ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:הכה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:


תוכן עניינים

לאיזה גזע שייכים ההודים?[עריכת קוד מקור]

מצד אחד, גוון העור שלהם נע מחום ועד לשחור ממש, מצד שני ברור שהם לא שייכים לגזע השחור כי הם שונים לחלוטין מהאפריקאים. מצד שלישי, ברור שאי אפשר לשייך אותם לגזע הלבן או הצהוב... אז מה הם בעצם?--185.175.34.213 23:08, 2 ביולי 2019 (IDT)

הגזע "הלבן " אינו ממש לבן או "חוורי פנים". קוראים לו "גזע קווקזי" ולו שייכים חלק גדול מההודים, הפרסים, הערבים, היהודים, ועמי אירופה כולל הגרמנים, הרוסים, אפילו הטורקים וההונגרים של ימינו, האנגלים, האיטלקים, הצוענים., הספרדים וכו'. גם רוב עמי דרום אמריקה וצפון אמריקה (ה"לטינים" בפי האמריקאים) ואוסטרליה. ודאי היו הרבה ערבובים - כמו של צאצאי העמים הטורקים והמונגולים עם עמים אירופים כמו יוונים או רוסים , עמים אורליים עם עמים אירופיים סלאביים וגרמאניים, ספרדים ופורטוגזים ואחרים עם אינדיאנים, עמים שמיים כמו הערבים עם שחורים אפריקאים ,מצרים קדומים וכו' וכו'. המושג גזע וסיווגיו הם שנויים במחלוקת. תקרא את הערך גזע (אדם). לפי התאוריות הנאציות המוזרות והלא עקביות חלק גדול מההודים היו "ארים" כמו הפרסים והגרמנים. יתכן שגם חאג' אמין אל חוסייני נחשב לבעל מוצא "ארי". Ewan2 - שיחה 03:16, 3 ביולי 2019 (IDT)
וואלה לא ידעתי שפה זה פורום של נאצים. ציפיתי לתומי לקבל תשובה מדעית.--185.175.34.213 10:10, 3 ביולי 2019 (IDT)
האיראנים הם אותם ארים (וזה מקור שמם). קרוביהם הגיעו להודו. אבל התושבים שחומי העור ששם לא היו קשורים לארים שהגיעו במקור מערבות רוסיה. נראה שהעור הכהה התפתח שנפרד אצל כמה קבוצות שונות של בני אדם (אבולוציה מתכנסת) שחיו באקלים חם עם קרינה רבה. מהמעט שאני זוכר: אוכלוסיות שונות וגם שפות שונות בהודו כוללות תערובות של אותן שתי אוכלוסיות מקוריות. לדוגמה, בדרום הודו לא מדברים בשפות הודו-אריות. Tzafrir - שיחה 10:29, 3 ביולי 2019 (IDT)
השאלה מתבססת על ההנחה שכל אדם "שייך" לגזע כלשהו. ההנחה הזאת אינה מתאימה לתפיסה המדעית הרווחת כיום. כבר המליצו כאן על הערך גזע (אדם). הנה משפט אחד מסוף הערך: "מרבית המחקרים הגנטיים מתנגדים לטענה כי ניתן לשייך את מרבית בני המין האנושי לקבוצה גאוגרפית-יבשתית כלשהי או לקבוצה גזעית כזו או אחרת על בסיס מידע גנטי, או כי ניתן לסווג את המין האנושי למספר קבוצות גזעיות מוגדרות." --א 158 - שיחה 12:23, 3 ביולי 2019 (IDT)
המגוון האתני, הגנטי והלשוני בתת היבשת ההודית שימש במשך שנים רבות כדוגמה הטובה ביותר נגד תאוריות וחלוקות גזע למיניהן. אפילו מדעני הגזע הרציניים ביותר (והיו/יש גם כאלו) התקשו מאוד במיון ההודים לגזע כלשהו, ובדרך כלל נאלצו לפסוק שהם תערובת של מספר גזעים אחרים (כולל קווקזים/ארים). יש לציין שלאחרונה, מחקרים גנטיים מראים שגם "הגזע הקווקזי" ואפילו האירופים לבדם הם למעשה תערובת של לפחות שלוש אוכלוסיות שונות שהיגרו לאירופה בתקופות פרהיסטוריות שונות. H. sapiens - שיחה 14:03, 3 ביולי 2019 (IDT)
במין הומו ספיאנס אין שום הגדרה ביולוגית של המונח גזע שמחזיקה מים. הסיווג על פי צבע עור התגלה כעורבא פרח. סיווג על פי DNA מביא למערכת אחרת לגמרי ונטולת כל חשיבות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:42, 11 ביולי 2019 (IDT)

מדוע סוריה לא "מחזירה" לישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ישראל תוקפת יעדים בסוריה (סיבה ברורה. זה נשק שיגיע לחיזבאללה). אבל איך מבחינת סוריה שהם לא מגיבה? הרי מבחינתם מדובר בצעד לחימה כנגדם.

מה אתה חושב שיקרה אם הם יגיבו? כרגע, על פי פרסומים - ישראל פוגעת בעיקר בהתעצמות של איראן וחזבאללה אצלם. הפגיעות בצבא סוריה מצומצמות יחסית. מה האינטרס של הצבא הסורי בעניין הזה?

מדוע היחס שבין מים למשורה הוא מקביל ליחס שבין שאלון לתכונה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

נתקלתי במבחן מסוים שיש בו שאלה כזו, וזו התשובה הנכונה. 82.81.41.237 17:41, 3 ביולי 2019 (IDT)

אולי כי משורה היא כלי למדידת מים כמו ששאלון הוא כלי למדידת תכונות (פסיכולוגיות ואחרות). אולי. יםשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ט • 18:18, 3 ביולי 2019 (IDT)
זה לא סדר המילים בשני חלקי השאלה. חזרתישיחה 00:14, 6 ביולי 2019 (IDT)

בני דוד[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לא מצאתי מה סדר הבנים של דוד.

Sons of David in the english wiki
התנך מביא את רשימת בני דוד בשני מקומות:
שתי הרשימות כמעט זהות (הבדל לדוגמה: שמו של הבן השני).
יכולת למצוא את הקישור לכך בערכים שעוסקים בבניו הפחות חשובים של דוד. Tzafrir - שיחה 09:21, 9 ביולי 2019 (IDT)

שלום, יש לי שאלה באסטרופיזקה[עריכת קוד מקור]

תודה מראש לכם.

גם בקטבים של כדור הארץ יש מים קפואים וגם בקטבי מאדים.

האם קטבים עם מים קפואים בפלנטה ארצית שרחוקה מספיק מכוכב של מערכת שמש זו תופעה מדעית מוגדרת היטב ואם כן איך מסבירים זאת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכן יש במאדים מים קפואים בקטבים. כך גם בכדור הארץ. זו לא " תופעה מדעית מוגדרת היטב", אלא תצפית. איך מסבירים זאת:
מים היא תרכובת כימית נפוצה למדי ביקום ולכם גם בדיסקה קדם פלנטרית. ולכן סביר מאוד שבכל פלנטה יהיו מים בכמות זו או אחרת. הים קופאים בקטבים מסיבה שהקטבים הם בתנאי טמפרטורה ולחץ המתאימים לקיפאון של מים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:06, 4 ביולי 2019 (IDT)
גם בקטבים של הירח (Lunar water). H. sapiens - שיחה 16:47, 4 ביולי 2019 (IDT)
הקטבים ברוב המקרים מקבלים קרינת שמש בזווית שטוחה מאד, ולכן הם קרים יותר משאר הפלנטה/ירח. בקטבים בהם המצב אינו כך (למשל אורנוס, אאז"נ) הקטבים אינם המקום הקר ביותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:39, 11 ביולי 2019 (IDT)

הסתרת מספר רישוי באתר יד 2[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איזו סיבה יש חמפרסמי רכב באתר להסתיר בתמונה את מספר הרישוי של הרכב על ידי צביעה של מספר הרישוי בצילום? -Nirvadel - שיחה 10:03, 4 ביולי 2019 (IDT)

האם יש רצף טריטוריאלי בין נורווגיה לקנדה?![עריכת קוד מקור]

שלושה דובי קוטב מתקרבים לצוללת צי ארצות הברית "הונולולו" בסמוך לקוטב הצפוני
2007 Arctic Sea Ice.jpg

עפ"י הכתבה הזאת, שועלה הלכה ברגל מנורווגיה לקנדה: https://www.apnews.com/4db0c8f440c0419b8026d7a9e20ce295 איך זה ייתכן? לפי כל המפות, בין שתי הארצות מפרידים אלפי קילומטרים של מים.--185.175.34.213 15:26, 4 ביולי 2019 (IDT)

לפי הכתבה, השועלה הלכה 4,415 ק"מ מאיי סבאלברד (השייכים לנורווגיה) לאי אלסמיר (השייך לקנדה). מוסבר גם שאוקיינוס הקרח הצפוני מכוסה קרח באופן המאפשר מעבר לצפון אמריקה דרך גרינלנד. לפי החוקרים המרואיינים לכתבה, הגירת שועלים "נורווגים" לצפון אמריקה בדרך זו אינה נדירה, אלא שהשועלה הספציפית הזו עברה מרחק גדול בפרק זמן קצר יחסית (ארבעה חודשים). H. sapiens - שיחה 16:04, 4 ביולי 2019 (IDT)
קראתי את הכתבה וגם את הערכים על האיים המדוברים. אבל הרי האיים, כשמם כן הם- איים, דהיינו מוקפים במים. מה זה אומר שהאוקיינוס מכוסה בקרח? אז זה לא אוקיינוס, זה קרחון. במה הוא שונה מאנטרקטיקה?--185.175.34.213 17:05, 4 ביולי 2019 (IDT)
הבדל משמעותי. אנטארקטיקה היא (בעיקר) יבשה מכוסה בקרח, ואוקיינוס הקרח הארקטי הוא (בעיקר) ים מכוסה בקרח. רציפות הקרח משתנה כתלות במרחק מן הקוטב הצפוני, קו האורך ועונת השנה. קרוב מספיק לקוטב זה נראה כמו בתמונה משמאל. H. sapiens - שיחה 18:18, 4 ביולי 2019 (IDT)
אגב, תודות לשאלתך נזכרתי באחד הספרים האהובים של ילדותי הרחוקה: "נווט האמיץ" מאת רדקו דון הוא רובינזון קרוזו אינואיטי ששורד שנתיים (לזכרוני המעורפל) באי בודד באוקיינוס הקרח, שאליו נקלע וממנו גם נחלץ במזחלת רתומה לכלבים. כל השיקולים של חציית הקרח נידונים בפירוט מרתק. H. sapiens - שיחה 19:20, 4 ביולי 2019 (IDT)
תודה רבה, סאפיינס :) אז רק לוודא שהבנתי נכון- בעצם חלקים גדולים ממה שנראה במפה כמים זה בעצם קרח מוצק?!--185.175.34.213 12:31, 5 ביולי 2019 (IDT)
נכון. אפשר למצוא גם מפות שמראות את האוקיינוס הקפוא בצבע לבן, אבל זה עלול להטעות כי זה מאוד משתנה לפי עונת השנה. במפה שהוספתי עכשיו רואים את איי סבאלברד (מהם יצאה השועלה) בים חופשי מקרח, אבל אם תקרא את האותיות הקטנות זה המינימום, מן הסתם בשיא הקיץ, כלומר בחורף סביר שלפחות חלק מן האיים מוקפים בקרח. וכמובן שגם קרח עלול להשבר לך מתחת לרגליים. אני עכשיו תוהה אם ציירי המפות מעדיפים שלא לחשוף את עצמם לתביעות בסגנון "הלכנו לעשות סקי איפה שצבעתם בלבן ובני המשפחה שלי טבעו". H. sapiens - שיחה 15:04, 5 ביולי 2019 (IDT)
תודה רבה :) שבת שלום.--185.175.34.213 15:29, 5 ביולי 2019 (IDT)

אם אדם נפטר ללא צוואה....[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם אדם שאין לו ילדים נפטר ללא צוואה ויש לו חשבון בנק, מה קורה עם הכסף? האם יורשים פוטנציאליים כמו נגיד אחים/בני דודים צריכים לפנות לבנק תוך הצגת מסמכים המעידים על קשר משפחתי? ואם הם לא עושים זאת, אז? תא ייעוץ משפטי כאן, סתם סקרנות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:32, 4 ביולי 2019 (IDT)

יורש אינו יורש עד שניתן צו ירושה על ידי בית המשפט. מי שמאמין שהוא יורש צריך להגיש בקשה לבית המשפט. אם אין יורשים הכסף עובר לידי האפוטרופוס הכללי. הבנק אפילו לא ידבר איתך בלי צו ירושה או צו קיום צוואה. שנילי - שיחה 18:50, 4 ביולי 2019 (IDT)
כלומר אם אדם נפטר ללא כתיבת צוואה, אז כספו הולך לאיבוד (מועבר למדינה)? כי אם אין צוואה, אז אין יורש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:47, 4 ביולי 2019 (IDT)
לא. ר’ ירושה#ירושה על פי דין_2. האפוטרופוס הכללי יקבל את הירושה רק אם אין יורשים אחרים או אם היורש יצווה את הכסף למטרה כללית והאפוטרופוס ישמש כנאמן. Tzafrir - שיחה 20:18, 4 ביולי 2019 (IDT)
אההא, אני רואה. אז לפי מה שהבנתי, קיים אלגוריתם קבוע בחוק לפיו הכסף מחולק. השאלה עכשיו האם נדרש תהליך של פניה לבית דין שיחלק את העיזבון בהתאם לאלגוריתם הנ"ל (הפסקה "צו ירושה וצו קיום צוואה") או שמדובר במנגנון אוטומטי ש"מופעל" (על ידי מי?) ברגע שאיש נפטר? באם לא היתה פניה של מי שטוען להיות יורש, מיהו הגוף המטפל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:38, 4 ביולי 2019 (IDT)
כפי שכבר נאמר לעיל, העיזבון מחולק על פי צו ירושה. אם אין בן זוג או קרובים, האפוטרופוס הכללי הוא שיבקש את צו הירושה. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:35, 5 ביולי 2019 (IDT)
והאפוטרופוס לא מחוייב לעשות מאמץ לאתר את היורשים? אני יודע שמתפרסמות מודעות עם מידע על פטירות בעיתונים, אבל השאלה אם לא נדרש מאמץ אקטיבי. כנ"ל במקרה שאדם פרטי מבקש צו ירושה - נניח בן דוד. איך מחליטים אם אין יורשים נוספים? האם חובת מגיש הבקשה לנסות לאתר יורשים אחרים, או שבית המשפט יוזם בירור כזה? דב ט. - שיחה 13:02, 8 ביולי 2019 (IDT)
הנה תשובתי החובבנית: כאשר מגישים בקשה לצו ירושה לבית המשפט, נערך דיון שבו על המבקש להביא עדים המכירים את המנוח, ומסוגלים לאשר שהמבקש או המבקשים הם קרוביו הרלוונטיים היחידים של המנוח. דוגמה: אם שכן שלי, שאני מתגורר לידו מאז שילדיו היו קטנים, נפטר, אני יכול להעיד שבכל שנות היכרותי אתו הוא התייחס רק לילדים אלה כאל ילדיו, ולא ראיתי מעולם אנשים אחרים היכולים להיחשב כילדיו. סביר בעיני שלבית המשפט (או בית הדין הרבני, שגם ממנו ניתן לבקש צו ירושה) יש גישה למרשם התושבים, המספק למטרה זו מידע על קרוביו הרלוונטיים של אדם. קורה שלפעמים צץ אדם וטוען שהוא ילדו מחוץ לנישואים של המנוח, ושהמנוח התנכר לו, אך הוא ראוי להיות יורש. חובת ההוכחה כאן היא על מי שטוען זאת. דוד שי - שיחה 20:44, 9 ביולי 2019 (IDT)
דבר כזה אפשר לבדוק בכל זכות. אן שרלי - שיחה 19:54, 10 ביולי 2019 (IDT)

"בחצר סובבה חזירה שמנמנה" - מה המקור?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מישהו מכיר את השיר "בחצר סובבה חזירה שמנמנה" (את כל המילים אפשר לראות כאן ), ויודע מה המקור? תודה מראש, יונת זהב - שיחה 10:31, 5 ביולי 2019 (IDT)

השורש שב"ת[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך זה שאומרים "לשבת" ו"יושב"? כלומר האות ת' - מה הולך איתה? לאיפה היא נעלמה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:07, 5 ביולי 2019 (IDT)

https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%81%D7%91_(%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9)

לָשֶׁבֶת - יָשַׁב, שם פועל

. שם הפועל

ב◄לשון חז"ל חל שינוי בשימוש במקור הנטוי: הגזירה שלו היא לרוב מצורת העתיד של הפועל, לא מצטרפים אליו כינויי גוף חבורים, ומקדימה אותו האות ל' בלבד. לצירוף של האות ל' + המקור הנטוי בלשון חז"ל נהוג לקרוא שם הפועל. דוגמאות: לילך (במקום ---ללכת---), לומר (במקום לאמור).

שימו לב בניגוד ללשון המקרא, שבה הצורה הבסיסית היא המקור הנטוי וניתן להקדים לה את כל אותיות בכל"ם, בלשון חז"ל, שם הפועל (כולל הל' בראשיתו) נתפש כמילה שלמה, ואין מפרקים אותו: ניתן להקדים לו רק את אות השימוש מ'. למשל, המלה "לשמור" נחשבת בלשון חז"ל כמילה שלמה, וניתן להקדים לה את האות מ' ("מלשמור"). בלשון המקרא, לעומת זאת, התחילית מ' תבוא במקום התחילית ל' ("משמור"). 141.31.128.162 17:37, 5 ביולי 2019 (IDT)

יש שני שורשים שונים: י.ש.ב וממנו ישב ולשבת וש.ב.ת וממנו שבת ולשבות. Tzafrir - שיחה 18:21, 5 ביולי 2019 (IDT)
Tzafrir אז מאיפה הת' ב"לשבת"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:51, 5 ביולי 2019 (IDT)
מגיעה מאיפה שמגיעה הת’ של „לרדת״ או „לצאת״. היא אינה חלק מהשורש. אם היית מסתכל בקישור ששם האלמוני, היית רואה שהשורש הזה הוא מגזרת נפ"יו. Tzafrir - שיחה 00:46, 6 ביולי 2019 (IDT)
הת"ו כאן היא מעיקרה סיומת הנקבה t- (= -ֶת בסוף מילה עקב פירוק צרור עיצורים, ע"ע משקלים סגוליים), וריאנט של at- (= -ָה). צורות מקור נטוי בסיומת הנקבה שרדו גם בגזרות אחרות, למשל "לְאַהֲבָה" (כאן בסיומת at- = -ָה). במקרה של שֶׁבֶת (ופעלים אחרים מגזרת פ"י שנוטים באותה צורה, כמו גם כמה מפעלי פ"נ) הצורה חסרת הסיומת קצרה ביותר, ולכן השתלט הדגם המוארך. ראה יהושע בלאו, תורת ההגה והצורות, הקיבוץ המאוחד תשל"ב, עמ' 170. ראובן מ. - שיחה 15:11, 6 ביולי 2019 (IDT)

בעיה מתסכלת בתוכנת MediaWiki (בעברית בלבד?)[עריכת קוד מקור]

אני משתמש ב MediaWiki בגרסה 1.32.0 בעברית ומנסה להריץ את קוד ה JS הבא שעובד בלי שום בעיה ב Chrome Console אך לא עובד דרך Common.JS:

window.setTimeout(() => {
    const [...elements] = document.getElementsByTagName("*");
    elements.forEach((element) => {
        if (element.textContent == "X") {
            element.textContent = "Y";
        }
    });
}, 1000);

ניסיתי להסיר את ה setTimeout() ולעטוף הקוד ב:

window.addEventListener('DOMContentLoaded', (event) => {});

אך זה לא מסייע.

מה יכולה להיות הבעיה? בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פרס לאלנד[עריכת קוד מקור]

אשמח לשמוע רעיונות איפה ניתן למצוא זוכים של פרס זה מ-1939 ועד 1970. חיפוש בגוגל, ובאתר האקדמיה הצרפתית לא עזר, אבל גם הצרפתית שלי לא משהו. אמא של גולן - שיחה 13:30, 7 ביולי 2019 (IDT)

את חתני הפרס ללאנד בשנים 1960-1939 ניתן לראות בערך הוויקיפדיה באנגלית Lalande Prize. בשנת 1961 מיזגו את פרס ללאנד עם פרס ואלז (Prix Valz) והוא נקרא פרס ללאנד-ואלז. אבל הוא לבסוף לא הוענק לאיש בשנים 1961-1968. הוענק בשנת 1969 בלבד לאנדרה באראן (André Baranne) על תרומותיו באסטרונומיה האופטית. ובשנת 1970 שוב הפרס לא הוענק לאיש והפסיק להתקיים. ראי את הערך פרס ואלז -Prix Valz. ‏ Ewan2 - שיחה 01:50, 8 ביולי 2019 (IDT)
הי, Ewan2 תודה על התשובה. אני זו שמוסיפה לערך באנגלית ובצרפתית יחד עם אנשים נוספים, כאשר אנחנו מחפשים ממקורות לזוכים מ-1939 ... המקורות בערך פרס ולץ אכן עוזרים למצוא חלק מהזוכים. לא מצאתי מקור שהוא אוחד ב-1960 לעומת 1970 (הערך באנגלית אומר איחוד ב-1970). האם תוכל להפנות אותי למקורות? אמא של גולן - שיחה 10:37, 8 ביולי 2019 (IDT)
הי, את צודקת, טעיתי, המיזוג בין פרסי ללאנד וואלז קרה ב-1970 והוא הוענק עד 1996. ואז אנדרה באראן קיבל ב-1969 עדיין פרס ואלז. אולם פרס ללאנד הבנתי שלא הוענק בכלל בין השנים 1969-1961. (החל מ-1970 נקרא פרס ללאנד-ואלז). רואים את זה בפרוטוקולים בצרפתית על הענקת פרסים של האקדמיה הצרפתית למדעים בשנים האלה, המופיעים ברשימת הביבליוגרפיה של הערך Valz Prize באנגלית /

הם נראים כך: "Prix et Subventions Attribués en 1961: Astronomie". Comptes Rendus Hebdomadaires des Séances de l'Académie des Sciences. 253: 2811. December 9, 1961. וכך הלאה בכל שנה. ויש להם קישור לאתר הספרייה הלאומית הצרפתית. שם מצויינים אלו פרסים הוענקו בכל שנה בכל תחום. Ewan2 - שיחה 03:34, 9 ביולי 2019 (IDT)

אשמח לתיאור מדויק איך נוצרים גלי הים[עריכת קוד מקור]

בערך גל (מים) לא הצלחתי להבין איך בדיוק זה נוצר. כדאי לשפר את הערך. אשמח לפחות כאן להסבר קולח וברור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אילן שמעוני, Tshuva, hagay1000, Shayshal2בעלי הידע בכדור הארץ? קובץ על ידשיחה • 16:46, 10 ביולי 2019 (IDT)
בעיקרון ברוב המקרים רוח מעבירה אנרגיה לשכבה העליונה של המים, ומביאה להסעה שלהם עם כיוון הרוח. השטח עליו נושבת הרוח דוחף את השטח שסמוך אליו, שדוחף את השטח שסמוך אליו - כלומר גל, שמעביר את האנרגייה שבמקור התקבלה מהרוח.
אבל בפועל מדובר בתהליך מורכב הרבה יותר, שידוע שהוא אינו ידוע. המצאותם של גלי ענק בלב הים אינה מוסברת על ידי המודל הפשוט הזה. לפני 12 שנים (הפעם האחרונה שהתעדכנתי) היו השערות שצריך בכלל להשתמש במשוואת הגלים של שרדינגר, שנמצאת שנות אור מעבר לידיעותי.
ישנם גורמים אחרים, נדירים יותר, להווצרות גלים. התפרצויות געש תת ימיות (קורה הרבה לאורך קווי המגע בין לוחות טקטוניים), גלישת אדמה, סלעים או לבה אל הים, רעידות אדמה ובטח פיספסתי עןד עשר או משהו כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:34, 11 ביולי 2019 (IDT)

לאכול חיה ולהשאיר אותה שלמה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם קיימת דרך לאכול קצת בשר מחייה מבלי להרוג אותה או לפצוע בצורה קשה (כלומר להשאיר אותה נכה)? האם עושים את זה, לדוגמה בשביל לדעת איזו פרה טעיה יותר לפני השחיטה?

תאורטית כפי שעושים ביופסיה לצרכים רפואיים, ניתן לעשות גם לצורך כזה, למרות שגודל הדגימה שניתן להשיג עשוי להיות מיקרוסקופי מכדי לטעום אותו. מעשית לא מוכר לי שעושים דבר כזה ולא ידועה לי סיבה הגיונית לעשות זאת. אני בספק אם לפי טעם של חלק אחד ניתן לדעת את הטעם של כל חלק אחר בגוף. ממילא פרה או כל בהמה אחרת שגודלה או הופנתה לשחיטה, קרוב לוודאי שלא כלכלי להמשיך לגדלה, ולכן סביר שתשחט בכל מקרה, ובדיעבד אם מסיבה כלשהי יסתבר שבשרה אינו ראוי למאכל אדם הוא יפסל, ויתכן שיש צורות אחרות להשתמש בו, למשל לטחון לצורך האכלת בעלי-חיים. H. sapiens - שיחה 08:47, 9 ביולי 2019 (IDT)
לא יודע אםן ניסו דבר כזה, אבל רק אציין שביהדות הדבר אסור כאחת משבעת מצוות בני נוח. אבר מן החיירח אפלשיחה 12:32, 9 ביולי 2019 (IDT)
טפילים מסוימים מסוגלים לאכול בשר של בעלי חיים לאורך זמן בלי להרוג אותם. בפרט זה נכון לטפילים מוצצי דם. לגבי בני אדם, שבט המסאי כולל בתזונתו דם של פרות, אבל לא כמרכיב מרכזי. בברכה, Easy n - שיחה 20:26, 9 ביולי 2019 (IDT)
אם כבר, לחלוב פרה זה דרך יעילה יותר לאכול ממנה ולהשאיר אותה שלמה (ואפילו כשר הלכתית). H. sapiens - שיחה 21:54, 9 ביולי 2019 (IDT)

הרב יגאל כהן[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היי שלום! שמי גילעד ואני, כמו רבים ניסינו להקים דף לרב יגאל כהן. דף שנמחק לנו כבר כמה פעמים ללא סיבה ממשית. אתם צריכים להבין, הרב יגאל כהן זהו דמות מאוד ידועה בקרב הציבור הדתי וגם החילוני. הרבה אנשים מחפשים לדעת עליו מידע וכמובן הולכים לויקיפדיה אך נשארים ללא מענה למרות שכן נעשה ניסיון לתת לאותם אנשים את המידע. הרב יגאל כהן הינו משפיען בכל הקשר בתחום הזה אנשים שומעים אותו ברשותות החברתיות , ביוטיוב עם אלפי צפיות ואלפי נושאים . אשמח להתייחסות ועזרה בנושא . בתודה ,גילעד

לא הובהרה חשיבות אנציקלופדית
גילעד, ראה שיחה:יגאל כהן (רב). תוכל להוסיף שם את עמדתך. דוד שי - שיחה 20:34, 9 ביולי 2019 (IDT)

אם הבניין מתרחב כלפי מעלה, הם משלמים ארנונה לפי הבסיס או לפי הגג??[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

נניח שהנדסית זה אפשרי לבנות בניין בצורת פירמידה הפוכה (בסיס צר מאוד, גג רחב מאוד). האם במקרה כזה, משלמים ארנונה לפי החלק הצר (שתופס שטח של העיר) או לפי הקומה העליונה שהיא הרחבה ביותר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:01, 9 ביולי 2019 (IDT)

Im-yahoo.svg תלוי מי גר שם Sima shimony - שיחה 17:25, 9 ביולי 2019 (IDT)
הנדסית הדבר אכן אפשרי, למשל בבניין בנק ישראל ובמגדלי תוצרת הארץ. ארנונה מחושבת לפי השטח הבנוי של כל אחת מהקומות, ולא לפי שטח הקרקע של הקומה הראשונה, כך שלצורת הבניין אין חשיבות. דוד שי - שיחה 20:31, 9 ביולי 2019 (IDT)
אז כל קומה משלמת ארונה אחרת לפי השטח? נחפור יותר: אם הקומה שלי הולכת ומתרחבת, כך שהרצפה והתקרה הם בשטח שונה, אז אני משלם לפי רצפה? ללא תלות בגובה התקרה ושטח התקרה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:03, 9 ביולי 2019 (IDT)
לפי הרצפה. קובץ על ידשיחה • 16:37, 10 ביולי 2019 (IDT)

זכות השיבה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפלשתינאים יש אפשרות פיזית לצאת משטחי איו"ש ולהגיע לחיפה. ואם אני לא טועה היתה אופציה כזאת לאורך מרבית ההיסטוריה מ-1967. לחלק מהמשפחות אני בטוח שיש מסמכים המעידים על כך שביתים רבים בחיפה שייכים למשפחותיהם.

אז מה מונע (או מנע בעבר) ממשפחה להגיע ברכבה הפרטי לביתם הפרטי בחיפה שמנמצא במצב רע, לשקם אותו ולגור בו? (וגם אם נניח שזמן השהות שלהם בישראל מוגבל, בכל זאת לנכס יש ערך כלכלי לא קטן שניתן לנצל). אז מדוע זה לא קורה? 213.55.225.83 00:54, 10 ביולי 2019 (IDT)

משום שלפי מה שאני יודע, ה"אפשרות" שהזכרת פשוט לא קיימת. אבל אולי אני טועה, אשמח אם תציין אסמכתא. דגש — 00:56, 10 ביולי 2019 (IDT)
ראשית, אפשרות פיזית להיכנס לישראל (שגם היא הייתה מוגבלת כל הזמן) אינה מספיקה, שכן ישנו איסור לצאת בלי היתר והם היו עשויים להגיע לכלא. שנית, גם אם היו מגיעים לבית שהיה שייך להם בחיפה הם היו מגלים שהוא בגדר נכס נפקד ולכן מנוהל על ידי המדינה ומושכר (או אולי אפילו נמכר) לאדם אחר, כך שאינם יכולים לנצל את ערכו. למעשה, למיטב ידיעתי (לא קראתי את הספר או ראיתי את המחזה או הסרט שהופקו לפיו) המפגש בין המשפחה הפלסטינית שגרה בבית לפני 48 ליושביו היהודים אחרי 67 הוא המרכז של הספר (וכאמור המחזה והסרט) השיבה לחיפה. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:03, 10 ביולי 2019 (IDT)
אין אפשרות פיזית להגיע בקלות לכל מקום, צריך אישור מיוחד, למשל אישור עבודה, רק למי שעובד. הבתים שהיו שייכים להם תפוסים או נהרסו, כך שאין להם ממילא לאן לחזור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תבנית מדיה ויקי שתקשר לויקיפדיה העברית אם אין ערך על הנושא אצלי[עריכת קוד מקור]

שלום, הקמתי אתר MediaWiki שבניגוד לויקיפדיה העברית שעוסקת בכלל הנושאים; הוא עוסק במספר מצומצם של נושאים ולפעמים אם אני יוצר קישור לנושא קשור הוא אדום וגם לא יהיה עליו ערך ולכן במקרה כזה אולי עדיף שתתבצע בדיקה אוטומטית אם יש ערך אצלי ואם אין אז תבוצע הפניה לערך באותו שם בויקיפדיה העברית. איך ניתן לבצע זאת בתבנית בתחביר MediaWiki? בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגבלות על השכלת יהדות ברית המועצות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם בימי ברית המועצות סבלו היהודים מהגבלות על רכישת השכלה? אם כן, האם זה היה בשיטת נומרוס קלאוזוס? וכן עד כמה רחבה הייתה התופעה? יחס הזהב - שיחה 03:30, 10 ביולי 2019 (IDT)

in the late 1940s during the initial phase of the Cold War and the tide of the anti-"rootless cosmopolitan" campaign a de facto ---gross--- discrimination of Jewish applicants was reintroduced in many institutions of higher education in the Soviet Union until Perestroika.כך ויקי האנגלית. 129.69.140.138 12:51, 10 ביולי 2019 (IDT)
רשמית לא היתה אפליה כלפי יהודים. בפועל, בהרבה מועצות היה "תעדוף של האוכלוסייה המקומית" וניסיון לגשר על הפער בו אחוז היהודים במוסדות החינוך (שהיה "גבוה מדי") לבין מאחוזם באוכלוסיה המקומית. כלומר היתה מין "העדפה מתקנת" שמטרתה להעלות את אחוז המקומיים (מה שנקרא национальные кадры בג'רגון הסובייטי) הנמוך יחסית. אם הינך קורא רוסית ניתן לראות דיון כאן. שים לב שלא רק היהודים נפגעו מאותה "העדפה מתקנת", אלא כל מי שלא נמנע עם הלאום המרכזי. לגבי היקף וגודל, קשה להעריך את התופעה מכיוון שהיתה לא רשמית. ובנוסף היו שיטות רבות לעקוף אותה (לדגומה להגיע לערים מרכזיות כמו קייב, לנינגרד או מוסקבה בהם מוסדות לימוד גדולים). אם אתה קורה רוסית, מומלץ מאוד לקרוא ערך בויקירוסית אנטישמיות במתמטיקה סובייטית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:06, 10 ביולי 2019 (IDT)

מאיפה הגיע החמצן המומס למים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שהדגים נושמים? האם הוא נמצא בכל נקודה בים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

החמצן מגיע למים מהאוויר על ידי המסה, וכן כתוצר הפוטוסינתזה המתרחשת באצות ובצמחים הגדלים במים. וויקי.
התהליך האחראי לכך הוא פעפוע המתרחש בממשק אויר-מים. ניתן להצפות בתופעה ע"י הכנסת חומר צובע למים. כמו שקית תה בכוס מים (ללא כפית). בנצי - שיחה 16:58, 20 ביולי 2019 (IDT)

העברה למרחב הערכים (?)[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום!

יש לי טיוטה, אבל איני יודעת אם היא בשלה להעלאה למרחב הערכים. (אבין אם תגידו שלא, עבדתי עליה שעה בערך:). הנה הטיוטה. אן שרלי - שיחה 19:52, 10 ביולי 2019 (IDT)
לא בשלה, השווי לערכי חוקים אחרים, ואולי תרחיבי ותשפרי לפיהם. דוד שי - שיחה 21:58, 10 ביולי 2019 (IDT)
תודה רבה. אן שרלי - שיחה 22:47, 10 ביולי 2019 (IDT)

מהו סמינר נגר בבני ברק[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך זה שישראלים טיפשים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ישראלים באו מהיהודים בגולה, שנחשבו לרוב להרבה יותר משכילים, חכמים ומצליחים ביחס לאוכלוסיה המקומית. אבל בישראל יש תרבות שלא רואה בהשכלה ערך של ממש, כמות גדולה של ילדים לא זכאים לבגרות (שלא נדבר על השכלה גבוהה), מורים משתכרים נמוך ונמצאים בתחתית של מעמד הביניים במקרה הטוב. יש כמות ענקית של אנשים שמתקשים במתמטיקה ממש בסיסית ואנשים שלא קראו ספרים מימיהם. מספיקה נסיעה אחת במטרונית בקריות בשביל לראות את רמת התרבות.

השאלה היא מודע זה כך? למה "עם הספר" כל כך לא חכם? אז נכון שיש פה היי-טק ונכון שיש מלא סטרטאפים ואוניברסיטאות מלאות בסטודנטים. אבל הישראלי הממוצע מתקשה בגאוגרפיה והיסטוריה בסיסית. בשיא הרצינות פגשתי אנשים שלא שמעו על נחתה על הירח ועל מלחמת האזרחים האמריקאית. איך זה מסדר עם הדימוי של יהודים כחכמים? 213.55.224.17 00:08, 12 ביולי 2019 (IDT)

בישראל יש תופעה מעניינת, שלא לומר מוזרה: הממוצע נמוך מממוצע OECD, אבל העשרימון העליון גבוה באופן ניכר מהעשרימון העליון של ה OECD. זה אכן אומר דרשני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:43, 12 ביולי 2019 (IDT)
לא "מספיקה נסיעה אחת במטרונית בקריות בשביל לראות את רמת התרבות". בוודאי לא כדי להשוותה לתרבות במדינות אחרות (תהיה בטוח שתלונות יש בכל מקום). לדעתי הטענה על ההשכלה המופלאה של היהודים בעברם מופרזת, (תלונות על הרמה הנמוכה של רוב העם היו גם בעבר), וכמוה הטענה על הבורות הגדולה של הישראלים כיום. דב ט. - שיחה 18:12, 18 ביולי 2019 (IDT)
אני באופן כללי מסכים. עם זאת ניתן לראות למשל שבהגניוס היהודי אין כמעט דבר על מדינת ישראל. למעשה, אותם מקורות מפוקפקים אשר טוענים שמנת המשכל של יהודים בארצות המערב גבוהה ב-10 או 15 נקודות מעל הממוצע, טוענים שבישראל היא נמוכה מעט מן הממוצע של מדינות המערב. זה כמובן מקלקל להרבה אנשים את תאוריות העליונות החביבות עליהם. H. sapiens - שיחה 18:28, 18 ביולי 2019 (IDT)
לא ראיתי מקורות כאלה בערך. כמעט כולו מוקדש לא לממוצע אלא למקרי הקצה. גם בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מדענים בולטים מאד, בכלל זה שישה זוכי פרס נובל במדעים וארבעה זוכי פרס טיורינג. דב ט. - שיחה 19:16, 18 ביולי 2019 (IDT)
אחוז המדענים הבולטים בישראל גם הוא לא נידון בערך, ומסיבות טובות. כשליש עד חצי מאוכלוסיית היהודים בעשרות השנים האחרונות חי בישראל, אך רחוק משליש או חצי היהודים הזוכים בפרסי נובל באותה תקופה, לפחות לפי הערך (לא מכיר נתונים לגבי פרס טיורינג). H. sapiens - שיחה 19:38, 18 ביולי 2019 (IDT)
דוגמה יותר קיצונית: הערך הגניוס היהודי מתהלל בכך שלפי ספירה של מישהו אלמוני ברשת, 45% מ-64 השחמטאים המדורגים כטובים ביותר בכל הזמנים היו ממוצא יהודי. כמה מתוכם חיו בישראל? למיטב ידיעתי 0. H. sapiens - שיחה 19:47, 18 ביולי 2019 (IDT)
זכיה בפרס נובל היא לא רק אינדיקציה לחוכמה יתרה, אלא גם לתשתיות מדעיות מעולות. עוזי ו. - שיחה 23:01, 18 ביולי 2019 (IDT)
זה כמובן נכון אבל: א) גם יהודים בחו"ל לא כולם חיים במדינות עם תשתיות מדעיות מעולות. ב) במדינה שבה רוב האוכלוסיה יהודית (המון גאונים לפי תאוריות העליונות) היית חושב ש-70 שנה יספיקו לבניית תשתיות מדעיות מעולות. ג) דוגמת השחמט למעלה מראה שלא תמיד ניתן להאשים את התשתית. H. sapiens - שיחה 14:08, 19 ביולי 2019 (IDT)
עדיין צריך להסביר איך זה שעם של טפשים (לא "פחות חכמים מיהודי הגולה, שהם קבוצה יוצאת דופן", אלא במפורש "טפשים", בלשונו של השואל) מגיע בכל זאת להישגים מדעיים בלי פרופורציות לגודלו. (כפי שמתבטא בפרסים לפחות - אותם פרסים שמככבים ב"הגניוס היהודי"). מדינת הטפשים אולי זוכה בפחות פרסים לנפש מיהודי העולם, אבל לא פחות ובדר"כ יותר מרובן המכריע של מדינות המערב. דב ט. - שיחה 10:30, 21 ביולי 2019 (IDT)
נדמה לי שכל המתדיינים כאן לא מסכימים עם ה"טפשים" בלשונו של השואל, למרות שזיהה אותם מפורשות עם ישראלים, ולא עם יהודים בכלל כפי שייחסת לו באופן מטעה. עם זאת עדיין לא ראיתי אסמכתא שמדינת ישראל זוכה ביותר פרסים לנפש מרובן המכריע של מדינות המערב. הערך הגניוס היהודי מקפיד שלא לספור, למרות שאינו חושש ממחקר מקורי בכל הקשור ליהודי התפוצות. אני גם בספק רב אם קומץ הישראלים הזוכים בפרסי נובל יספיקו ע"מ לבסס מובהקות סטטיסטית, אפילו אם אכן יימצא טרנד לטובתם, שאותו עדיין לא ראיתי. H. sapiens - שיחה 12:48, 21 ביולי 2019 (IDT)
לא נראה לי שאתה משתדל במיוחד לרדת לסוף דעתי. למשל לא "ייחסתי לו בטעות" אמירה כלשהי על היהודים, אלא ציינתי שהוא אמר שהישראלים הם טפשים, ולא סתם שאינם חכמים כמו יהודי העולם.
נסתפק בהסכמה (שעולה כאן לראשונה) שהישראלים אינם טפשים כפי שמרמזת שאלתו.
לגבי פרס נובל, המספרים אכן קטנים. תוכל לראותם כאן [1]. שים לב שכוללים כמובן פרסים מלפני 1948. אם לא תספור אותם, ישראל תעקוף בטבלה את רוב המדינות שמעליה. דב ט. - שיחה 13:08, 21 ביולי 2019 (IDT)
אני לא בטוח שאתה משתדל לרדת לסוף דעתי, בהתחשב שהסכמתי אתך כבר בעריכה הראשונה שלי בסעיף הזה. סכל אופן תודה על הקישור. אם עושים תיקון לשנות קיום המדינה, כדאי לעשות תיקון לעוד משהו: 4 מתוך 8 הזוכים הישראלים במדעים (לויט, וורשל, כהנמן ואומן) נספרים גם ברשימת הזוכים של ארה"ב. אני בספק אם יש עוד הרבה מדינות שלהן אחוז כזה של זוכים משותפים עם מדינה אחרת. אם זוכים משותפים נספרים כחצי, ייתכן שמעמדנו בדרוג דווקא מתדרדר. H. sapiens - שיחה 22:40, 21 ביולי 2019 (IDT)
דב ט.: יצא לי מספר פעמים לעשות מסלול של רכבת חשמלית בציריך->שדה תעופה ציריך->נתב"ג-> רכבת ישראל-> מטרונית. הרמה התרבותית הולכת ויורדת בהדרגה. ניתן לראות זאת בלבוש, עוצמת הדיבורים בנייד, רמת אגרסיביות במקרה של תקלות, מיקום הנחת תיקים, התחשבות בנוסעים אחרים ועוד ועוד. לגבי השכלה: יכול להעיד שבברה"מ אחד המאפייינים של משפחה יהודית היתה השכלה אקדמאית. אפשר לקרוא איזכור לכך בערך המאבק נגד קוסמופוליטיות לדגומה. ובישראל נתקלתי לא פעם בתופעת Anti-intellectualism בה אנשים מזלזלים בהשכלה אקדמאית ורואים במחקר מדעי בזבוז זמן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:43, 18 ביולי 2019 (IDT)
אני מכיר תלונות דומות על רמה תרבותית נמוכה, שנמצאת בירידה, מלפני 20, 30 ו-40 שנה. ואני מכיר תלונות כאלה כיום מארה"ב ומדינות מערביות אחרות. ייתכן שאתה צודק, אבל הרושם עלול להטעות. לגבי השכלה אני מניח שלא 100% מיהודי ברה"מ היו אקדמאים, ובין הלא משכילים היו גם כאלה שבזו למשכילים (אמנם גם אני מכיר את הטענה שאצל הרוסים, בכלל, יש כבוד בסיסי להשכלה ולתרבות גם אצל אנשים שבעצמם הם בורים. אולי). בכל אופן התייחסתי לעבר היותר מרוחק, ליהודים שחיו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - על כל מדען או שחמטאי מפורסם היו 1000 חייטים וסנדלרים עניים שידעו קרוא וכתוב אבל לא הרבה מעבר. וגם זה אולי היה טוב, בהשוואה לשכניהם בפולין או מרוקו.
אייזיק ד'יזראלי, אביו של בנג'מין דיזראלי, ציין שבמאות השנים שלפני זמנו היה רק יהודי אחד שהגיע להישגים תרבותיים ממשיים, שפינוזה. הוא די צדק, אם לא נתייחס לרבנים, אבל זו לא היתה בהכרח עדות לנחיתותם של היהודים, אלא לנסיבות חברתיות מסוימות. באותו אופן ההצלחה היחסית שלהם בתקופה שעברה מאז היא בעיקרה כנראה תוצאה של נסיבות חברתיות וכלכליות. ישראלים לא "טיפשים" כפי שהכליל - בטפשות - השואל, והיהודים בגולה ובפרט יהודי ברה"מ לא היו כולם גאונים גדולים כפי שהיו רוצים לחשוב. דב ט. - שיחה 20:32, 18 ביולי 2019 (IDT)
אף אחד לא טען שיהודי ברה"מ אם כולם גאונים, לא צריך להמציא אנשי קש מופרכים. הטענה היא שחלק גדול משכבת האינטליגנציה הסובייטית היתה מורכבת מיהודים ולמשפחות יהודיות היתה שאיפה חזקה להשכלה. ולגבי השכלה יהודית כיום בעולם: ניתן ראות כאן את הממצאים הסטטיסטיים שמראים את התופעה הנדונה בשרור הזה: ממוצע שנות הלימוד בישראל הוא 12 (כלומר כמות האקדמאית מאוזנת על ידי אלא שפורשים לפי סיום תיכון) ובארה"ב היא 14.7, כלומר אחוז גדול מאוד האם בוגרי תואר ראשון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:29, 19 ביולי 2019 (IDT)
לא איש קש. מי ששואל "איך זה שישראלים טפשים" טוען בעצם השאלה שהישראלים טפשים. זה בדיוק כמו לשאול "איך זה שיהודי ברה"מ חכמים". כנ"ל טענות כמו "הישראלי הממוצע מתקשה בגאוגרפיה והיסטוריה בסיסית", שדומות להן שומעים לא מעט על האמריקנים. דב ט. - שיחה 10:21, 21 ביולי 2019 (IDT)
ואם לחדד את הנקודה על אייזק דיזראלי, הוא די צדק כשהבחין שהיו מעט מאד יהודים בולטים בתרבות ובמדע לפני זמנו. אבל זה לא נבע מאיזו טפשות של היהודים אלא מנסיבות מסוימות. צדק גם מי ששם לב לבולטות מסוימת של היהודים בתקופות מאוחרות יותר בתחומים מסוימים, וגם היא נבעה מנסיבות ייחודיות - לא כולן חיוביות - לזמנן, ולא מאיזו גאונות המוטמעת בהם. (הזכרת שחמט למשל - האם כיום יש כ"כ יהודים לא-ישראלים דומיננטיים בצמרת השח העולמי, כפי שהיה בעבר?). במדינה שהרוב בה יהודים פחתו מאד הנסיבות הייחודיות הללו. נקודת ההשוואה להישגיהם של הישראלים צריכה להיות מדינות מערביות מתקדמות, ולא הישגי התפוצה היהודית בעולם. דב ט. - שיחה 13:15, 21 ביולי 2019 (IDT)

זיהוי דמויות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אנשי רוח, אמנים ומלויהם בבית ההארחה 'בית דניאל' (1945). בשורה העליונה משמאל: אברהם שלונסקי, יוסף טל, (גב' -?), מיכאל טאובה, שיף, גב' שיף, אילזה ליבנטל, ורנר ליבנטל. בשורה האמצעית: פולה טל, (גב' - ?), שוקן?, שוקן?, ברגמן?, ברגמן?. בשורה הראשונה: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', אהובה פיקרד, (גב' -?)

אודה למי שיוכל לזהות את המצולמים הבלתי מזוהים Etan J. Tal - שיחה 01:56, 13 ביולי 2019 (IDT)

יש דף בשם ויקיפדיה:מסדר זיהוי שנועד לשם כך. יםשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 09:28, 14 ביולי 2019 (IDT)
הדף שאתה מציין נועד לתאר את תהליך הזיהוי המשטרתי ולא מספק את הפלטפורמה המבוקשת.Etan J. Tal - שיחה 11:48, 14 ביולי 2019 (IDT)
Etan J. Tal - יתכן שהקישור תוקן אחרי שכתבת את דבריך. הדף המקושר כרגע אכן מיועד לזיהוי אנשים, פרטים ומקומות המופיעים בתמונות. --א 158 - שיחה 12:20, 14 ביולי 2019 (IDT)
תודה!Etan J. Tal - שיחה 16:03, 14 ביולי 2019 (IDT)

כמה משלמים על יצירת רשימות תפוצה של לקוחות פוטנציאליים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, הציעו לי עבודה שבה יוצרים רשימות עם מיילים של גופים שיכולים להיות לקוחות פוטנציאליים, אני אמור לעשות את זה באמצעות חיפושים בגוגל. רציתי לדעת כמה מקובל לשלם על כזו עבודה. 37.142.167.250 19:15, 13 ביולי 2019 (IDT)

מה מקור השנאה כלפי כושים?[עריכת קוד מקור]

המניע לשעבוד הכושים בארצות הברית ברור- אינטרס כלכלי. גם התיאוריות הגזעניות למיניהן לפיהן הכושים הם גזע נחות וכיו"ב נועדו להצדיק את הניצול, כך שגם כאן בסופו של דבר המניע הוא כלכלי. אבל מה מקור השנאה? למה צריך לשנוא את העבדים? הרי אפשר בקלות להתנשא ולנצל ולשעבד גם בלי לשנוא. הרי גם במושבות האירופיות באפריקה האפריקאים שועבדו, אך לא הייתה שם שנאה.

ואם להסתכל בפרספקטיבה יותר רחבה- כל האימפריות בהיסטוריה נבנו על גבם של עבדים, אך ברוב מכריע של המקרים לא היה שם מרכיב של שנאה. וגם בימינו- בני אדם מצדיקים את ההתעללות הזוועתית בבעלי החיים בטיעון שהם נחותים ונועדו לשרת אותנו. אבל הרי אף אחד לא שונא את הפרות והתרנגולות והסוסים... מתעללים בהם גם בלי לשנוא. אז למה דווקא בארצות הברית התפתחה שנאה כה עזה?--185.175.34.213 19:19, 13 ביולי 2019 (IDT)

כי הם דורשים זכויות שוות ללבנים וזה כביכול משפיל. 213.55.220.100 00:28, 14 ביולי 2019 (IDT)
על מה התשובה מבוססת? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:37, 14 ביולי 2019 (IDT)
יחס גזעני הוא יחס של בוז; יחס של בעל עבדים לעבדיו הוא בדר"כ יחס של ביטול אנושיותם, התייחסות אליהם כאל חפצים.
שנאה מתעוררת כאשר נוסף לבוז ולשלילת האנושיות גם אלמנט של פחד, שאותו מלבות תנועות של עליונות לבנה. המחשבה היא שאם השחור הנחות כביכול יקבל זכויות להתערבב עם הלבן, הוא יפגע בו בדרכים שונות (אלימות, שוד, אונס). דב ט. - שיחה 18:08, 18 ביולי 2019 (IDT)

להוציא לחולין[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בהמון מקומות בגמרא נאמר "להוציא לחולין", לדוגמה במסכת סוטה ו על המנחה. כיצד נכון ביותר להסביר את המושג?

"להוציא לחולין מנחה" דהיינו כל מנחה אמורה להיות קדש אך מעתה יכולה לשרת ליתר השימושים?

תודה מראש, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

להוציא לחולין, זה להוציא את החפץ/מוצר מהשייכות שלו לשימושי קודש בלבד לשימושים אחרים, שימושי חול. יםשיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 10:22, 15 ביולי 2019 (IDT)

אודיסיאה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מי זו אברינומה?

אוורינומה (w:Eurynome) הוא שם של נשים שונות במיתולוגיה היוונית, ובין השאר, של המשרתת של פנלופה. Tzafrir - שיחה 14:25, 14 ביולי 2019 (IDT)

שלום, לאחר שלא קיבלתי תשובה בייעוץ לשוני אני שואל פה - איך אומרים "טחינה גולמית" בערבית מדוברת?[עריכת קוד מקור]

איך אומרים בערבית מדוברת "טחינה גולמית"?
אני חושש להריץ "טחינה גולמית" במילון כמו גוגל טרנסלייט ולקבל פלט שאיננו משקף מה שלרוב ייאמר ב"ערבית מדוברת". בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי הויקיפדים הרשומים מכה"כ, amikamraz, סיון_ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystabבעלי הידע בערבית יודעים? 49.230.76.81 07:02, 16 ביולי 2019 (IDT)
באינטרנט ניתן למצוא היקרויות רבות של הביטוי الطحينة الخام (בתעתיק: א-טחינה אלח'אם). בסבירות גבוהה כך זה גם בערבית מדוברת. Amikamraz - שיחה 09:09, 16 ביולי 2019 (IDT)
דרך אגב, מילים נרדפות ל-الطحينة (א-טחינה): الراشي (א-ראשי) ، الرهش (א-רהש). Amikamraz - שיחה 09:48, 16 ביולי 2019 (IDT)
טחיניה כאם Shannen - שיחה 11:39, 16 ביולי 2019 (IDT)

שלטים סגולים עם כיתוב בערבית בהפגנות יהודים-יוצאי-אתיופיה-וצאציהם ובהפגנות הלהט"ב האחרונות על רפי פרץ?[עריכת קוד מקור]

האם השלטים הסגולים עם הכיתוב בערבית "די לגזענות" והשלטים הסגולים נגד רפי פרץ הונפקו על ידי גוף כל שהוא שתמך במפגינים בשתי הפגנות אלה? האם מדובר על גוף שמאל רדיקלי?

השאלה נשאלת לאור שמועות שנחשפתי אליהן באינטרנט ואין לי מושג עד כמה הן מבוססות כי "הקרן החדשה לישראל" או "ארגוני שמאל" תרמו לחיזוק ההפגנה הראשונה.

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי למשתמש:MathKnight יש רעיון בקשר לזה? 49.230.75.149 03:46, 17 ביולי 2019 (IDT)
יש ארגון בשם "עומדים ביחד" שמצטרף להפגנות של גורמים שונים. כאן בקישור אתר האינטרנט שלו. --א 158 - שיחה 13:06, 17 ביולי 2019 (IDT)
בעקבות תגובתך כל התמונה הזאת הפכה ברורה - אכן לדעתי מדובר בארגון שמאל רדיקאלי שמנצל אוכלוסיות שונות עבור מטרותיו. תודה לך על צירוף הלינק המבורך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חוקי נישואין בארצות הברית[עריכת קוד מקור]

היי. למי שמכיר את החוקים הללו, יש לי שאלה. נניח שבחור אמריקאי (מקנזס, אם זה משנה) התחתן עם בחורה מקומית חתונת בזק בלאס וגאס. לאחר כמה ימים הוא הגיש בקשה לביטול נישואין, כי התברר שהיא סיממה אותו כדי לקבל את הסכמתו. בטוח שהביטול היה מתקבל, אבל הבחורה נרצחה על ידי מישהו שלישי לפני שהתקבלה ההחלטה. השאלה היא האם ההליכים יימשכו וחתונתו תתבטל, או שיפסקו בגלל הרצחה, והבחור (נקרא לו, נגיד, קלרק קנט), יישאר אלמן לנצח? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:25, 15 ביולי 2019 (IDT)

חברה שילמה קנס של 30K ש"ח שהוטל עליה לשלם לעמותה – במטבעות של עשרות אגורות וחצאי שקלים. האם זו לא הפרה של חוק לצמצום השימוש במזומן?[עריכת קוד מקור]

זה הסיפור. אבקש מאוד לא להיכנס לשאלה הפוליטית של הסיפור, אלא רק לשאלה שנשאלה בכותרת. דגש — 17:16, 15 ביולי 2019 (IDT)

תשלום קנס אינו מוגדר כעסקה Nirvadel - שיחה 17:20, 15 ביולי 2019 (IDT)
החוק לא מגדיר דווקא עסקה, ראה סעיף 2(ז)(ח) לחוק. דגש — 17:23, 15 ביולי 2019 (IDT)
כנראה לא מדובר בקנס אלא בפיצוי, אבל גם תשלום פיצוי אינו בגדר עסקה, שהגדרתה בחוק: "מכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו". תשלום פיצוי אינו נופל גם בפרטים שבסעיף 2(ז)(ח). דוד שי - שיחה 17:26, 15 ביולי 2019 (IDT)
תודה. דגש — 17:37, 15 ביולי 2019 (IDT)

תרגום מאנגלית של מונחים בהפקה מוזיקלית ועיצוב עטיפת אלבום[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היי, מה המקבילות העבריות ל: Audio engineer, Editing, Digital transfer, Surround sound / mix, Art design? אשמח לדעת גם אם קיימים להם ערכים בוויקיפדיה העברית. תודה 2.53.52.128 20:43, 15 ביולי 2019 (IDT)

תוכנות לאנימציה תלת מימדית של דמות אדם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מחפש תוכנה שבה ניתן להזין סדרות זמן (time series) של זויות בין איברים, ולקבל דיאגרמה/אנימציה של התנועה בשלושה מימדים (נקרא לפעמים forward kinematics). בייחוד דיאגרמה שמראה את התנוחה הנוכחית ביחד עם "שובל" של התנוחות בפריימים הקודמים (האם מישהו מכיר מונח מקצועי לשרטוט כזה?). דמות האדם אמורה להיות stick figure גיאומטרי ולא דמות ריאליסטית, ואין שום חשיבות לאיכות ה"רינדור" (צורך מדעי ולא אמנותי). כבר התקנתי בלנדר (תוכנה) ואני מעריך שניתן לעשות זאת שם, אבל עקומת הלמידה שלה די מפחידה, אז חשבתי שכדאי לברר קודם אם אין תוכנה יותר ייעודית. אולי תוסף ייעודי לבלנדר או לתוכנה גרפית אחרת? בתודה, H. sapiens - שיחה 11:11, 16 ביולי 2019 (IDT)

שאלתי: "השובל נקרא ghosting או onion skin. אני ממליצה על התוכנה maya של חברת autodesk, אבל גם שם צריך יהיה ללמוד די הרבה פונקציות כדי להגיע לתוצאה כזו". עוזי ו. - שיחה 16:18, 16 ביולי 2019 (IDT)
תודה, זה פחות או יותר מה שחששתי. אשמח אם יש עוד רעיונות. H. sapiens - שיחה 17:26, 16 ביולי 2019 (IDT)

מה נחשב סיכוי טוב בהגרלות מזל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני לא ממש מכיר אבל יודע שברשת יש אפשרות לכל מני הגרלות מזל, כמו גם הימורים (למשל הימור על השיר הזוכה באירווויזיון), לפי מה שאני מבין לכל הימור גם מוצמד הסיכוי לזכות כך שההגרלה די שקופה. עכשיו לשאלה: נניח ויש לי אפשרות להשתתף בהגרלת מזל בה משקיעים 60 ש"ח באפשרות לזכות ב 750,000ש"ח בהסתברות של בערך 1/25,000. האם אלו נחשבים סיכויים טובים יוחסית למה שנהוג באתרים ברשת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא יודע מה נחשב, אבל יכול להציע לך מדד לא רע: חשב את תוחלת הרווח של ההימור (במקרה שלך, 750000/25000=30 ש"ח). אתה משלם 60 ש"ח, כלומר 200% מהשווי האמיתי של הכרטיס. מפעל הפיס משלם לפרסים כ-65% מההכנסות, כך שמחיר הכרטיס הממוצע שם הוא כ-150% משוויו האמיתי. עוזי ו. - שיחה 16:13, 16 ביולי 2019 (IDT)
כיוון שבישראל חל מס הכנסה (של 35% ואף 38%) על זכייה העולה על 30,500, בחישוב תוחלת הזכייה יש להביא בחשבון גם מס זה, שמקטין משמעותית את הכדאיות של רכישת הגרלה של מפעל הפיס.
בדוגמה שבתחילת דיון זה, על זכייה של 750,000 ש"ח חל מס של 265,513 ש"ח לפחות (המס עלול להגיע ל-285,000 ש"ח, תלוי בהכנסותיו האחרות של הזוכה), כך שתוחלת הזכייה היא לכל היותר 19.38 ש"ח, והתשלום הוא לפיכך יותר מ-300% מהשווי האמיתי של הכרטיס. דוד שי - שיחה 23:32, 18 ביולי 2019 (IDT)

אזורי אקלים[עריכת קוד מקור]

לכאורה, יערות הגשם והיערות העונתיים הרבה יותר דומים אלה לאלה מאשר למדבר. אז למה אין ביניהם רצף טריטוריאלי? למה ביניהם תקוע המדבר, שהוא שונה מאד משניהם?--185.175.34.213 16:47, 16 ביולי 2019 (IDT)

ע"ע רצועת המדבריות העולמית, (Hadley cell). H. sapiens - שיחה 17:32, 16 ביולי 2019 (IDT)
ערך קצרצר וגרוע שלא מסביר שום דבר.--185.175.34.213 15:57, 18 ביולי 2019 (IDT)
נכון, ולכן הוספתי גם את הערך האנגלי. H. sapiens - שיחה 18:29, 18 ביולי 2019 (IDT)

אונס באיסלם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה דין אונס ומה דין נאנסת באיסלאם?

גזר הדין על אונס הוא מאוד לא מאוזן בסעודיה. בפברואר 2013, מטיף סעודי אנס, עינה ורצח את בתו בת ה -5. הוא נידון לשמונה שנות מאסר, 800 מלקות, וקנס של מיליון ריאל (270 אלף דולר), שישולם לאמה של הילדה, אשתו לשעבר. [9] בניגוד לכך, שני אזרחים פקיסטנים, נערפו על ידי המדינה לאחר שהורשעו באונס. גוגל תרגם מהערך בויקיrape in saudi atrabia.
לפני כעשור היה מקרה מפורסם בסומליה, שילדה בת 13 עברה אונס קבוצתי ע"י 4 גברים. היא התלוננה, אבל במקום לעצור את האנסים, עצרו אותו והאשימו אותה בניאוף. היא נסקלה למוות באצטדיון לעיני קהל. נכון שזה מקרה קיצוני וזוועתי במיוחד שאולי לא מייצג את הרוב, אבל ברור שמקרים כאלה לא צצים יש מאין. סביר מאד להניח שזה לא רחוק מאד מהנורמה בחלק מארצות האסלאם.--185.175.34.213 14:11, 17 ביולי 2019 (IDT)
אני מבין שהם לא מחזיקים מהפס' "וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה." (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ו)... בן עדריאלשיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ט 14:53, 17 ביולי 2019 (IDT)
אולי הם הולכים לפי ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ד: וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת הנער [הַנַּעֲרָה] עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר. סיון ל - שיחה 15:09, 17 ביולי 2019 (IDT)
מה עם "ואת האיש על דבר אשר עינה את אשת רעהו"?david7031שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ט • 18:10, 17 ביולי 2019 (IDT)

שפה בלי שום סוג של ר (R)[עריכת קוד מקור]

האם קיימת? לא מצאתי מידע בערך Rhotic consonant בויקי האנגלית. אולי בהוואית אין? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן. יש לא מעט כאלו, למשל חלק גדול מהשפות בשתי קבוצות: נאוואטל, ותת קבוצה של שפות אמרינדיאניות בשם (Algonquian languages). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:53, 17 ביולי 2019 (IDT)

האם יש אנשי SS שהגיעו למאה ה-21?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם ידוע על חברים בSS ששרדו עד לשנת 2000? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:20, 17 ביולי 2019 (IDT)

Erich pribke
מלבד מה שהזכיר מי שמעליי, בוויקיפדיה באנגלית אפשר למצוא מידע על לא מעט מהם, והיד עוד נטויה. (מבוסס ברובו על הדף הזה: en:List_of_SS_personnel והזה: en:Category:SS-Hauptsturmführer).
האורך של הרשימה הזאת מוכיח עד כמה הצדק מעניין את העולם בכלל ואת ישראל בפרט.--185.175.34.213 12:20, 18 ביולי 2019 (IDT)
באס אס שירתו כמיליון איש, לכן אין אפשרות להעמיד לדין או לחסל את כולם, אלא רק את הבכירים. הארגון עצמו הורשע במשפטי נירנברג, כך שכל מי שהיה חבר בארגון הוא רשמית פושע, גם אם הוא לא נשפט אישית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
את/ה צוחק/ת נכון?--185.175.34.213 18:12, 18 ביולי 2019 (IDT)
איזה חלק מצחיק אותך? האס אס, הגסטפו, והמנהיגות הפוליטית של המפלגה הנאצית הורשעו במשפטי נירנברג. זה סייע בכך שכשיובאו/הובאו למשפט חברי ארגונים אלו יהיה/היה אפשר להרשיעם על סמך חברותם בארגון בלבד (משפטי נירנברג#ארגונים). חזרתישיחה 23:30, 18 ביולי 2019 (IDT)
אם אתם לא רואים בעיה בזה שכמה עשרות נאצים מפורסמים שמופיעים כאן ברשימה הגיעו בשלום לשנת 2000 בידיעת כל העולם- יש לכם בעיה קשה. קטונתי מלפתור אותה.--185.175.34.213 00:34, 19 ביולי 2019 (IDT)
הסבירו לך שאין "כמה עשרות נאצים" אלא לפחות מיליון נאצים ששירתו באס אס. פרט לאלה יש עוד מיליוני חברי מפלגה נאצים, פקידים וכו'. אין אפשרות מעשית להעמיד את כולם לדין ובוודאי שאין אפשרות להוציא להורג מיליוני אנשים במשפט. אפילו במסע רצח מכוון הדבר יהיה קשה למדי וידרוש משאבים גדולים. לכן, הסתפקו בעמדה לדין של בכירים ביותר והרשיעו את הארגונים. מדי פעם מעמידים לדין נאצים נוספים. זה לא חשוב אם יש לפלוני בעיה עם העניין או לא. זה המצב. גילגמש שיחה 00:40, 19 ביולי 2019 (IDT)
או בשפה לא כל-כך מתימטית: 'הקלות הבלתי-נסבלת של הרוע', על היקפיו, ומגבלות הטוב. לו לפחות היו משאבים מופנים לכריתת הענף הרעיוני עליו יושבים ניאו-נאצים למיניהם. הרי בני נוער לא קולטים את רעיונות העוועים הללו מהאויר. בנצי - שיחה 13:44, 21 ביולי 2019 (IDT)
בנצי אנחנו מדברים על שני דברים שונים. אתה מדבר על מניעת שואה עתידית- בזה המערב דווקא משקיע המון; ואילו אני מדבר על עשיית צדק, שמעניינת את המערב בכלל וישראל בפרט כקליפת השום.--185.175.34.213 14:03, 21 ביולי 2019 (IDT)

האם מדינה יכולה לעשות ביזנס?[עריכת קוד מקור]

נניח הממשלה רואה גירעון תקציבי גדול והזדמנות עסקית טובה כלשהי. האם היא יכולה להחליט לפתוח עסק משל עצמה, לדוגמה מפעל לייצור גרביים? הגרביים ישווקו הן לאזרחים והן למדינות זרות ובכך הגרעון יסגר. האם יש משהו שימנע דבר כזה?

כי יש בכך ניגוד עניינים כלשהו. מכיוון שלמדינה יש כוח רב ותקציב רב, אין אפשרות פיזית לחברות פרטיות להתחרות בה. ככה שהיא יכולה לרמוס עסקנים בקלות על ידי פתיחת עסק ממשלתי מתחרה.

תודה למבינים.

למדינה יש חברות (חברה ממשלתית) שדרכה המדינה יכולה להכנס לעסקים. לא נכון לומר שאין אפשרות פיזית לחברה מסוימת להתחרות במדינה. יש חברות עשירות יותר ממדינות שלמות (כלומר, מחירן גבוה מתקציבן של המדינות האלה או אפילו מכל התל"ג של המדינות האמורות) גילגמש שיחה 01:07, 19 ביולי 2019 (IDT)
אחת הטענות של הקפיטליזם (ואני מניח שהיא נכונה במידה רבה), היא שלא רק שחברות פרטיות יכולות להתחרות עם חברות ממשלתיות, אלא שהן בהכרח עושות זאת בהצלחה רבה ומספקות לאזרחים מוצרים ושירותים הרבה יותר טובים ממה שהמדינה מסוגלת, לעתים אפילו במחירים נמוכים יותר. הסיבה לכך היא שהלחץ של התחרות מאלץ את החברות הפרטיות להיות יעילות ולתת ללקוחות שירותים אופטימלי; ואילו חברה ממשלתית יכולה להרשות לעצמה לבזבז כסף כאוות נפשה, כיוון שלכאורה התקציב שלה בלתי מוגבל. בעיניי הדוגמא הקיצונית ביותר לזה בישראל היא הצבא- בור כסף ללא תחתית. שולחים "חיילים" לשיר, לנגן, לכתוב כתבות, להופיע ברדיו, ללמד ילדים סודאנים, לעשות קסמים, לצבוע קירות, להפעיל ממטרות ומספרים לנו שאנחנו חייבים לשלם על כל החרא הזה כי זה "תקציב ביטחון".--185.175.34.213 10:18, 19 ביולי 2019 (IDT)
יש מדינה בשם קוריאה הצפונית שהרבה מאוד מהכנסותיה הן בעיקר מכירה בלתי חוקית של מוצרים מזוייפים בעולם, אבל גם הרבה מאוד חברות בבעלות ממשלתית ריכוזית. ראה כתבה בכלכליסט על כך. --EldadHe - שיחה 05:41, 24 ביולי 2019 (IDT)

אווטאר בקומיקס[עריכת קוד מקור]

בקישורים לדף הפירושונים אווטאר מופיעים עשרות ערכים שעוסקים בקומיקס (בדפוס ובקולנוע). לא ראיתי שהמשמעות בערכים אלה מתחברת לאחת המשמעויות שבדף הפירושונים, וגם לא למשמעות של הערך en: Avatar (comics). האם יש ליצור אצלנו את הערך אווטאר (קומיקס) שיתאר מושג זה? דוד שי - שיחה 12:08, 19 ביולי 2019 (IDT)

סידרת הקומיקס יצאה כהמשך של הסידרה, ולדעתי אין לה קיום בזכות עצמה. אני בספק גדול אם יש קורא אחד של הקומיקס שלא התחיל מהסידרה. לדעתי הקומיקס לא זכאי ליותר מפיסקה בערך על הסידרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:44, 20 ביולי 2019 (IDT)
משתמש:אילן שמעוני, כשאתה כותב "כהמשך של הסידרה", לאיזה סידרה את מתכוון? דוד שי - שיחה 17:33, 20 ביולי 2019 (IDT)
יש בלבול רב בין שתי מדניות שונות לחלוטין עם שם זהה. בשנים 2009-2005 יצאה הסדרה אווטאר (סדרת טלוויזיה). במקביל אליה החל לצאת קומיקס (Avatar: The Last Airbender (comics)), שמהווה מדיה משלימה לסדרה. לסדרה של DC אין קשר לאווטאר המדובר, רק שם דומה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:41, 21 ביולי 2019 (IDT)

הזרקת סטרואידים למפרק בדלקת מפרקים מידי רופא[עריכת קוד מקור]

מה הוא בדיוק האלחוש פה? זה לא אמור להיות כואב ברמות קיצוניות ביותר להזריק למפרק כואב דלקתי גם אם מדובר בזריקה ראשונית של חומר אלחוש? למה לא לתת מורפין נקודתית לפני? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגדרת המונח שונות (variance)[עריכת קוד מקור]

האם ההגדרה "שניים או יותר גורמים כמותיים" נכונה לדעת המומחה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא. ראה הערך שונות. אולי כוונתך לשונות משותפת. למושג שמשמעותו "כמה גורמים כמותיים" אין צורך בהגדרה מיוחדת. עוזי ו. - שיחה 20:48, 20 ביולי 2019 (IDT)

המרת קבצי jpg לתסדיר (פורמט) docx או ל-pdf[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם ניתן להמיר קבצי jpg ל-pdf ? הישנם יישומים חינמיים המאפשרים זאת ? מה שעומד מאחורי השאלה הוא זה: צילמתי מס' עמודי טקסט אותם אני מעוניין לתרגם ולערוך. באופן טבעי, אני מחפש המרה ל-doc או ל-docx, ולפחות ל-pdf. אודה מאוד לתשובה מפורטת ומרחיבת דעת ויכולות בנצי - שיחה 16:49, 20 ביולי 2019 (IDT)

גוגל מציע אתרים אחדים למטרה זו. השתמשתי באחד מהם (אולי התוצאה הראשונה) פעמים אחדות, לשביעות רצוני. דוד שי - שיחה 17:37, 20 ביולי 2019 (IDT)
אני חושב ש"המרה" פרופר לא תעזור לך הרבה, מה שאתה צריך זה קודם כול עיבוד OCR. יש תוכנה חופשית בשם Tesseract שנחשבת מוצלחת. ראובן מ. - שיחה 18:03, 20 ביולי 2019 (IDT)
תודה לשניכם. ראובן, נראה לי שאתה נוגע בבעיה שציינתי - הצורך בזיהוי תווים (Character Recognition), ותודה גם על כך. אבדוק את האפשרויות שאתם מעלים. בנצי - שיחה 19:07, 20 ביולי 2019 (IDT)
מסתבר שאין מדובר ביישום מוגדר אחד, אלא בים של אפשרויות ופרוייקטים תחת TesserAct. האם התנסית במשהו המתאים למה שתיארתי ? התוכל להיות ספציפי יותר ? התחלתי עם GitHub שם, אבל אינני בטוח שזהו הכלי הנכון. איך ממשיכים הלאה ? תודה, בנצי - שיחה 21:19, 20 ביולי 2019 (IDT)
יוצא לי להשתמש בטסרקט פה ושם, אבל אני לא משתמש מקצועי ולא כל כך מבין בפרטים הטכניים. כאן יש קצת מידע וחבילות התקנה. לי אישית יש רק את ה-binaries של גרסת Windows ואני לא ממש צריך יותר מזה. העבודה היא עם שורת הפקודה, לפי הקישור הנ"ל יש גם ממשקים גרפיים של צדדים שלישיים אבל לי אישית לא יצא לבדוק. ממה שזכור לי, טסרקט בעיקרון יודעת להפיק קובצי PDF בעצמה, אם כי כשמדובר ביותר מעמוד אחד זה יכול להיות קצת מסובך טכנית (לי לפחות). מדריכים למיניהם אפשר למצוא באינטרנט. ראובן מ. - שיחה 22:26, 20 ביולי 2019 (IDT)

זיהוי עץ שדרה בעל פריחה צהובה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

עץ שדרה בעל פריחה צהובה עזה

בגוון עז, אופיינית לתקופת הקיץ (יולי בחריש), בצד צאלון נאה וסיגלון חד-עלים, כל אחד בזמנו, בזה אחר זה. אני מניח שרבים מכירים אותו, ואשמח לזיהויו. בנצי - שיחה 21:51, 20 ביולי 2019 (IDT)

בנצי, מוזמן לפרסם בויקיפדיה:מסדר זיהוי. יםשיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ט • 23:05, 20 ביולי 2019 (IDT)
לדעתי שלטית מקומטת דב ט. - שיחה 10:50, 21 ביולי 2019 (IDT)
התמונה לא מספיק חדה כדי להבחין בצורת הפרחים, אבל אני כמעט בטוח שזה מכנף נאה. בברכה, Easy n - שיחה 17:58, 21 ביולי 2019 (IDT)
תודה לך, דב. חשבתי ששמו אחר, עוד מתקופת מגוריי במודיעין, אבל אני טועה כנראה. מלבד זאת, 'דף המשתמש' שלך בהחלט ראוי לכלול גם את הצד הבוטאני שלך. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:17, 21 ביולי 2019 (IDT)

פסק דין בראון נגד מועצת החינוך - בעברית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היכן ניתן להשיג תרגום של פסק דין בראון נגד מועצת החינוך לעברית? אודה מאוד לתיוג במענה. בתודה אגלי טל - שיחה 15:48, 19 ביולי 2019 (IDT)

אולי משתמש:Deror avi יודע. גילגמש שיחה 07:28, 25 ביולי 2019 (IDT)
לא ידוע לי שתורגם. דרור - שיחה 22:46, 25 ביולי 2019 (IDT)
חבל. תודה לשניכם חברים. אגלי טל - שיחה 08:53, 26 ביולי 2019 (IDT)

שיטת העבודה של מטוסי כיבוי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ראיתי לאחרונה מטוסי כיבוי בפעולה. המטוסים חגו באוויר במעגלים גדולים באיזור השריפה, ורק מדי כמה סיבובים באוויר, הם הנמיכו טוס, ופלטו חומר כיבוי. מדוע הם מפזרים את החומר רק אחת לכמה סיבובים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ישנן כמה סיבות אפשריות, הרי המטוסים בישראל הם קטנים ולא יכולים לכסות שטח גדול בחומר מדכא. מצד שני ישנם צוותים קרקעיים שיכולים להשתמש במידע שכלי הטיס הצופה ממעוף הציפור ורואה דברים שלוחמי האש על הקרקע צריכים להשתמש בו, וההיפך הוא נכון גם, הצוות על הקרקע יכול לראות לאן האש מתפשטת ויכול להורות על כיוון יעף הריסוס המתאים. אפשרות נוספת היא שהמטוס מחכה לתנאים מתאימים ליעף, כלומר התפזרות או תזוזת עמוד העשן לכיוון שיאפשר לו לגשת ליעף, שכן הוא חייב לראות את האזור מעליו הוא הולך לטוס.
עם כל זאת צריך לזכור שמטוסי כיבוי משתמשים בחומר מדכא בערה אבל לא חונק כלומר התפקיד שלו הוא לפזר חומר בכיוון שיחסום את התפשטות האש, לא לכבות אותה ישירות.
בברכה, 02:53, 29 ביולי 2019 (IDT).

אוניברסיטת חיפה בבית שלי בקורנית[עריכת קוד מקור]

יש למישהו מושג איך הגיע לשדה המיקום הערך אוניברסיטת חיפה התוכן "הבית שלי, קורנית"? לא מצאתי את זה בוויקינתונים, ולא מצאתי את זה בחיפוש ב־OSM: חיפוש של „הבית שלי״ העלה רק תוצאה אחת בקובה, וחיפוש של „קורנית״ העלה לא מעט תוצאות, אך רק אחת מחיפה, אינה קרובה מאוד לאוניברסיטה. Tzafrir - שיחה 16:14, 22 ביולי 2019 (IDT)

הייתה השחתה כזו בערך והיא שוחזרה -- כנראה שהמטמון שלך לא היה מעודכן... דגש — 16:18, 22 ביולי 2019 (IDT)

הדברה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם פירות מודברים נגד ציפורים ומכרסמים? כלומר האם יונקים מומתים במטרה לגדל פירות בכמות מסחרית? 213.55.220.1 22:37, 22 ביולי 2019 (IDT)

בארץ או בחו"ל? בארץ היונק היחיד שזכור לי כרגע שאוכל פירות בצורה משמעותית הוא לא מכרסם, אלא עטלף פירות מצוי. בעבר אכן נעשו נסיונות בהדברה שלו אך הסתבר שבעיקר נפגעים מהם עטלפי חרקים שמועילים לחקלאות, ולמיטב ידיעתי זה הופסק לפני שנים רבות (לפי הערך שלו גם צורף בשנת 2018 לרשימת המינים המוגנים בארץ).
לגבי עופות לא זכור לי בארץ מקרה הדברה בשל נזק למטעי פירות. לפחות במסגרת החוק, אני חושב שכיום לכל היותר מדבירים באופן נקודתי מיני עופות לא מוגנים, כמו יונים, באישור פקחי רשות הטבע והגנים. דומני שכן מרססים עדיין מטעים נגד חרקים. H. sapiens - שיחה 21:17, 23 ביולי 2019 (IDT)

מחזור נייר[עריכת קוד מקור]

כמה דפי A4 דרושים כדי למחזר עץ ממוצע? מיכאל.צבאןשיחה • כ' בתמוז ה'תשע"ט • 09:37, 23 ביולי 2019 (IDT)

Für ein handelsübliches Päckchen Kopierpapier (500 Blatt DIN A4, 2,3 kg) werden 7,5 Kilogramm Holz, 130 Liter Wasser und 26,8 Kilowattstunden Energie benötigt.
לכל קילוגרם נייר שלושה קילוגרם עץ. 129.69.140.138 12:51, 23 ביולי 2019 (IDT)

התחרות שתי מפלגות חדשות על אותו אות בקלפי[עריכת קוד מקור]

שלום לחברים, אני שואל את השאלה בהקשר של מפלגת נעם אך אשמח גם להתייחסות באופן כללי.
אז ככה: פורסם כאן שהמפלגה פנתה לבל"ד בבקשה להשתמש באותיות ע'-מ', בניחוש מושכל לחלוטין אני משער שאותיות הרשימה יהיו 'נעם' כש-נ' היא אות פנויה. הבעיה שמן הסתם הימין החדש תרצה אף היא להשתמש באות נ' למפלגתה שלה. מאחר ולא עברה את אחוז החסימה אין לה קדימות על האות ושתי המפלגות בעצם מתחרות עליה והשאלה היא מה עושים במקרה כזה? האם שתי המפלגות מקבלות את האות מבלי לבקש אחת מהשנייה או שהקודם זוכה והמפלגה שנרשמה מאוחר יותר צריכה לקבל אישור מהמפלגה ה"ותיקה". פעיל למען זכויות אדם - שיחה 11:51, 23 ביולי 2019 (IDT)

מפלגות שמיוצגות בכנסת זכאיות לשמור על האותיות שלהן, אם מפלגה חדשה רוצה להשתמש באות מסויימת שהיא תפוסה היא צריכה לבקש אישור מאותה מפלגה. כלומר, מפלגה שתרצה להשתמש באות מ' צריכה לקבל אישור גם ממרצ וגם ממפלגת העבודה וגם מהליכוד. אין שום עניין של ותק עבור מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת. זה בבחינת "כל הקודם זוכה"... --EldadHe - שיחה 05:35, 24 ביולי 2019 (IDT)

האם לויקיפדיה העברית יש קובץ robots.txt משל עצמה?[עריכת קוד מקור]

ניסיון לגשת אליו דרך he.wikikpedia.org העביר אותי לזה של ויקיפדיה האנגלית, לכן אני שואל אם לויקיפדיה העברית יש אחד. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הדף robots.txt אומר "robots.txt for http://www.wikipedia.org/ and friends" אז נראה שהקובץ המאוחסן בשרת זה פשוט מועתק מזה של ויקיפדיה האנגלית, אך הוא מאוחסן כאן. מיכאל.צבאןשיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 19:34, 23 ביולי 2019 (IDT)
כבר קראתי את זה ולפי ה URL לדעתי איננו מאוחסן כאן. לדעתי מוטב שתמחק את תגובתך יחד עם תגובתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך נכון לחסום ב robots.txt כל דף שמתחיל ב מוסתר: ?[עריכת קוד מקור]

נניח שיש לי קבוצת דפים שמתחילה עם מוסתר:, האם בכדי לחסום ב robots.txt אני צריך נוסח לא מקודד (עברית ממש), או שמא אני צריך נוסח מקודד בקידוד כל שהוא (נניח UTF-8), או שזה בכלל לא משנה אם יש או אין קידוד? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מישהו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש סטטיסטיקה לשפות הלא רשמיות המדוברות בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לדגומה כמה אחוז מתושבי/אזרחי ישראל יודעים (ברמה כזאת או אחרת) רוסית? גרמנית? ספרדית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:15, 23 ביולי 2019 (IDT)

אותיות חסרות שימוש?[עריכת קוד מקור]

האם כל השפות שמשתמשות בכתב לטיני משתמשות בכל האותיות של הכתב הלטיני? מה עם אותיות שמייצגות צלילים שלא קיימים בחלק מהשפות? למשל, הצליל W לא קיים בצרפתית. האם האות נמצאת בשימוש בצרפתית?--185.175.34.213 00:16, 24 ביולי 2019 (IDT)

צרפתית#עיצורים: נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה. חזרתישיחה 08:41, 24 ביולי 2019 (IDT)
זה לא מה ששאלתי.--185.175.34.213 08:57, 24 ביולי 2019 (IDT)
בגדול התשובה היא לא. למשל, בספרדית אין שימוש באותיות K ו-W, אבל מכיוון שדוברי ספרדית משתמשים פה ושם במילים ובשמות משפות אחרות, ניתן למצוא את האותיות האלה כשהם כותבים אותם. בברכה, Easy n - שיחה 10:40, 25 ביולי 2019 (IDT)
W נחשבת רק מהמאה ה-20 לחלק מן האלפבית בצרפת. כשילדים צרפתים לומדים כיום את ה-ABC הם מונים גם אותה כמדומני, אבל היא עדיין בת חורגת: משמשת מעט מאד, רק במילים ממקור זר, ואין כלל ברור איך להגות אותה, בניגוד לשאר אותיות הא"ב (זה תלוי בהגיית המילה בשפת המקור, אם זו גרמנית או אנגלית למשל). בעבר נכללה במילונים ואנציקלופדיות בצרפת רק עבור שמות זרים וקומץ מילים מיובאות. דב ט. - שיחה 13:01, 28 ביולי 2019 (IDT)

טלפון חירום שהיה פעם לצד הדרך[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

עד לפני משהו כמו עשרים שנה היו בישראל טלפונים מיוחדים בצד הדרך כדי לדווח במקרה של חלילה תאונה... למה הם כבר לא קיימים אני חושב שזה ברור, אבל איך הם נקראו ובאיזו שיטה הם פעלו? אני מניח שלא היו מחוברים בקו רגיל... --EldadHe - שיחה 05:45, 24 ביולי 2019 (IDT)

למיטב זכרוני היו מתוצרת מוטורולה, כך שסביר שפעלו בקשר רדיו. דוד שי - שיחה 06:44, 24 ביולי 2019 (IDT)

ריקבון[עריכת קוד מקור]

האם אני מבין נכון שפירות לא נרקבים מהחום עצמו, אלא מהחיידקים שהוא מביא איתם? אם נשים פירות בתוך בועה סטרילית, ואת הבועה נשים בשמש הצהריים בקיץ בישראל- האם הפירות יירקבו?--185.175.34.213 08:59, 24 ביולי 2019 (IDT)

בעיקרון נכון, אם כי הפירות קרוב לוודאי ירקבו, כי בסבירות גבוהה מאוד היו בהם/עליהם חיידקים חיים לפני שנסגרו בבועה הסטרילית. אם עברו עיקור לפני שנסגרו בבועה, אכן לא ירקבו, אבל מן הסתם לא יהיו כל כך מעוררי תאבון. ע"ע ניסויי פסטר. H. sapiens - שיחה 19:35, 24 ביולי 2019 (IDT)
מישהו חשב על הרעיון הזה לפניך, והמציא את קופסת השימורים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השיר פאוץ'[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני רוצה להבין את השיר המודרני פאוץ' המופיע כאן. השיר כולל שורות שנראות לי מסתוריות:

רולי רולי על הלב
עושה לי סנאפים סנאפים סנאפים לא כואב

מדבור בשילוב בין לועזית לעברית, אבל אני לא מצליח לרדת לסוף דעתה של הדוברת. מה הכוונה ל" סנאפים לא כואב"? ובאיזה רולים מדובר?

כמוכן לא הבנתי את המוטיב של הפאוץ' שחוזר על עצמו בשיר ונותן לו את הכותרת. 213.55.220.1 10:55, 24 ביולי 2019 (IDT)

מוזיקת הטראפ מוגדרת על ידי התוכן המילולי המאיים, קודר, מלוכלך ולוחמני אשר משתנה מאוד בהתאם לאמן.
נושאים מילוליים טיפוסיים בדרך כלל נושאים שמתארים בין היתר מצוקה, סבל, חיי רחוב, עוני, אלימות וחוויות קשות בסביבה העירונית. אך מנגד גם חיי פאר, עושר, שימוש בסמים ונשים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מעניין איך תגובה זו קשורה לשאלה... Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:14, 24 ביולי 2019 (IDT)

האם מורה יכול ללמד בשתי משרות מלאות?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם זה אפשרי מבחנה חוקית ומבחינת הזמן ללמד בשתי משרות של 100% בשני בתי ספר שונים בישראל? האם השכר החודשי מצדיק את המאמץ הזה? כי לפי הבנתי השכר למשרת מורה הוא מביש ורק מי שלא יכול למצוא עבודה משתלמת יותר פונה לזה (כלומר לרוב בוגרי תואר ראשון משתכרים פי 1.5-2 מהשכר החודשי של מורה). 213.55.220.1 12:21, 24 ביולי 2019 (IDT)

כאשר בתי הספר אינם של אותו מעסיק (למשל אותה רשת חינוך או אותה רשות מקומית), אין בעיה מבחינת דיני העבודה. ייתכן שיש בעיה מבחינת נוהלי משרד החינוך. דוד שי - שיחה 18:38, 24 ביולי 2019 (IDT)
משרת מורה לפי אופק חדש (תוכנית) היא של 36 שעות, מהן 23-26 שעות הוראה פרונטלית. אי אפשר לדחוס שתי משרות כאלה לשעות הלימודים בבתי הספר. מה שאתה קורא לו "שכר מביש" קרוב לשכר החציוני במשק: השכר למורה מתחיל ללא כל תוספת הוא כ-6600 ש"ח (השכר החציוני הוא כ-7600). עוזי ו. - שיחה 19:30, 24 ביולי 2019 (IDT)
הוא קרוב באותה מידה בערך לשכר המינימום - 5300 ש"ח כמדומני. דב ט. - שיחה 20:13, 27 ביולי 2019 (IDT)

מתמטיקאי גרמני שאמר שאין בעיה בחיים שאי אפשר לפתור באמצעות המתמטיקה.[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש


נדמה לי גרמני, איך קראו לו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי הכוונה לסמואל ג'ונסון? ציטוט שלו: “There is no problem the mind of man can set that the mind of man cannot solve.” . מתאים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:59, 24 ביולי 2019 (IDT)

שמו היה הילברט, עכשיו מצאתי באינטרנט. יכול להיות שבגלל שלא קראתי לעומק אבל עושה רושם שלא מופיע בערך עליו בויקיפדיה הציטוט הזה, וחבל.

יש איזה ביקורות על זה? מידע נוסף? ״ שלמתמטיקה יש כלים לפתור כל בעיה שתתעורר” מצאתי באתר של מכון דוידסון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C
הילברט דיבר על בעיות מתמטיות. עוזי ו. - שיחה 19:21, 24 ביולי 2019 (IDT)
תודה על התגובה עוזי, אפשר פירוט? האינטואיציה שלי הייתי שההיגיון ושיטות החשיבה המתמטיות יכולות לעזור לפתור בעיות מהחיים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ברור שהן יכולות. אבל לא במידה כזו ש"אין בעיה בחיים שאי אפשר לפתור באמצעות המתמטיקה". יש ערך על תוכנית הילברט, שבו מופיע הציטוט "ההכרה ביכולת לפתור כל בעיה מתמטית היא תמריץ עז לכל מי שטורח על הפתרון. אנו שומעים בתוכנו את הקריאה המתמדת: הנה הבעיה, מצא את פתרונה, אתה יכול לעשות זאת בכוח המחשבה בלבד, כי במתמטיקה לא ניתקל בחוסר יכולת לדעת". עוזי ו. - שיחה 19:32, 24 ביולי 2019 (IDT)

"שתי דרכים היו לפתור בעיות בפיזיקה: אחת, להשתמש במתמטיקה והאחרת, לשאול את פיינמן." - אם הבנתי נכון הציטוט הוא מביקורת על הספר אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן של ריצ'רד פיינמן במגזין האובזרבר. פיינמן היה מדמיין כל תרחיש באופן מוחשי בראשו וכך מוצא טעויות שאחרים היו זקוקים לדפים על גבי דפים של חישובים עבורן. השאלה האמיתית היא האם הרעיון שלך עומד במבחן המציאות, ולא כמה חזקים הנימוקים שלך. אני ממליץ מאוד על הספר. Nadav M. Perlman - שיחה 15:14, 27 ביולי 2019 (IDT)

פיתרון אפס המדינות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה ההבדל בין "פיתרון אפס המדינות" (Zero-state solution) לבין פתרון שלוש המדינות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:36, 24 ביולי 2019 (IDT)

נראה שבראשון מדובר על מתן אזרחות לתושבים והחלת ריבונות. בשני רק על החלת ריבונות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:19, 24 ביולי 2019 (IDT)
לא ממש הבנתי את הרעיון: בפיתרון השני (שלושת המדינות) הפלסטינים נשארים ללא אזרחות כלל? אם כך, איך זה פיתרון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:35, 29 ביולי 2019 (IDT)

מהו הקוד שבו בדרך כלל מקודד מידע של עיצוב שיצרנו נניח ב Photoshop/Gimp?[עריכת קוד מקור]

אם אינני טועה, עיצוב שקודד בשפת סטיילינג כמו CSS למשל (שפה שכתובה בעצמה ב C++), מותמר לקוד מכונה.

אבל מה לגבי עיצוב שלא יצרנו על ידי קידוד ב CSS, אלא בתוכנת עיצוב כמו Photoshop/Gimp? באיזו שפת מידע ממוחשב הוא מקודד בדרך כלל? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה הכוונה? לדרך בה המידע מפורסר ומרונדר בזמן ריצה או לפורמט בו נשמר? כי בדוגמא של CSS המידע נשמר כטקסט פשוט. לא הכרתי שזה בנוי ב CPP ואני בספק לגבי זה, כיוון שכל מנוע של דפדפן ממומש אחרת. האם אתה מעוניין לדעת ברמת איך בנוי הפורמט (תיאור מלא של הפורמט) או רק מה שיטת הייצוג? לגבי פוטושופ, קשה לדעת, כיוון שמדובר בפורמט קנייני, אך בשניהם סביר להניח שמדובר במידע ווקטורי. בין אם זה מיוצג כמידע בינארי או בשיטה אחרת כמו XML, ניתן לדעת רק עם התעסקות עם כלים שנועדו לכך כמו Hex editor. לא יצא לי לנסות זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 04:21, 26 ביולי 2019 (IDT)
התכוונתי לשאול לגבי הפורמט בו המידע נשמר או מיוצג. בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הבסיס: תמונת מפת סיביות. הן לגימפ והן לפוטושופ יש פורמט משלהן שיש בו מידע נוסף (לדוגמה: שכבות שונות). Tzafrir - שיחה 14:40, 26 ביולי 2019 (IDT)

האם מותר לשוטר להחרים מגה פון?[עריכת קוד מקור]

תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה במדעי החברה מניחים "הנחות קיצון"?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

במודלים שונים בכלכלה מניחים דברים שלא קוראים בדר"כ במציאות, אני מניח שזה בשביל לבדוק את ההשפעה הנקייה/גדולה יותר של מצבי הקיצון. ובמצבי הלא קיצון - מתקיימים אותם כללים בהשפעה נמוכה יותר.

איפה אפשר למצוא מידע נוסף על זה? לא עולה לי כרגע שם של מודל, למרות שנתקלתי בזה כמה פעמים כבר.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גוגל מצא מעט מידי תוצאות ל-"הנחות קיצון". 129.69.140.138 13:03, 26 ביולי 2019 (IDT)
אולי משום שקוראים לזה "הנחות". עוזי ו. - שיחה 17:33, 26 ביולי 2019 (IDT)
נזכרתי - בשביל לבדוק את ההשפעה הנקייה של גורם מסויים. שיש גורמים נוספים מגיעים לתוצאות קרובות. אני זוכר שקראתי על זה איפה שהוא רק לא זוכר איפה. בכל מקרה שם השוו את זה לניסויים בפיזיקה שעושים בתנאים מסויימים.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הסיבה ש"רוסים" מהווים את כישרון המוביל בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש כמות גדולה מאוד של ישראלים דוברי רוסית (עולים או ילדי עולים) שמצטיינים בהרבה דברים, כמו ספורט, מדע, הנסת חשמל, אמנות ועוד. נראה שהאחוז גובה מזה הממוצע באוכלוסיה.

מה הסיבה לכך? 213.55.220.167 11:44, 26 ביולי 2019 (IDT)

אין לי תשובה חד משמעית לכך. רק דיעה אישית של אחד שעלה ארצה משם בדיוק כשסיים תיכון. להערכתי, ואני לא יודע כמה היא נכונה, כמות החומר שנלמד בבית ספר בארץ גדול ממש במקצת מזה שנלמד מרוסיה. לעומת זאת, אופן הלימוד מאוד שונה. כלומר, ברוסיה החומר מפוזר ב-12 שנות לימוד שווה בשווה כל שנה. לעומת זאת, בארץ בשבע שנים ראשונות לומדים כמעט כלום, ובשאר חמשת השנים לומדים את כמעט הכל. אחרי שילד התרגל ללמוד לאט מדי, הוא נאלץ ללמוד מהר מדי, וקשה להשתנות בן רגע. יש הרבה פחות אנשים שמצליחים ברמה מספיק גבוהה, כדי להיות טובים בלמידה. לדעתי גם המצב שתיארת משתנה, ובעוד עשור העולים החדשים כבר לא יהיו כאלו, כי רוסיה נפתחת למערב, ודרכי הלימוד משתנים. בתור השוואה, אני ממליץ לך ללמוד על מצב הלימודים ביפן או דרום קוריאה (אחת מהם, לא זוכר), כולל מהפכה לפני עשור שהקטינה את מספר השעות שילד מעביר בבית ספר רק ל-15 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, לעומת 18 שעות מדי יום שבעה ימים בשבוע קודם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:37, 26 ביולי 2019 (IDT)

מה גורם לבלון הליום להפסיק לטפס לגבהים מסויימים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האוויר פחות או יותר כבד לפי הגובה שעולים? למה?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה שהוא מתפוצץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:33, 27 ביולי 2019 (IDT)
ראיתי לפעמים בלונים בגובה פחות או יותר קבוע

חייב להיות לזה עוד הסבר. אותה שאלה אפשר לשאול גם לגבי כדורים פורחים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הסיבה פשוטה למדי: על כל גוף שנמצא בתוך נוזל או גז פועל כוח עילוי השווה והפוך בכיוונו לכוח הכבידה שפועל על מסת הנוזל או הגז שנדחה מנפחו של הגוף. אם הצפיפות של הגוף נמוכה מצפיפות הנוזל או הגז שבו הוא נמצא, אז כוח העילוי גדול מכוח הכבידה שפועל על הגוף והוא יצוף כלפי מעלה. במקרה הזה, להליום צפיפות נמוכה מזו של האוויר על פני כדור הארץ ולכן בלון הליום צף ומתרומם, עד לגובה שבו צפיפות האוויר שווה לצפיפות ההליום. בגובה הזה כוח העילוי וכוח הכבידה משתווים והבלון לא מתרומם יותר. בברכה, Easy n - שיחה 08:54, 28 ביולי 2019 (IDT)

מדוע מרב מיכאלי מדברת וכותב עם שגיאות לשנויות כבדות?[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בזה. כמות שגיאות הכתיב, הסגנון והתחביר פשוט מדהימה ביחס לגודל הפסקה. אני יודע שיש איזה אופנה פמיניסטית לתרגם משפטים כללים ללשון נקבה, אבל במקרה הזה רואים שגיאה תחבירית כבדה שבה המשפט מתחיל בזכר ומסתיים בנקבה. וזה עוד בלי להיכנס ל"מעין כמותו" ולמבנה הצורם של המשפטים. האם מרב מיכאלי סובלת מדיסלקסיה כלשהי? 213.55.220.167 10:21, 27 ביולי 2019 (IDT)

"מעין כמותו" אכן מביך אבל די ברור שזה ציטוט (יש גם מרכאות), לפי אופן ההתבטאות אני מנחש מתוך נאום/ראיון כלשהו. זה אופן שאנשים מתבטאים בו בלשון דיבור ולא בכתב, ואני מעריך שאם נתעתק את המשפטים שרובנו אומרים בחיים האמיתיים, רובם לא יהיו תחביריים. בוודאי לא אלו שרוב הפוליטיקאים שלנו אומרים (בזמן שהם מנסים למנוע מהמראיין/בר הפלוגתא להכנס לדבריהם). מי שהכין את הפוסטר הזה ללא ספק שגה בעצם השימוש בתעתוק שפה מדוברת, וכנראה הכניס גם שגיאות משלו. למיטב ידיעתי מיכאלי לא דיסלקטית, ושינויי התחביר שהיא משתמשת בהם מכוונים ונובעים מאידאולוגיה פמיניסטית עקבית. H. sapiens - שיחה 11:03, 27 ביולי 2019 (IDT)
זה חלק מהסגנון שלה, להפוך את השפה לזכר ונקבה כאחד, לכן היא משלבת בדבריה לשון נקבה וזה מסרבל את השפה. באופן אישי אני חושב שאופן דיבורה מטריד, אם כי אני מוכן לקבל כשאומרים למשל "קהל הבוחרות והבוחרים" או "ציבור העובדות והעובדים". ניסוחים כמו א.נשים אני פחות אוהב. Nirvadel - שיחה 11:18, 27 ביולי 2019 (IDT)
להבנתי (ואני לא מתמצא בפרטי האידאולוגיה) זה מטריד בכוונה. הרעיון הוא לעורר בשומע מודעות לאופן שבו השפה וכללי התחביר עצמם הם שוביניסטיים. אם זה מצליח זו כבר שאלה אחרת. H. sapiens - שיחה 11:35, 27 ביולי 2019 (IDT)
לשואל: קרא היטב את שאלתך וחפש במרשתת "חוק וישנה". חזרתישיחה 13:12, 27 ביולי 2019 (IDT)
אני בטוח שלפחות חלק משגיאות הכותב מכוונות. אתה, חזרתי, לא שגית, למיטב ידיעתי, מבחינה לשונית כשהצבעת באופן עקיף על שגיאותיו של השואל, אז אני מניח שגם החוק לא חל כעת. Nadav M. Perlman - שיחה 17:24, 28 ביולי 2019 (IDT)

יש רבנים שלא מבינים עברית בכלל?![עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

פגשתי רב אשכנזי אחד בגרמניה שדיבר איתי אנגלית, כי לא ידע עברית. והוא קרא תפילות בעל פה בעברית וידע יידיש. אז לתדהמתי הבנתי שהאיש לא מדבר עברית, אלא מקריא ג'יבריש כל חייו בלי להבין אפילו תפילה אחת! איך זה יתכן? האם זה מקרה נדיר שרבנים לא מבינים עברית או שזה נפוץ בעולם? 213.55.220.167 12:53, 28 ביולי 2019 (IDT)

מי שלומד תורה בצורה רצינית, אמור לדעת עברית. לפעמים עברית לא מודרנית, לפעמים הוא ידבר בצורה לא רהוטה, ועם הרבה שיבושים דקדוקיים, ובנוסף בהגייה אשכנזית שחלק מדוברי העברית יתקשו להבין. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני מכיר הרבה יהודים שלא מסוגלים לדבר עברית בכלל, אבל מסוגלים לנתח טקסטים בעברית מתוך התפילה, המקרא וכתבים אחרים ברמה יותר גבוהה מהרבה ישראלים. באופן דומה, אני מסוגל לקרוא מגוון טקסטים לא מוכרים הכתובים ארמית ולהבין אותם, למרות שאינני דובר ארמית ואני מעריך שלא הייתי מסוגל להבין דובר ארמית או לנהל איתו שיחה בסיסית. מדובר במיומנות שונה, וחוויתי את זה על בשרי. משה פרידמן - שיחה 08:02, 29 ביולי 2019 (IDT)

כפל אישים בעלי אותו שם מטעה בחיפוש[עריכת קוד מקור]

מצב: טופל

שלום חברים יקרים אני אורן עילם ונתקלתי בבעיה יש בארץ שני אנשים משוררים בעלי אותו שם "אורן עילם" הראשון, בעל ערך בוויקיפדיה והשני הוא אני. כיוון שאני זכיתי ליותר חשיפה (לא כי אני יותר טוב או משהו כזה, פשוט אני אמן רחוב שכותב ברחוב ולכן לאלפי שיתופים וכתבות בארץ ובעולם) כל החיפושים בגוגל טרנד של הביטוי אורן עילם מראים קפיצות ביום שעשו עלי כתבה או שהרצתי הרצאות גדולות (היכל התרבות תל אביב, האנגר 11 וכ'ו) ועל כן אנשים למעשה מחפשים אותי. הערך בגוגל טרנד לא הביא שום תוצאות עד שנעשו עלי כתבות. אין אני מתחנן לערך עלי או משהו כזה, פשוט הנשים מחפשים אותי ומוצאים אותו. על כן חייבים דרך לבדל ביניינו או להבהיר. האם ישנה אפשרות שהחיפוש אורן עילם יביא לעוד תוצאה למשל "אורן עילם (אמן)" אפילו בקצרמצר רק כדי לא לבלבל? מצרף כאן רפרנסים אלי. אין אני בא לזלזל בכבודו של השני פשוט רוצה לעזור לגולשים להבחין

ערוץ כאן 11 https://www.youtube.com/watch?v=Rf42ziZ92nw הרצאה TEDx https://www.youtube.com/watch?v=SsnvWG4I7Ck פאצ'ה קוצ'ה תל אביב (10,000 איש) https://www.youtube.com/watch?v=rkzun0uRtVc מגזין עיצוב בינ"ל https://www.designboom.com/design/oren-ailam-pickles-tree-bezalel-academy-art-design-jerusalem-08-30-2014/ כלכליסט https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3719597,00.html time out https://timeout.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91-%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%99/ xnet https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4842232,00.html

אודה לתייחסות

אורן שלום וברכה. בויקיפדיה יש כללים מאוד ברורים לכתיבת ערכים: יש חשיבות אנציקלופדית, ובמקרה שלך- נחשב לאדם מוכר בתחום שאנשים אכן זקוקים למידע אודותיו ומחפשים אותו וויקיפדיה עונה להם על הצורך הזה. או שאין חשיבות ואז גם שורה לא נחוצה. אין אמצע במקרה כאן, או הכול או לא כלום.
ככה שמדובר כאן למעשה בהבהרת חשיבות לעניין ערך אודותיך. אתה מוזמן להסביר לקהילה כאן את חשיבות הערך הנ"ל בדומה למה שעשית למעלה בסוף תגובתך. בהצלחה.
בנוסף, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף ולכן, חשוב להקפיד עליה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 16:27, 28 ביולי 2019 (IDT)
לא מתקבל על הדעת שאדם בעל נוכחות ציבורית יימחק, למעשה, על ידי ערך על שמו שאינו עוסק בו. גם אם למבקש אין חשיבות אנציקלופדית, הערך הנוכחי צריך להקרא אורן עילם (משורר); אחרת הוא כאילו קובע שזה אורן עילם ואין בלתו. עוזי ו. - שיחה 16:48, 28 ביולי 2019 (IDT)
עוזי מה שאתה מציע נכון רק במקרה ויש שני ערכים בעלי אותו שם, אך בהחלט לא במקרה וקיים אדם מן השורה עם שם זהה. אם יש אינסטלטור עם השם עומרי כספי לא יעלה על הדעת שנשנה את שם הערך רק כדי לבדל אותו מאותו האדם. בכל אופן מזכיר שאורן הנוסף גם הוא משורר כך שגם הצעתך במידה ותתקבל צריכה להיות שונה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 17:28, 28 ביולי 2019 (IDT)
עוזי, למיטב הבנתי יש שני משוררים בשם אורן עילם. בהנחה ששניהם בעלי חשיבות אנציקלופדית, יהיה צריך איזה פתלון יצירתי. נאמר אורן עילם (יליד 1960), אורן עילם (יליד 1990). אבל זו הצעה מכוערת מאד... על כל פנים לפני שעוסקים בזה צריך לברר חשיבות אנציקלופדית לאורן עילם הצעיר. אם יש אז נשבור את הראש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:41, 28 ביולי 2019 (IDT)
אדם לא מפסיק להתקיים אם אין עליו ערך אנציקלופדי. מה שנסבל איכשהו כשמדובר באדם מן השורה, הופך לבלתי סביר כשלשניהם יש נוכחות ציבורית. אי אפשר, תחת הכותרת "אורן עילם", לכתוב אורן עילם הוא..., כשאנחנו יודעים שיש שניים. אין כל רע באורן עילם (יליד 1960). עוזי ו. - שיחה 20:25, 28 ביולי 2019 (IDT)
מה עם השיטה המקובלת "ערך זה עוסק באורן עילם יליד 1960. אם כוונתך לאורן עילם יליד 1990.... וכ"ו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:06, 28 ביולי 2019 (IDT)
אם כוונתך... אז? הרי יאמרו שאין ערך. עוזי ו. - שיחה 01:17, 29 ביולי 2019 (IDT)
שי אבידן פתר את הבעיה באמצעות יצירת הערך אורן עילם (אמן רחוב), והפניה אליו מהערך אורן עילם. דוד שי - שיחה 01:47, 29 ביולי 2019 (IDT)
אני מחכה להבהרת החשיבות. בין כך ובין כך זה לא מקרה של "ערך ראשי" ו"ערכים משניים". עוזי ו. - שיחה 01:59, 29 ביולי 2019 (IDT)
אולי צריך לעשות תבנית מיוחדת למקרים שאין על השני ערך - "ערך זו עוסק ב.. את התכוונת ל.. אז ערך זה, וכן שאר ערכי ויקיפדיה, לא עוסקים בו". [אפשר גם ניסוח אחר, כמובן..] -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שיעור הפיריון הכולל[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בערך שיעור פריון כולל מופיעה נוסחה פשוטה לחישוב קצב הריבוי הטבעי על פי מספר הילדים וגיל הלידה הממוצע. בערך לא מצויין מקור, והתורם של הידע הוא משתמש שכבר איננו פעיל מזה מספר שנים. בחיפושים שלי לא מצאתי שימוש בנוסחה הזו רווח במדע וגם לא בויקי אנגלית. מישהו יכול לעזור לי למצוא מקור מדעי מוסמך? יהודי מהשומרון (לא בחשבון). 2A01:6500:A045:1952:301A:7359:9DBA:6AF7 17:09, 28 ביולי 2019 (IDT)

הנוסחה מבוססת על מודל פשטני למדי: לפי הפסקה המתאימה בערך, אשה יולדת x ילדים (בממוצע כמובן), והגיל הממוצע שלה בזמן הלידה הוא y. אם כך, שיעור הריבוי הטבעי הוא . "שעור הריבוי הטבעי" (לשנה) הוא שעור התוספת לאוכלוסיה; אם תוסיף לו 1 תקבל את קצב הגידול (פי 1.02 לשנה, במקום ב-2%). אם כך, הנוסחה נותנת את קצב הגידול שאם נעלה בחזקת y נקבל גידול פי x/2, וזהו הרי מספר הבנות הממוצע לאשה. למשל, אם לאשה יש 3.8 ילדים בממוצע, והיא יולדת אותם בגיל 30 בממוצע, אז כעבור 30 שנה האוכלוסיה תגדל פי 1.9. עוזי ו. - שיחה 01:55, 29 ביולי 2019 (IDT)
תודה על ההסבר, השאלה העיקרית שלי היא האם אכן המודל הפשוט הזה מקובל בעולם הדמוגרפי (ולו כמודל מקורב) או שהוא המצאה של כותב הערך שייתכן שלא הביא בחשבון כמה שיקולים משמעותיים. יהודי מהשומרון - שיחה 10:30, 29 ביולי 2019 (IDT)
נוסחה זהה לזו המתוארת בערך מופיעה פה [2]. זה כלי בסיסי בחישובים מורכבים יותר, ובתיאור המציאות הנוכחית. תחזיות על גודלה העתידי של האוכלוסייה מביאות בחשבון גם משתנים נוספים, כגון הרכב הגילים הנוכחי ושיעור התמותה. דב ט. - שיחה 11:51, 29 ביולי 2019 (IDT)
תודה רבה! משתשמש מש:א. שראל אולי גם אתה תתעניין בזה. יהודי מהשומרון - שיחה 17:08, 29 ביולי 2019 (IDT)
זה מודל פשטני, אבל לא רע. ברשותכם, רגע של דמוגרפיה מתמטית. אשה אינה סתם יולדת x בנות בממוצע, אלא בגילאים מסויימים: בנות בגיל 16, בנות בגיל 17, וכן הלאה. הסכום הוא מספר הבנות הממוצע לאשה, והיחס הוא הגיל הממוצע. שעור הגידול של האוכלוסיה לשנה, לפי הנוסחה המקורבת שצוטטה לעיל, הוא החזקה .
אבל מה שעור הגידול האמיתי? התשובה היא שהוא שווה ל-, כאשר הוא השורש הממשי היחיד של המשוואה . הנוסחה הזו (שנובעת מחישובים מלבבים בפונקציות יוצרות) לוקחת בחשבון את הגיל שבו נולדות הבנות.
עד כמה זה משנה? נניח שבממוצע יולדת כל אשה שתי בנות - אחת בגיל 25 ואחת בגיל 35. הגיל הממוצע הוא 30. לפי המודל הפשטני, שעור הגידול הוא 2.337%, כלומר גידול של פי 2 בתוך 30 שנה (כמובן). שעור הגידול הנכון במקרה הזה הוא 2.36%, כלומר גידול של פי 2.013 בתוך 30 שנה. הבדל זניח. אפילו אם הבנות נולדות בגילאים 20 ו-40 (כך שהנכדה הראשונה תיוולד עם הבת השניה, והנינה הראשונה תקדים את רוב הנכדים), שעור הגידול ב-30 שנה הוא 2.058, עדיין קרוב מאד לפי 2 של המודל הפשוט. עוזי ו. - שיחה 19:25, 29 ביולי 2019 (IDT)
יש עוד גורמים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה מלבד הפריון הכולל. הברורים שביניהם הם מבנה פירמידת הגילים הנוכחי ושיעור התמותה. שתי אוכלוסיות עם אותו פיריון כולל, שבאחת חמישית מהנשים מתות בלידה ובאחרת אלפית, יגדלו בקצב שונה מאד. מותה של אשה בגיל 30 אינו גורע משיעור הפריון הכולל (הוא מחושב לאשה בהנחה שתזכה למצות את מלוא שנות הפוריות) אך כן משפיע כמובן על גודל האוכלוסייה, בגורעו ממנה את האשה עצמה ואת הילדים שלא תלד. כמוה גם תינוק שמת בגיל חודש, הוא תורם לשיעור הפריון הכולל אך לא לגודל האוכלוסייה העתידי. (שינויים לאורך הזמן בדפוסי הילודה מוסיפים עוד מורכבות ועוד סיבה לשגיאה בתחזיות הדמוגרפיות). דב ט. - שיחה 02:36, 30 ביולי 2019 (IDT)

מאכלים נוגדי קרישת דם וגורמי קרישת דם[עריכת קוד מקור]

שלום ותודה מראש.

ידוע כי ישנן תרופות רבות שהן נוגדות קרישת דם (Anticoagluants) ואף יש כמה גורמות קרישת דם (Procoagluant). השאלה שלי מה לגבי מזונות. בחיפוש מהיר בגוגל לא מצאתי כל מידע על מזונות.

האם ידוע לכל הפחות תאורטית על מזונות שבאופן כללי יורידו או ירימו קרישה? אולי משפחות כימיות של מזונות כמו שומנים מסוג מסוים, חלבונים מסוג מסוים, או פחמימות מסוג מסוים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא יודע לגבי מזונות, אבל יש צמחים (כמו הצלקנית) שמכילים חומרים מעודדי קרישה ולכן משמשים בהצלחה רבה ברפואה טבעית. אין לי מושג אם החומרים האלה עוברים כמות שהם לזרם הדם (עלי הצלקנית אכילים), אם כן אז ברור שהם יגדילו את קרישיות הדם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:17, 31 ביולי 2019 (IDT)

איסור הלכתי להצביע בבחירות[עריכת קוד מקור]

יצא לי לשמוע שיש רבנים שפוסקים שאסור ליהודים להצביע בבחירות.

על סמך מה הם פוסקים את זה? הלכות מסוימות מהתלמוד או משולחן ערוך? הימנעות כללית מהשתתפות במנהג זר? משהו אחר?

חיפשתי בערכים הצבעה, בחירות, ובחירות לכנסת, ולא מצאתי.

תודה! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:19, 29 ביולי 2019 (IDT)

לא מומחה בנושא אבל עד שיתכנסו רבנינו, אולי תמצא מידע מועיל בדיון זה [3] דב ט. - שיחה 09:56, 29 ביולי 2019 (IDT)
אצטט משם שלושה נימוקים (שים לב שמדובר על ישראל בלבד, אני לא חושב שיש רבנים שאוסרים על השתתפות בבחירות ליהודים החיים בחו"ל):
"א. השתתפות עם רשעים. אוסרי הבחירות טוענים שמי שבוחר בנציג המשתתף בממשלה בעצם עובר בכך על איסור התחברות עם רשעים, הנלמד ממה שהוכיח הנביא את יהושפט "בהתחברך לרשע פרץ ה' את מעשיך". תומכי הבחירות משיבים על כך שאין זה בגדר התחברות אלא רק היכי תמצי כדי להשיג את המגיע לנו ולפעול לקיום הדת.
ב. נטילת חלק בעבירות. אוסרי הבחירות טוענים שמאחר והמדינה מממנת עוברי עבירה וחוקיה הם כנגד דין תורה נמצא שהמשתתף בבחירות בעצם נוטל חלק בכל העבירות הללו. לעומתם טוענים התומכים שאין זה בגדר נטילת אחריות על מעשי הממשלה שהרי כולם יודעים שאין אנו מסכימים למדיניותה בנושאים רבים, ואין זה אלא היכ"ת להשיג את המגיע לנו, וכנ"ל.
ג. עבירה על ג' שבועות. בעל ה"ויואל משה" טען שמאחר ועצם קיום המדינה הוא כנגד השבועה שהשביע הקב"ה את עם ישראל שלא להקים ממשלה ביד חזקה ("אל תעלו בחומה") נמצא שכל מי שמשתתף בממשלה - אפילו אם תהיה מורכבת מיראים ושלמים - משתתף באיסור חמור של עבירה על שבועת הקב"ה."
דב ט. - שיחה 09:58, 29 ביולי 2019 (IDT)
ולפי הערך חסידות סאטמר, מייסד החסידות יואל טייטלבוים אסר רק על הצבעה לכנסת אך אישר הצבעה לרשויות המקומיות. דב ט. - שיחה 10:04, 29 ביולי 2019 (IDT)
מתוך הנחה שמדינה יהודית היא מרד בקב"ה ולכן השתתפות בבחירת הפרלמנט שלה הוא אסור, ולעומת זאת קיומן של עיריות הוא דבר מקובל בכל מקום בעולם, גם שלא במדינה יהודית. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאלשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט 19:30, 29 ביולי 2019 (IDT)
אם כי גם על זה היה מי שניגח אותו. דב ט. - שיחה 13:20, 30 ביולי 2019 (IDT)

העיר נאבל[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בתוניסיה. העיר החלה את דרכה, ככל הנראה, כמושבה פיניקית. הערך העברי רק מציין זאת, ללא סימוכין כלשהם, והערך האנגלי לא מציין זאת כלל. האם מישהו כאן יודע יותר פרטים על כך, כולל שם ומקורות ? בנצי - שיחה 20:24, 29 ביולי 2019 (IDT)

לא מצאתי משהו רציני, אבל ראה כאן למשל [4]. כדאי לחפש Neapolis Tunisia. על האתר הארכיאולוגי (הסמוך לנאביל המודרנית) יש גם ערך בוויקי בצרפתית ובערבית אך לא באנגלית. דב ט. - שיחה 16:13, 31 ביולי 2019 (IDT)

מעוניינת לקבל כמות תושבים במחוז צפון לשנת 2018 ולשנת 2019 (יוני) בבקשה. תודה רבה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, נתבקשתי להשיג נתוני אוכלוסייה במחוז צפון לשנת 2018 ולשנת 2019 אשמח לעזרה תודה מראש !

הנתונים אמורים להיות באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. --EldadHe - שיחה 10:52, 30 ביולי 2019 (IDT)

איזה תחום מדעי מבוסס על גיאומטריה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איזה תחום מדעי יש שהוא בנוי בעיקר על גיאומטריה? 194.59.249.248 12:10, 30 ביולי 2019 (IDT)

מה זה "בנוי בעיקר"? גאודזיה יכולה אולי להתאים; במידה פחותה - מכניקה. עוזי ו. - שיחה 14:09, 30 ביולי 2019 (IDT)
גאומטריה היא כלי כה נפוץ ושימושי במדע, שאי אפשר לענות: כל המדעים המדויקים וההנדסה משתמשים בכלים מתמטיים מתחומי הגאומטריה השונים. הם תוכל לחדד את השאלה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:10, 30 ביולי 2019 (IDT)
אולי השואל מתכוון לתורת היחסות הכללית, שמבוססת באופן כבד על גיאומטריה כחלק מההסבר הפיזיקלי. משה פרידמן - שיחה 07:08, 31 ביולי 2019 (IDT)
גם המכניקה הקלאסית יושבת לגמרי על מונחים גאומטריים כמו וקטורים ומערכות צירים אאוקלידיות (שעברו פומליזציה אצל דקארט). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:15, 31 ביולי 2019 (IDT)
זה לא אותו הדבר. המכניקה הניוטונית משתמשת במונחים גיאומטריים כדי לתאר חוקי פיזיקה שמתקיימים במרחב גיאומטרי. ביחסות כללית הגיאומטריה היא חלק מהתיאוריה הפיזיקלית. הגופים עושים אינטראקציה עם הגיאומטריה עצמה, שבתורה קובעת את משוואות התנועה. לטעמי מדובר על הבדל מהותי. אפשר אולי לומר שהגישה של פיינמן למכניקה קוונטית גם היא מבוססת על גיאומטריה ברמת ההסבר הפיזיקלי, אבל זו פרשנות לא מוכרחת. משה פרידמן - שיחה 04:46, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

שתי גדות הירדן לפני המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפני תקופת המנדט הבריטי, האם היה הבדל כלשהו בין אוכלוסיות הגדה המזרחית להגדה המערבית? שואל השאלות - שיחה 15:29, 30 ביולי 2019 (IDT)

בגדה המזרחית האוכלוסייה הייתה מורכבת בעיקר משבטים ערבים בדואים ואחרים שבנסיבות חלוקת המרחב הערבי הפוסט-עו'תמאני אימצו בשנות ה1920-1930 זהות ירדנית . בעוד שבגדה המערבית הערבים הבדואים היו כבר מיעוט ורוב האוכלוסייה הערבית - רובה מוסלמית וומיעוטה נוצרית ודרוזית הייתה מיושבת, ופיתחה בהתחלת המאה 20 זהות לאומית דרום סורית ולימים פלסטינאית. Ewan2 - שיחה 23:29, 30 ביולי 2019 (IDT)
Ewan2 אז איך הפלשתינאים הגיעו למצב שהם 70-80 אחוז מאוכלוסיית ירדן? לא ייתכן שמדובר באוכלוסייה שמבוססת על פליטי 48, מפני שאת אלה שכנו במחנות פליטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:13, 31 ביולי 2019 (IDT)

ב-1920 חיו בעבר הירדן 225000 תושבים - רובם ערבים בדואים וממוצא "בדואי" שאינם בדואים עוד -קרובים לאוכלוסיות ערביות מחצי האי הערבי וסוריה. מחצית היו אז נוודים. - 106000. לפי האתר אתנלוג הנוודים וצאצאיהם מדברים ניב בדאווי. שאר האוכלוסייה מדברת ניב שנקרא "דרום לוונטיני" , מיעוט מדבר ניב צפון-מסופוטמי וניב נג'די. ברור שבימינו רוב הירדנים השורשיים לא מחשיבים עצמם בדואים, כלומר נוודים.

ב-1948 נמלטו לשטח ירדן כולל הגדה המערבית 70000 פליטים מהשטחים שבשטחי מדינת ישראל. הם קיבלו אזרחות ירדנית כעבור מספר שנים. גל אחר של כ-300,000 פליטים הגיע לעבר הירדן ב-1967. יש מיעוט שחזר מאוחר יותר לגדה המערבית. ב-1988 התחילה ירדן להפסיק את האזרחות הירדנית לכ-40,000 פלסטינאים שנשארו בגדה המערבית.

ב-2012 נטען שבירדן (עבר הירדן) חיו 2,034,641 פליטים פלסטינאים מתוכם 369,949 חיו במחנות פליטים. מספרם גדל כמו שבישראל הערבים הישראלים גדלו במספר מ 156,000 (1948) ל--1,600,000 ב-2012. כלל אוכלוסיית ירדן ב-2015 הייתה 9,531,000 .Ewan2 - שיחה 06:32, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

הערכות לזמן כתיבת התנ"ך[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ספרים שונים נכתבו בתקופות שונות. האם יש איפשהו בהישג יד הערכות מספריות לגבי תקופת הכתיבה של הספרים השונים? שואל השאלות - שיחה 16:06, 30 ביולי 2019 (IDT)

זה משהו שתוכל למצוא ב(Dating the Bible). בברכה, יםשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 07:51, 31 ביולי 2019 (IDT)
הייתי קורא אצלנו את ביקורת נוסח המקרא ואת השערת התעודות. ברור שאין תשובה ניצחת, אלא רק השערות. Shannen - שיחה 04:44, 2 באוגוסט 2019 (IDT)
מה שברור הוא שאין בנמצא כל ממצא מקראי שקדם לזמנו של יאשיהו המלך. אין כלום. זה כשלעצמו אומר הרבה. בנצי - שיחה 17:38, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
מהו ממצא מקראי? הנוסח הקדום ביותר של המקרא הוא ממגילות ים המלח, מאות שנים אחריו. Tzafrir - שיחה 17:44, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
שם הערך בעברית: תיארוך ספרי התנ"ך. --Tmima5 - שיחה 10:41, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

איראן בעיראק[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה האיראנים עושים בעיראק? לא הייתה ביניהן מלחמה קשה? Nirvadel - שיחה 21:30, 30 ביולי 2019 (IDT)

הייתה מלחמה בין איראן לעיראק של סדאם חוסיין ומפלגת הבעת'. ב-2003 נפל משטרו של חוסיין (במלחמת עיראק) ועיראק די התפרקה לשבטים שונים (רוב שיעי, מיעוט סוני ומיעוט כורדי) שהיו עסוקים בלרצוח אחד את השני. אחרי שארצות הברית נסגה מעיראק הוקמה ממשלה עם רוב שיעי ולכן תחת השפעה איראנית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:41, 30 ביולי 2019 (IDT)
MathKnight צודק, אבל לא מדובר רק בהתפרקות וברציחות הדדיות וטרור הדדי אלא גם במאבקים להגדרה עצמית ושוויון. הרוב השיעי בתקופת סדאם חוסיין ובימי ההנהגות הקודמות של עיראק הרגיש מדוכא על ידי המשטר הסוני. הפלת שלטון סדאם פתחה בפניו תקווה לשחרור ושיוויון זכויות. הם כמובן ערבים עיראקים, לא כולם שמחים מההגמוניה האיראנית ,אבל הדת המשותפת יכולה לעשותם בני ברית של איראן וקיים סיכון להקמת דמוקרטיה אסלאמית שיעית לפי דגם איראני. לפי שעה השלטון העיראקי בעל רוב שיעי הוא חילוני ואזרחי ונבחר בבחירות דמוקרטיות. לחלק מהאוכלוסייה סונית, כולל אנשי צבא לשעבר מצבאו של סדאם, הייתה תגובת נגד חריפה וקיצונית ביותר באמצעות הקנאים הדתיים של דעש ("המדינה האסלאמית"), שקמו על חורבות משטר סדאם, ביצעו מעשי טרור ללא תקדים ומלחמה קשה בשם האסלאם הקיצוני הסוני אך בסופו של דבר נחלו כשלון הודות להתערבות המערב . גם איראן ראה בדע"ש יריבו. הכורדים בצפון עיראק, שהם סונים הרגישו מדוכאים גם בעיראק וגם באיראן. הם נאבקו מספר פעמים בשלטון המרכזי הערבי העיראקי. עקב פלישת ארצות הברית השיגו בשטח מסוים עד עכשיו אוטונומיה יותר רחבה מאי פעם, שהיא שנואה על שכנותיה - איראן, הממשל העיראקי המרכזי, טורקיה וסוריה, שניסו לאורך השנים למנוע מהכורדים הגדרה עצמית Ewan2 - שיחה 23:43, 30 ביולי 2019 (IDT)
איזה התערבות המערב? אני ראיתי פעם סרט על הכורדים, נאמר שם שדאעש בשיא כוחו מנה בסה"כ 5000 טנקים. זה אולי נשמע הרבה, אבל בשביל הצבא האמריקאי זה עבודה של כמה ימים. הכורדים, שעברו טבח זוועתי בידי דאעש ובתמיכה אקטיבית של הטורקים, התחננו לאובאמה לעזרה. אם אובאמה היה רק נותן את ההוראה, הצבא האמריקאי היה גומר את דאעש תוך זמן קצר. אבל אובאמה סרב לעזור לכורדים כי היה לו יותר חשוב לשמור על יחסים טובים עם ארדואן. מי שבסופו של דבר חיסל את "המדינה האסלאמית" זה איראן ממזרח והכורדים מצפון.--185.175.34.213 11:29, 31 ביולי 2019 (IDT)
5,000 טנקים זה נראה לי יותר מכל הסד"כ של אירופה גם יחד (לא כולל רוסיה). ייתכן שאני מגזים אבל זה בטוח יותר מסד"כ הטנקים האירופאים שנמצאים בכשירות מבצעית. דאעש התחזק בין השאר הודות לרפיסות העולם המערבי בהנהגת ברק אובמה. ומי ששואל מה ישראל עשתה נגד דאעש אז אפשר לומר שעשרות פיגועים של דאעש סוכלו בעקבות מודיעין והתרעות שסיפק המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ושבחצי האי סיני חיל האוויר הישראלי סייע בכתישה אווירית של פעילי דאעש בשת"פ עם מצרים, כך לפי פרסומים זרים מבוססים. זה בטח יותר ממה שעשתה כל אירופה גם יחד. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:18, 31 ביולי 2019 (IDT)
אתייחס לשאלה המקורית ולא להערות שנכתבו אחריה. מלחמות ועימות שאין להם הם אירועים חריגים בתולדות העולם. אמנם, זה מאפיין את הסכסוך הערבי-ישראלי אבל זה לא כך ברוב המקומות האחרים שאני מכיר. לכן, עצם קיומה של מלחמה לא מונע שיתוף פעולה הדדי ואפילו בריתות צבאיות ודיפלומטיוית. לאחר החלשות השלטון המרכזי בעירק, אירן השתמשה ברוב השיעי בדרום המדינה כדי להשיג השפעה. גילגמש שיחה 12:07, 31 ביולי 2019 (IDT)
הנטינגטון טוען בהתנגשות הציביליזציות שסכסוכים עם קרע גמור הם בין ציויליזציות, ואילו סיכסוכים צבאיים פנים-ציויליזציוניים כוללים במקביל לעימות, או זמן קצר אחריו, סחר ושיתוף פעולה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:10, 31 ביולי 2019 (IDT)
האם מבחינתו הסכסוך סונא-שיעה הוא סכסוך בין ציווליזציות או סכסוך פנים-ציוויליזציוני? – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:19, 31 ביולי 2019 (IDT)
פנים ציויליזציוני במובהק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:36, 31 ביולי 2019 (IDT)
אגב, נושא זה מעיד לדעתי שחלק מהבסיס המחשבתי של גיא בכור פשוט שגוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:37, 31 ביולי 2019 (IDT)

האם סוכרים פשוטים ביותר - חד סוכר כמו גלוקוז ופרוקטוז מפורקים על ידי אנזימי קיבה או מיקרוביום?[עריכת קוד מקור]

או שמא הם נספגים ישירות למחזור הדם בשלמותם בניגוד לרב סוכרים (דו סוכרים או מורכבים יותר)? בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא זה ולא זה. ספיגת הפחמימות הפשוטות מתרחשת במעי הדק ולא בקיבה. מיקרובים לא מעורבים בתהליך זה. גילגמש שיחה 12:08, 31 ביולי 2019 (IDT)
לא אמרתי שהם נספגים בקיבה, שאלתי האם הם מפורקים בקיבה. מעבר לכך, אני מבין מתגובתך שהם נספגים בשלמותם בקיבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
חד סוכר לא מתפרק, אלא נספג כמו שהוא. רב סוכר או דו סוכר מתפרק לחד סוכר. אני חוזר ואומר שהמולקולות האלה לא נספגות בקיבה אלא במעי הדק. גילגמש שיחה 15:48, 31 ביולי 2019 (IDT)
ואני חוזר ואומר שלא אמרתי שהם נספגים בקיבה... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
את התשובה קיבלת - סוכרים פשוטים לא עוברים פירוק בקיבה וגם לא בשום מקום אחר במערכת העיכול. הם עוברים כפי שהם לתאי הגוף, ושם המיטוכונדריות עושות מהם קציצות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:07, 31 ביולי 2019 (IDT)

פוסט קולוניאליזם[עריכת קוד מקור]

כל המדינות מחוץ ליורו-אסיה אלה מדינות שהוקמו ע"י מעצמות אירופה, או לכל הפחות נשלטו על ידיהן במשך תקופה ארוכה. איך זה שארבע מתוכן - ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד - "גדלו" להיות מדינות מערביות, מודרניות, דמוקרטיות עם כלכלה חזקה, תרבות חופשית ושמירה על זכויות אדם, בעוד כל האחרות שקעו בתוך בוץ טובעני של עוני, מחלות ומלחמות? במה הייתה שונה המדיניות הבריטית בארבע הארצות הנ"ל לעומת מדיניות המעצמות השונות בשאר "העולם החדש" ומדוע? או לחלופין, במה הייתה שונה התנהגות הילידים בארבע הארצות הנ"ל לעומת שאר העולם החדש? ואולי בכלל סוד ההצלחה של ארבע המדינות הנ"ל הוא השמדה כמעט טוטלית של הילידים?--185.175.34.213 11:23, 31 ביולי 2019 (IDT)

השאלה שלך נשענת על הנחות שגויות. לא כל המדינות מחוץ לאירופה ואסיה הוקמו על ידי אירופאים או נשלטו על ידן במשך תקופה ארוכה. רובן נשלטו על ידי אימפריות אירופיות במשך תקופה קצרה בלבד (כך למשל באפריקה) רק מיעוטן נשלטו על ידן במשך מאות שנים. לא כל המדינות האלה שקעו בבוץ של עוני. קשה לתת תשובה מקיפה על תופעה שמתרחשת באזורים שונים כל כך של העולם. יש פה אוסף של סיבות מקומיות ובין לאומיות. גילגמש שיחה 12:10, 31 ביולי 2019 (IDT)
ההשמדה הטוטלית ביותר של ילידים הייתה כנראה באיים הקריביים, אשר נשלטו ע"י הבריטים, הספרדים, הצרפתים וההולנדים (בהתאם לאי ולתקופה). לא נראה שזה עזר להם - כולם כיום מדינות עניות עד ממוצעות במקרה הטוב.
אם יש משהו שמשותף להיסטוריה של ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד, זה שהן מדינות מהגרים, רבים מהם דווקא מאוכלוסיות עניות/חלשות/מקופחות.
דבר נוסף שמשותף להן זה שהן היו עניות יחסית במשאבים שניתן לנצל בקלות, למשל מחצבים כמו זהב וכסף, וגידולים רווחיים מאוד לייצוא כמו טבק וקנה-סוכר. זה הגביל את יכולת האימפריה הבריטית לנצל אותן כמושבות, והכריח את המהגרים לפתח כלכלה עצמאית חזקה. H. sapiens - שיחה 15:54, 31 ביולי 2019 (IDT)
מצטרף לדברי גילגמש. הרבה הנחות בשאלה אינן נכונות. למשל, מבחינת שיעור האוכלוסייה הילידית, שבניו זילנד (15%) הוא גבוה יותר מאשר בהרבה מדינות באמריקה הלטינית. לא כל המדינות האחרות שקעו בעוני, מחלות ומלחמות. מדינות כמו קוסטה ריקה ואורוגוואי הן במצב לא רע.
כללית, פערים נפערו כבר בתקופה הקולוניאלית, גם בין מעצמות האם (בריטניה לעומת ספרד ופורטוגל) עצמן. דב ט. - שיחה 16:07, 31 ביולי 2019 (IDT)
הארצות המשגשגות הן אלה שאוכלוסייתן ברובה ממערב וצפון מערב אירופה - כלומר ברובה פרוטסטנטית. יש לזה שורשים עמוקים במה שהפך למונח - "מוסר עבודה פרוטסטנטי", שהוא חלק בלתי נפרד מהדת. גם עם תהליך החילון ערכי העבודה נשארו.
הארצות הכושלות או שהן מבוססות על אוכלוסיה קתולית, או שהן מבוססות על אוכלוסייה ילידית שלא עברה את תהליך התירבות. אוכלוסייה שעברה תהליך זה ויש לה ערכי עבודה וקהילה מתאימים משגשגת - כמו מדינות מזרח אסיה שגדלו על תורת קונפוציוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:05, 31 ביולי 2019 (IDT)
לדעתי אין די דוגמאות כדי לבסס הכללות מסוג זה. ספרד הקתולית אכן נקלעה לפיגור (כבר במאה ה-17) מול בריטניה, והמצב במושבותיה שיקף זאת, אבל צרפת הקתולית למשל דווקא הגיעה להישגים קרובים לאלה של הבריטים. אם נשווה למשל את תולדות אוסטרליה וניו-זילנד לאלה של מדינות דרום אמריקה, סביר שהפער בן מאות השנים במועד הקמתן של המושבות (אוסטרליה בראשית המאה ה-19, מושבות אמריקה הדרומית במאה ה-16) מילא תפקיד משמעותי יותר מההבדל בהשתייכות הכנסייתית של המעצמה המיישבת. דב ט. - שיחה 21:17, 31 ביולי 2019 (IDT)
שמעתי את זה בהרצאה של היסטוריון, אז יש לכל הפחות איזשהו ביסוס מחקרי, אינני יודע עד כמה מוצק.
למיטב ידיעתי צרפת נמצאה בעבר בתווך בין קתוליות לפרוטסטנטיות. ההוגונטים היו פרוטסטנטים. אחרי מלחמות אזרחים (מה שמעיד על מספרם) ולאחר מכן רדיפות שהביאו לכך שרבים עברו לקתוליות ואחרים נמלטו על חייהם (מה שמעיד שהפכו למיעוט מאחר ולא היה בכוחם להלחם) התדרדרה נוכחותם באוכלוסייה לשפל של 1-2 אחוזים. על כל פנים ברור שהייתה השפעה פרוטסנטית ניכרת בצרפת עד הצלחת הרדיפות. עד אמצע המאה ה-17 נוכחותם הייתה ניכרת ומשפיעה.
באותה הרצאה הייתה התייחסות רחבה לפערים בין אירופה הקתולית לפרוטסטנטית באירופה עצמה, כשספרד ופורטוגל הקתוליות נמצאות עד היום בפיגור ניכר.
אני מניח שזה לא גורם יחיד, אבל דומני שהוא העיקרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:35, 31 ביולי 2019 (IDT)
ראו מקס ובר#האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם.אודי - שיחה 21:44, 31 ביולי 2019 (IDT)
כשאתה משווה, כפי שנעשה כאן, בין אוסטרליה למדינות דרום אמריקה למשל, האם אתה באמת חושב שהדת היא גורם משפיע במיוחד?
לגבי צרפת - אם קתוליות משמעה נחשלות, אז מדינה שהיא אפילו רק חצי-קתולית (וצרפת היתה הרבה יותר מחצי קתולית) אמורה אולי להקדים את ספרד אבל עדיין להשתרך מאחור, אך זה לא המצב - היא תמיד היתה מעצמה מובילה. אפשר גם לשאול, אם הקתולים כאלה נחשלים ועצלנים, איך הצליחו מלכתחילה להקים אימפריות חובקות עולם כאלה, גם אם הן התנוונו במהירות. אפשר לתהות למה יש פערים כה גדולים בין צפון איטליה לדרומה, או איך שגשגו ערי המדינה האיטלקיות בימי הביניים וברנסנס ועשו חיל במסחר, במדע ובאמנות - הרי כולם קתולים. וכו'
הבעיה בהשערות כאלה, שאמנם יש בהן גרעין של אמת, אבל הדוגמאות פשוט מעטות מדי מכדי שנהיה בטוחים. יש היסטוריונים שתומכים גם בתיאוריה שהעלה H. sapiens לעיל, שלפיה פרצו קדימה אלה שלא היו להם זהב או גידולים רווחיים מאד. גם בה יש היגיון ובוודאי גרעין של אמת.
לתחושתי (לא היסטוריון) יש גרעין לא קטן של כאוס בהיסטוריה. דב ט. - שיחה 21:53, 31 ביולי 2019 (IDT)
ואני אוסיף עוד הסתייגות: פרוטסטנטי מהו? הכנסייה האנגליקנית נוצרה בנסיבות לא אידאולוגיות, ובפולחן, במבנה ובתיאולוגיה שלה היא לא היתה חדורה באותם ערכים שוובר מתאר, אלא מעין שעטנז. אמנם נכון, שבמושבות צפון אמריקה היה שיעור גבוה של מאמיני כנסיות פורשות למיניהן. דב ט. - שיחה 22:02, 31 ביולי 2019 (IDT)
במהלך המאה ה-17 היה מעבר מעוצמה של ספרד ופורטוגל הקתוליות לאנגליה והולנד הפרוטסנטיות. ניתן לטעון (אני בכלל לא בטוח בטיעון הזה אבל הוא נשמע לי סביר) שמרמה מסויימת של טכנולוגיה והלאה החריצות הפרוטסנטית הביסה את הקנאות הקתולית. לגבי "מיהו פרוטסטנטי", אני חושב שזו שאלה שהתשובה לה פשוטה הרבה יותר. אמת, הכנסייה האנגליקנית היא שעטנז, אבל שעטנז שכולל את מוסר העבודה הפרוטסטנטי (שמבוסס על הסילוגיזם "מי שלא מצליח בעולם הזה משמע הוא אינו ראוי ודינו גיהינום" ולכן "יש להצליח בעולם הזה על מנת לא לרשת גיהינום" ולכן "יש ךעבוד קשה ולהצליח, אחרת אוי וויי איזמיר".). בנוסף היו קלוויניסטים, פוריטנים והשד יודע מה עוד שהיו מאד פרוטסטנטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:20, 31 ביולי 2019 (IDT)
אין ליפול לסטראוטיפים של קתולים מול פרוטסנטים, מזרח מול מערב, צפון מול דרום וכו'. אפשר לתת דוגמה גם ממדינה עם מורשת קולוניאלית קתולית שהצליחה מאוד - ארגנטינה. בראשית המאה ה20 הייתה זו אחת המדינות העשירות בעולם. כלומר, היו בה כל המרכיבים שמבטיחים כלכלה טובה ויעילה. עם הזמן, המצב התדרדר. אין קשר ישיר בין דרדור המצב למורשת הקולוניאלית מלפני מאה שנים. מדובר במחדלים פוליטיים וכלכליים שנעשו בה. לכן, היתי נזהר מהכללות כמו "מורשת קתולית" מול "מורשת פרוטסנטטית" וכו'. יש גם דוגמאות אחרות כמו יפן. אין לה מורשת נוצרית כלל. מדובר באוסף של סיבות מקומיות שהביאו לפריחת הכלכלה היפנית בלחץ המעצמות מבחוץ. יש כל כך הרבה סיבות שאין טעם ביצירתו של מודל מכליל כל כך. גילגמש שיחה 06:17, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
הכנסייה האנגליקנית נוצרה בגלל נסיבות אישיות, לא אידאולוגיות ותיאולוגיות. התזה של ובר פחות מתאימה לה.
תחשוב על העובדה הבאה. אנו רואים, שגם בתקופות שלפני הרפורמציה באירופה וגם בעולם הלא-נוצרי, מדינות ותרבויות עלו ושקעו שלא בקצב אחיד. פעם זו עולה ופעם זו שוקעת. כולל גם הזינוק של פורטוגל וספרד לפני גילוי אמריקה (אין חולק שהספנים והסוחרים הפורטוגלים, חרף הקתוליות שלהם, היו חרוצים ביותר). זאת אומרת, שיש כל מיני גורמים שממלאים תפקיד בתהליכים אלה של צמיחה מול שקיעה. למה להניח שפתאום ב-1500 כל הגורמים האלה נדמו, ורק ההבדלים התיאולוגיים הכתיבו את קצב ההתקדמות או השקיעה של אומות? כאילו בא האחראי על ההיסטוריה ופקד: "פרוטסטנטים קדימה, קתולים אחורה"? זו טענה כ"כ חזקה, שצריך יותר מקומץ דוגמאות (וגם הן לא כולן מובהקות, למשל צרפת) כדי לאשש אותה. דב ט. - שיחה 11:46, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
לא ניתן להכליל עם כל המשקל של מוסר העבודה הפרוטסטנטי. באירופה יש ארצות קתוליות מפותחות מאוד כולל צרפת וספרד שהוזכרו, אוסטריה, חבל בוואריה וחלקי גרמניה אחרים, , איטליה עצמה , בין מדינות יוגוסלביה המפתוחות ביותר הן קרואטיה וסלובניה הקתוליות.לתרבות הקתולית הקשורה למערב הייתה במזרח אירופה תרומה להתקדמות האזורים שבהם הייתה לה השפעה - בפולין, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה, טרנסילבניה, מערב אוקראינה, בהשוואה לשכנים הנוצרים אורתודוקסים מן המזרח (בכמה מהארצות האלה הייתה גם השפעה פרוטסטנטית - בהונגריה, טרנסילבניה, צ'כיה בזמנו) . בדרום קוריאה עצמה יש משקל רב לדת הקתולית וזו ארץ מפותחת מאוד. נכון, יש תקופות שונות בהיסטוריה של עמים - של פיגור ושל התקדמות - כפי שציינוגם גיגלגמש ו דב ט אין ליפול לסטריאטיפיות שהיא לפעמים תרגיל מחשבתי וסיבה למסיבה לצורך הדגשת היבטים מסוימים אצל היסטוריונים. .נכון גם מה שציין דב ט לגבי האנגליקניזם והאפיסקופליזם שהן הזרמים הפרוטסטנטים הכי קרובים לקתוליות . דוגמה מובהקת לתנודות בחיי העמים הם העברים -היהודים והיוונים לדורותיהם שמיימי קדם ועד ימינו עברו טלטלות יוצאות דופן כולל תנודות גדולות בתחום ההישגים האינטלקטואליים לפי תקופה וסוג השלטון וובמקרה היהודים - המיקום הגאוגרפי. Ewan2 - שיחה 23:47, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

האותיות U ו-V[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש לי השערה שבעבר לא היו קיימות שתי האותיות U ו-V, במערכת האלפבית הלטיני, אלא הייתה רק אות אחת, כנראה האות U, שבכתיבה הרישי הייתה נכתבת 'V' ובכתיבה הקטן הייתה נכתבת 'u'. האות הנ"ל שימשה לשתי הפונקציות, גם כדי לסמן את העיצור V וגם כדי לסמן את תנועת ה-U. ההשערה הזו שלי מסתמכת על כמה עובדות:

  1. האות W נקראת באנגלית דאבל-יו, כלומר 'U כפולה', אף שבכתיבה הרישי היא נראית יותר דומה ל-V כפולה. בעבר כדי לסמן את העיצור שמייצגת האות הנ"ל, היו כותבים את האות V פעמיים, מה שאכן מסביר את צורת האות הרישית, אך לא את שמה. בכתיב הקטן, לעומת זאת, שמה של האות הולם את צורתה.
  2. מפרסומות שראיתי בעבר, מוכרת לי החברה BVLGARI (אנ'). שמה של החברה האיטלקית הנ"ל מבוטא כ-Bulgari. נדמה לי שישנם עוד טקסטים כיום, שבהם משמשת הצורה V במקום שבו צריכה לבוא האות U.
  3. מקורן הפיניקי הן של האות U והן של האות V הוא האות וַאוּ, שהתגלגלה לאות אופסילון היוונית.
  4. באלפבית העברי (לאחר המעבר מכתב אבג'ד לכתב המשלב אמות קריאה), מסמנת האות ו, שמקורה גם כן בַּוַאוּ הפיניקי, הן את העיצור V והן אם קריאה לתנועת ה-U (וגם לתנועת ה-O). ניתן לנחש שתהליך דומה, הקושר את אותה האות הן לעיצור V והן לתנועת ה-U, אירע גם באלפבית הלטיני.

השאלות שלי למומחה הן:

  1. האם השערתי נכונה?
  2. אם כן, ממתי משמשת 'האות המאוחדת' U, ומתי היא עברה את הבידול ל-U ול-V, ונוצרו שתי האותיות הללו?
  3. האם ישנן שפות המשתמשות באלפבית הלטיני, ובהן עדיין משמשת 'האות המאוחדת'?

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג'שיחה • 13:02, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

במקור הייתה רק V. ר’ אלפבית לטיני#האלפבית הלטיני המקורי. למיטב ידיעתי אין עוד שימוש בכתיב המקורי (למעט לשימושים ארכאיים). Tzafrir - שיחה 14:25, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
במקור היתה רק V, אבל כאשר הומצא הדפוס כבר היתה U במספר שפות. בגלל שרצו לחסוך על אותיות השתמשו ב-V בכמה תבניות, אחת מהן זה ה-W שהיתה מורכבת משתי-V והשנייה היא U. היו מבדילים בין V ל-U בצורה של המילה. בברכה, ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:06, 2 באוגוסט 2019 (IDT).
Lirdon, תוכל להרחיב ולהבהיר את דבריך? אמרת שכשהומצא הדפוס כבר הייתה האות U, אבל אחר כך כתבת שבגלל שרצו לחסוך באותיות השתמשו ב-V כפולה במקום W וב-V בודדת במקום U, כלומר עוד לא השתמשו ב-U. האם אתה מתכוון שבכתב יד כבר כתבו את האות U, אבל בדפוס עוד לא השתמשו בה? תודה, אביתר ג'שיחה • 10:32, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
היו משתמשים ב-U בדפוס, אבל היו ממעיטים את השימוש בה בגלל שהיא דרשה תבנית מיוחדת, ולרוב לא היו הרבה כאלו במלאי. תבניות של האות V לעומת, זאת לרוב היו הרבה יותר בגלל השימוש הרב בהן. אם זכרוני אינו מטעני לא היו אותיות U גדולות עד המאה ה-18.

אוקטן 95 ואוקטן 98 בבנזין[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בספר הרכב שברכבי (טויוטה קורולה משנת 2012) מצויין שהרכב מתודלק בבנזין, אך לא מוזכר בשום מקום האוקטן המומלץ לבנזין זה. כיום אני מתדלק את רכבי באוקטן 95, מכיוון שהוא זול יותר ונפוץ יותר בתחנות הדלק. אך תהיתי, שמא כדאי לי לתדלק אותו באוקטן 98. האם ככלל ניתן לומר שאוקטן 98 'טוב' יותר לרכב, יעיל יותר, חסכוני יותר בדלק, מאוקטן 95, או שלא ניתן לקבוע דבר זה ככלל, ותמיד הוא תלוי במבנה המנוע בדגם הספציפי?

אביתר ג'שיחה • 13:12, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

לא אמור להשפיע, אני חושב. אוקטן זה מדד להתנגדות חומר דלק להתלקחות. ככל שהאוקטן גבוה יותר יש פחות חשש לךהתלקחות בתזמון שגוי. אני לא בטוח, אבל נדמה לי שמערכות הזרקת דלק מורידות את החשש לאפס במנועי בנזין. במנועי דיזל, בהם ההתלקחות מבוססת על דחיסה, זה יותר קריטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:45, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה לך. סתם סקרנות, אם אוקטן 98 לא 'טוב' יותר למנוע, למה ממשיכים לייצר ולקנות אותו, בפרט שמחירו גבוה יותר מאוקטן 95? אביתר ג'שיחה • 10:34, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
שוב, אני לא בטוח - אלו בעצם ניחושים שמבוססים על ידיעה מה אוקטן מודד, וגם על בעיית ההצתה בתזמון שגוי - "בקפייר" שהייתה נפוצה פעם.
בעשורים האחרונים הייתה התקדמות עצומה בתכנון תא השריפה, בדרך להצתה מהירה יותר ואחידה יותר בתיזמון הנכון. אי אפשר היה להגיע לזה ללא סימולציות מחשב. לפניה זה היית חייב לבנות מנוע, עם צילינדר אחד לפחות, על מנת לראות מה יוצא מתכנון מסויים של תא השריפה.
התכנונים המשופרים אפשרו לרדת ברמת האוקטן (זה דבר טוב מפני שהדרך להשגת אוקטן גבוה הייתה להוסיף לדלק חומרים שונים, בעיקר עופרת).
אז איפה עדיין יש צורך באוקטן גבוה? הניחוש שלי הוא שבמנועים בעלי יחס דחיסה גבוה במיוחד, כמו מנועי מכוניות ספורט, בהן השאירו את יחס הדחיסה הישן של 1:9 הרחק מאחור ומתקרבים (אולי כבר עברו, אינני יודע) ליחס הדחיסה 1:27 של מנועי דיזל. בדחיסה כזו הדלק יתלקח ספונטנית (כמו בדיזל) אלא אם תרסן אותו באוקטן גבוה.
אז התוצאה משרשרת הניחושים שלי היא שאין שום רווח למנוע רגיל באוקטן גבוה, אבל יש רווח גדול (כולל פחות נזק למנוע) במנועי ספורט עם יחס דחיסה גבוה. בשביל להיות בטוחים צריך לשאול מישהו שיש לו מכונית ספורט, רצוי ניסאן GTI, ורצוי שיימסור לי אותה Face-tongue.svg !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:26, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אתה בטוח שלא מצוין האוקטן הרצוי בספר הרכב? מוזר. (שים לב שיש הגדרות שונות לאוקטן). דב ט. - שיחה 17:33, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אסתכל היום שוב ואעדכן. אביתר ג'שיחה • 18:00, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
דב ט., מהן ההגדרות הנוספות? אשמח ללמוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:37, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
לא בקיא בפרטים. ככלל המשמעות של אוקטן גבוה היא כפי שכתבת אבל יש סולמות שונים (קצת כמו מידות נעליים), ראה הערך על דירוג אוקטן (אנ') - אצלנו השיטה היא RON. דב ט. - שיחה 20:50, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אביתר ג': ראה כאן, עמוד 468 באמצע (91 אוקטן RON) או כאן, באותו עמוד. שני הקישורים כאן. חזרתישיחה 22:09, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
מעניין, הסתכלתי בספר הרכב שברכב שלי וראיתי "Octane Number 95 or higher". אולי יש הבדל בין תתי המודלים של טויוטה קורולה 2012. אביתר ג'שיחה • 12:48, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
בתור מי שיש לה טויוטה (אוריס - הגרסה האירופית של קורולה) 2012, אני יכולה רק להמליץ לך בוודאות במה לא למלא את טנק הדלק - בסולר... ניסיתי את זה בהסחת דעת לפני חודש Face-smile.svg. זה לא התקבל בברכה. לא על ידי הטויוטה, לא על ידי המכונאי, ולא על ידי הסביבה. Tmima5 - שיחה 10:30, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

האם נכון שלפחות 75% מהפיליפינית עם ילדים שתמה הויזה שלהן בישראל לא גורשו?[עריכת קוד מקור]

הנתון של לפחות 75% הוא השערה אישית שלי שאינני יודע אם היא נכונה, אך יש לי הרגשה שמשום מה כמעט תמיד איך שהוא הן מצליחות להישאר בישראל ואף להתאזרח מרחמנות של בכירים במשרד הפנים או מחשש של אותם בכירים מ"שיימינג" שייעשה להם על ידי עורכי דין שבקלות ניתן יהיה לזהות כ"אנשי שמאל קיצוני".

אשמח לדעת האם הנתון המשוער נכון ואם לא, האם יש נתון רשמי בהקשר זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם אמן הלגו נתן סוויה יהודי?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם אמן הלגו, נתן סוויה Nathan Sawaya הוא יהודי? מישהו אמר לי שכן אבל לא הצלחתי למצוא מקור לכך. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:14, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

https://www.nydailynews.com/new-york/manhattan-artist-refuses-lego-article-1.1367251 -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא מצאתי במאמר את המילים Jew, Jewish, Judaism. – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:06, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

ביבי נתניהו[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ביבי בתור שר החוץ דאז התבטא לגבי הפליטים מדרפור -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זוהי השאלה. מה הפינה? דגש — 23:36, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

זיהוי העיר בודי"ן.[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בספר בית יוסף מביא עיר (קהילה) שנקראת בודי"ן, ובשו"ת חתם סופר לגבי כתיבת גט (חלק ו סימן מא) כתב שהשם השתנה בעקבות שלטון אשכנזים לאובין, ומתחילה בשלטון התוגרמים השם היה בודי"ן. מי מזהה במה מדובר?אבי84 - שיחה 10:46, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

יתכן ומדובר בבודפשט ראו אובודה .אבי84 - שיחה 11:43, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
כנראה בודה, שנקראה גם בודין, והתאחדה מאוחר יותר עם פשט ליצירת בודפשט. היא נקראת בגרמנית Ofen (מבוטא אובן בבי"ת רפה) ועברה לאורך השנים משלטון הונגרי, טורקי ואוסטרי. דב ט. - שיחה 17:30, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה, יש הסתברות שר' יוסף קארו הכיר קהילות בבודפשט? אבי84 - שיחה 20:51, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אני יודע שהיתה בבודה קהילה בתקופתו, בהחלט הגיוני שהתקיימו קשרים. דב ט. - שיחה 20:59, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

רואים רחוק רואים שקוף?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם ניתן לראות את תחנת הכוח באשלים ממגדל אפק? שמעתי שיש הטוענים שכן. (שימנשמע?) מה, אין? 15:50, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

המרחק הוא 150 ק"מ כמעט, די בטוח שלא. ראה אופק. דב ט. - שיחה 17:25, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
זה עצוב. בילדותי היה ניתן לראות כמעט תמיד את קרן הכרמל מהמושב שלי בשרון הדרומי, ובימי ראות צלולה משהו בצפון-צפון מערב שכנראה היה פסגת החרמון. כמו כן ראו את שביל החלב בלילה. היום אפשדר לשכוח מכל אלה, הם אף פעם לא נראים !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:35, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אני לא בטוח שמדובר בשאלה של ראות כמו בשאלה של מיקום הנקודה מעל/מתחת לקו האופק. 150 ק"מ במרבית המקרים (מבלי לחשב במדויק עבור המקרה הספציפי וכל עוד לא מדובר בנקודות גבוהות מאוד - כמו החרמון), זה אחרי קו האופק. יםשיחה • ד' באב ה'תשע"ט • 21:12, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
מה זה עוזר שיש קו ראייה אם אף פעם לא ניתן לראות בשל זיהום וערפיח? אם יצא לך, סע מירושליים לגוש דן. מעל כל גוש דן יש שכבה מגעילה, בצבע חום ואפור עכור, של זיהום אוויר. נשאר רק לנחש כמה מתים מסרטן ומחלות ריאה במרק הדוחה הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:32, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אתה כמובן צודק בעניין זה. כוונתי הייתה שגם בראות מושלמת (יום כיפור, אחרי גשם שניקה את האובך, מה שלא יהיה), אני בספק אם ניתן בכלל לראות את הנקודה הרצויה וזאת משיקולי גיאומטריה של כדור הארץ. יםשיחה • ה' באב ה'תשע"ט • 21:09, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
מה גובה עמדת התצפית במגדל אפר (מעל פני הים)? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:05, 6 באוגוסט 2019 (IDT)

זיהוי שחקן ישראלי[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מי מגלם את אבישי רביב במערכון של "היהודים באים"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:39, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

זה לא אודי כגן? אמיר מלכי-אור - שיחה 18:45, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
כן, נראה שזה הוא. תודה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:47, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
לא זה לא אודי כגן זה מעיין בלום. Gutterשיחה 19:55, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
טוב לדעת. תודה. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:54, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
corvus. Gutterשיחה 11:52, 6 באוגוסט 2019 (IDT)
האה, כן. הזיהוי הראשון היה שגוי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:41, 6 באוגוסט 2019 (IDT)

שמות עבריים לשני צמחים מעניינים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

במיוחד, ואף יפים במיוחד. האם יש שמות עבריים לשני הצמחים הבאים: Celosia Argentea (אנ') ו-Lagerstroemia (אנ') ? שניהם פורחים בצורה מרהיבה, וניתן למצוא אותם בגינות ציבוריות. בנצי - שיחה 17:43, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

השני נקרא רשמית לגרסטרמית, ראה [5]. הראשון לא ברור לי, הקישור שבור, האם הכוונה לזה? [6], צלוסיה מכסיפה המכונה "זנב שועל". כללית אעיר (אני מניח שידוע לך) שגננים ומשתלות לפעמים משתמשים בשמות שונים מהשמות הרשמיים. דב ט. - שיחה 11:28, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

פעולת בחירה של תמונות על המחשב לצורך הסרה והעברה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

באופן רגיל, בחירת תמונה נתונה לצורך הסרתה לשם, למשל, העברתה לתיקייה אחרת, נעשית באמצעות שילוב הלחצן השמאלי על העכבר + CTRL. משום מה, שילוב זה, או המגע בלחצן השמאלי (לא CTRL), הינו רגיש ביותר, ולפעמים, הבחירה יוצרת עותק בתיקיית המקור. לא הצלחתי לעלות על ההבחנה הדקה (מאוד) בין 'בחירה' לבין 'יצירת עותק'. כל מי שהתנסה בפעולה בסיסית זו מכיר את הבעיה. אשמח לשמוע. בנצי - שיחה 18:07, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

יכול להיות שאחרי שהזזת קצת, שחררת מוקדם מדי את הלחיצה, ולו לשניה אחת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:23, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
שאלתי אחרי מספר רב של התנסויות ותשומת לב. ציינתי רגישות גבוהה - משהו זז, 'בלתי נראה'. לא ברור מה ואיך. שחרור לחיצה הוא דבר ניכר מאוד. בנצי - שיחה 00:27, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
אני מכיר את הבעייה. אם מנסים לבחור מעל מכסה מסויימת (שאינה קבועה) פתאום נוצרים ספונטנית עותקים של הקבצים. הבעייה החלה בגירסה 7 או בויסטה.
במקום לשבור את הראש פשוט התקנתי מנהל קבצים בשם טוטאל קומנדר. יש בו אוסף מדהים של יכולות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:04, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

לוגיקה מתמטית, תחשיב פסוקים, תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון\שני, שפה מסדר ראשון\שני וכן הלאה[עריכת קוד מקור]

האם המומחה יכול לתת סידור היררכי ("מפת התמצאות") למי שרוצה להבין מה כולל את מה, על מה נכון לקרוא קודם וכדומה, כדי לקבל הכרות אלמנטרית עם מונחים אלה?
לא מדובר על הכנה ללהיות מתמטיקאי אלא פשוט לקבל מושג אלמנטרי ביותר של "מי נגד מי". תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קרא את תחשיב הפסוקים ותחשיב הפרדיקטים. עוזי ו. - שיחה 20:04, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
דיווחתי בשיחה:תחשיב הפרדיקטים על מה שלא מובן לי בפתיח הערך. אשמח להתייחסות שם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זה תחשיב בתחום המתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

האם הכוונה לנוסחה היכולה לקבל שניים או יותר סוגים כלליים של קלט שדרכה נעבדם לקבלת פלט? האם הכוונה לפרדיגמה עיבוד קלט? למשהו אחר? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תחשיב הוא מנגנון לחישוב. בלעז - calculus. ככל שתנסה להבין מלים כלליות וגרנדיוזיות יותר, כך תבין פחות. מי שרוצה להבין ביולוגיה לא מתחיל בשאלה "מהם חיים", אלא מנסה להבין תא או אורגניזם בודד. מי שרוצה ללמוד אזרחות לא מתחיל בשאלה הפילוסופית מהי מדינה ומהו שלטון, אלא לומד שיטות משטר ספציפיות. עוזי ו. - שיחה 15:30, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
בנפשי אינני מזהה ראיה לנכונות כללית של דעתך זו. לדעתי סביר לפרש את שכתבת כך שבשביל להבין מה זה תחשיב פסוקים למשל, צריך להבין למה התכוון הוגה המונח הן ב"תחשיב" והן ב"פסוק". ההגדרה שנתת ל"תחשיב" לא נראית לי "גרנדיוזית" כלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בעניין זה תצטרך להסתפק בנסיון ההוראה שלי כתחליף לפנימיות נפשך. עוזי ו. - שיחה 16:17, 9 באוגוסט 2019 (IDT)
לפנימיות נפשי במלואה ובכללותה זה לא תחליף ואין לה תחליף אלא אולי לאותה דעה בנפשי, אך בנושא ספציפי זה אין לי ראיה שיש רק אמת הוראה אחת נכונה, לכל הפחות עבורי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ההגדרה בערכים לא מסתמכת על המונח „תחשיב״. בעיקרון אתה אמור להצליח להבין את הערך גם ללא הכרת המונח הזה. מה בדיוק בערך לא ברור לך? זו אינה שאלה רטורית ואתה מוזמן לענות בדף השיחה של הערך. Tzafrir - שיחה 03:35, 10 באוגוסט 2019 (IDT)
דיווחתי בדף השיחה על הדברים העיקריים שזיהיתי שגרמו לי להפסיק להמשיך לקרוא; כמה דברים תיקנתי בעצמי כפי דעתי, כמו שתוכל לראות בהיסטוריית העריכות; מה שכרגע בעיקר מפריע לי הוא שהערך מיד מסביר מה זה תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון ולא מה זה תחשיב פרדיקטים בכללותו כשלעצמו - כתחשיב עבור פרדיקטים מסדרים שונים. זה הפריע ומפריע לי לשטף הקריאה ואני מאמין בצניעות שיפריע גם לאחרים שהנושא חדש להם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הערך תחשיב הפסוקים מסביר בצורה די סבירה מהי אותה מערכת פורמליסטית. אין צורך שהישענות על מושג נוסף של תחשיב. לכן ביטלתי את העריכות שלך בפתיח הערך.
הערך תחשיב הפרדיקטים מתיימר, לפי הפתיח שלו, לעסוק בעיקר בתחשיב פרדיקטים מסדר ראשון. לצורכי הבנה בסיסית של התחום: זה מספיק. Tzafrir - שיחה 12:40, 10 באוגוסט 2019 (IDT)
ניסיון חיי הביא אותי להסיק שדידקטית (בכל הנוגע לחדשים לחלוטין בתחום), גישתך זו לא טובה ואני מצר על שחזור עריכותיי בתחשיב הפסוקים ועל קידום נוסח הפתיח הקיים בתחשיב הפרדיקטים. אין לי אלא לקוות שויקיפדים נוספים יסקרו ערכים אלה וינסו לשנות לפחות את הפתיחים שלהם. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני באופן כללי מסכים עם התגובות של עוזי ו., אבל יש לי הערה כללית על הערך תחשיב הפרדיקטים: הערך פותח בהגדרה כללית. לאחר מכן באים הסברים פורמליים ורק לקראת הסוף מגיעה דוגמה. עבורי מדובר על חומר שכבר למדתי בעבר, אבל הספקתי לשכוח בחלקו (אני כבר לא זוכר בדיוק איך קוראים למושגים). הערך לא היה לי קריא לפני שהגעתי לדוגמאות. האם לדעתכם ראוי לשים לאחר הפתיח, או לאחר ההגדרה הפורמלית איזושהי דוגמה פשוטה? Tzafrir - שיחה 03:35, 10 באוגוסט 2019 (IDT)

תחשיב פסוקים ותחשיב פרדיקטים[עריכת קוד מקור]

למה בערכים עליהם יש שימוש בה הידיעה? כלומר למה זה תחשיב הפסוקים ותחשיב הפרדיקטים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

משום שמדובר בשיטת החישוב הכללית העוסקת בפסוקים או פרדיקטים. כמו מערכת הראייה. עוזי ו. - שיחה 15:32, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
בהתאם לשם "Propositional calculus" נראה לי אישית יותר סביר לנסח "התחשיב לפסוקים" או "התחשיב לפרדיקטים"; כמובן שאין חובה להסכים עימי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה לא תחשיב עבור פרדיקטים אלא תחשיב של פרדיקטים. עוזי ו. - שיחה 16:12, 9 באוגוסט 2019 (IDT)
נראה לי שלטעון שזה עבור (חישוב) פרדיקטים מיד אחרי אותה כותרת תאורטית היה מוצלח לא פחות; מכיוון שלפרדיקטים אין נפש, אינם בועלים תחשיבים וגם אינם מקבלים אותם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יו"ר ועדת בחירות אזורית[עריכת קוד מקור]

סעיף 20(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע כי בראשות כל ועדת בחירות אזורית יעמוד שופט. כיצד מתמנים ליושבי ראש ועדה אזורית שופטים שפרשו לגמלה? (לדוגמה: עזרא קמא פרש לגמלאות ב־2002 וכיהן בוועא"ז יהודה בבחירות לכנסת ה־19 וה־20, ארנון דניאל פרש ב־2015 וכיהן בוועא"ז ירושלים בבחירות לכנסת ה־21 וגם בבחירות לכנסת ה־22) בוועדה המרכזית שופט שפורש מהעליון לא יכול להמשיך לכהן בראשות הוועדה המרכזית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 17:14, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

סעיף 16 לחוק בתי המשפט מאפשר (בתנאים מסויימים) מינוי של שופטים בקצבה לתפקידים שאליהם אמורים להתמנות שופטים. הדבר נכון גם לוועדת הבחירות המרכזית. אברהם חלימה שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-13 שנערכו ב-1992 אף שיצא לגמלאות ב-1989. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:06, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

דולפינים[עריכת קוד מקור]

כמה זמן הדולפינים חיים?יעקב צבי 2006 - שיחה

According to the Institute for Marine Mammal Studies, the oldest dolphin aged scientifically in the wild was 48 years old. בטבע עד 50 שנה, בשבי עד 60 שנה. 129.69.140.138 13:22, 9 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה רבהיעקב צבי 2006 - שיחה

מה היתה דתם של בני ישראל (לפי החורבן)?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה שאנו מכנים כיום "יהדות" היא דת שמבוססת במקור על דתם של בני ישראל שכללה בין היתר עלייה לרגל בשלוש רגלים, הקרבת עולה זבח בבית המקדש ועוד. ולא כללה הרבה מאוד מהאלמנטים המודרניים של יהדות כמו הפרדת בשר מחלב, קריאה בתנ"ך, הימנעות משירת נשים והקפדה על כובעים ולבוש שחור. התפילות עצמן שהן חלק בלתי נפרד מהדת התפתחו בשלב הרבה יותר מאוחר מ(נגיד) התנחלות השבטים (למעשה יותר קרובים לימנו מאשר לתקופת משה רבינו)

השאלה היא האם באמת נכון לקרוא לדת ההיא "יהדות" או שאולי היהדות התפתחה מדתם של בני ישראל כמו שנצרות התפתחה מהיהדות? אם כך, האם לדתם יש שם מקובל במחקר? שואל השאלות - שיחה 16:11, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

עוד כמה מעיקרי האמונה מקורם בימי בית שני. האמונה בעולם הבא לא נזכרת כמעט בתנך (היא נזכרת בספר דניאל המאוחר. הוא כל כך מאוחר שהוא מצליח להזכיר גם את הרומאים). בסוף ימי בית שני היא הייתה נתונה במחלוקת בין חלקים שונים בעם היהודי, אבל הצד שלא האמין בה נכחד כמעט לחלוטין עם חורבן בית המקדש השני. לכן במובנים רבים היהדות שינתה את פניה לאחר חורבן בית שני (לדוגמה: העולם כבר עומד רק על תורה וגמילות חסדים. העולם איכשהו שרד את הפסקת קורבן התמיד. זה היה הלם ליהדות והצריך שינויים רבים. לשם השוואה, השומרונים שיקמו את בית מקדשם לאחר חורבנו וממשיכים להקריב שם קורבנות עד ימינו. הם בחרו, לעומת היהודים, באיסור על גלות. בתחילת המאה העשרים הם כמעט נעלמו לחלוטין.
יש טענה נפוצה במחקר שהרבה ממה שאנחנו מכירים כיהדות התפתח בגלות בבל כתוצאה מחורבן בית ראשון, או לפחות לקראת סוף תקופת בית ראשון. אבל זה כבר סיפור אחר.
מנהגים אחרים שאתה מזכיר: חבישת כיפה אינה אפילו חובה אפילו לפי שולחן ערוך (אם כי כיסוי הראש בבית הכנסת דווקא נזכר שם כחובה). איסור שירת נשים נתון במחלוקת בין פוסקים שונים. הבגדים השחורים הם מזמן מאוחר עוד יותר: הם משמרים במקרים רבים סגנון לבוש שאפילו חדש הרבה יותר מימי הנהגת חדש אסור מן התורה. לדוגמה: רוב סוגי מגבעות הלבד שאותם הם לובשים הם מסוף המאה ה־19.
בכל מקרה הם חיו ביהודה, דיברו יהודית. אז כנראה אמונתם הייתה יהודית. לא הייתה להם עדיין דת מכיוון שדת היא מילה פרסית שהגיעה לתנך רק בימי בית שני (מגילת אסתר). Tzafrir - שיחה 03:18, 10 באוגוסט 2019 (IDT)
מבחינת הפולחן הפיזי, היהדות המקראית (מתקופת המקרא) שונה מאוד מהיהדות הרבנית (הנוכחית), כפי שנכתב, כי יש התקדמות עם הזמן. אך העיקר ביהדות, גם לפי ה' ונביאיו בתנ"ך עצמו, וגם לפי גדולי הפרשנים, אינו הפולחן הפיזי (אז קורבנות, היום תפילות וכו'), אלא ערכים והתנהגות. והעיקר הזה נשאר רלוונטי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דתם של בני ישראל הייתה מה שאנו מכנים היום יהדות. היהדות עברה שינויים במשך השנים, אבל זה לא הופך אותה לדת אחרת. השינויים ברובם היו הדרגתיים,וקהל המאמינים שמר רובו ככולו על המשכיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:53, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

Charles, Duke of Lower Lorraine[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בערך בריסל כתוב שמייסד העיר הוא "הדוכס צ'ארלס". להבנתי הכוונה לאדם ששמו ותארו "Charles, Duke of Lower Lorraine"(אנ'), בנו של לואי הרביעי, מלך צרפת, מהמאה ה-10. השאלה היא מהו התעתיק הנכון. צ'ארלס זה לא, לא ברור אם קרל (בגרמנית הערך נקרא "Karl (Niederlothringen)") או שארל, ומה שמה של הדוכסות. דב ט. - שיחה 13:39, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

לואי? או שמא לודוויג? אחיו של קארל / שארל היה לותר, מלך צרפת (ליתר דיוק: מלך פרנקיה המערבית). הדוכסות היא דוכסות לורן שקמה על חורבות ממלכת לותרינגיה, כך שגם כאן אפשר לבחור לפי השפה המועדפת. Tzafrir - שיחה 14:10, 11 באוגוסט 2019 (IDT)
אצלנו לואי הוא לואי, בכ"ז מלך צרפת. בערך בריסל, משפט אחרי אותו "דוכס צ'ארלס" מסתורי, כבר מספרים על שארל בנו של לואי (כשהכוונה לאותו דוכס עצמו). בושות. וזה ערך אנציקלופדי קלאסי, לא מדובר באיזו עיירה נידחת. כך כתוב בערך: "הדוכס צ'ארלס העביר חפצי קודש לקפלה שהוקמה על אי בבריסל, ומנקודה זו התחלה העיר להתפתח. אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נתן את דוכסות לורן התחתית לשארל, בנו המוגלה של לואי הרביעי, מלך צרפת בשנת 977". דב ט. - שיחה 14:13, 11 באוגוסט 2019 (IDT)
הוא לא קרא לעצמו מלך צרפת אלא מלך הפרנקים / צרפתים. ר’ w:List of French monarchs: התואר „מלך צרפת״ נוצר רק כמאתיים שנה מאוחר יותר. Tzafrir - שיחה 15:09, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

פרס המועדון הלאומי על שם קלוזנר[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מישהו יודע משהו על המועדון הזה ועל הפרס? 129.69.140.138 14:09, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

יבם זה האח של הנפטר ויבמה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך נכון לפרש את המילה יבמה? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יבמה זו אלמנת הנפטר (שלא הותיר בן זכר) – ירח אפלשיחה 13:13, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

איפה היו הקהילות היהודיות בעולם ערב השואה וערב הקמת המדינה?[עריכת קוד מקור]

כמובן שלא קשה לנחש, אבל אם יש מקור מסודר, אשמח :)--185.175.34.213 17:07, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

הכוונה לגודל? לפני השואה הקהילות הכי גדולות היו ארה"ב, פולין ובריה"מ. כמעט כל יהודי פולין נרצחו בשואה. לאחר המלחמה הקהילה הכי גדולה הייתה ארה"ב. כיום הקהילה הכי גדולה היא ישראל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש קונצנזוס בתחום מדע המדינה בשאלה מה הם התנאים של סיפוח מדינה Y אל מדינה X כתהליך רצוני של חברי שתי הממשלות?[עריכת קוד מקור]

האם יש קונצנזוס בתחום מדע המדינה בשאלה מה הם התנאים של סיפוח מדינה Y אל מדינה X כתהליך רצוני של חברי שתי הממשלות (לאו דווקא בתלות באיזו מבין שתי המדינות הותנע התהליך)?

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בקשה שלא לפרסם תכתובת אימייל[עריכת קוד מקור]

אם אזרח ישראל פנה אלי באימייל והתכתב עימי אך ביקשתי ממנו לא לפרסם את התכתובת, האם החוק בישראל אוסר עליו לפרסמה ברבים בתנאי והתבקש כך, כך שאם יפרסמם, תהיה לי עילה לתבועו? תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תבדוק פה איסור פרסום יעקב צבי 2006 - שיחה 12:07, 16 באוגוסט 2019 (IDT)

„לישראל אין מדיניות חוץ״[עריכת קוד מקור]

יש ציטוט ידוע שמיוחס להנרי קיסינג'ר: ״לישראל אין מדיניות חוץ. יש רק מדיניות פנים״. בוויקיציטוט העברי הוא מופיע תחת „מיוחס״. באנגלית הוא לא מופיע בכלל. האם מישהו מכיר את מקור האמרה? Tzafrir - שיחה 21:49, 16 באוגוסט 2019 (IDT)

מרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור]

יש הטוענים, לפי מיטב הבנתי, כי בר כוכבא היה "ביריון" ו"הרפתקן" לא ריאלי, שהוליך שולל את רוב עם ישראל למרד שעלותו הלוגיסטית והטכנית הייתה אדירה ושסיכויי הצלחתו היו אפסיים או כמעט אפסיים עם טקטיקת גרילה ולוחמת מנהרות שתחילה הייתה אפקטיבית על כוחות רומאים קטנים (בהשוואה לשיטת המבצרים של המרד הגדול למשל), אך גם כן לא מוצלחת נגד כוח מאסיבי וככזו שדוכאה במצור שיטתי על מנהרות כולל חסימת פתחי אוויר ואור שלהן שגרמו לחבלת אספקה ומוות בחנק ואף בהקברות בחיים בייסורים של המורדים הלוחמים בתוכן כך שהמורדים נותרו ללא יכולת צבאית להביס את הכוח הרומאי המאסיבי כמעט משום בחינה.

בסוף הערך בר כוכבא נכתב שהחוקר ישראל אלדד "הראה את סבירות הצלחתו של המרד באותו זמן".
לא ברור לי מהקטע אם הוא טען שהמרד יכל להצליח (אם הוא בכלל טען את זה) וגם אין לי גישה למקור המובא (פולמוס: החורבן ולקחיו - כיצד נתייחס לחורבן הבית ולמרד בר כוכבא, הוצאת ון-ליר, 1982).
בעקבות דברים אלה, יש לי שתי שאלות:

  1. האם נטען שבר כוכבא וסגניו שיערו מראש שהרומאים ינסו לצור שיטתית על מנהרות ולחסום את פתחי האוויר והאור שלהן ושקלו דרכים שונות להתמודד עם זה?
  2. האם נטען שבר כוכבא וסגניו שיערו מראש שיגיעו תגבורות כה רבות (לפי הערכה; שליש מן הצבא הרומאי עם מפקד מנוסה שהוזעק כל הדרך מבריטניה - מסע של חצי שנה אני מניח); כלומר, האם נטען שהמורדים ידעו או יכלו להעריך היטב מה כוח הצבא הרומאי בפועל וכמה מתוכו סביר שיגיע לארץ ישראל?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא לגמרי ברור איך אפשר למצוא עדויות לטענות כאלו. אבל האימפריה הרומאית הייתה אז בשיאה. יהודה ישבה לא רחוק מאחד האויבים החזקים שלה (הפרתים). רק כ־15 שנים לפניכן מרד יהודי נרחב פרץ באותו הזמן שבו הרומאים נלחמו עם הפרתים. הצלחה של מרד כזה הייתה מאוד לא רצויה לרומאים וברור שהם היו פועלים נגדה בכוח רב. Tzafrir - שיחה 19:03, 18 באוגוסט 2019 (IDT)

האם קיים קונצנזוס היסטוריונים כי המרידות באימפריה הרומאית ביהודה היו החריפות ביותר בכל ההיסטוריה של האימפריה הרומאית?[עריכת קוד מקור]

לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בקריאה בעברית בטענה כי המרידות באימפרייה הרומאית ביהודה היו (יחדיו אני מניח) החריפות ביותר בהיסטוריה שלה. האם זו דעה אישית של כותבי אותם מאמרים או קונצנזוס בין היסטוריונים? לי אישית אין מספיק ידע על מרידות באימפריה הרומאית כדי לגבש דעה. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מרד התפוצות נראה לי חמור יותר. וזה רק בסביבה הקרובה. היו לא מעט מרידות אחרות. ר’ לדוגמה משבר המאה ה-3. Tzafrir - שיחה 14:20, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה על תגובתך; אני התכוונתי לשאול במקור (אך ניסחתי את השאלה גרוע) האם קיים קונצנזוס היסטוריונים כי המרידות ביהודה כולל מרד התפוצות של יהודים מחוץ לה, הם המרידות החריפות ביותר בכל ההיסטוריה של האימפריה הרומאית מתחילתה ועד סופה (כלומר עד עליית הביזנטים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא. המרידות האלה לא סיכנו את קיום האימפריה והן מוגבלות בהיקפן לטריטוריה קטנה. גם מספר המורדים הוא לא גבוה מי יודע מה. גילגמש שיחה 14:48, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
חוץ מהמרידות ביהודה ובגרמניה, היו עוד מרידות שבהם הושמדו ליגיונות רומיים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן. לגיון הוא לא יחידה גדולה במיוחד ואפשר להשמיד אותה. גודלה כגודל חטיבה מודרנית. גילגמש שיחה 21:56, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

מדוע טרנססקסטאליות לא נחשבת למחלה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום. אדם חולה הוא אדם שלא מרגיש טוב. מדובר גם במצב נפשי של מצוקה וגם במצבים גופניים שונים.

אז קיימים אינספור מחקרים שמצאו קשר בין טרנססקסטאליות לבין מצוקה, דיכאון ואף נטייה אובדנית. גם במצב עצמו של אי התאמה בין מין למגדר היא מצוקה נפשית.

אז מדוע לא מדובר במחלה שיש למצוא לה טיפול רפואי הולם?

http://meyda.education.gov.il/files/Shefi/zeotTrans.pdf
האם מצאת את התשובה בטקסט? אם כן, מה היא?

עמוד שבע.

הטקסט בעיקר סותר את עצמו. מצד אחד הוא אומר "זאת לא מחלה" ללא נימוק. מצד שני אומר שמדובר במצוקה נפשית אמתית (ומצוקה נפשית היא מצב לא בריא). "הנימוק" כביכול היחיד הוא שלא נמצא טיפול למצוקה. וזה נימוק מוזר כי אם יש מחלה שלא נמצאה לה טיפול והיא כן גורמת למצוקה נפשית, אז בעיה היא בידע וגישה רפואית. הטקסט מציין מספר פעמים כי זהות טרנסג’נדרית גורמת לסבל נפשי רב. וזה ברור שלהיות טרנס' כרוך בסבל רב. מה שלא ברור הוא מדוע תופעה שגורמת לסבל רב אינה מוגדרת כמחלה? אוזלת ידה של הרפואה אינה נימוק משכנע.

האם ייתכנו יקומים מקבילים עם פיזיקה אלטרנטיבית?[עריכת קוד מקור]

האם ייתכנו יקומים מקבילים שבהם נניח מהירות האור שונה, או כוכבי לכת חסרי כבידה, או מים קופאים בטמפרטורה חיובית ורותחים בשלילית, או כל מיני דברים הזויים כאלה?--185.175.34.213 17:28, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

לא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:51, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
יותר בהרחבה: יקומים מקבילים הם היפותזה בלבד, שטובה בעיקר למד"ב. במציאות, מהירות האור היא "1" וכל היתר נגזר ממנה. כבידה היא תופעה לא ברורה עד הסוף, אבל מה שברור הוא שהיא לא שרירותית, אלא נובעת מתכונות המרחב. "חיובי ושלילי" בטמפרטורה מוגדרים לפי כיוון בו האנרגיה עולה(דווקא הרבה יותר הגיוני להגדיר כמו שקלווין עשה). מים רותחים הם אנרגטיים יותר ממים קפואים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:51, 19 באוגוסט 2019 (IDT)