ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האם רדיותרפיה היא שיטה קונבנציונאלית להסרת שומן נקודתית?

האם רדיותרפיה היא שיטה קונבנציונאלית בקרב פלסטיקאים ודרמטולוגים להסרת שומן פרוקסימלי (קרוב לעור) נקודתית, כחלופה לשיטות כגון ליפוסקציה (שאיבת שומן), קריוליפוליזיס והידרוליפוקליזה?

אם כן, אשמח לדעת מה מיוחד בגלי רדיו שהם יכולים לשמש להמתת תאי שומן פרוקסימליים, אותם גלי רדיו דרכם אני מתפעל מכשיר רדיו ומאזין למשל לחדשות ברדיו (כמובן שבתדרים שונים).

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גוגל מצא: במהלך טיפול המסת שומן בגלי רדיו, מייצרת אנרגיית הרדיו חום, החום גורם להמסה של תאי השומן ושאיבת השומן המומס ובמקביל החום גורם לפגיעה בסיבי הקולגן שתגרום לכיווץ העור מעל האזור המטופל

אבל לפי מה שהבנתי פירוק תאי שומן בגלי רדיו לא כולל שאיבה (ליפוסקציה) אלא רק את הליפוליזה ולאחר מכן הגוף (מאקרופג'ים וכו') יטפלו בתוצרי הפירוק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה בכימיה - הפיכת משחה (ointment) לקרם (cream)

אילו חומרים ניתן להוסיף באופן כללי לכל ointment בכדי להפוך אותו ל cream? (הייתי מהמר, מלחים שונים אבל שואל בכל זאת ודווקא אני מחפש חומרים שאינם מלחים למטרה זו). אנא תייגו חשבון של משתמש שיוכל לסייע אם אתם מכירים אחד. בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעלי הידע בכימיהMeir138, יורם שורק, Orielno, Polskivinnik, Squaredevil, אלון סול ‏? יהודית1000 - שיחה 22:47, 5 ביוני 2021 (IDT)

ובינתיים: יש לנו קצרמר משחה. אין לנו קרם (קוסמטיקה). הבינוויקי העברי של הערך האנגלי (Cream (pharmacy)) הוא משחה. (Ointment) הוא הפניה ל(Topical medication). Tzafrir - שיחה 09:50, 6 ביוני 2021 (IDT)

עוד שאלה בכימיה - האם אפשר ליצור תמיסה שומנית שהיא גם ointment וגם gel?

למשל, היא גם תהיה שומנית אבל גם תתנהג כמו ג'ל לשיער ותיצור שכבה קשיחה על שיער; מעין ointment-gel בדומה למוצר של Nivea שנקרא בגרמנית כמדומני creme-gel שהוא גם קרם וגם ג'ל אבל אני רוצה לנסות להכין משהו שהוא גם lipid ointment וגם gel ותוהה אם זה בכלל אפשרי כימית. בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זיהוי תאריך צילום תמונה

נניח שקיבלתי תמונה שמישהו צילם בטלפון. האם יש דרך לדעת באיזה תאריך ושעה היא צולמה? הקובץ מכיל מידע כזה? תודה לעונים. פנטין - שיחה 21:55, 5 ביוני 2021 (IDT)

בד"כ נשמר מידע על התמונה בקובץ Exif. כניסה למאפייני התמונה באמצעות קליק ימני אמור להציג את הנתונים האלו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:25, 5 ביוני 2021 (IDT)

(לא קובץ נפרד. המידע נשמר כחלק מקובץ התמונה) Tzafrir - שיחה 09:43, 6 ביוני 2021 (IDT)

תוכנת everything

הורדתי את תוכנת החיפוש everything והתקנתי אותה בכמה מחשבים אבל היא עבדה רק באחד מהם, בכל השאר התוכנה נפתחה אך לא נראו כל תוצאות חיפוש, חלון התוצאות פשוט נשאר ריק.

האם "דרכון ירוק" זאת למעשה מרמה?

אין לי ספקות שחיסונים חשובים וכדומה וכדומה. אני מחוסן ולא מאנטי-ואק למינהם.

זאת לא השאלה. מה שאני זוכר שהובטח ש"דרכון ירוק" יאפשר טיסה חופשית לחו"ל ובחזרה, ללא בידוד ובדיקות. ועכשיו זה נראה שכל זה היה שקר וההפיך הוא הנכון. גם לבעלי "דרכון ירוק" יש חובת בידוד בחזור והתעודה הזאת לא מוכרת על ידי אף אחד בחו"ל ונדרש לעתים גם בידוד בהלוך כי המדינה המארחת לא מכירה במסמך.

האם זה נכון, עבדו עלינו בשביל לעודד להתחסן?

עבדו עלינו? המנוולים האלו גרמו לנו להשקיע כמה שעות ובתמורה להפחית מאוד את הסיכוי ללקות במחלה קטלנית או סתם מעצבנת. כמובן שהמנוולים האלו לא רצו את טובתנו האישית. הם בסך הכל רצו משק עם יותר ידיים עובדות והוצאות נמוכות יותר על אשפוז וימי מחלה. אגואיסטים שכמותם. וכן, הבטיחו לנו שדרכון ירוק יוכל לעשות, בעצם מה בדיוק? אצלנו „דרכון ירוק״ הוא הפניה לתו ירוק. מעבר לכך שיש מדינות שונות שמתחשבות באישורי החיסונים של ישראל, יש (או ליתר דיוק: היו) עסקים ומקומות שונים שנדרשו לדרוש מלקוחות תו ירוק כדי לשרתם. Tzafrir - שיחה 21:15, 6 ביוני 2021 (IDT)

או במילה אחת: כן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:23, 6 ביוני 2021 (IDT)

במילה אחת: לא. מחוסנים ומחלימים פטורים מבידוד בכניסה חזרה מישראל (אבל לא מבדיקה). יש מדינות שונות שמחייבות בידוד גם למחוסנים מישראל ואחרות לא מחייבות את זה. וזה כמובן מתוך הנחה שכל קיומך תלוי בנסיעות לחו״ל וסתם זוטות קטנות שהזכרתי קודם לא רלוונטיות. Tzafrir - שיחה 23:19, 6 ביוני 2021 (IDT)

הפועל פתח תקווה בכדורגל בליגה השלישית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב שלום, ניסיתי לשאול בדף השיחה של הערך "הפועל פתח תקווה (כדורגל)" ולא קיבלתי תשובה: בערך מופיע המשפט הבא: "ב-1938 עלתה הקבוצה לליגה השנייה", ובהמשך הערך מופיע המשפט: "בסוף עונת 2020/2021 ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה א'.". מאחר שלליגה השנייה אפשר לעלות רק מהליגה השלישית, ומאחר שליגה א' היא כיום הליגה השלישית, יש כאן סתירה כביכול. איך מיישבים אותה? KobiNew - שיחה 11:23, 7 ביוני 2021 (IDT)

ליגה א' (כדורגל) הוקמה רק לאחר הקמת המדינה. האם יש לנו ערכים על הליגות של תקופת המנדט? Tzafrir - שיחה 11:54, 7 ביוני 2021 (IDT)

השאלה שלי היא לא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה ששמה "ליגה א' ", אלא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה השלישית בטיבה KobiNew - שיחה 16:16, 7 ביוני 2021 (IDT)

לפי עונת 1934/1935 בליגת ארץ ישראל בכדורגל, לא ירדו ליגה בסוף העונה. אבל הפועל פתח תקווה (כדורגל) לא שיחקה בעונת 1935/1936 בליגת ארץ ישראל בכדורגל. אין לנו ערכים על ליגות נמוכות יותר מהליגה השנייה. היו כאלו? או שאולי הקבוצה התפרקה זמנית ואז חזרה לתפקד מהליגה הנמוכה ביותר שהייתה אז: השנייה? אני מניח שאפשר למצוא מקורות לכך אבל מתעצל לחפש. Tzafrir - שיחה 21:43, 7 ביוני 2021 (IDT)

צהרון מצוי

איך צהרון מצוי מתאים את עצמו לסביבה?

רואים איזה משפחות גרות באזור, כמות הילדים שמגיעים לצהרון ולפי זה מתאימים את הפעילויות. תלוי כמובן גם במפעילים (פרטי או ציבורי)... לחילופין אפשר לראות כאן אבל אין הרבה מידע. סיון ל - שיחה 16:02, 10 ביוני 2021 (IDT)

מינוי ופיטור שגרירים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב האם שר החוץ יכול לפטר ולמנות על דעת עצמו שגרירים ודיפלומטים? בהנחה שיאיר לפיד באמת יהיה שר החוץ, הוא יוכל למשל לפטר את ציפי חוטובלי מתפקידה כשגרירה בלונדון או למנות את ציפי לבני לשגרירה באו"ם, ללא האישור של רה"מ בנט? או שהוא צריך לעבור דרך הממשלה? 2A10:8007:A8BD:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 18:20, 7 ביוני 2021 (IDT)

ראשי נציגויות ממונים על ידי הממשלה ולא על ידי שר החוץ לבדו. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:09, 8 ביוני 2021 (IDT)

כמו בממשלות אחרות, גם הפעם לפיד לא ימנה בעצמו - הוא בהחלט יכול להציע. כמו שאמרת, נניח לפיד יגיד לבנט עוד שבוע "אני אמנה את X לתפקיד שגריר ישראל בY" אבל עד שבנט לא יביא את זה לשולחן הממשלה, שתצטרך לאשר את זה - השגריר החדש לא מונה וללפיד אין שום דרך לעקוף את זה. לכן, הוא אכן צריך לעבור דרך הממשלה, אבל מינוי שגרירים למעט כאלו שיצרו מהומות (מסיבות כאלו או אחרות) עוברים באופן חלק ואף פה-אחת. דזרט • שיחה 14:52, 9 ביוני 2021 (IDT)

"זאפה" פארק הירקון

יש הופעה של היהודים במקום שנקרא "זאפה גני יהושע". פרק הירוקון זה מקום מאוד גדול, הנפרס על שתי גדות הנהר. גוגל מסמן איזה מקום אקראי בפרק כשאני עושה חיפוש. האם מישהו יכול לכוון אותי יותר איפה בדיוק זה "זאפה גני יהושע" בפרק הירקון?

אני לא גר בתל אביב ואם שאלתי משהו לא הגיוני או מובן מאליו, אז בבקשה תתייחסו בכל זאת. אני רוצה להגיע מכיוון של רמת גן ולא מכיוון של אוניברסיטת תל אביב. האם יש אפשרות כזאת (בלי לעקיף את כל הפארק מסביב)? 2A0D:6FC0:78F:9D00:35EA:F98:6A7E:8A48 18:41, 7 ביוני 2021 (IDT)

מרחוב רוקח 84-86 ברמת גן (משולט שבע טחנות שער רוקח) תוכל להגיע בהליכה קצרה לגשר מעל הירקון שיוביל אותך מעל הירקון, בואכה הפרק. חניה בסוף הכביש שיוצא מרוקח 74 (משולט ראש ציפור).

תודה, אבל מה מכל זה הוא "זאפה"? איפה זה בדיוק? באותו "משולש ראש ציפור" שציינת בסוף? מצאתי כאן כתוב "מתחם יהושע בפארק, סמוך לחניון הגדול, מול הלונה פארק". לפי המפה נראה שהלונה פרק הוא בצד הצפוני של הנהר (רוקח 95?). אני מבלבל משהו? 2A0D:6FC0:6E1:DD00:500F:FB0E:5683:B18E 11:45, 8 ביוני 2021 (IDT)

זאפה נמצא סמוך לחניון המימדיון. הממדיון נמצא בחלקו המזרחי של פארק גני יהושוע בת"א. ונמצא בסמוך לאיצטדיון ר"ג. הכניסה מהצד המזרחי של החניון מול הלונה פארק בשדרות רוקח.

תקין אותי אם אני טועה, אבל יש רבע שעה הליכה בין הלונה פארק לבין אצטדיון רמת גן. זה לא ממש "סמוך". Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:37, 8 ביוני 2021 (IDT)

הממדיון נמצא בסמוך לאיצטדיון ר"ג!

תעודת הוראה?

1) האם חייבים בגרות בשביל להוציא תעודת הוראה?

2) האם תואר ראשון בחינוך נותן תעודת הוראה?

2 ניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המ ע ש י ת הנחוצות.

1) לפי מה שרשום כאן, עד גיל 30 יש להציג תעודת בגרות כדי להתקבל למוסד להשכלה גבוהה (למעט האוניברסיטה הפתוחה, ולא נראה לי שמלמדים שם הוראה).

2) לא, תואר ראשון לא מקנה באופן אוטומטי תעודת הוראה. יש מוסדות רבים שמשלבים תואר ראשון + תעודת הוראה. עם זאת, זה עדיין לא מספיד כדי להיות מורה, צריך לעשות רישיון הוראה. קצת כמו עורך דין, רואה חשבון ומקצועות נוספים, הלימוד האקדמי לא מספיק - כלומר זה שיש לך תעודה זה לא אומר שאתה מורה. מי שרשאי לעשות את התהליך הוא רק מי שיש בידו תעודת הוראה, וזה כולל עבודה מעשית (הידועה בשם סטאז').

יש באוניברסיטה הפתוחה תארים בחינוך יהודית1000 - שיחה 19:19, 8 ביוני 2021 (IDT)

תואר ראשון בהוראה כולל כמעט תמיד תעודת הוראה. אחרת הוא קצת מיותר (למרות שקיימת אופציה כזאת). ראו כאן וכאן. אז בגדול תואר ראשון בחינוך כולל בתוכו לימודים לתעודת הוראה. לא קשור לסטאג' ולא דומה בכלל לעריכת דין. כל בוגר תואר אקדמאי יכול ללמד בבית ספר בלי להוציא תעודת הוראה. רק שהשכר נמוך יותר וכנראה לא יוכל להגיש לבגרות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:36, 8 ביוני 2021 (IDT)

כמה שזה נשמע מוזר - אזי אין צורך בתעודת בגרות על מנת להתקבל לחלק מהמסלולים לתעודת הוראה. כאן מתחילים את השלב הראשון. Shannen - שיחה 20:13, 10 ביוני 2021 (IDT)

F-22

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב כמה הפלות ביצע ה-F-22 ראפטור? האם הוא יוצא משירות ללא שישתתף בשום מבצע משמעותי? האם יש סיכוי שישראל תקבל אותו?
תודה לעונים!

לגבי השתתפות - השתתף במבצעים בעירק. אם זה משמעותי או לא, לשיפוטך. לא סביר שישראל תרצה לרכוש מטוס שייצורו מאחוריו ולכן צפויה בעיית חלפים. בנוסף F22 אינו בנוי להשתתף כתחנה בניהול זירה בניגוד ל F35 וכנראה גם בשדרוג הבא של F15. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 9 ביוני 2021 (IDT)

לפי הערך עליו הוא נלחם בפעם הראשונה ב2014 בסוריה, הררבה אחרי מלחמת המפרץ - מה הקשר עיראק? ולגבי חלפים, אם המטוס עדיין משרת בארה"ב, כנראה עדיין מייצרים אותם. ישרול - דברו איתי • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א • 10:18, 8 ביולי 2021 (IDT)

ראה סרטון של "הקברניט" בנושא הפרישה שלו בערוץ היוטיוב של כלכליסט (בהנחה שעדיין לא ראית). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם ניתן להרוויח כסף מהעברת מט"ח?

האם היחסי בין מטבעות הם קבועים? נניח עושים כל מיני טריקים בסגנון של לקנות ירו בשקלים, לקנות דולרים ביורו ואז לקנות שקלים בדולרים (הכל באותו היום) - האם יתכן לקבל בסוף יותר ממה שהושקע?

ראה ארביטראז'. אם זה היה אפשרי, מישהו היה עושה את זה מהר יותר (ומאזן את השערים). עוזי ו. - שיחה 13:50, 9 ביוני 2021 (IDT)

כמרים עם קרחת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב התמונה הסטריאוטיפית של אנשי דת נוצרים היא בדרך כלל עם קרחת ושיער מסביב (כמו תומאס דה טורקמדה). יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה 13:33, 9 ביוני 2021 (IDT)

זה לא סטריאוטיפ, זה מסורת בנזירות. וזאת לא סתם קרחת, זה סוג של תספורת. נקראית באנגלית "Tonsure" (Tonsure). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:54, 9 ביוני 2021 (IDT)

יש סיבה או איזשהו רעיון מאחורי זה? ויש לזה שם בעברית? יהודית1000 - שיחה 14:43, 9 ביוני 2021 (IDT)

יש אזכור לתספורת דומה בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' בשם "מספר קומי". ראי גם בערך אבטולמוס. בגלל התספורת הזו היהודים נהגו לכנות את הכמרים גַלָחִים (נהגה גַלוֹחים).--שמש מרפא - שיחה 14:58, 9 ביוני 2021 (IDT)

לא היה נהוג אצל כל הנזירים הנוצרים. אלא בקרב הנזירים הרומים-קתוליים כמנהג חובה עד שנת 1972 . אצל חלק מהנזירים הנוצרים בכמה כנסיות נוספות במזרח ואצל נזירים בודהיסטים (לא נוצרים) נהוגה קרחת מלאה. Ewan2 - שיחה 15:20, 12 ביוני 2021 (IDT)

יצורים גדולים יותר מועדים יותר להכחדה?

ישנו מיתוס שמדבר על עמידותם המשוערת של תיקנים גם לאירוע אטומי עולמי ("הם ישרדו אחרינו"). מנגד, ידועים מינים רבים של אורגניזמים ענקיים כדוגמת חלק ממיני הפטרוזאוריה והדינוזאורים, ממותה, מגלודון, דיינוסוכוס וזאורוסוכוס שנכחדו. האם נכון לומר שמינים גדולים פחות עמידים לאירועי הכחדה המוניים ממינים קטנים, או שפשוט מינים גדולים שנכחדו יותר מוכרים לנו ממינים קטנים שנכחדו? אביתר ג' • שיחה • 14:29, 10 ביוני 2021 (IDT)

הממותה והמגלודון היו פחות עמידים ממינים קטנים יותר באירוע ההכחדה הנוכחי: לטורפים מהסוג הומו ובפרט מהמין הומו סאפיאנס, חיה גדולה מספקת הרבה מזון ומשתלם הרבה יותר לצוד אותה (היה מחקר שהראה את זה לאחרונה, אני אנסה למצוא אותו). Tzafrir - שיחה 15:51, 10 ביוני 2021 (IDT)

היונקים הגדולים (שמהם נשאר רק הפיל) מתרבים בקצב איטי של ולד אחד כל כמה שנים, ולכן לכל שיבוש בקצב ילודה יש השפעה מורגשת על שרידות המין. לכן האדם הקדמון עם חיצים ואבנים בלבד הכחיד מינים שלמים, שנעלמו בכל חבל ארץ שהוא הגיע אליו בלי שהיו לכך סיבות אקלימיות או אחרות. (יובל הררי למיטב זכרוני) - La Nave Partirà שיחה 20:26, 11 ביוני 2021 (IDT)

שמש

כמה זמן של שהייה בשמש מתחיל להזיק לעור? דרדק • שיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 14:48, 10 ביוני 2021 (IDT)

זה תלוי בסוג בעור ובהירותו. בעלי עור בהיר מאד עשויים לקבל כוויה החל מ-10 דק' שהייה בשמש (גם אם הכוייה אינה מורגשת, היא עדיין מזיקה). בעלי עור כהה (סוג עור V ו-VI המאפיין אנשים ממוצא אפריקני) יכולים להיות עד 80 דק' בשמש מבלי להכוות. כמובן שזה תלוי גם בשעות החשיפה ועוד. --שמש מרפא - שיחה 15:01, 10 ביוני 2021 (IDT)

יש דרך לזהות את הכוייה? דרדק • שיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 15:05, 10 ביוני 2021 (IDT)

אז שמש מרפא או מזיק? ראובן מ. - שיחה 15:13, 10 ביוני 2021 (IDT)

בעולם הזה ”בוער כתנור” בעולם הבא ”לעולם הבא צדיקים מתרפאין בה דכתיב (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד', עמוד א') דרדק • שיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 15:19, 10 ביוני 2021 (IDT)

--שמש מרפא - שיחה 20:00, 13 ביוני 2021 (IDT)

דרדק, חשיפה לשמש גורמת לשני סוגים של פגיעות. פגיעה מידית: אדמומיות וקילוף העור ("שריפת העור") שהיא דלקת מקומית והיא אכן נראית לעין - ככל שהעור מאדים יותר כך הוא נפגע יותר עד לקילופו. שחורי עור מוגנים יחסית מפני הנזק הזה. בנוסף, יש נזק מתמשך, כרוני. הוא יכול לגרום לכל מיני דברים - הזדקנות מואצת של העור, התפתחות סרטן ועוד. הינה למשל תמונה די מפורסמת של נהג [1] שהיה חשוף לשמש בצד אחד קבוע. ניתן לראות בקלות שהעור בצד שהיה חשוף לשמש הרבה יותר מקומט וזקן לעומת עור שנחשף פחות לשמש. במקרה שבו יש צורך בחשיפה ממושכת לשמש כדאי למרוח קרם הגנה, לשים משקפי שמש ולחבוש כובע וחולצה. חשיפה קצרה שמטרתה השגת שיזוף גם כן יכולה להזיק אם החשיפה חוזרת לעצמה בתדירות גבוהה וגם במקרה כזה כדאי לנהוג במשנה זהירות. לסיכום: שתי הפגיעות, גם המידית וגם הכרונית נראות לעין וניתן לזהותן. את הפגיעה המידית ניתן לעצור אבל פגיעה כרונית בדרך כלל תהיה בלתי הפיכה. גילגמש • שיחה 17:05, 22 ביוני 2021 (IDT)

תואר שני ושלישי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב כמה זמן לוקח ללמוד לתואר שני ושלישי? לא כתוב בערכים. המאו"ר - שיחה 17:04, 10 ביוני 2021 (IDT)

תלוי בהרבה גורמים, אז לא קבוע. בגדול תואר שני אפשר לסיים בשנתיים. תואר שלישי זה כ-4 שנים. יתכנו מצבים שבהם מתחילים תואר שני תוך כדי ראשון ואז זה מקצר. אם יש מספיק תקציב ורצון של המנחה והסטודנט להאריך את הדוקטורט אז אפשר למשוך אותו לעוד שנה-שנתיים. אם הסטודנט לא מקבל מלגה, הוא יכול לעשות דוקטורט גם 15 שנים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:25, 10 ביוני 2021 (IDT)

גם ללא מלגה, כיום האוניברסיטאות לא מאפשרות למשוך את הדוקטורט מעבר לחמש שנים (פחות או יותר) ללא סיבה מוצדקת, ובכל מקרה לא יאריכו להרבה יותר מכך. Reuveny - שיחה 21:13, 10 ביוני 2021 (IDT)

מכיר מישהו שהתחיל דוקטורט משהו כמו 4-5 שנים לפניי וסיים אחרי. אז הוא עשה אותו משהו כמו 10 שנים במצטבר. אבל האיש לא קיבל מלגה והיה סוג של "סטודנט ברבע משרה" כבר סיים קריירה קודמת בצבא ופרש לגמלאות. אולי כשהוא התחיל הסיפור היה שונה, אבל הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו משהו כמו עשור לאחר שהתחיל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:59, 11 ביוני 2021 (IDT)

נזיר נוצרי זה לכל החיים?

האם נזיר יכול להפסיק את הנזירות ולצאת לחופשי?

האם לאחר מכן, הוא יכול שוב להפוך לנזיר?

עם כניסתו למנזר, נזיר נודר נדרים שונים. ככל נדר שאינו הנדר הכובל בסדרת הארי פוטר, הוא יכול להפר נדרים אלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:09, 11 ביוני 2021 (IDT)

תחבורה בשבת

האם זה באמת נכון שהממשלה החדשה צפויה לפתוח את התחבורה הציבורית לנסיעה בימי שבת? 77.127.39.244 18:40, 10 ביוני 2021 (IDT)

לא, ישמרו על הסטטוס-קוו Shannen - שיחה 20:07, 10 ביוני 2021 (IDT)

זאת מנין? המאו"ר - שיחה 14:11, 17 ביוני 2021 (IDT)

מבוקש: מומחה ל"שר הטבעות"

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב יש בקהל מישהו שמתמצא בטרילוגיית שר הטבעות? דברו איתי. יש פרטים על סרט אנימה חדש בפיתוח, רק שאני לא בקי בכל הדמויות והשמות, ולא רוצה לכתוב שטויות. פליז.--נדב - שיחה 22:50, 10 ביוני 2021 (IDT)

זריקת אבנים בחזרה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב הלכתי ברגל בשכונה ערבית, וכמה ערבים עשו לי מארב והתחילו לזרוק עלי אבנים. האם היה מותר לי להחזיר? אשמח למקור.2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00

כן. מותר להחזיר אבנים רק אם יש להם ערך (ע"ע "השבת אבדה"). מקורות.

אינני צוחק. שאלתי היא האם זה נכלל בס' 34 לחוק העונשין הקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;".2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00

ואגב, אין מצוות השבת אבידה בגוי. בנוסף, ביקשתי מקורות, לא ראיית מקורות. והגמ' בפסחים אומרת "אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה" כך שכלל וכלל לא הועלת לי... 2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

Shannen - שיחה 20:03, 11 ביוני 2021 (IDT)

שאלה בחומרה ותוכנה: האם יש הבדל בין פורט מפולטר לפורט סגור?

יש תוכנות כמו CSF-LFD שיכולות לפלטר את כלל הפורטים כך שבדרך כלל שום מידע לא יעבור דרכם, אך האם פילטור כזה ו"סגירה" הם אותו דבר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מכיר את התוכנות הללו, אבל אני יודע שמערכות הגנה ופיירוול תומכות גם ב rules לגבי תוכן הפקטות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:55, 11 ביוני 2021 (IDT)

פילטרים יכולים לשנות את החבילות לפני שהן מתחילות את העיבוד הרגיל שלהן. פורט סגור אם אף תוכנה לא מקשיבה עליו. פילטרים די בסיסיים של חומת אש יכולים להתערב לפני שהתעבורה מגיעה לפורט ולהחזיר תשובה שהפורט סגור או לגרום לכך שלא תוחזר כלל תשובה. Tzafrir - שיחה 11:38, 12 ביוני 2021 (IDT)

תודה לכם. אם כך אני מבין שבעזרת מספיק פילטור ניתן לגרום לפורט (שברירת המחדל שלו היא פתוח ולא בהאזנה) להיות סגור כל הזמן, מרגע הפילטור ואילך (כך שאף פעם לא יהיה פתוח בהאזנה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה במדע המדינה — מה הוא המס העיקרי ממנו מרוויחה מדינה?

כלל המדינות היום גובות "מסים" כגון:

• מים
• חשמל
• מס ערך מוסף
• מס הכנסה
• ביטוח לאומי

מאיזה מס מאלה, או מאיזה שילוב מסים מאלה, מרוויחות מדינות הכי הרבה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשלום בעד מים אינו מס, הוא מחיר (שלא בהכרח מכסה את הוצאות ההפקה), שלא בהכרח משולם למדינה.

תשלום בעד חשמל אינו מס, הוא מחיר, ומשולם לחברה המייצרת ולא למדינה.

ביטוח לאומי הוא מעין מס, הוא נותן תמורה ישירה (גמלאות מחליפות שכר), אך בחלק מהגמלאות העשירים מסבסדים את העניים. בישראל דמי ביטוח לאומי רחוקים מלכסות את הוצאות המוסד לביטוח לאומי, כך שאין לדבר על רווחים של המדינה מפעילות זו.

ברשימה חסר מס חשוב: מכס, שהיה מס עיקרי לפני יצירת מס הכנסה ומע"מ.

בשנת 2016 הכנסות מדינת ישראל ממסים התפלגו [2]: מס הכנסה - 42%, מע"מ - 37%, כל השאר - 21%. דוד שי - שיחה 10:19, 12 ביוני 2021 (IDT)

אכן, בגלל שתשלום על מים וחשמל בהקשר זה אינם באמת "מסים" הוספתי עוד עם כתיבת השאלה מרכאות סביב המונח מסים. תודה על התשובה הקצרה ולעניין; רבים ילמדו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה, תודה, אני ועוד רבים למדנו. 87.71.95.54 09:25, 13 ביוני 2021 (IDT)

יש 4 סוגי מס:

• ביטוח לאומי.
• מס הכנסה.
• מע"מ.
• מס של טיפשים "מפעל הפיס".

המדינה מרוויחה כ50% ממס הכנסה וכ50% ממע"מ, ז"א שכחצי מהכנסות המדינה הם ממס על עבודה ובכחצי ממס על צריכה "קניות".

זה דף שנועד להוסיף ידע, ולא לקשקש הגיגים כאשר כמה שורות לפניך נמצאו נתונים בדוקים. מפעל הפיס מוכר שונות תמורת תוחלת. זה מוצר ככל המוצרים, לא מס, ובוודאי לא "מס טיפשות". עוזי ו. - שיחה 12:27, 16 ביולי 2021 (IDT)

ביטול חובת עטיית מסכה

שלום, באיזה יום תבוטל חובת עטיית המסכות? החובה תבוטל גם לילדים ונוער? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה: נכון ליום ראשון 13/6 בשעה 14:00, עדיין לא נמסר פרסום רשמי המבטל את חובת חבישת המסכות. אולי בהמשך. בברכה, Danny-w - שיחה 13:48, 13 ביוני 2021 (IDT)

לפי שר הבריאות היוצא, מיום ג' 15.06.21 צפוי ביטול חובת עטיית מסיכות במקומות סגורים למבוגרים, בכפוף לנתונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רב קו, מה עשיתי לא נכון?

קרה לי אתמול משהו מוזר ונאלצתי לנסוע במטרונית בלי לשלם. אני מנסה להבין מה עשיתי לא נכון.

עליתי רק אוטובוס מרמת גן לתל אביב ותקפתי את הרב קו על חשבון ערך צבור. לאחר מכן עשיתי החלפה לקו 900 ישיר לתחנת חוף הכרמל בחיפה ושוב תקפתי את הרב קו במכונה של הנהג וקיבלתי קבלה על סך 21 ש"ח. לאחר הגעה לחיפה רכשתי ערך צבור במכונה של מטרונית ובאתי לתקף. אבל קיבלתי הודעה "לא ניתן לבצע מעבר מהיעד בו התחילה הנסיעה". כל הניסיונות שלי לרכוש כרטיס באמצעות הרב קו כשלו עם הודעת שגיאה מדובת. אני מנסה להבין מה עשיתי לא נכון ואיך פועלים לפי החוק במצב הזה?

ההשערה שלי היא שכאשר תיקפתי בקו 900, אז החוזה כלל גם את התנועה בתוך חיפה ולכן אי אפשר לרכוש נסיעה שכוללת איזור שהוא כבר תקף. אבל אז - איך ניתן לרכוש חוזה לנסיעה לקו חיפה->מרכזית הקריות? צריך להחזיק בעוד כרטיס רב קו במקביל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:22, 13 ביוני 2021 (IDT)

תנאי הזכאות לתוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק

1) אם לאזרח ותיק יש חסכון העולה על 35 אלף שקל או רכב בשווי מעל 41 אלף שקל, אז הוא לא זכאי להשלמת הכנסה (והדבר פוגע בין היתר בזכאות לפטורים רבים והנחות בתשלומים, דבר חיוני מאוד עבור קשישים) (ראו פה לסכומים מדויקים יותר). השאלה היא: לקשיש יש רכב שערכו 35 אלף וגם 30 בחשבון הבנק: האם הקשיש לא זכאי לתוספת או שהוא חייב לבחור על מה לוותר?

2) שאלה שניה היא האם החוק מבדיל בין קשיש שברשותו בית מגורים לבין אחד שגר בשכירות? עלות דירה עולה בעשרות מונים על הסכומים המצוינים כאן. האם למעשה השקעה בנדל"ן היא הדרך הטובה ביותר להשקיע סכומים גדולים מבלי להיפגע בהמשך מהפחתה או ביטול של התוספת הסוציאלית בגיל מתקדם? ומי שלא הספיק לרכוש דירה למעשה נפגע פעמיים: גם משלם שכירות מלאה וגם לא רשאי לקבל הכנסה המספקת את עלות שכר הדירה (לפי הסכומים - הגובה המירבי לקבלת השלמת הכנסה הוא פחות או יותר כמו שכר דירה סביר במרכז)?

השגת מים במושבות על הירח

לפי מה שאני מבין:

• אין בירח קטבים עם מים שניתן לבודד
• אין בירח לחות כך שאי אפשר לבודד לחות לכדי טיפות מים
• אין בירח אטמוספירה עשירה בגזים ולכן אין בו הרבה מימן (וחמצן) שיוכלו לשרוף לכדי הפקת מולקולות מים בניגוד למשל למאדים (אם יש במאדים מספיק מימן; חמצן אפשר לייצר מצמחים כידוע)

ניתן אולי להתפיל מים ממאגרי מים תת קרקעיים שדווח שיש בירח אבל זה אולי זה לא סביר בייצור המוני, גם עם טכנולוגיות סופר מתקדמות

אם כך נשאלת שאלה, איך ניתן, אם בכלל, להשיג מים בעקביות בירח (בלי ייבוא מכדור הארץ)?

בתודה וברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הארצה של הירח היא מדע בדיוני בלבד. מים נוזליים לא יהיו יציבים על פני השטח ויתנדפו מיידית. לכן איו יותר מדי הגיון להפיק מים חדשים או להמיס קרח תת-קרקעי. ראה ערך אנגלי (Lunar water). כמה שזה אולי נשמע מגניב, במציאות -המקסימום שאנחנו יכולים זה לבנות מעבדה גדולה על הירח עם חממה שנמצא תחת לחץ קבוע ובה טונות בודדות של מים ממוחזרים קבוע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:03, 13 ביוני 2021 (IDT)

תודה רבה לך על המידע הנגיש, הערה קטנה; לגמרי לא התכוונתי לדבר על הארצה של הירח אלא נטו על ייצור מים בו למי שסביר להניח יגורו במושבות עליו.

אם אני מפרש את דבריך נכון, אם יחפרו מספיק עמוק באדמת הירח ויגיעו לאזור קרוב מספיק לליבה עם חום טבעי ולחץ גבוה יוכלו לייצר שם מים על בסיס מחזור גזים פנימיים בתוך החממה הזאת. לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קידוח בחלל בכלל זאת משימה לא קלה, אבל נניח לצורך העניין שהסיפור הטכנולוגי לא כזה משמעותי. אז ראשית ישנן מולקולות מים בקרקע של הירח, אבל הפקת מים נוזליים טהורים מתוך סלעים עם מולקולות מים זה תהליך מאוד לא יעיל. שנית, נמצאו מים קפואים באזורים בהם קרינת השמש לא מנדפת את המים וככל הנראה יש מצבורים של מים קפואים תת-קרקעיים (שוב מוגנים מפני קרינת השמש), כמו שניתן לקרוא כאן. קידוח עמוק יותר לא ישפר את התנאי הקידוח והבדלי הלחץ לא יהיו משמעותיים מספיק. כנראה שבשביל לא להביא מים חיצוניים כל פעם, "מושבות" הללו יזדקקו למערכת שתבצע מחזור המים באופן מלאותי כלשהו. אחרת יצטרכו לשתות קבוע מי קולחין מסוננים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:58, 13 ביוני 2021 (IDT)

אם אני לא טועה, ברגע שמשתמשים במחזור מים במושבה על הירח אז יש אספקט של מחזור מי קולחין (כלומר, אם ממחזרים מה שאנשים כבר שתו ופלטו), כי הרי מדובר בביוספירה (מלאכותית לחלוטין אמנם) ואפילו אם יפיקו מים מסלעים האוגרים אותם בירח ו\או ייצרו מים במעבדות ו\או יייבאו מים מכדור הארץ --- עדיין יהיה אספקט מחזור מי קולחין כזה כי מחזור הוא פשוט תנאי לקיום ביוספירה. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הירח הוא סביבה עויינת לחלוטין. קיום מושבה על פניו איננו ריאלי בעתיד הנראה לעין - יש אוסף גדול של טכנולוגיות שצריך לפני שיהיה ניתן להקים מושבה, ומים הם רק אחת מהבעיות. מסע זול ובטוח בחלל הבינפלנטרי הוא דרישה נוספת, וכרגע אין באופק טכנולוגיות כאלו. בכל מקרה נשאלת השאלה - לשם מה? אם הטכנולוגיות הללו תהיינה קיימות, כריית מחצבים תהיה כדאית הרבה יותר על אסטרואידים. אילו משאבים הירח יכול להציע, למעט מחקר גאולוגי? למיטב ידיעתי לא ניתן להצדיק את יישוב הירח. את מאדים ככל הנראה ניתן ליישב בטכנולוגיה הקיימת, וכנראה אפילו להאריץ (כינון אטמוספירה המכילה מספיק חמצן ייקח עשרות אלפי שנים בטכנולוגיה הנוכחית, אבל להפשיר את מאדים, לקבל אטמוספירה צפופה דיה על מנת לפטור את המתיישבים מחליפת לחץ על פני השטח ולגדל צמחים ניתנים לביצוע בטכנולוגיה הקיימת בתוך הרף עין של מאה שנים). אולי ניתן גם ליישב כמה מהירחים. רוברט זוברין ואחרים מזהירים מפני הצבת הירח שוב כיעד לתוכניות החלל. זה יגזול את המשאבים הציבוריים לחקר החלל, וככל הנראה לא יהיה שום רווח ממשי מכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 13 ביוני 2021 (IDT)

אני אישית מטיל ספק רב מאוד באפשרות להאריץ את מאדים, אפילו עם טכנולוגיה עתידית. הסיבה היא - לחץ. הלחץ במאדים הוא 6.5 מיליבר, כלומר אלפית מהלחץ בכדור הארץ. הבעיה עם לחץ היא לא רק חוסר אפשרות לנשום, אלא זה שנקודת רתיחה של מים תלויה בלחץ (ראה File:Phase diagram of water simplified.svg). באיזור הלחצים שיש בשטח מאדים, המים יכולים להיות רק מוצק וגז, בלי נוזל. מים נוזליים יתנדפו באופן מיידי בלחצים כאלה. אז כל מערכת ביולוגית ארצית תשרוד שניות בודדות לפני "שתתייבש בהקפאה". ולהעלות לחץ בערך פי אלף על פני פלנטה שלמה זה לא עניין של מה בכך. צריך הרבה מאוד-מאוד חומר גזי. מסת הגזים באטמוספרית כדור הארץ היא מסדר גדול של 10 בחזקת 18 קילוגרם. אבל מכיוון שמסת מאדים היא כ-0.1 מסת ארץ ורדיוסו דומה, אז כמות כזאת של גז תתנדף ברובה (מכיוון שהמולקולות בשכבות העליונות יהיו בטמפרטורה בה התנועה האקראית היא במהירות מעל מהירות מילוט של מאדים). ככה שלי נראה שהארצת מאדים רק מצטיירת יפה במד"ב וחסרת כל ערך כלכלי ומדעי עכשיו ובעתיד. רק תחשבו כמה אנרגיה צריך בשביל להפוך כמות כזאת של חומר ממוצק לגז במהירות מספיק גבוהה שכל האטמוספרה המלאכותית הזאת לא תספיק לתפזר לחלל (ועוד בהיעדר שדה מגנטי) ותתמצק בחזרה על פני הפלנטה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:36, 13 ביוני 2021 (IDT)

אין לי את המספרים מולי (אם כי אני יכול לשים עליהם יד שוב), אבל הנקודות העיקריות זכורות לי. התהליך מתחיל בפד"ח, לא במים. כמויות גדולות של פד"ח קפוא קיימות מתחת לפני הקרקע. כשמתניעים אפקט חממה מלאכותי התהליך צפוי להאיץ את עצמו. האטמוספירה תישאר ברובה פד"ח, לא מים, והלחץ גדל במהירות כתוצאה מפליטת הפד"ח, לפני שמתחיל תהליך של המסת המים. שלב המסת הקרח התת קרקעי מגיע רק בשליש האחרון של התהליך כשרובו בשניחם האחרונות ממש, ובשלב הזה הלחץ על פני השטח צפוי להיות למיטב זיכרוני כשליש אטמוספירה, מה שימנע את הבריחה המהירה שתיארת.

התהליך תלוי בזה שנתניע אפקט חממה שלאורך מאה שנה ילכוד עשירית מהקרינה. ההצעה שקראתי היא סינתזה של מתאן, CF4 ו C2F6 באמצעות מתקני הפקה מונעים גרעינית, שצפויה בתוך 60-70 שנה לחמם את קווי הרוחב הנמוכים (שיתחממו מהר יותר) ב 10 מעלות. בעוד שהמספרים של החלק הראשון (כמויות הפד"ח הצפויות ולכן החימום אחרי שהתהליך התניע) נראו לי סבירים מאוד בחישוב על מעטפה, אין לי מספיק ידע בשביל לדעת אם הסינתתזות שהציעו באמת יפיקו בעלות מתקבלת על הדעת את החימום הראשוני הדרוש ולא בדקתי את החלק הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:26, 13 ביוני 2021 (IDT)

מספר המנדטים במפלגתו של ראש הממשלה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב מיהו ראש הממשלה שלמפלגתו היו הכי מעט מנדטים לפני נפתלי בנט, וכמה מנדטים? KobiNew - שיחה 10:37, 14 ביוני 2021 (IDT)

לסיעת קדימה של אריאל שרון היו 14 מושבים בכנסת השש עשרה. בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001 ניצח שרון, שעמד בראש הליכוד עם 19 מנדטים, את אהוד ברק שעמד בראשות ישראל אחת עם 26 מנדטים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:06, יום שני בשבת, ד' בתמוז ה'תשפ"א (IDT).

שם המשפחה "בנט"

מה מקור ומשמעות של המשפחה "בנט"? 2A0D:6FC0:6C0:7200:F079:7ECD:FB38:9A92 11:50, 14 ביוני 2021 (IDT)

ר’ w:Bennet (surname). באופן כללי, זהו עיוות צרפתי בעיקר של השם הלטיני בנדיקט (מבורך). Tzafrir - שיחה 16:56, 14 ביוני 2021 (IDT)

ממשלת ישראל השלושים ושש

לפי כל הפרסומים 60 הצביעו בעד ו-59 נגד. זה אומר שיש נמנע אחד. מי זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:06, 14 ביוני 2021 (IDT)

סעיד אלחרומי. מנחם.אל - שיחה 15:09, 14 ביוני 2021 (IDT)

והוא חלק מהקואליציה? מדוע לא תמך במועמדות של עצמו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:52, 14 ביוני 2021 (IDT)

פורסם ביום ההצבעה שהוא מאיים להצביע נגד בשל חוסר שביעות רצונו מההסכם הקואליציוני (בין היתר, הסתייג מחלק מההבנות על האכיפה וההסדרה של הבנייה הלא חוקית בנגב). ביום ההצבעה היה גם איזה סיפור של כניסת הסיירת הירוקה למיפוי מבנים לא חוקיים בביר האדג'. במקרה שהקול שלו היה הקובע, טיבי היה אמור להצביע בעד (הוא חיכה עד לסוף ואז הצביע נגד). לפי מנסור עבאס הוא חלק מהקואוליציה. מנחם.אל - שיחה 16:06, 14 ביוני 2021 (IDT)

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

מה המשמעות המילולית של "עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה". מי זאת "האחת" ומהם "כמה וכמה"? Corvus‏,(Nevermore)‏

בלית תשובות מלומדות, ארשה לעצמי לשער שהכוונה למעין תוצאת מאזניים: על כף אחת יחידת משקל אחת, ומן הצד השני כמה וכמה ("על אחת", במובן של "כנגד אחת"). כך מתקבלת המשמעות של "קל וחומר". אגב, מקור הביטוי הוא במשל השועל והדגים התלמודי. כדאי להתרשם גם מפיוטו המופלא של רבי שלמה אבן גבירול, "שפל רוח". פנטין - שיחה 02:26, 15 ביוני 2021 (IDT)

הכוונה היא על כל אחת שהיה קודם צריך לעשות כמה וכמה. כמו למשל בהגדה של פסח: אילו הוציאנו ממצרים דיינו להודות, אבל 'על אחת כמה וכמה' טובה כפולה ומכופלת שצריך להודות. יהודי מהשומרון - שיחה 09:11, 15 ביוני 2021 (IDT)

זה הורחב מעבר לזה אל אם הקבוצה A נכללת בקבוצה B, אז בודאי שהאיבר a ששייך לקבוצה A כלול בקבוצה B

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:59, 16 ביוני 2021 (IDT)

איך מפילים ממשלה מכהנת?

נניח פורץ עוד סכסוך מול עזה. ומפלגות רבות בקואליציה הם נגד הלחימה ומבחינתם עדיף לא לפרוש מהקואליציה בכלל מאשר לתת יד למלחמה בין עזה לישראל: מה האפשרויות שלהם? נניח שרים יכולים להיתפטר. אבל זה לא יפיל את הממשלה כי רה"מ מקבל עליו את תפקיד השרים. אז מה האופציות שלהם? הצבעת אי-אמון?

האם יכולים לקבוע הצבעת אי-אמון בכל רגע נתון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי חוק חדש יחסית, אישור הצבעת אי אמון מחייב הצגת ממשלה חלופית, כדי לחזק את היציבות הפוליטית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בפרט, הקמת ממשלה מחייבת רוב פשוט, אבל הפלת ממשלה מחייבת רוב מיוחס בהצבעת אי אמון, כלומר: לפחות 61 חברי כנסת. Tzafrir - שיחה 21:58, 14 ביוני 2021 (IDT)

הכנסת יכולה להעביר חוק לפיזורה, מה שגורר בחירות חדשות וממשלה חדשה. יואלפ - שיחה 09:06, 15 ביוני 2021 (IDT)

האם בנט איבד את רוב תומכיו אחרי החבירה ליאיר לפיד וכו'?

בשורה התחתונה, האם הוא איבד את רוב תומכיו בגלל המהלך או שהם דווקא נשארו נאמנים לו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשה לדעת. הערכה שלי, כדתי לאומי+מתנחל, שיש חלקים משמעותיים בגרעין האידיאולוגי הקשה שהוא איבד, חלקים ששלמים לגמרי עם המהלך ושמחים בו וחלק גדול שמחכה לראות אם הוא יספק את הסחורה או לא. אם יצליח בתפקידו הוא פותח לעצמו גם מאגר מצביעים גדול בימין הרך ה'לבן'. יהודי מהשומרון - שיחה 09:23, 15 ביוני 2021 (IDT)

בארץ זה נראה שהצבעה היא בחלקה הגדול על בסיס סקטוריאלי ופחות אידאולוגי. ובנט הוא בכל זאת - הנציג הראשון של הכיפות הסרוגות שהגיע להיות ראש ממשלה. שזה אולי דווקא יחזק את הבייס שלו. בנוסף, צריך לזכור שהמצביע הישראלי לא ממש זוכר הבטחות בחירות כשבוע לאחר הבחירות. ולכן כל מיני "רמאי, שקרן, בוגד בבוחריו" לרוב חסרי משמעות בארץ. כמה פעמים ליברמן הבטיח למוטט את שלטון החמאס, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת? עדיין הבייס שלו בוחר בו כל פעם מחדש. אז לדעתי, אם האיש יצליח לשרוד עם קואליציה וממשלה בה הוא נמצא בעמדת מיעוט לפחות שנה-שנה וחצי, אז בשלב הבא הוא דווקא ידע למושך קולות של בוחרים חדשים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:18, 15 ביוני 2021 (IDT)

בסקרים הוא יורד לארבע המאו"ר - שיחה 14:13, 17 ביוני 2021 (IDT)

אפקט חממה בכדור הארץ

אני לא מכחיש את משבר האקלים שאנו חווים בכדור הארץ במסגרתו איכות האוויר ירדה עקבית ב-121 השנים האחרונות, המדבור עולה כבר אלפי שנים, ובזמן האחרון גם עונות נעשות קיצוניות ועוד בעיות.

אבל משהו אחד אני לא מבין; הטענה שיש יותר אפקט חממה בכדור הארץ; בהרבה מאד מקרים אני נתקל בדיווחים על פחות עננים בכל עונות השנה; לכאורה אם היה אפקט חממה אז היו צריכים להיות הרבה יותר עננים. אז אשמח להסבר בעניין הטענה הספציפית ל"אפקט חממה". בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית הוא העלייה ביצירת גזי חממה שמונעים לחלל פליטה של שאריות קרינה המגיעה מהשמש לכדור הארץ. התופעה שנוצרת נקראת אפקט החממה. — מכון וויצמן

הציטוט הזה (בבקשה גדולה לפרמט ציטוטים עם תבנית ציטוט להבא) לא כולל התייחסות לעניין העננים. כמן כן "מונעים לחלל פליטה" זו אמרה לא ברורה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ערכים רלוונטיים: ההתחממות הגלובלית, אפקט החממה, גז חממה. באופן כללי השינוי העיקרי אינו בהצטברות אדי מים אלא דווקא בגזים אחרים (לדוגמה: פחמן דו-חמצני). Tzafrir - שיחה 10:55, 15 ביוני 2021 (IDT)

בסדר אבל האין גם עלייה בפחמן דו חמצני (בכמויות משמעותיות) תגרום לעלייה בכמות העננים ולהורדת גשם חומצי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנושא משמעותית יותר מסובך מאותו תיאור פשטני של "אנשים שורפים דלק, ריכוז פחמן-דו-חמצני עולה ולכן כדור הארץ מתחמם". יש עשרות מנגנונים ש"יודעים" לווסת שינויים מהירים כאלה. סתם לדגומה, כריכוז הפמן-דו-חמצני עולה, יעילות הפוטוסינתזה עולה ובכך קצב ספיחה של פחמן-דו-חמצני לגופי צמחים ועצות עולה (משתמשים בהזרמת פחמן-דו-חמצני במחממות בשביל ייעול תעשייתי). עליה בריכוז הפחמן-דו-חמצני באטמוספרה התחתונה מעלה את חומציות האוקיינוסים, דבר שמשפיע על תכונות פיזיות וכימיות של מי הים. ככה שלמצוא קשר כל כך ישיר בין כמות העענות לבין טמפרטורה זה לא טריוואלי (כלומר יותר חם-> יותר מים נוזליים-> יותר עננים זה לא כזה ישיר). וגם חשוב לזכור שבגדול הגרפים שמראים לציבור לגבי שינוי האקלים המודרני הם חיתוך מאוד צר וסלקטיבי, שמניח בטעות שהטמפרטורה לפני העידן התעשייתי היא ה"נכונה" עבור כדור הארץ כשפועל: א) האופטימום של הטמפרטורה כיום הוא לא שיא אבסולוטי עבור האנושות (ראה גרף כאן לכדור הארץ כולו וכאן עבור גרינלנד) ב) אם לוקחים תמונה גדולה יותר של תקופת ההולוקן, מקבלים שכדור הארץ עדיין מתקרר (ראה כאן, וכאן). אם אתה לא עוסק בנושא מה שכתבתי בטוח יפתיע אותך. זה כי מדורי ה"מדע" בעיתונות לרוב יודעים לשלוף פרטים מאוד מסוימים ופחות מתמקדים בניתוח מעמיק של המאמרים שמתפרסמים.

לא נכון ש"הגרפים שמראים לציבור לגבי שינוי האקלים המודרני הם חיתוך מאוד צר וסלקטיבי, שמניח בטעות שהטמפרטורה לפני העידן התעשייתי היא ה"נכונה" עבור כדור הארץ". (הטעות בחלק המודגש).

• • הטענה היא שאנחנו מותאמים למצב שהיה לפני 200 שנה. ריכוזי אוכלוסיה, ערים, שטחי חקלאות, מיני חקלאות - הכל "נתפר" למה שהיה אז. זה לא רלבנטי אם זה "המצב הנכון לעשר מליון השנים האחרונות". זה המצב הנכון לקיום שלנו וכל סטייה משמעותית ממנו מסכנת אותנו מאוד.

אבל ליבה של תשובת האלמוני נכונה ומדוייקת. הנושא מורכב מאוד. ההצהרה הכללית "כדור הארץ מתחמם, שטחים מיושבים יהפכו למדבר, ערים יוצפו במי ים" נכונה, אבל חישוב כל שינוי לוקלי הוא מעבר ליכולותינו כיום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:01, 15 ביוני 2021 (IDT)

נראה לי הגרפים האמורים פשוט מתעלמים מהנתונים של המאה האחרונה. להשוואה. Tzafrir - שיחה 14:53, 15 ביוני 2021 (IDT)

יכול להיות שלא הובנתי. הגרפים שצירפתי לא הולכים למיליוני שנים אחורה, אלא כולן בעידן הולוקן - החל מסוף תקופת הקרח האחרונה. אם הולכים לתמונה רחבה יותר מבחינה גאולוגית: אז אנחנו בכלל בחיים בפיק קטן בין תקופות הקרח (interglacial period), אבל כמו שאתה אומר בעצמך: זה פחות רלוונטי כי אנחנו מתעניינים בחיים של עצמו היום. וגרפים לא מתעלמים מהמאה ה- 20- פשוט כשהולכים יותר אחורה בזמן רואים דברים בפרופורציה אחרת. הגרף של XKCD הוא עם ציר זמן לוגריתמי ולכן ההבדל כה בולט. הטענה שלי היא בעיקר שלנסות לרדד את כל המערכת האקלימית לקורלציה בין שני מדדים (ריכוז הפמן-דו-חמצני מול טמפרטורה ממוצעת) זה לשפוך את התינוק עם המים. ולרוב הגרפים המוצגים הולכים מאות שנים אחורה בזמן שהאנושות עברה שינוי אקלים לא קטנים במשך אלפי שנים לפני שהיתה לנו השפעה כלשהי על פליטת גזי חממה. ותרבויות הוחרבו ונעלמו בעקובות שינויים אקלים. אני לא מדבר על מאות אלפי שנים, אלא על אלפים בודדים. אנחנו לא מבינים את הסוף את כל המנגנונים שמובילים לשינויי אקלים, אך נראה שאנחנו "טובים" בלשבש דברים. ואגב, אם רוצים להיכנס קצת יותר לנושא המחקר והצגתו לציבור, אז חייבים לציין את העבודה המפורסמת של מייקל מאן (תראו קריקטורה פה. הבחור עם הזקן זה מייקל מאן ועם המשקפיים זה כנראה Bruce Dorminey). הקריקטורה קצת מגזימה, אבל פחות או יותר זה מה שהוא עשה: לקח מדידות עקיפות של טמפרטורה לפי טבעות עצים, ראה שבתקופה המודרנית המדידה העקיפה לא מסתדרת עם המדידה הישירה (עם טרמומטרים) ובמקום להגיד "אז נתקן את המודל" או "השיטה לא פועלת כשיש עודף פחמן-דו-חמצני" הוא פשוט מחק את המדידות (העקיפות) שלא הסתדרו והחליף באלו (הישירות) שכן מסתדרות וחיבר הכל לגרף רציף בלי לסמן במפורש שהוא עובר בנקודה כלשהי בין מודל מקורב למדידה ישירה.

הגרף של XKCD הוא גרף לוגריתמי? בכלל הסתכלת? הוא פשוט ארוך מאוד. אבל מדובר על סקאלה לינארית למהדרין. לפני שמתחילים לרדד את המערכת האקלימית למתאם בודד, צריכים להסתכל על נתוני הטמפרטורה הנכונים. יש מקורות שונים לטמפרטורות. מדידות ישירות יש רק מכמה מאות שנים אחורה אבל יש כל מיני שיטות עקיפות להערכת הטמפרטורה בעבר. לצערי אין לנו פירוט מספיק טוב על כך בערכים שלנו ואני נאלץ לפנותך לערך האנגלי w:Proxy (climate). יש דרכים שונות לכייל את דרכי ההערכה הללו. אף אחת מהן אינה מדויקת לחלוטין, אולם יש באופן כללי התאמה לא רעה בין כולן. Tzafrir - שיחה 16:08, 15 ביוני 2021 (IDT)

חזרה לעננים

שלום למגיבים מאת יוצר הפוסט. בהתשובותיכם לא מצאתי התייחסויות לנושא העיקרי (עבורי לפחות) שזו הטענה שיש ירידה בכמות העננה בכדור הארץ מאז המהפכה התעשייתית (ולכן גם פחות גשם ושלג בחורפים) וכי אם היה אפקט חממה משמעותי הייתה צריכה להיות עלייה משמעותית בכמות העננה בכדור הארץ.

אני מצטער אם פספסתי משהו אבל אני מבקש תגובה קצרה (אם אפשר ברמת המשפט או שניים) לשאלה איך הטענה לאפקט חממה מסתדרת עם ירידה בעננה. אני אישית יכול להסביר זאת בכך שהגזים שבני האדם מייצרים לא מתלכדים בעננים אלא מתפזרים בכל רמות האטמוספירה של כדור הארץ (גם קרוב לקרקע) וגורמים לזיהום חמקמק, אבל אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

• איפה יש טענה שיש פחות עננות?
• יש שינויי אקלים. בפרט מקומות שונים יהפכו (והתהליך כבר החל) להיות גשומים יותר ומקומות שונים יהפכו להיות שחונים יותר. חלק גדול מפני כדור הארץ מכוסה במים. לדוגמה, התחממות המים גורמת לעליה בעוצמת סערות טרופיות. אז אמנם רובן מתרחשות מעל מים.

Tzafrir - שיחה 20:20, 15 ביוני 2021 (IDT)

אתה צודק בהנחה שהגזים לא מתרכזים בעננים, ושוגה בכך שאתה מניח שהם בכלל ייצרו עננים באופן ישיר. ניקח למשל פד"ח, שהוא הבעייה העיקרית- הוא נשאר בצורת גז שקוף, מפני שהוא קופא בטמפרטורות נמוכות מאד (80-). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:20, 16 ביוני 2021 (IDT)

יש ירידה בעננה, בעיקר באזורים הרחוקים מן הים, בגלל שיש פחות חורש טבעי, כולל בעיקר פחות יערות (למשל בגלל חקלאות כרות והבער). המצב הזה לא אקולוגי בעליל והרסני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איגנוסטיות ואפתאיזם

הערכים קצת מבולבלים. לפי הבנתי באיגנוסטיות אין משמעות לשאלה האם אלוהים קיים אך יש משמעות לאמונה. באפתאיזם אין משמעות לשאלה וגם אין משמעות לאמונה. לכן האם ניתן להניח שאיגנוסטים הם אנשים מאמינים באל למרות שמבחינתם אין חשיבות לדון בקיומו? Assafn • שיחה 10:32, 15 ביוני 2021 (IDT)

לא הכרתי את המושגים הללו (אגנוסטיות דווקא כן, חשבתי שלכך הכוונה). לפי ההסבר בפתיח של הערכים, נראה שאיגנוסטיות עוסקת בבעיה של מהי בכלל ההגדרה של אלוהות. נראה שהם לא דוחים עיסוק באמונה ללא ביסוס, כמו אגנוסטיות, אלא לא עוסקים במשהו אמורפי שאין לו מקור שניתן להתבסס עליו - למה דווקא אמונה מסויימת (דתות פארודיות תוקפות את העניין של קביעת אופיו ומהותו של אל). (¯`gal´¯) - שיחה 16:11, 15 ביוני 2021 (IDT)

גיגי פרס ובירה

שמעתי דבר, ספק אגדה אורבנית אם כי ממקורות מהימנים, כי גרשון פרס, הקבלן הנודע ואחיו של שמעון, ערבב את חומרי הבנייה החיצוניים של בנייניו עם בירה מחו"ל, או משהו בסגנון, כדי להוזיל עלויות, ובגלל זה חלק מן הבניינים בנווה אביבים וברמת אביב "זורחים" בלילה. יש בזה אמת? מו סיזלאק • הטברנה • לכו להתחסן, זה מציל חיים 11:49, 15 ביוני 2021 (IDT)

הוא כמובן בנה את הכל בעצמו, יען כי הוא בן של אמו הערבייה של של פרס. אין לך מזימה קצת פחות מגוחכת? חומרי בניה קצת פחות יקרים? Tzafrir - שיחה 12:03, 15 ביוני 2021 (IDT)

נראה לי, שהרכיב היחיד של חומרי הבנייה שניתן להחלפה בבירה זה מים. להחליף מים בבירה לא יוזיל עלויות, כמובן.. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)ץ

היי, אני אשמח להוסיף ערך על עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד. כיצד ניתן לעשות זאת?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב היי, אשמח לעלות מידע על עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד שבה אני עובדת ולוקחת חלק בהפעלת תוכניות הצוערים בארץ

https://rothschildcp.com/cadets/

שלום לך, אם אינך יודעת עדיין לערוך בויקיפדיה, כתבי את המאמר בוורד בצורה אנציקלופדית, לא שיווקית, את יכולה לקחת דוגמה מערכים על עמותות וארגונים אחרים. דאגי לצרף מקורות אינטרנטיים למה שכתוב במאמר. לאחר מכן פתחי חשבון בויקיפדיה, ואז תפני אלי לעזרה בדף השיחה שלי כמו שפנית כאן, או לעורך או עורכת אחרים - La Nave Partirà שיחה 12:49, 15 ביוני 2021 (IDT)

יש כאן מדריכים לתחביר ויקי (גם באתר מדיה-ויקי), יש גם את העורך החזותי לאלה שלא מכירים היטב את זה. אני חושב שיש גם תוסף לוורד שמאפשר המרה לתחביר ויקי (של מדיה-ויקי, לא markdown). (¯`gal´¯) - שיחה 14:25, 16 ביוני 2021 (IDT)

למיטב זכרוני בדלפק היעוץ הועלה שהיו בעיות קשות עם התוסף שהפכו אותו ללא שמיש. בכל מקרה הדרכה אחת על אחת עדיפה ממדריך, שכויח לספינה על הנכונות לסייע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:13, 16 ביוני 2021 (IDT)

חידה היסטורית

באחת מהשעות היסטוריות, מיכאל הרסגור סיפר על שליט ממדינה ששכחתי איזו היא, שנעשה קצת דמנטי או מטורלל באופן אחר, והיה צורך להזיז אותו הצדה. לא רצו לפגוע בו, ולכן עשו מצג כאילו הוא עדיין הנשיא, הוא נשאר לגור בארמונו, כל האנשים מסביבו פנו אליו ב"אדוני הנשיא", ואפילו הודפסו עיתונים מיוחדים בשבילו שמספרים על מעשיו. זה סיפור אמיתי (פלוס מינוס פרטים ששכחתי), למישהו יש מושג מי האיש? חשבתי אולי חביב בורגיבה אבל לא מצאתי לזה סימוכין. - La Nave Partirà שיחה 15:48, 15 ביוני 2021 (IDT)

La Nave Partirà, אולי המלך ג'ורג' השלישי מאנגליה? גילגמש • שיחה 17:08, 22 ביוני 2021 (IDT)

קונה/מוכר

שמתי לב שהאפליקציה של הבנק מאפשרת לי למכור מניה גם אם אינני מחזיק בה. כיצד זה ייתכן ומה זה אומר בכלל? Marxmann - שיחה 21:29, 15 ביוני 2021 (IDT)

אם הצלחת בפועל לסיים את הפעולה - זו תקלה חמורה. בפועל מוכרים נכס שלא קיים ברשותך אם חושבים שמחירו ירד בעתיד, ואז תוכל לקנות אותו בזול (ההפרש=רווח) ולהחזירו למשאיל. במניות זה נעשה (דרך חדר עסקאות בבנק) ע"י השאלת המניה ממי שכן מחזיק אותה, ואז השואל מוכר את המניה, והוא צריך להחזיר את המניה ששאל תוך פרק זמן מסוים. אם ציפיותיו התממשו ומחיר המניה יורד, השואל קונה אותה בזול ומחזיר למשאיל. אם עד יום שבו צריך להחזיר את המניה למשאיל מחירה עלה, השואל נאלץ לקנות ביוקר ולהפסיד. כל הנ"ל נקרא מכירה ב-Short או מכירה בחסר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ניסיתי לסיים. אני מניח שהם לא היו נותנים לי לסיים. Marxmann - שיחה 16:05, 16 ביוני 2021 (IDT)

אולי מדובר בביצוע עיסקת שורט, והבנק הוא שדואג למימוש העסקה? מן הסתם הבנק גובה עמלה לא מבוטלת אם אכן זה המצב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:16, 16 ביוני 2021 (IDT)

זה לא נראה ככה. Marxmann - שיחה 16:05, 16 ביוני 2021 (IDT)

אי אפשר לעשות מכירה בשורט באופן כזה, כי חייבים להשאיל את המניות ממי שמחזיק בהן (והמשאיל לא יכול למכור אותן בתקופת ההשאלה). וגם יש לספק בטחונות לבנק, כי ההפסד ממכירה בשורט יכול להיות אינסופי. 87.70.118.111 16:40, 16 ביוני 2021 (IDT)

ניטפוק: לשאול ולא להשאיל. אם היית יכול להשאיל לא היית צריך לשאול. Tzafrir - שיחה 17:12, 16 ביוני 2021 (IDT)

מחזור בגדים

במיכלים הסגולים של מחסור הבגדים, האם צורת המחזור הוא כמו ביד שנייה או שימוש בבדים עצמם? האם אפשר לשים שם בגדים שכבר לא ראויים ללבישה (לדוגמה, גרביים מחוררים)?

הבד עצמו מפורק או מרוסק ומשמש כחומר גלם בתעשיות שונות הצורכות טקסטיל. מחזור טקסטיל הוא תהליך מורכב ויקר יחסית (ולכן לא נפוץ מאד בעולם) משום שניתן למחזר רק בדים עשויים 100% חומר טהור (למשל, כותנה או פשתן), אבל אי אפשר למחזר בדים עשויים מתערובת של סיבים מחומרים שונים (למשל, פוליאסטר). בדים שלא ניתנים למחזור, עוברים מיון. חלקם משמשים כסמרטוטים בתעשייה, או פשוט מוטמנים במזבלות, מתחת לאדמה.--נדב - שיחה 11:25, 16 ביוני 2021 (IDT)

המכלים האלה מיועדים לבגדים למסירה הלאה, ופעם ראיתי שכתוב על המכל להכניס בגדים טובים ונקיים בלבד. - La Nave Partirà שיחה 12:58, 16 ביוני 2021 (IDT)

לאן העולם הולך מבחינת פסולת פלסטיק?

אני לא רוצה לדמיין כמה פסולת פלסטיק מייצרת כל מדינה גדולה בעולם (ורוב המדינות בעולם הן גדולות, לא קטנות כמו קפריסין או האי ברמודה)... מדינות של עשרות מיליוני בני אדם... רבים היום מזמינים אוכל הביתה... זורקים את הפלסטיק בו הוא מגיע... אף אחד לא מתחייב לאף אחד שהפלסטיק הזה באמת יעבור מחזור... לאן כל זה הולך? זה יכול להגיע למי השתייה של בני האדם ביג טיים עוד עשר או עשרים שנה לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

את זה עוד ניתן למיין ולמחזר. לדוגמא, יש חברת נעליים שהחליטה לייצר בעזרת פסולת פלסטיק. לאחרונה נתקלתי בכך שפסולת אלקטרונית זה דבר שקשה מאוד לפרק למרכיבים ולעשות שימוש חוזר בייצור, ושחלק מזה גם רעיל ומסוכן. (¯`gal´¯) - שיחה 15:49, 16 ביוני 2021 (IDT)

זה נכון. פלסטיק שהוא בעל נפח רב יותר נראה "מגעיל" כשהפועל המסה שלו נמוכה מאוד ביחס לזיהום אחר, כמו זיהום מים על ידי התעשייה ופסולת מתכתית כמו מכשירי חשמל. וגם אחרי הכל פלסטיק הוא כינוי למספר תרכובות אורגניות סינטטיות כמו פוליאתילן, פוליאתילן טרפתאלט ופוליפרופילן. חומרים הללו יכולים לשמש כמזון לחד-תאיים כמו Ideonella sakaiensis ו- Pestalotiopsis microspora . בניגוד לחומצות חזקות שיש בסוללות, פסולת פלסטיק ככל הנראה תתכלה עם הזמן ללא יותר מדי סימנים. בנוסף חייבים לציין שכבר היום פלסטיקים בני עשרות שנים מתפוררים לאבק. אני לא יודע לחזות איך כמויות גדולות של אבק פלסטיק ישפיעו על בריאות האדם. 77.127.10.106 16:21, 16 ביוני 2021 (IDT)

בינתיים מיקרואורגניזמים כאלו לא נפוצים. אם הם יהיו נפוצים יותר בטבע, כלי פלסטיק יהיו פחות עמידים (בדומה לכלי עץ כיום). כיום פלסטיק הוא בעיה גם לאחר שהוא מתפורר (ולכן חשוב לאסוף פלסטיקים עוד לפני שהם מתפוררים). Tzafrir - שיחה 10:32, 17 ביוני 2021 (IDT)

כותרת ערך בחיפוש גוגל

― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר#כותרת ערך בחיפוש גוגל
כשמחפשים בגוגל מושג כלשהו, ויקיפדיה היא אחת התוצאות הראשונות ולרוב תופיע כך: "שם המושג – ויקיפדיה". בפעם הראשונה נתקלתי בחריגה מכך כשגיגלתי את המושג כור גרעיני, והתוצאה הראשונה שמופיעה היא "כור גרעיני – ויקיפדיה - דימונה". נסו ותיווכחו. למישהו יש רעיון איך ולמה זה קורה? Kershatz - שיחה 15:07, 16 ביוני 2021 (IDT)

יותר מתאים ל-ויקיפדיה:הכה את המומחה. מפני שאני יודע דבר אחד או שניים, אגיד את מה שאני חושב: אחזור מידע (אלגוריתם מסוים) סודי של גוגל (שלא מוכנה בכלל לחשוף אותו), ויקיפדיה נתפסת כאתר אמין, ואולי גם (דגש על אולי, שלא יגידו מה פתאום אני חושב כך) ויקימדיה העולמית משלמת לגוגל בשביל להיות בטופ. PRIDE! - שיחה 16:13, 16 ביוני 2021 (IDT)

― סוף העברה

תודה על ההעברה משתמש:Euro know, זה אולי באמת יותר מתאים פה. אבל לחידוד השאלה שלי: השאלה היא לא למה ויקיפדיה היא בתוצאות הראשונות אלא ששם הערך בוויקיפדיה הוא תמיד מה שמופיע בתוצאה של גוגל. במקרה הזה שם הערך הוא "כור גרעיני" אז מאיפה הגיעה המילה דימונה לכותרת? (ובהערה צדדית, וייקימדיה העולמית בהחלט לא משלמת לגוגל) Kershatz - שיחה 16:33, 16 ביוני 2021 (IDT)

ייתכן שמדובר בחבלת סייבר או פעולה דומה אחרת. דגש - שיחה 16:37, 16 ביוני 2021 (IDT)

כמו בערך כל דבר שקשור לאלגוריתם של גוגל, זה סוד.

אני זוכר שלפני לא מעט שנים היתה כתבה (ב"הארץ"?) על כך שגוגל החליטה לקדם באלגוריתם תוכן מויקיפדיה, ללא קשר לתשלום. גוגל מחוייבת לציין קידומים בתשלום (מופיע ציון "ad" ליד התוצאות הראשונות, שהן באמת ממומנות). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 16 ביוני 2021 (IDT)

אני חושב שנתקלתי פעם בהסבר של גוגל לגבי היחס שלהם כלפי ויקיפדיה ושאכן היא מקודמת באופן מסויים - אני חושב שקראתי גם שעבור רוב של חיפושים כלליים, תוצאה מוויקיפדיה תופיע בוודאות בעמוד הראשון של החיפוש. גם בלי קשר לתוצאות החיפוש, עבור מושגים, לעיתים תופיע תיבת הסבר עם ציטוט של הערך מוויקיפדיה. לגבי ההערה על תשלום, גוגל היא תורמת נדיבה לוויקימדיה. ויקימדיה אינה משקיעה כסף באופן הזה מעצם היותה עמותה ללא כוונה רווח. (¯`gal´¯) - שיחה 21:57, 16 ביוני 2021 (IDT)

שווה אולי להזכיר שגוגל משתמשת בשירותי חברות כמו LionBridge לקבלת תוצאות טובות שעברו סינון אנושי. בהתאם לכך גוגל מעדכנת את תוצאות החיפוש לשאילתות עם הזמן. אם עובדי החברות הללו הציעו שוב ושוב ערך בויקיפדיה כתשובה טובה לשאילתה, הערך יתברג לראש רשימת התוצאות. אני מתאר לעצמי שתוך זמן לא רב נעשה ברור שלרוב השאילתות מוטב לתת את הערך בויקיפדיה כתשובה ראשונה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:51, 18 ביוני 2021 (IDT)

על זה לא שמעתי, אבל גוגל כן יודעת על הקלקות שנעשות דרך דפי החיפוש (אפשר לראות זאת בכתובת ה redirect שמתקבלת בדף החיפוש), יחד עם עוד המון פרמטרים, כמה עשרות, שרובם חסויים, ואחד שידוע לכל - ה PageRank (ע"ש לארי פייג', יוצר האלגוריתם, למרות שאפשר להבין גם אחרת את השם...), שהבנתי שמדובר במחקר אקדמי, שהפך בסוף לבסיס לחברה המסחרית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 18 ביוני 2021 (IDT)

אדגיש שוב - השאלה היא לא על הדירוג והאלגוריתם הסודי של גוגל אלא על כך שלכותרת בתוצאות נוספה המילה "דימונה". לא ראיתי אף פעם שתוצאות גוגל מציגות את כותרת הדף בוויקיפדיה באופן שונה משם הערך. Kershatz - שיחה 15:54, 20 ביוני 2021 (IDT)

הניחוש (הסביר) שלי הוא שזה בעקבות התערבות ידנית של אחד מאנשי הסינון והניסוח. כאמור, אנשים רבים מאד (עשרות אלפים? מאות אלפים?) עוסקים בכך. מתוך סקרנות גרידא נרשמתי לLionBridge ועבדתי יומיים, די והותר על מנת להבין שהאלגוריתם המפורסם אינו חזות הכל ויש עבודת נמלים של אנשים בשר ודם, שנוגעת בכל האספקטים של חיפושי גוגל - אתרים, תמונות, וידאו, מפות, גוגל סקולר וכ"ו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:54, 20 ביוני 2021 (IDT)

גוגל היא תורמת נדיבה לוויקימדיה

האם ידוע כמה בדולרים ובאחוזים מתקציב וויקימדיה היא תורמת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה טובה. גוגל ניצבת במקום מאוד מכובד מבין התורמים. אבל איזה חלק זה מהתקציב? קרן ויקימדיה => אתר הקרן => אודות => דוחות כספיים => דו״ח לשנת 2019–2020. לפי הדו״ח בעמוד 5, גם אם כל התרומה של גוגל הייתה באחת מן השנים האמורות, היא הייתה עדיין חלק קטן יחסית (ועדיין מכובד ואני כלל לא מזלזל בו) מסך התרומות.

התרומות שלנו לקרן חשובות כדי שהיא תהיה תלויה כמה שפחות בתרומות של תורמים גדולים. Tzafrir - שיחה 10:25, 17 ביוני 2021 (IDT)

כמישהו כותב "ועל x סליחתי" האם זה יכול להיחשב כבקשת סליחה, מבחינת השפה העברית?

במיוחד שהוא כותב זאת אחרי שהוא מתרץ את ההתנהגות וזורק אחריות עלי ועל אחרים. עם מילים כמו "מצטער *אם* נפגעת". השאלה היא האם המילה סליחתי זו בקשת סליחה או היא הבעת מחילה? ברשת מצאתי שימושים לשתי הפירושים.

אם השאלה היא "מבחינת השפה העברית", המילה "סליחתי" משמעותה שהדובר סולח. כשכוונת הדובר לבקש סליחה, המונח המקובל הוא "התנצלותי", והשימוש המקובל הוא "אנא קבל/קבלי/קבלו/קבלנה את התנצלותי". רוב דוברי העברית לא מקפידים תמיד על דיוק, וככל הנראה בדרך כלל כשמישהו כותב או אומר "סליחתי", הכוונה היא להתנצלות ולא להענקת מחילה. לשאלה "האם זה יכול להיחשב", התשובה תלויה בהקשר, כלומר האם הדברים נאמרו או נכתבו בנסיבות בהן יש לצפות לדיוק (כמו למשל ספר, מאמר רציני, ומרחב הערכים בוויקיפדיה). קיפודנחש 22:23, 17 ביוני 2021 (IDT)

אבטחת אישי ציבור

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב נתניהו המתבצר במעון ראש הממשלה, יוצא משם בשיירה של שלוש מכוניות משוריינות. מה זאת האבטחה הזאת, מי משלם עליה? - La Nave Partirà שיחה 19:25, 17 ביוני 2021 (IDT)

את. 87.70.118.111 23:22, 17 ביוני 2021 (IDT)

ראש ממשלה לשעבר ויו"ר אופוזיציה זכאים לאבטחה. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:32, 17 ביוני 2021 (IDT)

אולי זכאי לאבטחה, אבל כבר אין הצדקה לאבטחה מוגברת כל כך. אני משוכנע שראשי ממשלה קודמים אחרים (ברק ואולמרט) לא נהנים משיירה של מכוניות שמלווה אותם. עם זאת, עלי להודות שלפני שנים, בעת ביקור בבית החולים תל השומר, נכנסתי בטעות למסדרון שבהמשכו אושפז ראש הממשלה לשעבר שרון, ששקע בתרדמת, ומיד קפץ לעברי שוטר מג"ב וחסם את דרכי. אז מה אם אני שכן של יגאל עמיר, זה לא כתוב לי על המצח. דוד שי - שיחה 07:00, 18 ביוני 2021 (IDT)

אתה במקרה עובד בשב"כ? אם לא – אתה לא תקבע אם יש הצדקה או אין הצדקה אם, באיזו דרך ועד מתי יש לאבטח אנשים בישראל, ובמיוחד לגבי מי שהיה עד לפני כמה ימים ראש ממשלה בישראל שמחזיק בסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל. 87.70.118.111 08:16, 18 ביוני 2021 (IDT)

אני מממן את משכורתו של ראש השב"כ, אז מותר לי להביע דעה על החלטותיו.

מספרים שאת הסודות הכמוסים שלו הוא כבר גרס.

יש עוד אנשים רבים שיודעים סודות כמוסים ביותר (הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר וכו'), ואינם זקוקים לאבטחה שנתניהו זוכה לה היום. האבטחה שניתנה לו נבעה מהיותו סמל שלטון, ולא מהסודות הידועים לו. דוד שי - שיחה 10:21, 18 ביוני 2021 (IDT)

האבטחה היא בגלל רמת הסיכון. נתניהו כמובן בסיכון מוגבר לאחר 12 שנות שלטון והפגנות, והדבר מצריך אבטחה כבדה. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 10:28, 18 ביוני 2021 (IDT)

אין עליו רמת סיכון מוגברת ואני קוגלאגר (הסבר לדרדקים עולי ימים) אם היו אי פעם התרעות של השב"כ על רמה כזאת, הוא זה שדרש וכתמיד קיבל את אישור השרים לאבטחה מופרזת לו ולאשתו וילדיו בניגוד לדעת אנשי המקצוע. - La Nave Partirà שיחה 07:58, 19 ביוני 2021 (IDT)

ראש ממשלה לשעבר זכאי לאבטחה לכל ימי חייו וללשכה עם מזכירה (ניסיתי פעם לתפוס את אולמרט כמעשה קונדס, התקשרתי למספר שלו ועונה לי מישהי "משרד ראש הממשלה שלום") שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 19:52, 27 ביוני 2021 (IDT)

אז עדיין המסך השחור במקומו באופן קבוע בכניסה לבלפור והרחוב עדיין חסום בפועל? Tzafrir - שיחה 00:53, 19 ביוני 2021 (IDT)

כן, המסך השחור הסמרטוטי והדיקטים המכוערים. - La Nave Partirà שיחה 23:01, 19 ביוני 2021 (IDT)

בנט סיכם עם נתניהו שהאחרון יפנה את בלפור ב-10 ביולי. הימורים? - La Nave Partirà שיחה 13:31, 20 ביוני 2021 (IDT)

יפנה במועד שנקבע, שמיה רבה • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשפ"א • 23:10, 27 ביוני 2021 (IDT)

שמש 2

האם נכונה האגדה שגם בצל קיימת קרינה מזיקה של השמש מקרניים חוזרות? אולי שמש מזיקה ידע לענות. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 22:27, 17 ביוני 2021 (IDT)

ודאי, זו אינה אגדה כלל וכלל. ההבדל בין קרינה מוחזרת לישירה הוא בעוצמה, ובכך שאורכי גל שונים אינם מוחזרים במידה שווה מאותו משטח. מומלץ לא להחשף יותר מ3 שעות להחזרה ממשטח בהיר שמחזיק היטב קרינת UV, כמו שדה שלג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 18 ביוני 2021 (IDT)

לפי זה אותו הדבר יכול להיות גם בתוך בית, הלא כך? דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 14:03, 18 ביוני 2021 (IDT)

אני חושב שבבתים עצמת הקרינה כה נמוכה, שהעור מתחלף באופן טבעי לפני שהוא ניזוק. מן הסתם רק משטחים בהירים בשמש עזה מסוכנים. אני יודע בוודאות על שלג, ושמעתי שגם שמדבריות, אבל זה היה ממדריך של החברה להגנת הטבע... והרבה צ'יזבטים עוברים שם מדור לדור, לך תדע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:02, 20 ביוני 2021 (IDT)

האם בנט נתקע בפקקים כל יום עבודה מרעננה לירושלים פעמיים?

זה לא פוגע בתפקודו כראש ממשלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אף פעם לא נתקלת בשיירת ראש הממשלה? הם עוקפים את הפקק ונוסעים באדום. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:31, 17 ביוני 2021 (IDT)

נדמה לי שנתקלתי פעם אחת וכל הכביש היה ריק אבל במקרה של בנט, כל יום לעבור באדום מרגיש לי לא ייתכן, מה גם שלא כל פקק ניתן לעקוף... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה לך שנתניהו נשאר רק בירושלים? הוא הסתובב. אין שום סיבה שלא לעשות זאת כל יום. כל פקק ניתן לעבור בשוליים, אם לא המהנדס עבר על החוק. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:47, 17 ביוני 2021 (IDT)

יש כבישים שבהם זה לא אפשרי לפחות לשיירת רכבים משוריינים (כמו כביש חד סטרי או כביש עם שוליים צרים מדי) אבל במקרה של ביבי אולי מעל הכבישים האלה הוא הגיע בטיסה.

עם זאת, אם בנט גורם כל יום עבודה לפינויי כבישים המוניים וחסימות כבישים המוניות כולל נסיעה חופשית על השוליים הוא יוצא מה זה חוצפן, אבל קשה לי להאמין שזה המקרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בנט אינו המאובטח הראשון שאינו ירושלמי. גנץ גר בראש העין, לפיד גר בתל אביב, וגם נתניהו גר לפעמים בקיסריה. לא צריך להתרגש. דוד שי - שיחה 10:16, 18 ביוני 2021 (IDT)

לא התרגשתי... השאלה ממוקדת בבנט ובמסע המתסכל שלו בבוקר מרעננה לירושלים, מי שמכיר את הפקקים בישראל יידע שזה אמור להיות מתסכל לכלל האנשים. זה בטח עניין של זמן עד שיימאס לו מהקומבינות והוא יעבור לבלפור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם אם יימאס לו זה לא ממש משנה, יש לו משפחה וילדים. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 11:18, 18 ביוני 2021 (IDT)

אבל לא על זה שאלתי... ברור שבהיותו ראש ממשלה מכהן הם ראויים לאבטחה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמרתי שהוא יאלץ לדור רעננה כי אשתו עובדת שם והילדים לומדים שם. דרדק • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 11:23, 18 ביוני 2021 (IDT)

בסדר גמור, אבל הם לא חייבים זאת ויכולים לשנות זאת עם התגמשות, במיוחד אחרי שהתגמשו על כך שלפיד וזנדברג יהיו באותה ממשלה עם אב המשפחה וליברמן, אבל אני מניח שמי שצריך להגיד את זה זה השכנים של בנט לבנט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוד, אין שום השוואה בין אבטחה של שב"כ על שבעת סמלי המדינה לבין שיירת ראש הממשלה.--שמש מרפא - שיחה 12:48, 18 ביוני 2021 (IDT)

כשנתניהו הגיע לבקר בגדרה יום אחד, סגרו את כל כביש 3933 בשביל השיירה שלו, כנ"ל את כל שדרות מנחם בגין שמובילות אל תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון. יש שמועות שאפילו שיטחו בעבור השיירה את הכיכרות בגדרה כדי שהשיירה תוכל לנסוע ללא הפרעה, כך שפקקים הם לא בעיה עבור שיירת ראש הממשלה. ניב - שיחה 14:27, 19 ביוני 2021 (IDT)

אני די בטוח שדוד דיבר על העובדה שנתניהו לא היה בכל 15 השנים שלו כראש ממשלה רק בירושלים, הוא עבד לא מעט בקרייה, ברחבי ישראל והוא בכלל גר בקיסריה. הכבישים שבנט עובר בדרכו לעבודה אינם חד סטריים (כביש 4, רחוב אחוזה, כביש 1, שדרות בן גוריון של ירושלים, שדרות יצחק רבין של ירושלים ושדרות הרצל כולם רחובות גדולים למדי. גם גנץ, שגר ברחוב טללים בראש העין (לא רחוב גדול כל כך) מגיע לעבודה בקרייה וגם להצבעות שהיו בכנסת בבוקר - היה ניתן לראות אותו.. דלעתי העניין עם הכיכרות מוגזם, אבל מן הסתם סוגרים כבישים שלמים.. נתניהו אמנם מאוד נהנתן, אבל הוא לא הגיע בטיסה למקומות בהם יכל להגיע לרכב, לא בונים בשניות מנחת תעופה בקיסריה ועובדה שב-13 השנים שנתניהו כיהן בקדנציה השנייה, לא בנו נמל תעופה שם - אפילו שיכלו להספיק... לכן, כמו שקודמיי אמרו - בנט בניגוד לאזרח הקטן, פשוט עוקף את הפקקים. היחידים שאני מניח שאין בעיה שהם יהיו לצד השיירה ולא יהיו בפקקים זה כמובן האמבולנסים, רכבי של מכבי אש ושות' והם למזלנו לא יוצרים פקקי ענק. אגב נתניהו טכנית אינו אחד משבעת סמלי המדינה, כי עד שבוע הבא הוא ראש האופוזציה בפועל- אבל נתניהו מאובטח מאוד הן בגלל האיומים על חייו והם כי הוא ראש ממשלה לשעברדזרט • שיחה 16:31, 19 ביוני 2021 (IDT)

אגב,בנט בניגוד לרובנו לא חוזר הביתה בשעות אחר הצהריים-ערב (אדונכם הנאמן עובד בעבודה של 8 בבוקר עד 12-1 אבל זה לא משהו נפוץ), סביר להניח שחוזר בלילה, בכל זאת מדובר בראש ממשלה. דזרט • שיחה 16:35, 19 ביוני 2021 (IDT)

אני גם לא חוזר לבית... המאו"ר - שיחה 23:27, 19 ביוני 2021 (IDT)

אולי הִתַקְעוּתו בפקקים תגרום לממשלה החדשה לקדם את נושא התחבורה הציבורית, ובמקום מחלפים בכל מקום ישכילו ליצור מערכת משולבת ויעילה של הסעה ציבורית, לטובתנו ולטובת סביבתנו. אגב, בני בגין היה נוסע במשך שנים לעבודה באוטובוס (לא יודעת איך עכשיו), הלוואי וכל נבחרי הציבור היו פועלים כדוגמתו. סיון ל - שיחה 17:31, 20 ביוני 2021 (IDT)

למי יש את הסמכות או יותר נכון הסמכויות להחליט על הפיכת התחנה המרכזית החדשה לקומפלקס מגורים עצום עם דירות 20 מטר רבוע?

למי יש את הסמכות או יותר נכון הסמכויות להחליט על הפיכת התחנה המרכזית החדשה לקומפלקס מגורים עצום עם דירות 20 מטר רבוע בשכירות נמוכה (1000 לחודש) לעניים? בהינתן מערכת איוורור נאותה עם וונטות ומיזוג אוויר ופינוי גזים תוך מבניים זה יכול להיות נחמד במיוחד לתקופות קצרות ולמי שבקושי בדירה ורק צריך איפה לישון ולהתקלח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מידע על מספר עותקים של ספרים שנדפסו לפני מאות שנים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב האם יש מידע על ספרים תורנים שנדפסו לפני מאות שנים, כמה עותקים נדפסו מהם?

אני מנסה להיעזר במידע הזה, כדי לקבל איזו שהיא אינדיקציה, על גודל קהל היעד שהיה לספרים שכדי להבין אותם צריך רקע משמעותי בלימוד גמרא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ואיך זה יחכים אותך? הרי ברור למדי שהיחס בין עותק של תלמוד לבין מספר ההוגים בו הוא משהו שיהיה לך מאוד קשה להעריך בכל מקרה. פנטין - שיחה 00:08, 20 ביוני 2021 (IDT)

א. זה יכול להועיל בעיקר לקביעת רף תחתון - מה לכל הפחות היה גודלו של קהל היעד. אני מניח שמעטים האנשים שקנו ספר שלא על מנת ללמוד בו.

ב. אני לא מדבר על עותקים של התלמוד עצמו, אלא על ספרים שכדי להבין אותם צריך ידע מקדים רב בלימוד תלמוד, ולכן קהל היעד שלהם צפוי להיות קטן יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לכתוב ערך מחדש, כשיש ערך ישן

יש לכם ערך אחד ממש ממש רע. ואפיל כתוב עליו בריבוע למעלה שהוא גרוע וצריך לשפר וחסר מידע.

אם אני מוחק את הכל-הכל וכותב מאפס כשאני לא שומר שום מלל קודם (שנראה כאילו שהכותב שלו לא עבר את גל 17) - הדבר תקין?

אין איסור עקרוני על כך, אבל כדאי מאד לא לגשת עכשיו למחוק ולכתוב מחדש, אלא:

• להרשם. ההרשמה משאירה אותך אנונימי לגמרי, ותאפשר קשר בינך לויקיפדים אחרים דרך דף השיחה שלך, ותאפשר לך פתיחת טיוטה.
• לכתוב את הערך המחודש, בשפי ובנחת, בטיוטה. אז תזמין ויקיפד מנוסה לבחירתך להעיף מבט על התוצאה. לאחר שהערך יושלם אני או כל ויקיפד ותיק אחר יעביר אותו מהטיוטה לערך הקיים.

בברכת עבודה צלחה, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 20 ביוני 2021 (IDT)

כמוכן, המקום המתאים לשאלות כאלו הוא ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. Tzafrir - שיחה 13:20, 20 ביוני 2021 (IDT)

אתה צודק, זה מאד מפריע שזה פה במיוחד שהוא בכלל לא יודע על הדבר הזה. המאו"ר - שיחה 16:31, 20 ביוני 2021 (IDT)

הסיבה העיקרית שזה כאן היא שתפריט הקהילה לא עשוי כראוי. המזנון, ייעוץ, כיכר העיר, ולוח המודעות כלל לא צריכים להופיע שם. שורת הסבר קטנה (דלפק הייעוץ - המקום לשאלה על כתיבה בויקיפדיה. הכה את המומחה - המקום לשאלות כלליות) צריכה גם צריכה.

אין סיבה לבוא בטענות לשואל האלמוני כשאנחנו הפכנו את הנושא כולו ללא־נגיש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:49, 20 ביוני 2021 (IDT)

אימוץ חיית רחוב

לפי הבנתי, חוקי מדינת ישראל אוסרים על לאמץ חיות פרא. כלומר אם אני מוצא גור חזירי בר או גור של תן ביער, אז הפעולה של להביא אותם הביתה אסורה. נכון?

אבל מה עם חיות רחוב? מותר לקח חתול אקראי מהפח והלביא הביתה? האם מותר לאמץ צב שמסתובב בין רחובות? קרפד שמקפץ לי בגינה? מה עם למצוא ביצה של דררה ולדגל גוזל? מה אומר החוק בעניין?

צב יבשה מצוי, למשל, הוא חיה מוגנת ואסור לקחת צב מן הטבע ולגדלו בבית. אפשר לקרוא כאן עוד על הנושא. סיון ל - שיחה 17:35, 20 ביוני 2021 (IDT)

מותר וראוי להציל אותם, לטפל בהם ככל האפשר, ולהעביר אותם לעמותת ע.ט.ל.ף (אם זה עטלף פצוע או גור עטלפים), לבית החולים לחיות בר, לבית החולים של אביהו שרווד, למען חיות הבר, אלה הארגונים שאני מכירה ומן הסתם יש עוד. - La Nave Partirà שיחה 18:29, 20 ביוני 2021 (IDT)

חיות בר מוגנות - זאב, שועל, חזיר, צב, נחש -אסור לאמץ, אבל מותר להביא לטיפול וטרינרי (עם תחנה בבית אם צריך).

חיות שאינן מוגדרות כחיות בר מוגנות - למשל כלבים וחתולים - אפשר וכדאי מאד לאמץ. להביא לטיפול וטרינרי (חיסון, עיקור, תילוע, פירעוש) מוקדם ככל האפשר. הוטרינר יכול לבדוק גם אם יש צ'יפ (שבב) לחיה, שמא אבדה לבעליה הקודמים.

חתולים מוטב לגדל סגורים בדירה/בית. ייתכן שיקח להם כשבועיים-שלושה להתרגל לזה. כלבים כמובן חייבים להוציא שלוש פעמים ביום לעשיית צרכים (ונא להקפיד לאסוף את התוצרת), לחתולים מספיק ארגז חול ייעודי (עם חול ייעודי). אין צורך בחול מתגבש יקר, החול הזול (כ־30 ש"ח ל 10 ק"ג) די והותר בו.

כלבים גדולים אוכלים יותר. מומלץ מאד לאלף את הכלב באופן בסיסי. יש למשל את עמותת "כלב טוב" שעושה זאת במחיר סביר ביותר. חתולים קשה לאלף (אם כי זה אפשרי) והאילוף שלהם דורש הרבה יותר עדינות מאילוף של כלב.

חתולים וכלבים הם חיות מופלאות, וכמויות האהבה והרוך שהם נותנים לא יסולאו בפז. מחקרים הוכיחו שבעלים של חיות מאריכים ימים, וילדים הגדלים עם חיות חסינים יותר לבעיות רגשיות.

גידול של חתול וכלב יחד הוא סוגיה שלמה.... אשמח לפרט (על זה וכל דבר אחר) אם יהיה עניין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:43, 20 ביוני 2021 (IDT)

אז בקיצור מותר לאמץ כל חיה ברחוב אם היא לא נמצאת רשימה של חיות מוגנות? איפה יש את הרשימה?

לא בדיוק. יש מחלקה אחת - חיות בית ומשק. להן לא נדרש שום אישור. יש מחלקה שניה - חיות בר שמותרות לגידול פרטי ברשיון. ויש את אלה שפשוט אסור וזהו. את הרשימות של בע"ח שמותרים לגידול פרטי ברשיון ניתן לראות כאן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:05, 20 ביוני 2021 (IDT)

האם טייסים מפקדים על משהו?

טייס חייב לעבור קורס קצינים נכון? קצין הוא תפקיד פיקודי כעיקרון - קצינים הם מפקדי מחלקות בהכשרתם.

האם טייסים מפקדים על חיילים? אחרת מה המשמעות של דרגות הקצונה שלהם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בגדול תפקידי קצונה הם לא לפיקוד בלבד אלא גם לאחריות. טייס מפעיל ציוד שעולה מליונים, והוא אמון על ביצוע משימה שלקח שנים להכשירו לשמה ולכל שיקול דעתו יש השלכות מרחיקות לכת. גם בסופו של יום טייס בכיר במטוסים בעלי צוות של יותר מאחד הופך לקברניט, ובמבני מטוסים הופך למוביל.

כמו כן טייסים מקבלים תפקידי קצינים בטייסותיהם, בסיסיהם וכן תפקידי קציני במטה וכן הלאה ויש להם השפעה רבה על כל ההתנהלות של יחידותיהם שהיא מעבר ל"רק לטוס". נכון שברוב התפקידים הללו הטייסים מפקדים ישירות על צוות מאוד מצומצם של אנשים (ולעיתים לא מפקדים על אף אחד) לפחות עד לתפקידים של סגן מפקד טייסת או מפקד טייסת, אבל זה לא אומר שהם לא צריכים דרגות קצונה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:18, 20 ביוני 2021 (IDT).

התופעה מאפיינת לא רק טייסים. אקדמאים שמתגייסים לצה"ל מקבלים דרגת קצונה, אבל זה לא הופך אותם מיידית למפקדים, בוודאי לא בשלבים מוקדמים של שירותם הצבאי. דוד שי - שיחה 20:29, 27 ביוני 2021 (IDT)

תפקידי קצונה רבים וגם בכירים בצה"ל כוללים מרכיבי פיקוד מצומם מאוד, במיוחד במטה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 15:52, 1 ביולי 2021 (IDT)

פלסטינים: הגדרה לא מספקת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב לפי ההגדרה המופיעה במאמר אודות הפלסטינים ניתן להבין כי למעשה כל ערביי ישראל היו פלסטינים - למשל, ערביי יפו או לוד היו בישראל שנים רבות לפני תוכנית החלוקה. לפי הבנתי המונח מתייחס לערבים אשר כיום אינם אזרחי ישראל, ואם אכן כך הדבר, אז הפלסטינים (או ערביי ישראל?) קיימים אך ורק מקום המדינה. אשמח לדעת מה ההבדל המדוייק ולשקף זאת במאמר. Gil mo - שיחה 00:23, 21 ביוני 2021 (IDT)

ההגדרה הנכונה היא: הזדהות עם האתוס הפלסטיני. יש חלק גדול - אולי הרוב - שמבחינתם אנו באנו וגזלנו את הארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:20, 21 ביוני 2021 (IDT)

קשה עד כדי בלתי אפשרי לתת הגדרה נייטלרית ונקיה מפוליטיקה ל"מיהו פלסטיני". במציאות של היום ובתודעת הישראלי "הסביר" (כן, נו....) פלסטיני הוא ערבי המתגורר באיו"ש או רצועת עזה בדרך קבע. לפי הגדרתו של יאסר ערפאת (שלדעתי האישית ייסד את העם הפלסטיני כפי שאנחנו מכירים היום) והארגון לשחרור פלסטין, גם ערבי ישראל הם פלסטינים. יותר מכך, האמנה הלאומית הפלסטינית (סעיף 6) קובעת שגם יהודים שחיו בשטחי מדינת ישראל לפני 1947 נחשבים לפלסטינים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:05, 21 ביוני 2021 (IDT)

אם כך אולי יש מקום לציין במאמר את התפיסות השונות? ההגדרה הנוכחית אינה מספיקה. ערביי ישראל אינם פלסטינים במובן המדיני/פוליטי, לפחות אינם מתנהגים כך ולדעתי אף לא מגדירים את עצמם ככאלה. Gil mo - שיחה 15:31, 21 ביוני 2021 (IDT)

אין שום סיבה שההגדרה של עראפת תככב. היא כוללת בהכרח יהודים רבים שלא רק שאינם רואים עצמם פלסטינים, הם מקבלים את האתוס הציוני ודוחים את האתוס הפלסטיני. גם בקרב ערביי ישראל הדבר אינו חד וחלק. לסיכום, ההגדרה של עראפת שגויה מתחילתה עד סופה.

שיוך לאומי הוא עניין של תפיסת השייך ושיוכו בדרך זו או אחרת לאוכלוסיית מוצא, ובמידה פחותה האופן בו הוא נתפס ע"י סביבתו.

מי שהאתוס הלאומי שלו הוא פלסטיני ומוצאו ערבי, סיכוייו גבוהים ממילא להתפס ע"י הסביבה כפלסטיני ובכך להשלים את ההגדרה.

כמובן שגיל צודק לחלוטין. צריך לערוך ולציין ש"מיהו פלסטיני" אינה שאלה שמיש הסכמה על התשובה לה, ולציין כמה מהן. כמובן שההגדרה שלי היא הטובה ביותר 😛 !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:07, 21 ביוני 2021 (IDT)

ההגדרה של אש"ף כמובן לא היתה בשביל לשקף את דעתי בנושא, אלא להציג שמדובר בהגדרה בעלת נפח פוליטי מובהק. ואגב, ערבי ישראל רבים הגרים בחו"ל מגדירים עצמם כפלסטינים ולא ישראלים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:26, 21 ביוני 2021 (IDT)

חלק מהקואליציה הולכת עם האופוציזיה?

האם היו מקרים בהיסטוריה הלא רחוקה (40-30 שנה) של ישראל בהם האופוזיציה העבירה חוק בתמיכת חלק מהקואליציה?

הם היה מצב הפוך בו האופוזיציה תמבכה בחוק שלקאוציה היה צורך להעביר חוק, אבל חלק מהסיעות בקואליציה התנגדו?

(השאלה באה בעיקר להרהר על חשיבות המונחים של קואליציה מול אופוזיציה ומשמעת, אל מול מפלגות אינדיבידואליות בעלות אינטרסים מוגדרים.) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא עולה לי כרגע מקרה בראש, אבל זה בהחלט לא נדיר. ליתר דיוק, במהלך הכנסת העשרים הקואליציה הייתה מאוד מגובשת וניסתה (בהצלחה מלאה או כמעט מלאה) למנוע מעבר של הצעות חוק שלא זכו בתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה, אבל בעבר המצב לא היה כה קיצוני. אני מתעלם מהכנסת העשרים ושלוש שבה הקואליציה התמקדה בעיקר בנטרול הדדי של יוזמות ולכן כמעט כלום לא קרה. Tzafrir - שיחה 21:50, 21 ביוני 2021 (IDT)

כמי שחיים בעולם מופרע כמו זה שחיינו בו בשנים האחרונות, קל לשכוח שאפשרי גם עולם נורמלי. לא כל הצעת חוק של ח"כ מהאופוזיציה צריכה לעורר התנגדות אוטומטית של הקואליציה, ולא כל הצעת חוק של ח"כ מהקואליציה צריכה לעורר התנגדות אוטומטית של האופוזיציה. בהחלט ייתכנו הצעות חוק שזוכות להסכמה של הקואליציה והאופוזיציה, בלי קשר לזהות הגורם שיזם אותן. השנאה התהומית בין המחנות, שאנו עדים לה כיום, אינה הכרחית. גם המצב שבו חברי הכנסת מתפקדים כחבורת ליצנים בכל הנוגע לחקיקה, ועיקר היוזמה בנושא זה עברה לוועדת השרים לחקיקה, אינו מצב תקין, אבל בעוונותינו הרבים הגענו אליו. דוד שי - שיחה 20:25, 27 ביוני 2021 (IDT)

משכורת של מורה

האם מורה לאזרחות ומורה לפיזיקה מקבלת את אותה המשכורת?

שכרו של מורה בישראל מושפע בעיקר מוותק ולא מהמקצוע שהוא מלמד. בנוסף, יכול המורה להרוויח כסף על ידי העברת שיעורים פרטיים. כאן למורה לפיזיקה יש יתרון כי רבים יותר ירצו לקחת שיעור בפיזיקה מאשר באזרחות. גילגמש • שיחה 17:11, 22 ביוני 2021 (IDT)

זה מוזר, כי למעט מאוד אנשים חסר ידע בפיזיקה (הם אינם יודעים פיזיקה, אבל מתפקדים היטב בלי ידע זה), ולהרבה מאוד אנשים , כולל אחדים מחברי הכנסת, חסר ידע באזרחות, שגורם להם לתפקוד לקוי. דוד שי - שיחה 20:17, 27 ביוני 2021 (IDT)

האם נהג חדש זקן צריך מלווה?

קראתי את הערך "נהג חדש" ומצוינת בו המילה "מלווה" רק בהקשר של נהג חדש צעיר. האם נהג חדש זקן צריך לשים מלווה גם?

רק נהג חדש צעיר עד גיל 24 צריך מלווה למשך 50 שעות נהיגה (20 עירוני, 15 בין עירוני, 15 לילה) – ירח אפל – שיחה 14:34, 21 ביוני 2021 (IDT)

כלומר אם לפי החוק אתה מעל 24 אז אתה רשאי לנהוג לבד?

אכן לא צריך ליווי ברגע שעברת את גיל 24, או שחלפו שנתיים מיום קבלת הרישיון והתקופה לא הוארכה בנסיבות המצויינות בחוק – ירח אפל – שיחה 14:56, 21 ביוני 2021 (IDT)

האם חתולים יכולים לעכל לחם?

שמתי לב שחתולי רחוב אוכלים לחם יבש שמישהו זרק. האם מערכת העיכול של חתול מסוגלת לעבד מזון צמחי המכיל גלוטן בריכוז גבוה? הם קרניבורים כעיקרון, לא אומניבורים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:35, 21 ביוני 2021 (IDT)

חתולי בית מעכלים גלוטן, אם כי אולי פחות טוב מאשר חלבונים מן החי, ויש סוגי מזון יבש תקניים לחתולים שמבוססים על גלוטן מתירס.
לרוב הטורפים יש לפחות יכולת מוגבלת לעכל חלבונים וסוכרים מן הצמח. ייתכן שהיכולת הזו גם השתפרה אבולוציונית אצל חתולים במשך כמה אלפי שנות חיים לצד האדם, אם כי לא באותה מידה כמו אצל כלבים (גם הם נחשבים בטבע לקרניבורים ולא לאומניבורים), שחיים לצד האדם כבר למעלה מ-10 אלפי שנים. H. sapiens - שיחה 21:38, 21 ביוני 2021 (IDT)

מה שמזכיר לי עכשיו שבילדותי היה לנו חתול שהיה משוגע על תירס, יותר מאשר כל אוכל אחר. פעם פרץ לפח שלנו וחיסל כמה קלחי תירס (אכולים), וכתוצאה מכך היה חולה מאוד, אבל שרד שנים רבות לאחר מכן, והמשיך להיות משוגע על תירס, אם כי הקפדנו להסתיר ממנו קלחים אכולים. H. sapiens - שיחה 21:57, 21 ביוני 2021 (IDT)

בתירס יש גלוטן? יהודית1000 - שיחה - 💜 22:27, 21 ביוני 2021 (IDT)

(Corn gluten meal) H. sapiens - שיחה 09:15, 22 ביוני 2021 (IDT)

עסקים שמתווכים בין משכירי דירות למי ששוכרים מהם

נניח ויש ישראלי שהוא בעל דירה בישראל אבל גר בישראל רק לסירוגין או נמצא רוב כל שנה מחוץ לישראל; הוא מעוניין להשכיר את הדירה אבל לא יכול לבוא באינטראקציה סבירה עם שוכר\ים ולא יכול לבדוק את הדירה מעת לעת באופן נוח.

האם יש בישראל חברות שמטפלות לאדם בשוכרים אם אין לו זמן או יכולת לבוא באינטראקציה עם השוכרים (למשל, לבדוק דירה) רוב השנה? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רוב הסיכויים שתיווך נדל"ן יקח על עצמו אחריות כזאת, תמורת תשלום כמובן.

גל קורונה חדש?

מה? איך זה קרה? האם החולים החדשים עברו חיסון? האם ידוע לנו באיזה סוג אוכלוסיה מדובר: בני נוער, חילונים, יהודים? האם יתכן שלמעשה מדובר בהידבקות ללא תחלואה (כלומר החיסון מונע מהם מחלה, אבל הם יוצאים חיוביים בבדיקות)?

אני אכתוב מה שאני מבין בלבד; בכלל המדינות שפתוחות או שהיו עד לאחרונה פתוחות לכניסה כללית של אנשים מבחוץ (ולא רק למסחר ודיפלומטים זרים בלבד נניח) יש התפרצות שהתחילה בערך בחודשיים וחצי האחרונים של מה שמדענים מזהים כוריאנט דלתא \ הזן ה"הודי" של נגיף Sars-Cov-2.

בניגוד לזן הסיני שהתאפיין בעיקר בתסמינים דמויי שפעת חריפה וקשיי נשימה ובניגוד לזן הבריטי שהתאפיין בעיקר בגלים של עייפות, וריאנט דלתא מתאפיין בעיקר בכאבי ראש חזקים דמויי מיגרנה; בכלל הזנים הללו ואחרים (ברזילאי?) לפחות תאורטית ייתכן נזק לריאות, בעיקר בחולים קשים בקבוצות סיכון ולא לרוב הנדבקים. בכל מקרה, מספיק גם אדם אחד להפיץ פתוגן טיפתי \ אווירי.

אני אישית סבור שמי שחוסן טבעית ו\או מלאכותית יוכל להתגונן טוב יותר מזן דלתא ממי שלא, בגלל הכללה של מידע בזיכרון של מערכת החיסון שלו אבל זו רק השערה אישית. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במקרה של מגיפה שנגרמת על ידי וירוס (או גורם מדבק אחר) שמתפשט במהירות לא בהכרח נכון לדבר על גלים. זה מונח שאכן אהוב על התקשורת כי יש כביכול ירידה ואז משום מקום יש עלייה חדשה וזה נראה כמו גל חדש אבל זה לא תיאור הכי מדויק. כל עוד יש מקום כלשהו בעולם שיש ממנו נגישות למקום אחר (כלומר לא מדובר באי בודד שאין אליו גישה) תמיד יהיו "גלים" חדשים. לכן סביר שיהיה גם נוסף בעתיד. הדבר הזה יגמר רק כשהמגפה תגמר. זה יכול לקרות באחת משלוש דרכים:

מרבית האנשים בעולם ידבקו בנגיף ואלה שישרדו את ההדבקה ייצרו חסינות עדר. זאת אחת הדרכים העתיקות ביותר לטיפול במגפות. כמובן שזאת הדרך היקרה ביותר והכי פחות יעילה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת חיי אדם. למזלנו אין צורך בזה ויש לנו כיום רפואה מתקדמת מאוד שיכולה לסייע.

אופציה שנייה, סבירה אף היא היא התפתחות "וריאנט" (מוטציה) שתחליש את הנגיף ומערכת החיסון תדע להתמודד איתו בקלות. זה יכול לקרות אבל מדובר במשהו אקראי. כמו שצץ באופן מקרי הווריאנט ה"הודי" כך יכול לצוץ הווריאנט הזה.

חיסון של כל העולם בחיסון יעיל. זאת הדרך היעילה והזולה ביותר לטפל במגפה. למרבה הצער, קצב הייצור הוא כזה שלא מאפשר לחסן כמה מיליארדי בני אדם בבת אחת. לכן, הדבר לוקח זמן. יתרה מכך, החיסונים שונים האחד משני. יש חיסונים יעילים מאוד (מבוססי RNA - של חברות פייזר ומודרנה) ויש חיסונים שיעילותם נמוכה יותר - כמו החיסון הסיני. ניתן לראות שהחיסון של פייזר ריסק את המגפה בישראל והוריד אותה מאוד בארצות אחרות שבהן יש התחסנות טובה בפייזר ובמודרנה (למשל ארה"ב) זה לעומת החיסון הסיני שלא הצליח בכך באותה המידה (למשל בצ'ילה). בסופו של דבר אין לי ספק שייצרו מספיק חיסונים וכל העולם, כולל הפינות הנידחות יתחסן.

באשר לשאלה הספציפית - לפי הדיווחים בחדשות מרבית הנדבקים הם בני נוער. זה גם הגיוני - הם לא התחסנו. לגבי קומץ מחוסנים שנדבקו - זה יכול לקרות אבל חשוב לזכור שני דברים: בני הנוער הזה פגשו אלפי או עשרות אלפי בני אדם והמבוגרים שנבדבקו גם כן פגשו המון בני אדם. למרות זאת רק קומץ מאותם אנשים זוהה כחיובי לנגיף ולא ברור עדיין אם יש לזה משמעות קלינית או שזאת הדבקה ללא תסמינים. זה מוכיח את היעילות הרבה של החיסון. ידענו עוד לפני המגפה שהיעילות היא לא 100% לכן לא צריך לחשוש מזה. לגבי זהות האנשים - אני מניח שמדובר בחילונים אבל מידת האדיקות הדתית לא משפיעה על ההדבקה, רק ההתקהלות. אם אנשים מתקבצים יחד לתפילה או לארוחה המונית במסעדה - זה תורם להדבקה. לא חשוב מה בדיוק הם עושים. עצם הצמאותם במקום אחד זה מה שמפיץ את המגפה. גילגמש • שיחה 11:51, 23 ביוני 2021 (IDT)

גילגמש, מה דעתך על המצב שבו כמחצית מאוכלוסיה מחוסנת ומחצית לא? האם זה העלות את הסיכוי לכך שיתפתח וריאנט עמיד לחיסון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:44, 23 ביוני 2021 (IDT)

@Gilgamesh, לידיעתך. המצב בישראל התחיל להתדרדר לפני כשלושה שבועות. למרות הדיווחים בתקשורת שאמרו שהכל טוב. כך שזה לא שהקורונה חזרה פתאום. אם היו מכריזים על סגר באחד ביוני, אולי אפשר היה לעצור את העניין. כמה מספרים. זה שלושה שבועות שמקדם ההדבקה R מזנק. הוא היה 0.64. לפני שבוע הוא היה מעל 1. עכשיו הוא 2.08. להזכירך, מעל 1 - זה מצב חירום לאומי, ומעבר מ-1 ל-1.01, נגיד, זאת סיבה טובה לאמצעי חירום. מספר הנדבקים קפץ בין יום מסוים לבין היום שלמחרת פי עשרה כמה פעמים החודש. בהתחשב בכך, שככל הנראה, כל עוד לא הוכח אחרת, כל מחוסן, שנמצא במגע עם נושא וירוס, נדבק, אם כי לא חולה, ומדביק הלאה, הורדת המסכות המוזרה הביעה למצב שככל הנראה רוב המחוסנים נושאים וירוס ומדבקים אחד את השני כל הזמן, וברגע שפוגשים מישהו לא מחוסן, נגיד מסיבות בריאותיות האוסרות חיסון, או ילדים, הוא מדביק אותם והם חולים. יכולה להיות שרשרת של מאה נדבקים שלא חלו בין שניים שבאמת חולים. כך שהקורונה לא נעלמה, היא הוסתרה במחוסנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:52, 23 ביוני 2021 (IDT)

Corvus, קשה לי לומר. זה וירוס חדש. נראה ש50% זה מעט מדי. לגבי פיתוח זנים חסינים לחיסון - זה יכול לקרות כמובן. ככל שיש מתחסנים רבים יותר כך הסיכוי יורד כי לווירוס יש פחות הזדמנויות להשתכפל וכתוצאה יורדת כמות המוטציות האפשריות

IKhitron - חשוב לא רק מקדם ההדבקה אלא גם המספר הנומינלי של הנדבקים. צריך להמתין ולראות לאן זה יתקדם. בכל זאת האוכלוסיה הבוגרת מחוסנת ברובה הגדול. גילגמש • שיחה 19:06, 23 ביוני 2021 (IDT)

עורב, נהפוך הוא. כשחלק (לא משנה איזה) מהאוכלוסיה מחוסן הסיכון להיווצרות ווריאנט עמיד יורד, לא עולה.

הסיכוי להיווצרות ווריאנט עומד ביחס ישר להתרבות הנגיף. בכל ייצור שלו יש סיכוי למוטציה. יותר נגיפים - יותר מוטציות. יותר מוטציות - סיכוי גבוה יותר לווריאנט עמיד.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:46, 23 ביוני 2021 (IDT)

אבל אם החיסון מונע תחלואה מבלי למנוע הדבקה ככה שכל המחוסנים הם נשאים פוטנציאליים, אז הסיכוי שיפתח זן חדש נשארת קבועה. לא?

מניעת הדבקה היא לא עניין של שחור ולבן: התחסנות, טבעית ו\או סינטתית לכל הפחות מצמצמת (אם לא מונעת) הדבקה כי יש פחות עומס ויראלי הן בגופי האנשים והן בסביבתם הקרובה (רדיוס 2 מטר, נניח). בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הנתונים כאן אפשר להסיק יעילות חלשה מאוד של החיסון במניעת הדבקה. מותך 23 מאומתים שחזרו מהאמירויות נמצאו 19 מחוסנים. זה אחוז ענק לכל הדעות. כמובן שאלו מספרים קטנים, אבל נראה על פניו שאלו פחות או יותר אחוזים זהים לאחוזי הדבקה לפני החיסון. 23% מהמאושפזים הם מחוסנים, גם נתון מדאיג מאוד. זה נראה שהתחלואה מתפשטת בקרב המחוסנים. אז לקחנו כמה נשימות ארוכות וחוזרים לסגר חדש? המוטציות ניצחו את החיסון?

היכונו לסרט ההמשך: "קורונה 2 - נקמת המוטנטים". ראובן מ. - שיחה 14:24, 24 ביוני 2021 (IDT)

המספרים טיפה מטעים. גם כשמחוסן נדבק, הוירוס מתרבה אצלו בשיעורים זניחים בהשוואה ללא־מחוסן. הווה אומר, הוא מדגרת וירוסים (וגם וריאנטים) לא מוצלחת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:58, 24 ביוני 2021 (IDT)

לגבי הסיכוי להיווצרות מוטנטים, הוא אקראי ואינו משתנה כתלות בתנאי הסביבה (לפי ההנחה השלטת בתאורית האבולוציה. יש כמה אורגניזמים שכנראה מסוגלים להעלות את קצב יצירת המוטציות הכללי במצבי דחק, אם כי גם אז המוטציות עצמן הן אקראיות). לכן מספר המוטנטים שמופיע באוכלוסיה הוא ביחס ישר למספר הוירוסים הקיימים, וניתן להניח שגם למספר הנדבקים. לכן חיסון שמצמצם את מספר הוירוסים ומספר החולים, מקטין היווצרות מוטנטים.
ברירה של מוטנטים זה עניין אחר: בתנאי שכבר קיימים כמה מוטנטים שונים באוכלוסיה, מוטנט אשר במקרה חסין יותר לחיסון מסויים, יזכה ביתרון ברירה על מוטנטים אחרים באוכלוסיית חולים שבה חיסון זה נפוץ. לכן מצב שבו כ-50% מן האוכלוסיה מחוסנים, לטווח ארוך מעלה את הסבירות שיתפשטו באוכלוסיה מוטנטים חסינים יותר, בתנאי שהופיעו קודם באופן אקראי.
גם אם הופיעו והתפשטו מוטנטים חסינים כאלו, מספר המתים הכללי כתוצאה מכך עדיין יהיה כמעט בוודאות קטן ממספר המתים אילו לא היו חיסונים בכלל. לכן לא נכון להסיק שהחיסונים חסרי-ערך או מזיקים, אפילו כאשר הם מעודדים התפשטות מוטנטים חסינים.
בתסריט הסביר ביותר, המדע ממשיך לפתח חיסונים שעובדים על המוטנטים החסינים, ולכן יתפתח "מירוץ חימוש", עד אשר חיסון יעיל (בנקודת זמן כלשהי) ייוצר ויופץ באוכלוסיה מספיק מהר כדי לחסל את כל אוכלוסיית הנגיף לפני שהיא מספיקה ליצור מוטנטים חסינים. כמובן שעדיף להגיע למצב הזה השנה, ולא בעוד 10 או 100 שנים. H. sapiens - שיחה 16:44, 26 ביוני 2021 (IDT)

האם יש ראיון מתוקשר של אילן פלד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב על אף שכתוב בערך על אילן פלד שהוא מסרב להתראיין, האם בכל זאת ישנו ראיון בו הוא התראיין בתור עצמו (ולא בתור אחת מדמויותיו)? אורז בסמטי ~ שיחה ~ 👨‍🎨 15:33, 22 ביוני 2021 (IDT)

היכן ניתן לצפות בשידורי מליאת הכנסת?

שמעתי הבוקר במשדר של ynet שהיה אקשן אתמול בכנסת. שהאופוזיציה החזיקה את חברי הכנסת עד 4 לפנות בוקר ושיו"ר האופוזיציה נכח במליאה בכל הזמן הזה. אני ישנתי בזמן הזה וכלל לא הייתי מודע לכך שזה התרחש, ועל כן אני שואל: אני מעוניין לצפות במשך כל הישיבה הזאת שהתקיימה אתמול. אני יודע שערוץ הכנסת שידר אותה בשידור חי. היכן אני מוצא את המשדר? שהרי לא יתכן שאם אזרח מעוניין לצפות בפעילות חברי הכנסת במליאת הכנסת לא תהיה לו גישה לכך. 147.236.232.254 16:43, 22 ביוני 2021 (IDT)

בערוץ הכנסת. גילגמש • שיחה 17:12, 22 ביוני 2021 (IDT)

באתר הכנסת יש פרוטוקולים וסרטים, בקישור הזה תמצא את הישיבות של הכנסת, אם יש כבר פרוטוקול מסונכרן תוכל לצפות בו, אחרת תכנס לפרטי הישיבה->מקטעי הישיבה, ותוכל לראות את מה שכבר הועלה, ותוך מספר ימים גם יהיה פרוטוקול מסונכרן – ירח אפל – שיחה 17:25, 22 ביוני 2021 (IDT)

התחזות לנכה לצורך קיבוץ נדבות

האם לפי חוקי הארץ מותר לאדם לקבץ נדבות במקום ציבורי, כאשר הוא מתחזה לנכה?

יש איזה קבצן אחד בכיסא גלגלים שפשוט יושב על הרגליים שלו ככה שיראה שהם נגמרות אחרי הברך. ומנדנד את הראש כאילו שיש לו הפרעה כלשהי. והוא מתנהג כאילו שהוא חירש-אילם, כשבמציאות ראיתי אותו מדבר בטלפון נייד בשעות הערב.

האם האיש נחשב לעבריין? לפחות חצי מהבעיות הוא מציג כביכול הם התחזות 100%.

בן אדם יושב ברגליים מקופלות כל היום בכסא גלגלים, מנדנד את הראש ולא מתקשר עם אף אחד -- ואתה חושב שהוא עושה את זה כי הוא מתעצל להיות פקיד בנק? עוזי ו. - שיחה 23:12, 22 ביוני 2021 (IDT)

אני לא שואל השאלה אך לדעתי היה עוזר אם משתמש:עוזי ו. היה מפרט קצת יותר איזה מסר ניסה להעביר. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא עוזי, אבל מזדהה לחלוטין עם דבריו. קיבוץ נדבות הוא עבודה קשה מאד. יותר מרוב העבודות. חשוב על אלו המקבצים נדבות בצמתים. יום אחרי יום בשמש הקופחת, בעמידה, מי שמתדרדר לקיבוץ נדבות לא עושה זאת מעצלנות, אלא מאיזו סיבה עמוקה שלא מאפשרת לו להשתלב בעבודה מסודרת. יתכן שהוא מבוגר ולא מעוניינים בו. יתכן שיש לו בעיה נפשית או בעיית תקשורת שמחבלת ביכולתו להשתלב במקום עבודה (אני יכול להעיד שלקות התקשורת שלי עמדה מאחורי הרבה בעיות במקומות עבודה). יתכן שהוא מכור לסמים מה שלא מאפשר תפקוד רציף ואמין. יתכן והוא לוקה בפיגור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:52, 23 ביוני 2021 (IDT)

אני מסכים עם דבריך אלה, אבל אני עדיין לא מבין את דברי עוזי כי לא התייחס לטענות השואל על כך שהבן אדם כביכול מציג עצמו כחירש-אילם אך "נתפס" מדבר בטלפון והאם לפי החוק זה ספציפית הונאה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי זו הונאה, אינני יודע. אני די בטוח שלעמוד בצומת ולקבץ נדבות זה לא חוקי. האם צריך להיות אכפת לך מזה? לדעתי, וככל הנראה גם לדעת עוזי, התשובה היא לא. צדקה למי שנמצא במצב כל כך גרוע מכריעה לדעתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:10, 23 ביוני 2021 (IDT)

גישתי שונה. עצם זה שלאדם בריא בגופו קשה להתחזות לנחה לא הופך את הפעולה ללגיטימית. ועצם זה שפעולה כלשהי קשה פיזית ומזיקה לבריאות לא רלוונטית לעניין. וגם עצם זה שהמתחזה לא מסוגל כביכול למוצא עבודה מסודרת. ברור שלמתחלה בניגוד לחולה אמתי יש קושי כפול: הוא גם לא מקבל קצבה של נכה מביטוח לאומי (שאפשר היה לקבל אילו הבעיה היתה פוגעת ביכולת למצוא פרנסה) וגם נאלץ לרמות אנשים תמימים. באותה המידה אפשר גם לרחם על שרלטנים אחרים שלא מסגולים למוצא עבודה מכובדת. מה שכן רלוונטי הוא האם פעולה של התחזות לנכה לצורך קבלת דבר-מה במרמה (כסף שלא היו נותנים אם היו יודעים שהוא מסוגל ללכת) היא פעולה חוקית או לא.

למה השאלה היחידה הרלוונטית היא "האם הפעולה חוקית או לא" (אני יודע שזה מה ששאלת). עוזי ו. - שיחה 00:26, 24 ביוני 2021 (IDT)

כי אני תוהה לגבי החוקיות של התנהלות הזאת. לגבי מוסריות כמו שהבנת: אין לי תהיות.

מבחן תאוריה

האם יש מאגר שאלות קבוע ממנו נשלפות השאלות, או שהשאלות נכתבות כל פעם מחדש. כי כמות החוקים מוגבלת בסופו של דבר.

לפי מה שכתוב בערך מבחן נהיגה עיוני, "המבחן כולל 30 שאלות שנבחרות באקראי לכל נבחן, מתוך מאגר שאלות". באתר משרד התחבורה כתוב שהמאגר כולל 1,200 שאלות.

כל השאלות (1801 מהם) נמצאות במאגר רשמי וגלוי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:14, 23 ביוני 2021 (IDT)

גימלאות

איך בתקופות העתיקות התנהל העניין של גימלאות? לא היה ביטוח פנסיוני וקופת גמל. אבל היו אנשים שהגיעו לגיל בו לא מסוגלים לעבוד. כיצד התנהלו?

בדרך כלל על ידי תמיכה של בני משפחה או על ידי חסכונות או השקעות אם היו להם כאלה. אם שני הדברים האלה אינם בנמצא אז לא התקיימו או המשיכו לעבוד עד המוות. גילגמש • שיחה 21:53, 22 ביוני 2021 (IDT)

יש לציין שתוחלת החיים הייתה הרבה יותר נמוכה. לפי מה שכתוב בערך, בתקופת האימפריה הרומית, להוציא תינוקות שנפטרו, "לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר, הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע)". כמובן שהיו בודדים שהאריכו חיים יותר, אבל לא במספרים שאנחנו מכירים היום.

לא כל כך עתיקות. הפרישה לגמלאות הומצאה ב-1883 בגרמניה, על ידי אוטו פון ביסמרק . עוזי ו. - שיחה 22:42, 22 ביוני 2021 (IDT)

הממוצע מסתיר את הקצוות. אורך החיים המקסימלי לא השתנה הרבה. גם בעת העתיקה היו אנשים שהגיעו לגיל 80 או 90. העניין הוא מספר האנשים שהגיעו לגיל הזה. בכל אופן, כפי שהסביר עוזי ו. הפרישה לגמלאות במימון המדינה היא המצאה חדשה יחסית. כמובן שאדם יכול לפרוש מעבודה או לא לעבוד כלל אם יש לו ממון שמאפשר זאת. למשל על ידי קבלת ירושה גדולה או זכייה בפרס גדול או ביצוע עסקאות מוצלחות במהלך חייו. גילגמש • שיחה 05:37, 23 ביוני 2021 (IDT)

מציאת מזהה הפרופיל המפיץ / המשוייך לתוכנית פודקאסט בפלטפורמות השונות

בכלל הפלטפורמות להפצת פודקאסטים לא נתקלתי באפשרות למצוא את הפרט הזה, שאני מעוניין להוסיף בהקשר של פרטי מידע על יישויות בערכים בוויקיפדיה (ודרך ויקינתונים, אם אפשר). נראה שאפשר לזהות רק תוכנית, ולא את הפרופיל מאחוריו. לדוגמא, אני ניסיתי לעשות זאת עם הפלטפורמות השונות ש"כאן" עושה בהן שימוש להפצת פודקאסטים, ללא הצלחה. הפירוט על כך נמצא בדף השיחה על התאגיד, יחד עם קישורים לדוגמאות לתוכניות שהצלחתי לאתר בפלטפורמות שונות ש"כאן" מפיצה דרכן. (¯`gal´¯) - שיחה 03:13, 24 ביוני 2021 (IDT)

התאבדויות בשואה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון305/מצב קראתי שהיו במהלך השואה המון התאבדויות. יש איזושהי הערכה כמה מתוך אלו שמתו בשואה התאבדו? יהודית1000 - שיחה - 💜 13:05, 24 ביוני 2021 (IDT)

לא ידוע לי על הערכה כתובה (הנאצים כנראה לא חשבו שזה משמעותי לציין את מי שהתאבד לפני שנרצח). ולצערנו אין מי שיספר. ניתן להניח שהיו גם התאבדויות. אך מאחר שיצר החיים של האדם הוא חזק, כפי הנראה לא הייתה התאבדות המונית, אלא להיפך: ניסיון של הרוב לשרוד גם בתנאים הקשים. כידוע, אצל ששת מיליון הקרבנות - ללא הצלחה. דני Danny-w - שיחה 13:18, 24 ביוני 2021 (IDT)

ובעניין שונה לגמרי אך בתחום קרוב: דנתי פעם עם ידיד, שמתמחה בחקר השואה, ושאלתי אותו על המשקפיים במחנות הריכוז וההשמדה. משקפיים נחשבו על ידי הנאצים כדבר בעל ערך והם נלקחו מהאסירים. אנשים שנלקחו מהם המשקפיים (במחנות), או אחרים בגטאות שמשקפיהם נפלו, נשברו, השתנה מספר וכו' - כיצד הם שרדו לעתים במשך שנים, ורובם לצערנו את ימיהם האחרונים, בלי לראות כמו שצריך?

תשובתו הייתה פשוטה: במקרים האלה אולי נחסך מהם לראות בפירוט את הזוועה לפני מותם. וגם זאת אולי מעט נחמה. דני Danny-w - שיחה 13:29, 24 ביוני 2021 (IDT)

דווקא כן היו התאבדויות המוניות אחרי סיום המלחמה, של מי שהזדהה עם השלטון והאג'נדה של היטלר. אז אני לא בטוח לגבי הטיעון הזה, שזה לא סביר שאנשים בחרו להתאבד. יש מי שמעדיף להתאבד מאשר ליפול בשבי. המצב בשואה לא היה רחוק מזה, אבל הרבה לא ידעו מה באמת ציפה להם במחנות. גם בעולם לא ממש האמינו, לפחות לא לקנה המידה שבו זה קרה. האם התכוונתם בשאלה להתאבדויות במחנות או שאנשים התאבדו כדי לא להגיע לשם? כי כמו שאמרו פה, יש מי שרצו לגדרות כדי שירו בהם או שיחושמלו. ומהצד השני, יש עדויות דווקא על קהילות שיחסית שגשגו עד כמה שזה היה ניתן ואפשרי תחת הנסיבות, כמו גטו ורשה, שהצליחו לקיים גם חיי תרבות (אולי דווקא כדי לשמור על המורל?) על אף המצב שבו היו. (¯`gal´¯) - שיחה 22:13, 24 ביוני 2021 (IDT)

אם זכרוני אינו בוגד בי, עמוס אילון כתב ברקוויאם גרמני על התאבדויות של יהודים גרמנים (בעיקר משכילים) סביבות פרוץ המלחמה, פחות מתוך תחושת הסכנה ויותר מתוך תחושת נבגדות. פנטין - שיחה 13:31, 24 ביוני 2021 (IDT)

כן, גם ההתאבדויות שקראתי עליהן היו של יהודים משכילים בתחילת המלחמה, וגם במחנות - שהם נגעו בכוונה בגדר החשמלית... אבל כאן אולי קשה יותר להגדיר התאבדות, כי כל מעשה היה יכול לחרוץ את הגורל לחיים או למוות.

Danny-w, לגבי המשקפיים, יכול להיות שזה ניחם אותם אבל מסתמא לא עזר להם במיוחד לשרוד. אבל רוב האנשים עם מספרים נמוכים, ואפשר להסתדר ככה גם בלי משקפיים, לא? (לי אישית יש משקפיים במספר 2 ואני כמעט לא משתמשת בהם). יהודית1000 - שיחה - 💜 18:15, 24 ביוני 2021 (IDT)

יש שטחים פנויים באירופה?

האם יש באירופה שטחים שאפשר ליישב והם עדיין לא מיושבים? לא בגדול של כפר, אלא בגדול של לבנון נגיד.

בצפון הרחוק? Tzafrir - שיחה 16:18, 24 ביוני 2021 (IDT)

כמובן אבל אלה בהכרח שטחים שלא נח להתגורר בהם. כל השטחים הטובים ביותר ליישוב מיושבים כבר. גילגמש • שיחה 17:05, 24 ביוני 2021 (IDT)

אמנם לא באירופה, אבל קרוב לאירופה: יש מקום בשם מונגוליה עם שטח פנוי ממש עצום. המדינה עם 3 מיליון תושבים. היא משתרעת על שטח של 1,500,000 קמ"ר. (כלומר היא גדולה בערך פי 70 מישראל, שגודלה 22,000 קמ"ר). מעל 90% מהשטח לא מיושב, ויש שם גם מדבר מרהיב ביופיו. . דני Danny-w - שיחה 09:47, 27 ביוני 2021 (IDT)

זאת עדיין מדינה שגובלת ברוסיה ובסין. אני לא מבינ.ה איך היא לא נכבשה עדיין. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 10:43, 28 ביוני 2021 (IDT)

פעמים רבות מדינה קטנה שנמצאת בין שתי מדינות גדולות נהנת מהמצב כי היא משמשת כחיץ ביניהן. אין ערך בעברית אבל הינה לינק לוויקיפדיה האנגלית: en:Buffer state גילגמש • שיחה 18:19, 28 ביוני 2021 (IDT)

וואלה. מעניין. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 16:14, 30 ביוני 2021 (IDT)

אני לא בטוח אם זה לא עונה להגדרה "הצפון הרחוק" אבל למשל בשוודיה יש לא מעט שטחים עצומים ללא תושבים. אם נניח ניקח את ימטלנד רבתי, יש שם בערך 50,000 קמ"ר (לעומת 10,500 של לבנון, כלומר כמעט פי 5), אבל עם 125 אלף תושבים בלבד. עד לפני 100 שנה זה נחשב אזור "לא טוב", אבל במאה ה-21? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:45, 16 ביולי 2021 (IDT)

למה לבצע החלפת פורט לתוכנה?

פעם שכרתי שירותי אחסון מחברת אחסון שהחליפה את פורט 22 של SSH בפורט אחר שבמקרה היה פנוי... למה לעשות זאת? כלומר, זה לא מסרבל משהו פשוט לחינם?

בתודה וברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השרות של SSH הוא יעד מועדף לתוקפים מכיוון שאם מישהו בטעות משתמש שם בסיסמה חלשה או בגרסה עם חולשה ידועה, הוא מאפשר בדרך כלל להריץ פקודות לא מוגבלות על המחשב. זה מאפשר להשתמש במחשב לצרכים שונים ואף כבסיס למתקפות אחרות. לכן יש כל הזמן סריקות על הפורט הזה (22 TCP). העברת השירות לפורט אחר היא דרך פשוטה מאוד להוריד את הסיכוי שינסו לחפש שם (כי יש בערך 64,000 פורטים אחרים). אבל זה לא נותן הרבה באמת כי יש גם מי שסורקים את כל הפורטים. זה צעד זול ולכן אולי שווה את התועלת שמתקבלת ממנו, אבל הוא כל לא נותן חסינות מסורקי פורטים. Tzafrir - שיחה 18:51, 25 ביוני 2021 (IDT)

סיבה נוספת להחלפת פורט בחברת אחסון היא – על מחשב ממשי אחד יש כמה מערכות וירטואליות, ויתכן שימוש בכתובת IP אחת לכל המערכות, כך שהזיהוי לאיזו מערכת לגשת הוא רק באמצעות הבדלי הפורטים. – ירח אפל – שיחה 18:59, 25 ביוני 2021 (IDT)

אם אני לא טועה המגמה כיום בקרב חברות אחסון גדולות מאד (רבבות אם לא מאות אלפי לקוחות) היא להימנע מכך וזה מאפיין בעיקר חברות קטנות שחוסכות בציוד, לא? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מתכוון ל VPS ווירטואליזיציה בשירותי ענן? זה די נפוץ. כשאתה קונה שרת אתה יכול להתקין עליו איזו מערכת הפעלה שאתה רוצה ולהקים רשתות. זה די נפוץ, בעיקר בספקים הגדולים. החיסכון היחיד בהקשר של השאלה הוא בכתובות IP. אני מניח שזה אומר שמספר שרתים וירטואלים נמצאים על אותה רשת NAT. (¯`gal´¯) - שיחה 04:07, 27 ביוני 2021 (IDT)

דווקא בהחלפת פורט נתקלתי באחסון שיתופי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌