמניה עגולה. אם כי במהלך העשורים שחלפו מאז אותה מלחמה, דוברי האנגלית החלו לקרוא לאותו מוצר, בקיצור "בורגר", והחלו לזהות את הקידומת "המ", עם המילה HAM - דהיינו "חזיר".

77.127.82.195 09:26, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

זה קטע חביב. לא היתי מוסיף את המשפטים שמציע האנונימי. לדעתי, זה יהיה עמוס מדי. גילגמש שיחה 10:38, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
במקום להוסיף את המשפט הראשון שאני מציע, אפשר לשנות את המילים "כך לדוגמה" ל-"לכן לדוגמה", או "בעקבות זאת, לדוגמה". ולגבי התוספת השנייה שאני מציע, אז אפשר להוסיף ממנה רק את העניין עם הנקניקיה, בלי העניין עם ההמבורגר. 77.127.82.195 16:46, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבל נבחרה הגרסה המקורית. חמויישֶה - שיחה 16:16, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

עצים מרגישים כשמחבקים אותם?[עריכת קוד מקור]

לא ממסוגר

כשמזכירים את חמשת החושים נהוג לשייכם לבעלי חיים, אך למעשה אותם חושים קיימים גם בעולם הצומח. כידוע, צמחים מסוגלים לראות אור והם צומחים לקראתו בעזרת חלבונים קולטני אור. כמו כן צמחים מסוגלים לטעום את הקרקע ולשלוח שורשים לאזורים המזינים. אך לא רבים יודעים על החושים האחרים שקיימים בקרב צמחים: למשל, מימוזה ביישנית מכונה כך משום שכל מגע קל גורם לה לקפל את עליה ולהישאר כך כ-30 דקות עד שתחלוף הסכנה. נר-הלילה החופי הנפוץ בחופי ישראל נוהג להאזין בלילה למאביקים וברגע שהוא שומע את זמזום משק הכנפיים מתחיל לייצר צוף כגמול להאבקה. צמחים אחדים כגון צמח הטבק נוהגים בטבע לצמוח ליד לענה וזאת כדי שיוכלו להריח את עליו הקצוצים כאשר אוכלי עשב נמצאים בסביבה ולאפשר לו מספיק זמן כדי להתחיל לייצר רעלנים שיגנו עליו.

אני לא בטוח לגבי הבדיחה בסוף Assafn שיחה 10:09, 7 ביולי 2019 (IDT)

אני חושב שכדאי להסיר את הביטוי "כמעט כל ילד יודע היום". ר' וק:לשון על הביטוי "כידוע". שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:46, 7 ביולי 2019 (IDT)
שיניתי Assafn שיחה 11:54, 7 ביולי 2019 (IDT)
הבדיחה בסוף מיותרת. מעבר לכך, להבנתי מקובל להתייחס ראיה כהבחנה בצורות ולא סתם הבחנה בין אור לצל. Tzafrir - שיחה 12:11, 7 ביולי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. אין בעיה עם הראיה, שכן הבחנה בין אור לצל לא מיוחסת לשום חוש אחר. כמובן שהבדיחה לא מתאימה לפורמט. חמויישֶה - שיחה 17:50, 9 ביולי 2019 (IDT)
הסרתי את הבדיחה בסוף. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:52, 10 ביולי 2019 (IDT)
מתאים לדף הראשי. 80.230.112.203 22:59, 10 ביולי 2019 (IDT)
התקבל אני מוריד את התמונה כי זה יהיה נורא להציג בדף הראשי תמונה כל כך לא סימטרית, שגם לא מוסיפה לקטע. חמויישֶה - שיחה 11:26, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

כל הנחלים זורמים לים המלח[עריכת קוד מקור]

שרטוט גיאולוגי המסביר לאן מחלחלים מי מאגר בית זית, תחת האדמה

עד שנות החמישים, מי הגשמים, שירדו על מרבית שטח מזרח ירושלים, התנקזו מזרחה, אל ים המלח, ומרבית מי הגשמים שירדו על מערב ירושלים, התנקזו מערבה, אל הים התיכון. אולם כיום, כל מי הגשמים משטח ירושלים מתנקזים לים המלח. יתרה מזאת, גם מי הגשמים מחלק מפרווריה המערביים של ירושלים, כמו מוצא, בית זית וחלק ממבשרת ציון מתנקזים לים המלח. השינוי נגרם בשל הקמת האגם המלאכותי, "מאגר בית זית", בעזרת הקמת סכר על נחל שורק - גדול נחלי הרי ירושלים, שבאופן טבעי התנקז לים התיכון. המאגר הוקם במטרה לעכב את המים, ולאפשר להם לחלחל אל האדמה, להגיע אל שכבת מי התהום, המכונה אקוויפר ההר, ולהישאב בבארות באזור השפלה. זאת במקום להישפך לים התיכון, ולהתבזבז. אלא שבניגוד להערכת אנשי המקצוע, המים המחלחלים לאדמה במאגר בית זית, זורמים לים המלח.

185.225.208.201 12:39, 14 ביוני 2019 (IDT)

מוצלח. אין לי רעיון איך לשפר (הקטע. לא המאגר). Tzafrir - שיחה 10:24, 4 ביולי 2019 (IDT)
אולי כדאי מצוא דרך לקשר לקו פרשת המים. בן עדריאלשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט 11:02, 5 ביולי 2019 (IDT)
קטע מעניין אבל כדאי אולי להסביר בקטע למה הם מחלחלים לכיוון ההפוך (להסביר על קו פרשת המים הגאולוגי). Assafn שיחה 09:11, 7 ביולי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע, ובעד הצעתו של אסףנ. חמויישֶה - שיחה 18:00, 9 ביולי 2019 (IDT)
טכנית, איך בדיוק מוסיפים לקטע הסבר קצר על קו פרשת המים מעל ומתחת לאדמה ועל הסיבה לזה? לקטע הזה אפש להוסיף, מקסימום איזה ארבעה משפטים קצרים. זה לא יספיק. 80.230.112.203 23:04, 10 ביולי 2019 (IDT)
לדעתי הציור רומז על הבעיה והערך המקושר מסביר אותה. אפשר אולי לקשר במפורש להסבר. לדוגמה: זורמים לים המלח. Tzafrir - שיחה 00:54, 11 ביולי 2019 (IDT)
רעיון טוב. חמויישֶה - שיחה 09:47, 11 ביולי 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 09:49, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

רעיון מחשמל לקטע "הידעת"[עריכת קוד מקור]

הוצאה להורג בכיסא חשמלי

במחצית השנייה של המאה ה-19, תחנות הכוח ייצרו חשמל בזרם ישר. הן הצליחו לספק חשמל לבתים פרטיים, בתי עסק ופנסי רחוב, הממוקמים רק עד מרחק של פחות מקילומטר מחוצה להן. אחת החברות המרכזיות שהפעילו תחנות כוח הייתה בבעלות תומס אדיסון. אדיסון התנגד להצעת אחד מעובדיו, ניקולא טסלה, לעבור לייצר חשמל בזרם חליפין, בכדי להצליח לספק חשמל רב בהרבה, למרחקים גדולים בהרבה. אדיסון טען שזרם חליפין מביא לסכנה חמורה של מוות בהתחשמלות. טסלה התפטר, הקים חברה מתחרה וניסה למצוא משקיעים לתחנות כוח בזרם חליפין. התחרות העסקית בין אדיסון לטסלה מכונה מלחמת הזרמים. אדיסון, שרצה לשכנע את הקהל בסכנה שברעיונותיו של טסלה, המציא לצורך זה את מכשיר ההוצאה להורג בזרם חליפין - הכיסא החשמלי.

77.126.137.95 09:02, 23 בספטמבר 2018 (IDT)
רעיון טוב. הוספתי את הקישור המתבקש למלחמת הזרמים, אבל אולי אפשר לקשר אותו למקום מוצלח יותר. Tzafrir - שיחה 19:25, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. 77.126.78.143 22:19, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הוספתי משפט על מנת לקשר למלחמת הזרמים בצורה הגיונית. חמויישֶה - שיחה 14:21, 19 בדצמבר 2018 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 09:55, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

ימי חג ומועד[עריכת קוד מקור]

Pie for pi day.jpg

במהלך השנה נחגגים חגים שונים שרובם חגים דתיים כגון חגי ישראל ומועדיו, חגי הנצרות וחגים ומועדים באסלאם. בנוסף ישנם חגים אזרחיים כגון חג ההודיה האמריקאי, ויום המרמיטה בארצות הברית ובקנדה ויום העבודה האמריקאי. מנגד ישנם חגים הומוריסטיים למחצה כגון יום מול האהוד על כימאים, יום פאי, האהוד על מתמטיקאים ויום המתכנת האהוד על מתכנתים. כמובן ישנם גם חגים המציינים הערכה לתופעה תרבותית מסוימת כגון בלומסדיי, יום המגבת ויום דבר כמו פיראט. יש לי יום יום חג!

מתניה שיחה 21:21, 30 במאי 2018 (IDT)
לא מעניין מספיק לדעתי. יש קטעים ספציפיים על יום המגבת ועל יום הפאי. אין פה מספיק מידע מעניין חדש. חמויישֶה - שיחה 08:55, 31 במאי 2018 (IDT)

אני מציע להעשיר את הקטע כך:

Pie for pi day.jpg

שירה של נעמי שמר, "יש לי יום יום חג!", מתאר מצב מציאותי ביותר. במהלך ההיסטוריה נקבעו ימי חג ומועד מרובים. אם נביט, למשל, בחגי ישראל ומועדיו, נמצא לא מעט מועדים לציון וזאת למרות שבמרוצת השנים, היו גם הרבה ימי מועד שבוטלו. בנוסף לחגים הדתיים ישנם חגים אזרחיים יום העצמאות, יום ירושלים או בחוץ לארץ, חג ההודיה האמריקאי, ויום המרמיטה בארצות הברית ובקנדה ויום העבודה האמריקאי. כמו כן ישנם חגים הומוריסטיים למחצה כגון יום מול האהוד על כימאים, יום פאי, האהוד על מתמטיקאים ויום המתכנת האהוד על מתכנתים. כמובן ישנם גם חגים המציינים הערכה לתופעה תרבותית מסוימת כגון בלומסדיי, יום המגבת ויום דבר כמו פיראט. אולם הגדילו לעשות הנוצרים הקתוליים. אצלם, כל יום בשנה הוא יום שמוקדש לזכרו של קדוש נוצרי אחר, ומכייון שבמרוצת השנים הוכרו יותר קדושים מאשר מספר ימי השנה, באחד מימי נובמבר, הקתולים מציינים את יום כל הקדושים - דהיינו, יום לזכר כל הקדושים, שלא נשאר יום בשנה לאיזכורם.

77.124.76.194 18:07, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אני עדיין לא מתלהב. חוץ מזה יום כל הקדושים לא חל בפברואר. חמויישֶה - שיחה 13:12, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
סליחה. נובמבר. 77.124.76.194 07:03, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:41, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

תבנית:הידעת? 27 בפברואר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע טוב, אבל הנתונים על מספר הזוכים בפרס נובל לכלכלה מעודכן רק עד 2007, וכך גם שיעור הזוכים מאוניברסיטת שיקגו. מישהו מכיר מקור שקל לקחת ממנו נתונים על מנת לעדכן? חמויישֶה - שיחה 12:08, 25 בפברואר 2019 (IST)

חמויישה: Done טופל שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:14, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
שוכתב הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 17:05, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

מחיקת תבנית:הידעת? 31 ביולי 2014[עריכת קוד מקור]

מעשייה נחמדה ללא מקורות, הקלקה מתבקשת על הקישור כוח סוס מראה תוכן שסותר את הסיפור הזה. קצת מביך. אם הסיפור נכון אז יש לתקן את כוח סוס ולצרף מקורות. אחרת, נא למחוק. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 10:08, 31 ביולי 2014 (IDT)

צריך גם לציין שזו יחידת הספק ולא יחידת כוח? Tzafrir - שיחה 18:33, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
כוח סוס היא באמת יחידת הספק ולכן, לפחות מהבחינה הנל, יש לתקן את קטע "הידעת". לגבי הסתירות האחרות בין הקטע לבין הערך (הקצרמר) צריך לבדוק את העניינים יותר לעומק. 109.160.151.83 18:49, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
טוב. עניין יחידת ההספק כבר תוקן. תודה למתקן. 94.159.145.168 11:26, 2 בינואר 2016 (IST)
לאור טענות ובעיות שחוזרות ועולות בנוגע לקטע, אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 12:00, 12 ביולי 2016 (IDT)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. הקטע שהוסר הוא תבנית:הידעת? 004. חמויישֶה - שיחה 13:09, 18 באוגוסט 2019 (IDT)

נשר או עיט[עריכת קוד מקור]

Haliaeetus leucocephalus4 (softeis).jpg

חל בלבול רב בין הנשר לעיט. ה"נשר" שעל סמל ארצות הברית הוא למעשה עיט (מסוג עיטם לבן ראש, Bald Eagle). בסרט הנשרים פשטו עם שחר, לא מדובר בנשרים אלא עיטים. על בקבוקי הבירה נשר מצוירים עיט וגם בהחלפת הסמל האחרונה לא תוקנה השגיאה ומוצג עיט.ובכן: עיט (Eagle) הוא עוף דורס העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטופריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחים של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות.

קראתי בערך בירה נשר על ההבדל. חלק מהטקסט כאן לקוח ממילון השפה העברית. האם מעניין? כדאי להרחיב להידעת מלא? טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:02, 21 במאי 2018 (IDT)

כשערכתי את נס הלגיון פגשתי בתופעה, וגוגל דיווח עליה בהמוניה. ראה גם בערך עיט (הרלדיקה), ומשם הלאה. העיט הזה מופיעה בסמלם של מדינות רבות (בעיקר באירופה), ולעיתים רבות מזוהה כנשר. אודות הבלבול יש הרחבה קלה בערכים נשר ועיט, ואולי כדאי לנבור בגוגל ולהרחיב מעט בעוד משהו פיקנטי. קובץ על ידשיחה ♦ 12:01, 25 במאי 2018 (IDT)
אותה בעיה קיימת עם ארנבת ושפן Assafn שיחה 01:54, 15 ביוני 2018 (IDT)
הבלבול נובע מהתופעה הבאה, לדעתי: בתרבות האירופית העיט נחשב כעוף אצילי, מכובד ונאה, בעוד שהנשר נחשב כעוף בזוי ומכוער הטורף נבלות ופגרים. לעומת זאת, בתרבות העברית, בתנ"ך ובדברי חז"ל, הנשר נחשב ל"עַז שבעופות"[1], המגביה עוף מעל כולם, והמגונן על צאצאיו עד כדי הקרבת חייו למענם[2] בעוד שהעיט הוא עוף צבוּע[3] העט על הפגרים[4]. בכל מקרה, כשהמתרגמים תרגמו לעברית, הם שמרו על הקונוטציה במחיר הדיוק, ונתנו לעוף האצילי האירופי את השם של העוף האצילי העברי, ולהיפך. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 12:00, 4 ביולי 2018 (IDT)
אביתר, תודה על ההרחבה, מעניין מאוד. האמת היא שעדיין לא מצאתי ניסוח הולם לקטע. מוזמנים לתרום. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 12:03, 4 ביולי 2018 (IDT)
  1. ^ תלמוד בבלי, ביצה כה, ב
  2. ^ דברים לב, יא, ופירוש רש"י על הפסוק
  3. ^ ירמיהו יב, ט, וראה רש"י על הפסוק
  4. ^ בראשית טו, יא, וראה רש"י על פסוקים י-יא
ניסיון לגירסה מנוסחת יותר:
Haliaeetus leucocephalus4 (softeis).jpg

רבים המבלבלים בין הנשר לבין העיט. ה"נשר" שעל סמלה של ארצות הברית הוא בכלל עיט מסוג עיטם לבן ראש (Bald Eagle). בסרט "הנשרים פשטו עם שחר", הפושטים עם שחר הם בעצם העיטים. הטעות נובעת מתרגום לקוי של שם הסרט: Eagle הוא עיט ולא נשר. העיט ולא הנשר הוא סמל גרמניה הנאצית, והמחנה הצבאי הנאצי שבו נשבים גיבורי הסרט, ועל שמו הוא נקרא, הוא "טירת העיטים" שבבוואריה, ולא טירתם של הנשרים. סמליל חברת הבירה נשר הוא ציור של עיט, וגם החלפת הסמליל לאחרונה לא תיקנה שגיאה זו. ובכן, עיט (Eagle) הוא עוף דורס העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטפריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחות של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות, מה שמקנה את הרושם שנוצות אלו נשרו ממנו.

נראה לי שהרחבת היריעה המסבירה את טעות התרגום בגלל הקונוטציה החיובית של נשר בתרבות העברית ושל עיט בתרבות האירופית תהפוך את ה"הידעת?" הזה לארוך מדי, אז לא הבאתי זאת. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 10:58, 5 ביולי 2018 (IDT)

סבבה. 77.127.82.195 21:24, 28 ביולי 2018 (IDT)
תודה רבה, אביתר. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 14:28, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
צריך להוסיף: בעברית רבים המבלבלים בין הנשר לבין העיט.... הבלבול הוא רק בשפה העברית כמו ההבדל בין שפן לארנבת וכו... Assafn שיחה 06:21, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
אני Symbol oppose vote.svg נגד הקטע הזה. הבלבול היה קיים אצל דוברי העברית בעבר והוא נדיר היום. לא צריך להחזיר אותו לחיים. הקטע גם מנוסח כאילו בכל העולם היה בלבול. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 09:35, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
במוזיאון הטבע התנ"כי יש תערוכה המוקדשת לאותם בלבולים בשמות חיות. יש שם אפילו ספר ילדים העוסק בנושא. ‏עמיחישיחה 17:28, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
{החלפת הידעת|לא התקבל}} רבים הגיבו בדיון, אך אף אחד לא מתך מפורשות בקטע. חמויישֶה - שיחה 16:29, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

רחוב בולדווין[עריכת קוד מקור]

Baldwin Street down.JPG

רחוב בולדווין בדנידין שבניו זילנד הוא רחוב המוגדר כרחוב התלול ביותר בעולם, על-פי ספר השיאים של גינס. ברחוב יש קטע מישורי בודד, אשר אורכו 350 מטרים. שיא התלילות ברחוב מגיעה (בקירוב) לזווית של 19 מעלות, ולרמת שיפוע של כ-35%. ויכוח התעורר לגבי טעות טיפוגרפית בספר השיאים של גינס שאובחנה בשיא הקיים דאז. בספר היה כתוב שהשיפוע המוגדר התלול ביותר שקיים הוא בזווית של 38 מעלות (בספר צוינה המידה 1:1:266). דבר שלמעשה נוגד את ההיגיון. לא ניתן לעמוד על שיפוע מסוג זה, או לחיות עליו באיזושהי צורה. לאחר זמן מה, החלה לעלות השערה כי בספר כתובה בטעות המידה 1:1:266, במקום 1:2:266, מידה שלעצמה תלולה מאוד. לאחר מדידה של רחוב בולדווין, גילו כי תלילותו עומדת על המידה 1:2:86, אשר מעט יותר תלולה מן השיא הקיים. ככל הנראה, הטעות נבעה מהבלבול בין מדידה במעלות, לבין מדידה באחוזים. כך שהפכו רמת שיפוע של 38% לשיפוע המוטה ב-38 מעלות – מידות המתארות שיפוע שונה לגמרי זו מזו. ספר השיאים של גינס נאלץ להודות בטעות המביכה, והכריז על רחוב בולדווין באופן רשמי כרחוב התלול ביותר בעולם.

מתניה שיחה 21:11, 28 במאי 2018 (IDT)
למה אי אפשר לחיות בזווית שתיארת?
איך זה שגם לפני הטעות וגם אחרי שהיא התגלתה, אותו הרחוב הוכרז כרחוב התלול בעולם? הרי אם הטעות לא שינתה את זהות הרחוב התלול בעולם, למה צריך להרכיז עליו מחדש?
77.127.82.195 19:46, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. לא מספיק ברור, לא מספיק מעניין ולא היו התייחסויות לביקורת. חמויישֶה - שיחה 16:33, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

בטיחות בתעופה[עריכת קוד מקור]

ACRO fatalities.svg

מאז המצאת המטוס על ידי האחים רייט אחד הסיכונים בתעבורה אווירית הוא אסון תעופה. התפשטות התעופה האזרחית הביאה לגידול במספרי הטיסות הסדירות, חברות התעופה והנוסעים. לאורך השנים אירעו מספר אסונות כבדים כגון אסון המטוסים בטנריף, התרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס והאסון האווירי בצ'רקהי דאדרי, אך באופן כללי בטיחות הטיסה משתפרת. לדוגמה בשנת 2017 נהרג רק אדם אחד בטיסת נוסעים אזרחית סדירה, אך 398 בני אדם נהרגו בטיסות מטען, טיסות צבאיות וטיסות אחרות.

מתניה שיחה 12:34, 4 במאי 2018 (IDT)
נראה לי שהגרף לא מספר את כל הסיפור: אנשים טסים היום יותר מאשר בעבר. האם יש הערכה טובה יותר לכמות ההרוגים יחסית למספר הנוסעים בכל שנה או איזשהו מדד דומה? Tzafrir - שיחה 19:49, 6 במאי 2018 (IDT)
יש טבלה בערך אסון תעופה, איך אתה ממליץ לשלב אותה? מתניה שיחה 22:34, 7 במאי 2018 (IDT)
לקטע יש הרבה פוטנציאל. אבל צריך לדבר על תאונות דרכים ולא על האחים רייט. 77.127.82.195 08:39, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
אני Symbol support vote.svg בעד הקטע ללא הסתייגויות. חמויישֶה - שיחה 09:08, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
התקבל אני מסיר את הגרף. גם כי הוא לא מספר את כל הסיפור וגם כי נצטרך לעדכן אותו כל שנה. חמויישֶה - שיחה 16:18, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

פרנץ רייכלט[עריכת קוד מקור]

פרנץ רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי שנהרג בנסיבות טרגיות כאשר ניסה להוכיח את יעילותה של המצאתו. רייכלט המציא חליפת מצנח מתוך מטרה לאפשר לטייסים להימלט ממטוס מגובה נמוך. ניסויי הצניחה שביצע עם חליפתו מגובה של 8 עד 10 מטר נכשלו, ובמסגרתם הוא שבר את רגלו. עם זאת, רייכלט סבר שהצניחה תצליח אם תתבצע מגובה של עשרות מטרים. בתחילת פברואר 1912 קיבל רייכלט היתר מעיריית פריז לבצע ניסוי צניחה ממגדל אייפל באמצעות בובות. ביום הצניחה, 4 בפברואר, הגיע רייכלט למקום כשהוא לבוש בחליפת הצניחה והודיע כי הוא מתכוון לבצעה בעצמו. חבריו ניסו להניאו מכך ללא הצלחה. בשעה 08:22 קפץ רייכלט מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה של 57 מטר - ונהרג. רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי "החייט המעופף".

Amiroשיחה 08:42, 22 באפריל 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד אבל צריך להפוך את סדר העניינים. צריך לפתוח במשפט "רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי 'החייט המעופף'", ואז להסביר, שלמרות שהוא נחשב מחלוצי הצניחה, מה שהוא עשה, זה לא צניחה אלא התרסקות קצת יותר איטית מהמקובל. 77.125.42.147 12:15, 3 ביוני 2019 (IDT)
ממש אהבתי. בול מה שצריך להופיע בקטע "הידעת". שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:10, 7 ביולי 2019 (IDT)
יפה. אפשר אולי לשים בתבנית את סרטון הצניחה, המופיע בערך? דב ט. - שיחה 10:57, 10 ביולי 2019 (IDT)
רעיון טוב. שמתי. חמויישֶה - שיחה 12:02, 11 ביולי 2019 (IDT)
חמויישה מה סדר הפעולות שיש לבצע כדי להתקדם עם ההצעה? תודה, אמירושיחה 12:49, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אין סדר פעולות. בימים הקרובים אטפל בזה. חמויישֶה - שיחה 14:35, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 11:03, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

רצח מהעבר הרחוק[עריכת קוד מקור]

אריך מילקה

אריך מילקה עמד בראש השטאזי, המשטרה החשאית המזרח גרמנית, בשנים 1957 - 1989. השטאזי בפיקודו השליט טרור במדינה, אסר, עינה והרג אזרחים ללא משפט, והנהיג משטר של הלשנות, באמצעות מאות-אלפי סוכנים וסייענים שריגלו אחרי אזרחים תמימים, ואגרו חומר מפליל נגדם. מילקה הקשיש הועמד לדין ב-1992, לאחר איחוד גרמניה, אך האישום נגדו לא נגע לפשעי השטאזי, אלא לרצח קציני משטרה שביצע בהיותו פעיל צעיר במפלגה הקומוניסטית ב-1931, יותר מ-60 שנה קודם לכן. התביעה נעזרה במסמכים שהוסתרו במשך עשרות שנים בכספת של מילקה עצמו, והוא נמצא אשם ונשלח למאסר.

דב ט. - שיחה 09:35, 16 בדצמבר 2018 (IST)

Symbol support vote.svg בעד 77.125.16.133 21:15, 16 בדצמבר 2018 (IST)
Symbol support vote.svg בעד,

מישהו חושב שיש מקום להשוות לאל קפונה שישב בכלא על עבירות מס ולא על המאפיה שניהל? חמויישֶה - שיחה 09:26, 20 בדצמבר 2018 (IST)

זה לא מפתיע במיוחד. את הרציחות הללו היה קל להוכיח והן הספיקו כדי להכניסו לכלא לשארית חייו, ללא הצורך להתעמת עם הטענה שהוא עשה את שעשה בסמכות וברשות. נדמה לי שלא מעט רודנים אחרים ועוזריהם הואשמו דווקא בעברות רצח. Tzafrir - שיחה 10:16, 20 בדצמבר 2018 (IST)
לא קל בכלל להרשיע מישהו בפשע אחרי למעלה מ-60 שנה. הרי כבר אין עדים או ראיות. מקרים כאלה נדירים ביותר ואולי זה אפילו שיא עולמי. שים לב שמדובר על מעשה פשע מסוים, לא על אדם שהיה ב-SS נניח ופשעיו הם חלק מפשע המוני ומתמשך. (אנשים אחרים בצמרת השטאזי נשפטו על פשעי הארגון). העובדה שנעזרו בחומרים שמצאו בכספת שלו עצמו (בכלל זה תיקי החקירה המקורית מ-1934) גם היא אירונית. כשהשטאזי היה קיים, אנשיו עשו מאמץ אדיר לרכז חומר על כל אזרח כמעט, למקרה הצורך; ומסתבר שראש המנגנון החזיק חומר הנוגע לו עצמו. לקראת הקריסה, הם עשו מאמץ אדיר וקדחתני לגרוס ולהשמיד את הכל. חמוישה -אם נדרשת הרחבה, הייתי הולך לכיוון זה ולא לקפונה. דב ט. - שיחה 10:36, 20 בדצמבר 2018 (IST)
הסיפור של אל קפונה נדוש להחריד. 77.125.78.53 20:15, 21 בדצמבר 2018 (IST)
הוספתי מילים שידגישו את הזמן שחלף מביצוע העבירה ועד המשפט. חמויישֶה - שיחה 12:07, 14 באפריל 2019 (IDT)
יש עתיד? הוספתי אזכור לכך שהשטאזי שלו שמר חומר על כל אדם - מעצים במשהו את האירוניה שזה כולל גם אותו. דב ט. - שיחה 10:50, 10 ביולי 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 10:42, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

מתושלח עדיין חי[עריכת קוד מקור]

חורשת מתושלח ביער הלאומי איניו בקליפורניה

העץ הזקן ביותר בעולם גדל בשמורת ההרים הלבנים (בתמונה), שבקליפורניה, ושמו העץ מתושלח. הוא נקרא כך על שם מתושלח מהתנ"ך, גם משום שמתושלח התנ"כי היה זקן מופלג, וגם משום שלפי המקורות מתושלח תנכ"י התחיל את חייו בערך בזמן בו הבוטנאים גורסים כי העץ מתושלח נבט מזרעושנת 2832 לפני הספירה. למעשה, יתכן שהזרע ממנו נבט נוצר שנים רבות קודם לכן, כך שקיים בעולמנו אורגניזם חי, שהתחיל את חייו לפני האיש מתושלח. יתרה מזאת, באותה שמורה נכרת בשנת 1964 עץ שהיה זקן ממתושלח בכשלוש מאות שנים. אגב, בשוודיה גדל עץ צעיר יחסית, שנוצר ברבייה וגטטיבית משורשי עץ זקנים פי שניים בערך ממתושלח (דהיינו עץ צעיר שחלק מהשורשים שלו זקנים פי שניים ממתושלח, והם שמשו בעבר עץ אחר, שנגדע).

77.126.23.108 13:48, 16 בנובמבר 2018 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. לא היו התייחסויות. חמויישֶה - שיחה 14:12, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

הידעת? כשאלת קיטבג[עריכת קוד מקור]

ניסיון הברחת סמים במכנסיים

עבור סוחרי סמים קשים, העברת הכספים היא אתגר לא פחות גדול, מאשר העברת הסחורה. זאת משום שבסוג סחר זה, כמעט כל התמורה מתקבלת במזומן, בשטרות של סכומי כסף קטנים, ונפח הסחורה קטן בהרבה מנפח המזומן. הברחה של כוס אבקה ממקסיקו לטקסס, מקדימה הברחה של קיטבגים אחדים של שטרות לכיוון השני, או שהיא מקדימה הגעה עם הקיטבגים לסניף בנק טקסני, תוך ניסיון להערים על פקחי החוק למניעת הלבנת הון.

77.127.20.200 07:43, 13 באוקטובר 2018 (IDT)
עברתי על כמה ערכים מקושרים ולא מצאתי את המקור למידע. Tzafrir - שיחה 16:15, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
המקור הוא בסרט התעודה, שבפרק ארבע, מתוך הסדרה DIRTY MONEY. ניתן לצפות בזה בנטפליקס, ישראל. 77.124.47.150 23:13, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
לא ראיתי את זה. הרעיון נראה לי טוב אבל אני מרגיש לא נוח עם הפרטים. למה דווקא בנק בטקסס? כמוכן, משהו כאן לא נראה לי סביר בחישוב. לפי התמונה ב(Currency strap) חבילה של מאה שטרות היא בערך בגובה של סנטימטר. במזוודה נכנסים בערך 10,000 שטרות, מהנתונים ששם יוצא לי ששטר תופס בערך 1.35 סמ״ק ובקיטבג של 135 ליטר (שיש לי בבית) נכנסים בערך 100,000 שטרות. כלומר: בשטרות של עשרה דולרים: מיליון דולר. מחיפושים באיננטרנט (לדוגמה: כאן ראיתי הערכות שונות למחיר קילו קוקאין למבריח: מסדר גודל של 100,000$. לא ברור לי מהו המשקל של כוס קוקאין, אבל נראה לי שפחות מקילו. Tzafrir - שיחה 02:01, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
במקום "בנק בטקסס" אפשר לכתוב "בנק בארצות הברית". ולגבי השטרות שבתמונה, אלו שטרות של מאה דולר. המכירה ברחובות אינה בהכרך בשטרות של מאה דולר. אנשים קונים מנות קטנטנות, בשטרות של סכומים קטנים בהרבה. אם תחליף כל שטר של מאה דולר במאה שטרות של דולר אחד, תבין מה הבעיה.77.124.47.150 07:27, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
לא ענית לטענה של צפריר. הוא חישב לפי שטרות של 10. זה נראה לי לארג'י, כי גם למבריח סמים אין שום בעיה ללכת לצ'יינג' ולהמיר לשטרות של 100. חמויישֶה - שיחה 23:32, 4 בדצמבר 2018 (IST)
מבריח סמים יצטרך לגשת לחלפן כל כך הרבה פעמים, או בשביל כל כך הרבה שטרות, שהחלפן ימנע לעזור לו בגלל החוק למניעת הלבנת הון. 77.126.138.33 13:42, 7 בדצמבר 2018 (IST)
צפריר הצביע על המון ליקויים בפרטים שבקטע. יתכן שהם הופיעו ככה בסדרה תיעודית, אבל ברור שמשהו בפרטים לא מסתדר. בסדרי גודל. אני מארכב את הקטע בינתיים, ואם יהיו סימוכים או דיוקים אפשר להציע אותו מחדש. חמויישֶה - שיחה 14:22, 29 באוגוסט 2019 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. נראה שלוקה בחוסר דיוק. חמויישֶה - שיחה 14:24, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

קניון מחליד[עריכת קוד מקור]

Grand Canyon of The Yellowstone 2011 (19854549232).jpg

הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה. המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים לחלוטין, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובות ברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד.

מתניה שיחה 22:17, 26 במאי 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, לא חושבת שיש צורך להתייחס לגראנד קניון. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:40, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
נחמד. אבל את המשפט "אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה," צריך להכניס לסוגריים. אחרת הוא בדיוק מבלבל עם מה שהוא מזהיר מפני בלבולו. אני בעד הקטע. 77.124.76.194 22:40, 27 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד יותר מדי מושגים גיאולוגיים. הבנתי בערך את המילים קניון, פארק לאומי, לבלבל, ומחליד.... חמויישֶה - שיחה 16:07, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, נחמד. דָּנִיֵּאלשיחהויקיפדיה עולה על הפסים!אתגרו את עצמכם 17:18, 23 באוגוסט 2019 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 16:06, 5 בספטמבר 2019 (IDT)

מלון ריוגיונג[עריכת קוד מקור]

Ryugyong Hotel - August 27, 2011 (Cropped).jpg

מלון ריוגיונג הוא שמו של מלון בלתי גמור הנמצא בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית. המבנה הוא גורד שחקים בגובה 300 מטר שבנייתו נפסקה בטרם הושלם. הבניין תוכנן להיות בית המלון הגבוה בעולם – עם 105 קומות. בנייתו החלה בשנת 1987, נפסקה ב-1992 וחודשה בשנת 2008. המבנה עשוי כולו בטון מזוין וצורתו היא דמוית פירמידה המזדקרת באופן בולט וחסר מתחרים בקו הרקיע של העיר. קשיים במימון המיזם השאפתני עיכבו את הבנייה עד לכדי עצירתה ב-1992 והמלון הפך ל"פיל לבן", ככל הנראה הגדול ביותר בעולם. הממשל ניסה במשך תקופה ארוכה לגייס כספים לחידוש הבנייה והשלמת הבניין. המבנה הבלתי גמור נחשב מסוכן מאוד ולכן נאסר השימוש גם בחלקים ממנו. במקביל, על אף היותו המבנה הבולט ביותר בפיונגיאנג, נעשים ניסיונות להצניעו על ידי הסרתו ממפות רשמיות של העיר ומניפולציות גרפיות שלו בתמונות רשמיות של העיר. בשנת 2011 עקף אותו מלון ריץ' קרלטון במגדל ICC בהונג קונג הממוקם בגובה 484 מטר מעל פני האדמה.

מתניה שיחה 22:40, 27 במאי 2018 (IDT)
מה פירוש "הפיל הלבן הגדול בעולם"? אולי הכוונה לשלד הבניין הנטוש הגדו בעולם? 77.127.82.195 21:41, 28 ביולי 2018 (IDT)
זכור לי במעומעם בניין ענקי בברלין שנבנה על ידי הנאצים וננטש לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 10:20, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נבנה אלא תוכנן. עיין באדריכלות נאצית ובבירת העולם גרמאניה בכלל, ובפרט בהיכל העם. אביתר ג'שיחה • 17:34, 6 במרץ 2019 (IST)

Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 12:07, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

התקבל חמויישֶה - שיחה 13:54, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

מורסנט[עריכת קוד מקור]

Moresnet-HE.png

מורסנט הייתה משנת 1816 ועד 1919 טריטוריה משותפת אירופית זערורית ששטחה 3.5 קמ"ר, ששכנה בין פרוסיה לבלגיה. הטריטוריה התקיימה רק משום ששתי שכנותיה הגדולות לא הצליחו להגיע להסכמה למי תהיה שייכת עקב המצאותו של מכרה אבץ יקר ערך בשטח זה, ולכן החליטו להפכה לשטח נייטרלי שבו ישלטו שתיהן שווה בשווה. כשהמכרה התדלדל בשנת 1885, התעוררו ספקות בנוגע לכושר ההישרדות של "מורסנט הנייטרלית". עלו מספר רעיונות על מנת לבסס את מורסנט כישות עצמאית, ביניהם, פתיחת קזינו ושרות דואר עם בולים משלו, אך רעיונות אלה נדחו על ידי הממשל המקומי. היזמה המעניינת ביותר הוצעה על ידי ד"ר וילהלם מולי ועל פיה תהפוך מורסנט למדינה הראשונה בעולם הדוברת אספרנטו, תחת השם "אמיקיו" (Amikejo – "מקום הידידות"). ההמנון הלאומי שהוצע היה מרש באותו שם באספרנטו. עם זאת, הזמן הלך ואזל לשטח זעיר זה. הן בלגיה והן פרוסיה לא ויתרו על דרישתן לשטח זה. בשנת 1914, בעת מלחמת העולם הראשונה, פלשה גרמניה לבלגיה, והגרמנים סיפחו את מורסנט בשנת 1915. היה זה סופה של "מורסנט הנייטרלית". חוזה ורסאי של שנת 1919 יישב סופית את ה"נייטרלית הזמנית" שנקבעה מאה שנים קודם לכן, בקובעו כי מורסנט תהיה חלק מבלגיה.

מתניה שיחה 21:04, 28 במאי 2018 (IDT)
נחמד. אני ממליץ לקצר את המשפטים האחרונים כך: במהלך מלחמת העולם הראשונה, פלשה גרמניה לבלגיה, וסיפחה את מורסנט. חוזה ורסאי של שנת 1919 קבע כי מורסנט תהיה חלק מבלגיה. היה זה סופה של "מורסנט הנייטרלית" בת מאה השנים. 77.127.82.195 19:53, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. למעט משתמש לא רשום, לא היו מגיבים. חמויישֶה - שיחה 16:55, 5 בנובמבר 2019 (IST)

פירמידת בול[עריכת קוד מקור]

Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן באוקיינוס השקט, אתר מורשת עולמית, הנמצא כ-600 קילומטרים ממזרח לאוסטרליה, כ-20 קילומטרים דרומית מזרחית לאי הלורד האו. האי הוא פקק געשי, שריד לחרוט מגן וקלדרה שנוצרו לפני כ-7 מיליון שנים. גובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד. האי הוא חלק מ"הפארק הימי האי לורד האו". ב-2001 נחת צוות של אנטומולוגים ואנשי איכות הסביבה על פירמידת בול על מנת לקטלג את הפלורה והפאונה שלו. להפתעתם גילו אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק נכחד בשנות ה-20 מאי הלורד האו והוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים מתחת לשיח Melaleuca בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. השיח גדל בחרך בסלע שלתוך פעפעו מים מבעד לסדקים בסלע שמסביב. לחות זו קיימה צמחייה שופעת באופן יחסי ובמשך הזמן נוצרה שכבת רקבובית בעובי של כמה מטרים. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו.

מתניה שיחה 21:21, 28 במאי 2018 (IDT)

הרעיון מעולה. אני מציע לתמצת:

Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן באוקיינוס השקט, אתר מורשת עולמית, הנמצא כ-600 קילומטרים ממזרח לאוסטרליה, כ-20 קילומטרים דרומית מזרחית ל בקרבת אי הלורד האו והוא מהווה חלק מ"הפארק הימי האי לורד האו". האי הוא פקק געשי, שריד לחרוט מגן וקלדרה שנוצרו לפני כ-7 מיליון שנים. גובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד. האי . ב-2001 נחת צוות של אנטומולוגים ואנשי איכות הסביבה על פירמידת בול על מנת לקטלג את הפלורה והפאונה שלו. להפתעתם גילו אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק נכחד בשנות ה-20 מאי הלורד האו והוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים מתחת לשיח Melaleuca בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. השיח גדל בחרך בסלע שלתוך פעפעו מים מבעד לסדקים בסלע שמסביב. לחות זו קיימה צמחייה שופעת באופן יחסי ובמשך הזמן נוצרה שכבת רקבובית בעובי של כמה מטרים. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו.

תודה 77.127.82.195 19:42, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

עוד יותר מתומצת:

Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן בגובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד, באוקיינוס השקט. ב-2001 נחת בו צוות של אנטומולוגים ולהפתעתו גילה אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק נכחד בשנות ה-20 - הוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים מתחת לשיח בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון. זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן, במטרה ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו הסמוך לפירמידת בול. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. בתוך פחות מעשור כבר היו 9,000 פרטים, וחלקם אכן הוחזרו לאי.

77.124.76.194 17:11, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

Symbol support vote.svg בעדTMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:58, 25 באוגוסט 2018 (IDT)
הרחבתי את הטעון הרחבה וקיצרתי את הטעון קיצור. חמויישֶה - שיחה 17:08, 5 בנובמבר 2019 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 17:08, 5 בנובמבר 2019 (IST)

חייו ניצלו בזכות חיפושית[עריכת קוד מקור]

Necrobia ruficollis החיפושית שמצא לטריי בכלא

פייר אנדרה לטריי נולד בצרפת כבן ממזר. מזלו לא שפר עליו כבר מילדות – אמו עזבה אותו ואביו לא הכיר בו. הוא עבר בין פטרונים שונים לאורך ילדותו עד שהחל ללמוד כמורה. על אף שלימודי הדת לא היו לטעמו הוא נהנה משיעורי ידיעת הטבע ונהג לאסוף חרקים בפריז. בתקופה זו פרצה המהפכה הצרפתית ובעקבות חוקת הכמורה נכלא ונגזר עליו הוצאה להורג. בביקור של רופא הכלא בתא הוא הבחין בלטריי בוחן חיפושית שמצא על רצפת הכלא ושאל למעשיו, והוא הסביר לו שזו חיפושית נדירה ממשפחת הקלריתיים. הרופא שלח את החיפושית לחוקר טבע מקומי שהכיר בכישרונו של לטריי ופעל לשחרורו. בזכות חיפושית זו ניצלו חייו של לטריי, בעוד כל חבריו לתא הוצאו להורג. לימים הפך לאחד האנטומולוגים הבולטים בתקופתו וקבע רבות מהקבוצות הטקסונומיות שידועות עד היום כגון פרוקי רגליים, כנימות עלה, פשפשים ועוד.

Assafn שיחה 14:44, 7 בספטמבר 2019 (IDT)
לא רע. פרוקי רגליים אינה קבוצה של חרקים, כמובן. Tzafrir - שיחה 17:58, 10 בספטמבר 2019 (IDT)
כמובן שלפני לטריי לא הייתה הבדלה בין פרוקי רגליים לחרקים וכל פרוקי הרגליים נקראו insecta, אבל בכל זאת שיניתי קצת את הנוסח. Assafn שיחה 02:04, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 10:36, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, אבל לא הבנתי איך איזו שהיא חוקה חדשה גורמת לאדם שלא פשע לצאת להורג. 77.127.60.4 20:11, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד, ולשאלתך, א. תסתכל בערך על חוקת הכמורה. ב. קרו כבר דברים מעולם. אנשים רבים הוצאו להורג אף שלא פשעו. לא נערב את השואה למרות שגם היא רלוונטית, ונזכיר רק כל מיני מנהיגים שהוציאו להורג את קרובי משפחתם כדי שלא יהיו מתחרים על שלטונם. אביתר ג'שיחה • 09:41, 18 בנובמבר 2019 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 16:35, 18 בנובמבר 2019 (IST)