ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:הכה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:


תוכן עניינים

מועד הבחירות לכנסת[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

1. ממה שאני מבין, תאריך הבחירות לכנסת הוא בחודש חשוון שלאחר חלוף 4 שנים של כהונת הכנסת. אך לא ברור לי כיצד בדיוק מחשבים תאריך זה. נניח שהיו מתקיימות בחירות בכ"ח חשוון התשע"ט (6.11.18), האם הבחירות הבאות היו צריכות להערך בז' חשוון התשפ"ג (1.11.22) או בט"ז חשוון התשפ"ד (31.10.23)? מהו הכלל המדויק בקשר לזה?

2. נוסח החוק בנושא הוא לא ממש ברור (סעיף 9 לחוק יסוד הכנסת): " הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת אולם אם היתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש." לכאורה חודש חשוון של השנה שבה תמה כהונת הכנסת הוא לפני תום 4 שנות כהונה. כלומר, תום כהונת הכנסת ה-21 אמור להיות בשנת התשפ"ג, ולכן, ע"פ לשון החוק הבחירות אמורות להערך בחודש חשוון התשפ"ג (אך כידוע, מועד הבחירות המתוכנן הוא חשוון התשפ"ד). כיצד המציאות שבה הבחירות אמורות להיות בחשון התשפ"ד מסתדרת עם לשון החוק?

תודה רבה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה פשוט לא קורא את הסעיף הנכון, הנכון הוא סעיף 36 לחוק היסוד, האומר כך: "החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה." – ירח אפלשיחה 22:20, 27 באפריל 2019 (IDT)
אוקי, הסתכלתי על סעיפים 8,9 כי הם הופיעו בפסקה על מועד הבחירות בערך הבחירות לכנסת, אז אולי כדאי לחדד את זה שם.
אז גמר ארבע שנים זה לפי התאריך העברי? (נשמע הגיוני כי הבחירות נקבעות על פי תאריך זה), אז בדוגמא שהבאתי ב-1, הבחירות אכן תתקיימנה בתשפ"ד? ואפילו אם היו נערכות בחירות בכ"א חשוון התשע"ט (30.10.18), מועד הבחירות שלאחריהן היה בט"ז חשוון התשפ"ד?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בוא נראה אם בכלל יש מחלוקת, בתום 4 שנים, לפי התאריך העברי, כ״א בחשון הוא בחודש חשוון, ולפי התאריך הגרגוריאני 30 באוקטובר 2022 יוצא ה׳ בחשוון ה׳תשפ״ג, כלומר בכל מקרה שניהם מסתיים בחשוון, והבחירות יהיו בחשוון לאחר שנה נוספת; שנית, גם אם עד היום הייתה איזו שהיא מחלוקת, בא חוק הלאום ואומר שמשתמשים בלוח העברי, ולכן במידה ולא מצויין במפורש בחוק (או בנוהג), הלוח העברי תופס, מה שמסיר כל ספק בנושא – ירח אפלשיחה 09:01, 28 באפריל 2019 (IDT)


(העברי לועזי לא היה נושא השיחה, אלא רק שאלת הבהרה). ועדין לא נאמרה כאן תשובה מהו הכלל הגורף. ירח אפל, אז לפי מה שאתה אומר, גם אם הבחירות היו תמיד נערכות כסדרן, לעיתים הן היו נערכות בהפרש של כמעט 5 שנים, שזה לא הכי מתקבל על הדעת...
כשהן כסדרן זה חודש חשוון אחרי 4 שנים, רק כשהן לא כסדרן הן מסיימות 4 שנים שלמות ואז מחכים לחשוון – ירח אפלשיחה 08:06, 1 ביוני 2019 (IDT)

מתי דיבור עברית בחי"ת ועי"ן גרוניים בקרב יהודים תכחד?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

נכון להיום, יש הרבה יהודים שעלו מארצות ערב ומדברים במבטא הזה, ויתרה מכך, רבים מהם ילדו דור שני כאן בארץ, שדובר גם הוא בצורה הזו. עם זאת, כבר היום, נדיר למצוא ילדים וצעירים יהודים המדברים באופן זה, וגם אלו שכן, שייכים לרוב לקבוצות דתיות שרובן תימניות, ומיעוטם הקטן עוד יותר, שייך לעולים המועטים שעדיין עולים מארצות ערב. בעוד כמה שנים המבטא הזה יכחד? ישראל - שיחה 01:02, 28 באפריל 2019 (IDT)

לדעתי השאלה הזו בעייתית כי היא מניחה שזה ודאי ייכחד (ולדעתי ניתן לגזור ממנה שהשואל אולי חושב שסבבה שזה ייכחד); אף אחד לא יודע אם ומתי זה ייכחד; מישהו יכול להעריך אבל כאן זה הכה את המומחה ולא הכה את המעריך; אני מזכיר שהיקום כולו שואף למות חום ואיתו תיכחד העברית כולה ללא ספק עם או בלי ח' וע' שמיות-מסורתיות (בהנחה ודוברי עברית לא יצאו מתחומיו ליקום אחר וישמרו אותה שם). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מנסה להבין האם פרש מאן דהוא מרשימת הליכוד.[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

מצב: נענה

שלום לחברים האם ידוע לכם האם ידוע לכם האם פרש אדם מרשימת הליכוד למעט פנחס עידן?
תיקנתי היום את המיקום של עוזי דיין בהתאם לרשימה בועדת הבחירות ולא הצלחתי להבין איך הוא קפץ שני מקומות מ35 ל33, מקום אחד נבע מפרישתו של עידן, אך עדיין, איך הוא התקדם מקום נוסף?
עוד דבר, שייתכן שקשור וייתכן שלא. מיקי זוהר ע"פ פרסומים היה מקום 29 בפריימריז ואילו עכשיו הוא מדורג במקום 26, אז שוב, מקום אחד של עידן אך איך הוא קפץ מעל הרב אלי בן דהן, האם נתניהו יכול להעביר את השריון מקום אחד מתחת? או שיש לנו כאן עוד אדם נוסף שנעלם?! פעיל למען זכויות אדם - שיחה 13:51, 12 באפריל 2019 (IDT)

- סוף העברה
לא. ברשימות שפורסמו אחרי הפריימריז, היה מקום לשריון של נתניהו למקום 21 שהוא ויתר על השימוש בו. כיוון שכך כל מי שהיה אחר כך התקדם מקום אחד (ובמקרה של זוהר שניים כי המקום המשוריין שהלך לבן דהן היה קבוע למקום 28). לכן כשהוגשה הרשימה היה זוהר במקום 27 ודיין ב-34 ואחרי שעידן פרש, הם במקומות שציינת. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:31, 28 באפריל 2019 (IDT)
רשימת הליכוד לכנסת באתר וועדת הבחירות כוללת יום 118 מועמדים; במקור היו 120, השניים שנגרעו הם מקום 98 ניסים פדידה, ומקום 19 פנחס עידן. לא יודע מה העילה שפדידה נגרע מהרשימה אבל בכל מקרה זה היה לפני הפרסום של הרשימה בילקוט הפרסומים – ירח אפלשיחה 20:06, 28 באפריל 2019 (IDT)

באיזה שלב ארץ ישראל נהיתה מוסלמית?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

באיזה שלב מרבית האוכלוסיה השוכנת בשטחי ארץ ישראל לראשנה היתה מוסלמית? 213.55.184.241 16:04, 28 באפריל 2019 (IDT)

התחלת התשובה: במהלך התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. עם סיום מסעי הצלב היה בארץ רוב מוסלמי מובהק. אני לא זוכר כרגע החל מאיזה שלב. Tzafrir - שיחה 10:54, 29 באפריל 2019 (IDT)

קידום מטאורי בדרגות צה"ל[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

שלום, הערב התפרסם כי גיל מסינג ימונה להיות דובר צה"ל. בערך עליו מצויין שהינו סרן (מיל') ושלכבוד התפקיד הוא יקודם לדרגת תא"ל. האם יש לדבר כזה תקדים (שאינו מינוי זמני)?

לא בדקתי, אבל אני מניח שרבנים ראשיים לצה"ל בדרך כלל מקבלים זינוק דומה, אם לא למעלה מכך. וזה לגמרי הגיוני בעיני. צבא זה גוף שעובד עם היררכיה ברורה שמבוססת על דרגות, אבל קידום לינארי זה לא מודל שהוא בהכרח רלוונטי בכל סיטואציה. אם יש אדם שמתאים להיות דובר צה"ל, או רב ראשי, אין בעיני חשיבות לדרגתו הצבאית - מבחינתי הוא יכול להיות אזרח שמעולם לא שירת בצבא. אבל מכורח התפקיד הוא חייב להחזיק בדרגת תת-אלוף, אז זו התוצאה. משה פרידמן - שיחה 22:30, 29 באפריל 2019 (IDT)
טוב, מסתבר שטעיתי. אבל העקרון עדיין תקף בעיני. משה פרידמן - שיחה 22:33, 29 באפריל 2019 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ודאי, ראה דרגות ייצוג. נחמן שי לדוגמה, אם איני טועה, לא היה קצין כלל לפני התמנותו לתפקיד. R.G. - שיחה 22:34, 29 באפריל 2019 (IDT)

כך קיבלה נשיאת בית הדין הצבאי המיוחד, אלוף-משנה נילי פלד, דרגת ייצוג של תת-אלוף כדי לשפוט את תא"ל רמי דותן, למשך הדיונים בלבד וכן דרגות אלוף כדי לשפוט במשפטי תעבורה של אלופים, ודבורה ברלינר קיבלה דרגת ייצוג של אלוף בדיון בית הדין הצבאי לערעורים על ערעור הפרקליטות הצבאית באשר לאי שלילת דרגותיו של יצחק מרדכי.

השאלה נשאלה על דרגות קבע ולא דרגות ייצוג, שהם מינוי זמני. הרי לכשישתחרר מתפקיד הדובר, הוא יהיה תא"ל במיל' ולא ישוב להיות סרן במיל'. נכון? או שאולי פספסתי משהו וזהו כן דרגה זמנית?
גם מינוי קבע הוא זמני... בכל אופן, אבי בניהו היה מש"ק בחיל האוויר שהועלה לדרגת תת אלוף כשמונה לדובר צה"ל. קודם לכן כיהן כראש ענף הקישור לעיתונות בצה"ל (כנראה סא"ל) ומפקד גלי צה"ל (אל"מ). להבנתי הוא עדיין נחשב כתא"ל במיל'. אמנם אלו דרגות ייצוג, אבל הן לא בעבור אירועים חד פעמיים כמו אצל פלד וברלינר. בר 👻 שיחה 11:10, 2 במאי 2019 (IDT)
פשוט מאוד: ישנה דרגת ייצוג, שאינה הדרגה המקורית של האדם. שלומי חלוויעל - שיחה - צה"ל חזק ומוכן! - שיחה 14:21, 7 ביוני 2019 (IDT)

השמדת גרמנים על ידי נאצים[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

יש הערכה כמה גרמנים "ארים" הושמדו על ידי הנאצים (מסיבות פוליטיות שונות)? 213.55.211.108 23:08, 29 באפריל 2019 (IDT)

הנאצים השמידו נכים ולהטבים, גם אם לא נמנו על אחד הגזעים ה"נחותים" 2A01:6500:A040:9CD5:C5CE:72A9:10AC:F409 12:56, 30 באפריל 2019 (IDT)
מספר ההומואים שנרצחו ע"י הנאצים מסתכם בכמה אלפים... בפני עצמו זה כמובן מספר עצום, אבל בהקשר של השואה מדובר בחלק מזערי מתוך הנרצחים. מספר הנכים שנרצחו קטן אף יותר. השמדת הנכים הופסקה אחרי זמן קצר בשל התנגדות העם- נתון שמנפץ את הטענה השקרית ש"העם הגרמני היה שבוי בידי הנאצים".--185.175.34.213 13:21, 30 באפריל 2019 (IDT)

The killings took place from September 1939 until the end of the war in 1945; from 275,000 to 300,000 people were killed in psychiatric hospitals in Germany and Austria, occupied Poland and the Protectorate of Bohemia and Moravia (now the Czech Republic). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לגבי נכים, שאלה שעלתה בראשי, האם אחרי הפסקת השמדת הנכים היתה איזושהי מדיניות בידוד או איסור רבייה עם נכים כאלה? ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:03, 1 במאי 2019 (IDT)

האם צפלין עם פדלים יכול להיות הגיוני?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בסרט אפריל והעולם המופלא (אנ') מופיעות דמויות מצוירות הרכובות על ספינות אוויר עם פדלים. אמנם מדובר בסרט מדע בדיוני מונפש, שריאליות אינה בין הדברים שאותם יש לחפש בו, אבל בכל זאת, הקטע ההוא, אינו חלק ממשהו מופלא שקורה שם. עד כמה שידוע לי, בשל גודל הבלון ומשקלו הקל, נדרשת אנרגיה רבה מאד על מנת לנווטו בבטחה ברוח. האם יש בכלל אופציה לעשות זאת באמצעות אנרגיה המופקת מדיווש פשוט? ישראל - שיחה 01:45, 30 באפריל 2019 (IDT)

ספינת אוויר נעה בעזרת גזים קלים מהאוויר (לדוגמה מימן). על כן, לא נראה לי שיש עניין כלשהו בדיווש. במה הדיווש אמור לעזור? 2A01:6500:A040:9CD5:C5CE:72A9:10AC:F409 12:59, 30 באפריל 2019 (IDT)
כך נע כדור פורח. ספינת אוויר מנווטת את דרכה לכיוון מוגדר באמצעות מדחף או מנוע סילון. במקרה הזה, הדיווש אמור להפעיל מדחף. ישראל - שיחה 13:21, 30 באפריל 2019 (IDT)
לפי [1] רוכב מעולה יכול להפיק הספק של עד בערך 5 ואט לכל קילוגרם מסת גוף. נניח שמשקלה של אפריל הוא 50 ק"ג והיא רוכבת מעולה כאמור ומפיקה הספק של 250W. לw:Zeppelin NT יש שלושה מנועים שהספקו של כל אחד מהם הוא 147kW, כלומר: בערך פי אלף מההספק של כוח פדלי. אין לי מושג כמה אפשר לקצץ מההספק הזה ועדיין להגיע למשהו שמאפשר ניווט. Tzafrir - שיחה 19:03, 30 באפריל 2019 (IDT)

שקלוט ואלס עם מתילדה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה אומר פורטיס בדקה 4:16 בשירו ואלס עם מתילדה מיד אחרי השורה 'חזה פירמידה'? השומרוני הטוב שיחה 16:39, 30 באפריל 2019 (IDT)

"ואלס עם מתילדה ואני לא אגיד לך"? לא פתחתי את הקישור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:23, 30 באפריל 2019 (IDT)

מישהו מצליח לשמוע? השומרוני הטוב שיחה 10:46, 1 במאי 2019 (IDT)

ואלס עם מתילדה, שפתיים נצמידה, צוננת כמו גלידה, חזה פירמידה --כ.אלון - שיחה 22:20, 4 במאי 2019 (IDT)

מישהו? השומרוני הטוב שיחה 22:03, 7 במאי 2019 (IDT)

Shomroni, לא בדקתי, אבל מה רע בתשובה של כ.אלון? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:08, 8 במאי 2019 (IDT)
מה רע? שהוא לא עונה לשאלה: "מה אומר פורטיס... מיד אחרי השורה 'חזה פירמידה'"? כ. אלון מצטט את השורה עצמה, והשאלה הייתה על מה שאחריה. הבנת הנקרא, בבקשה. אביתר ג'שיחה • 13:17, 27 במאי 2019 (IDT)
בשר רוטט – ירח אפלשיחה 08:40, 1 ביוני 2019 (IDT)
כמעט! מצאתי! ׳נישא ורוטט׳. השומרוני הטוב שיחה 22:23, 7 ביוני 2019 (IDT)

שם של הר[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום,

ליד תחנה מרכזית בירושלים יש הר ומסלול הליכה עם מקווה מים. איך קוראים להר? תודה מראש, --132.64.177.219 14:00, 1 במאי 2019 (IDT)

ליפתא. הסתדרתי. תודה--132.64.177.219 14:24, 1 במאי 2019 (IDT)

מותר לתבוע אדם אחד רק פעם ב-5 שנים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם יש הגבלה כזו בחוק הישראלי? אם כתבו על זה ערך כאן אשמח לקרוא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למיטב ידיעתי, אין שום הגבלה כזו. עם זאת, במידה ואדם מסוים יטריד את המערכת בתביעות שווא, בית המשפט יכול למנוע ממנו להגיש תביעות נוספות. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ט • 14:13, 2 במאי 2019 (IDT)
מותר לתבוע כל אדם, כמה שרוצים. למערכת המשפט הישראלית יש מגוון כלים להתמודד עם תביעות סרק. למעשה, את המשוכה הראשונה- והיא מזכירות בית המשפט, רוב בעלי הדין לא מצליחים לעבור ונעזרים בעורכי דין תמורת תשלום. רליק לש טפשמ - שיחה 15:59, 8 במאי 2019 (IDT)

איך מונעים שפשפות?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה השיטות שלכם למנוע שפשפת בין הרגליים? 213.55.176.243 13:44, 4 במאי 2019 (IDT)

היגיינה וטלק. Shannen - שיחה 17:07, 4 במאי 2019 (IDT)
בתוספת לתשובה המדוייקת של Shannen - מאחר ובמקרים רבים מעורבת בשפשפת פטרייה, כדאי לנסות טלק אנטי-פטרייתי, כמו פונגיתרים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:31, 5 במאי 2019 (IDT)
משחה לטיפול בתפרחת חיתולים של תינוקות. זה האולטימטיבי. בנוסף יש מוצרים לספורטאים דוגמת בודיגלייד. body glide. ג 22:46, 2 ביוני 2019 (IDT)

למה כל כך זול ביהודה ושומרון?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ביהודה ושומרון הכסף שלך קונה יותר - בין אם מדובר בשכירות של דירה חביבה באריאל (1500 ש"ח כדוגמה) או בוופלות או משקאות במכולת בכפר ערבי שיעלו סביר להניח 4-6 שקלים פחות מבישראל.

המקום מבודד ותלוי ביבוא, יש חסמים על כניסה ויציאה ויש פחות כוח קנייה ציבורי, אז למה זול יותר? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש הרבה פחות ביקוש למגורים ביוש, ולכן המגורים זולים בהתאם. באשר למוצרי המכולת, אצל הערבים קיימת הרבה פחות רגולציה ואין כמעט פיקוח, מה שגורם למוצרים להיות זולים יותר. מיכאל.צבאןשיחה • ל' בניסן ה'תשע"ט • 11:53, 5 במאי 2019 (IDT)
מחירי הנדל"ן בהתנחלויות לא כ"כ נמוכים בהשוואה לפריפריה באיזורים אחרים. בין היתר הם משקפים בעיות בתחבורה בגלל הצורך בכבישים עוקפים, ובעיות ביטחון.
מחירי המוצרים ביישובים הערבים משקפים כלכלה שמתנהלת במנותק מהכלכלה הישראלית, מהיבטים רבים. דב ט. - שיחה 13:33, 5 במאי 2019 (IDT)
מחירי הדיור ביו"ש כבר מזמן קרובים לאלו של מרכז הארץ. המחירים הסמליים שהיו פעם כבר מזמן לא רלוונטיים. ‏DGtal‏ - שיחה 14:03, 5 במאי 2019 (IDT)
לפי מדלן המחירים ביו"ש נמוכים במקצת מאשר בכלל הארץ, כלומר נמוכים משמעותית מאשר במרכז. הסתכלתי גם ספציפית על שכונות באריאל ואלפי מנשה, המחירים נמוכים משמעותית בהשוואה לערים במרכז כמו רמת גן או חולון, וגם גדרה המרוחקת יותר והזולה יותר מגוש דן. דב ט. - שיחה 14:11, 5 במאי 2019 (IDT)
את אלפי מנשה יש להשוות ליישוב כפרי בתוך הקו הירוק כמו מתן, סלעית או שוהם ולא לרמת גן. את אריאל אפשר להשוות לראש העין Nirvadel - שיחה 06:34, 8 במאי 2019 (IDT)
ביהודה ושומרון הכל זול, כי חלק מאוד גדול ממיליציות המיסוי שפועלות בישראל, אינן פועלות מעבר לקו הירוק. לדוג'- אם תבנה בית באלפי מנשה ללא שום אישור מאף אחד, הסיכוי שיפנו אותך משם הוא מאוד נמוך. כמו כן כוח הקניה של התושבים הערבים שחיים ללא מדינה הוא נמוך, ולכן המחירים בהתאם- הערבים למשל לא מוציאים כסף על בטחון ועל שליטה מוגבלת בעם אחר. כתוצאה מכוח קניה נמוך, גם שכר העבודה איננו נתון למגבלות שכר מינימום או לרגולוציות ישראליות כלשהן, מה שמהווה גם כן מיליציית מיסוי של ההסתדרות. רליק לש טפשמ - שיחה 16:05, 8 במאי 2019 (IDT)

קניית דירה בישראל - איך מעבירים כסף בצורה בטוחה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בקניית דירה בישראל מדובר בהרבה מאד כסף והכל היום ממוחשב בבנקים ויש פחות תיעוד לא כתוב של פרטי חשבון וטעות אחת במחשוב, כל הכסף הוירטואלי יכול ללכת פארש, ואם הוא הלך פארש אפילו אם אדם הדפיס אישור ניהול חשבון לפניכן, לך תתבע בבית המשפט לקבל את הכסף חזרה.

מכאן נובעת השאלה, איך שני אנשים, אחד מוכר ואחד קונה, מעבירים את הכסף בצורה בטוחה כשהם קונים דירה? מה נפוץ היום ומה מתוכנן לעתיד הקרוב (נניח 20 השנים הקרובות)? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עדיין ניתן לשלם בצ'ק אישי או בצ'ק בנקאי, אם זה נותן לך תחושת ביטחון. אפשר גם בהוראה באינטרנט להעברה מחשבון לחשבון, בהעברה רגילה או באמצעות מספר זה"ב. מובן שכדאי לבדוק היטב שאין טעות בפרטי החשבון המקבל (ליתר ביטחון אפשר להעביר תחילה סכום קטן, ולאחר שהגיע לתעודתו להעביר לאותו חשבון את הסכום המלא). למספרי חשבון יש ספרת ביקורת, כך שטעות בספרה אחת לא תגרום, בדרך כלל, להעברה לחשבון אחר, אלא תוחזר בנימוק של העברה לחשבון לא קיים. דוד שי - שיחה 07:36, 8 במאי 2019 (IDT)
מקובל לעשות זאת באמצעות חשבון נאמנות המנוהל ע"י עו"ד. לרוב העו"דים העוסקים בנדל"ן ישנו ביטוח מקצועי שנאלץ לשלם במקרה של טעויות מהסוג הזה, וטעויות נוספות. למעשה, גם לבנקים יש שיטות שונות כדי למנוע טעויות מהסוג הזה. לדוג'- הבנק מסוגל לבדוק מראש שהחשבון שאליו מועבר הכסף אכן שייך למי שרשמת שאתה מתכוון להעביר את הכסף. רליק לש טפשמ - שיחה 16:12, 8 במאי 2019 (IDT)

באיזה בית משפט נכון להגיש תביעה נגד בנק ישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם פלוני מרגיש שבנק ישראל עושה לו עוול עם חוק חדש מסוים, איפה נכון לתבוע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נראה לי שעדיף שתשאל עורך דין. מיכאל.צבאןשיחה • ל' בניסן ה'תשע"ט • 14:41, 5 במאי 2019 (IDT)
נגד בנק ישראל ניתן לעתור לבג"ץ, וכן לתבוע בבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, בהתאם לאופי התביעה. דוד שי - שיחה 06:51, 8 במאי 2019 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

ערבים שהלח"י הוציא להורג[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

עיינתי בקטגוריה:הוצאות להורג על ידי הלח"י. יש שם שלושה בריטים, שלושה זרים שאינם בריטים (כמו ויטולד הולאניצקי וברנדוט), והשאר יהודים שנחשדו בבגידה לסוגיה, כמו יהודה אריה לוי.

מה שמוזר הוא שאין ברשימה ערבים - האם זו בעייה בשיוך לקטגוריות, האם יש אישים ערבים שחוסלו בידי הלח"י (כהתנקשות מכוונת בהם אישית) ולא זכו כלל לערך, או שאכן הם מעולם לא התנקשו באף אישיות ערבית?

דב ט. - שיחה 13:21, 5 במאי 2019 (IDT)

גם בקטגוריה:לח"י: פעולות אין אזכור לפעולת התנקשות נגד ערבים. גם אם מרחיבים את היריעה לפעולות שאינן בדיוק התנקשות, מופיעה רק התקפה אחת על מטרה ערבית, בית הסראיה ביפו, שנהרגו בה 10 ערבים. מהתיאור בערך על בית הסראיה לא נאמר שההרוגים היו רמי דרג במיוחד, כלומר לא מדובר בהתנקשות באדם ספציפי. שאר הפעולות בקטגוריה הן נגד הבריטים, פעולות בריחה או שוד בנק (ועוד הזיה כלשהי של שליחת מעטפות נפץ לנשיא ארה"ב טרומן, שלא ברור אם הלח"י קשור אליה).
אני תוהה אם זו הטיה ויקיפדית, בעיית קטלוג, או שיקוף של מציאות קצת משונה, שבה הלח"י די התעלם מהערבים. דב ט. - שיחה 13:23, 5 במאי 2019 (IDT)
אין לי מומחיות בתחום, רק השכלה כללית (שזכורה לי מקריאת ספרו של יעקב בנאי). עד כ"ט בנובמבר, המאבק היה נגד הכובש הזר (=הבריטים). החל מתאריך זה, החל הלח"י להתעסק גם ביעדים ערבים. עיין במה שכתוב כאן. אולי גם זה יעניין אותך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ללא קשר לשאלה - לח"י נכתבת ללא הא הידיעה. ראו סמלם. זוהי טעות נפוצה. Shannen - שיחה 05:51, 7 במאי 2019 (IDT)
הוצאה להורג איננה חיסול, או פעולה מלחמתית. לכן ההוצאות להורג שמופיעות הן היוצאים מן הכלל- ולא הכלל. רליק לש טפשמ - שיחה 18:23, 8 במאי 2019 (IDT)

איך להוסיף עם המקלדת חץ ימינה או חץ שמאלה בעת עריכה בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ניסיתי להחזיק את Alt עם החץ שמאלה אך פעולה זו גרמה לי כמעט לצאת מעמוד. אני לא מוצא על זה ספרות לגבי כתיבה בעברית. זה בכלל אפשרי במקלדת Querty? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת }

{{חץ}} יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:27, 6 במאי 2019 (IDT)

ואם אינני רוצה לעשות זאת עם תחביר ויקי, יש דרך גלובלית יותר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

alt 26 ‏ Shannen - שיחה 05:47, 7 במאי 2019 (IDT)
זה בדיוק מה שניסיתי (26/27). לא עבד. זה לוקח אותי דף אינטרנט אחד אחורה (back). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה אומר שלחצת אלט וחץ. זה לא מה שכתבתי. ראה כאן איך עובדים עם אלט. Shannen - שיחה 10:44, 7 במאי 2019 (IDT)
תודה רבה על כוונתך לעזור והמידע עוזר מאד; רק הערה: לדעתי נכון לנסח - איך מבצעים עבודה מתקדמת עם Alt במערכות Windows. בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שבירה[עריכת קוד מקור]

קראתי המאמר המקושר לעיל והבנתי שעלי לפעול כך:

  1. להפעיל מצב Num Lock
  2. להחזיק את כפתור fn
  3. בזמן שאני מחזיק את כפתור fn, להחזיק את Alt ואת מקש החץ השמאלי (מה שיצור חץ ימינה).

עם זאת, לא קיבלתי חץ בתוך ערך ויקיפדי (זאת על אף שאני משתמש ב Windows 10).
מה ניתן לעשות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא. 2,3) החזק אלט והקלד 26. Shannen - שיחה 20:49, 7 במאי 2019 (IDT)
ההסבר שלך לא ברור לי; אם התכוונת להגיד: בצע את שלב 2 ו-3 והקלד 26 אז ניסיתי זאת ולא קיבלתי חץ (עם או בלי Num lock). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עם איזה איש מקצוע להתייעץ לפני בחירת בנק?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני צריך בנק טוב בכל הנוגע לעמלות שקטות (בנק שבדרך כלל לא מפתיע עם עמלות חסרות היגיון) ועם עמלות מט"ח טובות.

עם איזה איש מקצוע להתייעץ?

לא מוכר לי אדם שעיסוקו יועץ לבחירת בנק, אנסה למלא את מקומו. Pepper, שהוא שלוחה של בנק לאומי, מפרסם עצמו כמי שאינו גובה עמלות, וגם בנק אגוד מפרסם שהוא ללא עמלות עו"ש. תוכל לוודא אתם את הפרטים. בנוסף, אם אתה נמנה עם קבוצה מיוחסת ("חבר", רו"ח, עו"ד וכו') תוכל לברר איזה בנק מבטיח הטבות לקבוצה זו. דוד שי - שיחה 06:56, 8 במאי 2019 (IDT)
מורים לא משלמים עמלות בבנק יהב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:22, 9 במאי 2019 (IDT)

כמה ישראלים ודוברי עברית יש?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

1) מה מספר אזרחי ישראל החיים מחוץ לישראל?

2) מהו מספר דוברי העברית בעולם? שואל השאלות - שיחה 13:25, 6 במאי 2019 (IDT)

איזו שפה דיבר ישו?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בהנחה שנולד בבית לבם ב-0 לספירה וגדל בנצרת עד גיל מבוגר - מה היתה שפת אימו? (וזה לא כשה ברור שאי אפשר לדעת. אפשר להעריך מה היתה שפת הדיבור בערים הללו באותה התקופה)

זה אהוד בנאי מפורש: היברומאן. משה פרידמן - שיחה 21:51, 7 במאי 2019 (IDT)
ככל הנראה ארמית ועברית. Reuveny - שיחה 21:54, 7 במאי 2019 (IDT)
מאוד סביר. אזכיר רק כי בברית החדשה מיוחסות לו כמה פעמים אמירות המופיעות בארמית בתוך הטקסט היווני ובין היתר "טליתא קומי" ו"אלי אלי למה שבקתני" על הצלב. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:02, 7 במאי 2019 (IDT)
יש על זה ערך בוויקיפדיה האנגלית. מור שמש - שיחה 22:34, 8 במאי 2019 (IDT)
דבר ראשון, ישוע ולא ישו. דבר שני, סביר מאד להניח שעברית, שהיא שפת היהודים, ולטינית, שהיא שפת המדינה.--185.175.34.213 10:21, 9 במאי 2019 (IDT)
דיבור בלטינית בארץ ישראל לא היה נפוץ בשום שלב בהיסטוריה. יוונית דווקא כן. יםשיחה • ד' באייר ה'תשע"ט • 11:11, 9 במאי 2019 (IDT)
עברית כבר לא היתה שפת הדיבור של היהודים, ולטינית לא היתה שפת המדינה (בחלק המזרחי של האימפריה). Reuveny - שיחה 11:55, 9 במאי 2019 (IDT)

דני רובס[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בעת כתיבת הערך מכתב קטן, שיר שכתב דני רובס לזכר אחיו יואב שנפטר בעת שירותו הצבאי, ניסיתי לאתר את שמו של אחיו באתר יזכור (על מנת לקשר לאחיו ולהצליב פרט הקשור למועד מותו). לא מצאתי שם את השם יואב רובס. איך אני מאתר מה שמו של האח? Nirvadel - שיחה 06:32, 8 במאי 2019 (IDT)

האם אזרח ישראלי יכול להכנס לרמללה באופן פרטי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם יש תחבורה ציבורית משטחי ישראל לרמללה? האם ניתן להגיע ברכב פרטי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:17, 8 במאי 2019 (IDT)

הכניסה לשטחי הרשות הפלשתינית אסורה על פי חוק. דגש — 15:24, 8 במאי 2019 (IDT)
איך אזרחים זרים מגיעים לשם? כי אני מכיר אנשים שכן ביקרו ברשות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:28, 8 במאי 2019 (IDT)
הכותרת שבשאלתך כללה את צמד המילים "אזרח ישראלי". יש מעברי גבול, ודרכם ניתן לעבור. דגש — 15:31, 8 במאי 2019 (IDT)
מעבר לשאלת החוקיות והאם בפועל יתנו לך לעבור במחסום, קו 218 של קווי מזרח ירושלים נוסע ממסוף האוטובוסים של שער שכם אל רמאללה דרך מחסום קלנדיה. יש קווים נוספים ממקומות שונים בירושלים למחסום קלנדיה ואם תצליח לעבור אותו, תוכל לקחת מונית משם אל רמאללה (או לכל יעד אחר בשומרון). כמו כן יש גם קווים לבית לחם (234) ולבית ג'אלא (231). למידע נוסף על קווי השירות במזרח ירושלים ובסביבתה ראה כאן. בברכה, Easy n - שיחה 18:24, 8 במאי 2019 (IDT)
כפי שצויין, אכן קיימת האופציה התיאורטית שמכונה " קויי מזרח ירושלים". לגבי החוקיות, אמנם קיים איסור רשמי בחוק על כניסת ישראלים לשטחי A, אלא שקיימת אפשרות - למי שמעוניין - לחתום על מסמכים שמסירים ממדינת ישראל את האחריות הבטחונית כלפיו, ולהכנס לשטחי הרשות הפלסטינית. אני עצמי מכיר אנשים שעשו זאת באופן חוקי לחלוטין, וביקרו ברמאללה במסגרת מפגשי הסברה פלסטיניים, תוך שהם קיבלו אבטחה מהמשטרה הפלסטינית. ישראל - שיחה 02:27, 9 במאי 2019 (IDT)
א' כול - אזרח ישראלי שנכנס לשטחי A או שטחי B ללא אישור - מסכן את עצמו ואת חיילי צה"ל. לא כדאי בכלל להיכנס למקומות הללו (מעבר לכך שזה אסור חוקית). זוכר שהייתי תופס קווים ביו"ש, והיו אירועים של ישראלים שטעו ונכנסו לכפרים פלסטינים - וזה היה מאוד מסוכן לנו ולהם. התחבורה הציבורית ממזרח ירושלים מיועדת בעיקרון לערבים בלבד, ולא הייתי ממליץ להיות יהודי אחד למול אוטובוס שלם של ערבים (למרות שאני לא מכליל את כולם). ושתגיע למעבר קלנדיה - אין ספק שלא תוכל לעבור הלאה, משום שהחיילים יראו את הת.ז שלך. וסתם כך, אין מה לחפש שם כ"כ. שלומי חלוויעל - שיחה - צה"ל חזק ומוכן! - שיחה 14:28, 7 ביוני 2019 (IDT)

דלק מטוסים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, נניח ויש ברשותי מטוס קטן, משהו כמו 4 מקומות. יש לי רישיון וכל הבירוקרטיה הדרושה. מה סדר הגודל של מחיר הדלק (בלבד) לשעת טיסה? מאות שקלים? אלפי שקלים?

עד כמה שאני יודע שכירת מטוס קל להטסה עצמית בארץ עולה סביב ה-1,000 ש”ח לשעה, כך שניתן להניח שמחיר הדלק לשעת טיסה הוא מאות בודדות של שקלים חדשים. בברכה, Easy n - שיחה 18:36, 8 במאי 2019 (IDT)

תיאוריית קונספירציה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, האם היתה פעם תיאוריית קונספירציה שהוכחה כאמיתית? (תיאוריה ברמה של רצח קנדי או הנחיתה על הירח, למשל).

אני מכיר שלוש פרשות ידועות יחסית, שבעבר נטען לגביהן שהן לא קרו או שאינן קיימות: חברות הטבק הגדולות בארה”ב הסתירו והכחישו את קיומם של מחקרים שהן עצמן יזמו ומימנו ושהראו שעישון גורם לסרטן; קיומה של אשלון הוכחש הרבה מאוד שנים; פרשת ווטרגייט. בברכה, Easy n - שיחה 18:47, 8 במאי 2019 (IDT)
אני לא חושב שהייתי מסווג אף אחת משלוש הדוגמאות הנ"ל כתיאוריית קונספירציה. הערך אצלנו לא מציע הגדרות אז ניסיתי להגדיר יותר בבירור למה, וזה הכי טוב שהגעתי: כל אחת מהקונספירציות הנ"ל אכן הוכחשה ע"י הצד בעל האינטרס (חברות הטבק, הממשלות שמפעילות את אשלון, ניקסון והמפלגה הרפובליקנית), אבל בין מומחים נייטרלים לנושא היתה דעה נפוצה שהמוכחש לכל הפחות סביר למדי. לא הצלחתי למצוא דוגמה לתאוריית קונספירציה שנחשבה מתישהו בלתי-סבירה על דעת רוב המומחים הנייטרלים ונמצאה נכונה. H. sapiens - שיחה 11:01, 10 במאי 2019 (IDT)
מה בדיוק הכחישו אלה שהכחישו את קיומה של אשלון? שארה"ב מאזינה לתשדורות תקשורת? שהיא משתפת פעולה בנושא עם מדינות אחרות? זה לא נראה לי ברמה של תיאורית קונספירציה. דב ט. - שיחה 09:40, 12 במאי 2019 (IDT)
חלקית בלבד: הטענות של רפי רותם וחבריו לשחיתות רחבת היקף ברשות המסים ופרקליטות המדינה יכולות להיחשב כתיאוריות קונספירציה. במידה מסוימת הן קיבלו אישוש בשני מקרים: בפרשת רשות המסים ובעקבות מעצרה של פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, רות דוד. אדגיש, שהטענות הקשות שהעלה רותם לא הוכחו בבירור כנכונות, אבל קשה יותר לפטור אותן כהזיות או שקרים לאחר הפרטים שכן נחשפו. דב ט. - שיחה 09:40, 12 במאי 2019 (IDT)
תאוריית הקנוניה לגבי רצח הנשיא קנדי קיבלה אישור בוועדה (רשמית) אחת מתוך שלוש שעסקו בה. עם זאת אי אפשר לומר שתאוריית הקנוניה הוכחה כנכונה, אך הנימוקים לטובתה חזקים על פי דעתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:04, 12 במאי 2019 (IDT)
הערכים שלנו בנושא (רצח קנדי, ועדת וורן) אכן נותנים במה רבה מדי לתאוריות הקונספירציה. בפרט זה של ועדת וורן. Tzafrir - שיחה 07:55, 13 במאי 2019 (IDT)
לגבי רצח קנדי, לתאוריה שהיה יורה נוסף שלא התגלה עד היום, נאמר שותף של אוסוואלד מאותה התארגנות, עדיין לא בטוח שהייתי קורא תאוריית קונספירציה. אני בהחלט קורא תאוריות קונספירציה לתאוריות שבכירים ב-FBI, CIA, לינדון ג'ונסון עצמו וכו' היו שותפים בקנוניה לתכנון הרצח ולהסתרה אחריו. כאמור, לא לזה ולא זה נמצאו הוכחות מקובלות על הרוב, כך שאין כאן תשובה על השאלה כפי שניסח השואל. H. sapiens - שיחה 13:50, 14 במאי 2019 (IDT)

איפה אפשר לקרוא דיאלוג סוקרטי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

איפה אפשר לקרוא באינטרנט דיאלוג שיש בו שימוש באלנכוס? 79.178.28.17 19:30, 8 במאי 2019 (IDT)

אפלטון הוא המקור לדיאלוגים הסוקרטיים. ראה למשל איון [2] או מדינאי [3]. עוזי ו. - שיחה 20:18, 8 במאי 2019 (IDT)

מנהיגים כריזמטיים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה אין היום מנהיגים כריזמטיים כמו שהיו במאה ה20? אנשים שמשכו קהל בכוח האישיות, כדוגמת היטלר, לנין, צ'ה גווארה, מאו, וכדומה. אנשים שיכלו לשלהב ברמה של מדינה שלמה. איפה הם? 213.55.211.80 22:26, 8 במאי 2019 (IDT)

למה אין? בשליפה יש את אובמה, טראמפ, ארדואן, נתניהו - כולם בוודאי סוחפים ומשלהבים. Reuveny - שיחה 23:05, 8 במאי 2019 (IDT)
סביר להניח שהשואל מודע לקיומם של לפחות חלק מאותם מנהיגים. אם הבנתי נכון, הוא מתכוון לשאול מדוע אין כמעט מנהיגים שזוכים להערצה ולסגידה כמו הדיקטטורים שהזכיר. ובכן, מסתבר שהמנהיג שהכי קרוב אליהם בימנו הוא קים ג'ונג און. כאן גם טמונה תשובה רחבה יותר; חלק גדול מהכוח של המנהיגים האלה, הוא שליטה על התודעה של הציבור. תהליכי הגלובליזציה מצליחים לבלום לפחות חלקית, את השליטה האבסולוטית על התודעה. מאידך, צפון קוריאה היא המדינה המבודדת ביותר בעולם. יצויין עוד בהקשר זה, שארדואן חוסם את הגישה לויקיפדיה במדינתו, מתוך מטרה למנוע נגישות למידע שיכול להשפיע לרעה על מטרותיו. ישראל - שיחה 02:12, 9 במאי 2019 (IDT)
זה לא רק עניין פולחן האישיות בעיני. זה גם עניין שינוי המדינה באופן קיצוני. אני חושב שרק ארדוגן מתאים להגדרה הזו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:04, 9 במאי 2019 (IDT)

כוח יצרני בחברה החרדית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

1) כמה אחוזים מהגברים החרדים משתלבים בשוק העבודה?

2) כמה אחוזים מהחרדים מחזיקים בתואר ראשון במקצועות הנדסה ומדע?

3) כמה אחוזים הם "תורתו אמנות"?

תודה מראש.

כדי שלתשובה תהיה משמעות, ראוי להציג נתונים מקבילים לחברה החילונית (או הלא חרדית). המקביל החילוני ל"תורתו אומנותו" יהיה מי שלא שירת בצה"ל. דוד שי - שיחה 20:58, 9 במאי 2019 (IDT)
דוד, חילוני שלא שירת בצה״ל מאילו טעמים? בטח שלא התכוונת לבריאותיים או נפשיים... ההשוואה אינה הוגנת. Gil mo - שיחה 15:10, 10 במאי 2019 (IDT)
1) יש לנו ערך, אבל לא מעודכן ומפורט מספיק: שיעור התעסוקה בישראל#חרדים. נראה שהמקור לנתונים הוא מסקר שהלמ"ס עורכת כל שנה. מצאתי כל מיני פרסומים שמתבססים עליו, אך לא את הנתונים עצמם באתר הלמ״ס. לפי אותו הסקר בערך 50% מהגברים החרדים עובדים. מעבר לכך, גם כשהם עובדים, מדובר לרוב על מקצועות פחות מבוקשים ולכן השכר הממוצע שלהם יותר נמוך (למיטב זכרוני, לא זוכר מה המקור). Tzafrir - שיחה 21:32, 10 במאי 2019 (IDT)
מיהו חרדי? רליק לש טפשמ - שיחה 23:24, 13 במאי 2019 (IDT)

זיהוי ״עשב רע״ במדשאה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אנא עזרו לי לזהות את הצמח הטפיל הגדל למאותיו במדשאת ביתי:

צמח טפיל לזיהוי

Gil mo - שיחה 11:55, 9 במאי 2019 (IDT)

אתה יכול להעלות תמונה של הפריחה והזרעים? על פניו נדמה שמדובר בסוג גזר\גזיר.פעיל למען זכויות אדם - שיחה 18:38, 9 במאי 2019 (IDT)
אין כרגע פריחה. מעלה עוד תקריב (זה הטוב ביותר שמצליח). Gil mo - שיחה 19:45, 9 במאי 2019 (IDT)
צמח טפיל מבט 2 לזיהוי
אוקי, מצאתי: גזיר המפרקים. תודה לפעיל למען זכויות אדם. Gil mo - שיחה 16:07, 10 במאי 2019 (IDT)
רק הערה קטנה: הצמח הזה אינו צמח טפיל. Tzafrir - שיחה 21:14, 10 במאי 2019 (IDT)

זוגיות חד מינית אצל דתיים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפני הכל אציין במפורש שמטרת השאלה היא רק בירור ידע, ובשום אופן לא לפתוח כאן דיון מיותר.

בערך רון יוסף מופיעה העובדה שנשוא הערך חי עם בן זוג, למרות היותו דתי אורתודוקסי ושולל את משכב הזכור. אפשר להתרשם גם מהערך הו"ד - הומוסקסואלים דתיים, שקיימים דתיים אורתוקדסים נוספים שחיים בצורה זו. השאלה שלי היא כזו: הרי גם אם בני זוג שכאלו נמנעים מקיום אקט אנאלי, הם עדיין מקיימים אקטים אחרים, ואיך שלא יהיה, הם עוברים על האיסור הדתי של הוצאת זרע לבטלה. ככאלו שמגדירים את עצמם כאורתודוקסים, סביר להניח שהם גם רואים את עצמם מחויבים לשלחן ערוך, או לפחות למסגרת הלכתית דומה (למשל, רמב"ם), ואיך הם יכולים בבד בבד, לעבור על איסורים כמו זרע לבטלה? ישראל - שיחה 20:10, 9 במאי 2019 (IDT)

הקב"ה נתן לעמו ישראל תרי"ג מצוות, כך שכל יהודי יכול לבחור איזה מתוכן להפר, ועדיין להיחשב כדתי. כך יש בינינו דתיים שהם לוקחי שוחד, חומדי אשת איש, ואפילו רוצח מורשע אחד, והם בכל זאת נחשבים כדתיים, בעיני עצמם ובעיני סביבתם. לפיכך גם למי שעובר על איסור זרע לבטלה הזכות לראות עצמו דתי. דוד שי - שיחה 20:38, 9 במאי 2019 (IDT)
את אותה תשובה אפשר גם לומר על מי שמקיים משכב זכר, ולמרות זאת אותם דתיים שוללים אותו. למה? כי אף יהודי דתי לא מצהיר על עצמו בגלוי שהוא חוטא בצורה ממושכת, וממילא אין בתשובה הסבר כיצד מי שמגדיר עצמו כרב אורתודוקסי, יכול לחיות במוצהר עם בן זוג. ישראל - שיחה 20:42, 9 במאי 2019 (IDT)
דתיים יכולים להסתדר עם מה שנראה לך כאיסורים. יש פתרונות יצירתיים לכל מיני חריגות מהמצוות - איך מותר לעבוד בשבת, איך דתי יכול לנסוע במעלית בשבת, ועוד כהנה וכהנה. אני בטוח שאפשר למצוא דרך להחליט ששפיכת הזרע אינה ממש לבטלה, שאקט אנאלי לא מוזכר מספיק במפורש בתורה ועוד כהנה. Gil mo - שיחה 20:49, 9 במאי 2019 (IDT)
אז כך: כשמוצאים היתר, הוא לא יהיה מנוגד למה שכתוב במפורש שאסור, והראיה שעדיין אף רב אורתודוקסי לא מצא היתר לאדם להדליק סיגריה בשבת. יש את מה שמכונה גרמא בשבת, שמאפשר לבצע דברים מסוימים בצורה עקיפה. הדוגמה ממעלית היא בעייתית עוד יותר, שכן ברגע שהאדם עצמו לא לוחץ על כפתור וכדו', הוא בעצם לא עובר על שום איסור. כמובן שאפשר להחליט שאיסור זרע לבטלה אינו מהתורה, וממילא הוא מותר, אלא שבדיוק לכן הדגשתי את המילה אורתודוקסי. ישראל - שיחה 20:58, 9 במאי 2019 (IDT)
למה שלא תשאל אותו ישירות? משה פרידמן - שיחה 21:10, 9 במאי 2019 (IDT)
יש לך את הטלפון שלו? Face-smile.svg ישראל - שיחה 21:11, 9 במאי 2019 (IDT)
יש לארגון שלו דף פייסבוק. משה פרידמן - שיחה 21:19, 9 במאי 2019 (IDT)
זו גם אופציה, ויכול להיות שאני אחליט לבצע אותה. כך או כך, אף פעם לא מזיק לשמוע את חכמת ההמונים, אני מקווה שמשתמשים שיש להם היכרות עם מגוון של זרמים אורתודוקסיים ליברליים בכלל, וחד מיניות אצל דתיים בפרט, יחכימו אותנו גם הם. ישראל - שיחה 23:03, 9 במאי 2019 (IDT)
מן הסתם זו הסיבה שהרבנות האורתודוקסית מתנערת מהם מכל וכל. איך אדם יכול להתעלם מהציווי המפורש של וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא, ועדיין לקרוא לעצמם דתיים? זו שאלה שכנראה רק הם יוכלו לענות עליה. מיכאל.צבאןשיחה • ה' באייר ה'תשע"ט • 17:24, 10 במאי 2019 (IDT)
השאלה איננה על משכב זכור, כדאי לקרוא אותה במלואה. ישראל - שיחה 17:26, 10 במאי 2019 (IDT)
כאמור, רוב מוחלט של הפוסקים מסתייגים מהיתרים כגון זה. יתכן שישנם מעטים המעדיפים להתיר איסורים קלים יחסית כמות הוז"ל, מתוך חשש שאנשים הללו עלולים להכשל במשכב זכור, שחמור כמובן הרבה יותר. בן עדריאלשיחה • ט' באייר ה'תשע"ט 23:29, 13 במאי 2019 (IDT)
וכמו שציינתי קודם, אפילו האורתודוקסים יכולים לפרש כל דבר איך שרוצים, מיהו זכר, מהם משכבי אישה, מהי תועבה וכד׳. ראו לדוגמא פרשנות לבן סורר ומורה - מצוות הוצאה להורג של בן 13 שעל ידי הפרשנויות הנכונות מתבטלת. מה שנקרא צחוק מהעבודה. נתקלנו בפרשה זו כשעלה בננו לתורה, הזדעזענו, קראנו ויקיפדיה והתגלגלנו מצחוק. Gil mo - שיחה 18:23, 10 במאי 2019 (IDT)
בערך רון יוסף אין כלל התייחסות לחיי אישות. יש שאלה על כך בדף השיחה והיא לא נענתה. Tzafrir - שיחה 21:45, 10 במאי 2019 (IDT)
התייחסותו לנושא מופיעה בלהט"ב ויהדות#רון יוסף. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:22, 14 במאי 2019 (IDT)

שאלה הנוגעת לעבודה שוטפת במסמך 'וורד'[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך מקבעים תוכן מעמוד נתון, כך שהזנת תוכן חדש לעמוד שלפניו לא יגרום לגלישת שורות לעמוד הבא ? בנצי - שיחה 01:04, 10 במאי 2019 (IDT)

תתחיל את העמוד הנתון ב"מעבר עמוד" (page break). כך הוא תמיד יתחיל בעמוד חדש. Reuveny - שיחה 09:24, 10 במאי 2019 (IDT)

העברת זה"ב לחו"ל[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום.
האם העברת זה"ב (בין אם מבנק מסחרי או מבנק הדואר) היא סוג ההעברה הנכון ביותר כשמעבירים כסף לחשבון בחו"ל (בין אם אישי ובין אם של אדם אחר)? בתודה,
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איזה בנק ישראלי מנפק כרטיס דביט ששמיש בחו"ל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תודה.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי לומד לעשות רגרסיות, למצוא שונות וכי בריבוע?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כולנו משתמשים היום בכלים מוכנים באקסל/מטלאב. למצוא שונות זה עניין של מספר קליקים.

אבל מישהי חייב היה לכתוב את התוכנות הללו ובשביל זה צריך אנשים שיודעים לעשות את הדברים הללו באופן ידני. כלומר הם יודעים לקחת סט של נתונים ולחשב מהם עם דף ועט. מדענים ומהנדסים של היום לא לומדים לעשות זה זה (למרות שפעם כן למדו). אז מי כן? כי מתכנתים עצמם לא נכנסים לעומק כזה של סטטיסטיקה. מי הם אנשי המקצוע שעומדים מאחורי הפונקציות באקסל? מה הם למדו? 213.55.184.203 14:19, 12 במאי 2019 (IDT)

סטטיסטיקה היא דיסציפלינה אקדמית בפני עצמה, שנושקת למתמטיקה (ומדעי המחשב) מהצד התאורטי, ולכל המדעים הניסויים מהצד המעשי. עוזי ו. - שיחה 14:25, 12 במאי 2019 (IDT)
אין לנו ערכים שמסבירים איך לחשב רגרסיה, שונות ומבחן כי בריבוע? למיטב זכרוני למדתי לחשב שונות בתיכון, אבל בהחלט יכול להיות שזכרוני מטעני. Tzafrir - שיחה 16:43, 12 במאי 2019 (IDT)
הכוונה כנראה לניתוח שונות, שהיא מבחן סטטיסטי כללי ודי מתוחכם. עוזי ו. - שיחה 17:26, 12 במאי 2019 (IDT)

איטריות ביצים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

הופתעתי והתאכזבתי לגלות בסופרמרקט שבאיטריות "ביצים" יש רק 10% ביצים, ורוב השאר זה קמח. מסיבות בריאותיות אני מחפש איטריות עם מינימום פחמימות. יש דבר כזה - איטריות ביצים שעשויות בעיקר מביצים?

כמדומני שאפשר להשיג כאלה לקראת פסח. בשאר ימות השנה איני יודע. בן עדריאלשיחה • ט' באייר ה'תשע"ט 23:26, 13 במאי 2019 (IDT)
סבתי מכינה כאלה בעצמה - היא מכינה חביתות דקות מאוד מאוד (ביצה אחת בכל פעם, נניח) ואז פורסת אותם דק-דק. הבעיה היא שהן מתקלקלות מהר יחסית (בגלל הביצים) ולכן זה כנראה מוצר לא סחיר כל כך. יםשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ט • 15:33, 20 במאי 2019 (IDT)

האם מותר להשתמש בתמונות ויקי קומנס באתר פרטי במקרה הבא?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

נניח שבניתי אתר פרטי ברישיון תוכן קסטומאלי שאני כתבתי, הכולל איסור על העתקת כל תוכן למעט תמונות (כי כל התמונות חופשיות).

האם ויקי קומנס מאפשרים לי להשתמש בתמונות שלהם במקרה כזה?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במקרה של תמונה ברישיון CC-BY-SA, תהיה חייב לספק את התמונה באותו רישיון לקוראיך. כלומר: לא תוכל למנוע מהם להעתיק את אותה תמונה. המגבלה הזו לא חלה על תוכן ברשיון מתירני יותר (CC-BY או CC0), וכמובן שלא על תמונות ומסמכים שבנחלת הכלל. (כמוכן: ליתר דיוק: התמונות אינן של ויקי קומונז אלא באופן כללי של מיש שצילם אותן. בעלי זכויות היוצרים על התמונה, אם היא אינה בנחלת הכלל, הם מי שהרשו לך להשתמש. הקומונז רק מספקים מקום אחסון נוח). Tzafrir - שיחה 07:52, 13 במאי 2019 (IDT)
תוספת קטנה, בתמונות שהרשיון דורש זאת יש לציין את יוצר(י) התמונה. ראה לדןגמה את חור שחור#*Sagittarius A - מרכז גלקסיית שביל החלב. רשיון התמונה דרש פירוט מלא של היוצרים, אף על פי שהוא מסורבל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:50, 13 במאי 2019 (IDT)
ואני מזכיר שוב את ויקיפדיה:זכויות יוצרים#שימוש חיצוני. Tzafrir - שיחה 15:57, 13 במאי 2019 (IDT)

צה"ל: שאלה למי שמכירים את מחלקותיו[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום. לפני מספר שנים רופא צה"לי נתן לי פטור משירות בשל בעיה רפואית. הוא תיעד את הפנייה במחשב. אני צריך את מכתב הסיכום שלו.

לאיזו מחלקה עלי לפנות בצה"ל בכדי להשיג את המכתב הזה הכי מהר ועם הכי פחות "זריקות ממחלקה למחלקה" או עם הכי פחות "גלגול אחריות"?

אשמח לכתובת אימייל ישירה אם אפשר. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אפילו באתרי האינטרנט של צה"ל הדברים האלה לא ברורים עד הסוף. גם השאלה לא ממש ברורה - יש גורם אחד שאמור לטפל באדם שקיבל פטור בלשכת הגיוס ולא גוייס מעולם, וגורם אחר שאמור לטפל באדם שהתגייס וקיבל פטור משירות אחרי ששרת כמה חודשים או שנים. הכתובת הכי טובה שאפשר להציע היא מוקד פניות הציבור של אגף כוח אדם, בטלפון 1111. ספר להם לאיזו משתי הקבוצות אתה שייך, והם יעשו אחד מן השניים: יקבלו את הבקשה שלך ויעבירו אותה לגורם המתאים, או יאמרו לך אל מי בדיוק אתה אמור לפנות.--א 158 - שיחה 20:30, 14 במאי 2019 (IDT)

האם השקל די תקוע ולא מתחזק משמעותית כבר כמה שנים?[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין גדול בנושא של התחזקות והחלשות מטבעות אבל האם השקל במגמת היתקעות? האם זה קשור לעובדה שנסגרות או מצומצמות חברות רבות בישראל?

או שמא השקל הישראלי חזק אבל מטבעות של מדינות אחרות מתחזקים מהר יותר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השאלה לא לגמרי ברורה. בשנים האחרונות השקל הוא מטבע חזק יחסית, שערו עולה מול האירו ובמידה פחותה מול הדולר. השער משקף את תנועות ההון פנימה והחוצה מהמדינה. דב ט. - שיחה 17:39, 14 במאי 2019 (IDT)

פרופסור ומרצה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

חוץ מהמשכורת, מה ההבדל בין מרצה לפרופסור? האם מרצה שאינו פרופסור הוא מין פיתרון חסכוני עבור האוניברסיטה? כלומר, כמו עובד קבלן: עושה אותו דבר, מקבל פחות.

או שאולי לפרופסורים יש תפקידים נוספים שמצדיקים שכר גבוהה יותר? 213.55.176.229 22:24, 13 במאי 2019 (IDT)

ההבדל בין פרופסור למרצה הוא הדרגה (והקביעות). אם אתה מתכוון למרצה מן החוץ ביחס לאיש סגל, מדובר על תפקידים שונים. מרצה מן החוץ הוא מורה של קורסים ספציפיים. עיקר תפקידו של איש סגל הוא מחקר מדעי, ורק חלק קטן מזמנו הוא מורה. יש גם הבדל בכל מה שקשור לקביעת מדיניות, תפקידים מנהליים וכדו'. משה פרידמן - שיחה 23:08, 13 במאי 2019 (IDT)
בטכניון יש מספר אנשי סגל שמרצים וחוקרים, אבל לא קיבלו דרגת פרופסור. השאלה היא - מה הסיבה? האם זה כי הם לא עושים את אותה העבודה כמו של פרופסור או כי פשוט לא היה להם את "הכוח הפוליטי" לקבל דרגה אקדמאית עם שכר גבוה יותר עבור אותו הקף עבודה. 213.55.176.229 11:05, 14 במאי 2019 (IDT)
לא מכיר ספציפית את הטכניון, אבל אם זה דומה למקומות אחרים, ומדובר על אנשי סגל, ההבדל הוא בדרגה. למשל, כי הם חדשים, או כי עדיין אין להם מספיק הישגים בתחום המחקרי (שזה הקריטריון העיקרי לקבלת דרגה). בדרך כלל כדי לקבל מינוי של םרופסור צריך להגיש מועמדות לכך, ולהראות שיש לך תרומה משמעותית מספיק בתחום שלך. בין השאר בכמות הפרסומים, מספר הפעמים שהעבודות שלך מצוטטות בספרות, סטודנטים למחקר שהכשרת, מענקי מחקר ופרסים שזכית בהם, מכתבי המלצה מחוקרים בעלי שם בעולם. זה לא אוטומטי. משה פרידמן - שיחה 14:25, 14 במאי 2019 (IDT)
אולי יש גם הגבלה של תקנים?Ewan2 - שיחה 02:24, 15 במאי 2019 (IDT)
במדינות רבות למרצים בכירים אף-על-פי שאין להם משרה של פרופסור היה נהוג בעבר (בזמנים של פורמליזם ביחסים בין סטודנטים למורים למשל או בראיונות עיתונאים וכו') לכנות אותם בשפה של יום יום "פרופסור" או ופנו אליהם בכבוד "מר פרופסור". אצלנו דבר כזה נחשב חטא גדול Ewan2 - שיחה 02:37, 15 במאי 2019 (IDT)

מהו הלאום של פליטי וייטנאם ודומיהם במרשם האוכלוסין[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מהו המעמד הדתי של אזרחי ישראל שהם בני דתות שאינן מוכרות? למשל, פליטי וייטנאם הבודהיסטים? למשל, ואן נויין, בהנחה שאיננה נוצרית? האם הם נחשבים לחסרי דת? ישראל - שיחה 20:10, 14 במאי 2019 (IDT)

ככל הידוע לי, אם לא התגיירו לאום הפליטים הוייטנאמים שהתאזרחו נחשב וייטנאמי, לפי מדינת המוצא, לא משנה איזו דת או מוצא אתני יש להם. הכרתי עולה חדש בן לאב יהודי ולאם הונגריה. שעלה לארץ מרומניה, שם נחשב על ידי השלטונות ליהודי לפי אביו ושם משפחתו. בארץ נרשם הלאום:רומני, מפני שעלה מרומניה. הוא היה מאוד נסער מכך, מכיוון שלא אביו ולא אמו היו רומנים במוצא ואף פעם לא הרגיש רומני. אבל זו בעיה מוכרת בארץ שבמרשם האוכלוסין קובעים לפעמים באופן שרירותי מהו לאום האדם Ewan2 - שיחה 02:14, 15 במאי 2019 (IDT)
ומה רשום אצלם בתעודת הזהות בסעיף דת? ואיך הם מתחתנים? האם הם כחסרי דת? ישראל - שיחה 19:50, 15 במאי 2019 (IDT)
מה שכתבתי למעלה מתיחס לרישום בעבר - עד שנת 2002 (ראה תעודת זהות (ישראל) בוויקיפדיה - בסעיף לאום בתעודת הזהות. מאז 2002 לא רושמים את סעיף הלאום בתעודת הזהות. לא היה סעיף דת, אלא לאום. יתכן שיש דרכים אחרות לסמן אותו - על ידי מספר התעודה? - או קיים רק בפנקס האוכלוסין במשרד הפנים). אז צריכים לחכות לתשובה ממישהו שיודע Ewan2 - שיחה 03:54, 16 במאי 2019 (IDT)
ראה חוסר דת. דב ט. - שיחה 09:46, 16 במאי 2019 (IDT)
הגדרת אדם כנוצרי , כפי שצוינה בערך "חסר דת" אינה מספקת. יש חשיבות בעיני הרשויות הדתיות האחריות על נישואין וגרושין לאיזו דת נוצרית האדם שייך. אם הנוצרי הוא נוצרי רומי-קתולי או נוצרי אורתודוקסי או בפטיסטי או ארמני אפוסוטולי אינו יכול להתחתן רשמית , כלומר לפי הדת, עם נוצרי מדת נוצרית שונה אלא אם אחד מבני הזוג ממיר את דתו לדת של השני או מסכים שטקס הנישואים ינוהלו לפי פולחן אחד.בערך "חסר דת" לא מצויינים גם את השומרונים והקראים. פרט לכך, אם מישהו הוא בודהיסטי או שינטואיסטי, למשל, דבר זה אינו יכול להיחשב כ"חסר דת".Ewan2 - שיחה 04:35, 17 במאי 2019 (IDT)
חסר דת כולל בתוכו גם דתות שאינן ברשימה. אני חושב שבודהיסט או בן דת השינטו יירשם כחסר דת. דב ט. - שיחה 11:22, 17 במאי 2019 (IDT)
זו אכן הנקודה שאליה כיוונתי. איך בני דתות אסייתיות וכדו' יחשבו הן מבחינת כוכביות בסעיף דת בתעודת הזהות, והן מבחינת נישואין. האם למישהו יש מקור או לפחות ידע מבוסס בעניין? ישראל - שיחה 15:40, 17 במאי 2019 (IDT)
תיאורטית, נראה לי שארמני שאינו מתחתן בכנסייה, נגיד, מכיוון שכלתו היא בפטיסטית שאינה רוצה להתחתן לפי הטקס הארמני, אינו מוכר כנשוי על ידי משרד הפנים של ישראל. הוא צריך להביא תעודת נישואין מכנסייה כלשהי מוכרת רשמית. כמו ברוב המדינות בעולם, בארץ מוכרות רשמית לא דת נוצרית אחת אלא הרבה דתות נוצריות. מקרים כפי שציינתי לא כל כך קורים מכיוון שאצל הנוצרים בני זוג מדתות נוצריות שונות לרוב מתפשרים על בחירת פולחן הכנסייה שבה יתחתנו.Ewan2 - שיחה 04:01, 18 במאי 2019 (IDT)

חישוב ערך עתידי מקורב עם הפקדות קבועות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ישנו חוק מפורסם בשם חוק ה72, שניתן באמצעותו לחשב בקירוב ערך עתידי של השקעה כולל ריבית דריבית.

שאלתי היא, האם ישנה "להתאים" את החוק ולחשב בקירוב (בצורה פשוטה יחסית בלי צורך בשימוש במחשבון) ערך עתידי של השקעה כאשר מתווסף סכום קבוע בחודש לסכום ההשקעה הראשוני.

לדוגמה:

אם השקענו 100,000 ש"ח בתשואה של 7% הרי שהערך העתידי בעוד 10 שנים הינו בקירוב 200,000 (לפי חוק ה72). אני מעוניין לדעת מה יהיה הערך העתידי אם בנוסף לכך כל חודש יתווסף לחיסכון עוד 1000 ש"ח כל חודש.

אליהו52קשיחה 23:45, 14 במאי 2019 (IDT)

"חוק ה-72" אומר שכאשר ההפקדה גדלה בריבית דריבית, מספר השנים עד שסכום הכסף יוכפל הוא בערך 72 חלקי אחוז הריבית השנתית. המספר 72 מגיע מהקירוב (בבסיס הטבעי כמובן).
כדי להכליל את הכלל, צריך להבין מאיפה הוא מגיע. נסמן את שעור הריבית השנתית ב-. התוספת הכפלית ליחידת זמן קטנה t היא , כלומר סכום הכסף גדל מ-x ל-. לכן , וזו משוואה דיפרנציאלית שפתרונה (בהנחה שהסכום בזמן t=0 הוא x=1). כעת פותרים את המשוואה , ומקבלים .
כעת נכניס את הגורם הנוסף - תוספת חודשית קבועה. סמן ב- את היחס בין ההפקדה השנתית הנוספת, לרווח השנתי מריבית (בדוגמא שנתת ). כעת הנגזרת היא ופתרון המשוואה הדיפרנציאלית (עם אותו תנאי התחלה) הוא . הפונקציה הזו מגיעה ל-x=2 כאשר (ובדוגמא: t=4.5).
אם קטן מאד (שלא כמו בדוגמא שלנו), במקום "72 חלקי אחוז הריבית", הכלל יהיה "(72 מינוס חצי תטא) חלקי אחוז הריבית". עוזי ו. - שיחה 11:32, 15 במאי 2019 (IDT)
תודה על המענה המקצועי! לצערי אני רואה שזה לא כל כך עוזר לי, שכן לפי הנוסחה אני בעצם צריך לבצע חישוב מחדש עבור כל הכפלה. כלומר, הפעם הראשונה שהכסף יוכפל זה יהיה אחרי 4.5 שנים, אבל הפעם השניה שהכסף יוכפל זה יהיה רק אחרי 11 שנים (4.5+6.15), והפעם השלישית אחרי 18 שנה (4.5+6.2+7.6), ואילו אני מחפש דרש להראות במהירות כמה כסף יהיה אחרי מספר שנים רב. אציין שדי ברור לי גם אינטואטיבית שככל שהיחס בין סכום ההפקדה לבין סכום הריבית יותר קטן ההשפעה של התוספת החודשית לחסכון הינה קטנה יותר, אבל המקרים בהם אני צריך את החישוב הם דווקא אותם מקרים בהם אין לאדם הרבה כסף ואני רוצה להראות לו כמה כסף יהיה לו אם הוא יפקיד סכום קבוע כל חודש למשך שנים רבות.
אם כך אנסה לשנות גישה, האם יש נוסחה פשוטה לחישוב חסכון כזה לטווח ארוך? נניח כמה יהיה בחסכון אם יופקד סכום של 1,000 ש"ח מידי חודש למשך 20 שנה בריבית של 7% (מספר השנים לא קריטי בעייני ואם יש מספר אחר שיכול לפשט את הנוסחה כל מספר בטווח 15-40 טוב לי, העיקר שאוכל להציב את הפרמטרים של גובה ההפקדה ושיעור הריבית, שכן אלו הדוגמאות שאני צריך להראות כיצד שינוי של אחוז בריבית או של סכום ההפקדה משפיע על החסכון לטווח ארוך). שוב תודה רבה רבה. אליהו52קשיחה 19:44, 16 במאי 2019 (IDT)
זו למעשה הנוסחה ל-x המופיעה לעיל. לאחר שיפוץ קוסמטי, וזה מראה שלחסכון לטווח ארוך יש שני מרכיבים: הקרן והריבית המצטברת ללא הפקדות נוספות (theta=0), ועוד ההפקדות הנוספות והריבית עליהן (המחובר השני). אתה יכול להציב t=20 ולשנות בכל פעם משתנה אחר. עוזי ו. - שיחה 20:21, 16 במאי 2019 (IDT)

יד (אנדרטה)[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה הרבים של "יד" במובן של אנדרטות? 213.55.176.229 00:50, 15 במאי 2019 (IDT)

על פי מילון אבן שושן, הריבוי של יד (במשמעות של מצבת זיכרון) הוא יָדוֹת, ובסמיכות: יְדוֹת- . RimerMoshe - שיחה 17:33, 16 במאי 2019 (IDT)

אלף ואלפה (עברית ויוונית)[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה קודם למה: אלף או אלפה? 213.55.176.229 01:33, 15 במאי 2019 (IDT)

אלף. ניתן לקרוא את הערכים אלפבית ואלפבית יווני בוויקיפדיה. אלף של הפניקיםכנענים (שהוא זהה לאלפבית העברי הקדום) Ewan2 - שיחה 02:03, 15 במאי 2019 (IDT)

האלפבית היווני התפתח אף הוא מן האלפבית הפיניקי. היוונים שימרו את רוב הצלילים והצורות של האלפבית הפיניקי, חוץ ממעט אותיות שייצגו צלילים שלא קיימים ביוונית אותם הם הפכו לאותיות לייצוג תנועות. לשינוי זה חשיבות רבה שכן הוא מבדיל את היוונית, שפה הודו אירופאית, מהשפות השמיות, שבהן ייצוג לעיצורים בלבד.

עתירות נגד חוק הלאום[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היכן ניתן לראות מה מצב העתירות נגד חוק הלאום, מה ההחלטה האחרונה שהתקבלה והאם נקבע מועד והרכב לדיון בעתירות עצמן? לא הצלחתי למצוא את המידע הזה בחיפוש באתר 'נבו'. אודה מאוד לעזרה, ואודה גם לתיוג בתשובה. בתודה אגלי טל - שיחה 16:40, 15 במאי 2019 (IDT)

אגלי טל, הנה הדיון המאוחד בכל העתירות. דוד שי - שיחה 17:41, 15 במאי 2019 (IDT)
חן חן לך דוד. התוכל לגלות לי איך מצאת את מבוקשי? בתודה אגלי טל - שיחה 18:51, 15 במאי 2019 (IDT)
חיפשתי ב"נבו" עתירות לבג"ץ שבהן מוזכרת המילה "הלאום". דוד שי - שיחה 18:54, 15 במאי 2019 (IDT)
תראה מה זה, אני חיפשתי את השם המלא והרשמי ולא עלתה בידי. אל תהי צדיק הרבה! שוב תודה לך אגלי טל - שיחה 18:56, 15 במאי 2019 (IDT)

תוחלת חיים חזויה בלידה מול תוחלת החיים בפועל[עריכת קוד מקור]

נתוני תוחלת החיים החזויה בלידה עבור קבוצת אוכלוסייה כלשהי, מבוססים על שיעורי התמותה בשנת לידתה. מניחים שבהגיעם לגיל X, התינוקות שנולדו באותה שנה ימותו באותו שיעור שבו מתו אנשים בני X בשנה שבו נולד השנתון. לפי הנחה זו מחשבים את תוחלת שנות החיים בלידה.

עבור שנתונים רחוקים דיים בזמן, ניתן גם למדוד את תוחלת החיים בפועל של השנתון - שהיא פשוט ממוצע הגיל שבו מתו.

העלייה בתוחלת החיים בדורות האחרונים משמעה שבפועל, ככלל, אנשים חיו יותר מכפי שניתן היה לחזות על סמך שיעורי התמותה בעת לידתם. זה משקף את התקדמות הרפואה ושיפורים נוספים.

מעניין אותי האם יש אתר שמציג נתונים אלה (חזוי מול מציאות) באופן השוואתי, עבור שנים ומקומות כלשהם. אתר שממנו נוכל ללמוד, למשל, שתוחלת החיים החזויה לתינוק זכר שנולד באנגליה ב-1920 היתה 60 שנה אך בפועל תוחלת החיים לתינוקות אלה היתה 70 שנה.

דב ט. - שיחה 20:47, 15 במאי 2019 (IDT)

דב ט., משהו כמו [4] (איור 8)? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כתוב לי שהעמוד אינו זמין דב ט. - שיחה 10:01, 20 במאי 2019 (IDT)
דב ט., תיקנתי את הקישור.

שמות המשפחה "צמחוני" ו"טבעוני"[עריכת קוד מקור]

לא אחת נתקלתי בישראלים עם שמות משפחה אלה. מה מקורם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי שמגיע מצמח או מטבעון. סביר להניח עברות של שמות לועזיים. Gil mo - שיחה 12:01, 16 במאי 2019 (IDT)

בעניין מתרגם 'גוגל'[עריכת קוד מקור]

כיצד פונים לגורם המתאים ב'גוגל' על משגים וטעויות בתרגום מעברית ואליה ? אולי אפשרות של משוב ? תודה, בנצי - שיחה 23:58, 15 במאי 2019 (IDT)

איך אתה מפעיל את התרגום?
באתר [5] יש אפשרות להציע תרגום משלך (איקון העפרון) או לשלוח משוב. (בפינה מימין האופציה send feedback) דב ט. - שיחה 09:44, 16 במאי 2019 (IDT)
א. תודה לך. לא היבנתי את שאלתך. מקיש 'תרגום' בשורת החיפוש של 'גוגל' > בוחר 'תרגום גוגל', וזהו. הקישור שלך למוליך לדף דומה, אבל עם אפשרויות שונות במקצת.
ב. משום מה, אינני רואה את 'send feedback' עליו אתה מדבר. בנצי - שיחה 20:23, 16 במאי 2019 (IDT)
יש כל מיני אפשרויות - מחשב או סלולרי; אתר אינטרנט, תוסף לדפדפן או אפליקציה. הטקסט senf feedback מופיע באתר (ראה קישור למעלה) בגלישה דרך מחשב. טקסט קטן בצד ימין למטה, מתחת לתיבה שבה מוצג התרגום. דב ט. - שיחה 11:24, 17 במאי 2019 (IDT)
צד ימין למטה. תודה ושבת שלום. בנצי - שיחה 18:42, 17 במאי 2019 (IDT)

לכמה מלחמות אזרחים גרם יאסר ערפאת?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מגדיר "מלחמת אזרחים" כמאבק מזוין בין קבוצות תושבי אותה המדינה. לי ידוע על ספטמבר השחור, מלחמת האזרחים בלבנון (השניה) ואולי מאבק מזוין בין חמאס לבין אש"ף. יש עוד? שואל השאלות - שיחה 12:52, 16 במאי 2019 (IDT)

מקריאת הערך על מלחמת האזרחים בלבנון, קשה להגיד שערפאת (או הפלסטינים בכלל. היו שם כמה מיליציות פלסטיניות שונות) גרם למלחמה. Tzafrir - שיחה 14:24, 16 במאי 2019 (IDT)
המשפט השני בערך אומר "מבין הגורמים הישירים לפרוץ מלחמת האזרחים הוא התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון". שואל השאלות - שיחה 14:27, 16 במאי 2019 (IDT)

צה"ל - שאלה למי שמכירים את מחלקותיו (סיבוב שני)[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מרגיש שלא ניסחתי את השאלה טוב אז מנסה שוב:

אחרי שבועיים בערך בצה"ל, רופא צה"לי שנסעתי לראות ברמב"ם בחיפה נתן לי פטור משירות בשל בעיה רפואית. הוא תיעד את הפנייה במחשב.
אני צריך את מכתב הסיכום שלו.

לאיזו מחלקה עלי לפנות בצה"ל בכדי להשיג את המכתב הזה הכי מהר ועם הכי פחות "זריקות ממחלקה למחלקה" או עם הכי פחות "גלגול אחריות"?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ואני מרגיש שלא ניסחתי טוב את התשובה שלי. במקום להפנות את שאלתך אל ציבור הויקיפדים, עדיף להפנות אותה אל מוקד פניות הציבור של אגף כוח אדם בצה"ל, טלפון 1111. דרכי התקשרות נוספות בקישור הזה. --א 158 - שיחה 11:36, 17 במאי 2019 (IDT)

חידת חמיצר - "כנסת ירוקה"[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום לכולם. השבוע התחלתי לפתור במרץ את חידות חמיצר לכבוד חגיגות השבעים של מדינת ישראל. התשובה היא שם של אחד מחברי הכנסת לדורותיהם. לדוגמה: "מצב שלעולם לא נחווה, הראש לפתע כבה. זה שמצא עצמו על הכס, בבוא היום יהיה הראשון שייכנס". תשובה: אהוד אולמרט (הראש כבה = התרדמת של אריק שרון, מצב שלא נחווה = הנפילה הפתאומית הותירה את ישראל ללא ראש ממשלה קבוע בימים מתוחים של בחירות, הראשון שייכנס = הכניסה לכלא). החידה שאיני מצליח לפתור נקראת "כנסת ירוקה" היא:

"כנסת מפנימה ומביטה סביבה, ואפילו שדולה בשעה טובה. צדיק ונחשון ראשון, דחף לאיכות, מחזור וניקיון". ניסיתי מיכאל מלכיאור, יוסי שריד, דב חנין - אף אחד מהם לא מתאים. צריך סיוע. אולי דוד שי יידע. ניב - שיחה 21:50, 17 במאי 2019 (IDT)

רמז: "גבוה מעל כולם". ניב - שיחה 21:51, 17 במאי 2019 (IDT)
אני חלש בחידות חמיצר, אבל "דחף לאיכות, מחזור וניקיון" דחף אותי ליוסף תמיר, ורמז: "גבוה מעל כולם" (כלומר: תמיר) מחזק זאת, אבל אין לי הסבר ליתר החידה. דוד שי - שיחה 22:04, 17 במאי 2019 (IDT)
דוד שי, תודה רבה! זו אכן התשובה!! ניב - שיחה 22:11, 17 במאי 2019 (IDT)
"כנסת מפנימה ומביטה סביבה" אולי רומז שהיה יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. חידת חמיצר הראשונה שפתרתי בחיי. דוד שי - שיחה 22:15, 17 במאי 2019 (IDT)

כתבים בעברית לא יהודים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ידוע שחלק מנוצרים מלומדים למדו מעט לקרוא עברית. האם יש תיעודים כתובים בעברית שלא ממקור יהודי? 213.55.184.220 01:04, 18 במאי 2019 (IDT)

על איזה תקופה מדובר? יש מלומדים נוצרים מאבות הכנסיה שקראו בעברית בוודאות. יש גם חוקרי מקרא נוצרים מודרניים, החל מראשית חקר המקרא וכלה בחוקרים בני זמננו כמו ארנהרד בלום שקראו בעברית ואף כתבו מאמרים בעצמם בעברית. יםשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ט • 15:31, 20 במאי 2019 (IDT)

חיפוש מקור לציטוט/ לסיפור[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני זוכר שלפני שנים סיפרו לי על איזשהו רב (האדמו"ר מפיאסצנה?) שהיה מחנך את הילדים ואומר להם ביידיש "זכרו ילדים, אין דבר חשוב יותר בעולם מאשר לשמח יהודי. הקפידו כל יום לקיים זאת".

ואז אחד מאותם ילדים סיפר שהמשפט הזה עזר לו לעבור את השואה כי הוא כל הזמן חיפש יהודים לשמח, וזה נתן לו משמעות שם.

אני ממש ממש אשמח אם מישהו יודע על מקור כלשהו (ספר/ אינטרנט וכו') לסיפור הזה או לפחות רק לציטוט.

אגב, אני מדבר גם יידיש כך שאין לי בעיה שתפנו אותי למקור ביידיש.

תודה רבה! עברית - שיחה 09:47, 18 במאי 2019 (IDT)

אכן, הסיפור הוא על האדמור מפיאסצנה, וסופר על ידי ר' שלמה קרליבך תחת השם הגיבן הקדוש - אפשר למצוא הקלטות ביוטיוב תחת שם זה. אין לי כרגע את המקור, אבל זה התפרסם בכמה מכתביו, ואפשר למצוא ברשת גירסאות שונות (אוכל לתת מקור מדויק בהמשך). לזמר אהרון רזאל יש שיר בשם זה שמבוסס על הסיפור.
מקור בספר: סיפורי נשמה שסיפר ר' שלמה קרליבך, כרך ראשון, עמ' 40.

למה "משחקי הכס" כל כך מושכת?[עריכת קוד מקור]

מהתרשמותי זאת הסדרה שהכי הרבה אנשים מהכי הרבה מדינות רואים כיום וממש "מעריצים" אותה באופנים שנראים לי מאד מוגזמים.

לי אין עניין לצפות בסדרה אבל אני מנסה להבין מה כל כך מושך אנשים בה. הדמויות נראות לי בתמונות די גרוטסקיות וכך גם השמות שלהם "חאל דרוגו", "חאליסי".

מה לפי המחקר נתן לסדרה הצלחה כזו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

"משחק הכס" שינה את כללי הסיפור בטלוויזיה:
"משחק הכס" הוא מורכב:
"משחק הכס" עוסק בנושאים נצחיים:
ב"משחק הכס" יש שחקנים נפלאים:
האיכות האמנותית של "משחק הכס" גבוהה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא צריך מחקר, אם יצירה פונה למכנה המשותף הרחב ביותר, ואתה לא חלק ממנו, אז אתה לא תמצא בה עניין. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תדייק בניסוח: לדעתך לא צריך ולדעתך יוצריה פנו כך ולדעתך אני לא אמצא בה עניין למרות שאין לך בסיס לקביעה הפתטית הזו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הסדרה למעשה נמצאת על התפר שבין טלוויזיה וקולנוע, ולזה אפשר להוסיף גם ספרות (היא מבוססת על סדרת רומנים) ואינטרנט (בגלל המעריצים שמייצרים תוכן נוסף ביוטיוב ובאתרים אחרים, למשל ויקיפדיה). זה מאפשר שילוב איכויות שבדרך כלל לא ניתן להשיג באף אחת מן המדיות האלו לבדה. למשל שילוב מורכבות עלילה שניתן להשיג רק בהרבה עונות ופרקים עם איכויות הפקה ואפקטים מיוחדים שבדרך-כלל רואים רק בסרטים הוליוודיים עתירי תקציב.
כדאי להביא בחשבון שההצלחה של הסדרה כרגע בשיאה בגלל השידור המתואם של הפרקים המסיימים בכל העולם. היא פחות מרשימה כשמסתכלים עליה על פני טווח הזמן של 9 שנים שבהן הסדרה משודרת (או לא), וכנראה אפילו פחות אחרי האכזבה הבלתי-נמנעת מהסיום. H. sapiens - שיחה 14:29, 18 במאי 2019 (IDT)
יש כמה דברים שמייחדים את הסדרה הזו, לפני כן כדאי לציין, שהיא הסדרה היקרה ביותר בעולם. להלן כמה דוגמאות: א. לפחות בעונות הראשונות, הצופים נתקלים בכמות גדולה של סצנות ומקרים לגמרי בלתי צפויים, המשולבים באלימות קשה. על מנת לסבר את האוזן (אזהרת ספוילר), כבר בפרק הראשון הצופה יתקל בילד שצפה באקראי בגילוי עריות בין המלכה לאחיה, ובתגובה זה הראשון מושלך דרך החלון. סצנה שאין דומה לה במקומות אחרים. בהמשך, דמויות מפתח נהרגות, או עושות תפניות חדות אחרות, שקשה מאוד לצפות אותן. ב. הסדרה מצליחה לשלב בין פנטזיה לריאליזם בצורה מופתית. כלומר, מימד הפנטזיה נכנס בצורה אמינה אל תוך העלילה, שבבסיסה נמצאים דברים ריאליים לחלוטין, כמו תככים ומזימות פוליטיים. ג. העולם המוצג שם הוא עולם שמכיל מגוון לא רגיל של דמויות ושל האינטראקציות שביניהם, תוך דיוק בכל פרט ופרט. ד. הסדרה בוחנת דילמות אנושיות מורכבות, כגון, נאמנות, בחירות גורליות, ועוד. השילוב של אלו לצד דברים נוספים, מספק חוויית צפייה בלתי שגרתית. ישראל - שיחה 00:58, 19 במאי 2019 (IDT)

באיזה חג מברכים פעמים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום,

כשהייתי צעיר אני זוכר שברכנו פעמים באחד החגים פסח או ראש השנה. משהו יודע האם בראש השנה אומרים פעמים את הברכות או בפסח קוראים שוב את המגילה? ההגיון אומר ראש השנה אבל רציתי לוודא. תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כדאי שתפרט באיזו ברכה מדובר. אולי התכוונת לשהחיינו שמברכים בכל חג. לשאלתך, בפסח לא מקובל לקרוא שוב את המגילה, אבל יש קהילות (כמדומני שחסידות בעלז היא אחת מהן), שעושים זאת בלי ברכה. מה שכן, בפורים קוראים את המגילה גם בלילה וגם בבוקר, ובכל פעם, מברכים מחדש את הברכות. ישראל - שיחה 00:43, 19 במאי 2019 (IDT)

קצת אנגלית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תמיד היה נשמע לי מצחיק לשמוע אחרים, בעיקר חברה מבוגרים, מציגים את עצמם ואת גילם בעזרת התבנית "Hi, my name is ___ and i am __ years old" (במבטא ישראלי זה אפילו נשמע מצחיק יותר).
האם יש דרך קצת יותר מדוברת להציג את עצמי ואת הגיל שלי באנגלית? האם ניתן להגיד, נניח, "...Hi, im ___ and im 28" (בלי כל ה-יירס אולד..)..? תודה לעונים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה לא תשתמש בתבנית המקובלת? מיכאל.צבאןשיחה • י"ד באייר ה'תשע"ט • 10:20, 19 במאי 2019 (IDT)
נדמה לי שיש כאן מעין התנגשות בין תרבויות לשוניות. בשפות שונות מקובל לומר את אותם דברים בצורות שונות. אם זו התבנית המקובלת להצגה עצמית, סביר להניח שזו הדרך המקובלת כאשר עושים זאת באנגלית, וכשייעשה שימוש בצורה שונה, הדבר יהיה דומה יתר למי שיאמר בעברית "שלום, השם שלי הוא מושיקו ואני חי 68 שנים." ישראל - שיחה 12:54, 19 במאי 2019 (IDT)
אני מסכים. ולשאלתי, האם זה נכון תחבירית להשתמש בתבנית השנייה? האם היא נכתבה בכלל בצורה תקינה? ככה אומרים באנגלית "מדוברת"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן, "I'm 28" היא תבנית מקובלת במשלב לא פורמלי לציון גיל באנגלית. R.G. - שיחה 23:22, 19 במאי 2019 (IDT)

הערה: הדיון מזכיר את הביטוי השגור בעברית: "איך קוראים לך ?" במקום "מה שמך ?". נסו לומר זאת באנגלית, או בכל שפה אחרת. בנצי - שיחה 19:02, 24 במאי 2019 (IDT)

מתי אירווויזיון הפך לפריק שואו?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שמתי לב שבתקופה האחרונה תחרות האירוויזיון מציגה כמות גבוהה מאוד של אנשים חריגים: מבינת משקל, מגדר, מראה חיצוני ועוד. סוג של "פריק שואו". במובן של בידור שכולל התלהבות מחריגים בחברה שבמקום להחביא את חריגותם, מציגים אותה ברבים כחלק מההצגה.

ממתי זה התחיל? כי נראה שבשנות ה-70 דווקא נראה שלא היו ניסיונות לעורר רחמים או שוק או ניסיון למשוך תשומת לב לתכונות חריגות. 213.55.184.220 12:56, 19 במאי 2019 (IDT)

סביר להניח שהדבר קשור לתהליכים גלובליים אחרים בכל הקשור לקבלת האחר - שקורים במקביל. ישראל - שיחה 13:31, 19 במאי 2019 (IDT)
לא רק האירובִּזָיון הפך לפריק שואו אלא גם רבים מתחומי המדיה, בהם נדרשת העצמה של גירוי הצרכנים. דוגמה מצויינת היא הטלויזיה: בעבר כשהיית צופה בתוכנית, היית צופה *רק* בתוכנית. כיום, כשאתה צופה במהדורת חדשות, אתה מקבל ברקע מוסיקה רפטטיבית (״מוסיקת חדשות״), משמאל למטה אליפסה לכבדי שמיעה, מימין כתוביות של התוכנית הקודמת, מלמטה כותרות אקטואליה, למעלה משמאל פרומו של התוכנית הבאה, ועוד ועוד. מה זה אם לא פריק שואו? Gil mo - שיחה 16:08, 26 במאי 2019 (IDT)
פריק שואו הוא הצגה בה מראים חריגות ממה שנחשב לנורמה במראה של בני אדם. כלומר אנשים שראים "מכוערים" בעיני החברה. הדגומה שלך לא קשורה. 213.55.211.27 17:40, 26 במאי 2019 (IDT)
הדוגמה שלי אכן לא מדברת על מוזרויות אנושיות, אלא מסבירה למה צריך להשתמש בפריקים באירוויזיון. ולדעתי אין פה עניין של קבלת האחר אלא אך ורק העלאת עוצמת הגירוי. Gil mo - שיחה 09:27, 29 במאי 2019 (IDT)

מה חוקרים באנטרקטיקה?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שמדינות שונות הקימו מכוני מחקר באנטרקטיקה אליהם הן שולחות מדענים לשהות ארוכה.

מה מבקשים מהם לחקור והאם העובדה שזה לוקח כל כך הרבה שנים מעלה ספק שמדובר באבטלה סמויה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה דווקא באנטרקטיקה. יש מחקר בפיזיקה, למשל, כבר מאות שנים, ומכאן שזו אבטלה סמויה. עוזי ו. - שיחה 15:32, 19 במאי 2019 (IDT)
סליחה, ניסוח גרוע. בחיים לא הנחתי שאם מחקר לוקח שנים רבות הוא וודאי אבטלה סמויה. אני באמת מנסה להבין מה יש להם לחקור במקום שהוא כמעט כולו קרח, נטול כמעט לגמרי צמחייה ובעלי חיים ונטול תשתיות? אני שואל בשיא הרצינות. מה הם יראו או ימדדו שבתמונת לווין לא ימדדו או שבאונייה שקרובה לאנטרקטיקה לא ימדדו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אחד מתחומי המחקר שאני יודע עליהם הוא דיגום ליבות הקרח באנטארקטיקה. יש שם קרח שלא נמס כבר מאות אלפי שנים ואולי יותר. כאשר דוגמים אותו (בשטח, לא דרך לווין - ממש הולכים וקודחים ומוציאים פרוסות קרח), אפשר ללמוד על תנאי האקלים הקדומים של כדור הארץ מכל שלב שמיוצג בקרח. חלק ניכר מהמודלים של שינוי אקלים הגיעו מהמחקרים האלה. Reuveny - שיחה 18:53, 19 במאי 2019 (IDT)
כאן יש רשימה של 20-30 פרוייקטי מחקר גדולים שמתבצעים דווקא באנטרקטיקה. עוזי ו. - שיחה 21:54, 19 במאי 2019 (IDT)
ערכים כמו בסיס סקוט מתייחסים לנושאי המחקר בקצרה. באתר של הבסיס יש מענה קצר לשאלה "מדוע לחקור את אנטרקטיקה" כאן (באנגלית). כאן יש רשימה של ההישגים המדעיים וקישורים לדוחות המדעיים שהוציא מאז 2001. אציין שחלק גדול מהמחקר הוא איסוף נתונים בסיסי, שיש בו חשיבות למעקב ארוך טווח. גם מחקר על אוכלוסיית הדגים בים התיכון, או הצופיות ברמת-אביב, נערך לאורך שנים רבות. דב ט. - שיחה 10:14, 20 במאי 2019 (IDT)
השאלה אם אפשר לבצע מחקרים דומים מאוניות ללא בסיס קבע היא שאלה למומחים גדולים ממני. אני מניח שיש יתרונות לבסיס קבוע. ייתכן שיש פה שיקול מסוים של רצון לקבע נוכחות בשטח, אבל זו ספקולציה. מאנייה לא ניתן היה לגלות את אגם ווסטוק שגילו מדענים מתחנת המחקר ווסטוק בלב היבשת. דב ט. - שיחה 10:17, 20 במאי 2019 (IDT)
ודוגמה מתחנה אחרת - המחקר שגילה לראשונה את החור באוזון יצא מתחנת המחקר האלי בצפון אנטרקטיקה. דב ט. - שיחה 10:22, 20 במאי 2019 (IDT)

הערה: חברים, אין דבר כזה אנטרקטיקה, בדיוק כמו שאין רקטיקה. יש ארקטיקה, והנגדי לו - אנט-ארקטיקה היא אנטארקטיקה. בנצי - שיחה 18:56, 24 במאי 2019 (IDT)

המשולש[עריכת קוד מקור]

מצב: טופל

מדוע לא מוזכרים בערך "המשולש" הישובים ג'לג'וליה וכפר ברא? הם אינם נחשבים חלק מהמשולש? KobiNew - שיחה 14:32, 19 במאי 2019 (IDT)

הוספתי אותם. תודה. Tzafrir - שיחה 16:03, 19 במאי 2019 (IDT)

תענית שני קמא ושני בתרא[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה זה? יש ערך בויקיפדיה.

תענית בה"ב

עשות אלפי משתמשי טלגראס.[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפי הבנתי המשטרה עלתה על עשרות אלפים אם לא מאות אלפים של לקוחות טלגראס. האם זה לא אומר שיש דרישה רחבה בציבור? איך שוק כל כך רחב לא מקבל הכרה רשמית?

יש שוק גדול לכל סוגי הסמים.
קיימת מחלוקת על ליגאליזציה של קנביס ובמידה פחותה גם לסמים אחרים. השיקול להטיל מגבלות על השימוש והסחר, עד כדי איסור מוחלט, הוא רצון של החברה להפחית הנזק שנגרם לפרט ובעקיפין לכלל משימוש בהם. במקרה של קנביס ננקטת בפועל מדיניות של העלמת עין ואי-אכיפה כלפי משתמשים ואפילו סחר בהיקף קטן. התואנה הרשמית לפעולה נגד טלגראס היתה שמכרו דרכם סמים קשים יותר וכן מכרו סמים לקטינים. דב ט. - שיחה 11:07, 22 במאי 2019 (IDT)

מצלמת רכב[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לשתי תופעות מוזרות במצלמת רכב שלי:
1. היא מצלמת מנקודה יותר אחורית ממה שהיא נמצאת. היא כמובן ממוקמת על השמשה הקדמית, כך שהיא אמורה לראות בדיוק מה שאני רואה כנהג, ואולי אף טיפה קדימה מזה. אבל למעשה, היא רואה דברים שכבר עקפתי אותם, כאילו שהיא ממוקמת בשמשה האחורית. אני אתן דוגמא: נניח יש לפניי מימיני עמוד חשמל. החלק הקדמי של הרכב כבר עבר אותו, כך שאני כבר לא רואה אותו, אבל המצלמה עדיין קולטת אותו, כאילו שהיא נמצאת מאחורה.
2. בהקלטה החיה הנסיעה נראית הרבה יותר מהירה ממה שהיא בפועל, העצמים השונים עוברים יותר מהר במצלמה ממה שהם עוברים בעיניי.
איך שתי התופעות האלה ייתכנו והאם יש קשר ביניהן?

לגבי 1, המצלמה ב-delay ביחס לנסיעה שלך. היא רואה את מה שאתה ראית שנייה קודם לכן. לא יופיע שם שום דבר שקרה אחרי שהפסקת לראות אותו בעיניך. זה כמו שידור חוזר. לגבי 2, אני לא יודע בוודאות, אבל זו ללא ספק חוויה אחרת לראות את התמונה במסך קטנטן לעומת ראיית העצמים בעולם האמיתי ואולי זה יוצר את האפקט שאתה מתאר. יםשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ט • 15:27, 20 במאי 2019 (IDT)
1. אם זוהי הסיבה, האשליה תעלם כאשר המכונית לא נוסעת. אבל השהיה של שניה נשמעת לי מאוד ארוכה. Tzafrir - שיחה 17:32, 20 במאי 2019 (IDT)
לגבי 1, מן הסתם המצלמה משתמשת בעדשה רחבה יותר מהעיניים שלך. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 19:06, 20 במאי 2019 (IDT)
סבבה, היא יכולה לראות יותר לצדדים, אבל איך היא יכולה לראות אחורה? אגב, אתמול בדקתי את זה, גם בעמידה יש הבדל. נניח אני עומד ברמזור מאחורי רכב ואני כבר לא רואה את לוחית הרישוי שלו, המצלמה רואה.--185.175.34.213 09:22, 21 במאי 2019 (IDT)
היא לא רואה אחורה, אני מרשה לעצמי לנחש שהמצלמה שלך מותקנת יותר גבוה מקו העיניים שלך, ולכן היא יכולה לראות את לוחית הרישוי גם לאחר שקדמת הרכב מסתירה אותה מעיניך (הזווית בין המצלמה ללוחית קהה יותר מהזווית בין העיניים ללוחית). מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 13:15, 21 במאי 2019 (IDT)
תודה.--185.175.34.213 15:33, 21 במאי 2019 (IDT)

קולנוע בישראל: הזמנת כרטיס דרך מסך טאץ'[עריכת קוד מקור]

האם הוכנסו לבתי קולנוע בישראל מכונות הזמנת כרטיס דרך מסך טאץ'? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בחלק מהמקומות, כן. ראיתי כאלה כבר לפני כמה שנים טובות ב-יס פלאנט בחיפה. תבחר סרט, תבחר שעה, תבחר מקומות, תעביר כרטיס והמכונה מדפיסה במקום. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 09:03, 28 במאי 2019 (IDT)

שאלה על בוזון היגס[עריכת קוד מקור]

אם אינני טועה , בעבר שמעתי עליו שהוא "נותן מסה לפרוטון". מה הפירוש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא פיזיקאי, אבל למיטב הבנתי הכוונה היא שבוזון היגס מוסיף מסה לפרוטון, כמו שקליע מוסיף מסה למחסנית. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 13:10, 21 במאי 2019 (IDT)
אין לי כוונה לגרום תחושה רעה (באמת שאין לי) אבל לצערי תגובה זו לא עוזרת לי להבין מה אמור לבצע בוזון היגס. נא לא להשיב בעוקצנות כי אני ממש לא התכוונתי להיות עוקצני. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בוזון היגס הוא חלקיק הנובע משדה היגס. שדה היגס הוא שדה פיזיקלי שהאינטראקציה איתו נותנת מסת מנוחה לחלקיקים יסודיים. המסה הזו היא חלק קטן מהמסה של החומרים שאנו רואים סביבנו, כולל הפרוטון והנויטרון. האמירה שההיגס נותן מסה לפרוטון איננה נכונה. משה פרידמן - שיחה 19:46, 21 במאי 2019 (IDT)

הצהרת הון[עריכת קוד מקור]

הישנן מדינות בהן הצהרת הון מבוצעת באופן שונה משמעותית מאשר בישראל (למשל, באופן מקוון על ידי אזרח כשלעצמו - ללא התערבות רואה חשבון) או שהצהרת הון לא נדרשת בהן כלל?

תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

באיזה בית משפט ניתן לתבוע את צה"ל שלא על פציעה אלא בעניין התנהלותי[עריכת קוד מקור]

כמו הסירוב של צה"ל לענות באימייל וההתעקשות (4 פעמים שאפנה טלפונית למרות תיעוד מסודר של הבעיה בכתב עם שאלה בסופו)?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לבעיה שאתה מתאר, הכתובת הראשונית היא קצינת פניות הציבור של צה"ל. אם תשובתה לא מספקת אותך, תוכל לפנות למבקר מערכת הביטחון. רק אם גם הוא יאכזב אותך, תוכל לעתור לבג"ץ (אם תעתור לפני פנייה לשני הגורמים הראשונים שתיארתי, סביר שעתירתך תידחה על הסף בנימוק של אי מיצוי הליכים). דוד שי - שיחה 13:46, 25 במאי 2019 (IDT)
לכותרת - "תביעה על פציעה" אינה תביעה בבית משפט, וגם אינה מתנהלת מול צה"ל. היא מתנהלת מול משרד הביטחון (קצין התגמולים באגף שיקום נכים). רק ערעורים על החלטות קצין התגמולים מגיעים לבתי המשפט (ועדות ערעורים שבראשן שופטים). --א 158 - שיחה 10:14, 27 במאי 2019 (IDT)

האם במדע[עריכת קוד מקור]

שלום ותודה מראש,

האם במדע נהוג להתייחס לחומרים שמרכיבים חלקיקים תת-אטומיים כמו אלקטרון כאל אנרגיה או חומר?

למשל, החלקיקים שמרכיבים את האלקטרון, האם הם עצמם "חומר" או "אנרגיה" לפי הקונצנזוס?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חומר. משה פרידמן - שיחה 20:32, 21 במאי 2019 (IDT)
האלקטרון הוא חלקיק אלמנטרי. כלומר אין "חלקיקים שמרכיבים את האלקטרון". Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:42, 21 במאי 2019 (IDT)

פולין? ליטא? אוקראינה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, אם מישהי נולדה בPoczujkach או Pocsujki ב-1866 האם היא נולדה בפולין, ליטא או אוקראינה? נראה לי שזה ליד קייב. אבל בפולנית רשמו ליד קייב, ובצרפתית רשמו שהיתה ממשפחת אריסטוקרטיה ליטאית, ובאינטרנט אמרו שהיתה פולנית... (Józefa Joteyko) ? תודה אמא של גולן - שיחה 10:31, 22 במאי 2019 (IDT)

כך או כך זה בתחומי האימפריה הרוסית, שהתערבבו בה פולנים, אוקראינים, ליטאים ואחרים. (כאנקדוטה - הליטאים היו מיעוט לא-גדול בווילנה לפי מפקדי אוכלוסין מהתקופה הצארית).
לא הצלחתי למצוא את המקום המדויק אבל נראה שנולדה ליד קייב, משני הערכים וממקורות אחרים ברשת. גם בפולנית כתבו שזו משפחה אריסטוקרטית ליטאית לפי גוגל טרנסלייט. דב ט. - שיחה 11:02, 22 במאי 2019 (IDT)
דב ט. תודה! האם אז אני מגדירה אותה בתור רופאה פולנית ? ליטאית? או ליטאית שהיתה רופאה צרפתית ופולנית ? אמא של גולן - שיחה 11:16, 22 במאי 2019 (IDT)
להבנתי יש להגדירה כפולנייה, כי רוב חייה ופועלה היו בפולין. ראיתי גם שמתייחסים לאחיה תדיאוש באנצ' של המוזיקה כאל "מלחין פולני". דב ט. - שיחה 11:24, 22 במאי 2019 (IDT)
כאן יש עליה סקירה ביוגרפית באנגלית [6] שמתחילה במילים

Professor Józefa Joteyko (1866-1928) was the remarkable Polish scientist, very wellknown in the world of science in the end of the 19th and in the beginning of the 20th century, about whom we still know far too little1 . She was born on the 29th of January 1866 in the well-off Lithuanian family of landowners, in Poczujki near Kijów, in Skwierski district.

דב ט. - שיחה 11:29, 22 במאי 2019 (IDT)

'אינטריגות שליליות'[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מהו אינטריגות בהקשר הביטוי הזה ? intrigue באנגלית משמעותו אחרת, ולא נראה קשור (אא"כ מקור המילה שונה). או שזהו ביטוי שנולד מתוך טעות ? בנצי - שיחה 11:44, 22 במאי 2019 (IDT)

מה ההקשר? נראה שגוי. דב ט. - שיחה 12:21, 22 במאי 2019 (IDT)

מטען חשמלי[עריכת קוד מקור]

בפתיח הערך מטען חשמלי כתוב "המטען החשמלי הוא גודל פיזיקלי סקלרי היכול לקבל ערכים חיוביים או שליליים".

אם הוא גודל פיזיקלי אז למה בנוסף להגיד עליו שהוא סקלרי? הרי סקלר הוא כשלעצמו גודל פיזיקלי, לא כן?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בהשוואה, לדוגמה, לשדה חשמלי שבכל נקודה מקבל ערך של וקטור (כלומר: גודל עם כיוון). Tzafrir - שיחה 14:11, 22 במאי 2019 (IDT)
כל גודל סקלרי הוא גודל פיזיקלי, אבל לא כל גודל פיזיקלי הוא גודל סקלרי. ראה גודל וקטורי. בנצי - שיחה 18:46, 24 במאי 2019 (IDT)

סוגים של התחשמלות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בסרטים שונים שיצא לי לצפות בהם ראיתי שיש לפחות שלושה סוגים של התחשמלות. אני אכנה את מה שזיהיתי בכינויים להלן:

  • חם ללא פציעה: אדם נוגע בנקודה עם מתח חשמלי גבוה (כמו נקודת חשמל של מנורה בסוף בית מנורה) והיה רעש קל של פיצוץ וכאב לו. תופעה שהיא אולי מאותו סוג היא קבלת זרם ממגע בשני הדקים מנוגדים של מצבר מכונית שנגעו אחד בשני בעצמם. בשני המקרים אדם לא יהיה פצוע - הוא לא ידמם ולא יראה סימן מיוחד על העור.
  • חם עם כווייה: אדם מוצא להרוג בכיסא חשמלי או נקלע לסביבה חשמלית חשופה וגופו נחרך באזור הכויה והוא מת.
  • קר: אדם נוגע בכבל חשמל חשוף ומת, בלי כווייה; כלומר גופו נשאר שלם - הוא רק נגע בכבל ומת באותו רגע.

האם מי שעשו את הסרטים טעו באיזה שהוא פרט כך שרק נראה לי שיש כמה סוגים של התחשמלות אבל בפועל יש רק אחד? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אף אחד לא ענה בינתיים. לפי הערך: התחשמלות יכולה לחמם את הגוף, ואז מופיעות כוויות. אבל זה לא מה שגורם לרוב למוות מיידי. מה שמסוכן יותר הוא שיתוק שרירים וכן שיבוש קוצב הלב (קשר הגת והפרוזדור, מה שיכול לגרום לפרפור חדרים, או קוצב לב מלאכותי, אם יש כזה), ואולי גם פגיעה בחלקים חיוניים במוח. Tzafrir - שיחה 07:04, 23 במאי 2019 (IDT)
יש התחשמלות קלה, כמו בגדרות חשמליות שנועדו למנוע מבקר לצאת מהשטח המגודר - נגיעה תגרום לקול פיצוץ חלש ולכאב קל נקודתי, אבל לא לשום פגיעה מעבר לכך. זה נשמע כמו התיאור של "חום ללא פציעה". יואלפ - שיחה 08:56, 23 במאי 2019 (IDT)
יש גם קשר לכמות המתח והזרם: אמפר/זרם גבוה יהרוג אך מתח/וולט גבוה רק יכאב. כך למשל הזרם בגדרות חשמליות נמוך מאוד אך כואב. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:33, 24 במאי 2019 (IDT)

בסיסי נתונים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה זה קשר מנדטורי בבסיסי נתונים?--87.70.175.139 20:38, 22 במאי 2019 (IDT)

[7]. מודה שלא שמעתי על המושג הזה בעבר. התיאור די פשוט, מופע של היישות חייב לקיים את הקשר. (¯`gal´¯) - שיחה 21:43, 23 במאי 2019 (IDT)

מה זה Compound variable בתכנות?[עריכת קוד מקור]

אפשר הפנייה לערך? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אמר רבי עקיבא בל"ג בעומר[עריכת קוד מקור]

אשמח להסבר קצר ופשוט (בלי דרושים ושטיקלעך תורות מפולפלים) מאיפה הגיע המנהג לשיר את המשנה הזו בל"ג בעומר, מתי זה התחיל ומה הקשר שלה לל"ג בעומר/רשב"י. בעלי הידע ביהדות, אודה מראש. 192.114.91.230 21:05, 23 במאי 2019 (IDT)

באופן כללי, 1. רשב"י הוא תלמיד של רבי עקיבא. 2. רבי עקיבא היה הסמכות הרוחנית מאחורי מרד בר כוכבא. 3. ל"ג בעומר מציין את היום בו הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא[1]. מן הון להון, יש ליום הזה גם קשר לרבי עקיבא. david7031שיחה • י"ט באייר ה'תשע"ט • 21:09, 23 במאי 2019 (IDT)
עדיין לא מניח את הדעת: 1. אז מה אם היה תלמידו של ר"ע. יש מספיק מימרות של רשב"י עצמו בשביל לשיר אותם. 2. מרד בר כוכבא והקשרו לל"ג בעומר אינו הכי יציב, והוא בעיקר מיתוס ציוני. לא נראה לי שה"מנהג" לשיר את "אמר ר"ע" הוא עתיק ביותר, ולכאורה אלו שחידשו אותו בכלל לא הכירו את ההקשר של ל"ג בעומר עם בר כוכבא. בטח לא בשביל לעשות תרגיל ל"ג בעומר > בר כוכבא > רבי עקיבא. 3. סיום מיתת תלמידי רבי עקיבא כבר נשמע מתקרב יותר, אבל עדיין מה בחרו דווקא במימרה זו? יש לרבי עקיבא עוד הרבה מימרות נחמדות. אני אולי יכול להניח שיש קשר בין המימרה לבין המשנה בה היא מופיעה, שאומרת "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו", וזה בקשר לתלמידי רבי עקיבא שמתו עד אותו היום משום שלא נהגו כבוד זה בזה. אבל עדיין נראה מעט מפולפל. היה יותר נכון להתחקות אחר מקורו של המנהג. קובץ על ידשיחה • 22:20, 23 במאי 2019 (IDT)
הימור שלי: אין הסבר עמוק. משה פרידמן - שיחה 22:26, 23 במאי 2019 (IDT)
משה, אנו רוצים משהו לא עמוק. משהו בסגנון: "הכול התחיל בגן ילדים בשנות ה-50, בו גננת ביקשה משכנהּ שיר עם מסר להעביר לילדים ביום ל"ג בעומר שחל שבוע לאחר מכן. השכן שבדיוק באותו היום למד את משנה זו אמר לעצמו מה יותר מתאים ממימרה זו של רבי עקיבא, ויותר התלהב מעצמו אחר שנזכר שביום זה פסקו למות תלמידי רבי עקיבא". אבל מחפשים את הסיפור האמיתי. קובץ על ידשיחה • 22:29, 23 במאי 2019 (IDT)
חברייה חשבתי בהתחלה שאתם מתלוצצים, אתם באמת לא יודעים מה הקשר של מימרא זו לל"ג בעומר? חיפשו מימרא שמתחילה באותיות "אש". "אשריכם ישראל", וזה לא בגלל שרבי עקיבא אמר וכו' וכו'. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 09:16, 24 במאי 2019 (IDT)
מעניין. משום מה קשה לי להלום את התזה המלומדת הזו. בעיקר בגלל שקיימים לא מעט שירים חסידיים, המכילים לעיתים פסוקים ומימרות חז"ל, ומתחילים ב"אש", כגון, "אשר ברא ששון ושמחה...", "אשרי מי שגדול בתורה ועמלו בתורה...", "אשרינו, אשרינו, אשרינו, שיש לנו רעבע כזה..."; ולא מעט מימרות נוספות שניתן להלחין, כגון, "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים...", "אשרי יושבי ביתך..."; ולא ראינו שכל אלו מושרות במדורות ל"ג בעומר. אביתר ג'שיחה • 14:08, 27 במאי 2019 (IDT)

לכאורה סיבה שלש היא הקרובה ביותר לאמת. הקשר בין ל"ג בעומר לתלמידי רבי עקיבא נפוץ הרבה קודם לקישור לרשב"י, ובוודאי שמוקדם בהרבה לקישור לבר כוכבא (שכנראה נעשה רק על סמן הפרשנות הרעועה שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד). בכלל בשל מות תלמידי ר' עקיבא הפכה ספירת העומר ל"יומו של רבי עקיבא". אחותי הקטנה חזרה מהגן עם סיפורי ר' עקיבא הולך ללמוד תורה ורחל אשת רבי עקיבא. בן עדריאלשיחה • י"ט באייר ה'תשע"ט 10:41, 24 במאי 2019 (IDT)

הקשר בין ל"ג בעומר לתלמידי רבי עקיבא הוא ברור ומוחלט. הקשר למשנה הספציפית לא ברור. כאמור, ההימור שלי שזו פשוט משנה יפה שאמר רבי עקיבא, כמו הרבה אחרות, ומישהו פעם החליט להלחין את זה ולשיר בל"ג בעומר. אבל זה רק הימור. משה פרידמן - שיחה 18:13, 24 במאי 2019 (IDT)
השערה, לפי עדויות שונות, על הקברות שבמירון היה מעיין פלאי, שלא היה נחסר ומתמלא מיד. כך שלהילולא נקשר עניין הטהרה. ראו בהרחבה אברהם יערי, תולדות ההילולא במירון
שוב פשפשתי בספרים, וראיתי שכותבים שיום הסתלקותו של הצדיק מכפרת כיום הכיפורים, ור"ע דיבר על יום הכיפורים. יתכן בהחלט. אבי84 - שיחה 12:43, 26 במאי 2019 (IDT)
  1. ^ לפחות לחלק מהדעות

פיזור הכנסת לפני הקמת קואליציה[עריכת קוד מקור]

האם קיימת אפשרות לפזר את הכנסת לפני שהוקמה ממשלה, כפי שבנימין נתניהו פרסם שברצונו לעשות? זה יוצר התנגשות בין חוק יסוד: הממשלה לבין חוק יסוד: הכנסת. לפי הראשון, לנשיא ההחלטה לתת הזדמנות למועמד אחר להרכיב ממשלה, לפי השני ניתן בהצבעה בפרלמנט להחליט על פיזור הכנסת. הסתמכתי על הפרסום כאן. (¯`gal´¯) - שיחה 00:29, 24 במאי 2019 (IDT)

אם יש רוב בכנסת, היא יכולה להחליט על פיזורה. אבל אם יש רוב בכנסת, לא עדיף להקים ממשלה? Tzafrir - שיחה 01:53, 24 במאי 2019 (IDT)
זה מה שפורסם. הוא לא מוכן לכך שמישהו אחר יוכל להרכיב את הממשלה במקומו במקרה שייכשל, אך מתגובות טענו שהנשיא יכול להכשיל כזה מהלך אם ייעכב את החתימה על החוק לפיזור הכנסת. (¯`gal´¯) - שיחה 02:05, 24 במאי 2019 (IDT)
הוא יכול לנסות (וסביר להניח שגם בהצלחה. אבל שום דבר אינו ודאי) להכשיל הקמת ממשלה. אבל עדיין יהיו למועמד הבא (שיהיה ככל הנראה גנץ) 28 + 14 ימים להרכיב ממשלה. החתימה של הנשיא על חוקים היא הליך פורמלי. למיטב הבנתי הם נכנסים לתוקף עוד לפני כן ובכל מקרה ריבלין כבר הצהיר שהוא לא ינסה להמנע מחתימה על חוקים בדרך זו. אבל שוב: איך נתניהו יצליח בדיוק להעביר חוק לפיזור הכנסת? Tzafrir - שיחה 04:32, 24 במאי 2019 (IDT)
נתניהו גייס 60 ח"כים לצורך כך שלא ימליצו על גנץ עבור סבב ההתייעצויות. כמו כן, בעבור פיזור הכנסת, ומעוניין לצורך כך גם "לשכנע" ח"כ שאינו בין אותם 60 (כונו כ"אופוזיציה", למרות שבפועל כרגע אין כזאת, אך הכוונה לגוש המרכז-שמאל) שלא להגיע להצבעה, כדי שיהיה להם רוב. (¯`gal´¯) - שיחה 04:37, 24 במאי 2019 (IDT)
לא הבנתי איך בכל מקרה למועמד הבא בתור תהיה אפשרות לנסות להקים ממשלה, אם תפוזר הכנסת, עבור בחירות חדשות. תוכל להסביר? (¯`gal´¯) - שיחה 04:39, 24 במאי 2019 (IDT)
הפוך. ככל שאני מבין את הידיעות, כל מה שהוא צריך זה לשבת ולחכות. ברגע שנגמרו לו 42 יום, הנשיא חייב לנסות להטיל את התפקיד על מישהו אחר, ואז על עוד אחד, וכך הלאה. סביר שכל זה לא יצליח, וברגע שהנשיא מכריז שלא נותר סיכוי להקים ממשלה, הבחירות החדשות נקבעות אוטומטית, לא צריך חקיקה חדשה בשביל זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:45, 25 במאי 2019 (IDT)
ממה שהבנתי החוק נותן רק 2 ניסיונות, כאשר הנשיא קובע האם לתת את ההזדמנות השנייה. ביבי מעוניין למנוע את האפשרות של הנשיא לתת הזדמנות לח"כ אחר להרכיב ממשלה. הבנתי שקיימת עוד אפשרות, שרוב של 61 ימליצו לנשיא על ח"כ, וזה יחייב אותו לתת לו הזדמנות של 14 יום, גם אם זה מי שכבר נכשל, לעומת החוק הרגיל, שלא מאפשר לנשיא לתת הזדמנות נוספת למי שכשל בניסיון הראשון. (¯`gal´¯) - שיחה 04:44, 27 במאי 2019 (IDT)

הפרש פוטנציאלים[עריכת קוד מקור]

הי,

בכדי להבין את המונח "הפרש פוטנציאלים" איזה מונח נדרש קודם כל מבין שני אלו?

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אנרגיה פוטנציאלית חשמלית תלויה גם במטען חשמלי. מה שרלוונטי הוא הפוטנציאל עצמו (ואמנם בפועל מדברים תמיד על הפרש פוטנציאלים ולא על פוטנציאל). Tzafrir - שיחה 04:34, 24 במאי 2019 (IDT)
פוטנציאל חשמלי מוגדר כאנרגיה החשמלית ליחידת מטען. מכאן שמושג האנרגיה ראשוני יותר מבחינה פיזיקלית וקודם. בנצי - שיחה 18:43, 24 במאי 2019 (IDT)

מה מוחלף בזרם חליפין?[עריכת קוד מקור]

לפי הבנתי, בזרם ישר מגיע זרם חשמלי ממקור זרם (כגון סוללה) למנגנון מסוים, אחרי שהושקע כוח אלקטרו-מפעיל. כתוצאה מזרם ישר זה, המנגנון יעבוד עד תום הזרם. מה שונה מכך בזרם חילופין במעגל חשמלי? כלומר, מה מתחלף בזרם חליפין חזרה לתחנת הכוח אם המטענים מתפרקים בקרבת אטומי המנגנון שהניעו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ר’ זרם חילופין. מה חסר שם? Tzafrir - שיחה 04:35, 24 במאי 2019 (IDT)
מה חוזר לתחנת הכוח בכך שכיוון הזרם מתהפך? מעבר לכך, אני מודה שלא הבנתי את הפסקה השנייה בפרק הפתיח כלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. קודם כל, נא השתדל לזהות את עצמך כמקובל. הרבה יותר נעים כך.
ב. שים לב לתיקון הקישור לערך הרלוונטי.
ג. לשאלתך, תפקידו של מקור-מתח (סוללה או מצבר, או תחנת כוח (למרות שלא מדובר בכוח)), כל מקור-מתח, הוא ליצור הפרש פוטנציאלים בין קטביו. הפרש זה מכונה מתח. נכון יהיה אם תברר לעצמך את משמעות המושגים פוטנציאל (חשמלי) והפרש פוטנציאלים. במקור מתח ישר (DC - Direct Current) מתקיים בין הדקי המקור הפרש פוטנציאלים קבוע. ההדק בו הפוטנציאל גבוה יותר מוגדר כחיובי (+), ואילו ההדק השני, בו הפוטנציאל נמוך יותר, מוגדר כשלילי (-). שים לב: אין ז"א, שפוטנציאל הראשון הוא בהכרח חיובי או שפוטנציאל ההדק השני הינו שלילי, אלא רק שפוט' הראשון גבוה יותר. כשנשלב מקור כזה במעגל סגור יתקבל זרם-ישר. במקור מתח חילופין (AC - Alternate Current) קוטביות המקור - כלומר הפוט' של מי מהם גבוה יותר ושל ומי נמוך יותר - משתנה באופן מחזורי עם הזמן. שינוי מחזורי זה הוא החילופין. טכנית, הדבר מתבצע לרוב באמצעות סליל המסתובב במהירות זוויתית קבועה בתוך שדה מגנטי אחיד. כך מושג האפקט של חילוף מחזורי של קטבי מקור המתח. זוהי בתמצית, משמעות המושגים. בנצי - שיחה 18:34, 24 במאי 2019 (IDT)
בנצי, תודה רבה על הפירוט הנדיב והברור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה בתכנות \ מדעי המחשב; איך נכון לתרגם הביטוי Turing tarpit?[עריכת קוד מקור]

ראו הערך באנגלית (אנ')

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אפשר "ביצת טיורינג" או "הביצה הטובענית של טיורינג". עוזי ו. - שיחה 13:43, 24 במאי 2019 (IDT)

יש הוכחות, יש הודאה, אבל אין מניע[עריכת קוד מקור]

נניח שהתבצע פשע אלים וחמור- רצח / ניסיון רצח / תקיפה חמורה. הרוצח/תוקף נתפס, הראיות נגדו חד משמעיות והוא גם מודה מיד באשמה, אבל מסרב להסביר את המניע שלו. האם המשטרה תתיש אותו בחקירות אינסופיות עד שהוא יסביר את המניע בשביל להשלים את הפזל, או שתמהר להגיש כתב אישום ברגע שיש הוכחות והודאה גם בלי מניע?
ואותה שאלה לגבי בית המשפט- האם בית המשפט יתיש את הנאשם ואת משפחת הקרבן בדיונים אינסופיים עד שיתברר המניע, או שתמהר להרשיע אותו ולשלוח לכלא?
ונצא מהמקרה הפרטי לשאלה כללית יותר- כמה זמן אמורה לקחת כל הפרוצדורה מרגע המעצר עד לכניסה לכלא במקרה שבו הכל ברור והרוצח מיד מודה באשמה ומשתף פעולה בחקירה?--185.175.34.213 15:36, 24 במאי 2019 (IDT)

להרשעה לא מספיקה הודאה אלא נדרש "דבר מה נוסף" (דלוגמה - חשיפת מידע שלא היה ידוע למשטרה, כמו המיקום שבו הוסתר כלי הרצח). אפשר להרשיע גם מבלי שיתברר בוודאות המניע. ייתכן רצח סתמי לשם רצח. בחלק גדול של מקרי הרצח הרוצח אינו מודה במעשה, וממילא אינו מודה במניע, והמשטרה והתביעה צריכות להעלות השערה סבירה לגביו ולשכנע את השופט - זה לא שונה עקרונית ממקרה שבו הרוצח מודה באשמה אך משום מה לא מסגיר את המניע.
מן הערך - "ככל שמשקלה הפנימי של ההודאה גדול יותר, כך יקטן הצורך למבחן החיצוני של ה"דבר מה הנוסף"." אפשר לראות את הסירוב להסביר את המניע לרצח כהחלשה מסוימת של משקל ההודאה. החוקרים והתובעים יצטרכו לחזק את משקלה של ההודאה הפנימית (ע"י חילוץ המניע, או הסבר הגיוני למה הרוצח התעקש שלא לחשוף אותו אע"פ שהודה מרצונו במעשה) או לחזק את הראיות הנוספות אם הן לא חזקות דיין. דב ט. - שיחה 08:54, 26 במאי 2019 (IDT)

זיהוי הוגה ביטוי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מקווה שמישהו שמע את הביטוי, בתירגום לעברית: "החיים הם אוסף של מערכות יחסים". שמעתי אותו באחת התוכניות בגל"צ במשך השבוע החולף, אבל מאחר ולפעמים הביטוי מושמע לאחר שם הוגהו, ולא להיפך, אינני יודע מי זה (פסיכולוגית, שם לא מוכר מקבל את חשיבותו ואת זכרונו רק לאחר סיבת העניין). אשמח אם מישהו מכיר או מזהה. שבת שלום, בנצי - שיחה 18:09, 24 במאי 2019 (IDT)

האם ירידת ישראלים מישראל מעלה או מורידה את יוקר המחייה?[עריכת קוד מקור]

אנא חישבו על האמרה "אחלה, תעזבו, עכשיו יישאר לי יותר בשביל עצמי".

אבל האם במקרה של ישראלים שעוזבים את המדינה בהמוניהם יוקר המחייה ייעלה או ירד? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה מורכבת. מצד אחד דברים מסוימים כמו נדל"ן צפויים לרדת, לפחות בטווח הקצר, מצד שני עזיבה המונית תקטין את הפעילות במשק ועלולה להפחית את ההיצע, וזה תלוי בזהות העוזבים. אם למשל יעזבו הרבה אנשים מתחום מקצועי מסוים, שכרם של הנותרים בתחום יעלה, התחרות תפחת והמחיר, לפחות בטווח הקצר, יעלה. דב ט. - שיחה 08:56, 26 במאי 2019 (IDT)
אם מדברים על עזיבה המונית מיידית, כאילו מרבית אזרחי המדינה קמה והולכת באותו הזמן זה יגרום לקריסת הכלכלה. בהתחלה זה בהחלט יראה כמו הורדה במחירי המחייה, הרי העוזבים ירצו להיפתר מהרכוש שהם לא מתכוונים לקחת, מחירי הדיור והקרקע, הרכב, כל אלה פשוט יקרסו. הרי שקשה יהיה להשיג מצרכים בסיסיים והמדינה, אם משהו ישאר פה בכלל לא תוכל לשמור על התשתיות והשירותים הבסיסיים. תצתרך לסחור הון שלם בשביל ביצים, כי תעשיית המזון קרסה והדלק יקר להחריד. כל בית אב יהיה חייב להפוך למשק, אחרת יהיה קשה מאוד להתקיים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:50, 28 במאי 2019 (IDT)

שאלה שלא מצאתי לה תשובה בערך חשמל[עריכת קוד מקור]

לפי הערך חשמל, המונח "חשמל" מתאר מגוון תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

אם מדברים על אלקטרונים לעומת פרוטונים אני מבין מדוע מדובר בתנועה (מחסור או עודף) אבל אם אני מבין נכון את הערך במקרים נדירים גם נייטרונים יוכלו לגרום לתופעות חשמליות (אין לי מושג איך).

האם גם בהקשר נייטרונים יש תנועה של מטען חשמלי או רק נוכחות? האם המומחה יסכים להדגים תנועה של נייטרונים שתגרום להימצאות מטען חשמלי? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא הבנתי לפי מה בדיוק בערך אתה מסיק את המסקנה הזו.
אבל אם כבר שאלת, למרות שהמטען החשמלי של נייטרון הוא אפס, הוא מורכב מקוארקים, שלכל אחד מהם כו יש מטען חשמלי. ולנייטרון יש מומנט מגנטי. emanשיחה 02:41, 26 במאי 2019 (IDT)
נראה לי מיותר לעסוק במה הביא אותי להסיק כך. לצערי התשובה לא עוזרת לי להבין אם תנועה היא תמיד פקטור למטען חשמלי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא. זה לא מה שהערך אומר. הוא אומר שחלק מהתופעות שקשורות לחשמל (ובראשן "הזרם החשמלי", שבזכותו כל מכשירי החשמל שלנו פועלים) קשור לכך שמטענים נעים. כמובן שזה לא אומר שאם חלקיק נע סימן שיש לו מטען. אלא שאם חלקיקים עם מטען נעים, יש זרם חשמלי.
מה שנע בזרם החשמלי בחוטי החשמל בבית שלנו אלה האלקטרונים. בסוללה יש גם אטומים שנעים, ובהם באמת יש נייטרונים. אבל הם נעים רק כי הם צמודים (בכוח שהוא לא חשמלי) לפרוטונים בגרעין. אבל תנועת הנייטורנים לא תורמת לזרם. emanשיחה 11:01, 26 במאי 2019 (IDT)
לא טענתי או לכל הפחות לא התכוונתי לטעון שתנועה במרחב היא לעד תוצאה של מטען חשמלי. התכוונתי (תוך שימוש בניסוח גרוע) לברר אם יכול להיות מצב שבו יש מטען חשמלי אבל בלי כל תנועה. כלומר רק "נוכחות" אבל בלי "תנועה". עדיין אינני יודע זאת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן בוודאי. יש תחום שלם בלימודי החשמל, שנקרא אלקטרוסטטיקה, שמדבר על המקרה הזה!
אם המטען נמצא על מבודד (מה שנקרא "חשמל סטטי"), או על מוליך שמוקף במבודד כך שהוא כלוא שם, הוא ישאר ללא תנועה. למען האמת בשביל לגרום למטענים להמשיך לנוע, צריך כל הזמן לתת להם אנרגיה (ע"י סוללה, או גנרטור). emanשיחה 15:08, 26 במאי 2019 (IDT)
אלף תודות לך עמנואל היקר. מידע זה יכול לסייע לרבים שימצאו אותו בגוגל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זה פרדיקט?[עריכת קוד מקור]

פתיח הערך תחשיב פרדיקטים מיד מתחיל בתיאור "תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון" מבלי להסביר מה זה פרדיקט (כתוב שם נשוא ובשני המקרים אין קישור פנימי ואינני יודע אם המשמעות בערך "נשוא" זהה מבחינה הקשרית).

באופן דומה פתיח הערך שפה מסדר ראשון מגדיר שפה כזו כ"הכללה של תחשיב הפסוקים: מקום בו תחשיב הפסוקים מטפל במשתנים בוליאניים שיש להם רק ערכי אמת ושקר".
אני יודע מה זה הכללה, מה זה משתנה, מה זה ערך בוליאני (לא "משתנה בוליאני") מה זה אמת ומה זה שקר אבל אינני יודע מה המשפט הזה אמור לתאר.

אני מזמין את המומחה לנסות להסביר את שני התיאורים ולנסות לשפר מעט את הפתיחים.

תודה רבה בכל מקרה - -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פרדיקט הוא טענה; כמו "x הוא חכם" (הערך צריך להבהיר זאת טוב יותר).
בפתיח של שפה מסדר ראשון היתה שגיאת כתיב זעירה אבל משמעותית: הנקודה צריכה להיות פסיק: "בלוגיקה מתמטית, שפה מסדר ראשון היא הכללה של תחשיב הפסוקים: מקום בו תחשיב הפסוקים מטפל במשתנים בוליאניים שיש להם רק ערכי אמת ושקר, בשפה מסדר ראשון מותר למשתנים לקבל כל ערך מתוך קבוצה נתונה של אובייקטים.". עוזי ו. - שיחה 10:53, 26 במאי 2019 (IDT)

מאמיניו של קרליבך[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בעקבות שריפת הישוב של קרליבך. מאמיניו של קרליבך. מה הם נחשבים מבחינת זרם? חב"ד? ברסלב? או זרם בפני עצמו?

יש את המושג שמכונה בצחוק חבקו"ק, כלומר חסידי חב"ד ברסלב קוק וקרליבך... למעשה, שלמה קרליבך היה בקשר עם האדמו"ר מאמשינוב, והיו שהגדירוהו כחסיד אמשינוב. לא ידוע לי על קשר מיוחד שהיה לו עם ברסלב, ולמרות שבצעירותו הוא היה חסיד חב"ד, הרבי דחה אותו, ולא מקובל להגדירו כחסיד חב"ד. אתה שואל על זרם חסידיו? סביר להניח שחלקם מגדירים עצמם גם כחסידי ברסלב או זרמים אחרים, אבל יש גם כאלו שהם זרם בפני עצמו (בעיקר בחו"ל). ישראל - שיחה 12:57, 26 במאי 2019 (IDT)
בכל מקרה, המינוח המדויק יותר הוא חסידיו ולא מאמיניו. יםשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ט • 14:19, 26 במאי 2019 (IDT)

צבא ארצות הברית ומחקר מדעי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שמתי לב שבכל הסרטים האמריקאים, אם נתקלים בתופעה לא מוכרת (כדגומת חייזרים, אנשים עם כוחות על טבעיים או אובייקט לא מזוהה), אז הגוף האחראי תמיד יהיה צבא ארצות הברית (ותמיד הם יעשו משהו לא מוסרי). אז השאלה היא:

1) האם כך זה גם במציאות? צבא ארצות הברית הוא גוף מחקר שעוסק בין היתר בתופעות לא מוסברות והוא זה שמקבל את המשימה במקום נגיד מחוני מחקר ואוניברסיטאות?

2) למה אמריקאים בטוחים שהצבא שלהם הוא לא מוסרי? 213.55.211.27 12:25, 27 במאי 2019 (IDT)

1) לא בהכרח צבא ארצות הברית, אך כמו בכל מדינה, תופעה אשר עלולה להוות סיכון מן הסתם תהיה באחריות גוף שלטוני/בטחוני כלשהו. המיתולוגיה של עב"מים וכיו"ב בארה"ב מושפעת בעיקר מן ההיסטוריה של תקרית רוזוול ואזור 51, שמסיבות מובנות חיל האויר האמריקאי היה מעורב בהסברתן/טשטושן.
2) אני לא חושב שהאמריקאים תופסים את הצבא שלהם דווקא (בניגוד לצבאות של מדינות אחרות) כבלתי-מוסרי. לאמריקאים יש נטייה לחשוב על עצמם כעל העולם כולו (ולכן החייזרים בסרטים כמעט תמיד ינחתו איפשהו בתחומי ארצות הברית) וההתייחסות שלהם לצבאם להערכתי גנרית. בתרבות האמריקאית מובנית חשדנות כלפי צבא ושלטון פדרלי, מן הסתם מורשת המרד נגד השלטון הבריטי ומלחמת האזרחים. למשל, חוקת ארה"ב היא קרוב לוודאי היחידה בעולם שמתירה לאזרחיה לשאת נשק בנימוק שאולי יהיה צורך במיליציה חמושה מול דיכוי השלטון. H. sapiens - שיחה 13:31, 27 במאי 2019 (IDT)
 לאמריקאים יש נטייה לחשוב על עצמם כעל העולם כולו (ולכן החייזרים בסרטים כמעט תמיד ינחתו איפשהו בתחומי ארצות הברית)...
אם חושבים על זה ככה, כל מדינה או לאום מתרכזים במשהו שקורא דווקא בגבולות הפיזיים או התרבותיים שלהם, וארה"ב היא לא מיוחדת, היא פשוט דומיננטית. אם מסתכלים על איזה סגנון אחר בו מדינה אחרת דומיננטית, רואים כמעט אותו דבר - לדוגמה באנימה, בה יפן היא דומיננטית, כמעט הכל קורא ביפן, ולרוב ספציפית בטוקיו.
לגבי השאלה המקורית בגדול צריך בכל סיפור איזה אנטגוניסט, וקל לעשות מאיזה גוף ממשלטי סודי או מגוף ענק כמו הצבא שיש עליהם מספיק סיפורים של ניסויים לא מוסריים, כגון ניסוי טסקיגי וכדומה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:40, 28 במאי 2019 (IDT)
זה כמובן נכון שבכל מדינה יש לאנשים נטייה להתרכז בגבולות הפיזיים והתרבותיים שלהם, אבל זה נכון בארה"ב אפילו יותר מאשר בשאר מדינות העולם המערבי. למשל, פחות מ-50% מהאמריקנים טורחים להוציא דרכון, וזה עוד אחרי עלייה מאוד משמעותית בשנים האחרונות. בשנת 1990, רק 4% מהאמריקנים החזיקו דרכון. במדינות אחרות בעולם המערבי מתקשים להאמין שהסטטיסטיקה הזו היא לא מתיחה. H. sapiens - שיחה 08:19, 28 במאי 2019 (IDT)
אני לא בטוח לשיעור של אזרחים אמריקאיים הטורחים להוציא דרכון יש קשר לסיכויים של חייזר לנחות או להתרסק בארצות הברית בסרט או סדרה שנוצרה בארה"ב. אמנם כן, הם יותר אגוצנטריים לגבי המדינה שלהם, אבל זה לא קשור לסיפורים שלהם. פשוט הדומיננטיות שלהם, תרבותית, בעזרת מה שנקרא העוצמה הרכה. כאשר אמריקאי כן מוציא דרכון ונוסע לחול הוא פוגש חנויות ומותגים אמריקאיים, הוא שומע מוזיקה אמריקאית והוא רואה פרסומות למוצרים ולסרטים אמריקאיים. הדומיננטיות הזאת משפיעה גם עלינו. אנחנו כצרכנים של תרבות אמריקאית רואים שהכל קורה שמה, אבל בגלל שאנחנו צורכים אותה כבר איזה 70 שנה, אנחנו בקלות מקבלים את זה. האגוצנטריות לכאורה בסרטים אמריקאיים נובעת מזה שהשוק שלהם מגיב טוב לרקע כזה, ומרבית מדינות המערב מקבלות את זה בקלות. בסין לעומת זאת הפקה של איזה סרט אמריקאי שרוצה לעשות קופה טובה בשוק ההוא חייבת לא רק להיצמד להגדרות הצנזורה שמה, שזה נושא בפני עצמו, אלא גם לתת איזה מחווה טובה לסין. שחקן סיני מפורסם בתפקיד זה או אחר, צילום בעיר סינית וכדומה. עולה לי לראש הסצנה בלהציל את מארק וואטני של איזה יושב ראש תוכנית החלל הסינית המחליט לעזור מטוב ליבו, מדבר מנדרינית וכדומה.
הנקודה שלי היא שאין קשר בין זה שארצות הברית חושבת שהיא מרכז העולם, לזה שהיא מוציאה תוכן תרבותי שמתרכז בתוכה, זה פשוט טבע הדברים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:53, 28 במאי 2019 (IDT)
ארצות הברית לא חושבת שהיא מרכז העולם. היא חושבת שהיא כל העולם או לפחות רובו (מרכז העולם הוא ניו-יורק או לוס-אנג'לס, תלוי אם אתה בחוף המזרחי או המערבי). וכמובן שיש קשר. אם בישראל יעשו סרט על חללית חוצנית שמתרסקת בחולון, להרבה צופים (ישראלים ואמריקאים) תהיה תחושה של "נו בטח, מכל כדור הארץ הם נפלו דווקא על חולון". אבל לצופים (אמריקאים וישראלים) אין בעיה עם סרטים על חלליות חוצניות שמתרסקות בפרבר בקליפורניה או במדבר בניו-מקסיקו, למרות ששטח ארצות הברית הוא עדיין אחוז קטן מאוד משטח כדור הארץ. H. sapiens - שיחה 14:33, 28 במאי 2019 (IDT)
אגב נקודה נוספת שחשבתי עליה עכשיו, כדרך אגב. אם נגיד יש מקרה מציאותי (זרום איתי) על איזה כלי שנוחת/מתרסק באזור עליו מבקרים כוחות נאט"ו אבל לא באזור שליטה של מדינה ריבונית, דוגמת האוקיינוס הפסיפי, רוב הסיכויים מרבית הכוחות שיוערבו בזה יהיו אמריקאיים שכן הם המסה העיקרית של כוחות נאט"ו בכללי. במיוחד לאור העובדה שבעשורים האחרונים מרבית מדינות ברית נאט"ו לא עומדות בהתחייבות שלהם להוצאות צבאיות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:59, 28 במאי 2019 (IDT)
אני זורם. באוקיינוס השקט פועלים גם הצי הרוסי (עם צוללות גרעיניות), הסיני (עם נושאת מטוסים), היפני, הדרום-קוריאני, הטאיוואני, הקנדי, האוסטרלי, הניו-זילנדי, האינדונזי, הפיליפיני, ואולי גם הבריטי, הצרפתי, ההודי ועוד כמה שאני לא זוכר כרגע. אני מנחש שנפח הפעילות ושטח הכיסוי המשותפים שלהם גדולים משל האמריקאים לבדם. H. sapiens - שיחה 14:42, 28 במאי 2019 (IDT)
H. sapiens, אתה ממש צודק. והנה למשל מקרה מבחן. ראיתי כמה קטעים מן הסדרה כדברא, וזה באמת מה ששאלתי את עצמי: "נו באמת, מכל המקומות בעולם, כל הגרומלים, הכדברות, המליפיקים וכל העל טבעיים האחרים שהסדרה הזו ממציאה, כולם מגיעים דווקא לקיבוץ קטן בארץ? אבל כשבהיום השלישי החייזרים מגיעים לארצות הברית, זה לא נראה לי מוזר בכלל. אביתר ג'שיחה • 18:26, 28 במאי 2019 (IDT)
דווקא ביום השלישי החייזרים מגיעים בכוונה למקומות מרכזיים בעולם, ווושינגטון היא רק אחד מהם. „במקרה״ עיקר עלילת הסרט מתרחשת שם. אבל לא עיקר המגעים בין בני האדם לחייזרים. אם כבר, מפגשים מהסוג השלישי. Tzafrir - שיחה 18:42, 28 במאי 2019 (IDT)

העברת כספים מקרנות פנסיה ומביטוחי מנהלים למיניהם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למבינים בכספי פנסיה וברגולציה: לאחרונה פנה אלי גוף כלשהו המציע את שירותיו באיתור של כספי פנסיה "אבודים", כלומר קרנות פנסיה (או ביטוחי מנהלים) שנפתחו לי בעבר על ידי מעסיקים קודמים, וכעת הכסף רובץ בהם ללא תנועה של הפקדות. הפונה טען שבמקרים שכאלה דמי הניהול מצבירה גבוהים, משום שאין כלל הפקדות שמהם יוכלו לגבות דמי ניהול מהפקדה (מה שנשמע הגיוני, ואפילו מוכר לי כנכון מהיכן שהוא). הפונה טען שעדיף לי להעביר כספים כאלו, ככל שישנם, לחברת הביטוח שבה מתנהלת הפנסיה הנוכחית שלי. וכאן מגיעה השאלה שלי. לפי מיטב ידיעתי, כספים שמועברים מחברת ביטוח פנסיוני אחת לאחרת, אינם משולבים באותה קרן שבה נמצאים הכספים שמגיעים מהפקדות שוטפות, אלא "נצבעים" ומנוהלים בקרן נפרדת, וממילא הבעיה חוזרת על עצמה: בקרן ההיא שאליה הועברו הכספים אין הפקדות שוטפות, ולכן מהכספים נגבים דמי ניהול גבוהים מצבירה. ממילא, אין שום סיבה שאיעזר בשירותים היקרים של הפונה, ואשחזר בסופו של דבר את הבעיה שבאתי לפתור. האם אני צודק? נא להתחשב גם בנתון הבא: אם זה משנה משהו, עבדתי בעבר רק בשתי עבודות קודמות, ולמיטב ידיעתי, הצבירה שהייתה לי לא הגיעה אפילו ל-10,000 ש"ח. אביתר ג'שיחה • 13:47, 27 במאי 2019 (IDT)

הפונה צודק ברמה העקרונית - אם יש לך קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או ביטוח מנהלים שאינך מפקיד בהם, ברוב המקרים יגבו מהם דמי ניהול מקסימלים בשיעור שיכול להיות פי 4 מהממוצע ולגרום לך לנזק משמעותי לצבירה ארוכת הטווח. כמו כן, אם “תציע” למנהלי הקרנות הנוכחיות שלך להעביר את הקרנות הרדומות שלך אליהם בתנאי שישוו את דמי הניהול עליהן לדמי הניהול שאתה מקבל בקרנות הפעילות, הם בדרך כלל יסכימו (מנסיון) ואם מדובר בסכומים גדולים (מאות אלפי שקלים) תוכל גם לדרוש (ולקבל) הנחה נוספת בדמי הניהול. הדבר היחיד שאותו פונה לא סיפר לך, הוא ששירותיו לחלוטין אינם נחוצים. היכנס לאתר הר הכסף ומצא שם את כל הקרנות והביטוחים הפנסיונים שעל שמך. שמור את הרשימה ופנה איתה אל מנהלי הקרנות הנוכחיים שלך. הם כבר יעשו עבורך את השאר. בברכה, Easy n - שיחה 23:05, 27 במאי 2019 (IDT)
תודה רבה. טוב, כדי להצדיק 500 ש"ח הוא הציע לי גם ייעוץ לגבי אופן חלוקת הכספים הפנסיוניים שלי בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה וקצת עבודה על הקטנת דמי ניהול, אבל יש לי כבר סוכן שעושה את העבודה הזו ודמי ניהול אני יכול להקטין גם בעצמי. מה שכן, את "הר הביטוח" ואת "הר הכסף" כבר הכרתי, אבל לא ידעתי שזה באמת אפשרי להעביר כסף מקרן לקרן ובאמת להרוויח מזה משהו. חשבתי שדמי הניהול יישארו זהים למה שהם היו. אביתר ג'שיחה • 10:25, 28 במאי 2019 (IDT)
התרשמתי מרמת האבטחה הגבוהה של האתר: שני ביט ("האם הונפק לך דרכון בשלוש שנים האחרונות", "האם יצאת מהארץ בשלוש שנים האחרונות"). האקרים ברחו הביתה פצחנים למדו חליל. עוזי ו. - שיחה 23:47, 27 במאי 2019 (IDT)
אני חושב שהתבלבלת בספירה, מספר תעודת זהות הוא בערך 30 ביטים נוספים. מצד שני, אם תנסה לגנוב את המידע וגם להשתמש בו, תגלה שכל קרן פנסיה או קרן השתלמות דורשות את הקוד הסודי האמיתי: תאריך ההנפקה של תעודת הזהות שלך. בברכה, Easy n - שיחה 01:23, 28 במאי 2019 (IDT)
את מספר תעודת הזהות השודד כבר יודע. אם ההגנה האמיתית מתחבאת בתאריך, לשם מה בלבול המוח של שאלות הטריוויה באתר. עוזי ו. - שיחה 01:28, 28 במאי 2019 (IDT)
זה לא ברור? רוצים שהזיהוי יתבצע עם מפתח של 32 ביטים. בברכה, Easy n - שיחה 10:54, 28 במאי 2019 (IDT)

לאיזה בנק ישראלי העמלה הנמוכה ביותר בהעברת כסף לחו"ל?[עריכת קוד מקור]

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תוצאות הצבעות במליאה[עריכת קוד מקור]

היי. בעקבות האישור של חוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה, ניסיתי למצוא את התוצאות לפי שמות המצביעים, כדי לדעת איך הושג רוב, ולא הצלחתי. באתר הכנסת החיפוש נותן רק עד ינואר השנה. למרות שהבעיה כנראה בחיפוש, כי ניתן להגיע להצבעות אחרות החודש, אם יודעים קישור מדוייק. או שההצבעה הייתה חשאית ופספסתי את זה. אשמח לעזרה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:50, 28 במאי 2019 (IDT)

אני גם לא מצליח לאתר את השמות. ההצבעה בכל מקרה לא הייתה חשאית (רק בחירות נעשות בכנסת בהצבעה חשאית) אלא הצבעה אלקטרונית רגילה ואחריה הופיעה על מסך הכנסת התוצאה כולל המצביעים לפי מקומותיהם (אפשר לראות זאת כאן ב-10:10:36. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:49, 29 במאי 2019 (IDT)
תוצאות ההצבעות מופיעות הרבה יותר מאוחר, היו פעמים שגם אחרי חודש עדיין לא מצאתי; בכל מקרה כמו שרשם קודמי, יש את תמונת ההצבעה לפי מיקום ואם חייבים למצוא אז אפשר באמצעות זה למצוא מי הצביע מה – ירח אפלשיחה 05:59, 29 במאי 2019 (IDT)
בלי שמות לא יעזור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:54, 29 במאי 2019 (IDT)
בדפים של חברי הכנסת יש את המיקום של כל אחד, אם זה חשוב אתה יכול לבדוק – ירח אפלשיחה 08:57, 1 ביוני 2019 (IDT)

מה היא התורה הלוגית עם הכי פחות אקסיומות?[עריכת קוד מקור]

אשמח להפנייה לערך. תודה בכל מקרה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא יודע אם זאת התשובה הנכונה, ואם קיימת תשובה חד משמעית, אבל אפשר להתחיל מתחשיב הפסוקים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:06, 28 במאי 2019 (IDT)
אין משמעות עקרונית לספירה של אקסיומות, כי כל מערכת סופית אפשר להחליף ב"A וגם B וגם C". אבל בתורה של חבורות למחצה יש אקסיומה אחת (אסוציאטיביות). עוזי ו. - שיחה 16:43, 28 במאי 2019 (IDT)
משתמש:עוזי ו., לגבי המשפט הראשון; האם התכוונת שאפשר להגדיר אקסיומה אחת שמורכבת מתתי אקסיומות כגון A,B,C ואז השאלה במבט מסוים מתייתרת? לגבי המשפט השני, הוא לא מדגים את המשפט הראשון? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אפשר לארוז כמה אקסיומות לאחת, ובמובן הזה כל תורה לוגית אפשר לנסח כאילו יש בה אקסיומה אחת בלבד. עוזי ו. - שיחה 02:53, 29 במאי 2019 (IDT)

תורה לוגית עם אקסיומה אחת בלבד באמת[עריכת קוד מקור]

אקסיומה אחת בלבד שאיננה "מארז" של שתיים או יותר אקסיומות.

האם קיים דבר כזה? תודה למומחים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בתורה של חבורות למחצה יש אקסיומה אחת (אסוציאטיביות). עוזי ו. - שיחה 17:51, 29 במאי 2019 (IDT)

אז יאללה, מתי אפשר להזמין משלוח מזון הביתה מאמאזון?[עריכת קוד מקור]

---- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

AmazonFresh is a subsidiary of the Amazon.com American e-commerce company in Seattle, Washington. It is a grocery delivery service currently available in some U.S. states, London, Tokyo, Berlin (including Potsdam), Hamburg, and Munich.

מי המציא את פסל החרות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם קראת את פסל החירות? Tzafrir - שיחה 16:18, 30 במאי 2019 (IDT)

מה מבזבז יותר קלוריות: ריצה או הליכה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אם המרחק זהה, הליכה לוקחת יותר זמן. האם זה "מתקזז" עם זה שהריצה היא יותר אינטנסיבית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:21, 30 במאי 2019 (IDT)

אני חושבת שריצה מבזבזת יותר קלוריות חברסודי - שיחה 15:23, 30 במאי 2019 (IDT)
אכן. H. sapiens - שיחה 17:39, 30 במאי 2019 (IDT)
נראה לי הגיוני לגמרי, הטרייד אוף הוא תמיד בין זמן ואנרגיה. אם רוצים לעשות משהו יותר מהר, מקריבים אנרגיה, אם רוצים יותר יעילות יחסית ליחידת אנרגיה, מקריבים זמן. זה נכון גם במכאניקה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:58, 30 במאי 2019 (IDT)
זה לא כזה טריוויאלי: אנרגיה כללית= הספק X זמן. ככה שאם הצלחת לחסוך בזמן, אז יתכן ודווקא חסכת אנרגיה. כנראה שריצה היא מאוד לא יעילה מבחינת יחס בין אנרגיה כימית נצרכת לבין אנרגיה מכנית המשמשת לתנועה ולכן אנחנו כל כך לא אוהבים להשתמש בה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:13, 31 במאי 2019 (IDT)
אם ריצה הייתה יותר יעילה, היינו רצים במקום ללכת. Tzafrir - שיחה 01:29, 1 ביוני 2019 (IDT)
בזמן ריצה מרכז הכובד של הגוף נע יותר (בהשוואה להליכה) בכיוון האנכי, תנועה שמתבצעת בחלקה נגד הכבידה, ולא תורמת ישירות להתקדמות בכיוון האופקי. H. sapiens - שיחה 22:05, 1 ביוני 2019 (IDT)

מה זה Name Reference בעבודה עם משתנים בתכנות?[עריכת קוד מקור]

באיזה מצב פשוט למשל נכון לתת למשתנה name-reference?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא יצא לי לשמוע על מושג כזה וגם מחיפוש בגוגל לא מצאתי שום תוצאה רלוונטית. האם התכוונת לסוג משתנה שהוא reference, שזה למעשה סוג של pointer בשפות מודרניות? (¯`gal´¯) - שיחה 00:52, 2 ביוני 2019 (IDT)
אני לא יודע אם זו משמעות אפשרית של מה שהתכוונתי אליו; מי שהתכוונתי אליו זה name-reference של declare בשפת Bash אבל ייתכן שאין מושג כללי כזה בתכנות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מצטער, לא מכיר את זה. אני יודע שמשתנה זמני יוצרים עם export או עם = בסקריפט. לא נתקלתי בפקודה הזאת. מאיפה אתה לומד bash? (¯`gal´¯) - שיחה 19:51, 4 ביוני 2019 (IDT)
שלום. אני לומד מאיפה שאני לומד - לדעתי זה לא רלוונטי לשרשור; declare הוא Shell builtin (ראה ה man bash); למיטב ידיעתי, משתנה לא בהכרח יהיה זמני (במובן של תלות רק בסשן בו הוגדר) שכן אם תשים אותו למשל ב bashrc הוא לא יהיה תלוי רק בסשן זה, אבל זה כמובן עניין אחר. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מצב מתבקש הוא אם רוצים משתנה שיכול להתייחס בנסיבות שונות לערכי משתנים אחרים. ברוח האמרה הידועה של דייקסטרה שכל בעיה במדעי המחשב יכולה להיפתר על ידי עוד שכבת הפניה (חוץ ממספרן של השכבות הללו). Tzafrir - שיחה 13:38, 10 ביוני 2019 (IDT)

שמות נפוצים בחצי האי ערב במאה השישית לספירה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, רציתי לדעת אילו שמות היו נפוצים בחצי האי ערב במאות השישית והשביעית לספירה? כמו כן, האם היו (או שיש סיכוי שהיו) עוד אנשים בשם מוחמד במאות האלה, או שמוחמד היה שם מקורי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי מיטב ידיעתי אין או אין כמעט מקורות שנכתבו בחצי האי ערב על ידי ערבים בתקופת האסלאם מלבד כתבי האסלאם עצמו (אשר לדעתי האישית הם מאד מהימנים בכל הנוגע לשמות); המשאב הישיר ביותר שלך זה לדעתי הקוראן עצמו ובמובן מסוים גם ספרות הסירה והחדית'. ייתכן שגם מקורות רומיים בהם תועד חצי האי וכתבים של קהילות סמוכות או בתוך חצי האי ששרדו יתנו עוד מידע על השמות.
לגבי שמות דומים למוחמד; אני לא יודע אבל לדעתי השם הזה שמי בפירוש (קרוב למונח "חמד" בעברית וגם המשמעות דומה: "מפואר" או "מהולל" בערבית). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איפה אפשר לראות את הרגע שבו יולי אדלשטיין מכריז רשמית על פיזור הכנסת?[עריכת קוד מקור]

הסרטונים ביוטיוב נגמרים לפני שההצבעה נגמרת.

אתה מתכוון הכרזה שהחוק עבר? אז כאן בזמן 13:10:25, אם את מתכוון ממש פיזור הכנסת, אז אין הכרזה כי הכנסת לא התפזרה, היא ממשיכה לעבוד ותסיים את תפקידה ב־2 באוקטובר – ירח אפלשיחה 06:58, 1 ביוני 2019 (IDT)

איפה אפשר להמיר המון עשר אגורות להמון שקלים בודדים בנחת באמצע 2019?[עריכת קוד מקור]

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מן הסתם בבנק. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ט • 08:23, 31 במאי 2019 (IDT)
התשובה נראית לי לקונית ולא יעילה. לא נראה לי שזה יקרה בבנק בישראל בנחת עם כל השחיקה וחוסר הסבלנות האפשרי הסביר לדעתי של בנקאי שמטפל ברבבות ומאות אלפי שקלים לטפל בהמון אגורות. לדעתי אין טעם להתדיין על דעתי. מחכה לתשובות נוספות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ככל הידוע לי, בבנק יגבו עמלות. הדרך ה'נכונה' לעשות את זה, זה דרך מחלקת מטבע בבנק ישראל. כדאי לדבר איתם ולתאם מראש. הדרך הלא נכונה, זה לתאם מול סופר/מקדונלנדס וכאלה - יש איזשהו נוסחה של כמה גרם שווה כמה שקלים (משהו כמו 400 גרם של 10 אגורות שווה 10 ש"ח, צריך לבדוק את המספרים), ובתיאום ייתכן שהם מוכנים להמיר.
אתה יכול לפנות לסניף של רשת מכולות גדולה (שופרסל/רמי לוי) ויש מצב שיהיו נחמדים ויעשו לך את זה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:10, 5 ביוני 2019 (IDT)
חבר שלי היה עושה את זה פעם בבנק ישראל, כמדומה שאפשר עד 5,000 מטבעות ביום, בתיאום מראש. דגש — 15:19, 5 ביוני 2019 (IDT)
לגבי בנקים רגילים – יש עמלת טיפול במטבעות שהיא 2.5 ש"ח לכל מאה מטבעות (בין אם זה פריטה, או אפילו הפקדה לחשבון – במקרה כזה העמלה נוספת לעמלת הפעולה). דגש — 15:21, 5 ביוני 2019 (IDT)

הסכם רוטציה[עריכת קוד מקור]

האם הסכם רוטציה בתפקיד ראש הממשלה הוא הסכם מחייב (עם ערובות לקיומו/סנקציות) או הבטחה שניתן לא לקיימה ואי אפשר לאוכפה? חזרתישיחה 13:28, 31 במאי 2019 (IDT)

תלוי בהסכם ובערבים לו; מבחינת החוק אין להסכם הזה שום ערך, מבחינה מוסרית יש את השאלה אם קיימים 61 חברי הכנסת שיהיו מוכנים לערוב להסכם ולעמוד מאחוריו עד הרגע המתאים לקיימו – ירח אפלשיחה 07:01, 1 ביוני 2019 (IDT)

פין כסמל, שאלה בתרבות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לינגאם

שמתי לב שבמרבית התרבויות איבר המין הגברי הוא סמל טעון מאוד מבחינה רגשית. לא מפתיע בהתחשב בכך שרביה היא חלק מהתרבות. אבל המטען שונה מאוד. מדוע הזין הוא סמל לרוע, כשלון, לכלוך וביזיון ולינגם הוא סמל לפריון, הצלחה, חוסן ומזל? למה אנחנו מתבזים לדון בפין ומשתמשים באזכורו כקללה, בזמן שבתרבויות המזרח הרחוק משתמשים בו כברכה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:30, 31 במאי 2019 (IDT)

זין (סלנג) הוא דוגמה לניבול פה. במקרים רבים ניבולי פה מבוססים על איברים מוצנעים: הם מיועדים להפריע. Tzafrir - שיחה 01:27, 1 ביוני 2019 (IDT)
חזרת על מה ששאלתי בלי להוסיף מידע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:03, 1 ביוני 2019 (IDT)
אני לא מכיר מספיק טוב את לשונות הדיבור של „המזרח״. אני מנחש שלפחות בחלקן יש קללות מקבילות. גם בעברית מדוברת לא מדובר רק על קללה אלא לעיתים על לשון האדרה. כמוכן, לפי הערך לינגם, יש פרשנים מערביים שמתייחסים אליו כסמל פאלי, אך כרגיל (ובפרט בעיני מי שמאמינים בו) הוא לא מקושר לאיבר המין הגברי. Tzafrir - שיחה 17:30, 1 ביוני 2019 (IDT)
שים לב שגם איבר המין הנקבי בדרך כלל מסמל משהו פחות נחמד, אני משער שהסיבה לכל העניין הזה נעוצה בהשפעות יודו-נוצריות שרואות במיניות עניין שקרוב עד קרוב ממש לחטאים, כלומר דברים רעים. גם באסלאם, עדיין יש הגבלות מיניות רבות. לעומת זאת, במזרח, כל העיסוק במין הוא הרבה יותר משוחרר. (יש שם הרבה סיפורים על אלים שמקיימים יחסי מין למשל) ישראל - שיחה 22:12, 1 ביוני 2019 (IDT)
במיתולוגיות המערב יש עיסוק רב של אלים במין. אינני יודע לגבי מידת השחרור של המזרח בנוגע למין. למיטב זכרוני יש מקדש סקס בהודו ופארק סקס בקמבודיה. מצד שני (שוב, למיטב זכרוני) יש מוזאון זרגים איפושהו באירופה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:15, 11 ביוני 2019 (IDT) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:15, 11 ביוני 2019 (IDT)
Corvus, עברתי על התמונות בויקישיתוף, הלינגמים שם לא דומים בכלל לאיבר מין גברי, לא יותר מכל עמוד עגול שהוא. בתצלום שהבאת יש דמיון שהוא כמעט בטוח מכוון. האם ייתכן שמדובר בסגנון מאד ספציפי של לינגם, של כת או זרם מסויים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:20, 11 ביוני 2019 (IDT)
יכול להיות. עכשיו גם אני עברתי על הקטגוריה ונראה שלינגמים רבים אינם באמת מזכירים סמלים פאליים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:48, 11 ביוני 2019 (IDT)

תביעת אדם בישראל בעוד התובע מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור]

נניח שאזרח ישראל גר מחוץ לישראל ועובר הטרדות ברורות באימייל מצד אזרח ישראל אחר שכן גר בישראל.

האם החוק הישראלי מתיר למוטרד לתבוע את המטריד מרחוק דרך ייפוי כוח לעורך דין? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

דרך ייפוי כח אפשר לעשות כל דבר, אם כי ייתכן שבמהלך המשפט יצטרך להופיע התובע עצמו להוכחת ההורדה והנזק. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:07, 5 ביוני 2019 (IDT)

ליבת מערכת הפעלה[עריכת קוד מקור]

מהי המטרה ה"עיקרית" של ליבות מערכת הפעלה במחשבים, אם בכלל ניתן לדבר על "מטרה עיקרית" כזו? האם זה להקצות משאבים לתהליכים? האם זה משהו אחר? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם קראת את ליבה (מערכות הפעלה)? Shannen - שיחה 22:29, 1 ביוני 2019 (IDT)
בעקבות תגובתך קראתי שם רק את הפתיח. זה די עונה על השאלה. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ועקנין הגיע לפלוגה, אלוף קריית גת[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה פשר הקטע בשיר חום יולי-אוגוסט:

 ועקנין הגיע לפלוגה, אלוף קריית גת/ שרף צריפים, ברח לבין גוברין

האם מדובר באישיות מוכרת? מי זה "אלוף קריית גת" ומה הצריפים המדוברים? 213.55.176.197 12:36, 2 ביוני 2019 (IDT)

מוכר בקריית גת נהיה מנהל סניף של בנק שם

האם נתב"ג יש מערכת זיהוי לחיילים/מלש"בים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם בנמל תעופה בין גוריון בביקורת דרכונים יש להם אפשרות לבדוק אם מישהו הוא נגיד חייל שרוצה לערוק למדינה זרה או לחילופין מלש"ב שיוצא כמה ימים לפני הגיוס בלי כוונה לחזור? (זה לידע כללי)

עריק כן, מלש"ב לא. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:04, 5 ביוני 2019 (IDT)

מהו ההיגיון האבולוציוני שמכתיב כמות זוגית של גפיים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לפי מיטב ידיעתי, כמעט לכל מיני בעלי החיים, למעט מיני מחלקת כוכבי הים ואולי עוד כמה מינים, ישנה כמות זוגית של גפיים: ליונקים ישנן ארבע רגליים, לבני אדם ישנן שתי ידיים ושתי רגליים, לעופות יש שתי רגליים ושתי כנפיים, לחרקים ישנן שש רגליים (ולעתים שתי כנפיים), לעכבישים ולתמנונים שמונה רגליים, לרבי-הרגליים ולנדלים ישנה כמות גדולה של זוגות רגליים, ובאופן כללי, כמעט תמיד הגפיים באים בזוגות זוגות. השאלות הנשאלות:

  1. האם אני צודק באבחנה שלי, ובאמת כמות הגפיים היא בדרך כלל זוגית?
  2. אם כן, מדוע? מהו ההיגיון האבולוציוני של זה?

תודה, אביתר ג'שיחה • 09:08, 3 ביוני 2019 (IDT)

לא רק הגפיים, אלא גם איברי גוף רבים אחרים, למשל באדם (וברוב שאר החולייתנים): שתי ריאות, שתי כליות, שתי שחלות/אשכים, שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נחיריים, באופן כללי רוב חלקי וגרעיני המוח באים בזוג סימטרי.
הסיבה המקורית היא שרוב מחלקות בעלי החיים הן בעלות תוכנית גוף סימטריה בילטרלית, ולכן משוייכים לקבוצת הבילטריה, שלפי התאוריה הנפוצה כיום מוצאה מאב קדמון בילטרלי: (Urbilaterian). קווצי עור כמו כוכב הים הם מקרה מעניין: לבוגר יש סימטריה רדיאלית, בד"כ מחומשת, שכנראה התפתחה באופן משני ומתאימה לאורח החיים הישיב שלהם, אבל לעוברים שלהם יש עדיין סימטריה בי-לטרלית.
אפשר לשער לגבי ההגיון הביומכני, בעיקר היתרון לתנועה מתואמת מהירה, בתוך מים בעיקר אבל גם על היבשה, כאשר שני צדדי הגוף מייצרים אותו דחף ואותה התנגדות. יתרון נוסף הוא שאחד מקצוות הגוף יכול להתמחות בלהיות הקדמי, עם ריכוז של איברי חוש (ובעקבותיהם גם מערכת העצבים) ופתח הכניסה של מערכות העיכול, מה שמוביל ליצירת ראש. H. sapiens - שיחה 09:51, 3 ביוני 2019 (IDT)
רוב תודות, מה פירוש "אורח החיים הישיב של קווצי העור"? אביתר ג'שיחה • 10:33, 3 ביוני 2019 (IDT)
אופס, תרגמתי Sessility (motility) לעברית באופן שכנראה לא תקני. קווצי עור (קיפודי ים, מלפפוני ים, כוכבי ים ועוד) הם לא באמת ססילים כמו אלמוגים או שושנות ים, אבל ברובם נעים לאט מאוד, וניזונים מדברים שלא בורחים. H. sapiens - שיחה 10:51, 3 ביוני 2019 (IDT)
אני מבין מההקשר שססילי פירושו "נייח" או "לא נייד". אז מה שאתה אומר, שבגלל שכוכבי הים אינם ניידים ביותר, ולא נצרכים לכושר תנועה כדי לרדוף אחרי טרף או כדי לברוח מטורפים, הסימטריה הבילטרלית בכמות הזרועות פחות קריטית להם? אביתר ג'שיחה • 08:41, 4 ביוני 2019 (IDT)
נכון, ולא רק במספר הזרועות אלא במבנה הגוף בכלל. המהיר ביותר במים יהיה סימטריה בילטרלית בצורה הידרודנימית כמו של צוללת. אם כי תאורטית גוף הידרודינמי יכול להיות גם בעל סימטריה רדיאלית, למשל טורפדו עם חמישה סנפירים. שאלות היפותטיות למה קרה A ולא קרה B באבולוציה הן בעיתיות כמו בהיסטוריה חלופית. אני מנחש שסימטריה רדיאלית יותר קשה להשגה ושמירה בעובר מאשר סימטריה בילטרלית. שיקולים נוספים הם קואורדינציה ועיבוד מידע: יותר פשוט לתאם שני צדדי גוף סימטרים, או קלט משני איברי חוש סימטרים, מאשר מחמישה. בכל מקרה, מרגע שנקבעה הסימטריה בעובר של אב קדמון, קשה מאוד לאבולוציה לבטל או להחליף אותה בלי להרוס את כל ההתפתחות העוברית, ולכן שינויים מוצלחים כמעט תמיד יהיו משניים, כמו בכוכב הים שלעוברים שלו יש עדיין סימטריה בילטרלית. H. sapiens - שיחה 10:20, 4 ביוני 2019 (IDT)

אגיוס דמטריוס: אש״ף[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

נתקלתי בערכים מויקיפדיה מומחזים על ידי גרביים בחסימת אגיוס דמטריוס. הסרטון שלהם מזכיר את יאסר ערפאת וחאפז אל אסד כמי שיזמו את הספינה. אבל באותו הזמן הם לא היו ביחסים טובים במיוחד. הערך מזכיר את אש"ף. מי בדיוק באש"ף? Tzafrir - שיחה 15:34, 3 ביוני 2019 (IDT)

אז זכרתי לא נכון. חיפוש קצר העלה שעל הספינה היו אנשי פת"ח. הפילוג בפת״ח (הפלג הפרו סורי של אבו מוסא) היה רק אחרי 1982. Tzafrir - שיחה 20:50, 5 ביוני 2019 (IDT)

מפת ירושלים[עריכת קוד מקור]

היי. בעקבות אישור הרכבל לכותל היום ניסיתי להוסיף את המסלול למפת התחבורה של ירושלים, ולא הצלחתי. מי שמכיר את העיר, יכול להגיד לי, בבקשה, לאיזו תחנה בקו הכחול תואמת נקודת הפתיחה של הרכבל, תחנת הרכבת עמק רפאים? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:28, 3 ביוני 2019 (IDT)

התחנה היא קצת דרומית לצומת הרחובות דוד רמז/בית לחם, לדעתי תחנת דוד רמז מתאימה לזה; זה הקישור לתכניתירח אפלשיחה 07:03, 4 ביוני 2019 (IDT)
תודה רבה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:29, 4 ביוני 2019 (IDT)

האם חקירות של רשות המסים וביטוח לאומי בשדות התעופה מוקלטות?[עריכת קוד מקור]

אם חוקרים איימו עלי לשווא ונקמו בי על ש"התחצפתי" אליהם וגם קיללו אותי קשות, האם החקירות מוקלטות כדי שאוכל לתבוע דין צדק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

צריך לפנות לעורך דין שיביא סיבה הוגנת למה אתה צריך את ההקלטות שיפנה לבית משפט ובית משפט ייתן/לא ייתן צו. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:05, 5 ביוני 2019 (IDT)
אהלן, מתגובתך אני מבין שאתה יודע שאכן כל החקירות האלה מוקלטות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא בטוח, אבל אם כן - אתה חייב צו. אם תלך לבד בוודאי שלא יתנו לך. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 17:28, 6 ביוני 2019 (IDT)

איפה תובעים את משרד הפנים?[עריכת קוד מקור]

נניח שברצוני להכריז על עצמי חסר בית מכיוון שמצד אחד, אין לי בית בישראל בבעלותי, מצד שני אינני גר בישראל ומצד שלישי אינני יודע היכן אגור בה אם וכאשר אשוב אליה, אך משרד הפנים מסרב להגדיר אותי חסר בית וברצוני לתבוע אותו על כך, היכן זה נעשה? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שלום, תעתור לבג"צ. 91.231.192.149 09:13, 4 ביוני 2019 (IDT)
סתם סקרנות, מה האינטרס שלך להיות מוכרז כחסר בית? לאיזה עניין זה יועיל לך? אביתר ג'שיחה • 14:43, 4 ביוני 2019 (IDT)
אתה מניח שיש פה אינטרס אבל לדעתי אין פה בהכרח אינטרס. אני לא מעוניין להתדיין על זה. אני ממשיך לצפות לתשובות לשאלה. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עורך דין שפשוט יגיש תביעה משפטית וישלח זימון למשרד הפנים. אי אפשר בלי עורך דין. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:06, 5 ביוני 2019 (IDT)
תודה רבה. לא הצלחתי להבין מה הכוונה בזימון; אתה מוזמן לבאר... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זימון לבית משפט לדיון. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 17:29, 6 ביוני 2019 (IDT)
סתם שאלה: אם אתה לא גר בישראל אז איך תהיה חסר בית בישראל? זו שאלה היפוטתית עתידית. אם אתה כן גר בישראל אז איפה בדיוק אתה גר? מה זה הכרזת חסר בית? מי ששוכר בית יכול להכריז על עצמו חסר בית? Geagea - שיחה 02:02, 10 ביוני 2019 (IDT)
מכיוון שאני תושב - לכאשר אהיה בה אהיה ללא נכס מגורים בלתי-נייד בבעלותי מחד וזו לדעתי ההגדרה של חסר בית מאידך; כאשר אני בישראל - זה תלוי במקרה לגופו אבל לדעתי זה לא רלוונטי; לדעתי כולם חסרי בית כל עוד אין להם נכס מגורים בלתי-נייד בבעלותם. ניתן להשיב על השאלה מה זה הכרזת חסר בית איך המדינה מכירה בחסר בית כחסר בית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

"לא אכפת לי מה כותבים עלי העיקר שיאייתו את שמי נכון"[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום, למי מיוחס הציטוט? 91.231.192.149 08:45, 4 ביוני 2019 (IDT)

ראה כאן [8] וגם [9] יםשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט • 08:59, 4 ביוני 2019 (IDT)
תודה! (לא מצאתי את זה בוויקיציטוט עברית/אנגלית) 91.231.192.149 09:30, 4 ביוני 2019 (IDT)

כמה תחנות יש לרכבת ישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

הכוונה איננה לתחנות היסטוריות ולתחנות עתידיות, וגם לא לתחנות תפעוליות – אלא רק לתחנות נוסעים פעילות. בשבוע שעבר נפתחה תחנת מזכרת בתיה. לפי הודעת רכבת ישראל (וגם לפי הפרסום בעיתונות) – זוהי התחנה ה־69, אולם לפי הספירה בוויקיפדיה, לרכבת ישראל יש 68 תחנות נוסעים פעילות. מי צודק? מהי התחנה החסרה (לפי רכבת ישראל), או העודפת (לפי ויקיפדיה)? תודה מראש, אצטרובל - שיחה 20:37, 4 ביוני 2019 (IDT)

להשוואה: מפת התחנות של הרכבת. Tzafrir - שיחה 20:55, 4 ביוני 2019 (IDT)
אם אני לא טועה, אז מרכזית המפרץ נספרת כשתי תחנות שונות – ירח אפלשיחה 20:57, 4 ביוני 2019 (IDT)
במפה שבאתר הרכבת מופיעות 68 תחנות.
כן, נכון; באמת ישנה אפשרות שברכבת סופרים את מרכזית המפרץ כשתי תחנות, אם כי זה מעט מוזר כי באתר היא מוצגת כתחנה אחת. בכל מקרה – תודה. אצטרובל - שיחה 01:19, 5 ביוני 2019 (IDT)
במרכזית המפרץ יש תחנה חדשה שעוד לא נפתחה/נפתחה לא מזמן. אין 2. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 02:03, 5 ביוני 2019 (IDT)

מי הרג את מיכאל סקופין-שויסקי?[עריכת קוד מקור]

הערך מיכאל סקופין-שויסקי לא לגמרי ברור: מי בדיוק הרעיל או הרעילה אותו? לפי הערך האנגלי זה עוד יותר גרוע: אשתו של בן דודו של מיכאל (מיכאל? מיכאיל?) הרעילה את בעלה. מה קרה שם? האם אשתו של וסילי שויסקי הרעילה את מיכאיל? מה המקור לכך? Tzafrir - שיחה 17:28, 5 ביוני 2019 (IDT)

לפי הערך בעברית זה די ברור שהוא הורעל על ידי אשת הצאר. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 17:30, 6 ביוני 2019 (IDT)

מה זה savings account בבנקאות והאם יש לכך ביטוי עברי השונה מן המקור ("חשבון חסכונות")?[עריכת קוד מקור]

בבנקים מסוימים בחו"ל ניתן לפתוח savings account המאפשר הפקדה ומשיכה של כסף ללא עמלות כולל כרטיס דביט בין לאומי. את המונח עצמו ניתן לתרגם לעברית כ"חשבון חסכונות" אך אינני מוצא ערך או מידע מובנה על ביטוי כזה בעברית. האם יש תרגום אחר למונח הזה בעברית? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לימודי מערב ומערב רחוק?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם בדומה ללימודי מהמזרח התיכון והמזרח הרחוק יש לימודי מערב (אירופה), מערב רחוק (אמריקות) או משהו דומה?

אכן אכן. ישראל - שיחה 12:53, 7 ביוני 2019 (IDT)
לשם השוואה, יש גם מערב תיכון (ומה שמערבה ממנו אינו „המערב הרחוק״ אלא סתם „המערב״). Tzafrir - שיחה 16:49, 8 ביוני 2019 (IDT)

מי מתגייס פחות: ימנים או שמאלנים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בקרב מצביעי שני הגושים: הימני-לאומי-חרדי והשמאל-מרכז-מיעטים, איפה אחוזי הגיוס נמוכים יותר? הם נעשה פעם סקר כזה? 213.55.176.232 13:40, 8 ביוני 2019 (IDT)

הערכה בקירוב ראשון: ימנים. מכיוון שחרדים מצביעים יותר מערבים. אין לי מספרים. Tzafrir - שיחה 16:45, 8 ביוני 2019 (IDT)
אני לא בטוח שTzafrir צודק. אמנם, קצת קשה להעריך בגלל אנונימיות נתוני ההצבעה. כמו כן, לא ברור מהשאלה האם מדובר על כמה ממצביעי הגושים התגייסו בעבר או נמצאים כעת בצה"ל. בכל זאת, כן ננסה לתת כמה נתונים:
  • במדינת ישראל חיים היום כ-1.87 מיליון ערבים [10]. אחוזי ההצבעה בקלפיות הערביות עומד על 49.2% [11]. אם כן, מדובר על אוכלוסיה של כ-920,000 מצביעים ערבים. לצורך ההכללה וההערכה הגסה, ננכה 10% של דרוזים שמתגייסים ונישאר עם 828,000 ערבים שמצביעים ואינם מתגייסים באופן גורף.
  • את כמות החרדים מדדו לאחרונה (ככל שהצלחתי למצוא) בסקר של הלמ"ס המצוטט בערך דמוגרפיה של ישראל, שם כתוב כי 9% מהאוכלוסיה היהודית בישראל היא חרדית. האוכלוסייה היהודית כולה מונה כ-6.5 מיליון איש ו-9% מתוכה הם 580,000 חרדים. כפי שנטען כאן[12] וכאן[13] חרדים נוטים להצביע באחוזים גבוהים, אז לצורך העניין 100% הצבעה. אם כן, מדובר על אוכלוסיה של 580,000 מצביעים חרדים. נתונים הגיוס של החרדים לא מספיק ברורים, אז לצורך ההכללה (ועל אף שזה איננו המצב המדויק), נניח כי אף אחד מהם לא מתגייס ובכך ניוותר עם 580,000 מצביעים חרדים.
יוצא שגם לאחר ההנחה על אחוז הגיוס האפסי אצל החרדים, נשאר פער של יותר מ-200,000 מצביעים שאינם מתגייסים מן הצד השמאלי-ערבי של המפה. ניתוח לגבי האוכלוסייה היהודית אפשר לעשות באמצעות הצלבת התפלגות הקלפיות עם אחוזי הגיוס לפי ערים[14] אך זו לא בהכרח תשובה מדויקת. יםשיחה • י' בסיוון ה'תשע"ט • 11:52, 13 ביוני 2019 (IDT)
אומדן נוסף שעשיתי ומחזק את ההשערה שלי משלב מוקדם יותר. השוויתי בין פילוח ההצבעה במעטפות כפולות "קולות החיילים" ביחס לפילוח ההצבעה באוכלוסייה הכוללת. בדיקה זו מעלה שהגוש "הימני-חרדי" מקבל 59% מקולות המצביעים בקרב קולות החיילים ורק 55% מקולות המצביעים באוכלוסייה הכללית. לכאורה, אם אחוזי הגיוס היו אחידים בין הגושים היית מצפה לקבל התפלגות דומה של קולות מצביעים. אולם זה לא המצב.יםשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 18:11, 13 ביוני 2019 (IDT)

כתיבת ערך חדש על אישיות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מעונינת לכתוב ערך חדש על אישיות מסוימת?. האם צריך אישור לכך? האם יש הליכים כלשהם בקשר לכך? תודה.--Mashalif - שיחה 11:20, 9 ביוני 2019 (IDT)

Mashalif, לא נדרש שום אישור. אבל אם יש לך ספק לגבי נשוא הערך, את מוזמנת לשאול בויקיפדיה:דלפק יעוץ. כמוכן ר’ כמובן את הקישורים מויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית. Tzafrir - שיחה 07:22, 10 ביוני 2019 (IDT)

שידורי כדורגל[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ברוב השידורים של משחקי כדורסל ופוטבול אמריקאי בטלוויזיה, ניתן לראות את המאמנים וספסלי הקבוצות. הדבר מוסיף עניין שכן ניתן לראות את תגובות השחקנים מחוץ למגרש, וכמובן את הוראות המאמנים. בשידורי כדורגל המצלמה הראשית דווקא ממוקמת הפוך - מאחור ומעל לספסלי הקבוצות, ובכך לא ניתן לראות אותן. תמיד החלק הרחוק במסך נראה לי די שומם (רואים רק את שלטי הפרסומות הרוחביים, שאני בטוח שניתן למצוא להם פתרון במידה והיו משנים את כיוון הצילום). מה הסיבה לכך שזה המצב כיום? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הסיבה שרואים יותר פרסומות ופחות דברים אחרים? כסף, המפרסמים משלמים כסף על החשיפה בשידור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם כתובת מגורים ומען דואר חד הן בחוק הישראלי?[עריכת קוד מקור]

למשל, אם לאדם הייתה כתובת אחת ואחר כך הוא רכש תיבת דואר בדואר ישראל שהיא מעתה המען שלו ואכן השתנה במערכות שזו כתובתו למשלוח דואר, האם זה אמור לשנות את כתובתו במשרד הפנים? הייתי מהמר שלא אבל שואל בכל זאת.

אם כתובתו במשרד הפנים לא משתנה, איך ניתן לשנותה והאם שכירת דירה בישראל יכולה להביא לשינויה?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל יש לאדם כתובת מגורים, והיא תשתנה רק כשתמסור למוסד רשמי כתובת אחרת, כולל במקרה של שכירת דירה ומסירת כתובתה למשרד הפנים; נוסף על כתובת זו אתה יכול למסור למשרד הפנים מען לשליחת דואר, ובמקרה כזה הדואר הרשמי של מדינת ישראל ישלח למען הזה ולא לכתובת המגורים, ראה חוק עדכון כתובתירח אפלשיחה 06:09, 10 ביוני 2019 (IDT)

כיוון כתיבה[עריכת קוד מקור]

היי, אני עורך באתר אחר שמשתמש בגירסה ישנה של תוכנת MediaWiki.

כתבתי שם ערך על אלברט איינשטיין והוא נראה ככה:

אלברט איינשטייןגרמנית: Albert Einstein, 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי, מתמטיקאי ומדען יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

איך אני מתקן את הכיוון כך שהמספר 14 (במרץ) יופיע משמאל למילים Albert Einstein?

109.65.222.183 21:37, 10 ביוני 2019 (IDT)

כאן כתוב { { כ } } (בפועל בלי רווחים) בין השם לתאריך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן אבל זה לא עובד באתר ההוא. איך מגדירים שזה יעבוד? 109.65.222.183 21:47, 10 ביוני 2019 (IDT)
מה כן קורה כשאתה עושה את זה? יש אצלך את התבנית {{כ}}? Tzafrir - שיחה 00:04, 11 ביוני 2019 (IDT)
אתה אמור לרשום ‎‏‎ לפני המספר 14 – ירח אפלשיחה 05:25, 11 ביוני 2019 (IDT)
Tzafrir - אלברט איינשטיין (בגרמנית: Albert Einsteinתבנית:כ, 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי, מתמטיקאי ומדען יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
ירח אפל - ‎‏‎ עובד אבל איך אני יוצר תבניות?
109.65.224.69 06:36, 11 ביוני 2019 (IDT)
בינתיים תיקנתי ככה:
אלברט איינשטייןגרמנית: Albert Einstein‏, 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי, מתמטיקאי ומדען יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
זה אומר שהתבנית לא קיימת. ר’ עזרה:תבניות. בתור התחלה, העתק את התוכן (המקור. לחץ על „עריכת קוד מקור״ או על „הראה קוד מקור״) בדף התבנית תבנית:כ והעתק אותו אליך לקישור האדם תבנית:כ. בעיקרון אפשר להסתפק במשהו פשוט הרבה יותר: רק <nowki>&rlm;</nowiki>. לא יזיק להעתיק כל מיני תבניות אחרות מכאן, אבל צריך לדעת לפשט אותן במקרים שונים. במקרים רבים תבנית אחת משתמשת בתבנית אחרת. Tzafrir - שיחה 07:39, 11 ביוני 2019 (IDT)

תודה.

(הייתה לך טעות ותיקנתי ל-"‏" וזה עובד. קראתי לזה "תבנית:ימין-שמאל").

בויקיפדיה זה נמחק כשאני כותב nowiki.

הדבקת חלקי אבן[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

השאלה מיועדת לבעלי ידע או ניסיון: איך מדביקים שני חלקי אבן (גירנית), ובאלו חומר/ים יש להשתמש ? שני החלקים הם יחידה אחת, שנחלקה לשניים עקב מכה. תודה, בנצי - שיחה 12:56, 11 ביוני 2019 (IDT)

שלפוחית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה גורם לכך ששלפוחית מתמלאת בנוזל? והם לנוזל הזה יש חשיבות בריפוי הפצע? כלומר, האם פיצוץ השלפוחית פוגע בריפוי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:59, 11 ביוני 2019 (IDT)

התמונה המפורסמת של הפלישה לנורמנדי, מה רואים בה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני מתייחס לתמונה הזו משמאל. שאלותיי הן,

  1. לאן מתקדמים החיילים? איפה נמצא החוף? בקדמת התמונה או באופק?
  2. מה זו הרמפה המדורגת הנמצאת בין שתי האוניות בקדמת התמונה? מדוע ואיך הניחו אותה שם?
  3. היכן כוחות האויב? מדוע לא רואים אותם?
  4. יש איזו סיבה להצבת האוניות חזית אל חזית ולא במקביל זו לזו?

אביתר ג'שיחה • 09:45, 12 ביוני 2019 (IDT)

בהנחה שאני מבין את כוונתך, זה לא שתי אוניות, אלא נחתת אחת שהייתה מלאה בחיילים, ועכשיו התרוקנה כאשר הרמפה שלה הורדה והחיילים נראים מבוססים במים הרדודים בדרכם לחוף. החוף החולי לא ממש באופק אלא בערך בשליש התמונה מלמעלה. מעליו יש רכס נמוך (בדומה לרכס הכורכר שיש ברבים מחופי הים התיכון אצלנו). עמדות האויב נמצאות על הרכס הזה. לא רואים אותם כי הם מחופרים, כי הם רחוקים כמה עשרות או מאות מטרים, וגם העשן ואיכות הצילום לא עוזרים. צפייה בדקות הראשונות של להציל את טוראי ריאן יכולה להבהיר את הסיטואציה עוד יותר. H. sapiens - שיחה 10:10, 12 ביוני 2019 (IDT)
המממ... כלומר, מאחורי הרמפה, במקום שבו עומד הצלם יש נחתת שאותה אנחנו לא רואים? ועדיין, משני הצדדים של הרמפה, מימין ומשמאל, ישנן חזיתות של שני כלי שיט (נראה שכלי השיט משופעים, כשחזיתם פונה מעלה, וגחונם נמוך יותר; גלגלי הצלה תלויים על קדמת החזיתות). מהם? עוד שתי נחתות? אביתר ג'שיחה • 09:56, 13 ביוני 2019 (IDT)
אם אני מבין נכון, יש רק נחתת אחת בתמונה. הרמפה שאנחנו רואים היא של הנחתת שבקצה שלה עומד הצלם, ודרכה התפנו החיילים שעכשיו מתקדמים במים לעבר החוף. הקירות בצדדים הם הדפנות הפנימייות של הנחתת (אפשר לראות את הכננות בקצה ואת הכבל שמחבר את הדופן השמאלית לרמפה). 31.168.216.195 11:16, 13 ביוני 2019 (IDT)
הבנתי. תודה. באג בראיית התלת-ממד שלי. חשבתי שהקירות הפנימיים של הרמפה של הנחתת הם קירות חיצוניים של חרטומי ספינות. אביתר ג'שיחה • 11:25, 13 ביוני 2019 (IDT)

בני פליטים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם ילדים של פליטים שנולדו בשטח של מדינה אליה הם נפלטו נחשבים לפליטים? כלומר, האם ה"פליטות" עוברת בירושה? 213.55.224.123 11:49, 12 ביוני 2019 (IDT)

אאל"ט רק אם הם פלסטינים. בד"כ פליטים מקבלים אזרחות אחר כמה שנים, וילדיהם בודאי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:21, 12 ביוני 2019 (IDT)
תלוי מי מגדיר. אצל הפלסטינים הפליטות הרשמית (באו"ם) ממשיכה בגלל לחץ ערבי, בגלל אונר"א - גוף ענק באו"ם שמעסיק רבבות עובדים ויש לו אינטרס כספי שהמצב יימשך, ובגלל שפלסטינים רבים לא קיבלו אזרחות במדינה כלשהי (הרשות הפלסטינית לא נחשבת למדינה רגילה). בנוסף יש פלסטינים רבים שלא מכירים בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, כלומר בתוצאות מלחמת 48, ולכן הם רוצים לחזור לביתם המקורי שלפני המלחמה, ועד אז הם רואים את עצמם כפליטים, כולל הדורות הבאים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ובאותו הקשר, שאלה נוספת, מהו ההבדל המשפטי בין מעמדם של תושבי כפר פלסטיני לבין מעמדם של תושבי מחנה פליטים? אלו 'אזרחי' הרש"פ ואלו - לא? על כביש 60 ישנם בסמיכות שני יישובים: אל-ערוב ובית אומר. הראשון מחנה פליטים והשני הוא כפר, מה ההבדל? להבהרה, אני שואל רק על העניין המשפטי, לא על מבנה שונה של הכפר לעומת מחנה הפליטים או על שיוך פוליטי לחמאס או לפת"ח. אביתר ג'שיחה • 10:12, 13 ביוני 2019 (IDT)

מתי הפרווה הפכה לשיער?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

באיזה שלב באבולוציה שלנו התפתח השיער הארוך? לרוב החיות יש שיער קצר, ואילו אצל בני אדם הוא יחסית ארוך. אז מתי זה קרה, ולמה? (השאלה תקפה גם לגבי אורך הזקן) יונת זהב - שיחה 12:38, 13 ביוני 2019 (IDT)

למיטב ידיעתי אין שום הבדל עקרוני בין פרווה לשיער. אורך שערות משתנה מאוד גם בבני-אדם וגם בבעלי-חיים, ויש הרבה דוגמאות של שערות "פרווה" ארוכות (למשל רעמת האריה או זנב הסוס) ושל שער ראש ו/או זקן קצרים.
אם את שואלת מתי בני-אדם איבדו את רוב השיער על גופם, אין לזה כרגע תשובה טובה בגלל שעור ושיער כמעט ולא משתמרים במאובנים. יש מחקרים שניסו לקבוע זאת בעקיפין לפי האבולוציה של כינים בבני אדם, כאשר התקופה שבה כינת הגוף התפתחה מכינת הראש יכולה להעיד על התקופה שבה נוצר הבדל בין שער הראש והגוף. הבעייה היא שהאבולוציה הזו כנראה התרחשה יותר מפעם אחת, ויתכן שאפילו היום בבן-אדם יחיד, לכיני ראש יש יכולת לעבור אבולוציה מואצת לכיני גוף. H. sapiens - שיחה 16:23, 13 ביוני 2019 (IDT)
מה שאני שואלת זה מה היתרון שהרווחנו משיער ארוך? יונת זהב - שיחה 16:44, 13 ביוני 2019 (IDT).
אני לא מכיר הרבה מחקר בשאלה הספציפית הזו. קרוב לוודאי שברירה מינית משחקת כאן תפקיד, כיוון שזקן ושיער ראש ארוכים הם מאפייני מין ומגדר בתרבויות רבות. שערה ארוכה יותר היא שערה שגדלה במשך זמן רב יותר (עד מספר שנים) ולכן יכולה להעיד על בריאותו של מי שגידל אותה לאורך תקופה זו. שער מבריק/מטופח/מקושט מעיד על רצון ויכולת בעליו להשקיע בעצמו (נכון גם לפרווה בבעלי חיים). אבל כדאי לזכור שתרבויות אנושיות הן מאוד מגוונות בהתייחסות לשער הראש/הזקן, ושאבולוציה יכולה להתרחש גם מסיבות אקראיות ולא רק עקב יתרון ברירה כלשהו. H. sapiens - שיחה 15:07, 14 ביוני 2019 (IDT)

מי יקבע מתי הסתיימה עבודתה של ועדת החוקה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

- הועבר מהדף שיחה:החלטת הררי

לפי פשרת הררי, "הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה". מכך נובע שכאשר תסתיים עבודתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט בתחום חקיקת חוקי יסוד, חוקי היסוד יהפכו לחוקה. השאלה היא, מי מחליט שאכן הוועדה סיימה את עבודתה? איך יודעים? אולי יש עוד חוקי יסוד שצריכים להיחקק? יש איזו רשימה מחייבת של חוקי יסוד שכאשר מסתיימת חקיקתם ברור שהסתיימה עבודת הוועדה? אביתר ג' • שיחה • 09:40, 13 ביוני 2019 (IDT)

- סוף העברה
הגיוני שהוועדה עצמה תקבע מתי סיימה את ההליך; בכל מקרה עדיין חסרים פרקים בחוקה, כשהפרק העיקרי שחסר הוא חוק־יסוד:חקיקה, אשר יסדיר את הליך החקיקה ואת יחסי הרשות המחוקקת מול הרשות השופטת בשלבי החקיקה השונים. – ירח אפלשיחה 20:38, 13 ביוני 2019 (IDT)

מטרות מנוגדות של הנאצים[עריכת קוד מקור]

השמדת היהודים הייתה פרויקט ענק שצרך אלפי ידיים עובדות והרים של כסף. האם לא היה עדיף מנקודת מבטם של הנאצים לוותר על הפרויקט בשביל להפנות את המשאבים האלה למאמץ המלחמתי? האם היו נאצים שתמכו בכיבוש העולם אך התנגדו להשמדת היהודים, ולו מטעמים פרקטיים של חיסכון בכסף ובכוח אדם?--185.175.34.213 12:42, 14 ביוני 2019 (IDT)

הפתרון הסופי היה בעדיפות לאומית גבוהה עבור המשטר הגרמני, שכן האנטישמיות היתה אחד מעמודי התווך של האידאולוגיה הנאצית. אי אפשר היה לקיים משטר נאצי כאשר היהודים פזורים ברחבי הרייך, כך שהתושבים (גרמנים וזרים) רואים אותם קבוע ומקיימים איתם קשרים.
הרעיון של הנאצים היה להקים אימפריה (הרייך הגרמני) שיחזיק אלף שנים ולכן "השקעה" של השמדת כמה מילוני בני אדם נראתה הגיונית בהתחשב במטרה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:03, 14 ביוני 2019 (IDT)
גם במחיר של הפסד במלחמה? האם ייתכן שגרמניה הייתה מנצחת אם היא הייתה מוותרת על השמדת היהודים, לפחות באופן זמני?--185.175.34.213 13:21, 14 ביוני 2019 (IDT)
לא סביר. אי אפשר לשפוט היסטוריה בדיעבד, ולדעת "מה היה אם...", אבל בניית מספר מחנות עם תנאי תברואה ירודים, כמה מאות שומרים פר מחנה, אירגון משלוחים ולוגיסטיקה לא מתקרב למחיר של בניית דיווזיית שריון אחת, ורק לSS היו 13 כאלה (לרבות מתנדבים. ראו גם קטגוריה:דיוויזיות שריון של האס אס). רק תחושב מה העלות של מחנות אימונים, מגורי חיילים בתנאים סבירים, הספקה ותחמושת שצריך בשביל תחזוקה שוטת של דיוויזיה לוחמת אחת. וכמה עולה הקמה של יחידה כזאת, לרבות ציוד לחימה וטנקים עצמם. לגרמניה הנאצית היה תקציב עתק עבור הצבא, ככה שלא סביר שביצוע השואה היה סעיף תקציב שהשפיע כללית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:16, 14 ביוני 2019 (IDT)
ה"היגיון" של היטלר היה שונה מאוד מההיגיון שלך. הוא חשב שהיהודים הם האויב הכי מסוכן, ולכן השמדתם היא ערך עליון, ו**אחד היעדים הכי חשובים של המלחמה**. לכן לדעתו המשאבים הרבים שהוקצו לנושא לא פגעו במאמץ המלחמתי, אלא בדיוק להיפך. ברור שהיו גרמנים שחשבו אחרת, אבל בנושא הזה לא הייתה אפשרות לשנות את דעתו. כמובן שהיו ניסיונות רבים לחסל אותו כדי לנהל את המלחמה אחרת, אך הם נכשלו.
אגב לקראת סוף המלחמה הימלר (מפקד האס אס) פקד להפסיק את ההשמדה במחנות ולהתחיל לטפל באסירים, כדי לשפר את מצבו המשפטי מול בעלות הברית המנצחות. אך הפקודה הזאת לא בוצעה, כי המפקדים בשטח לא רצו להשאיר עדים לפשעים שלהם, ולא האמינו (ובצדק) שבעלות הברית יסלחו על הפשעים שנעשו, רק בגלל שההשמדה הופסקה בדקה ה-90. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בָּרוּך אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מאיזו תקופה במקור מגיעות סדרת התפילות שמתחילות ב"בָּרוּך אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם"? מה שמעניין שאנחנו עם עברית מודרנית מבינים 100% מהמילים והתחביר של התפילות (בניגוד למספר מקורות עבריים שאותם קשה לנו לקרוא). אז מאיפה זה מגיע? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:52, 14 ביוני 2019 (IDT)

אתה מתכוון לפתיח, שהוא סטנדרטי להמון ברכות, או לברכה או ברכות ספציפיים? בגדול התפילות המובנות יותר משקפות, למיטב הבנתי, את שפת המשנה. כמו כן, להבנתי, חלק מההבדלים בין מקורות שלדוברי עברית מודרנית קל להבין לכאלו שקשה נובעים מסגנון הכתיבה. יש הבדל בין סיפור לשירה, למשל. גם בעברית מודרנית. אבל אני לא מומחה בתחום. זה לא קשה להבין את ספר שמואל, אבל שירת דוד זה אתגר לא פשוט בכלל. משה פרידמן - שיחה 16:11, 14 ביוני 2019 (IDT)
ניקח את ספר שמות להשוואה: "אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְהֻכָּה וָמֵת--אֵין לוֹ דָּמִים. אִם-זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ: שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם--אִם-אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ": אני מבין מה כתוב פחות או יותר (פרט לביטויים כמו "דמים לו" או "נִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ"), אבל קל לראות שמבנה המשפט מסוגנן שונה מאוד מעברית של היום. לעומת זאת סדרת התפילות המתחילות בפתיח הנדון מובנות 100% ובהחלט בנויות דומה לשפת הדיבור שלנו. אולי "קידשנו במצוותיו" טיפה ספרותי, אבל לא חוגר משמעותית.
השאלה היא ממתי הגיע הפתיח הקבוע? מהתשובה שלך אפשר להבין שהתפילות שמתחילות באותו הפתיח הם לא סדרה שהופיעה ביחד (כמו שכנראה בטעות הנחתי), אלא משהו שהתגבש והתרחב עם הזמן? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 14 ביוני 2019 (IDT)

מה "זמן מחצית החיים" של כתובת IP שהוקצתה על ידי ספק שירות סלולרי?[עריכת קוד מקור]

אודה למידע על הקצב בו ספקי שירות סלולריים מחליפים את כתובת ה-IP שמוקצית למכשיר. אם למישהו יש מידע מוסמך, סבבה, אבל גם מידע שמתבסס על בדיקה אישית יתקבל בברכה. אפשר למשל לכתוב בחלון החיפוש "what is my ip address" וגוגל פשוט יספר לכם, אפשר להציץ באתרים כמו whatismyip.com, אפשר למצוא את הכתובת מחתימתכם מחוץ לחשבון בוויקיפדיה, ובוודאי יש דרכים נוספות. שימו לב שמדובר בכתובת בה אתם נראים לעולם החיצון, לא כתובת ה-IP שהנייד עצמו חושב שיש לו (לא אותו דבר - ראו NAT). שימו לב כשאתם בודקים, שאתם אכן מחוברים למרשתת דרך ספק השירות הסלולרי ולא דרך wify (כשמשתמשים ב-wify' הכתובת היא כתובת הראוטר של הרשת המקומית, ולא קשורה לספק השירות הסלולרי).

מידע מועיל יכלול את שם ספק השירות, ומשהו כמו "בדקתי את הכתובת והיא נשארה ללא שינוי אחרי יומיים", או "ביצעתי שתי בדיקות בהפרש של שלוש שעות והכתובת התחלפה". מעניין לדעת גם אם שתי הבדיקות בוצעו מאותו מקום או ממקומות שונים (או ליתר דיוק, אם בשתי הבדיקות החיבור לרשת היה דרך אותו תורן אנטנות. אין לי מידע על הטווח, אבל אפשר להניח שבאזור עירוני מרחק של קילומטרים ספורים מבטיח תורן אחר, ומחוץ לעיר כמה עשרות קילומטרים יבטיחו זאת). בהחלט יתכן שיש ספקים שמקצים לאותו נייד את אותה הכתובת למשך תקופה ארוכה, ואחרים שמחליפים בקצב גבוה, ולכן מידע שלא יכלול את שם ספק השירות יהיה חסר ערך.

תודה - קיפודנחש 17:43, 14 ביוני 2019 (IDT)

עריכת דפים מוגנים או הערות לסדר[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כיצד ניתן לערוך או לקבל הרשאה לכך, או להעיר הערות לדפים כאלה, דוגמת 'תמונת היום' וכיוצא באלה ? בנצי - שיחה 21:04, 14 ביוני 2019 (IDT)

יש שתי דרכים "להעיר הערות": לכל דף בוויקיפדיה פרט לדפים ששמם מתחיל ב"מיוחד:" ולדפי השיחה עצמם, יש דף שיחה צמוד, ובו ניתן להעיר. הדרך השנייה היא בעזרת "דיווח על טעות" מהתפריט הימני בדף עליו ברצונך להעיר. קיפודנחש 21:47, 14 ביוני 2019 (IDT)
בנוסף לדף השיחה של הפריט, אם ראית את הבעיה בעמוד הראשי, אפשר להעיר גם בדף השיחה של העמוד הראשי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ביקור ישראלים בתוניסיה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם השתנתה מדיניות ממשלת תוניסיה לגבי ביקורי ישראלים בה, וכיום אלה יכולים לבקר בה לקראת הילולת ל"ג בעומר המסורתית, בלבד, הנערכת במתחם בית כנסת אל-גריבה בג'רבה ? אשמח להתעדכן. שבת שלום, בנצי - שיחה 21:10, 14 ביוני 2019 (IDT)

למיטב הבנתי, טוניסיה היא מדינה חילונית ולכן המקומיים יותר פתוחים בנוגע לתיירים לא-מוסלמים. המורה שלי סיפרה שפעם היא נסעה לטוניס לטיול שורשים באמצעות טיסה של חברת טורקיש איירליינס מאיסטנבול בקבוצות מורגנת, ובנמל התעופה הטורקי היא קיבלה בקשה לאשרת שהייה זמנית שאושרה על ידי הפקידים הטוניסאים בנמל התעופה בטוניס. מידע רב על כניסת ישראלים לטוניסיה תמצא דרך החיפוש הזה. ניב - שיחה 23:26, 14 ביוני 2019 (IDT)
תודה על הקישור שצירפת. בהחלט אבדוק. אגב, "נסעה לטוניסיה לטיול שורשים". בנצי - שיחה 23:08, 15 ביוני 2019 (IDT)

טאייוואן וסין העממית[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני לא כך בקי בכל הסכסוך בין הרפובליקה הסינית לרפובליקה העממית של סין, לכן אני שואל:

אכן קיים סיכון כזה. לאחרונה קיימים תקדימים של פלישת טורקיה לצפון קפריסין, פלישות כמו של רוסיה לקרים ולגאורגיה והתערבותה הסמויה במזרח אוקראינה, התערבות טורקיה בצפון סוריה, המלחמה שבימי התפרקות יוגוסלביה וכו' וכו'. מנהיגים המחליטים על מלחמות או פלישות קובעים מתי בשלו התנאים לכך מבחינת סיכונים וסיכויים או מתי הגיעו המים עד נפש. זו אינה כמובן תשובה לשאלה מה מונע מסין לעשות כך. סלע המחלוקת היה סוג המשטר - קומוניסטי או "בורגני" קפיטליסטי, תרבות אתאיסטית מרקסיסטית מול תרבות המכבדת את המסורת וכו'. טייוואן הפכה למפלט לממשלה האנטיקומוניסטית של המפלגה הלאומנית קואומינטנג בראשות צ'יאנג קאי שק . טייוואן ייצגה את סין באו"ם ובארצות רבות בעולם למשך כ-20 שנה. סין העממית הייתה מוחרמת על ידי מדינות רבות באותה תקופה. אחר כך הפכו היוצרות . אחרי מותו של מאו דזה דונג ונפילת הגוש הקומוניסטי מחד ומותו של צ'יאנג קאי שק ושל בנו מאידך שני המשטרים עברו דמוקרטיזציה בעשורים האחרונים. בסין חלקית מאוד, אך עם מעבר מרשים לכלכלת שוק מבוקרת, לתנועה יותר חופשית של התושבים, פתיחות תרבותית וכו'. בטייוואן חלה בעשורים האחרונים דמוקרטיזציה ממשית. סיפוח טיוואן לסין העממית עלולה להביא לסוף הדמוקרטיה הפורחת שם, כפי שרואים את המגמה בהונג קונג. סין אינה מוותרת על זכותה לטייוואן כי היא מעצמה, להבדיל מסודן. הייתה אפשרות שתעשה כמו רוסיה שהסכימה להיפרד משאר הרפובליקות של ברית המועצות אבל כעת יש רבים בה המצטערים על כך. רוסיה הרגישה שמשום כך איבדה ממעמדה כמעצמה עולמית והזמניה צרות כמו שקרה במקרה מלחמות צ'צ'ניה וכניסת מדינות מזרח אירופה לנאט"ו. שלמותה של סין היא עקרון חשוב מאוד עבור מעצמה כמו סין. טייוואן שהיא מבודדת , מנודה, מבחינה דיפלומטית, ויתרה למעשה מזמן לייצג את סין כולה בעולם ומסתפקת בשטחה, רואה את עצמה גם יורשת של התרבות הסינית המסורתית Ewan2 - שיחה 01:17, 15 ביוני 2019 (IDT)
מה שמונע מסין העממית מלכבוש את טאיואן הוא ארצות הברית. ור’ גם מלחמת קוריאה. Tzafrir - שיחה 22:30, 15 ביוני 2019 (IDT)

שם אלוהים על סמלה של אוניברסיטה אמריקאית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

על סמלה של איזו אוניברסיטה אמריקאית מופיע כיתוב עברי: יהוה אוריאל ? בנצי - שיחה 23:37, 15 ביוני 2019 (IDT)

על חותם של אוניברסיטת קולומביה.ראה כאן.Ewan2 - שיחה 00:46, 16 ביוני 2019 (IDT)