ויקיפדיה:הידעת?/מפברואר 2020

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

צבא פעיל ביום בלבד[עריכת קוד מקור]

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום, בשעות העבודה המקובלות בשוק. הסיבה לכך היא תקציבית ולכן החיל לא פעיל בכל שעות היממה. סיבה נוספת לצמצום הפעילות של החיל בשנים האחרונות הייתה הנזק הסביבתי, הרעש והפגיעה בתיירות במדינה עקב טיסות כלי הטיס התדירות. חוסר פעילות החיל בשעות הלילה התפרסם עקב אירוע חטיפת מטוס של חברת אתיופיאן איירליינס ב-17 בפברואר 2014. הטייס שינה את מסלולו לשווייץ, ומכיוון שהאירוע התרחש בשעות הלילה, לא הוזנקו מטוסי קרב שווייצרים לעברו והמטוס לווה על ידי מטוסי קרב צרפתיים עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה.

מתניה • שיחה 21:24, 14 במאי 2018 (IDT)

מהמם. 77.127.82.195 21:06, 28 ביולי 2018 (IDT)

הייתי מוסיף, כסיומת, את המשפט שלך מקטע אחר, שמספר שקוסטה-ריקה סגרה את הצבא שלה כליל. 77.127.82.195 09:34, 29 ביולי 2018 (IDT)

זו הצעת השיפור שלי - איחוד עם הקטע המוצע למעלה על קוסטה ריקה:

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום – בשעות העבודה המקובלות בשוק. סיבה אחת לכך היא תקציבית – יקר להפעיל עובדים ומיכון 24 שעות ביממה. סיבות נוספות קשורות בשמירה על איכות הסביבה, כמו הימנעות מנזקי רעש עקב טיסות מטוסים תדירות, שפוגעות בתיירות. השבתת החיל בלילות התפרסמה באירוע חטיפת מטוס של אתיופיאן איירליינס מעל שמי שווייץ. מכיוון שהאירוע התרחש בלילה, הוזנקו מטוסי קרב צרפתיים ולא שווייצריים לעבר המטוס החטוף, שליוו אותו עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה. שווייץ מפורסמת כמדינה נייטרלית, שמאות בשנים לא השתתפה בשום מלחמה. אפילו במלחמות העולם, שהתרחשו במאה ה-20, פעילותו של צבא שווייץ הסתכמה בערך בגיוס חיילי המילואים ובשהייה בכוננות בבסיסים. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות, מאז שנת 1949, אך בניגוד לשווייץ, קוסטה ריקה פירקה את צבאה לחלוטין מרגע שחוקקה חוקי ניטרליות. קוסטה ריקה היא המדינה הראשונה בעולם שפירקה את צבאה באופן חוקתי.

77.124.76.194 09:40, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

על קוסטה ריקה כבר יש קטע עצמאי. חיל האוויר של שוויץ לא מחזיק קטע לבד. אם יהיו תומכים נוספים אשתכנע. חמויישֶה - שיחה 09:02, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

נראה לי קטע נחמד. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:29, 7 בפברואר 2020 (IST)

חמויישֶה - שיחה 09:23, 9 בפברואר 2020 (IST)

כמעט הכול חלל ריק[עריכת קוד מקור]

רובו הגדול של נפח היקום הוא חלל ריק. ראשית, הרווחים בין גרמי שמים גדולים בהרבה מנפחם של גרמי השמים עצמם: הרווחים בין גלקסיות גדולים בכמה סדרי גודל מהגלקסיות עצמן, בתוך הגלקסיות, הרווחים בין מערכות השמש גדולים בכמה מונים ממערכות השמש עצמן, וגם בתוך מערכות השמש, החלל הריק גדול בכמה סדרי גודל מנפח השמשות, כוכבי הלכת ושאר הגרמים המרכיבים אותן גם יחד. שנית, גם נפח החומר עצמו, מכיל בעיקר ריק. החומר מורכב מחלקיקים, המכונים אטומים. כל אטום מכיל חלקיקי יסוד, שנפח הרווח ביניהם, גדול בכמה סדרי גודל, מנפחם שלהם.

77.125.49.4 12:23, 19 בינואר 2020 (IST)

אני לא מתלהב: ראשית, לא מספיק מעניין לדעתי. לא מפתיע. שנית, ממש לאחרונה התקבל הקטע הזה שמדבר על זוית שונה של אותו עניין בדיוק, אבל מתאר אותו בצורה מעניינת יותר. חמויישֶה - שיחה 16:26, 19 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:09, 9 בפברואר 2020 (IST)

U-505[עריכת קוד מקור]

כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני משפחות מלחי הצוללת הגרמנית, U-505 לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים, שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. יתרה מזאת, איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש, שהנאצים יבינו, שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה, נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה, שבשיקגו.

77.124.47.150 14:57, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

קטע טוב. יש מקורות למידע? חמויישֶה - שיחה 16:38, 4 בדצמבר 2018 (IST)

יש ערך בויקיפדיה האנגלית, שמוקדש בדיוק לצוללת הזו. יש גם תמונות בויקיפדיה, שמתעדות אותה במוזיאון בשיקגו. 77.125.109.236 10:54, 7 בדצמבר 2018 (IST)

הערך האנגלי: German_submarine_U-505. תודה רבה. 77.126.138.33 16:57, 7 בדצמבר 2018 (IST)

אני תומך בכפוף לתרגום הערך (וכן מחיקת קישורים בסיסיים מדי, כמו "משפחה" או "מפקד"). חמויישֶה - שיחה 15:35, 13 בדצמבר 2018 (IST)

אני לא יודע אילו קישורים מיותרים בעייניך, אבל אני מניח שאסכים לוותר על כל קישור, שאתה תגדיר כמיותר. לכן אשמח אם תבטל כל קישור, שאתה רואה כמיותר. כך נתקדם. תודה. 77.126.138.33 11:50, 14 בדצמבר 2018 (IST)

טופל. נשאר לתרגם ערך. חמויישֶה - שיחה 09:34, 16 בדצמבר 2018 (IST)

נכתב קצרמר כערך בנושא. 77.125.68.114 13:37, 29 בפברואר 2020 (IST)

חמויישֶה - שיחה 17:36, 1 במרץ 2020 (IST)

הגיבור שואף השלום[עריכת קוד מקור]

סמל אלווין ק. יורק (1887 - 1964) היה אחד מן החיילים המעוטרים ביותר בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. הוא גם היה פציפיסט מוצהר, לאור אמונתו הדתית. מפקדיו של יורק, שגם היו נוצרים אדוקים, שכנעו אותו בצדקת המלחמה. במהלך המלחמה הסתער יורק בראש קבוצת חיילים על עמדות של מכונות יריה גרמניות, הרג 38 חיילים גרמניים ושבה 132 נוספים, וכן לכד 32 מכונות יריה. תוך כדי הלחימה לא הפסיק יורק לצעוק לחיילים הגרמניים שייכנעו, שכן לא רצה להרוג יותר חיילי אויב. על פעולתו זכה במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר של ארצות הברית, וכן בצלב השירות המצוין, בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי, ובעיטורים נוספים רבים. בשנת 1941 עלה לאקרנים הסרט סרג'נט יורק, בכיכובו של גרי קופר, המספר את סיפורו של יורק.

מקור: הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 20:58, 28 במרץ 2011 (IST)

הידעת הזה לא יהיה מושלם בלי איזכור של הסרט "סרג'נט יורק" עם גרי קופר משנת 1941. פומפריפוזה - שיחה 12:59, 30 במרץ 2011 (IST)

חובה שיהיה עליו ערך. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:08, 30 במרץ 2011 (IST)

הועלה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחי • שיחה 14:03, 30 במרץ 2011 (IST)

חובה גם שיהיה ערך על אלווין יורק עצמו. תומר - שיחה 14:05, 30 במרץ 2011 (IST)

בהמתנה להכחלת ערכים. נראה שיש תמיכה בקטע. לאחר הכחלת הערכים הרלוונטים יוחזר הקטע לדיונים למקצה שיפורים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:15, 16 במאי 2012 (IDT)

הערך על יורק נכתב. יואב ר. - שיחה 21:57, 16 ביוני 2012 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 17:46, 1 במרץ 2020 (IST)

היו שלום, אני חיששתי ביניכם, כמו צמח בר[עריכת קוד מקור]

חלק מתוצריו של צמח הקנאביס הם סמים פסיכואקטיביים, האסורים לשימוש כמעט בכול מדינות העולם. שניים מהכינויים הרווחים עבור סם הקנביס הם Weeds (ווידס) ו- حثيش (חשיש), שפירושם באנגלית ובערבית הוא עשבים שוטים, דהיינו, צמחי בר. זאת למרות שכבר בממצאים הארכיאולוגיים, הקנביס התגלה כצמח מתורבת / מבוית. יתכן שהכינוי האנגלי לא מדויק בכוונה, כדי לרמוז לדבר שאין להזכירו, מפני שהוא יצא אל מחוץ לחוק. אולם הכינוי הערבי ותיק יותר מאיסור השימוש בקנביס. איסור זה חוקק רק בשנות ה-30 של המאה ה-20, ואילו הכינוי מוכר מזה מאות שנים (ראו כת החשישיים).

77.126.14.80 13:52, 3 במרץ 2020 (IST)

נגד. הקטע מעלה השערה, שאינה דעה רווחת, כדי להפריך אותה? אם ממילא לא חשבנו שהכינוי וויד או חשיש הוא לא מדוייק כדי לרמוז על דבר שאין להזכירו, ממילא לא חשוב לנו שהכינוי חשיש קודם לאיסור השימוש בו. חמויישֶה - שיחה 16:55, 3 במרץ 2020 (IST)

אפשר לקצר את הקטע, ולהשמיט את עניין ההשערה. 77.126.14.80 17:16, 3 במרץ 2020 (IST)

ואז נשארנו עם המשפט שאומר שוויד וחשיש פירושו עשבים שוטים. לא מספיק. חמויישֶה - שיחה 09:24, 4 במרץ 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:02, 11 במרץ 2020 (IST)

מיהו אשכנזי[עריכת קוד מקור]

כשגדי איזנקוט מונה לרמטכ"ל, קורות חייו התפרסמו בעיתונות, והציבור התפלא לגלות, שמשפחתו של יהודי, עם שם אשכנזי מובהק, עלתה ארצה ממרוקו. מספר שנים קודם לכן, שירת יהודי ספרדי אחר כרמטכ"ל – גבי אשכנזי. משפחת אשכנזי נושאת שם זה, משום שבמקורה הייתה משפחה אשכנזית, שהגרה למזרח התיכון, והתערתה בקהילת יהודי ספרד. אולם, חלק מהעולים לארץ מהמזרח התיכון, כגון אורה הרצוג, הם אשכנזים לכול דבר. במצרים, למשל, היו בתי כנסת אשכנזיים וספרדיים, זה לצד זה.

77.127.49.22 13:03, 9 בפברואר 2020 (IST)

יש לי די הרבה הסתייגויות, גם מהקטע וגם מהניסוח. ראשית, אני לא חושב שדף הבית הוא מקום לעסוק בו בענייני אשכנזים-ספרדים. שנית, מופרז לקבוע שהציבור גילה את מוצאו של אייזנקוט רק ביום שמונה לרמטכ"ל, והתפלא. אי אפשר לומר על "ציבור" דבר כזה. אני ורבים אחרים ידענו שאייזנקוט אינו בהכרח שם של יוצאי אירופה. בנוגע לאשכנזי - לא כל נושאי השם הזה הם משפחה אחת, ולא כולם נקראו בשם זה מאותה סיבה. חלקם אכן בני אשכנז שהיגרו לארצות המזרח. מהנוסח עולה כאילו זה כולם. אני

נגד. חמויישֶה - שיחה 14:09, 9 בפברואר 2020 (IST)

לאיזה מזרחי קוראים ״אשכנזי״, למרות שמשפחתו לא הגיעה למזרח מאשכנז?77.127.49.22 14:43, 9 בפברואר 2020 (IST)

לא אמרתי דווקא מזרחים. יש רבים שנושאים שם זה ואינם מזרחים שמקורם מאשכנז. יש המון דוגמאות: הרב צבי הירש אשכנזי והפסנתרן ולדימיר דוידוביץ' אשכנזי למשל. חמויישֶה - שיחה 09:02, 10 בפברואר 2020 (IST)

שם משפחה שמעיד על מוצא מרמז לרוב על מי שהגיע מאותו מוצא. אשכנזי הוא גרמני ולכן יכול להיות שהאשכנזים האמורים הם בנים לגרמנים שנדדו לכיוון פולין. כלומר: האלמוני צדק. Tzafrir - שיחה 10:31, 10 בפברואר 2020 (IST)

לא ולא. אכן השם אשכנזי מעיד בד"כ על מי שהגיע מארצות אשכנז. בכך אין שום דבר מיוחד. יש מאות שמות כאלה (וורשאבר, טולדנו, אוסטרייכר, פרנקל, צנעני, עדני, פרנקפורטר, ובאמת עוד מאות). האלמוני טען בקטע שנושאי השם אשכנזי הוא של מהגרים אשכנזים לקהילות ספרדיות דווקא. זה לא נכון. מעבר לטענה הנקודתית הזאת, הקטע לא טוב, לא מתאים לאנציקלופדיה כי אינו מדוייק ולא מתאים לדף ראשי כי הוא מנוסח באופן בעייתי מאד ועוסק בנושא שאינו מתאים להנצחה בדף ראשי. חמויישֶה - שיחה 11:02, 10 בפברואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:15, 22 במרץ 2020 (IST)

טיסה מהסרטים[עריכת קוד מקור]

תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון-אל תנסו את זה בבית. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 03:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

ככה בסדר?

גשר מצודת לונדון

בנובמבר 1994, חייל נורמטיבי מבסיס ג'וליס שבנגב, גנב טנק, ושעט עמו, במשך שעות ארוכות, בכבישי ארץ ישראל. במהלך מסעו הוא פגע באוטובוס. כוחות הביטחון נערכו ליירט את הטנק עם טילים נגד טנקים. אלא שבסופו של דבר, הוא עלה על גשרון, ופרס זחל – דהיינו שבר חוליה בשרשראות, עליהן נוסע הטנק. החייל סיפר כי תכנן לפרוץ את גדר הגבול ללבנון, ולהמשיך משם בנסיעה עד לאי מנהטן, שבארצות הברית. תקרית זו אינה לגמרי תקדימית. באפריל 1968, טייס נורמטיבי מחיל האוויר המלכותי הבריטי, שמחה על מדיניות ממשלת בריטניה כלפי החיל, ערך מפגן אווירי בשמי לונדון, במטוס קרב, ללא רשות. בשיא המפגן הוא טס דרך החלל, שבין מגדלי גשר מצודת לונדון. המקרה זכה לכינוי ״תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון״.

77.127.15.149 22:09, 4 בפברואר 2020 (IST)

לדעתי ההשוואה עם הטנקיסט שתכנן להגיע בנסיעה בטנק למנהטן (ועוד דרך לבנון וסוריה) די מעליבה את תקרית הטיסה הזו של טייס שלפחות היה ברור לו מה הוא עושה. Tzafrir - שיחה 17:24, 5 בפברואר 2020 (IST)

אכן, אין מקום להשוואה. יתכן שתקרית הטיסה בלונדון יכולה להחזיק קטע לבד (כפי שהוצע בעבר). רק צריך לנסח טוב. חמויישֶה - שיחה 10:31, 6 בפברואר 2020 (IST)

טיסה מהסרטים 2[עריכת קוד מקור]

אולי כך?

בשנות השישים הסיטה ממשלת בריטניה תקציבים מפיתוח וייצור מטוסי קרב לתחום הטילים המונחים. מדיניות זו פגעה בתעשיית התעופה הבריטית ובמורל טייסי חיל האוויר המלכותי. בשנת 1968 הודיעה הממשלה על קיצוצים גם בחיל האוויר עצמו, כולל ביטול המפגן האווירי השנתי שלו. כאות מחאה ערך סגן אלן פולוק, טייס קרבי ששירת בחיל, מפגן אווירי על דעת עצמו. לאחר שהמריא למשימת תחזוקה מאושרת נפרד פולוק מהגף, ועבר לטיסה נמוכה ולמרכז לונדון. הוא הקיף שלוש פעמים את בית הפרלמנט, חלף כמעט בגובה פני המים ליד אנדרטת חיל האוויר המלכותי שעל גדת נהר התמזה, המשיך אל גשר מצודת לונדון ועבר בחלל שבין מגדלי הגשר ושני מפלסיו – מלבן ברוחב 60 מטר ובגובה 43 מטר – כל זאת בעת שהגשר המה אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה עבר שם מטוס סילון. בדרכו לבסיסו ערך פולוק גם יעפים נמוכים מעל שדות תעופה שונים של החיל, כשמטוסו הפוך. פיקוד החיל לא העמיד את פולוק למשפט צבאי, כדי לא לתת לו במה להעלאת טענותיו נגד הממשלה.

91.199.94.96 12:56, 6 בפברואר 2020 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 15:52, 6 בפברואר 2020 (IST)

בעד. נהניתי לשמוע על הקוריוז הזה, אבל כדאי לשלב בטקסט קישור לערך "תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון"... שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:09, 6 בפברואר 2020 (IST)

בשביל מה לשלב קישורית לערך? כל הערך מסוכם בפיסקה הזו. מה נשאר לקרוא בערך? שהיו לטייס ארבעה ילדים? שאחרי שזרקו אותו מהצבא הוא פתח עסק קטן לאיזה משהו? 77.127.36.136 16:25, 6 בפברואר 2020 (IST)

זו בסוף אחת המטרות של "הידעת?"-לחשוף אנשים לערכים מעניינים, משמע לקשר אליהם. אולי בהתאם מוטב לקצץ מעט את הקטע כדי שתהיה לאנשים סיבה להעמיק בערך. הוספתי להצעה קישור מודגש במקום המתאים.
אני מציע להחליף את המשפט בסוף ל"לאחר שנחת, נעצר ושוחרר משירות מסיבות רפואיות". לטעמי הניסוח הזה יעורר סקרנות בקורא לבדוק למה הטייס לא נענש בחומרה. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 13:57, 22 בפברואר 2020 (IST)

חמויישֶה - שיחה

נהיגת טנק מהסרטים[עריכת קוד מקור]

אפשר גם לספר על נהג הטנק, בלי להשוות אותו לטייס:

בנובמבר 1994 גנב מכונאי טנקים של צה"ל מהמחנה הצבאי עמנואל שבמחוז הדרום, טנק מסוג מגח, פרץ את השער המחנה, ושעט עם הטנק, במשך שעות ארוכות בכבישי ישראל. במהלך מסעו פגע תותח הטנק באוטובוס וגרם לפציעת מספר נוסעים. כוחות הביטחון נערכו ליירט את הטנק עם טילים נגד טנקים ותחמושת כבדה. אלא שבסופו של דבר הוא עלה על גשרון, ופרס זחל – דהיינו שבר חוליה בשרשראות שעליהן נוסע הטנק. בסיוע פסיכולוגים, אנשי צבא ומשטרה, החייל יצא לבסוף מהטנק. הוא סיפר כי תכנן לפרוץ את גדר הגבול ללבנון, ולהמשיך משם בנסיעה עד לאי מנהטן שבארצות הברית. הוא התגעגע לדודתו, שגרה שם.

77.127.36.136 16:06, 6 בפברואר 2020 (IST)

הרחבתי קצת. לא נכון לטעון שהיה נורמטיבי: נראה שהיה קצת מעורער בנפשו בעקבות יחס המפקדים אליו במהלך השירות.

הסתמכתי על הכתבה הזו: שמעון איפרגן, ‏קודם אכבוש את מנהטן, באתר ‏מאקו‏, 26 בספטמבר 2018, וגם על זו: משה ניסנבוים, החייל הישראלי שגנב טנק כדי לנסוע לאמריקה, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2018. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:26, 6 בפברואר 2020 (IST)

תודה. 77.127.36.136 17:04, 6 בפברואר 2020 (IST)

קוריוז. טוב לכתבה בעיתון. פחות לאנציקלופדיה. חמויישֶה - שיחה 16:32, 9 בפברואר 2020 (IST)

אני מסכים שאין טעם לכתוב ערך על התקרית הזו. אבל מה רע בשימוש בקוריוז הזה, במיזם "הידעת"?77.127.20.69 14:10, 21 בפברואר 2020 (IST)

ניתן אולי לקשר את התקרית הזו עם ערך אחר שקיים בויקיפדיה, למשל לתרגם ערך מקביל באנגלית. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 18:11, 22 בפברואר 2020 (IST)

השימוש בקוריוז לא מתאים ל"הידעת" מקל וחומר. לא כל מה שראוי לערך ראוי להידעת. כל מה שראוי להידעת ראוי לערך. חמויישֶה - שיחה 13:37, 1 במרץ 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:22, 22 במרץ 2020 (IST)

כוכבי דגל אוסטרליה[עריכת קוד מקור]

בדגל שבעת הכוכבים, שהציע הרצל למדינת היהודים, הכוכבים לא סימלו גרמי שמים, אלא את רעיון שבע שעות העבודה, שהציג בספרו. דגל ישראל שהתקבל בסופו של דבר, מכיל מגן דוד, שנקרא באנגלית "כוכב דוד", אך גם הוא לא מסמל שום גרם שמים. גם צורות הכוכבים בדגלי סין, ירדן וארצות הברית לא מסמלים גרמי שמים. בדגל סין יש חמישה כוכבים. הגדול שבהם מיצג את המפלגה הקמוניסטית. למשמעות ארבעת האחרים לא ניתן מעולם הסבר רשמי. הכוכב בדגל ירדן מסמל את אחדות האומה הערבית, ושבע קרניו מסמלות את שבעת הפסוקי הסורת אל-פאתחה - הסורה הראשונה בקוראן. חמישים כוכבי דגל ארצות הברית מסמלים את חמישים מדינות הפדרציה שלה. לא כך הדבר בדגל אוסטרליה. בפדרציה של אוסטרליה, אמנם, יש שש מדינות משנה - כמספר הכוכבים על דגלה. אולם חמשת הכוכבים שבחציו הימני של הדגל, כן מסמלים גרמי שמים. הם איור של קבוצת הכוכבים "הצלב הדרומי". הכוכב השישי נמצא, יחסית אליהם, במקום בו נמצא הכוכב בטא בקנטאור. אלא שהוא אינו מסמל גרם שמים זה. הוא מסמל את חבר העמים הבריטי, ושבעת קרניו מסמלות את ששת מדינות המשנה של אוסטרליה, ובתוספת טריטוריית פפואה, שהשתייכה לאוסטרליה בין השנים 1902–1949.

77.126.68.96 01:27, 28 במרץ 2020 (IDT)

לא התלהבתי. תומר - שיחה 19:41, 28 במרץ 2020 (IDT)

תומר, גם אני לא, אבל אצלי חוסר ההתלהבות נובע מהניסוח הארכני. נושא קבוצת גרמי השמים בדגל אוסטרליה עשוי להיות כן מעניין. דעתך? חמויישֶה - שיחה 13:34, 29 במרץ 2020 (IDT)

האמת שגם לא ממש. תומר - שיחה 14:08, 29 במרץ 2020 (IDT)

תודה תומר. אשמח לשמוע חוות דעתך גם על הקטע על הסאר"ס בדף זה. לדעתי מספיק, אבל איש לא הביע את דעתו, ואני לא אוהב לקבל/לדחות קטעים ככה. חמויישֶה - שיחה 14:25, 29 במרץ 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 19:39, 31 במרץ 2020 (IDT)

לא כל יום פורים?![עריכת קוד מקור]

פורים סרגוסה מצוין מיד אחרי ט"ו בשבט, לזכר נס שאירע ב-1380 או 1420 בסרגוסה שבספרד. יום זה הוא אחד הימים הנקראים "פורים שני". סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה. בכל פעם שנקרא מהמגילה שמו של מרקוס המומר, שהלשין על הקהילה וכמעט המיט עליה אסון, נהוג להשמיע רעש באמצעות רעשנים, כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר כשמוזכר שמו של המן הרשע. מסופר כי מרקוס גילה לאלפונסו החמישי או לפדרו הרביעי מלך אראגון שיהודי העיר, הנוהגים לצאת מבתי הכנסת לברכו ובידיהם ספרי התורה, למעשה מגיעים רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים. ספרי התורה עצמם נשארים בבתי הכנסת. המלך זעם, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר את העניין. הוא יצא לכיוון סרגוסה במטרה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע, בעת קבלת הפנים. אולם ערב ביקורו הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל גבאי בתי הכנסת בעיר, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. כך הקהילה היהודית ניצלה.

77.125.105.248 21:19, 11 בפברואר 2020 (IST)

ישנם עשרות פורים שניים. לרבים מהם סיפורים מעניינים. מה מייחד את זה דווקא (מלבד העובדה שיש עליו ערך), שנכתוב עליו קטע? חמויישֶה - שיחה 11:58, 12 בפברואר 2020 (IST)

כאדם חילוני, לא הכרתי בכלל את התופעה, והיא כולה הייתה הפתעה גדולה עבורי. מה שמיוחד דווקא בפורים שני הזה, הוא שהוא היחיד שיש עליו ערך מלא משל עצמו. 77.125.105.248 15:14, 13 בפברואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 19:50, 31 במרץ 2020 (IDT)

האחים פרנקל - וולט דיזני של הערבים[עריכת קוד מקור]

בסרט הישראלי "הבית ברחוב שלוש", שהיה מועמד לפרס אוסקר, מתפאר גיבור הסיפור סמי (עופר שלחין) בפני אהובתו, סוניה (מיכל בת אדם), כי בעיר הולדתו, אלכסנדריה שבמצרים, הרבה אנשים מדברים הרבה שפות. ואכן, במחצית הראשונה של המאה העשרים, תחת שלטון האימפריה הבריטית, קיבצה עיר זו הגירה מארצות רבות, ודוברו בה שפות רבות. הזמרים המפורסמים דמיס רוסוס ובוב עזאם, שכל אחד מהם הוציא שורת להיטים בין-לאומיים בשלל שפות, גדלו בעיר זו בתקופה זו. משפחתו של הראשון השתייכה לקהילה היוונית בעיר, ומשפחתו של השני היגרה אליה מלבנון. אמנים חשובים אחרים שגדלו אז בעיר הם האחים פרֶנקל (בערבית: الإخوة فرنكل) – יהודים אשכנזים, שמשפחתם הגיעה מהאימפריה הרוסית, דרך יפו. האחים פרנקל היו חלוצי האנימציה במצרים, והאנימטורים הראשונים באפריקה ובעולם הערבי.

77.127.49.22 16:44, 9 בפברואר 2020 (IST)

למה הקטע מתחיל ממשפט שולי שנאמר בסרט ישן שרוב רובם של הקוראים לא ראו? חמויישֶה - שיחה 10:06, 10 בפברואר 2020 (IST)

מדובר בסרט עטור פרסים, שמהווה אבן דרך חשובה בהתפתחות הקולנוע הישראלי. ויקיפדיה נועדה בדיוק בשביל לגרום לאנשים להתעניין במידע כמו זה הקשור לסרט הזה. אגב, גם המשפט לא שולי. הוא חלק משיחה בנושא, ועניין ידיעת השפות של בני עדות המזרח עולה לפחות עוד פעם אחת בסרט, כשהדמות שמשחק שייקה אופיר מראה שהיא יודעת גם לדינו, ולא רק ערבית ועברית. 77.127.49.22 11:56, 10 בפברואר 2020 (IST)

אחדד את דברי: ״הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, לשנת 1973״. מי מקוראנו שלא ראה, שירוץ לראות. 2.53.156.91 13:13, 10 בפברואר 2020 (IST)

הסרט אכן חשוב, אבל גם אני חושב שהאזכור שלו לא מתאים. באופן כללי, הקטע קצת מבולבל לטעמי - הוא מדבר על הבית ברחוב שלוש? על ריבוי המהגרים באלכסנדריה? על האחים פרנקל? יותר מדי נושאים נדחפו פה בבת אחת. חוץ מזה, חסר לי איזה שיא בקטע שיהפוך אותו מאוסף פרטים לקטע הידעת קוהרטי, מפתיע ומעניין. תומר - שיחה 18:42, 31 במרץ 2020 (IDT)

מוזמנים להציע קטע אחר על להאחים פרנקל.

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 19:52, 31 במרץ 2020 (IDT)

פרס ישראל משפחתי[עריכת קוד מקור]

אבא נאמן (1872 - 1960) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ונמנה עם מייסדי תל אביב. שלושה מנכדיו זכו בפרס ישראל: נכדו, הבן של בנו גדליה, הוא הפיזיקאי והפוליטיקאי יובל נאמן, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשכ"ט; נכדתו, בתו של גדליה, היא המשפטנית רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת ה'תשס"א; נכד שלישי, הבן של בתו דינה - אשתו של יזהר הררי, הוא הפיזיקאי, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, חיים הררי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשמ"ט.

―דוד שי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 11:22, 2 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. אני

בעד. ואם יהיה עוד פרט רלוונטי להוסיף, זה יהיה אפילו עוד יותר טוב. 77.125.20.230 14:33, 2 בפברואר 2020 (IST)

יפה, בעד. תומר - שיחה 18:44, 31 במרץ 2020 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 19:55, 31 במרץ 2020 (IDT)

מבנה האטום - קטע חדש[עריכת קוד מקור]

החלל שבין כוכבי הלכת נתפש בעיניו כריק, משום שהוא מכיל פחות מאטום חומר אחד לכול קילומטר מעוקב. אולם, מאותו טיעון ניתן לראות גם בחומר המוצק, ריק. זאת משום שהרוב המוחלט של נפח כל אטום אינו מכיל דבר. אם נבנה דגם של אטום מימן (אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר), שגודלו יהיה מגרש כדורגל, כולל מגרשי החניה הצמודים לו, נפח גרעין האטום, שמכיל יותר מ-99 אחוז ממסת האטום, יהיה כדור בקוטר סנטימטר בודד. מלבד הגרעין יהיה בדגם גוף, קטן בהרבה מהגרעין, המייצג אלקטרון בודד שנע איפה שהוא ברחבי הדגם. למעשה, האלקטרון ינוע רק 90 אחוז מהזמן ברחבי הדגם. בשאר הזמן הוא ינוע מחוצה לו. זאת משום שמקומו של אלקטרון באטום עשוי להיות כל מיקום שהוא. המדענים מגדירים נפח של אטום כנפח שבו מצוי הגרעין, וב-90 אחוזים מהזמן מצויים בו גם האלקטרונים. אילו נפח זה היה מוגדר כנפח שבו מצויים האלקטרונים ב-100 אחוז מהזמן, הוא היה גדול בהרבה.

77.126.21.108 09:23, 26 בינואר 2020 (IST)

אם נפח האטום "מוגדר כנפח בו מצוי הגרעין" אז האטום אינו ריק, והאלקטרונים לא נמצאים בו 90 אחוז מהזמן. עוזי ו. - שיחה 12:06, 26 בינואר 2020 (IST)

נפח האטום גדול מנפח הגרעין במספר סדרי גודל. 77.126.21.108 12:18, 26 בינואר 2020 (IST)

לא אהבתי. יותר מדי פילוסופי. הקריאה הופכת לחוויה פילוסופית מוזרה. מביא את הקורא לתהיה "רגע, אז מהו החומר שאנחנו מכירים אם רובו ריק". ואז בעצם מביא למסקנה שאין להשוות בין מבנה האטום למבנה החלל. חמויישֶה - שיחה 14:12, 27 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:13, 1 באפריל 2020 (IDT)

אסון הדבשה של בוסטון[עריכת קוד מקור]

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס במזקקה של Purity Distilling Company ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מיכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, התיאטראות, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמיכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמיכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום - הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

מתניה • שיחה 21:41, 28 במאי 2018 (IDT)

הקטע טוב, אבל ההתחלה שלו פחות מדי זורמת. אני מציע למחוק חלק מהרקע שניתן בתחילת הקטע. חוץ מזה, אני מציע להחליף את המילה "מכל" במילה "דוד" או במילה נרדפת אחרת. כי לקורא עשוי להיראות בהתחלה, שמדובר במילת הכללה ולא במילה שמתארת אביזר אכסון:

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בתקופה בה דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה גם להכנת רום. דוד מלא דבשה בבוסטון שבמסצ'וסטס, בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק, עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום - הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

77.124.76.194 17:20, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
בעד חמויישֶה - שיחה 10:15, 9 ביולי 2019 (IDT)

אני מעדיף את גרסתו של מתניה. חמויישה, אפשר לקדם את הקטע? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:34, 7 בפברואר 2020 (IST)

בעד וגם מעדיף את גרסתו של מתניה (המושג דבשה לא כל כך מוכר היום). ערך על המזקקה יכול להוסיף, אבל לא הכרחי. תומר - שיחה 18:49, 31 במרץ 2020 (IDT)

נבחרה הגרסה המקורית. חמויישֶה - שיחה 15:18, 1 באפריל 2020 (IDT)

פחד ממספרים[עריכת קוד מקור]

פחד מהספרה ארבע, הידוע גם כטטראפוביה, הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית: עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ) בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או מאזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים במקומות אלו משימוש במספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון, משרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי טריסקאידקפוביה. מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13.

מתניה • שיחה 20:56, 30 במאי 2018 (IDT)

נחמד. אפשר להוסיף עוד חצי משפט על מקור האמונה הטפלה ביום שישי ה-13, אבל זה לא קריטי. מבחינתי הקטע בהחלט יכול כבר להופיע בעמוד הראשי של ויקיפדיה. 77.124.76.194 17:58, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

נחמד Assafn • שיחה 14:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

הכרתי את האמונה הזו. אחלה קטע. אפשר לקדם, חמויישה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:36, 7 בפברואר 2020 (IST)

חמויישֶה - שיחה 15:23, 1 באפריל 2020 (IDT)

קבר דוד המזויף[עריכת קוד מקור]

החל משנת 1920, אילץ שלטון המנדט הבריטי את משפחת דג'אני המוסלמית, שהחזיקה באתר קבר דוד בירושלים, לפתוח אותו באופן שוויוני בפני מבקרים מכול עם ודת. אולם ב-1948, עם כיבוש הר ציון בידי הפלמ"ח וכניסת חיילי צה"ל למתחם, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים קבר מזויף בפני המבקרים היהודים והנוצרים. זיוף הקבר שכן בקומה שמעל לסרקופג, שהמסורת מזהה כקבר דוד. הזיוף היה גוש אבנים ומלט, שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהקבר, שבקומת המרתף.

193.31.40.12 16:25, 9 ביוני 2019 (IDT)

להבדיל מהמקום הנוכחי, שהוא בוודאי הקבר האמיתי מכיוון הוא נמצא בתוך ירושלים של ימי דוד ככתוב. Tzafrir - שיחה 17:19, 9 ביוני 2019 (IDT)

מה פירוש "בוודאי"? האם אתה מאמין כך או שיש טיעונים מחקריים בעניין? 193.31.40.12 17:26, 9 ביוני 2019 (IDT)

בכול מקרה, שיניתי מעט את הקטע, התאם לביקורת שלך. 193.31.40.12 17:43, 9 ביוני 2019 (IDT)

ניסחתי קצת את הקטע. david7031 • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 21:11, 9 ביוני 2019 (IDT)

נוסח ארוך יותר ומיישם את הביקורת[עריכת קוד מקור]

לפי הכתובים, כמו גם לפי המסורת שהייתה מקובלת עד לפני אלף שנה, דוד המלך קבור בחלקה הדרומי של עיר דוד. אולם כיום קברו מזוהה עם סרקופג, שמונח בבית תפילה, באחד המרתפים שעל הר ציון. במהלך שלטון האימפריה העותמנית, משפחת דג'אני המוסלמית שהופקדה על מתחם "קבר דוד", נתנה רק למוסלמים להיכנס אליו. עם כיבוש ארץ ישראל בידי בריטניה, ציוו שלטונות המנדט הבריטי על משפחה זו לפתוח את המקום לביקורו של כל אדם מכול לאום ודת. אולם, ב-1948, עם כיבוש הר ציון בידי הפלמ"ח וכניסת חיילי צה"ל למתחם, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים סרקופג מזויף בפני המבקרים היהודים והנוצרים. זיוף זה שכן בקומה שמעל לסרקופג, שהמסורת הנוכחית מזהה כקבר דוד. הזיוף היה גוש אבנים ומלט, שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהסרקופג האמתי, שגם הוא ככול הנראה, אינו קברו האמתי של דוד המלך.

37.120.129.20 15:34, 10 ביוני 2019 (IDT)

הרחבה לדיון בתופעת זיהוי שגוי מאוד של מקומות היסטוריים[עריכת קוד מקור]

לפי הכתובים, לפי המסורת שהייתה מקובלת עד לפני אלף שנה, ולפי ממצאים ארכיאולוגיים, דוד המלך קבור בחלקה הדרומי של עיר דוד. אולם כיום קברו מזוהה עם סרקופג, שמונח בבית תפילה, באחד המרתפים שעל הר ציון. יתרה מזאת, במהלך שלטון האימפריה העותמנית והמנדט הבריטי, משפחת דג'אני המוסלמית, שהופקדה על מתחם "קבר דוד", נתנה רק למוסלמים להיכנס לחדר הסרקופג. ב-1948, עם כיבוש המקום בידי הפלמ"ח, התברר כי משפחת דג'אני הציגה במשך כל השנים סרקופג מזויף, בחדר אחר, בפני המבקרים היהודים והנוצרים.

לא רק קבר דוד מזוהה במקום לא נכון: בהר ציון נמצא גם חדר המזוהה כ"חדר הסעודה האחרונה" של ישו - אלא שהוא מצוי בבניין, שנבנה כאלף שנה אחרי הולדת ישו; יד אבשלום, שזוהתה במשך זמן רב כקברו של אבשלום - אחיו של מקים בית המקדש הראשון, היא בכלל מבנה מתקופת בית שני; "מערת הורדוס" שבגן בלומפילד, במרכז ירושלים, אינה באמת קברו של הורדוס - קבר הורדוס נמצא בהרודיון. באופן כללי, תופעת הזיהוי השגוי של מקומות היסטוריים לא ייחודית לירושלים או לישראל. מוזיאון שרלוק הולמס, בלונדון, מצוי בכתובת הבית, שהסופר ארתור קונאן דויל, ייחס בספריו, למקום מגוריו של שרלוק הולמס - אלא שזה לא מקום מגוריו האמתי, משום שהולמס היה דמות דמיונית. באותו אופן, תושבי העיר ורונה שבאיטליה, מציגים לתיירים את מרפסתה של יוליה - גיבורת המחזה, רומאו ויוליה, מאת ויליאם שייקספיר, שעלילתו מתרחשת בעירם. זו אינה מרפסתה האמתית, גם משום שיוליה לא התקיימה במציאות, וגם משום ששייקספיר לא ציין במחזה את כתובת המרפסת.

193.9.112.36 15:03, 26 ביולי 2019 (IDT)

זה נושא משונה להידעת. יש כמה שאלות שיכולות לעניין את ההיסטוריון ביחס למסורות על קבר דוד (למשל). השאלה הנאיבית אם המסורת היא "אמיתית" איננה אחת מהן. ראובן מ. - שיחה 15:35, 26 ביולי 2019 (IDT)

למה משונה? אהבתי את הקטע. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 18:34, 26 ביולי 2019 (IDT)

אני מקווה שכולם מסכימים איתי שדוד המלך מת. אני מקווה גם שההנחה, שהוא קבור, או היה קבור איפה שהוא, היא הנחה סבירה. לכן אמור להיות מקום, שהוא הקבר האמתי של דוד המלך. ממש כמו שיש נקודה אמתית שהיא הצפון המגנטי. 77.127.23.240 19:01, 26 ביולי 2019 (IDT)

אגב, תגלית קבר הורדוס האמתי, בידי אהוד נצר, דווקא מאוד עניינה את הממסד המדעי. 77.127.23.240 19:09, 26 ביולי 2019 (IDT)

אני

נגד. מצד אחד, אי אפשר בכלל למנות את הקברים ההיסטוריים עם זיהוי שגוי מרוב שהם רבים. מצד שני, הבילבול שהקטע עושה בין דמויות היסטוריות לבין דמויות בידיוניות מאוחרות הוא ממש עוול. חמויישֶה - שיחה 16:47, 6 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:06, 7 באפריל 2020 (IDT)

מי המציא את השפה?[עריכת קוד מקור]

במסגרת ניסויים בלשניים בקופי אדם, אנשים לימדו קופי אדם לתקשר בשפות סימנים. תוצאות הניסויים שנויות במחלוקת. אך מחייביהם טוענים, כי חלק מהקופים, שלמדו שפות אלו, העדיפו את חברתם של קופים אחרים שלמדו אותן, תקשרו עם הקופים האחרים בעזרתן, גם שלא במסגרת הניסוי, ולימדו את צאצאיהם לתקשר בשפות אלו. אך בניגוד לבני אדם, כגון בני שבט א-סייד, שרבים מהם חירשים, קופים לא המציאו שום שפת סימנים, כשלא יכלו לתקשר זה עם זה בעזרת שפה. האם האדם מפותח מהקוף, בזה שהוא ממציא שפות יש מאין? זה בכלל לא בטוח. האנשים, שהמציאו שפות סימנים היו מודעים לרעיון השפה, כי היו חשופים לשפות דיבור קוליות. כך גם ממציאי שפות תכנות ובלשנים שהמציאו שפות דיבור מתוכננות, כגון אספרנטו. הם אפילו אימצו לשפות התכנות ולשפות המתוכננות מילים ומבנים תחביריים, משפות הדיבור הקיימות. חוקרי הבלשנות ההיסטורית משוכנעים, שבניגוד לשפות הסימנים, כל שפות הדיבור האנושיות התפתחו משפה אחת - בודדת. שפה, שאותה הם מכנים פרוטו הומו סאפיינס – דהיינו השפה הקדומה של המין האנושי. ובנוסף לזאת, חוקרי האבולוציה של השפה לא יודעים אם מינים אנושיים נכחדים, שמהם התפתח המין שלנו, השתמשו גם הם בשפה מדוברת.

77.125.49.4 13:48, 19 בינואר 2020 (IST)

אני חושב שהקטע שגוי. אין קונצנזוס בנוגע לשפה אם בודדת עבור כל שפות הדיבור האנושיות. לא בקרב חוקרי בלשנות היסטורית וודאי שלא בקרב בלשנים בכלל. מעבר לזה, הקטע מקדם רעיון שנראה כמו מחקר מקורי "האם בני אדם מתקדמים יותר מקופים בכל הנוגע לשימוש והמצאת שפה". עוד, הניסוח הוא לא של קטע הידעת (וכולל שאלות רטוריות ותשובות לא אנציקלופדיות). חמויישֶה - שיחה 16:34, 19 בינואר 2020 (IST)

מסכים. לדעתי יש מקום לקטעים על התפתחות שפות, אולם בתחומים מתועדים יותר (לדוגמה: שפות אוסטרונזיות שנפוצו ממקום מוצאן בטאיוון למרחב ומגוון גדול). Tzafrir - שיחה 17:41, 5 בפברואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:17, 7 באפריל 2020 (IDT)

להיכן נעלמה פר-רעמסס[עריכת קוד מקור]

מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס כעיר בירה חדשה, נעלם ברבות השנים והפך למסתורי. העיר שמזוהה כאחת מצמד הערים המקראיות פיתום ורעמסס, עוררה במשך שנים את סקרנות החוקרים. הצעות שונות הועלו לזיהוי מיקום העיר, ההצעה המקובלת ביותר היה האתר בצאן אל-חג'ר ששכנה על "הזרוע הטאנית" של הנילוס. באתר נמצאו ממצאים עם כרטושים ופסלים של רעמסס השני. אבל הממצאים הטרידו את הארכאולוגים, חלקם נמצאו עם שברים כשחלקים חוברו לא בהתאמה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס. הוא מיפה את כל הזרועות העתיקות של דלתת הנילוס, והגיע למסקנה שהעיר שכנה ליד "הזרוע הפלוסית" מזרחית לזרוע הטאנית. החפירות הארכאולוגיות הביאו לפתרון תעלומת הממצאים מתקופת רעמסס השני בטאניס (צאן אל-חג'ר): בוני העיר במאה ה-11 לפנה"ס, השתמשו במבנים, בפסלים ובאובליסקים מפר-רעמסס שננטשה בעקבות יבוש הזרוע הפלוסית, והעבירו אותם לטאניס כשהם בונים איתם עיר חדשה.

המקורות בערך פר-רעמסס. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:28, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

לקטע יש הרבה פוטנציאל, וכללית אני בעדו.
צריך טיפה לקצר את הפתיחה כדי להגיע מהר יותר לעניין עצמו.
מה זה "הזרוע הפלוסית" ומה זה "הזרוע הטאנית"?
תודה. 77.124.69.106 19:36, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה, לנילוס באזור הדלתא של הנילוס יש מספר זרועות שבאמצעותן נשפך הנילוס לים התיכון. לכל זרוע יש שם. הזרועות השתנו במהלך השנים. לגבי הקיצור , קצת בעיה, ניסיתי. אבל חשוב להדגיש את התעלומה שהטרידה את החוקרים שנים רבות. אשמח לעזרה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:13, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

במקום "והגיע למסקנה שהזרוע הפלוסית" צריך "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוס" או "והגיע למסקנה שהזרוע, ששמה פלוסית".

במקום "שהוקמה במאה ה-13 לפנה"ס, על ידי פרעה רעמסס השני כעיר בירה חדשה", אפשר "שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס"

במקום "מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס... נעלם ברבות השנים" אפשר "העיר פר-רעמסס... נעלמה ברבות השנים"

77.124.69.106 23:40, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

את ההצעה השנייה אימצתי ותיקנתי. עם הראשונה יש לי בעיה, כי המונח המקובל הוא הזרוע הפלוסית. לכתוב זרוע ששמה פלוס זה מינוח לא מקובל. לגבי ההצעה השלישית: הנקודה היא שהמקום בו היא הייתה קיימת נעלמה. העיר עצמה חרבה זאת לא עיר חיה ונושמת שנעלמה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:17, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

קיצרתי את הטקסט, אני מקווה שהקטע ממוקד יותר עכשיו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:06, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

בעיה קלה - חזרתיות שקצת מציקה: במקום "מקומה של ...נעלם ברבות השנים ומקומה הפך למסתורי" אני מציע "מקומה של ...נעלם ברבות השנים והפך למסתורי".
אולי כדאי לשים את שמות הזרועות במרכאות?
במקום "בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס", עדיף " בשנות ה-60 של המאה ה-20 הצטרף הארכאולוג מנפרד ביטאק לחיפוש" 77.124.69.106 20:09, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

הצעה ראשונה - תוקן. הצעה שנייה - בוצע. ההצעה השלישית אינה מתאימה. החוקרים האחרים לא חיפשו, הם רק העלו הצעות. ביטאק חיפש בשיטתית ומצא. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:43, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

טוב, אם במשך 10 ימים רק ויקיפד אחד התעניין בקטע, חוץ ממציעת הקטע, אולי צריך לעשות שינוי רדיקלי בדרך הצגת הדברים. אולי יש לכתוב "במהלך ההיסטוריה, הרבה ערים עתיקות אבדו. חלקן נקברו בעפר, חלקן צללו למצולות. חלקן כוסו בשלג או בצמחייה עבותה. אולם העיר רעמסס אבדה היא היא "עברה דירה". מכאן יש להמשיך עם הקטע. 77.126.137.95 14:58, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין ואני

בעד. אני מנסח כך שיבינו ש"טאניס" ו"צאן אל חג'ר" הן אותו אתר, גם בלי ללחוץ על הקישור. חמויישֶה - שיחה 12:21, 8 בינואר 2020 (IST)

חמויישֶה - שיחה 14:19, 7 באפריל 2020 (IDT)

סאר״ס[עריכת קוד מקור]

ב-2002, בסין, אדם נדבק בסארס מחיות בר. זו הייתה תחילת מגפה קטלנית, שבתוך ארבעה חודשים, חלו בה כ-8,000 איש, שהתפרשו על כ-30 מדינות. קלות ההדבקה במחלה הפתיעה את הרופאים. הם שוב ושוב נדבקו ממטופליהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. המדגרה העיקרית של הנגיפים הייתה הונג קונג. המחלה הובאה לשם בידי סיני, שהרגיש רע כבר כשנחת שם. רק כעבור כמה ימי טיול בעיר, הוא קישר את התסמיניו לסארס, ודרש בידוד. בינתיים הוא הדביק, למשל, עשרות מדיירי בית מלון, שעברו במסדרון, אחרי שהוא התעטש או הקיא בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם, שבשל גובה וצפיפות הבתים המשותפים בעיר, אנשים נדבקו מנגיפים, שהגיעו ברוח מבניין סמוך. באותו בניין, חולה שלשל לאסלה, והנגיפים הגיעו מאסלת הדירה שמתחתיו אל מערכת מיזוג האוויר. אולם, ההפתעה הגדולה ביותר הייתה, שבתוך ארבעה חודשים, ההדבקויות פסקו.

2.53.2.21 13:38, 20 בפברואר 2020 (IST)

ניסוח אחר:

ב-2002, בסין, אדם נדבק במחלה לא מוכרת מחיות בר. הוא הדביק אנשים נוספים, ואלו התאשפזו והדביקו את רופאייהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. אחד הרופאים שנדבקו טס להונג קונג, למרות שחש ברע. שם הוא הדביק, בין השאר, עשרות מדיירי בית מלון, שכלל לא פגש בהם. הם עברו במסדרון, אחרי שהוא התעטש או הקיא בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם, שאחד המודבקים בעיר שלשל לאסלת דירתו, ונגיפי המחלה הגיעו מאסלת הדירה, שמתחתיו אל מערכת מיזוג האוויר, ומשם נישאו ברוח, והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. העיר הפכה למדגרת מגפת הסארס הקטלנית, שהתפשטה לכ-30 מדינות וחלו בה כ-8,000 איש. אולם לפתע, ארבעה חודשים מיום הדבקות החולה הראשון, ההידבקויות פסקו.

77.125.68.114 12:47, 26 בפברואר 2020 (IST)

באותו קטע יש תיאור גרפי מדי של שלשול בנוסף לסיפור על הקאה. לא יודע... גם מהניסוח אני לא מצליח להבין מה קרה: אחד המודבקים בעיר שלשל לאסלת דירתו, ונגיפי המחלה הגיעו מאסלת הדירה, שמתחתיו אל מערכת מיזוג האוויר, ומשם נישאו ברוח, והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. איך הנגיפים הגיעו מהדירה שלו אל אסלת הדירה שמתחתיו? חמויישֶה - שיחה 15:34, 26 בפברואר 2020 (IST)

הבנת מצויין. הנגיפים האלו כל כך עמידים, וכול כך קלי תובלה, ששילשול לאסלה בדירה אחת, מעביר אותם לכול החלקים של מערכת הביוב שתחתיהם. משם הם פורחים, דרך האסלות, מהמים אל האוויר. כך טענה החקירה האפידמיולוגית. 77.125.68.114 19:11, 27 בפברואר 2020 (IST)

ולגבי קוראינו האנינים, שקל להם לקרוא על מוות המוני, אך קשה להם לקרוא על שילשול, אפשר לקצר עבורם את התיאור. במקום "התעטש או הקיא", אפשר "כנראה שהתעטש". במקום "שלשל לאסלת דירתו ונגיפי המחלה הגיעו מאסלת הדירה שמתחתיו אל מערכת מיזוג האוויר", אפשר "הנגיפים עברו מחולה בדירה אחת, אל מערכת הביוב של הבניין, וממנה אל דירות נוספות ואל מעכרת מיזוג האוויר של הביניין כולו". לא זה העניין הקריטי פה. 77.125.68.114 19:19, 27 בפברואר 2020 (IST)

הנה:

ב-2002, בסין, אדם נדבק במחלה לא מוכרת מחיות בר. הוא הדביק אנשים נוספים, ואלו התאשפזו והדביקו את רופאיהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. אחד מהרופאים שנדבקו טס להונג קונג, למרות שחש ברע. שם הוא הדביק, בין השאר, עשרות מדיירי בית מלון שכלל לא פגש בהם, לאחר שהם עברו במסדרון אחרי שהוא, כנראה, התעטש בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם שהנגיפים עברו דרך מערכת הביוב מדירת אחד המודבקים בעיר אל מערכת מיזוג האוויר של הבניין כולו, ומשם נישאו ברוח והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. העיר הפכה למדגרת מגפת הסארס הקטלנית, שהתפשטה לכ-30 מדינות וחלו בה כ-8,000 איש. אולם לפתע, ארבעה חודשים מיום הדבקות החולה הראשון, ההידבקויות פסקו.

77.125.52.102 08:06, 18 במרץ 2020 (IST)

טוב. אני

בעד. יש מקורות לסיפורי ההדבקות (המלון ומערכת הביוב)? אם כן, אני בעד לאשר את הקטע בהקדם, לפני שהמגפה הנוכחית תיעלם גם. חמויישֶה - שיחה 12:25, 18 במרץ 2020 (IST)

המקורות בערכים העברית ובאנגלית. באנגלית יש מספר ערכים שעוסקים בזה. באחד מהם מופיעה מפת קומת המלון של האורח מהקטע, והיא מופיעה גם פה. כמו כן אפשר לראות את סרט התעודה הקצרצר על הסארס, בנטפליקס, בסידרה EXPLAINS. בלי קשר, כולי תקווה שהמחלה תמוגר מהר. 77.125.4.181 16:45, 18 במרץ 2020 (IST)

חמויישה, אהבתי את הקטע. אם יש על זה מידע וזה לא ארוך מדי - הייתי מוסיף איך ההידבקויות נפסקו לפתע. תומר - שיחה 14:50, 29 במרץ 2020 (IDT)

אין מידע. למיטב הבנתי זו תעלומה עד היום ומשערים שבידוד יעיל של החולים או שינויים במזג האוויר הכחידו את המחלה. חמויישֶה - שיחה 16:13, 29 במרץ 2020 (IDT)

הבנתי, אני בעד. תומר - שיחה 18:35, 31 במרץ 2020 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 17:20, 10 באפריל 2020 (IDT)

הדקה ה-1800[עריכת קוד מקור]

משחק כדורסל מתוכנן להימשך בין 40 ל-48 דקות, שביניהן זמן הפסקות כולל של כ-20 דקות. משחק כדוריד מתוכנן להימשך שעה, שבאמצעה הפסקה בת רבע שעה. משחק כדורגל מתוכנן להימשך 90 דקות, שאחרי חציין הפסקה של כרבע שעה. למשכו של משחק כדור בסיס, אין מגבלת זמן מוגדרת רשמית, אך לרוב הוא נגמר בתוך כשעתיים או שלוש. שלוש שעות הוא גם משך משחק קריקט מסוג T20 – הגרסה הפופולרית של הקריקט, במאה ה-21. בתקופת האימפריה הבריטית משך הזמן המקובל של משחק קריקט היה חמישה ימים, שבכל אחד מהם היו שש שעות פעילות. בזמנה של האימפריה, רוב משחקי הקריקט היו משחקי ידידות. אולם במחצית המאה ה-20, כשאורגנו ליגות וטורנירים ממוסדים לקריקט, נאלצו לקצר את משכו של כל משחק ליום בודד. אלא שגם הגרסה בת היום הבודד של המשחק, הייתה תובענית מדי עבור האוהדים במגרש ועבור רשתות הטלוויזיה, המסקרות אירועי ספורט.

77.126.14.80 20:13, 3 במרץ 2020 (IST)

נחמד. צריך לסדר את התחלת הקטע כי משכי הזמן בין הענפים השונים נמדדים באופן שונה (בכדורסל נמדד זמן נטו, כדאי להוסיף חצי משפט על ענפי הספורט המרכזיים האחרים). מחקתי את המשפט על הכדורעף. הוא שגוי. חמויישֶה - שיחה 09:29, 4 במרץ 2020 (IST)

בגלל זה כתבתי "מתוכנן להמשך" ולא "נמשך". נכון. המדידות שונות. 77.126.14.80 11:25, 4 במרץ 2020 (IST)

כל העניין עם חוסר הסימטריה בין משחקים שנמדדים ברוטו לנטו מפריע לי מאד. ה"מתוכנן להמשך" רק מפזר ערפל, ולא עושה סדר. עניין הקריקט מעניין בפני עצמו. אפשר אולי להתחיל את הקטע מהמילים "בתקופת האימפריה הבריטית...", ולהוסיף בסוף את המילים "והיום אורכו של משחק קריקט הוא כשלוש שעות". חמויישֶה - שיחה 15:49, 17 במרץ 2020 (IST)

האם תוכל לתת בבקשה טיוטה יותר קונקרטית? תודה. 77.125.52.102 08:02, 18 במרץ 2020 (IST)

בבקשה:

בתקופת האימפריה הבריטית משך הזמן המקובל של משחק קריקט היה חמישה ימים, שבכל אחד מהם היו שש שעות פעילות של משחק. בתקופה זו, רוב משחקי הקריקט היו משחקי ידידות. אולם במחצית המאה ה-20, כשאורגנו ליגות וטורנירים ממוסדים לקריקט, נאלצו לקצר את משכו של כל משחק ליום בודד. אלא שגם גרסת המשחק בת היום, הייתה תובענית מדי עבור האוהדים במגרש ועבור רשתות הטלוויזיה המסקרות אירועי ספורט. כיום אורך הגרסה הפופולרית של משחק קריקט (קריקט T20) הוא כשלוש שעות.

חמויישֶה - שיחה 13:40, 18 במרץ 2020 (IST)

בסדר.

בעד. אבל ראשית, יש להבדיל בין סוגי משחקי קריקט שקיימים היום. עדיין יש כאלו של שש שעות. הסוג הפופולרי של שלוש השעות נקרא 20T. מיד אכניס זאת לקטע.

שנית, אני מעדיף להוסיף את המשפט "וגם משחק זה עדיין ארוך מרוב משחקי הכדור הפופולריים בעולם, כגון כדורגל וכדורסל" בסוף הקטע. 77.125.4.181 16:53, 18 במרץ 2020 (IST)

בעד הגרסה של חמויישה. אם הולכים על הגרסה המקורית, נושא ההפסקות מודגש מדי בהתחלה, והוא לא העיקר.

לא בטוח לגבי התוספת על כך שהוא ארוך משאר משחקי הכדור - בסך הכול זה הגיוני שזה יהיה המצב, כשהגרסה המקורית ארוכה כל כך. --תומר - שיחה 21:06, 11 באפריל 2020 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 14:18, 12 באפריל 2020 (IDT)

עובדה "לא מעניינת" ליום השואה[עריכת קוד מקור]

קהילה יהודית שלמה שהנאצים נמנעו מלהתקרב אליה בזכות תושייה של רופאים שיצרו אשלייה של מגפת טיפוס בעיר וכך הגנו עליה-את הפירוט המלא ניתן למצוא בקישור בתבנית ציטוט הערך בדף שיחה:יוג'ין לזובסקי. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:12, 24 באפריל 2017 (IDT)

ובערך יוג'ין לזובסקי. Tzafrir - שיחה 20:44, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

זמן להחיות את ההצעה-להלן ניסוח ראשוני:

במהלך מלחמת העולם השנייה, הוורמאכט פעל כדי למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב (אנ') אשר בפולין, סטניסלב מטולביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus (אנ') ועל כן הם הדביקו פולנים לא-יהודיים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על העיירה כאזור בידוד. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, הגיעה לאזור משלחת רפואית מהוורמאכט כדי לבחון את היקף התחלואה באזור. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 גטו רוזוואדוב חוסל, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והשטעטלים באזור.

ניסיתי לקצר כמה שניתן את התוכן. מוזמנים להציע נוסח חלופי. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:38, 10 באפריל 2018 (IDT)

הגהה קלה:

במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים מומתים מסוג Proteus (אנ') כך שדגימות דם שלהם יגיבו באופן דומה לשל חולי טיפוס. הם נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.

כדאי לכתוב את שני הערכים הרלוונטיים שבאדום ולא להתעלם מקיומם. אביעדוס • שיחה 00:09, 11 באפריל 2018 (IDT)

בהחלט מעניין. אני בעד. 77.125.119.138 14:23, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

קיצרתי מעט. הייתי שמח אם היה ערך על הערכים שישנם רק באנגלית. חמויישֶה - שיחה 16:50, 8 בינואר 2020 (IST)

יצרתי ערך על רוזוודוב. חסר רק הערך על החיידק Proteus. חמויישֶה - שיחה 16:07, 20 בינואר 2020 (IST)

בהמתנה להכחלת ערכים. חמויישֶה - שיחה 17:45, 20 באפריל 2020 (IDT)

טאצ'סטון[עריכת קוד מקור]

בניסיון להרחיב את פלח השוק שלה ולפנות לעוד קהל, חברת הפצת הסרטים של "וולט דיסני", "בואנה ויסטה", החלה להפיץ בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 סרטים שיועדו לקהל בוגר. עם זאת, בואנה ויסטה התקשתה להתנתק מהסגנון המשפחתי והילדותי של דיסני בדימוי הציבורי, והסרטים בהפצתה נחלו כישלון מסחרי. על מנת להתמודד עם אתגר זה, בואנה ויסטה הודיעה ב-1984 על הקמתה של מחלקה ייעודית להפצת סרטים לקהל בוגר, "טאצ'סטון". סרטיה של מחלקה זו זכו להצלחה, וחלקם אף הפכו לשוברי קופות. בפועל, "טאצ'סטון" היה בסך הכל מעין שם עט של בואנה ויסטה, ומעולם לא הייתה רשומה בכלל כאורגן.

מציע את זה. מעניין איך שינוי של שם, כשמדובר בסוף באותה החברה בדיוק, עושה כזה שינוי. מו סיזלאק • הטברנה 03:11, 8 באפריל 2020 (IDT)

אבל כל העניין יכול להיות מיקרי. לא ראיתי איזו הוכחה חותכת שדווקא שינוי השם הוא שיצר את השינוי. יש המון חברות ואנשים שנכשלו ונכשלו ובסוף הצליחו. חמויישֶה - שיחה 17:15, 10 באפריל 2020 (IDT)

כשהשווקים לילדים נכשלו בשיווק למבוגרים, הם הביאו מומחי שיווק למבוגרים. זה הצליח. מה מיוחד פה? 77.126.93.106 23:14, 11 באפריל 2020 (IDT)

סרטים כמו "טרון" שיועדו לקהל בוגר נכשלו בקופות למרות פוטנציאל מסחרי גדול, והם גם זכו ל"פריחה מאוחרת" בתחילת שנות ה-2000. כששינו את הבאנר לטאצ'סטון הייתה התעניינות יותר בסרטים, והם כבר לא נכשלו בקופות באותה הצורה. מו סיזלאק • הטברנה 13:22, 13 באפריל 2020 (IDT)

מתוך הערך: "אחת הסיבות לכישלון הסרט נעוץ בעובדה שהוא יצא ב-1982, בתקופה שלרוב האנשים לא היה הרבה ידע במושגים שונים בסרט כגון RAM ווירוס מחשב." הסרט הקדמים את זמנו. אבל גם אם נקבל את ההנחה שההצלחה של חברת ההפצה הגיעה בעקבות מיתוג מחדש, אין כאן משהו יוצא מגדר הרגיל. חמויישֶה - שיחה 14:38, 16 באפריל 2020 (IDT)

טאצ'סטון[עריכת קוד מקור]

בניסיון להרחיב את פלח השוק שלה ולפנות לעוד קהל, חברת הפצת הסרטים של "וולט דיסני", "בואנה ויסטה", החלה להפיץ בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 סרטים שיועדו לקהל בוגר. עם זאת, בואנה ויסטה התקשתה להתנתק מהסגנון המשפחתי והילדותי של דיסני בדימוי הציבורי, והסרטים בהפצתה נחלו כישלון מסחרי. על מנת להתמודד עם אתגר זה, בואנה ויסטה הודיעה ב-1984 על הקמתה של מחלקה ייעודית להפצת סרטים לקהל בוגר, "טאצ'סטון". סרטיה של מחלקה זו זכו להצלחה, וחלקם אף הפכו לשוברי קופות. בפועל, "טאצ'סטון" היה בסך הכל מעין שם עט של בואנה ויסטה, ומעולם לא הייתה רשומה בכלל כאורגן.

מציע את זה. מעניין איך שינוי של שם, כשמדובר בסוף באותה החברה בדיוק, עושה כזה שינוי. מו סיזלאק • הטברנה 03:11, 8 באפריל 2020 (IDT)

אבל כל העניין יכול להיות מיקרי. לא ראיתי איזו הוכחה חותכת שדווקא שינוי השם הוא שיצר את השינוי. יש המון חברות ואנשים שנכשלו ונכשלו ובסוף הצליחו. חמויישֶה - שיחה 17:15, 10 באפריל 2020 (IDT)

כשהשווקים לילדים נכשלו בשיווק למבוגרים, הם הביאו מומחי שיווק למבוגרים. זה הצליח. מה מיוחד פה? 77.126.93.106 23:14, 11 באפריל 2020 (IDT)

סרטים כמו "טרון" שיועדו לקהל בוגר נכשלו בקופות למרות פוטנציאל מסחרי גדול, והם גם זכו ל"פריחה מאוחרת" בתחילת שנות ה-2000. כששינו את הבאנר לטאצ'סטון הייתה התעניינות יותר בסרטים, והם כבר לא נכשלו בקופות באותה הצורה. מו סיזלאק • הטברנה 13:22, 13 באפריל 2020 (IDT)

מתוך הערך: "אחת הסיבות לכישלון הסרט נעוץ בעובדה שהוא יצא ב-1982, בתקופה שלרוב האנשים לא היה הרבה ידע במושגים שונים בסרט כגון RAM ווירוס מחשב." הסרט הקדמים את זמנו. אבל גם אם נקבל את ההנחה שההצלחה של חברת ההפצה הגיעה בעקבות מיתוג מחדש, אין כאן משהו יוצא מגדר הרגיל. חמויישֶה - שיחה 14:38, 16 באפריל 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:14, 11 במאי 2020 (IDT)

לקראת חג השבועות - ספירת מילים ואותיות בתורה[עריכת קוד מקור]

ספירת האותיות והמילים בתורה הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה בספרו של הרב יעקב שור התוצאה, שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב, 79,980 מילים ו-304,805 אותיות. תפיסה עממית שקדמה לו סברה כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות. תפיסה אחרת עולה מהפיוט "אהל מכון בניני" המיוחס לרב סעדיה גאון, שלפיו ישנן 815,280 אותיות, אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.

קפדניקו - שיחה 00:06, 22 במאי 2019 (IDT)

הערה קטנה לגבי התוספת האחרונה: באיזה ערך שלנו כתוב שספירת האותיות והמילים היא סגולה לרומם את הנפש? אני אישית חשבתי שזו דרך להתגונן משגיאות העתקה – מעין קוד תיקון שגיאות (וזה דבר חשוב בפרט כאשר מדובר על כתב יד שעובר מספר רב של העתקות (טלפון שבור). אבל זהו כמובן הידע האישי שלי ולא משהו שנסמך על מקור אמין.

אף אחד לא ספר את האותיות או המילים בכל ספר בנפרד? Tzafrir - שיחה 00:43, 24 במאי 2019 (IDT)

אני מעתיק את תשובת קפדניקו מדף השיחה שלי:

ברור שהכוונה המקורית בספירה היא נוהל תיקון שגיאות אבל התפתחה סביב זה גם אמונה מיסטית של סגולה. מקור הדברים הוא בספר מדרש תלפיות שאפילו מציע למי שעומד למות לחזור בפיו על המספרים האלו כסגולה, וזה מוזכר בפתיח הערך סטטיסטיקות של התנ"ך, ב"הידעת" מתאים אולי להזכיר דווקא את זה כי בדרך כלל מזכירים את הדברים היותר מוזרים. לגבי ספירת כל ספר בנפרד ברור שהיו שספרו אבל אין לי מקור ברור לזה. קפדניקו - שיחה 08:18, 24 במאי 2019 (IDT)

הקטע כפי שהוא כתוב עכשיו לא מנוסח בצורה מעניינת או שגורמת להפתעה. יחד עם זאת, הופתעתי לגלות מהקטע שרק ב-1930 פורסמה ספירת אותיות מדוייקת שתואמת את הנוסח שישנו כיום ואת הספירה הממוחשבת שלו. זה אומר שבמשך מאות ואפילו יותר מאלף שנה שבהם מנו פסוקים, מילים ואותיות (בסוף רש"י לכל פרשה נכתבו סימנים למניין הפסוקים בכל פרשה, כנראה בהתאם לבעלי המסורה, וישנה הסטייה המפורסמת בפרשת צו שבה נכתב כאילו יש צ"ו פסוקים למרות שיש 97 ), לא הייתה ספירה מדוייקת. אפשר לנסח כך שהפואנטה תהיה האיחור הזה. חמויישֶה - שיחה 11:14, 26 במאי 2019 (IDT)

שיניתי קצת את הקטע, אולי עכשיו יותר טוב. קפדניקו - שיחה 11:49, 26 במאי 2019 (IDT)

אני משנה את המילים האחרונות ל"אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו". חמויישֶה - שיחה 14:16, 26 במאי 2019 (IDT)

חמויישה, יש מצב שזה ייכנס ב-7 ביוני? קפדניקו - שיחה 09:04, 3 ביוני 2019 (IDT)

לא. אין מצב. אין פה יותר מדי תומכים לקטע (או בכלל ויקיפדים שהביעו את דעתם ושינו או שיפרו את הקטע), ואני לא מצאתי שהוא מושלם באופן כזה שיגרום לאישורו המהיר בלי דעות נוספות. חמויישֶה - שיחה 13:56, 3 ביוני 2019 (IDT)

קורא לבעלי הידע בתנ"ך לשפר/לשנות/להגיב/להתנגד/לאשר. קפדניקו - שיחה 21:56, 4 ביוני 2019 (IDT)

משהוא בפיסוק של כל הקטע מפריע לי. אני אנסה להציג את הקטע עם הפיסוק הרצוי לדעתי

ספירת האותיות והמילים בתורה, הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים, בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה, בספרו של הרב יעקב שור, - התוצאה: 79,980 מילים ו-304,805 אותיות - תוצאה שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב. תפיסה עממית שקדמה לו סברה כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות. תפיסה אחרת עולה מהפיוט אהל מכון בניני, המיוחס לרב סעדיה גאון לפיו ישנן 815,280 אותיות. אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה, וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.

ייתכן שאני סתם יותר מדי אוהב פסיקים. אבל ככה אני מרגיש שצריך להיות. david7031 • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ט • 22:12, 4 ביוני 2019 (IDT)

אני קורא גם לבעלי הידע ביהדות לאשר/לתקן את הקטע כדי להצילו מטביעה בארכיון. קפדניקו - שיחה 16:21, 1 ביולי 2019 (IDT)

קריאה שניה לבעלי הידע ביהדות. חמויישֶה - שיחה 14:05, 23 בינואר 2020 (IST)

מה צריך? דגש חזק - שיחה 14:07, 23 בינואר 2020 (IST)

אני תומך, עד כמה שהתמיכה שלי נחשבת (אינני פעיל יותר מדי בוויקיפדיה).--Nahum - שיחה 14:29, 23 בינואר 2020 (IST)

בעד. ראו גם טיוטה:מספר אותיות התורה שהתחלתי לכתוב בעבר. התפיסה שישנם שישים אותיות לתורה אינה עממית כלל, כפי שניתם ראות בערך הנ"ל. בברכה בן-ימין - שיחה 14:49, 23 בינואר 2020 (IST)

על פניו, קטע מעניין. גם מנוסח יפה. אבל אני לגמרי לא מכיר את הנושא, ולא יכול לבקר את התוכן. 77.126.21.108 20:15, 23 בינואר 2020 (IST)

אציע שדרוג קל:

ספירת האותיות והמילים בתורה, הייתה משימה קשה גם מאות שנים לאחר קביעת הנוסח האחיד של התנ"ך. על אף שרבים ניסו לספור את האותיות והמילים, בכדי לאבטח את הנוסח משיבושים, או כמצווה וסגולה, בדרך כלל לא הגיעו לתוצאה מדויקת. ככל הידוע, רק ב-1930 פורסמה, בספרו של הרב יעקב שור, התוצאה: 79,980 מילים ו-304,805 אותיות; תוצאה שאומתה לאחר מכן בספירת מחשב. בספר הזוהר מופיע כי יש בתורה שישים ריבוא אותיות, וכדי להתאים את הדברים עם מניין האותיות הנכון קיימים ביאורים שונים לדברי ספר הזוהר. תפיסה אחרת עולה מהפיוט אהל מכון בניני, המיוחס לרב סעדיה גאון, לפיה ישנן 815,280 אותיות; אך גם ספירה זו אינה מתאימה למניין אותיות התורה, וכן לא למניין אותיות התנ"ך כולו.

בברכה, קובץ על יד • שיחה • 11:38, 24 בינואר 2020 (IST)

"לא הגיעו לתוצאה מדוייקת"?! איך הם יכלו לדעת שהתוצאה שלהם לא מדוייקת? אני מניח שהם לא הגיעו לתוצאות עקביות. אני מניח שבכל פעם שאותו אדם ספר, הוא הגיע לתוצאה שונה לחלוטין. 77.126.21.108 19:41, 24 בינואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. לא הגענו לנוסח מעניין. חמויישֶה - שיחה 14:33, 11 במאי 2020 (IDT)

דמעות תנין[עריכת קוד מקור]

דמעות תנין הוא מטבע לשון המציין צער מזויף, שמקורו בתופעה ביולוגית אמיתית בקרב תנינאים, אך בהסבר זואולוגי מוטעה. לתנינים קרום, הנקרא "קרום המצמוץ", מתחת לעפעף התחתון, שמגן על הקרנית בעת ציד מתחת למים, ומתחתיו בלוטת דמע שתפקידה לסכך את תנועת העין. ההפרשה של בלוטה זו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח - המצב שבו פוגשים בדרך כלל בני אדם בתנינים. כבר במאה ה-13 הדמעות הללו יוחסו לבכי אמיתי. הנזיר ברתולומאוס אנגליקוס כתב באנציקלופדיה על הטבע שפרסם ב-1225 כי "כאשר תנין פוגש אדם במים או על החוף, הוא הורג אותו אם הוא יכול, ואז בוכה עליו ובולע אותו לבסוף". במאה ה-16 דיווח ההרפתקן וסוחר העבדים ג'ון הוקינז כי תנינים באיים הקריביים מזילים דמעות כדי לפתות את קורבנותיהם להתקרב לטווח הלסתות. לאחר שהדעה הקדומה הזואולוגית התבססה, החל השימוש בדימוי זה לציון צער מזויף, למשל במחזותיו של ויליאם שייקספיר "הנרי השישי" ו"אותלו".

על בסיס הערך דמעות תנין. ניסיתי לקצר, לא ממש הלך. אם ייבחר, אכתוב את ברתולומאוס אנגליקוס. תומר - שיחה 15:14, 6 באפריל 2020 (IDT)

בעד. נחמד. 77.126.68.96 22:17, 6 באפריל 2020 (IDT)

בעד. אני חושב שנפלה טעות כתיב - כתבת "תנועת התנין" אך נדמה שהתכוונת ל"תנועת העין", אמת? Orcohensa - שיחה 09:22, 8 באפריל 2020 (IDT)

נראה שכן. שיניתי. תומר - שיחה 10:50, 8 באפריל 2020 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 15:14, 20 באפריל 2020 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 15:31, 12 במאי 2020 (IDT)

ההספק של אלירז[עריכת קוד מקור]

אלכס אלירז (בתמונה) שירת כמעט בכול כוח ביטחון שהגן על המפעל הציוני והתקיים בימי חייו. אלירז שירת בהגנה, כנוטר במשטרת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי, בצה"ל – כחייל סדיר, כאיש קבע, כאיש מילואים וכאזרח עובד צה"ל, במשטרת ישראל ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בחלק מתקופות העבודה בגופים אלו, הוא עבד כמדריך קליעה וכמפקד בית הספר לצליפה. אולם הוא גם שירת לא מעט כלוחם וכמפקד לוחמים, צבר ניסיון קרבי רב, והגיע לדרגות ותפקידים בכירים – עד סגן מפקד חטיבה בדרגת סגן אלוף. כמו כן, הוא עבד בעבודות עם אוריינטציה ביטחונית, כמו מנהל מוזיאון בית הגדודים, כמו מדריך, מנהלתן וספורטאי אולימפי בירי ספורטיבי וכמו מפתח מוצרים בתעשייה הצבאית, שם פיתח, למשל, את המכשיר "אלירז" לתיאום כוונות בלא ירי. הוא גם כתב ספרות הדרכה ענפה על קליעה וצליפה וספר שירה בשם "מבעד לטלסקופ הכיוון". יתרה מזאת, בניגוד למקובל כיום, הוא גויס למשטרת ישראל אף על פי שיש לו עבר פלילי, שכולל ישיבה בכלא, ונדרש להשלים את תעודת הבגרות רק לקראת מינויו לסגן מפקד חטיבה.

77.127.20.69 20:53, 21 בפברואר 2020 (IST)

אני לא אוהב את המשפט הראשון. יש לנו קטע על חייל שהצליח לשרת בשלושה צבאות שונים (ויריבים בחלקם) במלחמת העולם השנייה. שלא לדבר על נפולאון, ג'וזפה גריבלדי ואפילו גרגור מקגרגור (אנ'). Tzafrir - שיחה 19:00, 22 בפברואר 2020 (IST)

ההגנה והמשטרה הבריטית בהחלט היו יריבים. בכול מקרה, איזה תיקון אתה מציע? האם התיקון שהכנסתי עכשיו, "אלכס אלירז (בתמונה) שירת כמעט בכול כוח ביטחון, שהגן על המפעל הציוני" מוצא חן בעינייך? 77.127.20.69 06:58, 23 בפברואר 2020 (IST)

אחרי המשפט הזה ציפיתי לשמוע על השירות שלו באצל, בלחי בש"ב ובשב"כ. אין כזה. הניסוח גרנדיוזי מדי. לא השתכנעתי שהוא מצדיק קטע הידעת. חמויישֶה - שיחה 10:25, 23 בפברואר 2020 (IST)

הש״ב די חופף למוסד. לגבי השב״כ, הוא באמת לא שירת שם. אבל אחד מספרי ההדרכה שהוא כתב, נכתב בשיתוף עם מפקד בית הספר לקליעה של השב״כ, וסביר שנלמד שם. 2.53.14.148 11:16, 23 בפברואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:04, 19 במאי 2020 (IDT)

מה זה בכלל ״גובה פני הים״?[עריכת קוד מקור]

במפות מצויין כי פסגת הר החרמון היא בגובה 2,224 מטר מעל פני הים התיכון. מצויין גם שירושלים (למעשה, פסגת הר הרצל שבעיר) ברום של 857 מטר מעל פני הים התיכון. בשנות השישים של המאה העשרים צוין חוף ים המלח ברום של כ-400 מטרים מתחת פני הים התיכון, וכעת הוא מצויין ברום של כ-430 מתחתם. זאת משום שמפלס ים המלח השתנה. אולם, לא רק מפלס מי ים המלח השתנה. מציוני הגבהים של פסגות ההרים מתקבל הרושם שגובה פני הים התיכון הוא גובה קבוע. זאת אף על פי שיש גאות ושפל, ושינוי כללי של גובה המפלס הממוצע עם השנים. למעשה, ציון גבהים של נקודות במפות טופוגרפיות בישראל הוא לפי הגובה הממוצע של פני הים התיכון לשנת 1920.

2.53.133.85 10:54, 21 בדצמבר 2019 (IST)

קטע נחמד. לא חשבתי על כך מעולם. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 13:37, 7 בינואר 2020 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 09:14, 22 בינואר 2020 (IST)

חמויישֶה - שיחה 17:06, 19 במאי 2020 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 19 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בקטע הזה, שעתיד להופיע בדף הראשי בעוד שלושה ימים:

שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.

זה אולי התאים ב-2007, בהיעדר קטעים טובים יותר, אולם כיום – הוא נותר כמעט אותו דבר מאז – זה רחוק מלהיות מספיק טוב. אני מציע לכל הפחות לדחות את הצגת הקטע עד לליבון העניין. חמויישֶה? אביעדוס • שיחה 22:26, 17 באפריל 2018 (IDT)

אהבתי חמויישֶה - שיחה 10:33, 18 באפריל 2018 (IDT)

תודה. ומה עכשיו, חמויישֶה? אביעדוס • שיחה 16:49, 18 באפריל 2018 (IDT)

לדעתי כלום. דילגתי על הצגת הקטע הזה. תיאורטית, הוא יוכל להיות מוצג שוב על פי הסבב בעוד שנתיים. אם מי שיהיה מנהל המיזם בעוד שנתיים יראה לנכון הוא אולי יציג אותו. אני לא רואה כרגע סיבה למחוק את הקטע מרשימת הקטעים כל עוד הוא לא שגוי. הוא לא מזיק. חמויישֶה - שיחה 22:28, 21 באפריל 2018 (IDT)

כן, אבל הוא גם לא מוצלח במיוחד... טוב. אביעדוס • שיחה 22:39, 21 באפריל 2018 (IDT)

לכן הוא לא יופיע בדף הראשי מ-2016 עד 2020 לפחות. חמויישֶה - שיחה 09:50, 22 באפריל 2018 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 16:09, 21 במאי 2020 (IDT)

חלפה שנה והקטע של היום עודנו שגוי[עריכת קוד מקור]

תבנית זו שגויה. ראו נא [1],[2],[3]. בפרט, מאמר זה פורסם תחת רישיון חופשי וניתן לצטט ממנו תכנים לוויקיפדיה בכפוף לתנאי הרישיון. יום טוב, ליאור पॣ • כ"ו באלול ה'תשע"ט • 09:02, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

אחליף תבנית. תודה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 16:11, 21 במאי 2020 (IDT)

Every Breath You Take[עריכת קוד מקור]

"Every Breath You Take" הוא מלהיטיה המצליחים והזכורים ביותר של להקת הרוק הבריטית "הפוליס", שיצא בשנת 1983. הלחן של השיר נשמע כמו של שיר אהבה, ועל כן רבים חשבו שמדובר בשיר רומנטי ואופטימי, דבר שתסכל את מחברו, סולן הלהקה - סטינג, שאמר כי השיר עוסק בכלל במעקב אובססיבי ובקנאה כלפי אהובה לשעבר. המילים הפותחות את השיר הן "בכל נשימה שתנשמי, ובכל צעד שתעשי, בכל קשר שתפרקי, בכל צעד שתעשי, אצפה בך".

האסמכתא היא הערך האנגלי הממוסמך en:Every Breath You Take, בפסקה Origins and songwriting. נכתב בעקבות הודעה זו של אמיר. אם כי אני תוהה עד כמה העניין מוכר.
קטעים נוספים שניתן לכתוב עליהם בעניין רוק הם אולי קטע הידעת על גיטרה מרובת צווארות (אנ') (שייתכן שגם היא נושא מוכר), ויש גם כמה קטעים יפים בפורטל:רוק/הידעת?, למשל פורטל:רוק/הידעת?/11. תומר - שיחה 19:17, 28 במאי 2012 (IDT)

אני תוהה ביני לבין עצמי האם זה דורש ערך על השיר. בברכה, Amirki ‏ 17:07, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 11:56, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

לדעתי עדיף שיהיה ערך אבל לא מתאים לי לכתוב. ‏ישרון • שיחה 19:33, 13 באוקטובר 2012 (IST)

בהמתנה להכחלת ערכים. תומר - שיחה 10:24, 6 בנובמבר 2012 (IST)

הוכחל בשעה טובה. חמויישֶה - שיחה 10:27, 24 במאי 2020 (IDT)

הצעת שיפור והרחבה לתבנית:הידעת? 4 בפברואר - סדרה 2 הקצרצרה והלקונית[עריכת קוד מקור]

הבמאי אלפרד היצ'קוק הופיע בהופעת אורח למשך כמה שניות ("הופעת קמע") בכ-40 מתוך 52 סרטיו. אולם כאשר צילם בשנת 1944 את הסרט "סירת הצלה" המתרחש כולו בסירה בלב ים, לא יכול היה היצ׳קוק לגלם שום דמות שצצה בסרט רק לרגע. בראיון שהעניק לפרנסואה טריפו הוא סיפר ששקל להופיע בתור גופה צפה מהאונייה שנטרפה. בסופו של דבר הוא פתר את בעיית הופעת הקמע באמצעות עיתון שקורא אחד הגיבורים, בו מופיעות תמונותיו של היצ'קוק. התמונות הופיעו בפרסומת פיקטיבית לדיאטה - אחת, כביכול, לפני הדיאטה, והשנייה אחריה.

77.126.68.96 23:00, 30 במרץ 2020 (IDT)

בעד. מו סיזלאק • הטברנה 03:19, 8 באפריל 2020 (IDT)

בעד, מכיוון שאתה לא רשום, העברתי בשמך לדף. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:09, 11 באפריל 2020 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 10:39, 2 ביוני 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 ביוני 2017[עריכת קוד מקור]

קטע 'הידעת' הזה מוטה. הוא מניח הנחות בעניינים הנתונים במחלוקת, ומציג את גישת ביקורת המקרא בלבד, בעוד יש גישות נוספות. אפרט: הקטע מניח שהסיפור בשמואל ב' בהכרח מדבר על אותו גוליית, בעוד פרשני מקרא רבים סוברים שאין זה כך. זה גם נתמך מפשט המקראות, שהרי הסיפור בשמואל ב' מתרחש עשרות שנים מאוחר יותר מסיפור דוד וגוליית. עוד מניח הקטע שדברי הימים בא לתקן את הבלבול ואינו סתם גירסה נוספת לאירוע. כיון שכך - אני סבור שהקטע צריך לעבוד שכתוב יסודי, או מחיקה. יזהר ברק • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ז • 21:09, 29 ביוני 2017 (IDT)

אני לא חושב שיש בעיה עם הקטע. הקטע מראה בעיה ומציג אחד הפתרונות שלה. הקטע לא גורס שזה הפתרון היחיד. גם הקורא לא יחשוב שזה הפתרון היחיד. אולי הקורא הממוצע, בניגוד אליך, לא מכיר פתרונות נוספים, אבל הוא בטוח לא יחשוב שזה הפתרון היחיד האפשרי.

הקטע מפנה, בקישוריות, לערכים בנושא. הערכים צריכים להראות את התמונה השלמה - לא הקטע. תודה. 84.229.41.114 22:38, 30 ביוני 2017 (IDT)

הקטע לא אמור לתת תמונה שלמה, אבל אסור שהוא יציג תמונה חלקית כאילו היא שלמה. הכותרת היא "הידעת". כלומר: באים לתת לנו מידע עובדתי. אם המידע העובדתי הזה כולל הנחות מוצא שהן בעצם פרשנות שנויה במחלוקת, אז אנו חוטאים כלפי הקוראים שלנו. יזהר ברק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:16, 2 ביולי 2017 (IDT)

אתה טועה בהבנת הנקרא. במקום לקרוא "בעל ספר דברי הימים מוסיף גרסה משלו", אתה קורא "העובדה היא ש". 84.229.41.114 16:24, 2 ביולי 2017 (IDT)

דווקא אתה טועה. כל מה שלא מוצג כטענה, ממילא מוצג כעובדה. נראה לי שהדיון איתך מוצה. אשמח לשמוע אנשים נוספים. יזהר ברק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:32, 2 ביולי 2017 (IDT)

מהסתכלות מהירה בקטע - אני פשוט הייתי מוחק את הסיפא של "וכך פותר המחבר המקראי את הקושייה." - הוא לא נחוץ, ומותיר את "מתקן" (במרכאות במקור) ביחס לגרסא ה3 בדברי הימים. ייחוס "מחבר מקראי" בודד (ובפרט לדברי הימים!) הינו בעייתי כאשר נעשה בקולו של ויקי. העניין המהותי בקטע ה"ידעת" הוא 3 הגרסאות הסותרות, לכאורה, המערבות של גוליית (או אחי גוליית). אציין שייתכן מאוד שזוהי תקלדה מקראית (או יותר נכון - טעות העתקה).Icewhiz - שיחה 16:53, 2 ביולי 2017 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע. הקטע תקין. חמויישֶה - שיחה 13:57, 2 ביוני 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 8 בנובמבר - סדרה 1 – אוניה פרסונלית[עריכת קוד מקור]

קטע הידעת של היום (יום ד') מתחיל במילים: „המונח אוּניה פרסונלית במדעי המדינה, מקורו במילה האנגלית Union (איחוד).״ האם מקור המונח העברי הוא דווקא באנגלית? נראה לי שהמונח נוצר בתקופות שבהן הלטינית או הצרפתית היו השפות המקובלות בדיפלומטיה. אפשר להחליף את המילה „מקור״ בביטוי „קשור ל־״. אבל אז הקטע יאבד קצת מעוקצו. Tzafrir - שיחה 10:30, 8 בנובמבר 2017 (IST)

זה בסדר. ניתן להניח שמקורו של המונח העברי מקורו באנגלית: למונח ישנה מקבילה אנגלית (Personal union). לא מכיר מקבילה לטינית. גם אם זה לא ודאי הסמנטיקה לא קריטית פה. חמויישֶה - שיחה 14:08, 2 ביוני 2020 (IDT)

אין צורך לשנות. חמויישֶה - שיחה 14:37, 2 ביוני 2020 (IDT)

שגיאה בקטע הידעת היומי[עריכת קוד מקור]

קיימת שגיאה בתבנית זו. כפי שמצוין במפורש בערך אסון הדבשה של בוסטון, ק"ג/מ'³ הוא יחידה של צפיפות ולא של כוח. לדבשה יש צפיפות של כ-1410 ק"ג למטר מעוקב ([4]), המיכל לא היה מדוחס והנוסח הקיים מטעה. אני מציע להחליף את הקטע עד שיתוקן. ליאור पॣ • כ"ז באייר ה'תש"ף • 09:59, 21 במאי 2020 (IDT)

הסרתי את השגיאה מהקטע, כך שכרגע אין בו נתונים כלל לגבי הכוח שבו זרמה הדבשה. אם יהיו נתונים מדויקים בערך לגבי הכוח, נוסיף אותם בהמשך. אין צורך להסיר קטע שלם רק בגלל נתון איזוטרי שאינו נכון. מסירים את הנתון וממשיכים עם הקטע. אביתר ג' • שיחה • 12:31, 21 במאי 2020 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 14:38, 2 ביוני 2020 (IDT)

החלפת תבניות 11 באפריל ו12 באפריל לכבוד יום השואה[עריכת קוד מקור]

ממליץ לשבץ קטעים הקשורים ליום השואה בתאריכים אלו.
את התבנית הנוכחית של 11 באפריל העוסקת באסטרואיד אפופיס להעביר ל13 באפריל, שזה התאריך שהוא צפוי לחלוף בו ב2029.
הצעתי בעבר רעיון להידעת חדש ליום השואה, הוא עדיין מופיע בדף זה. אפשר לפתח אותו להידעת שלם. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:53, 10 באפריל 2018 (IDT)

אני מציע להשתמש בתבנית:הידעת? 23 במרץ - סדרה 1. מתניה • שיחה 20:47, 10 באפריל 2018 (IDT)

חייב להודות שטרם נחשפתי להידעת הזה. אפשר להוסיף אותו לסדרת השואה (הקישור בסעיף הראשון). בינתיים פיתחתי את הקטע שהזכרתי ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:45, 10 באפריל 2018 (IDT)

טופל. חמויישֶה - שיחה 14:40, 2 ביוני 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 12 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אחד הקטעים היותר משעממים. לא רק שהנושא לא מעניין, גם חסר פאנץ'. לא ברור למה הפסוק של יוסף מובא? במה הוא שונה מ-3 הפסוקים האחרים שלא צוטטו? לא ברור מה זה אומר שהאות דגושה. דגושה היכן? בספרי התורה אין ניקוד כלל, ולא מדובר פה על כתר ארם צובא. אז על מה כן? למחוק. חמויישֶה - שיחה 14:11, 9 באפריל 2018 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 14:43, 2 ביוני 2020 (IDT)

לא יכול להיות שיורם גאון ראה את שבעת פלאי תבל[עריכת קוד מקור]

בשיר, "שלום לך ארץ נהדרת", שר יורם גאון: "הייתי בפריז וגם ברומא, ראיתי את שבעת פלאי תבל". אבל יהורם גאון לא יכול היה לראות את כולם, כי למעט הפירמידה בגיזה, כל פלאי תבל נהרסו זמן רב לפני שהוא נולד ולפני שנכתב השיר. 77.125.56.77 03:12, 19 במאי 2020 (IDT)

לא יודע אם אפשר לפתח את הרעיון שהוצג, אבל הנה משהו שאולי לא ידעתם: השיר הזה הוא גרסת כיסוי של שיר קאנטרי, שנכתב בידי יהודי משיקגו על נסיעת רכבת לניו אורלינס (אנ')‏. הנה השיר המקורי והנה עוד כמה גרסאות כיסוי לשיר. ‏עמיחי • שיחה 08:54, 19 במאי 2020 (IDT)

כתבתי על זה קטע מסודר: 77.126.18.64 13:04, 19 במאי 2020 (IDT)

בשיר "שלום לך ארץ נהדרת", שהתפרסם בביצועו של יהורם גאון, כתב אילן גולדהירש "ראיתי את שבעת פלאי תבל". מובן שזו הגזמה, משום שמכל שבעת פלאי ההנדסה האזרחית המפורסמים של העת העתיקה, רק הפירמידה הגדולה של גיזה עדיין עומדת על תילה, בעת החדשה. מקדש ארטמיס באפסוס, פסל זאוס באולימפיה, הקולוסוס מרודוס והמגדלור באלכסנדריה חרבו. המאוזוליאום בהליקרנסוס חרב, שוחזר, ושוב חרב. הפלא האחרון, הגנים התלויים בבבל, מוכר להיסטוריונים רק מעדויות כתובות, שלפיהן הוא חרב, עוד לפני שהן נכתבו. לכן יש ספק אם הוא התקיים אי פעם.

77.126.18.64 12:56, 19 במאי 2020 (IDT)

נגד, זה מובן מאליו. מו סיזלאק • הטברנה 09:31, 30 במאי 2020 (IDT)

נגד. בהחלט. חמויישֶה - שיחה 12:13, 7 ביוני 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:17, 10 ביוני 2020 (IDT)

אפרים שמיר לא זכר את השיר מהמכולת[עריכת קוד מקור]

בקונצרט האחרון שבו הופיע הזמר לוצ'אנו פבארוטי לפני פרישתו לגמלאות, התזמורת החוותה לו מחווה נדירה בעולם המוזיקה הקלסית. היא ניגנה את כל היצירה בחצי טון נמוך מהטונים שבהם הולחנה, כדי להקל על פבארוטי את מלאכת הזמרה. במוזיקת פופ, לעומת זאת, המוסכמה שונה לחלוטין. הלהקה בוחרת, בדרך כלל, לנגן בסולם המוזיקלי שבו לזמר הכי קל לשיר. תקרית מעניינת שקשורה בכך קרתה בפינת החידה המוזיקלית "תו השעה" שהוגשה בתוכנית הרדיו "נכון לעכשיו". בפינה זו התבקשו המאזינים לזהות שיר ולטלפן לאולפן עם תשובה. אחד השירים שאיש לא זיהה, הושר בפי אפרים שמיר, שהאזין בעצמו לתוכנית. הוא לא זיהה את קולו שלו, משום שהשיר הוקלט בסולם שבו הוא ממעט לשיר. ביום ההקלטה מילא שמיר את מקומו של בועז שרעבי, שהיה חולה.

77.125.68.114 19:09, 27 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. כמה התייחסויות: 1 - אי אפשר לומר "המוסכמה בדיוק הפוכה". הפוך זה אם בז'אנר אחד מקלים על הזמר על מנת למקסם את הביצוע, ואילו בז'אנר אחר מקשים על הזמר. המקרה פה הוא לא הפוך. בפופ מתאימים בד"כ את הסולם לזמר, ובמוזיקה קלאסית היצירה נשארת בד"כ כפי שהולחנה. 2 - מה המקור לסיפורים (גם על פבארוטי, וגם על שמיר). 3 - כהמשך לבקשת המקור, אי אפשר יהיה לאשר קטע בלי לכתוב באיזה שיר מדובר. חמויישֶה - שיחה 11:57, 1 במרץ 2020 (IST)

המקור למידע על פברוטי הוא ערכי ויקיפדיה. על שמיר, הזיכרון שלי. לא זוכר את שם השיר. 77.126.14.80 13:56, 1 במרץ 2020 (IST)

בכול מקרה, במקום "בדיוק הפוכה", כתוב עכשיו "שונה לחלוטין". 77.126.14.80 16:27, 1 במרץ 2020 (IST)

בלתי אפשרי לקבל ללא מקור. אם תמצא מקור, ואת שם השיר תביא. חמויישֶה - שיחה 19:49, 31 במרץ 2020 (IDT)

הדרך היחידה שאני חושב עליה, לקבל מקור, היא בשיחה אישית עם עורכי תו השעה או עם אפרים שמיר... צריך לחשוב איך עושים את זה, בלי להפעיל אצלם את מנגנוני ההתגוננות ממעריצים. 77.126.68.96 20:40, 1 באפריל 2020 (IDT)

האם מישהו פה מנוי לטוויטר ויכול לפנות דרכו לאפרים שמיר? 77.127.13.86 10:51, 17 במאי 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 08:59, 24 ביוני 2020 (IDT)

סוללה חשמלית ענקית, נטולת חשמל[עריכת קוד מקור]

למרות הרצון לשמור על איכות הסביבה, רוב החשמל בעולם עדיין מיוצר בעזרת דלק מאובנים (נפט, גז ופחם) ולא בעזרת אנרגיה מתחדשת, כגון קרינת שמש ותנועת רוח ומי נהרות, וזאת בשל בעיה טכנית. כמות הדלק המאובן הנשרפת בכול רגע בתחנת כוח מתאימה בדיוק לביקוש החשמל, שיש לצרכנים באותו רגע. כך שעות שיא הצריכה, הן שעות שיא השריפה. אולם נוהל זה בלתי ישים עם קולטי שמש או שבשבות. כמות נשיבת הרוח או קרינת השמש, לא יכולה להתאים בכול רגע, בדיוק לביקוש הצרכנים. לכן הסתמכות על קולטי שמש ושבשבות מצריכה שימוש בסוללות חשמליות ענקיות, שיאגרו את עודפי החשמל המיוצרים, כשיש מעט ביקוש, ויאפשרו שימוש בהם, כשיש הרבה ביקוש. אולם, סוללות עם קיבולת כה גדולה, שהן גם בטיחותיות וזולות דיין, טרם פותחו. בשימוש בסכר מים לייצור חשמל, אמנם אפשר לשלוט בכמות המים המוזרמת בכול רגע. אבל, בהרבה ממדינות בעולם אין מספיק מים בנהרות, כדי לספק את צריכת החשמל. אחד הפתרונות המוצעים הוא להשתמש, בו זמנית, באנרגיית רוח, שמש ומי נהרות, ולאגור את אנרגיית השמש והרוח במאגרי אנרגיה שאובה. דהיינו, בזמן שיש עודף שמש ורוח, יפסק ייצור החשמל בסכרים, ועודפי אנרגיית השמש והרוח ינוצלו כדי לשאוב מים ממאגר נמוך למאגר גבוה יותר, תוך המרת האנרגיה העודפת לאנרגיה פוטנציאלית. כך, משמש המאגר הגבוה כסוללה ענקית.

77.125.119.138 22:47, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

נחמד, הנושא מעניין מאוד אך נדרשים קיצור ושיפור קלים בניסוח ("אי אפשר לסדר" ו-"הצרה היא"). טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:58, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

טופל. תודה. 77.125.119.138 08:14, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

הערך אנרגיה שאובה קיים. כמוכן למיטב זכרוני גם לתחנות חשמל רגילות יש הספק די קבוע ולא ניתן בקלות לשנותו בשעות יממה שונות. Tzafrir - שיחה 11:41, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

מטעה ופשטני. לקרוא לאגירה שאובה "סוללה חשמלית" זה סגנון עיתונות ספורט. האגירה לא חייבת להיעשות באגם, למעשה הפתרון היעיל יותר היא להעלות את המים לגובה ולאחסן אותם בבריכות. השימוש הבו-זמני אינו למטרת אגירה אלא ניצול מצב טבעי שבמקומות רבים הרוח נושבת בלילות והשמש כמובן בימים וכך ניתן לקבל רציפות יותר גבוהה של אספקת חשמל. נוסף על כך גם בתחנת כוח סולרית תרמית (מטיפוס שוקת פרבולית לפחות) ניתן להקטין תפוקה על ידי שינוי מצב הפרבולה, הטורבינה המותקנת בתחנות אלה גמישה יותר לשינויים באספקת החום (כמות הקיטור) מתחנות כוח פוסיליות והבעיה היא אספקת חשמל בזמנים שאין שמש. שנילי - שיחה 12:00, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

הכותרת אינה חלק מהקטע. התעלם ממנה. ערכתי את סיום הקטע בהתאם להערות. Tzafrir - שיחה 12:29, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה על ההערות והעריכה. ולגבי חוסר היכולת, כביכול, של תחנת כוח לשלוט בכמות החשמל שהיא מיצרת, אז לפי המקור שלי, זה לא נכון. כתבתי את הקטע בעזרת סרט התעודה Looking for the super battery, מנטפליקס. 77.124.69.106 14:15, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

תחנת כוח יעילה כאשר היא עובדת במלוא תפוקתה. התאמה בין הביקוש לייצור יכולה להיעשות על ידי הוויסות בין מספר תחנות, בייחוד כאשר ליצרן שליטה גם על האספקה( חח"י). אפשר גם להשבית טורבינות בתחנה בה יש מספר טורבינות( כפי שבדרך כלל בתחנות מספיק גדולות) אנסה לנסח משהו ואציע יותר מאוחרשנילי - שיחה 09:24, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

נושא חשוב ומעניין, אבל בעיה נוספת שיש לי עם הקטע הוא שהוא מדבר על 'המצב כיום', כאשר בתחום האנרגיה המתחדשת הדינמי זה יכול להשתנות בקלות בעוד שנה או שנתיים, ואז יוצג קטע הידעת לא מעודכן Theshumai - שיחה 11:26, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

מה דעתך לשנות לנוסח "נכון לשנת 2018", במקום "כיום"? 77.124.69.106 13:46, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

נגד. הקטע מניח ששימוש באנרגיה מתחדשת הוא בהכרח יותר טוב לסביבה וברור לכולם שצריכת כל החשמל מארגיה חלופית היא טובה יותר. אין על זה קונצנזוס. אמ;לק של המאמר הבא - חשמל מרוח ושמש מעלה בהרבה את מחיר החשמל, ולא ממש תורם לסביבה.: http://static1.squarespace.com/static/5bbd5b228d974040f290c7e8/t/5bc62c050d9297fb20edc1e6/1539714054634/Upton-Snyder2017.pdf?fbclid=IwAR3ZdagPilHbbH1M1yaRHkCpy-iGKHcXU7Gfl5SJ6pl3_RqDkgcj6H01RsY חמויישֶה - שיחה 16:00, 8 בינואר 2020 (IST)

השמטת ההנחה הזו מהקטע היא רק עניין של שינוי ניסוח קל מאוד. 77.125.49.4 12:23, 19 בינואר 2020 (IST)

נגד. זה נשמע מאוד חביב ופופולרי, אבל זה מתעלם מהבעיה כי חמורה של חוסר יכולת השליטה באנרגיה מתחדשת, וזה לא כשהצריכה גבוהה מדי, אלא כשהיא נמוכה מדי ואז המתח החשמלי במערכות עולה לרמות שאין יכולת להתמודד איתן. ולך תסביר את זה בקטע קצרצר של הידעת, כשאפילו האלמוני שהציע את הקטע כנראה לא ידע שזו הבעיה הכי חמורה... עמית - שיחה 20:25, 23 ביוני 2020 (IDT)

לא הבנתי. אנרגיה שאובה היא סוללה. אפשר לשאוב אליה מים ואפשר לשחרר את אותם המים. אם יש חוסר ביקוש, אפשר להפסיק לשחרר מים ולהתחיל לשאוב (או באופן כללי: למלא מצברים ולהוריד תפוקה, אם יש צורך). למקורות ייצור אנרגיה שונים יש יכולת שונה מבחינת מהירות התגובה של שינוי ההספק. אבל באופן כללי רשת גדולה עם הרבה מצברים נועדה בדיוק לספוג את כל עודפי ההיצע (לדוגמה: עודפי היצע מהיום עבור הלילה).

מעבר לכך שמדובר על מצבר ולא על מקור אנרגיה. לכן ההשוואה שלו אינו למקורות סולאריים, רוח, שמש (או גרעיניים, אם קנה המידה הוא לא פחמניים) אלא סוללות חשמליות. אחת הבעיות הגדולות של סוללות חשמליות היא היעילות הנמוכה שלהם: הרבה פחות מחצי מהאנרגיה שמושקעת באגירה מוחזרת בסופו של דבר. במקרה של מאגרים שאובים, היעילות גבוהה בהרבה. מבין סוגי הסוללות שנמצאים בשימוש מעשי כיום, נראה לי שאנרגיה שאובה היא היעילה ביותר. Tzafrir - שיחה 07:59, 24 ביוני 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:00, 24 ביוני 2020 (IDT)

צביקה פיק Vs. כיסא[עריכת קוד מקור]

בלהיט של צביקה פיק, "מוסיקה" ("מעלה מעלה"), תיארה מירית שם אור "שיר יפה", ככזה שנשמעים בו מפוחית פה, גיטרה אקוסטית, סקסופון, כינור, חליל, חצוצרה, תוף ותזמורת שלמה. אלא שבהקלטת שיר זה, כמו כל האלבום שזה שיר הנושא שלו, לא השתתפה תזמורת גדולה; השתתפו בו רק נגנים בודדים. גם לא נשמעו בו כלי הנגינה המוזכרים לעיל, לבד מהתופים; האלבום היה ציון דרך בולט בזמר העברי, לשימוש במוזיקה אלקטרונית, להשגת מגוון צלילים רחב, במעט כלים. יתכן שגם על המתופף, שהשתתף בהפקת אלבום, אפשר היה לוותר. באלבום אחר, "סיפורים מהקופסא" של רמי פורטיס, רק השיר "חתול מפלצת" הוקלט עם מתופף - עם ז'אן ז'אק גולדברג. אלא שגם שיר זה הוקלט בלי שום תוף. גולדברג נעלב ששאר האלבום הוקלט עם מכונת תופים, וכאות מחאה תופף על כיסא.

104.254.90.122 12:27, 26 במאי 2020 (IDT)

הכנסתי שינויים כדי להפוך את הקטע לממוקד ומעניין יותר. 77.125.66.112 12:15, 28 במאי 2020 (IDT)

קטע לא ברור ומבולבל. אז מה אם השיר מדבר על תזמורת? מן הסתם זה לא אומר שניגנה בו תזמורת. אפשר למקד אותו רק לנושא של גולדברג - שגם הוא לא ברור. מתי בדיוק הוא תופף על כיסא? האם הוא נכח בחדר ההקלטות? האם שומעים את התיפוף על הכיסא? תומר - שיחה 16:29, 29 במאי 2020 (IDT)

אני גם לא אוהב את הסלט שהקטע עושה ואת האנקדוטה הלא מפתיעה. בנוגע לז'אן ז'אק גולדברג שמתופף על כסא, אכן סיפור משעשע ומוכר. כן, הוא נכח בחדר ההקלטות ושומעים את התיפוף. זה גם מופיע בקרדיטים. חמויישֶה - שיחה 12:11, 4 ביוני 2020 (IDT)

התמקדות:

בלהיט של צביקה פיק, "מוסיקה" ("מעלה מעלה"), תיארה מירית שם אור "שיר יפה", ככזה שנשמעים בו מפוחית פה, גיטרה אקוסטית, סקסופון, כינור, חליל, חצוצרה, תוף ותזמורת שלמה. אלא שבהקלטת שיר זה, כמו כל האלבום שזה שיר הנושא שלו, לא השתתפה תזמורת גדולה; השתתפו בו רק נגנים בודדים. גם לא נשמעו בו כלי הנגינה המוזכרים לעיל, לבד מהתופים; האלבום היה ציון דרך חדשני ובולט, בזמר העברי, לשימוש במוזיקה אלקטרונית, להשגת מגוון צלילים רחב, במעט כלים. חדשנות זו לא מתאימה למילות השיר "ימי האתמול יחזרו, אולי". ומעבר לכול, כתוב בשיר "נגן לי ברוך מנגינה יפה", אלא ששיר זה הוא שיר רוק אנד רול מובהק - לא שיר שמנוגן ברכות. בשיר נשמעים קולות רמים מאוד.

77.124.63.211 07:17, 6 ביוני 2020 (IDT)

עדיין לא. המוסיקה מלאה בדוגמאות כאלה. "כולם רוצים שירים פשוטים... בשני אקורדים... אז קחו". שיר לא פשוט בכלל, עם הרבה יותר משני אקורדים. לא הייתה "הווה אמינא" שהשיר יכיל תזמורת. חמויישֶה - שיחה 09:01, 9 ביוני 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:46, 2 ביולי 2020 (IDT)

האבוקדו – הממותה של הפרות[עריכת קוד מקור]

יתרון השרידה של צמח עם פרי מאכל על פני צמח עם פרי בלתי אכיל הוא, שזרעי פרי המאכל מופצים למרחקים גדולים. זאת משום שהחיה שאוכלת את הפרי יכולה להפיץ את הזרעים בצואתה, כשהיא כבר רחוקה מאוד מצמח האם. בעזרת מנגנון הפצה זה, צאצאי צמח האם אינם מתחרים אתו ועם אחיהם על משאבים. אולם, בעניין מנגנון זה, האבוקדו מציב חידה: רק חיות בגודל של פיל, היפופוטם או קרנף מסוגלות לבלוע את הגרעין שלו, אבל עד תחילת המאה ה-20, האבוקדו גדל רק במרכז אמריקה. שם, אין כיום חיות בגודל כזה. המדענים משערים כי לאבוקדו הייתה הסתגלות אבולוציונית ליחסי גומלין עם ממותות, עצלנים ענקיים וחיות בגודל דומה, שנכחדו בסוף תקופת הקרח האחרונה לפני כ-13 אלף שנים. מכך עולה השאלה, הכיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהן?

מקור:

https://www.smithsonianmag.com/arts-culture/why-the-avocado-should-have-gone-the-way-of-the-dodo-4976527
מיצגים בתערוכת תקופת הקרח במוזיאון פארק קרסו למדע
ייעוץ במדור הכה את המומחה, ממשתמש:H. sapiens

77.124.69.106 19:22, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד. לטעמי כדאי לשלב את המידע שבסוגריים כחלק משטף ההסבר Theshumai - שיחה 01:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד. עשיתי כמה שינוי סגנון קלים, תיקנתי כמה קישורים פנימיים והורדתי את הקטע בסוגריים לגבי החרצן הגדול יותר של אבוקדו בר, כי הוא פוגע בשטף הקריאה וגם כי הוא כנראה לא מדויק (החרצן של פרי הבר יותר גדול יחסית לפרי עצמו, אבל לאו-דווקא אבסולוטית כי פרי הבר נוטה להיות קטן יותר). H. sapiens - שיחה 11:20, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

כמה הערות: 1) הפסקה מסתיימת בשאלה, "אם כך מדוע לא נכחד האבוקדו?" אך לא ניתנת תשובה, מכאן ניתן להסיק שאולי התיאורה שהוצגה איננה נכונה. 2) לא מוסבר מדוע הגלעין גדול כל כך, חיות גדולות יכולות להפיץ גם זרעים קטנים. Assafn • שיחה 13:55, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

תשובות: 1) כאשר עוסקים בעניינים המצויים בחזית המחקר, לא לכול דבר יש תשובה. זה עדיין לא אומר שהתיאוריה לא נכונה. על כל דבר אפשר להמשיך ולשאול, עד שמגיעים למה שאיש אינו יודע עדיין. 3) לא הכול צריך להסביר בקטע כל כך קצר. נכון שחיות גדולות יכולות לאכול גם פירות עם חרצנים קטנים. אבל מרגע שבדרך המוטציה המקרית, החרצן גדל כל כך, אז הפרי נשאר עבור חיות גדולות מאוד או נכחד (או שקורה דבר שלישי, שלא מצאו לו בינתיים הסבר). 77.125.107.185 17:30, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

1) לא מדובר בחזית המחקר אלא בתיאוריות מאד ישנות. כאשר אתה טוען טענה שממנה נובע שהעץ אמור היה להיכחד אך העובדות מראות אחרת אתה בעצם סותר את הטענה הראשונית שלך. זה נקרא הוכחה בדרך השלילה. 2) לגבי האם לכלול הסבר על הגרעין זה כבר עניין של טעם, אבל לא מדובר במוטציה אקראית חסרת תועלת, מוטציות כאלו נעלמות מהר אם אין להם מטרה אבולוציונית. 17:40, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

אין מושג כזה "מטרה אבולוציונית". על מה אתה מדבר בכלל? 77.125.107.185 18:58, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

המטרה האבולוציונית היא שרידות, אם מוטציה אינה מעניקה יתרון אבולוציוני היא תעלם אבל אתה נתפס למינוחים וזוטות לא לעיקר. Assafn • שיחה 12:43, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

אם גרעין של פרי גדל מאוד, ועדיין יש מי שיפיץ אותו, הצמח ישרוד. אין מטרות. לגרעינים אין מטרות. השרידות היא של בר המזל, לקבל מוטציות מתאימות או לשמור על מצב מתאים, שלא יתקתקל במוטציות. 77.126.137.95 14:45, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

א. במו ידיי החזקתי חרצנים קשים יותר וגדולים יותר מחרצן האבוקדו, שמצאתי בשמורה באגן האמזונאס. הסבירו לי אז שהטפירים אוכלים אותם. ואכן, חיפוש זריז בגוגל מעלה שטפירים אוכלים גם אבוקדו וממלאים תפקיד חשוב בהפצת זרעים.

ב. במו עיניי ראיתי דולפיני נהר שוחים תחת להקות קופים בלב יער מוצף באותה השמורה. הסבירו לי אז שהקופים נוגסים בפירות ושומטים אותם מטה, הדגים מתלהקים אחר הפירות הנופלים למים והדולפינים זוללים את הדגים. למותר לציין שחיים שם דגים גדולים דיו כדי לבלוע אבוקדו בשלמותו, כמו גם תחשי נהרות אמאזוניים הניזונים בין היתר מפירות הנושרים למים [5]. לא מצאתי ראייה ישירה לכך שגם תחשי נהרות קריביים ניזונים מפירות הנושרים למים, אולם לפי המאמר הזה הם בדיוק ניחנים בהיעדר רגישות לטעם מר הנחוץ לצריכת פירות גדולים ומרירים.

ג. כפי שצוין לעיל, השערת האנכרוניזם הנאוטרופי פורסמה לראשונה בשנת 1982 וזכתה הן להתעניינות רבה והן להתנגדות לאורך העשורים האחרונים. עבור חלק מהפירות אותרו מאז מסלולי הפצה חלופיים, ביניהם בעזרת האדם, ואילו תפוצתם של אחרים כנראה הואטה. חוששני שהנוסח הקיים של הקטע מפשט מדי את המורכבות הזו לכדי השאלה "הכיצד לא נכחד האבוקדו". השאלה הזו מבליעה הטייה תצפיתית - לו האבוקדו היה נכחד, היינו מעלים שאלה דומה על עץ אחר שבמקרה שרד.

לאור זאת אני מציע לוותר על הקטע, או להסתפק במקרה מובהק יותר ומבלבל פחות של אנכרוניזם אבולוציוני, כמו זריזותה של האנטילוקפרה האמריקנית. גמר חתימה טובה, ליאור पॣ • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 08:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

אתה מוזמן לנסות ולכתוב קטע טוב יותר בנושא, למשל על האנטילוקפרה האמריקנית, והוא ישקל לגופו. לי אין שום בעיה עם קטע שמסביר, שצמח הצליח לשרוד, למרות שמפיץ הזרעים העיקרי שלו נכחד. אגב, אשמח למקור לפיו טפירים בולעים גרעיני אבוקדו ומפיצים אותם בצואתם. לא רק מכרסמים סביבם ליד עץ האם. 77.126.137.95 14:50, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

המאמר הזה מציע כי יש תנינאים הזוללים אבוקדו ומפיצים את זרעיו. המאמר הזה מאשר כי חולדות קוצניות מרכז-אמריקאיות (Proechimys semispinosus) ניזונות מפרי האבוקדו ומזרעיו, ועשויות להפיץ את הזרעים כשהן מטמינות אותם לאכילה בעתיד. המאמר הזה מעיד כי הקויו, (אנ') קרוב משפחה בלתי מבוית של האבוקדו, מופץ בין היתר על ידי פקת השפלה, חוטמן חום ומינים שונים של אגוטי. המאמר הזה מעיד כי פירות ממשפחת העריים מהווים כעשירית מתזונתן העשירה של טפירות בירדי בקוסטה ריקה, אף כי בכל התצפיות הן אכלו רק את ציפת הפרי ולא את הגלעין. איור 2 במאמר זה מלמד כי גלעינים בקוטר 60 מ״מ אותרו בגללים של טפיר בירדי, קרי גלעינים גדולים יותר מזה של האבוקדו. אולי הממותות הקלו על התפשטות האבוקדו ואולי לא, אך הנוסח הקיים של הקטע שגוי ומטעה. חג שמח, ליאור पॣ • ט"ו בתשרי ה'תשע"ט • 16:52, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין. תודה על העזרה. מעניין גם מה יש לH. sapiens לומר. הוא למד את הנושא בצורה מסודרת. אולי אפשר לשנות את הקטע לקטע שמדבר על נושא שהחוקרים לא הבינו, ובסוף מצא את פתרונו? 77.126.137.95 17:09, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

מתייג את משתמש:Reuveny. אין לי מומחיות ספציפית בתחום זה מעבר לעיסוקי בביולוגיה. בדקתי את רוב הרפרנסים שהביא ליאור ועשיתי בעצמי חיפוש על הנושא בגוגל סקולר, אך לא מצאתי מאמר סקירה דפיניטיבי על הנושא מן השנים האחרונות. נראה לי שתאורית האנכרוניזם של Janzen&Martin משנות ה-80, שהתפרסמה גם בספר פופולרי של קוני בארלו מ-2001, עדיין חיה ונושמת, ולא ראיתי הפרכות שיטתיות ספציפית לגבי האבוקדו אלא רק הצעות או תצפיות מזדמנות (האם טפירים נפוצים כיום בכל או רוב תחום התפוצה של האבוקדו? האם מינים החיים במים כמו אליגטורים ותחשים יחרבנו את גלעין האבוקדו במקומות שבהם הוא יכול לצמוח?). לצורך ההבהרה ניתן לדעתי להחליף את המשפט האחרון במשפט בסגנון "מדענים עדיין חוקרים כיצד לא נכחד האבוקדו מיד אחריהם". H. sapiens - שיחה 15:26, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

ראשית, לא מסיימים קטע בשאלה. שנית, השאלה לא טובה, משום שלפי מה שכתוב בקטע צמח עם פרי מאכל לא תלוי רק במינים שאוכלים אותו כדי לשרוד, שכן הוא יכול להמשיך לגדול באזור בו גדלו אבותיו. ממש כמו עצים עם פרי בלתי אכיל. חמויישֶה - שיחה 15:53, 19 בדצמבר 2018 (IST)

ראשית, למה לא לגמור קטע בשאלה? שנית, עצים עם פירות לא אכילים, מפיצים זרעים בדרכים אחרות. אצטרובל, למשל, אמור להתרחק מעץ האם הגבוה, בזכות היותו עגול ואלסטי. הוא מתגלגל ומקפץ הרחק מהעץ. יש פירות לא אכילים, שנדברקים לשיער רגליהן של חיות ונודדים איתם. יש כאלו שהם קלים במיוחד ועפים ברוח. בכול מקרה, כל פרי - אכיל או לא אכיל, אמור להיות מנגנון הפצת זרעים.

ולגבי עצים שמתרבים ברבייה א-מינית, בעיקר, אז לא כל עץ יכול לעשות זאת בקלות. וחוץ מזה יש כאן ויתור על היתרון הגדול שהרביה המינית כן נותנת. 77.125.78.53 20:28, 21 בדצמבר 2018 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:53, 2 ביולי 2020 (IDT)

על הדיקטטורה של החרוז[עריכת קוד מקור]

בראיון שנערך עם הפזמונאי ירון לונדון, כותב הפזמון "אליעזר בן-יהודה", הוא הזכיר את חוסר שביעות רצונו ממילה אחת שכתב: אליעזר בן-יהודה היה אדם חמור סבר ורציני, ובשום פנים לא "יהודי מבדח", כפי שתואר בפזמון. לונדון ציין כי הוא ביקש לכתוב "יהודי תמהוני", אלא שהמילה "תמהוני" אינה מתחרזת עם המילה "קודח" שבצלע הבאה, ואילו המילה "מבדח" מתחרזת חרוז ראוי, ועל כן נבחרה. לונדון אמר כי בשיחה עם נעמי שמר על "זמר לגדעון", הוא הביע בפניה את מורת רוחו מהחרוז "אבל המדיני חמס / מחמנית ועד תירס". חמנית, תירס ואף מספר מינים ממשפחת הסולניים, כגון עגבנייה, תפוח אדמה, וטבק, מקורם ביבשת העל אמריקה, והם הופצו בעולם הישן רק לאחר גילוי אמריקה, במאה ה-15 לכל המוקדם. מה שאומר שהמדייני בן המאה ה-12 לפנה"ס, לא היה יכול לחמוס חמנית או תירס. תשובתה של שמר ללונדון, שטענה שלחרוז בפזמון העברי ישנה "דיקטטורה", וכי הוא משתלט לעיתים גם על העובדתיות הקרה, הניחה את דעתו של ירון לונדון, הן לגבי פזמונו שלו והן לגבי פזמונה של שמר.

זהו קטע מרובה בקישורים מכל מיני תחומי עניין. את הקלטת דבריו של לונדון ניתן למצוא בפודקאסט "שיר אחד" על "אליעזר בן-יהודה". חלק מן הדברים נמצאים גם בערך. בברכה, אביתר ג' • שיחה • 18:09, 3 ביוני 2020 (IDT)

שמר טענה, שמאותה סיבה היא חרזה את "יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי" עם "ג'קוזי".... הקטע נחמד. עוד לא החלטתי אם אני חושב שהוא מספיק מפתיע. אחשוב על זה. 77.126.89.198 22:18, 3 ביוני 2020 (IDT)

אני חושב שהקטע לא מתאים להידעת. חמויישֶה - שיחה 09:53, 4 ביוני 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:48, 20 ביולי 2020 (IDT)

בכורתי תמורת מרק עדשים[עריכת קוד מקור]

בסיפור מכירת הבכורה בתנ"ך, עשו מוכר את בכורתו תמורת נזיד עדשים אדומות שהכין אחיו יעקב. על פי רש"י, מדובר היה ביום פטירתו של אברהם אבינו וכיוון שיש מנהג לבשל לאבלים בסעודת הבראה מאכלים עגולים המרמזים שגלגל חוזר בעולם, בישל יעקב עדשים אדומות שהינן עגולות. מנהג זה ממשיך עד ימינו ויהודים נוהגים לבשל מרק עדשים לארוחה הראשונה של תקופת האבלות.

מקורות יש במרק עדשים ובעדשה תרבותית. מקווה שהנוסח ברור מספיק. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 00:15, 18 במאי 2020 (IDT)
נגד. חמויישֶה - שיחה 12:46, 19 במאי 2020 (IDT)

תוכל לנמק למה? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:48, 19 במאי 2020 (IDT)

ואם זה נכון, מה מיוחד בזה? 77.126.18.64 12:56, 19 במאי 2020 (IDT)

אנקדוטה למה הכין דווקא מרק עדשים. יכול להיות שפשוט זה המצרכים היחידים שהיו לו

. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 13:24, 19 במאי 2020 (IDT)

אולי אפשר לחבר את זה לעוד אנקדוטות דומות, כמו ההשערה הרווחת, שהסעודה האחרונה של ישו הייתה סדר פסח? 77.126.18.64 14:12, 19 במאי 2020 (IDT)

אני נגד בעיקר כי מצאתי את הקטע לא מעניין במיוחד, וכי ישנם מנהגים אחרים עתיקים לא פחות. הירידה לפרטים של פירושו של רש"י לפסוקים הופכת את הקטע לעוד פחות מזמין. חמויישֶה - שיחה 11:30, 24 במאי 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:51, 20 ביולי 2020 (IDT)

הכו בחלילים[עריכת קוד מקור]

הפועל המשנאי המתאר נגינה בחליל הוא, באופן מפתיע, "להכות". במסכת ביכורים פרק ג', משניות ג-ד מתוארת הבאת הביכורים לבית המקדש - "...והחליל מכה לפניהם, עד שהן מגיעין קרוב לירושלים." בשירו הידוע "סלינו על כתפינו" לחג השבועות מתאר המשורר לוין קיפניס את הבאת הביכורים לירושלים; בגרסתו המקורית של השיר משנת 1929 משתמש קיפניס בפועל המשנאי "להכות" בהקשר לנגינה בחליל - "הך, הך, הך בתוף, והך בחליל". אולם קיפניס, אשר נהג לשנות את שיריו בהתאם לרוח התקופה, החליף את הפועל "הך" כך שהתקבלה הגרסא המוכרת יותר כיום "הך הך הך בתוף, חלל בחליל". מאז שנת 1935 נדפס השיר בגרסתו החדשה.

ניסיון ראשון לקטע "הידעת?". אשמח להגהה ולהערות. Jab-jab - שיחה 13:15, 10 במאי 2020 (IDT)

עכשיו כשאני חושב על זה, יהיו נחמד לפרסם את הקטע בסמוך לחג השבועות הבעל"ט. Jab-jab - שיחה 13:20, 10 במאי 2020 (IDT)

בעד. קטע מקסים. הוספתי מעט מילות יחס. 77.125.93.253 15:11, 10 במאי 2020 (IDT)

אהבתי. תומר - שיחה 11:16, 31 במאי 2020 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 09:54, 20 ביולי 2020 (IDT)

תחנות כוח פחמיות פולטות קרינה רדיואקטיבית רבה יותר מתחנות כוח גרעיניות[עריכת קוד מקור]

תחנות כוח פחמיות מייצרות גזי חממה התורמים להתחממות העולמית וכן אפר פחם הגורם לזיהום אוויר ולתחלואה. חלק מהזיהום שנפוץ באפר הפחם הוא איזוטופים רדיואקטיביים של יסודות שונים, שפולטים קרינה רדיואקטיבית. לעומת זאת, תחנות כוח גרעיניות אינן גורמות לזיהום אוויר ויש להן טביעת רגל פחמנית נמוכה מאד, עלויות תפעול נמוכות ומערכות בטיחות משופרות בהשוואה לתחנות כוח פחמיות. הודות ליעילותה הרבה יותר של תחנת כוח גרעינית, הפסולת הרדיואקטיבית המעטה שהיא מייצרת פולטת פחות קרינה רדיואקטיבית מאשר אפר הפחם המרחף הרב הנפלט מתחנת כוח פחמית בכושר ייצור זהה של חשמל. יתרה מזאת, אפר הפחם, הנפלט מתחנות הכוח הפחמיות, משמש כאחד מחומרי הגלם למלט - הוא זה שמקנה למלט את צבעו האפור. כיום נבחנות שיטות שונות להפחתת הסיכון הבריאותי הנשקף לציבור מהטמעת אפר פחם מרחף בחומרי בניין.

מקורות: [6], [7], [8], [9], [10],[11],[12],[13] יום טוב, ליאור पॣ • ב' בתמוז ה'תש"ף • 14:57, 24 ביוני 2020 (IDT)

אני אוהב את הרעיון, אבל המקורות צריכים להיות מוטמעים, בסופו של דבר, בערכים. צריך אולי להבהיר שגם הקרינה הנפלטת מהאפר היא זניחה מבחינת השפעתה הבריאותית (לאפשר יש השפעות בריאותיות אחרות, כמובן). Tzafrir - שיחה 05:29, 25 ביוני 2020 (IDT)

בעד. לקטע יש פוטנציאל אדיר. הוספתי שני משפטים וכמה מילים, כדי שהקורא לא יופתע מדי מחלק מהעובדות פה, ולא יחשוב שהן שגיאות של מנסחי הקטע, בהבנת הנקרא של המקורות.
לא יודע אם יש לזה מקום בקטע, אבל צריך להוסיף לחישוב הזיהום גם את הזיהום במכרה של חומר הגלם. לא רק את הזיהום של תחנת הכוח עצמה. 77.126.38.71 22:32, 26 ביוני 2020 (IDT)

הניסוח משעשע. תחנת כח גרעינית פולטת קרינה רדיואקטיבית נמוכה יותר אם הכל עובד כשורה והקטע מתעלם באלגנטיות מההשלכות אם משהו קורה (אסון צ'רנוביל, האסון הגרעיני בפוקושימה). כדאי להוסיף גם דוגמה אחת ל"שיטות השונות" להפחחת הסיכון. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 22:43, 26 ביוני 2020 (IDT)

ומה קורה כשיש תקלה בתחנה פחמתית? (אני שואל מסקרנות, לא בהקנטה). 77.126.38.71 22:49, 26 ביוני 2020 (IDT)

תאונות גרעיניות חמורות עשויות לגרום לתחלואה ולמוות, בעיקר בכורים מדור א' וב' בהם לא קיימת בטיחות גרעינית מובנית (אנ'). לעומת זאת, תחנות כוח פחמיות תורמות לתחלואה ולמוות כמעשה שבשגרה. לאור זאת נטען במאמר החופשי הזה כי תחנות כוח גרעיניות חסכו כ-1.84 מיליון מקרי מוות בשנים 1971-2009, מעל ומעבר למספר ההרוגים בתאונות בכורים מיושנים בצ'רנוביל ובפוקושימה. לצערי הערך העברי אודות התנגדות לאנרגיה גרעינית לוקה בחסר בהשוואה למקבילו באנגלית (אנ') ואין לנו ערך על אקומודרניזם (אנ'). ליאור पॣ • ו' בתמוז ה'תש"ף • 13:35, 28 ביוני 2020 (IDT)

האם אפשר להסביר גם את הנקודה הזו בקטע הידעת הזה? 77.126.26.185 14:30, 28 ביוני 2020 (IDT)

אם יהיה על כך מידע בערכים. קטע הידעת אינו תחליף למידע בערכים. Tzafrir - שיחה 10:42, 29 ביוני 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני לא חושב שמישהו חושב שתחנות כוח גרעיניות מזהמות את אוויר, הבעיה שלהן היא שאם יש תקלה הזיהום גדול יותר מכל הנזק שתחנות הפחם יוצרות במשך שנים. Assafn • שיחה 10:21, 29 ביוני 2020 (IDT)

אני כן חושב שפסולת גרעינית מתפעול שותף של תחנת כוח גרעינית, היא זיהום. מה שמדהים לגלות, זה שלתחנת כוח פחמתית יש זיהום גרעיני שותף גדול יותר. 77.125.82.67 12:17, 29 ביוני 2020 (IDT)

הקטע מדהים. אני לא חושב שצריך להתייחס לתקלות בקטע הקצר הזה. גילגמש • שיחה 14:19, 29 ביוני 2020 (IDT)

אני מודה על המחמאות ועל תרומותיכם לשיפור הקטע המוצע, אולם בדומה לצפריר אני סבור שעלינו להטמיע תחילה את המידע הזה בגוף הערכים הנוגעים בדבר בוויקיפדיה. חלקם מצטטים כרגע את המהדורה האנגלית של ויקיפדיה, שזו כשלעצמה תקלה (כשבאתי לאמת את המידע המצוטט משם נתקלתי במידע שיצקתי לתוך הקטע הנדון). לצערי לא אספיק להשביח את הערכים הללו בשבוע הקרוב. ליאור पॣ • ז' בתמוז ה'תש"ף • 15:24, 29 ביוני 2020 (IDT)

לא הבנתי מה תורמים לקטע שני המשפטים האחרונים, הנוגעים למלט. הם לא קשורים ליתרונותיה או חסרונותיה של התחנה הפחמית. הם מדברים על שימוש בתוצר לואי של התחנה. לכאורה, שימוש בפסולת לצורך בנייה הוא דבר חיובי. חמויישֶה - שיחה 17:31, 15 ביולי 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:31, 27 באוגוסט 2020 (IDT)

למה כל כך קשה לדעת את גילנו ביממות?[עריכת קוד מקור]

האם אתם יודעים מה גילכם המדויק ביממות? דהיינו, כמה יממות בדיוק חלפו בין התאריך בו נולדתם לבין התאריך של היום? אילו כל שנה הכילה בדיוק 365 יממות, וכל חודש הכיל בדיוק 30 יממות, סביר שהייתם יכולים לחשב בקלות, יחסית, את גילכם ביממות. גם אם בדיוק אחת לארבע שנים הייתה מכילה יממה נוספת, החישוב עוד היה קל. אלא שמתוך כל 400 שנה רק 97 שנים מכילות יממה נוספת, ומספר היממות בכל חודש, לפי סדר החודשים, הוא: 31, 28 או 29, 31, 30, 31, 30, 31, 31, 30, 31, 30, 31. חישוב מספר היממות בין שני תאריכים נעשה אפילו מסובך יותר, אם אחד התאריכים מלפני שנת 1582 והשני אחריה, כי רק בשנה זו הונהג הלוח הגרגוריאני. דהיינו, לפני שנה זו, בדיוק כל שנה רביעית הכילה יממה נוספת. מה גם, שבמסגרת המעבר אל הלוח הגרגוריאני, שנת 1582 התקצרה. היום הבא אחרי יום חמישי, ה-4 באוקטובר, 1582, היה יום שישי, ה-15 באוקטובר, 1582. למעשה, הבעיה מסובכת עוד יותר. בחלק ממדינות העולם, הלוח הגרגוריאני הונהג מאוחר יותר משנת 1582, כך שהיו תקופות בהן במדינות שונות היו תאריכים שונים לאותן יממות בדיוק. האלגוריתם הממוחשב, שמתגבר על בעיוות אלו, ומחשב כמה יממות עברו בין שני תאריכים קרוי יום יוליאני.

77.126.45.99 14:17, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

נגד. הקטע הזה הרבה יותר מעניין, ועוסק בנושא משיק. זאת ועוד, הקטע לכאורה עוסק בחישוב הגיל ביממות. את מי זה מעניין? הלאה, הוא אמנם עוסק בחישוב הגיל ביממות, אבל ממשיך לדבר על הלוח היוליאני מהמאה ה-16. רוב הקוראים ממילא לא נולדו, אז זה לא רלוונטי לחישוב. ממשיכים: גם אם לא היו מעברים את פברואר כלל, עדיין לא כזה פשוט לספור את הימים, כי לכל חודש יש מספר ימים אחר, ובודאי לא נולדים דווקא בתחילת החודש, או מחשבים דווקא בסופו, וממילא לא עלתה טענה שהחישוב הזה אינטואיטיבי. בקיצור, כאמור, אני נגד. חמויישֶה - שיחה 15:33, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

חמויישה צודק. יש עוד כמה קטעים דומים תבנית:הידעת? 29 בפברואר 2016, תבנית:הידעת? 25 באוקטובר - סדרה 1. הקטע מסורבל ומתאים אולי לפורטל:מתמטיקה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:14, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:00, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

עלוקות בשירות הרפואה[עריכת קוד מקור]

רוב מיני העלוקות נצמדים ונדבקים לבעלי חיים שונים, כגון יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי שממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כ-10 שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר פלטינה, שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאר פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש.

77.125.91.170 18:07, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין. העלוקה שימשה ברפואה המסורתית בעיקר להקזת דם. לכן יש לי בעיה עם המילה „שימושים רבים״ ואולי כדאי להבדיל בין רפואה מסורתית (שבה הקזת דם שימשה אמצעי לריפוי ידי איזון ארבע הליחות) לרפואה המודרנית. Tzafrir - שיחה 12:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה על ההערה. שיניתי את הנוסח ל"במספר הליכים רפואיים". 77.124.69.106 14:17, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

אהבתי Theshumai - שיחה 11:29, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

אני חושב שזה קטע טוב. גילגמש • שיחה 20:30, 23 ביוני 2020 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 10:52, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

מוזס וילהלם שפירא[עריכת קוד מקור]

מוזס וילהלם שפירא היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1873 הסתבך בפרשת זיוף, כשמכר למוזיאון בברלין אלפי חרסים, מואביים כביכול, שהתבררו כעבודת זיוף של קדרים בני התקופה. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1883, הודיע כי רכש אוסף של מגילות מתקופת הבית השני שהתגלו במערות באזור ים המלח. הגילוי הרעיש את עולם הארכאולוגיה, ומשך עניין מצד מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון הבריטי, שאף הציג שתיים מהמגילות בתערוכה שאליה נהרו אלפי מבקרים, ובהם ראש ממשלת בריטניה ויליאם גלאדסטון. שפירא כמעט שמכר את המגילות למוזיאון הבריטי עבור סכום עתק של מיליון לירות שטרלינג, אך ארכאולוגים שבדקו את המגילות, בראשם שארל קלרמון-גנו, טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את לונדון בבושת פנים, כשהוא ממורמר ומושפל. במהלך החודשים הבאים נדד ללא מטרה בערי אירופה, כשהוא הולך ומאבד את צלילות דעתו. ב-11 במרץ 1884 שם קץ לחייו, ביריית אקדח, בחדרו במלון קטן ברוטרדם. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, ובהמשך התגלגלו ואבדו עקבותיהן. בשנות הארבעים של המאה ה-20 נתגלו מגילות מדבר יהודה במערות בקומראן, וערערו את אחת מההנחות המרכזיות של מלומדי המאה התשע-עשרה ביחס למגילות שפירא – ההנחה שלא ייתכן שמגילות קלף ישתמרו משך אלפי שנים במערה טחובה. גילוי זה העלה את השאלה האם פרשיית מגילות שפירא לא הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה.

מבוסס - עם שינויים מסוימים ותוספות - על סיכום המידע על הפרשה שמופיע בפורטל:היסטוריה/המחקר?/2 - שכתב Nettadi, מתוך הערך המומלץ לשעבר מוזס וילהלם שפירא. תגידו אם זה נראה ארוך מדי - לא רציתי להשמיט פרטים שחשובים להבנת הסיפור. תומר - שיחה 22:27, 7 באפריל 2020 (IDT)

מעולה!

בעד77.126.68.96 22:43, 7 באפריל 2020 (IDT)

מעניין. מה ההערכות היום בקרב ארכיאולוגים? מגילות שפירא היו זיוף או אמיתיות? חמויישֶה - שיחה 13:35, 13 באפריל 2020 (IDT)

הערך מציין מספר חוות דעת מודרניות, למשל של שלמה גיל, שמשער שהממצא היה אכן אותנטי. אבל אני מניח שלא ניתן להגיע למסקנה חותכת כשעקבותיהן של המגילה נעלמו. תומר - שיחה 15:01, 13 באפריל 2020 (IDT)

בעד, אבל הניסוח של המשפט האחרון פחות מתאים להידעת. חמויישֶה - שיחה 14:09, 14 באפריל 2020 (IDT)

אני יודע שזה ניסוח שנשמע קצת לא נייטרלי, אבל הוא מתבסס על אמירה אמיתית של החוקר ג'ון מרקו אלגרו. לשיקולך, האם כדאי לשנות את הניסוח? תומר - שיחה 18:05, 14 באפריל 2020 (IDT)

לדעתי צריך לשנות. הוא מתאים לראיונות, כתבות, אולי אפילו לערך עצמו. אבל בד"כ בהידעת אנחנו לא מעלים תהיות, אלא שוטחים עובדות. מבחינתי אפשר אפילו לכתוב "משמעות גילוי זה היא שיתכן שמגילות שפירא אינן מזוייפות והן החמצה ארכיאולוגית אדירה". חמויישֶה - שיחה 09:12, 16 באפריל 2020 (IDT)

בזוקה זו, על שום מה?[עריכת קוד מקור]

אחת ההמצאות האמריקניות במלחמת העולם השנייה היתה משגר טילי הכתף נגד טנקים, "בזוקה". אחד החידושים בתעשייה האמריקנית, מיד לאחר מלחמה זו, היה "מסטיק בזוקה" (בישראל, מסטיק זה מיוצר מאז 1958). אולם, למרות סמיכות המקום והזמן, "מסטיק בזוקה" אינו קרוי על שם משגר טילי הכתף, "בזוקה". שניהם גם יחד קרויים על שם כלי הנגינה "בזוקה" (בתמונה). כלי נגינה זה הוא כלי נשיפה דומה בעקרון פעולתו לטרומבון, אך מראהו קצת מזכיר משגר טילי כתף. הבזוקה כיכבה בלהקה צבאית של המרינס במלחמת העולם הראשונה, והייתה פופולרית בהרכבי ג'אז בין שתי מלחמות העולם.

77.126.78.178 22:50, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

מה המקור לכך? Shannen - שיחה 09:18, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

מה הסיבה לכך שקראו למסטיק על שם כלי נגינה? אוֺדוֺ - שיחה 13:18, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

בערך העברי על מסטיק בזוקה כתוב שהוא על שם כלי הנגינה. גם בערך העברי על כלי הנגינה, כתוב שהמסטיק על שמו. בערכים האנגליים זה לא מופיע. והמקור אמור להיות באנגלית כי זה מוצר אמריקני. לא חיפשתי בויקיפדיה בשפות נוספות. אבל ברשת מצאתי, שבכלל לא ברור מה שם על שם מה^[1]. לכן, כנראה, נצטרך להשעות את ההצעה עד למציאת מקור. סליחה. 77.126.45.33 19:06, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. לפחות בינתיים. חמויישֶה - שיחה 20:13, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

בית המקדש בירושלים חרב ארבע פעמים[עריכת קוד מקור]

זה המקור. אסף גולן, מעריב

מקובל לחשוב כי בית המקדש, בירושלים, חרב פעמיים. אך למעשה, הוא חרב ארבע פעמים. את בית המקדש הראשון הקים המלך שלמה. מקדש זה עמד כ-410 שנים, והבבלים החריבו אותו בשנת 586 לפנה"ס, והגלו את עם ישראל. אחרי הגלות, בשנת 538 לפנה"ס נבנה בית מקדש חדש, בהנהגת זרובבל מבית דוד. אך לפי התיאור בספר עזרא הוא היה מאכזב במראהו ודלותו. כ-230 שנה מאוחר יותר, העם כבר היה מבוסס יותר בארצו, ובהנהגת שמעון הצדיק, בית המקדש השני עבר שיפוץ גדול, שלמעשה כלל הריסה של חלק נכבד מהמבנה המקורי, שבנה זרובבל. בשנת 74 לפנה"ס, הורדוס, מלך היהודים, שיפץ את בית המקדש השני על ידי הריסת רוב המבנה, שבנה שמעון הצדיק. על בית המקדש שבנה הורדוס, אמרו חז"ל כי 'מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו'. לבסוף, בשנת 70 לספירה, החריבו הרומאים את בית המקדש השני כליל. אלא שארבעת המקדשים האלו אינם המקדשים היחידים של העם היהודי, שחרבו. בשנת 73 לספירה החריב הקיסר אספסינוס את מקדש חוניו שבמצרים, עקב הגעתם למצרים של פליטים סיקריים, שהסיתו את היהודים כנגד רומא, וחשש שיהפוך למרכז דתי עולמי ליהודים.

77.126.14.244 20:52, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

לא. חרב זה מלשון חורבן. זו פשוט הטעיה לקרוא לשיפוץ חורבן. חמויישֶה - שיחה 10:19, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

ואם נכתוב שבית המקדש נבנה ארבע פעמים? 77.126.67.132 12:05, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

אז למה 4? בוא נכתוב ארבעים! בוא לא נטעה את קוראינו. חמויישֶה - שיחה 09:22, 27 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מסכים עם חמויישה. לא היתי קורא לשיפוץ חורבן או בנייה מחדש. גילגמש • שיחה 22:02, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

הן המינוח חרב והן המינוח נבנה יש לו משמעות היסטוריוגראפית הרבה מעבר להרסו/בנו.

כל שכן כשמדובר בבית המקדש שציון חורבנו הוא ציון חורבן של אומה ושל מדינה. כי בית המקדש זה שם קצר לירושלים שהוא והיא כללו בתוכם את המוסדות ההנהגתיים בכל התחומים החשובים. ולכן כמו שאמרו קודמיי זה יהיה הטעיה של הקורא. עם זאת אפשר לכתוב משהו על פרק הזמן שבין בניית המשכן במדבר לפרק הזמן שנבנה בית המקדש הראשון זמן של מאות שנים שבו הוא שכן ברובו בשילה... מי-נהר - שיחה 23:07, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.חמויישֶה - שיחה 09:38, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

אין אף אדם בריא[עריכת קוד מקור]

כרומוזומים בזמן מטאפאזה צבועים באמצעות היבירידזציה פלואורסצנטית באתר עם גלאי לרצפי Alu (בירוק) ובצביעת נגד ל-DNA (באדום).

לפני 65 מיליון שנים אירעה מוטציה מזיקה בחומר התורשתי של אחד מאבות האדם. במקום עותק בודד של הגן המועיל "7SL RNA", נוצרו עותק וחצי. מאז אירוע מוטציה זה, חצי העותק המיותר, שמכונה Alu, משוכפל מידי פעם בגנום של כל תא, של האדם והחיות הדומות לו. כיום, כעשירית מרצף ה-DNA של כל אדם היא רצפי Alu חסרי תועלת. השכפול נעשה בשל יכולת הקשירה של רצפים אלה לאנזים, שהופך DNA לRNA ובשל יכולת הקשירה של ה-RNA הנוצר מהם, לאנזים רוורס טרנסקריפטאז, שמפיק מהם חזרה DNA, ומשבץ אותו במקום מקרי ברצף ה-DNA של התא. מקום מקרי כזה עשוי להיות בתוך גן אחר, וכך לקלקל גן, ולגרום למחלות כמו סרטן, סכרת או המופיליה. כל רצף Alu מתקשר למולקולת ATP - מולקולת האנרגיה הזמינה לתהליכי חיים בתוך התא, כך שרצפים אלו מבזבזים לגוף אנרגיה. למעשה, האנושות סובלת מ"מחלת Alu" כבר מיום הווסדה.

104.254.90.122 104.254.90.122 14:45, 9 ביוני 2020 (IDT)

יש כאן ידע חדש, אבל הכותרת היא פרובוקציה. עוזי ו. - שיחה 16:50, 9 ביוני 2020 (IDT)

גם ל-DNA שלא מקודד יש תועלת, ולו מפני שהוא מהווה מטרה לחומרים נוקליאופילים ובכך מגן על הרצפים שכן מקודדים. Ronam20 - שיחה 16:56, 9 ביוני 2020 (IDT)

הכותרת היא לשימוש פנימי בדיון ואינה חלק מהקטע המוצע. מה שמפתיע כאן: האם אין לחץ אבולוציוני נגד קיומם של הקטעים הללו? Tzafrir - שיחה 17:23, 9 ביוני 2020 (IDT)

Ronam20, זה לא DNA לא מקודד. זה DNA שמקודד לדבר רע. יש DNA לא מקודד. אבל הוא אחר.

מה זה רע? ועל בסיס מה אתה אומר שהוא רע? (ואל תביא בחשבון מקרים רחוקים של נזק). ובכל מקרה גם ב-DNA "רע" יש צד של תועלת. ויותר מכך, זה מאוד יומרני לקבוע שאתה מכיר את הפונקציונליות המלאה של הרצפים. Ronam20 - שיחה 21:41, 9 ביוני 2020 (IDT)

Tzafrir, כשיצוץ הטיפוס שיכול להפטר מהרצפים האלו, לדעתי תהייה ברירה טבעית לטובתו. אלא שכמו שלימד אותי פרופסור איתן צ'רנוב, אין ליצורים איוקריוטיים מנגנונים סבירים להפטר מDNA עודף. 104.254.90.122 21:33, 9 ביוני 2020 (IDT)

אני מוצא את הקטע כמעט לא קריא עבור מי שאין לו תואר בביולוגיה. נראה לי יותר מדי תתי מושגים איזוטריים עבור הדף הראשי. חמויישֶה - שיחה 17:12, 10 ביוני 2020 (IDT)

הוספתי הערה בדף השיחה של הערך על עניין ה־ATP: הוא לא ברור לי. בערך האנגלי זה לא מוזכר. לדעתי יש כאן פוטנציאל נהדר לקטע, אבל קודם צריכים ערך מדויק. Tzafrir - שיחה 03:35, 11 ביוני 2020 (IDT)

המרצה שלי, באוניברסיטה (לפני הרבה שנים), כן הזכיר את העניין עם הATP. תודה. 77.125.77.181 20:27, 11 ביוני 2020 (IDT)

אין אף אדם בריא - גרסה שאולי תהייה מובנת למי שלא למד ביולוגיה[עריכת קוד מקור]

כרומוזומים בזמן מטאפאזה צבועים באמצעות היבירידזציה פלואורסצנטית באתר עם גלאי לרצפי Alu (בירוק) ובצביעת נגד ל-DNA (באדום).

הנגיף הוא טפיל, המסוגל לקיים תהליכי חיים, רק כשהוא נמצא בתוך תא חי של מאחסן. לעומת זאת, כשהוא עובר בין תא לתא, של אותו מאחסן או של מאחסנים שונים, הוא אינו מקיים תהליכי חיים - דהיינו הוא חפץ דומם. כשהנגיף מצוי בתא המאחסן, כל האנרגיה לתהליכי החיים שלו מגיעה מגוף המאחסן. על כן הוא מכונה "טפיל מוחלט". מבחינה אבולוציונית, מוצא הנגיפים מגוון. יש קבוצה של נגיפים, שנוצרה בהתנוונות של טפילים אחרים. למשל בהתנוונות של חיידקים מחוללי מחלות. עוד קבוצה נוצרה בהתנוונות של תאי מאחסן או בהתנוונות של קטעי תאי מאחסן. קטע מתאי אדם, שיש לו סיכוי להפוך לנגיף הוא מקטע ה-DNA, הקרוי Alu. מקטע זה נוצר אצל אחד מאבותיו של האדם, לפני 65 מיליון שנים, במוטציה. זו הייתה מוטציה שבה הועתק למקום מקרי בגנום, חלק מהגן המועיל, "7SL RNA". ה-Alu לא עושה דבר בתאי גופנו, חוץ מלקשור מולקולות ATP, וכך לבזבז לנו אנרגיה. בעיתות מצוקה, כשמופעל בתאים האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אנזים זה משכפל את ה-Alu, ודוחף אותו לעוד מקומות מקריים בגנום. כך אנחנו מורישים לילדנו גנום עם יותר Alu משקיבלנו מאבותנו, וכך במשך 65 מיליון שנים, הגענו למצב בו כעשירית מהגנום של האדם ושל החיות הדומות לו הוא רק רצפי Alu. ביום בו ה-Alu יצליח להשתלב בגנום של אחד נגיף, שנושא גם הוא רוורס טרנסקריפטאז, ה-Alu יקבל יכולת לעבור ממאחסן למאחסן בהדבקה, ויהפוך לנגיף לכול דבר.

77.125.77.181 21:42, 11 ביוני 2020 (IDT)

את המשפט האחרון אני עדיין לא מבין. הקטע בכללותו מסובך מדי ולדעתי לא מתאים ל"הידעת". חמויישֶה - שיחה 19:18, 15 ביולי 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:51, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

משל יותם ואיכות הסביבה[עריכת קוד מקור]

מְשַׁל יוֹתָם (נקרא גם משל האטד) הוא משל, שנשא יותם בן גדעון על דרך מינויו של שופט חדש לאחר מות אביו, השופט גדעון. המשל מופיע בספר שופטים, פרק ט'. מעבר לתוכנו המעניין של המשל, בני העת החדשה עשויים להתפלא גם מאופן נשיאת המשל, בפי יותם. יותם עמד בראש הר גריזים (בתמונה), המרוחק מספר קילומטרים מהעיר שכם, ונשא קולו, כך שמרבית הנוכחים בעיר שמעו היטב את דבריו. זיהום הרעש, הנפוץ בתקופתנו, לא מאפשר כזו אקוסטיקה.

77.126.26.74 13:49, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

נגד. המרחק בין הר גריזים לשכם הוא כקילומטר וחצי, הקול יכול לעבור בתנאים אופטימלים פי עשר מזה, נכון שזיהום רעש מקטין את מרחק השמיעה, אבל אני לא בטוח כמה זיהום רעש יש בלילה בשכם, בכל מקרה לא הייתי קובע שאי אפשר לשמוע בימנו נאום, אם מישהו לא באמת ניסה זאת או שיש הוכחה אחרת. bambiker • שיחה • י"ב באלול ה'תש"ף • 08:25, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

השתכנעתי מהביקורת. חמויישֶה - שיחה 09:59, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אם הבנתי נכון, אספקת החשמל לשכם אינה סדירה. לכן, בלילה, פועלים שם כנראה גנרטורים. כנראה שרועש שם. 77.126.1.237 10:57, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

לא נבסס קטע על "כנראה". ואפילו אילו בוצע ניסוי של מוסד אקדמי לבדוק את העניין, לא בטוח שהקטע היה כל כך מעניין או מפתיע. חמויישֶה - שיחה 09:13, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:26, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

מחיקת תבנית:הידעת? 3 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
א. הטענה הכללית ב"הידעת" של היום מפוקפקת. אמנם יש חוקרים שמעלים ספק באשר לזהותו של שייקספיר, אך זו לא עמדת הזרם המרכזי במחקר.

ב. חמור יותר - בתוך התבנית מופיעה טענה שהיא בגדר כזב גמור: "[שייקספיר] לא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו." - מעיון בערך ויליאם שייקספיר אפשר ללמוד שלא זה המצב. שייקספיר האיש השאיר סימנים לא מעטים לקיומו בתעודות ורישומים מהתקופה, מהטבלתו, דרך עסקיו ופעילותו בתיאטרון ועד צוואתו. אמנם מצויין בערך שיש בביוגרפיה שלו תקופה בת שבע שנים שממנה כמעט אין תיעוד. (1585 - 1592) - אבל זה רק חלק מהחיים ורחוק מהטענה ב"הידעת", שהוא לא הותיר זכר מלבד היצירות. דב ט. - שיחה 10:58, 3 בנובמבר 2015 (IST)

תודה. 94.159.183.179 08:58, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

― סוף העברה

מדובר על האמינות שאפשר לתת לשאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר. לפי הערך האנגלי all but a few Shakespeare scholars and literary historians consider it a fringe belief, אבל הערך העברי מתייחס לזה סתם כ"דעת מיעוט". אני לא מכיר מספיק את התחום. Tzafrir - שיחה 21:39, 3 בנובמבר 2015 (IST)

קטעי "היידעת" רק משקפים את הכתוב בויקיפדיה. אם אכן נמצאה שגיאה בקטע "הידעת", חשוב לתקן גם את הערך בויקיפדיה, שהוביל לטעות. אם אכן יש סתירות בין הערך "שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר" לבין הערך "ויליאם שייקספיר", אז צריך ליישב, קודם כל, את הסתירות האלו. תודה. 94.159.139.95 12:41, 5 בינואר 2016 (IST)

מאז שהקטע נכתב, חלה התפתחות במחקר הפילולוגי הממוחשב. כעת, דעת המיעוט, לפיה לא היה אדם ספציפי בשם ויליאם שייקספיר, היא דעה של מיעוט הרבה יותר קטן. אפשר להוסיף לסוף הקטע את העובדה הזו. (אחרי שימצאו לה סימוכין קצת יותר קלי הוכחה מאשר הזיכרון שלי). 77.126.128.250 11:24, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 16:13, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

"הידעת?" בימי הקורונה, או איך אומרים הסגר באיטלקית?[עריכת קוד מקור]

ההסגר הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות מגפות. בעשורים האחרונים, נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת הסארס (שנת 2002–2003) וכן במאבק בפנדמיית הקורונה (2019–2020). ואולם, ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, מאות שנים לפני גילוי החיידקים והנגיפים. למשל, עוד במאה ה-14, עם פרוץ המגפה השחורה, נקבע על ידי הרשויות בונציה הסגר על מלחים. כל צוות מלחים חויב בהסגר על ספינתו לתקופה של ארבעים ימים, בטרם יוכל לרדת לחוף. למעשה, המקור האטימולוגי של המילה "הסגר" באנגלית – quarantine – הוא במילה האיטלקית quarantino, שפירושה ארבעים.

Orcohensa - שיחה 13:29, 18 במרץ 2020 (IST)

בעד. קטע נחמד. (לא אני כתבתי אותו אלא Orcohensa, ששכח לחתום.). 77.125.4.181 16:41, 18 במרץ 2020 (IST)

צודק, my bad! תודה. Orcohensa - שיחה 23:34, 18 במרץ 2020 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 17:02, 19 במאי 2020 (IDT)

בעד Assafn • שיחה 10:56, 2 ביולי 2020 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 10:51, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

גם אתה יכול 88[עריכת קוד מקור]

לוגו דאצ'ה

בשנת 1970 זכתה המכונית הצרפתית, "רנו 12", במקום השלישי, בתחרות מכונית השנה באירופה. ב-1980 חדלה חברת "רנו" לייצר דגם זה בצרפת, אך עדיין נתנה זיכיונות לייצורו במספר מדינות אחרות. ברומניה הוא יוצר תחת שמות כמו "דאצ'יה 1300" ו"דאצ'יה 1310", והפך לרכב הנפוץ באותה מדינה. למעשה, היו שני קווי יצור רומניים לרכב זה - האחד לשיווק מקומי והשני ליצוא. בדגם שנועד ליצוא השתמשו בחלקים איכותיים יותר, ולכן רומנים רבים העדיפו לקנות את הרכב במדינות השכנות, ולחזור איתו בנסיעה לארצם. אולם, גם הדגם הרומני לייצוא לא היה איכותי במיוחד. ב-1978 הוא שווק לראשונה בישראל, אך מכירתו הסתיימה תוך שנה אחת בלבד, עקב בעיות איכות, שהגיעו אף לשידור בתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". בשנת 1988, בעזרת מסע פרסום מוצלח, חודשה מכירת הרכב, תחת השם "דלתא", בידי משווק חדש. באותה תקופה, שנת הייצור של כלי הרכב בישראל הייתה מצוינת בלוחיות הרישוי שלהם, ועל זה התבססה סיסמת הפרסום של הדלתא, "גם אתה יכול 88'". אולם למרות הצלחת הפרסום, חברת הבת של "קייזר אילין" ששווקה את הרכב, הפסיקה את המכירות עקב ליקויים במכוניות עצמן, ופשטה רגל.

77.125.105.248 17:25, 14 בפברואר 2020 (IST)

לפי הערך קייזר-אילין תעשיות, החברה (שייצרה בעבר אף כמה דגמים של רנו) מוזגה לתוך חברה אחרת בשנת 1969 והפסיקה את פעילותה. כמוכן לטעמי מדובר על אנקדוטה איזוטרית מדי. Tzafrir - שיחה 21:41, 14 בפברואר 2020 (IST)

אז או ששגיתי בהבנת הערך ״דלתא (רכב)״, או שיש סתירה בין שני הערכים. אגב, מה בדיוק נראה לך אנקדוטה שולית? השאלה אם המשווק כן או לא פשט רגל?185.175.33.219 19:38, 15 בפברואר 2020 (IST)

תיקנתי הטעות. 77.125.105.248 14:37, 20 בפברואר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חיכה חצי שנה ללא התייחסויות חיוביות. חמויישֶה - שיחה 11:34, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

מלחמת המקף[עריכת קוד מקור]

מלחמת המקף הייתה ויכוח בין נציגים צ'כיים וסלובקיים על שמה הרשמי של צ'כוסלובקיה לאחר "מהפכת הקטיפה". נציגי סלובקיה דרשו כי שמה של המדינה החדשה, "הרפובליקה הצ'כוסלובקית הסוציאליסטית", ייכתב במקף בין "צ'כו" ל"סלובקית". ב־29 במרץ 1990 החליט הפרלמנט כי השם ייכתב ללא מקף בצ'כית ועם מקף בסלובקית. כעת נוצרה "מלחמת ה-S הרישית", וב־20 באפריל שוב שינה הפרלמנט את שמה של המדינה, והיא נקראה מעתה "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". לפי כללי הכתיב בשתי השפות, רק המילה הראשונה בשמה של מדינה אמורה להיכתב באות רישית, אך כפתרון לשאלת כתיבת האות הראשונה במילה "סלובקים", הוחלט לפתוח את שתי המילים באותיות רישיות. הוויכוח כלל גם את שמו של הסימן. הסלובקים דרשו כי בין השמות יפריד מקף, בעוד הצ'כים השתמשו באותה מילה גם לקו מפריד. הוויכוח חשף פער מהותי באופן שבו צ'כים וסלובקים ראו את זהותה של מדינתם. ניגודים נוספים הצטברו בשנתיים הבאות, והביאו להחלטה על פירוק המדינה לצ'כיה וסלובקיה ("גט הקטיפה") בשנת 1992. ההחלטה עצמה בוצעה ב־1 בינואר 1993.

מתניה • שיחה 21:52, 30 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתי. האם בעיית המקף חזרה אחרי שכבר פתרו אותה? 77.127.82.195 21:34, 29 ביולי 2018 (IDT)

לא, היא לא חזרה, היא חשפה את אחד הפערים. מתניה • שיחה 22:56, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

זה קטע עם הרבה פוטנציאל. צריך רק לשפר את הניסוח בנקודה שבלבלה אותי קודם. 77.124.69.106 14:01, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

שיניתי קצת. נראה שרק אז צצה בעיית האותיות הגדולות. חמויישה, אפשר לקדם? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:49, 7 בפברואר 2020 (IST)

הייתי מסיר את כל הקטע החל מ"הוויכוח כלל גם את שמו של הסימן", ועד המופע הנוסף של "הוויכוח". זה החלק הכי מסורבל. אהבתי את הקטע, אבל נראה שהוא מבוסס על ערך שמסומן בתבנית ללא מקורות. תומר - שיחה 01:10, 8 באפריל 2020 (IDT)

אני מציע גרסה חדשה:

מפת צ'כוסלובקיה

בשנת 1989, במהפכת הקטיפה, גירשו הצ'כים והסלובקים את ההמפלגה הקומוניסטית מהנהגת צ'כוסלובקיה. בשנת 1993, ב"גט הקטיפה", התגרשו הצ'כים והסלובקים אלו מאלו, וחילקו את מדינתם לצ'כיה ולסלובקיה. בין שני אירועים אלו, צ'כוסלובקיה הייתה דמוקרטיה עם פרלמנט, שאחד מנושאי הוויכוח התדירים בו היה השם הרשמי הראוי למדינה, איותו ופיסוקו. תחילה נקבע שם המדינה כ-"הרפובליקה הצ'כוסלובקית הסוציאליסטית". אולם הסלובקים דרשו להוסיף מקף בין "צ'כו" לבין "סלובקית". ויכוח זה נודע כ"מלחמת המקף", ובו הוחלט ששם המדינה ייכתב בצ'כית בלי מקף, אך בסלובקית עם מקף. אלא שבזאת לא הסתיימה מלחמת המקף – הסלובקים התלוננו שכשהצ'כים כותבים את שם המדינה, בסלובקית, הם נוטים להחליף את המקף בקו מפריד. זאת משום שבצ'כית לשני הסימנים יש אותו שם. בהמשך שינה הפרלמנט את שם המדינה הרשמי ל- "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". מהלך זה אמנם סיים את מלחמת המקף, אך גרם לפרוץ "מלחמת ה-S הרישית", שהוכרעה כשהסלובקים זכו בכתיבת שמות שני העמים שבשם, כך שיתחילו שניהם באות רישית, בשתי השפות. זאת בניגוד לכללי הדקדוק של שתי השפות.

77.125.66.112 20:45, 27 במאי 2020 (IDT)

לא הבנתי. כשכותבים "הצ'כים והסלובקים" בצ'כית או סלובקית, לא שתי האותיות בשתי המילים כתובות באות גדולה? האם זו מילה אחת? אם אני לא הבנתי, אולי גם אחרים לא יבינו וכדאי להסביר בקטע. חמויישֶה - שיחה 14:00, 2 ביולי 2020 (IDT)

אולי חוקי הדקדוק של הצ'כית ושל הסלובקית שונים מחוקי הדקדוק של האנגלית ושל הצרפתית. אולי בשפות אלו, לא אמורים לכתוב את שתי המילים באות גדולה בראשן. 77.126.38.253 20:33, 8 ביולי 2020 (IDT)

זה בדיוק מה ששאלתי: האם זה אכן כך? חמויישֶה - שיחה 10:36, 20 ביולי 2020 (IDT)

מה המקור לקטע הזה? אני יכול לברר עם חבר סלובקי אבל זה עשוי לקחת זמן. גילגמש • שיחה 21:46, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

הערך העברי לא מכיל סימוכין בכלל, ומסומן כערך שלא מכיל סימוכין. הערך הצרפתי מכיל סימוכין בודדים, בצ'כית ובסלובקית בלבד, אך לא מסומן כדורש מקורות נוספים. הערך האנגלי מכיל חמישה או שישה סימוכין, לפחות חלקם בצ'כית ובסלובקית, ומסומן כדורש סימוכין נוספים. בעיה. 77.126.82.184 07:45, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. לא סופקו מקורות והבהרות. חמויישֶה - שיחה 11:41, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

איזה אחלה עולם[עריכת קוד מקור]

אחד משיריו הידועים של החצוצרן וזמר הג'אז לואי ארמסטרונג הוא What a Wonderful World. שיר זה זכה להצלחה רבה, לביצועים על ידי זמרים ידועים רבים ושולב בתכניות טלוויזיה וסרטים. עם זאת, כאשר יצא לאור בארצות הברית ב-1968 כסינגל נמכר השיר בפחות מ-1,000 עותקים, וזאת בשל התנגדותו של נשיא חברת תקליטי ABC, לארי ניוטון, שציפה לשיר מהיר וקצבי יותר, ומנע פרסום וקידום מכירות של השיר. לעומת זאת, בבריטניה היה השיר להצלחה גדולה, הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי והיה לסינגל הנמכר ביותר בבריטניה במהלך שנת 1968. עם השנים זכה השיר להצלחה גדלה והולכת גם בארצות הברית. אחד הגורמים שסייעו מאד לפרסם את השיר היה שילובו בסרט בוקר טוב, וייטנאם. בעקבות שילוב השיר בסרט שוחרר השיר שוב כסינגל, וזכה להצלחה בינלאומית. זאת, למרות ששילוב השיר בסרט היה אנכרוניזם, שכן עלילת הסרט מתרחשת ב1965, שלוש שנים לפני מועד ההקלטה המקורית.

מקור: הערך באנגלית והמקורות שם. קלונימוס - שיחה 14:17, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

נחמד. אני מתנגד לטענה על אנכרוניזם. לא מכיר את האופן שבו שולב השיר בסרט, והאם מדובר בפסקול רקע בלבד או שהוא מושר על ידי גיבורי הסרט, אבל גם אם זה המצב אי אפשר לקרוא לזה אנכרוניזם. אגב, בסרט סיפורו של אביר, שמתרחש בימי הביניים, קהל של משחקי קרבות אבירים שר "we will rock you" ושזורים בו להיטי רוק רבים. חמויישֶה - שיחה 15:12, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

נגד. כשלעצמו, הקטע כתוב היטב. בהחלט אפשר לשלב אותו בין קטעי "הידעת" של פורטל הז'אז או המוזיקה. אבל לדף הראשי של ויקיפדיה, הוא לא מתאים, כי הוא לא מתאר תופעה ייחודית ומפתיעה. הרבה מאוד להיטים ויצירות מופת נידחו בהתחלה בידי הממסד או הקהל. הסופרים רבי המכר שלום עליכם ורוברט מ. פירסיג שלחו את כתבי ידם לעשרות אם לא למאות מוציאים לאור, עד שהתקבלו. יש עוד הרבה סופרים כאלו. בין הציירים שהתקשו למכור את מרכולתם במשך שנים ארוכות, ניתן למנות את כל חלוצי האימפרסיוניזם והפוסט אימפרסיוניזם. פשוט את כולם. וכיום כל תמונה ותמונה של כל אחד ואחד מהם עולה מיליונים. הדוגמה הבולטת ביניהם היא של הפוסט אמפרסיוניסט וינסנט ואן גוך. ואן גוך מכר תמונה בודדת פרי מכחולו במשך כל חייו, וגם אותה הוא מכר לאחיו. כיום, כל תמונה ותמונה שלו נמצאת במקום מכובד ביותר, בתוך מוזיאונים. ואם למוזיאון יש תמונות בודדות של ואן גוך, הוא מציב לידן שומר פרטי, רק לתמונות אלו. ועוד לא דיברתי על מוזיקאים וקולנוענים... בקיצור, אם נרצה לכתוב קטעי "הידעת" על יצירות מופת, על אמנים ועל להיטים, שלקח להם זמן להיקלט, נוכל להקדיש חודש שלם לקטעים כאלו. חודש שבו כל יום יופיע קטע חדש על יצירת מופת, להיט או אמן, שלקח להם זמן רב להימכר. 77.126.38.20 20:38, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

חמויישֶה, הסרט מספר על שדרן רדיו נונקונפורמיסט ופרוע בתחנת הרדיו הצבאית בוייטנאם, שמשדר שירים רבים מאותה תקופה לחיילים. בין השירים מאותה תקופה נמצא השיר הנ"ל, וזה האנכרוניזם. זה לא אסון ולא מתקרב לזה, סתם עובדה משעשעת. ולאלמוני אומר, שאכן אפשר להקדיש הרבה קטעי הידעת לסיפורים מעין זה, והם בוודאי מעוררי עניין. העובדה שיש הרבה כאלה לא פוסל העלאת קטע על שיר אחד. קלונימוס - שיחה 21:29, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

אולי אפשר להפוך את סדר הדברים בקטע. אפשר לכתוב שמהסרט, ניתן להסיק, שהשיר What a Wonderful World היה להיט גדול בארצות הברית בשנת 1965. אלא שהוא הפך ללהיט בארצות הברית רק בזכות הסרט עצמו, שיצא בשנת 1987. בשנות השישים הוא היה להיט בבריטניה בלבד. מה גם, שהוא יצא בכלל בשנת 1968 - שלוש שנים אחרי שנת 1965. 77.126.82.184 21:21, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

נגד. קטע חביב, אך אני נוטה להצטרף לעמדתו של 77.126.38.20. בכל מקרה, השימוש במושג אנכרוניזם כאן הוא שגוי, שכן זה שימוש מוזיקלי ולא שימוש ברעיון או תפישה מסוימת שבה עושה השיר שימוש. Orcohensa - שיחה 13:27, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:16, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

ספיידרמן ומייקל ג'קסון[עריכת קוד מקור]

בשנות התשעים של המאה ה-20 החלה דמותו של ספיידרמן להיות פופולרית במדית הקולנוע, ויצאו סרטים וסדרות שונים מבית מארוול קומיקס אודות הגיבור. באותו הזמן מייקל ג'קסון, שהיה בשיא הפופולריות שלו, היה גם כן מעריץ של מארוול קומיקס, ובפרט של ספיידרמן, רצה להופיע בסרטים אלו. עוד לפני שיצא הסרט הקלאסי של ספיידרמן החל לדבוק בג'קסון הרעיון לקנות את הזכויות על ספיידרמן. הוא קבע פגישה עם יוצר הקומיקס, סטן לי, ויחד השניים דנו במחיר על הזכויות על ספיידרמן. אלא שאז התברר לשניים שהזכויות שייכות למארוול, והיא לא מוכנה לשחרר אותן. אך הרעיון לא עזב את ג'קסון, והוא החליט לקנות את חברת מארוול קומיקס, ולו רק כדי לככב בסרט של ספיידרמן. לאחר דיונים רבים כבר היה מוכן ג'קסון לקנות את חברת מארוול קומיקס במחיר של כמה עשרות מיליוני דולרים. רק כשכל החוזים כבר היו מוכנים לחתימה, התחרט ג'קסון וביטל את העסקה.

הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ הטילדה הרביעית 11:11, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

למה ג'קסון היה צריך לקנות את הזכויות על דמותו של ספיידרמן כדי להצטרף לליהוק לסרטו? הרבה אנשים שחקו בסרטי ספיידרמן, ואיש מהם לא קנה את הזכויות לצורך זה. 77.126.66.195 11:28, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

דווקא התשובה לשאלה הזאת היא די ברורה: ככה הוא לא צריך טובות. הוא יכול להחליט מי ישחק. בכל זאת אני לא אוהב את הקטע, בעיקר כי העסקה נפלה בסוף, בלי שכתוב מה היה הטריגר לזה

נגד. חמויישֶה - שיחה 14:08, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

ולמה כתוב פה שדמותו של ספיידרמן החלה להיות פופולרית קולנוע רק בשנות התשעים. גם הזיכרון שלי וגם הערך האנגלי על ספיידרמן בקולנוע Spider-Man in film מורים על סרטים מאוד פופולריים שלו עשרות שנים קודם לכן. 77.126.39.38 07:01, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:34, 18 בנובמבר 2020 (IST)

הסרט "ריקוד מושחת" הופק בנס[עריכת קוד מקור]

אחד מסרטי הנעורים הנצפים אי פעם, "ריקוד מושחת", כמעט ודרש נס, כדי לצאת למסכים. 42 חברות הפקה דחו את התסריט, לפני שחברת "וסטרון וידאו", הסכימה להפיקו. אלא ש"וסטרון וידאו" לא בדיוק הייתה חברת הפקה. היא הייתה חברת הפצת קלטות וידאו של סרטי קולנוע, שניסתה להפוך לחברת הפקה. היא הפיקה סרטים בודדים לפני "ריקוד מושחת" וגם סרטים בודדים אחריו. "וסטרון וידאו" לא ידעה להתנהל, ולמרות הצלחתו הקופתית של סרט זה, 214,000,000‏$, היא פשטה את הרגל. גם התקציב שהוקצב להפקת הסרט, בין חמישה לשישה מיליון דולר, בקושי הספיק להוצאות ההפקה. המוזיקה המקורית, שהולחנה עבור הסרט, לא הייתה מוכנה בזמן, ולכן השחקנים-רקדנים נאלצו לדמיין מוזיקה בעת הצילומים, כשהם רוקדים לצלילי תקתוק מטרונום. ניסיונו הקודם של הבמאי, אמיל ארדולינו, אמנם כלל זכייה בפרס אוסקר על סרט שקשור בריקודים. אלא שזה היה סרט תעודה קצר. "ריקוד מושחת" היה הסרט העלילתי הראשון, וגם הסרט הראשון באורך מלא, שארדולינו ביים. השחקנים הראשיים, ג'ניפר גריי ופטריק סווייזי, ששיחקו בסרט זוג מאוהב, התקשו לעבוד יחדיו בשל מריבה קשה, שרבו, כששיחקו בסרט קודם. בנוסף לכל זה, סווייזי לוהק לסרט, למרות שפציעה בברכו הקשתה עליו מאוד להמשיך בקריירת הריקוד. סווייזי סבל מכאבים עזים בכל רגע בו רקד, ורק כשרון המשחק שלו אפשר לו להסתיר זאת מן המצלמות.

77.126.97.91 16:42, 8 בנובמבר 2020 (IST)

לא אהבתי. לכל פרוייקט יש את הקשיים שלו. חמויישֶה - שיחה 15:11, 16 בנובמבר 2020 (IST)

מסכים עם חמויישה. נחמד, ניתן להוסיף לפורטל:קולנוע/הידעת?/קטעי הידעת?, אבל לא מספיק חריג או מפתיע בשביל קטע הידעת ייעודי לעמוד הראשי. תומר - שיחה 15:45, 16 בנובמבר 2020 (IST)

את רוב הסרטים הרבה יותר קל להפיק. 77.126.45.158 20:59, 20 בנובמבר 2020 (IST)

יתכן. ובכל זאת לא נקדיש קטע לכל אחד מסרטי המיעוט שקשה יותר להפיק. חמויישֶה - שיחה 09:32, 22 בנובמבר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:25, 14 בדצמבר 2020 (IST)

רגע של שלום[עריכת קוד מקור]

בין מלחמת העצמאות לבין מלחמת ששת הימים אזרחי ישראל, תושבי ירושלים סבלו מירי צלפים ירדניים. המגורים בשכונות מוסררה ושמואל הנביא הפכו מאוד קשים בשל כך. התנהלות אזרחי ישראל במובלעת הר הצופים הפכה לבלתי אפשרית. לכן ארגון הדסה נאלץ להקים בית חולים נוסף, בעין כרם והאוניברסיטה העברית נאלצה להקים קמפוס אוניברסיטה נוסף, בגבעת רם. גן החיות התנכ"י עבר לחלוטין מהר הר הצופים ועבר לשכונת גאולה (רק עשרות שנים מאוחר יותר, הוא עבר למנחת). אולם, בתקופה זו, היו גם רגעים של שכנות יפה בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. כמה שעות כאלו היו ב-22 במאי, 1956, כאשר גם החיילים הירדנים, שעמדו על חומת ירושלים וגם חיילי צה"ל, שעמדו על מנזר נוטרדם, הניחו את הנשק בעמדותיהם, וירדו לא חמושים אל שטח ההפקר שביניהם, כדי לחפש את השיניים התותבות של הנזירה (בתמונה), שהביטה מטה מחלונה, והפילה אותן בטעות.

77.126.70.118 11:29, 16 בדצמבר 2020 (IST)

יפה מאד! אבל כבר יש קטע על הסיפור הזה. הוא מופיע, בין היתר בתבנית:הידעת? 28 במאי 2014 ובתבנית:הידעת? יום ירושלים - סדרה 1. ‏עמיחי • שיחה 12:31, 16 בדצמבר 2020 (IST)

טוב.... 77.126.16.167 21:41, 17 בדצמבר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:05, 21 בדצמבר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:07, 21 בדצמבר 2020 (IST)

איידהו[עריכת קוד מקור]

שמה של מדינת איידהו עלה לראשונה עבור מקום אחר, כאשר חיפשו בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-19 שם לטריטוריה חדשה שהפכה מאוחר יותר למדינת קולורדו. פעיל פוליטי בשם ג'ורג וילינג הציע את השם "איידהו" והסביר שהיא מילה אינדיאנית שפירושה "מרגלית ההר". לאחר שווילינג גילה שהוא המציא את המילה הוחלט לקרוא לטריטוריה החדשה "קולורדו".

בערך באותה תקופה הוקם מחוז בטריטוריית וושינגטון בשם איידהו, על שם ספינת קיטור בשם זה ששטה בנהרות האזור. כשחלק ממזרח טריטוריית וושינגטון, שכלל את המחוז הזה, הפך לטריטוריה נפרדת ב-1863 ניתן לה השם איידהו, שהפך לשם המדינה כשהיא התקבלה לאיחוד ב-1890.

מהערך איידהו. הצורב - שיחה 03:23, 20 בנובמבר 2020 (IST)

הקטע כתוב היטב, אך אינו מפתיע מספיק בשביל העמוד הראשי של ויקיפדיה. אני מציע לשלב את הקטע בין קטעי "הידעת" של פורטל ארצות הברית. תודה. 77.126.45.158 20:50, 20 בנובמבר 2020 (IST)

מסכים. בכל מקרה, גם מבחינת הניסוח, עדיף להחיליף את המילים "לאחר שווילינג גילה שהוא המציא את המילה" במילים "בסופו של דבר". חמויישֶה - שיחה 09:31, 22 בנובמבר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:23, 21 בדצמבר 2020 (IST)

לוד, רק 30 דקות מנמל התעופה לוד[עריכת קוד מקור]

למרות שקיימת מסילת רכבת בין תחנות הרכבת של העיר לוד לבין תחנת הרכבת של נמל התעופה בן-גוריון, לא נוסעות עליה רכבות. לכן, הנסיעה ברכבת מלוד אל נמל התעופה הסמוך לה עוברת דרך תל אביב ואורכת 30 דקות. יתרה מזאת, מכיוון שהנסיעה ברכבת מיישובים רבים בנגב אל מרכז הארץ עוברת או דרך לוד, או במקביל לכביש החוף, הנסיעה ברכבת מהנגב לנמל התעופה בן גוריון מחייבת מעבר בתל אביב ובזבוז של חצי שעה. זאת ועוד – מכיוון שמסילת ירושלים - גנות עוברת מתל אביב, דרך נמל התעופה בן גוריון לירושלים, הנסיעה ברכבת מלוד או מהנגב לירושלים מצריכה מעבר בתל אביב ובזבוז זמן (או שימוש בחלק ממסילת הרכבת יפו-ירושלים, בעלת התווי המפותל, שמבזבז אפילו יותר זמן). העברת כל התחבורה מלוד לתל אביב דרך נמל התעופה אינה פתרון מוצלח, כי היא תאריך את הדרך מלוד לתל אביב בעשר דקות. אבל הפעלת קו רכבת קצר, שיקשר רק בין תחנת הרכבת לוד לבין נמל התעופה, על המסילה הקיימת, יהפוך את הנסיעה ברכבת מלוד ומהנגב, לנמל התעופה ולירושלים לכדאית.

77.126.53.253 14:14, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

בקטע לא מופיעה התשובה לשאלה בכותרת. מעבר להצעת ייעול לשר התחבורה, למה מעולם לא נפתחה המסילה לתנועת רכבות? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:16, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא נכון שמעולם לא נסעו עליה רכבות. כיום לא נוסע עליה כלום. מה שלא נסע עליה מעולם זה קו קצר שמחבר רק את לוד עם נמל התעופה. הייתה תקופה קצרה שבה חצי מהרכבות מבאר שבע לתל אביב עברו דרכה. אבל מכיוון שתל אביב היא היעד הראשי של הנוסעים מבאר שבע (לא הייתה אז רכבת לירושלים), זה בעיקר האריך את הדרך לתל אביב. איש לא שקל כנראה את האפשרות של קו קצר רק בין לוד לנמל התעופה. 77.126.26.74 16:24, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

לפי דעתי, שימוש במילה "הפרימיטיבית" ביחס למסילה הרכבת יפו-ירושלים הישנה לא מתאים ולא משרת את המטרה, כדאי להחליף למשהו יותר נייטרלי ופחות אמוציונלי McKaby - שיחה 07:33, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

בוצע. "הפרימיטיבית" החולפה ל"בעלת התווי המפותל". תודה. 77.126.38.210 08:25, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

מי קבע שהיא כדאית? נשמע לי כמו פוסט לפייסבוק, ולא ל"הידעת". Shannen - שיחה 08:55, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

המרחק האווירי בין תחנות הרכבת "כפר חבד" ו"נמל התעופה בן גוריון" הוא פחות משני קילומטר. אני קובע שלא כדאי ליסוע ביניהן דרך דרום תל אביב. על אחת כמה וכמה כשצריך לעצור בדרום תל אביב, להמתין על הרציף ולהחליף רכבת. וחוץ ממני, מי שקובעים שהנסיעה מהנגב לנמל התעופה בן גוריון ברכבת אינה כדאית הם תושבי הנגגב. גם מי שגר צמוד לתחנת רכבת בנגב, מגיע לנמל התעופה בן גוריון במונית. 77.126.49.64 10:59, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

בקיצור, זאת דעתך הפרטית, שאולי נכונה, אך אינה מגובה בשום מקור מוסמך (או אפילו סקר/מדגם מדעי). Shannen - שיחה 06:48, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

קיבלתי את דרישתך ואני מביא מקור: https://beersheva.mynet.co.il/local_news/article/m_300570 . תודה. 77.126.45.33 07:26, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

ראת את המקור שהבאת? כתוב שם "שאי הפעלת הקו מבירת הנגב לנתב"ג נובעת בעיקר משיקולים כלכליים נוכח מיעוט הנוסעים בקו הזה." קרי זה לא כדאי. האם זה כואב לכמה אנשים מהנגב שרוצים להגיע לנתב"ג? כן. האם הם יעשו עיקוף דרך נתב"ג ויגיעו יותר מאוחר לת"א זה יכאב לאנשים אחרים? גם התשובה כן. לא הבאת שום מקור לזה שהיא "כדאית". Shannen - שיחה 13:43, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. אין הסכמה. חמויישֶה - שיחה 15:28, 21 בדצמבר 2020 (IST)

ההחמצה התיירותית של בולוניה[עריכת קוד מקור]

מבין עשרים מחוזות איטליה, שלושה מהמתויירים ביותר הם מחוז טוסקנה, המכיל את הערים פירנצה ופיזה, מחוז לומברדיה, המכיל את מילאנו, וונטו, המכיל את ונציה. בין מחוזות אלו, מצוי מחוז הרבה פחות מתוייר, בשם אמיליה-רומאניה, שבירתו היא בולוניה. בולוניה היא צומת רכבות חשוב מאוד, שיתכן שאינו מנצל את הפוטנציאל התיירותי שלו. בולוניה נחשבת לבירת המטבח האיטלקי, כשם שמילאנו נחשבת לבירת האופנה האיטלקית (התבשיל "ספגטי בולונז" קרוי על שם בולוניה). במרכז העיר העתיקה של בולוניה מצויים שני מגדלים עתיקים. אחד מהם נוטה על צדו, כמו מגדל פיזה. עם מרכז האמנות של פירנצה, אין לבולוניה פוטנציאל להתחרות. אולם בולוניה מכילה הרבה מוזיאונים מעניינים מבחינת ההיסטוריה של המדע, מכיוון שאוניברסיטת בולוניה היא האוניברסיטה הראשונה שקמה בעולם. על פניו, נראה שבולוניה, המרוחקת מהים, לא יכולה להציע לתיירים מערכת תעלות כמו זו של ונציה. אלא שזו טעות. מתחת לרחובות העיר העתיקה של בולוניה, ובחצרות האחוריות של בתיה, מוסתרת מערכת תעלות עתיקה וענפה, שהייתה בעבר רשת התחבורה של העיר. היא הכילה בעבר חמישה נמלים וחמש עשרה טחנות מים.

77.126.66.195 19:52, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. ארבעה חודשים ללא התייחסויות. חמויישֶה - שיחה 14:10, 30 בדצמבר 2020 (IST)

הסכם שלום בין ישראל למדינה ערבית אינו עניין נדיר[עריכת קוד מקור]

מלבד מצרים, ממלכת ירדן ואיחוד האמירויות, עוד מדינות, החברות בליגה הערבית, חתמו על הסכמי שלום עם מדינת ישראל. למאוריטניה היו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל בין השנים 1999 ו-2009. אחד השגרירים של ישראל שם היה בועז ביסמוט. מאוריטניה ניתקה את היחסים בעקבות המהפכה שהייתה בה בשנת 2005, ובשל מבצע עופרת יצוקה. חברה נוספת בליגה הערבית שחתמה הסכם שלום עם ישראל היא לבנון. הסכם ישראל-ללבנון משנת 1983 לא מומש כי ממשלת לבנון לא הצליחה להשליט את מרותה על מדינתה שלה. צבא לבנון נחלש מאוד, צבא סוריה לא עזב את שטח לבנון, ורק חלק מהמליציות המקומיות פורקו.

77.126.89.226 16:02, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

לא אוזכרו פה הסכמי שלום נוספים... ההסכם עם לבנון הוא לא שלום ואפילו לא נורמליזציה אלא "סיום מצב הלחימה". ואפילו זה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. עם מאוריטניה בכלל לא היה הסכם. כמוה יש מדינות רבות שקיימו לסירוגין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כולל מעצמת על אחת. זה לא אומר שכל אחד מהמקרים האלה הוא "הסכם שלום". בר 👻 שיחה 23:57, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:12, 30 בדצמבר 2020 (IST)

עגבת על שם מי?[עריכת קוד מקור]

בשנת 2020 מחו שלטונות סין על כך שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ניסה להדביק למחלת הקוביד-19 את הכינוי, "המגפה הסינית". זאת למרות שמגפת הקוביד-19 באמת פרצה אל העולם מסין. זאת גם למרות שמחלות ומגפות רבות אחרות, נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת הנילוס המערבי, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים, בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן - "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה - "המחלה הפולנית" ובפולין - "המחלה הגרמנית".

77.124.63.211 08:16, 6 ביוני 2020 (IDT)

נגד מה "הידעת" פה? כולם יודעים שהקורונה פרצה בסין, כולם יודעים שטראמפ ניסה להצמיד את הכינוי הזה, וכולם יודעים שסין מחו. זה סוקר היטב בתקשורת. הכינוי לא תפס, וברור שהיו מניעים פוליטים גם לנסיון להשרישו וגם למחאה מנגד. איזה ערך יש לקטע הזה חוץ מנסיון לספק לגיטמציה למהלך פוליטי מסוים שכשל? אוֺדוֺ - שיחה 18:18, 8 ביוני 2020 (IDT)

אתה מתייחס להקדמה במקום לעניין עצמו. העניין עצמו הוא השמות של העגבת. ולגבי תיאוריות הקשר שלך לגבי המניעים שלי, הן מכוערות ומטופשות. אף אחד חוץ ממך לא חושב שמעמדו של נשיא ארצות הברית ישתנה בעקבות קטע "הידעת" בויקיפדיה העברית. תודה. 77.126.11.101 19:50, 8 ביוני 2020 (IDT)

ממש לא התייחסתי למניעים שלך, אבל אני מבין למה זה יכל להתפרש כך. אני ניסיתי להבין איזה ערך יש לקטע עצמו כמו שהוא כתוב, בלי להסיק מסקנות על המניעים לכתיבתו. באופן שבו הוא כתוב שמות מחלות שונות (העגבת מוזכרת רק לקראת סוף הקטע) מובאות כדי לתמוך בטענה הראשונה, שלמחאה הסינית לא היה ביסוס. ראיה לכך היא שמילות החיבור שבחרת לשים בין מה שקראת לו ההקדמה לגוף הערך הן "זאת גם למרות". זה טיעון (לגיטימי לקרוא לקורונה "המגפה הסינית") וביסוס הטיעון בעובדות (יש מגוון מחלות שנקראות על שם מקומות גיאוגרפיים). אם אתה רוצה לכתוב קטע על השמות השונים של מחלת העגבת אין צורך להביא את זה בתוך סימוך לטיעון, פשוט תכתוב על זה, ולא רק במשפט האחרון. אוֺדוֺ - שיחה 22:56, 8 ביוני 2020 (IDT)

כינוייה של העגבת במדינות השונות הן קטע מעניין. צריך להשמיט את כל עניין הקורונה, שאינו קשור מספיק. חמויישֶה - שיחה 17:15, 10 ביוני 2020 (IDT)

נראה לך שהדבר הבא הוא קטע מספיק טוב?

מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים, בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן - "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה - "המחלה הפולנית" ובפולין - "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים.

77.125.77.181 21:46, 11 ביוני 2020 (IDT)

אגב, ב-2015 החליט ארגון הבריאות העולמי שאין לקרוא שמות של מחלות או גורמי זיהום על מקום גאוגרפי. Ronam20 - שיחה 20:47, 11 ביוני 2020 (IDT)

רוצה לסיים את הקטע בהערה הזו? 77.125.77.181 21:46, 11 ביוני 2020 (IDT)

בעד הקטע, ו

בעד להוסיף משפט על החלטת ארגון הבריאות העולמי. יש מקור למידע על החלטת ארגון הבריאות? חמויישֶה - שיחה 19:20, 15 ביולי 2020 (IDT)

בוצע!77.126.63.148 17:29, 19 ביולי 2020 (IDT)

תומך גילגמש • שיחה 21:15, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 14:15, 30 בדצמבר 2020 (IST)

חלוץ או מושחת?[עריכת קוד מקור]

הלוגו של קו הרכבת

במסורת האמריקנית, וולטר גורני נחשב לחלוץ. הוא נחשב לאבי פרוורי החוף הצפוני של שיקגו, שבמדינת המשנה אילינוי. במהלך המאה ה-19, הקים גורני את מסילת אזור החוף הצפוני של שיקגו ומילווקי – מסילת רכבת שקיצרה את הנסיעה בין שתי ערים חשובות אלו, מיממות אחדות לשעות אחדות. מרבית פרוורי החוף הצפוני של שיקגו התגבשו סביב תחנות הרכבת של קו זה. אולם, על פי הנורמות של ימינו, ספק אם גורני היה נחשב לאישיות חיובית. גורני מיקם את תחנות קו הרכבת, בכוונה בסמוך לאדמותיו שלו, וכך העלה את מחירן. לפני תחילת הקמת המסילה, היה גרוני ראש עיריית שיקגו – תפקיד שממנו פרש ממנו בתוך שנתיים, כשגמר להילחם נגד שילובה של שיקגו ברשת רכבות אחרת.

77.126.1.237 09:57, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

בינוני לדעתי, ובכל אופן צריך ערך על גורני. אולי כדאי להוסיף פרטים הממחישים כיצד נחשב חלוץ ודמות חיובית? תומר - שיחה 16:09, 30 בדצמבר 2020 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:56, 30 בדצמבר 2020 (IST)

^ האתר הרשמי של ההיסטוריה הבלתי רשמית של מסטיק בזוקה

[1] האתר הרשמי של ההיסטוריה הבלתי רשמית של מסטיק בזוקה

[1]