ויקיפדיה:הידעת?/2020/ספטמבר

ספטמבר 2020
1 בספטמבר 2020	ישראל ישעיהו-שרעבי ישראל ישעיהו-שרעבי היה פעיל במפלגת מפא"י עוד לפני קום המדינה. בבחירות לאספה המכוננת הוצב במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה. הוא כיהן בכנסת 26 שנים רצופות ואף שימש כיושב ראש שלה וכשר הדואר.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2020	הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881 רבים תולים את פרוץ מלחמת העולם הראשונה בהתנקשות בחייו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסראייבו ב-1914, אך ייתכן שרצח מוקדם יותר הביא את פרנץ פרדיננד לתפקיד זה. ב-1889 נמצאו בעיירה מאיירלינג שבאוסטריה תחתית גופותיהם של יורש העצר רודולף, בנו יחידו של הקיסר פרנץ יוזף ואהובתו הברונית מריה וטסרה, במה שנראה כהתאבדות משותפת. אך מאה שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1992, לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה, בדקה אותה משטרת אוסטריה ומצאה כי היא נרצחה במכות ממכשיר קהה ואילו הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו. התעלומה מי רצח אותם נותרה בלתי פתורה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2020	צילום צבע של פובוס, 2008 יוהאנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי בן המאה ה-16, טען כי למאדים שני ירחים, שנים רבות לפני שפותחו הטלסקופים המשוכללים שאפשרו לראות כי הוא צדק. רק ב-1877 נתגלו ירחי מאדים הזעירים, פובוס ודימוס, על ידי האסטרונום האמריקאי אסף הול, ותחזיתו של קפלר התאמתה. אבל טענתו של קפלר לא הייתה ניחוש גרידא. ב-1610 צפה גלילאו גליליי לראשונה בקיומם של ארבעה ירחים סביב צדק. קפלר סבר שישנה חוקיות מסוימת במספר הירחים סביב כוכבי הלכת, וניחש שמדובר בסדרה הנדסית. לכדור הארץ ירח יחיד, למאדים שניים, ולצדק, כפי שהיה ידוע באותה עת, ארבעה. כיום ידוע שמספר הירחים אינו כפוף לתכונות אריתמטיות: סביב צדק חגים לא פחות מ-79 ירחים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2020	מלחמות רבות בין מדינות בהיסטוריה החלו כתוצאה מרצח של אדם בודד. אחד מהמקרים המוזרים יותר קרו במאה ה-13 לפני הספירה כאשר המלך החיתי שופילוליומש הראשון קיבל במפתיע מכתב ממלכת מצרים, אלמנתו של אחנתון (שאולי הייתה נפרטיטי) ובו סיפרה שהתאלמנה לאחרונה והיא מעוניינת שישלח את אחד מילדיו כדי שיהיה לה לבעל ופרעה למצרים. שופילוליומש שהתפלא על המכתב שלח נציג כדי שיבדוק האם המכתב אמיתי ובתגובה שלחה המלכה שגריר בו הצהירה שוב על כוונותיה. לבסוף התרצה שופילוליומש ושלח למצרים את בנו הרביעי זננצה שנרצח עם הגיעו לשם, כנראה על ידי מתנגדים למלכה. בתגובה תקף המלך את ערי המצרים באזור ארץ עמקו והפך אלפים מהם לעבדים. למרבה האירוניה השבויים ששבה, הביאו עמם מגפה נוראה שהכריעה את המלך עצמו ואת בנו יורשו ארנוואנדש השני.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2020	הו צ'י מין, 1946 הפיזיקאי היהודי הנודע אלברט איינשטיין ואבי האומה הווייטנאמית הו צ'י מין הורו בצוואתם שגופתם תישרף, בנמקם את הבקשה בכך שלא ייווצר פולחן אישיות סביב קברם. אולם בקשת שניהם לא קוימה במלואה. גופתו של איינשטיין אכן נשרפה על ידי בני משפחתו ואפרה פוזר על פני נהר הדלאוור, אך שלא בידיעת המשפחה או בהסכמתה, נותחה גופתו קודם לכן על ידי ד"ר תומאס שטולץ הארווי וד"ר הנרי אברהמס, שהוציאו ממנה את מוחו ועיניו לצורכי מחקר. שרידי המוח, שנשמר במשך עשרות שנים באדיקות כמעט פולחנית בידי הארווי, מצויים כיום במרכז הרפואי האוניברסיטאי של פרינסטון בניו ג'רזי. בניגוד לאיינשטיין, צוואתו של נשיא וייטנאם, הו צ'י מין, לא קוימה כלל. גופתו נחנטה, והיא מוצגת לראווה בארון זכוכית שבמאוזוליאום הקרוי על שמו, בהאנוי הבירה, ונערך סביבה פולחן אישיות, בניגוד גמור לרצונו שהובע בצוואה שהותיר.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2020	מראה אווירי של סן חואן מקור שמו של האי פוארטו ריקו הוא בטעות אנוש. במסעו השני הגיע כריסטופר קולומבוס לאי פוארטו ריקו ב-19 בנובמבר 1493. האי היה מאוכלס באינדיאנים משבט הארווק הידועים בשם "טאינו". האינדיאנים כינו את האי "בוריקן" או "בורינקן". קולומבוס העניק לאי את השם סן חואן באוטיסטה על שם הקדוש הנוצרי יוחנן המטביל. העיר המרכזית באי נוסדה ב-1509, ונחשבת לעיר העתיקה ביותר בשטחי ארצות הברית. קולומבוס כינה אותה בשם "פוארטו ריקו" שפירושו "נמל עשיר". עקב טעות שנפלה באחת המפות הספרדיות המוקדמות, קיבלה עיר הנמל את שמו של האי סן חואן, ואילו האי כונה בשמה של עיר הנמל "פוארטו ריקו". השמות שהוחלפו, לאי ולעיר, נותרו מאז על כנם.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2020	מפתח בניסוי בלשני בתחום המגדר בלשון, שביקש לבדוק את הקשר בין חשיבה לשפה, ובפרט איך מגדריות בשפה משפיעה על חשיבת הדוברים, התבקשו דוברי גרמנית ודוברי ספרדית לתאר מפתח וגשר, חפצים שמינם הדקדוקי בשתי השפות הפוך. התוצאות היו חד-משמעיות. דוברי גרמנית, שעבורם מפתח הוא זכר, בחרו בתארים כגון "קשה", "כבד", "משונן", "מתכתי" ו"שימושי", בעוד דוברי ספרדית, שעבורם מפתח הוא נקבה, בחרו בתארים כמו "מוזהב", "קטן", "נוצץ", "יפהפה". ולהפך, הגרמנים, שעבורם גשר הוא נקבה, בחרו בתארים כגון "יפה", "אלגנטי", "שברירי", "שליו", "נאה", "דקיק" והספרדים, שעבורם גשר הוא זכר, בחרו בתארים כגון "גדול", "מסוכן", "ארוך", "חזק", "מוצק". דהיינו, למרות השרירותיות של מין החפצים, הדוברים נוטים להשליך עליהם תכונות "גבריות" או "נשיות" בהתאמה למגדר בשפתם.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2020	מדליה לכבוד לב יאשין לב יאשין נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. עם זאת, בצעירותו שימש במקביל לקריירת הכדורגל שלו בדינמו מוסקבה גם כשוער קבוצת ההוקי קרח של המועדון. הדבר התאפשר הודות לכך שמשחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף. יאשין אף זכה עם קבוצתו בגביע ברית המועצות בהוקי קרח ב-1953 ודורג השוער השלישי הטוב ביותר באליפות ברית המועצות בהוקי קרח. ב-1954 הוא אף היה מועמד להיכלל בסגל של נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח לקראת אליפות העולם, אך בסופו של דבר החליט לוותר על קריירת ההוקי קרח ולבחור בכדורגל.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2020	פרוטה מתקופת חז"ל של המלך אגריפס הראשון בשנת 1950 הוכנסה לשימוש בישראל סדרת מטבעות חדשה שנקראה פְּרוּטָה, בהשראת הפרוטה מתקופת המשנה. על המטבעות נטבע "1 פרוטה", "5 פרוטה", "10 פרוטה", עד "500 פרוטה". במטבעות "5 פרוטה" ו-"10 פרוטה" הייתה טעות לשון, משום שבמטבעות אלה יש לציין את שם המטבע בצורת הרבים – "פרוטות". לפיכך הנפיק בנק ישראל ב-1956 סדרה מיוחדת עם השם הנכון "10 פרוטות", אך מטבע "5 פרוטה" לא תוקן. בשל האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה מערכו, וב-1960 חולקה הלירה הישראלית מחדש – למאה אגורות, שם שנבחר על ידי האקדמיה ללשון העברית.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2020	תל אל-פארעה באחת החפירות הארכאולוגיות הראשונות שנערכו בארץ ישראל, חפרה בשנים 1928–1930 משלחת בראשות פלינדרס פיטרי בתל אל-פארעה שבנגב המערבי. פיטרי חד-העין שם לב לדמיון שבין המשטח החולי שהקיף את התל משלושה עברים ובין משטחים דומים שבהם חפר במערב הנילוס במצרים העליונה וחשף בהם אלפי קברים. הוא הביא את מנהלי העבודה המצרים שחפרו איתו במצרים. לאלו הייתה שיטה פשוטה אך יעילה לאיתור קברים: הם סרקו את השטח כשהם הולמים בקרקע בכוח בלומים (מוטות ברזל כבדים), וזיהו את מקום הקברים לפי התחושה בידיהם וההד החוזר מהקרקע. כך חשפו פיטרי ועובדיו קברים רבים סביב התל, שהעידו על קבורה רציפה מהמאה ה-17 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2020	הנפת הדגל בגראונד זירו האדם הנופל מיליוני צופים חזו בפיגועי 11 בספטמבר, שהיו מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, בשידור ישיר בטלוויזיה. שניים מהתצלומים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הם תצלום האדם הנופל והנפת הדגל בגראונד זירו. תצלום האדם הנופל, אלמוני שזהותו לא התבררה עד היום, הקופץ אל מותו מהמגדל הצפוני במגדלי התאומים, נגנז, לאחר שנשלחו תגובות נזעמות למערכות העיתונים. הקוראים טענו שהתצלום פוגע בפרטיותו של המצולם. התצלום פורסם מחדש רק כעבור שש שנים. לעומת זאת, תצלום הנפת הדגל בגראונד זירו, שבו נראים שלושה כבאים המניפים את דגל ארצות הברית על הריסות אחד המגדלים, הפך לסמל של פטריוטיות בארצות הברית, פורסם שוב ושוב, והמצולמים בו אף נפגשו עם נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' ווקר בוש.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2020	לוין קיפניס ובנו הפועל המשנאי המתאר נגינה בחליל הוא, באופן מפתיע, "להכות". במסכת ביכורים פרק ג, משניות ג–ד מתוארת הבאת הביכורים לבית המקדש: "... והחליל מכה לפניהם, עד שהן מגיעין קרוב לירושלים". בשירו הידוע של לוין קיפניס לחג השבועות, "סלינו על כתפינו", מתוארת הבאת הביכורים לירושלים. בגרסתו המקורית של השיר (1929) השתמש המשורר בפועל המשנאי "להכות" בהקשר לנגינה בחליל: "הך, הך, הך בתוף, והך בחליל". אולם קיפניס, אשר נהג לשנות את שיריו בהתאם לרוח התקופה, החליף את הפועל "הך" כך שהתקבלה הגרסה המוכרת יותר כיום: "הך הך הך בתוף, חלל בחליל". מאז שנת 1935 נדפס השיר בגרסתו החדשה.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2020	קליפורד מרטין בפרשת הסרג'נטים, שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטים ומאוחר יותר הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של עולי הגרדום אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר. ב-1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד הסרג'נטים, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אמו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת היא שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג אם היו יודעים על כך.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2020	בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגייה, ליד העיר מבאלה באוגנדה האַבָּאיוּדָאיָה הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית. הקהילה הוקמה בסביבות 1919 על ידי סמיי קאקונגולו, מצביא והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית, בעקבות אכזבתו מהבריטים ומהדת הנוצרית. מבחינה אתנית, אין להם שום קשר היסטורי לעם היהודי שמקורו בארץ ישראל, פרט לפרקטיקה הדתית שלהם. בני הקהילה חובשים כיפות, מלים את ילדיהם, מקפידים על שחיטה כשרה והלכות כשרות, וחוגגים את חגי ישראל. הקהילה מוכרת על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית כקהילה יהודית, ובשנת 2008 הקימה הקהילה הקונסרבטיבית ישיבה בעיר מבאלה. היהדות האורתודוקסית אינה מכירה בהם כיהודים כיוון שלא עברו תהליך גיור.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2020	מטוס קרב F-15D "מרקיע שחקים" ששרד את התאונה ונחת בשלום בשנת 1983 התנגש מטוס קרב F-15 איגל של חיל האוויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסו נטש בשלום. ה-F-15 איבד את כנפו כך שנותר עם כנף אחת בלבד. בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מגדם הכנף וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס אלא ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום בבסיס הבית. בנוסף לעובדה שהצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב כבלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה – מעל 450 קמ"ש – כפול ממהירות הנחיתה הרגילה. בנוסף להישרדות המדהימה רשם מטוס זה גם 4.5 הפלות.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2020	עלוקה רוב מיני העלוקות נצמדים לבעלי חיים שונים, כגון יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי שממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כעשר שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאר פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2020	מחבט וכדורי טניס בגרסה הבריטית של תוכנית הטלוויזיה "מי רוצה להיות מיליונר?" הוצגה לאחד המתמודדים השאלה: "תאורטית, מהו מספר החבטות הנמוך ביותר בעזרתן ניתן לנצח מערכה במשחק טניס?". האפשרויות שהוצגו בפניו היו 12, 24, 36 ו-48. על פי חישובו של המתמודד נדרשות 4 חבטות כדי לנצח משחקון ושישה משחקונים כדי לנצח מערכה, ולכן התשובה שנתן הייתה 24 חבטות. הוא בחר בתשובה זו וזכה ב-64,000 ליש"ט. העיתון הבריטי "דיילי מירור" פרסם למחרת כי תשובתו הייתה שגויה, כיוון שאפשר לנצח את משחקוני ההגשה של היריב מבלי לחבוט בכדור, אם הוא יבצע שגיאה כפולה בכל ניסיון הגשה. לכן, התשובה הנכונה היא 12 חבטות. על אף הטעות, המתמודד שמר את כספי הפרס.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2020	דגל הקרנטינה המונף על כלי שיט שנמצאים בקרנטינה ההסגר הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות מגפות. בעשורים האחרונים נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת הסארס (2002–2003) וכן במאבק בפַּנדֶמיית הקורונה (2019–2020). ואולם ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, מאות שנים לפני גילוי החיידקים והנגיפים. למשל, עוד במאה ה-14, עם פרוץ המגפה השחורה, נקבע על ידי הרשויות בוונציה הסגר על מלחים. כל צוות מלחים חויב בהסגר על ספינתו לתקופה של ארבעים ימים, בטרם יוכל לרדת לחוף. למעשה, המקור האטימולוגי של המילה "הסגר" באנגלית ובשפות נוספות – Quarantine – הוא במילה האיטלקית Quarantino, שפירושה "ארבעים".	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2020	מפת הונדורס הונדורס היא אחת המדינות הפחות שוויוניות באמריקה התיכונה ובעולם כולו. מבין 10,000,000 תושביה, פחות מ-250 בני אדם מחזיקים ב-75 אחוז מאדמותיה. הונדורס היא גם בעלת היסטוריה פוליטית שאינה יודעת יציבות מהי, והפיכות בה הן עניין שבשיגרה. במשך מאה שנה, בין 1824 ו-1924 התחלפו בה יותר מ-100 נשיאים, וחוקתה שונתה בין השנים 1834 ו-1957 עשר פעמים.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2020	רביעיית F-11 טייגר טסים במבנה ה-F-11 טייגר היה מטוס הקרב הסילוני הראשון שהפיל את עצמו. במהלך טיסת ניסוי שנערכה ב-21 בספטמבר 1956, מעל האוקיינוס האטלנטי, הטיס תומאס אטרידג' את המטוס בצלילה מתונה מגובה של 20,000 רגל. בגובה של 13,000 רגל ירה צרור בן כ-70 פגזים מתותח ה-20 מילימטר שבחרטומו ומייד עבר לצלילה חדה יותר עד לגובה של 7,000 רגל על מנת לירות צרור נוסף. מיד לאחר הצרור השני שירה, נפגעו מנוע הסילון וחופת המטוס מעצם לא מזוהה והטייס נאלץ לפנות בחזרה לבסיס הטיסה שלו. הפגיעה במנוע לא איפשרה לו לבצע נחיתת חירום והמטוס התרסק במרחק של פחות מקילומטר ממסלול הנחיתה. לאחר ההתרסקות נבדק המטוס ונמצא כי כתוצאה מהצלילה החריפה, מייד לאחר הצרור הראשון, חצה המטוס את המסלול הבליסטי של הצרור הראשון, ושלושה מהפגזים פגעו בו כ-11 שניות לאחר שהוא עצמו ירה אותם.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2020	חַמוּרָבִּי מלך בבל (1792–1750 לפנה"ס) קיבל מאביו סין-מובליט ממלכה קטנה, ובמהלך חייו הצליח להפוך אותה לאימפריה. אויבתה הגדולה של בבל הייתה ממלכת עילם. כדי לעמוד מול כוחה, כרת חמורבי ברית עם ממלכת ימחד ועם זמרי-לים מלך מארי. לאחר פלישת עילם לבבל, שלחו זמרי-לים וחמורבי הראשון מלך ימחד כוחות צבאיים לעזרת בבל. בהמשך התחזק חמורבי, עלה צפונה, כבש את אשנונה והתקרב לאזור ממלכת מארי. זמרי-לים מלך מארי היה עסוק במלחמות בצפון המדינה, וביקש מאשתו, שיבתו, להתייעץ עם נביאים לגבי הסיכוי שחמורבי יכריז מלחמה על מארי, ושאל האם חמורבי ימות אי פעם. אשתו התייעצה עם נביא ועם אותות ושלחה אליו את התשובה: "אדוני יראה מה האל יעשה לו. אתה תתפוס אותו ותנצח אותו, ימיו ספורים והוא לא יחיה זמן רב". ואולם בפועל מארי נכבשה על ידי חמורבי בשנת 1761 לפנה"ס, ושנתיים לאחר מכן, בשנת 1759 לפנה"ס, הוא הרס אותה לחלוטין. הממלכה הגדולה של מארי מעולם לא שוקמה, ושמו של זמרי-לים לא הופיע יותר בטקסטים הכתובים.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2020	השנתות של הסרגל מאפשרות מדידת אורך על פי יחידות שונות המעבר לשיטה המֶטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת ב-1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט לשאר מדינות העולם. המעבר משיטה לשיטה עורר בלבול רב ולעיתים גרם לתאונות. כך, בקנדה ב-1983, אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה עקב בלבול במעבר בין השיטות (אירוע הידוע בשם דאון גימלי). אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב המאדים ב-1998, שאירע בשל חוסר התאמה ביחידות המידה אשר נבע מכך שהשיטה המטרית אינה נהוגה בארצות הברית.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2020	אברהם שטרן (יאיר) אברהם שטרן (יאיר) מוכר כיום כמפקד הלח"י. אולם שטרן מעולם לא הכיר שום ארגון בשם "לח"י". כל זמן ששטרן היה בין החיים, שם הארגון שחבריו והוא הקימו כשפרשו מהאצ"ל, היה "הארגון הצבאי הלאומי בישראל". רק שנה לאחר מותו בידי קצין הבולשת הבריטי ג'פרי מורטון, שונה שם הארגון ללח"י - לוחמי חירות ישראל. כמו כן, שירו של שטרן, חיילים אלמונים, המוכר כיום כהמנון הלח"י, היה במשך כשמונה שנים המנונו של האצ"ל. רק לאחר פרישתם של יאיר וחבריו, שונה המנון האצ"ל לבית השלישי של "שיר בית"ר", מאת זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2020	ברווזן הברווזן האוסטרלי הוא אחד מבין שישה יונקים בני זמננו שידוע כי הם ארסיים. הארס נמצא בדורבנות נשלפים ברגליו האחוריות של הברווזון הזכר, והוא כלל אינו משתמש בו כנשק נגד טורפים או להכנעת טרף, כשאר בעלי החיים הארסיים, אלא לקרבות נגד זכרים יריבים במהלך עונת רבייה. ג'ורג' שו, בוטניקאי וזואולוג אנגלי, פרסם את התיאור הראשון של בעל חיים ייחודי זה ב-1799, וטען כי קשה שלא להטיל ספק באמינות התגלית. גופו של הברווזן נראה כגופה של חיה דמוית בונה שנתפר לה מקור של ברווז. שו אף ניסה לבדוק השערה זו, ובעזרת מספריים ניסה למצוא תפרים בגוף הברווזן. גם המדען רוברט נוקס האמין כי ייתכן שמדובר בפוחלץ שהוכן בידי זייפנים מאסיה.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2020	שלט הכניסה לכפר הירוק "הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול" נקרא בטעות על שמם של שניים מראשי ממשלת ישראל. מייסד הכפר, גרשון זק, קרא לו "כפר הירוק", ללא ה"א הידיעה לפני המילה כפר, מתוך כוונה לקרוא לו על שם דוד בן-גוריון, ששם משפחתו המקורי היה "גרין", ירוק ביידיש. משמעות השם לפיכך הייתה "הכפר על שם הירוק". ברבות השנים, וכתוצאה מכך שרבים לא הבינו את הרמז הטמון בשם המוסד, הוספה בטעות ה"א הידיעה לשם והוא נקרא "הכפר הירוק". כ-20 שנה מאוחר יותר, לאחר מות ראש הממשלה השלישי לוי אשכול, נקרא המקום גם על שמו, כנראה משיכחת המקור לשם הראשוני.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2020	כיבוש ירושלים בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון כשהגיעו הצלבנים לירושלים במסע הצלב הראשון, החלו צרים עליה כדי לכובשה. הם ערכו מספר מתקפות על חומות העיר, אך לא הצליחו לפרוץ פנימה. לאחר כחודש, הגיע תורם של כלי הנשק הכבדים. בשלב ראשון, הוכרז על צום, והכמרים הובילו תהלוכה של חיילים יחפים סביב העיר. אולם למרות הסיפור המקראי על נפילת חומות יריחו בפני יהושע בן נון, הנס לא חזר על עצמו. יומיים לאחר מכן הושלמה הצבתם של מגדלי המצור, וחמישה ימים לאחר מכן נכבשה העיר.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2020	מגדל מרגנית, מראה משדרות שאול המלך מגדל מרגנית, גורד שחקים שהקים משרד הביטחון בקריה בתל אביב-יפו, הוא מבנה משרדים ומגדל תקשורת. בנייתו של המגדל החלה ב-1984 ולאחר בנייה של 50 המטרים הראשונים גילו מהנדסי הבניין כי המגדל נוטה על צדו בנטייה בלתי מורגשת בעין של 28 סנטימטר, רחוק בהרבה מהנטייה של מגדל פיזה המפורסם שנוטה 4.1 מטרים מבסיסו. הבנייה הופסקה, וחודשה רק לאחר מתן הנחיות תיקון מדויקות של המהנדסים. עם השלמתו מתנשא המגדל לגובה של 138 מטרים, ובמשך מספר שנים היה המבנה השני בגובהו בישראל. המבנה הגבוה עטור האנטנות הפך לאחד מסימני ההיכר של העיר תל אביב.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2020	מצפה דונה גרציה בטבריה היהדות האורתודוקסית, כמו דתות אחרות בעבר ובהווה, ממנה למשרות דתיות למיניהן בעיקר גברים. עם זאת, בהיסטוריה של היהדות האורתודוקסית שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות שזכו למוניטין דתיים או כיהנו בממסד הרבני. מרים, דבורה וחולדה היו נביאות או שופטות והנהיגו את עם ישראל. ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, צוטטה כמה וכמה פעמים בתלמוד. בישיבה בגרמניה, בסוף המאה ה-14, הורתה מבעד לווילון וכיהנה כראש ישיבה מרים שפירא, צאצאית של רש"י ואם משפחת לוריא אחד מצאצאיה הוא הרב שלמה לוריא. דונה גרציה נשיא ייסדה ישיבה בטבריה במאה ה-16. במאה ה-17 בכורדיסטן, כיהנה אסנת ברזאני כראש ישיבה. היא הייתה ידועה בכינוי "התנאית", ואף פנו אליה בראשי התיבות כמוהר"ר, שפירושן "כבוד מורנו ורבנו הרב רבי". הבתולה מלודמיר נהגה כאדמו"ר, הניחה תפילין ועסקה בקבלה מעשית במאה ה-19.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2020	צילום אווירי של לווייתן כחול הלווייתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם על פני כדור הארץ. אורכו כשל מטוס סילון בואינג 737-300, לבו בגודל של מכונית חיפושית מתוצרת פולקסווגן ולשונו גדולה עד כדי כך שפיל ועוד 50 בני אדם, יכולים לעמוד עליה בתוך פיו. קוטר אב העורקים שלו מגיע לכ-35 סנטימטרים, רחב דיו כדי שתינוק יעבור בו. אולם למרות גודלו הרב, תזונת הלווייתן הכחול מבוססת בעיקר על יצורים זעירים כפלנקטון, קריל וסרטנאים מזעריים, שגודלם נע בין מיקרומטרים לסנטימטרים בודדים.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2020	שמואל פלאטו שרון אחד המתמודדים בבחירות לכנסת התשיעית היה איש העסקים שמואל פלאטו שרון, שבאותה עת חשש מפני הסגרתו לצרפת בשל עבירות מיסים, ובתשדירי הבחירות אף נראה מובל, כביכול, אל מטוס בשדה התעופה, ומוסגר לצרפת. פלאטו שרון, שהתמודד תחת הסיסמה "פלאטו שרון - האיש הבודד לכנסת", היה המועמד היחיד ברשימתו. הוא זכה במספר קולות שהספיק לשני חברי כנסת, אך הואיל ורשימתו, שלימים נקראה פיתוח ושלום, לא כללה מועמדים נוספים, המנדט הנוסף חולק בין יתר המפלגות בהתאם לחוק בדר-עופר.	עריכה - תבנית - שיחה