ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון306

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תכנות: אחסון שניים או יותר משתנים בתוך משתנה

הועבר לשיחה:משתנה (תכנות) 11:41, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

האם אלוורה צמחה בר בארץ ישראל בעבר?

תודה,

חיבה לבצקים ולמתוקים, איך זה קרה?

בני אדם אוהבים לאכול פחמימות (, ריקות) באופן בלתי בריא ובלתי פרופורציוני לצורך הגופני שלהם בהן. איך האבולוציה "הרשתה" את הכשל הזה? האם ישנה איזו תאוריה בעניין? יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 14:39, 16 באוגוסט 2021 (IDT)ובעיקר

אביתר ג': שאלה טובה. אם זה מתקיים מבחינה אבולוציונית אולי זה לא כשל? מבחינה אבולוציונית כל בעלי החיים, ובכלל זה בני האדם, מכוונים להשדרות מפני השמדתם ברעב. הרעב ולא ההשמנה היא הצרה של כל בעלי החיים באשר הם משחר קיום החיים על פני כדור הארץ. חברת שפע זאת תופעה חדשה. יתכן שלאחר זמן רב, מיליוני שנים או מאות מיליוני שנים האבולוציה תגרום לכך שדווקא אלה שנרתעים מאכילה מוגזמת הם אלה שישגשגו מבחינה אבולוציונית. באשר לחיבה למתוק - מתוק מסמן פחממות. פחממות טובות מאוד לאנרגיה זמינה לגוף ולדברים נוספים. מדובר בקבוצת מזון חשובה ביותר שהחיים בלעדיה הם קשים, אם לא בלתי אפשריים ממש. אני נוהג לומר שמי שיתנזר מפחממות לחלוטין צפוי למוות ביסורים. זה נכון למרבית האנשים, פרט לאסקימואים - אלה צורכים מעט מאוד פחממות אבל זה מקרה יוצא דופן. במזון שמכיל פחממות יש בדרך כלל גם ויטמינים חשובים, אבל גם בלעדיהם עצם קבלת האנרגיה זה לבדו חשוב דיו כדי להבטיח משיכה למזון מתוק. גילגמש • שיחה 15:04, 16 באוגוסט 2021 (IDT)

יש סיסמה שקרית שמופרחת מדי פעם שלפיה „סוכר הוא רעל״. מה שאולי נכון הוא „עודף סוכר הוא רעל״. עבור אבותינו מזון היה הרבה פחות זמין ואם מדי פעם הם היו מצליחים להניח את ידם על פרי מתוק או משהו דומה, חשוב היה שיאכלוהו. כיום אין לנו בכלל בעיה להשיג סוכר, אבל זה מצב שהאבולוציה לא חזתה. Tzafrir - שיחה 15:06, 16 באוגוסט 2021 (IDT)

אציין בנוסף לתשובות קודמות שקיימת היפתזה שהיכולת שלנו להשיג אנרגיה "זולה" בדמות דגנים ופירות הבאים מחקלאות ולא ליקוט (כלומר המהפכה הנאוליתית) היא זו שהובילה אותנו למה שאנחנו מכירים כ"ציביליזציה אנושית". כלומר משיכה למזון קל לעיכול זה לא כשל, אלא מה שדחף אותנו להפוך למי שאנחנו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:39, 16 באוגוסט 2021 (IDT)

כאמור, מקורות עשירים בפחמימות הם נדירים מאוד בטבע. ניתן לחשוב רק על פירות מסויימים (אך יש לזכור שמרבית הפירות של צמחי-בר הם הרבה יותר קטנים ועניים בסוכר ממקביליהם התרבותיים כיום) ועל דבש דבורים. כאשר אדם או חיה נתקלים בטבע במקור נדיר כזה, ישנו יתרון אבולוציוני ברור לנצל אותו מהר ככל האפשר ולהרוויח את האנרגיה הזמינה, לפני שחיות/אנשים אחרים יגיעו לנצל אותו. היתרון הזה הופך ל"כשל" רק בתנאי החיים המודרנים, העשירים מאוד במקורות של פחמימות.
הנ"ל נכון גם לכלבים, לחתולים ולשאר חיות מחמד ומשק, שגם הם מפגינים אובססיה חזקה לבצקים ול"מתוקים", ולעתים קרובות סובלים מהשמנת-יתר כאשר הבעלים שלהם מפנקים אותם. H. sapiens - שיחה 15:20, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

האם ההגדרה של בדיד בעיבוד אותות זהה לזו שבמתמטיקה?

אם בדיד הוא כל מה שייתכנו לו שניים או יותר מצבים (למשל, כבוי ודלוק או קר, פושר וחם), האם זה תקף גם לכל הנושאים המופשטים במתמטיקה שנקראים עם המילה "בדיד" וכו' ואם כן מה תהיה דוגמה פשוטה ממתמטיקה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתמטיקה בדידה (אני מכיר את זה כ"מתמטיקה דיסקרטית") היא פחות הרעיון של הרבה או מעט מצבים, ויותר הרעיון של "דברים דיסקרטים", כלומר שאפשר "לספור" אותם. דוגמה פשוטה היא מתורת הקבוצות: אם יש לי 2 חתולים ו-5 סוסים, אז אני יכול להגדיר את הקבוצה שלי כ"בדידה", אבל אם יש לי שורש 2 חתולים ופאי סוסים, אז היא לא דיסקרטית, כי אני לא יכול לסדר אותם חתול-חתול וסוס-סוס בשורה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:28, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

קצת הסתבכת עם משל החתולים, ורק אעיר שקבוצת המספרים האלגבריים (ששורש 2 הוא איבר בה) היא קבוצה בת מנייה. דוד שי - שיחה 17:56, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

אשמח לעוד תגובות... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה כבר אפשר לעשות בשורש 2 חתולים, אם לא להכפיל אותם בשורש 2 חתולים אחרים ולקוות שיתקבלו שני חתולים ולא מינוס שניים.

לגבי השאלה עצמה, איך אתה מצפה לדוגמה פשוטה עבור משהו שאמור להיות תקף לכל הנושאים המופשטים וכו'. מתמטיקה בדידה עוסקת בדברים שאפשר לספור, כלומר בקבוצות סופיות. כדוגמא אני מציע להשוות בין משתנה מקרי בדיד (כגון הטלת קוביה, שיכולה לקבל מספר סופי של אפשרויות), לבין משתנה מקרי רציף (שיכול בדרך כלל לקבל רצף של אפשרויות). עוזי ו. - שיחה 03:03, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

בגלל המילה "בדיד" חשבתי שזה אפשרי; אם הבנתי דבריך נכון דווקא נתת דוגמה נפלאה --- כל נושא במתמטיקה שחלק משמו הוא "בדיד" עוסק בקבוצות סופיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שוב ההכללות. מרחב דיסקרטי בדרך כלל אינו סופי; תת-חבורות דיסקרטיות של חבורות לי לעולם אינן סופיות. עוזי ו. - שיחה 07:44, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

אז האם נכון להכיל שמתמטיקה בדידה עוסקת בדברים שאפשר לספור ומתמטיקה רציפה (או מושג הרצף במתמטיקה) עוסקת בדברים שאי אפשר לספור? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שתי החלוקות (מתמטיקה = בדידה או רציפה; דברים = שאפשר לספור או שאי אפשר לספור) אינן מועילות בעיני. אבל בכפוף להסתייגות הזו, סביר לומר שמתמטיקה בדידה עוסקת בדברים שאפשר לספור. עוזי ו. - שיחה 19:33, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

הצטפרות לקופת גמל דרך סוכן

גילתי משהו מוזר ואני רוצה לאמת אותו: נכון שדמי ניהול בהצטרפות עצמית לקופת גמל הם גבוהים יותר מדמי ניהול על מוצר זהה בהצטרפות דרך סוכן ביטוח?

אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, איפה מכירים סוכן שיודע להוריד את דמי הניהול? 2A0D:6FC0:E:7600:E907:25E:D242:638C 11:04, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

גובה דמי הניהול נתון למשא ומתן, ומושפע מהסכום המופקד, מהקבוצה שאתה נמנה עליה (לעניין זה עדיף להיות עובד התעשייה האווירית מאשר עובד בחברת הזנק קטנה), ומכושר השכנוע. אתה תמיד יכול לקיים את המשא ומתן בעצמך, ואז לפנות לסוכן ביטוח ולתת לו אתגר, שישיג לך דמי ניהול נמוכים יותר. כדי שלא תהיה תלוי רק בסוכן, רשות שוק ההון מחייבת לדווח לכל עמית גם את דמי הניהול הממוצעים, כך שאם אתה משלם מעל הממוצע תוכל לפנות ולדרוש הקטנה של דמי הניהול. הדרך הטובה ביותר להקטנת דמי הניהול היא להודיע לקופה שאתה רוצה לנייד את כספך לקופה אחרת. אם הסכום שיש לך בקופה משמעותי, תקבל הצעות מצוינות. זה נכון גם לחברת טלפון, טלוויזיה בכבלים וכל מוצר אחר שקל להחליף בו ספק. דוד שי - שיחה 18:03, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

שמעתי את הטענה הזאת לגבי משא ומתן. אבל בפועל, בעידן הדיגיטלי זה לא עובד. כשאתה מצטרף לקופה חדשה צריך למלא טופס, כשהאופציות שלך הם לקבל את דמי הניהול שהם מציעים או לחפש קופה אחרת. אין אפשרות לנהל משא ומתן מול קובץ PDF. לדומה באולשולר שחם דמי הניהול הם 0.99%. באנליסט הם 0.9% ובאקסלנס זה 0.75%. או שאתה חותם, או שלא. אין עם מי לדבר. ניסיתי בעצמי להתקשר למספר בתי השקעות (2 במספר) והם הפנו אותי למלא טופס מכוון באופן דיגיטלי. לגבי דמי הניהול ענו "מה שכתוב באתר, לא זוכרת".

ופה נכנס הקטע ששמעתי. לפי מה שהבנתי, אם במקום להצטרף באופן עצמאי פונים לסוכן, אז אותם דמי ניהול פוחתים אוטומטית. לא כי הוא מנהל מיקוח במקומך (כנראה גם הוא רק ממלא טופס באתר ואין לו עם מי לדבר), אלא כי יש איזו "קומבינה" שאת המשמעות שלה אני לא מבין ולפיה ההצטרפות דרכו יותר משתלמת. האם שמעתם על דבר כזה או שזה סתם רב סרן שמועתי?

אם הסוכן מייצג הרבה לקוחות יש "משקל" גבוה יותר לדרישה שלו להפחית עמלות ולכן יש סיכוי להשיג דרכו עמלה יותר נמוכה. נקודה למחשבה: עמלה זה לא הכל, לפעמים כדאי לשלם קצת יותר עמלה בשביל להשיג הרבה יותר תשואה. Danny Gershoni - שיחה 15:56, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

מסתבר שיש שיטה ממש-ממש דפוקה שפעלה לי. התקשרתי לבית השקעות ואמרתי ככה: "האם יש אפשרות לקבל הנחה על דמי הניהול?" (וזהו). הפקידה רשמה את הבקשה וכעבור שבוע התקשרו אלי ואמרו שדמי הניהול ירדו מ-0.99% ל-0.80%. במאמץ של שיחת טלפון אחת, ללא מיקוח, ללא סוכן, ללא מניפולציות סטייל "אם לא תורידו, אני עובר למתחרים". ואפילו ללא הפקדה (הפקדתי את הכספים לאחר ההנחה ולא לפני). Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:33, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

(מן הסתם גם דמי הניהול שלך יעלו בעוד שנה ל-0.99%, אלא אם תזכור להתקשר שוב). עוזי ו. - שיחה 14:48, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

עוזי ו. לפי מה שהם שלחו לי, תוקף ההטבה הוא עד 2026, ללא ציון מה יהיו דמי הניהול בהמשך. אולי גם 15% (בהנחה שהדבר חוקי), אם אני לא אזכור להתקשר שוב בעוד 5 שנים... Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:04, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

האם יש דרך לגרום לתוכנה לקבל קלט באנגלית בלבד?

נגיד אני גולש בפיירפוקס וכותב בעברית ואז עבור לחלון אחר שבו יש לי קוד פייתון. האם יש אפשרות שהמחשב יעבור לאנגלית ברגע שאני בפייתון? עובד בחלונות 10.

אני יודע שיש תוכנות שמשנות את מצב השפה שלך, כשאתה עובר אליהן, כמו וורד. לא יודע אם קיים כלי שמתממשק עם מערכת ההפעלה כך שתוכל להגדיר לו דבר שכזה. (¯`gal´¯) - שיחה 20:14, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

עבור Windows 10, באפליקצייית ההגדרות תחת זמן ושפה>שפה>מקלדת, ישנה אפשרות אפשר לי להשתמש בשיטת קלט שונה עבור כל חלון אפליקציה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:24, יום רביעי בשבת, י' באלול ה'תשפ"א (IDT).

לטחון אשפה כללית לצורך ייצור "אדמה סינטתית"

לטחון אשפה כללית (שאיננה רדיאקטיבית\רעילה מאד) לכדי אבקה גרידא ולהשתמש בזה כאדמה סינטתית:

• אבן
• חומר אורגני (עץ, נייר וכו')
• קרמיקה
• מגוון מתכות (למשל מ"פסולת אלקטרונית")
• פלסטיק
• ועוד

ולהשתמש בזה כאדמה לכל שימוש סביר של אדמה --- מצע לחקלאות, בניית מבנים וכדומה.

האם זה בסדר? האם יש חומר כזה? אשמח לקרוא ערך בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פסולת אלקטרונית כוללת כל מיני מתכות שיכולות להיות רעילות. טחינת פלסטיק לא מפריעה אולם מפיצה עוד יותר מיקרו חלקיקים של פלסטיק עם פחות סיכוי לסלקם מהסביבה. מה שיכול להיות מועיל בעיקרון זה החומר האורגני, אבל הוא צריך להתחיל להתפרק כדי להפוך להיות זמין. יש הרבה מידע על הכנת קומפוסט ביתי (ור’ גם הומוס) ומידע זה יעזור לך להבין עד כמה חומר אורגני מועיל כשלעצמו ואם עדיף לעבד אותו לפני כן. Tzafrir - שיחה 14:02, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה, את מושג הקומפוסט האורגני אני מכיר אבל חשוב לי לדעת אם כן מכינים גם אבקה כמו שתיארתי (אולי בלי החלק של המתכות) ומשתמשים בה למשל לבנייה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מכיר מספיק טוב את החומרים, אבל הניחוש שלי הוא שלחומרי בניה שונים יש תכונות רצויות שונות. אם ברצונך לבנות מבנה עמיד, אני מנחש שערב רב כזה של חומרים לא יעבוד. Tzafrir - שיחה 07:21, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה, אני מניח שהכי טוב להשקיע במחזור של החומרים האלה במקום לטחון אותם לאבקה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשוב להפריד את האשפה. למשל מחיר המתכות היום מאוד גבוה וההרס שגורמת כריית מתכות הוא עצום לכן צריך למחזר כמה שיותר. פלסטיק רצוי לרכז במקום אחד לפחות כדי שלא יתפזר בטבע (מחזור משמעותי זה עוד חלום רחוק). קרמיקה מגיע כחלק מפסולת בניין ואני חושב שמשתמשים בזה לפילוס והגבהת אדמה (סוללות עפר, מזחים וכו'). חומר אורגני ניתן לערבב עם אדמה וליצור קומפוסט כמו שהוזכר קודם אבל מכיוון שזה חומר רטוב לא ניתן לטחון אותו לאבקה והייבוש שלו צורך הרבה אנרגיה. Danny Gershoni - שיחה 09:03, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

יצירת אדמה סינטטית לא נשמע לי הגיוני\טוב. עדיף בהרבה להפריד חומרים לקבוצות ואז ניתן לעשות בקבוצות החומרים שימוש חוזר. למשל אבן, קרמיקה וחרס ניתן לנצל ליצירת חומרי בניין. עץ, שאריות מזון ונייר ניתן להפוך להומוס ולערבב עם אדמה. נייר ניתן גם למחזר לנייר גולמי. פסולת אלקטרונית ומתכות ניתן להתיך וליצור מתכות או סגסוגות. פסולת פלסטית אין לערבב עם אדמה, אלא להתיך וליצור מוצרי פלסטיק (רהיטים, כלים, אריזות וכו'). מקווה שהבהרתי את הנושא. בברכה --Kippi70 - שיחה 12:21, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

למה בתורת הקשרים מבצעים קשרים רק ממעגל?

הבנתי שמעגל אפילו מכונה "unknot", אבל אפשר ליצור "קשרים" גם בלי מעגלים, כמו כאן:

https://www.shutterstock.com/image-vector/set-impossible-shapes-web-design-elements-459114208

אז מה הסיבה?

תודה,

צריך בוט שיחליף בדף הזה כל "למה" ב"האם זה נכון ש-". חלק מהאיורים בדף שאליו הפנית מתארים "קשרים ממעגל"; חלקם הם שזרים ולא קשרים. עוזי ו. - שיחה 20:23, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

100%, שואל מחדש, האם זה נכון שלפי תורת הקשרים, קשרים ושזרים הם רק ממעגלים ולא מצורות ישרות?. תודה,

קשר הוא פונקציה רציפה מסביבה טבעתית אל המרחב (ראה בערך תורת הקשרים). מכיוון שהמעגל הומיאומורפי למצולעים סגורים, אין שום הבדל בין קשרים לפי ההגדרה הזו, לבין "פונקציה רציפה ממצולע סגור". יתרה מזו, כל קשר (היינו מסילה חלקה סגורה) אפשר לקרב על ידי מצולע סגור. גם את "צעדי ריידמייסטר", שמסבירים במובן מסויים את כל השינויים האפשריים של קשרים, אפשר לנסח גם עבור מצולעים סגורים. עוזי ו. - שיחה 14:44, 20 באוגוסט 2021 (IDT)

איך אפשר לדעת כמה דפים נמחקו באתר MediaWiki מסוים?

לא מעניין אותי איזה דפים נמחקו או מתי, פשוט לדעת רק כמה נמחקו. תודה

אולי אפשר להריץ איזו שאילתאת DB על איזו טבלה ולראות כמה שורות יש בה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוויקיפדיה יש יומן מחיקות. נדמה לי שהוא ציבורי. אני מניח שאפשר להריץ שם שאילתא מהסוג הזה. גילגמש • שיחה 10:16, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

הבהרה: אני מעוניין להשיג את **כמות** הדפים שנמחקו.

אתה יכול לספור אותם. הינה היומן. הינה עם ספירה של חמש אלף מחיקות. לקח בערך חודשיים לבצע את מספר המחיקות הזה. גילגמש • שיחה 17:48, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

אני יכול אבל במקרה זה אני מחפש מנייה אוטומטית \ סטטיסטיקה מוכנה. בכדי לבצע חישוב על רשימה דומה (בלי לדעת מה אורכה כי הסינון הוא עד X רשומות) ניסיתי להריץ את קוד ה JavaScript הבא בקונסולת הדפדפן אך משום מה אני מקבל את הפלט undefined (במקום לקבל את הפלט הצפוי במקרה זה, 50):

console.log(document.querySelectorAll(".mw-logevent-loglines").length);

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתייג את משתמש:IKhitron. יתכן שהוא יוכל לסייע לך. גילגמש • שיחה 19:06, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

לא משנה, קוד זה עבד לי:

[].filter.call(
    document.getElementsByClassName('mw-logevent-loglines')[0].children, 
    function (el) {
        return el.nodeName === 'LI';
    }
).length

כעת הופיע לי הפלט 50 בקונסולה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה לפעמים עלים ירוקים מאבדים פיגמנט ירוק אחרי התייבשות?

https://www.google.com/search?q=dried+aloe+vera+leaf&prmd=isvn&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=2ahUKEwiFj-rSnb_yAhXSW3wKHesNBXUQ_AUoAXoECAIQAQ&biw=412&bih=791&dpr=2.63#imgrc=lX4VIa3QdR1ZkM

תראו בבקשה את התמונה הזאת של עלי אלוורה יבשים, למה אין להם פיגמנט ירוק? הרי אם נייבש פלפל ירוק למשל נקבל צ'ילי ירוק יבש אז מה שונה במקרה של האלוורה?

הפיגמנט הירוק נקרא כלורופיל, והוא מעטורב בתהליך הפוטוסינתזה = המרת אור לאנרגיה של כימיקלים. הוא לא באמת ירוק, אלא קולט אור באורכי גל כחולים ואדומים, ומחזיר את הירוקים, וזה בעצם מה שהעין קולטת. בתהליך ההתייבשות (מכל סיבה), הכלורופיל עובר תהליך של התפרקות, עד שהוא חדל להתקיים בתוך הצמח, ואז נחשפים פיגמנטים בצבעים אחרים שהכלורופיל מיסך והסתיר אותם עד התפרקותו.--נדב - שיחה 12:49, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

הכרתי את השם כלורופיל אבל גם למדתי מתגובתך. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Bynadav, כלורופיל "באמת" ירוק, ממש כמו שמשאית כיבוי "באמת" אדומה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:10, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

שדה ראייה של אדם בוגר ממוצע

מהו היחס אורך:רוחב של שדה הראייה? וכמה מתוכו ממוקד?

שדה ראייה.--נדב - שיחה 19:43, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

לא כתוב שם מהו היחס אורך:רוחב של שדה הראייה וכמה מתוכו ממוקד.

מישהו יכול להסביר כאן מה קרה לתינוק הזה?

https://m.youtube.com/watch?v=T1rkbWbZXXQ

האם אלו ארבעה גידולים שונים? של עצם? הידרוצפלוס חסימתי מסוים?...

אני לא בטוח שזה אמיתי בכלל. צריך מקורות רציניים ואמינים יותר מאשר סרטון אקראי שלא ברור אם נערך ואיך. גילגמש • שיחה 16:42, 20 באוגוסט 2021 (IDT)

אני ממש לא גנטיקאי אבל אם זה אמיתי אולי זה מקרה מיוחד של Pfeiffer syndrome.

אולי. אני לא מכיר את התסמונת הזאת. זה נדיר מאוד. צריך לשאול רופא שמתמחה בתחום הצר הזה. גילגמש • שיחה 21:45, 20 באוגוסט 2021 (IDT)

מתי המכלול יסיימו את העבודה על הערך אתאיזם?

כבר כמה פעמים בשנתיים-שלוש האחרונות יצא לי לנסות להיכנס לערך "אתאיזם" באתר "המכלול" וכל פעם מופיעה בדף שהערך כולל כפירה והועבר לטיפולם של "עורכי אספקלריה". האם יש פה מישהו שפעיל במכלול ויכול להגיד למה עורכי האספקלריה מתעכבים ומה הצפי לשחרור הערך?

למה שלא תשאל שם? גילגמש • שיחה 17:50, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

אני פעיל במכלול, וסביר להניח שזה יקח זמן, אבל אני תוהה למה חשוב לאדם שאינו שומר שבת לקרוא את הערך במכלול...--שמש מרפא - שיחה 00:23, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא יכול לשאול במכלול כי אין לי חשבון שם ולא ארשם לשם.

אני לא "שומר שבת" כהגדרתך אבל זה גם לא רלוונטי לשאלה שלי; אני רוצה להבין איך חברי המכלול יסבירו אתאיזם ויגיבו לו מתפישת עולם חרדית ועם הסברים מפורטים וקהילתיים שאינם שקולים לשאול אברך אקראי. כמה זמן להערכתך זה יקח?

איך בכלל התפתח שוק ההון והפך לכלי כל כך חזק?

עסקי אוויר היו סוג של עסק ביש פעם. היום הבורסה ושוק ההון זה בין השיטות הנפוצות למסחר. אלפי אנשים יושבים בבורסה וכל מה שהם עושים זה קונים מניות ונכסים ללא מטרה אמתית להשקעה, אלא רק מתוך מטרה למכור אותם כעבור שניות בודדות עם רווח.

איך השיטה הזאת התפתחה ואיך זה שהיא עדיין מחזיקה, למרות שהכוח הייצרני האמתי זה לא שוק ההון: אלא מהנדסים, מתכנתים, יזמים וכד'? 87.71.114.41 17:30, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

יש לך מודל, לפיו הון אינו מהותי בייצור אלא "מהנדסים, מתכנתים, יזמים וכד'". יש לך ניסוי אמפירי, בו מדינות ללא שוק הון מפותח התמודדו עם מדינות עם שוק הון מפותח, והניסוי פשוט הוכיח שהמודל של מארקס (ושלך) שגוי.

צעד ראשון להבנת השגיאה במודל הוא שמהנדסים, מתכנתים, יזמים וכד' צריכים להתפרנס. לכן, ללא הון אין כוח ייצרני בשוק.

צעד שני להבנת השגיאה במודל הוא משיכת כמות הון גדולה לתוך השוק מהותית יותר (שוב, זו תוצאה אמפירית) מכך שהשוק יממן טפילים. מה שיכול לסייע להבנת התוצאה הזו הוא שהשיפור בייצור עם הזרמת הון כה גדול, שהטיפילים יכולים לרכוב על שולי הגלימה בנחת ובדרך כלל לא יבלמו את השוק הייצרני.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:52, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

מה יש לנו להגיד על זה? בורסה לניירות ערך, שוק ההון. המקום היחיד בהם שמתקרב לתשובה על השאלה הוא בורסה לניירות ערך#הצורך בבורסה שכרגע מונה ארבעה נימוקים תמציתיים (ואם אני כבר שם: בבורסה לניירות ערך בניו יורק הסוחרים עדיין אנושיים?).
הראשון והשלישי בהם מכוונים לגיוון המשקיעים. השני מתקרב בצורה חשודה עבורך לעסקי אוויר. אבל הרביעי שונה: הוא יוצר המון אנשים שיש להם אינטרס לבדוק שהחברות באמת עובדות כמו שצריך, ומספק להם כלים טובים לכך (ר’ חברה ציבורית. ההפך מחברה פרטית. מושג שונה לחלוטין מחברה ממשלתית). כמובן גם לכך יש חסרונות ונשפכו על כך הררים של דיו וביטים (אבל לא בערכים שלנו).
(אבל מילא זה. לא רק שלנו אין ערך על עסקי אוויר, בוויקימילון אין ערך על wikt:עסקי אויר וגם wikt:אויר לא מזכיר אותו כצירוף) Tzafrir - שיחה 02:40, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

לבקשת הקהל, הערך הוכחל. מוזמנים לתרום את חלקיכם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:31, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

כל הכבוד! רק הערה קטנה: לא אהבתי את הדוגמה של דנקנר, כי בסופו של דבר אי שם בתחתית הפירמידה שלו, מתחת לדיסקונט השקעות היו גם לא מעט השקעות בחברות תעשיה (אפילו בישקר). המאמר ההוא מבלבל בכוונה בין הפירמידה של דנקנר למושג הפירמידה של בורוכוב. אין לי כרגע רעיון לדוגמה טובה יותר של חברה יצרנית לעומת עסקי אוויר. Tzafrir - שיחה 14:48, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

חיפשתי שימוש מודרני ורלוונטי להיום של הביטוי. מצאתי בשני מקורות את השימוש בביטוי "עסקי אוויר" בתור השוואה בין תעשיין לבין עסקן עם הדגומה של ורטהיימר מול דנקנר. אחרי הכל הערך הוא על הביטוי שמהווה כנוי גנאי ולא על האם השימוש בו מוצדק או לא. לדעתי האישית מרבית עסקי האוויר של היום (בתי השקעות) הם כן כוח יצרני כי הם מניידים כסף של משקיעים לטובת פרויקטים בתעשייה, שבלעדיהם היו נתקעים עם רעיון טוב וללא מימון. כלומר עסקי אוויר כן מייצרים מוצרים חדשים לשוק וזאת לא טפילות אלא סימביוזה. אבל הדעה שלי לחוד, ושימוש בביטוי בשיח הציבורי לחוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:11, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

שאלה לגבי אביזר/צעצוע לכלבים/חתולים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון306/מצב באנגלית זה נקרא Rattling ball, כמו הדבר הזה. זה אביזר כדורי או עם כדור בתוכו, המקשקש בזמן משחק או תנועה. זה משמש גם כצעצוע, אבל כנראה גם לתלייה על צוואר בעלי חיים, כך שניתן לשמוע כאשר הם בתנועה. מישהו יודע אם יש לזה שם בעברית?--נדב - שיחה 19:34, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

מהירות האור - הגבול העליון

הועבר לשיחה:מהירות האור 11:48, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

טראנסים. מה זה אומר עליך?

שבוע טוב ברצוני לשאול שאלה על מוזיקת טראנס. מקובל לשייך מוזיקת טרנס למועדונים, לסמים, ולפורקן חושים באופן כללי. השאלה היא האם זה באמת זה כך? האם ידוע לכם על אנשים ששומעים טראנסים סתם ביום רגיל במהלך נסיעה וכדו'. דבר נוסף הריקודים שלרוב נרקדים במהלך השמעת טראנסים הם ריקודים פרועים שלא מתאימים לרוב האנשים. איך אתם מגדירים את האנשים שמרגישים חופשי עם ריקודים אלו? בעלי ביטחון עצמי גבוה או פשוט חסרי מודעות עצמית? מחבק עצים - שיחה 00:12, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא בטוח מה אתה מנסה לשאול כאן. הכרתי חברים שאהבו מוזיקה מהסוג הזה, ואוכל להעיד כי הם אנשים רגילים לחלוטין, שפשוט אוהבים את זה כפי שאני אוהב מוזיקה קלאסית... למה שנגדיר אנשים שאוהבים מוזיקה כחסרי מודעות עצמית? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 01:17, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

מעניין באמת לחשוב על הדימוי שהיה לג'אז בראשיתו: (מוזיקה מפוקפקת שקשורה לתרבות קלוקלת) לעומת מה שהוא היום: מוזיקה לאניני טעם. ואפשר ללכן גם אחורה יותר: חלק לא מבוטל (אני לא מכיר מספיק טוב את החומר, ולפי הניחוש שלי לא מדובר על רוב) האופרות של המאה ה־19 היו נחשבות לבידור נחות (מעין סרטים קלילים של ימינו) אבל כיום הן נחשבות למוזיקה קלסית (נכון? אין לי שום דוגמה לכך). אז יכול להיות שמוזיקת טראנס נוצרה מהסביבה הזו, אבל האם היא שייכת רק לסביבה הזו? Tzafrir - שיחה 03:39, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

חליל הקסם הוא דגומה טובה לזינגשפיל, שהיה "בידור קליל" של תקופתו. סוג של מחזמר לעם הפשוט. מצד שני, סביר להניח שבעוד 200 שנה אף אחד לא יזכור יצירות כמו פאוץ' (שיר) ותל אביב (שיר של עומר אדם). כי בכל זאת, יש מוצרט ויש בידור לעם הפשוט.... Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:03, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

השאלה אם באמת מדובר בעם הפשוט. מודה שבאופן אישי מוזיקת טראנס מעלה לי בראש חבורת צעירים במכונית עם גג פתוח על קמ"ש גבוה. אני מנסה לחשוב על אנשים מבוגרים חובבי טראנס ולא עולה לי. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 13:48, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה לעונים, אסביר את שאלתי יותר. כל אדם בסופו של דבר נמצא באיזה משבצת המושפעת מהחוויות שחווה בחיים, שהחברה שבא הוא חי קבעה, הגיל שלו ההשכלה ותכונות אופי ומן הסתם דברים נוספים. אחד הדברים שמושפעים מכך זו המוזיקה שהוא שומע. השאלה היא אך נגדיר אדם ששומע מוזיקת טראנס? באיזו משבצת? מחבק עצים - שיחה 13:57, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

האם היו מדינות בהן אסרו על כלל האזרחים לקנות קמח?

אולי, מדינות קומוניסטיות בהם שמרו את הקמח רק ליצרנים בבעלות המדינה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חברה בדרום ישראל (נגב-ערבה) שמגדלת אלוורה אדומה (Aloe ferox) ומייצרת תוספים מהעלים השלמים של הצמח

איך קוראים לחברה הזאת? בתודה

חדשות המדע

איפה אפשר לקרוא מידע עדכני לגבי מאמרים שמפרסמים לאחרונה (חודש-שבוע) בנושא שאני מתעניינת?

יש כל מני אתרים שמתעסקים בזה. באופן אישי הייתי ממליץ על אתר science alert. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:54, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

קריאה פוגעת בראיה?

יש סטרואטיפ של ילד חכם ולמדן שהוא עם משקפיים. זה בגלל שהוא קורא מגיל צעיר וקריאה מזיקה לו לבריאות?

התשובה היא לא. ראה את התשובה של צפריר לשאלה "טראנסים. מה זה אומר עליך?" שלוש פסקאות למעלה, כנראה שהיא נכונה גם לשאלה הזאת. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:51, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

האם יש בכלל מתאם בין לקות ראייה כגון קוצר ראייה (הערך לקות ראייה לא מתייחס כמעט לקוצר ראייה) למדדים מקובלים של אינטליגנציה? חיפוש קצר לא העלה מתאם מובהק. Tzafrir - שיחה 03:02, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

נשאל כאן בעבר אבל אין לי כוח לחפש בארכיבים. אם אני זוכר נכון, מחקרים סטטיסטיים אכן מצאו מתאם מסויים בין קריאה מרובה בילדות לקוצר ראייה, אבל מקובל כיום ששהיה בחוץ בתאורת שמש למשך כשעה ביום מספיקה ע"מ לנטרל אפקט של קריאה בכל כמות שהיא. כמובן שעדיין יהיו מקרי קוצר ראייה כתוצאה מגורמים אחרים, בעיקר גנטיים. H. sapiens - שיחה 12:34, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

הייתה תקופה שכל כדור הארץ היה מכוסה במים, לא?

לאן נעלמו מספיק מים כדי שפנגיאה תופיע?

ההערכה הסבירה היא שנסיגת האוקיינוסים נבעה מהתקררות כללית וגיבוש כיפות קרח בקטבים. ראה כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:51, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

אבל נניח שכל הקרחונים יימסו עוד 100 שנה --- אני לא מכיר מדען שסבור שזה יכסה את כל כדור הארץ במים אז לאן נעלמו האקסטרה מים שאולי בשלב מסוים גם כיסו את פנגיאה?

אני חושב שהנחת היסוד שלך שגויה, כלומר ההנחה שהיתה תקופתה גאולוגית בה כל פנגיאה היתה מתחת למים נוזליים. יש עדויות קצת סותרות לתקופה בה כל פני השטח של כדור הארץ היה מכוסה בשכבת קרח (כדור הארץ ככדור שלג). אבל אני אישית לא שמעתי היפותזה לפיה כדור הארץ היה כוכב לכת אוקיינוס (Ocean world). Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:20, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

לא מוכרת לי השערה בגאולוגיה שפנגיאה "הופיעה" כי מפלס פני הים ירד. פנגיאה נוצרה כאשר מספר יבשות קדומות (לא אלו של היום) התנגשו. תהליך נדידת היבשות נמשך לאורך רוב קיומו של כדור-הארץ, כתוצאה מטקטוניקת הלוחות, ומדי פעם באופן אקראי הן מצטרפות למסת יבשה אחת. היו ככל כנראה יבשות-על קדומות יותר מפנגיאה, אבל הן לא מוכרות טוב כמוה. לכן התיאור בהרבה אנציקלופדיות וטקסטים לציבור מתחיל מפנגיאה, ואולי נוצר רושם מוטעה שהיא הייתה היבשת הראשונה. ייתכן שRonavni ,אילן שמעוני, Tshuva, hagay1000, Shayshal2, bambiker ‏בעלי הידע בכדור הארץ יתקנו אותי. H. sapiens - שיחה 12:08, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

בעיקרון אתה צודק. לפני פנגיאה הייתה יבשת על אחרת שהתפלגה ללוחות טקטוניים שהתקבצו שוב במחזוריות של כ- 200 מיליון שנה. כתבתי על כך בערך רעידות האדמה של ניו מדריד (1811–1812) בפרק סטרוקטורה, ועל יבשת העל מלפני 750 מיליון שנה רודיניה. אחת העדויות לכך שהמחזוריות הזו היא של 200 מיליון שנה היא שאין בקרום האוקיאני סלעים שהם עתיקים מגיל זה, כי הם נבלעים 200 מיליון שנים אחר הופעתם משני צידי הרכס המרכז אוקיאני. תודה, Ronavni - שיחה 19:32, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

הם לא נעלמו, 70 אחוז מפני כה"א עדיין מכוסים במים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שימוש בסלולרי בכותל בשבת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון306/מצב הי. האם יש איסור חוקי (ישיר או עקיף דרך תקנות רשות מוסמכת במתחם) להשתמש בטלפון נייד ברחבת הכותל (או בחלקים ממנה), נניח, באיזור שאחרי הבידוק הבטחוני?

השאלה היא סביב החוק. אין צורך בתשובות כמו "אני מתאר לעצמי ש...." או "כדאי להתחשב בלי קשר לחוק" או "עד כמה שידוע לי....". הפנייה לחוק תוסיף נקודות בונוס לעונים.

תודה! 192.114.182.2 12:20, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

לפי הכותרת אני מניח שאתה מדבר על שימוש בטלפון בשבת. בגוף השאלה לא אזכרת את עניין השבת. אם זו השאלה, אז התשובה לה היא תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, סעיף 2 (א)(1). דגש - שיחה 12:49, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

אכן. תודה! 192.114.182.2 13:21, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

Lupullela

הועבר לשיחה:כלב (סוג) 11:51, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

סרטים שהופצו לקולנוע ודולפים לאינטרנט

הועבר לשיחה:סרט פיראטי#סרטים שהופצו לקולנוע ודולפים לאינטרנט 11:55, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

אקלים ומדע המדינה

• האם יש פה או בויקיפדיה האנגלית ערך שעונה על השאלה כמה בני אדם יכולה להכיל פלנטה באופן כזה שסך הפחמן הדו חמצני שמייצרים בני אדם במהלך זמן חיים סביר (בין מפליטות גופו ובין מפליטות חיות שהוא מגדל, מכונות שהוא עובד איתן כמו מזגנים, משאיות וכו') לא יגרום לעודף פד"ח באטמוספירת הפלנטה?

• האם יש פה או בויקיפדיה האנגלית ערך שעונה על השאלה מה ההסכמה בקרב חוקרי מדע המדינה לגבי מהי כמות האנשים המינימלית הנדרשת בכדי לקיים כל מדינה ולו פרימיטיבית ביותר אך כגוף עם שלטון עם צבא הגובה מס מ"תושבים"?

בתודה,

אני לא יודע לגבי השאלה הראשונה. לגבי השאלה השנייה - יש מדינות קטנות מאוד שחלקן בגודל של שכונה - למשל ותיקן. יש מדינות מעט יותר גדולות - לוקסמבורג או אנדורה. בעבר, מדינות קטנות היו מחזה נפוץ ביותר. יש אפילו מושג עיר מדינה. אני לא יודע אם חוקרי מדע המדינה התעסקו בשאלה, אך עד כמה שזכור לי הכותבים העתיקים כתבו שמספר האזרחים האופטימלי (כלומר בלי עבדים ותושבי חוץ) לפוליס (עיר מדינה יוונית עתיקה) הוא כ5000 או 5500. היו פולייס (רבים של פוליס) קטנות בהרבה מהמספר האופטימלי הזה. גילגמש • שיחה 07:38, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

מהי כמות האנשים המינימלית הנדרשת?

האלמוני מעלי שואל שאלה נפרדת השונה מזו שאני שאלתי (שהרי הוא שואל כללית ואני שאלתי ספציפית עם הגדרה ברורה למה אני מתכוון ב"מדינה" --- גוף עם שלטון עם צבא הגובה מס מ"תושבים").

בנסיכות סילנד מתגוררים 27 איש.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

יש פה אוסף של אנונימים שמגיבים זה לזה ואני לא יודע אם זה משתמש אחד או כמה. באופן עקרוני, אני לא חושב שיש מספר מינימלי של אנשים שיכולים לקיים מדינה. נדמה שמספיק אחד. הוא יהיה ראש המדינה, יגבה מס ממי שמוכן לשלם לו (למשל דמי מעבר) ויגייס צבא (למשל ישכור שירותים של חברת שמירה פרטית). אני לא מכיר דיון מחקרי בנושא, אבל יתכן שיש מישהו שמכיר את הנושא קצת יותר טוב ממני. גילגמש • שיחה 10:14, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

בלתי אפשרי לענות על השאלה הראשונה. עם טכנולוגיה שונה משתנה מאד כמות הפליטה לאדם, וכך גם עם רמת החיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:58, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

אולי לא הבהרתי זאת אבל אני דווקא מתכוון ל"תקופה של היום" (סביב שנת 2020).

לשאלה הראשונה: רמות הפליטה של אנשים שונים כיום בכדור הארץ שונות מאוד, בסדרי גודל. אם נצליח לשרוד את משבר האקלים הרי זה יהיה, בין השאר, בעזרת צמצום משמעותי מאוד של פליטת הפחמן.
לשאלה השניה: היום כלכלה של מדינה אינה עצמאית. כדוגמה קיצונית, קריית הוותיקן היא בעצם חלק בלתי נפרד מאיטליה. ולא חסרות דוגמאות אחרות: קוסטה ריקה החליטה להסתדר ללא צבא כי היא סומכת על שכנותיה. לוקסמבורג היא בעיקר בנקאית של אנשים ברחבי העולם, וכמובן, כולנו סומכים על הייצור הסיני. אם אתה שואל על המצב כיום: זה המצב. מדינות שונות יכולות לוותר על כל מיני רכיבים שבעבר היו חיוניים ועדיין להסתדר לא רע. ולכן גם הדוגמה של סילנד טובה. Tzafrir - שיחה 14:34, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

הגדרתה של מדינה לא נקבעת לפי מספר האוכלוסים/אזרחים, אלא לפי ארבעה תנאי יסוד שנקבעו באמנת מונטווידאו: אוכלוסייה קבועה - קבוצת בני אדם הרוצים במסגרת מדינית משותפת לכולם, ומוכנים לחיות תחת מרותו של שלטון אחד; טריטוריה מוגדרת - זיקה של הקבוצה לשטח מוסכם הכולל יבשה, ים ומרחב אווירי שעליהם חל שלטונה של המדינה; עצמאות - יכולת המדינה לנהל מדיניות פנים וחוץ באופן ריבוני, ולנהל יחסי חוץ, ללא התערבות של מדינה אחרת. ריבונות של מדינה משתקפת בסמכותה להפעיל אלימות ככל שהיא נדרשת לענייניה; הכרה - נכונות מדינות אחרות וארגונים אחרים להעניק לגיטימציה לקיומם של שלושת התנאים הנ"ל. בלי הכרה כזו, ממילא המדינה לא תוכל לנהל יחסי חוץ. לסיכום, אין מינימום של בני אדם שיכולים לקיים מדינה, אלא תנאי סף לקיומה, ומספר האזרחים איננו אחד מהם. לאורך ההיסטוריה המודרנית יש סיבות שונות ותהליכים שונים שהביאו להתגבשות מדינות.--נדב - שיחה 17:06, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

היו מדינות גם לפני שחתמו על האמנה הנאה. גילגמש • שיחה 17:11, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

גילגמש. נו, אז? זה ברור וידוע. האמנה הייתה הצהרתית ונועדה לעגן את העקרונות במשפט הבין-לאומי. הדגש הוא על כך שמדינה כארגון חברתי, לא מתבססת על עיקרון של גודל האוכלוסייה, אלא על עקרונות מהותיים אחרים.--נדב - שיחה 18:25, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

בעקבות דברי משתמש:נדב

משתמש:נדב הציג את ארבעת העקרונות לפי אמנת מונטווידאו שאחד מהם הוא "הכרה" (במדינה, מצד מדינה אחת לפחות אחרת) אבל מה לגבי עולם בו יש רק מדינה אחת? אולי פשוט ישנו את האמנה.

האם יש תרופות בשחרור מושהה ארוך מאד שניתנות בלי זריקה?

האם יש תרופות בשחרור מושהה ארוך מאד (חודש לפחות ואולי אף שנה ויותר) שניתנות בלי זריקה (כלומר, רק בכדורים, משחות, מדבקות וכדומה)? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמה זמן לוקח לעשות תעודת הוראה?

הועבר לשיחה:תעודת הוראה 11:58, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

מה זה "מחקה מדד S&P500 "?

אפשר הסבר למי שחדש מאוד לנושא? יש דבר כזה השקעה במסלול שהוא "מחקה מדד S&P500 ". קראתי את הערך S&P500 ולפי הבנתי שזה איזושהי דרך להעריך איך החברות העשירות ביותר בארה"ב גדלות. נכון?

אז מה הכוונה שמסלול כלשהו "מחקה מדד" מבחנה טכנית? במה משוקע הכסף ולמה שבית השקעות יעשה חיקוי כזה?

נתחיל מהשאלה האחרונה. ברוב המקרים התשובה על השאלה "למה" היא "כסף!". בית ההשקעות גובה מהלקוחות דמי ניהול או עמלות על כל דבר שהוא עושה. קפיש?

אידיאלית, בית ההשקעות לוקח את הכסף של כל מי שקנה "יחידות" של התעודה המחקה, ורוכש בכסף הזה את כל המניות הכלולות במדד על פי משקלן בו. כך נוצר "סל" של מניות, בבעלות של בית ההשקעות, אשר משקף את המדד אותו הוא מחקה. הפרקטיקה לא שונה בהרבה. מבחינתך כמשקיע, כל שקל שהשקעת בקניית תעודה, התפזר על כל מה שמשפיע על המדד הרלוונטי. בניהול מוצלח מה שיקרה למדד הוא בדיוק מה שיקרה להשקעה שלך.

מדד S&P500 משקף את השווי של 500 החברות הנסחרות הגדולות בארה"ב. הוא בפירוש לא מעריך את גדילתן, ולו רק בשל העובדה שזו לא רשימה קבועה - חברות יוצאות ונכנסות למדד כל הזמן. עמית - שיחה 16:24, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

יכול להיות שאני לא מבין את המושגים "השקעה" ו"מחקה" בהקשר הזה. דגומה פשוטה, העברתי לבית השקעות 10,000 שקלים לקופה שהיא "מניות". הקופה לוקחת את הכסף שלי ושל עוד 100 איש כמוני ורוכשת בהם מניות. לאחר שעסק כלשהו קיבל את הכסף שלי, הוא מרוויח ומחזיר את הכסף לבית השקעות שמפזר חלק מהרווחים שלו ביני לבין עוד 100 כמוני. וכל אחד מקבל לפי תרומתו לקופה. עד כאן אני מבין נכון?

אז מה פשר המונח "השקעה" במסלול שהוא לא מנייתי, אלא "מחקה מדד"? לאיפה הכסף זה ילך (מניח שגם להשקעה בעסקים) ואיך בדיוק נעשה החיקוי של המדד? ומה היתרון של חיקוי מדד ביחס להשקעה "רגילה"?

וברור שבית השקעות עושה כסף בשביל לעשות עוד יותר כסף. זה "הלמה". אני מתעניין ב"איך".

לא, זה לא מה שקורה. העברת 10000 שקלים לחשבון שלך בבית ההשקעות. אתה בעצמך, או מנהל ההשקעות בבית ההשקעות לוקח את הכסף וקונה יחידות של תעודת סל. תעודת הסל הזו עוקבת (מחקה) אחרי מדד מסוים. מדד S&P500 משקף את השווי של 500 החברות הנסחרות הגדולות בארה"ב, כפי שכתב מעלי עמית. יש גם מדדים אחרים. בקניית תעודת הסל, מנפיק התעודה בעצם מתחייב לתת לך את תשואת נכס הבסיס שאחריו עוקב המדד, במקרה הזה החברות הנסחרות הגדולות בארה"ב, בהנחה שהוא עוקב כמו שצריך. לשאלתך על איך מבוצע המעקב: יש שתי דרכים - עקיבה פיזית, ועקיבה סינטתית. בעקיבה פיזית, תעודת הסל מחזיקה פיזית בכל המניות הכלולות במדד לפי משקלן היחסי במדד. בעקיבה סינתטית, קונים חוזה עתידי על המדד ומגלגלים אותו, קצת מסובך להסביר על רגל אחת. אין שום שלב שבו עסק מקבל את הכסף שלך, ואין שלב שבו הוא מחזיר אותו. משמעות המונח השקעה בהקשר הזה היא השקעת כסף היום כדי להרוויח בעתיד. אני מקווה שזה עזר לך. מתניה • שיחה 17:01, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

אז איך הכסף גדל אחרי שהשקעתי? אם הבנתי אותך נכון ונגיד אם עושים את המעקב הפיזי, אז הכוונה שהכסף שלי ילך על רכישת מניות מאותן ה-500 החברות הנסחרות לפי משקלן היחסי. כלומר אם נניח תרומת ה Adobe היא 10% ב"מדד" וYahoo! הם 2%, אז גם המניות שירכשו בכסף שלי יתפלגו דומה. נכון?

אז מאיפה תבוא התשואה מההשקעה? כלומר, למה כעבור תקופה אני אראה יותר מ-10,000 ש"ח? הייתי בטוח שהכוונה היא שהכסף שלי הלך לחברות בהם בית השקעות בחר להשקיע ואותם החברות ייצרו בעזרתו דבר-מה וקיבלו רווח שחלקו חזר לבית ההשקעות שידע להשקיע נכון. זה תמונה שגויה?

זה כבר לא קשור ל"תעודת סל". כשאתה קונה מנייה בבורסה, אתה קונה את המנייה מברוקר כלשהו ויכול למכור אותה לגורם שלישי, שיכול למכור אותה לגורם רביעי וכו'. בכל מקרה הכסף לא הולך לחברה עצמה - המנייה היא נייר ערך סחיר שעובר ידיים - כל קונה משלם למוכר ממנו הוא קנה את המנייה. מאיפה מגיע רווח? כמו בכל מסחר - ע"י זה שקונים משהו במחיר נמוך ומוכרים אותו לאחר זמן במחיר גבוה (וזה נכון גם למניות, גם לזהב, גם לנדל"ן וגם לכבשים). מה גורם לשינוי המחיר לאורך זמן? כמו כל סחורה אחרת בשוק החופשי (בין אם זה מניות, דלק, חיטה, או מים מינרלים בסופר) - היצע וביקוש. אם יעלה הביקוש למניות החברה (יותר אנשים רוצים לקנות אותן), מחיר המניות יעלה, ומי שקנו אותן קודם יוכלו למכור ברווח. Dovno - שיחה 18:05, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

כלומר הכסף הנוסף מגיע אך ורק ממשקיעים חדשים? הרי כמה שלא תשחקו בהיצוע וביקוש, בסופו של דבר בשביל שאני אקבל שקל, מישהו צריך להספיד שקל. לא יתכן שכולם שולחים מעטפות על חמישה שקלים אחד לשני וכולם ירוויחו מזה. במחשבה שלי אני רואה קבוצה של אנשים נעולים בחדר שלכל אחד מהם יש סכום כסף ממשקיעים בכיס אחד ומניות שהוא מתכוון למכור בכיס השני. כל עוד לא פותחים את הדלת של החדר, אף מטבע חדש לא יווצר שם, ולא משנה כמה כסף וניירות יעברו מכיס לכיס.

אם פוסלים את האופציה שהכסף שלי הגיע לידיים טובות שהשתמשו בו לצורך ייצור, אז נשארים עם שתי אופציות: או שהרווחתי כסף כי מישהו הפסיד או שקיבלתי כסף ממישהו חדש שהשקיע (כלומר פתחו את הדלת והביאו עוד מבטעות). מכיוון שבסופו של דבר כל בתי השקעות מניבים תשואה חיובית, וכל הברוקרים בחדר הם אנשי מקצוע שלא מעוניינים בהפסדים, אז אפשר לנחש שהאופציה שהכסף שהרווחתי הגיע ממפסידים גם נפסלת. אז נשארים עם אופציה יחידה: התשואות שלי בחשבון ההשקעה הם כסף של משקיעים אחרים. האם יש טעות בהיגיון שלי?

ותודה על ההסברים, זה מתחיל להתבהר לעט לעט.

לא, הבורסה היא לא משחק סכום אפס ולא הונאת פונזי. מאחורי כל נכס יש ישות אמיתית שיש לה תזרים הכנסות, והיא מייצרת ערך בעולם האמיתי. בנוסף לא כל בתי ההשקעות מניבים תשואה חיובית. בתוחלת, הרווח מהשקעה היא חיובית, אם משקיעים במדד מניות. זה לא אומר שהדרך לא תהיה רצופה בירידות ועליות (כלומר תנודתיות). בלי סיכון אין סיכוי לרווח. מתניה • שיחה 20:09, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. אני מדבר על תשואות חיוביות לכל החברות בתווך הארוך. אני יודע שיש תנודות בשוק. אני מסתכל עכשיו בקרן הפנסיה שלי ופתאום ראיתי שהכסף התחיל לקטון. ואז כעבור שבוע שוב עלה. את זה אני מבין. הייתי רוצה קצת פירוט לגבי החלק הזה שציינת לגבי סכום אפס. אם לכל אדם במשחק שציינתי יש גם טלפון שבו הוא מתקשר לחברות שאת המניות שלהם הוא מחזיק - האם זה יהיה מודל קרוב יותר למציאות? או שהחברות עצמן צריכים לבוא ולהביא לו כסף חדש מהרווחים שלהם?

האם הכסף של אזרחים שמושקע בקרנות למיניהם כן מגיע בסופו של דבר לישות אמתית בתור תזרים כספים או שזה כסף שרק עובר מיד ליד בין ברוקרים? כי עד כה לא הבנתי איך הדבר שונה מפונזי. (אני יודע שזה שונה. אני רק רוצה להבין איך המנגנון עובד ובגלל זה קצת מקצין)

כסף מקניית ומכירת מניות בבורסה (בין אם ישירות או דרך קרנות מתווכות) רק עובר מיד ליד בין הסוחרים בין מניות אלו ולא נכנס לתוך החברות (תוך גזירת עמלה ע"י הברוקרים ו/או מנהלי הקרנות). בגדול יש שתי דרכים להרוויח כסף מרכישת מניות: (1) מסחר: כפי שתואר קודם, ערך השוק של כל מנייה נקבע ע"י היצע וביקוש. מי שקונה בזול ומוכר ביוקר מרוויח. מי שקונה ביוקר ומוכר בזול מפסיד. ערך השוק של המנייה מושפע מביצועי החברה ומהצפי לביצועיה בעתיד (כי זה משפיע על הקונים הפוטנציאליים ובכך משפיע על הביקוש בשוק לרכישת המניות שלה). (2) השקעה: בעלות על מנייה פירושה בעלות על אחוז מסויים מהחברה, ולכן אם החברה מחליטה לחלק דיבידנדים (כלומר לחלוק חלק מהרווחים שלה כחברה המייצרת ערך) עם בעלי החברה, כל מחזיק במנייה יקבל כסף באופן יחסי לחלק שלו בבעלות החברה. יש חברות שמחלקות דיבידנדים רבים ובאופן קבוע, ויש שכמעט אף פעם לא - זו החלטה של החברה.
כשחברה רוצה לגייס מהציבור כסף לצורך מימון הפעולות שלה היא יכול: (1) להנפיק עוד מניות, ובכך בעצם למכור לציבור עוד נתח מהבעלות על החברה. זה מדלל את הבעלות של מחזיקי המניות האחרים, ולכן קורה פחות. (2) להנפיק אגרות חוב - בעצם ללוות כסף מהציבור תוך הבטחה להחזיר את החוב עם ריבית מסויימת במועדים מסויימים. ואפשרות אחרונה: (3) שבעלי המניות יכניסו יד לכיס ויעבירו כסף ישירות לתוך החברה. Dovno - שיחה 20:45, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

הפוסט הזה מסביר מהי קרן מחקה מנייתית, לרבות קרן SPY המחקה את מדד S&P500. הפוסט הזה מסביר מדוע קרן שקלית המחקה את אותו המדד מורכבת בפועל מחוזים עתידיים המגובים ע"י פקדונות שקליים. קריאה נעימה, ליאור पॣ • י"ז באלול ה'תשפ"א • 21:24, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

ביטקוין

שאלה אחרת, אבל קשורה: האם הביטקוין הוא דגומה להונאת פונזי? הרי הסיבה היחידה לרכישת הביטקוין היא אמונה שאתה רוכש אותו במחיר נמוך יותר מזה שתמכור בעתיד. וערכו נקבע לפי ביקוש בלבד, כך שמקור הרווח היחיד האפשרי הוא מרוכשים שיבואו אחריך, שגם הם יבואו מתוך תקווה שהם קונים יותר זול ממה שיקנו הבאים אחריהם... Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:14, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

אלא אם ביטקוין יהפוך להילך חוקי. מתניה • שיחה 14:17, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

אם אפשר לבוא גם לחנות ירקות וגם לסוכן נדל"ן ולרכוש מלפפונים ודירה בביטקוין ללא צורך בהמרה למטבע מקומי, אירוע מס וכד' - הייתי אומר שאתה צודק. כל דבר, גם רצף תווים מסורבל יכול לשמש כמטבע. אבל לפי כל מה שנראה, איש לא סומך כל ביטקוין בתור "כסף אמתי". כולם רק מעוניינים או לשמור אותו עד שערכו יעלה או להמיר אותו למטבעות "אמתיים" לפני שהוא ירד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:26, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

דעתי האישית: השאלה היא מהי מטרתך ברכישת ביטקוין.

• אפשרות אחת היא ספסרות גרידא. במקרה הזה לא מדובר בהכרח על הונאת פונזי, מכיוון שהערך שלו ביחס למטבעות אחרים משתנה ואם קונים ומוכרים בעיתוי הנכון אפשר להרוויח (אבל בעיתוי השגוי אפשר להפסיד).
• אפשרות שניה: כדי להשתמש: כדי לשלם עבור מוצרים שונים בביטקוין. זוהי אפשרות קיימת, אולם יש מגוון קטן יחסית של דברים שאפשר לקנות בעזרתם.
• אפשרות שלישית: תקווה שבעתיד יהיו יותר דברים שתוכל לקנות עם ביטקוין. התוצאה תהיה גם עליה בערך המטבע כי אותה כמות של מטבעות נדרשת לקנות יותר מוצרים. לכן שווה לקנות עכשיו ולהחזיק כדי למכור ברווח בעתיד.

בפועל הערך של ביטקוין נמצא במגמת עליה מאוד כללית (כלומר: עם המון תנודות קטנות וגדולות). האם זה נובע מכך שאפשר לקנות יותר דברים בביטקוין? או שאנשים שונים מעלים את הערך בצורה מלאכותית? איכשהו סכמות של Pump and Dump לא מחזיקות מעמד לאורך שנים. Tzafrir - שיחה 14:30, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

לא מכיר אף לא איש אחד מהסוג השני והשלישי. כלל רוכשי הביטקויין שאני מכיר עשו זאת על מנת למכור אותו ברווח כחלוף הזמן. חלק נשארים איתו בכיס למשך שנים ארוכות מתוך תקווה שהערך ילך ויעלה. התקווה מתגשמת, והמספר על מסך צג המחשב הולך ועולה, מבלי שהבעלים שלו ישתמשו בו לקניה. לרוב הרוכש יעלה את נושא אבטחת המידע והזיופים. דבר שלדעתי לא הכי מעניין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:27, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

באמת למה הערך שלו ושל מטבעות פופולאריים נוספים כמו אתריום מטפס למחירים כאלה? הסיבה נעוצה בכך שלא ניתן להשתמש במטבע לדבר מלבד תיווך עסקאות, כלומר ממילא נדרשים שני הצדדים בעסקה להמיר אותו למטבע אחר? ואז יש המון חלופה וסחר במטבע, דבר שלא קורה במטבעות שימושיים שמהווים הילך חוקי? אולי בכך שקובעי המחיר אלא גופים לא רשמיים ולא מפוקחים בשום צורה, ואז יכולים לשחק במחיר ויש להם אינטרס בזה כדי להרוויח ולהשאיר את העניין שבסחר במטבע למטרת רווח קל? (¯`gal´¯) - שיחה 22:08, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

למה אין קולה סוכרתית ללא קפאין?

נמאס לי כבר, רוצה לשתות קולה בלי קפאין אבל עם סוכר !!!

מה לעשות???

תרכיזי קולה מכילים קפאין??? (יש בכלל תקן לגבי תרכיזים בטעם קולה???)

יש לפעמים בחנויות קוקה קולה נטולת קפאין וסוכר, זה עם טקסט חום. אקסינו - שיחה 23:41, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

לא ממש ברור אם זאת שאלה שמצפה לתשובה או תלונה. אם זאת תלונה, אז בספק אם יצרניות משקאות קלים נכנסים לדף הזה לקרוא הצעות לשיפור השירות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:05, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

זו שאלה רצינית ביותר על בעיה מתסכלת והצעות פרקטיות לפתרונות יתקבלו בברכה.

לזרוק קוביית סוכר לכוס זה לא פתרון פרקטי? גם בטוח יהיה בזה פחות סוכר ממה שהם שמים בד"כ. לא בטוח לגבי זירו. נראה לי ששם בכלל יש תחליפי סוכר. (¯`gal´¯) - שיחה 12:10, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

לא חושב שניתן לרכוש תרכיז קולה באופן קמעונאי. וכנראה שיש. בסה"כ מוסיפים לזה מים. בסה"כ קולה מורכבת מ-97% מים, והשאר זה התרכיז. (¯`gal´¯) - שיחה 12:12, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

להכניס סוכר לכוס קולה בלי קפאין זה פרקטי אבל הבעיה שקולה ללא קפאין היא (לפחות לפי בדיקתי) תמיד עם ממתיקים מלאכותיים. למישהו שם בחברות הקולה היה מאד חשוב, כבר בשנות ה-80 וה-90 להוציא גם את הקפאין וגם את הסוכר ולא רק אחד מהם; "לך תבין" אומרים במקרים כאלה...

התשובה שלא ביקשת, אבל בכל זאת מתבקשת: לוותר על מים בטעם קולה עם המון סוכר (או ממתיקים אחרים שגם הם מבלבלים את הגוף ויוצרים בעיות). נכון לא רק לגבי קולה אלא לגבי משקאות מתוקים אחרים, כולל טבעיים (כגון מיץ תפוזים). Tzafrir - שיחה 12:45, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

הייתי מצטרף להמלצה של צפריר להוריד בצריכת משקאות עם אחוז סוכר כה קיצוני כמו בקולה תעשייתית (זה כמו לשתות קפה עם 5-6 כפיות סוכר). אם הנושא באמת כה חשוב לך, תנסה להכין קולה באופן ביתי. אולי יפתיע אותך, הקולה היא משקה מבוסס הדרים עם תוספת סירופ קרמל. ראה מתכון כאן לדגומה. אתה יכול לשלוט בעצמך על כמות הסוכר שאתה מכניס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:35, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

אני חושב שיש גם מתכון לקולה קוד פתוח בוויקיפדיה, לפחות יש ערך על כך. כמובן שידוע שלשחזר את הטעם המקורי של קולה זו בעיה שחברות רבות לא צלחו בו. גם אם כן, באופן ביתי לא ניתן לעשות זאת, עקב השימוש בחומרים שקיים איסור לרכוש, ושיש לקוקה קולה היתר מיוחד (עלי קוקה). עם זאת, פורסם כי עוד בתקופה שהומצא הקולה, איכשהו המתכון הגיע לעיתון, ודובר על כך. אני זוכר שצויין שם שגם יש אלכוהול בריכוז מאוד נמוך בקולה. גם ערוץ ההיסטוריה סוף סוף חשף את הסיפור המלא והמדויק של המתכון של קוקה קולה בתוכנית "אבות המזון של אמריקה" (The Food that Built America). ושזה הומצא כתחליף למורפיום. ושזה לא באמת בעל סגולות רפואיות (בטח לא לכאבי בטן), אלא שרק האדם שקנה את הבעלות על המתכון חשב שזה פתר לו את כאבי הראש. (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

היה פעם אלכוהול. אבל בגלל חוקי יובש מקומיים הפסיקו להוסיף אותו למשקה. עוד בתקופה השהיה בו קוקאין (כלומר: במאה ה־19). זו הייתה עוד תרופה אחת מיני רבות שרוקח עממי נודד רקח בעצמו ומכר ללקוחותיו. היא הייתה יעילה בערך כמו כל התרופות האחרות מאותו הסוג. אבל התברר לו שכשהוא הוסיף פחמן דו חמצני לעסק, אנשים התחילו לקנות יותר.
מבחינתי: מים מוגזים בטעם וצבע של קרמל ועוד כמה חומרים. והמון סוכר. Tzafrir - שיחה 06:48, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אני סבלתי בדיוק מהבעיה הזאת במשך שנים - אני אוהב קולה, נמנע מממתיקים מלאכותיים ומנסה להמנע מקפאין (צרה צרורה - אני מפתח התמכרות לקפאין תוך חודש וסובל מכאבי ראש אם אני לא שותה קפה או קולה). בסוף פשוט עברתי לספרייט (אבל עדיין מתגעגע לקולה לפעמים). בברכה, Easy n - שיחה 21:05, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

מתמטיקאים עיוורים

• איך יוכל אדם עיוור שאוהב מתמטיקה להסתדר עם הצורך לכתוב משוואות מתמטיות (למשל בכתב יד או ב Latex שהפלט שלו הוא תמונה)?

• פעם למדתי שלפי מחקר פסיכולוגי מסוים דמיון ויזואלי עוזר לפתור "תרגילים" במתמטיקה ברמה הנפשית תוך דימוי ציור שלהם על דף, אז בהתאם לכך מה תהיה החלופה למתמטיקאי עיוור מלידה אשר כביכול כלל לא פיתח זיכרון ויזואלי?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נתקלתי בסיפור של תלמיד, שאיבד את משפחתו בפיגוע, והתעוור כתוצאה מכך. הוא סיפר שהוא כן היה מסוגל לפתור תרגילים במתמטיקה תיכונית, שהוא מסוגל לפתור בראש. גם כתב ברייל לא פותר את הבעיה של עבודה עם מלל רב בכתב. בראייה אפשר להיחשף להמון פרטי מידע במיקומים שונים (מקבילי, רב ערוצי, קרא לזה איך שתרצה), במקום באופן רציף (גם בשמיעה זה כך). (¯`gal´¯) - שיחה 12:07, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

כאן אפשר לקרוא על כמה מתמטיקאים עיוורים. אחד מהם מסביר היטב - כשצריך ממילא לדמיין ספירה ארבעה-ממדית, במה עוזרת לך היכולת לראות? עוזי ו. - שיחה 15:23, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

עצירה להולך רגל

האם לפי החוק נהג צריך לעצור לפני מעבר חציה כשהוא רואה הולך רגל שמעוניין לחצות?

אם הוא יוצא מכיכר תנועה או צומת והעצירה שלו תגרור עצירה של תנועה בכיכר, האם הוא צריך לעצור להולך רגל או לא?

חובה לתת זכות קדימה להולך רגל ליד מעבר חציה גם אם אין בכוונתו לחצות. (מקור) אקסינו - שיחה 01:20, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

"נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החציה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה". (מהמקור בשורה הקודמת) 192.114.182.2 10:04, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אז מה הדרך להלחם בעבריינים שאינם עוצרים? אם הולך רגל רושם את המספר של הרכב שלא נתן לו זכות קדימה, האם הוא יכול להתלונן במשטרה?

להתלונן כל אחד יכול. האם יש ענין לציבור? יש להניח שלא

פתיחת מסעדה

האם יש מידע מבוסס (לאו דווקא מחקר אקדמי אלא גם דעות אישיות של שפים מנוסים מאד) על כמות השותפים האופטימלית באופן כללי בעת פתיחת מסעדה?

אין לי תשובה, אבל זה דומה לשאלה הכללית "כמה עולה דירה/ רכב", גם כאן השאלה כללית מדי. האם מדובר במסעדת גורמה? במסעדת פועלים? בבית קפה - מסעדה? האם תהיה פתוחה מהצהריים עד הערב, האם בכל שעות היממה? מה הגודל המתוכנן - האם מיועדת ל-20 סועדים? ל- 100 סועדים? ל- 300 סועדים? האם כל המנות יוכנו במסעדה, או שחלק מהן יוכנו במקום אחר? האם כשר? האם התפריט יכלול סוג או סוגים ספציפיים של מזון, הדורשים הרבה / מעט הכנה? מה כמות העובדים שתועסק, ומה יהיו משכורותיהם. (משכורת של שף מפורסם יכולה להיות גבוהה מאוד, לדוגמה), ועוד.

כל תשובה משפיעה כמובן. אך בעיקרון, ככל שיש פחות שותפים - ההכנסות יתחלקו בין פחות אנשים. (וגם ההפסדים אם יהיו). פתיחת מסעדה היא עסק, וכמו בכל עסק, מומלץ לעשות סקרי שוק לפני כן, לראות מה ההיתכנות לרווח ומה הסיכון להפסד, כמה השקעה נדרשת, ועוד. השאלות הן יותר מורכבות מאשר מה כמות השותפים. כידוע, לצערי, יש מחקרים שמראים שרוב המסעדות שנפתחות נסגרות תוך שנה בהפסד.

הערה: אני אישית יותר גיימר מאיש עסקים, אבל המסעדה שפתחתי בסימס פשטה את הרגל ונסגרה. העלויות היו גבוהות מאוד, (למשל המשכורות), הלקוחות לא הגיעו, אלה שכן הגיעו הזמינו את המנות הזולות ולא את היקרות, ועוד. הסימס זה כמובן לא כמו פתיחת מסעדה בחיים האמיתיים, אבל בחיים האמיתיים כנראה לא הייתי פותח מסעדה. בהצלחה. Danny-w - שיחה 14:29, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

לא הגדרתי טוב מה אני שואל; התכוונתי למסעדה גדולה שיכולה להכיל עד בערך 150 לקוחות בו זמנית, מסעדה מפוארת עם סאונד, תפאורה מיוחדת, בערך 10-15 עובדים במשמרת (תלוי במידת האוטומציה הסבירה כיום), אני מניח שלפחות 50% מהמנות יוכנו במסעדה, משכורת שהיא ממוצע בין השכר הממוצע לשכר מינימום; עלות השכירות והמסים סבירה לכל מסעדה שמכילה עד מספר סועדים דומה. כל זה תאורטי, אני רק מנסה להגדיר את השאלה טוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה לא ברורה. אני לא מכיר את התחום ולא צריך להתייחס לעצה שלי ברצינות רבה מדי. לפי כל מיני ראיונות שקראתי, הממוצע הוא שמסעדות חדשות נכשלות וגם אלו ששורדות אינן רווחיות במיוחד בממוצע. אם החלטת בכל זאת להקים מסעדה אני מניח שיש לך רעיון טוב משלך איך דווקא אתה תוכל להרוויח (לא מופרך. הרי אחוז לא מבוטל בכל זאת מצליח). אבל אם כן, לא ברור לי למה אתה יכול לשאול שאלה כללית כזו בלי לדעת מה אמור להתאים למתכון הסודי שלך להצלחה. Tzafrir - שיחה 17:17, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

מרכך כביסה

האין בגדים ומוצרים לבישים חלקית אחרים כמו שמיכה שעשויים מבד איכותי נשארים רכים כל עוד אין עליהם שומנים ומלחים (אותם ניתן למנוע בעזרת מסיר שומנים ומים נקיים)? אם כן אז למה יש צורך במרככי כביסה? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבעייה היא בעיקר משקעים סידניים, תוצאה של קשיות המים. הסיבים מאבדים גמישות ורכות בגללם ללא נוכחות של שומנים ומלחים. בנוסף, מרכך כביסה הוא חומצה חלשה, על מנת לסתור את שאריות אבקת הכביסה שהן בסיס. זו הסיבה שחומץ מתפקד בתור מרכך כביסה לא רע, אם כי לא ברמה של מוצר מסחרי (ובנוסף יש גם את סוגיית הריח). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:48, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

חומרי הכביסה (אבקה, נוזל או ג'ל) המיוצרים על ידי יצרנים ומותגים מוכרים ונמכרים כיום בשוק, הם באיכות כזו העושה את עבודת הריכוך. מבחינת התהליך הכימי, אין באמת צורך במרכך נפרד, ולא תחוש/י בהבדל. למה בכל זאת מייצרים ומוכרים מרככים? כי זה טוב לעסקים וממקסם את ההכנסה. למה הדבר דומה? אנחנו קונים סבון רחצה, אבל גם "סבון לידיים", שזה אותו סבון בשתי אריזות שונות. כל השאר זה פסיכולוגיה של שיווק ותדמית.--נדב - שיחה 22:08, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

Bynadav, יש לך מקור לכך? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:24, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

אילן שמעוני למשל זה, או כאן: ”בניסוח פשטני - אך נאמן למציאות - מרכך הוא תמצית בושם בצירוף כימיקלים שאמורים לעשות את הבגדים שלנו נעימים יותר למגע, מהולים במים. כמו נוזלים רבים אחרים שאנחנו אוספים בסופרמרקט, מקוקה־קולה ועד אקונומיקה, המרכיב העיקרי במרכך כביסה הוא מים. כלומר, עיקר פעילות שוק מרככי הכביסה היא בעצם שינוע של מים ממקום למקום.”, אבל באמת, זה ויכוח די עקר משום שהרשת מלאה ב"המלצות" בעד ונגד, ומתי כן ומתי לא, ותמיד אפשר לחשוד באינטרס כלכלי כלשהו, ותמיד אפשר לא להסכים. חוץ מזה, קיבלתי הסבר בע"פ ממהנדסת כימיה. זה הכל. באמת לא רואה טעם לפתח דיון.--נדב - שיחה 14:06, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

אתה אולי לא רואה טעם, אבל אני רואה טעם לפגם להשאיר מידע שגוי. בזמנו למדתי שמרכך כביסה הוא הרבה יותר מאשר חומר בישום וההבדל בתוצאות בין כביסה עם מרכך ובלעדיה ניכר. בשביל הספק שמא השתנו מאז דברים (מדובר על לפני 30 שנה) ביקשתי מקור. נכון לעכשיו זה נשמע לי עורבא פרח - מרכך גם מנטרל את הבסיסיות של אבקות/נוזלי כביסה בהיותו חומצה חלשה, וגם מכיל חומרים פעילי שטח שיוצרים שכבה גמישה על הסיבים - זה היה נכון לפני 30 שנה ובאין ראייה רצינית נגדית כל טענה אחרת היא בעלמא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:08, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

יצחק פקר (שחקן)

קולנוע מה תאריך הלידה שלו בערך?. 141.226.15.27 15:28, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

? 141.226.15.27 16:11, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

https://photos-ilan.blogspot.com/2017/09/blog-post.html?m=1

אין שם תאריך לידה שלו, זה לא עונה לי על התשובה. 141.226.15.27 03:45, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

לפי הסוכנות שלו מדובר על 5/8/1945. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 11:13, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. 141.226.15.27 05:31, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

תוקף תעודת המחתסן שלי הוא עד ספטמבר. לעשות חיסון שלישי?

מצבע החיסונים השלישיים מתנהל עכשיו, כאשר שיא ההתחסנות היה בינואר, כלמור כעבור 7 חודשים, קרוב למדי לתוקף תעודת ההתחסנות והתו הירוק.

אני התחסנתי לקראת חודש מרץ ולא בשיא, ככה שתוקף תעודת המחסן שלי היא עד סוף ספטמבר. האם הגיוני להתחסן בחיסון השלישי היום או עדיף להמתין עד שהתו הירוק שלי יתקרב לסוף תוקפו?

תזכורת: ויקפדיה אינה מהווה יעוץ רפואי. אין לראות בתשובות לשאלה זו המלצה רפואית.

ראשית כל, אם התחסנת לפני שבעה חודשים: למה לא להתחסן?
שנית: התחסנתי את החיסון הראשון לפניך. תעודת התו הירוק המקורית שלי פגה כבר מזמן. יום לפני שהתחסנתי בחיסון השלישי נזכרתי סוף סוף להוריד מאתר משרד הבריאות קובץ PDF של אישור תו ירוק מעודכן והתוקף שלו הוא עד 31 בדצמבר. Tzafrir - שיחה 17:24, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

התוקף החוקי כרגע של התו הירוק לכל המתחסנים (בשני) הוא עד סוף השנה, 31.12.21. חמישה חודשים לאחר קבלת החיסון השני יש ירידה ביעילות שלו, ולכן מומלץ לחסן פעם שלישית. פרטים מלאים באתר משרד הבריאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טליבאן

האם המערב ינקוט בסנקציות נגדם? למה שלא יטילו מצור על אפגניסטן, בעיקר כדי למנוע פיגועים במערב מהסוג שהתרחש היום בשדה התעופה? דרדק • שיחה • י"ט באלול ה'תשפ"א • 23:00, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

ארגונים סונים קיצונים כמו הטליבאן ואל-קאעדה הם קודם כל רעיון של השלטת השקפת עולם אסלאמית קיצונית בכל העולם. כלומר מה שארגונים כאלו מייצאים, לפני טרור, זה קודם כל אידיאולוגיה ועם כל ערוצים התקשורת שקיימים היום (כולל הדארקנט) כל מצור שתשים לא יצליח לחסום את המסרים. מה שכל מדינה צריכה לעשות זה לטפל בגרעינים הסונים הקיצונים בכל מדינה. ראה סדרה של צבי יחזקאלי על החופש שנתנו שלטונות בריטניה לארגונים סונים קיצוניים להתפתח באנגליה. Danny Gershoni - שיחה 00:02, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

ועוד הערה. צריך לזכור שאחת האויבות הגדולות של ארגון הטליבאן הסוני זו... איראן השיעית. פעם הייתה זו עיראק הסונית שאיזנה את שאיפות ההתפשטות האיראניות ועכשיו אין את הבלם הזה מה שנתן לאיראן את הדחיפה הגדולה להתפשטות. ארגונים כמו הטליבאן והמורדים בסוריה נלחמים נגד השיעים (איראן והחיזבאללה) ביעילות לא פחותה מארה"ב כך שאולי לא כדאי לשים מצור על אפגניסטאן. Danny Gershoni - שיחה 00:12, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

דעתי האישית: הטליבאן הוא ארגון מאוד מבוזר. יש הנהגה ארצית שמקווה שכל מיני הנהגות מקומיות של הארגון יקשיבו לה (וגם יעבירו לה מיסים). אחד ממקורות המימון העיקריים של כל אותן קבוצות טליבאן מקומיות זה גידול פרג האופיום ויצוא הרואין, מה שבאופן כללי לא אהוד על שכנותיה (בפרט באיראן יש מגפת שימוש בהרואין). אבל יכול להיות שחלק מהאנשים הרלוונטיים בחלק מהשכנות שותפים לרווחים.
עכשיו הטליבאן צריכים לייצב את השלטון במדינה כדי שיחזיק מעמד יותר מהמדינה האסלאמית (שלוש שנים) או הטליבאן עצמם בסיבוב הקודם (חמש שנים), וזה אומר שהם צריכים לא לעצבן את כל העולם. זה בסדר לעצבן מאוד את חלק מהעולם, אם חלק אחר מספיק חשוב מוכן לגבות אותך. אפשרות אחרת היא לנסות לא לעצבן יותר מדי. בינתיים נראה שהם מאוד משתדלים לעשות את זה. לא ברור עד כמה הם יכולים.
מצור על אפגניסטן זה רעיון ממש נחמד. היא גובלת בפקיסטן, איראן, טג'יקיסטן ובחתיכה קטנה של סין. גורמים שונים בפקיסטן טפחו בעבר את הטליבאן ומן הסתם לטליבאן עדיין תומכים לא מעטים במודיעין הפקיסטאני. באיראן יושבת אוכלוסיה אוכלוסייה גדולה של גולים אפגנים. הגבולות בין שתיהן לאפגניסטן הם ארוכים ומפותלים בתוואי שטח קשים שמבריחים אוהבים. אותם מבריחים שהצליחו לייצא מאפגניסטן בעבר הרואין למרות שגם בעבר היה להלכה מצור על היצוא שלו. Tzafrir - שיחה 08:12, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

ספר מעבדה ביתית

ספר מבוא לכימיה שמציג כל ניסוי כימי מגניב ובאופן כללי אינוסנטי "הנוזל הופך לסגול" או "השום והבצל הפכו לכחולים", או "הרוטב הלבן הפך לכתום", או "סודה לשתייה מורידה חומציות קיבה" שאפשר לבצע בקלות בבית (במטבח, במרתף וכו') שדרכו ניתן להכיר לתלמידים צעירים עקרונות יסוד בכימיה. כמובן שלא אמורים להיכלל שם דברים כמו "המים על השמן הרותח גרמו להתזות שמן". זה יכול להכין סטודנטים למטלות כמו גידול חיידקים על מצע ועוד, לתת ידע על הנדסת מזון וכו'.

אולי מישהו ירצה להמליץ על ספר כזה בעברית או באנגלית. תודה.

נסה ודע שעשועי מדע. עוזי ו. - שיחה 08:59, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

יש לי ספר ישן של ניסויים לילדים, ספר מתורגם, שכולל מגוון נושאים, ביניהם גם כימיה. שמו בעברית "כיצד פועל המדע". (¯`gal´¯) - שיחה 12:31, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

למה פליטים ומסתננים לישראל שנכנסו דרך מצרים הוסעו דווקא לדרום תל אביב?

למה דווקא לדרום תל אביב ולא למשל לדרום חיפה או דרום באר שבע?

מה היה מיוחד בתל אביב בכלל ובדרומה בפרט? ובכלל מי הכווין אירגן ומימן את כל ההסעות האלה?

ממה שאני זוכר, זו הייתה תוצאה של פסיקת בגץ על אכלוס במתקן חולות בנגב, עקב עומס ותנאי ההחזקה של הפליטים. קבעו שיפנו את המתקן. לא קבעו מה יקרה עם אותם פליטים. זו הייתה כבר החלטה של ממשלת ישראל, זו שכיום מציגה את זה כנזק (יש כמה פעילי ליכוד שפעילים בנושא), כאילו מישהו אחר אשם במחדל של דרום ת"א. (¯`gal´¯) - שיחה 12:34, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

בלי סרקזם - אני לא בטוח שההסעות הדווקא מאורגנות לתל אביב הדווקא דרומית התחילו בגלל עומס במתקן ריכוז מסוים, אולי הייתה החלטה בנושא עוד לפני שעירבו בו כל מתקן ריכוז זה או אחר.

האזורים המזוהים עם המסתננים בדרום תל אביב הם נווה שאנן, שכונת שפירא ושכונת התקווה, והם מתגוררים שם בצפיפות רבה. על פי רשות האוכלוסין וההגירה בפברואר 2018 התגוררו בתל אביב 13,655 מסתננים. הסיבה לכך היא פשוטה מאוד ולדעתי זו גם התשובה הנכונה ביותר, והיא כתובה בערך "הסתננות מאפריקה לישראל": עיריית תל אביב מספקת שירותים לאוכלוסיית המסתננים בתחומה, בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנת 2016 השקיעה העירייה 64 מיליון ש"ח בשירותים לאוכלוסייה הזרה בתחומה, שכוללת להערכתה 60–70 אלף איש, רובם מסתננים מאפריקה. העירייה פועלת להכללת אוכלוסייה זו בדירוג הכלכלי-חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כדי להוריד את מיקומה בדירוג וכך להגדיל את התקציבים הממשלתיים המועברים אליה. (מקור) אקסינו - שיחה 13:35, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

אני חושב שלא הבנת את שאלתי: אני שואל על התקופה שלפני כל זה: לפני השירותים של עיריית תל אביב, לפני מתקן חולות, לפני קהילות הפליטים והמסתננים, לפני התקשורת וכו'.

אותו סיפור, פעם לא היו שם הרבה מסתננים, היום יש הרבה יותר בגלל שהקהילה בדרום ת"א מעודדת זאת. אקסינו - שיחה 13:35, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא מזהה תשובה לשאלה המקורית בדבריך; "אותו סיפור" זה לא תשובה לשאלה המקורית הקשורה רק לתקופה שלפני כל מה שתיארת.

הכניסה הצטמצמה כמעט לאפס במהלך שנת 2013 במקביל לבניית גדר הגבול ישראל–מצרים. מתקן חולות נפתח בסוף שנה וכל המאבקים המשפטיים החלו רק אז. כלומר, הם לא השפיעו על הגעת משפרי המקלט, או איך שלא תקראו להם, לשכונות דרום תל אביב.
הערך הסתננות מאפריקה לישראל לא מפרט מספיק. הוא כותב שמי שנתפסו עוברים את הגבול (והוא לא כותב שבהרבה מקרים הם לא התאמצו כמעט להסתתר לאחר חציה לא חוקית של הגבול) הם הגיעו למתקן מעצר (כלא סהרונים) ושם נחקרו חקירה ראשונית. מה שלא מפורט בערך הוא שבפועל בשנות השיא, הם שוחררו בתחנה המרכזית של באר שבע עם כסף לכרטיס אוטובוס. אני לא זוכר אם הומלץ להם להגיע לתל אביב או שהם ידעו מראש שעדיף להגיע לתל אביב. השכונות האמורות הן שכונות שגם במקרה קרובות לתחנה המרכזית בתל אביב וגם הבתים בהם זולים יותר. הם הצטרפו למי שכבר הגיעו קודם והחלו לבסס „תשתיות״. Tzafrir - שיחה 14:55, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

זה קורה לא רק בישראל. מהגרים צריכים כסף. הדרך הכי פשוטה לקבל כסף היא למצוא עבודה. בת"א יש שפע של עבודה שלא דורשת הכשרה מקצועית ולכן סביר שהם יגיעו דווקא לשם. זה קורה בערים גדולות נוספות בעולם. הרבה יותר טוב לגור בשכונת מהגרים בפריז או בלונדון מאשר באיזו עיירה פסטורלית. בעיירה פסטורלית אין שפע של עבודה זמינה שהמהגר (חוקי או לא חוקי) יכול לעשות. גילגמש • שיחה 15:05, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

הערה על מה שנכתב מעלי - לא הייתי קורא לבאר שבע או לחיפה (או לירושלים לצורך הענין) "פסטורליות".

כן, זאת באמת הערה נכונה. הכוונה לעיר שאין בה שפע של עבודה בלתי מקצועית. בערים כאלה עשויה להיות עבודה בבתי קפה אולי אבל הרב נמצא בת"א. שם צריך שיפוצניקים לעבודה פיזית קשה, שוטפי כלים, מנקים ועוד. לא צריך הכשרה מיוחדת כדי לשטוף כלים בבית קפה. גילגמש • שיחה 11:04, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

כל זה ידוע לי ולשאר באי הדף, אך אני עדיין לא מבין למה לא היה פיזור שווה של מסתננים בכל הערים המרכזיות בישראל (גם בירושלים יש המון מלונות, מסעדות ובתי קפה, בחיפה ובנגד יש הרבה מפעלים וכו') אבל אולי בכוונה לא פיזרו מסתננים בכל הארץ כדי לא לקחת עבודה לאזרחים כשבתל אביב היה חוסר בכוח אדם; עדיין לא ברור לי מי אירגן ומימן את ההסעות ואת התיאום וכו'; ייתכן שהדבר נעשה מאת חברות כוח אדם פרטיות שמצאו בתופעות הפליטים והסתננות (כבר עוד משנות ה-70 או ה-80) תופעה לתעל להגברת רווחיהם.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אתה מתייחס אליהם כאל שקי קמח חסרי בינה ורצון משל עצמם. כאילו ניתן לפזר בני אדם ואלה לא יזוזו ממקומם. היות שיש חופש תנועה בישראל, סביר להניח שהם השתקעו בת"א בגלל הסיבות שמניתי לעיל. לא צריך לארגן דבר מה או לממן דבר מה. הנסיעה בתחבורה ציבורית איננה יקרה בישראל ואפשר גם לצעוד ברגל. המרחק איננו גדול במיוחד ותוך שבוע או שבועיים אדם ממוצע יכול להגיע מהגבול המצרי עד ת"א. גם לא צריך ידע יוצא דופן. הכל בגוגל והיה בגוגל כבר בזמן ההוא. גילגמש• שיחה 14:33, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא (לפחות לפי דעתי) ולא חשבתי אפילו משהו שדומה לזה; גם לא דיברתי על לא יזוזו ממקומם אלא ציינתי עובדה שממש לא רק בתל אביב יש עבודות כמו אלה שתיארת; מי שהגיע לישראל בלי כסף היה צריך מימון וזה לא רק תחבורה ציבורית (לעניין של צעדה ברגל מגבול מצרים לתל אביב לא אתייחס כי זה חורג מאד מהפוסט); ההתייחסות לגוגל לדעתי לא נכונה כי אני מתייחס לתופעה עוד מראשיתה (שנות ה-90) ואז לפחות לזרים אינטרנט היה פחות נגיש.

ובנוסף האנשים מגיעים לקבל קורת גג בשכונות עניות יותר של הערים הגדולות, לפי כללי השוק החופשי, כי בהן דמי השכירות נמוכים יותר ונמצאים בעלי מקומות מגורים המסכימים להשכיר להם.Ewan2 - שיחה 14:48, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

מה הוביל לתורת היחסות הכללית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון306/מצב בשני ספרים שקראתי כתוב שאיינשטיין הגיע לתורת היחסות הכללית כי תורת היחסות הפרטית לא 'עבדה' במצבים שבהם כוח הכבידה היה דומיננטי, אז היה צורך לנסח תאוריה חדשה לגבי כוח הכבידה. פה כתוב שבגלל שלפי תורת היחסות הפרטית יש לפוטונים מסה, איינשטיין הגיע למסקנה שהם אמורים לחוש את כוח הכבידה ולשנות את מסלולם כשהם עוברים ליד גופים גדולים. בערך תורת היחסות הכללית כתוב שאחד העקרונות של תורת היחסות הפרטית הוא שאי אפשר לעבור את מהירות האור, אבל העיקרון הזה מתנגש עם עיקרון אחר של המכניקה הקלאסית וכדי לפתור את הבעיה איינשטיין הגה את תורת היחסות הכללית.

מה מביניהם נכון/מדויק יותר? או שזו איזושהי תערובת של כולם? יהודית1000 - שיחה - 💜 13:29, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

תורת היחסות הכללית נועדה לפתור את העובדה שמשוואות הכבידה של ניוטון הניחו השפעה מיידית של כוח הכבידה, מה שנגד את הקביעה של תורת היחסות הפרטית (השפעה תהיה עד מהירות האור - ולא מיידית). זה אילץ יצירת משואות כבידה חדשות, שנכללות בתורת היחסות הכללית. השפעה על תנועת הפוטונים נובעת מהתורה והיא תחזית ולא בעיה שצריך היה לפתור בעזרת יצירת התורה החדשה. אסף השני - שיחה 22:32, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

כמה שיקולים הובילו לצורך במודל מקיף יותר מאשר יחסות פרטית. כפי שאסף ציין, הפריע לאיינשטיין שחוק הכבידה האוניברסלי של ניוטון איפשר פעולה מיידית. איינשטיין ביסס את היחסות הפרטית על כך שאינפורמציה אינה יכולה לנוע מהר ממהירות האור, ולמעשה ראה במהירות זו את מהירות הסיבתיות המקסימלית. אם כבידה נעה במהירות אינסופית כדברי ניוטון, קו מחשבה זה של איינשטיין נפסל: ניתן להשפיע במהירות אינסופית, ניתן להעביר אינפורמציה במהירות אינסופית ולמעשה יחסות פרטית שגויה. בעייה מטרידה נוספת (לא קראתי שלאיינשטיין עצמו זה הפריע, אבל זה הפריע מאוד לפיזיקאים רבים סביבו ולפניו ואין שום ספק שידע זאת היטב) היא השקילות המוזרה שקיימת בתפיסה של ניוטון בין התנגדות של מסה לשינוי מהירות ($F=ma$) לבין מסה כמחוללת גרביטציה $({F_{G}=Gm_{1}m_{2} \over r^{2}})$. בנוסף, כבר היה ידוע שמסלולו של כוכב חמה משתנה באופן שלא היה מוסבר על ידי חוקי ניוטון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:38, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

מהמעט שאני מבין לא מסלולו של כוכב חמה משתנה אלא מסלולו כפי שהוא נצפה מכדור הארץ. האמנם כך? 46.114.147.140 11:06, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

לא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:59, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

מה שאילן כתב מאד לא מדויק. בעיית שתי ההגדרות השונות למסה שנתן ניוטון ("החוק השני" בחוקי התנועה הוא למעשה הגדרה של מסה בעזרת גדלים "מוכרים" של כח, העתק וזמן, וחוק הכבידה היא הגדרה שנייה למסה), הייתה בעיה מרכזית בפיזיקה, שהעסיקה גם את איינשטיין, ואפשר להסתכל על היחסות הכללית במידה רבה כניסיון לפתור אותה. מוטיבציה שנייה ליחסות הכללית היא בעיית מערכת הייחוס: המכניקה הניוטונית מניחה מערכת ייחוס "אוניברסלית", או "אובייקטיבית", כלומר לגוף יש "מהירות" שהיא תכונה של הגוף עצמו ברגע מסוים. היחסות הפרטית מוותרת על הדרישה הזו, ומגדירה חוקים פיזיקליים באופן שהתופעות ממשיכות לציית להם בכל מערכת ייחוס, ובלבד שמערכות הייחוס השונות נעות אחת יחסית לשנייה במהירות קבועה.

ב"מסע בין כוכבים" קפטן פיקארד נוהג לצוות לפעמים "full stop" והאנטרפרייז נותנת ברקס ועוצרת. בפיזיקה אין דבר כזה - אי אפשר לומר "מהירות אפס" בלי לציין יחסית למה (כנראה גם מקור השם "יחסות").

היחסות הכללית נועדה לפתור שתי בעיות: שקילות הגדרות המסה, והרחבת הפיזיקה כך שהחוקים (החדשים) ממשיכים להיות נכונים גם כשמערכות הייחוס מאיצות אחת לעומת השנייה, כלומר ויתור על אחת הדרישות של היחסות הפרטית. את בעיית השקילות פתר איינשטיין באופן דומה לאופן בו פתר את ה"פרדוקס" של מיכלסון ומורלי ביחסות הפרטית: במקום לנסות "להוכיח" את השקילות, או למצוא סט חוקים שהשקילות נובעת מהם, הוא לקח את השקילות כאקסיומה, שהחוקים הבאים נובעים ממנה (ביחסות הפרטית ה"אקסיומה" מתייחסת למהירות האור). את בעיית מערכות הייחוס שנמצאות בתאוצה יחסית הוא פתר בעזרת מתמטיקה שנשגבת ממני. קיפודנחש 22:31, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

במה מאוד לא דייקתי? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:52, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

קיפודנחש, תודה רבה על ההסבר, אבל לא לגמרי הבנתי אותו. אשמח אם תסביר יותר על בעיית השקילות - מהי בדיוק ואיך תורת היחסות הכללית פותרת אותה? (במילים פשוטות אם אפשר 🙈) יהודית1000 - שיחה - 💜 23:48, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

אילן, לא דייקת באמרך שאיינשטיין לא התייחס לבעיית השקילות - "פתרון" הבעיה היא אבן הראשה של התורה, ויש אנשים (אני למשל) שחושבים שה"הברקה" של תורת היחסות היא שבמקום לנסות ליצור תורה שהשקילות נובעת ממנה, איינשטיין לקח את השקילות כאקסיומה "חדשה" במכניקה הניוטונית (בצירוף יחסות פרטית, כמובן), ובעזרת האקסיומה הזו בנה את התורה.

יהודית: "בעיית השקילות" היא שתורת ניוטון מספקות שתי הגדרות שונות למושג "מאסה". חוקי התנועה מגדירים "מסה אינרציונית", וחוק הכבידה מגדיר "מסה גרביטציונית" (אני מניחה שקראת את הערכים המתאימים לפני ששאלת, או בניסיון להבין את התשובות. אם לא - עכשיו הזמן: חוק הכבידה, חוקי התנועה של ניוטון, וכמובן יחסות פרטית ויחסות כללית, אם כי סביר שבשני האחרונים "תיתקעי" פה ושם. אפשר גם ). ה"בעיה" היא שיש לנו שתי הגדרות, לשני מושגים שונים, אבל ניסיוננו מצביע על כך שהן למעשה מגדירות את אותו מושג עצמו. בהפשטה גסה מאד, ניסיוננו מצביע שגוף שמסתו הגרביטציונית היא 1 ק"ג, מסתו האינרציאלית תהיה גם היא 1. אם מסתכלים רק על תורת ניוטון, אין למעשה מניעה שלשני גופים, שיש ביניהם הבדל כלשהו, למשל אחד עשוי נוצות והשני עופרת, תהיה מסה אינרציונית שווה ומסה גרביטציונית שונה. בפועל, הטענה ששתי ההגדרות מגדירות את אותו מושג עצמו חיונית כדי שחוקי ניוטון (תנועה+גרביטציה) יסבירו את חוקי קפלר, למשל, וללא שיוויון זה (כלומר אם בפועל מסה אינרציונית אינה זהה לגרביטציונית) התורה הרבה פחות מועילה. היחסות הכללית מציגה את הגרביטציה כזהה, פיזיקלית, לאינרציה, בעזרת מושגים ומתמטיקה נשגבים מבינתי (עד כמה שהצלחתי לקלוט, ניתן לסכם את היחסות הכללית כולה ב"טנזור איינשטיין שווה אפס", או בציור, משהו כמו $\nabla _{\mu }G^{\mu \nu }=0$), שמסתכמים בתיאור הפופולרי והמעורפל של "עיוות המרחב". לא בטוח שכל מה שכתבתי נכון - זו ההבנה שהצלחתי לצבור עד היום (זה היה מאד מזמן, אבל נדמלי שאת "מבוא ליחסות כללית" לא סיימתי בהצלחה). בברכה - קיפודנחש 03:53, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

קיפודנחש, לא אמרתי שהוא לא התייחס. בכתבים שאני מכיר אין הצהרה או ציטטה שמיוחסת לו שהשקילות שימשה לו כמוטיבציה. לעומת זאת מתועד היטב שההתגלות בניסוי המעלית - מה שהתחיל את יחסות כללית - הוא בדיוק הפתרון לבעיית השקילות. התגלית שכבידה היא אינרציה במרחב עקום היא עקרון היסוד החשוב ביותר ביחסות כללית.

אני יכול לעזור לך במה שחשבת כנשגב מבינתך. הדימוי המקובל של כבידה כגורם לשקיעה בסדין של גומי אינו מועיל ואף מזיק. דימוי טוב הרבה יותר - למעשה אף ניתן להשתמש בו בכמה חישובים! הוא לדמות רשת קואורדינטות תלת ממדית סביב עצם בעל מסה, כשעם הזמן הרשת הולכת ונספגת בתוך המסה. מהירות הספיגה הולכת ומואצת ככל שקווי הרשת מתקרבים למסה. עצם שנמצא במקום מסויים במרחב אינו משנה את הקואורדינטות שלו - אבל הקואורדינטות עצמן הולכות ומצמצמות מרחק אל המסה עד שהן נספגות.

כמובן שיש הגבלות לדימוי הזה, אבל הוא מדגים באופן מושלם למדי את הגרביטציה כאינרציה. אם תיקח את הדימוי ותיישם את חוקי יחסות פרטית תוכל לקבל תוצאות - לא מושלמות אבל לא רעות בכלל - לגבי עיוותי זמן סביב מסה.

הבהרה - אני לא קוסמולוג, אבל באתי עם רעיון המודל הזה למישהו שהוא כן קוסמולוג, איני הראשון שחשב עליו, ומסתבר שאפשר ממש להעזר במודל בתור בסיס לחישובים לא מעטים ביחסות כללית לקבלת תוצאות חישוב על צטאלע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:41, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

אילן כתב: "שההתגלות בניסוי המעלית - מה שהתחיל את יחסות כללית - הוא בדיוק הפתרון לבעיית השקילות". זה נשמע סלט בלתי מתקבל על הדעת. אין דבר כזה "ניסוי המעלית". הכוונה כנראה ל gedanken experiment, ממנו אין "התגלויות". ביחסות הכללית השקילות היא אקסיומה ממנה נובעת שאר התורה. כתבת "התגלית שכבידה היא אינרציה במרחב עקום היא עקרון היסוד החשוב ביותר ביחסות כללית". זה בלבול יוצרות. לומר "כבידה היא אינרציה" זה בדיוק כמו לומר "מסה כבידתית זהה למסה אינרציונית", כלומר בדיוק עיקרון השקילות בו דנים, אבל זו אינה "תגלית" או מסקנה של היחסות הכללית - זו הנחה, או "אקסיומה" ששאר התורה נובע ממנה. לקרוא לכך "תגלית" מצביע על חוסר הבנה מהותי ביותר. קיפודנחש 19:32, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

כמה עברו לגור בארץ ישראל מגרמניה בין השנים 1933 עד 1945 לא בעזרת הסכם ההעברה?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לענ"ד הסכם "ההעברה" נגע לסחורות ולא לאנשים. כך שהשאלה איננה ברורה. Shannen - שיחה 13:06, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מצטער על הטעות; שיניתי את "במסגרת" ל"בעזרת"; אני רוצה להבין כמה באו בלי רכוש רב מגרמניה לישראל, אם כי אני יודע שלא סביר שנשאר איפה שהוא רישום כזה אם בכלל נעשה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה דווקא סודיום?

תבדקו כמעט כל מטבח ותמצאו כתבליני יסוד:

• סודיום כלוריד ("מלח")
• סודיום ביקרבונט ("סודה לשתייה")
• מונוסודיום גלוטמט ("תבלין פיצה")

מה הקטע עם סודיום? מה אין אף חומר אחר מלוח? פוטסיום למשל מלוח לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

• סודיום הוא נתרן. פוטסיום הוא אשלגן. אני לא חושב שיודעים מה הטעם של שניהם בצורתם המתכתית: אם מישהו היה מעז לשים קצת נתרן או אשלגן מתכתי על קצה הלשון נראה לי שזה היה נגמר בכוויה במקרה הקל. אנחנו מכירים בעיקר כל מיני מלחים שלהם.
• אחד מהם הוא מלח בישול, נתרן כלורי. הוא מלוח. אם שאלת על אשלגן: אשלגן כלורי נראה דומה לנתרן כלורי אבל טעמו מר. זכור לי שלפחות בעבר היו מוכרים תערובות של שניהם לחולי לב כ„מלח עם פחות נתרן״ כשעד כמות מסוימת עוד אפשר להתייחס לתערובת כמלוחה.
• סודה לשתייה: אחד הפחות מוצלחים (ר’ קישור חיצוני בסוף הערך). משתמשים בו בשל סיבות שונות, אך מליחות אינה אחת מהן.
• במקרה של מונוסודיום גלוטמט, מה שנותן את עיקר הטעם הוא ה„גלוטמט״. לדוגמה: ברוטב סויה יש חומר דומה: חומצה גלוטמית. כאן הטעם הרלוונטי אינו מלוח אלא אומאמי.

Tzafrir - שיחה 07:36, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

קניתי פעם בטעות תערובת של אשלגן כלורי ונתרן כלורי. לא שמתי לב לכיתוב. הטעם היה כמעט זהה למלח רגיל. גילגמש • שיחה 07:38, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מסכים עם מה שכתב משתמש:Tzafrir חוץ מהחלק של סודיום ביקרבונט; לפעמים אני שותה תמיסת סודיום ביקרבונט בשביל להקטין חומציות בקיבה אחרי אכילת מאכלים חומציים וחריפים מאד (זה עוזר לי מיידית תוך שנייה-שתיים בצורה נפלאה), תמיד הטעם שלה קצת מלוח לי, יש לה גם טעם לוואי ייחודי אבל אני כן מזהה שם מליחות. יתרה מכך, כשאני מכין ממרח חומוס ביתי אני מתבל אותו בעיקר סודיום ביקרבונט עם קצת סודיום כלוריד ומליחות לא חסרה לי שם.

תמהני לגבי תערובת סינרגית המורכבת מנתרן כלוריד, Potassium iodide ואשלגן כלוריד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תמרור באישור קצין משטרה

מדוע מופיעים מתחת לתמרורים שלטים המציינים כי הם באישור קצין משטרה, כלומר מדוע זה צריך לעניין את הנהגים איזו סמכות אישרה את התמרור? Gil mo - שיחה 18:26, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

נדמה לי שמדובר באישור זמני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:18, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

אילן לא ענית לשאלה. זמני או לא זמני, לאיזה נהג חשוב המידע הזה לגבי הזמניות? Gil mo - שיחה 02:10, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

לדעתי - תמרור חוקי רק במידה והוחלט על מיקומו בידי "רשות התמרור". כלומר אם קיבלת קנס על עבירה בשל תמרור, אזי על התובע להוכיח שהתמרור "חוקי" (כלומר לא סתם הגיע מישהו מהעירייה ושם שם שלט). אני מעריך שמאחר ו"מדרג הציות" (למדו זאת בתיאוריה כשאני למדתי) כולל גם הוראת שוטר, אזי "באישור קצין" הוא תחליף (זמני) לוועדת התמרור. ראה גם בתקנות. Shannen - שיחה 08:40, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

כל זה עדיין לא עונה על השאלה - מה זה צריך לעניין את הנהג בזמן הנהיגה? הרי ההתייחסות לתמרור לא תשתנה בין אם יש או אין שלט נוסף כזה או אחר. Gil mo - שיחה 10:50, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

תמרורים מוצבים על ידי ועדת תמרור של רשות מקומית. אבל, קצין משטרה בדרגת רב-פקד לפחות יכול להורות על הצבת תמרור לתקופה של חצי שנה לכל היותר ללא אישור הרשות, וניתן להאריך לפי צורך. להבהרה הזו יש שני טעמים: ראשית, היא לידיעתם של פקחי תעבורה מטעם הרשות המקומית, כי מבחינתם הם לא מכירים את התמרור ככזה שאושר והוצב מטעם הרשות שהם עובדים עבורה. שנית, למקרה של דיון בבית משפט. נהג יכול לטעון שמכיוון שהתמרור לא עבר אישור של הרשות המקומית, אין לו תוקף, ולכן אי אפשר לאכפו. וההבהרה הזו בעצם עונה מראש לנהגים שטוענים "חשבתי ש...". לסיכום, הצבת תמרור לא באישור הרשות, יוצרת מעין לקונה משפטית, והתוספת לתמרור בעצם סוגרת את הפער שבין החוק העירוני לקיומו של התמרור.

עדיין אין הצדקה משכנעת לשלט הנוסף. הן פקחי תעבורה והן נהגים צריכים לציית לכל תמרור בדרך. אם התמרור הוצב שם כמעשה קונדס - הדבר יתברר בבית משפט לתעבורה אם העניין יגיע לכך. יותר מזה, אם התמרור הוצב שלא כחוק, גם את שלט אישור קצין המשטרה אפשר להציב לא כחוק... Gil mo - שיחה 10:12, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

ראשית, שלט האישור נדרש לפי תקנה 20 לתקנות התעבורה. שנית, נהגים אינם צריכים לציית לכל תמרור אלא רק לתמרור שהוצב כדין. נניח שאני מבקש לחנות במקום שבו אני נוהג לחנות כל בוקר ומגלה שאבני השפה נצבעו אדום לבן (תמרור 818). ההיגיון שלי אומר שאין סיבה לאיסור החניה שם, ואולי עמי פיינשטיין הגיע לשם והחליט לצבוע את אבני השפה. אני יכול להחנות שם את הרכב ולקוות שאם אקבל דוח יתברר במשפט שהתמרור לא הוצב כדין, אבל האפשרות הסבירה יותר היא שאחנה במקום אחר ולא אסתכן. אם אני רוצה לברר את חוקיות התמרור אני אפנה למי שאחראית עליו - ועדת התמרור של העירירה, ושם יוכלו להגיד לי אם הוא הוצב כדין אם לאו. העובדה שלקצין משטרה יש אפשרות חריגה להציב תמרור בעצמו עלולה להכשיל אותי אם במקרה מדובר בתמרור שהוא הציב (או שתגרום לבזבוז משאבים שבו לגבי כל תמרור אני אצטרך לבדוק גם את האפשרות החריגה הזאת). לכן כשפועלים בצורה חריגה, מודיעים על כך. כשמוצב שלט כזה, אני יודע שאני לא צריך לפנות לעירייה אלא למשטרה כדי לברר את חוקיותו.אמיר מלכי-אור - שיחה 15:15, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

משפט עם חבר מושבעים

לא מזמן צפיתי בסרט Find Me Guilty המבוסס על מקרה אמתי של משפט בן 21 חודשים שבו בסופו של דבר חבר מושבעים שיחרר לחופשי כנופיה של עבריינים מסוכנים. וזה היה די ברור שמדובר במשפחת פשע של ממש ולא משהו תמים: נשק, סמים, מזוודות של כסף, סוכנים סמויים, עדי ראיה. ועדין חבר המושבעים החליט על זיכוי.

נשאלת השאלה: איך זה בכלל הגיונין? אלפי שעות של עבודה משטרתית, ראיות מפלילות. ואז: חבר מושבעים מחליט לשחרר עבריינים מסוכנים? למה נותנים החלטה כזאת בידי אנשים לא מקצועיים?

המקור של שיטת חבר מושבעים היא בהנגדה לשיטה של משפט על ידי שליט. הנוסח המלא באנגלית הוא a jury of his/her peers: מדובר על קבוצה של אנשים מעמיתיו, כלומר: בני אותו מעמד. בעיקרון היו דינים שונים נוהגים, לפי השליט המקומי. שיטת המושבעים באנגליה (שממנה התפתחה שיטת המושבעים בארצות הברית) החלה להתפתח כשמלכי אנגליה ניסו לאכוף מערכת חוקים אחידה שתהיה תקפה בכל הממלכה ושתיאכף על ידי בתי משפט ברחבי הממלכה. כחלק מהדין הזה הם נאלצו להסכים לשיטת המושבעים. כלומר שבתנאים המתאימים אדם יידון על ידי בני מעמדו ולא על ידי השופט שמונה על ידי המלך.
מכאן ההיגיון של השיטה הזו: אנשים פשוטים והגונים, לא חלק מהממסד. לא רעיון שאני תומך בו. אבל מסתבר שהוא קוסם לאנשים שונים.
(מעבר לכך, יכול להיות שהתביעה לא הייתה מספיק טובה. האם היו להם מספיק עדויות טובות?) Tzafrir - שיחה 22:49, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

הערה קטנה בנושא קולנוע וטלביזיה: תמיד תזכור, שמה שאתה רואה על המסך זה אך ורק מה שהבמאי רצה שתראה. כשהמציאות לא מתאימה בדיוק לאג'נדה של הבמאי, הוא יבחר להראות לך את אותם חלקים שכן מתיישבים עם האג'נדה שלו, ולא להציג את אלו שלא. אם באמת חשוב לך לדעת מה קרה שם, אין ברירה אלא לקרוא את פרוטוקול המשפט המקורי. עמית - שיחה 10:37, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

רציתי לענות גם את זה, אבל לפי הערך האנגלי על הסרט, נראה שאותו סרט נאמן יחסית למציאות. Tzafrir - שיחה 10:43, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

כמו שכולנו יודעים, ויקיפדיה אינה מקור, ובערך אין קישור לפסק הדין, קל וחומר לפרוטוקול המשפט. עמית - שיחה 10:50, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

אולי הסרט מקצין ואולי ממציא. אבל בכל מקרה זה עובדה ש-Jackie DiNorscio שייצג את עצמו במשפט הוא עבריין פלילי שישב בכלא בזמן משפטו (על עברה אחרת) והוא חי כמחצית חייו מאחורי סורג ובריח. חברים שונים במשפחת הפשע Lucchese עמדו לעשרות משפטים במהלך השנים על עבירות פליליות שכללו רצח, סחיטה, סחר בסמים, שוד ואלימות. הסרט ספציפית מציג את העבריינים כסוג של "נבל חמוד" כשבמציאות מדובר באנשים שהסתובבו עם אקדח בכיס כל החיים. וזה מה שהזוי בעיניי: חבורה של עבריינים מסוכנים מזוכה על ידי חבר מושבעים. אילו היה משפטן אחראי שמקבל את ההחלטה, סביר להניח שהוא היה דואג קודם לקיום החוק ושלום הציבור ולא נכנע לכריזמה ומניפולציות רגשיות סטייל "אנחנו משפחת מהגרים ענייה, אנחנו הקורבן".

"אילו היה משפטן אחראי שמקבל את ההחלטה, סביר להניח שהוא היה דואג קודם לקיום החוק ושלום הציבור"^{[דרוש מקור]} עמית - שיחה 12:21, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

זה שמישהו הוא עבריין, לא אומר שהוא אשם בדברים אחרים. התביעה אמורה להוכיח את זה. במקרה הזה הם אפילו לא היו אמורים להוכיח מקרי פשע אלא חברות בארגון פשע, חוק שנתפר במיוחד עבור בכירי פשע מאורגן. המשפט שלנו לא מוזכר בערך. Tzafrir - שיחה 12:23, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

ואם זה היה משפט מול שופט מקצועי (ולא מול חבר מושבעים), איך אתה יכול לדעת שבסוף המשפט בהכרח היתה הרשעה? Dovno - שיחה 12:24, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

וגם אצל שופט "מקצועי" זה יכול להגמר כמו השבעה משיקגו. עמית - שיחה 12:26, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

אז אתה אומר שאצל שופט מקצועי ההרשעה הייתה מובטחת?
בכל מקרה, ידוע ש„מושבעים הם 12 אנשים הגונים שתפקידם לקבוע למי מהצדדים יש עורך דין טוב יותר״ (אמירה שאפשר לייחס למארק טוויין אם מתעצלים לחפש). וכן, באותו זמן היו לא מעט משפטי מושבעים שערורייתיים בארצות הברית. יש לנו ערך על נערי סקוטסבורו אבל תופעות כאלו המשיכו להיות נפוצות גם בהמשך. Tzafrir - שיחה 12:45, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

האם יש פלאפליות שמכינות פלאפל מחומוס לא מבושל?

האם יש פלאפליות שמכינות פלאפל מחומוס שלא עבר כל בישול?

עקרונית, אין צורך בחומוס מבושל. מספיק גרגרים שהושרו במים. אני משער שהרוב עושים את זה.--נדב - שיחה 00:45, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

נתונים על גל הפשיעה בחברה הערבית בישראל 2019-2021

אני מבקש לדעת האם בשנים אלה נמדדה ירידה משמעותית בכמות הסטודנטים, בכמות העובדים ובכמות המתנדבים מן החברה הערבית ברשויות ישראל.

משפט מנתח

עמנואל קאנט מחלק את המשפטים לשני סוגים-משפטים מנתחים המשפטים מרכיבים. קאנט טוען שכל משפט מנתח הוא א-פריורי משום שהוא מבוסס על חוק הסתירה בלבד, אבל מה הופך את חוק הסתירה לא-פריורי?

שאלה קשה במדיה ויקי

אפילו מתכנתי מדיה ויקי מקצועיים שהתייעצתי איתם לא הכירו פיתרון אבל אולי כאן מישהו מכיר.

במדיה ויקי אפשר לרוקן "דפים מחוקים" (deleted revisions) כך שהם ימשיכו להתקיים אך יהפכו ריקים ולא יהיה אפשר לשחזר מהם כל תוכן; הסקריפט שמבצע זאת הינו:

php deleteArchivedRevisions.php \
--delete \
--pass DB_PASSWORD \
--dbuser _DBUSER \
--globals \
--memory-limit default \
--profiler trace \
--quiet \
--server WEB_DOMAIN

הבעיה שלי היא שהסקריפט הזה לא מרוקן גם יומני מחיקות כשלעצמם; כלומר, הרישום ביומנים נשאר (וכך גם תקצירי מחיקות שבתוכם כגון "התוכן היה X והתורם היחיד היה Y").

השאלה שלי היא איך לרוקן את כל יומני המחיקות ללא יוצא מן הכלל? מצד אחד אין דרך למחוק רק יומני מחיקה ומצד שני אין לי בעיה למחוק גם את כל היומנים האחרים במקרה זה; האם יש איזו טבלה בה מרוכז מידע כל היומנים שפשוט אפשר לרוקן?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אוקראינה קורונה

מותר לתייר להגיע מאוקראינה לישראל? הוא צריך לעשות בידוד בישראל?

"לימון ליים"

ראיתי בחנות לימונים ירוקים בתפזורת והיה כתוב עליהם "לימון ליים". הרחתי אותם, זה היה לימון לא בשל. לא דומה לליים. הייתי בטוח שהחנות פשוט מרמה. אבל קצת חיפוש מוצא שהצירוף "לימון ליים" מופיע בגוגל: כאן, כאן ועוד.

אני מנסה להבין: "לימון ליים" זה פשוט צירוף כמו "תות בננה", פשוט שם של ליים עבור אנשים שלא יודעים מה זה (כלומר "לימון מסוג ליים") או שזה הכלאה בין לימון לליים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:25, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

למון ליים זה לא המשקה? ספרייט ודומיו? (¯`gal´¯) - שיחה 20:19, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

כן. שם הכוונה לתערובת בין מיצי שני הדרים. אבל מה הכוונה כשמדברים על פרי אחד? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:26, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מנחש שזה עניין מיתוגי, כדי להראות לאנשים שמדובר בפרי בעל קרבה ללימון, כי זה פחות מוכר בארץ. איזה היגיון יכול להיות בהכלאה של לימון וליים? אני משער שזה אפשרי (ללא התערבות גנטית) בגלל הקרבה שלהם. (¯`gal´¯) - שיחה 21:42, 30 באוגוסט 2021 (IDT)