ויקיפדיה:הידעת?/2020/מרץ
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
מרץ 2020 | ||
---|---|---|
1 במרץ 2020 |
![]() מסורת של העצרת הכללית של האומות המאוחדות קובעת כי ראש המשלחת הברזילאית לאו"ם הוא שפותח כל ישיבה מיוחדת של העצרת. מקורו של מנהג טקסי זה הוא בישיבה המיוחדת הראשונה של הארגון, שהתכנסה בכ"ט בנובמבר 1947 ואותה פתח הברזילאי אוסוולדו ארניה. ברזיל קיבלה את הכבוד כגמול סמלי על חלקה במלחמת העולם השנייה כספקית חומרי גלם חיוניים, שותפה בהגנת ההמיספרה המערבית, קרש קפיצה למאמצי בעלות הברית במערכה בצפון אפריקה ובעיקר על שליחתה את כוח המשלוח הברזילאי שנלחם בזירה האיטלקית. באותה ישיבה היסטורית החליטה העצרת על סיום המנדט הבריטי ואימצה את תוכנית החלוקה. טופס הרישום ופטיש ההצבעה שבהם השתמש ארניה שמורים במוזיאון של קיבוץ ברור חיל, שרבים מחבריו הם יהודים-ברזילאים שעלו לישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 במרץ 2020 |
בבחירות לרשויות המקומיות בישראל עומד אחוז החסימה על שלושה רבעים ממספר הקולות הנחוץ למושב אחד במועצה. עם זאת, ידוע על מקרה בו שום רשימה לא עברה את אחוז החסימה: בבחירות למועצה המקומית מע'אר בנובמבר 1965 התמודדו 19 רשימות על 9 מקומות, אך אף אחת מהרשימות לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 155 קולות, מתוך 1860 הקולות הכשרים שנספרו. בבחירות החוזרות שנערכו ביולי 1966 התמודדו אחת עשרה רשימות, ששמונה מהן עברו את אחוז החסימה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 במרץ 2020 |
![]() עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פלש הלגיון הערבי, צבאה של ממלכת ירדן, למדינת ישראל הצעירה. בראש הלגיון עמד קצין בריטי, סר ג'ון באגוט גלאב, הידוע גם בכינויו גלאב פאשה. תחת פיקודו כבש הלגיון את הרובע היהודי בירושלים. היהודים שנפלו בשבי הלגיון קיבלו טיפול הומני, והושבו לישראל בתום המלחמה. בעקבות המלחמה נחשד עבדאללה מלך ירדן, בן השושלת ההאשמית, באהדה יתרה לישראל ובהיותו "בובה" של האימפריאליזם הבריטי. הוא נרצח ב-1951. נכדו, המלך חוסיין, עמד בפני אותן בעיות שגרמו למותו של סבו, וב-1956 זימן את גלאב פאשה ונתן לו שעתיים לעזוב את שטח הממלכה. פאשה נפטר ב-1986, באנגליה, כשהוא עטור בתואר אבירות על פועלו בשירות הוד מלכותה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 במרץ 2020 |
![]() הסם הרואין סונתז לראשונה במאה ה-19. באותה העת, לפני שכל השפעות הסם התגלו, החלה חברת התרופות הגרמנית "באייר" לשווקו כתחליף לא-ממכר למורפין וכתרופת שיעול לילדים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 במרץ 2020 |
ללוח השנה הגרגוריאני, המשמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" (כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני), ישנה סטייה מזערית של 26 שניות לשנה בממוצע לעומת אורכה המדויק של שנה טרופית, המצטברת ליממה שלמה כל 3,215 שנים. לעומתו, ללוח השנה של המאיה, שהוא לוח שנה עתיק בן יותר מ-3,000 שנה, ישנה סטייה קטנה הרבה יותר - יממה אחת המצטברת רק כל 5,291 שנים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 במרץ 2020 |
![]() במשך עשרים וארבע שנים, בין 1920 ו-1944 נשלטה הונגריה, שהיא מדינה ללא מוצא לים, בידי מיקלוש הורטי, אדמירל בחיל הים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כשליט, תוארו של הורטי היה עוצר, אף על פי שלמדינה לא היה כל מלך שלמענו שמר הורטי על סמכויותיו. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 במרץ 2020 |
![]() מקור שמה של השפעת הספרדית, שקטלה בין 50 ל-100 מיליון אנשים בשנים 1918–1919, אינו בכך שמוצא המגפה מספרד, אלא בכך שהיא פרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, והעיתונות הספרדית הייתה היחידה שפרסמה את התפרצותה, משום שלא השתתפה במלחמה ולא הייתה כפופה לצנזורה שנכפתה על העיתונות במדינות הלוחמות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 במרץ 2020 |
![]() בשנת 1942, בעת שצבאות הגנרל-פלדמרשל הגרמני ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להילחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל". לאחר תבוסתו של רומל בקרב אל עלמיין נגנזה התוכנית. תקופת שהייתו של רומל במדבר המערבי ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 במרץ 2020 |
![]() |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 במרץ 2020 |
![]() במגילת אסתר, הנקראת בחג פורים, נעדר לחלוטין שמו של אלוהים, ויש לכך פרשנויות רבות. אחת המעניינות שבהן היא של אבן עזרא, מפרשני המקרא, הטוען בהקדמתו לפירושו על המגילה שמרדכי כתב את המגילה למען הפרסים, ומאחר שלא רצה שהם יחליפו את שם האלוהים בשמו של אל מהמיתולוגיה הפרסית הוא העלים אותו כליל מן המגילה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 במרץ 2020 |
![]() שמו של הקנגורו באנגלית ובעברית הוא שיבוש קל של שמו בפי האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה. בעבר נטען כי מקור השם בתשובה "איני מבין" בשפת האבוריג'ינים, אותה קיבל מגלה הארצות ג'יימס קוק כאשר שאל לשמה של החיה, אולם התברר כי מדובר באגדה אורבנית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 במרץ 2020 |
![]() אהרן אהרונסון זכה לתהילת עולם לאחר שגילה את זן הבר המכונה "אם החיטה". בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה, ולכן לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה. ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד, אך במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר. גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 במרץ 2020 |
![]() אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. כיום כ-90% משטח האי הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה, מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו, אמר ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי, אם כי החלטה זו תאורטית בלבד. בפועל, השלטון הפדרלי מנהל את האי, ולא אף מדינת משנה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 במרץ 2020 |
![]() בימי התנ"ך נחשבו יערות בארץ ישראל כאדמה "מבוזבזת", שלא ניתן לגור עליה, לגדל בה תבואה או לרעות עליה. בשל כך העדיפו לברא את היערות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 במרץ 2020 |
שדרות ירושלים בעיר יפו נסללו עקב קנאת מושלה האכזרי של יפו, חסן בק, בשדרות רוטשילד שסללו היהודים בתל אביב. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה הוא החליט לסלול שדרה שלא תוביל לשום מקום, רק על מנת להוכיח שגם הוא יכול. בתצלום אוויר מאותה תקופה ניתן לראות את השדרה שמובילה דרומה לאחד מפרדסי יפו ומסתיימת שם. בת ים, השוכנת כיום באזור אותו פרדס, עדיין לא הייתה קיימת אז. בעת השלטון הטורקי נשאה השדרה את שמו של ג'מאל פשה, מושל סוריה וארץ ישראל; בימי השלטון הבריטי, שונה שמה כך שתנציח את המלך ג'ורג' החמישי, ולאחר מלחמת העצמאות נקראה השדרה על שם העיר ירושלים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 במרץ 2020 |
![]() ב-31 ביולי 1667 נחתם חוזה ברדה במסגרתו החליפו ההולנדים את ניו אמסטרדם, היא ניו יורק של היום, במושבה הבריטית הקטנה סורינאם, שבאמריקה הדרומית, ובאי ראן באיי מאלוקו שבאינדונזיה. אחת מסיבות ההחלפה, מבחינת ההולנדים, הייתה גידולי הסוכר והטבק הפוטנציאליים בסורינאם, והמסחר באגוז המוסקט שבאי ראן, שבאותה תקופה נתפסו כמבטיחים התעשרות רבה יותר, בהשוואה למושבה ניו אמסטרדם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 במרץ 2020 |
![]() אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. כיום כ-90% משטח האי הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה, מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו, אמר ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי, אם כי החלטה זו תאורטית בלבד. בפועל, השלטון הפדרלי מנהל את האי, ולא אף מדינת משנה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 במרץ 2020 |
![]() מימן ציאנידי (HCN), סוג של ציאניד, הוא אחד הרעלים החזקים בעולם. החומר זוהה לראשונה בשנת 1782, כאשר הכימאי השוודי קרל וילהלם שֵלֶה (Scheele) הצליח להפיק אותו מכחול פרוסי, צבע שפותח בשנת 1704 על ידי יצרן הצבעים הגרמני היינריך דיסבאך, כשניסה לייצר דווקא צבע אדום. בהיכנסו לגוף האדם, נקשר הציאניד אל ההמוגלובין במקום החמצן בקשר בלתי הפיך, והמחסור בחמצן פוגע דרמטית בכושר ייצור האנרגיה בתאי הגוף (מה שמכונה "חנק תאי"). אחת הדרכים היעילות להצלת אדם שלקה בהרעלת ציאניד, היא לספק לו במהירות כמות גדולה של ויטמין B12, משום שהצורה הבסיסית של הוויטמין יכולה להיקשר היטב לציאנידים, ובכך למנוע את קשירתם להמוגלובין. קרל וילהלם שלה עצמו לא היה מודע לרעילותו של החומר אותו חקר, ואפילו התפתה לטעום אותו. משערים כי שלה מצא את מותו בגלל חשיפה ממושכת לרעלים דוגמת ציאניד וארסן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 במרץ 2020 |
![]() באחד מהניסויים לבחינת אינטליגנציה בבעלי חיים השתמשו בשני דולפינים, זכר ונקבה, אשר שהו בבריכה. הפרידו בין השניים באמצעות מחיצה ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה כדי לקבל פרס. התברר בניסוי שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד. ההסבר שנתנו החוקרים היה שבאמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה, יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 במרץ 2020 |
![]() מלאי תהפוכות היו חייו של יעקב ישראל דה האן. בצעירותו עזב את הדת ונשא אישה נוצרייה. לאחר מכן חזר בתשובה ועלה לארץ ישראל מתוך השקפה ציונית. כעבור מספר שנים התחרד, שינה את גישתו לציונות, הפך לסמן הקיצוני בעדה החרדית האנטי-ציונית, ואף נרצח בשל כך על ידי אברהם תהומי איש "ההגנה". חרדיותו לא מנעה ממנו לכתוב שירים הומוסקסואליים נועזים, אולם חרף שירים אלה, רואים אותו חוגים חרדים כקדוש עד עצם היום הזה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 במרץ 2020 |
![]() הר אתוס הוא הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון, שבו שוכנת "מדינה נזירית" נוצרית אורתודוקסית, הקיימת למעלה מאלף שנים, וממשיכה ונהנית גם כיום מאוטונומיה בתחומי יוון. הר אתוס כפוף מבחינה רוחנית לפטריארך קונסטנטינופול ובסמכויות החילוניות והאזרחיות בו אוחז מושל מטעם ממשלת יוון. שטח המדינה הנזירית 335 קמ"ר, ובה עשרים מנזרים ועשרות מקומות פרישה אחרים שחיים בהם כ-2,250 נזירים. הכניסה אל המדינה הנזירית אסורה לנשים ולכל בעל חיים ממין נקבה, ולאורך ההיסטוריה ידועים מקרים בודדים בלבד שבהם נשים שהו בחצי האי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 במרץ 2020 |
![]() ![]() פאול ארדש הוא מן המתמטיקאים הפוריים שחיו אי-פעם. הוא פרסם מעל 1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכול ישנם 458 עמיתים כאלו, ובשל מספרם הרב, ארדש הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד, שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו, אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. בדומה לארדש, קווין בייקון הוא נקודת מוקד בעולם הקולנוע. המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה, הנשען על ההנחה, כי כל שחקן בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. קיים גם "מספר ארדש-בייקון", שהוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים, שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. אולם קיימים גם שחקנים מקצועיים בעלי מספר זה, בהם נטלי פורטמן ומים ביאליק שהשתתפו במהלך לימודיהן בכתיבת מאמרים מדעיים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 במרץ 2020 |
![]() הדרך בה התאבדה קלאופטרה אינה ידועה במדויק. חלק מהמקורות מתארים סימני דקירה על זרועה. ההיסטוריונים בעת העתיקה שהתבססו על מקורות שונים, ציינו אפשרות של הכשת נחש שהוכנס לסל, רעל שהוכנס לקנקן מים, או דקירה באמצעות סיכת ראש טבולה בארס נחשים. נסיבות מותה העסיקו היסטוריונים שעסקו בה, יותר מאשר אספקטים אחרים בחייה. התיאור הידוע במקורות היסטוריים מאוחרים יותר, כאילו התאבדה על ידי הכשת נחש ממין קוברה מצרית או נחש אחר, כולל תיאורים בציורים, במחזהו של שייקספיר "אנטוניוס וקלאופטרה" ובסרטים, אינו נתמך במקורות הראשוניים. שום נחש לא נמצא בחדר בו התאבדה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
24 במרץ 2020 |
![]() כתב הרונגו-רונגו, הכתב היחיד שנוצר בפולינזיה, נוצר דווקא באי הפסחא, אי קטן ומבודד שאוכלוסייתו מנתה כמה אלפי תושבים בלבד. מקורו של הכתב, שלא פוענח עד היום, לא ידוע. לפי אחת ההשערות הכתב הומצא על ידי תושבי האי, אנשי רפּה נוּי, לאחר שהוקסמו ממסמך כתוב עליו הוחתמו ב-1770 על ידי משלחת ספרדית ממלכות המשנה של פרו. המסמך, שאותו אנשי האי לא ידעו לקרוא, הפך אותם באופן מעשי לנתינים של מלך ספרד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 במרץ 2020 |
![]() מארי אנטואנט, מלכת צרפת, זכורה בשל המשפט "אם אין לחם יאכלו עוגות", אותו אמרה, לכאורה, כתגובה על תלונות העם שאין לו לחם לאכול. ואולם המשפט תועד בפעם הראשונה בספר "הווידויים", מאת הסופר והפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שנחתם ב-1770, בעוד מארי אנטואנט נישאה ללואי ה-16, ובכך הפכה למלכת צרפת, רק בשנה זו. למעשה, המשפט המדובר, שבצרפתית כלל לא מתייחס לעוגות, אלא לבריוש, נאמר על ידי אחותה של מארי אנטואנט, מריה קארולינה, מלכת נאפולי, אך המהפכנים העדיפו לייחסו למארי אנטואנט. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 במרץ 2020 |
אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. זאת המחלה האנושית היחידה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת בעזרת מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. משום שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, המילה שנבחרה ל"חיסון" באנגלית היא "Vaccination", לפי המילה הלטינית "Vacca" שמשמעותה "פרה". |
עריכה - תבנית - שיחה |
27 במרץ 2020 |
![]() בימי שלום פועל חיל האוויר השווייצרי רק בשעות היום – בשעות העבודה המקובלות בשוק. סיבה אחת לכך היא תקציבית – יקר להפעיל עובדים ומיכון 24 שעות ביממה. סיבות נוספות קשורות בשמירה על איכות הסביבה, כמו הימנעות מנזקי רעש עקב טיסות מטוסים תדירות, שפוגעות בתיירות. השבתת החיל בלילות התפרסמה באירוע חטיפת מטוס של אתיופיאן איירליינס מעל שמי שווייץ. מכיוון שהאירוע התרחש בלילה, הוזנקו מטוסי קרב צרפתיים ולא שווייצריים לעבר המטוס החטוף, שליוו אותו עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה. שווייץ מפורסמת כמדינה נייטרלית, שמאות בשנים לא השתתפה בשום מלחמה. אפילו במלחמות העולם, שהתרחשו במאה ה-20, פעילותו של צבא שווייץ הסתכמה בערך בגיוס חיילי המילואים ובשהייה בכוננות בבסיסים. מאז שנת 1949, גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות. אך בניגוד לשווייץ, קוסטה ריקה פירקה את צבאה לחלוטין מרגע שחוקקה חוקי נייטרליות. קוסטה ריקה היא המדינה הראשונה בעולם שפירקה את צבאה באופן חוקתי |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 במרץ 2020 |
בשנת 1955 הוקמה במזרח התיכון ברית בגדאד, בה חברו עיראק, איראן, טורקיה ופקיסטן, לברית פרו-מערבית ופרו-בריטית, כנגד התחברותם של משטרים ערבים אחרים אל ברית המועצות. על אף שעיראק פרשה מן הברית בשנת 1958, הייתה הברית פעילה עד לשנת 1979, שבה התחוללה המהפכה האסלאמית באיראן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 במרץ 2020 |
![]() כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני משפחות מלחי הצוללת הגרמנית U-505 לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש שהנאצים יבינו שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה שבשיקגו |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 במרץ 2020 |
![]() מאיץ החלקיקים LHC ב-CERN, על גבול שווייץ-צרפת, שבבנייתו השתתפו 44 מדינות ובהן ישראל, הוא מתקן הניסוי הפיזיקלי הגדול והיקר מאז ומעולם. המאיץ בנוי בתוך מנהרה טבעתית שאורכה כ-27 קילומטר, ומאיץ פרוטונים ל-99.9999991% ממהירות האור בריק תוך שהוא מקנה להם אנרגיה של פי 7,461 מאנרגיית המנוחה שלהם. כמות המידע ליחידת זמן הזורמת ממיליוני יחידות הגילוי שבו גדולה פי שלושה מזו הזורמת בכל רשתות הטלפון בעולם, וצריכת החשמל שלו מגיעה עד כדי מחצית מצריכת החשמל של העיר השכנה ז'נבה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
31 במרץ 2020 |
![]() הפצצה הגרעינית "ילד קטן", שפותחה במסגרת "פרויקט מנהטן" והוטלה על העיר היפנית הירושימה ב-6 באוגוסט 1945, הכילה "קליע" ו"מטרה" עשויים מאורניום מועשר, שהשילוב שלהם יחד מהווה מסה קריטית וגורם לתגובת שרשרת גרעינית. גוף הפצצה וקליע האורניום הובאו לאי טיניאן באוקיינוס השקט על סיפון הסיירת הכבדה אינדיאנפוליס, שטובעה בידי צוללת יפנית בדרכה חזרה, והמטרה הובאה לאי על גבי מטוס. הפצצה הורכבה באי, ואבק השריפה של מנגנון הירי שבתוכה הוטען רק לאחר ההמראה של "אנולה גיי", בשל רגישות המנגנון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |