ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



כמה אחוז מהנדבקים בקורונה מתים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

מתוך 100 איש שאכן חלו בנגיף, מה אחוז האנשים שימותו ומה אחוז האנשים שיקבלו נזק רפואי לטווח ארוך? אנונימי/ת לא חתם/ה

ראה מגפת הקורונה. שיעור הקטלניות הכללי הרשמי הוא כ-2 אחוז. בהנחה שמספר הנדבקים האמיתי גבוה יותר ממספר הנבדקים המאומתים, השיעור נמוך יותר. ככל שהאדם מבוגר יותר וחולה יותר במחלות רקע, הסיכוי שלו לפתח מחלה קשה או למות עולה. נזק לטווח ארוך עדיין בבדיקה. אנונימי/ת לא חתם/ה
ויש להבהיר, ששיעור התמותה משפעת הוא 0.1% בממוצע. כלומר כעשירית משיעור התמותה מקורונה. דני Danny-w - שיחה 10:42, 5 בינואר 2021 (IST)

האם כיום פוליטיקאי מוסלמי פוליגיני?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב פוליגיניה בעולם הערבי עדיין קיימת, אבל נמצאת במגמת דעיכה. בקולנוע הרבה פעמים מציגים את השכבות הגובות כמו נסכים ושייכים כפוליגיניים. אבל האם זה מתקיים במציאות? האם קיימים מנהיגים או מפרוסמים מוסלמים הנשואים רשמית ליותר מאישה אחת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 24 בדצמבר 2020 (IST)

בכנסות ה־19 וה־20: טלב אבו עראר. Tzafrir - שיחה 21:54, 24 בדצמבר 2020 (IST)
גם ג'ייקוב זומה ומסוואטי השלישי, מלך אסוואטיני אנונימי/ת לא חתם/ה.
למיטב ידיעתי שניהם אינם מוסלמים. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:07, 27 בדצמבר 2020 (IST)
אז ניקח שליט מוסלמי לדוגמה. לאבן סעוד היו בסך הכל עשר נשים, „אבל לא יותר מארבע נשים בו זמנית״. אז מה לגבי ילדיו? הערך על המלך הנוכחי, סלמאן, מלך ערב הסעודית, מציין אצלנו שלוש נשים. הערך האנגלי עליו לא מציין במפורש נישואים לנשים שונות במקביל, אבל לא נכתב שהוא התגרש מאשתו הראשונה. אני חושב שזה פרט שבהחלט צריך להופיע בערך, אבל דורש מקור למידע. Tzafrir - שיחה 08:06, 27 בדצמבר 2020 (IST)

מה ההבדל העיקרי בין פלבון ופלבונול?[עריכת קוד מקור]

הסתכלתי על תרשים דו מימדי של מולקולת Chrysin והוא נראה לי דומה מאד לזה של Quercitin.
הראשון פלבון והשני פלבונול (שאם הבנתי נכון היא בעצמה תת קבוצה של "פלבונואידים"). אנונימי/ת לא חתם/ה

בידוד חום בביתים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

בישראל בניגוד לאירופה, הביתים לרוב לא מבודדים חום כל כך טוב. באירופה, גם כאשר מכבים את ההסקה, הבית ממשיך להיות חם במשך מספר שעות לפחות.

השאלה היא האם זה נובע מהקיץ הישראלי? כלומר רוצים למנוע אפקט חממה שבו אם הבית מבודד חום, אז הוא יהפוך למלכודת מוות תחת השמש הקופחת? או אולי להפיך, אם הבית מבודד טוב, אז הוא ידע לשמור על "קור מהמזגן" יותר טוב ודווקא בידוד תרמי טוב לישראל?

מבלי להיות מומחה בסוגיות של בידוד, נראה שהבידוד משמר את המצב שבתוכו מפני המצב החיצוני. בבית רגיל ישנם לא מעט מכשירים חשמליים אשר פולטים חום, גם אנשים פולטים חום. בידוד טוב יאפשר לחום להשאר בבית וימנע מהקור להכנס. יצוין שבאופן טבעי (היעדר אנרגיה) עצמים הם קרים מטבעם, למשל בונקר מתחת לאדמה אשר אין בו שום אנרגיה והוא מבודד 100% ממזג האויר, ישאר קר. --Srulikush - שיחה 12:07, 29 בדצמבר 2020 (IST)
קצת מתקטנן: קור לא נכנס, חום יוצא. אין אנרגיית קור. יש אנרגיית חום, וכאשר יש הפרש טמפרטורות, אנרגיית החום "שואפת" לעבור ב"מפל אנרגטי" מהמקום שבו הטמפרטורה גבוהה למקום שבו הטמפרטורה נמוכה. אם מקום מבודד טוב, אנרגיית החום יוצאת ממנו או נכנסת אליו באיטיות, אבל בשום אופן לא נכנס או יוצא קור. אביתר ג'שיחה • 09:49, 30 בדצמבר 2020 (IST)

בעיית קידוד בשחזור מסמכי טקסט[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב החזקתי על דיסק קשיח כמות גדולה של מסמכי טקסט בעברית עם קידוד מסוים (לא זוכר עם UTF8 או unicode או אחר), ועשיתי בטעות פרמוט שמחק את כל התוכן בדיסק. השתמשתי בתוכנת שחזור שהצליחה לשחזר תמונות, סרטים ועוד, אולם בשחזור מסמכי הטקסט בעברית, כל המסמכים שוחזרו עם קידוד ANSI שהפך את הכול לג'יבריש. יש אפשרות להחזיר אותם למצב המקורי שיהיו קריאים? 141.226.11.242 23:12, 26 בדצמבר 2020 (IST)

בNotepad++‎ ניתן להגדיר ידנית את הקידוד של הקובץ או להמיר אותו לקידוד אחר. 2A01:6500:A045:CA0C:E718:7345:8694:D7BD 14:42, 27 בדצמבר 2020 (IST)
לא עוזר. למעשה, אני רואה שחלק מהמסמכים שוחזרו בקידוד ANSI וחלק ב-unicode. כולם בג׳יבריש. כשאני מנסה להחליף קידוד ב-Notepad (ניסיתי 20+ אפשרויות), זה רק הופך את זה לג׳יבריש אחר. 37.142.49.192 17:44, 28 בדצמבר 2020 (IST)
האם אתה יכול להעלות לאנשהו קובץ לדוגמה? לחילופין, להראות את הקידוד הבינארי של חלק קטן מקובץ כזה, העיקר שיש שם קצת עברית (איך? בלינוקס הייתי משתמש פשוט ב־hexdump -C . על חלונות: חיפוש זריז מעלה, לדוגמה, את [1] ואני בטוח שיש עוד דרכים פשוטות. מה שאני מחפש זה התוכן של מה שרואים בתמונה הראשונה שם עבור אחד מהקבצים). Tzafrir - שיחה 23:24, 6 בינואר 2021 (IST)
צפריר, מסתבר שיש לי את הבעיה הזאת לא רק בקבצי טקסט אלא גם בקבצי PHP שהחזקתי (למזלי האחרונים מגובים). תסתכל ‏ כאן, צירפתי דוגמאות בעברית ובאנגלית (יש שם גם קישור לשאלה ב-stackoverflow תסתכל שם). אם תצטרך עוד דוגמאות תודיע לי. מנחם.אל - שיחה 19:09, 9 בינואר 2021 (IST)
לא עשית את מה שביקשתי ממך. ממה שאני יכול לראות, הקידוד האמור נראה כמו UTF-16:
$ echo -n סכסוך | iconv -t UTF-16 | hexdump 
0000000 feff 05e1 05db 05e1 05d5 05da
אבל יכול להיות שזה עבר עוד שכבת תרגום בדרך. קובצי PHP הם קובצי טקסט. Tzafrir - שיחה 21:23, 9 בינואר 2021 (IST)

איך לערער על מחיקת ערך, כשיש לנו הרבה מידע נוסף שלא היה בערך המקורי.[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב עורכים נכבדים, ערך שנמחק: שפרה רין. אנו רוצים להגיש ערך מחודש אודות שפרה רין, בעל שינויים מהותיים, בו ענינו על שלושת ההסתייגויות שבגללן דחיתם את הגרסה הקודמת. 1. טענתכם העיקרית: "לא הובהרה חשיבות אנציקלופדית"

משאלתכם זאת, משתמע בין השיטין שאינכם מתייחסים אל שפרה רין כאל חוקרת אוגרית חשובה בפני עצמה.  ולהלן תשובותינו:

שפרה רין היתה חוקרת ומחברת בתחום הבלשנות השמית ובפרט בתחום האוגרית בפני עצמה, לא רק בשותפות עם בן זוגה, פרופ' צבי רין. הערך המחודש כולל רשימה ביבליוגרפית של כתביה שפורסמו בכתבי-עת אקדמאים בירושלים, בלשוננו ובבית מקרא. אנא ראו את הכותרת: "מכתביה". היא מחברת שותפה ושווה למחקר האוגרית ולכתיבת הספר "עלילות האלים" ביחד עם צבי רין, כפי שמצויין בשער-הספר עצמו ובאופן קיטלוגו בספריות העולם. 2 . טענתכם לחוסר מקורות : הוספנו ביבליוגרפיה של פרסומיה (כתביה) ושל ביקורות הספר בהן מתייחסים המבקרים לשני המחברים כשווים.

 את המידע הביוגרפי, סיפקנו אנחנו, בנותיה ובנה, מתוך ידע אישי ומסמכים שברשותנו. 

3 באשר לחוסר הקטגוריות, הרי הן: אוגרית, בלשנים ולשונאים שמיים בברכה, רות רין, ספרנית מוסמכת אקדמאית ד"ר הדס רין, ד"ר אדם רין

שלומות. המפעיל שמחק את הערך הוא HiyoriX. ניתן ללבן מולו את הסוגיה בדף השיחה שלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:01, 29 בדצמבר 2020 (IST)

האם אפשר לשחזר אזרחות ישראלית?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

נניח מקרה היפותטי שבו ישראלי רוצה אזרחות גרמנית, שאחת הדרישות שלה היא ויתור על אזרחות זרה. האם לאחר מכן, האזרח הגרמני הטרי יכול לגשת למשרד הפנים בישראל ולקבל אזרחות הישראלית מכוח חוק השבות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:40, 27 בדצמבר 2020 (IST)

השאלה היא האם מותר לגרמני להחזיק באזרחות ישראלית בנוסף לזו הגרמנית? התשובה לכך היא - כן (במסגרת החוק הגרמני). אם השאלה היא - האם מותר לאדם שאיבד את אזרחותו הישראלית עקב ויתור עליה מצידו, אני לא בטוח. לפני מספר שנים שונה חוק השבות עקב תקדים, לפיו רשאי אדם העולה לישראל לקבל אזרחות ישראלית, רק אם יצהיר על כוונתו להשתקע בה. אם האדם עליו אתה מדבר הוא יהודי (ועל כן זכאי לאזרחות במסגרת חוק השבות) ויתן הצהרה כזו בעת עלייתו לישראל, אני מניח שאין מניעה שיקבל (בשנית) אזרחות ישראלית. בברכה --Kippi70 - שיחה 15:29, 3 בינואר 2021 (IST)
שווה להתייעץ עם במקרה כזה עם עורך דין, במקרה שבו האזרחות הגרמנית היא תיקון עוולה, לאדם שהוא צאצא של אזרחים גרמנים שעזבו עקב רדיפה. יש לי חבר שקיבל אזרחות ליטאית בלי לוותר על אזרחותו הישראלית, לאחר שהוכיח שסבתו ניצולת השואה החזיקה באזרחות ליטאית ונמלטה מליטא על חייה. כאמור - אם יש ספק, מומלץ להתייעץ עם עו"ד. בברכה, Danny-w - שיחה 16:04, 13 בפברואר 2021 (IST)

פרס ראש הממשלה ליזמות[עריכת קוד מקור]

הערך פרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות מתאר פרס שהחלו לתת ב-2009. שרה חתן, מדליקת המשואה בשנת 2006, הזכירה בזמן הטקס שהיא קיבלה את פרס ראש הממשלה ליזמות. הדבר הוזכר גם במסמכים הרשמיים המתארים את קורות החיים של מדליקי המשואות. באיזה פרס מדובר? ואיפה אפשר למצוא זוכים שלו? תודה אמא של גולן - שיחה 10:14, 28 בדצמבר 2020 (IST)

מה זה \lesssim במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

מה משמעות של הסימן במתמטיקה? מה זה אומר ש?

הוא סימון (לא מאד מקובל) ל-"קיים קבוע C כך ש-". כמו . עוזי ו. - שיחה 15:03, 28 בדצמבר 2020 (IST)
ב׳׳׳פיזיקה׳׳׳ יצא לי לא פעם להיתקל בסימן כאומר ״קטן מ-10, אבל לא מאוד״. זאת כניגוד ל שפירושו ״קטן מ-10 באופן משמעותי, או בסדרי גודל״. אם ארצה לומר שמשך הזמן שלוקח תהליך מסויים הוא פחות משניה, אבל להדגיש שמדובר בחצי שניה או 0.7 שניות, ולא באלפית שניה, אוכל לכתוב . Eyalweyalw - שיחה 00:12, 5 בינואר 2021 (IST)

יש חיסון, אז למה נדרש סגר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב הסגר הנוכחי צפוי להימשך לפחות חודש. אבל יש היענות מצד הציבור לצאת להתחסן, ולפי קצב ההתחסנות, תוך חודש עתידה להתחסן כל האוכלוסייה שבסיכון. אז למה צריך סגר? בר 👻 שיחה 14:55, 28 בדצמבר 2020 (IST)

אתה מייחס יותר מדי היגיון להחלטות ממשלה. מדובר בניסיון להקטין את כמות המגעים במדינה, אבל שני הסגרים הקודמים הוכיחו את עצמם כלא יעילים והסגר הזה הוא במסגרת "חרטה", מכיוון שמערכת החינוך פועלת וגם עסקים שלא מקבלים קהל פועלים וכל הסופרים פועלים. הדבר יוצר מצב שיש תנועה קבועה של אנשים שעובדים בתעשייה, מסחר וחינוך והלקוחות שלהם (תלמידים וקונים). אנשים ממשיכים לבוא במגע זה עם זה. ב"סגר" שכזה אין מרוויחים כלל, אלא רק נפגעים. וגם הרעיון של לצמצם את התחבורה הציבורית הוא החלטה אומללה שמעלה את הצפיפות ומגבירה את הסיכון.
אז למה בכל זאת? הסגר נועד כביכול להוריד את מקדם ההדבקה, אבל במציאות מה שיועיל באמת הוא שחלק גדול מאוכלוסית הסיכון תחוסן במהלך החודשים הקרובים. ואז אפשר יהיה להגיד "תראו -הצלנו את המדינה" ולהצדיק את הסגר רטרואקטיבית.
לצערי, החלטת הסגר התקבלה בצורה לא נכונה. מה שהיה צריך לעשות, לדעתי, הוא לקבוע סגר לחצי שנה, כולל מערכת החינוך וסגירת השמיים, ללא אפשרות קיצור. החיסון לא עוזר להבריא, הוא עוזר לא להדבק. למאות אלפים שהיו נדבקים לפני שהחיסון הגיע אליהם ומדביקים אחרים, זה כבר לא היה עוזר. לכן השילוב הוא סגר יחד עם החיסון, בתקווה שבסוף מרץ זה יתחיל לתת פירות ראשונים. וכל זה בתנאי שהחיסון אכן עוזר לא להדבק ליותר מחודש, מה שאף אחד לא יודע עדיין. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:37, 28 בדצמבר 2020 (IST)
דווקא עכשיו צריך סגר!
האנשים שעכשיו הולכים להתחסן אלה האנשים הכי פגיעים. חלק מהם מאוד נזהרו ממפגשים עם בני אדם זרים. ודווקא עכשיו, כשהם הולכים להתחסן הם פוגשים הרבה אנשים. ככל שהתחלואה יותר גדולה, יש יורת סיכון שיהיו בינהם אנשים שנדבקו בקורונה.זה יהיה פשוט טראגי אם אנשים יידבקו וימותו בגלל זה.
וצריך לזכור. לוקח זמן עד שהחיסון עומד. כנראה הוא מתחיל לתת חסינות רק אחרי כשבועיים. והתהליך מושלם רק שבוע אחרי החיסון השני. וגם אז זו לא חסינות מוחלטת. רק 95%.
צריך לזכור. סגר לא מנצח את המחלה (בניגוד לרושם שבחוסר אחריות יצרו פה ב"חגיגות סיום הקורונה" שהיו פה אחרי הסגר הראשון). הוא רק "קונה זמן". אלב עכשיו זה הזמן הכי טוב לקנות זמן. כי אם נוריד את התחלואה עכשיו, כשהיא תתחיל להתגבר היא כבר תתקל במצב בו הרבה אנשים מחוסנים. החיסונים הם בהחלט האור בקצה המנהרה. אבל הסגר יעזור לנו להגיע לשם בבטחה. emanשיחה 16:17, 28 בדצמבר 2020 (IST)
ראה את הגרף כאן, בתמונה מס' 3. הפער בין קבוצת הביקורת לקבוצת החיסון נפתח בסביבות יום 12 מהמנה הראשונה. החל מ-7 ימים אחרי המנה השנייה, יעילות החיסון היא 95%. כלומר, אם הסגר תלוי בחיסון (ולא בפוליטיקה, בניגוד לדעות שהוצגו למעלה), אז צריך לקחת שבוע אחרי המנה השנייה, ובסה"כ חודש מהמנה הראשונה. ייקח זמן עד שיעבור חודש לאחוז משמעותי מהאוכלסייה. נתונים נוספים אפשר לקרוא במאמר הנ"ל.
משום שהגענו ל 4,000 נדבקים ביום, ועוד היד נטויה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:55, 29 בדצמבר 2020 (IST)
כמות הנדבקים היומית לא משתנה בעבקבות הסגר, אלא בעקבות כמות הבדיקות. מה שמשפיע על המספר הזה הוא בעיקר מיקום תחנות הבדיקה. כמו שאפשר לראות כאן פיזור התחנות אינו אחיד לא בשטח ולא בזמן. לדגומה, שבוע שעבר היתה תחנת בדיקה בקריית אתא (שהיא עיר ירוקה) למשך יום אחד בשבוע. השבוע אין. יש בקריית ביאליק, (שהיא עיר כתומה) ולכן השבוע יהיו יותר חיוביים משבוע שעבר. "סגר" שבו יש תנועה מלאה בחנויות, תחבורה ציבורית צפופה (כמות האוטובוסים ירדה פי 2, לכן כמות אנשים פר אוטובוס עלה פי 2) ושגרת לימודים - לא מפחית מכמות המגעים בין אנשים. סגר כזה הוא אחת מאותן החלטות חלטורה סטייל לסגור את כל השבים מחו"ל במלוניות מזוהמות (חוץ מאלו שצועקים הרבה שישלחו לביתם). או לצוד אנשים שעושים ספורט ימי על גלשני רוח. או לסגור חנויות של ציוד משרדי, כשהסופרים פתוחים.
כמות הנפטרים היומית אינה משתנה בעקבות הסגר, אלא בעקבות כמות ספירות הדופק. כמו שאפשר לראות שלשום הקימו תחנה לבדיקת סימני חיים בבית הקברות של שיכון אפרידר, וכל הבדיקות יצאו שליליות! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 29 בדצמבר 2020 (IST)
השוואה מטופשת. כמו שניתן לראות בגרף כאן כמות המתים לא מזנקת ולא נמצאת בקורלציה עם כמות הנדבקים, דבר שמוכיח ששיטת ספירת הנדבקים לא משקפת את תפוצת המחלה. יש כמות יחסית קבועה של 10-25 מתים ליום, שזה מספר נמוך ביחס לגדול האוכלוסיה וגם ביחס לנתונים של חודש אוקטובר. כמות הנדבקים המדווחת לא משקפת את המציאות, אלא רק את שיטת הבדיקה. אתה מוזמן להתסכל באתר 91-divoc בשביל לקבל פרופורציות.
לא הבנתי מה הגרף הזה אמור להראות. כמות החולים הקשים היא אחד המדדים המועילים כי היא מראה את העומס שיש על בתי החולים. אבל עובר זמן רב עד שמישהו הופך להיות חולה קשה. קובעי המדיניות מחליטים על צעדים שונים (לדוגמה: סגר, או איסור לימודים בערים אדומות) ורוצים לדעת אם הצעדים הללו משפיעים בפועל. עוברים כמה ימים ממתי שמחליטים ועד שאנשים משנים את ההתנהגות שלהם וזה אמור להשפיע על כמות מקרי ההדבקה החדשים. חלק מאותם מקרי הדבקה חדשים יתגלו בבדיקות. חלק מהם יהפכו כעבור כמה ימים לסיפטומטיים וחלק מהסיפטומטיים יהפכו כעבור פרק זמן נוסף לחולים קשים (וחלק גם ימותו). מספר הסימפטומטיים החדשים ומספר החולים הקשים החדשים הם מדדים טובים. הבעיה היא שיש להם פיגור גדול. מספר הנדבקים החדשים הוא מדד פחות טוב (כי הוא רגיש לכמות הבדיקות) אבל מגיב יותר מהר לשינויים. בפועל אפשר לראות שכמעט תמיד יש מתאם לא רע בין מספר הנדבקים החדשים (בממוצע זוחל לשבוע, כדי להפחית רעש) לכמות הסימפטומטיים החדשים כעבור שבועיים(?) והחולים הקשים כעבור חודש(?). Tzafrir - שיחה 09:39, 30 בדצמבר 2020 (IST)

למה צריך שני חיסוני קורונה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

למה בחיסון בשיטה החדשה צריך שני זריקות ולא אחת כמו בחיסון המסורתי?

מה זה חיסון מסורתי? ישנם חיסונים שמקבלים במנה אחת וישנם בסדרה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

Shannen - שיחה 17:21, 29 בדצמבר 2020 (IST)

בעיקרון, כי ככה אומרים המדענים שהמציאו את החיסון. הם המציאו את החיסון, וזכותם לומר איך להתחסן. :-) אני אישית לא יודע להסביר, אבל יש כתבות והסברים רבים (ומעודכנים יותר מוויקיפדיה) בתקשורת, על הסיבה לחיסון שני - במקרה הספציפי הזה של חיסון נגד קורונה. לדוגמה, כאן. מכיוון שעורכי ויקיפדיה אינם מומחים לרפואה או לחיסונים, ומדובר במידע חדש גם לנו, אולי כדאי לחפש בגוגל במקרה זה. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 10:53, 13 בינואר 2021 (IST)

קידוד אותיות עם ניקוד ב-UNICODE[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב היי,

אם אני מבין נכון, ביוניקוד של למעלה מ-64 אלף תווים. אולם, גם במצב כזה, לא כל דבר שאנחנו יכולים להקליד נמצא שם - אני מתכוון לאותיות מנוקדות. ככל שהצלחתי להבין מהמפתח הזה של יוניקוד לעברית, כל אחד מסימני הניקוד וההטעמה שמור בנפרד מהעיצורים (למעט אותיות דגושות ורפות, (למה?)) ורק כאשר אנחנו מקלידים ב-WORD למשל את האות א' ואחריה את סימן הניקוד קמץ - יודע WORD להציג את הקמץ מתחת לאות הקודמת. לעומת זאת, ניסיתי לעיין במפתח עבור השפה הערבית (ולצערי אינני שולט בה בכלל) ושם יש כל כך הרבה קומבינציות שנדמה היה לי שבעצם לקחו כל השילובים האפשריים של סימני ניקוד ושל עיצורים ושמרו אותם בתור תו נפרד. האם זה אכן המצב?

אם כן, למה זה כך? מה הסיבה להבדל בין הערבית לעברית בעניין הזה? האם יש לזה השלכות כלשהן? בתודה, שאינו יודע - שיחה 08:40, 29 בדצמבר 2020 (IST)

איפה אתה רואה שם אותיות דגושות? למעט כמה מקרים מיוחדים, לדוגמה, אליף עם המזה (שני סימנים שזמינים בנפרד), מדובר על נקודות שהן חלק מהאות. האות د (דאל) והאות ذ (ד'אל), לדוגמה, נבדלות בנקודה בלבד. בדומה לכך, גם האות האנגלית i כוללת נקודה. Tzafrir - שיחה 09:53, 29 בדצמבר 2020 (IST)
אבל הפונטים בערבית דווקא כן צריכים להתמודד עם הרבה קומבינציות שונות, לעיתים יש צירופי אותיות שמייצרים צורה ייחודית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:00, 29 בדצמבר 2020 (IST)

ישראל היתה המדינה הראשונה שנכנסה לסגר שני[עריכת קוד מקור]

האם נכון שנתניהו התגאה בכך שישראל היתה המדינה הראשונה בעולם שנכנסה לסגר שני או שמדובר בפייק ניוז? 147.236.232.254 10:24, 29 בדצמבר 2020 (IST)

זה נכון ככל הנראה. ראה כאן וכאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:21, 30 בדצמבר 2020 (IST)

חיסון נגד קורונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב תוך כמה זמן מנטילת חיסון נגד COVID-19 (המיוצר על ידי חברת פייזר) הוא מתחיל להשפיע, ובכמה אחוזים? דרדקשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 19:21, 29 בדצמבר 2020 (IST)

ראה את הגרף כאן בתמונה 3, ואת הנתונים בטבלה מתחת. זהו הפרסום המדעי של החיסון.אנונימי/ת לא חתם/ה
SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! דרדקשיחה • י"ז בטבת ה'תשפ"א • 15:21, 1 בינואר 2021 (IST)

איך אפשר לייצא דף MediaWiki כמסמך Markdown (דרך GUI בלבד)?[עריכת קוד מקור]

בתודה וברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

איך מבררים תוצאות של בדיקות קורונה במתחמי פיקוד העורף?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

איך לברר את תוצאות בדיקת קורונה שנעשתה במוקד פיקוד העורף? בבקשה בלי תשובות של אותו הטרול שתמיד אומר "תעשה גוגל". עשיתי, מקווה למצוא תשובה פה.

״אותו הטרול״ אומר ״תעשה גוגל״ רק אם התשובה מיידית להפליא בחיפוש בגוגל. על כן אינו טרול :) Gil mo - שיחה 18:40, 1 בינואר 2021 (IST)
תוצאת הבדיקה מתקבלת לרוב תוך 48 שעות באמצעות SMS. לעיתים ייתכן עיכוב בהגעת תוצאות הבדיקה עקב עומסים במעבדות. מי שלא קיבל SMS או מעוניין בפירוט נוסף יכול לפנות לגורמים הבאים:
• מי שמבוטח על ידי קופת חולים - קופת החולים. ניתן לברר גם בלשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים.
• בעל אזרחות זרה או מי שלא מבוטח על ידי קופת חולים - לשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים.
• חיילים - המרפאה היחידתית או החמ"ל הרפואי הפיקודי. מושך בשבטשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 16:47, 30 בדצמבר 2020 (IST)

תודה, בעיה שהמידע הזה לא מעודכן. לשכת הבריאות לא יודעת לענות. יש שם מערכת ניתוב שיחות ואין אופציה של "בירור בדיקות קורונה". ככה שמקרה השני, לא קיימת אפשרות לקבל מידע.

למה חולדאי לא רץ מטעם מפלגת העבודה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

לרון חולדאי כבר יש מפלגה משלו - העבודה. למה לא לרוץ לכנסת במסגרת רשימת העבודה? אנונימי/ת לא חתם/ה

כמה מנדטים תקבל לפי דעתך מפלגת העבודה? מפלגת העבודה כבר כמעט לא קיימת מושך בשבטשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 16:46, 30 בדצמבר 2020 (IST)
היה רעיון, שפורסם על ידי כלי התקשורת הישראלים, שהעבודה, בסופו של דבר, תצטרף לחולדאי. רשמית, זה לא נכון (וגם בגלל שאין למפלגת העבודה מנהיג). PRIDE! - שיחה 16:56, 30 בדצמבר 2020 (IST)
לפי הסקרים מפלגה חדשה שלו מגיעה להישג משמעותי, ומפלגת העבודה לא עוברת את אחוז החסימה. בנוסף קל יותר לשלוט במפלגה שמקימים, מאשר להתמודד במפלגה קיימת עם פריימריז. אגב לקראת בחירות 96 התמודד בפריימריז של העבודה, והגיע למקום לא ריאלי. אנונימי/ת לא חתם/ה
מפלגת העבודה לא קיימת בכנסת. למפלגת העבודה יש תשתית של פעילים שיכולה להיות שימושית לקראת הבחירות. Tzafrir - שיחה 08:36, 31 בדצמבר 2020 (IST)

מאיפה בא הביטוי "עברת צד"?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב למה אמורים על אדם בהקשר של נטייה מינית עבר צד? אנונימי/ת לא חתם/ה

אומרים כך רק אם נטייתו המינית השתנתה. למשל, היה ב"צד" של הגייז ועבר ל"צד" של הסטרייטים. Gil mo - שיחה 21:24, 31 בדצמבר 2020 (IST)

עם אילו מדינות ערב אין לישראל שום יחסים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

מכלל מדינות ערב כיום, עם אילו מדינות אין שום יחסים, לרבות מלחמה?

יחסי החוץ של ישראל. פה תמצא את המדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים מוצהרים עם ישראל. יש גם על מדינות ערב. ויש תבנית שעוסקת בזה בתחתית הדף, עם חלק שעוסק במזרח התיכון. משם, למצוא אילו מדינות מהמזרח התיכון לא נמצאות ברשימה זה לא מסובך. (¯`gal´¯) - שיחה 02:04, 1 בינואר 2021 (IST)



אני חושב שיהיה כדאי להוסיף בערך יחסי החוץ של ישראל עם אילו מדינות *אין* לישראל שום יחסים 45.80.91.37

האם צריך בדיקת קורנה בשביל טיסה לחו"ל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

אם אזרח ישראלי רוצה כיום לטוס לאירופה דרך תורכיה, האם הוא צריך לעבור בדיקת קורונה?אנונימי/ת לא חתם/ה

התשובה משתנה כל הזמן בהתאם למדיניות. נכון לעכשיו (13/1/2021) - כן, צריך לעבור בדיקת קורונה. נכון לעכשיו (13/1/2021), יש גם סגר ולא ניתן להזמין כרטיס טיסה חדש. בכל מקרה - עקב המורכבות - מומלץ לבדוק אצל סוכן נסיעות לפני נסיעה, וכמובן לוודא שיש ביטוח בתוקף. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 10:46, 13 בינואר 2021 (IST)

מחפש שיר ביידיש[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

אני לא דובר יידיש ולכן כנאה שאני לא אכתוב את זה נכון. אני זוכר שזה שיר רגוע כזה (לא שמח, אלא כמו שיר לפני השינה) והיתה בו שורה שנשמעה כמו "שלאף מיינע מיידלע, (משהו) מיין קינד". לא מוצא את זה. מישהו מזהה? 2A0D:6FC0:85E:3A00:A984:C617:A068:18B 17:58, 1 בינואר 2021 (IST)

אולי זה: נומה בני; קובץ וידאו Chana Roth - SHLOF MAYN KIND (Sleep my child), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:22); קובץ וידאו נום ילד-(שלאף מיין קינד) - ליאור ייני, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:06); שלאף מיין קינד. חזרתישיחה 03:42, 2 בינואר 2021 (IST)
כשלמדתי יידיש באוניברסיטה, ראיתי שזאת שפה חמודה ולא באמת מסובכת לדוברי אנגלית (וכמובן לדוברי גרמנית). יש לה בעיקר בעיית יחסי ציבור. "שלאף" - זה sleep. מיין או מיינע זה my . (נכון שיש הבדלים בין זכר, נקבה וסתמי). ולסיום, קינד זה kid, ילד. ואגב, 40% מהמילים בה הן מילים עבריות, שהותאמו.
יידיש נכתבת גם באותיות עבריות, מה שמקל אף יותר.
אחרי שלמדתי שנה יידיש באוניברסיטה, היה די קל לעבור משם ללימוד גרמנית. מומלץ לכל חובב שפות. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:50, 5 בינואר 2021 (IST)

האם חרדיות מתגלחות בגוף?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב אני יודע שהשאלה מאוד חודרנית, אבל לרוב כידוע לי חרדים לא מסתירים כלל פטרים טכניים של חיים פרטיים. אז האם נשים חרדיות מגלחות רגליים, בתי שחי ופות?

אין לכך התייחסות בהלכה. לכן התשובה היא - כן ולא (כמו אצל חילוניות). ספציפית, המילה "חרדיות" היא כללית מדי. יתכן שיש תת-קבוצות (שוב, כמו אצל חילוניות) שמתנהגות בצורה מסויימת. --ריהטא - שיחה 19:55, 4 בינואר 2021 (IST)

יש התייחסות בהלכה לגבי גילוח שער הערווה, כתוב שזה מנהג הנשים לגלח אבל אין חובה גמורה. בנוסף, אישה נשואה צריכה לטבול במקווה במגוון סיטואציות ויש איסור שתהיה חציצה בין האישה למי המקווה ולכן נשים שעירות מאוד נוהגות לגלח את שער הגוף לפני הטבילה בשביל שלא יהיה חשש כזה. מדובר גם בדתיות לא דווקא חרדיות, זוהי הלכה.

נהרות מצטלבים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

ידוע שיש דבר כזה נהרות משתלבים בצורת Y. השאלה אם יש דבר כזה נהרות שחוצים זה את זה בצורת X?

בניגוד לכביש או לדרך, זרימה של מים נובעת מכוח הגרביטציה. המים זורמים (נופלים) לכיוון היותר נמוך. כך שקשה להאמין שיש נהרות שחוצים זה את זה בצורת X. אבל קיימים יובלים (נחלים) שמתאחדים עם נהר גדול יותר, ובכך משנים מעט את הזווית במסלולם. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:56, 5 בינואר 2021 (IST)
במחשבה שניה, זה יכול לקרות (גם אם לא סביר) בדלתה של נהר. שם יש כל מיני פיצולים אבל אולי יש איזשהו מקרה ששני עיקולים התחברו להם. עדיין לא ברור לי איך דבר כזה יכול להסתדר.
כמוכן לפעמים נהר יכול להתפצל לשתי זרועות בגלל אי. אם שני איים כאלו ממוקמים אחד אחרי השני מקבלים בעיקרון ×, ובטח יש מקרים כאלו. אבל אני מניח שלא על זה שאלת. Tzafrir - שיחה 11:32, 5 בינואר 2021 (IST)

למי שייך הגז במאגר לוויתן?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם הוא שייך לציבור או לחברות שמצאו אותו? בר 👻 שיחה 12:38, 3 בינואר 2021 (IST)

מה זה "שייך"? עוזי ו. - שיחה 13:28, 3 בינואר 2021 (IST)
הוא שייך למדינת ישראל, שהעניקה לחברה כלשהי זיכיון להפקתו. יש גם חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (s:חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע). Tzafrir - שיחה 13:53, 3 בינואר 2021 (IST)
זה ויכוח אידיאולוגי-פוליטי. יש טענה שמשאבי טבע בשטח המדינה שייכים לאזרחי המדינה בלבד (ולכן המיסוי יהיה מירבי), יש טענה שהמדינה מייצגת אותם ולכן היא רשאית למכור אותם לפי שיקול דעתה (ואז המיסוי לפי שיקול דעתה), יש טענה שהם שייכים בלעדית לבעל ההון שמוצא אותם ומפיק אותם (ולכן ישלם מיסוי רגיל), וכו' וכו'. אנונימי/ת לא חתם/ה
עוזי, השאלה היא מי הבעלים שלו. האם העובדה שהוא אוצר טבע בתחומי מדינת ישראל אומרת שהוא בבעלותה, או שהזיכיון מקנה בעלות?
מהתשובות פה ומקריאה בערכים רלוונטיים אני מבין שהגז בבעלות המדינה, אך לזכייניות יש חזקה עליו. האם הבנתי נכון? בר 👻 שיחה 23:20, 3 בינואר 2021 (IST)
הגז במאגר שייך למדינת ישראל. הגז שמופק, שייך למפיק (וזאת בהתאם לזיכיון מהמדינה). Tzafrir - שיחה 01:09, 4 בינואר 2021 (IST)
מה זה "בעלים". (אני מנסה להצביע על כך שכללי הרכוש אינם חלים בקלות על אוצר טבע בן מליוני שנים שנמצא קילומטרים בעומק קרקעית הים, שאיש לא ייצר אותו). עוזי ו. - שיחה 15:58, 4 בינואר 2021 (IST)

איך מוסיפים קישור לאתר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

איך אני יכול לגרום לכך שאחת המילים תהפוך לקישור לאתר כלשהו אחר? תודה מראש! גופיקו - שיחה 19:18, 4 בינואר 2021 (IST)

זה לא ממש שייך לכאן אלא לדלפק ייעוץ, אבל אענה בכל זאת: [(כתובת קישור) (תוכן טקסט)]. שים לב לרווח לאחר הקישור. תוכל גם להשתמש בכלי שבסרגל הכלים (חמישי מימין). שמש מרפא - שיחה 20:10, 4 בינואר 2021 (IST)
שמש מרפא תודה רבה! גופיקו - שיחה 20:47, 4 בינואר 2021 (IST)

למה חרדים נגד תמונות נשים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

כשזה תמונות של נשים/ילדות שלהם, אפשר להגיד שזה בגלל הלכות הצניעות ולצורך הגנה על צנעת הפרט. אבל כשזה דוגמנית גויה שמפרסמת תיק יד? למה שזה יפריע?213.55.224.65 23:50, 4 בינואר 2021 (IST)

אין לי תשובה לשאלה הספציפית, אבל הערך מעמד האישה ביהדות מדבר על יחס מאוד לא שיוויוני בין נשים לגברים ביהדות. קריאה מהנה. דני Danny-w - שיחה 11:06, 5 בינואר 2021 (IST)
העניין בזה הוא לא הגנה על צנעת הפרט אלא הרצון שלא לעורר תאווה אצל הגבר. דרדקשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"א • 21:32, 5 בינואר 2021 (IST)

מהי המשמעות של המושג חצר ביזאנטית[עריכת קוד מקור]

מהי המשמעות של המושג חצר ביזאנטית?

סביבת שלטון שעיקר העיסוק בה הוא בתככים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:23, 5 בינואר 2021 (IST)
שאלה בארכיון 24. בברכה, דני Danny-w - שיחה 11:00, 5 בינואר 2021 (IST)
גוגל מהיר לא מוצא לי מקור בעברית לביטוי, וגם לא באנגלית ל- Byzantine Court. אני מנחש שהוא הגיע מגרמנית, צרפתית או שפה אחרת, ו/או הסתמך על רומן היסטורי, ספר עיון או דיון אקדמי שהיה פופולרי בזמן מסויים. אני לא בטוח שחצר השלטון של האימפריה הביזנטית אכן הצטיינה ביותר תככים ושחיתות מכל חצר שלטון אחרת בת-זמנה, אבל אפשר לקבל מושג איך המוניטין הזה נוצר (Byzantine bureaucracy and aristocracy). אולי הוא התייחס לקרב מנזיקרט, שבו הובסה האימפריה כאשר הקיסר נלקח בשבי, בעוד אחד הגנרלים שלו נמלט משדה הקרב ותובע את הקיסרות לעצמו. H. sapiens - שיחה 11:17, 5 בינואר 2021 (IST)
זה יותר עמוק מזה. השווה את דמותו של בל ריוזה לדמות ההיסטורית בליזריוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:12, 5 בינואר 2021 (IST)

האם יאסר ערפאת היה דיקטטור?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם יאסר ערפאת יכול להיחשב לדיקטטור? 213.55.224.65 17:16, 5 בינואר 2021 (IST)

ציטוט מהערך דיקטטור: "בעידן המודרני, המונח "דיקטטור" משמש לרוב לתיאור מנהיג שהוא בעל ואף עושה שימוש לרעה בכוח אישי יוצא מהכלל. דיקטטורות מאופיינות על ידי אחד או יותר מהבאים: ביטול בחירות ודיכוי זכויות אזרחיות, הכרזה על מצב חירום במדינה, דיכוי יריבים פוליטיים בכל האמצעים האפשריים (גם לא חוקיים כגון התנקשות או הרעלה)". מהקריאת נראה שהתשובה חיובית. דרדקשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"א • 21:29, 5 בינואר 2021 (IST)
אם דיקטטור צריך מדינה, כדי לשלוט בה, אפשר לטעון שהוא לא היה דיקטטור, כי לא הייתה לו מדינה. המטרה המוצהרת שלו הייתה להקים מדינה פלסטינית בשטח של כל פלסטין (ארץ ישראל), כלומר במקום מדינת ישראל. בהסכמי אוסלו הוא קיבל אוטונומיה בשטחים, אבל אי אפשר לקרוא לזה מדינה "אמיתית". השליטה שלו במערכות הייתה חזקה מאוד (לא מוחלטת), אך הוא נהנה מתמיכה אמיתית (כנראה) של רוב העם שלו (עד היום). אנונימי/ת לא חתם/ה
הייתה אוטונומיה כבר אז, לא? חסר חלק מהמאפיינים של מדינה, אבל חלק מהם גם כן קיימים. יש להם מוסדות שלטון, אם כי מאפיינים אחרים, כמו צבא, אין. גם יש הכרה חלקית בעולם, ייצוג באו"ם, וייצוג דיפלומטי בחלק מהמדינות. פחות עצמאות בשליטה על הגבולות, אין שדה תעופה או נמל. גם חלק מהחשמל מגיע מישראל, וגם הכסף שלהם הוא בסוף בש"ח. למה עצם זה שהוא הפעיל דיכוי זכויות אזרח תחת שליטתו אינו מספיק? (¯`gal´¯) - שיחה 22:22, 7 בינואר 2021 (IST)

כשרות- אותו דבר לכל היהודים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם מה שכשר לאשכנזי ליטאי יהיה כשר לכל יהודי חרדי אחר, כמו מישהו מיהדות מרוקו או תוניס?

ממש לא. בפסח אשכנזי אינו יכול לאכול בביתו של בן עדות המזרח, שאוכל אורז וקיטניות שאסורות לאשכנזים. דוד שי - שיחה 20:55, 5 בינואר 2021 (IST)
בבסיס התשובה היא כן, מלבד כמה הבדלים בשחיטה. ההבדלים בין הכשרויות (בדצי"ם) הם פוליטיקה בדרךך כלל. (בנוגע לקטניות צודק דוד שי ומדובר במנהג). דרדקשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"א • 21:27, 5 בינואר 2021 (IST)
קיימים גם הבדלים נוספים, למשל באכילת דג עם חלב, וראה אכילת_דג_עם_בשר#המנהג_כיום אסף השני - שיחה 22:04, 5 בינואר 2021 (IST)

יש לי שני חברים דוסים. עבור אחד הכשרת כוס פרושה טבילתה ברותחים, עבור השני, השרייה של שלושה ימים. בבירור מדובר פה על כשרות שונה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:49, 5 בינואר 2021 (IST)

כן. זה שלא נוהגים לאכול את הדבר, לא בהכרח הופך אותו לטרף. עם זאת, ישנן מסורות שונות המבדילות בין מסורות שונות.

אין שום ‘הכשר’, ואפילו מהודר שבמהודרים, שעומד בדרישות של כל דעות היחידים המחמירות... כיום בעקבות קיבוץ הגלויות, נוצר מצב שלא הרי חומרות עדה זו כחומרות עדה זו, ולעיתים בד”ץ שקשור לבני עדה אחת רגיל להחמיר בחומרות שנהגו אצלה, ואינו חושש לחומרות שנהגו בעדה אחרת.

מתוך פניני הלכה, כשרות. יש שם גם התייחסות הלכתית למי שמתארח אצל אדם שלא נוהג חומרות כמותו. הבדלים בולטים בין מנהגים שונים (לא בהכרח עדות): בשר חלק, בישולי גויים, חלב נוכרי.

הציבור לא ממושמע להוראות הממשלה[עריכת קוד מקור]

האם במדינה דמוקרטית יש משמעות לטענה שהציבור אינו מציית להחלטות הממשלה? הרי הממשלה היא נציג הציבור והתפקיד שלה הוא לכפות את החלטות הציבור.

אם הציבור לא מעוניין בקיום הוראות, זה אומר שהציבור מקבל החלטה לא לשמור על הכללים ובמציע ברגליים. כלומר, הציבור מחליט שמבחינתו אולי עוד 1500 איש ימותו, אבל תהיה חזרה לשגרה. אז אולי זה הממשלה לא ממושמעת, מכיוון שהיא לא מקבלת את החלטות הציבור שבחר אותם? 213.55.224.65 11:17, 6 בינואר 2021 (IST)

מדויק! סופסוף מתחילים להישמע גם קולות של חשיבה עצמאית.--185.175.34.230 14:32, 9 בינואר 2021 (IST)
הדמוקרטיה היא לא דיבורי סרק על כך שהציבור הוא הריבון, אלא מנגנון לקבלת החלטות על ידי נציגים. כשאנשים פועלים כפרטים הם לא "הציבור מחליט". עוזי ו. - שיחה 12:05, 14 בינואר 2021 (IST)

שאלה והתנצלות עמוקה יחדיו: אבל למה ויקיפדיה העברית מדגישה תמיד בצורה כה עיקשת הקשר דם-יהודי גם אם אדם חיי את חיו חיים נוצריים לחלוטין?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

אני מאוד מצטער אם השאלה גורמת אי-נוחות לאחדים מכם, אבל הייתי רוצה להבהיר את העדפה המובהקת שיש לויקיפדיה העברית ל"קטלוג" אנשים נוצרים מההיסטוריה כ"יהודים מומרים/משומדים" - ארצה קודם כל להסביר את כוונתי כאן ראשית כל: בעוד הדת היהודית היא דת אך גם לאום, הדת נוצרית היא איננה דת לאום אחד אלא דת לכל לאומי תבל. בויקיפדיה העברית באופן כמעט מוחלט תמיד יש ציון (דבר מושלם לחלוטין) של מוצאם היהודי של אנשים, אך אני מאמין כי הוא גורם לאי -הבנה גדולה בציבור הישראלי, דבר שהולך יד ביד לעיתים כה קרובות עם הנטייה ללאומנות יהודית ביחד עם גריעה מלאומים או דתות אחרות.

המושג "יהודי משומד" שכה נפוץ בויקיפדיה העברית תמיד יכול להימצא בשימוש, אך ההקשר שלו מאוד מדאיג: יהודים שהמירו את דתם, הם כבר לא יהודים על פי אמונתם ועל כן הם נוצרים לכל דבר, מפני שנצרות היא אמונה והם מהווים מזאת אף את ההגדרה של נוצרים אף בשמם "מי שהולכים אחרי ישוע" מהמילה (Christus ביוונית), זה מאוד חשוב כי מהילה היוונית הגיע המילה האנגלית למשל ל-Christian שמתורגמת לחלוטין בעברית כ"נוצרי" - דהיינו, אם הם בחרו בישוע והאמינו בו הינם נוצרים וחייהם לא היו יהודים לפחות לא בתוצרתם הסופית. יש אחרים הטוענים ש"יהודי משומד" יכול להדגיש את מוצאם התרבותי והלאומי, אך בהחלט לא תמיד זהו המקרה. רבים הנוצרים אשר נולדו כיהודים ולא ראו עצמם כחולקים אף הקשר ללאום היהודי - מאידך דבר שלא נכון להגיד, אך לא היסטורית לקרוא להם "יהודים מבחינה תרבתותית" כיכה רבים מהם מעולם לא חיו כך בעצמם. המושג "יהודי משומד" הוא מושג הנאמר על אדם אחר, אך לא אומר כי כך חיי האדם את חייו - זה יהיה כמו להגיד על גבורות משה כאדם מצרי מבחינה תרבותית, אך מאוד ברור לנו כי ראה עצמו כעברי ולא כמצרי, למרות שנולד עצמו במצרים - הוא לא הראה אף שיוך לתרבות המצרית מרצונו המודע שלו, וקרוא לו כך יהיה בהחלט דבר לא הוגן היסטורית וסביר להניח שגם לא מצפונית לאישיותו של אותו אדם.

אני מודע לכך שויקיפדיה לא מתמקדת בקידום מוסר חברתי בראש מעייניה לעיתים כה רבות, כמו למשל בדבקות כנגד שינוי שמו של ישוע, למרות כי גורם הדבר לרבות הנוצרים בישראל ודוברי העברית בעולם כאב.אך כל זאת לא רק מדובר על שמו של ישוע אהבת העולם עצמו, אך גם על אנשים פרטיים כדוגמת פליקס מנדלסון, שסביר להניח שכמעט את כל זכרונות חייו חווה כנוצרי (לאחר שהוטבל בגיל 7 בלבד).

אני אציין כי ויקיפדיה העברית היא היחידה מכל המקבילות לה העושה זאת, ואף אם זהו מעשה חריג לא אפסול זאת ישר - "כי אולי הרי ויקיפדיה העברית עושה דבר זה באופן כה אדוק מסיבה מוצדקת" הייתי אומר במחשבתי, אך הכאב שלי הוא שאני מרגיש שאין זה הולם לא את רוח ויקיפדיה (כי הרי אין זה כלל אובייקטיבית) ולא את הקוראים שלה. הינני מרגיש שאין לי מנוס מלמצוא את ההסבר היחידי כרגע המובן לי שזהו כנראה "רצון מירב עורכי ויקיפדיה" - אך זה נראה נורא כאוב כי זו היא הסיבה המנסה להצדיק מאחוריה ערכים כה רבים בויקיפדיה המשתמשים במושגים אלו. דבר זה שווה ערך לאמירה כי "אנחנו נעשה את רצוננו גם על מחיר נפשות אחרים", דבר נורא לעשותו,שאני לא חושב שבסוף יום מוצדק מאף סיבה שאני יכול לדמיין.

ואם כל זה לא מספיק, בעבר מניסיוני בחשבונות אחרים כאן, גם לא היה מקום ולא אף הכלה בויקיפדיה העברית לאנשים המשנים מושגים כאלו ואחרים, לא רק בנושאים דתיים מתוך ההצדקה כי זהו "רצון רוב העורכים" - גם אם היו משנים את הערכים הללו לעריכה מדויקת היסטורית והגונה יותר, עדיין היו אלו משנים אחריהם את דברי הערך (ועושים עבודה גדולה ומוכפלת) רק לשם עיקרון זה... אני חושב שזהו נושא כאוב בויקיפדיה, שאני יודע שהרתיע אותי מלכתוב ולתרום כל כך רבות במשך שלושת השנים האחרות לפרויקט ואף פגע בי רבות אישית - אז פשוט - מדוע? אשמח לתשובותיכם הכנות... Love.as.CHRIST - שיחה 16:11, 6 בינואר 2021 (IST)

כי זהו מידע אנציקלופדי. כמו שלא ראוי להשמיט מהערך של כרים עבדול-ג'באר שהוא נולד כנוצרי והתאסלם. אנונימי/ת לא חתם/ה
את הוויקיפדיה בכל שפה, כותבים אנשים שהשפה היא חלק מזהותם ותרבותם. ישראל היא מדינת לאום. היא המדינה היחידה בעולם שבה עברית היא שפה רשמית, ורוב די מוחלט של דוברי העברית הם יהודים. כך שבפועל, את עיקר ויקיפדיה בעברית כותבים יהודים. ככה יוצא. לכן יש בוויקיפדיה בעברית הרחבה על נושאים שחשובים ליהודים. ההרחבה לא מתרחשת כי מישהו במערכת הורה לעשות זאת (הרי אין מערכת), אלא כי כל מתנדב פרטי שעורך, עורך לפי מה שלדעתו האישית חשוב. במקרה הזה, אכן נוצרת מאסה קריטית של כתיבה בכיוון מסוים. וזה בסדר. לצורך השוואה, אני בטוח שגם בוויקיפדיה בטאמילית יש הרחבה על נושאים שחשובים לעורכים הטאמיליים. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:28, 13 בינואר 2021 (IST)

איך מקריאים "מארית"?[עריכת קוד מקור]

מצאתי בספר שמות מלכים שם יפה "מארית". איך הייתם מקריאים אותו? כ-Ma`arit או כ-Me`arit? אני זוכר שהכלל עבור שם פועל הוא שע' זה a'a וא' זה e'a או e'e (דוגמאות: לעשות, לערוק, לעבוד, לעמוד, מול לאמוד, לאכול, לאפוף, לאסוף).

אבל לא בטוח אם הכלל הזה פועל לשמות עצם. יש לי דוגמאות ל"מע.." שהיא Ma'a, כמו ב"מעיין", "מעשה", "מעצור". אבל לא בטוח אם יש כלל ברור לגבי "מא..". האם יש לדעת איך להקריא נכון? היש מומחה ללשון עברית בקהל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:51, 6 בינואר 2021 (IST)

זו שאלה של תצורת שם. אין כללים בריק שנוגעים לאופן שבו יש לנקד אות מסוימת.
ניתוח אפשרי למילה כזו היא תצורה על פי צורת הבינוני-נקבה של בניין הפעיל בשורש א.ר.ה (שמשמעותו היא "לאסוף", "לקטוף", אבל הוא אינו מצוי בבניין הפעיל). לפי ניתוח זה הניקוד יהיה מַאֲרִית. כמו מַעֲלִית (משקל זהה לשורש ע.ל.ה; גם הוא בגזרת נחי ל' הפועל).
זהו ניקוד מתבקש גם ללא ניתוח כזה, אבל לא היחיד שאפשרי (תצורות אפשריות גם כן הן למשל "מְאָרִית", "מֶאֱרִית"). אי אפשר לדעת למפרע על סמך האותיות בלבד. ללא מידע נוסף זה משחק ניחושים. R.G. - שיחה 18:21, 7 בינואר 2021 (IST)
השאלה מעלה תהייה לגבי המקורות לרשימת השמות, ועולה החשד שאנשים (שאינם מלאכים) הוסיפו את שמם הפרטי + הסיומת ״אל״ לרשימה. מצא את המקור בו מופיע השם מארית ואולי שם הפתרונים. Gil mo - שיחה 12:33, 9 בינואר 2021 (IST)
מהו בדיוק ספר שמות מלאכים, שמופיע בויקיטקסט אבל אין עליו ערך אצלנו? Tzafrir - שיחה 21:14, 9 בינואר 2021 (IST)
Tzafrir|, אתה מתכוון לספר שאין לו אזכורים באינטרנט מחוץ לאתרים שמתעתיקים מוויקיטקסט, שפניות בוויקיטקסט ליוצר הדף שיספק מידע על מחבר "הספר" לא נענו; הספר שלא מופיע במפעל הביבליוגרפיה הלאומי או בקטלוג של אף ספרייה אקדמית בארץ (מלבד כמה כתבי יד בשם זה בספרייה הלאומית)? 188.64.207.73 09:29, 13 בינואר 2021 (IST)
חשוב להזכיר, שהתורה נכתבה (וכתובה עוד היום) ללא ניקוד וללא פיסוק. צורת ההיגוי היא מסורת. וכדרכה של מסורת שעוברת מדור לדור, כאשר מדובר מכמות כה גדולה של מילים, יש פרטים שאין עליהם ידיעה חד משמעית. (אגב, אני מודה שאת השם "מארית" - מעולם לא שמעתי. הוא גם לא מופיע בגוגל. מה המקור של השם בקישור שהבאת?). דני Danny-w - שיחה 10:36, 13 בינואר 2021 (IST)

כיוון טקסט בהערות שוליים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

כתבתי ערך חדש. דינה רבינוביץ' וכל ההערות שוליים הם באנגלית, איך אני גורם להם לשנות כיוון שיהיו משמאל לימין? אשמח שתסדרו את זה בערך. תודה מראש! גופיקו - שיחה 19:33, 6 בינואר 2021 (IST)

@גופיקו: מתחת לכותרת "הערות שוליים" מעדכנים את התבנית {{הערות שוליים}} ל-{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}. עשיתי זאת אתמול, את השאלה שלך ראיתי רק עכשיו. חזרתישיחה 12:27, 7 בינואר 2021 (IST)
@ חזרתי, תודה גם על התשובה וגם על העזרה בערך! ;) גופיקו - שיחה 13:41, 7 בינואר 2021 (IST)

ח נ ביאליק[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב עם הגעתו לאודסה ב-1892 התארח ביאליק במשך מספר חודשים בביתו של הרב אבלסון. לא הצלחתי למצוא הסבר מה היתה הסיבה שביאליק הצעיר זכה לעזרתו של רב מכובד. היש יודע?

אבלסון היה אביו של חבר קרוב של ביאליק. בגיל 19 ביאליק ניסה לפרסם את שירו הראשון, אל הציפור. אבלסון הפגיש אותו עם הסופר משה לייב ליליינבלום שהתרשם מהשיר, שלח אותו אל אחד העם שקרא את השיר והפנה אותו אל יהושע חנא רבניצקי, עורך קובץ השירה "הפרדס. רבניצקי פרסם את השיר, ומכאן התגלגלה השותפות של רבניצקי וביאליק. כך שבעצם, אבלסון קידם, ולו בעקיפין, את פרסומו של השיר. מקווה שזה מספיק.--נדב - שיחה 22:24, 8 בינואר 2021 (IST)
תודה בערך על אבלסון מוזכרים שני בנים. מה המקור לידידות של ביאליק עם בנו של אבלסון ועל איזה בן מדובר? 46.114.148.178 04:47, 10 בינואר 2021 (IST)

מנהגי אבלות, כאשר הנפטר במדינה אחרת[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

קראתי את אבלות (יהדות), אבל לא מצאתי התייחסות למקרה בו נודע למישהו על מות קרובו בחו"ל והוא אינו יכול לבוא ללוויה. אילו מנהגים יש לקיים ומתי?

האם מותר לקרוא קדיש יתום כאשר אינך נמצא בסמוך למת? הבנתי שבמקרה הזה השבעה מתחילה ברגע שנודע על המות ולא בחזרה מלוויה, גם אם זה נודע ביום הפטירה. אבל מעבר לכך איני יודע.

תענו בבקשה בלי ציניות, מדובר בשאלה רגישה. מנהגי אשכנז, אם זה משנה.

ערב טוב,

שלא תדעו עוד צער! מי שאינו משתתף בהלוויה קורע מיד כששמע את הבשורה, ויכול לקרוע גם אחר כך. יש לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת", ולקרוע. הקריעה תתבצע בעמידה. אדם אחר יתחיל את הקריעה, והאבל ימשיך. סך כל הקריעה כ10 ס"מ. הקריעה מתבצעת מלמעלה למטה. הקריעה מתבצעת בחולצה. האבלות במקרה כזה מתחילה כשנודע לקרובים שהסתיימה הקבורה - ולא כפי ששמעת. את הקדיש המיוחד שאומרים בהלויה אין לומר כשלא משתתפים בה, ולכן התחלת אמירת הקדיש היא אחרי הלוויה – זהו "קדיש יתום" שאת הנוסח שלו ניתן למצוא בכל סידור. בשורות טובות! פנטין - שיחה 20:48, 7 בינואר 2021 (IST)

האם מינוח מתחום המחשוב יכול לעזור לי להבין סטריאוכימיה?[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להבין מה זה S ו R במולקולת אס(S)-ציטלופרם (לעומת המולקולה ציטלופרם בלבד); למיטב הבנתי זה דורש ידע בתת-נושא בכימיה שאינני מכיר שנקרא "סטריאוכימיה".

עם זאת, אני מכיר די טוב מונחים כמו rotate ו flip מעולם התוכנה; ביצעתי בעצמי horizontal flip ו vertical flip למגוון תמונות; יש מצב שזה יעזור לי להבין מה זה S ו R בהקשר זה? אם כן, אשמח להסבר קצר באוריינטציה הזו. אנונימי/ת לא חתם/ה

אין לי מושג מה זה הדברים האלה מתחום המחשוב; ניסית לקרוא את הערך אננטיומר? אנונימי/ת לא חתם/ה
לפי דעתי השאלה לא רלוונטית כי אני מתמקד במונחים מתחום המחשוב כעזר למידה בהנחה שזה אפשרי במקרה זה.
ור’ גם כיראליות#מרכז כיראלי עם פחמן אסימטרי. אין לנו ערך על כלל קהאן-אינגולד-פרלוג (אנ'). Tzafrir - שיחה 08:21, 10 בינואר 2021 (IST)

גיבור/נבל על שמת סופית?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם בDC או במארוול יש דמות קומיקס עם יכולות על שמתה סופית? כלומר שלא הופיעה לה עוד גרסה במהדורת קומיקס אחרי שנה ומשהו? 213.55.224.100 16:46, 9 בינואר 2021 (IST)

זיהוי סמל דרגת צווארון אלבניה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

בתמונה של מלך אלבניה זוגו הראשון, מלך אלבניה בויקי האנגלית מופיעה תמונה שלו במדים. (כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Zog_I_of_Albania#/media/File:King_Zog_I.jpg) שמתי לב שעל הצווארון יש סמל דרגה שמאוד מזכיר דרגת בריגדפיהרר באס אס. ברור לי כמובן שאין ממש קשר בין הדרגות, אבל הייתי שמח אם מישהו יכול להפנות אותו למשמעות של הסמל הזה בצבא האלבני או למקור המשותף ממנו נלקחו הדרגות הנ"ל או מידע דומה אחר שיעזור להבין מה בדיוק הסמל הזה מסמל על צווארנו של המלך.

תודה רבה מראש. אליהו52קשיחה 18:43, 9 בינואר 2021 (IST)

הסמל הזה הוא עלה של עץ אלון. לפי הערך באנגלית, ענפים כאלה נפוצים כסמלים גם בצבאות נוספים. עיין שם מה נכתב על השימוש הנאצי.

אם וכמה משטרת ישראל התחזקה בשנתיים האחרונות?[עריכת קוד מקור]

מאז ינואר 2019 ועד ינואר 2021:

  1. האם נוסף ציוד רובוטי?
  2. האם נוספו שירותי דיגיטציה כל שהם?
  3. האם נוסף כוח אדם בצורה משמעותית?
  4. מלבד פתיחת תחנות המשטרה ביישובים ערביים בניצוחו של ביבי האם נפתחו תחנות משטרה נוספות?

וכן, האם מתוכננות תוכניות דומות באופן רשמי עד 2025?

בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האם ביטוח רכב בישראל מכסה טיפול מנזקים גופניים שנגרמו לאדם מתאונה שלא באשמתו?[עריכת קוד מקור]

אם לבן אדם ביטוח רכב מקיף ביותר (מקיף צד ג' אני מניח שזה נקרא) אבל אין לו ביטוח לאומי וגם אין לו ביטוח בריאות או שיש לו אבל הוא לא רוצה לתבוע אותם והוא היה מעורב בתאונה שלא באשמתו בעודו בתוך רכבו ונגרם לו נזק בריאותי, האם הוא מותר לתבוע את חברת ביטוח הרכב על מימון טיפול רפואי (במקום לתבוע את ביטוח לאומי או את ביטוח הבריאות הפרטי)?

תודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

ביטוח רכב מתחלק בדרך כלל לשלושה: ביטוח חובה שמכסה נזקים גופניים שנגרמו לנהג עצמו ולכל אדם שנפגע מרכבו (נוסע, נהג אחר, הולך רגל, רוכב אופניים וכו’), ביטוח מקיף שמכסה נזק לרכב עצמו (מתאונה, גניבה, שריפה, הצפה וכו’) וביטוח צד ג’ שמכסה נזק לרכוש של אחרים (רכב אחר, או כל רכוש שניזוק מהרכב המבוטח). התשובה לשאלתך, היא שללא כל קשר להיקף הביטוח שיש לאדם וללא קשר אם היה אשם או לא בתאונה בה הוא נפגע, ובלי קשר לביטוח הבריאות שיש לו או אין לו, ביטוח החובה שלו (או של הנהג האחר אם הוא עצמו כלל לא היה ברכב) יכסה את עלות הטיפול בפגיעות הגוף שלו. הביטוח הלאומי יבוא לידי ביטוי רק במקרה שמדובר בנסיעה לעבודה, במסגרת העבודה או מהעבודה, שאז מדובר בתאונת עבודה ועליה יש פיצוי נוסף מעבר לפגיעה הגופנית, וכן במקרה של זכאות לקצבת נכות או של אובדן כושר עבודה. בברכה, Easy n - שיחה 14:06, 10 בינואר 2021 (IST)

כמה מחוסנים לקורונה יש בארץ?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

לא הצלחתי למצוא נתונים רשמיים. כמה מחוסנים מקורונה יש בארץ והאם מבצע ההחסנה ממשיך היום, או הוקפא עקב מחסור במנות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:12, 10 בינואר 2021 (IST)

לפי כאן חדשות כרגע כ-1.8 מיליון מחוסנים. מבצע החיסון לא קטן אלא להיפך, גדל כי הוקדמו הגעות של מנות. אנונימי/ת לא חתם/ה

איך יתכן שדווקא ישראל הראושנה להתחסן?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

באו נגיד את זה: ישראל אינה המדינה החזקה בעולם, העשירה בעולם, הקטנה בעולם, המשפיעה בעולם או המבודדת בעולם. אין לישראל משהו כזה מיוחד. וכל המדינות נמצאות בתחרות לחיסונים. אם ישראל משלמת 30 דולר פר חיסון, שווייץ בקלות יכולה לשלם 40 או אפילו 90 אם יש צורך.

אבל ישראל מקדימה את העולם בפער לא נורמלי. כ-18.5 אחוז מכל ישראל מחוסנים. שזה לעקוף בסיבוב את המדינה במקום השני: אמירויות (שאולי גדולה יותר, אבל גם עשירה ומקדמת טכנולוגית יותר). אז מה הסוד? למה דווקא ישראל? 213.55.224.211 19:49, 10 בינואר 2021 (IST)

השאלה, האם בכלל אפשר לסמוך על הנתונים המתפרסמים? יש חוסר שקיפות משווע בכל הקשור לניהול הקורונה. כבר נחשפנו לזיופי נתונים מכוונים בהקשר לקורונה. הנתונים בהשוואה העולמית הזויים, מדינת ישראל, מדינה קטנה וזניחה מבחינת קדמה טכנולוגית רפואית, הכתבת השוק ופיתוחים מקוריים בתחום (זה לא שאין, אך ישראל בוודאי לא מובילה על מדינות המערב היותר עשירות), איכשהו במקום הראשון בפער עצום, שלאחריו מספר מדינות ערב (עשירות, אמנם, אך דיקטטוריות, שקיפות לא קיימת גם שם), ורק אחריהן מדינות המערב, בפער רציני מאחור, גם כאלו שיש להן מערכת בריאות ציבורית חזקה, ותיקה, עשירה ומתקדמת בהרבה משלנו. באירופה גם יש שירותי בריאות ציבורית, בדומה לאופן שפה יש. זה לא שאין לכל המדינות רצון להוביל ליציאה כמה שיותר מוקדמת מהקורונה, גם אם לא מופעל סגר ונזק כלכלי בעקבותיו. לכל ממשלה יש כרגע את כל המוטיבציה להוביל לחיסון של מרבית האוכלוסייה בהקדם האפשרי. להפך, במדינות בהן אין סגר מוחלט, יותר קל להביא אנשים להתחסן. דובר על כך שסגר בישראל עלול להאט את קצב החיסון, או אפילו למנוע את האפשרות להתחיל בהליך החיסונים. ומבחינת רכישת חיסונים, נזכיר שבכלל לא רצו למכור לישראל, בגלל כמות החיסונים הנמוכה שישראל דורשת, בהשוואה למדינות אחרות. הדבר היחיד שאולי יכול להשפיע, הוא הרצון של ישראל להיות ניסוי ומודל עולמי, שזה התנאי שאיפשר לישראל לקבל את החיסונים, יחד עם היתרונות שיש למערכת הבריאות בארץ, כמו החזקת בסיס נתונים טוב על אוכלוסיית המדינה, שיאפשר הגנה משפטית במקרים של תופעות לוואי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:50, 10 בינואר 2021 (IST)
אז לפי מקורותיך המתחרים, במה חיסנו מיליון וחצי אנשים בשבועות האחרונים? עוזי ו. - שיחה 21:18, 10 בינואר 2021 (IST)
למה צריך לנצל חיסונים בפועל כדי לנפח מספרים? כל קופת חולים מחזיקה במידע חלקי לגבי כמות המחוסנים. בנוסף, יש את בתי החולים הציבוריים. לא יודע אם הם משתפים את המידע, ואם הקופות מחליפות מידע ביניהן. ההיגיון מכתיב שרוב המחוסנים יעשו זאת בקופות החולים. האם יש מידע כזה נגיש, לגבי מספר מחוסנים לפי הארגון שנתן את החיסון? (¯`gal´¯) - שיחה 23:40, 10 בינואר 2021 (IST)
"חוסר שקיפות משווע" בקשר למספר המתחסנים? אתה מכיר מישהו באוכלוסיית הסיכון שלא התחסן? דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 21:26, 10 בינואר 2021 (IST)
יש סרבול בסנכרון המידע. קופות החולים לא יודעות מי חוסן בבתי חולים. יש הרבה שלא חוסנו עדיין, גם בקבוצות הסיכון, לא הבנתי את הטיעון. יש חוסר שקיפות, זו עובדה, והיו גם זיופי נתונים לגבי תמותה. לגבי נתוני ההתחסנות, לא, עד כמה שידוע לנו. אבל כשכל ההתנהלות מפוקפקת ופוליטית, כבר אין אמון במערכת ויש כבר ספק לגבי המידע הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:45, 10 בינואר 2021 (IST)
הבלים. מספיקה השוואה של תוחלת החיים בישראל לעולם המערבי להסיק שמערכת הבריאות שלנו פנטסטית. זה שהשכם והערב אנחנו שומעים בתקשורת שמערכת הבריאות שלנו או־טו־טו קורסת מעיד בעיקר על הרמה הנמוכה של התקשורת אצלנו - צהובה, היסטרית, וחסינת מציאות ברמת טראמפ. לגבי מערכת הבריאות באירופה - צא מהערים הגדולות ותראה מערכת בריאות מיושנת, מסורבלת, פרימיטיבית ממש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:31, 10 בינואר 2021 (IST)
בתקשורת דווקא מדברים על כך שמחלקות הקורונה כמעט ריקות, ולכן הסגר מיותר. (¯`gal´¯) - שיחה 23:36, 10 בינואר 2021 (IST)
לאיזה כלי תקשורת אתה מתכוון? ווינט מדווח על "שיא בחולים קשה ובמונשמים" היום. וואלה! חדשות מדווחים על "המחלקות בבתי החולים הולכות ומתמלאות במאובחנים שמצב קשה". אולי יש לך הפניה לאיזה אתר אלטרנטיבי שמדווח על כך שהמחלקות ריקות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:08, 11 בינואר 2021 (IST)
אני חושב ששמעתי זאת מראיון של אחד מאנשי המקצוע בזמן האחרון, במהדורות החדשות בערוצי הברודקאסט. אולי זה החמיר מאז, מה שלא אמור לקרות בזמן סגר. ממה שזכור לי, הם התנגדו לסגר. גם אוזכר ע"י אחד הכתבים (אני חושב שבשישי) בחדשות 13 טענה שנויה במחלוקת, שסגר לא מפחית תמותה. הבנתי שגם הסרט של אורלי וגיא, שדובר עליו, לא יצא לי לצפות, גם העלה כמה טענות לא פופלאריות. (¯`gal´¯) - שיחה 02:17, 11 בינואר 2021 (IST)
יש פה שאלה של נתונים יבשים, לא של פופולריות. המחלקות עמוסות מאד.
הסרטון של אורלי וגיא נכתש עד דק בבדיקת הטענות שבו. הוא אוסף של שקרים, חצאי אמיתות, עריכה מגמתית. הסתמכות עליו שקולה להסתמכות על מחקרי מאמיני הארץ השטוחה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:11, 12 בינואר 2021 (IST)
למערכת הבריאות בישראל חסרים משאבים. היא מצליחה בנס לתפקד עם מה שיש. אבל מה שבאמת עובד יפה הן קופות החולים. גם הן עצמן וגם מערכות המידע שלהן. למרבה הפלא מדובר על ארגוני בריאות גדולים יחסית. ויש להן קהל לקוחות יציב עם תיק רפואי מסודר וממוחשב כבר עשרות שנים.
לכן כשמחסנים מישהו ויש לו תופעות לוואי, אפשר להשוות את זה לתיק הרפואי שלו. אבל חשוב מזה, אפשר לבדוק בקלות מה ההסתברות שלמי שאחרי החיסון הרגיש <סימפטום> (שיכול להיות שקשור לחיסון ויכול להיות שבכלל לא) יש בעיה רפואית זו או אחרת. על שאלות כאלו קופות החולים יכולות לענות גם בלי לפגוע בפרטיות.
מעבר לכך, ישראל היא גם מדינה קטנה. כמעט כל האוכלוסייה נמצאת במרחק של עד שעתיים נסיעה מהמרכז הלוגיסטי של טבע להפצת התרופה. זה עוד גורם שמאפשר מבצע חיסונים יעיל ומהיר. Tzafrir - שיחה 08:12, 11 בינואר 2021 (IST)
ישראל טובה מאד בפרמטרים מסוימים. אחד מהם הוא מערכת בריאות פנטסטית. רק ביפן ראיתי משהו דומה. עוד אחד הוא ראש ממשלה שברגע שהוא נתפס למשהו הלך עליך. מזכיר לך איך הצליח לעשות את המוות לאובמה. יש עוד דברים. ישראל ממוקמת במקום טוב מאד בעולם בהרבה דברים, ובמקום רע מאד (למשל חינוך יסודי+תיכון) באחרים. בכל פעם שניגשים להבין מצב מסויים בהשוואה בין ישראל לעולם הראשון צריך לעשות בדיקה זהירה של הפרמטרים הרלבנטיים, אי אפשר לסמוך על תחושת בטן, לטוב ולרע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:27, 10 בינואר 2021 (IST)
אם הולכים לפי הפרמטר הזה כקביעה למערכת בריאות טובה ואיכותית, עדיין יש 8 מדינות שאמורות לעקוף אותנו בקצב ההתחסנות ביחס לגודל האוכלוסייה, אז למה זה לא קורה? (¯`gal´¯) - שיחה 23:36, 10 בינואר 2021 (IST)
צפויות (לפחות) שתי הוכחות מתמטיות לעובדה שישראל מובילה עולמית בחיסון אוכלוסייתה מפני נגיף הקורונה:
  1. כפי שמלמד מאמר חופשי זה, קנוניות בהן מעורבים אלפי שותפי סוד סופן לדלוף לציבור ולהיחשף בתוך שנים אחדות. במבצע החיסונים מעורבים אלפי אנשי סגל רפואי בישראל, לכל הפחות.
  2. ההתחסנות ההמונית אמורה להשפיע על היקף התחלואה בתוך שבועות אחדים - תחילה כשיהיו פחות אשפוזים של קשישים במצב קשה ובהמשך כשמקדם ההדבקה עצמו יפחת סוף סוף. אין דרך לשחק עם הנתונים הללו בלי שאלפי אנשים יתוודעו לכך.
לאור האמור, וכדי לקטוע את הוויכוח האווילי, אני מוכן להתערב איתך על 200 ש"ח שאתה טועה וכולנו צודקים. ליאור पॣ • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 00:32, 11 בינואר 2021 (IST)
רק 200 אתה מוכן לשים על זהקריצה וברצינות, אין צורך בהוכחות מתמטיות בשביל להכחיש קונספירציות, מאמיניהם לא ישתכנעו משום הוכחה הגיונית. דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 00:40, 11 בינואר 2021 (IST)
אני אשבור את השוק: אני מוכן לשים סכום של בין 500₪ ל־5000₪ ביחס של 1:5 (כלומר: אם אני זוכה, אני מקבל מהמתערב חמישית מהסכום ששמתי) מכיוון שאני כל כך בטוח שבטענה שלי. ההצעה תקפה ליומיים הקרובים והיא על כך שמספרי המתחסנים שמפורסמים הם נכונים (בסדר גודל. אני מוכן לקבל סטייה של עד 50%).
למי שבטוח שיש כאן קונספירציה: יש כאן כסף על השולחן שמחכה שתיקחו. השאר: אתם לא באמת מאמינים לשטויות האלו. Tzafrir - שיחה 08:00, 11 בינואר 2021 (IST)
למה אתה כל הזמן נכנס להתערבויות על כסף? וסטייה של 50% זה הרבה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:12, 11 בינואר 2021 (IST)
התערבות על כסף היא דרך לנפנף כל מיני אנשים שמעלים השערות מופרכות. אני עומד מאחורי טענתי. ו־50% זה הרבה אבל זניח יחסית לטענה המקורית (שהמצב בישראל דומה למצב ברוב העולם ואין כמעט חיסונים). זה מבטיח להתעלם מכל מיני שגיאות לא רלוונטיות. Tzafrir - שיחה 15:27, 11 בינואר 2021 (IST)
לא, זה לא. אין לך דרך לאמת בוודאות את הצד שלך, כפי שלי אין. זו ספקולציה, האם היא הגיונית או לא - לכאן כבר נגרר הדיון. בכל מקרה, גם אם אבטיח, אין לך שום דרך להגיע אליי, בטח לא לדרוש ממני תשלום, גם לא להיפך. מתי החלו החיסונים, מתי אמורה לחול הירידה (שמצויינת בטענה 2)? בינתיים רואים רק עלייה בקצב ההדבקה (נגזרת שנייה? אפשר להתייחס לזה כך? לא מדובר בפונקציה שניתן לתאר בעזרת ביטוי מתמטי), החל מאוקטובר (לפי הנתונים שגוגל מספקת). רואים גדילה מידי יום בכמות החיסונים, לפי יחס חיסונים לאוכלוסייה, גדילה לינארית מידי יום, דבר שלא רואים בשום מדינה אחרת. הגיוני לראות עליה דרסטית בהתחלה, ואחר כך התייצבות, אבל לא עלייה מתמשכת. לגבי השארת הנושא כסוד, אפשר לראות לאורך ההיסטוריה שהמדינה כן הצליחה לשמור על סודות, נניח על תיקים של מלחמות, במשך עשורים, עד שהוחלט לאפשר פתיחה של המידע. גם גופים בטחוניים מצליחים לשמר מידע בלי להדליף. אולי אני טועה והיו מקרים. גם במקרה הזה, הממשלה התייחסה לזה כאל משבר בטחוני, יותר מאשר בריאותי. ולא מדובר על אלפים, רק על מי שמתעסק עם הנתונים ואיסוף הסטטיסטיקה, שאלה אנשי משרד הבריאות, כנראה בדרג הגבוה והמקורב למשרד. בסופו של דבר הדוחות האלה מוכנים עבור השרים, כדי להציג את המידע להם כדי שידעו איך לפעול. פחות עבור הקהל הרחב. (¯`gal´¯) - שיחה 19:04, 11 בינואר 2021 (IST)
אוקטובר? חיסונים? החיסונים בארץ החלו ב־20 בדצמבר. באוקטובר הם עדיין לא אושרו לשימוש בארץ.
נראה תוך כמה זמן התחסנות אמורה להשפיע. החיסון מתחיל להשפיע בהדרגה. כעבור כשבועיים הוא כבר מוריד בצורה משמעותית את הסיכוי להדבקה ואת חומרת המחלה במקרה של הדבקה. המחוסנים כיום עדיין אינם שיעור משמעותי מהאוכלוסייה ולכן אינם משפיעים יותר מדי על כמות המאומתים (יש גורמים אחרים שיוצרים שינויים יותר רציניים עכשיו). הם יכולים להשפיע על שיעור החולים, החולים הקשים והנפטרים.
שלושת המדדים הללו (גם אם ניקח את המדדים היותר מועילים של <>-חדשים ליום, עם איזשהו מיצוע סביר להחלקה) מפגרים עוד יותר: עובר עוד זמן עד שמאומת הופך לחולה, ועוד זמן נוסף עד שזה הופך לחולה קשה (במקרים הגרועים). לכן נראה לי שצריכים לעבור לפחות ארבעה שבועות (ואולי חמישה) עד שרמת ההתחסנות תשפיע אפילו על כמות החולים החדשים היומית. לקח זמן עד שקצב החיסונים עלה מספיק.
אז בלי להסתכל על המספרים, נראה לי שאפשר להגיד שבראשון לינואר (בחירה אקראית של תאריך עגול. לפי נתוני משרד הבריאות, בתאריך זה כבר עשירית מהאוכלוסייה חוסנה) כבר היו מספיק מחוסנים כדי שמספרם יורגש, ולכן אנחנו אמורים לראות שינוי משמעותי בכמות החולים החדשים עד סוף חודש ינואר. מי שמבין יותר ממני מוזמן לתקן את התאריכים.
(אני לא דורש ממך תשלום. בהתערבות שני הצדדים שמים כסף ובסוף הוא הולך לאחד מהם. אם אתה לא מרוצה מהתנאים, אין התערבות). Tzafrir - שיחה 22:09, 11 בינואר 2021 (IST)
בקשר לציון סוף אוקטובר, זה היה רק התייחסות לזה שיש רק עלייה מתמדת, ברור שהחיסונים החלו לאחר מועד זה, אך מאז לא נראה שינוי לטובה. על כמה אחוזים דובר כדי להשיג את אפקט העדר? האם זה אמור להיות בפיזור שווה גאוגרפית כדי להשפיע? שאלה נוספת, כשהחלו להתחסן, באמת קופות החולים לא היו ערוכות, לא ידעו מה הצפי וקרסו מפניות. הגיוני שלאחר הערכה מחודשת, היו מתאימים עצמם להספק, כך שיעמידו עצמם בקצב שמאפשר למערכת לעמוד בו ועומד בדרישה הציבורית, ואז קצב ההתחסנות אמור להיות קבוע, ולא עולה. למה זה לא קרה ועדיין קיימת עלייה? נראה שלא הגיעו לקצב האופטימלי במהירות האפשרית (אני משער שהערכה כזו לא אמורה לקחת הרבה זמן), מה שאמור לסייע לחסן בזמן קצר יותר. (¯`gal´¯) - שיחה 22:35, 11 בינואר 2021 (IST)
קצב החיסון תלוי גם בזמינות החיסונים (ולכן פחת בשבוע האחרון) ובזמינות המחוסנים (ולכן פוחת בסופי שבוע). כאמור, מכיוון שיש כבר חיסון של חלק גדול מאוד של האוכלוסייה שבסיכון, נראה בהמשך (ר’ מה שכתבתי למעלה לגבי לוחות זמנים) פחות חולים ופחות חולים קשים ללא השפעה של זה על מספר המאומתים (יכול להיות שמספר המאומתים ישתנה מסיבות אחרות: סגר). כדי להגיע לחיסון עדר שיוריד במידה משמעותית את יכולת ההדבקה, צריכים להגיע למעל 60% כיסוי חיסוני (או משהו כזה. אני לא מומחה). תאורטית, אם היינו מצליחים לשמור על קצב של 750,000 חיסונים בשבוע (150,000 ביום, חצי מזה בסוף השבוע), אפשר לחסן את כל האוכלוסייה (שתי מנות ל־9 מליון תושבים) תוך 24 שבועות, כלומר חצי שנה.
הופתעתי שכלל לא עלה הרעיון של חיסון קהילות שלמות. זה אמנם מאוד לא שוויוני, אבל מאפשר להתחיל לקבל איים ירוקים. במחשבה שניה, החברה הישראלית היום לא סובלת חוסר שוויון מובהק כזה. Tzafrir - שיחה 01:32, 12 בינואר 2021 (IST)
לא ממש נכנסתי לעומק המאמר, אבל איך ניתן לדעת זאת, אם לא יודעים על קנוניות שלא התגלו? אני חושב שזה נקרא "הטייה סטטיסטית". ומדובר בהרהור לגבי התמונה המוזרה שישראל איכשהו מובילה על מדינות מתקדמות, שדחוקות איכשהו בתחתית הטבלה, יחד עם כל הפוליטיזציה של הקורונה שמשרתת פה אנשים מסויימים אלקטורלית. אני לא חושב שיש ספק שנתניהו מנסה להרוויח הון פוליטי מפרויקט ההתחסנות, ושהמשרד ברשות מפלגתו, מה שמאפשר לו הרבה חופש פעולה (לא שהוא לא לקח לעצמו גם סמכויות משרים של "כחול לבן", וגם לא עדכן אותם בזמן אמת). כמובן שזה מבורך שישראל מצליחה לקדם את פרויקט ההתחסנות בקצב טוב. (¯`gal´¯) - שיחה 02:09, 11 בינואר 2021 (IST)

מצאתי אתר מעניין פה. לפי האתר, הכמות הכללית של חיסונים שישראל הזמינה היא זניחה לגמרי בקנה מידה עולמי (ראו המפה בסוף והתפלגות מוקדי שליחת חיסונים פר חברה). אני חושב שמה ש"מציל" את ישראל היא שמדובר במקום קומפקטי עם בסך הכל 9 מיליון איש. סוג של "מסטיק עודף" כשיש לך מבצעי חיסון מסדר גדול של מדינות בדרום וצפון אמריקה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:22, 11 בינואר 2021 (IST)

אין ספק לגבי העניין הזה. איפה נמצאת ישראל ביחס למדינות באותו סדר גודל? האם מדינות כאלו בכלל הצליחו להשיג חיסונים? (¯`gal´¯) - שיחה 01:59, 11 בינואר 2021 (IST)

חבל שדיון שיכול היה להיות רציני, בשאלה מה מסביר את ההישג הדרמטי של ישראל בהשגת חיסונים וחיסון מרבית האוכלוסיה שבסיכון בפרק זמן קצר, הפך להתקשקשות קונספירטיבית. עוזי ו. - שיחה 16:05, 11 בינואר 2021 (IST)

ישראל יוצאת דופן בעולם בקיום של מידע רפואי ותיק ומקיף על כל התושבים, כתוצאה ממערכת הדוקה של קופות חולים. זה מעודד חברות להשתמש בישראל כ"מעבדה" משלימה לחיסונים (למשל להוכיח שתופעות לוואי קשורות לרקע הרפואי של החולה). ישראל הנוכחית מצטיינת גם במבצעי "קומנדו" מיוחדים ומהירים, למשל להביא מיליוני חיסונים בהקדם האפשרי (להבדיל מתכנון וביצוע לטווח רחוק). התשתית של קופות החולים מאפשרת חיסון מהיר לפי נתונים (גיל, מצב רפואי, כתובת, טלפון וכו') וגישה פיזית (מרפאות שמפעילות מתחמים בכל הארץ). בנוסף מבחינה פוליטית, לקראת בחירות יש אינטרס חזק של המנהיגים להשיג הצלחות נגד הקורונה כמו חיסונים, פתיחת המשק, הכלכלה, החינוך וכו'. אנונימי/ת לא חתם/ה
פרופ' ברבש טוען שזה דווקא כישלון של שאר המדינות, שבחרו במדיניות שגויה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:18, 11 בינואר 2021 (IST)
כן, "ישראל הנוכחית" מצטיינת, והמדינות שאינן ישראל "בחרו במדיניות שגויה". ברבש אמר את זה קצת אחרת. עוזי ו. - שיחה 21:26, 11 בינואר 2021 (IST)
צירפתי את הריאיון המלא. עוד כמה דברים נאמרו אחרי המשפט הזה. למה לחתוך באמצע? (¯`gal´¯) - שיחה 21:36, 11 בינואר 2021 (IST)

והאמת תהא נעדרת[עריכת קוד מקור]

להערכתי שאלת האלמוני קיבלה מענה מאילן ומצפריר, על אף הטיעונים הפסאודו-ספקניים (אנ') שנזרקו במרוצת השרשור. כעת ברצוני להתייחס דווקא ללהג הקיים בשיח הציבורי ומשתקף בשרשור שמעלי.

בטלטלת השנה החולפת שמענו הבלים רבים אודות המגפה. חלקם מפוליטיקאים רודפי שררה, חלקם מעיתונאים תאבי פרסום וחלקם ממדענים מוכי אפקט דאנינג-קרוגר. אותי הפליא במיוחד להיווכח איך גאונים שהשכל נשפך להם מהאוזניים, מאהרן צ'חנובר ועד מתי כספי, אינם חסינים מהבעת עמדות שגויות בתכלית אודות המגפה. ואיך רבים בציבור מפגינים ציות פוחת והולך לסגר השני והשלישי, דווקא כשהתחלואה בגל השני והשלישי מחמירה והולכת.

בעיניי, שנת המגפה שופכת אור חדש על מחלוקת קורח ועדתו ועימותים נוספים של בני ישראל במדבר. אם כספי וצ'חנובר לא חוזרים בהם מההבלים שיצאו מפיהם, גם כשהמציאות מוכיחה שטעו, מה לנו שנלין על דותן ואבירם הנעמדים מול משה רבנו בפתח אוהליהם? ובהינתן הכפילויות והסתירות בהתנהגות הציבור בישראל (ובמדינות אחרות) בשלושת הסגרים, מתבקש כי בבוא היום יציעו החוקרים שהיה רק סגר אחד המתועד מנקודות מבט שונות, בדומה לכפילויות שבפרשות מי מריבה.

אם כן, בסלסלה הקטנה של התובנות המועילות משנת המגפה, אני לוקח עמי גם לימוד זכות לא קטן על מנהיגי בני ישראל במדבר. ליאור पॣ • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 21:20, 11 בינואר 2021 (IST)

אני רוצה להשיב לכמה מהקביעות היותר־שגויות של גל שעדיין לא קיבלו תשובה.
קביעה ראשונה: "אם הולכים לפי הפרמטר הזה כקביעה למערכת בריאות טובה ואיכותית, עדיין יש 8 מדינות שאמורות לעקוף אותנו בקצב ההתחסנות ביחס לגודל האוכלוסייה, אז למה זה לא קורה?". לא. אם הולכים לפי הפרמטר הזה מסיקים שיש 8 מדינות בהן מערכת הבריאות היא ± ברמה של מערכת הבריאות הישראלית. אבל בישראל פעלו עוד שני גורמים חזקים - שלטון שמינף כל דרך אפשרית ללחוץ לקבלת חיסונים: ראש ממשלה שניג'ס למנכ"לים של פייזר ומודרנה בשיחה מדי יום, הפעלת קשרים אישיים של אנשי בריאות ישראלים שלמדו/חקרו/עבדו עם אנשי מפתיח בפייזר/מודרנה. והגורם השני - נכונות לשלם מחיר כפול.
השאלה של גל עומדת על הראש. השאלה היא לא "למה בישראל...." אלא למה לא במדינות אחרות. למה במדינות אחרות לא הבינו שלשלם כפול על מנת חיסון זה מחיר זניח בהשוואה לנזקי סגר? למה במדינות אחרות ראשי השלטון בדרגה הגבוהה ביותר לא התגייסו להשגת חיסונים כמאמץ אישי שלהם? למה במדינות אחרות לא הפעילו כל קשר בינאישי אפשרי בחברות המייצרות?
אלה שאלות לוועדות חקירה ובדיקה שמן הסתם עוד תהיינה בחלק מהמדינות האלה. זה גם מראה שהשאלה "איך זה שבישראל..." מקבלת תשובה מצויינת ברגע שמפסיקים לפתח תאוריות קונספירציה אויליות ומביטים על גורמים פשוטים, ישירים וידועים.
טענה נוספת היא "בתקשורת דווקא מדברים על כך שמחלקות הקורונה כמעט ריקות, ולכן הסגר מיותר."
מאיפה הגיעה הקביעה הזו??? כל מקורות המידע הרשמיים - גם של בתי החולים, גם של משרד הבריאות, וגם טלפון למחלקות עצמן - מעלות מציאות הפוכה לגמרי. לא מובן לי מאיפה הטענה הזו מגיעה. היא שקרית בבירור. גל צריך להיות ביקורתי יותר בשלושה סדרי גודל באשר למקורות שלו.
הטענה שלי היא שהעובדות ידועות ולכן התחזיות ברורות גם כן. עוד עשרה ימים שיעור האוכלוסיה הפגיעה לקורונה ירד ב 20%. זה אומר שגם ללא צעדים נוספים קצב ההדבקה ירד ב 20%. אבל זה לא מספיק - אנחנו בקצב הדבקה גבוה מאד כעת - ולכן ברור שצריך גם סגר. התחזית הישירה היא שסגר כהלכתו + המשך מרוץ החיסונים יביא לכך שלקראת סוף מרץ אנחנו במצב של פחות מאלפיים מקרים כל יום גם אם מפסיקים את הסגר וזורקים את כל כללי הזהירות לכל הרוחות.
וכל זה נשען על עובדות ידועות וברורות, ללא קנוניות ושאר בוקי־סריקי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:08, 12 בינואר 2021 (IST)
רק ארצה לציין שאני לא נסמך על מקורות אלטרנטיביים, אנטי ממסדיים או קונספירטיביים. את הטענה הזו שהסגר הוא כשלון של הממשלה, ושיש התנגדות בקרב מומחים לסגר, הבאתי מראיונות באולפני 12 ו-13. לצערי, לא זוכר בדיוק באיזו תוכנית, שעה ויום שמעתי את אותם ראיונות. כנראה זה היה יותר בתחילת הסגר, או שקיימים גם חילוקי דעות בין אנשי המקצוע. למה מדינות עשירות צריכות לנג'ס לחברות האלו? מדובר במדינות בעלות אוכלוסייה גדולה יותר, שזה אינטרס של החברות למכור להן חיסונים. לישראל הייתה בעיה מההתחלה, מכך שמדובר באוכלוסיה קטנה, מה שהקשה עלינו בלקבל עדיפות. הפכו אותנו לנסיינים, תוך חתימות על חוזים מסחריים ועל מכירת מידע, כדי לקבל את החיסונים בין הראשונים, מה שמדינות אחרות לא יידרשו אליו. גם איך בחריין, שהיא גם מדינה קטנה, הצליחה הרבה יותר מרוב המדינות? היא גם הייתה אמורה להיתקל בקשיים, כמו ישראל ופחות עם האפשרות לנצל קומבינות כדי לעקוף את התור. מחיפוש קצר, רק לפני חודש דווח על כך שמחלקות הקורונה רחוקות מקריסה מעומס מאושפזים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:21, 12 בינואר 2021 (IST)
מצב המגפה הוא נתון בתנועה. מה שהיה נכון לפני חודש לא נכון עכשיו. חשוב להתעדכן, לפחות אחת לשבוע, על מנת להבין את המצב לאשורו. אתמול למשל בי"ח הדסה נאלץ להפוך חלק מהחניון למחלקת קורונה נוספת.
אני חוזר על מה שאמרתי לגבי העיתונות הדפוקה שלנו - היא צהובה, היסטרית, ותאבת רייטינג על חשבון דיווחי אמת. מי שעקב אחרי אופן הטיפול במגפה והשווה למתרחש בעולם המערבי (אני למשל) ממש לא מופתע שאנחנו מוצלחים. זה היה נכון לאורך כל המשבר כמעט.
כל מיני השערות על "התנדבנו להיות שפני נסיון" מיותרות. יש לנו את נתוני התמותה מהוירוס, ומולם יש לנו נתונים מניסויי החברות על 70,000 נסיינים. כל מי שעיניו בראשו יעדיף את השני על הראשון.
למה צריך לנג'ס? כי יש ביקוש גדול בהרבה מההיצע. מנהיג מדינה אחראי לא ישאל את עצמו שאלות עקרות וימנף את כל מה שהוא יכול על מנת להשיג חיסונים.
אין לי מושג מה קורה עם בחריין וזה גם לא רלבנטי. זה לא ישנה את העובדות הגדולות. אין שום סיבה רציונלית לנטוש את התמונה הגדולה והברורה־מאד לטובת מוזרויות שוליות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:08, 12 בינואר 2021 (IST)

יחסה של מצרים לישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב מהן הסיבות ליחס הגרוע של מצרים (ואזרחים מצרים) לישראל בהשוואה ליחס של ירדן (ושל אזרחים ירדנים) שנראה פחות גרוע? Nirvadel - שיחה 09:48, 11 בינואר 2021 (IST)

Nirvadel תוכל להצביע על דוגמאות ליחס יותר או פחות גרוע? דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 16:06, 11 בינואר 2021 (IST)
תגובות לנסיונות לנורמליזציה, תגובות בתקשורת המצרית שמציגים כנגד ישראל, אולי גם יחס לתיירים ישראלים Nirvadel - שיחה 12:36, 12 בינואר 2021 (IST)

האם ז'יל דרמון מתפרנס מארגון לתת?[עריכת קוד מקור]

ואם כן, איך?

אני שואל את השאלה כאדם שבאופן כללי לא יודע כלום על ניהול עמותות מבחינת חוק כל שהוא (בין לאומי או ישראלי).

בתודה וברכה אנונימי/ת לא חתם/ה

אני לא יודע דבר על דרמון חוץ מזה שהוא מנכל חברת לביא. ללא שום קשר אליו - עמותה יכולה לשלם משכורת לעובד וגם לחברי הנהלה במגבלות מסויימות Shannen - שיחה 16:12, 11 בינואר 2021 (IST)

הקשר בין הצטננות לבין קור[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

מה ההסבר המדעי לכך שאנשים שנמצאים בקור מקבלים הצטננות? הצטננות היא מחלה זיהומית והדרך היחידה היא להידבק היא לקבל חד-תאיים מאדם אחר.

אבל שמתי לב מספר רב מאוד של פעמים שאני מצטנן מקור. וזה לא אותו ההסבר המופרך של "התגודדות במקומות סגורים". לדגומה עכשיו אני בבידוד ביתי והצטננתי לבד בבית, כי הייתי צריך לפתוח חלונות (אני גר באירופה. קור של מינוס 2 מעלות).

בצבא תמיד חזרתי מצונן ממשמרת לילה בחורף (שם הייתי במרחק של 50 מטר מכל נפש חיה). אם כבר, אני בדרך כלל נמצא במקומות סגורים דווקא בקיץ כשזה חם מדי ואני במשרד עם מזגן. וגם שם נמצא קשר בין עד כמה המזגן חזק לבין הסיכוי שאני אקבל צינון.

יותר מכך, תרופת סבתא של חימום בהחלט עוזרת לי נגד סימפטומים. ברצינות, מקלחת חמה מפחיתה לי נזלת.

איך המדע מסביר את זה? פשוט מתעלם מעדויות כמו שלי? 213.55.224.211 14:24, 11 בינואר 2021 (IST)

גילוי נאות, לא בעל רקע רפואי. קודם כל יש להבדיל בין סימפטומים למחלה. הסימפטומים הם תגובה של הגוף. חשיפה לקור מחלישה את מערכת החיסון של הגוף, חום יכול לסייע בהתרבות של מיקרואורגניזמים, לכן לא מומלץ להפעיל חימום במקום סגור בחורף. הנה גם סרטון מעניין שנוגע בנושא של קשר בין קור לצינון, מדובר על קור ממזגן, אבל אולי זה גם יענה על חלק מהשאלות שלך. (¯`gal´¯) - שיחה 15:08, 11 בינואר 2021 (IST)
חיידקים מסוגים מסוימים משגשגים בקור. כמו כן הצטננות יכולה לעבור גם במגע ממשטחים. דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 16:11, 11 בינואר 2021 (IST)
"הדרך היחידה היא להידבק היא לקבל חד-תאיים מאדם אחר". לא נכון. לפעמים הפתוגנים כבר שם. כשמערכת החיסון שלך במלוא כוחה היא מצליחה לדכא אותם, וכשלא - אז לא. עוזי ו. - שיחה 16:06, 11 בינואר 2021 (IST)
למדע אין הסבר מלא ומדויק בנושא. ידוע שבחורף אנשים נוטים להתקהל במקומות סגורים ללא אוורור, ושיש פתוגנים שמשגשגים בתנאי קור ולחות, ונסיבות דומות, וגורמים אלה כנראה גורמים לקשר. אנונימי/ת לא חתם/ה
לרוב מדובר בזיהום ויראלי ולא חיידקי (בדרך כלל על ידי רינווירוס (EN:Rhinovirus). יש מספר סיבות שבגללן זה קורה בעיקר בחורף. כמובן ההתקהלות אבל גם השפעה של הקור על הגוף ועל מערכת החיסון. גילגמש שיחה 09:17, 20 בינואר 2021 (IST)

האם עושים בדיקות סרטן "סתם ככה", לפי בקשת הפציאנט?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

ידוע שסרטן מפתח במשך כמה שנים ללא סימפטומים, כאשר לרוב מתגלה לצערנו בשלב מתקדם, כאשר הנזק הגופני כבר נעשה. סרטן יכול להתפתח בכל מקום בגוף, ככה שאי אפשר לדעת מראש מאיפה תבוא הצרה.

אז השאלה היא האם הדבר אפשרי: אדם צעיר שאינו בקבוצת סיכון (נגד מישהו בן 30) רוצה לבדוק סרטן בכל הגוף. האם קופת חולים תאפשר לו בדיקה כזאת מלאה בלי שום סימפטום מוקדם, סתם כי הוא חושש בפוטנציה? ואז אם לגידול לוקח להתפתח 3-4 שנים, אז אותו הבחור יבוא לעשות בדיקה מלאה כל 3 שנים.

האם קופות חולים מכירים בזה או שיחייבו את הפציינט לעשות את הבדיקה באופן פרטי כי זה "קפריזות"? ואיך דוגמים את הפציינט בכל הגוף? האם יש שיטה שתעלה על הבעיה איפה שלא תהיה? 213.55.224.211 16:20, 11 בינואר 2021 (IST) −

״סתם ככה” לא עושים בדיקות רפואיות. אם מישהו רוצה “סתם ככה״ לעבור בדיקה רפואית, הוא יכול לעשות זאת באופן פרטי, על חשבונו (או יותר פשוט, לחפש באינטרנט סימפטומים של סרטן מסוג מסוים ולהתלונן על אותו סימפטום לרופא המשפחה). מעבר לזה, סרטן הוא לא מחלה אחת אלא אוסף של עשרות מחלות שונות עם סימפטומים שונים ודרכים שונות לאבחן אותו. אם תתלונן, לדוגמה, על חוסר תיאבון, תחושת אי נוחות בבטן ואובדן משקל, על פני תקופה של חודשיים-שלושה, יש סיכוי לא רע שתופנה לאבחון מאוד מקיף שמטרתו לשלול (גם) אפשרות של סרטן באיברים הפנימיים של הגוף. אבחון כזה עשוי לכלול בדיקות דם לסמנים (חומרים ביוכימיים מסוימים) של סוגי סרטן שונים, הדמיה של איברי הבטן השונים באמצעות צילומי רנטגן, אולטרסאונד, CT ובמקרים מסוימים גם MRI, וכן בדיקות פולשניות כמו קולונסקופיה וגסטרוסקופיה. בברכה, Easy n - שיחה 14:46, 12 בינואר 2021 (IST)
מה שאתה אומר זה די נורא. אדם יכול לעבור בדיקה מצילת חיים רק אם הוא הגיע לשלב שבו כבר יש סכנה ממשית לחיים ולא בשלב ראשוני בו יש סיכוי טוב לעבור טיפול קל יותר בלי תופעות לוואי. זה מה שאתה אומר בעצם: בודקים את אלו שכבר יש סיכוי נמוך להצילם. כי זה ידוע שתסמינים של סרטן מופיעים רק בשלבים מקדמים והסיכוי לטיפול מוצלח הולך ויורד עם התקדמות המחלה. להמציא סימפטומים שאין זאת לא שיטה יעילה, מכיוון שבגוף יש אינספור איברים שיכולים לקבל סרטן. כמו שכתבת, יש עשרות סרטנים עם עשרות סימפטומים שונים. אם אתה דואג מראש לבריאותך (דבר לגיטימי לכל אדם), אז לצורך הזמנת הבדיקות תאלץ לזייף עשרות של סימפטומים. זה נשמע כמו כשל במערכת: גילוי מוקדם יכול להציל אלפי בני אדם בשנה ולחסוך משאבים רבים למערכת. 213.55.224.211 15:15, 12 בינואר 2021 (IST)
בדיוק להיפך, בדיקות מיותרות הן מזיקות, למשל, אם כרוכה בהן קרינה מייננת (צילומי רנטגן, CT) או אם הן כרוכות בהרדמה (אנדוסקופיה) וכן כי הן דורשות משאבים ממערכת הבריאות שעדיף שישמשו אנשים שיש סיבה טובה לבדוק אותם ולטפל בהם. מערכת הבריאות מבצעת בדיקות לאנשים שהסיכון הסטטיסטי שלהם גבוה מספיק, למשל קולונסקופיה לאנשים מעל גיל 50, צילומי ריאות למעשנים כבדים, ממוגרפיה לנשים מעל גיל 40 או לנשים צעירות עם רקע משפחתי של סרטן השד. בדיקות “סתם ככה” הן מזיקות ואין שום סיבה לעשות אותן. בברכה, Easy n - שיחה 20:00, 12 בינואר 2021 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

סרטן הוא שם כללי למשפחה מאד מגוונת של מחלות ממאירות. קופות החולים מעודדות את מטופליהן להקפיד על אורח חיים בריא, מממנות טיפולי גמילה מעישון, בדיקות דם תקופתיות (בהן ניתן לאתר סימנים מקדימים להופעת נגעים), בדיקות דם סמוי בצואה, ממוגרפיה וכו'. צעדים אלה למניעת סרטן ולגילוי מוקדם של סרטן חוסכים כמובן הון תועפות לקופות החולים, מלבד השירות הטוב יותר המוענק בכך למבוטחים.
הקופות לא יממנו בדיקות מקיפות מיותרות לאו דווקא בשל עלות הבדיקות עצמן, שאינה מבוטלת כשכופלים אותה במספר הרב של הנבדקים. לדעתי החשש המרכזי כיום הוא לריבוי תוצאות חיוביות שגויות, שכתוצאה מהן יותר מדי מטופלים ייחשפו לקרינה מיותרת בבדיקות CT, יפתחו תסמיני חרדה ודיכאון בהמתנה לפענוח הבדיקות או אף יקבלו טיפול תרופתי וקרינתי נגד נגעים שמעולם לא היו להם. כשכופלים את הסיכון הנמוך לתוצאה חיובית שגויה באוכלוסיה בריאה גדולה מדי, מגיעים בסופו של דבר למצב לא רצוי בו מטופלים רבים יותר יחטפו סרטן מהקרינה המיותרת שקיבלו, מאשר יבריאו בזכות הגילוי המוקדם. זו הסיבה למשל לכך שבארצות הברית ממליצים על שגרת בדיקות ממוגרפיה רק מגיל 50 ואילך ולא מגיל 40.
גם הטענה כי הסרטן "לרוב מתגלה לצערנו בשלב מתקדם" אינה נכונה עבור חלק מסוגי הסרטן. כשתכננתי טיפולים קרינתיים עבור חולי סרטן נתקלתי במקרים רבים בהם הטיפול ניתן חודשים ארוכים אחרי אבחון המחלה, מאחר ובאותם מקרים העיכוב בטיפול לא השפיע על הצלחת הטיפול. בחלק מהמקרים הללו נוצר מצב פרדוקסלי בו המטופל עובר בדיקת CT מוקדמת, רק כדי שירגיש שהמקרה שלו כבר "בטיפול", למרות שמבחינה טיפולית עדיף שיגיע לבדיקת CT ימים אחדים טרם תחילת ההקרנות. ליאור पॣ • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 15:18, 12 בינואר 2021 (IST)
לא עושים בדיקה למחלה מסוימת "סתם ככה כי בא למישהו". נדרשת התוויה רפואית לבדיקה. הבדיקה עולה כסף ואם נבדוק את כולם לכל המחלות האפשריות לא ישאר כסף לטפל במחלה. בנוסף, הבדיקה טומנת בחובה סיכון מסוים (קרינה, דימום וכו') והיא גוזלת זמן. אדם שירוץ מבדיקה לבדיקה מכל מחלה אפשרית פשוט יבזבז את חייו בבדיקות האלה. אין לדבר סוף. יש המון סוגי זיהומים, סרטנים, מחלות דם וכו'. גילגמש שיחה 09:25, 20 בינואר 2021 (IST)

פרשת הרצח בעין כרם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב קודם כל, אתחיל בכך שזה ממש תמוה שאין ערך על הפרשה בוויקיפדיה. מי שלא יודע על מה מהומה, ביס דוקו עלתה סדרה בת ארבע פרקים בשם "המניע", בה מנסים לבחון את פרשת הרצח בעין כרם, אשר מגוללת את סיפור רציחתם של ארבעה מבני משפחת כהן בפברואר 1986 על ידי בן הזקונים של המשפחה, בן 13.5 אז. משום שלא הצליחו להוכיח מניע, הוא הורשע בהריגה ולא ברצח, כך שאת כל הנכסים והפנסיות של המשפחה הוא ירש. על השם של הנער הוטל חיסיון וצו איסור פרסום, ועתידו לוט בערפל גם היום. אבל מה שיפה בהווה, שאף אחד לא חסין בפני האינטרנט. אז הנה מה שעשו בפייסבוק: ידוע שהאחות הבכורה שנרצחה היא ענת, חיילת בשירות פעיל. כל חייל שמת בשירותו מתועד באתר יזכור, והחיפוש הפופולרי ביותר בגוגל כשכותבים את המילה "ענת" הוא לדף הזה. בדף כתוב את שם האח. ומפה הכל ידוע, כולל החברה בה הוא עובד, גיל ילדיו, עיסוק אשתו, ותמונותיו מפורסמות לכל המבקש. זו רק הקדמה. ועכשיו לשאלה:
בפרק הראשון, ממש כשהשוטרים מגיעים לזירה, תוך כדי שהמז"פ עובדים, העיתונאים נכנסים איתם ומצלמים הכל, הכל, כולל את הגופות הטריות וראיות לכאורה. זה היה מזעזע. איך לעזאזל עיתונאים נכנסו לזירות רצח וצילמו הכל? לא היו כללים בסיסיים ב-1986? האם בשנות השמונים עיתונאים יכלו להיכנס אל תוך זירות פשע פעילות ולהכין מכך חומר צהוב למהדורות החדשות? זה נשמע לי הזוי. תודה, ניב - שיחה 14:40, 12 בינואר 2021 (IST)

התשובה לשאלתך נמצאת כאן: סמדר שילוני, "המניע": הרצח המשפחתי המזעזע שהפך לדוקו חסר פואנטה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2020 ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 17:58, 12 בינואר 2021 (IST)
רגע, אתה רוצה לומר לי שכל התצלומים שהוצגו שם, כולל השחזור בזירת הרצח, כולל הביקור של השוטרים עם הילד בבית העלמין, הריאיון של הרוצח עם רותי יובל ולרבות ההמולה של העיתונאים בתוך זירת הרצח הטרייה - הכל שחקנים והכל מבוים? ניב - שיחה 23:22, 12 בינואר 2021 (IST)
כן. ראה הרצח בעין כרם ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:38, 13 בינואר 2021 (IST)

white meat[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב כשאומרים בעברית „בשר לבן”, בדרך־כלל מתכוונים לבשר חזיר.

באנגלית, המונח white meat יכול להתייחס לכל מיני סוגים של בשר, לאו דווקא של חזיר. בוויקיפדיה באנגלית קיים על זה הערך w:en:white meat, וגם בוויקימילון האנגלי יש על זה הסבר מפורט: wikt:en:white meat.

האם יש מונח מקצועי שגור בעברית שמקביל ל־white meat באנגלית? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:26, 12 בינואר 2021 (IST)

לשם שבו[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב איך קוראים למחבר הספר 'לשם שבו' על הש"ס? (ואני לא מתכוון ל'לשם שבו ואחלמה' של הרב שלמה אלישיב). תודה רבה!

זה? יהושע ליפשיץ. דרדקשיחה • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 17:07, 12 בינואר 2021 (IST)
לא. אני זוכר כרך של חידושים שלו על מסכת קידושין. אני לא יודע אם זה על כל הש"ס, אבל זה בבירור לא ספר קבלה..
למיטב זכרוני זה רק 'לשם שבו', בלי ואחלמה...

ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

ממה שאני מבין ומעלעול בחוק יסוד: הממשלה, ע"פ סעיף 30(ב) ממשלה, על כל חבריה, ממשיכה לכהן גם לאחר כינון כנסת חדשה (ומכונה ממשלת מעבר). ובמצב כזה יתכן שראש הממשלה לא יהיה חבר כנסת. (ואכן, בחודש מרץ 2009 אהוד אולמרט היה ראש ממשלה אך לא חבר כנסת). האם כלל זה לא חל גם על ראש הממשלה החלופי? לפי כמה ערכים בויקיפדיה, ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר חדל מלהיות ראש ממשלה חלופי אם איננו חבר כנסת (חלקם מפנים לכתבה זו). שאלתי היא: האם הדבר נכון? ואם כן, היכן הוא מופיע בחוק?
תודה רבה

לפי מה שכתוב בחוק הנורבגי, לפי תיקון מס' 49 (נחקק ב-16 ביוני 2020) לחוק יסוד: הכנסת, "בשונה מהתפטרות מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, ראש הממשלה בפועל או ממלא מקום ראש הממשלה, תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן." כך שראש הממשלה החליפי חוזר להיות ח"כ.
זה לא המקרה עליו שאלתי... תודה על ההענות והרצון הטוב, אך אני מתקשה לראות קשר בין השאלה לתשובה.
אשאל שוב ואחדד, ואשמח אם יהיה מי שיענה: נניח שהממשלה המכנהת היא ממשלת חלופים. ונניח שבעת כהונת ממשלה זו נערכו בחירות והושבעה כנסת חדשה. ונניח שראש הממשלה החלופי איננו חבר בכנסת החדשה (בין אם לא היה באף רשימת מועמדים, בין אם היה ברשימת מועמדים שלא עברה את אחוז החסימה, ובין אם היה ברשימת מועמדים שנכנסה לכנסת אך מיקומו ברשימה היה נמוך ממספר המנדטים שקבלה הרשימה). האם במצב כזה ראש הממשלה החלופי ממשיך לכהן בתפקידו כראש ממשלה חלופי בתקופה שמכנון הכנסת החדשה ועד להשבעת ממשלה חדשה (במידה וזה אכן קורה), או שבמצב כזה כהונתו כראש ממשלה חלופי פוקעת אוטומטית החל מהשבעת הכנסת החדשה? מה מבין שתי האפשרויות היא הנכונה ומה המקור לכך בחוק?
כל ממשלת המעבר (שרים ורה"מ לדוגמא) ממשיכה לתפקד עד להשבעה של הממשלה החדשה. למה שפה זה יהיה שונה? אבל צריך להעמיק יותר לחוקי היסוד של ממשלת החילופים כדי לענות על זה בוודאות. כנראה שבכל מקרה ממשלת החילופים תבוטל אחרי הבחירות. לא נראה שיש שם בחירה וכרגע מחויבים להקים ממשלת חילופים, וביטול דורש רוב של 70, אלא אם בגץ יכריע לבסוף על ביטול החוק (הוא דן בעניין הזה, ובבעייתיות שלו ושל דיון בביטול חקיקת חוק יסוד). (¯`gal´¯) - שיחה 02:28, 13 בינואר 2021 (IST)
כך גם אני חשבתי. אז מה שכתוב כאן כאן וכאן זו טעות?
אתה יכול להיות יותר ספציפי? מה בדיוק הטעות שראיתי בערכים ובכתבה? (¯`gal´¯) - שיחה 19:49, 13 בינואר 2021 (IST)
בכתבה כתוב "מבדיקה משפטית שהתקיימה בימים האחרונים, עולה כי אם מדינת ישראל תצא לסבב בחירות חמישי... גנץ צפוי להפוך לראש ממשלה בנובמבר כמוסכם. נדגיש כי מינוי זה כרוך בתנאי שעד אז לא תוקם ממשלה ושגנץ ימשיך לתפקד כחבר כנסת." כמו כן, בערכים הנ"ל כתוב שאם עד מועד החלופים (בנובמבר) לא תקום ממשלת ישראך ה-36, גנץ יתחיל לכהן כראש ממשלה במועד החלופים, זאת אך ורק בתנאי שימשיך לכהן כחבר כנסת עד אז. כלומר, משמע מכל אלה שאם במועד החלופים טרם תקום ממשלת ישראל ה-36, אך בני גנץ לא יהיה חבר כנסת - במצב כזה בני גנץ לא יתחיל לכהן כראש ממשלה. כלומר, ביום שיפסיק להיות חבר כנסת (אפילו במקרה שהושבעה כנסת חדשה שאינו חבר בה) יפסיק להיות ראש הממשלה החלופי. זאת הטעות שאני מדבר עליה.
לא כתוב שהוא יפסיק להיות ראש הממשלה החליפי, אלא שלא תתקיים הרוטציה. כנראה שמנוסח החוק נובע שרק ח"כ מכהן יכול להיות ראש הממשלה, או לפחות בעת ההשבעה לתפקיד. (¯`gal´¯) - שיחה 17:33, 14 בינואר 2021 (IST)
תוכל להיות יותר ספציפי? באיזה סעיף בחוק זה נאמר? כמו שפתחתי, עברתי על הסעיפים הרלוונטים בחוק יסוד: הממשלה, ולא ראיתי שום התיחסות למקרה בו ישנו ראש ממשלה חלופי במועד החלופים אך הרוטציה לא מתקיימת. כך או כך (בין אם מפסיק להיות ראש ממשלה חלופי, ובין אם ממשיך אך הרוטציה לא מתקיימת) אשמח למקור בחוק. אגב ההשבעה לתפקיד ראש הממשלה בעתיד נערכה כבר ביום השבעת הממשלה (סעיף 13א. (ו) )
"הממשלה תהיה מורכבת מראש ממשלה אשר יהיה גם חבר הכנסת, משרים אשר אינם חייבים להיות חברי כנסת ובממשלת חילופים, גם מראש הממשלה החלופי." (מתוך הערך "חוק יסוד: הממשלה", ראה ערך סעיפים 5-6) (¯`gal´¯) - שיחה 19:56, 15 בינואר 2021 (IST)
כן, אני מכיר את הסעיף הזה וזה עדין לא לגמרי עונה על השאלה שלי. נכון, כשממנים ממשלה חדשה, ראש הממשלה בה חייב שיהיה אחד מחברי הכנסת. ובהקשר זה יש לראש ממשלה חלופי בממשלת חלופים דין דומה לראש הממשלה: גם הוא חייב להיות מבין חברי הכנסת כאשר ממנים ממשלה חדשה. ולזה מתייחס סעיף 5 בחוק. לא בסתירה לסעיף זה, כאשר כנסת חדשה מתחילה בכהונתה, כל הממשלה (לרבות ראש הממשלה, ובממשלת חלופים גם החלופי) ממשיכה לכהן. לזה מתייחס סעיף 30 שכבר הוזכר כאן. ובמצב כזה, כפי שכבר נאמר כאן, יתכן ראש ממשלה שאיננו חבר כנסת. והסכמת שהוא הדין לגבי ראש ממשלה חלופי בממשלת חלופים. עדין אין לי תשובה לשאלה איפה מופיע בחוק שאם ראש ממשלה חלופי (שכאמור, הושבע לתפקידו העתידי כראש ממשלה כבר בעת השבעת הממשלה) איננו חבר כנסת ומגיע מועד החלופים - הרוטציה לא תמומש. גל, אתה טוען שסעיף 5 הנ"ל מדבר על מקרה כזה? לא ממש עושה רושם כזה מקריאתו. ועל כל פנים, ממש לא חד משמעי... עדין מחכה לתשובה ברורה לשאלה ששאלתי... תודה
אתה מחפש מקום שזה יופיע בצורה מפורשת? כי זה לא. ברור ש"כחול לבן" לא הייתה מסכימה לסעיף כזה. מדובר בפרשנות לחוק. קראתי את סעיף 30 בעקבות ההתייחסות שלך. הוא מתייחס להשבעת ממשלה חדשה, לא לממשלה קיימת. גם לא הבנתי איך זה עובד. על חשבון מי מחזירים אדם לתפקיד ח"כ ברשימה שלא עברה את אחוז החסימה? ברשימה שעברה יש הגיון - מקום אחרון ברשימה של הסיעה אליה השתייך, אבל לא מסתדר אם הוא לא הגיש את שמו לאף רשימה בבחירות הנוכחיות (מצב שיכול לקרות, כי אנו עוסקים במצב שבין בחירות לבחירות). (¯`gal´¯) - שיחה 02:24, 29 בינואר 2021 (IST)
1. השאלה שלי כאן היא משפטית לחלוטין ולא פוליטית. כלומר, אני לא שואל מדוע חוקק חוק כזה או אחר והאם יבוטל ומי יתנגד וכו, אלא רק איך מנוסח החוק, כפי שהוא כעת, נובע או לא נובע תרחיש מסוים.
2. סעיף 30 (ואם נדייק הכוונה היא ל30(ב)) מדבר על כינון כנסת חדשה, לא ממשלה חדשה. זה בדיוק הסעיף שמדבר על ממשלת מעבר.
3. לא הבנתי על איזה מקרה אתה שואל. בכל אופן, אין שום מצב שבו יהיה חבר כנסת מי שלא נכלל ברשימת מועמדים לאותה הכנסת, או אם נכלל ברשימה שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות לאותה הכנסת.
4. בכל אופן, מה שמובא בכתבה כאן קצת הניח את דעתי. כדאי גם לשים לב, שאין פרשנות שאומרת שראש הממשלה החלופי ממשיך לכהן בתפקידו בממשלת מעבר, אך כאשר מגיע תאריך החלופים הרוטציה לא תמומש (כמו שהוצע כאן). לפי פרשנות אחת, אם ראש הממשלה החלופי בממשלת מעבר אינו חבר בכנסת החדשה, אז הוא מפסיק להיות ראש ממשלה חלופי (כלומר, מיום השבעת הכנסת החדשה). לפי פרשנות אחרת ממשלת החלופים ממשיכה במתכונתה (כממשלת מעבר) כל עוד לא קמה ממשלה חדשה. ולפי פרשנות זו אם מגיע תאריך החלופים וטרם קמה ממשלה חדשה - ראש הממשלה החלופי הופך להיות ראש הממשלה, זאת אפילו אם אינו חבר כנסת.

העברה של שגיאות מלוג ללינארי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

קיבלתי ממשיהו מדידות בפורמט של . השאלה היא איך מחשבים את זה בלינארי, כלומר אני רוצה להעביר את זה ל. איך עושים את זה? אשמח לראות שלבי חישוב ולא רק תוצאה סופית. 213.55.224.211 18:29, 12 בינואר 2021 (IST)

את המיקום המרכזי ניתן לחשב עם 10 בחזקת a. את שולי הטעות צריך קודם להוסיף למיקום המרכזי המתאים, ואז לחשב את החזקה, למשל 10 בחזקת (a+b). אז יתקבלו הערכים העליונים והתחתונים של שולי הטעות, ואם רוצים לקבל את שולי הטעות עצמם כמו בהצגה המקורית צריך עכשיו לחסר מהם את המיקום המרכזי לאחר החזקה.
אבל כדאי להבין מה המטרה של חישוב כזה. המטרה היא לא "להעביר ללינארי" כי יתכן מאוד שהייתה מלכתחילה סיבה טובה לטרנספורמציה לוגריתמית. למשל ע"מ לקבל שולי טעות סימטרים (בקירוב) מסביב למיקום המרכזי. בדוגמה המספרית שהבאת השוליים העליונים קצת יותר גדולים, והבעייה הזו מן הסתם הרבה יותר חמורה בלי הטרנספורמציה הלוגריתמית.
במידה ואכן קיימת סיבה טובה לטרנספורמציה לוגריתמית (או אחרת), הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה לעשות את הטרנספורמציה ההפוכה היא לצורכי המחשה, היינו אם היחידות המקוריות היו משהו שקל לאנשים להבין מנסיונם (למשל משקל של אדם בק"ג). אפילו במקרה כזה, כשאני מציג נתונים בגרף אני מעדיף להראות אותם אחרי טרנספורמציה, כאשר רק המספרים על ציר הגרף הם בטרנספורמציה הפוכה (למשל סקאלה לוגריתמית עם מספרים 1,10,100,1000 וכו'). H. sapiens - שיחה 23:59, 12 בינואר 2021 (IST)

האם החומר הפעיל בסיגריה הוא זה שגורם להתמכרות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

נגיד בקנביס, החומר הפעיל המרכזי לא באמת גורם להתמכרות. כלומר, מרבית המעשנים לא משתמשים בחומר באופן קבוע כל מספר שעות, אלא מדי פעם. וגם אם "מפספסים" הזדמנות לעשן, במרבית המקרים לא מתפתחים סימפטומים של קריז. בסיגריות לעומת זאת, ניסיון להפסיק גורם לצער גופני ונפשי רב. אז השאלה היא האם כימית ניתן להנדס סיגריה שכן תתן תחושה של אותה הנאה שהמעשן מקבל מצד אחד, ומצד שני לא תגרום לתלות פיזית ונפשית? אני יודע שסם לא ממכר זה מאוד לא משתלם כלכלית לדילרים, וחברות הטבק יפשטו רגל אם יפתחו סיגריות שלא גורמות למשתמשים לסבל. אבל השאלה היא יותר בכיוון של כימיה/פיזיולוגיה: האם אפשרי טכנית סיגריה עם אותו אפקט הנאה, אבל בלי התפתחות של אפקט תלות פיזית? 213.55.220.147 18:19, 13 בינואר 2021 (IST)

בטבק יש ניקוטין והוא אחת הסיבות העיקריות להתמכרות. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 00:22, 14 בינואר 2021 (IST)
ניתן להתמכר לכמעט כל דבר בעולם. לדוגמה, להתמכר להימורים, לאוכל, למחשב, לקניות, וכמובן גם לסמים ולאלכוהול. מכור שינסה להיגמל מהדברים הנ"ל יחוש צער גופני ונפשי רב, בהיותו תלוי פיזית ורגשית בגורם הממכר. ברור שלניקוטין יש חלק גדול בהתמכרות הספציפית שהזכרת. אבל הדוגמאות שהבאתי נועדו להראות שאפשר להתכר גם בלי סם פסיכואקטיבי ממריץ. ולכן, לדעתי התשובה היא לא - ההגדרה של התמכרות בהכרח יוצרת תלות פיזית, בין אם מדובר בהתמכרות הכוללת סמים (כמו ניקוטין) ובין אם לא.
ההתמכרות קשורה להשפעות הפסיכולוגיות ולמניפולציות שכרוכות בכך (כמו משחקי מחשב ממכרים ורשתות חברתיות), וזה קשור באופן ישיר לפליטה של כימיקלים במוח שיוצרים תחושות מסויימות, שקשורות להנאה. אולי זה לא מגיע מהזרקה חיצונית של כימיקל, אבל זה כן בהשפעה כזו. (¯`gal´¯) - שיחה 20:18, 17 בינואר 2021 (IST)

איך זה שחיסון לנגיפי קורונה פותח רק ב-2020?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

נגיפי הקורונה מוכרים כמחוללי מחלות החל משנות ה-60. הערך הצטננות מציג תרשים של נגיף קורונה כדוגמה נפוצה. איך זה שמשך כל הזמן הזה אף חברת תרופות לא השכילה לפתח חיסון נגד קורונה? זה כי התסמינים נחשבו לקלים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:05, 14 בינואר 2021 (IST)

  1. רק בסוף שנות ה-80 החלו לחקור חיסונים מבוססי RNA (אנ') - כשהטכנולוגיה עוד בחיתולים, הדרך היחידה לפתח חיסון היא השיטה המסורתית שלוקחת שנים רבות ובהיעדר סיבה אמיתית (פנדמיה כמו מגפת הקורונה) - אף אחד לא יטרח לבזבז מיליוני (או מיליארדי) דולרים ושנים של מחקר על נגיף שלא עשה הרבה בשביל חיסון עתידי. ב-2020 כבר היה מספיק ידע מדעי כדי לפתח חיסון מבוסס RNA וכן הטכנולוגיה כבר קיימת - זאת הסיבה שהצליחו לפתח חיסון בפחות משנה.
  2. קורונה זאת משפחה של מאות נגיפים והזן שגורם לקוביד-19 התגלה רק בסוף 2019 (מדבר על SARS-CoV-2 שבעצם סארס עם מיליון מוטציות ועל סופר-סטרואידים). להזכיר גם שההתפרצות של סארס נבלמה בעצמה בפתאומיות, אז אף אחד לא טרח לפתח חיסון. גם למארס לא היו הרבה מקרים (יחסית ל-SARS-CoV-2 - אפסי), אז אף אחד גם לא מיהר לפתח חיסון.
HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 00:19, 14 בינואר 2021 (IST)
עוד סיבות - על פיתוח החיסון לקוביד19 שפכו כסף בלי חשבון, והרשויות הסכימו שיעברו שלב לפני שהסתיים ניתוח הנתונים של השלב הקודם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:23, 14 בינואר 2021 (IST)
אני כלל לא מדבר ספציפית על קוביד19, אלא על פיתוח חיסון נגד קורונה בכללי. אני מניח שנגיפי קורונה שונים גם דורשים חיסון שונה, אבל זה בערך כמו שסוגי שפעת שונים דורשים חיסונים שונים, לא? כלומר ברגע שנדע לחסן נגד קורונה א', הרבה יותר קל יהיה לפתח חיסון לקורונה ד'. אני טועה?
הזכרת את חיסון הRNA שפותח בשנות ה80. החל משנות ה-80 עברו 40 שנה. למה בתקופה זו לא היתה מוטיבציה לפתח חיסון? ובנוסף, למה נדרש דווקא חיסון RNA? האם החיסון המסורתי של החדרת נגיף במצב חצי-מת לא היה עובד בשנות ה-60-70? כלומר השאלה שלי היא למה לא היה חיסון לקרורונה בשנות ה60-70 או לפחות בשנות ה-80-90? קורונה לא נולדה בשנות ה2000. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:36, 14 בינואר 2021 (IST)
אני לא בטוח שנדרש חיסון RNA. חיסוני RNA הרבה יותר זריזים לפיתוח (קראתי - אינני יודע אם זה נכון - ששלושה ימים בלבד אחרי ריצוף קוביד19 החיסון כבר היה מוכן). אינני יודע מדוע לא פיתחו חיסון "קלאסי". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:54, 14 בינואר 2021 (IST)
יתרונם הגדול של חיסוני RNA הוא בקלות ייצורם, שאינו מצריך גידול וניקוי וירוסים כלל. אסף השני - שיחה 09:10, 14 בינואר 2021 (IST)
כי אין חיסון כללי נגד נגיפי קורונה. החיסון הוא נגד וירוס COVID-19 וזה לא היה ידוע לפני 2019. אני לא יודע אם זכור לך, אבל בעבר הרחוק, בתחילת המגפה, הודיעה קבוצת מחקר במיג"ל שהם קרובים מאוד לפיתוח חיסון ל־COVID-19. זה בגלל שהם עובדים כבר כמה שנים על פיתוח חיסון לנגיף קורונה אחר, שגרם למחלת עופות. לא שמענו מהם על התקדמות רבה בהמשך.
החיסון של אסטרהזניקה, לדוגמה, אינו חיסון RNA. אין צורך דווקא בחיסון RNA (אנ'): לחיסוני RNA יש יתרונות של מהירות פיתוח, קלות ייצור ובטיחות. לפחות בשלב זה יש להם חסרון של סיבוך הלוגיסטיקה. Tzafrir - שיחה 10:16, 14 בינואר 2021 (IST)
התשובה קלה - כסף. לא היה מי שישלם עבור הפיתוח. גילגמש שיחה 17:10, 20 בינואר 2021 (IST)

כלא[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

זה נכון שמקימים מין כלא או מחנה עבודה בפארק הירקון שמיועד למתנגדי חיסונים?אנונימי/ת לא חתם/ה

לא. התנים בירקון מקפידים להתחסן מפני כלבת ולכן אין צורך לכלוא אותם. ליאור पॣ • ב' בשבט ה'תשפ"א • 17:05, 14 בינואר 2021 (IST)
פייקניוז ממש חולני, איפה יש מקום בפארק הירקון להקמת מחנה עבודה (שבמקרים של הנאצים, הסינים והצפון-קוריאנים הם עצומים וצפופים)?צריך להרוס רבע פארק בשביל להקים את הפייקניוז הזה דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 21:06, 14 בינואר 2021 (IST)
אני חושב שנפלה כאן אי הבנה, בסך הכל מדובר במחנה חינוך מחדש. 2.52.77.154 21:40, 14 בינואר 2021 (IST)
מחנה עבודה זה ממש פייק ניוז מגוחך, אבל שמעתי ממקורות מוסמכים ורציניים שהולכים לחלק לשתי קטגוריות את בתי המסחר, התרבות, המלונות, ואפילו שירותים ציבוריים - כאלה שמקבלים אך ורק בעלי תעודה ירוקה של התחסנות, וכאלה שמקבלים אך ורק סרבני חיסון. לדעתי עושים את זה כדי שתהיה ברירה טבעית בקרב שתי האוכלוסיות. Gil mo - שיחה 10:37, 15 בינואר 2021 (IST)
זה אכן נכון, יהיה "דרכון ירוק" לאלו שהתחסנו ועם יהיה לך אותם תוכל להיכנס כמעט לכל מקום שיכלת להיכנס אליו, אם אין לך - או שלא תקבל שירות, או שתקבל כזה מותאם, המשפט "בסך הכל מדובר במחנה חינוך מחדש" הוא לא בסך הכל, אנשים נרצחים ועובר עינויים במחנות כאלו. שבוע טוב דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 16:03, 16 בינואר 2021 (IST)

ככל הנראה מדובר בהטרלה, שמצאה את דרכה לוויז ולגוגל מפות. וויז הסירה את המידע ההזוי ועיריית תל אביב הסבירה שמדובר במתחם עבודה על הרכבת הקלה של חברת נת"ע... באופן כללי היגיון של הקונספירציה הוא "מתכן שאני לא מבין - הוא מחנה ריכוז. מחנה ריכוז שאני לא יודע לאיזו מטרה הוא- נועד לסרבני חיסונים. אם זה לסרבני חיסונים - הם יוחזקו במתקן עד שיסכימו להתחסן". באותה מידה אפשר להגיד שעבודות התשתית שעושים ברכבת ישראל נועדו לפתוח קו תת קרקעי של קרונות סגורים שיובילו את לא מחוסנים אל "המתכנים הסודיים" באיזה אתר בנייה מגודר, לצורך חיסון כפוי בהרדמה מלאה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:23, 16 בינואר 2021 (IST)

תראה שלשום הבאתי לאיזה עובד (שאני מכיר כבר כמה חודשים) בתחנת בילינסון של הרכבת הקלה מים לאחר שהם נאבדו לו, הוא אמר באנגלית הקולקלת שלו "תודה, העבודה כאן קשה" - אז מי יודע, אולי בנובמבר 2021 הרכבת לא תפתח אלא יפתחו מחנות איך להיות בובה ממשלתית, אני הייתי חושד Im-yahoo.svg. דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 18:44, 16 בינואר 2021 (IST)

אולפן שישי, שמירת שבת ועמית סגל[עריכת קוד מקור]

פעם 2 שאני שואל כאן שאלה. זה לא סוד (הקלישאה הזו כבר מאוד מציקה אני מנחש) שאני מחבב את העיתונאי עמית סגל. סגל כאמור אדם דתי, "כיפה סרוגה". אתמול (ושבועיים קודם לכן, בשבוע בו היה את היום הכי קצר בשנה) סגל השתתף כמו כמעט כל יום שישי בפאנל של אולפן שישי. אני והוריי תמיד תוהים, מובן לי כבר בימיו הראשונים בחברת החדשות שלאדם אין בעיה שהוא מצטלם/מראיין למשהו שישודר ביום שבת כל עוד זה לא יגרום לו לחלל שבת - אבל איך בעצם בימים ששבת נכנסת באזור 5-6 בערב. תמיד שרואים אותו מדבר או מראים אותו נכתב בתחתית המסך "צולם לפני כניסת השבת" אבל איך זה בעצם הגיוני בהתחשב ששבת נכנסת מאוד מוקדם? אמנם סגל גר פחות מחצי שעה מנווה אילן אבל איך גם מספיקים לצלם את זה שזה יהיה עדכני וגם סגל לא מחלל שבת (או מגיע הביתה דקות ספורות אחרי כניסת השבת)? דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 16:09, 16 בינואר 2021 (IST)

האם בדיון עלו דברים שהיו ידועים רק בשעה ופחות לפני כניסת השבת? חזרתישיחה 19:30, 16 בינואר 2021 (IST)
כולם היו ידועים לפני, למעט חלקים בדיון בהם סגל לא לקח חלק וצולמו לאחר מכן. דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 19:32, 16 בינואר 2021 (IST)
כששבת נכנסת ב16:30, סביר שמצלם גג עד 15:00 Nirvadel - שיחה 19:46, 17 בינואר 2021 (IST)
למה לנחש? יש לו דף פייסבוק פעיל - תשאל אותו. גילגמש שיחה 09:26, 20 בינואר 2021 (IST)
אשאל, אכן רעיון טוב יותר מלשאול בהכה את המומחה Im-yahoo.svg דזרטשיחה - הצטרפו למיזם הפוליטי 16:24, 20 בינואר 2021 (IST)

סדרות משירותי סטרימינג – סוג הסדרות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב האם סדרות שמופצות באמצעות שירותי הזרמת מדיה למיניהן – דוגמת נטפליקס, דיסני+ ואפל TV פלוס – נחשבות לסדרות טלוויזיוניות רגילות לכל דבר, או שמא לסדרות רשת ולכן היחס אליהן צריך להיות בהתאם בקישורים הפנימיים ובסיווגים בקטגוריות? אני שואל מכיוון שנדמה לי שראיתי איפשהו באיזה דיון בוויקיפדיה (לא כאן בהכרח), ואני לא זוכר מתי ואיפה, שסדרות של נטפליקס נחשבות לסדרות טלוויזיוניות לכל דבר... מלך הגרגויליםנקודת המפגש – 23:09, 16 בינואר 2021 (IST)

בטח, עומדות מאחוריהן חברות הפקה רציניות, מדובר בתוכן מתוסרט, ובסדרות באורך מלא (אורך פרק וכמות הפרקים). דברים אחרים עלולים לאפיין סדרות רשת, גם אם כי יש גם סדרות רשת שהן מתוסרטות, אך בד"כ מדובר בהפקות יותר צנועות. לעיתים זה רק תווית, למשל ב"כאן" יש סדרות רשת שהן דוקו, ומדובר בפרקים באורך מלא. יש להם גם תוכן שיותר מתאים לתבנית של תוכן רשת, כמו סרטוני ההסברה שלהם (יותר בכיוון של ערוצים לימודיים). יש גם סדרות כמו ב YouTube Originals שהן מושקעות, אני לא בטוח אם זה נחשב בהכרח לתוכן רשת. יש תוכניות ישראליות ברשת שהן מושקעות, חלקן גם הפכו להיות מופקות ומשוקעות ע"י פלטפורמות מוכרות, כמו "משיח". (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 17 בינואר 2021 (IST)
אוקיי, תודה רבה על התשובה. תודה מלך הגרגויליםנקודת המפגש – 01:47, 17 בינואר 2021 (IST)
עוד משהו, נתקלתי בכתבה שעוסקת במהות של "טלוויזיה" בעידן הלא-לינארי ובמשמעות של זה. הכוונה מן הסתם לתוכן ולמדיה, כאשר מדברים על "טלוויזיה". אולי זה יעניין אותך. לצערי לא הצלחתי למצוא את הכתבה. (¯`gal´¯) - שיחה 13:02, 17 בינואר 2021 (IST)

ערבים במזרח ירושליים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם לערבים במזרח ירושלים יש ת"ז כחולה ישראלית?

מרביתם כן - חלק ירוקה ולמיטב ידעיתי גם חלק לא קטן כחולה (לאחרונה זו מציאה שם, לאור המצב הכלכלי שלנו בהשוואה למצב הכלכלי שם - כנ"ל על חברתי) הדבר הזה התחיל לאחר ששת הימים וסיפוח (או ליתר דיוק הההשתלטות) על מזרח ירושלים הרשויות חילקו לתושבים שם תעודות זהות אבל יש עם איזה סיבוך משפטי, שורה תחתונה - לרוב יש. דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 13:39, 17 בינואר 2021 (IST)
ראה מזרח_ירושלים#מ-1967_עד_סוף_המאה_ה-20 אסף השני - שיחה 13:59, 17 בינואר 2021 (IST)

אם אישה נרצחת ביער ואף אחד לא שומע, האם המדינה לא תפתח בחקירה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב שבוע טוב,

אישה בת 19 מחיפה מתלוננת בשרותי הרווחה נגד אביה ומועברת למעון לחוסות בירושלים. זמן מה לאחר מכן היא נעלמת. שתיים מאחיותיה כבר מצאו את מותן - האחת נאנסה ונרצחה בגיל 5 והאחרת התאבדה בגיל 16. ימים אחדים לאחר היעלמותה של בת ה-19 מת אחיה בן ה-22 בקטטה.

ואני שואל: הכיצד במדינת ישראל של ימינו יכולה צעירה להיעלם בנסיבות כה מחשידות, מבלי שהרשויות יפתחו בחקירת רצח? מדוע המתינו עד שנמצאה התאמה של פרופיל ה-דנ"א לגופה שנמצאה באחד היערות הסמוכים לחיפה ([2],[3],[4],[5]), 15 שנים לאחר הירצחה?

אדגיש כי לא מדובר בשאלה רטורית אלא בבקשה קונקרטית לקבלת הסבר, בפרט לאור דבריי בשיחה:רצח נשים#הסרת משפט שקרי מהערך.

בתודה, ליאור पॣ • ד' בשבט ה'תשפ"א • 12:58, 17 בינואר 2021 (IST)

תסריט חלופי: אישה בת 19 רוצה לנתק את קשריה עם משפחתה מסיבה זו או אחרת. היא עוזבת את ביתה. האם צריך לעזור למשפחתה למצוא אותה? Tzafrir - שיחה 17:09, 17 בינואר 2021 (IST)
התסריט החלופי מתעלם מכך שמדובר במשפחה עם רקע של אלימות קשה. אני שותף לפליאה של ליאור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:42, 17 בינואר 2021 (IST)
ל-N12 נודע כי משפחתה כלל לא דיווחה במשך כל השנים על היעדרותה. אסף השני - שיחה 10:10, 18 בינואר 2021 (IST)
היא הנותנת. איך זה שבשום מערכת מחשוב לא קפץ השם שלה? לא בשרותי הרווחה, לא במשטרת ישראל, לא בקופת החולים וכנראה גם לא במנהלת שהסדירה את קליטתה בישראל של משפחה מרצועת עזה. אולי גבי יוכל להאיר את עיניי. ליאור पॣ • ו' בשבט ה'תשפ"א • 18:04, 18 בינואר 2021 (IST)
למה בדיוק השם שלה אמור לקפוץ במשטרת ישראל? האם קופת החולים אמורה לדווח על כל מי שלא ביקר שם המון זמן, ואיך זה מסתדר עם פרטיות החולה? ומה לעזאזל הקשר למנהלת? ומעל הכל, מדוע אתה פונה לגבי בצורה גועלית ומתנשאת שכזו? אסף השני - שיחה 19:10, 18 בינואר 2021 (IST)
גבי בקיא ממני בסוגיה הנדונה ולכן אשמח לשמוע מה הוא חושב. אם הסקת אחרת, אנא שתה מים. ליאור पॣ • ו' בשבט ה'תשפ"א • 19:49, 18 בינואר 2021 (IST)
תודה על ההמלצה (הגועלית והמתנשאת) לשתות מים, שתיתי מים, ועדיין פנייתך לגבי נראית לי גועלית ומתנשאת. כאשר מעוניינים לזמן עורך, ניתן לזמנו בצורה מנומסת יותר, קל וחומר כאשר מעוניינים בעזרתו. כמובן, שניתן גם לפנות אליו אישית בדף שיחתו: וכמובן שאין צורך לגרור וויכוחים מדפי שיחה של ערכים דווקא לכאן, עם שאלה שאני מתרשם שאינך באמת מעוניין בתשובה לה, אלא רק לחולל מהומות.
אני מתרשם שיש נושא מסויים שאתה מתעניין בו במיוחד. קח בבקשה בחשבון שהתנהגותך עשוייה לשרת שירות דב את אותו נושא, ולעורר אנטגוניזם. אסף השני - שיחה 20:02, 18 בינואר 2021 (IST)
מה (לכל הרוחות) לא מנומס ב"אולי גבי יכול להאיר את עיני"??!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:36, 19 בינואר 2021 (IST)

ספורט בכלא[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם האסירים יכולים לעשות כושר בכלא? האם נגיד יכולים להתאמן על אמנויות לחימה? האם זה שונה בין אסירים ביטחוניים (מחבלים) לבין אסירים פליליים רגילים?

אסירים ביטחוניים מקבלים תנאים טובים בישראל ביחס לשאר מדינות המערב ובטח במדינות המזרח התיכון, לרוב הם מקבלים אישור. על אף ההתנגדות הפוליטית - אסירים ביטחוניים מקבלים זכות ללימודים אקדמיים, צפייה פה ושם בטלוויזיה, אפשרות לקבל מתנות כמו ספרים ומכתבים

כויות לקנות מוצרים בקנטינה, לצפות בערוצי טלוויזיה רבים וזכות ללמוד לימודים אקדמיים. כאן מתואר בהרחבה. אז למיטב ידעיתי לאסירים ביטחוניים אפשר, קל וחומר לאדם ש"רק" לכאורה רצחו חס וחלילה, אנסו, גנבו, נתנו שוחד, חטפו. דזרטשיחה - הצטרפו למיזם הפוליטי 17:17, 20 בינואר 2021 (IST)

גדעון סער[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

מה עמדת סער בנושא השבת ויחס דת ומדינה?

על מה מתבסס פרופסור מרדכי קידר?[עריכת קוד מקור]

פרופסור קידר טען בשיחות שונות עם אלכס צייטלין שמוחמד שמע ולמד סיפורים על היהדות מצד יהודי תימני בשם כעאב שהיה מבקר או אף גר איתו בבית דודו אבו טאלב בעיר מכה, אליה הגיע לאחר שהסתכסך עם קהילתו בתימן.

לא מצאתי מקורות לטענה זו וייתכן שמדובר בפרשנות יצירתית מאד מצד פרופסור קידר. אני מבקש לקבל כאן מידע על מה הוא מתבסס. תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

חפש בגוגל על כעב אל אחבאר. 176.230.83.109 08:59, 18 בינואר 2021 (IST)
אם אני לא טועה אלה היו שני אנשים שונים בגילאים שונים מאד כאשר מי שהזכרת היה יועצו של עומאר אבן אל חטאב וייעץ לו להקים מסגד על הר הבית בירושלים. אף פעם לא חשבתי שהכוונה לאותו אדם. אם יש לך מידע אנא פרט למה אתה סבור שמדובר באותו אדם. אנונימי/ת לא חתם/ה

בדים שגורמים לתחושת גרד[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב למה יש בדים שגורמים לתחושת גרד. ובפרט למה יש בדי כותנה 100 אחוז שגורמים לתחושת גרד, לעומת בדי כותנה נעימים שלא גורמים לתחושה הזו? האם אולי מדובר בסיבים לא מעובדים מספיק או ברמת צפיפות נמוכה. בתודה מראש. אפי ב. 23:01, 18 בינואר 2021 (IST)

אם שוטר עושה עבירה פלילית כשהוא לא בתפקיד[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם מח"ש חוקרת גם מקרים שבהם שוטר מואשם בעבירה שלא קשורה לתפקידו? נניח שוטר ביום החופשי שלו הולך לסופר, מרים קופסת שימורי טונה ושם בכיס. הבעלים מזמינים משטרה.

האם במקרה כזה מח"ש הם הסמכות לחקור? 213.55.224.9 19:48, 19 בינואר 2021 (IST)

לפי הערך, נראה שכן. נניח בצבא, זה לא כך. אם מדובר במעשה פלילי, זה יוצא מתחום האחריות של המשטרה הצבאית. כנראה כי יש משמעויות נלוות לכך שמדובר בשוטרים, כמו שלא ניתן לאסור שוטר בכלא רגיל, מחשש לבטחונו. (¯`gal´¯) - שיחה 21:21, 19 בינואר 2021 (IST)

יכולים לסרב לאזרח ישראלי לחזור לישראל בגלל קורונה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

לפי הכתבה פה כתוב שצריך להציג אישור על בדיקה שלילית שנעשתה 72 שעות לפני מועד החזרה. האם משמעות הדבר שישראלי שחוזר לארץ יקבל סירוב לעלות על הטיסה בחזור אם לא הצליח לארגן בדיקה? ומה אז? יתקע בחו"ל עד שימצא דרך לעבור בדיקה (לא בטוח שכל המדינות עושות בדיקות לתיירים)? 213.55.224.9 01:38, 20 בינואר 2021 (IST)

באופן כללי בבעיות שכאלה פונים לשגרירות/קונסוליה. אני מניח שאחרי איזשהו בלגן יינתן פתרון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:13, 20 בינואר 2021 (IST)
השאלה היא איך זה יתכן מבחינה חוקית. כלומר, לסרב לאזרח מדינה לחזור למדינה שלו?
אני חושב זו שאלה של החקיקה המתירה למשרד הבריאות לאכוף סגר מול החקיקה של זכויות האזרח. לרשויות מותר לפעול על פי הסמכויות שנקבעו להן בחוק. האזרח יכול לתבוע בטענה שזכויותיו בחוק כאזרח חשובות יותר, ובית המשפט יכריע מה שיכריע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:42, 20 בינואר 2021 (IST)
אני חושב שמי שנתקע בחו"ל כי תוצאות הבדיקה שלו התעכבו, לא בדיוק חושב על מה בית המשפט יכריע... אנונימי/ת לא חתם/ה
חשבתי שאתה מוטרד מהאפשרות שהוא נשא / חולה וצריך לבצע בידוד / טיפול רפואי בחו"ל. לפי אתר משרד הבריאות מ-23.01 חובה לבצע בדיקת קורונה תקיפה לפני הטיסה למי שהיה 72 שעות לפחות בחו"ל (למעט מחוסנים ומחלימים), ויש צוות חריגים שיכול לאשר פטור במקרים מיוחדים, אם אין אפשרות לבצע בדיקה. כניסה של נשא עלולה לסכן לא רק את הצוות והנוסעים במטוס, אלא גם להכניס לארץ מוטציות חדשות. כרגע כל השבים לארץ חייבים בידוד של 14 יום, או 10 יום עם שתי בדיקות. מי שמסרב להיבדק חייב לבצע בידוד במלונית של המדינה ולא בבית. מי שחוזר ממדינות שהוגדרו "מסוכנות" (דרום אפריקה, זמביה, איחוד האמירויות וברזיל) חייב לבצע בידוד במלונית של המדינה. צוות חריגים יכול לבדוק ולאשר מקרים מיוחדים לגופם. כל פעולה שהייעוץ המשפטי מאשר - משמעות הדבר שהוא חושב שהוא יכול להגן עליה בביהמ"ש. אנונימי/ת לא חתם/ה
הבעיה היא לכאן ולכאן. מצד אחד, אזרח ישראלי שלא יכול לחזור לארץ מכיוון שהוא לא ביצע בדיקה בזמן זה בעייתי, מכיוון שהמדינה מונעת מהאזרח שלה לשוב ארצה (וישראל אפילו משקיעה מאמצים בשביל להחזיר ארצה עבריינים שנפלו בכלא זר). מצד שני, אם נמצא חיובי, הישראלי צריך לחפש טיפול רפואי ובידוד במדינה זרה על חשבונו, במקום שהמדינה שלו תטפל במקרה שלו פרטנית. ואז שוב פעם יוצא שישראל משאירה את האזרח שלה במדינה זרה בלי לדאוג לו.

איך טראמפ יוכל למרר לביידן את הכהונה מבחוץ?[עריכת קוד מקור]

טראמפ יוכל למרר לביידן את הכהונה מבפנים, דרך האופוזיציה שלו בקפיטול

אבל מה לגבי מבחץ? הרי יש לו המון תומכים שייצאו להפגין עבורו ומימון לא חסר לו, לא לעצמו ולא למפגינים שלו. אילו פעולות הוא יכול וסביר שיעשה כדי למרר ולהטריל לביידן את הכהונה מבחוץ? אולי אפילו כבר עכשיו יש שמועות לתוכניות הטרלה "על הגריל" אנונימי/ת לא חתם/ה

מרגע שביידן מדקלם את שבועת הנשיא, טראמפ הוא חסר סמכות לחלוטין. מבפנים הוא אכן יכול להורות לתומכים הקנאים שלו לחסום אותו בקונגרס בכל דרך אפשרית (בהנחה שהוא עדיין ישפיע עליהם), אבל מבחוץ... הוא יכול רק לצייץ נגדו בטוויטר. אה, גם את זה הוא לא יכול. אבל בנימה רצינית יותר, לטראמפ יש קהל תומכים נרחב ביותר, והוא יכול להשפיע על דעת הקהל לרעת ביידן. אולי אגסי ירצה להרחיב אותי. ניב - שיחה 16:31, 20 בינואר 2021 (IST)
טראמפ לא מנהיג הרפובליקנים בסנאט ולא בבית הנבחרים, אלו מיץ' מקונל וקווין מקראתי. לטראמפ יש בייס, טוויטר משוחרר וזהו. דזרטשיחה - הצטרפו למיזם הפוליטי 17:01, 20 בינואר 2021 (IST)
אמת בדבריך דזרט, אבל כבר נוכחנו לדעת שישנם סנאטורים (טד קרוז) וחברי קונגרס (ג'ים ג'ורדן) שיעדיפו לציית לטראמפ מאשר למקונל ולמקארתי. ניב - שיחה 17:05, 20 בינואר 2021 (IST)
הראשון היה מפתיע אותי אם הוא לא היה מתנהג ככה, אבל זה דיון למקום אחר קריצה דזרטשיחה - הצטרפו למיזם הפוליטי 17:06, 20 בינואר 2021 (IST)
להערכתי, טראמפ בהתחלה יהיה בעיקר עסוק בהשגת זיכוי באימפיצ'מנט שלו. בהמשך הוא לא יתנזר מפוליטיקה. הוא יקפיד להתראיין, להרצות ולמתוח ביקורת על החלטות ממשל ביידן, ובמיוחד על שינוי מדיניותו. בהמשך הוא ינסה לסייע לרפובליקנים לעשות מהפך בקונגרס בבחירות האמצע בסוף שנה הבאה, ומאוד יתכן שירצה לעשות תיקון ויתמודד בפריימריז הרפובליקנים, שיתחילו מעשית בעוד כשנתיים, וזאת גם משום שהוא מוביל בגדול בסקרי הרפובליקנים. אגסי - שיחה 18:26, 20 בינואר 2021 (IST)
אגב, דבר אחד לא ישתנה, התקשורת הישראלית תמשיך להשמיץ את טראמפ ומקורביו ולפרגן לביידן ואנשיו. אגסי - שיחה 19:45, 20 בינואר 2021 (IST)
אתה לא חושב שהביקורת מוצדקת? גם גופי התקשורת בארה"ב השמיצו את טראמפ, וגם פוקס ניוז התנערו ממנו, וגם הרשתות החברתיות לבסוף פעלו נגד השימוש שלו בפלטפורמה שלהם. התקשורת הישראלית ידעה גם לתת לטראמפ את הקרדיט כשזה הגיע לו, בעיקר בקידום נושאים שהם חשובים לישראל. אין ספק שבהרבה דברים הוא כן היה טוב לישראל, ולא רק גופים כדוגמת ערוץ 20 טוענים זאת, אבל יש גם הרבה רע שהתלווה לזה, בתרבות שהוא קידם והשליט, גם מבחינת היחס לישראל בקרב המפלגה ותומכים רבים של המפלגה בכלל אינם בעד ישראל, חלקם נאו-נאצים ותומכי גזענות לבנה. היה אפשר לראות זאת גם בהתפרעויות. כנראה זה לא מעיד על הכלל, אלא על זרם יותר רדיקלי שתומך בטראמפ. יש כאלו שטוענים שהבייס שלו הוא אוונגליסטי, שמעודד מה שעלול להיות נפיץ פה באזור, כי זה קשור לתפיסה המשיחית בנצרות, בקשר לאחרית הימים. לא יודע האם ועד כמה זה נכון ודומיננטי. (¯`gal´¯) - שיחה 00:02, 21 בינואר 2021 (IST)
החיסרון הגדול של טראמפ זה הפה הגדול שלו. הייתה הצדקה לביקורת הוגנת לגבי התבטאויותיו. התקשורת בישראל לא נתנה לו קרדיט על כלום. הם הסתירו את כל פועלו החיובי, ככול שיכלו, למעט מה שקשור לישראל, ולא הפסיקו להכפיש אותו, תוך הטעיית הצופים והקוראים, ומנגד נתנו יחס מפרגן לביידן והדמוקרטים, תוך הסתרת כל הכישלונות שלהם והביקורת נגדם, וכל זה לא הולך להשתנות. חכה ותראה. אגסי - שיחה 01:32, 21 בינואר 2021 (IST)
אשמח ליותר פירוט. מהי הביקורת שיש לך כלפי התקשורת הישראלית? (¯`gal´¯) - שיחה 01:55, 21 בינואר 2021 (IST)
על קצה המזלג, לפני יותר מ-5 שנים התחלתי מתוך סקרנות לעקוב אחרי הקמפיין של טראמפ, והופתעתי שדיווחי התקשורת הישראלית היו די מסולפים לגביו, כולם שידרו נרטיב זהה. ומאז לצערי אני רואה שמדי יום הם משקרים, מסלפים ומטעים בחדשות החוץ, בעיקר לגבי הפוליטיקה בארה"ב, מאחר שאין שום פיקוח, (כמו שהם משקרים בתוכניות הריאלטי), וגם הבנתי שההטעייה השיטתית הייתה גם בתקופת אובמה, אבל בתקופת טראמפ נפרצו כל הסכרים, ותרבות השקר הייתה על בסיס יומי. זה כולל הסתרה שיטתית מהציבור של מידע שלילי משמעותי על הדמוקרטים וכמובן ביידן. בזמנו כתבתי את הערך גיל תמרי והיה עצוב לי לגלות שגם הוא מסלף ומטעה מדי יום. הבעיה היא שכל המערכת של התקשורת הפוליטית רקובה מהיסוד, והעיתונאים שמצטרפים נאלצים ליישר קו. אגסי - שיחה 02:19, 21 בינואר 2021 (IST)
יש בישראל שני עיתונים, ישראל היום ומקור ראשון שהם בבעלות שלדון אדלסון, מגדולי תומכיו (הכלכליים) של טראמפ. הקו המערכתי של ישראל היום תמך ללא סייגים בטראמפ, וזהו העיתון הנפוץ ביותר במדינה. במקרים רבים אותו „מידע שלילי״ היה השמצות ללא ביסוס מספיק שהודהדו בחוגי ימין, אבל תקשורת אחראית לא נתנה להם במה בגלל חוסר הבסיס. Tzafrir - שיחה 08:02, 21 בינואר 2021 (IST)
@Tzafrir, זאת בדיחה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:33, 21 בינואר 2021 (IST)
לא. עולה לי בראש מקרה כזה. אבל אני בינתיים מנסה לחלץ מאגסי דוגמאות לחוסר ניטרליות של ויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 15:48, 21 בינואר 2021 (IST)
@Tzafrir, אם כך, יכול להיות, שלא קראת את החדשות? העיתונים היו שייכים לו, בעבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:50, 21 בינואר 2021 (IST)
בסדר. היו בבעלות שלדון אדלסון בכל הזמן הרלוונטי. Tzafrir - שיחה 17:07, 21 בינואר 2021 (IST)
טראמפ מוביל כרגע פלג אחד במפלגה הרפובליקנית. מעניין לראות אם אותו פלג ימשיך לשמור על כוחו. לא נראה לי שמדובר על פילוג במפלגה בשלב זה. במפלגות בארצות הברית היו, לאורך השנים, פלגים שונים (איור מ־2012).
בינתיים טראמפ תרם להפסד הרפובליקני בבחירות לסנטורים בג’ורג’יה. אבל מעבר לכך, טראמפ יתחיל להתמודד גם עם מגוון תביעות ברמות שונות. נראה גם שעסקיו האישיים כושלים. אני לא יודע מה יהיה מצבו עוד שנה. אם טראמפ ייחשף כאיש עסקים כושל (בהמשך להיותו נשיא שלא הצליח להיבחר מחדש), יכול להיות שהוא יקובע בתדמית של אדם כושל. Tzafrir - שיחה 08:15, 21 בינואר 2021 (IST)
הכלי העיקרי של טראמפ היה הטוויטר, והוא נחסם שם. אנונימי/ת לא חתם/ה
צריך להתעדכן גם מכלי תקשורת שמרנים וממקורות רפובליקנים ולראות את התמונה הכללית ולא את הדיסאינפורמציה של התקשורת. אחוזי התמיכה בטראמפ במפלגה הרפובליקנים שברו שיאים. לאחר שנבחר לנשיא, טראמפ עמד לבחירה בפריימריז הרפובליקנים, אבל לא דיווחו שהוא השיג נדמה לי 97% בפריימריז באיווה, יום לפני החלטת הסאנט באימפיצ'מנט וזה היה מאוד חשוב. לא מדברים על כך שבבחירות האחרונות הרפובליקנים בתמיכת טראמפ השיגו בחזרה נדמה לי 12 מושבים בבית הנבחרים. שטראמפ הצליח יפה מאוד בעסקיו, וצבר הון של מיליארדים למעט כישלון זמני באטלנטיק סיטי, בגלל שהפסיקו שם את ההימורים ועוד. המציאו שקרים שהוא קיבל מאביו בירושה 250 מיליון ועוד. לסיכום, טראמפ ממש לא מושלם, אבל התקשורת מעוותת לחלוטין את התמונה לגביו, כפי שהיא עושה ההפך לגבי ביידן. אגסי - שיחה
(בלי שום קשר לדיון: חתמת בכוונה עם שלוש טילדות? נראה שתוסף השיחה לא מזהה את זה כתגובה ולא אפשר לי לענות על כך בקלות)
טראמפ זכה בתמיכה רחבה בימין, אבל לחוסר פופולריות בצד השני. כתוצאה מכך הוא בסך הכל היה אחד הנשיאים הכי פחות פופולריים (מאז שנות השלושים, התחלת סקרים סדירים). לדוגמה: הוא היחיד מאז שלא עבר אף פעם את 50% שביעות רצון מתפקודו בקרב הציבור האמריקאי.
זכייתו של טראמפ בפריימריז לקראת הבחירות לא הייתה חדשות מעניינות. אף מועמד רציני לא התמודד נגדו (וזה כבר לא היה חדש. ולא בדקתי, אבל השווה לאובמה ב־2012, בוש ב־2004 וכו’). לכן זה לא תפס כותרות. על עושרו של טראמפ יש ערך מפורט באנגלית. הוא מתחיל בהערכת השווי של 2.5 מיליארד דולרים של מגזין פורבס אבל בהמשך יש גם הערכות אחרות לפיהן הוא נטו בחובות (ואז מעניין כמה זה חל גם על הערכות אחרות של פורבס).
אתה צודק בכך שלטראמפ היה כישלון זמני באטלנטיק סיטי. הבעיה היא שלא מדובר על כישלון חד פעמי. עסקיו כשלו שם ארבע פעמים ופשיטות הרגל התכופות שלו (ליתר דיוק: של עסקיו) גרמו לכך שבנקים רבים העדיפו לא להתעסק איתו (ולכן הוא נאלץ ללקט הלוואות מבנקים זרים במקום מבנקים אמריקאיים, ובריביות גבוהות יותר).
ולגבי הבחירות לקונגרס: מסכים לחלוטין. אבל מי אמר שלא מדברים על זה. בהחלט מדברים. Tzafrir - שיחה 10:51, 21 בינואר 2021 (IST)
הסקרים לגבי טראמפ מוטים (למשל סקר של WP נתן לביידן 17% בוויסקונסין) היו סקרים של רסומסן שהוא קיבל 53%, שזה יותר מאשר אובמה בתקופה המקבילה, והייתה גם הסתה חסרת תקדים נגדו. מיליארדר, שבעבר כמה חברות שלו נקלעו לקשיים, לא נחשב איש עסקים כושל. בטח שלא מסקרים פריימריז שבהן טראמפ נוחל הצלחה גדולה, ועוד לפני ההצבעה במשפט הדחה. ולא באמת סיקרו בישראל בחדשות בטלוויזיה שהרפובליקנים צברו כמה מושבים בבית הנבחרים. אגסי - שיחה 16:02, 21 בינואר 2021 (IST)
לעניין טראמפ לעומת אובמה: תוצאות סקר שביעות הרצון מהנשיאים של גאלופ. אפשר לראות שם שטראמפ כמעט באף חודש לא עלה מעל 45% ואילו אובמה כמעט באף חודש לא ירד מתחת לשיעור הזה (הסתה וכו’ זה תרוצים. אני מדבר על מבחן התוצאה).
הבחירות המקדימות באיווה: זה לא היו חדשות מעניינות. היו חדשות הרבה יותר מעניינות: הבחירות המקדימות הדמוקרטיות שבשל תקלות לא היה ידוע עדיין מי זכה בהן. הנצחון של טראמפ היה צפוי וברור ולא היה טעם לספק כותרות עליו. הנה כתבה לדוגמה מאותם ימים. ב־2012 אובמה זכה בשיעור דומה. ב־2004 לא היו שם פריימריז רפובליקניים וב־1996 לא היו שם פריימריז דמוקרטיים.
לגביו כאיש עסקים: הבאתי עובדות. זוהי הפרשנות שלך. Tzafrir - שיחה 17:49, 21 בינואר 2021 (IST)
בממוצע הסקרים, שהוא פחות מוטה מסקר גאלופ, טראמפ מדי פעם עבר את אובמה, בנקודת הזמן המקבילה. טראמפ בהצבעה ראשונה מאז בחירותו לנשיא, בוודאי שזה מעניין, במיוחד שזה היה לפני ההצבעה בעניין האימפיצ'מנט, וכאשר יריביו קיבלו סיוע רב משונאיו. יש חשיבות לגדול הניצחון. תמיד שיאים חיובים של טראמפ זכו להתעלמות מהתקשורת.גם אני הבאתי את העובדה הכי חשובה, טראמפ הוא מיליארדר, אז כל בר דעת יגיד שהוא איש עסקים מצליח, זה פרשנות של הפייק- שקשיים זמניים שהיו לכמה חברות שלו, מעידות שהוא איש עסקים כושל.
על מה אנחנו בעצם מתווכים? על טראמפ? אני מסכים שטראמפ ממש לא מושלם, ולדעתי עיקר הבעיה שלו זה בסגנון התבטאויותיו התוקפני ושחצני, אם כי ההתקפות האישיות שלו הן תמיד תגובה כנגד תוקפיו. על התקשורת הישראלית? מבדיקה יומיומית, אני אומר מתוך ידע, שבנושא חדשות החוץ (ותוכניות ריאליטי) הם עוסקים מדי יום בהטעיית הצופים/קוראים, ואפשר להשוות את זה לעסק שעוסק דרך קבע במכירת מוצרים תוך הונאת קשישים. אגסי - שיחה 18:39, 21 בינואר 2021 (IST)

איפה מתגוררת סגן הנשיא?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם גם היא תגור בבית הלבן? הרי היא צריכה להיות במקום בטוח וקרוב לסנאט. 147.161.13.181 23:04, 20 בינואר 2021 (IST)

סגנית הנשיא מתגוררת במעגל מצפה הכוכבים מס' 1. ניב - שיחה 01:34, 21 בינואר 2021 (IST)

מסד נתונים? שאלה בטרמינולוגיה[עריכת קוד מקור]

שלום, שאלת טרמינולוגיה בתחום מדעי המחשב.

בתוכנות זמן אמת כמו מערכות סימולציה, או משחקי מחשב בסוגות מסוימות, עשויים להיות הרבה מאוד נתונים שיש לנהל, ואלו נתונים דינאמיים שמשתנים כל הזמן (למשל, נתוני מיקום של הישויות). עשויות להיות כל מיני שיטות לנהל את כמות הנתונים הזו, אבל אחת מהן היא פשוט להחזיק את כולם במקום מרוכז, שהוא מעין in-memory database דינאמי (גם אם הגישה אליו ממודלת בצורה שהיא יותר מונחית עצמים), וזה מודול אינטגרלי בארכיטקטורה, חלק מליבת המנוע.

השאלה שלי היא איך קוראים לדבר הזה. בנסיון המעשי שלי, פשוט קוראים לזה database, אבל אני מתרשם שזה מאוד שונה ממה שבדרך כלל מתכוונים אליו כשמשתמשים במונח הזה, שלרוב מתייחס למערכת לאחסון נתונים נפרדת, לטובת גיבוי או ניתוח שלהם, ושהאופי של הנתונים הרבה יותר סטאטי. אפילו בתיאור של Real-time database כשמתייחסים ל"נתונים שכל הזמן משתנים" הדוגמאות מעידות על קצב שינויים בסדר גודל נמוך בהרבה מנתונים דינאמיים של מערכות סימולציה ומשחקי פעולה וכד'. אז מה המונח לזה? מישהו יודע?

תודה, אנונימי/ת לא חתם/ה ב-03:00, 21 בינואר 2021 (IST)

שלום,
אם הבנתיך נכון, סבורני שאתה מתכוון למונח ה"מצב" (mode או לחלופין state); למשל, כשאתה עושה save במשחק אתה למעשה יוצר "מצב" פוטנציאלי מסוים של התוכנה בבסיס נתונים; כלומר, אתה מעתיק נתונים מתוך בסיס הנתונים אל רכיב חדש בבסיס הנתונים שהוא מצב ואם וכאשר תטען אותו ב load תוכל כמובן לצאת מהתוכנה ולהשאירו כמו שהוא או לשנותו (או ליצור ממנו נגזרת וכו'). כמובן שככל שתוכנה מורכבת יותר כך מרחב מצבים (אנ') שלה פוטנציאלי יותר.
בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה
כן, זה באמת מעין "מצב", או למעשה חלק מה"מצב" של התכנית. אבל אני מחפש מונח טכני יותר שמתייחס לרכיב הזה כמערכת ניהול של אכסון וגישה לנתונים. תודה, השואל. 10:50, 1 בפברואר 2010 (IST)
אולי kvstore? ‏ Shannen - שיחה 16:39, 24 בינואר 2021 (IST)
להבנתי זה פשוט סיווג של האופן שבו הנתונים מאוכסנים, משהו שעומד בניגוד למודלים אחרים (כמו מסמכים, אובייקטים רלטיביים, וכד'). זה אולי מודל שיכול לחול על רכיב המערכת שאני מתאר, אבל הוא כנראה לא ההגדרה שלו. תודה, השואל. 10:50, 1 בפברואר 2010 (IST)

האם פחם פעיל הוא בסיסי (אלקליני)[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם פחם פעיל הוא בסיסי (אלקליני)

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כמה עלה סוכר בתחילת ימי הביניים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב כמה עלה סוכר בתחילת ימי הביניים - לפי ימי עבודה? ולפי מחיר של כיכר לחם (או כמות של אוכל בסיסי שמספיקה לאדם ליום)

אני לא יודע כמה עלה הסוכר בתחילת ימי הביניים אבל יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים: ימי הביניים זאת תקופה ארוכה מאוד. ההיסטוריה האנושית לאו דווקא מחולקת תקופות המוכרת של "העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה". חלוקה זו טובה לאירופה אבל לאו דווקא לסין או לאמריקה הדרומית. כמו כן, חשוב לשים לב למושג המחיר. תשלום בכסף התקיים בימי הביניים אך גם סחר חליפין. מרבית בני האדם לא קנו לחם אלא גידלו חיטא ואכלו בעיקר דייסות ולא לחם, בוודאי בתחילת ימי הביניים. הסוכר הגיע לאירופה בשלב מאוחר יותר, בסמוך לשיא ימי הביניים ולא כל כך בתחילת ימי הביניים. גילגמש שיחה 19:04, 21 בינואר 2021 (IST)
סוכר לא היה מוכר באירופה בראשית ימי הביניים. לחופי הים התיכון המתיקו עם חרובים ודבש. באירופה הקרה יותר המתיקו עם פירות יער ודבש. ובאופן כללי אכלו יותר ירקות ופירות בעונה. הסוכר הובא לאירופה אחרי גילוי איי הודו המערבית (הקריביים). מאחר שהובלתו הייתה ממושכת ומסוכנת, בספינות במים סוערים, הוא היה יקר. גם אופן הפקתו היה יקר: חייב כוח אדם רב, שגם כאשר נסמך על עבדים, חייב הוצאות רבות. העלות של 4 שקלים לקילוגרם, שבה ניתן למצוא סוכר היום, הייתה נחשבת מדע בדיוני בימי הביניים. בכל מקרה, אל תאכלו הרבה סוכר. דבר אחד נשאר עקבי בעניינו: הוא לא בריא. בברכה, דני Danny-w - שיחה 15:56, 24 בינואר 2021 (IST)
זה פשוט לא נכון. חבל שאתה כותב בלי לבדוק. הסוכר היה ידוע היטב באירופה בימי הביניים והוא לא הגיע לשם מאיי הודו המערביים אלא מהערבים. פרטים אמורים להופיע בערך תזונת ימי הביניים. גילגמש שיחה 18:12, 24 בינואר 2021 (IST)

ראש ממשלת ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם נשיא ארצות הברית עומד בראש ממשלת ארצות הברית? לפי הקישור הוא עומד בראש הממשלה הפדרלית של ארצות הברית. האם זה הופך אותו למעשה גם לראש ממשלה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:45, 21 בינואר 2021 (IST)

לא. כשמדברים על ראש ממשלה, הכוונה בממשלה היא לגוף קולקטיבי העומד בצמרת הרשות המבצעת והמורכב מאנשים אחדים (שרים) המקבל החלטה קולקטיבית. ראש הממשלה הוא האדם הבכיר בגוף וקובע את סדר יומו אך הוא אינו יכול לקבל את ההחלטות לבדו (אלא אם כן הוסמך על ידי הממשלה עצמה) ובאופן עקרוני (אף שמעשית דבר זה אינו נכון) הוא אינו יותר מראשון בין שווים. בפרט, בדמוקרטיות פרלמנטריות הממשלה היא בעלת הסמכות הביצועית. בישראל למשל זה מופיע בסעיף 1 לחוק יסוד:הממשלה שקובע שהממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. לכן, למשל, אם ישראל תחליט להתקשר באמנה בין לאומית, זה דורש את החלטת הממשלה, ואם רוב השרים יצביעו נגד, ישראל לא תתקשר באמנה, גם אם ראש הממשלה בעד. לעומת זאת בדמוקרטיות נשיאותיות, הסמכות המבצעת מצוייה בידי הנשיא. כך בחוקת ארצות הברית נפתח הפרק השני: "הסמכות המבצעת תהיה נתונה בידי נשיא ארצות הברית של אמריקה". לכן, גם אם סגן הנשיא, כל שרי הקבינט, סגניהם ועוזריהם יסברו כי החלטה מנהלית מסויימת שגויה, דעתו של הנשיא תגבר. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:03, 21 בינואר 2021 (IST)
האם זה אומר שלנשיא יש כוח אבסולוטי? כלומר הוא "מלך ל-4 שנים" והוא רשאי לקבל כל החלטה, גם בניגוד לדעתם של כל הסנט והשרים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:15, 22 בינואר 2021 (IST)
לא. זו עדיין דמוקרטיה ויש הפרדת רשויות. זו לא רק רפובליקה. הדמוקרטיה לא נגמרת ביום הבחירות. יש עוד המון עקרונות שמובילים משטרים דמוקרטיים, ע"ע ליברליזם. גם לצו נשיאותי בארה"ב יש הגבלה, הערך מפרט זאת, שאינו יכול להיות נגד החוקה. נשיא ארה"ב מרכז בסמכויותיו הכי הרבה תפקידים ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות (אני זוכר שראיתי סרט על המשטר האמריקני בשם "איזונים ובלמים" בערוץ הכנסת, והעניין הזה הוזכר), וזה באמת מזכיר קצת את הסמכויות של שליט עליון. (¯`gal´¯) - שיחה 02:19, 22 בינואר 2021 (IST)
החלטות קריטיות דורשות אישור של הקונגרס (הרשות המחוקקת), ויכולות להגיע לבית המשפט (הרשות השופטת), כך שבדמוקרטיה אין כוח מוחלט (או לפחות לא אמור להיות). גם בישראל רה"מ יכול לתמרן הצבעות בממשלה או לפטר שרים כדי להשיג רוב, כך עשה למשל שרון כדי לאשר את ההתנתקות, וכך עשה כנראה בן גוריון כדי לאשר את הכרזת העצמאות של המדינה. אנונימי/ת לא חתם/ה
כשארצות הברית נוסדה, תפקיד ראש ממשלה עדיין לא היה מגובש בממלכה המאוחדת וחוקת ארצות הברית מיסדה מודל עם איזונים שונים בין הנשיא (מחליף זמני של המלך) לרשות המחוקקת (בית הנבחרים והסנאט, המחליפים של הפרלמנט ובית הלורדים. באותו הזמן גם הפרלמנט היה הרבה פחות ייצוגי). לכן דווקא על ארצות הברית המודל השלטוני הבריטי של ראש ממשלה לא הצליח להשפיע. Tzafrir - שיחה 11:23, 22 בינואר 2021 (IST)
רק היום ביידן "יבלם" על ידי הסנאט, 99% אחוז שהמינוי של גנרל בדימוס, לויד אוסטין יעבור - אבל נניח ביידן היה ממנה את הכבשה שושנה והמינוי לא היה עובר - הכבשה שושנה לא הייתה מזכירת ההגנה, אם המינוי כן עבר - היא כן. מלבד סגן הנשיא (אם אתה מתעקש, יש תפקידים נוספים כמו ראש סגל) לא עוברים את העינויים של הסנאט, נניח ביידן רוצה עכשיו להפוך את גואם למדינה של ארצות הברית, הוא לא יכול לעשות זאת בלי שהסנאט ובית הנבחרים (שלפחות בשנתיים הקרובות בשליטתו).. הרבה החלטות דורשות גם בדיקות מעבר להצבעה, כמו בישראל יש וועדות שעוברות על חוקים שהנשיא מקדם - כנ"ל על מינויים, צווים נשיאותים הם לא תורה משמיים כמו שאמרו - ביידן לא יכול להפוך את ארצות הברית למשטר בו הבננה היא האל והכדור הוא בן המשיח - הרי מה דמוקרטי בזה?אבל כן, בניגוד לנתניהו - לביידן וקודמיו היה כוח יותר מהרבה שליטים דמוקרטים אבל זה עדיין רחוק מלהיות כמו המדינות בהן הסנאט היא חותמת גומי שרוקדת הורה לשליט דזרטשיחה - הצטרפו למיזם הפוליטי - ויקיפדים ותיקים? הצטרפו ותעזרו לויקיפדים חדשים 11:42, 22 בינואר 2021 (IST)
לא הבנתי את ההשוואה לנתניהו. הוא מעוניין להפקיע סמכויות ולרסן את הגורמים שמפעילים ביקורת ובולמים את הממשלה, כלומר את הרשות השופטת (יועמ"ש, בג"ץ וכל מי שמעז להתנגד להחלטות של הדרג הנבחר, גם אם מסיבות משפטיות וטכניות. כך גם קיבלנו את המושג "שלטון הפקידים"), כי היא הריסון היחיד שיש בישראל, כי פה הממשלה שולטת למעשה בכנסת. בכך הוא מעוניין לשנות את יחסי הכוחות בין הרשויות. מה גם, שברוב העולם נדרש רוב מיוחד כדי לשנות את החוקה. בישראל לא צריך אפילו רוב של 61 כדי לחוקק חוק יסוד או כדי לשנות חוק יסוד קיים.
משהו מעניין שנתקלתי בו, כאן נטען (זה בדקות הראשונות) כי אם במהלך ההתפרעויות בקפיטול, היו נהרגים כמה מן הבכירים בממשל, טראמפ היה יכול להחיל משטר צבאי זמני. האם זה נכון? אם כן, זה לא מעיד על חולשה רצינית ביכולת ההתגוננות של הדמוקרטיה האמריקנית? כי כל מה שצריך זה רוצח שכיר (בהנחה שיצליח להסתנן ולעבור את אבטחת האישים, דבר שאולי אפשרי אם זה נעשה בשיתוף פעולה עם אדם מבפנים) שיחסל כמה אנשים כדי לעשות הפיכה שלטונית? (¯`gal´¯) - שיחה 23:26, 22 בינואר 2021 (IST)
כן. תכלס, נשיא ארצות הברית הוא ראש הממשלה שלהם. הוא לא prime minister, אלא head of government (ראש הרשות המבצעת). חשוב לעשות את ההפרדה בין שני המושגים. ניב - שיחה 16:21, 25 בינואר 2021 (IST)

סוגים של מחשבים ניידים ותפוצתם[עריכת קוד מקור]

למיטב ידיעתי לפטופ הוא הסוג הנמכר ביותר של מחשב נייד אבל קיימים סוגים נוספים כגון AllInOne (מחשב ומסך משולבים ללא מקלדת) ומאז 2015 בערך מתפתחת גם מגמה נוספת של הקטנה דרסטית של גודל רכיבי מארז המחשב כך שמארזים שלמים קטנים ב 80% אם לא יותר ואז המחשב הוא קופסה קטנה ששוקלת אולי 2 קילו שמחברים לה רק מסך ועכבר ולמי שרוצה גם מקלדת חיצונית (אם אינו מסתפק בטאץ' במסך). אלו לפחות שני סוגים של מחשבים "ניידים" ואני רוצה לדעת מה נמכר יותר מבין שניהם? בתודה וברכה אנונימי/ת לא חתם/ה

מה שתיארת נקרא nettop (אנ'). (¯`gal´¯) - שיחה 22:39, 22 בינואר 2021 (IST)
הבדל משמעותי אחד הוא שלמחשב נייד יש סוללה ולכן הוא יכול לעבוד גם ללא חיבור (רציף) לזרם החשמל. Tzafrir - שיחה 00:01, 23 בינואר 2021 (IST)
לפחות תאורטית ניתן לדבר גם על AIO ועל Nettop (או על משהו שדומה להם) כבעלי סוללה; יש מצב שזה קיים ואני לא מכיר את הדגמים. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

טעינת יתר[עריכת קוד מקור]

מה יכול להשפיע על כך שכשלא מוציאים סמארטפון מטעינה לאחר שהסוללה התמלאה, לתקופה ארוכה, שהסוללה תיגמר באחוזים גבוהים יותר? ממה שהבנתי, כיום, כשסוללה מגיע לטעינה מלאה, המטען מפסיק להטעין אותה והמכשיר מקבל חשמל ישירות מהמטען, עד שמנתקים אותו. יכול להיות שזו רק בעיה של כיול, ואחרי כמה טעינות ופריקות זה יסתדר? (¯`gal´¯) - שיחה 22:43, 22 בינואר 2021 (IST)

מניסיון עם מכשירים שמחוברים קבוע למטען מהר מאוד הסוללה מתנפחת לפעמים עד כדי שבירת אריזת הטלפון. שמוליק - שיחה 23:27, 23 בינואר 2021 (IST)
למה שזה יקרה אם המטען מפסיק להטעין ברגע שהסוללה מלאה (או כמעט מלאה)? בני כמה אותם מכשירים? פעם טלפונים גם היו מתפוצצים אם לא היו מנתקים אותם מהטעינה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:32, 24 בינואר 2021 (IST)
החדשים והיקרים ביותר. שמוליק - שיחה 12:04, 24 בינואר 2021 (IST)
1. זה לא אמור לקרות. סוללות חכמות אמורות לאפשר לפחות 1,000 מחזורי טעינה/פריקה מבוקרי הצ'יפ הפנימי שלהם לפני שהן יורדות לקיבולת של 80% מהמקורית. 2. אצלי הבעיות ששמוליק תיאר לא התקיימו למעט סוללה אחת של מכשיר אחד. החלפת הסוללה לסוללה מקורית פתרה את הבעייה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:03, 24 בינואר 2021 (IST)
באמת, הירידה היא כזו דרסטית? מכוון או מגבלות הטכנולוגיה? (¯`gal´¯) - שיחה 20:01, 24 בינואר 2021 (IST)
מגבלות טכנולוגיה, והטכנולוגיה משתפרת מהר. הבעיה היא היווצרות גבישים מוליכים (מכונים דנדריטים) שמקצרים דרך האלקטרוליט ולאט לאט הופכים חלקים מהסוללה לסתם מוליכים. כל שנה יש טכנולוגיות חדשות שמצמצמות עוד ועוד את הבעיה. קשה להתנבא, אבל אם הטכנולוגיות שקראתי עליהן לפני שנתיים תגענה לייצור תוך עשור, אז ב 2030 תהינה סוללות בעלות מאות אלפי מחזורי טעינה (קרי - אורך חיים שימושי של עשרות שנים), בטוחות (אתה יכול לנקב אותן ולא יקרה כלום), בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה פי 4 לפחות, ולקינוח נטענות לפחות פי 10 מהר יותר מהיום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:17, 25 בינואר 2021 (IST)

פונקציה על ופונקציה שאינה על[עריכת קוד מקור]

האם ההבדל הוא שבראשונה ניתן להפוך את הקשר בין כל האיברים אך באחרונה לא, כי לפחות איבר אחד בקבוצה A לא קשור למי מאיברי קבוצה B?

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

פונקציה היא הפיכה אמ"מ היא חח"ע ועל. פונקציה על היא פונקציה שעבור כל איבר בטווח קיים איבר בתחום כך שעבורו הפונקציה מעבירה אותך לאותו איבר. (¯`gal´¯) - שיחה 21:08, 23 בינואר 2021 (IST)
האם במונחים "טווח" ו"תחום" התכוונת לקבוצה A ולקבוצה B בהתאמה? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
תחום וטווח מתארים את הקבוצות מהן מגיעים המקור והתמונה בהתאמה. אם , אז a הוא מקור ו-b תמונה. בכתיב , A הוא התחום ו-B הטווח. (¯`gal´¯) - שיחה 19:59, 24 בינואר 2021 (IST)
יצאתי מבולבל:
  1. למה במקום אחד השתמשת באותיות גדולות ובאחר קטנות?
  2. האם כאן מקור=טווח ותחום=תמונה (כלומר, האם כאן אלו מונחים נרדפים? הייתי מהמר שלא אבל שואל בכל זאת).
בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה
אלה לא מושגים נרדפים, (¯`gal´¯) - שיחה 15:12, 25 בינואר 2021 (IST)
כן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:25, 24 בינואר 2021 (IST)
אילן, לפי ההזחה אני מבין שהגבת לי ברומזך שהבנתי נכון. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
כן. אתה חוסך לי הרבה מלים היום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:09, 25 בינואר 2021 (IST)

ריצה רגלית במירוץ מכוניות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

שמעתי שפעם (בשנות ה-20-30) תחרויות מירוץ כללו מסלול ריצה קצר לנהגים. כלומר ברגע שנשמעה ירית פתיחה, הנהגים רצו למכוניותיהם, קפצו פנימה והתניעו. האם יש מקור לזה? אשמח לקישורים, באנגלית.

ממליץ תמיד לחפש בגוגל לפני ששואלים כאן שאלות פשוטות, תקבל/י את התשובה מהר יותר. במאמר הזה מתואר מה שציינת. Gil mo - שיחה 09:12, 24 בינואר 2021 (IST)

סגירת נתב"ג[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

לפי הכתבה "סגירה הרמטית" של נתב"ג משלישי עד ראשון הבא, לא ברור לי מה זה "יום ראשון הבא". האם הכוונה היא מ-26/01 עד 31/01 או מ26/01 עד ל07/02? ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:03, 24 בינואר 2021 (IST)

מכתבות אחרות, דובר עד סוף החודש. (¯`gal´¯) - שיחה 20:04, 24 בינואר 2021 (IST)
התוכל בבקשה לתת קישור לכתבות אחרות שמציינות תאריך מדויק? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:35, 24 בינואר 2021 (IST)
[6] (¯`gal´¯) - שיחה 00:00, 25 בינואר 2021 (IST)
מצאתי גם פה שזה עד ה-31.01.21. מאוד מאוד מאוד מקווה שזה לא הולך להיות מוערך, כי יהיו אלפי ישראלים שיתקעו בחו"ל בלי אפשרות לחזור. זה רק מעלה את הסיכוי שהם ידבקו בחו"ל ויחזרו עם נגיף. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:05, 25 בינואר 2021 (IST)
בגלל סגירת נתב"ג נאלצתי לבטל ביקור משפחתי באנגליה. אני חושב שהשדה יהיה סגור לכל הפחות שבועיים ואולי אפילו חודש כי ככה אמרה ד"ר אלרועי פרייס והיא בעלת משקל מכריע בכל מה שקשור לסגרים וסגירות. אני מניח שתעופה סדירה תשוב רק במרץ. גילגמש שיחה 08:20, 26 בינואר 2021 (IST)
גילגמש, אני מתכנן לחזור לארץ בשבוע הבא, אחרי שכבר מצאתי מישהו שיחליף אותי בדירה. ככה שאם מאריכים את סגירת השמיים, אז אני למעשה הופך להומלס: מצד אחד אין אפשרות לחזור למדינת המוצא ומצד שני אין לי חוזה שכירות בחו"ל. כלומר אאלץ להסתובב בין מכרים, לישון שבוע עד חודש במקומות אקראיים עם מזוודות בהישג יד. וכל זאת כי הממשלה קיבלה החלטה בסדר גדול שכזה בהתראה כמעט אפסית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:51, 26 בינואר 2021 (IST)
אני מסכים שיש בעיה עם הסגירה הפתאומית. היו צריכים להודיע מראש אבל ככה זה פה... גילגמש שיחה 14:39, 26 בינואר 2021 (IST)

מנגנוני Rate Limiting במערכות ניהול תוכן[עריכת קוד מקור]

ישנו מגוון מערכות ניהול תוכן עימן אפשר לבנות אתרי אינטרנט כגון וורדפרס, דרופל, ג'ומלה וכמובן גם MediaWiki בה כולנו משתמשים כשאנו משתמשים בויקיפדיה.

למיטב ידיעתי יש מנגנון Rate limiting (במובן של חסימת היכולת להתחבר עם סיסמה מסוימת אחת ל-X זמן לאחר Y נסיונות התחברות כושלים ב-Z זמן) לכל אחת מתוכנות אלה כאשר בדרך כלל מנגנון זה הוא רק ברמת האפליקציה (כלומר, לכל אחת ממערכות ניהול תוכן אלה יש תוסף או תוכנה פנימית ייעודית לכך).

אני רוצה לשאול את המומחה, נניח ויש לי מספר רב של מערכות ניהול תוכן שונות על שרת מסוים ולא בא לי להתחיל להתקין ולקנפג לכולן תוספים שונים של Rate limiting ואני מחפש פיתרון אחד גלובלי ברמת השרת במקום ברמת האפליקציה (או ברמה מוגדרת כל שהיא שאיננה רמת האפליקציה). האם קיים דבר כזה? האם יש הסתייגות או דווקא אהדה בקרב אנשי אבטחת מידע למנגנון כזה? מבקש את דעת המומחה על האם בכלל יש דבר כזה, האם זו בכלל גישה סבירה וכדומה.

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

השרת בסה"כ מעביר את הבקשה לסקריפט, שעושה את פעולת ההתחברות בהתאם להתקשרות מול בסיס הנתונים, מייצר לך סשן וקוקי מקומי כדי לזהות אותך. אולי SSO או OpenID יועילו במקרה הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 25 בינואר 2021 (IST)
מצאתי ערך על OpenID (אנ') אך אינני יודע מה הם ראשי התיבות של SSO, למה התכוונת? אנונימי/ת לא חתם/ה
Single sign-on (אנ'). דוגמא לכזה תוכל למצוא אפילו בוויקיפדיה. בהנחה שאתה מעוניים בחשבון אחוד לכל אותם שירותים, אז זה יכול להועיל במקרה שלך. (¯`gal´¯) - שיחה 20:30, 25 בינואר 2021 (IST)
תודה רבה, אנונימי/ת לא חתם/ה

חיסון קורונה ופריון[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב היי, השבוע אני אמור להתחסן נגד קורונה ולקבל את החיסון של פייזר. בגדול אני בעד החיסונים, ואני אלך להתחסן כמתוכנן, אבל אני מתערער כל פעם מחדש. אחד הדברים שהכי חשוב לי לדעת הוא האם החיסון פוגע בפריון/בפוריות. באתר של שירותי בריאות כללית נכתב: "יש לציין שבספרות המדעית תוארו מקרים של בידוד נגיפי קורונה מנוזל הזרע, ועלתה האפשרות התיאורטית לקשר בין קורונה לירידה מסוימת בייצור הזרע או באיכותו. עם זאת, אין שום תיאור, ובוודאי שאין שום ראיה מבוססת, לנזק ספציפי לפוריות של גברים החולים בקורונה - יותר מאשר במקרי תחלואה בנגיפים אחרים שגורמים לדלקת במערכת המין הזכרית."מקור. האם יש לכך תשובה יותר חד משמעית? ניב - שיחה 16:19, 25 בינואר 2021 (IST)

על פי המקור שציינת, אין כל סיבה לחשש מפגיעה בפיריון כתוצאה מהחיסון. זאת הן מבחינה תיאורטית והן על בסיס מיליוני הנשים והגברים שחוסנו לפניך ושמרו על פוריותם. מנגד, אם לא תתחסן, אתה עלול להידבק בנגיף ולחלות. ככל שהצלחתי להבין, הסיכון שהמחלה תתפתח לדלקת אשכים שתפגע בפוריותך נמוך. עם זאת, למעט במקרים חריגים (אנ'), אנשים מתים אינם פוריים. ליאור पॣ • י"ג בשבט ה'תשפ"א • 20:52, 25 בינואר 2021 (IST)
הכוונה בטקסט שציטטת, כפי שהסביר ליאור, שיש סיכוי מסוים שמי שחלה בקורונה עשוי לפתח בעיית פוריות. החיסון לא כולל את הנגיף עצמו ולכן מה שנאמר על הנגיף לא רלוונטי לחיסון. החיסון מגן על המתחסן מפני נזקי הנגיף. גילגמש שיחה 08:19, 26 בינואר 2021 (IST)

כיצד לשנות שם של ערך שכתבתי?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב כיצד לשנות שם ערך שכתבתי? Nissimha (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

האפשרות מופיעה בתפריט העליון, תחת "עוד". (¯`gal´¯) - שיחה 02:49, 26 בינואר 2021 (IST)

התפלגות קרבנות קורונה בישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

האם יש נתונים כמה מהנפטרים הם חילונים, חרדים, ערבים וכדו'? מה התפלגות הגילאים ומהמין של הקרבנות? 213.55.224.224 13:46, 26 בינואר 2021 (IST)

לעניין גיל ומין, אפשר לראות בלוח הבקרה של הקורונה (תוצאה ראשונה בגוגל, אתר משרד הבריאות). נמצא די בתחתית, אפשר לראות התפלגות של מאומתים, מצב קשה, מונשמים ונפטרים,לפי גיל ומין.

שימוש ב-unicode בשפת תכנות java[עריכת קוד מקור]

שלום וברכה,

אני מנסה להשתמש ב-unidoce בשפת java, ולפעמים הוא מכיר את הסמל ולפעמים לא.

יש סיבה שהוא מכיר רק את חלק מהסימנים? תודה.

לא ברורה לי ממש הכוונה. פשוט הטמעת תווים מיוחדים בקוד? או שהשתמשת בפורמט לשימוש בתווי יוניקוד? לתו או למחרוזת? ייתכן וזו בעיה של פונט, ורק בהצגת המידע, בין אם בטרמינל או בממשק גרפי. (¯`gal´¯) - שיחה 02:46, 27 בינואר 2021 (IST)
ניסיתי לכתוב כל מני סמלים בעזרת יוניקוד (בסגנון של "/uXXXX") ומשום מה הם עבדו יפה על הקונסול אבל כשהעלתי אותם לפונטים כמו arial הם פשוט לא רצו (ולא הודיעו שיש להם בעיה). תהיתי אם מישהו בויקיפדיה ידע להפנות אותי או להסביר מה הבעיה. --79.176.96.51 16:55, 27 בינואר 2021 (IST)
כי Arial לא תומך ביוניקוד. יש את Arial Unicode MS שהוסר בגרסאות החדשות של אופיס, שכן תומך בכל תווי יוניקוד. פשוט תמצא פונט נורמלי (בסיסי, מבחינת הגליפים, לא עם כל מיני עיטורים, אלא משהו שמתאים) וחינמי (אם זה משנה לך) שתומך. (¯`gal´¯) - שיחה 18:32, 27 בינואר 2021 (IST)

ארבעה ראשי ממשלה בתמונה אחת[עריכת קוד מקור]

תמונה ישנה מהלווייתו של יוני נתניהו הציגה את ראשי הממשלה לוי אשכול, יגאל אלון, אריאל שרון ובנימין נתניהו בפריים אחד, ולתקופה מסוימת, אם זיכרוני איננו מטעה, הייתה קיימת גם בויקיפדיה. אבל היום, אין שום זכר לקיומה. מישהו זוכר באיזו תמונה מדובר? מו סיזלאקהטברנהלכו להתחסן, זה מציל חיים 19:43, 27 בינואר 2021 (IST)

יגאל אלון היה ראש ממשלה בפועל במשך 20 יום. לרוב לא מונים אותו ברשימת ראשי ממשלות ישראל. לוי אשכול נפטר שבע שנים לפני כן. נראה לי שהכוונה ליצחק רבין ושמעון פרס. ראה כאן שלושה ראשי ממשלה בפריים אחד - יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו. ראה גם כתבה בנושא. אם מתייחסים כך לתמונה שבה מופיעים שלושה ראשי ממשלה, כנראה אין תמונה שמופיעים בה ארבעה. --א 158 - שיחה 21:28, 27 בינואר 2021 (IST)
ארבעה ראשי ממשלה? זה מה שחסר? כאן יש חמישה ראשי ממשלה וחמישה נשיאים (אבל רק שלושה רמטכ״לים). ראש ממשלה נוסף נמצא מחוץ לפריים כי הוא היה רק סגן שר. Tzafrir - שיחה 01:00, 28 בינואר 2021 (IST)
נושא הדיון כאן הוא תמונה מן ההלווייה של יוני נתניהו. --א 158 - שיחה 09:46, 28 בינואר 2021 (IST)
אני בטוח, כמעט לחלוטין, כי הייתה תמונה עם יגאל אלון. אם לא אשכול, כנראה שאכן פרס/רבין. תמונה גם כן מההלוויה. אחרת. הייתה ונעלמה כלא הייתה. מו סיזלאקהטברנהלכו להתחסן, זה מציל חיים 15:37, 28 בינואר 2021 (IST)
מו סיזלאק - יגאל אלון מופיע באותה תמונה שקישרתי אליה למעלה. היכנס לקישור ולחץ על התמונה כדי לקבל אותה במלואה. ראה גם באתר האינטרנט של הצלם חנניה הרמן, ובכתבה על הצלם ב"מקור ראשון". --א 158 - שיחה 17:55, 28 בינואר 2021 (IST)
נכון. הדמות בשמאל התמונה, מוסתרת בחלקה הגדול, היא אכן יגאל אלון. הרחבת התמונה מראה זאת בבירור. בנצי - שיחה 14:47, 30 בינואר 2021 (IST)
אכן, מתברר שלא טעיתי – צדקתי. תודה רבה, זו בדיוק התמונה שחיפשתי Face-smile.svg. תודה למוצאים! מו סיזלאקהטברנהלכו להתחסן, זה מציל חיים 16:18, 3 בפברואר 2021 (IST)

הערה[עריכת קוד מקור]

לתשומת לב: יוני נתניהו נהרג ביולי 1976, ואילו לוי אשכול נפטר כבר בפברואר 1969. בנצי - שיחה 14:51, 30 בינואר 2021 (IST)

טעיתי בשרבוב שמו של אשכול. מו סיזלאקהטברנהלכו להתחסן, זה מציל חיים 16:18, 3 בפברואר 2021 (IST)

מתאם בין הבנה בנושא מסוים לביטחון של המדבר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

שלום, קראתי פעם איזשהו ערך על מחקר במדעי החברה שבוצע לגבי הנושא הזה. הסתבר שעד רמת ידע מסוימת ככל שהדובר מבין פחות בנושא מסוים הוא בוטח יותר ברמת הידע שלו בנושא ומדבר עליו באשליית מומחיות גוברת. ככל שהוא מבין יותר בנושא הוא מכיר בפרטים מסוימים שהוא לא מבין עד הסוף ומדבר על הנושא בפחות ביטחון. מרמת ידע מסוימת, המגמה חוזרת להיות הגיונית יותר, כי הדובר כבר מכיר בידע הנכבד שלו בנושא, וככל שהוא מבין יותר הוא מדבר יותר בביטחון.

אינני זוכר איך קוראים לערך הזה. מישהו יכול לכוון אותי?

תודה ויום נעים, אביתר ג'שיחה • 09:43, 28 בינואר 2021 (IST)

אפקט דאנינג-קרוגר (¯`gal´¯) - שיחה 16:38, 28 בינואר 2021 (IST)
חסרה תמונה לערך ההוא: לדוגמה: גרף של התוצאה המקווה לעומת התוצאה בפועל (התוצאה הידועה שרוב גדול מאוד מחשיבים את הביצועים שלהם מעל לחציון). Tzafrir - שיחה 18:01, 28 בינואר 2021 (IST)
[7]. עוזי ו. - שיחה 17:36, 28 בינואר 2021 (IST)
קיימת אפשרות אמיתית למדוד זאת? איך אפשר למדוד בטחון עצמי? ואיך ניתן באמת להעריך את רמת ההעמקה של אדם בתחום, מלבד אולי תואר ותעודה שמצדיקים את זה (ומן הסתם ניסיון בתחום)? מבחנים, לצערנו, הם לא מדד מספיק איכותי ברוב המקרים, כדי להעריך בצורה טובה את ידיעותיהם של הנבחנים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:11, 28 בינואר 2021 (IST)
כמו שציינתי למעלה, אחת הבדיקות הידועות היא העמדה של מדגם גדול של אנשים במבחן סטנדרטי ושאלה שלהם לפני המבחן מה תהיה לדעתם התוצאה. ר’ גרף כאן. מדובר על ניסוי ששוחזר על אוכלוסיות רבות ובצורות רבות, ואפילו על אנשים שאינם סטודנטים לפסיכולוגיה. שים לב שלפי הגרף הזה, רוב גדול מאוד של הנבדקים העריכו שהם יקבלו תוצאה שמעל לחציון (תיקון למה שכתבתי קודם: לא כולם. הם מקובצים לפי רבעונים). וככל שהתוצאה של נבדק הייתה נמוכה יותר, כך גדלה השגיאה. אצל המוכשרים ביותר דווקא הייתה נטייה לכיוון השני.
כשאין לי מושג בתחום, אני אפילו לא יודע מה אני לא יודע. זוהי הבורות הכי מסוכנת. ככל שהידע שלי מעמיק, יש לי הערכה טובה יותר לרמת הבורות שלי. וכמובן שכולנו בורים ברוב התחומים ולכן חשוב מאוד להיות מודעים למגבלה הזו ולפתח צניעות. Tzafrir - שיחה 08:13, 29 בינואר 2021 (IST)

עודף משקל בטיסה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב אם נגיד הכבודה המותרת היא 23 ק"ג, שמתי לב שאם מביאים להם 23.2 נגיד - לא אומרים כלום. אז עד כמה זה רגיש, במובן שעד כמה עודף מותר עד שחוטפים קנס? 213.55.225.7 18:39, 28 בינואר 2021 (IST)

אתה יכול לנחש לבד שהמאזניים של אל-על פחות רגישים מאלו של סוויס-אייר. עוזי ו. - שיחה 21:46, 28 בינואר 2021 (IST)
זה תלוי גם בכמה הטיסה עמוסה. Shannen - שיחה 10:58, 30 בינואר 2021 (IST)
אינני חושב שיש הבדל בין שתי חברות התעופה מבחינת רגישות או דיוק מאזני השקילה שלהן, שכן הדבר תלוי במכשירים שנבחרו ובחברות המייצרות אותם. ההבדל, אם ישנו, קיים בהבדלים במדיניותן של חב' התעופה, ובהחלטה על רגישות המדידה בפועל. זאת מלבד הגורם שציין קודמי, אם כי דומני שהשואל לא התכוון לסלחנות. בנצי - שיחה 14:36, 30 בינואר 2021 (IST)
כמובן שזו כוונתו של עוזי. אולי צריך לקשר לערך חוק פו...--שמש מרפא - שיחה 14:35, 31 בינואר 2021 (IST)
אני שוקל לצרף קישור לחוק פו לחתימה שלי. (אני לא שוקל לצרף קישור לחוק פו לחתימה שלי). עוזי ו. - שיחה 16:04, 31 בינואר 2021 (IST)

כמה זמן לפני הטיסה אפשר למסור מזוודות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

נניח מישהו בא יום לפני מועד ההמראה: לא יתנו לו להעלות מזוודה, נכון? מה פרק הזמן המינימלי בו כן מותר? 213.55.225.7 22:47, 28 בינואר 2021 (IST)

זה תלוי מאוד בחברה, בשדה התעופה הרלוונטי ובמקרה הספציפי, אבל לרוב שלוש שעות לפני העלייה למטוס זה מתי שמתחילים להתיר להנפיק כרטיסים בדלפקים ולקבל כבודה. אם אתה מגיע איזה ארבע-חמש שעות לפני העלייה למטוס ישנו סיכוי טוב שיגידו לך בדלפק שלא מקבלים כבודה כרגע "עד שפותחים את הטיסה". מבחינת טיסות שהן לא קונקשן חברות התעופה לא מציעות שירות לאחסנה ומעקב לכבודה שהיא מעבר לטיפול המיידי של בידוק, סידור, שינוע למטוס והעלאת הכבודה למטוס. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 03:13, 29 בינואר 2021 (IST)

התנהלות בעייתית בקבוצת 'וואטסאפ' - למי פונים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב א. ומי מטפל בתלונות הקשורות בזה, כולל: עלבונות, הכפשות והוצאת שם רע, התנהלות מפלה וחד-צדדית כלפי מי מחברי הקבוצה, עד כדי הסרתו מהקבוצה בשל ויכוח ענייני נטו (תמונה חלקית) ? אני יודע שחברות מסוג זה מתחשבנות מתי שהן רוצות או רואות לנכון, אבל איך זה עובד 'מלמטה' ? וכן איזה כלים משפטיים ישנם כדי לטפל בהתנכלויות, בלשון המעטה, מסוג זה, עדי כדי 'חיסול' אישי ? אינני סבור שהדבר שונה מאלימות מילולית והכפשה ברשות הרבים מהסוג 'הישן', כמו ברחוב, לוח מודעות, עיתון וכיו"ב.

ב. ושאלה נוספת, לא קשורה: האם ערכאת 'תביעות קטנות' מטפלת בתביעות כספיות בלבד (עד סכום קצוב) ? בנצי - שיחה 18:54, 29 בינואר 2021 (IST)

לפי מקורות שונים, דיווח על קבוצת ווצאפ לחברת ווצאפ עלול להוביל לחסימה של המספרים שחברים בקבוצה *לכל החיים*, לכן יש לחשוב טוב לפני הדיווח. אנונימי/ת לא חתם/ה
אם נעברה עבירה אפשר לתבוע. הינה דוגמה לתביעה על פרסום שבוצע ברשת חברתית. [8]. לא ניסיתי דיווח לחברה עצמה אבל אפשר לנסות. גילגמש שיחה 07:04, 30 בינואר 2021 (IST)
לאלמוני: כנראה שלא קראת את מה שתיארתי, או שלא היבנת את משמעותם. הלכו שם (מנהלת הקבוצה, בשיתוף פעולה הדוק של כמה מחברותיה לרוע) הכי רחוק, עד להסרתי. ומה עכשיו ? אני אפילו מנוע מלהתגונן בדרך כלשהי. אז, יופי, "לחשוב היטב". במה הדבר יועיל בדיוק, ולמי ? המלצתך טובה ורלוונטית כשאני בתוך אינטראקציה ולא מחוצה לה. שנית, 'העיקר חסר מהספר': למי פונים, ואיך פונים ?
לגילגמש: לדעתי, כן, בודאי כשאני מוסר. הרי הסרה לא יכולה להיות שרירותית ונעדרת שיקול דעת, ושלא לפי הכללים או החוק. אעיין בכתבה אליה קישרת, אבל, מעשית, איפה אפשר לתבוע או באיזו ערכאה ? בנצי - שיחה 14:10, 30 בינואר 2021 (IST)
תשובה לסעיף א: אם נעברה עברה על החוק (למשל לשון הרע, איומים בפגיעה בגוף או ברכוש) - אפשר להגיש תלונה במשטרה. אחרת, הסרה של חבר מהקבוצה על ידי המנהל/ת - הגם שהיא פוגעת ומעליבה - היא לגיטימית לחלוטין בין אם היא בגלל ויכוח או סתם ״כי מתחשק לה״. Gil mo - שיחה 16:42, 30 בינואר 2021 (IST)

למה הערך לא מופיע ב google?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

שלום, לאחר שסיימתי לכתוב טיוטה לערך חדש, העברתי אותו ב26/1/21 למרחב הערכים באנגלית. ערך בשם Yaniv Iczkovits https://en.wikipedia.org/wiki/Yaniv_Iczkovit

אבל הוא לא מופיע בחיפוש גוגל, מה עלי לעשות? אודה לעזרתכם, Zipig - שיחה 10:04, 30 בינואר 2021 (IST)

  1. זאת הוויקיפדיה העברית ולא האנגלית.
  2. הערך נמחק כי אין לו חשיבות ויקיפדית.
  3. לגוגל לוקח זמן לאנדכס (לפעמים ימים). Shannen - שיחה 10:56, 30 בינואר 2021 (IST)
אין ערך בשם זה. הוא גם לא נמחק כי אין רישום ביומן מחיקות ‏[9]. יתכן שלא העברת את הערך או שהעברת אותו לשם אחר. אם תכנס לתרומות שלך תוכל לעקוב אחרי העריכות שלך ולגלות איפה הערך נמצא כרגע. גילגמש שיחה 11:43, 30 בינואר 2021 (IST)
@Zipig: יש יניב איצקוביץ' ויש Yaniv Iczkovits. חזרתישיחה 20:25, 30 בינואר 2021 (IST)

מה אנשים מחפשים יותר בויקיפדיות השונות - ערכים על אנשים או ערכים על כל דבר שאיננו אנשים?[עריכת קוד מקור]

בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

מצד אחד, תיעוד כזה של צפיות נעשה בכלים של ויקימדיה, ומצד שני, קטלוג ערכים נעשה בוויקינתונים. לערוך בדיקה כזו זה קצת קשה. ההיגיון מכתיב שהרבה פחות על אנשים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:46, 30 בינואר 2021 (IST)
ההיגיון של מי? לי למשל אין דעה בנושא; יתרה מכך, בהתחשב בכמות הזמן שמבזבזים בויקיפדיה על פוליטיקה ועל ערכים כמו בנימין נתניהו ודונלד טראמפ אני לא אתפלא אם זה דווקא יותר על אנשים. אנונימי/ת לא חתם/ה
לא שאלת האם הערכים הפופולאריים הם של אנשים (מה שכנראה נכון), אלא האם יש יותר צפיות במצטבר לערכים ביוגרפיים. (¯`gal´¯) - שיחה 21:25, 30 בינואר 2021 (IST)
פרשנות נאה; אני כן הייתי שמח לדעת למה יש יותר כניסות מכתובות אי פי ייחודיות לפרק זמן נתון. אנונימי/ת לא חתם/ה
איפה ניתן לראות את המידע הזה? (¯`gal´¯) - שיחה 21:49, 30 בינואר 2021 (IST)

האם הממשלה יכולה לקבל החלטות שסותרות חוקי יסוד?[עריכת קוד מקור]

לפי ‏חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכותו של אזרח לשוב מחו"ל לישראל היא אחד מחוקי היסוד. מצד שני, הממשלה סוגרת את המעברים כולם, כולל יבשתיים במטרה למנוע מאזרחי המדינה לשוב אליה, מחשש לכך שהם חולים.

השאלה היא איך זה שיש לממשלה סמכות חוקית לקבל החלטות שעומדות בסתירה לחוקי יסוד? 213.55.225.7 00:33, 31 בינואר 2021 (IST)

אני לא מומחה גדול בהתנגשויות זכויות וחירויות אזרחיות, אבל הדוגמה שהבאת היא מקרה קלאסי של התנגשות בין חופש התנועה לבין הזכות לחיים וביטחון. מצד אחד, זכותו של אזרח לשוב אל מולדתו ולנוע ממקום למקום בחופשיות, ומצד שני זכותם של שאר האזרחים לחיות בביטחון ולהגביל כל צעד שעשוי להביא קורונה לישראל. משום שהצד האחד הוא מקרה פרטי, והצד שני הוא מקרה כללי שנוגע לאזרחים רבים יותר, הממשלה כן יכולה לקבל החלטה הנוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ניב - שיחה 00:36, 31 בינואר 2021 (IST)
וכעקרון, בגץ יכול להתערב בהחלטות הממשלה, כאשר הן מהוות פגיעה בזכויות, או מנוגדות לחוקי יסוד. ובכלל, כל ההתנהלות תחת מגפה היא בעייתית מבחינת עקרונות הדמוקרטיה, כי מטילים הרבה מגבלות על אזרחים, וזה קורה כרגע בכל מדינה, גם כאלה שיכולות להתפאר בדירוג יותר גבוה, בשיטה יותר טובה, ביותר הגנות ופיקוח להגנה על הדמוקרטיה. אם אני לא טועה, יש זכות שהוזכרה לאחרונה בהקשר למצב, שאני לא זוכר משיעורי אזרחות, הזכות לבריאות. (¯`gal´¯) - שיחה 02:19, 31 בינואר 2021 (IST)
במצב חירום עושים דברים קיצוניים. בכל מקרה יש ועדת חריגים, מקרה שבו יש צורך דחוף לחזור יאושר. באופן כללי אדם בוגר שנוסע לטייל בחו"ל בתקופת שיא של מגיפה עולמית לוקח על עצמו סיכונים רבים, והוא צריך לשאת באחריות ובתוצאות. אנונימי/ת לא חתם/ה
מה קשור לטייל? אלפי ישראלים מגיעים מחו"ל מעשרות סיבות (טיפולים רפואיים, איחוד משפחות, עליה, חזרה מהעסקה בחו"ל, לימודים, סידורים משפחתיים, סידורים משפטיים ועוד ועוד). רק מי שלא היה במצב שהוא חייב לטוס חושבים ש' חו"ל=חופשה'.
וזאת לא השאלה. השאלה היא האם לממשלה יש סמכות חוקית להפר חוקי יסוד בהחלטותיה. כלומר, אם היא רוצה לבטל את הסעיף בחוק "אין פוגעים בחייו [...] של אדם באשר הוא אדם" ונותנים הוראה למשטרה להרוג את כל החולים - אז מה המשקל של החוק? גם ככה הפרשנות נתונה לשיקול דעתה של הממשלה. 213.55.225.7 16:19, 31 בינואר 2021 (IST)
ורובם יכולים לחכות כמה שבועות. כמוכן, האם מדובר על סמכויות שנטלה לעצמה הממשלה או שהכנסת הסמיכה אותה במסגרת חוק הקורונה? Tzafrir - שיחה 16:41, 31 בינואר 2021 (IST)
זה, אגב, חלק מהחשש מפסקת ההתגברות. זה אומר שיהיה אפשר להתגבר על זכויות האדם. (¯`gal´¯) - שיחה 20:39, 31 בינואר 2021 (IST)
כמו שכבר אמרו מעלי, לממשלה אין סמכויות אלא למה שהסמיכה אותה הכנסת בחקיקה. הכנסת חוקקה את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש שבו, כשמו, היא נותנת לממשלה "סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה". בתורה, לכנסת יש יכולת לפגוע "בזכויות שלפי חוק-יסוד" כבוד האדם וחירותו, ובתנאי שפגיעה זו נעשית במסגרת חקיקה או הסמכה מפורשת, החקיקה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, היא נועדה לתכלית ראויה, ו"הפגיעה בזכויות היא במידה שאינה עולה על הנדרש". כל זה מופיע בפסקת ההגבלה, שכשמה, מגבילה את חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו. אביתר ג'שיחה • 13:22, 3 בפברואר 2021 (IST)

פורטים והאזנה[עריכת קוד מקור]

כשנאמר "פורט במצב האזנה" הכוונה היא "תוכנה מאזינה לפורט" ולא "הפורט מאזין לתוכנה", נכוו?

מטרת השאלה להבין "למה התכוון המשורר" במקור.

בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

נכון. מתניה שיחה 16:09, 31 בינואר 2021 (IST)
תודה לך אנונימי/ת לא חתם/ה

פורט כחומרה ופורט כתוכנה[עריכת קוד מקור]

נניח שיש לי מחשב אחד (לא וירטואלי) שמותקן עליו Windows וכעת על ה Windows עצמה החלטתי להתקין Linux כמכונה וירטואלית (עם תוכנה כמו VMWare או VirtualBox).

האם יש לשתי מערכות ההפעלה מערכות פורטים עצמאיות או ששתיהן משתמשות באותה מערכת פורטים אחת?

  • לדוגמה, ב Windows השתמשתי ב Putty וב Linux השתמשתי ב Putty: האם יש לי שתי פורט 22 (אחד "פיזי" ואחד "וירטואלי") או שמא יש לי רק פורט 22 אחד "פיזי" ששתי מערכות ההפעלה חולקות בו זמנית?

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

פורטים שונים, וגם IP שונה (בתוך ה-NAT). אם שמת לב, מותקן דרייבר לכרטיס רשת וירטואלי כאשר מתקינים את התוכנות הללו. (¯`gal´¯) - שיחה 20:34, 31 בינואר 2021 (IST)

איך המומחה יגדיר את ההבדל בין נון-וירטואלי לוירטואלי?[עריכת קוד מקור]

יש לי מחשב אחד עם מקלדת נון וירטואלית ועם מקלדת וירטואלית; את שתי המקלדות, באופן כללי, אפשר לראות, לחוש בידיים (במובן של טאץ' עם השנייה) ולשמוע (במובן של רעשי הקלדה נון וירטואליים ווירטואליים).

אפשר להגיד שהראשונה "פיזית" או "מוחשית" אבל זה יהיה מטעה כי שתיהן פיזיות (שתיהן "אנרגיה במרחב") ואת שתיהן אפשר לחוש בחושים, באופן כללי, כמו שהצגתי, אז איך נכון להגדיר את ההבדל בין "נון וירטואלי" ו"וירטואלי"? האם הגבול עובר ב"אנרגיית מסה"? ואם לא שם אז איפה?

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

מקלדת וירטואלית היא תוכנה. מקלדת פיזית היא חומרה. לדוגמא, אין ניהול וטיפול בפסיקות למקלדת וירטואלית, אבל למסך המגע ממנו מגיע הקלט אל המקלדת הווירטואלית כן. (¯`gal´¯) - שיחה 20:36, 2 בפברואר 2021 (IST)
  1. אני לא מומחה לפיתוח מקלדות חומרתיות או תוכנתיות אבל אני לא בטוח שאתה צודק שאין טיפול בפסיקות במקלדת וירטואלית (בצורה כללית-טוטאלית); ייתכן שזה עניין של דגמים כך שבעתיד כן יהיה דגם שמאפשר זאת תוך משלב הקשות מסוים או לחיצה על כפתור מסוים, אם כבר אין כעת דגם כזה
  2. כמו כן, אני חושב שלפעמים ההבדל בין נון וירטואלי לוירטואלי די מטושטש וקשה יותר להגדרה מאשר במקרים של מקלדות; יש למשל "כרטיס רשת וירטואלי" (אולי המילה כרטיס מטעה ופשוט צריך להגיד "מדמה כרטיס רשת") אבל יש גם מקרים מורכבים יותר כמו "מכללה וירטואלית" שאותה אולי אפשר להגדיר בהגדרה מאד רחבה כ"תוכנה" אבל בטח נסכים ש"מכללה נון-וירטואלית" היא לא "חומרה" --- אז איך היית מגדיר את ההבדלה במקרה של שתי סוגי המכללות (אולי היית משתמש בטרמינולוגיה אחרת לחלוטין מנון וירטואלי וויטרואלי כגון לימודים מקרוב ולימודים מרחוק)?
בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני חושב שהפרדה מסויימת תשרת אותנו כאן. נפריד בין רכיבי חומרה, כלומר מכשיר, לבין ישויות אחרות שעשויות להיות וירטואליות.
במקרה הראשון ההגדרה קלה, אבל לא לגמרי חדה. הועלתה כאן דוגמת המקלדת הוירטואלית. אני מנותק כבר עשרים שנה מהתעשייה, אבל בזמנו בעת תכנות מקלדת וירטואלית השתמשנו בקוד אסמבלר שייצר פסיקה (NMI). גם לא ניתן לפשט את ההפרדה לשאלה "יש או אין חומרה" מפני שתמיד יש חומרה כלשהי. אם רוצים לדייק יש רמות של וירטואליות, ישנה רמה פיזית ממש. ביט בזיכרון מיוצג על ידי פליפ-פלופ בחומרה. לעומת זאת תזמון קריאת/כתיבת שורות/טורים לזכרון היא כבר בשליטה של בקר ניתן לתכנות, בהמשך יש למשל את הBIOS, תוכנה של ממש, גם במערכת ההפעלה יש שכבות וירטואליזציה. במערכות NT יש שכבת אבסטרקטיזציית חומרה (HAL) שבעקרון (אך לא למעשה....) נועדה ליצור ממשק תוכנה נוח לדיבור עם החומרה. רמת הוירטואליזציה הולכת ועולה, ועל מערכת ההפעלה ניתן להריץ אמולטורים למערכות חומרה אחרות לגמרי ומכונות וירטואליות - מכשירים שלמים שכל הקיום שלהם תלוי בקוד תוכנה. לגבי ישויות מורכבות יותר (הזכרת מכללה) נצטרך להשקיע מחשבה נוספת בהגדרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:16, 4 בפברואר 2021 (IST)
ארצה לדייק את עצמי קצת. כאשר אתה לוחץ על כפתור במקלדת, מופעלת פסיקה, ומזוהה מספר שמזהה את הכפתור הנלחץ. זה פחות או יותר לפי סידור המקשים, משמאל לימין. אני חושב שיוצאי דופן הם מקשי ה-F. מכאן, מערכת ההפעלה מזהה את הלחיצה, ומפה נדרש להפוך את זה למשהו יותר ממשי, כמו כתיבת תו לפקד גרפי כלשהו, מה שדורש טיפול גם בצד התוכנה אליה זה נכתב, אבל פה זה כבר בקידוד של תווים, למשל ASCII. אני לא חושב שיש דבר שכזה עבור מקלדת וירטואלית. גם כמו שצויין, אין רכיב פיזי אליו מתממשקים ואין דרייבר לצורך הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:43, 4 בפברואר 2021 (IST)
אבל זה לא ככה... אתה יכול להפעיל פסיקה בפקודת אסמבלר/מכונה. אני לא מכיר מעבד שאין לו אפשרות כזו. זה משמש המון לכל מיני סוגים של וירטואליזציה. ב 0x8086 הפקודה היא int xx כאשר xx=00..FF
אם אתה מזוכיסט ומעוניין בתכנות אסמבלר, גל, כדאי לך מאד להכיר טוב את הפקודה הזו. טוב מאד.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:08, 4 בפברואר 2021 (IST)
מכיר את זה. לא כ"כ זוכר את הנושא, אבל מכיר את נושא הפסיקות באסמבלי. כנראה לא באותה רמה שלך, אלא למדתי את זה בתור קורס אקדמי. לגבי מה שציינת, ברור שזה אפשרי ליזום פסיקה, אבל אפשר להשתמש בסיגנלים ברמת מערכת ההפעלה, ואני חושב שזה הרבה יותר עדיף. ככה נניח תימנע מבעיות של שפה במקלדת וירטואלית. אחרת, צריך איכשהו לשאול את מערכת ההפעלה באיזו שפה המקלדת כרגע. לא יודע איך עושים את זה, אבל כנראה שזה אפשרי. מקלדות וירטואלית למערכות הפעלה שולחניות כן מסוגלות לזהות את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 16:02, 5 בפברואר 2021 (IST)
בתור מי שקצת יותר מכיר את דרכי המימוש (אם כי במערכות הפעלה אחרות) – תוכנה שמציגה מקלדת על המסך משתמשת בממשקים שקרובים הרבה יותר מממשק המשתמש ורחוקים יותר מהחומרה. ולהפך, תוכנות של מכונה וירטואלית לא נוטות לספק מקלדת כזו אלא יודעות להשתמש בהתקני קלט שונים של המשתמש ולתווך בינם לבין מה שאמור להפוך המקלדת של המכונה הוירטואלית. Tzafrir - שיחה 21:39, 5 בפברואר 2021 (IST)

איזה מקור אנרגיה יעיל יותר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב נניח שלושה מקורות להפקת אנרגיה חשמלית - שדה טורבינות רוח, שדה סולארי, ותחנת כח. איזה מהם יעיל יותר? אשמח להתיחסות לפרמטרים של שטח/הספק/עלות/תחזוקה. תודה מראש, יונת זהב - שיחה 19:40, 3 בפברואר 2021 (IST)

מקדמי יעילות: שדה סולרי מבוסס תאים פוטו-וולטאיים - כ 30%. טורבינת רוח - כ 60% מאנרגיית הרוח מומרת לסיבוב הפרופלור, ואם אני זוכר נכון היעילות משם והלאה היא כ 80% (כלומר 20% הולכים לאיבוד בצירים וגלגלי שיניים) - זה נותן ביחד המרה של כ 50% מאנרגיית הרוח. תחנות כוח נפט/פחם מצליחות להפוך 35-40% מהאנרגיה של הדלק לחשמל, ותחנות גז יעילות יותר - משהו כמו 50%.
אינני יודע מהם מחירי התחזוקה, אבל הדעת נותנת שמערכות מכאניות (שבשבות ותחנות רגילות) מסובכות הרבה יותר לתחזוקה מאשר פנלים סולריים, בהם רוב התחזוקה מתמצה בניקוי שוטף של הפנלים. כוח סולארי מרוכז (כמו באשלים) יעיל בערך באותה מידה.
באופן מובהק מירב תפוקת החשמל לשטח שייכת לתחנות כוח מסורתיות (ומזהמות). אבל שאלת עלות החשמל אינה כה פשוטה. תחנות סולאריות אינן צורכות דלק כלל, או שצורכות אותו רק בשעות הלילה. הנתונים המעודכנים הם כ־700$ לקילוואט בתחנות כוח מבוססות גז או דלק, כ־1000$ בתחנה סולארית. כ־1600$ לטורבינות רוח ביבשה וכפול מזה בלב ים, ו 3000$ לפחם (הנתון הזה, האחרון, מוזר לי. שווה בדיקה נוספת).
ראוי להכניס לחשבון גם את עלות הטיפולים הרפואיים בנפגעי זיהום אוויר. אני חושד שזה ישפיע מאד על המחיר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:11, 3 בפברואר 2021 (IST)
יש כאן גם את עלות ההקמה (ואז צריך לחשב אותה לאורך זמן החיים של התחנה). אחרת היינו יכולים לחשוב שאנרגיה סולרית היא בחינם. אבל השאלה לא ברורה לי: יעילות ממה? תחנת כוח גזית לא יכולה לנצל את אנרגיית השמש או הרוח של היום, ולתחנה סולרית יש יעילות אפסית במיצוי האנרגיה (האדירה) שאצורה בנפט או גז. האם ההשוואה היא במחיר? הרי ברוח ובאור השמש של אתמול כבר לא תוכל להשתמש. Tzafrir - שיחה 21:44, 5 בפברואר 2021 (IST)
השאלה היא של יעילות יחסית, כלומר, אם אני רוצה לייצר חשמל, מה כדאי? מה מחיר ההקמה, השטח, התחזוקה? יונת זהב - שיחה 10:17, 7 בפברואר 2021 (IST)
זה יהיה שונה מאד ממקום למקום ויש לחשב עלויות לכל מקום בפני עצמו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:55, 7 בפברואר 2021 (IST)

שחקנים ישראלים שפרשו ממשחק[עריכת קוד מקור]

מעניין אותי לדעת אם אתם מכירים שחקני קולנוע / טלוויזיה / תיאטרון שפרשו ממשחק, ואם אתם יודעים מה עיסוקם הנוכחי. דוגמאות שעולות לי בראש: אביטל דיקר (עורכת דין), אפרת רייטן (עו"ד - נכנסה כעת למפלגת העבודה), שיר אידלסון (עוסקת בשיווק ומכירת מותג נעליים צרפתי), ושחקנים שחזרו בתשובה ופרשו ממשחק כמו בתיה לנצט, אורי זוהר ופופיק ארנון. אשמח לשמוע על עוד דוגמאות :-) מעט מן האורשיחה • כ"ב בשבט ה'תשפ"א • 11:53, 4 בפברואר 2021 (IST)

אפשר להתרחק מעט בבחירת המקצוע ולמצוא את הזמרת לשעבר אסתר חיות. יאיר לפיד היה גם שחקן. אבירמה גולן התבגרה והפכה להיות עיתונאית וסופרת. Tzafrir - שיחה 15:05, 4 בפברואר 2021 (IST)
תודה! החכמתי. מעט מן האורשיחה • כ"ד בשבט ה'תשפ"א • 21:24, 6 בפברואר 2021 (IST)
מצאתי עוד: ענת צחור, יפתח קצור.

האם יש מכשיר סינון מים לסינון מי ברז ללא חימום משמעותי?[עריכת קוד מקור]

אני מחפש פיתרון לסינון מלחים ממי ברז ללא חימום משמעותי/הרתחה.

מכשיר נייד שאני מדי פעם אוכל למלא בנניח 4 ליטר מי ברז, לחבר אותו לחשמל בכל שימוש נקודתי ולתת לו את הכמה שעות לנקות את המים.

מכשיר קל לשימוש, עם החלפת פילטר אחת לחצי שנה - שנה בערך.

בתודה וברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

לא צריך לסנן מלחים ממי ברז. אני אישית שותה מי ברז ללא שום סינון נוסף בביתי. יש בתים שיש בהם אולי בעיות, אבל הבעיה אינה דווקא מלחים (שמסיסים במים), למיטב הבנתי. Tzafrir - שיחה 14:56, 4 בפברואר 2021 (IST)
אני לא מסכים איתך כי תלוי איפה אדם גר ואיך מתנהלת תעשיית המים במדינה ו/או ברשות המקומית בה הוא גר (אף ייתכנו דליפות שונות כגון דליפת מי ים למאגרי מים תת קרקעיים); הדבר לא רק תלוי מקום אלא גם תלוי זמנים שונים. שאלתי נשאלת באופן כללי ועקרוני ואני מבקש עצה יישומית שלא תלויה במקום וזמן ספציפיים. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

איך נכון להגדיר את העבודה מרחוק להלן?[עריכת קוד מקור]

גם עבודה מרחוק, כמו כמעט כל דבר אחר בעולם, אפשר לסווג לסוגים שונים. ברצוני לדעת אם כבר יש סיווג מתאים לסנריו הבא:

אדם עובד כמחסנאי מביתו; למשל, כל יום הוא קם בבוקר להפעיל רובוט מרחוק במשך 8 שעות;
הרובוט הוא רובוט הומנואידי (בעל צורת גוף של בן אדם) המופעל במחסן בדומה לאיך שבן אדם היה עובד בו; הוא סוחב ארגזים ומסדר אותם במדפים, מפעיל מלגזה, מגיש סחורה וכו', רק הכל נעשה מרחוק. האדם שולט על הרובוט דרך מכניקות מקובלות במציאות מדומה אך כמובן שבמקרה זה אין כל אספקט של מציאות מדומה כי אין ישויות וירטואליות

איך נכון לסווג את העבודה מרחוק הזו? האם זו מציאות רבודה? (ברור שהיא לכל הפחות יכולה לכלול מציאות רבודה), האם זה שלד חיצוני, האם זה סיווג אחר?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האם חייבים קופת חולים בשביל להתחסן נגד קורונה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

אם אזרח ישראלי אינו חבר בקופת חולים, האם הוא יכול להתחסן על חשבונו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:58, 4 בפברואר 2021 (IST)

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ישראלי חייב להיות חבר בקופת חולים. Tzafrir - שיחה 15:09, 4 בפברואר 2021 (IST)
Tzafrir, לא... קרא את הערך אליו קישרת. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע חובת ביטוח בריאות לתושבי ישראל. אני שאלתי אל אזרח ישראלי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:53, 4 בפברואר 2021 (IST)
נכון להיום רק חברי קופת חולים יכולים להתחסן. יש דיונים לגבי תושבים זרים שאינם חברי קופות החולים ומבוטחים בביטוחי הבריאות השונים, אבל נכון להבוקר אין החלטות בעניין. לצערי אני יודע זאת כי בארגון שבו אני עובד מדובר בסוגיה בוערת. אני משער שזה נכון גם לגבי אזרחים שאינם חברי קופת חולים. GHA - שיחה 01:26, 5 בפברואר 2021 (IST)
אוקי, כלומר אין אפשרות לקבל חיסון בלי כרטיס קופת חולים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:54, 5 בפברואר 2021 (IST)
לפי [10], „באופן רשמי, רק אזרחים שנמצאים בחו"ל פחות מחמש שנים, עדיין חברים פעילים בקופות החולים שלהם ומשלמים תשלומי ביטוח לאומי מדי חודש זכאים לקבוע תור לחיסון. אולם מעשית, משרד הבריאות הורה להחיל את תוכנית החיסונים בחינם לכל מי שנמצא בישראל, בלי קשר לאזרחות, למעמד התושבות שלו או לביטוח הרפואי שלו.״ Tzafrir - שיחה 21:28, 5 בפברואר 2021 (IST)

כשהדמות הראשית היא לא במרכז[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

איך קוראים לטכניקה סיפורית בה הדמות המרכזית והדמות החשובה ביותר הן לא אותה אחת? לדגומה, מלחמת הכוכבים מסופרת מנקודת מבטו של הגיבור לוק סקייווקר, שהוא דמות משעממת למדי. הדמות החשובה והמעניינת ביותר בסיפור הוא דווקא הנבל דארת' ווידר (והוא גם הדמות האייקונית של הסדרה). הסיפור הוא על ווידר, ולוק מנמצא בקידמת הבמה משמש כדמות שחושפת את ווידר. כל הסדרה למעשה היא על פעולותיו של ווידר והיא מסתיימת איתו. אף אחד לא באמת שואל "ומה עם לוק"?, כי זה כבר סיפור אחר.

דגומה אחרת היא סאם משר הטבעות. בזמן שפורדו הוא כביכול הדמות החשובה ביותר, הוא עצמו לא מעניין כמעט. דמות חסרת תכונות שבעיקר מבצעת פעולות שנקבעו עבורה על ידי אחרים. סאם הוא הגיבור האמתי, נאמן, פיקח, חמוד, כועס, אחראי, יוזם, צעיר. אחד שלוקח על גבו את פרודו ולא חושש לרגע להקריב את עצמו למען מטרה. אבל הוא נמצא בשולי הסיפור ולא במרכז. והסיפור מסתיים במשפחתו של סאם, כשאף אחד לא שואל מה קורה לפרודו מעבר לים, כי זה כבר סיפור אחר.

אני יודע ששתי הדוגמאות שונות מאוד, אבל בשתי המקרים הדמות שנמצאת במרכז הבמה היא לא הדמות החשובה ומטרתה היא לחשוף את הדמות החשובה. איך קוראים לטכניקה הספרותית הזאת? "מספר עד" זה משהו אחר ולא קשור. 213.55.224.111 18:09, 5 בפברואר 2021 (IST)

בעלילה קלאסית יש שתי דמויות עיקריות: הפרוטגוניסט, הצד ה"טוב", שפעולותיו חיוביות והן מרכז העלילה (כי ללא פרוטגוניסט, אין סיפור). כנגדו, יש אנטגוניסט, הדמות שמתנגדת לפרוטגוניסט ושואפת להכשילו, זו הדמות הרעה, או ה"נבל". בדוגמה של מלחמת הכוכבים, לוק סקייווקר הוא הפרוטגוניסט, ודארת' הוא האנטגוניסט. בסיפור עצמו, שתי הדמויות חשובות באותה מידה, ואין זה משנה אם לדעתך דמות זו או אחרת מעניינת או משעממת. המפגש בין שתי הדמויות מניע את העלילה בכיוונים שהיא מתפתחת. מצידו של המחבר, אתה יכול להזדהות או לחבב את הנבל. לגבי סאם ופרודו, כמו שכתבת, זה כבר סיפור אחר. כי השאלה מה קורה לפרודו מעבר לים, היא טכניקה סיפורית לפי חזונו של המחבר.--נדב - שיחה 13:20, 7 בפברואר 2021 (IST)

,

יצירת כרטיס מסך תוכנתי חזק מחומרתי[עריכת קוד מקור]

אני רחוק כמרחק היום מהלילה מנושאים כגון הנדסת חומרת מערכות מחשב והנדסת חשמל לחומרת מחשב ועם זאת, ברצוני לשאול כאן האם, לדוגמה, במערכת מחשב gaming high-end טיפוסית ניתן ליצור כרטיס מסך תוכנתי (וירטואלי) שהינו חזק מכרטיס המסך החומרתי?

כמו כן, האם סביר להניח שיש חברות שכבר פיתחו מוצרים כאלה ומקבלות "דמי שתיקה" מחברות כמו Nvidia ו Radeon שהרי אם ישחררו אותו לציבור הרחב ייפגעו מאד מכירותיהן של האחרונות?

תודה על חוויית דעה.

בנועם, אנונימי/ת לא חתם/ה

לא.
חישובי 3D מאופיינים בהרבה פעולות על מטריצות במקביל, וזו הספציאליטה של כרטיסי מסך. המעבד המרכזי של המחשב נחות מהם מאד בחישובים מסוג זה.
למעשה, בישומים שדורשים הרבה חישובים מסוג זה (כמו כריית ביטקוין, אין לי מושג למה) רוככשים כרטיסי מסך בכמויות גדולות לביצוע החישובים. זה גרם למחסור בכרטיסי מסך לפני כשנתיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:24, 6 בפברואר 2021 (IST)
מימוש תוכנה אחד שקיים הוא LLVMpipe, חלק ממיזם Mesa 3D (אנ'). אבל באופן כללי ATI, היצרנית של Radeon, נרכשה זה מכבר על ידי יצרנית המעבדים AMD. המתחרה הגדולה יותר של AMD היא אינטל שהייתה שמחה מאוד לקבל מימוש כזה כדי לקדם את מכירות החומרה שלה. אבל נאלצה במקום זה להשקיע בפיתוח מעבדים גרפיים משל עצמה. Tzafrir - שיחה 18:11, 6 בפברואר 2021 (IST)

Content Delivery Network בדרך כלל מכילה שירות נוסף של אבטחה, איך נכון לכנות את השירות הזה?[עריכת קוד מקור]

Content Delivery Network בדרך כלל מכילה שירות נוסף, מלבד שירות העברת תכנים מהירה עצמו.

השירות הנוסף הזה הוא שירות אבטחה המתאפיין במניעת DDoS או Brute Force Attack או שניהם (אני לא בטוח אם CDN שמונע אחד מהם ימנע גם את השני, כלומר אני לא בטוח אם זה "הולך ביחד").

איך נכון לכנות את השירות הנוסף הזה? הרי זה בפירוש משהו נפרד מ"העברת תכנים מהירה".

תודה מראש על עזרה, אנונימי/ת לא חתם/ה

אני חושב שזה חלק מהיכולות של intrusion prevention system (אנ'). (¯`gal´¯) - שיחה 17:17, 6 בפברואר 2021 (IST)

מה שונה קורונה 19 מקורונות אחרות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

לפי הבנתי, יש הרבה מאוד סוגי קורונה. זאת משחפה של מאות סוגי וירוסים. האם לאותו נגיף של קובי 19 שמסתובב לנו פה יש "קרובי משפחה", במובן של קורונות אחרות שדומות לו במבנה הRNA שלהם? מה שאני מתכוון שוואריאנטים שונים של קובי 19 הם עדיין אותו קובי. אבל נגיד סארס שהיה לפני שנים שגם הוא קורונה הוא כבר קורונה אחרת, אבל דומה, נכון? אז יש משמעות ל"קשר משפחתי" בהקשר של קורונות שונות? מי הקרוב ביותר מאלו שהכרנו עד כה? 213.55.224.92 20:11, 6 בפברואר 2021 (IST)

בתור התחלה: נגיף קורונה. כאמור, הקרוב ביותר הוא נגיף הסארס. Tzafrir - שיחה 22:11, 6 בפברואר 2021 (IST)

פליסטינאים עובדי ישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

נגיד 2021-2020 זאת לא תקופה מייצגת מסיבות ברורות. אז נלח על 2019-2017 נגיד:

כמה אחוז מהפלסטינאים עבדו באופן מלא או חלקי בישראל (באופן חוקי נניח)?

והפוך: מתוך כל העובדים הזרים, כמה אחוז הם פלסטינאים?

מטרת השאלה היא לברר עד כמה כוח אדם פלסטיני הוא חשוב עבור ישראל ועד כמה מקומות עבודה ישראליים חיוניים עבור פלסטינאים. 213.55.224.92 14:58, 7 בפברואר 2021 (IST)

חסרה הפנייה בערך אחנתון[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

ציטוט מתוך הערך "אחנתון": "פרופ' יהודה אליצור הציע כי יוסף הוא זה שהשפיע על אחנתון לעבור לאמונה באל אחד" לא איתרתי היכן פרופ' יהודה אליצור הציע זאת. האם מחבר הערך יכול להוסיף הפנייה? תודה רבה, יאיר פז המייל שלי לצורך תשובתכם yairpaz-at-Schechter.ac.il תודה

Atbannett: עריכה שלך. חזרתישיחה 00:44, 8 בפברואר 2021 (IST)
תודה חזרתי. דברתי עם בנו, שממנו שמעתי את העניין. הוא מדייק ואני אעדכן ואוסיף מקור. ‏עמיחישיחה 15:54, 8 בפברואר 2021 (IST)
טופל. הוספתי מקור וגם שיניתי מעט. כמו כן בערך יציאת מצרים בביקורת המקרא. ‏עמיחישיחה 21:03, 8 בפברואר 2021 (IST)

רימון עשן בצבע אדום[עריכת קוד מקור]

https://mobile.mako.co.il/pzm-magazine/Article-ed65bcb57cc7771027.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1898243326

מה נותן לעשן הרימון הזה צבע אדום כה חזק?

אשמח לקרוא ערך על רימון כזה. תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

למה ערבים לא מתחסנים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

שיעור המתחסנים במגזר הערבי הוא נמוך מאוד ביחס לאוכלוסיה הכללית בישראל. מדוע? 213.55.224.92 18:42, 7 בפברואר 2021 (IST)

[11]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:59, 11 בפברואר 2021 (IST)

בקטגוריה ישראל : ישובים חסר הישוב גוש חלב[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב בקטגוריה ישראל : ישובים חסר הישוב גוש חלב

העיירה לא קיימת ולא הייתה קיימת במדינת ישראל. חזרתישיחה 19:37, 8 בפברואר 2021 (IST)
כלומר: הערך גוש חלב מסביר שזהו הערך על העיירה הקדומה ומפנה לערך ג'ש (גוש חלב) על היישוב הנוכחי (שמכונה גם הוא „גוש חלב״). יישוב זה נמצא בקטגוריה:ישראל: יישובים. Tzafrir - שיחה 21:52, 8 בפברואר 2021 (IST)

אם בית המשפט מוכיח שרה"מ עבריין...[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

באופן היפותטי בלבד - אם לאחר משפט, השופטים קובעים שהעבירות של ראש הממשלה הן חמורות מספיק והוא מקבל עונש מאסר בפועל: האם הוא צריך לסיים את הכהונה שלו לפני הכניסה לכלא, או שהוא מפוטר אוטומטית? או שנוצר מצב שבו הוא בו זמנית מכהן כראש ממשלה וגם כלוא? 213.55.224.92 14:51, 8 בפברואר 2021 (IST)

יפוטר אוטומטית רק לאחר פסק דין חלוט, כפי שרה"מ נוהג לנפנף בחוק הזה (סעיפים 17–18 לחוק יסוד: הממשלה). (¯`gal´¯) - שיחה 15:48, 8 בפברואר 2021 (IST)

באיזה מטבע משתמשים בעזה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

מה המטבע הרשמי שבו רוכשים בעזה? 213.55.224.92 17:04, 9 בפברואר 2021 (IST)

שקל חדש (¯`gal´¯) - שיחה 18:31, 9 בפברואר 2021 (IST)

Palestine defense force[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב בערך אליעזר מרגולין נכתב: "קיומו של כוח יהודי היה לצנינים בעיני הבריטים והערבים. הוחלט להקים כוח מעורב יהודי-ערבי תחת פיקוד בריטי, אשר ייקרא "חיל ההגנה לפלשׂתינה" (Palestine defense force). הכוח היהודי בפיקודו של מרגולין היה אמור להיות בצפון הארץ, והערבי – בדרומה." מי החליט להקים את הכוח? האם הוא פעל אי פעם? בתודה, ליאור पॣ • כ"ח בשבט ה'תשפ"א • 17:36, 9 בפברואר 2021 (IST)

אולי משתמש:Itaygur ידע. גילגמש שיחה 20:40, 14 בפברואר 2021 (IST)
ראה המשטרה המעולה ואחריה חיל הספר העבר-ירדני. Itaygur - שיחה 11:31, 15 בפברואר 2021 (IST)

האם יש מצב שרוב הכסף המזומן המזויף בישראל מגיע ממעבדות מחוץ לישראל (הרשות הפלסטינית, קולומביה, אנערף)?[עריכת קוד מקור]

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האם חסינות עדר ברת השגה? האם היא נדרשת?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

1) אם נניח כל המגזר הכללי יתחסן, כלומר כל מי שמעל גיל 16, אינו ערבי ואינו חרדי יהיה מחוסן: האם זה יעצור את התחלואה?

2) אם מגזרים גדולים כמו החרדים וערבים לא יתחסנו ברובם, האם יווצר מצב שבו התחלואה בקורונה תהיה אך ורק במגזרים שלהם בלי לזלוג למגזר הכללי? כלומר, החילונים והדתיים יהיו בריאים, ורבע מהמדינה תהיה חולה? 213.55.224.92 19:37, 9 בפברואר 2021 (IST)

בקירוב ראשון ניתן להשיב שספק אם אפילו המומחים הגדולים ביותר בתחום יכולים לתת לך תשובה מוסמכת לגבי מה יקרה. בייחוד כאשר חיוני להביא בחשבון את תגובת הציבור לכל מהלך (וכאמור ציבורים שונים, ולא רק הציבורים בישראל).
בקירוב שני, הבעייה עם השארת מגזר משמעותי (כולל מגזר הילדים) שבו הנגיף ממשיך במעגל ההדבקה, היא שזה מתכון להתפתחות מוטנטים רבים, שבמוקדם או במאוחר ילמדו להתגבר על החיסונים. אז יתפתח מרוץ חימוש של מוטציות נגד חיסונים, בדומה למה שיש היום עם שפעת, תוך סיכון תמידי לפריצת זן חסין ואלים במיוחד. הכי טוב להכחיד את הנגיף במכה אחת ע"י חיסון (כמעט) כל האוכלוסיה, כפי שהכחידו את נגיף האבעבועות שחורות. כשאין נגיף, אין מוטציות. H. sapiens - שיחה 23:06, 10 בפברואר 2021 (IST)

סייגים לפיירוול[עריכת קוד מקור]

אם אני מבין נכון, אם פילטרנו את כל הפורטים של מערכת הפעלה בעזרת פיירוול עדיין אפשר לאפשר מעבר נתונים דרך הפורטים הללו לתוכנות ספציפיות "מותרות" בעזרת firewall proxy.

האם זה נכון? איך זה מתאפשר? אנונימי/ת לא חתם/ה

אינני מבין את השאלה - האם השאלה היא כיצד להגדיר זאת טכנית? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:59, 10 בפברואר 2021 (IST)
כן, איך זה נקרא בשפה המקצועית של תחום התקשורת רשתות / ניהול מערכות הפעלה - אשמח לקרוא ערך על אופרציה כזו של סייג לפורט שעבר פילטור. אנונימי/ת לא חתם/ה
ממה שאני יודע: פיירוול עובד לפי כללי פילטר (Filter rules). כל פקטה נבחנת מול הכללים עד שמגיעים לכלל שהיא עונה על התנאים שלו, ובהתאם לכלל מועברת או נחסמת. הכלל יכול להתייחס לכל פרט ממידע המעטפת של פקטה: כתובת (או טווח כתובות) מקור/יעד, פורט (או טווח) מקור/יעד, אפליקציה (למעשה PID) וכך הלאה. ככל שמתווספים יותר כללים הפיירוול מאט יותר את התעבורה. רשימת כללים בנויה נכון תטפל בפקטות מסוגים נפוצים מוקדם ככל האפשר (כלומר כללים המתייחסים לפקטות אלו יוצבו בראש רשימת הכללים). בעיקרון עבור על הטאבים השונים ב"טופס" הגדרת הכלל וראה את הפרמטרים השונים שניתן לקבוע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:10, 10 בפברואר 2021 (IST)
צריך גם לשים לב שיש פיירוול גם בראוטר ולא רק במערכת ההפעלה ביחידות הקצה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:25, 10 בפברואר 2021 (IST)
גם אם נשוח על פיירוול בראוטר, האם גם שם העיקרון דומה? האם גם שם המינוח (firewall proxy?) דומה? אנונימי/ת לא חתם/ה
לפי מה שראיתי בראוטרים שונים הממשק לפיירוול שונה מאד, ולא בהכרח נותן אפשרות להגדיר את כל מה שהdeamon של הפיירוול מאפשר להגדיר, או להיפך - מוסיפים אפשרויות סינון/חסימה/התרה שלא קיימות בפיירוול בסיסי. בראוטר שבדקתי כרגע קראו לזה IP filtering, אין מנוס מלנסות לפשפש ולהבין איך זה מוגדר במערכת ספציפית. באופן בסיסי עדיין צריכה להיות איכשהו רשימה של כללים שפקטה נבחנת מולם אחד אחר השני. יתכן שזה יופרד לרשימות שונות (למשל יוצא ונכנס, או סינון לפי דומיינים או מה שלא יהיה). ראיתי שיש גם תמיכה מובנית ב DMZ (ממשק רשת שנמצא בכוונה מחוץ להגבלות הפיירוול, למשל על מנת לחבר שרת לשימוש מחוץ לרשת). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:04, 12 בפברואר 2021 (IST)

למה אין ערך על שומרת הערים האבודות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון301/מצב

למה?

195.192.229.11 20:02, 10 בפברואר 2021 (IST)

בסבירות גדולה מאוד כי לא כתבת אותו. וגם אני לא. וגם הוא. חזרתישיחה 21:38, 10 בפברואר 2021 (IST)
כדאי לתרגם את הערך של הסופרת, שאנון מסנג'ר (אנ'). הערך על סדרת הספרים שלה מופיע רק בוויקיפדיה בצרפתית שומרת הערים האבודות (צר') וניתן לתרגמו משם. אגסי - שיחה 18:42, 13 בפברואר 2021 (IST)