ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון110

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

דן סואן[עריכת קוד מקור]

האם פרופסור דן סואן הוא אותו דן סואן המתרגם שמתקבל מחיפוש שמו בויקיפדיה? על פניו זה לא מסתדר כי עושה רושם שסואן צעיר מידי מכדי שהיה יכול לשמש כמתרגם מקצועי בשנות ה-60. החובץ בגבינה - שיחה 13:46, 7 באפריל 2010 (IDT)

על פי מה הרושם? בערך לא ראיתי אף פרט שאפילו מרמז על גילו. Setreset - שיחה 14:18, 7 באפריל 2010 (IDT)
יש בקישורים ראיון עמו והוא נראה בעין הלא מזויינת בסביבות גיל ה-70. עכשיו השנה הכי מוקדמת שנמצא בספרים היא" בר-אבא, רומן היסטורי, תרגום - דן סואן, כרמי את נאור, יפו, 1953." של פר לגרקוויסט. זה אמנם ייתכן אבל אני רוצה לוודא את זה. החובץ בגבינה - שיחה 14:27, 7 באפריל 2010 (IDT)

מה זה צרכני חשמל?

כל מי שמשתמש במקרר חשמלי ולא בארגז קרח, למשל, או קורא לאור נורה ולא נרות.שלומית קדם - שיחה 23:18, 21 באפריל 2010 (IDT)

טוויטר[עריכת קוד מקור]

איך קוראים למה שיש לך (מה שאחרים עוקבים אחריו) בטוויטר? עמוד? ערוץ? חשבון? בלוג? האם נכון להגיד למישהו "תפסיק להשתמש בחשבון הטוויטר שלי" כשמה שהוא עושה זה עוקב (follow) אחריי? Goldmoon מחוץ לחשבון 15:42, 7 באפריל 2010 (IDT)

"פרופיל" (A Twitter profile). אנדר-ויק • 15:45, 7 באפריל 2010 (IDT)
כרטיס או ערוץ, בז'רגון העברי. אבל סביר להניח שיבינו אותך גם אם תגידי "פרופיל" או "חשבון". אני חושב שיותר הגיוני לומר הוא "תפסיק לעקוב אחרי בטוויטר". זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 15:48, 7 באפריל 2010 (IDT)
תודה לשניכם. בינתיים השתמשתי במילה "ערוץ". המשפט שנתתי היה לשם דוגמא בלבד, המטרה לשמה נזקקתי למילה המדויקת היא אחרת (ואינה לפרסום כאן). Goldmoon - שיחה 16:16, 7 באפריל 2010 (IDT)

מי המציא את הדת הדאואיסטית?[עריכת קוד מקור]

לכאורה, מידע זה לא מופיע בערך "דאואיזם", שבלי לזלזל, נורא מבולגן ומסורבל להבנה במצבו הנוכחי..

תודה לעונים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הדאואיזם אינו דת במובן המוכר לנו מהדתות המערביות, אלא מערכת אמונות ומסורות המהוות אורח חיים. לא ידוע על מישהו ש"המציא" אותו, וסביר שהוא התפתח במשך מאות שנים. הערך אכן יכול להשתפר, את/ה מוזמנ/ת לסייע בכך. אמנון שביטשיחה 20:34, 7 באפריל 2010 (IDT)
למיטב ידיעתי (שאינה רבה) לאו דזה נחשב למעצב הדאואיזם, בספרון דאו דה צ'ינג.אילן שמעוני - שיחה 23:43, 7 באפריל 2010 (IDT)

שאלה על יפו[עריכת קוד מקור]

רציתי לשאול בבקשה אם המיפגש של רחוב יפת עם רחוב שבטי ישראל ביפו היה פעם ״ כיכר מרכזית ״ של יפו , במקום שבו נימצאת מסעדת חג׳ כחיל ניפגשים הרבה רחובות אחד עם השני . ניסיתי לחפש פרטים על ההיסטוריה של הצומת הזאת ולא מצאתי. בורקס - שיחה 19:41, 7 באפריל 2010 (IDT)

בתצלום אוויר משנת 1949 שיש ברשותי, הצומת הזה נראה מרכזי מבחינה תנועתית, דומה למבנהו היום, וסביבו בינוי צפוף. לא ברור אם שימש כ"כיכר מרכזית" במובן האורבני של המושג. על פי התצ"א לא נראה שהיו בו מסעדות, למשל. יכול להיות מעניין דווקא לפנות למשפחת חג' כחיל (לא רק המסעדה, יש עוד עסקים בסביבה בשם זה והצומת עצמו מכונה כך), ולשמוע את סיפורם. אמנון שביטשיחה 23:36, 7 באפריל 2010 (IDT)

על הבניין המרכזי בצומת מופיע שלט ענקי ״ כיכר חג׳ כחיל ״ לכן זה סיקרן אותי לדעת . בורקס - שיחה 22:39, 10 באפריל 2010 (IDT)

איך קוראים לכלי שמאפשר לאנשים להסיע עצמם על פסי הרכבת?[עריכת קוד מקור]

נראה כמו עגלה שטוחה עם מוט אותו מניעים מעלה-מטה. מופיע מדי פעם במערבונים. הנדב הנכון - שיחה 22:07, 7 באפריל 2010 (IDT) מצאתי. חזל"ש הנדב הנכון - שיחה 22:51, 7 באפריל 2010 (IDT)

אם מצאת, חבל שלא סיפרת לכולם. אני לא מכיר לזה מונח בעברית, באנגלית זה נקרא w:en:Handcar. ‏Easy n - שיחה 22:53, 7 באפריל 2010 (IDT)
לדעתי השם הוא "קרונית" Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 00:06, 8 באפריל 2010 (IDT)
אולי "קרונועית"? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:05, 9 באפריל 2010 (IDT)
עכשיו צריך למצוא עשרה דוברי עברית שיודעים מה זה רקונועית. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 19:49, 20 באפריל 2010 (IDT)
לפי אלקלעי, handcar היא "מכונית-יד", תרגום נטול השראה, הייתי אומרת, ו"hand-cart" היא קרונית. "קרונועית" נשמע נחמד, רק ש"קרונוע" נקבע כבר לפני עשרות שנים כקרון/קטר משולב.שלומית קדם - שיחה 23:15, 21 באפריל 2010 (IDT)

האם יש מקום בויקיפדיה לדיונים על ספרים?[עריכת קוד מקור]

שלום, שאלתי היא זו: האם בויקיפדיה יש מקום בו ניתן לבצע דיונים על ספרים שמעניינים את הויקיפדים הנחמדים שגולשים? ומשם גם להפנות לערכים בקשר לסיפור וללמוד דרכו? האם פה זה המקום?, Nimrod333 - שיחה 22:59, 7 באפריל 2010 (IDT)

אולי בויקיפדיה:כיכר העיר אריה ה. - שיחה 23:53, 7 באפריל 2010 (IDT)
למה לא בוויקיטקסט - מקומם הטבעי של הספרים? שם יש סיכוי שגם ימצא הטקסט של הספר, במיוחד אם הוא ישן. יש שם מתחם בשם "ביאור" שבו ניתן לכתוב פרשנויות בקשר לספרים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:35, 8 באפריל 2010 (IDT)
נראה לי שלגבי הסיפור "יום נפלא לדגי בננה" של ג'יי די סלינג'ר דווקא יתאים בכיכר העיר אולי, הערך לא כתוב בויקיטקסט.Nimrod333 - שיחה 00:48, 8 באפריל 2010 (IDT)
איך הייתה מסביר את הסכם "First right refusal"?
,Nimrod333 - שיחה 13:28, 9 באפריל 2010 (IDT)
זכות ראשונים לקבל או לדחות הצעה לפני שמפרסמים אותה לציבור הרחב - למשל, הזכות להמשיך בשכירות דירה כשמתקרב המועד לסיום החוזה, הזכות לקנות דירה למי שכבר גר בה בשכירות, או הזכות שניתנת לעובד ותיק לקנות שותפות בעסק, וכדומה.שלומית קדם - שיחה 23:09, 21 באפריל 2010 (IDT)

ראו במקורותינו - בר מצרא. שנילישיחה 23:16, 21 באפריל 2010 (IDT)

בילבורד[עריכת קוד מקור]

יש אפשרות למצוא באינטרנט רשימה של כל השירים שהיו מס' 1 בבילבורד לאורך השנים? רחלי.

אני מניח שאת יכולה לחפש פה: http://www.billboard.com/ ,אם לא אני מניח שיש עוד הרבה מקומות שאפשר לחפש ממנועי חיפוש.Nimrod333 - שיחה 23:09, 7 באפריל 2010 (IDT)
לא צריך ללכת רחוק. הכל נמצא בויקיפדיה. http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_number-one_hits_(United_States). Anonymous - שיחה 10:32, 8 באפריל 2010 (IDT)

תודה רבה. רחלי.

רמטכ"לים[עריכת קוד מקור]

האם היה רמטכ"ל שסיים את כהונתו והמשיך בתפקיד אחר בצה"ל? האם זה אפשרי בכלל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מישהו??

התשובה היא לא בסדיר.
אבל במלחמת יום כיפור, חיים בר לב, שהיה הרמטכ"ל הקודם, סיים את תפקידו כשנתיים לפני כן והיה כבר שר בממשלה, חזר למלא תפקיד בצבא, כאחראי על חזית הדרום (שבה אלוף הפיקוד החדש די כשל). emanשיחה 04:45, 8 באפריל 2010 (IDT)
האם זה אפשרי בסדיר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תיאורטית, כן. באופן מעשי, לא מקובל במערכת כמו הצבא שאדם מתמנה לתפקיד הכפוף לתפקיד ששימש בו קודם. גם האגו של אנשים כמובן משחק תפקיד והם בדרך כלל לא ירצו להיות כפופים למי שרק עתה היה כפוף להם. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:36, 10 באפריל 2010 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

כמה יחידה אסטרונומית זה מיליון ק"מ? זאת בהנחה בכל יחידה אסטרונומית היא 150 מיליון ק"מ. Anonymous - שיחה 10:26, 8 באפריל 2010 (IDT)

יחידה אסטרונומית=149.6 מיליון ק"מ, כך שמיליון ק"מ הם 1/149.6 י"א. דקישיחהלא רק בז'... 13:19, 8 באפריל 2010 (IDT)
אבל כמה זה במספרים? 0.00? Anonymous - שיחה 14:31, 9 באפריל 2010 (IDT)
לפי המחשבון שלי: 0.0066844919786096256684491978609626 דולבשיחה 15:36, 9 באפריל 2010 (IDT)
למה אתה משמיט ספרות? . עוזי ו. - שיחה 15:45, 9 באפריל 2010 (IDT)
אני לא השמטתי, המחשבון השמיט. אני חושב שהוא מקולקל. Face-smile.svg דולבשיחה 15:53, 9 באפריל 2010 (IDT)
בטח קנית מחשבון עם צג סופי... עוזי ו. - שיחה 16:52, 9 באפריל 2010 (IDT)

ועוד שאלה[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה ואני מחפש את נוסחת החישוב הנכונה. זה הולך ככה: חשבו את הגובה המקסימלי אליו תגיע השמש בשמיים בנקודות הבאות (לדוגמא: תל אביב (N 32) ב- 21 ביוני). Anonymous - שיחה 12:48, 8 באפריל 2010 (IDT)

לא מצאתי בדיוק את מה שאתה מחפש, אבל אולי זה יכול לעזור. 14:32, 9 באפריל 2010 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
נדמה לי שהשאלה מתייחסת לגובה השמש בשמיים - הזוית מעל האופק. אאל"ט השמש מגיעה למשהו כמו 23 מעלות צפון, כך שהיא תגיע ל-9 מעלות מהזנית. יואלפ - שיחה 08:59, 11 באפריל 2010 (IDT)

האסקי סיבירי[עריכת קוד מקור]

היי רציתי לדעת מה הם המאפיינים של כלב מסוג האסקי סיבירי ואם אתם יכולים להוסיף עוד מידע לגביו.. ואיך אפשר לזהות אותו.. פשוט יש לי כלב מסוג האסקי סיבירי וחלק אומרים לי שהוא גזעי וחלק אמרים שהוא מעורב -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם לכלב אין תיעוד מסודר של השושלת שלו, אז הוא לא גזעי. חוץ מזה מה אכפת לך? כלב הוא חבר וחלק מהמשפחה. מחברים וממשפחה לא מבקשים תעודות. יוסישיחה 19:45, 8 באפריל 2010 (IDT)
את הכלבה שלי מצאתי כגורה קטנה ברחוב ובמשך שנים חשבתי שהיא תערובת של האסקי ורועה גרמני; לבסוף הוחלט ביני לבין הווטרינריות, שהיא כנראה מאלאמוט (האסקי אלסקאי, גדול מההאסקי הסיבירי ודומה יותר לזאב). למען האמת, כלל לא משנה לי כך או כך, וכלבים מעורבים בריאים וחסונים, ולעתים גם פיקחיים יותר, מכלבים גזעיים. האם להאסקי שלך יש "מסכה" שחורה? איזה עיניים יש לו? להאסקי סיבירי גזעי יש בדרך כלל עיניים תכולות בהירות, או עין אחת תכולה והשנייה חומה, אבל גם זה איננו מכריע ובאמת איננו חשוב.שלומית קדם - שיחה 17:56, 22 באפריל 2010 (IDT)

צ'רלי צ'פלין היה אתאיסט?[עריכת קוד מקור]

בויקיציטוט כתוב, בערך "אלוהים":

בהיגיון פשוט, אני לא מאמין באלים, באף אחד מהם.

צ'רלי צ'פלין

האם הוא היה אתאיסט? אין שום איזכור לכך בויקיפדיה העברית או האנגלית. 15:41, 9 באפריל 2010 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בערך באנגלית כתוב שהיה אגנוסטי, כלומר לא האמין באלוהים אבל לא כפר בקיומו. Setreset - שיחה 15:59, 9 באפריל 2010 (IDT)

smelting בעברית[עריכת קוד מקור]

מה השם העברי עבור smelting, בעברית הערך כרגע היתוך (מתכת)? התכה/היתוך לא מתאים: מדובר בתהליך מורכב שבו מתיכים עפרת מתכת ומחזרים את החמצן. באנגלית יש לזה שם נפרד. חיפשתי כבר באינטרנט וגם באתר האקדמיה ללשון (שם לא קיימת המלה, קיים רק melting). הכי קרוב שמצאתי זה מילון מונחים של ‫ביה"ס לקציני-ים עכו‬ [1] שנתן "התכה" בתור תרגום, וכאמור אני לא מרוצה מהתרגום הזה. "הפקה בהתכה"? "הסתכה"? "סתכה"? Setreset - שיחה 15:50, 9 באפריל 2010 (IDT)

הכוונה למה שנהוג לכנות "קלייה מחזרת"? הפקה באמצעות פחמן וכו'? yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 19:21, 10 באפריל 2010 (IDT)
לא שמעתי אף פעם את הביטוי "קלייה מחזרת", איפה ראית/שמעת אותו? קלייה נשמע קצת מוזר בהקשר של התכה. הכוונה היא לתהליך שמתואר בערך smelting באנגלית, ובערך היתוך (מתכת) בעברית. אכן יש שם חיזור ופחמן, אבל התכה ולא קלייה. Setreset - שיחה 08:51, 11 באפריל 2010 (IDT)
בקורס באוניברסיטה. אני אשתדל לקרוא את הערך ולראות אם לזה הכוונה. דפים שאינם במעקב - שיחה 17:31, 11 באפריל 2010 (IDT)

אינטגרל משטחי[עריכת קוד מקור]

האם ניתן ליצור הפניה לאינטגרל כפול? תומר - שיחה 16:06, 9 באפריל 2010 (IDT)

אפשר, עשיתי. Setreset - שיחה 16:22, 9 באפריל 2010 (IDT)

זכר ונקבה[עריכת קוד מקור]

נקבה = מלשון נקב (איבר המין הנשי).

זכר מלשון?..

כן , הכוונה בעברית לנקב שמימנו אנחנו נולדים. המילה ״ זכר ״ זה מלשון ״ זוכר ״ . בורקס - שיחה 14:21, 11 באפריל 2010 (IDT)

מניין לך? כדי להשיב תשובה על שאלה זו. יש לבדוק את המונח בשלל השפות השמיות (מערביות) ובאכדית. האטימולוגיה שאתה מציע עלולה להיות אנכרוניסטית. Rex - שיחה 18:42, 11 באפריל 2010 (IDT)
כפי שתוכל לראות כאן, המונח זכר בעברית מגיע מהמילה האכדית "דכר". כמדומני שאין בינו ובין המונח זכרון מאומה. Rex - שיחה 11:43, 12 באפריל 2010 (IDT)
למעשה, אני מוצא ברשת כמה הטוענים לקשר בין זכר לזיכרון. למשל כאן. Rex - שיחה 12:05, 12 באפריל 2010 (IDT)
בדברי חז"ל "זכרות" היא בליטה, אינני יודע מה בא בעקבות מה. עזר - שיחה 12:20, 12 באפריל 2010 (IDT)
הקשר בין במין זכר לזיכרון נראה לי אפשרי, שניהם נכתבים בערבית באותה ד' ולא בז'. אגב בערבית לפעולה ד'כר יש משמעות של דיבור לפני המשמעות של memory ויכול להיות שזה קשור למין זכר. אבל כל אלה השערות שנראה לי שקשה לבסס. ‏Rashi‏ • שיחהשלח לי דואר • י"א באייר ה'תש"ע 20:29, 25 באפריל 2010 (IDT)

לוגיקה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#לוגיקה (110)

שאלה קטנה בהנדסת חשמל[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לומר כי זה u(t)? תומר - שיחה 18:57, 10 באפריל 2010 (IDT)

לרוב הצרכים כן. מבחינה מתמטית דקדקנית, יכול להיות שצריך להיזהר. הנקודה הבעייתית היא רק t=0, ושם כדאי להיזהר. זה תלוי בהגדרה אני חושב- למשל, יש הגדרות שבהן u(0)=0.5 (למשל אם מאנטגרלים על פונקציית דלתא סימטרית), ואז אם תעלה בריבוע זה לא אותו דבר. ירוןשיחה 19:00, 10 באפריל 2010 (IDT)
אתם מדברים על פונקציית הביסייד? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:18, 10 באפריל 2010 (IDT)
כן. ירוןשיחה 23:27, 10 באפריל 2010 (IDT)
אוקיי, תודה. תומר - שיחה 12:57, 14 באפריל 2010 (IDT)

טביעת אצבע[עריכת קוד מקור]

האם היא חייבת להיות 100% שלמה בשביל שהמשטרה תוכל לעשות בה שימוש? אני מחפש לינק לאיזה מאמר או הסבר מדעי למה המשטרה חייבת טביעה שלמה בלבד

יש למשטרה מספר נקודות השוואה בין טביעות אצבע שונות. רצוי מאוד שכמה שיותר מהנקודות האלה יהיו ברורות בדגימת טביעת האצבע. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:45, 17 באפריל 2010 (IDT)

בלוג[עריכת קוד מקור]

האם לויקיפדיה יש איזה בלוג או פורום באיזה מקום ? בורקס - שיחה 22:36, 10 באפריל 2010 (IDT)

נסה ויקיפדיה:כיכר העיר. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:44, 17 באפריל 2010 (IDT)
נסה אצל אהרון בן טובים. אנדר-ויקפורט"ל להט"ב חוגג שנה, וקורא לך לתרום ערך 23:16, 25 באפריל 2010 (IDT)

מה קשור ״כיכר העיר״ אל בלוג ? ..... אני היתכוונתי אל בלוג עם פוסטים, רשימות דיוור, וכתבות . בורקס - שיחה 19:37, 27 באפריל 2010 (IDT)

הצדעה[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לבדוק בבקשה את העריכה הזו? חזרתי שיחה 01:21, 11 באפריל 2010 (IDT)

איך ניתן לבדוק מה רשום בטאבו?[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לבדוק על נכס מסויים על שם מי הוא רשום או איזה נכסים עומדים לרשות אדם, איך אני עושה את זה?

אם יש לך את מספרי הגוש והחלקה אתה יכול לקבל את נסח הטאבו דרך הקישור הזה. בתשלום. אני ואתה - שיחה 17:20, 11 באפריל 2010 (IDT)

למה ביום הזיכרון לחללי צה"ל יש שתי צפירות?[עריכת קוד מקור]

?

הצפירה בערב יום הזיכרון איננה צפירת דומיה. היא רק נועדה להודיע על התחלת יום הזיכרון. לכן היא אורכת דקה אחת ולא שתים. אני ואתה - שיחה 01:21, 12 באפריל 2010 (IDT)
למה צריך צפירה להודיע על כניסת יום הזיכרון? ואם כבר, אז למה אין צפירה כזאת ביום הזיכרון לשואה?89.138.144.233 19:43, 12 באפריל 2010 (IDT)
אבל גם צפירת יום השואה היא בת דקה אחת, לא? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 01:28, 12 באפריל 2010 (IDT)
לא. ‏odedee שיחה 01:30, 12 באפריל 2010 (IDT)
אני חושב שהיא בת דקה אחת, נבדוק את זה היום • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם! • 09:07, 12 באפריל 2010 (IDT)
מסתבר ששתי דקות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:02, 12 באפריל 2010 (IDT)
אין צורך בבדיקה, ישנו ערך על צפירת זיכרון. ‏odedee שיחה 10:17, 12 באפריל 2010 (IDT)
אז עכשיו אנחנו יודעים שזה נכון • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם! • 11:33, 12 באפריל 2010 (IDT)
ויקיפדיה אינה יכולה לשמש כמקור. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:03, 12 באפריל 2010 (IDT)
יש לך מקור על זה? • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם! • 15:15, 13 באפריל 2010 (IDT)
יתירה מזאת: אין לי ספק שאם בשנה הבאה הערך בויקיפדיה יגיד ערב יום השואה "150 שניות", לא צופר אחד ולא שניים יופעלו ל־150 שניות. זה מחיר ההצלחה. קיפודנחש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
לצערי, אני מסכים עם השעטנז חיות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:19, 15 באפריל 2010 (IDT)
אכן תמונות קשות • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם! • 22:21, 15 באפריל 2010 (IDT)

קשיי ניר דוד[עריכת קוד מקור]

מהם קשיי ניר דוד?

מי זה בכלל ניר דוד ועל קשיים באיזה תחום מדובר?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:43, 17 באפריל 2010 (IDT)
ניר דוד הוא קיבוץ שהוקם בצורת ההתיישבות חומה ומגדל, אולי הביטוי מתייחס לזה. אולי זה שם של מפעל לקשים, לא יודע. אנדר-ויקפורט"ל להט"ב חוגג שנה, וקורא לך לתרום ערך 23:20, 25 באפריל 2010 (IDT)

שאלה קטנה על מחשבים[עריכת קוד מקור]

חלק מעריכותי אני מבצע בחוות המחשבים בקמפוס בו אני לומד. תמיד בסיום היום אני מקפיד על יציאה מסודרת מהחשבון שלי בוויקי בכל הדפים שעבדתי בהם (ולא סתם סגירת החלונות) ולבצע ריסטרט למחשב. עד כאן הכל בסדר. הבעייה מתחילה שלעיתים, כשאני בא למחרת, אני רואה בהיסטוריה של הדפדפן את הדפים שעליהם עבדתי. (אני יודע בוודאות שאלו עריכות שלי, כי יש שם דפים שמחקתי, לדוגמה). זה קורה גם באקספלורר וגם בשועל. זה קורה גם אם אני על מחשב אחר. השאלה היא, מה אני צריך לעשות כדי שזה לא יקרה? yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 10:43, 12 באפריל 2010 (IDT)

למה זה מפריע לך? אתה יכול למחוק את ההיסטוריה של הדפדפן. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:45, 12 באפריל 2010 (IDT)
אני סתם חושש מגניבת סיסמה או עריכות שלא בשמי. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 10:45, 12 באפריל 2010 (IDT)
לדפדפן כרום יש פיצ'ר של מצב "בלתי מזוהה" (או Incognito בגרסה האנגלית) - בו לא נשמרות קוקיז, היסטוריה או ססמאות. חוץ מזה הוא דפדפן מאוד נוח. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 12:25, 12 באפריל 2010 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אני חושב שאתה לא צריך לחשוש מגניבת סיסמה אם אתה לא מבקש מהדפדפן לשמור אותה. אבל בכל מקרה, הגרסאות החדשות של השועל ושל IE מאפשרות לעבוד ב"מצב פרטי" שבו לאחר סגירת החלונות המערכת משמידה את כל ההיסטוריה והעוגיות של האתרים בהם גלשת (בפיירפוקס זה תחת TOOLS->start private browsing). אם אתה משתמש בגרסאות ישנות של הדפדפנים הללו, אז ניתן למחוק את ההיסטוריה והעוגיות בגמר השימוש במחשב (בפיירפוקס, tools->clear recent history). בברכה, איש המרק - שיחה 12:27, 12 באפריל 2010 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כפי שאמר איש המרק, אתה לא אמור לראות את העריכות האלו כאילו אתה מחובר לחשבונך, אלא כדפים שביקרו בהם. אין בכך בעיה, וכדי לענות לזהר כמידתו - גם בפיירפוקס יש מצב גלישה אנונימית והיא בניגוד לכרום באמת אנונימית - כלום לא נשלח לגוגל. בלי לדבר על זה שהוא באמת נֹ‏ח. מתניה שיחה 12:31, 12 באפריל 2010 (IDT)
גרסאות חדשות? יש כאן על המחשבים גרסה ניידת של השועל ואקספלורר ישן נושן, לדעתי. במעבדות סטודנטים יש מחשבים עם חלונות 3.11 yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 12:30, 12 באפריל 2010 (IDT)
והפתרון המתבקש כמובן הוא לבוא עם החסן נייד שעליו גרסת דיסק חי של לינוקס עדכני כלשהו. ככה אפשר להריץ מה שרוצים. מתניה שיחה 12:34, 12 באפריל 2010 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מתניה, עד כמה שידוע לי מי שלא עונה "כן" לשאלה "רוצה שנשלח כל מה שאתה עושה באינטרנט לגוגל?" לא אמור להיות מדווח. וגם אם ענה כן - אתה בטוח שזה תקף גם ל-Incognito? אני דיי משוכנע שאין שום רגי'סטרי של פעולות בו. ופיירפוקס איטי. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 12:35, 12 באפריל 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

הגרסאות שיש כאן הן ישנות מאד, אין כרום בכלל (ואני לא אתקין כל פעם). מתניה, אתה צודק, אני רואה אותם כדפים שביקרו בהם. איך מפעילים גלישה אנונימית בפיירפוקס? yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 12:36, 12 באפריל 2010 (IDT)
זהר - אני לא סומך על גוגל, במיוחד לא אחרי באזז. לא יודע מה נשלח ומה לא ואני מעדיף לא לגלות. פיירפוקס אולי איטי ביחס לכרום, אך הוא לא איטי באופן מוחלט. במיוחד לא הגרסאות החדשות. ינשוף - אכפור בעיקר ואספר לך שיש גם גרסת כרום ניידת, בהכנה אישית (לא השתמשתי, לא לדאוג, רק בדקתי שאפשר). בפיירפוקס זה תחת TOOLS->start private browsing. מתניה שיחה 12:41, 12 באפריל 2010 (IDT)
תודה לכל המשיבים. בכל מקרה, אין לי מה לדאוג וכדאי לי לעבור לprivate browsing? yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 12:49, 12 באפריל 2010 (IDT)
אני חושב שזאת פרנויה. וגם אם אתה צודק, אל תשכח שלגוגל פשוט לא אכפת מהדברים שאתה עושה באינטרנט. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 12:53, 12 באפריל 2010 (IDT)
כתבתי למעלה איך עושים את זה בפיירפוקס. אבל עניינת אותי, יש מעבדות עם ווינדוס 3.11 לשימוש כללי? (כלומר לא לטובת איזה מחקר איזוטרי? ) באיזה קמפוס מדובר אם יורשה לי לשאול? והאם מישהו משתמש במחשבים האלה? בברכה, איש המרק - שיחה 12:56, 12 באפריל 2010 (IDT)
איפה עוד יהיה אפשר לשחק Skifree? זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 12:59, 12 באפריל 2010 (IDT)
הם מותרים לשימוש של סטודנטים, אבל הם מיועדים ומחוברים למכשירים עתיקים, שעובדים עם תוכנות עתיקות. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 13:02, 12 באפריל 2010 (IDT)
זהר, פוסט יפה ואף מעניין, אם כי אני חולק עליו מכל וכל. יש לפרטיות ערך, גם אם אני לא מעניין. מתניה שיחה 13:09, 12 באפריל 2010 (IDT)
זהר, אתה תגיד שאני פראנואיד, אבל אתה רק מציג את הגישה החדשה של גוגל: הם יודעים שכולם מדברים על זה שהם יודעים הכל, והם שלחו אותך להגיד ש"אולי זה נכון, אבל זה לא מעניין אותם". חוצמזה, פוסט יפה. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 13:35, 12 באפריל 2010 (IDT)
אני מצטער להיות משבית שמחות, ואני קצת מתפלא שאף אחד לא אמר את זה לפני אבל בניגוד לכל מיני אתרים אחרים שאתם מזדהים אליהם (כמו חשבון הבנק וג'ימייל) הסיסמה שמוכנסת לוויקיפדיה עוברת בצורה לא מוצפנת ככה שכל ילד עם רקע קלוש במחשבים יכול להתקין סניפר ולקלוט אותה מכל מחשב אחר בבניין, זה דורש ידע בסיסי ביותר. יתרה מכך, היום שמעתי הרצאתי של רונלד ריבסט שאמר ש-30% מהמחשבים בעולם הם חלק מרשתות זומבי (קשה להבין מהערך אבל האיש הזה יודע על מה הוא מדבר כשהוא מדבר), סביר להניח שהמחשבים באוניברסיטה הם כאלה. אני מזכיר (ומספר למי שלא יודע) שלפני בערך חודש חשבון הג'ימייל שלי נפרץ כנראה דרך המחשב שאני עובד עליו במכון ויצמן. משתי הסיבות האלה (ובעיקר הראשונה) אני לא מכניס את הסיסמה שלי לוויקיפדיה במחשבים במכון ואני ממליץ לשומר נפשו לנהוג כך גם כן. לגבי הפרטיות, אני לא מסכים עם זהר, הנה מאמר שעוסק בשימוש במידע "לא מעניין" לכאורה כדי להגיע למידע מעניין. מי שרוצה תקציר מוזמן לדף השיחה שלי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:17, 12 באפריל 2010 (IDT)
רפרפתי קלות על המאמר. היכולת להוציא מידע מעניין היא מוגבלת ועקרון העלות/תועלת לא משחק לטובת מי שמעוניין במידע. ככל שהמידע יותר ממוקד (נניח העדפת שחקן מסויים) והגישה למידע היא יותר כללית ולא ממוקדת (למשל - היסטוריית גלישה בדפדפן במחשב כלשהו) - הסיכוי למצוא דבר מלבד מקרים מובהקים במיוחד (מישהו שמבקר אחת ליום באתרים על השחקן) הוא קטן, והשימוש שניתן לעשות בכך הוא מוגבל (לשלוח פרסומות בגוגל על סרטים של השחקן? סביר שהוא קיבל את זה בכל מקרה כשחיפש אחר מידע עליו). חדירה פרטנית, כפי שמוצגת במאמר שהבאת - לאתר שעוסק בנושא מסויים ולפעולה מסויימת של הגולשים בו, היא יותר מסוכנת.
פרטיות זה חשוב, אבל לומר שהמעקב של גוגל בכרום הוא חדירה לפרטיות דומה בעיני לטענה ש-Google Earth חודר לפרטיות שלי כי אפשר לראות אותי ברחוב של המאהבת שלי. זה נכון, עקרונית. אבל הסיכוי שהמידע הזה יגיע לאדם שיכול לעשות בו שימוש רלוונטי הוא אפסי. יש מאבקים צודקים וחשובים יותר בעד הפרטיות, ויש חששות מהותיים יותר. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 16:34, 27 באפריל 2010 (IDT)
או שלא קישרתי למאמר הנכון או שאתה מתייחס למשהו אחר (וזה בסדר כמובן). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:38, 27 באפריל 2010 (IDT)
תראה, לא קראתי לעומק. אבל עד כמה שהצלחתי להבין הם מדברים על חדירה לפרטיות ע"י איתור מידע מאוד-מאוד ספציפי - דירוג שנתנו משתמשים (כלומר, מתוך חשבונות מזוהים ייחודיים) באתר מסויים. זו יכולה להיות בעיה, אם כי אני מאמין שהם מפריזים בקלות ניתוח הפרטים הרגישים. לעומת זאת, מה שגוגל יכולים להסיק מגישה לכ-ל-ל-ל-ל-ל-ל-ל-ל היסטוריית הגלישה שלך בכרום הוא הרבה יותר כללי, והסיכוי לפגיעה ממשית בפרטיות הוא קטן, עקב אוקיינוס המידע. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 16:46, 27 באפריל 2010 (IDT)
אלא אם מתחברים דרך השרת המאובטח. מתניה שיחה 10:08, 13 באפריל 2010 (IDT)
השרת המאובטח, כדאי גם לקשר אליו מדף ההתחברות. נתנאל מחוץ לחשבון 77.124.33.253 20:02, 13 באפריל 2010 (IDT)

באותו עניין: אני נכנס פעמים רבות למשתמש שלי (בעיקר כדי להסתכל על רשימת המעקב, פחות כדי לערוך), וכשאני יוצא מהחשבון - שם המשתמש נשאר רשום. זה קורה גם בדפדף InPrivate של אקספלורר. האם יש דרך למנוע זאת, כלומר ששם המשתמש האחרון לא ישאר רשום? אלעד ה - שיחה 18:05, 13 באפריל 2010 (IDT)

או לרוקן את המטמון, או לגלוש דרך השרת המאובטח בכתובת: [2]. מתניה שיחה 18:11, 13 באפריל 2010 (IDT)
השרת המאובטח לא נראה לי יעזור בעניין הזה. כדי למחוק את נתוני הטפסים שאקספלורר שומר, בחר כלים-מחיקת היסטוריית גלישה-נתוני טפסים. כדי שלא ישמור לך יותר נתוני טפסים, תבחר כלים-אפשריות אינטרנט-תוכן-השלמה אוטומטית-הגדרות-שמות משתמשים ושמות בטפסים. (אם כי אני מניח שאם תמחק את הנתונים השמורים, ומעכשיו תכניס את שם המשתמש רק במצב inprivate, אז גם כן הוא לא ישמור אותו). אני ואתה - שיחה 00:48, 14 באפריל 2010 (IDT)
יש לציין ששם המשתמש נשמר באמצעות עוגייה, לכן כדי שלא יופיע, יש למחוק את העוגיות. ‏– rotemlissשיחה 23:22, 17 באפריל 2010 (IDT)
למה הוא צריך להשמר באמצעות עוגייה אם לא סימנתי "זכור אותי"? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:24, 17 באפריל 2010 (IDT)
נראה שהסימון "זכור אותי" משפיע רק על השאלה האם נשמרת גם עוגיית Token (למשך חודש), המאפשרת הזדהות מול השרת - אחרת, המידע המאפשר את ההזדהות נשמר רק ב-session. בכל מקרה נשמרות עוגיות UserName ו-UserID למשך חודש, וכן עוגיית session רגילה (שנמחקת ביציאה מהדפדפן). העוגיה UserID נמחקת כשיוצאים מהחשבון בעזרת הקישור המתאים, ובמקומה נשמרת עוגיית LoggedOut (זמן היציאה מהחשבון) למשך יום אחד. לא ברור הרציונל שמאחורי המערכת הזו, אבל בכל מקרה, אם קיימת עוגיית UserName, היא מוכנסת בשדה הרלוונטי בדף הכניסה לחשבון.
אגב, אני מתייחס כאן רק לכניסה לחשבון באתר ויקי רגיל. לא בדקתי מול ויקיפדיה, שם מופעל חשבון משתמש מאוחד וזה עלול להיות מסובך יותר, אבל זה הרעיון הכללי. ‏– rotemlissשיחה 23:32, 17 באפריל 2010 (IDT)
אני יודע שכל מי שקרא את זה הסתכל ימינה ושמאלה במבוכה ואז חלק מהאנשים הסתכלו עלי. אז לא, לא הבנתי מה כתוב פה Face-smile.svg. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:12, 21 באפריל 2010 (IDT)
סליחה על הבורות, אבל מה זה גרסה ניידת לדפדפן? • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם! • 22:04, 15 באפריל 2010 (IDT)
[3]. מתניה שיחה 23:26, 17 באפריל 2010 (IDT)

סבון מוצק[עריכת קוד מקור]

אדם ביקר בשירותים, ניגב את מה שצריך לנגב ואז שטף את ידיו בסבון מוצק. אחריו בא מישהו אחר ושטף את ידיו באותו סבון. האם החידקים לא עוברים מהידיים לסבון ומהסבון לזוג הידיים הבא?! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה כמובן צודק. הסבון נועד להוריד לכלוך ולא להרוג חיידקים (לחטא). שימוש בסבון עשוי להפחית עד חצי מכמות מהחיידקים [4], שירדו עם הלכלוך. זה אולי יותר טוב מכלום, אבל פחות טוב ממה שצריך. ומאחר שהסבון לא מתיימר לחטא, עדיף לדעתי לחטא את הידיים באלכוהול או בג'יל. אם הם אינם בנמצא וצריך להשתמש בסבון - עדיף סבון נוזלי (שיישטף לאחר השטיפה ולא יישאר להעביר את החיידקים). אגב, בלי קשר, האם חשבתם פעם כמה חיידקים נמצאים על גבי הידית השחורה של הורדת המים בניאגרה? הרי נוגעים בה באופן קבוע לפני שטיפת הידיים.... Face-smile.svg . ‏Danny-w‏ 23:52, 12 באפריל 2010 (IDT)
לא מקובל לחטא שום דבר ביותר מסבון. גם אם יש מישהו חולה בבית רק שוטפים את הכלים שלו עם סבון. ככה אנחנו מנקים את הגוף שלנו, את הבגדים שלנו, ואת כלי המאכל שלנו. מאיפה הגיעה נקודת המוצא של הדיון שהחיידקים בצואה מרובים כל כך שצריך עבור הידיים שנגעו בה חיטוי מיוחד? אני ואתה - שיחה 00:02, 13 באפריל 2010 (IDT)
לרחוץ ידיים - בהמלצות המרכז לבקרת מחלות ומניעתן[5] אין התייחסות לסוג הסבון, נוזלי או מוצק. הפואנטה ברחיצת ידיים היא שפשוף ממושך של הידיים (לפחות 20 שניות) כשהסבון עליהן. בנוסף, רצוי לסכם את הביקור בשירותים בסגירת הברז ופתיחת הדלת בעזרת מגבת נייר ולא בידיים חשופות. לדעתי שלב הסיכום רלוונטי במיוחד לשירותים ציבוריים. קצת מגוחך לרחוץ ידיים מתוך מחשבה על סטירליות ואחר כך לגעת בברז ובידית הדלת [שקרוב לוודאי] מזוהמים. יוסישיחה 12:34, 13 באפריל 2010 (IDT)
נראה לי שרובינו לא רוחצים ידיים בשביל סטריליות אלא בעיקר בשביל נקיון ובשביל ריח. אני ואתה - שיחה 13:40, 13 באפריל 2010 (IDT)
לא כדאי למהר ולהכליל אחרים בעמדה האישית שלך. "נקיון" היא מילה שיכולה להתפרש בדרכים רבות. המחקרים המקוריים שבצעתי העלו שניקיון מוגדר בעיקר בעזרת ההגדרה ל"לכלוך". לכלוך יכול להיות שמנוניות או חומר זר המזוהה במישוש, צבע זר או חומר זר נראה לעין, סרחון או חומר זר (או לא רצוי) שאפשר להריח ו"רעש לבן" או חומר זר אחר שאפשר לשמוע (סתם, כן ?:). לכלוך גם יכול להיות קיומם של מעוררי מחלה שאי אפשר למשש, להריח, לראות או לשמוע. בדרך כלל "יודעים" שהם שם. כל אחד, לפי מה שלדעתו הוא לכלוך, יקפיד שיותר הוא לא יהיה שם. גם הגדרה אישית יכולה להשתנות לגבי אותו אדם במצבים שונים.
לשיטתי, אפשר לשמור על החלוקה בין לכלוך שאפשר לזהות ללכלוך שאפשר רק "לדעת" שהוא שם וכמובן לדעת שהוא הלכלוך עם הפוטנציאל האמיתי לנזק לבריאות. להבדיל מהלכלוך שאפשר לזהות שיגרום לפעמים לנזק חברתי.
להתעלם מסיכונים לבריאות שאפשר למנוע בקלות יחסית זה לא משהו שרובנו עושים. ובשביל ריח, יש את הפטנט המיתולוגי הבדוק של הצרפתים, במקום להתקלח, לשפוך על הגוף עוד ליטר מי קולון. יוסישיחה 14:41, 13 באפריל 2010 (IDT)
אילו היה אכפת לאנשים מסטריליות היה אפשר לצפות למצוא חומרי חיטוי ליד כיורות הרחצה. כמו כן הייתי מצפה שאנשים יחטאו מידי פעם את כל הברזים והידיות (וכלי המאכל?) בבית שלהם. אני ואתה - שיחה 15:08, 13 באפריל 2010 (IDT)
לא הבנתי, אתה טוען שאם לאנשים היה אכפת מהגיינה אז הם היו מוסיפים לכל מתקן שירותים ובכל מסעדה מתקנים עם מים זורמים וסבון? עזוב, נו. אנחנו לא הולכים להתווכח על מה אכפת לגוף המעומעם הזה הקרוי "אנשים". זה חסר טעם. העובדות הן שיש מי שטרח לחקור הגיינה ולנסח המלצות רלוונטיות. אם תיכנס לקישור של ה-CDC תמצא שיש גופים שממש מקדישים את עצמם לנושא. המניע שלהם כנראה לא קשור למניעים של גברת בבלי. מחוץ לחשבון 18:19, 13 באפריל 2010 (IDT)
מה הרוע בקצת חיידקים? צריך קצת לחזק את המערכת החיסונית.Nimrod333 - שיחה 19:58, 13 באפריל 2010 (IDT)
אני סבור שלבוגרים בריאים בדרך כלל אין בעיה עם קצת חיידקים. מצד שני, ישנם תינוקות, קשישים ופגיעים אחרים שלהם יש בעיה עם קצת יותר מדי חיידקים. בוגרים בריאים יכולים לסחוב עליהם את החיידקים ולהדביק את בעלי מערכת החיסון המוחלשת\חלשה. בנוסף, בסביבות אורבניות צפופות, שם מתגוררים חלק לא מבוטל מאוכלוסיית העולם, מיקרוב אחד מוצלח במיוחד יכול להגיע בקלות יחסית למספר רב של אנשים. יוסישיחה 23:00, 13 באפריל 2010 (IDT)

חחח אני רואה שהשאלה שלי עוררה דיון סוער:-) אני אחדד אותה- בהנחה שהמטרה שלי היא לשטוף את הידיים מחיידקים/זיהומים/גורמי-מחלות-למיניהם אחרי השירותים ו/או לפני האוכל- האם אני יכול לסמוך על סבון מוצק שלא רק אני משתמש בו?

נדמה לי שכבר הגשתי לך את התשובה של ה-CDC. התשובה היא כן בתנאי שאתה מקפיד על שטיפת ידיים נכונה (אחרי שהקצפת ושפשפת את הידיים עם הסבון, עוד לפחות 20 שניות קרצוף עם קצף הסבון על הידיים מחוץ לזרם). יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:39, 14 באפריל 2010 (IDT)
תודה

דרך אם המושבות[עריכת קוד מקור]

יש את כביש 491 ויש את דרך אם המושבות מישהו יכול לסדר לי את הבלאגן בראש? לדרך אם המושבות אין מספר? למה אין מספר? יכול להיות שזה אותו כביש?! האם יש קשר לכביש 482?

אם מדובר בשני כבישים שונים - מה ההסבר לכך שיש שני כבישי רוחב במרחק קטן כל כך באזור שמשרת, יחסית, מעט אוכלוסיה (תושבי צפון פתח תקווה ושכונת אם המושבות)?Danbene - שיחה 10:05, 13 באפריל 2010 (IDT)

לפי הערכים דרך אם המושבות עתידה לשמש ככביש שירות ל-491, כלומר ציר מקביל (לפחות ברובו) עם מהירות נסיעה איטית יותר ויותר כניסות ויציאות, בעוד 491 יהיה בעל אופי של כביש מהיר. Ranbar - שיחה 13:07, 13 באפריל 2010 (IDT)

האם "כביש 491" שאתה מדבר עליו זה לא האוטוסטרדה שנקראת " כביש איילון מזרח " שאמורה להתחיל בכביש איילון ולהסתיים בכביש חוצה שומרון ? . אגב, "דרף אם המושבות" זה רחוב מקביל לרחוב ז'בוטינסקי בבני-ברק ורמת-גן. פארוק - שיחה 23:44, 15 באפריל 2010 (IDT)

טקס יום הזיכרון ב"יד ושם"[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע למה ליאור אשכנזי היה עם זקן ושער ארוכים בטקס יום הזיכרון ביד ושם? מעט מן האורשיחה • כ"ט בניסן ה'תש"ע • 10:30, 13 באפריל 2010 (IDT)

כנראה הוא החליט לגדל שיער... רחפן - שיחה • הו הו! • כ"ט בניסן ה'תש"ע • 14:16, 13 באפריל 2010 (IDT)
טוב מאוחר מאשר אף פעם - גידל שער וזקן לצורך צילומי הסרט "הערת שוליים"... מעט מן האורשיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ג • 04:29, 31 בדצמבר 2012 (IST)

מדליקי המשואה[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מיהם מדליקי המשואה השנה ביום העצמאות? זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 16:15, 13 באפריל 2010 (IDT)

14 מדליקי המשואה מופיעים בכתבה זו. אצטרובל - שיחה 18:15, 13 באפריל 2010 (IDT)

השפה המדוברת בא"י בתקופת בית שני[עריכת קוד מקור]

מן הסתם שהשפה המדוברת כאן בפי יהודים בתקופת בית שני הייתה ארמית.

השאלה שלי היא בעצם איזה דיאלקט.

שמעתי שכל איזור דיבר דיאלקט מעט שונה, אך כולם היו מספיק דומים ע"מ שאדם גלילי יוכל לדבר ביהודה ועבר הירדן בחופשיות.

איזה מהדיאלקטים שאנו מכירים היום קרוב ביותר לדיאלקט אותו דיברו אז? ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 00:12, 14 באפריל 2010 (IDT)

שלום ירדו, בארץ אז דיברו עוד שפות; הרומאים דיברו בינהם בלטינית, באיזורים מסויימים היהודים דיברו יוונית (וכן גם הרומאים חלקם היו שולטים ביוונית), למיטב ידיעתי, ההבדל בין הדיאלקטים שאתה מזכיר הוא זניח.

וכן, כל היהודים היו שולטים במידה כזאת או אחרת בעברית מקראית.

אכן, השפה המדוברת באותה תקופה הייתה ארמית. יש לכך הוכחות רבות. למשל - הכתובה, שהיא חוזה משפטי בין בעל ואשה, נכתבה בארמית. התלמוד הירושלמי שנתחבר בארץ ישראל - נכתב בארמית. הארמית הייתה ארמית בבלית ביסודה, אך עלתה עם היהודים מבבל בימי שיבת ציון. לכן היא שונה מהארמית הבבלית שאנו פוגשים בתלמוד הבבלי, שהתחבר כשבע מאות שנה אחר שיבת ציון. ברי"אשיחה • ל' בניסן ה'תש"ע • 09:45, 14 באפריל 2010 (IDT)
ראו ארמית גלילית. Ranbar - שיחה 11:12, 14 באפריל 2010 (IDT)
ץלוי מי, ותלוי מתי. גם יוונית היתה בשימוש. ‏Rashi‏ • שיחהשלח לי דואר • י"א באייר ה'תש"ע 20:32, 25 באפריל 2010 (IDT)

יצירת קשר עם אבשלום קור[עריכת קוד מקור]

חייב לשאול אותו מה עומד מאחורי המילה "זכר", (מאחורי המילה נקבה עומדת המילה "נקב").

האם מישהו ממכם מכיר דרך כזו?

לא תמיד יש משמעות לשם. מה עומד מאחורי המילה "שולחן", "כסא", "עט" ?
ומה עומד מאחורי המילה "מילה"? כלום! Anonymous - שיחה 14:16, 15 באפריל 2010 (IDT)
המקור הוא הגדה של פסח: "בשפלנו זכר לנו". כידוע איבר הזכרות נמצא בשיפולי הבטן.

פירוש המילה "זכר" זה מגיע מהמילה "זוכר". פארוק - שיחה 23:08, 15 באפריל 2010 (IDT)

לגבי המילה כיסא, היא באה מארמית ואני לא בטוח ששם המשמעות שלה סתמית. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:38, 17 באפריל 2010 (IDT)
לגבי המילה מילה, היא קשורה לשורש מלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ד״ר קור עסוק היום בחידון התנ״ך, לא צריך להטריד אותו.
לפי המילונים של קליין ולפי המילון המקראי בד״ב ייתכן שהמילה "זכר" קשורה למילה "דקר", אבל זה לא ודאי. ליתר דיוק, לא כתוב שם במפורש "דקר", כתוב pierce באנגלית; הצליל אומנם דומה, אבל המילונים לא אומרים שום דבר בקשר לזה, אז אל תקפצו למסקנות.
אפשרות אחרת היא הקשר לשורש ז־כ־ר של "זיכרון", כי, כביכול, מזכירים את הגבר כמי שראוי להיות להלל (את אלוהים כנראה). זו השערה מוזרה שאני בעצמי לא לגמרי מבין. פשוט נסו לקרוא בעצמכם: s:en:Page:A Hebrew and English Lexicon (Brown-Driver-Briggs).djvu/295.
לגבי "נקבה" נאמר בבד״ב במפורש – perforata ("מנוקבת"). ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 16:38, 20 באפריל 2010 (IDT)
לפני כמה וכמה שנים רציתי לדבר איתו ומספר הטלפון שלו (בתל אביב) הופיע בספר הטלפונים. לא יודע אם זה עדיין נכון כיום. ‏עמיחישיחה 22:12, 21 באפריל 2010 (IDT)
חיפשתי באתר 144 ומצאתי. ‏עמיחישיחה 22:13, 21 באפריל 2010 (IDT)

אף - שני חורים?![עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך אף (איבר בפנים), אך עדיין לא הבנתי למה הוא התפתח להיות שני חורים, או חור אחד שמפוצל במחיצה? הרחה ונשימה אפשר לעשות גם עם חור אחד. תודה!

תרשום בגוגל: why nose has two holes

מאכלים ישראליים עתיקים[עריכת קוד מקור]

הפסוקים הבאים מופיעים בתורה:

וְסַל מַצּוֹת, סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; וּמִנְחָתָם, וְנִסְכֵּיהֶם.

מזה "סולת חלות", ומזה "בלולות בשמן" ?..

תודה לעונים! cakes of fine flour Nachum - שיחה 14:13, 15 באפריל 2010 (IDT)

בלולות בשמן .. אמממ... יאמי! החובץ בגבינה - שיחה 19:06, 19 באפריל 2010 (IDT)
מה, לאכול פיתה בלי שמן זית? דניאל צבישיחה 19:20, ה' באייר ה'תש"ע (19.04.10)
הפנה את השאלה אל טובה דיקשטיין, שחוקרת את המזון התנ"כי. פנה אליה במייל <tova_d21-at-walla.com>, תגיד שאוריה שלח אותך. אוריה אורן - שיחה 12:03, 24 באפריל 2010 (IDT)

שמות עבריים לסוגים ממשפחת ציפורי-השיר Maluridae[עריכת קוד מקור]

בערך על סדרת-העל ציפורי שיר, "בן הטבע" תרגם את שם המשפחה Maluridae ל"סיבכיי פיות". מהו המקור לתרגום זה? הבנתי שזה כלל אינו שם שהאקדמיה לעברית נתנה. מה החליט המקור לשם העברי של המשפחה לגבי שמות הסוגים שבמשפחה? האם הוא תרגם גם את שמות הסוגים במשפחה? תודה! קוקמבר - שיחה 10:51, 15 באפריל 2010 (IDT)

הפשרת הקרחונים[עריכת קוד מקור]

כמות הקרחונים בקוטב הצפוני הצטמצמה בכמעט חצי בעשרים השנים האחרונות, זאת על פי ד"ר אלי גלנטי. האם זה אומר שעד לשנת 2030 לא יהיו קרחונים בקוטב הצפוני? או האם בימי חיינו יעלמו הקרחונים לחלוטין מהקוטב הצפוני (זאת על פי קצב הפשרת הקרחונים בקוטב הצפוני)? Anonymous - שיחה 12:34, 15 באפריל 2010 (IDT)

אני גבהתי פי שתיים בעשרים השנה האחרונות, האם זה אומר שבשנת 2030 הגובה שלי יהיה 3.5 מטרים? אני ואתה - שיחה 12:59, 15 באפריל 2010 (IDT)
אתה רומז שהפשרת הקרחונים תיכנס בעתיד להאטה משמעותית או בכלל תיפסק לגמרי ואז ישארו קרחונים בקוטב הצפוני? ז"א משתמע מדבריך שהקשה כבר מאחורינו ובמהלך 20 השנים הבאות הקרחונים בקוטב הצפוני יעלמו בקצב הרבה יותר איטי ממה שהיה ב- 20 השנים האחרונות. Anonymous - שיחה 13:50, 15 באפריל 2010 (IDT)
אני יכול להרגיע אותך. "בתקופת חיינו" לעולם יהיו קרחונים. מספיק שרק חלק מהם ימסו כדי שתקופת חיינו תהיה קצרה מהמצופה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:24, 15 באפריל 2010 (IDT)
זאת הגזמה. כמות הקרח בקוטב הצפוני יורדת כבר עשרות שנים (סה"כ מדובר בעשרות אחוזים), הקרחונים בכמעט כל נקודה בעולם נסוגים, אנחנו עדיין חיים. גם ההשלכות של עליית פני הים *עלינו* (להבדיל מתושבי מדינות איים ומדינות עולם שלישי) הן לא מהותיות. פני הים עולים היום בקצב של 3 מילימטרים בשנה... גם אם המספר יכפיל עצמו, לא מדובר על סכנה בימי חיינו. בברכה, איש המרק - שיחה 20:42, 16 באפריל 2010 (IDT)
מרק, קרא שוב את מה שכתבתי, אם כולם ימסו אז גם אנחנו נטבע, אם הם לא ימסו ונמות מזקנה המשפט עדיין נכון. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 01:11, 17 באפריל 2010 (IDT)
"מספיק שרק חלק מהם ימסו כדי שתקופת חיינו תהיה קצרה מהמצופה." התייחסתי לחלק הזה של המשפט. אגב, אם הקרחונים יימסו אנחנו לא נטבע אנחנו פשוט נעבור לגור במקום גבוה יותר (אבל סביר שהכלכלה העולמית תיפגע מאוד). גובה פני הים, כך אומרים, יעלה אם כל הקרח בעולם יימס, בערך ב70 מטרים. בברכה, איש המרק - שיחה 04:24, 17 באפריל 2010 (IDT)
אתה מניח שקרחונים נמסים בקצב לינארי. אני לא יודע באיזה קצב הם באמת נמסים, אבל לא נראה לי שזה לינארי. דניאל ב. 20:52, 15 באפריל 2010 (IDT)
בקוטב הצפוני אין קרחונים, יש קרח. בעקבות ההתחממות העולמית, תוך כמה עשרות שנים (וייתכן שכבר בעוד שנים ספורות) הקרח צפוי להיעלם כליל מהקוטב הצפוני בעונת הקיץ אבל לא בחורף. Gidip - שיחה 00:57, 19 באפריל 2010 (IDT)

תרגום כתב יתידות[עריכת קוד מקור]

אם השפה הפרסית העתיקה נכחדה לפני אלפי שנים (השפה שנכתבה בכתב יתידות).

איך חוקרים יכלו לפענחו?

על המקרה הפרטי הזה אני לא יודע, אבל בעיקרון אפשר לשחזר שפות דיבור עתיקות לפי השפות שהתפתחו מהן ואפשר להשוות כתב בשפה לא מוכרת לתרגומו העתיק בשפה עתיקה כן מוכרת...וכמובן, מישהו בטח ישב עשרות שנים לחפש פתרון. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 20:04, 16 באפריל 2010 (IDT)
ראו בקצרצרה W:Elamite_Cuneiform#History and Decipherment Rex - שיחה 11:31, 17 באפריל 2010 (IDT)

מרינה הרצליה[עריכת קוד מקור]

כיתוב תמונה

הספינה שבתמונה ניצבה אתמול לרוחב הכניסה למרינה, ומסיפונה הוזרמו מים דרך מתקן סינון או ניקוי. מי יודע מה בדיוק זה? ‏Ori‏ • PTT‏ 21:21, 15 באפריל 2010 (IDT)

נראה כאילו הם ניקו את הקרקעית • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם! • 22:00, 15 באפריל 2010 (IDT)

הקריין בעל קול הזהב[עריכת קוד מקור]

דן כנר מדבר במאמרו "אברא כדברא" על תקופת "הקריין בעל קול הזהב". האם יש מאמרים באינטרנט או ספרים בעברית או באנגלית שעוסקים בנושא? 77.127.143.25 21:58, 15 באפריל 2010 (IDT)

הסכם השילומים[עריכת קוד מקור]

מה היה האינטרס של גרמניה המערבית לחתום על הסכם השילומים? האם יתכן שזוהי דוגמה נדירה בה מדינה מחליטה לעשות את המעשה הנכון, על אף שאין לה רווח מכך? 85.64.171.226 11:39, 16 באפריל 2010 (IDT)

הרווח הוא בתדמית הציבורית של גרמניה בעולם.
ואולי זה פשוט טוב לב? קורה לאנשים לפעמים שהם רוצים לעשות משהו טוב. אגב, למה מספר הפושעים הנאצים שהועמדו לדין בגרמניה המערבים עולה לאין ערוך על זה שבגרמניה המזרחית, אוסטריה וישראל? הרי אם רק התדמית בעולם הייתה חשובה, הם היו מסדרים שני משפטים גדולים ודי, ממש כמו שמדינת ישראל עשתה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 20:02, 16 באפריל 2010 (IDT)
לדעתי הגרמנים פשוט חשו אשמה כנה לחלוטין. דניאל ב. 20:39, 16 באפריל 2010 (IDT)
טוב לב... הצחקת אותו... ודאי שבגרמניה העמידו יותר פושעי מלחמה לדין, כי שם הם היו, אך אחוז הפושעים שהועמדו לדין היה מזערי. הגרמנים טשטשו עקבות, עזרו לפושעים להימלט לדרום אמריקה ולמקומות נוספים, ניצלו כל תירוץ אפשרי לשחרור הנאשמים ודנו אותם לעונשים מגוחכים יחסית למעשיהם. מעטים חשו אשמה, רבים יותר חשו פחד שמעשיהם בתקופה הנאצית יתגלו ויחשפו בפומבי. בברכה. ליש - שיחה 13:37, 17 באפריל 2010 (IDT)
ועדיין, ישראל, אוסטריה וגרמניה המזרחית ביחד הביאו לדין הרבה פחות פושעים נאציים. כל כך הרבה פחות. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 22:14, 17 באפריל 2010 (IDT)
עדו, זה נכון במספרים אבסולוטיים, אך לא נכון באחוז המקרים בהם הייתה להם הזדמנות. כמה נאצים היו בישראל? בגרמניה המזרחית הנאצים, שלא הוצאו להורג בלי משפט על ידי הרוסים, נמלטו למערב גרמניה או שהצטרפו למפלגה הקומוניסטית ובכך נגמר העניין. הפרשה האוסטרית מסריחה הרבה יותר - מולדתם של היטלר ושל אייכמן שיחקה משחק צבוע של קורבן, התחמקה מתשלום פיצויים ומעולם לא עשתה חשבון נפש. בברכה. ליש - שיחה 23:18, 17 באפריל 2010 (IDT)
שמע, אני כבר ממש מפחד שאני מנדנד, אז אשאל אותך דבר אחרון. למה כמעט בכל פעם כשהיה מתגלה פושע נאצי בדרום אמריקה הוא היה נעצר עם בעקבות בקשה דווקא של גרמניה המערבית ולא של ישראל?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:27, 18 באפריל 2010 (IDT)
מדינת ישראל לא הייתה קיימת בתקופת מלחמת העולם השנייה, לכן לא נעשו שום פשעים של נאצים בתחומה או נגד אזרחיה. ישראל אמנם חוקקה חוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם, אך הקשיים היו הרבה יותר גדולים והיה שווה את המאמץ רק נגד אייכמנים. הפושעים האלה לא שהו בישראל, מדינות העולם, בהם שהו הפושעים, לא קיבלו את ישראל כנציגת היהודים שנרצחו לפני שהיא הוקמה, לכן לא שיתפו פעולה איתה בחקירותיה וברדיפת הנאצים. מבחינה חוקית כמעט כל הפ]שעים בוצעו בגרמניה ובשטחים שנשלטו על ידי גרמניה, לכן, גרמניה המערבית ובהמשך גרמניה המאוחדת, "נדרשה" לטפל בנאצים שהתגלו בדרום אמריקה, אבל היא לא חיפשה אותם ולא השתדלה במיוחד להביא אותם או לזרז את ההליכים המשפטיים. רבים מהנשפטים בגרמניה זכו למשפטים שנמשכו שנים ארוכות בעודם משוחררים בערבות או שוהים בבתי החלמה. מה הפלא? שופטים היו לעתים בעצמם אנשי אס אס לשעבר או בניהם של אנשי אס אס. גרמניה גם שילמה פנסיות שמנות למי ששירת באס אס. ליש - שיחה 08:31, 19 באפריל 2010 (IDT)
גרמניה היתה צריכה "תעודת כשרות" של המדינה היהודית בשביל להתקבל חזרה אל חיק משפחת העמים. emanשיחה 01:22, 17 באפריל 2010 (IDT)
אלה היו שיקולי כדאיות טהורים - כל השילומים ששולמו עד היום על ידי הגרמנים לא כיסו את ערך הרכוש והמזומנים שהגרמנים שדדו מיהודי אירופה וזאת מבלי להיכנס לנושא הנזקים בנפש ובגוף. מי יכול לשקלל את ערך שיני הזהב (טונות) שמכרו הגרמנים לשוויצרים בעת המלחמה וכך זכו למטבע קשה? מי יכול לשקלל את ערך המבנים השייכים לקהילות היהודיות, בתי כנסת, בתי ספר, בתי עלמין, משרדים, בתי חולים, ריהוט וחפצי ערך, את הכל החרימו ואת היהודים שלחו השמיימה בדרך מהירה. מי יכול לשקלל את כל המזומנים והרכוש שנבזזו מהיהודים האלה? הם אפילו לא יכולים להעיד על כך, כי מרביתם נרצחו מבלי שיכלו להעביר את הידע לאחרים. הכל נבזז, מכוניות, בתי חרושת, ספינות, קרקעות, בתים, מניות ואיגרות חוב, תכשיטים וחפצי אומנות, מקלטי רדיו, אופניים, ריהוט ביתי, בגדי היהודים ותכולת בתיהם, נעליהם ובגדיהם התחתונים וגם שערם. מה אגיד לכם, גרמניה עשתה עיסקה טובה, היא יצאה ברווח גדול... בברכה. ליש - שיחה 13:31, 17 באפריל 2010 (IDT)
גם אם השילומים לא מכסים את הנזק, זה לא אומר שהם ניתנו משיקולי כדאיות. להפך, היה כדאי עוד יותר שלא לתת אפילו אותם. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 22:11, 17 באפריל 2010 (IDT)
לא בדיוק - היהודים, כעם ומדינת ישראל כמדינת העם היהודי, היו יכולים לתבוע נזקים ופיצויים. נכון שהיו בדרך הרבה מכשולים משפטיים, כמו קבלת הכרה לישראל כנציגת העם היהודי, אך בשים לב לאווירה האנטיגרמנית ולרגשי האשם של העמים האחרים, ששיתפו פעולה או עמדו מהצד, היו סיכויים לכך. במקרה כזה הגרמנים היו נאלצים לשלם וגם היו נשארים מצורעים כעם. זו הייתה פשרה. הגרמנים הכירו בישראל כנציגת העם היהודי ושילמו מה ששילמו ללא התדיינויות משפטיות, כדי לקבל מחילה מסוימת וכדי להימנע מנזקים גדולים יותר שהיו יכולים לנבוע מתהליך משפטי ארוך שהיה מתרכז בפשעים שלהם נגד היהודים ומחזיק את הנושא חי בקביעות בדעת הקהל. ישראל והיהודים העדיפו זאת כי אי אפשר לחזות מראש מה יהיו תוצאותיו של תהליך משפטי וגם משום שמדינת ישראל של הצנע, המוקפת אויבים והזקוקה נואשות למטבע קשה, עשתה בעצמה חשבון קר, אך ריאלי. בברכה. ליש - שיחה 23:29, 17 באפריל 2010 (IDT)

אנטמולוגים- מי מכיר מי יודע?[עריכת קוד מקור]

BUG 2010 009.jpg

מיהו החרק - חיפושית, דבורה או זבוב? ובהזדמנות זו - איך נקרא שיח המברשות הזה? שנילישיחה 09:01, 17 באפריל 2010 (IDT)

האם דבורת עץ צהובה? שנילישיחה 09:21, 17 באפריל 2010 (IDT)
השיח הוא מין של קליסטמון. Easy n - שיחה 11:05, 17 באפריל 2010 (IDT)
לגבי החרק, אני לא בטוח, יש לי כאלה בחצר ואני חושב שהמאמר הזה מדבר עליהן. אנחנו קראנו להם "חיפושיות עץ" אבל אני לא יודע אם ככה הן נקראות בעברית. Easy n - שיחה 14:29, 17 באפריל 2010 (IDT)
בומבוס האדמה. חובבשירה - שיחה 15:43, 17 באפריל 2010 (IDT)
מבדיקה בספרות בומבוס האדמה שעירה כולה והיא נפוצה באיזור הצפוני של הארץ. לפי צילומים והתיאור אני משוכנע כעת שמדובר בדבורת עץ צהובה ממין נקבה (שאינה שעירה על הגוף ויש לה הקרחת הקטנה על הראש). שנילישיחה 18:50, 17 באפריל 2010 (IDT)
נראה כמו : w:Carpenter bee איתן - שיחה 18:59, 17 באפריל 2010 (IDT)
אכן דבורת עץ צהובה נקבה Xylocopa pubescens. שים לב לאקריות הסימביונטיות שיש לה בין הבטן לחזה. תמונות נוספות של המין הזה כאן:http://commons.wikimedia.org/wiki/Xylocopa_pubescens Gidip - שיחה 00:59, 19 באפריל 2010 (IDT)

ביקוע גרעיני[עריכת קוד מקור]

מדוע רק אורניום (איזוטופים מסוימים כמובן) ופלוטוניום ניתנים לביקוע? מדוע לא יסודות כבדים יחסית כמו עופרת שהם הרבה יותר נפוצים בטבע? איתן - שיחה 17:35, 17 באפריל 2010 (IDT)

עופרת כפי הנראה אינה כבדה מספיק. העניין מוסבר די טוב בערך ביקוע גרעיני. אני ואתה - שיחה 20:49, 17 באפריל 2010 (IDT)
זו תשובה מעגלית. צא מהנחה שאת הערך קראתי. האם יש איזשהוא מינימום למסה האטומית שמתחת לה לא יהיה ביקוע, או שהביקוע מתבצע רק כאשר האיזוטופ מתאים? תשובה חלקית מצאתי באקטיניד איתן - שיחה 21:14, 17 באפריל 2010 (IDT)
את חומר בקיע ואת המקביל המפורט שלו באנגלית קראת? יוסישיחה 21:22, 17 באפריל 2010 (IDT)
את חומר בקיע קראתי. לפי מה שהבנתי ביסודות כבדים המרחק של החלקיקים ממרכז האטום הופך אותם לפחות יציבים, כך שיסודות שהם בקיעים נמצאים בטבע בכמות זניחה, אך מדוע יסוד כמו תוריום אינו בקיע - על כך לא קיבלתי תשובה. איתן - שיחה 21:33, 17 באפריל 2010 (IDT)
לכל היסודות ישנם איזוטופים שאינם יציבים וניתנים לביקוע, למעשה רוב האיזוטופים שאנו מכירים היום הם רדיואקטיביים - כלומר הם מתבקעים לבד. מה שכן, יסודות שמתבקעים לרוב גם נגמרים מהר ולכן בטבע מוצאים בעיקר יסודות יציבים - כלומר שזמן מחצית החיים שלהם הוא מאוד מאוד גדול. מבחינה אנרגטית היסוד היציב ביותר הוא ברזל - ולכן לאחר התפוצצות סופרנובות שבהם יסודות כבדים משוחררים לחלל, ומשתחררים כל מיני איזוטופים שרובם הגדול לא יציב, האיזוטופים הלא יציבים דועכים מהר, אלה שיציבים קצת יותר שורדים ולפעמים יש להם מזל להפוך לחלק מכוכב לכת, ולעורר תהיות בקרב קהילת הוויקיפדיה העברית. אם נחכה מספיק זמן, יכול להיות שהאטום הנפוץ ביותר ביקום יהיה ברזל (או כוכבי נוטרונים). טוקיוני 21:46, 17 באפריל 2010 (IDT)
אוקיי, אחדד את השאלה, מאחר והגיע מומחה (יוני, רוב מה שכתבת אני יודע הרבה שנים, וזה לא עונה על שאלתי). שאלתי למה האיזוטופ 235 של אורניום הוא בקיע ו-238 לא, למה תוריום אינו בקיע ויסודות קרובים אחרים כן. מהי הסיבה הפיזיקלית? יכול להיות שאני יודע את התשובה ולא זוכר אותה. היא קשורה איכשהו למבנה הגרעין). איתן - שיחה 22:11, 17 באפריל 2010 (IDT)
אני לא יודע פיזיקה גרעינית, אבל ביסודו של דבר בגרעין האטום יש תחרות בין הכוח החשמלי שדוחה את הפרוטונים זה מזה, והכח הגרעיני החזק שמושך אותם זה לזה. לכן גרעינים בערך פי שניים ניוטרונים מפרוטונים כדי להיות יציבים. מעבר לכך יש אפקטים קוונטיים - בדיוק כמו סגירת רמות באטומים שמביא לכך שגזים אצילים הם יציבים יותר, כך גם סגירת רמות גרעיניות מביא לגרעינים יציבים יותר. זה ממצא את הידע שלי בנושא, אבל אם זה לא מספק אותך אשמח לקרוא על זה יותר. טוקיוני 22:41, 17 באפריל 2010 (IDT)
משום מה חשבתי שאתה כן בתחום. בחוג לפיזיקה לא לומדים גם פיזיקה גרעינית? לפי מה שאני יודע, יציבות של גזים אצילים זה בתחום הכימיה (קליפות אלקטרונים) ולא פיזיקלי. איתן - שיחה 22:48, 17 באפריל 2010 (IDT)
הערת אגב - השיוך של נושאים ל'כימיה', 'פיזיקה' הוא סתם שיוך סמנטי מטעמי נוחות אקדמית. אין שום משמעות מדעית למשפט "גזים אצילים זה בתחום הכימיה (קליפות אלקטרונים) ולא פיזיקלי". כשפזיקיאי מתעסק בזה זה פיזיקה ושכימאי זה כימיה. אין הבדל מהותי בין השניים. דניאל ב. 22:55, 17 באפריל 2010 (IDT)

דניאל, אתה צודק. החלוקה שלי נובעת ממה שלמדתי בעבר הרחוק . בכימיה למדתי את נושא האורביטלים, ואת הקשר לתגובות כימיות. מובן שאלקטרונים קשורים גם לתופעות פיזיקליות. איתן - שיחה 23:10, 17 באפריל 2010 (IDT)

הסיבה היא שרק פלוטוניום ואורניום 235 פולטים ניוטרונים איטיים בהתבקעות שלהם בסבירות גבוהה מספיק. על מנת לקיים תגובת שרשרת צריך שבממוצע האטום המתבקע יפלוט יותר מניוטרון איטי אחד. אילן שמעוני - שיחה 22:51, 17 באפריל 2010 (IDT)
אתה מתבלבל בין בקיעות לבין יציבות.
בשביל שגרעין יהיה יציב צריכים להתקיים כמה תנאים. אסור שהוא יהיה גדול מדי, בגלל שהכוח הגרעיני החזק שמחזיק את הגרעין ביחד דועך במרחקים הרבה יותר קרובים מזה של כוח הדחיה החשמלי בין הפרוטונים שרוצה לפרק את הגרעין. אבל מצד שני אי אפשר שיהיו יותר מדי נויטרונים, כי הם ידעכו בדעיכת בטא לפרוטונים. לכן מאורנים ומעלה בטבלה המחזורית הגרעינים לא יציבים. גם עבור האורנים כל הגרעינים הם רדיואקטיביים. אבל מכיוון שהוא על הגבול, זמן הדעיכה יחסית ארוך.
העיניין של הבקיעות זה שיש גרעינים שהם על גבול היציבות - כלומר שזמן מחצית החיים שלהם, בו הםפ מתפרקים באופן ספונטני מספיק ארוך, אבל פגיעה של נייטרון יכולה לחולל התפרקות מאולצת, שתשחרר עוד נייטרונים שיפגעו בגרעינים אחרים וכן הלאה.
ופשוט לאיזוטופים הבקיעים (אורניום 235, אורניום 233 ופלוטוניום 239) יש את התכונה הזו. וכמו שאולי שמת לב מספר המסה של שלושת האיזוטופים האלה הוא אי זוגי, וזה לא במקרה. בגלל שיש להם מספר פרוטונים זוגי, אבל מספר נייטרונים אי זוגי, הם מצליחים לתפוס תא הנייטרונים יותר בקלות, ומפה תכונת הבקיעות שלהם. emanשיחה 23:01, 17 באפריל 2010 (IDT)
הערכתי שכש- Eman יגיע התשובות יהיו יותר מספקות, אבל עדיין: להגיד שלאיזוטופים מסוימים יש תכונה שמאפשרת בקיעות זה נחמד, אבל קראתי את זה בערכים הרלבנטיים. ודאי ששמתי לב לאי הזוגיות במספר הנייטרונים - זה הדבר הראשון שבולט. השאלה שלי היא למה? למה איזוטופ עם מספר זוגי של נייטרונים הוא יציב? והיפוכו של דבר. איתן - שיחה 23:16, 17 באפריל 2010 (IDT)
תקרא שוב את מה שכתבתי, וגם את מה שיוני כתב.
לא אמרנו שבגלל שיש מספר נייטרונים אי זוגי יש תכונה של בקיעות. אנחנו פירטנו יותר: בגלל שיש מספר נייטרונים אי זוגי יש תכונה של סיכוי גבוה לקלוט עוד נייטרון, בשביל שהוא ישלים רמה קוונטית.
רק שבגלל שזה גרעין שגם ככה על גבול היציבות, קליטת הנייטרון הזה היא בדיוק הפוש הקטן שהגרעין צריך בשביל להתפרק לגמרי. emanשיחה 23:35, 17 באפריל 2010 (IDT)
כלומר, אם לסכם: המספר האי זוגי של נייטרונים גורם לתכונה קוונטית (לא מטען חשמלי) מסוימת להיות לא יציבה, ולכן הגרעין בשל לקליטת נייטרון נוסף, שמפרק אותו. ואילו גרעינים בעלי מספר זוגי פשוט אינם נותנים לנייטרון לחדור ולכן הם יציבים? האם נכון עד כאן? ומהי אותה תכונה קוואנטית? (אנא הסבר ברמה של מי שהידע שלו על קווארקים מתמצה במשפט "שלושה קווארק למאסטר מארק"). איתן - שיחה 08:21, 18 באפריל 2010 (IDT)
לדעתי השאלה לא ברורה. כפי שנכתב בערך וגם פה למעלה יש הבדל בין חומר בקיע לחומר שניתן לבקע אותו. כמו כן ישנם חומרים רדיואקטיבים, כלומר שהמצב האטומי שלהם אינו יציב ולכן "מדי פעם" הם מתפרקים ופולטים חלקיקים, לדוגמא ניוטרוינים. בכל מקרה אם השאלה היא "למה" אז אין שם תשובה שתמנע "למה" נוסף. ירון ק. - שיחה 09:52, 18 באפריל 2010 (IDT)
רדיואקטיביות זה כבר סיפור אחר, ולמען האמת יותר פשוט. שם מדובר על התפרקויות שלא דורשות איזה פוש ראשוני, אלא קורות ספונטנית. למה? כי ההתפרקות "משתלמת" מבחינה אנרגטית, (כלומר במצב הסופי האנרגיה יותר נמוכה מבמצב ההתחלתי) ומחסום האנרגיה שמונע אותה מספיק נמוך (ראה מינהור קוונטי).
אבל בוא אני אגלה לך סוד - במדע תמיד כל תשובה מובילה ל"למה" יותר בסיסי. כל עבודת המדע היא לקשר את כל הלמות האלה, ולצמצם אותם לכמה למות בסיסיות. emanשיחה 11:15, 18 באפריל 2010 (IDT)
לא כל כך אהבתי את השימוש שלך במילה "יציב".
בעיקרון זה דומה להמ שקורה לאלקטרונים באטום. יש רמות אנרגיה של האלקטרון באטום, והאלקטרונים ממלאים אותם. בכל רמה יכולים להיות מספר זוגי של אלקטרונים, ואטום שהרמה העליונה שלה מאוכלסת כמעט במלואה אבל חסר עוד אלקטרון אחד, ייטה לקבל אלקטרון נוסף בקלות (למשל כלור), כלומר יהיה צריך להשקיע בזה מעט מאוד אנרגיה. לעומת זאת אטום שהרמה החיצונית שלו מלאה, יתנגד מאוד לקבל עוד אלקטרון (כלומר יהיה צריך להשקיע הרבה אמוד אנרגיה בזה).
בגרעין המצב קצת יותר מסובך, כי יש גם כוח חשמלי וגם כוח גרעיני, ויש גם פרוטונים וגם נייטרונים. אבל עדיין יש את העיניין של רמות אנרגיה (גם של הנייטרונים וגם של הפרוטונים) והמילוי שלהם. וגם פה יש יתרון אנרגטי למצב בו הרמות מלאות.
עכשיו, כשבא נייטרון נוסף שעבר בסביבה, אם בגרעין יש מספר נייטרונים אי זוגי הסיכוי שהוא יקלוט אותו יותר גדול, כי יש בזה רווח אנרגטי. לעומת זאת גרעין שמספר הנייטרונים שלו זוגי יהיה יותר אדיש אליו, כי הוא מרוויח מזה פחות אנרגיה. emanשיחה 11:15, 18 באפריל 2010 (IDT)
עבור רמות אלקטרוניות הסיבה למספר הזוגי הוא הספין (ברמה מלאה חצי מהאלקטרונים עם ספין up וחצי עם ספין down). אימן, האם זו גם הסיבה לזוגיות במילוי רמות גרעיניות? טוקיוני 12:08, 18 באפריל 2010 (IDT)
כן, בהחלט! גם הנייטרון וגם הפרוטון הם פרמיונים. ראה את הקישור ש"אני ואתה" הביא למטה. emanשיחה 00:19, 19 באפריל 2010 (IDT)
בשימוש שלי בביטוי לא יציב הוא מאוד פשוט: מינימום מקומי של האנרגיה. מבחינתי זה לא משנה אם זאת האנרגיה של אלקטרון, ניוטרון או חתול. מהמעט שאני יודע על פיסיקה גרעינית ההבדל בין חומר בקיע לחומר שניתן לבקע קשור ברדיואקטיביות, אבל אני לא בטוח. לגבי שאלות ה"למה", הערתו של איתן על זה שלא לומדים פיסיקה גרעינית (דרך אגב, כן, לרוב תואר שלישי בפיסיקה לא כולל קורס בפיסיקה גרעינית, יש מספיק נושאים אחרים) הזכירה לי את תגובתו של הבן שלי כשעניתי ב"אני לא יודע" לאחת משאלות ה"למה" שלו: "אבל למה אתה לא יודע?".ירון ק. - שיחה 13:37, 18 באפריל 2010 (IDT)
ההערה שלי על השימוש בביטוי "לא יציב" היתה לאיתן, לא לך. ואכן ההבחנה בין "חומר בקיע" ל"חומר ניתן לביקוע" היא חשובה, אבל היא לא קשורה לרדיואקטיביות. יש הרבה חומרים רדיואקטיביים שהם לא זה ואל זה (כל מה שקשור לחומרים שפולטים קרינת בטא למשל) emanשיחה 00:19, 19 באפריל 2010 (IDT)

ייחסת לי דברים שלא אמרתי. חשבתי שהתואר הראשון בפיזיקה מלווה גם בקורס מבוא בפיזיקה גרעינית. ברור שתואר שלישי זה סיפור אחר לגמרי. איתן - שיחה 13:43, 18 באפריל 2010 (IDT)

הסבר להבדל בין אורניום 238 ל-235 בהסבר כמותי מצד הזוגיות שלהם תוכל לקרוא כאן. ההסבר מבוסס על נוסחת המסה של ויצאקר שתוכל לקבל הסבר מהותי לאיבר הזוגיות שלו בגירסה האנגלית של הערך שלו. לגבי הקריטריון הכללי לביקוע, העניין קשור לגרף שצירפתי כאן של אנרגיית קשר לנוקליאון - כדי שיתאפשר ביקוע, צריך שאנרגיית הקשר של התוצרים תהיה גבוהה יותר מאנרגיית הקשר של היסוד המתבקע. הסבר תכליתי יותר לשאלה המקורית שלך היא שברור שלא יהיו יסודות בקיעים נפוצים בטבע, כי אם כן הם היו כבר מתקבעים. היסודות הבקיעים הם מעצם טבעם יסודות שנמצאים על גבול היציבות, ולכן הם מאוד לא שכיחים בטבע. אני ואתה - שיחה 15:33, 18 באפריל 2010 (IDT)
A
לא מדוייק. הגרף שהבאת מציין מתי לגרעין יהיה כדאי להפרק, אבל הוא כולל התפרקות אלפא, שבה הגרעין מתחלק לשניים, כשאחד החלקים הוא גרעין עם שני נויטרונים ושני פרוטונים ("גרעין אציל").
אבל כשאומרים ביקוע גרעיני מתכוונים לתהליך הקצת מסובך, בו נייטרון איטי יחסית פוגע בגרעין, מערער אותו וגורם לביקועו לשני חלקים, עם מסות די קרובות (אבל אגב, לא יותר מדי קרובות). ירון ק. מעלי עמד על ההבדל בין "חומר בקיע" ל"חומר ניתן לביקוע" וכדאי לקרוא על זה יותר ב: en:Fissile#Fissile_nuclides_used_as_nuclear_fuel). ‏ emanשיחה 00:19, 19 באפריל 2010 (IDT)
הגרף שהבאתי קשור לשני התהליכים. גם בביקוע גרעיני התנאי הוא שאנרגיית הקשר של התוצרים תהיה נמוכה יותר משל המקור. כשיש גרעין שמסוגל מבחינה אנרגטית להתבקע, הוא צריך גם להתאים למנגנון הספציפי שייתן לו את תוספת האנרגיה כדי שיעבור את המשוכה הראשונית. אבל עופרת לא מסוגלת בכלל להתבקע - מבחינה אנרגטית. אני ואתה - שיחה 09:41, 19 באפריל 2010 (IDT)

מכת בכורות[עריכת קוד מקור]

מדוע כאשר מדובר בבנים זכרים המכה מוצגת בלשון נקבה "בכורות" שהרי נאמר וכל הבת תחיון... למה לא נאמר מכת בכורים?

יש בעברית הרבה מילים בזכר שצורת הרבים שלהם היא על דרך הנקבה: "חלונות", "שולחנות", "כיסאות", "מזלגות"... אני ואתה - שיחה 20:40, 17 באפריל 2010 (IDT)

אבל צורת הרבים של בכור היא בכורים כשמדובר בזכרים ולא בכורות, שלא כמו בחלון-חלונות וכו'

על סמך מה קבעת שצורת הרבים של בכור היא בכורים ולא בכורות? עובדה, אפילו בתנ"ך צורת הרבים של בכור היא בכורות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:50, 17 באפריל 2010 (IDT)
כנ"ל, עשרת הדברות. Rex - שיחה 23:29, 17 באפריל 2010 (IDT)
ובהגדה? חזרתי שיחה 23:44, 17 באפריל 2010 (IDT)
תהלים - קלו פסוק י' "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו" - אולי ההטייה גורמת למחיקת הת' (בכורותיהם), או שמתכוונים לפירותיהם - אני בספק, או שרוצים להשוות את הבנים הבכורים לפרי הכי בשל כפי שלפעמים מתייחסים אליהם כיום (כאילו אלוהים קטף את הפרי הכי טוב שלהם והרס אותו).
אבל בנחמיה י לז כתוב "ובכרות בנינו ובהמתנו" (בכרות = בכורות בכתיב חסר).
אני לא מצליח למצוא את הצירוף "מכת בכורות" בתנ"ך, אבל חיפשתי רק באינטרנט ובחיפוש קצר. בנוסף, אולי ב"מכת בכורות" מתכוונים ל"יִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ" (בכור) - שאולי יעיד שהמכה לא מתמקדת בהרג האנשים אלא בהרג הפריבילגיה הזאת, שלפי סיפור יעקב ועשו נראה שהיא דבר מאוד חשוב. שמכת בכורות היא מעין קילול של כל מצרים, ולא סתם טבח (ולכן לא מכת בכורים).
אבל הידע שלי בתנ"ך שווה ערך לקריאת תמצית, וכדאי לשאול אדם שעוסק בתנ"ך. אריה ה. - שיחה 07:26, 18 באפריל 2010 (IDT)
על פי מילון אבן-שושן שתי צורות הריבוי נכונות, מן הסתם משום ששתיהן מופיעות במקורות עבריים מתקופות שונות. אמנון שביטשיחה 10:41, 18 באפריל 2010 (IDT)

חצר פלויד[עריכת קוד מקור]

כשדוד בן גוריון הגיע לירושלים ב1910 על מנת לעבוד בעיתון ה"אחדות" הוא התגורר במרתף מוזנח ומתפורר בבית בשם "חצר פלויד". למישהו יש מושג מה ואיפה זה "חצר פלויד"? טוקיוני 20:36, 17 באפריל 2010 (IDT)

אני מהמר: ביתו של רולה פלויד, איש המושבה האמריקאית ביפו, שעזב אותה לטובת ירושלים והיה אחד ממדריכי התיירים הראשונים בארץ. זה היה מן בית מלון שהיה גם ביתם הפרטי. באזור של רחוב אגריפס של היום. אם בערב אראה שלא סתרו את טענתי אביא מובאה מהספר (הוא פשוט בבית ולא כאן) של קובי כהן-הטב. Shannen - שיחה 13:18, 18 באפריל 2010 (IDT)
תביא תביא תביא! יש לך מושג מתי רולה פלויד עבר לירושלים? טוקיוני 23:04, 18 באפריל 2010 (IDT)
הבנתי, אני צריך לכתוב את הערך רולה פלויד. אשתדל, לא מבטיח. מסתבר שנעלם לי הספר של כהן-הטב על התיירות לפני תקופת המנדט ויש לי רק את הספר של תיירות בזמן המנדט שאותו פלויד כבר לא זכה לראות. על פי בר-זוהר בביוגרפיה (לי יש את המקוצרת) על בן גוריון המרתף שלך נמצא באיזה בור מים ממש. בכל מקרה הבית, עד כמה שאני זוכר (בי-ם אני מטייל כתייר) היה באגריפס פינת המלך ג'ורג, אבל אתה צריך לשאול את תמרה כדי להיות בטוח. לשאלתך פלויד עזב את המושבה האמריקאית ביפו (ביתו נדמה לי היה ברחוב הופמן) לי-ם עם פירוקה של המושבה. Shannen - שיחה 08:29, 19 באפריל 2010 (IDT)
תודה תודה! טוקיוני 10:17, 19 באפריל 2010 (IDT)

יהודה חייט רב ומקובל אין שום ערך בויקפדיה עליו[עריכת קוד מקור]

אבקש להוסיף ערך עליו בברכה

לחץ על הקישורית יהודה חייט והתחל לכתוב את הערך. עדיף שתכין את הערך מבעוד מועד במעבד התמלילים שלך ותעתיק אותו בסופו של דבר אל ויקיפדיה. בכל מקרה, אם נתרשם מהערך שתכתוב, הערך ישרוד. אם לא, הוא יימחק. בהצלחה!. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 22:06, 17 באפריל 2010 (IDT)

נסיעה בצד שמאל[עריכת קוד מקור]

שלום. רציתי לדעת אם יש אמת בשמועה לפיה מדינות שבריטניה עזבה/נתנה עצמאות באופן מסודר ויפה נשארו להיות מדינות בהן נוסעים בצד שמאל (כדוגמת אוסטרליה, ניו זילנד, הודו וכדומה) ומדינות שאיתן זה נגמר "רע" החליפו את כיוון הנסיעה (ישראל וארה"ב) למשל. אני מודע לעובדה שיש קושי בהגדרות הללו, אבל ככה שמעתי את זה. תודה למשיבים. 132.64.54.195 15:04, 18 באפריל 2010 (IDT)

ראה כיוון תנועה איתן - שיחה 15:39, 18 באפריל 2010 (IDT)
וזה לא ממש נכון. בקנדה, שם זה ממש לא נגמר "רע", נוסעים בימין. הדבר היחיד שניתן להגיד הוא שלאנגלים הייתה השפעה על כיוון הנסיעה בארצות בהן שלטו, אך לא מעבר לכך. איתן - שיחה 15:42, 18 באפריל 2010 (IDT)
ראה בארכיון. Shannen - שיחה 17:06, 18 באפריל 2010 (IDT)
הבריטים לא שינו את המצב הקיים, בשטחים שנוספו לאימפריה שלהם לאחר שכבר נקבע בהם כיוון נסיעה. בארץ ישראל המנדטורית נהגו בצד ימין. דב ט. - שיחה 19:00, 18 באפריל 2010 (IDT)
אגב, כדאי לקרוא את הצעתה של מפלגת הקרנפים בקנדה, בעניין זה ממש! ‏עמיחישיחה 22:16, 21 באפריל 2010 (IDT)

הנאצים והדנובה הכחולה[עריכת קוד מקור]

בעמוד הזה ב-YouTube, אחד המגיבים כתב על הדנובה הכחולה:

for those who did not know, this song was played by the Nazi's to welcome the Jews into prison camps. I know...buzz kill..

זה נכון? תודה, 19:53, 18 באפריל 2010 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כפי הזכור לי, במחנה ההשמדה סוביבור נוגנה הדנובה הכחולה כ"קבלת פנים" ליורדים מהרכבות. בטרבלינקה נוגנה "מוסיקה לילה זעירה" של מוצארט. סול במול - שיחה 20:03, 18 באפריל 2010 (IDT)

מכירי פרחים, היכנסו[עריכת קוד מקור]

מי מכיר, מי מזהה, מי יודע? תמרה שיחה 21:47, 18 באפריל 2010 (IDT)

הצהוב - אולי מוצית קוצנית spinosa‏ en:pallenis? שנילישיחה 21:59, 18 באפריל 2010 (IDT)
הצהוב אכן נראה כמו מוצית קוצנית [6]. הלבן-סגלגל - כנראה שרעול שעיר [7], אם כי כדי לזהות בוודאות יש לראות חלקי צמח נוספים. אמנון שביטשיחה 22:54, 18 באפריל 2010 (IDT)
אתה צודק לחלוטין- אין צורך בחלקי צמח נוספים. אוריה אורן - שיחה 11:58, 24 באפריל 2010 (IDT)

has has[עריכת קוד מקור]

מתי משתמשים ב has has ? דוגמה שראיתי באחד האתרים: Has has anyone got a cheap caravan for sale in Andover, or nearby?

לא משתמשים. או שזו טעות, או שזה סלנג. דניאל צבישיחה 07:00, ה' באייר ה'תש"ע (19.04.10)
צ"ל ... Does anyone has a cheap שנילישיחה 07:32, 19 באפריל 2010 (IDT)
משתמשים בזה כאשר הדובר דיסלקטי, מגגם או סתם טועה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:49, 19 באפריל 2010 (IDT)
הדוגמה שהובאה פה היא אכן שגויה, אבל אם כבר, צ"ל Does anyone have a cheap caravan. אין צורה "has has". הצורות שכן משתמשים בהן הן has/have had, בזמן present perfect, ו-had had, בזמן past perfect. הם מציינים פעולות שקרו בעבר הרחוק. present perfect מתייחס לפעולה שהסתיימה (you have eaten snails) ואילו past perfect מתייחס לפעולה שהסתיימה לפני אירוע אחר בעבר (you had eaten snails before you became a vegetarian). ‏odedee שיחה 12:14, 19 באפריל 2010 (IDT)
יש דוגמה עם has had רצוף או עם have had ?
מצאתי דוגמה באיזה אתר, אבל אני לא יודע מה זה אומר: He had had a bad day
109.64.35.33 03:03, 20 באפריל 2010 (IDT)
זו דוגמה לא כל כך טובה כי היא לא מסבירה את הזמן המדובר. דוגמאות טובות יותר הן "He has had two accidents last year" ל-present perfect ו-"He had had two accidents before he had to replace his car" ל-past perfect. ‏odedee שיחה 21:34, 20 באפריל 2010 (IDT)
למה אי אפשר להחליף את הדוגמה הראשונה ב: He had two accidents last year"" והדוגמה השניה ב: "He had two accidents before he had to replace his car" ? איך זה משנה את המשמעות ?109.64.35.33 01:56, 21 באפריל 2010 (IDT)
בדוגמה הראשונה - אפשר, זה קצת פחות מדויק אבל זו לא שגיאה. בדוגמה השנייה, זו תהיה טעות (די נפוצה), כי באנגלית יש היררכיה בין זמנים, וכאשר יש שני אירועים בעבר שידוע מי מהם קדם למי, האירוע הקדום יותר צריך להיות בזמן "ישן יותר" - past perfect. ‏odedee שיחה 11:38, 21 באפריל 2010 (IDT)
אגב, ראוי להעיר לגבי צורת ההגייה של had had ודומיו - לא חוזרים באופן פשוט על המילה פעמיים! מבטאים את זה כמילה אחת שההטעמה שלה מלרע. במקרה שכוונת הדובר להדגיש שאכן היה כך בניגוד לטענה הפוכה כלשהי (וזוהי אחת הסיבות שיכולות לגרום להכפלת מילת הזמן), אז מבטאים את ההטעמה במלעיל. אני ואתה - שיחה 17:59, 21 באפריל 2010 (IDT)
זה לגמרי לא נכון. לא מבטאים את המילים האלה כמילה אחת, ואין כאן עניין של מלעיל או מלרע. נכון שלעתים מדגישים את אחת המילים האלה, אבל אין בכך כל שוני מהדגשת מילה כלשהי בדיבור. ‏odedee שיחה 18:00, 22 באפריל 2010 (IDT)

אתר שמראה את התפשטות האפר[עריכת קוד מקור]

האם יש אתר שמראה את האפר המתפשט בשמיי אירופה בעקבות המקרה [8] פו-איי - שיחה 01:39, 19 באפריל 2010 (IDT)

ראה בערך אייאפיאלאייקול. אני ממליץ על אתר אחר [9] שכולל אם אני לא טועה את מפת האזורים האסורים לטיסה. יוסישיחה 09:22, 19 באפריל 2010 (IDT)

חללת או חללית?[עריכת קוד מקור]

מה היא צורת הנקבה של המילה חלל? "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל". נעה - שיחה 09:55, 19 באפריל 2010 (IDT)

אין לה צורת נקבה. אם רוצים להמציא לה, אז אפשר חללת, כמו חייל/חיילת כך חלל/חללת. אבל חיילת שנפלה בשירותה הצבאי היא חלל צה"ל. ‏Harel‏ • שיחה 09:57, 19 באפריל 2010 (IDT)
תודה, סבא. נעה - שיחה 09:59, 19 באפריל 2010 (IDT)
אולי חללה, כמו נקבת חלל (יהדות) - בת כהן מנשואיו אם האסורה לו דקדוקית - שיחה 11:20, 19 באפריל 2010 (IDT)
נראה לי אין טעם להמציא שום דבר. אם איני טועה, אדם שנהרג נקרא "חלל" בשל תחושת הריקנות שהשאיר אחריו. אם זה באמת המקרה, אז גם אישה וגם גבר שמתים בטרם עת משאירים אחריהם חלל ריק ולא חללית ריקה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:48, 19 באפריל 2010 (IDT)

שיחה:אפוזיה[עריכת קוד מקור]

אנא ראו שאלתי שם.

נענה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:33, 19 באפריל 2010 (IDT)

מתי "יוצא" יום הזכרון?[עריכת קוד מקור]

כלומר, יש שעה רשמית לכך? אנדר-ויק • 17:23, 19 באפריל 2010 (IDT)

בסוף היום ע"פ הלוח העברי (צאת הכוכבים, בעוד שיום העצמאות נכנס קודם בשקיעה. ז"א שבבין השמשות גם יום אבל וגם שמחה) אך בפועל מקובל לקבוע את טקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות לשעה 20:00. (ציטוט מהערך המתאים) שמוליק - שיחה 17:26, 19 באפריל 2010 (IDT)
אחלה. תודה שמוליק. אנדר-ויק • 18:13, 19 באפריל 2010 (IDT)

וירוס מחשב טורדני שמנסה לשלוח מיילים ללא הפסקה[עריכת קוד מקור]

בשעות האחרונות תקף את המחשב שלי וירוס טורדני, שבעצם לא מאפשר לי לגלוש באינטרנט ליותר מכמה דקות. הווירוס תוקף רק כשאני מתחבר לאינטרנט, והוא מנסה לשלוח דרכי מיילים של ספאם ללא הפסקה. זה מגיע לעשרות ניסיונות בדקה. זה קורה גם כשתוכנת המייל והדפדפו סגורים, וזה מתחיל כמה שניות אחרי ההתחברות לרשת. כל מה שניסיתי בינתיים לא עבד: הנורטון אנטי-וירוס מזהה אותו ב-Auto-Protect כסוס טרויאני שחדר לתיקיית ווינדוס-system32, וטוען שהוא הצליח לבודד אותו, אבל כנראה שלא כי זה ממשיך. בסריקת דיסק רגילה של נורטון הוא לא מוצא בכלל כלום. גם השימוש בתוכנת Spybot Search & Destroy לא הועיל, וגם לא ה-System Restore שביצעתי למערכת ההפעלה. הקובץ שנורטון אומר שמצא בתיקיית ווינדוס-system32 נקרא: fjhdyfhsn.bat האם מישהו מגאוני המחשבים כאן מכיר את הווירוס הזה ויודע מה הפיתרון (חוץ מפירמוט)? אגב, אם לא תראו אותי כאן ביומיים הקרובים זה כנראה בגלל שלא מצאתי פיתרון לזה במהלך החג :( Lostam - שיחה 18:32, 19 באפריל 2010 (IDT)

יש הוראות הסרה כאן, אם אני מבין נכון. רוצה שאפקסס לך? אנדר-ויק • 18:37, 19 באפריל 2010 (IDT)
אם אין לך תוכנת חומת אש תתקין אחת. לפחות היא תעצור את זרם האימיילים, כאשר תוכנת האימייל סגורה. ובכל מקרה רצוי מאוד בכדי שהמחשב שלך לא יהפוך להיות זומבי. אתה יכול למשל להתקין את זוןאלארם החינמית. אתה יכול לנסו להתקין באופן זמני אנטי וירוס נוסף כמו AVG או AVAST החינמיים. אולי הם ילכדו את הוירוס.אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:41, 19 באפריל 2010 (IDT)
נסה לסרוק את המחשב ב-Safe mode. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:42, 19 באפריל 2010 (IDT)
אני מצטרף להצעתו של תומר, בנוסף, נורטון בדר"כ מספר מה שם הוירוס אותו הוא מצא (מעבר לשם הקובץ, האקראי בדר"כ), נסה למצוא את המידע הזה ולספר לנו\לגגל אותו. מלבד זאת, נסה, רצוי במצב בטוח, ללחוץ על start/run/ ולהקיש msconfig שם, תגיע ללשונית הstartup, ותסיר את הוייים מכל האפליקצות למעט אלו שאתה בטוח מה הן (ניתן לנחש מה עושה כל אפליקציה לפי שמה והמיקום בדיסק). את הויים יהיה ניתן להחזיר אחר כך, אם אחת מהתוכניות שלך תחסר לך. בהצלחה, איש המרק - שיחה 18:48, 19 באפריל 2010 (IDT)
וחוץ מכל זה, שמעתי פעם המלצה לשים בין כתובות האינטרנט כתובת פיקטיבית שכולה אפסים. כתובת כזו עשויה לתקוע חלק מהוירוסים האלה (לפי מה ששמעתי) והיא גם מתמיינת להיות הראשונה בין הכתובות כך שהיא מונעת את כל המשלוח. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:54, 19 באפריל 2010 (IDT)
וואו! תודה לכולם על העזרה ועל העצות. מי אמר שאין קהילה בוויקיפדיה? :) בינתיים מה שעשיתי זה לבטל את האופציה של "Enable Intenet E-Mail Auto-Protect" באנטי-וירוס, וזה עבד. המסך שלי הפסיק להתמלא בהודעות על ניסיונות לא מוצלחים לשלוח מיילים, אפילו כשהאאוטלוק אקספרס עובד. אגב, לשאלתו של איש המרק: נורטון פשוט מכנה זאת "Trojan Horse" בשורה של שם הווירוס. אני מניח שבהמשך הערב אני אנסה את הפתרונות שלכם ואדווח. תודה רבה על כל העזרה וחג עצמאות שמח, Lostam - שיחה 19:09, 19 באפריל 2010 (IDT)
Lostam, האם אתה חי עבור? Lostam, האם אתה חי עבור? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 06:34, 21 באפריל 2010 (IDT)
מה קרה? רות עברה Face-smile.svg. חי וקיים, וכך גם המחשב שלי. הסריקה ב-safe mode עבדה, ועכשיו יש גם פיירוול מעבר לזה של ווינדוס. תומר, המון תודה על הושטת העזרה. Lostam - שיחה 23:20, 21 באפריל 2010 (IDT)
קריצה תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:50, 22 באפריל 2010 (IDT)

מקצועות יהודיים[עריכת קוד מקור]

שלום וחג שמח לכולם.

רציתי לשאול כמה "מקצועות יהודיים" אתם מכירים ויודעים עליהם ? . דבר נוסף זה שהייתי מציע להוסיף קטגוריה של "מקצועות יהודיים" לערכים של מקצועות שהם יחודיים רק לעם היהודי. פארוק - שיחה 21:50, 19 באפריל 2010 (IDT)

מלווה בריבית באירופה? לא בדיוק משהו להתגאות בו. מקצועות יהודים שקשורים להלכה הם: רב, שוחט, בודק, מנקר (שלושתם קשורים לשחיטה, ולעיתים רבות היה אדם אחד שעסק בכולם, הכינוי שו"ב למשל משמעו 'שוחט ובודק'), מוהל, משגיח כשרות ומלמד. נת- ה- - שיחה 22:18, 19 באפריל 2010 (IDT)
לפני 200 שנה בפולין היה מקצוע שנקרא "בדחן" . תפקידו של הבדחן היה לשמח את החתן ואת הכלה בחתונתם. פארוק - שיחה 10:15, 20 באפריל 2010 (IDT)
במזרח אירופה היו כמה מקצועות אופיינים ליהודים וביניהם: גגנים (בוני ומתקני גגות פח), שענים, צורפים, חלפנים, מתורגמנים ועוד. בברכה. ליש - שיחה 22:47, 19 באפריל 2010 (IDT)
"מתורגמנים" צד את עיני, מדוע מקצוע זה היה אופייני ליהודים? Rex - שיחה 01:23, 20 באפריל 2010 (IDT)
ככלל, היהודים הייו משכילים יותר מהאוכלסיה הלא יהודית, למשל, רוב היהודים ידע קרוא וכתוב, מה שאין כן האוכלוסיה הנוצרית שלא ידע קרוא וכתוב, מובן אם כן שהיהודים היוו מתורגמנים אדיאלים. הייתי מצרף גם רופאים.אדג - שיחה 01:31, 20 באפריל 2010 (IDT)
סופר סת"ם גם. MT0 - שיחה 01:16, 20 באפריל 2010 (IDT)
שם המשפחה תורג'מן למשל, הוא תולדה של מקצוע זה, מוטי Assayasשיחההאם ואיזה פרדיננד הראשון יצטרף למעצמות המרכז? • 19:05, 21 באפריל 2010 (IDT)
באזורי פולין - חוכרי אחוזות, מוזגים. אביעדוס • ו' באייר ה'תש"ע, 02:33, 20 באפריל 2010 (IDT)
מה עם "שליח ציבור" , "חזן" , "פייטן" , "מלמד לבר מיצווה" , ... ? ..... פארוק - שיחה 10:15, 20 באפריל 2010 (IDT)
בעל תוקע, בעל קורא, גבאי (בבית כנסת), גבאי צדקה, מגיד/דרשן, שלוח ארץ ישראל, משמש בקודש (משב"ק), בלן/בלנית, אב בית דין (אב"ד) ?, דיין?, שליח בית דין?, מורה צדק (מו"צ), ר"מ, ראש ישיבה, אדמו"ר?, משגיח (בישיבה), נושא ונותן/משיב (בישיבה). אני ואתה - שיחה 17:47, 20 באפריל 2010 (IDT)
בעבר, בחו"ל, יהודים לא התפרנסו מהעיסוקים האלה, פרט לבודדים. גבאי עשה את עבודתו בהתנדבות וכך גם אנשים נוספים שראו את העיסוק בשירותי הדת כתרומתם לקהילה ולא כמקור פרנסה, רק בארץ הדת הפכה לקרדום לחפור בו בבור שומן. בברכה. ליש - שיחה 18:18, 20 באפריל 2010 (IDT)
אני חושב שההערכה במשפט הראשונה אינה סבירה. ספרות השו"ת מלאה בדיונים על משכורתם של החזן, הרב, הדיינים, הגבאי, השדכן וכו'. עוזי ו. - שיחה 20:34, 21 באפריל 2010 (IDT)
אני נוטה להסכים עם עוזי. בארץ לא חסרים חזנים ואילו בחו"ל ישנן קהילות רבות שבהם החזנים והקוראים מקבלים תשלום שבועי נאה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 12:09, 22 באפריל 2010 (IDT)
בארה"ב ובבריטניה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, היו יהודים רבים בענף הטקסטיל, כחייטים זעירים או כעובדים ברמות שונות בבתי החרושת.
רוקחות ורפואה היו מקצועות אופייניים ליהדות המערב.
יהודי תימן נדחקו מהעיסוק בחקלאות, ורבים מהם עסקו במלאכת יד: צורפות, אריגה, קדרות, נגרות ועוד. דב ט. - שיחה 17:50, 20 באפריל 2010 (IDT)

קטגוריה של מקצועות יהודיים זה לא לעניין כי בהרבה מקומות המקצועות האלה היו שונים. בתימן הרבה יהודים היו נפחים וצורפים בעוד שבארצות הברית הרבה רופאים הם יהודים.. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 19:45, 20 באפריל 2010 (IDT)

לא הבנתם אותי. אני היתכוונתי למקצועות שהם שייכים "רק ליהודים" . לא היתכוונתי למקצועות שהם שייכים לכל העולם. תיקחו למשל את המקצוע "בלן/ית" שזה מקצוע שיש אותו רק בעולם היהודי. פארוק - שיחה 19:56, 20 באפריל 2010 (IDT)
האומנם? בחמאם יש בלנים. אני מניח שגם בסאונות. בברכה. ליש - שיחה 21:14, 20 באפריל 2010 (IDT)
האם ישנם מקצועות שהם יחודיים רק לנו היהודים ? ...... פארוק - שיחה 21:52, 20 באפריל 2010 (IDT)
אני מנחש שרב, סופר סת"ם וגבאי בבית הכנסת הם מקצועות שיחודיים ליהודים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:56, 20 באפריל 2010 (IDT)
וגם: עושה תפילין, עושה שופרות, אופה מצות, מכין ציציות, ובטח יש מקצועות בתחום ארבעת המינים וסוכה שגם ייחודיים ליהודים. ואולי גם חברא קדישא ניתן להגדיר כמקצוע יהודי. עד מחר בטח אני אחשוב על עוד. אני ואתה - שיחה 00:20, 21 באפריל 2010 (IDT)
"קברן" זה לא המצאה יהודית. אלא רק מנהגי הקבורה שיש לנו. אבל איש שתפקידו לתקוע בשופר נקרא "בעל תוקע" ויש גם רב שהוא מעביר שעורי תורה והוא נקרא "מגיד". ויש בישיבות גם רב מיוחד שהתפקיד שלו זה לשבת עם התלמידים בזמן השעורים. פארוק - שיחה 01:05, 21 באפריל 2010 (IDT)
אז אתם רואים שיש לנו מקצועות יחודיים משלנו ויש לנו במה להיתגאות. אולי כדאי שנעשה קטגוריה או אולי ערך על "מקצועות יהודיים" ? ...

אשמח לשמוע מה אתם חושבים. פארוק - שיחה 01:00, 21 באפריל 2010 (IDT)

אלה לא מקצועות, אלא עיסוקים ליטורגיים יהודים, כמו שיש עיסוקים ליטורגיים נוצרים וכך הלאה. העיקר בהם זה לא להתפרנס, אלא לקיים את מצוות הדת, לכן לא מדובר במקצועות. בברכה. ליש - שיחה 06:40, 21 באפריל 2010 (IDT)

איך נראה כבל שנושא רק את משקלו?[עריכת קוד מקור]

השאלה מדברת על כבל כמבנה הנדסי. מבנה כבלים מקבל את צורתו מהעומס שמופעל עליו, רציתי לדעת איזה צורה יש לו כשהוא נושא את משקלו. אם אני לא טועה בעיברית קוראים לזה שרשריה, לא מצאתי בגוגל, אין ערך לכבל כמבנה בוויקיפדיה בעברית, ובאנגלית אין את המידע שרציתי.

ראה קו השרשרת. עוזי ו. - שיחה 12:16, 20 באפריל 2010 (IDT)

שיעורי נהיגה[עריכת קוד מקור]

למה בארץ ההורים לא מלמדים את ילדיהם נהיגה כמו בארה"ב? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כי אסור Setreset (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
כשתראה איך הישראלים נוהגים, אתה תבין בדיוק למה החוק לא מאפשר לכל אחד מהם להפוך למורה נהיגה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 19:40, 20 באפריל 2010 (IDT)
עדו, מה שאתה אומר לא בהכרח נכון שכם גם בארצות הברית עושה התלמיד טסט... איתי פ.שיחה 19:51, 20 באפריל 2010 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה:  ::לא מדויק - על פי סימן ו' סעיף 255 לתקנות התעבורה ניתן לקבל היתר הדרכה. והדרכה מוגדרת בפרק הפרשנות סעיף 170 כדלהלן: "הדרכה" - הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית-ספר;". אלא שיתכן וידרשו ממך "...התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.". בקיצור - לא בדיוק מעשי. שנילישיחה 19:54, 20 באפריל 2010 (IDT)
נדמה לי שמדובר על דבל-קלאץ' ודבל-ברקס, ואולי גם "ל". חזרתי שיחה 20:39, 20 באפריל 2010 (IDT)
במילים אחרות, אם יש לי חבר שהוא מורה נהיגה, עם אוטו מתאים, אני יכול להשתמש ברכב שלו כדי ללמד את הבן שלי לנהוג? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:46, 20 באפריל 2010 (IDT)
ראה נא: כן, בתנאי: שקיבלת היתר מרשות הרישוי, שאמורה לתת לך אותו רק אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה לא נפסלת מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשעת בעבירת תעבורה או עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, והרכב שישמש להדרכה הוא מסוג רכב שיש לך רשיון עליו ונהגת בו למעשה בשלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לך רשיון כזה באותה תקופה - וגם אם קבלת היתר למרות שנפסלת וכו' או למרות שאינך עומד בתנאים של החזקת רשיון נהיגה - אסור לך להדריך; ואתה עומד בכל תנאי ההיתר; וגם - אתה מחזיק את ההיתר ברשותך בזמן מתן ההדרכה; והתקנת ציוד ומתקנים מיוחדים ברכב שלגביו מבוקש ההיתר; וגם - יש לך ביטוח מתאים ובתוקף; ומלאו לך 21 שנים; לא תדרוש ולא תקבל שכר עבור ההדרכה; וסימנת את הרכב בסימני היכר מיוחדים (רק בשעת ביצוע הדרכה). וכל הנ"ל תחת הסתייגות שאיני משפטן, ורק אם נוסח החיקוק המובא להלן הינו שלם, מדויק מעודכן ואין הוראות חקיקה אחרות המוסיפות על האמור בו:
סימן ו': הדרכה

255.	*(א)	לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
	(ב)	בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב.
256.	*(א)	לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.
	(ב)	לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה.
	(ג)	(בוטלה).

257.	*רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.
258.	*לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב, שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה.
259.	*לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה.
260.	*(א)	לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
	(ב)	על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה להרשות למורה מוסמך, במקרה מסויים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
261.	*(א)	רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב.
	(ב)	קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן הדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו.
262.	*לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות סימן זה.
חזרתי שיחה 21:18, 20 באפריל 2010 (IDT)
שואל השאלה: ברור לי שזה לא בגלל איך ש"ישראלים" נוהגים, כי בארה"ב יש הרבה יותר מטורפים. זה רק עניין של חוק. והחוק בארץ גם דורש להתקין דברים נוספים בארץ ורישיון להדריך, ואילו בארה"ב אין דרישה לכך. ונראה לי שהבעיה היא בארה"ב ולא בארץ. מוזר...
משתמש:חזרתי, יכלת לומר בקצרה "כן, אבל זה לא מעשי להשיג היתר כזה" :-) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:42, 20 באפריל 2010 (IDT)
אתה צודק. וגם צריך להוסיף לתקנות "יש לבצע פליק-פלק לאחור במשרד הרישוי"… אני אוהב דיוק בתשובה (ככל הניתן). ואולי - אולי אתה אוהב אתגרים ביורוקרטיים??? חזרתי שיחה 00:32, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני מבקשת לא להשתמש בסןג הטבלאות המופיעות לעיל. בכל הטקסט הכתוב מתחתיו אני לא מצליחה להתמש בקישורים. רק בזה שמעליו. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בבעיה הזאת Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 23:23, 20 באפריל 2010 (IDT)

הוספתי מסגרת. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 00:14, 21 באפריל 2010 (IDT)
סורי, לא ידעתי על קיומה של התבנית {{מסגרת גלישה}}. חזרתי שיחה 00:32, 21 באפריל 2010 (IDT)
ורק עכשיו, לפי זה - ראיתי שהיא חדשה מהיום… חזרתי שיחה 00:52, 21 באפריל 2010 (IDT)

יצירת לינק בויקיפדיה בערך כלשהו[עריכת קוד מקור]

שלום למומחי ויקיפדיה, אני חדש בויקיפדיה ואני מנסה בערך כלשהו להוסיף לינק כמילה שאם לוחצים עליה מופנים למקור ואני לא מצליח. אני מתכוון ליצירת לינק בקישורים חיצוניים. איך עושים זאת? יבגני - שיחה 16:40, 20 באפריל 2010 (IDT)

התשובה המפורטת: ויקיפדיה:קישורים חיצוניים.
התשובה הקצרה: [http://www.benyehuda.org/ האתר של פרויקט בן־יהודה] –> האתר של פרויקט בן־יהודה.
להבא, מומלץ לשאול שאלות כאלה בדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:46, 20 באפריל 2010 (IDT)

עזרה בזיהוי פרחים[עריכת קוד מקור]

היי, מי יודע אילו פרחים אלה?

רנדום - שיחה 18:33, 20 באפריל 2010 (IDT)

1 ו 2 נראים כחוטמית זיפנית, 5-7 אולי ממשפחת הגרניים. שנילישיחה 20:28, 20 באפריל 2010 (IDT)
8 נראה כמו רוזמרין, אבל קשה לקבוע בוודאות מהתמונה. Easy n - שיחה 22:56, 20 באפריל 2010 (IDT)
מס' 3-4 - מין גזניה (אנ'). מס' 5-7 - פלרגון הגננים, מין מכלוא המכונה גם "גרניום זקוף". אמנון שביטשיחה 01:34, 21 באפריל 2010 (IDT)
חוטמית זיפנית לא פורחת באדום. זה מין תרבותי של חוטמית. Gidip - שיחה 09:43, 22 באפריל 2010 (IDT)

ללכת לישון בלילה, ותוך "שניונת" לקום ליום חדש[עריכת קוד מקור]

מכירים את ההרגשה הזאת שנגיד הלכתם לישון ב12 בלילה, ופתאום לאחר שניונת בלי לחלום ובלי כלום, קמתם בבוקר היום שלמחרת?

מה גורם לזה לקרות והאם יש דרך אמפריית לתמרן כך?..

תודה!!! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זיהוי קרון משא[עריכת קוד מקור]

קרון משא. היום שוכן בחצר בית החרושת למלט בנשר

מבקשת זיהוי של קרון המשא. תוצרת, למה שימש? מתי יצאו מהשירות. בקיצור כל מה שאפשר לדעת על הקרון הזה. תודה Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 11:02, 21 באפריל 2010 (IDT)

לפני ששמו עליו גג מאזבסט הוא היה קרון להובלת בקר. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:12, 21 באפריל 2010 (IDT)
תודה, האם אתה יודע יותר פרטים על סוג הקרונות האלה. מתי יובאו לארץ. מה היו שנות השימוש שלהם. מהיכן להכין הובילו את הבקר? Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 18:54, 24 באפריל 2010 (IDT)
בפורום תחבורה ציבורית בתפוז יש מומחים גדולים לרכבות וכל הקשור בהן, אם לא ידעו להשיב, לבטח יוכלו להפנות למי שיידע. דב ט. - שיחה 22:17, 24 באפריל 2010 (IDT)
בלי להתחייב בכלל, ואני ממש לא סמכות או בעל מושג בנושא, אבל התגוררתי במשהו מאד מאד דומה במשך כשנה במהלך שירותי הצבאי. השמועה הייתה שהם הקרונות של רכבת העמק, אבל אני בכלל לא בטוח שזה לא הייתה סתם הלצה. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 20:29, 26 באפריל 2010 (IDT)
יש לי הרגשה שההלצה שלך היא לא הלצה. כי לרכבת העמק היתה שלוחה למפעל נשר למלט. ואולי הם לקחו קרון שנשאר מהרכבת. תודה על הטיפ. אני אברר זאת Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 23:03, 26 באפריל 2010 (IDT)

בית העלמין היהודי העתיק בסקופיה מקדוניה[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע/מכיר/ראה/צילם את בית העלמין היהודי העתיק ליד סקופיה שבמקדוניה ויכול לתאר את מצבו או להעלות תמונה?, תודה מוטי.Assayasשיחההאם ואיזה פרדיננד הראשון יצטרף למעצמות המרכז? • 19:02, 21 באפריל 2010 (IDT)

ככל הנראה נהרס בתקופת השואה או ברעידת אדמה בשנת 1963 [10]. כיום יהודי סקופיה נקברים בבית העלמין הכללי בחלקה יהודית, כאן יש צילום שלה. אסי אלקיים - שיחה 20:33, 22 באפריל 2010 (IDT)
תודה רבה, מוטי, Assayasשיחההאם ואיזה פרדיננד הראשון יצטרף למעצמות המרכז? • 21:14, 22 באפריל 2010 (IDT)

איך עושים ממוצע הנדסי (גאומטרי) באקסל?[עריכת קוד מקור]

תודה

מתחבאת שם פונקציה בשם "Geomean". אבל תמיד אפשר להוציא log, לחשב ממוצע חשבוני ולהפעיל את הפונקציה exp. עוזי ו. - שיחה 20:32, 21 באפריל 2010 (IDT)

קנסות תעבורה[עריכת קוד מקור]

האם יש התישנות לגבי קנסות תעבורה, קיבלתי קנס לפני 9 שנים על חניה במקום אסור האם חל על כך חוק ההתישנות

אני לא עורך דין. אפשר לחפש בגוגל תשובה. למשל, בקישור הזה כתוב שהשופט קבע ש"כל עוד נשלחות הודעות לחייב אם בדואר ואם במסירה ידנית (למשל ע"י מעקלים) מדי פרקי זמן הקצרים משלוש שנים, העונשים על העבירות אינם מתיישנים. כל הודעה שנשלחת מהווה פעולה של תחילת ביצוע עונש, המתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות". אז נראה שחסרים פרטים, וממילא עדיף שתתייעץ עם עו"ד מומחה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:31, 22 באפריל 2010 (IDT)

Carasso family ומשפחת קרסו[עריכת קוד מקור]

ניתקלתי בערך Carasso family (אנ') שמדבר על בני משפחה ובהם יצרני "דנונה". האם יש קשר ואם כן מהו בין משפחה זו ובין משפחת קרסו שלנו? Ranbar - שיחה 15:53, 22 באפריל 2010 (IDT)

עיניות - עיניים מורכבות[עריכת קוד מקור]

האם יש עיניים מורכבות לבעלי חיים מלבד פרוקי רגליים (עכבישים וחרקים)? האם יש עיניות (ocelli) לחיות אחרות מלבד פרוקי רגליים (והזחלים שלהם)? השאלה נחוצה לבחירת שם הערך עינית (בעלי חיים). תשובה בנושא אפשר להוסיף לדף שיחת הערך. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 17:22, 22 באפריל 2010 (IDT)

המשתמש משתמש:gidip ישמח לעזור, נסה לפנות אליו. אוריה אורן - שיחה 11:53, 24 באפריל 2010 (IDT)

מושג בווקטורים[עריכת קוד מקור]

בערך "וקטור (פיזיקה)" נכתב: "וקטור הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון (מגמה)". האם מגמה היא המינוח העברי ל-sense? תודה! תמא - שיחה 20:45, 22 באפריל 2010 (IDT)

אם איני טועה במקור זה direction או orientation. אילן שמעוני - שיחה 16:04, 23 באפריל 2010 (IDT)

עזרה בזיהוי כלי נשק, כלי רכב ואמצעי חוזי ואופטיקה צה"ליים[עריכת קוד מקור]

התמזל מזלי לבקר בחניון צה"ל. לצערי, ג'ובניק שכמותי בקושי יודע לזהות M-16. אשמח לסיוע בזיהוי - אנא החליפו את השטויות שלי בזיהויים רציניים כאן. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 22:03, 22 באפריל 2010 (IDT)

הגבתי על רוב התמונות, למעט אמצעי תצפית וקשר - שזה לא תחומי המומחיות שלי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:49, 23 באפריל 2010 (IDT)

GUI תחת Cygwin[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין גדול בלינוקס אבל זקוק לו לפעמים, לכן התקנתי Cygwin. הבעיה היא שכשאני מנסה להפעיל תוכנה שצריכה GUI אני מקבל הודעת שגיאה. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי. (התקנתי את כל מה שהיה תחת setup, כולל x11). תודה! משה פרידמן - שיחה 22:42, 22 באפריל 2010 (IDT)

אל תשקול אפילו לכתוב מה הודעת השגיאה. אנחנו יכולים לנחש אותה לבד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אולי זה משהו כמו "שגיאה! האם חיברת את המחשב לחשמל?". ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:32, 23 באפריל 2010 (IDT

לדעתי זה

שגיאה: Cygwin אינה יכולה להשלים את
איזו קטנוניות.. סתם. זה הולך ככה: Can't open display. Failed initializing GUI, exiting. תודה! משה פרידמן - שיחה 20:55, 25 באפריל 2010 (IDT)
[11] ואם זה לא עוזר אז [12]. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:09, 25 באפריל 2010 (IDT)
תודה! זה עוזר!

חוק שימור החומר[עריכת קוד מקור]

אם לפי חוק שימור החומר; חומר אינו יכול להיווצר, איך זה מסתדר עם העובדה שמגרעין יצא עץ? תודה לעונים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 01:07, 23 באפריל 2010

הוא שואב חומרים מהקרקע ומהאוויר. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 11:30, 23 באפריל 2010 (IDT)
אז בעצם אם אני מבין נכון; מספר האטומים שהוא "שאב" (בסופו של דבר) הוא זה המרכיב את העץ לאחר שגדל?? מכך אני מבין שיש מספר מסוים של אטומים ביקום ומספר זה לא יגדל ולא יקטן..? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
במקרה של העץ כן, מספר האטומים נשמר כי הוא מגיב רק בתגובות כימיות עם סביבתו. אבל באופן כללי לא, אין חוק שימור מספר האטומים. מספר האטומים לא נשמר ביקום, כי תגובות גרעיניות משנות את מספרם (בעיקר בכוכבים כמו השמש). בתחילת היקום לא היו אטומים בכלל. מה שנשמר הוא כמות האנרגיה והחומר יחד ביקום (חוק שימור האנרגיה והחומר), וזהו חוק פיזיקלי מדויק. להעמקה נוספת לחץ על הקישורים שפיזרתי בתשובה. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 18:59, 23 באפריל 2010 (IDT)
אז אני מבין שמלכתחילה התכוונתי (בלא ידיעה אמנם) לחוק שימור האנרגיה... תודה על תגובתך! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא בדיוק. יותר נכון: חוק שימור המסה והאנרגיה. לחוקי שימור נפרדים יש תקפות מקורבת עבור מערכות מסוימות, כפי שתיאר קודמי, אבל לא תקפות כללית. בנצי - שיחה 18:58, 25 באפריל 2010 (IDT)

למה התקרחות זה רק בראש?[עריכת קוד מקור]

? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 12:44, 24 באפריל 2010

על פי הערך קרחת, היא מוגדרת כמצב של חוסר שיער במקומות שונים בגוף, בהם קיים שיער בדרך כלל. כמעט תמיד מתייחס המושג לחוסר שיער על הראש. Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 12:08, 25 באפריל 2010 (IDT)
למחסור שיער בגבות קוראים גבחת, למחוסר שיער בזקן קוראים זלקדן (דל-זקן בעירבוב), ולא קשור אבל למחוסר אף קוראים חרום, לקטוע רגל קוראים כיפח, ולקטוע יד - גידם. ‏Rashi‏ • שיחהשלח לי דואר • י"א באייר ה'תש"ע 20:39, 25 באפריל 2010 (IDT)
השאלה היא למה ההתקרחות הגברית מתרחשת רק בראש
מהערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית, מסתבר שאכן ההתקרחות מתרחשת גם במקומות אחרים, ולא רק בראש. הערך באנגלית מנסה גם למנות סיבות אפשריות להתקרחות. לדעתי, קיימת תחושה כאילו ההתקרחות היא רק בראש, מפני שהיא נראית למתבונן מבחוץ בצורה יותר קיצונית. Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:38, 26 באפריל 2010 (IDT)
מה ז"א? הרי הזקן למשל לא נושר לעולם...

איזה שמן מנוע צריכה סוזוקי בלנו?[עריכת קוד מקור]

? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

צמיג חדש – מה עדיף לו – כביש חלק או כביש מחוספס??? Face-smile.svg תפתח את ספר הרכב או תשאל במוסך (איפה שמטפלים בפיאט של קלארשו). חזרתי שיחה 13:26, 24 באפריל 2010 (IDT)

טלפון ביתי וקוטר כדור[עריכת קוד מקור]

האם ישנו פונטציאל לסכנה ופגיעה בדיבור ממושך בטלפון קווי ( הן זמן רב פעם אחת והן זמן רב מצטבר ) כל האזהרות והמחקרים שאני קורא הם בנוגע לטלפון סלולרי והקרינה שהוא פולט. אך מה בנוגע לטלפון קווי? תוצרי הלוואי של התקשורת בטלפון קווי אינם פוגעים בגוף? האם בטלפון ביתי אלחוטי יש השפעה ממסוכנת כמו טלפון סלולרי? T-Bag - שיחה 18:26, 24 באפריל 2010 (IDT)

אם בזמן שאתה מדבר בטלפון יכנס פורץ ויירה עליך כדור, אז כן. כמוכן אם שיחת טלפון מעצבנת אותך מספיק היא עלולה לגרום להתקף לב. אני מניח שזה גם סוג של "תוצר לוואי של שיחת טלפון".Tzafrir - שיחה 16:00, 25 באפריל 2010 (IDT)

קודם כל, ברור שתשובתך היא צינית. הבנת בדיוק למה התכוונתי כשאמרתי "תוצרי לוואי" של שיחה. אני מניח שתשובתך הצינית נובעת מעיסוקך בתחום, אתה לא רוצה לפגוע בעיסוקך. למרות שמאיש מקצוע הייתי מצפה לתשובה קצת יותר בוגרת. T-Bag - שיחה 12:12, 26 באפריל 2010 (IDT)

לא, אני לא מבין. מהם בדיוק תוצרי הלוואי? במקרה של טלפונים סלולריים יכולה להיות בעיה מכיוון שמדובר על משדר חזק יחסית (הרבה יותר חזק גם מטלפון אלחוטי ביתי) שנמצא קרוב מאוד לאוזן (גם בהשוואה לטלפן אלחוטי ביתי טיפוסי - בד"כ יותר גדול. אבל בוודאי בהשוואה לטלפון קווי).Tzafrir - שיחה 18:03, 26 באפריל 2010 (IDT)

כשמציינים קוטר כדור ( תחמושת )[עריכת קוד מקור]

לקוטר של איזה חלק בכדור מתכוונים? לתרמיל או לקליע?T-Bag - שיחה 18:26, 24 באפריל 2010 (IDT)

מדובר בקוטר הקנה ממנו נורה הקליע ומכאן שמדובר בקוטר הקליע. ראו קליבר. שנילישיחה 18:32, 24 באפריל 2010 (IDT)
אני חושב שהכוונה היא דווקא לתרמיל. כלומר, כשאומרים קוטר, הכוונה כמובן לקנה, אך אם מתייחסים לכדור, אז אני סבור שהכוונה היא לתרמיל היות שזה החלק הרחב ביותר בכדור. יתר על כן, במלחמת העולם השנייה היה פגז בעל קוטר "תת קליברי", כלומר קוטר הקליע היה קטן במידה ניכרת מקוטר הפגז. אני לא יודע אם היה שימוש בפגזים אלה לאחר מכן. גילגמש שיחה 22:45, 26 באפריל 2010 (IDT)
לא, הקליע. ראה למשיל כדור 5.56 מ"מ נאט"ו של M-16. התרמיל עצמו לא נכנס לתוך הקנה, רק הקליע נכנס ואילו התרמיל נפלט החוצה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:51, 26 באפריל 2010 (IDT)
תלוי איזה תרמיל. יש רובים נטעני לוע שהתרמיל דווקא כן נכנס במלואו. מטרתו של התרמיל היא בסך הכל להחזיק את הקליע יחד עם אבק השריפה ומטען התחול קטן. וגם בדוגמה שלך - כדור הוא קליע + תרמיל. לכן לא אומרים "קליע 5.56", אלא "כדור 5.56". גילגמש שיחה 22:59, 26 באפריל 2010 (IDT)
לפחות בארטילריה, פגז=קליע, ולכן לא ברור מה המשמעות של המשפט "קוטר הקליע היה קטן במידה ניכרת מקוטר הפגז". יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 23:04, 26 באפריל 2010 (IDT)
לא. פגז אינו קליע. קליע הוא החלק הנורא מתוך התותח. הפגז הוא הקליע (במקרה זה קליע פגז) יחד עם התרמיל שלו. גילגמש שיחה 23:05, 26 באפריל 2010 (IDT)
צריך להבדיל. בארטילריה העתיקה מטען החנ"ה הוכנס לחוד ואחריו הקליע, שנקרא "פגז". תחמושת אחודה בה החנ"ה הוא חלק אינטגרלי מהתחמושת - כלומר: מחובר בתרמיל לקליע - נקרא "כדור (תחמושת)". כך, פגז 120 מ"מ של מרכבה מופיע במינוח הרשמי של צה"ל ככדור. בפועל, כל תחמושת שנורית ע"י קנה בקליבר של 20 מ"מ ומעלה נקראת בשפה הפופולרית פגז. יש המייחדים את המונח פגז לתחמושת נפיצה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:10, 26 באפריל 2010 (IDT)
אכן, יש רובים נטעני לוע, בהם התרמיל הוא בקוטר הקליע. ברובה M-16 למשל הקליע הוא בקוטר של 5.56 מ"מ ואילו התרמיל הוא בקוטר של כ-7-8 מ"מ (בדקתי). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:07, 26 באפריל 2010 (IDT)
נדמה לי שתת-קליבר אלו פגזים עם מנעלים כמו שמתואר בפגז#חודר שריון. יוסישיחה 23:10, 26 באפריל 2010 (IDT)
טוב, אביר המתמ' שכנע אותי. לגבי התת-קליבר - אכן מדובר בפגזים חודרי שריון. כנראה שבאמת זה הפיתוח המודרני שלהם. אני לא כל כך מתמצא בכלי נשק מודרניים. גילגמש שיחה 23:13, 26 באפריל 2010 (IDT)
אחרי הרבה התנגשויות - גם אני בדיוק בדקתי, בערך באנגלית יש מפרט טכני שלם. בקשר לפגז - אם תומ"ת דוהר הוא ארטילריה עתיקה, אז מה שמת'נייט אמר, רק שקודם מכניסים את הפגז ואח"כ את החנ"ה. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 23:14, 26 באפריל 2010 (IDT)
הוא התכוון לתותחים שהיו בשימוש עד המאה ה-19, לא לזוועתון המודרני הזה. גילגמש שיחה 23:16, 26 באפריל 2010 (IDT)
מה שיוסאריאן אמר. גם בארטלריה מודרנית יש הפרדה בין שקי חנ"ה לבין הפגזים. ומי שלא ראה הבערה של שקי חנ"ה מיותרים, לא ראה שמחה מימיו. ולגילגמש, הקריטריון להנאתך מקרבות לא ברור. אם כבר תותחים ואבק שריפה, אז מה ההבדל בין הקפצונים של הצרפתים למפלצות של אוניות המערכה? לדעתי ברגע התחילו לצלם את הקרבות בריאליות ולא רק לצייר אותם עם נופך רומנטי והירואי, התחלת לאבד עניין. יוסישיחה 23:20, 26 באפריל 2010 (IDT)
מלחמת העולם השנייה זה עוד סביר, אבל מלחמות מודרניות הן בדיחה. ברגע שהמציאו את הנשק הגרעיני כל חדוות הקרב נעלמת. כל המלחמות שבאות לאחר מכן הן משחק ילדים. הרי תמיד אפשר להפסיק בלחיצת כפתור בלי לצאת מהבית. גילגמש שיחה 23:22, 26 באפריל 2010 (IDT)
למי קראת זוועתון? זה תותח מדוייק שיורה למרחוק, בטוח לממוצע בגובהו ההוא לא היה משהו יותר מוצלח.
אם כבר שריפת חנ"ה בקיץ ברמת הגולן, אז בד"כ כל הגדוד היה צריך לרוץ עם אמצעי כיבוי לכבות את שדות הקוצים שנדלקו. פעם אחת החנות החלו לבעור כשפרקנו אותן מהאביר, והיריעות שלו החלו לבעור (כשהוא עדיים מועמס בהמון חנות), פחד אלוהים. 23:28, 26 באפריל 2010 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

מתי בניי האדם נהיו לראשונים בשרשרת המזון -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 21:28, 24 באפריל 2010

כנראה שעם עליית ההומו ארקטוס, לפני כמיליון וחצי שנים. לראשונה יצאו אבות האדם מאפריקה, ויישבו שטחים נרחבים בכל העולם הישן. הם גם הותירו אחריהם סימנים לצייד בקנה מידה גדול, כולל של חיות גדולות מהם בהרבה. 79.183.20.250 23:57, 24 באפריל 2010 (IDT)
יותר ספציפית, זה קשור ככל הנראה להמצאת האש (ככל הנראה, לפני כמליון וחצי שנים, על ידי הומו ארקטוס), קודם לכן - הוא וודאי לא היה בראש שרשרת המזון. המצאת האש אפשרה לו להצית יערות שלמים על בעלי החיים המאכלסים אותם, ובכך השתפרו עשרות מונים יחסי הטורף-נטרף לטובת האדם. Rex - שיחה 00:28, 25 באפריל 2010 (IDT)
א. "שרשרת המזון" הוא מונח פשטני מאוד - זה דומה יותר לרשת, שבה הרבה דברים יכולים לאכול הרבה דברים אחרים. ב. האדם הוא לא בראש הרשת - כל מיני טורפים אוכלים בני אדם כשיש להם הזדמנות - תנינים, אריות, טיגריסים וכו'. ג. לדעתי האדם הפך לטרף הרבה יותר קשה כשהחל להשתמש בכלים (לא יודע מתי בדיוק...). יואלפ - שיחה 09:11, 25 באפריל 2010 (IDT)

שבויים[עריכת קוד מקור]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C#.D7.9E.D7.A1.D7.A4.D7.A8_.D7.AA.D7.94.D7.99.D7.95.D7.AA

יש לי 2 שאלות בבקשה[עריכת קוד מקור]

1 - בעולם המשחק ישנה אומנות של " חיקוי ", כלומר שחקנים או בדרנים מבצעים חיקויים של אנשים מפורסמים. רציתי לדעת איך נקרא בדיוק והאם יש לזה שם ? ...

2 - לפני כמה שנים הייתה כתבה בחדשות בטלויזיה על זוג כוריאוגרפים שהמציאו שפה כתובה לריקודים כמו שיש שפה כתובה למוזיקה בתווים. הייתי מעוניין לדעת על זה קצת פרטים אם מישהו יודע . פארוק - שיחה 01:11, 25 באפריל 2010 (IDT)

2. ראה: כתב התנועה אשכול-וכמן ואת Dance notation. זה כנראה לא מה שחיפשת אבל אולי יקרב אותך. שמוליק - שיחה 01:21, 25 באפריל 2010 (IDT)
לא רשום באיזה שנה פותח הכתב הזה. הכתבה שאני מדבר עליה שודרה לפני כמה שנים, כך שזה ממש לא מיזמן. פארוק - שיחה 00:25, 26 באפריל 2010 (IDT)

אל תגעי במקופלים[עריכת קוד מקור]

מהו השיר שלקצבו מקפלות המקפלות בארץ נהדרת (בחנות, לא באפסנאות)? מיהם יוצריו ומבצעיו? האם הוא היה להיט לפני פרסומו בתכנית? אמנון שביטשיחה 01:25, 25 באפריל 2010 (IDT)

"טיק טוק" של Ke$ha. ‏ emanשיחה 01:45, 25 באפריל 2010 (IDT)
אוקיי... יאללה... אממביי. אמנון שביטשיחה 01:59, 25 באפריל 2010 (IDT)

הערים המקראיות; "אילות" ו"עציון-גבר"[עריכת קוד מקור]

אומרת התורה שאלו שני מקומות נפרדים, רומזת הארכיאולוגיה שהם בגדר "הרצליה-רעננה" של מפרץ אילת, האם כך הדבר?, ומי מהם היתה מימינו של המפרץ (איפה שהעיר עקבה כיום), ומי משמאלו (איפה שאילת).

חשוב מאד!!, ברכות!-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על פי הערך אילת, עציון גבר היא מימין למפרץ: "אילת נזכרת כאחת התחנות במסע בני ישראל במדבר ביציאת מצרים. ראשיתו של היישוב בקצהו הצפוני של ים סוף, הייתה כנראה בעיר עציון-גבר, ששרידיה מצויים בתחומי ירדן, קרוב אל הגבול עמה. המקום נקרא תל-אל-חלייפה." על פי מידע אישי, אום רשרש נמצאת מאחורי קניון "מול הים", משמאל המפרץ. על פי הערך אילות: "הקיבוץ נקרא על שם העיר המקראית "אילות" שמיקומה המשוער היה באזור זה או ביישוב עציון גבר." Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 12:23, 25 באפריל 2010 (IDT)