ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מלחמת העצמאות: תותחי נ״ט עם צלבי קרס
[עריכת קוד מקור]קראתי את [1] והוא מספר שם שבזמן מלחמת העצמאות הוא היה ביחידת נ"ט ושהם קיבלו תותחים מצ'כוסלובקיה שיוצרו במקור עבור גרמניה הנאצית ולכן היו עליהם צלבי קרס. מדובר על דברים שקרו לפני יותר משבעים שנים ולכן ברור שיש בעיה להסתמך על זכרונו. איכשהו אני נוטה יותר לסמוך על הזכרון של צלבי קרס, וגם על התפקיד הכללי של היחידה. אבל לא מצאתי שום אזכור לתותחי נ"ט בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. היו מקלעי מגל"ד שאולי שימשו גם נגד מטוסים, אבל לא נראה לי שנגד טנקים (והם גם לא הגיעו מאוחר. אבל את את פריט המידע הזה אפשר להסביר גם בדרכים אחרות בהנחה שמקבלים חלקים אחרים מהסיפור: אולי רק אז הם קיבלו אז הנשק שהיה קודם במקומות אחרים). האם יש אישוש לסיפור הזה? או בכלל לשימוש בנשק שהיו עליו צלבי קרס (ולא נמחקו) במלחמת העצמאות? Tzafrir - שיחה 12:59, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- ביד לשיריון מוצג כלי כזה. כך לפחות טוענים המדריכים. ―אנונימי לא חתם
- בלי קשר לציורים של סמלים, רוב הנשק ששימש את צה"ל במלחמת 48 הגיע מצ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ), והיה מיועד במקור לגרמניה. ―אנונימי לא חתם
נישואים והגבול בין מוצרי יסוד למוצרי מותרות
[עריכת קוד מקור]אם במודל ה"מודרני" גבר הוא מפרנס יחיד המפרנס את הבית ומממן לכל הפחות לו, לאשתו ולילדיו מזון, לבוש, פארמה, שירותי חינוך ושירותי רפואה (כולל ביטוח) ואשתו אחראית על קניית כל אלה, איך אפשר להגדיר בצורה ברורה את הגבול בין "הכרחי" ל"מותרות" כדי למנוע טענות ל"ניצול", "פינוק" ו"חומרנות" ומכאן גם מלחמות של ממש בין הגבר לאשה? ―אנונימי לא חתם:
- ואם לא? עמית - שיחה 16:02, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- ואם זה לא "המודל המודרני"? המודל שאתה מציג מתאר לא רע את שנות החמישים של המאה העשרים, מאז עברו שבעים שנה, דברים השתנו. לא בטוח שההגדרות של מה הכרחי ומה מותרות כיום דומות לאלו של שנות החמישים. עמית - שיחה 17:19, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- לא ברור איזה סוג תשובה אתה מצפה לקבל. גם אוסף ההנחות שלך טיפה מיושן ולא רלוונטי (מרבית הנשים הנשואות בחברה מודרנית עובדות, מפרנסות ומשלמות מסים) וגם לא לחלוטין ברור מה המטרה של השאלה. מה אתה רוצה לשמוע, איזה גבול? Corvus,(Nevermore) 17:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- כן, איזה גבול ביחס למודל ה"מודרני" (אני מבדיל בזהירות בין מודרני לפוסט מודרני). ―אנונימי לא חתם
לא צריך להגדיר, אלא לתמחר. הבעל הוא, כאמור, מפרנס יחיד, והוא יהיה אחראי לניהול הפיננסי של משק הבית. האשה, שהיא לפי המודל הזה ספקית שירותי משפחה, חדרנות וזוגיות (להלן שירותי מחו"ז), תפרסם ברשומות מחירון מפורט לכל שירות, כגון הפעלת מכונת הכביסה, הכנת ארוחת ערב, חליצת נעליו של הבעל עם שובו מיום העבודה המפרך, וכדומה. הבעל יהיה אחראי לרשום ולדווח על רגעי נחת מהילדים או תחושת סיפוק על היותו עמוד התווך הכלכלי של המשפחה, ואלו יתומחרו כחלק מרשימת שירותי המחו"ז. האשה תתקצב את הוצאות הבית על פי תזרים המזומנים. חריגה מהתקציב תחשב ל"פינוק" (וחריגה מעבר ל-25%, "פינוק חומרני"). עוזי ו. - שיחה 19:43, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוזי ו., אבל השואל ביקש לחשב גבול... Corvus,(Nevermore) 19:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוזי מומחה בחישובי גבול, בפרט כאשר משך הנישואים שואף לאינסוף. דוד שי - שיחה 21:22, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- לא בית דין רבני או בית דין לענייני משפחה אמור לעסוק בכך? וזה יכול להשתנות בהתאם למקרה. לדוגמא, יש מקרים שבהם בת הזוג הייתה רגילה לרמת חיים מסויימת, ובגירושים נדרשו מזונות שיוכלו לאפשר את המשך קיום רמת החיים שהורגלה אלייה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:12, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
שנות ה-50 האמנם?
[עריכת קוד מקור]הטענה המעניינת לעיל על שנות ה-50 יכולה להיות יחסית למשל לארה"ב, בריטניה, קנדה וכדומה אבל לא בהכרח למדינות אחרות.
קשה לדעת מה צופן העתיד הקרוב (2025-2050) --- התחזקות המגמה הקיימת או היחלשותה בשל עלייה משמעותית באוטומציה שתביא לאובדן מקומות עבודה רבים וקאמבק של הדפוס הקודם, לפחות לגבי הורים ואז חוזרת השאלה, "היכן עובר הגבול" כשמדובר על מפרנס\ת יחידנ\ית (זו הייתה טעות לדבר רק על גברים) ועל טפלנ\ית בית. ―אנונימי לא חתם
קצינים דוברי רוסית
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
האם הקטגוריה של "קציני צה"ל מעל סא"ל שנולדו בברית המועצות ומשרתים היום" כוללת רק את רומן גופמן?
האם קיימים קציני משטרה בכירים (סנ"צ פלוס) דוברי רוסית בכלל?
- א. לא.
- ב. כן.
- 87.71.94.38 09:16, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- א. כן.
- ב. לא שידוע. אבל אולי במעבדות, סייבר, רפואה וכד'?
- בדקת את כל הקצינים מעל סא"ל בצה"ל? כל הכבוד! מדובר במאות קצינים שחלק משמותיהם חסויים. שאפו. 2.52.72.8 07:14, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- לא ברור לי מה הצורך האנציקלופדי בקטגוריה כזאת. דני Danny-w - שיחה 09:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)
תשואות ב"גמל להשקעה"
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
האם התשואה מחושבת לפי "ריבית דריבת" או לפי ההפקדה הראשונית? נניח לצורך החישוב מישהו השקיע 10,000 שקלים והתשואה היא 10% שנתית. אז כעבור שנה יהיה לו 11,000 שקלים. אבל כעבור שנתיים זה יהיה 12,000 או 12,100? לצורך החישוב נניח אין תזרים כספים נוסף ונניח שהתשואה היא קבועה, ללא דמי ניהול. סתם להבין את העקרון.
- פשוט קרא/י את ריבית דריבית Shannen - שיחה 19:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
תודה אבל לא מציון שם שמדובר בגמל להשקעה. בפסקה לפני כן מצוינת ריבית פשוטה ובהמשך עוד מספר סוגי ריביות, ללא התייחסות לסוג הקופה.
- קופות גמל להשקעה משקיעות בשוק ההון ולא מבטיחות תשואה קבועה, ולכן אין משמעות לריבית דריבית. דוד שי - שיחה 06:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא או כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?
- קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. 84.94.45.134 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- תוכניות כמו קופת גמל להשקעה, שמשקיעות בשוק ההון, מפרסמות אמנם תשואה שנתית, אבל למעשה התשואה בהן משתנה בכל יום שיש בו מסחר בניירות הערך שבהם מושקע כספן, ובכל יום הסכום המושקע שווה לתוצאה של סוף היום הקודם (כלומר מעין ריבית דריבית בחישוב יומי). דוד שי - שיחה 11:54, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- @דוד שי: ממש לא נכון ומטעה. זה שינוי יומי - ולא ריבית דריבית בחישוב יומי. המושגים "ריבית" ו"ריבית דריבית" לא שייכים לקופות גמל.84.94.45.134 17:46, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- כתבתי "מעין ריבית דריבית", אם זה מפריע לך, התעלם מזה. דוד שי - שיחה 19:51, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- @דוד שי: ממש לא נכון ומטעה. זה שינוי יומי - ולא ריבית דריבית בחישוב יומי. המושגים "ריבית" ו"ריבית דריבית" לא שייכים לקופות גמל.84.94.45.134 17:46, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- תוכניות כמו קופת גמל להשקעה, שמשקיעות בשוק ההון, מפרסמות אמנם תשואה שנתית, אבל למעשה התשואה בהן משתנה בכל יום שיש בו מסחר בניירות הערך שבהם מושקע כספן, ובכל יום הסכום המושקע שווה לתוצאה של סוף היום הקודם (כלומר מעין ריבית דריבית בחישוב יומי). דוד שי - שיחה 11:54, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. 84.94.45.134 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא או כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?
- קופות גמל (רגילות וגם להשקעה) יכולות להשקיע גם באיגרות חוב נושאות ריבית, וגם במניות נושאות דיבידנד, ובמקרה זה תהיינה להן הכנסות דמויות ריבית. בניגוד להשקעות פרטיות באפיקים דומים, ההכנסות האלה לא מגיעות לחשבונו של המשקיע בקופת הגמל (ולא יורד מהן מס רווחי הון אגב כך) אלא מושקעות מחדש כחלק מהנכסים של קופת הגמל. לכן נוצר מצב דומה לריבית דריבית. אם קופה למשל השיגה בשנתיים האחרונות תשואה שנתית של 20%, אז התשואה הכוללת (ברוטו) למשקיע היא 44%, בדיוק כמו בחישובי ריבית דריבית, והמיסוי הוא על ההפרש בין מחירי המכירה והקניה. אבל, בניגוד להשקעה "קלאסית", התשואה על רוב נכסי הקופות לא ידועה מראש (גם אם קופה משקיעה רק באג"ח, הריביות בשוק משתנות) ולכן אין דרך לחשב את התשואה הצפויה בעזרת נוסחאות ריבית דריבית; אפשר רק לומר שהתשואה צפויה להיות גבוהה יותר מאשר בהשקעה ישירה באותם נכסים, בגלל ה"ריבית דריבית" והמיסוי הדחוי (אם כי יש גם דמי ניהול שצריך להביא בחשבון). צחקשוח - שיחה 00:22, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
- האם יכול להיווצר גם מצב הפוך שבו ככל שמושקע יותר, ככה ההפסד יותר גדול? נגיד מישהו השקיע 50 אלף, ובגלל תשואות הגיע ל60 אלף. עכשיו שנת משבר והתשואה הפכה לשלילית. אילו היה לו רק 50 אלף בחשבון היה מספיק 10 אלף, אבל מכיוון שזה גדל ל-60 אז הוא מפסיד 12 אלף. האם המצב יתכן? שתשואה גובהה יותר דווקא תוביל להפסדים גדולים יותר? 2A0D:6FC0:6F9:C600:441C:C404:4610:5164 00:39, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
ניאנדרתל
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
האם אפשר לשבט אדם ניאנדרטל דרך דגימות DNA שנמצאו? למה הניסוי לא בוצע?
- בינתיים נמשוא מאוד בחיתולים. קראו שיבוט. Shannen - שיחה 19:56, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.
גישה אלטרנטיבית שהוצעה היא לקחת תא של אדם או של שימפנזה, ולהכניס שינויים ברצף ה-DNA כך שיתקבל הרצף הניאנדרטלי. גם במקרה הזה, למיטב ידיעתי עדיין לא קיימת טכנולוגיה להכניס כל-כך הרבה שינויים, אך יש הטוענים שניתן לפתח אותה.
בהנחה שניתן, במדינות המערב אין להערכתי סיכוי לקבל אישור אתיקה לפרוייקט כזה. במשטרים לא-דמוקרטים – מי יודע? (בטח לא אני). אך במשטרים כאלו צפויים לשאול: למה לנו להשקיע בפרוייקט כזה, מן הסתם הרבה מיליונים? מה ייצא לנו מזה? H. sapiens - שיחה 20:55, 22 בספטמבר 2021 (IDT)- יש מיזם שמנסה לגדל מעיין ממותות. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי פילים כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים בסיביר, ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח רחם מלאכותי, כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־DNA כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. Tzafrir - שיחה 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- המיזם המדובר הוא של ג'ורג' צ'רץ' (אנ'), אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. H. sapiens - שיחה 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של זיגוטה מלאכותית. מה עוד צריכים לפתח? Corvus,(Nevermore) 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא ממש מהתחום, אבל ממה שאני מבין, בתחום הזה יש אחוזי הצלחה לא גבוהים במיוחד. לכן נדרשת יותר מפילה אחת (ואפילו הרבה יותר). ופיל אסייתי הוא כרגע מין בסכנת הכחדה (מה לגבי פיל אפריקאי? האם יש בעיות להשתמש בו? הוא קצת פחות על סף הכחדה. ועדיין לא ברור לי עד כמה מעשי זה יהיה לתחזק לצורך הניסוי הזה עדר פילים). Tzafrir - שיחה 15:11, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- הפרייה מלאכותית, שיבוט ו"זיגוטה מלאכותית", כולן טכנולוגיות שמסתמכות על קיום תאים חיים ומתפקדים, בין אם תאי מין או תאים סומטיים, של האורגניזם שתורם את ה-DNA.
ייתכן שבמקרים מיוחדים ניתן להשתמש גם בתא לא-חי שעדיין נשמר בו גנום שלם ובלתי-פגוע. אבל במקרה של הממותות, מה שיש זה תאים קפואים מלפני עשרות אלפי שנים, ומן הסתם הגנום בהם כבר לא במצב טוב במיוחד.
לפחות לפי הפרטים ששוחררו לתקשורת, צ'רץ' מצהיר על אסטרטגיה אחרת לחלוטין: "עריכה" של גנום קיים בתאים של מין קרוב שחי כיום. זו טכנולוגיה שקיימת בעיקרון אבל כאן מדובר בהיקף שחורג בהרבה, מבחינת כמות הרצף שרוצים לערוך, מכל מה שנעשה היום.
ייתכן גם שצ'רץ' עדיין חושב על הפרוייקט של הנדסת ניאנדרטלים, שם למיטב ידיעתי אין אפילו תאים קפואים או גנום שלם, והוא רוצה לפתח טכנולוגיה שתתאים גם להם. H. sapiens - שיחה 11:34, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של זיגוטה מלאכותית. מה עוד צריכים לפתח? Corvus,(Nevermore) 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- המיזם המדובר הוא של ג'ורג' צ'רץ' (אנ'), אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. H. sapiens - שיחה 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש מיזם שמנסה לגדל מעיין ממותות. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי פילים כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים בסיביר, ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח רחם מלאכותי, כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־DNA כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. Tzafrir - שיחה 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.
חרקים באוכל
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בסוגים רבים של אוכל אבקתי/עמילני (למשל בקמח) מופיעים לא פעם חרקים שחורים קטנים, לפעמים אחרי איחסון במשך זמן מה, לפעמים כבר בחבילה שנקנתה בחנות. אני תוהה לגבי המקרה של אחסון קמח לאורך זמן בכלי אטום (גם לאור): מאיפה החרקים הגיעו לשם? עמית - שיחה 22:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- או שהחרקים (ביצים/זחלים) כבר היו בקמח לפני שנכנס לכלי האטום או שהכלי לא באמת אטום. אגב אני לא מכיר כלי מטבח אטום לגמרי, כלומר מסוגל להחזיק ווקום לאורך זמן בלי שיכנס אוויר. Assafn • שיחה 22:54, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. המאו"ר - שיחה 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- המלצת יודעי דבר היא לאחסן קמח ומוצרים דומים במכל אטום במקרר או במקפיא, תלוי בתדירות השימוש. ראה למשל כאן.
- אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. המאו"ר - שיחה 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
צפון תימן ודרום תימן
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בגלל שמצב הערכים צפון תימן ודרום תימן בכי רע, ומדובר בערכים שטחיים ביותר, אולי פה אקבל מענה: מדוע היו שתי מדינות לעם התימני? איך נפילת מסך הברזל תרמה לאיחודן? ובכללי, למה תימן מדינה כל כך נחשלת גם היום? חג שמח, 2A10:8009:9277:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 23:00, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוזר? מוכני - שיחה 23:06, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- מתוך הערך דרום תימן (ר’ קישורים שם): דרום תימן הורכבה מהמושבה לשעבר עדן (אנ'), ושטחי החסות הבריטיים, המערבי והמזרחי של עדן, דהיינו "פרוטקטורט עדן" (אנ') (כולל אלה שלא הצטרפו ב-1962 לפדרציה של דרום ערב (אנ')), וגם האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה, השוכנים מול חופיה של עדן. שטח החסות המזרחי של עדן היה רובו מדבריות והרים צחיחים.
- כלומר: צפון תימן הייתה שטח עות’מני ובהמשך מדינה עצמאית, ודרום תימן הייתה מושבה בריטית. Tzafrir - שיחה 23:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
איך ניתן להבחין בקלות בין קנאביס אינדיקה לקאנביס סאטיבה?
[עריכת קוד מקור]הבנתי שכיום יש זנים רבים בעולם (מאות או אלפים) של קנאביס אינדיקה וסאטיבה המשמשים לטיפול רפואי מסחרי (אני נמנע לעסוק במין רודראליס בשאלה זו).
אם אדם קונה קנאביס רפואי מסחרי ובא לו לדעת אם זה אינדיקה או סאטיבה, איך הוא יוכל לאשר זאת בסבירות גבוהה? (בדיקה אנטומית\גנטית\כימית, לא "פסיכואקטיבית"). תודה. ―אנונימי לא חתם
- נראה לי שרוב הזנים בימינו הם הכלאות. אינני מומחה, אבל למיטב זיכרוני לאחד משני זני הבסיס יש אחוזי CBD גבוהים הרבה יותר, ובדיקה כימית תוכל לחשוף זאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
באינדיקה יש יותר CBD מאשר בסטיבה. אבל רוב הירוק הרפואי שמשווק גם ככה זה ערבוב של שני הזנים
- אדם ב"עניינים" טוען שאין יותר דבר כזה אינדיקה טהור או סאטיבה טהור, רק הכלאות שלכל היותר הן דומיננטיות חאחד מהשניים. מישהו יכול לאשר/להפריך? אולי גם הרחבה לגבי סיבת השינוי? מקורות יתקבלו בברכה אם ידרש עדכון בערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
מה זה נישואים?
[עריכת קוד מקור]- מחויבות? (חלק מה"נשואים" לא מזהים עצמם מחויבים)
- אהבה? (אנשים מסוימים אוהבים אחד את השני "רומנטית" גם בלי נישואים)
- מגורים משותפים? (לא נגיד שכל שניים או יותר שותפים באיזו דירה "נשואים" זה לזה)
- סקס? (לא נגיד שכל זוג אנשים שעושים סקס הם "נשואים")
- ילדים? (יש זוגות "נשואים" שאין להם ילדים, לפחות במסגרת נישואים נתונה)
- רישום ביורוקרטי? (טקסי נישואים התקיימו על הפלנטה הזאת לפני שכל ביורוקרטיה מדינית יושמה)
האם יש הגדרה ברורה לזה? אשמח לתשובות מלומדות.
- מה לגבי הכרה של ממסד בקשר זוגי (מדינה, דת, קהילה)? יש הטבות מסוימות לזוגות נשואים. זו אחת הסיבות לרצון לקדם הכרה בנישואים אזרחיים ונישואים גאים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).
- נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם ידועים בציבור. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" ―אנונימי לא חתם
- אתה מוזמן לעיין בערך נישואים. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.2.52.72.8 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג משתמש:דוד שי כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה במינימום? ―אנונימי לא חתם
- גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. 2.52.72.8 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר משתמש:דוד שי במינימום?
- בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: שאר כסות ועונה. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אם כך לפי דבריך המונח "חיים משותפים" ריק מתוכן כי ממילא כולם חולקים עולם זה בין אם גרים באותו מבנה או לא, אלא אם מחליפים את חיים משותפים ל"נאמנות כמוגדר בחוזה", אבל אז המונח נישואים מתייתר כי אין הבדל מהותי בין חוזה זה לכל חוזה אחר. ―אנונימי לא חתם
- הוא לא מתייתר, כי הוא חוזה מסוג מסויים. כמו שהמושג "חוזה אחזקה" לא מתייתר בגלל שהוא חוזה כמו כל חוזה אחר.87.70.13.18 09:04, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- הוא כן מתייתר כי אין חובה לכתוב כותרת (זה פשוט נוהג ארגון מידע כתוב) ועוד יותר כי אין חובה בכלל למסמך כתוב. ―אנונימי לא חתם
- בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: שאר כסות ועונה. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר משתמש:דוד שי במינימום?
- גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. 2.52.72.8 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג משתמש:דוד שי כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה במינימום? ―אנונימי לא חתם
- אתה מוזמן לעיין בערך נישואים. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.2.52.72.8 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" ―אנונימי לא חתם
- נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם ידועים בציבור. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).
- הגדרת הנישואים שונה מתרבות לתרבות וממדינה למדינה. ללא ציון ספציפי יותר ("בחוקי מדינת ישראל", "בשבט האראפש" וכך הלאה) לא ניתן לענות על השאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- נקודה מהותית היא ש"נישואים" הם לכל הפחות מוסד חברתי, בדרך כלל גם מוסד משפטי ובמקרים רבים (אני מנחש שהרוב) גם דתי. זה מחייב שההגדרה הדוייקת תהיה שונה בין כל המשתנים האלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
ציטוט מדיון מארכיון 305
[עריכת קוד מקור]בארכיון 305 נכתב תחת הדיון "דייטינג בעולם העתיק":
"במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס
אם זה היה המקרה בכל העולם ולא רק באזורים הנ"ל, אז הנישואים ה"טבעיים" ה"מינימליים" הם חוזה עסקי בין שני זוגות הורים, ללא מסמך כתוב (ללא "כותרת" ולכן גם ללא הביטוי החד-מילתי "נישואים") ולא חוזה בין בני זוג כי למעשה אין זוגיות לפני נישואים. ―אנונימי לא חתם
- מתח בין "נישואי חוזה" ל"נישואי אהבה" קיים בכל התרבויות (עיין: מרווין האריס: בני מיננו, Donald E. Brown: Human Universals). מתח זה לרוב מוכחש על ידי ההורים, אבל תופעה נפוצה למדי של בריחה מהבית למטרת נישואים בניגוד לרצון ההורים מזימה טענה זו. ככלל, נישואים הם העיסקה החשובה ביותר שנעשית בחייו של אדם. אפילו בחברות המערב המשוחררות פירושם של נישואים הוא חלוקה מחדש של הרכוש בין האשה לגבר. מבחינה כלכלית זה מהותי יותר מכל משכנתא. מבחינה חוקית בחברות רבות נישואים יוצרות מסגרת חדשה לגמרי למצבו המשפטי של אדם (למשל אצלנו תוספת רצינית למספר האנשים שמותר להם משפטית להסתיר מידע מרשיע, אפילו בפלילים) ומנקודת מבט אבולוציונית - בחירה של השותף הגנטי. פסיכולוגיה אבולוציונית מקישה מהעובדה האחרונה לגבי כל השאר, כולל תחזית ברורה מאד לכך שיהיה קיים מתח בין האינטרס הגנטי של ההורים, עבורם צאצא ספציפי יכול להידחק לתחתית סולם החשיבות בהינתן עיסקה טובה עבור צאצא אחר, לבין האינטרס הגנטי של הצאצאי/ים שמבחינתם עיסקה לא מוצלחת פרושה פגיעה חזקה ולעתים קרובות בלתי הפיכה באינטרס העצמי שלהם להעמיד צאצאים מוצלחים.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). ―אנונימי לא חתם
- אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר.
בחברות ציידים/לקטים היה נהוג ארוע שנתי של מפגש כל השבט או מפגש עם שבטים סמוכים, אירוע בו הזדמן לנער/ה להכיר אנשים חדשים בני גילה. בחברות אחרות היו ארועים כדוגמת ט' באב.
התרשמתי שבכל מקרה נישואים כפויים לבן/בת זוג שאינם אטרקטיביים (מבוגרים מדי למשל, או מעוררי דחיה) יכלו להניע את ההמתבגר/ת להאחז בקש על מנת להימלט מרוע הגזרה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 25 בספטמבר 2021 (IDT)- כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש היקשרות. ―אנונימי לא חתם
- אני מסכים בהחלט שקראשים של גיל הנעורים בדרך כלל אינם אהבה, אבל הנער/ה לא יודע זאת, מחמת חוסר נסיון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:55, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש היקשרות. ―אנונימי לא חתם
- אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר.
- אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). ―אנונימי לא חתם
דרוזים ותנ"ך
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
האם הדת הדרוזית מכירה במקרא כספר קדוש (ברמה כזאת או אחרת)? Corvus,(Nevermore) 13:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- באסלאם לגווניו השונים התנ"ך (היהודי או הנוצרי) לא נחשב ספר קדוש, להבנתי. המסורות המקודשות נמצאות בקוראן ובספרות שמשתלשלת ממנו. לדוגמה: חוגגים את חג הקורבן שמציין מעשה שלא עולה בקנה אחד עם המסופר בספר בראשית על עקדת יצחק. הדרוזים חוגגים גם הם את חג הקורבן. Tzafrir - שיחה 15:17, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? Corvus,(Nevermore) 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. המאו"ר - שיחה 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- בסורה הברזל מוזכר "הספר". באמת חבל שבערכים בוויקיפדיה לא מתורגמים הסימוכין. לי זאת עבודה גדולה מדי. Shannen - שיחה 12:02, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- הקוראן הושפע מאד מהתנ"ך, אך אין באסלאם התייחסות ישירה לתנ"ך כספר קדוש.--שמש מרפא - שיחה 04:14, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. המאו"ר - שיחה 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? Corvus,(Nevermore) 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
בנט
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
למה בנט ונתניהו אף פעם לא הסתדרו ביחד?
- בגלל סגנון התסרוקת השונה: שניהם קרחים למדי, אבל נתניהו מנסה להסתיר זאת ולאחז עיניים כאילו ראשו מכוסה שיער, ואילו בנט מציג לציבור את האמת העירומה, ללא כחל ושרק. איך שני אנשים כה שונים יכולים להסתדר ביחד? דוד שי - שיחה 11:44, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. המאו"ר - שיחה 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוד לא הייתה הקרחת... דרדק • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:32, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. המאו"ר - שיחה 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
אז כל הריבים שלהם זה רק בגלל השיער?
- מה זאת אומרת "רק"? זה לא מספיק חשוב? אסף השני - שיחה 18:23, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
עזרה ברכישת רמקול
[עריכת קוד מקור]אני מחפש רמקול טוב שיהא אפשר לשמוע ממנו שירים ושיעורים, אני רוצה שיהא לו חיבור של דיסק און קיי, וחשוב יכולת ניווט טובה בין השירים (צריך מסך טוב ותפריט טוב וכו'), ורצוי שיהיה אפשר להמשיך את השיעור מהמקום בו נעצר קודם. האם q28 טוב?
- ויקיפדיה איננה גורם מסחרי או שיווקי, ואין מתפקיד העורכים להביע דעה ולהמליץ על מותגים. פנה לחנויות או אתרי אינטרנט המתמחים בציוד כזה.--נדב - שיחה 12:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. ―אנונימי לא חתם
- אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך בלוטות', אבל אולי גם פשוט דרך כבל Aux (אנ')) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).
- תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. ―אנונימי לא חתם
- אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). Tzafrir - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- תודה רבה, ובכל זאת בלי טלפון חכם, לא יד ראשונה ולא שנייה. ―אנונימי לא חתם
- אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). Tzafrir - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. ―אנונימי לא חתם
- אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך בלוטות', אבל אולי גם פשוט דרך כבל Aux (אנ')) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).
- אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. ―אנונימי לא חתם
מה היא תוכנת ה VoIP הכי מתחרה בוואטסאפ רק שלא מצריכה מספר טלפון כלל?
[עריכת קוד מקור]הכי מתחרה בוואטסאפ פירושו הכי הרבה משתמשים אחרי וואטסאפ, רק שההזדהות היא רק באמצעות אימייל בלי מספר טלפון.
תודה, ―אנונימי לא חתם
- VoIP--נדב - שיחה 12:11, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- לא הבנתי מדוע קישרת לערך, הרי המסר העקיף שוואטסאפ היא VoIP ויש לה מתחרות, איננו מסר שגוי...
סירחון של ביוב ביתי
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
למה הביוב בבית מסריח? מה זה הריח האופיני הזה? בטח התשובה הראשונה שתקפוץ לכם זה קקי. אבל זה ריח אחר לגמרי והוא גם בא ממקומות שבהם אין שום קקי. לדגומה פתחתי את פיר המקלחת בשביל להוציא שיערות וזה היה מסריח ממש חזק עם ביוב. גם כשפתחתי את הצינור של מכונת הכביסה היה ריח דומה.
מה זה הריח הזה? 87.70.115.241 11:57, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- חומר אורגני רקוב. אם יש בעייה של עליית ריח מפתחי ניקוז באמבטיה ניתן לרכוש מחסום ריח. בביוב תקין וזורם לא אמורה להיווצר בעייה. במקרה של סתימה הרקבון נוצר תוך ימים ספורים בקיץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:06, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- כמו שנאמר הסירחון נובע מגזים הנפלטים בתהליך של פרוק חומר אורגני על ידי חיידקים (ריקבון). הריחות השונים קשורים להרכב הגזים הנפלטים. הרכב זה תלוי בסוג החומר האורגני ובסביבה בה מתבצע הפרוק (דלה או עשירה בחמצן).מקור הסירחון בצנרת הביוב הביתית הוא החומר האורגני הנצמד לדופן הצינורות והוא יכול להכיל תאי עור מתים, תאי שיער ותאים נוספים ממקור אנושי הנמצאים במים הנשטפים בכיור או במקלחת(במערכת ביוב תקינה אין נוכחות של גושי צואה שאמורים להישטף אל מחוץ לצנרת הביתית) --בן אביגדור - שיחה 11:33, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
למה לא בפסח? המאו"ר - שיחה 01:26, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אתה רוצה לארח אנשים ולהגיש להם רק מצות? לא עסק.
- וברצינות, נראה לי שזה קשור לקונספט שצריך לארח בסוכה.david7031 • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הסבר נורמלי? המאו"ר - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- כשיהיה הסבר נורמלי לאושפיזין... דרדק • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 16:43, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הסבר נורמלי? המאו"ר - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
קוקה קולה
[עריכת קוד מקור]האם נכון להכליל שמלבד מים וחומרי טעם, המרכיבים העיקריים בכל מתכוניי הקולה השונים בעולם הם סוכר חום וחומצה זרחתית?
- ראה קולה (משקה) 87.70.24.16 13:58, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר ”קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל”, אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.
- עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. 87.70.24.16 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- מסכים. לדעתי אחת מעשר השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. 192.114.182.2 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. 2.53.13.217 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אתם פשוט מתוקים ―אנונימי לא חתם
- אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. 2.53.13.217 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- מסכים. לדעתי אחת מעשר השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. 192.114.182.2 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. 87.70.24.16 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר ”קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל”, אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.
לאכול ביצה אחת שקול לעישון 5 סיגריות
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
קיימת טענה טבעונית לפיה אכילת ביצה אחת מזיקה לבריאות ברמה של לעשן 5 סיגריות. ברור שהטענה לא נכונה וזה בערך כמו להשוות שחיה בים לקבלת מכת שמש. השאלה היא מאיפה הטענה הזאת מגיעה ואיך נעשתה ההשוואה? לגבי קיום הטענה (אני מכיר את הדף, ויודע שאתם ישר תשאלו): פה, פה, פה ועוד.
לא צריך לשכנע אותי. אני יודע שיש בעלי חיים ניזונים מביצים קבוע ושביצה עשירה בחלבונים וויטמינים. אנשים ניזונים מביצים כבר אלפי שנה. אני שואל רק על סמך מה מגיעה ההשוואה. 87.71.3.115 15:44, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- קישור זה שהבאת בעצמך מסביר זאת. 192.114.182.2 16:00, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231 אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? 87.71.3.115 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הפנייה למחקר המלא בהתחלה. 192.114.182.2 16:09, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231 אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? 87.71.3.115 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- קראתי את הקישור האמצעי בלבד יען כי אני לא אוהב את הריגול של פייסבוק אחרי. הוא מסתמך על המאמר הזה שנראה שדורש הרשמה. לפי תמציתו, ובהנחה שהמחקר היה תקין ושממצאיו יאוששו במחקרים נוספים (לא הנחות טריוויאליות. וגם שהבנתי כמו שצריך את מה שכתוב שם) - במחקרים של תזונה והתנהגות אנושית קשה לנהל מחקר מסודר עם ביקורת טובה, ולכן לוקחים כל מיני הנחות. מה שהם עשו זה ביקשו מנבדקים שהגיעו אליהם לבית חולים לבדוק משהו עם עורקים (לא הבנתי בדיוק, אני לא מהתחום) למלא שאלון על הרגלי חיים. בין השאר היו שם הרגלי עישון (כמה מעשנים כל יום, אם בכלל) וכמה ביצים (ליתר דיוק: חלמוני ביצה) אוכלים כל יום. אני מניח שהם שאלו על כמה דברים אחרים, אבל הם לא מוזכרים בתמצית. לפי התמצית, הם מצאו מתאם גבוה יותר למחלות לב בין אכילה אפילו של חלמון אחד ביום מאשר של עישון של חמש קופסאות ביום.
- Tzafrir - שיחה 16:11, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך חלמון (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל לביצה (מזון) יש פרק תמציתי: w:Egg as food#Cardiovascular risk. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. Tzafrir - שיחה 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. 87.71.3.115 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. 87.71.3.115 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- צודק. זה מחקר גרוע. הם התמקדו בחלמוני ביצה ולחוקר האמור יש עניין מחקרי בחלמוני ביצה. אחד הדברים שהמחקר שלו הראה זה שהכמויות החלמונים השונות שאוכלים לא משפיעות כמעט על רמת הכולסטרול (הן HDL והן LDL) והטריגליצרידים בדם. Tzafrir - שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- על אותו משקל, כדי לקזז את הנזק הרפואי של אכילת הביצה, אפשר לאכול מייד אחריה תפוח, ובכך יימנע הצורך לראות רופא. זה מדעי באותה מידה...
Danny-w - שיחה 13:26, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- Danny-w, אם נכנסים למעמקי המדע, אז ביצה אחת שווה חצי בננה. כלומר לעשן 10 סיגריות זה שקול ללאכול בננה אחת. Corvus,(Nevermore) 14:23, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- על אותו משקל, כדי לקזז את הנזק הרפואי של אכילת הביצה, אפשר לאכול מייד אחריה תפוח, ובכך יימנע הצורך לראות רופא. זה מדעי באותה מידה...
- צודק. זה מחקר גרוע. הם התמקדו בחלמוני ביצה ולחוקר האמור יש עניין מחקרי בחלמוני ביצה. אחד הדברים שהמחקר שלו הראה זה שהכמויות החלמונים השונות שאוכלים לא משפיעות כמעט על רמת הכולסטרול (הן HDL והן LDL) והטריגליצרידים בדם. Tzafrir - שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. 87.71.3.115 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. 87.71.3.115 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך חלמון (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל לביצה (מזון) יש פרק תמציתי: w:Egg as food#Cardiovascular risk. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. Tzafrir - שיחה 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
הבדלים בהשחלת חוט למחט
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בהרפתקאותיו של האקלברי פין וגם בבן המלך והעני כתוב שיש הבדל בצורת השחלת חוט למחט בין נשים לגברים: נשים בדרך כלל מחזיקות את המחט במקום ומקרבות אליה את החוט, ואילו גברים עושים להפך. יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה - 💜 17:06, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- לפי משאל קטן שעשיתי - כנראה שלא. יכול להיות שהיתה אגדה אורבנית כזו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:13, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- תודה רבה! יהודית1000 - שיחה - 💜 21:54, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
למה Facebook Rooms מחייבת וידאו?
[עריכת קוד מקור]אף תוכנת VoIP שאי פעם נתקלתי בה לא מחייבת וידאו, מה קרה שפייסבוק פתאום מחייבים וידאו? האם הם פרסמו איזו שהיא "הצהרת כוונה" בנושא או האם יש ביקורת על המהלך הזה?
לא מצאתי משהו בחיפוש מהיר עם הביטוי "Why facebook rooms obligates video?".
בתודה. ―אנונימי לא חתם
- ע"פ הערך האנגלי מדובר בתוכנת VC. זום, לצורך העניין, היא תוכנת webconf. לא התנסיתי בתכונה הזו של פייסבוק (שנראה שהיא משוייכת למסנג'ר), לא ניתן לקיים שיחה מבלי לאפשר פתיחה של המצלמה? בכל מקרה יש לך את כל יכולות ה IM של המסנג'ר. ויש יכולות אחרות של קבוצה שם. (¯`gal´¯) - שיחה 12:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
טעינה אוטומטית במרכבה
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
למה למרכבה אין טעינה אוטומטית כמו למשל לT-90? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
― סוף העברה
- עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה ―אנונימי לא חתם
- אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי לT-90 יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 (אנ'). לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך שוט קל נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך לקרבות שיריון בשיריון נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ האויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים.
- כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב.
- בכרמל אמורים להיות 2-3 אנשי צוות בלבד ומכאן שיסתמך כנראה על טעינה אוטומטית, אם המיזם יתממש. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
- בכרמל אמור להיות תותח אוטומטי, ששונה מתותח עם טעינה אוטומטית בכך שהוא בקליבר יותר קטן (בדרך כלל 20 - 40 מ"מ) אבל יורה צרורות בקצב גבוה מאוד. ישרול - דברו איתי • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב • 08:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)
- בכרמל אמורים להיות 2-3 אנשי צוות בלבד ומכאן שיסתמך כנראה על טעינה אוטומטית, אם המיזם יתממש. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
האלפים אצל טולקין
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
קראתי את שר הטבעות, סיפורים שלא נשלמו וילדי הורין ועדיין לא הבנתי ממש איך הולכת החלוקה של קבוצות האלפים כיוון שבגלל שינויי הגרסאות יש די הרבה בלאגן. הנה מה שהבנתי בכל מקרה.
יש את הנולדור שהם אלו שהיו בולינור ויצרו את הסילמרילים, ברחו לבלריאנד, ואז חזרו שוב לולינור ואז שוב לבלריאנד (?)
יש את הסינדר (=טלרי?) שאם אני לא טועה אלו האלפים שמעולם לא הגיעו לולינור והעדיפו להשאר בארץ התיכונה.
יש עוד קבוצה בשם אלפי הים רק שלא הבנתי האם הם קשורים לאחת משתי הקבוצות שציינתי לעיל.
ויש את האלפים מיער אופל שמוזכרים בהוביט ובשר הטבעות בעיקר, שאם אני לא טועה לגולס נמנה עימם. ( - עוד קבוצה של אלפים שלא הגיעה לולינור בעידן הראשון ויכול להיות שאפילו לא היתה בבלריאנד?)
אשמח אם מישהו שקצת מבין יעשה לי סדר בראש, בטוח יש פה חובב טולקין אחד או שניים שמסתובבים פה
- מצאתי את התמונה הזו בערך Sundering of the Elves (אנ') בויקיאנגלית, מקווה שזה יעשה לך טיפה סדר בראש. יכול להיות שיהיה שווה לתרגם את התמונה הזו...
- מתייג גם את Lilijuros, הוא יותר בר סמכא ממני בנושא. TheStriker - שיחה 13:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
- כמה תיקונים - בלריאנד הייתה רק הקצה המערבי של הארץ התיכונה. הנולדור באו מהארץ התיכונה לואלינור, חזרו לארץ התיכונה, לבלריאנד ויתכן שחלק גם לאריאדור ורהודאור. ואז בלריאנד שוקעת ואלו מהם ששרדו את העידן הראשון (לא הרבה....) עוברים למה שכעת הוא החלק המזרחי של הארץ התיכונה - אריאדור. מיעוט קטן אך חשוב (כולל את גלאדריאל ותרנדואיל, אביו של לגולאס) חוצה את הרי הערפל אל לוריין ורהודאור, שם הוא מצטרף לבני הלילית משבט סילבאן, שהם חלק מעם הטלרי. עם סיום שר הטבעות כל בני הלילית שנותרו (או לפחות אלו שמוזכרים בסיפורים) שבים לואלינור.
- חשוב לזכור שמזמן גלות הנולדור ועד חזרתם עברו אלפי שנים. גם עבור הנולדור שהיו בעבר הרחוק בואלינור היא הייתה זכרון רחוק ועמום.
- הסינדאר היו חלק מהטלרי. הטלרי הם עם בני הלילית המפוצל ביותר - חלק הגיעו לואלינור במסגרת הסיפורים (כלומר לפני העידן הרביעי) וחלק לא. חלק נעלמו ממש מוקדם מהסיפורים ונטשו את המסע מערבה ממזרח להרי הערפל, בעוד אחרים נטשו את המסע מאוחר יותר, אחרי שהגיעו לבלריאנד ולכן מופיעים בסיפורי העידן הראשון (למשל בני הלילית של תינגול) וכך הלאה - אפשר בקלות להבין את הבלבול שלך, זה בלגן גדול למדי... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:54, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
- כה גדול ומבלבל... עד שגם אני לא יודע בעל פה... TheStriker, התמונה שמצאת יקרה מפז, ואשמח אם מישהו מהסדנה לגרפיקה יוכל לתרגם אותה, אני כמובן אעזור עם השמות. יכול להיות שבאמת אכתוב ערך על סיעות העלפים. Glaðírsheijmmárni ⸗ Liljurós 15:46, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
תותחים אתם!!!! תודה לכל העונים. התמונה שהמגיב הראשון פרסם ממש עזרה בלהבין את כל הבלאגן, זה מחולק ומסודר ממש יפה, אני מחכה לתרגום בקוצר רוח, לדעתי זה יעזור ממש לכל מי שבדיוק כמוני קרא בטולקין מעבר לשר הטבעות ולא ממש הבין מה הולך
האם כמות מולקולות המים בכדור הארץ פעם הייתה גבוהה משמעותית או נמוכה משמעותית?
[עריכת קוד מקור]או שמא, מרגע היווצרותו של כדור הארץ כפלנטה ועד עצם היום הזה כמות מולקולות המים בו היא באופן כללי (נניח 99%) יציבה?
אנא תייגו מומחים בגיאולוגיה\גיאוגרפיה\פיזיקה.
בתודה,
סלומוניקו,
- לא מרגע היווצרות כדור הארץ, אבל כן מסיום "ההפצצה הגדולה" - מטרות השביטים והמטאוריטים הגדולים שהיו בראשית קיומו של כדור הארץ.
עם זאת כמות המים על פני השטח השתנתה. עקב טקטוניקת הלוחות מים נבלעים באזורי שקיעה, ונפלטים באזורי בקיעה ומהרי געש. חלק לא מבוטל ממי כדור הארץ מצויים במאגמה שמתחת לקרום כדור הארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:40, 27 בספטמבר 2021 (IDT)- זה כבר חפירה בנושא "מהוא רגע היווצרות הפלנטה" שאין לה גבול חד. לצורך העניין אני אדון בתקופה משמעותית אחרי ההפגזה הכבדה המאוחרת ולצורך עניין זה מסת כדור הארץ נשמרה יחסית קבועה מאז. ההנחה הזאת לא מדויקת כי גם היתה תקופה בה מים רבים התנדפו. ההערכה היא שכדור הארץ איבד בזמנו אוקיינוס שלם בתהליך של נידוף באור.
- פשוט אני מרגיש שמרכז ההשאלה היא לגבי היווצרות, ספיחה ופירוק של מולקולות מים על פני כדור הארץ כבר בתקופה מאוחרת בהרבה להפגזה המאחרת (ארכאיקון?) ולא לגבי מים "חיצוניים".
- אז: כמו שאתם יודעים, ישנן תגובות כימיות שמסוגלות להפיק או לפרק מים (כדגומת שריפה, פוטוסינתזה ומיום מינרלי), כך שכמות מולקולות המים יכולה להשתנות אם תגובות כימיות כאלה נפוצות מספיק. דוגמה חשובה בהקשר הזה היא אסון החמצן, שהוא אחד משינויי האקלים הקיצוניים ביותר ששינה מהותית את ההרכב הכימי של הפלנטה שלנו בזמנו. אז התשובה היא שלילית: כמות מולקולות המים לא קבועה לאורך כל התקופות הגאולוגיות מכיוון שפעילות ביו-כימית שונה שינתה את ההרכב הכימי של האטמוספרה בצורה ניכרת מספר פעמים. Corvus,(Nevermore) 15:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
מה זה צו בית משותף?
[עריכת קוד מקור]"אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (יחידות)".
מכיוון שקרקע אינה בית, אני לא מבין אם בחוק הישראלי המושג משקף חלוקת קרקע ליחידות מוגדרות, משקף חלוקת בית ליחידות מוגדרות, או יכול לשקף את שניהם? בתודה. ―אנונימי לא חתם
- צו בית משותף הינו אמצעי —-לחלוקת קרקע —-לתת חלקות (יחידות). מבנה שיש בו שתי יחידות ויותר על חלקה בשלמות יירשם כבית משותף.
סיכון מול תשואה
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
שאלה קצת במתמטיקה. נגיד יש שני מסלולים להשקעה. האחד הוא ה"כללי" שנחשב לסיכון בינוני: כלומר יש סיכוי נמוך יחסית לתשואה שלילית, אבל מצד שני התשואה החיובית היא נמוכה יחסית. יש מסלול "מניות" שבו יש סיכון גבוה, כלומר סיכוי גובה שתהיה תשואה שלילית ומצד שני, החיובית היא גבוהה משמעותית יותר. בשני המסלולים הסיכויים להצלחה גדולים מהכישלון.
אני מחפש איזה "אלגוריתם" חכם כביכול לאיך לפצל את החיסכון ככה שיהיה סיכוי אופטימלי לרווח. מה אני מכתוון: נגיד 60 אחוז במניות ו-40 בכללי או להפיך. משהו שמצד אחד יתן ביטחון ומצד שני יתן רווח. יש לכם איזשהו רעיון לחישוב? 77.125.190.146 11:53, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
- אם יש לך כימות של הסיכון ושל התשואה, אתה יכול לחשב כל מיני דברים (לדוגמה: מהי תוחלת הרווח אבל גם מה ההסתברות שהרווח יעלה מעל לסף מסוים או ירד מתחת לסף אחר). אבל קשה לי להאמין שיש לך כימות מדויק של שני אילו. לכן לטעמי השאלה היא פחות שאלה של מתמטיקה ויותר שאלה של הבנת הכלכלה. האם השאלה בכל זאת עוסקת במתמטיקה בהנחה שיודעים מהי ההסתברות לכל תשואה בכל אחד מהמסלולים? Tzafrir - שיחה 15:45, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
- אלו שאלות יסודיות במתמטיקה פיננסית - בניית פורטפוליו עם תוחלת רווח מקסימלית עבור שונות נתונה. עוזי ו. - שיחה 12:18, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- תודה עוזי. אמו שצפריר ציין ובצדק, לא נתתי שום נתון מספרי. הסיבה היא שאני לא יודע בדיוק אילו מספרים צריך בשביל להעריך את מה שאני מעוניין: בניית מסלול "אופטימלי". אז אחת השאלות המרכזיות היא אופטימיזציה לפי מה צריך לעשות? שנית, אילו נתונים מהקופות אני צריך לקחת בחשבון כאשר אני עושה את החישובים? 77.125.190.146 12:43, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא מתמטיקאי ולא כלכלן, אך אני רואה שבתשובות שמעלי (וגם בשאלה שלך) אין התייחסות לאופק ההשקעה. בטווח הארוך (מעל עשרים שנה), חיסכון מנייתי משיג תשואה עודפת על פני אגרות חוב והשקעות "בטוחות" אחרות. בטווח הקצר (פחות מעשור) נפילות בבורסה והיחלשות הדולר עשויים לשחוק את הרווח ואף להסתכם בהפסד. בפרט, מדד ה-S&P 500 היום גבוה ב-47% מכפי שהיה לפני שנתיים בעוד שהמשק נפגע מהמגיפה העולמית, וקיים חשש לפקיעת הבועה בטווח הקצר. יתכן כי הערך על המודל הצ'יליאני, והמקורות שהוא מצטט, יעניינו אותך. ליאור पॣ • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 12:59, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- אפשר ללמוד את הנושא כאן. עוזי ו. - שיחה 12:51, 30 בספטמבר 2021 (IDT)
- תודה עוזי. אמו שצפריר ציין ובצדק, לא נתתי שום נתון מספרי. הסיבה היא שאני לא יודע בדיוק אילו מספרים צריך בשביל להעריך את מה שאני מעוניין: בניית מסלול "אופטימלי". אז אחת השאלות המרכזיות היא אופטימיזציה לפי מה צריך לעשות? שנית, אילו נתונים מהקופות אני צריך לקחת בחשבון כאשר אני עושה את החישובים? 77.125.190.146 12:43, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
אילו טכנולוגיות מסייעות קיימות בכדי למנוע typos?
[עריכת קוד מקור]כולנו נופלים ב typos מדי פעם, זה טבעי וסביר, במיוחד בסמארטפון עם מקלדת וירטואלית בה המקשים הוירטואליים קטנים ולפעמים האותיות קטנות מדי לצופה.
אילו טכנולוגיות מסייעות יש למנוע תופעה זו, הן לדסקטופים והן לסמארטפונים?
בתודה,
חתאמי,
- שלום לך אנונימי, שאלה טובה! אני אישית ועוד הרבה כמוני משתמשים בגרמרלי. גרמרלי היא חברת טכנולוגיה המפתחת בודק איות באמצעות בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. זאת אומרת מתקנת את השגיאות שלך על פי אוצר מילים רחב במיוחד! לי היא מאוד עוזרת.
- אפשר להוסיף לכרום פה: https://www.grammarly.com/ אקסינו - שיחה 12:08, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- היום כל המקלדות הווירטואלית נותנות הצעות מילים. לא בטוח אם בכל מקום, אבל גם באנדרואיד יש קו מקושקש אדום מתחת למילים שאינו מכיר. גם המילון של המקלדות מתעדכן בהתאם לשימוש חוזר במילים וגם ההצעות. יצאה לפני שנים גם מקלדת שנטען שהיא מיועדת לכתיבה בשגיאות, ומראש הכל צפוף ואין מקום לכתוב נורמלי, אך זה נובע מהרצון שהמקלדת לא תשתלט על חצי מסך, נקרא minuum, אם אני זוכר. מעניין אם הפרויקט הזה עדיי פעיל. אז, זה עלה כסף להוריד את המקלדת הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 04:10, 30 בספטמבר 2021 (IDT)
משהו שלא הבנתי מפתיח הערך בועת הדוט-קום
[עריכת קוד מקור]"במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו תוך ניתוק גדל והולך מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות"
מה זאת אומרת השווי הכלכלי ה"אמיתי"? הרי גם ההשקעות בגלל פיתוחים בתחום האינטרנט דאז היו שווי אמיתי. תודה. ―אנונימי לא חתם
- אדם סמית' טבע את פרדוקס המים והיהלומים: מים הם הדבר השימושי ביותר, אך אי אפשר לקנות תמורתם דבר. יהלום איננו שימושי כלל אך ניתן לרכוש באמצעותו דברים רבים. יש תיאוריות שונות כיצד נקבע ערכו האובייקטיבי של מוצר או שירות. עקרונית, הערך הזה הוא שקלול של מרכיבי התועלת הכלכלית לרוכש ולמוכר. ובלי להרחיב: שווי העבודה שהושקעה, שווי העבודה שהוא חוסך לרוכשו, השפעתו על תזרים המזומנים, ובכלל, איזו תועלת אפשר להפיק מהמוצר או השירות, באופן שיצדיק את המחיר. בסופו של דבר, הפרמטרים האלה הם כוחות שמאזנים זה את זה, ומהשקלול שלהם נובע מחיר שנחשב "סביר" לשלם בעד המוצר/שירות, והוא מתקבע כ"מחיר השוק": כמה שווה לי להשקיע כדי לקנות, כך שארוויח מהקנייה באופן סובייקטיבי, ולחלופין, בכמה אהיה מוכן למכור. בועה כלכלית נוצרת כאשר מסיבות שונות, שווי המוצר/שירות עולה הרבה מעבר למחיר השוק שנקבע על בסיס התועלת הכלכלית המשוקללת שלו, בגלל התערבות של אינטרסים המנתקים את הערכת המחיר מהשיטות הקונבנציונליות להערכת שווי. קרא כאן בהרחבה.--נדב - שיחה 15:54, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- שלום ותודה ! עלי להעיר שאני לא שואל על הגדרות ערך כספי, אני שואל על כסף שהיה בפועל באותן חברות; כלומר, אם באותן חברות כבר הושקע כסף דרך קניות מניות (לצורך פיתוחים בתחום האינטרנט דאז), הרי שהחברות החזיקו יותר כסף בפועל אז למה נכתב 'תןך ניתוק מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות' אם שוויין הכלכלי עלה בפועל?. ―אנונימי לא חתם
- החברות הללו קיבלו כסף מבעלי מניות כדי ליצור עבורם ערך נוסף ולא כחיסכון. אותו כסף נועד להשקעה בתשתיות החברה (לדוגמה: תשלום משכורות וקניית ציוד) מתוך הבנה שהחברה תרוויח הרבה כסף בעתיד ובעלי המניות ירוויחו מכך (איך? ישירות ממכירת מניות או אולי מדיווידנדים). אבל החברות הללו (במקרה „הטיפוסי״ הגרוע) שילמו משכורות גבוהות לעובדים אבל לא הרוויחו כסף ולמעשה בכלל לא חשבו איך להרוויח כסף. ברור שזה לא נכון לכולן. לדוגמה: אמזון הייתה רווחית מהתחלה. גוגל אמנם התמקדה ברכישת „עיניים״ בחינם, אבל נראה שדי מהתחלה הייתה לה תוכנית עסקית. ובסופו של דבר הרבה חברות שלא יכלו להראות איך הן תוכלנה להרוויח כסף, התמוטטו. Tzafrir - שיחה 09:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)
- שלום ותודה ! עלי להעיר שאני לא שואל על הגדרות ערך כספי, אני שואל על כסף שהיה בפועל באותן חברות; כלומר, אם באותן חברות כבר הושקע כסף דרך קניות מניות (לצורך פיתוחים בתחום האינטרנט דאז), הרי שהחברות החזיקו יותר כסף בפועל אז למה נכתב 'תןך ניתוק מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות' אם שוויין הכלכלי עלה בפועל?. ―אנונימי לא חתם
"חיסון" לעומת "תרכיב"
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב לאחרונה התגבשה אצלי הבנה, שבעברית יש בלבול בין שני המושגים. באנגלית בכלל, ובוויקיפדיה בפרט, יש Immunization – שזו פעולת החיסון, לעומת Vaccine – תרכיב, החומר המוחדר לגוף בפעולת החיסון. בויקיפדיה העברית, "חיסון" מוגדר כ"אמצעי מונע" (שזה בעצם התרכיב), ואפילו מובהר ש"...לואי פסטר התבסס על עבודתו של ג'נר ויצר תרכיבים..." (אבל אין ערך "תרכיב"). התוצאה היא שבבינויקי, הדף חיסון מקושר ל-Vaccine, ולעומת זאת, אין כלל ערך עברי המקושר ל-Immunization. להבנתי. ויקיפדיה קיבעה את הטעות הרווחת שלא מבחינה בין פעולת החיסון לבין תרכיב החיסון. במקורות שונים באנגלית, קראתי שכאשר הרשויות פוצחות במבצע חיסונים, זה נקרא Vaccine immunization Program. אני סבור, אם כך, שיש מקום לבחון שינוי שם ערך ועיון מחודש בערך עצמו, אבל בכוונת מכוון אני נמנע בשלב הזה לפתוח דיון שינוי שם בדף השיחה או במזנון, משום שאני מעוניין קודם לבחון את ההבנה שלי מההיבט הלשוני. בעלי הידע באנגלית, בעלי הידע ברפואה, בעלי הידע בביולוגיה, תודה מראש.--נדב - שיחה 13:37, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- לא יודע איך לפתור את זה. אבל יש אפילו סיבוך נוסף: פעולת הכנסת התרכיב (הזרקה למשל) נקראת בשפה המקצועית אינוקולציה (Innoculation) והיא קודמת בזמן ליצירת החיסוניות (Immunization). Tsabarn - שיחה 16:39, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- Tsabarn אכן כך. זאת ועוד: באנגלית יש גם Vaccination. דהיינו, באנגלית יש שלושה מונחים שבעברית "חיסון" מכסה את כולם. ההתלבטות התחילה כשקראתי את הערך Anthrax Vaccine Immunization Program והתחלתי לדלג בין מושגים שונים. התברר שבוויקיפדיה העברית אין ערך "תרכיב", ואילו הערך "חיסון" כשם עצם, מקושר לדף Vaccine. אני אסתפק באפשרות לבחון ולפתור את ההשערה שלי, שצריך לשנות את שם הערך "חיסון" ל"תרכיב", ואז לכתוב ערך "חיסון" כפעולת ה-Vaccination, אבל זה אומר לשכתב את הערך הקיים מהיסוד. חוץ מזה, אנסה לשאול את גוגל באנגלית מה ההבדל בין שלוש המילים האנגליות (Immunization, Vaccination, Innoculation). הבעיה הפרטית שלי היא שאני שוקד כבר זמן רב על ערך חדש ומפורט, ובכל פעם שנדמה שהערך עומד בפני סיום, אני נתקל בסוגיה חדשה ששולחת אותי לעשות שיעורי בית, כי המילה חיסון נשנית בערך פעמים רבות בהשוואה למילה תרכיב, ונראה לי שפשוט שוגים בתפיסת המושגים השונים, ומחליפים "תרכיב" ב"חיסון".--נדב - שיחה 17:32, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- Tsabarn, נראה שהדף הזה מסביר יפה את ההבדלים. אז, 1) אני צריך להחליף בכמה מקומות בערך שלי את "חיסון" ב"תרכיב", 2) יהיה נכון לשנות את שם הערך חיסון לתרכיב, ואז יהיה אפשר לכתוב ערך חדש שיבדיל בין החומר לפעולה. בקצרה: Immunization זה התהליך שעובר הגוף. Vaccination זו הפעולה של החדרת החומר לגוף. Inoculation זו החדרת מיקרואורגניזם (למשל: נגיף מוחלש) לתוך גוף חי/צומח. לכן אני צריך חוות דעת של בעלי ידע ברפואה ובמיקרוביולוגיה. אבל אני חושב שיהיה לי קל יותר לתקן בערך שאני כותב, מאשר לשכנע כאן לשנות שם ערך...--נדב - שיחה 18:01, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- Tsabarn בבקשה: Vaccine = תרכיב.--נדב - שיחה 18:14, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- לפי מה שניתן להבין מהאקדמיה, Immunization היא ״התחסנות״. Gil mo - שיחה 12:47, 30 בספטמבר 2021 (IDT)
- Tsabarn בבקשה: Vaccine = תרכיב.--נדב - שיחה 18:14, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- Tsabarn, נראה שהדף הזה מסביר יפה את ההבדלים. אז, 1) אני צריך להחליף בכמה מקומות בערך שלי את "חיסון" ב"תרכיב", 2) יהיה נכון לשנות את שם הערך חיסון לתרכיב, ואז יהיה אפשר לכתוב ערך חדש שיבדיל בין החומר לפעולה. בקצרה: Immunization זה התהליך שעובר הגוף. Vaccination זו הפעולה של החדרת החומר לגוף. Inoculation זו החדרת מיקרואורגניזם (למשל: נגיף מוחלש) לתוך גוף חי/צומח. לכן אני צריך חוות דעת של בעלי ידע ברפואה ובמיקרוביולוגיה. אבל אני חושב שיהיה לי קל יותר לתקן בערך שאני כותב, מאשר לשכנע כאן לשנות שם ערך...--נדב - שיחה 18:01, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
- Tsabarn אכן כך. זאת ועוד: באנגלית יש גם Vaccination. דהיינו, באנגלית יש שלושה מונחים שבעברית "חיסון" מכסה את כולם. ההתלבטות התחילה כשקראתי את הערך Anthrax Vaccine Immunization Program והתחלתי לדלג בין מושגים שונים. התברר שבוויקיפדיה העברית אין ערך "תרכיב", ואילו הערך "חיסון" כשם עצם, מקושר לדף Vaccine. אני אסתפק באפשרות לבחון ולפתור את ההשערה שלי, שצריך לשנות את שם הערך "חיסון" ל"תרכיב", ואז לכתוב ערך "חיסון" כפעולת ה-Vaccination, אבל זה אומר לשכתב את הערך הקיים מהיסוד. חוץ מזה, אנסה לשאול את גוגל באנגלית מה ההבדל בין שלוש המילים האנגליות (Immunization, Vaccination, Innoculation). הבעיה הפרטית שלי היא שאני שוקד כבר זמן רב על ערך חדש ומפורט, ובכל פעם שנדמה שהערך עומד בפני סיום, אני נתקל בסוגיה חדשה ששולחת אותי לעשות שיעורי בית, כי המילה חיסון נשנית בערך פעמים רבות בהשוואה למילה תרכיב, ונראה לי שפשוט שוגים בתפיסת המושגים השונים, ומחליפים "תרכיב" ב"חיסון".--נדב - שיחה 17:32, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
הימנעות מכוונת מסדר מתמטי בשיום היררכיות
[עריכת קוד מקור]להלן כמה נושאים היררכיים:
- ביולוגיה: ממלכה ← מערכה ← מחלקה
- פוליטיקה: משפחה ← שבט ← עם
- ויקיפדיה: ביורוקרט ← מפעיל מערכת ← מנטר
בכל אחת מהמערכות ניתן להכניס עוד ועוד קבוצות מקיפות ו\או קבוצות ביניים בשמות שונים אבל אני שם לב שהשמות לא באמת משנים אלא מה שמשנה זה הרמות; רמה 1, רמה 2, רמה 3 וכו'.
אני אישית מזהה בעיה בכך שכל אדם שמגדיר מערכת מגדיר בה שמות לרמות היררכיות כאוות נפשו כי הרי אחר כך יכול להיגרם עומס טרמינולוגי כשמקיימים שיח רחב המערב בתוכו שמות של דרגות היררכיות מנושאים שונים ואף לבלבול אם לפחות שני נושאים כוללים את אותם מונחים לתיאור דרגות אלה ולכן חשוב לי לשאול האם פילוסופים ומתמטיקאים הגדירו בעיית הגדרת שמות שונים לאותו דבר בדיוק (רמות היררכיה שונות) עד אין סוף ואם כן אשמח לקרוא ערך על בעיה כזאת. בתודה, ―אנונימי לא חתם
- "שמות שונים לאותו דבר בדיוק" הוא איזומורפיזם (בדוגמאות שנתת - של קבוצות סדורות). עוזי ו. - שיחה 00:52, 1 באוקטובר 2021 (IDT)
האם הטלת מס שבח על קונה דירה היא פרקטיקה נפוצה?
[עריכת קוד מקור]יכול להיות שבעל דירה ידרוש מרוכש פוטנציאלי לשלם לו את המס שבח ואחרת לא ימכור לו הדירה?
- הליך מכירת נכס מקרקעין (דירה) מוגדר בחוק. כך שמחיר הדירה יכלול את השווי של מס השבח, ומס השבח יחושב על המחיר הכולל, כך גם מס הרכישה. אפשר כמובן לעבור על החוק ולשלם בשחור. שנילי - שיחה 10:42, 1 באוקטובר 2021 (IDT)
- ולשאלה המקורית, כן זה ייתכן. קיימים מקרים שבהם מוסכם על מחיר "נטו" של נכס מקרקעין, כשהקונה מתחייב לשאת גם בתשלומים שהמוכר חייב בהם. זה לא דבר נפוץ בכלל ובפרט לא במכירה סטנדרטית של דירות. זה אופייני במקרים שבהם הקונה הוא יזם וחישוב השבח עשוי להיות מורכב, כמו בעסקאות קומבינציה. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:28, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
מכירת מנייה מבלי להיות טריידר מניות
[עריכת קוד מקור]אם המקצוע שלי איננו טריידר מניות ומעולם לא היה טריידר מניות, אך מכרתי מנייה (לא במסגרת העסק שלי אלא כעיסוק צדדי פר-אקסלנס ואולי אף חד פעמית בלבד), האם עלי להוציא עליה קבלה?
בוודאי שאני אמור לתעד את ההכנסה מן המכירה בספר חשבונות לפי הוראות המס של כל מדינה סבירה בפלנטה אבל האם מדינות שונות מחייבות להוציא גם קבלה מספר קבלות על מכירת מנייה? תודה. ―אנונימי לא חתם
כוח אדם אקדמאי בישראל
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
איך ישראל עומדת מבחינת כוח אדם אקדמאי: האם יש יותר בוגרי תואר ראשון מאשר משרות לבעלי תואר ראשון או להפיך?
מה לגבי בוגרי תואר דוקטור? האם יש יותר דוקטורים מאשר משרות שדורשות דוקטורט או הפוך?
- התשובה הדי-משעממת ודי-צפויה היא "תלוי". יש מקצועות שבהם יש עודף בוגרים, ויש מקצועות שבהם הביקוש לבוגרים עולה על ההיצע. לכן יש משרות שמציעות שכר גבוה מאד לבעלי תואר אקדמי, ומנגד יש אקדמאים מובטלים. למי שמתלבט, משיקולי תעסוקה, האם ללמוד לתואר אקדמי, הייתי ממליץ לבצע ניתוח עדין יותר. עוזי ו. - שיחה 20:43, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
למה סביל נחשב לאנגלית יותר גבוהה?
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
שמתי לב שבכתיבה מדעית יש העדפה לסביל ביחס לפעיל. במקום לכתוב we calculated the average and tested the results יכתבו: the average value was calculated and the results were examined.
מה היתרון של הסביל? למה הוא נחשב ל"יותר טוב"? 77.127.18.110 15:52, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- בקורס כתיבה מדעית באוניברסיטת ת"א מלמדים להעדיף את הנוסח הפעיל על פני הסביל. כך גם ממליצים סטראנק וווייט (אנ') בכלל מספר 14. קיימות שפות שאינן אנגלית בהן הנוסח הסביל מועדף על פני הפעיל. בספרה על מגילת אסתר ממחישה תמר עילם גינדין כיצד בשפה הפרסית מועדף הנוסח הסביל על פני הפעיל. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 17:18, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- בכתיבה אקדמית לא מקובל להשתמש בגוף ראשון-מדבר/ים, וההנחיות הן להימנע מכך ככל האפשר, אלא אם יש דרישה כזו במקרים מסוימים. אלה גם ההנחיות במדריכי הכתיבה האקדמית לכן משתמשים בסביל או בגוף שלישי, למשל: "החוקרים חישבו", במקום "חישבנו". מותר להשתמש בגוף ראשון, למשל בהצגת שאלת המחקר וההשערה: "במאמר זה אבדוק/נבדוק".--נדב - שיחה 17:24, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- הנה חיבור מצוין במדעי המוח. המילה "we" מופיעה בו 330 פעם, לרוב בתחילת המשפט או הפסוקית. אפשר היה לנסח את המאמר מחדש בגוף סביל ובכך להפוך אותו מקריא ביותר לקריא בקושי. כדי לוודא שלא מדובר בדוגמא מקרית, בחרתי באקראי עשרה מאמרים המצוטטים בדוקטורט שלי ובדקתי כמה פעמים מופיעה בכל אחד מהם המילה "אנחנו": 13, 2, 15, 24, 23, 49,83,36,65, 13. לא נירמלתי את התוצאות לפי אורך המאמר או מספר הציטוטים שקיבל, אך נראה לי שעולה מהמדגם הקטן הזה שלשון "מדדנו", "מצאנו" ו-"אנו מדווחים כי" שכיחה למדי. וטוב שכך. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 20:50, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- גם בכתיבה מדעית קיימות אסכולות, דורות ואופנות שונות. במשך לפחות מאה שנה אכן היה נהוג בכתיבה מדעית להשתמש בצורה הסבילה, שהיא כביכול יותר אובייקטיבית, ומצניעה את עורכי המחקר בהשוואה לממצאים ולשיטות. כיום זהו סגנון "שמרני" שמזוהה יותר עם מדע באירופה, ואולי עם תחומים ומוסדות שמרניים יותר בארה"ב. לעומת זאת, בעיקר בארה"ב, ובתחומים מדעיים מתקדמים כמו נוירוביולוגיה וביולוגיה מולקולרית, נפוץ כיום סגנון חדש יותר, שמעדיף את הצורה הפעילה. יש בו גם העדפות נוספות, למשל שימוש במילים פשוטות יותר למושגים שאינם מדעיים. H. sapiens - שיחה 14:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- תמיד הורג אותי שצריך לסרבל משפטים ושמשפט כמו we found that x is bigger than y נחשב לנחות ביחס למשפט Our findings indicate that x is grater than y. לדעתי צריך לשים ככלל עריכה שמשפטים צריכים להיות כמה שיותר קצרים, נהירים ובאנגלית כמה שיותר פשוטה סטייל ויקיפדיה באנגלית פשוטה. מאמר מדעי הוא לא יצירה ספרותית, המטרה שלו להעביר מידע בצורה כמה שיותר מדויקת, לא להרשים על ידי צורת כתיבה ואוצר מילים בלטינית. Corvus,(Nevermore) 14:36, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- בדוגמה שנתת, התחושה שלי היא שהמשפט השני לא מנסה לסרבל או להרשים, אלא לרכך. למשל מצב ש x>y איננה התוצאה הנמדדת, אלא מסקנה שנובעת מהתוצאה הנמדדת, לאחר שלבים נוספים של הסקה. להעביר מידע בצורה מדוייקת זה גם להעביר דקויות של משמעות. בתור מי שבעצמו כותב מאמרים בסגנון החדש (ומתקן שותפים שלו שעדיין כותבים בסגנון הישן...), אני לא חושב שמילה אחת נוספת במשפט היא מחיר גבוה מדי להעביר ניואנס חשוב. H. sapiens - שיחה 10:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- תמיד הורג אותי שצריך לסרבל משפטים ושמשפט כמו we found that x is bigger than y נחשב לנחות ביחס למשפט Our findings indicate that x is grater than y. לדעתי צריך לשים ככלל עריכה שמשפטים צריכים להיות כמה שיותר קצרים, נהירים ובאנגלית כמה שיותר פשוטה סטייל ויקיפדיה באנגלית פשוטה. מאמר מדעי הוא לא יצירה ספרותית, המטרה שלו להעביר מידע בצורה כמה שיותר מדויקת, לא להרשים על ידי צורת כתיבה ואוצר מילים בלטינית. Corvus,(Nevermore) 14:36, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- גם בכתיבה מדעית קיימות אסכולות, דורות ואופנות שונות. במשך לפחות מאה שנה אכן היה נהוג בכתיבה מדעית להשתמש בצורה הסבילה, שהיא כביכול יותר אובייקטיבית, ומצניעה את עורכי המחקר בהשוואה לממצאים ולשיטות. כיום זהו סגנון "שמרני" שמזוהה יותר עם מדע באירופה, ואולי עם תחומים ומוסדות שמרניים יותר בארה"ב. לעומת זאת, בעיקר בארה"ב, ובתחומים מדעיים מתקדמים כמו נוירוביולוגיה וביולוגיה מולקולרית, נפוץ כיום סגנון חדש יותר, שמעדיף את הצורה הפעילה. יש בו גם העדפות נוספות, למשל שימוש במילים פשוטות יותר למושגים שאינם מדעיים. H. sapiens - שיחה 14:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- הנה חיבור מצוין במדעי המוח. המילה "we" מופיעה בו 330 פעם, לרוב בתחילת המשפט או הפסוקית. אפשר היה לנסח את המאמר מחדש בגוף סביל ובכך להפוך אותו מקריא ביותר לקריא בקושי. כדי לוודא שלא מדובר בדוגמא מקרית, בחרתי באקראי עשרה מאמרים המצוטטים בדוקטורט שלי ובדקתי כמה פעמים מופיעה בכל אחד מהם המילה "אנחנו": 13, 2, 15, 24, 23, 49,83,36,65, 13. לא נירמלתי את התוצאות לפי אורך המאמר או מספר הציטוטים שקיבל, אך נראה לי שעולה מהמדגם הקטן הזה שלשון "מדדנו", "מצאנו" ו-"אנו מדווחים כי" שכיחה למדי. וטוב שכך. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 20:50, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- למיטב הבנתי הביטוי "our findings suggest" משתייך לנוסח הפעיל, גם אם הוא מסויג יותר מאשר "we discovered that". ליאור पॣ • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 11:19, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- לאו דווקא בכתיבה מדעית. צורות סביל (בשפות שהן קיימות) נלמדות מאוחר הרבה יותר מצורות פעיל שקיימות בכל השפות. אני משער שבאופן ישיר זה תורם לכך ששפת סביל נראית בוגרת ומתוחכמת יותר מפעיל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:21, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- והערת אגב שלא קשורה לגמרי: בעברית, הלשון הסבילה נועדה בעיקר לשמש במקרים שבהן מבצע הפעולה לא ידוע או לא חשוב. זה מה שמסביר את זה שאין תרגום עברי למילה האנגלית by. אביתר ג' • שיחה • 21:20, 6 בנובמבר 2021 (IST)
מערכת בריאות בארה"ב
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
בארץ אם מישהו רוצה לפנות לרופא, הוא יכול באתר קופת חולים להזמין תור מראש. ואז לגשת ולשלם משהו יחסית סמלי. מצד שני, הוא משלם קבוע ביטוח לאומי ומס בריאות.
איך זה הולך בארה"ב? האם קיימת דרך לשלם קבוע ואז לקבל שירותים במחיר סמלי? 77.127.18.110 23:04, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
- כן, תוכניות ביטוח רפואי שונות, שניתנות ע"י חברות ביטוח פרטיות (ולא קופות חולים כמו אצלנו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- תוכניות ביטוח הבריאות, בארצות הברית, נחלקות באופן גס לשני סוגים: HMO ו-PPO. קרא עליהן באנגלית. אומרים ישנה - שיחה 17:58, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- בישראל, כמו באירופה, המדינה רואה את תחום הבריאות כחלק מחובותיה כלפי האזרח, כמו חינוך, רווחה ותשתיות. האספקה של בריאות בסיסית היא חלק מחובות המדינה, וכלולה בתקציב הבסיס של המדינה. במקביל, המדינה לוקחת מכולם מס בריאות וכן ביטוח לאומי (המכסה טיפול במקרים של נכות וכו'), וכן מס הכנסה גדול יותר.
- בארצות הברית, הדבר "הטוב" הוא שאין בכלל מס בריאות, הביטוח הלאומי קטן מאוד, ומס ההכנסה קטן אף יותר. אנשים משלמים מס הכנסה של 6 אחוז, 8 אחוז וכו' (לפי מדרגות מס), בעוד שבארץ ובאירופה משלמים פי שלושה וארבעה. אבל הדבר "הרע" הוא, שתחום הבריאות אינו חלק מחובות המדינה כלפי האזרחים. הכל פרטי.
- אמנם, חוק האובמה-קייר ניסה לתקן זאת, אבל דונלד טראמפ הצליח לעקר גם אותו מרוב התוכן. חוק הבריאות האמריקאי המתוקן הוא כבר לא חובה, ולכן אמריקאים עניים (בעיקר אם הם רפובליקאים) אינם בהכרח רוכשים אותו. כך שעדיין ניתן לראות לעתים אמריקאים (לדוגמה עם מחלות נפשיות או הלומי קרב) שאינם עובדים ומתגוללים ברחובות; וכאשר הם זקוקים לטיפול רפואי יקר קבוע, לדוגמה, לרכישת אינסולין באופן קבוע בגלל סוכרת, הם עלולים למות צעירים. (נכון, יש מוסדות או עמותות חסד, בעיקר דתיות, שמנסות לעזור. הן לא מקבלות כל מימון מהמדינה, ולא תמיד יש להן יכולת, או שיש לאזרח העני נגישות אליהן).
- החלום האמריקאי הוא "חלום" בעיקר אם אתה צעיר ובריא ויכול לעבוד בלי לשלם כמעט מס הכנסה. אבל הוא כבר לא "חלום" אלא יותר סיוטי לילה - למי שעני, לא עובד, עם בעיות רפואיות, ואין לו ביטוח בריאות. דני Danny-w - שיחה 08:12, 9 בנובמבר 2021 (IST)
מקורות העם העברי - תאוריה חד משמעית?
[עריכת קוד מקור]- בני קדם (בארץ כנען)
- שסו יהו (דרום אדום)
- יעקב אל
- ועוד "שבטים" שמקורם בתקופה הנאלותית קרמית (Pottery Neolithic)?
האם יש תאוריה רצינית ומסודרת בנושא? תודה, ―אנונימי לא חתם
- השפה העברית היא שפה מקבוצת השפות השפות הכנעניות (כמו, לדוגמה האדומית, מואבית והפיניקית). זה רומז שהעם הגיע גם הוא מכאן, אבל לא לא מעבר לרמז, מכיוון ששפות אפשר לרכוש. למיטב הבנתי התאוריה המקובלת במחקר היא שממלכת ישראל וממלכת יהודה החלו להתגבש באזור ההר (היכן שבזמן מכתבי אל עמרנה שכנו ממלכת שכם וממלכת ירושלים). מעבר לכך יש המון השערות אבל פחות מידע להתבסס עליו.
- האחרים שהזכרת:
- בני קדם: זה מונח שמוזכר בתנך מספר פעמים ונראה שהוא מתייחס בבירור לזרים ולא למי שקשורים לעם.
- שסו יהו: יש לנו ערך על ההשערה המדיינית-קינית: יש שם כל מיני השערות מעניינות, אבל בינתיים מעט אישושים. בשנים האחרונות יש ממצאים חדשים במתחמי כריית ועיבוד הנחושת בתמנע(?). אין לי מושג עד כמה ממצאים משם מחזקים או מחלישים את ההשערה הזו.
- יעקב אל: נראה שהשם יעקב היה קיים באזור. ישראל קנוהל בונה, לדעתי המאוד לא מקצועית, תילי תילים על אחד האזכורים הללו והופך אותה לשבט שלם.
- עפירו: נראה שמדובר בעיקר על קבוצות של אנשים שפועלים ככנופיות ולפעמים גם כמיליציות. במכתבי אל עמרנה כל מיני מלכים מאשימים את יריביה בשימוש בעפירו. הייתה פעם טענה שעם ישראל נוצר מבני המעמד הזה, אבל היא לא הצליחה להתבסס.
- התקופה הנאוליתית? אנחנו בסוף תקופת הברונזה (תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל) או בתחילת תקופת הברזל.
- Tzafrir - שיחה 04:35, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- מכיוון שהזכרת תקופה נאוליתית: אם רוצים ללכת קצת יותר אחורה, ומקבלים את ההנחה ששפות קשורות לעמים (שעובדת במקרים שונים ושגויה במקרים אחרים): אפשר להסתכל במעלה עץ השפות: שפות כנעניות נחשבות שפות שמיות צפון-מערביות (כמו גם ארמית) שהן שפות שמיות מערביות (כמו ערבית). היה עוד ענף עיקרי לשפות שמיות: שפות שמיות מזרחיות. הבלשנים מקבצים את משפחת השפות הזו כחלק ממשפחת שפות גדולה יותר: שפות אפרו-אסיאתיות (שכונו בעבר „שפות חמיות–שמיות״). הן מדוברות בחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. ההשערה המקובלת במחקר היא שמקור השפות הללו הוא דווקא בצפון אפריקה ולא במזרח התיכון. מתי ואיך בדיוק הגיעו דוברי השפות השמיות ללבנט? מתי היה הפיצול בין שפות מערביות ומזרחיות? בין צפון ודרום מערביות? שאלות טובות. יש מעט עדויות והרבה השערות. החלקים הקדומים של השאלה הם כנראה עדיין בתקופה הנאוליתית (סתם משער. בכלל לא בדקתי). Tzafrir - שיחה 11:12, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- לואיג'י לוקה (לוצ'ה?) קאוולי-ספורצה, פחות או יותר האבא של תחום הגנטיקה של אוכלוסיות אדם, כתב טיפה על הסוגייה ואמר ששאיסוף ריצופים רבים מהלבנט ואפריקה יוכל לתת אינדיקציה טובה מאוד לתשובה. זה בספר משנת 98 או משהו כזה ומאז עברו יותר מ 20 שנה - אולי הנתונים נאספו מאז ורק ממתינים לפענוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:26, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- תגובה בעניין הניאולית, לא קשור לשאלה המקורית: קוואלי-ספורצה חקר את השונות הגנטית באוכלוסיות בנות-ימינו ובכך טעה, מפני שהוא התייחס לאוכלוסיות קדם-קולוניאליות במקום נתון כייצוגים סטטיים של האוכלוסיה שהיתה באותם מקומות בעבר הרחוק. לפעמים זה עובד, אבל לא באזור מקושר ורב תהפוכות כאזורנו. המחקרים החדשים בפלאוגנטיקה מראים במקרים רבים שחילופי אוכלוסיה והתערבבות אוכלוסיות היו שכיחות בפרהיסטוריה המאוחרת ובתקופת הברונזה. כלומר, תפוצת דוברי השפות השמיות בצפון אפריקה (למשל) מייצגת תערובת של נדידות, הגליות מכוונות, מסעות כיבוש ודחיקת אוכלסוהי שקטה עוד לפני הופעת התיעוד הכתוב (וכמובן גם אחרי), לאו דווקא את אזור המוצא המשוער של דוברי האפרו-אסיאתית. לדעתי, במצב כזה השאלה הבלשניית למעשה בלתי פתירה. השלדים לא יכולים לדבר - גם במקרה שחילצנו דנ"א אנושי עתיק ויש לנו ספריות להשוואה לשלדים עתיקים אחרים, לא נוכל לדעת באיזו שפה דיבר המנוח. Reuveny - שיחה 19:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- אאז"נ קוואלי-ספורצה התייחס לסוגיה, וטען שמדד טוב הוא שונות גנטית נמוכה ליחידת שטח או משהו כזה - אני לא ממש זוכר מה הייתה השורה התחתונה. יש ברשותך את הספרים הפחות ישנים שלו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- תגובה בעניין הניאולית, לא קשור לשאלה המקורית: קוואלי-ספורצה חקר את השונות הגנטית באוכלוסיות בנות-ימינו ובכך טעה, מפני שהוא התייחס לאוכלוסיות קדם-קולוניאליות במקום נתון כייצוגים סטטיים של האוכלוסיה שהיתה באותם מקומות בעבר הרחוק. לפעמים זה עובד, אבל לא באזור מקושר ורב תהפוכות כאזורנו. המחקרים החדשים בפלאוגנטיקה מראים במקרים רבים שחילופי אוכלוסיה והתערבבות אוכלוסיות היו שכיחות בפרהיסטוריה המאוחרת ובתקופת הברונזה. כלומר, תפוצת דוברי השפות השמיות בצפון אפריקה (למשל) מייצגת תערובת של נדידות, הגליות מכוונות, מסעות כיבוש ודחיקת אוכלסוהי שקטה עוד לפני הופעת התיעוד הכתוב (וכמובן גם אחרי), לאו דווקא את אזור המוצא המשוער של דוברי האפרו-אסיאתית. לדעתי, במצב כזה השאלה הבלשניית למעשה בלתי פתירה. השלדים לא יכולים לדבר - גם במקרה שחילצנו דנ"א אנושי עתיק ויש לנו ספריות להשוואה לשלדים עתיקים אחרים, לא נוכל לדעת באיזו שפה דיבר המנוח. Reuveny - שיחה 19:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- לואיג'י לוקה (לוצ'ה?) קאוולי-ספורצה, פחות או יותר האבא של תחום הגנטיקה של אוכלוסיות אדם, כתב טיפה על הסוגייה ואמר ששאיסוף ריצופים רבים מהלבנט ואפריקה יוכל לתת אינדיקציה טובה מאוד לתשובה. זה בספר משנת 98 או משהו כזה ומאז עברו יותר מ 20 שנה - אולי הנתונים נאספו מאז ורק ממתינים לפענוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:26, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- מכיוון שהזכרת תקופה נאוליתית: אם רוצים ללכת קצת יותר אחורה, ומקבלים את ההנחה ששפות קשורות לעמים (שעובדת במקרים שונים ושגויה במקרים אחרים): אפשר להסתכל במעלה עץ השפות: שפות כנעניות נחשבות שפות שמיות צפון-מערביות (כמו גם ארמית) שהן שפות שמיות מערביות (כמו ערבית). היה עוד ענף עיקרי לשפות שמיות: שפות שמיות מזרחיות. הבלשנים מקבצים את משפחת השפות הזו כחלק ממשפחת שפות גדולה יותר: שפות אפרו-אסיאתיות (שכונו בעבר „שפות חמיות–שמיות״). הן מדוברות בחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. ההשערה המקובלת במחקר היא שמקור השפות הללו הוא דווקא בצפון אפריקה ולא במזרח התיכון. מתי ואיך בדיוק הגיעו דוברי השפות השמיות ללבנט? מתי היה הפיצול בין שפות מערביות ומזרחיות? בין צפון ודרום מערביות? שאלות טובות. יש מעט עדויות והרבה השערות. החלקים הקדומים של השאלה הם כנראה עדיין בתקופה הנאוליתית (סתם משער. בכלל לא בדקתי). Tzafrir - שיחה 11:12, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- תוכל לקרוא סקירה בהירה של הדעות השונות על מקור עם ישראל בספרו של אדם זרטל, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל. Reuveny - שיחה 19:15, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
ביקורת על הטענה לפיה מסחר במניות הוא הימור
[עריכת קוד מקור]בציבור הכללי שלא עוסק בהשקעה ארוכת טווח לפחות במניות, נפוצה טענה כמו "מניות זה הימור ואפשר להפסיד את כל הכסף בזה".
אני חושב שהמשפט הזה בצורתו הכללית שגוי כי הוא מכיל בעיקר למסחר יומי \ סווינג \ השקעה פחות משנתיים ולאנשים שבכל מקרה אין להם ידע מדעי ו\או הנדסי בתחום בו הם השקיעו כסף (ובעיקר מתאר תקופות עבר בהן לא היה אינטרנט שמאפשר לבצע fact checking לגבי חברות שונות במיידי עם הכלים הנכונים ובטח לא לעיין בדוחות כספיים שלהם), לכן זה לא הימור (נטו), זו שותפות רק בקנה מידה "גדול" וכמו עם כל שותפות ולו הקטנה ביותר (שותף אחד בלבד) יהיה זה יאה ונאה להבין במה האדם נכנס שותף; פספסתי משהו? ―אנונימי לא חתם
- המשפט שגוי? אין אפשרות להפסיד את כל הכסף (או לפחות את חלקו הגדול)? Tzafrir - שיחה 04:38, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- ראשת, כמובן שיש הימור מסוים ברכישת מניה. כל אחד ואחד מרוכשי מניות של חברה שפשטה רגל בנה על זה שהוא ירוויח, אבל במציאות הוא מפסיד. אין דבר כזה השקעה ללא סיכון. שנית, אתה מדבר על משהו אחר וזה שהבורסה אינה קזינו. וכולנו נותנים לביתי השקעות להמר על הכסף שלנו. קוראים לזה קרן פנסיה. החסכונות שלנו משמשים לצורך סחר בניירות ערך. וכולנו נהנים מזה, אחרת הפנסיה שלנו היתה נשחקת לאפס עם השנים. Corvus,(Nevermore) 10:59, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- יש הימור בלהשאיר את הכסף בבנק, יש הימור בלהשאיר אותו מתחת לבלטות. התפיסה שהבאת כאן היא תפיסה רווחת בציבור, שרואה בטווח הקצר את המניות עולות ויורדות. בטווח של עשרות שנים, הסיכון לא גבוה יותר מהשקעות אחרות, והרווח לרוב גדול יותר. שמש מרפא - שיחה 11:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- זה מבוסס על ההתנהגות בעבר ולא על איזשהו חוק טבע. Tzafrir - שיחה 11:31, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- כל עוד לא מדובר במדע מדוייק, אין לנו אלא להתנהל לפי תקדימים. כאמור, החלופות לא פחות מסוכנות. שמש מרפא - שיחה 13:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- אני מניח שלא קראת את התוכן בקישור. Corvus,(Nevermore) 12:19, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- זה מבוסס על ההתנהגות בעבר ולא על איזשהו חוק טבע. Tzafrir - שיחה 11:31, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- יש הימור בלהשאיר את הכסף בבנק, יש הימור בלהשאיר אותו מתחת לבלטות. התפיסה שהבאת כאן היא תפיסה רווחת בציבור, שרואה בטווח הקצר את המניות עולות ויורדות. בטווח של עשרות שנים, הסיכון לא גבוה יותר מהשקעות אחרות, והרווח לרוב גדול יותר. שמש מרפא - שיחה 11:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- כל עוד אתה קונה תעודות סל או מניות ומקפיד לפצל את ההשקעה שלך על פני מגוון רחב דיו של נכסים, הסיכון שתאבד את כל כספך קטן ולא קיים חשש שתיקלע לחובות. מכירה בחסר ומסחר ממונף עשויים להסתכם בהפסדים העולים על 100% ובכך להכניס אותך לחובות. דו"חות כספיים משפיעים במידה מסוימת על שער המנייה, אבל קיים מתאם חלקי בלבד בין ביצועי החברה בהווה לבין ביצועי המנייה שלה, הן בשל הציפיות המשתנות של המשקיעים בנוגע לביצועי החברה בעתיד והן בגלל תנודות במסחר המנותקות מביצועי החברה.
- בכל אופן, לא מומלץ להשקיע את כל כספך במניות אחדות, גם אם התמזל מזלך להבין מצוין בתחום עיסוקם והקפדת לעקוב אחר הדו"חות הכספיים שלהן. למשל, מי שעקב אחר שוק האנרגיה הסולארית לפני כחמש עשרה שנה היה יכול להניח (בצדק) שהביקוש ללוחות סולאריים צפוי לנסוק ולהסיק מכך (בשוגג) שמניית LDK (אנ') היא השקעה נהדרת. החברה שגשגה ומנייתה עלתה בבורסת NYSE, עד שההיצף בשוק ריסק את מחירי הלוחות ומוטט את החברה. מי שרכש את מניות החברה בחמש דולר למנייה ביוני 2010 יכול היה להתבשם בתשואה של 260% על השקעתו בפברואר 2011, אולם מאז צנח מחיר המנייה לכ-0.01$ למנייה. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:00, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- אף בית השקעות רציני לא יתן למשקיע להכנס לחובות, ולכן ההשקעות יונזלו לפני שההפסד יגדל לכדי חוב. שמש מרפא - שיחה 13:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- בתי השקעות רציניים כבר הכניסו אנשים לחובות בנפילת הבורסה בתחילת שנות התשעים (נראה לי שאין ערך על כך): יועצי השקעות בבנקים עודדו את הציבור ללוות כסף כדי להשקיע במניות (זה עבד לאליעזר פישמן). Tzafrir - שיחה 13:44, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- אם אדם לווה כסף זה עניינו האישי, ואף אחד לא יכול למנוע ממנו. בשנות ה-90 המערכות אכן לא היו משוכללות מספיק, כיום זה פשוט קורה אוטומטית. שמש מרפא - שיחה 23:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- בתי השקעות רציניים כבר הכניסו אנשים לחובות בנפילת הבורסה בתחילת שנות התשעים (נראה לי שאין ערך על כך): יועצי השקעות בבנקים עודדו את הציבור ללוות כסף כדי להשקיע במניות (זה עבד לאליעזר פישמן). Tzafrir - שיחה 13:44, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
- אף בית השקעות רציני לא יתן למשקיע להכנס לחובות, ולכן ההשקעות יונזלו לפני שההפסד יגדל לכדי חוב. שמש מרפא - שיחה 13:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
אני מודה למגיבים על דבריהם. ―אנונימי לא חתם
מה ההבדל בין תוכנת מסחר במניות כמו "רצף" לבין תוכנת מסחר במניות כמו "קולמקס"?
[עריכת קוד מקור]מה ההבדל חוץ מזה שהראשונה מטעם גוף ציבורי (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) והשנייה מטעם גוף פרטי (מכללת פסגות)? הרי עם שתיהן סוחרים בבורסה (ישראלית ו\או לא ישראלית).
תודה !!! מלרשטיין.
- אולי התשובה נמצאת בהגדרת המונח "חבר בורסה" לפי מילון אבניאון בקישור זה:
מי שנתקבל לבורסה פעילה לניירות ערך ויכול לקנות ולמכור ניירות ערך באותה בורסה, על־ פי תנאי הקבלה וכללי הפעילות הקבועים בתקנון הבורסה. בבורסה לניירות ערך בתל-אביב יש, למשל, דרישות לגבי ההון המונפק והנפרע של חבר שהוא תאגיד וכן צורך בהמלצה של שני חברי בורסה. החברות היא עניין הנתון לשיפוטה של הבורסה בה מבקשים להתקבל. הבורסה היא מוסד סגור ובה משתתפים חברי הבורסה בלבד, או אנשים שקיבלו הרשאה מיוחדת לכך.
אדם המחזיק בנייר ערך או בחשבון ניירות ערך בבנק, ורוצה למכור אותו או לרכוש נייר ערך אחר, אינו יכול לפנות ישירות לבורסה אלא חייב לעשות זאת דרך חבר בורסה, שהוא סוחר מורשה לביצוע עסקות.
מלרשטיין.
JMR-Medium-Light
[עריכת קוד מקור]בערך האנגלי Future Vertical Lift מופיע שאחת מהתצורות של התוכנית זה JMR-Medium-Light, ולא מפורט מה זה. לאחר גיגול של כחצי שעה הצלחתי למצוא אותו בכמה אתרים, אבל ברובם לא הופיע לגביו כלום, באתר הזה הופיע שהפרטים והמצב הנוכחי לא ידועים, פה הופיע שזה מחליף את היואי ופה הופיע שזה מחליף את הסיהוק, מה נכון? ―אנונימי לא חתם
- אולי פשוט אין פרטים חשופים? על כל פנים אם לשפוט מהפתיח JMR התעדכן ליוזמת FVL ויתכן שהמינוח JMR-Medium-Light התיישן עוד לפני שנוצק בו תוכן של ממש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:54, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
האם קיימת דרך לשלם כרטיס מהמטרונית בקריות לתל אביב
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
קיים כרטיס חופשי-יומי תל אביב חיפה. ניתן לרכוש אותו ברכבת ישראל והוא כולל קריות. בעיה היא שצריך להגיע מהקריות לרכבת ישראל בשביל לרכוש אותו, ולא מקבלים החזר על הנסיעה מקריות לרכבת. האם קיימת דרך לרכוש אותו מראש?
שמעתי שיש אפשרות עם movit, ואולי משהו עם האתר של רב קן. אבל לא הבנתי איך עושים את זה.176.228.183.202 15:32, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- הדרך הפשוטה ביותר לקנות ולהטעין כל חוזה של רב-קו בכל מקום ובכל זמן זו האפליקציה "רב-קו אונליין" שאותה ניתן להתקין על כל טלפון חכם (אנדרואיד או iOS). האפליקציה מאפשרת טעינת כסף (ערך צבור), כרטיסי נסיעה ספציפיים או כרטיסי מנוי (יומיים, שבועיים או חודשיים) לכל אזור בארץ, ליום הטעינה או לתאריכים עתידיים. אפשרות נוספת היא באמצעות רכישת קורא כרטיסי רב-קו באחד ממרכזי השירות של רב-קו (10 ש"ח) אותו ניתן לחבר למחשב ביתי ולטעון את הכרטיס באמצעות גלישה לאתר ravkavonline.co.il ובחירת החוזה שאתה רוצה. בברכה, Easy n - שיחה 09:47, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
מחיר ממוצע לבנייה לפי מטר רבוע מקבלן רשום עם היתר בנייה בישראל (נדל"ן מגורי)
[עריכת קוד מקור]פעם הבנתי שהמחיר הסופי ('כולל מע"מ') הממוצע נע בין 5000 ל-7500 ש"ח למטר רבוע לנדל"ן מגורי בישראל. האם זה נכון? בתודה, ―אנונימי לא חתם
כמה בורסות לניירות ערך פועלות בישראל?
[עריכת קוד מקור]- יש את הבורסה לניירות ערך בתל אביב עם תוכנות שהיא משווקת ("רצף" ו'מאי"ה'); עברתי על עץ הקטגוריות של הערך עליה ולא מצאתי קטגוריה כגון
בורסות לניירות ערך בישראלמשמע שאולי היא היחידה. עם זאת, ידוע לי כי ישנן "בורסות וירטואליות" ישראליות (כגון קולמקס?) וייתכן שיש עוד ולכן השאלה בכותרת. תודה מראש על עזרה. ―אנונימי לא חתם
- קולמקס ישראל מקבוצת קולמקס הבינלאומית הנה זירת סוחר —-בחוזי הפרשים—- על מדדים, סחורות, מט"ח ומניות
- תודה. ―אנונימי לא חתם
- זו בורסת ניירות הערך הציבורית היחידה בישראל. יתכנו בורסות פרטיות, אבל אני לא מכיר כאלו. מתניה • שיחה 13:57, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- תודה. ―אנונימי לא חתם
למה שני ימים ראש חודש
[עריכת קוד מקור]אני מכיר את יסודות הלוח העברי. אבל למה בעצם יש שני ימים שאנחנו חוגגים ראש חודש? רק בגלל שהיום השלושים הוא פוטנציאלית ראש חודש?david7031 • שיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ב • 11:38, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- יש כאן משהו: ”כיצד היו מודיעים בימים ההם על זמן תחילת החודש? בראשונה היו משיאים משואות על ראשי ההרים - כדי להודיע לגולה אימתי נקבע ראש חודש, "ועל ידי כך היו יודעים כל בני הגלויות הקרובים והרחוקים את קביעות החודש - ולא היו עושים אלא יום טוב אחד בכל מקום, כדין תורה. משקלקלו הכותים והדליקו אף הם משואות שלא בזמן החודש כדי להטעות את ישראל, ביטלו את המשואות והתקינו שיהיו שלוחים יוצאים לגולה להודיע שם את זמן קביעות החודש, ובני המקומות הרחוקים שלא הגיעו אליהם השלוחים עד יום טוב, היו עושים שני ימים טובים מפני הספק, לפי שלא היו יודעים באיזה יום קבעו בית דין את החודש, ונקראו שני ימים טובים של גלויות, לפי שאין עושים אותם אלא בני הגלויות הרחוקים מבית דין". (אנציקלופדיה תלמודית כרך כג).” 192.114.182.2 13:56, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
הייתכן מנהל תיקי השקעות שאינו יועץ השקעות?
[עריכת קוד מקור]יש כאן את הערך יועץ השקעות אך הוא לא עוסק בנושא או בקושי עוסק בו אבל אין כאן את הערך מנהל תיקי השקעות ולכן השאלה. ―אנונימי לא חתם
- כן, למשל נאמן. מתניה • שיחה 13:55, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
לא הבנתי למה להשתמש במונח "עליות שערים" ולא למשל "עליות שיעורים".
גם בדף שער (פירושונים) לא מצאתי רמז למה שער עדיף על שיעור במקרה זה. תודה. ―אנונימי לא חתם
- עכשיו יש שם: בקישור לערך המילוני. כמו, לדוגמה, במאה שערים. Tzafrir - שיחה 17:17, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- תודה. ―אנונימי לא חתם
פוליטיקה בקבלת החלטות ב-FDA
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב מאחר שהחלטות מנהל המזון והתרופות האמריקאי מתקבלות בהכרעת רוב, האם קיים מידע על קבלת החלטות, או שינוי החלטות, עקב לחצים פוליטיים וכלכליים שעמדו בסתירה להמלצות הפרמקולוגיות/רפואיות?--נדב - שיחה 19:24, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- לפי מה שכתוב פה, תמיד תהיה סוג של השפעה של הממשל על ה-FDA, שכן הקונגרס זה שקובע לו את התקציב, ולנשיא נשמרת הזכות לבחור את הוועדה של ה-FDA, ולמשרד הבריאות האמריקאי הזכות לבטל כל החלטה של ה-FDA. דוגמאות ספציפיות לא מצאתי, אבל ההתערבות היא בלתי נמנעת. אלון סול - שיחה 19:34, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- אני מתעניין בעיקר בלחצים של יצרניות תרופות ותרכיבים לאשר מוצר שלהן, בניגוד לחוות דעת של מומחים. בשנת 2001 הוציא שופט פדרלי צו מניעה נגד שימוש בחיסון, מכיוון שהחברה המייצרת שינתה את תהליך ייצור החיסון שלא על דעת ה-FDA, והפלא ופלא, ה-FDA אישר את הייצור בדיעבד.--נדב - שיחה 19:48, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- למה "הפלא ופלא"? אתה מכיר את נסיבות המקרה ויודע לומר שיש משהו לא בסדר בתהליך החיסון? 2.53.128.218 06:36, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
- אני מתעניין בעיקר בלחצים של יצרניות תרופות ותרכיבים לאשר מוצר שלהן, בניגוד לחוות דעת של מומחים. בשנת 2001 הוציא שופט פדרלי צו מניעה נגד שימוש בחיסון, מכיוון שהחברה המייצרת שינתה את תהליך ייצור החיסון שלא על דעת ה-FDA, והפלא ופלא, ה-FDA אישר את הייצור בדיעבד.--נדב - שיחה 19:48, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
פעם היה גיבור על אמתי?
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
פעם היה מישהו שהתחפש ולבש ומסיכה והתחיל בעצמו להילחם בפשע? ככה שהוא לא נתפס בסוף?87.71.18.20 00:38, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
למה צריך בורסת יהלומים בשביל לסחור ביהלומים?
[עריכת קוד מקור]אפשר לסחור ביהלומים בחנויות (היום גם דרך האינטרנט), כמו שסוחרים בכל דבר אחר, הרי לא מדובר על ניירות ערך שהמסחר בהם מצריך ביורוקרטיה. אז למה?
(לא מבין בגמולוגיה, אולי צריך בדיקות גמולוגיות ויש בבורסה מעבדות לכך?).
תודה. ―אנונימי לא חתם
- צריך מקום מאובטח. המלה בורסה מטעה כאן
- תחליף את המילה בורסה במילה שוק. מתניה • שיחה 10:55, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
- משתמש:מתניה אם התכוונת אלי יוצר השאלה --- אני כבר עושה זאת, בשבילי "בורסה" כיום זה בעיקר מילה חלופית \ מונח מקביל ל "שוק" ולמרות זאת אני עדיין לא יודע למה נדרש מתחם בורסה ובניינים ייעודיים בשביל זה; האנונימי מעלי העלה את נושא האבטחה שהוא נושא סביר ואני מניח שזה באמת הכיוון העיקרי או לפחות אחד הכיוונים העיקריים. ―אנונימי לא חתם
- במקור היו מסביב לבורסה גם בתי מלאכה לליטוש יהלומים. כמוכן בבורסה ליהלומים סגרו הרבה עסקאות בעל פה. את זה יותר נוח לעשות בסמיכות. Tzafrir - שיחה 11:44, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
- משתמש:מתניה אם התכוונת אלי יוצר השאלה --- אני כבר עושה זאת, בשבילי "בורסה" כיום זה בעיקר מילה חלופית \ מונח מקביל ל "שוק" ולמרות זאת אני עדיין לא יודע למה נדרש מתחם בורסה ובניינים ייעודיים בשביל זה; האנונימי מעלי העלה את נושא האבטחה שהוא נושא סביר ואני מניח שזה באמת הכיוון העיקרי או לפחות אחד הכיוונים העיקריים. ―אנונימי לא חתם
- תחליף את המילה בורסה במילה שוק. מתניה • שיחה 10:55, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
בנוגע למשדר החדשות של ynet
[עריכת קוד מקור]ההיגיון אומר שניתן לצפות במשדר החדשות של ynet המשודר מדי בוקר, באתר ynet, ולא רק ביוטיוב. חיפשתי בכל האתר של ynet ולא מצאתי היכן ניתן לצפות במשדר המלא של חדשות ynet. מישהו יודע אם הדבר אפשרי? 147.236.232.254 08:58, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
- אוקיי, מצאתי. https://www.ynet.co.il/tags/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%9F_ynet 147.236.232.254 09:08, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
- זה היגיון מיוחד מאד אם הוא יודע להכריע בשאלות כאלה. הייתי משווק אותו בחבילה עם הזיכרון הדו-כיווני של המלכה הלבנה. עוזי ו. - שיחה 09:41, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
בית השקעות וגביית ריבית
[עריכת קוד מקור]האם ייתכן שבית השקעות יטען לחוב עם ריבית מלקוח בגלל הפסד לאחר קניית נייר ערך ואם כן אז באילו סיטואציות זה יכול לקרות? תודה. ―אנונימי לא חתם
איך בורסות בינלאומיות כגון נאסד"ק מבצעות העברות כסף בין קונים למוכרים שנמצאים במדינות שונות? מזומן ואשראי בטח לא מעורבים פה אלא רק העברות בנקאיות, אבל מי עושה אותם ואיך? הרי העברה בנקאית בין אנשים שנמצאים במדינות שונות זה משהו שאורך בדרך כלל יממה לפחות, לא מיידי.
תודה מראש על הסבר לעניין הזה !!! סמיאלי.
- הפעילות בבורסה לא מתבצעת ישירות בין קונים ומוכרים אלא באמצעות ברוקרים שמבצעים ביניהם את הסליקה הכספית ושל ני"ע תחת מערכת הסכמים והתחייבויות מסועפת. בסוף באמת עוברים הכסף וני"ע בין הלקוחות הסופיים אבל כל מה שבאמצע זה קצת יותר מורכב.--כ.אלון - שיחה 18:51, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
- תודה רבה, האם כיום זה תמיד חייב להיות ככה? למשל, אם אדם קונה מניות דרך תוכנה והכל מקוון (עד סכום קטן יחסית כמו 500 ש"ח) זה עדיין חייב תמיד להיות ככה? סמיאלי.
- ברור. מה זה תוכנה? זה אמצעי טכני להעברת הוראות. אין קשר לסכום העסקה, גם פעולה באמצעות אתר בנק זה תוכנה...--כ.אלון - שיחה 12:45, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- אני חושב שאני הסברתי עצמי לא מדויק ו\או אתה לא הבנת אותי נכון (אני שם כרגע בצד את העובדה שעבורי "תוכנה" זה "הגדרה אחת או יותר המורה למחשב איך לעבד קלט לכדי פלט"); אני שואל, אם במקרה שהכל נעשה מקוון ודרך תוכנה (אכן, גם אתר אינטרנט של בנק זה תוכנה), בהכרח מעורבים ברוקרים אנושיים בתהליך?
- כמובן, אני לא מדבר על תהליך ההעברת הכסף מחשבון לחשבון, אז ברור לי שיש איזו שהיא מידה של פיקוח אנושי בבנקים לפחות החל מסכומים מסוימים;
- מה שאני שואל עליו זה רק האם בהכרח יש ברוקר אנושי שמטפל בבקשת הקניה וברוקר אנושי שמטפל בהליך הרכישה או שמא לפעמים (נניח, בסכומים קטנים מאד) תוכנות יעשו את כל זה אוטומטית, כולל הפנייה אל הבנק לבצע העברה בנקאית כפנייה אוטומטית? הרי פעם הבנתי שיש מאמצים רבים להכניס אוטומציה ואינטליגנציה מלאכותית לתחום זה. תודה. סמיאלי
- כיום כל הפעילות הבורסאית נעשית באופן ממוחשב ומי שמבצע כזו ישירות במערכת או דרך סוחרים הכל מתנקז למערכות קניה ומכירה ממוחשבות. מערכות אלו מזרימות את הבקשות למערכת המרכזית של כל בורסה וזו עושה את כל הפעולות ובהתאם להקיפי הקניות והמכירות קובעת גם את שער סוף היום. התמונות של אנשים צועקים על רצפת חדר המסחר המרכזי של הבורסה ומנופפים פתקאות כבר לא קיימות היום. Danny Gershoni - שיחה 12:38, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
- אני חושב שאני הסברתי עצמי לא מדויק ו\או אתה לא הבנת אותי נכון (אני שם כרגע בצד את העובדה שעבורי "תוכנה" זה "הגדרה אחת או יותר המורה למחשב איך לעבד קלט לכדי פלט"); אני שואל, אם במקרה שהכל נעשה מקוון ודרך תוכנה (אכן, גם אתר אינטרנט של בנק זה תוכנה), בהכרח מעורבים ברוקרים אנושיים בתהליך?
- ברור. מה זה תוכנה? זה אמצעי טכני להעברת הוראות. אין קשר לסכום העסקה, גם פעולה באמצעות אתר בנק זה תוכנה...--כ.אלון - שיחה 12:45, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- תודה רבה, האם כיום זה תמיד חייב להיות ככה? למשל, אם אדם קונה מניות דרך תוכנה והכל מקוון (עד סכום קטן יחסית כמו 500 ש"ח) זה עדיין חייב תמיד להיות ככה? סמיאלי.
מלבי ופנקוטה
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
מה ההבדלים המהתותיים בין פנקוטה לבין מלבי? שמתי קישורים לטובת העונים. האם ההבדל הוא רק קורנפולר מול ג'לטין?
- בגדול כן. מלבי מסמיכים עם קורנפלור (מה שנותן לו את ה"ג׳לטיניות" שלו) ואילו לפנקוטה מוסיפים ג׳לטין כחלק מתהליך ההכנה של המנה. מה גם שמלבי יכול להכיל חלב. ארז האורז • שיחה 15:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
גוף ראשון עתיד, רבים, נקבה: יש צורה כזאת?
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב
בזכר אומרים "אנחנו נאכל. אנחנו נעשה". האם יש לזה צורת נקבה? אם שתי נשים מדברות על העתיד, האם הן צריכות לומר "נלכנה" ו"נקפוצנה" (בדומה ל"תלכנה" ו"תאכלנה") או "נלך" ו"נקפוץ"?
- נלכנה נראה לי. בעלי הידע בלשון והגהה ספסף • ספספוני בספסופיכם • מה עשיתי?! 18:39, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
- לא. דגש - שיחה 08:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- לא דובר כאן על בינוני או הווה, אלא על מדברות, גם בעתיד. שמש מרפא - שיחה 11:06, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- אם השאלה היא על גוף ראשון, התשובה היא לא. בגוף ראשון זכר ונקבה הם אותה צורה בעתיד כמו בעבר (אם כי לא בבינוני, בו כל הגופים זהים). לכן הלכתי, הלכנו, אלך, נלך - זכר ונקבה. "נלכנה" זו טעות (אולי בהשפעת העתיד/ציווי). צחקשוח - שיחה 12:27, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- כתוב "נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר". עוזי ו. - שיחה 17:10, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- לא מדובר שם על נקבות. שמש מרפא - שיחה 20:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
- כתוב "נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר". עוזי ו. - שיחה 17:10, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- בלי "נה". אין הבדל בנטיות הפועל בין זכר לנקבה. לא מכיר צורה כזו של עתיד מוארך. לכאורה ראיה מהכתוב: וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ (מגילת רות, פרק א', פסוק י'), לעומת שֹׁבְנָה שבפסוק אחריו. קובץ על יד • שיחה • 21:26, 9 באוקטובר 2021 (IDT)ע
- תגובה נוספת: (הבניינים: פעל נפעל, פיעל פועל, הפעיל הופעל, התפעל)
- גוף ראשון: אני או אנחנו.
- גוף ראשון עתיד (זכר ונקבה כאחד): אשבור, אֶשָבֵר, אֲשַבֵּר, אֲשוּבַּר, אשביר, אושבר, אשתבר.
- בינוני (כולל: גוף ראשון יחד/רבים, עתיד), לנקבה (בשונה מזכר): שוברת/שוברות, נשברת/נשברות, מְׁשַבֶּרֶת/מְשַׁבְּרוֹת, משוברת/משוברות, משבירה / משבירות... -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 02:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)
בבורסה למניות ניתן לקנות בעלות על רווחים אפשריים מחברה, בתמורה להשקעה בחברה (מה שנקרא בעברית "לקנות מניה" ובאנגלית shareholding) אבל מה לגבי ניירות ערך מסוג הסכם שותפות כך שחברה תצרף אדם או ישות כשותף מלא (בעלים מלא ולא רק על רווחים כספיים)? יש סחר ציבורי בזה איפה שהוא בעולם? תודה. ―אנונימי לא חתם
התרחבות החלל
[עריכת קוד מקור]ידוע לי שהחלל כל הזמן מתרחב ומשום כך הכוכבים מתרחקים ובעתיד כנראה שכבר אי אפשר יהיה לראות כוכבים מכדור הארץ אבל השאלה האמיתית היא:למה החלל מתרחב? מה גורם לתופעה הזאת לקרות? ניקי - שיחה - הצטרפו למיזם "סיפורי פוגי-פדיה"!!! 10:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- זה לא החלל אלא היקום ; היקום מתפשט בחלל עצמו \ במרחב עצמו.
- מה שגרם לזה לפי המקובל כיום זה המפץ הגדול; אני לא מכיר תאוריה מדעית מקובלת לגבי מה גרם למפץ הגדול (בדתות מסוימים אומרים, אלוהים נצחי). ―אנונימי לא חתם
- מדובר באחת השאלות הקשות ביותר בקוסמולוגיה. באופן כללי שאלות של "למה" הרבה פעמים נתקלות בפיזיקה (בייחוד תצפיתית) בתשובה "כי זה מה שרואים". התפשטות היקום היא תופעה שמתקיימת ביקום החל מראשיתו. השם המקובל לאותה הסיבה להתרחבות הוא "הקבוע הקוסמולוגי" שלא ממש מסביר דבר, אלא רק מנסח את ההתרחבות באופן מתמטי. היפותזה מודרנית היא קיום של גורם קצת מסתורי בשם "אנרגיה אפלה" שגורם לכך שקצב התפשטות היקום הולך וגדל. אבל זה שנתו לזה שם והגדירו יחידות של אנרגיה לא ממש מסביר את חוק האבל, אלא שוב, רק מנסח אותו.
- דבר אחרון שאני צריך לציין: אמרת "כוכבים". הכוכבים בתוך הגלקסיה שלנו לא באמת מתרחקים מאיתנו בקצב משמעותי. הקצב ה"רציני" הוא התרחקות של גלקסיות מהגלקסיה שלנו. קצב ההתפשטות מעורך להיות כ-70 קילומטר לשנייה, למיליון פרסק. אם נקח לדוגמה את קפלר-11, הוא נמצא במרחק של כ-613 פרסק ממערכת השמש. בוא תעשה תרגיל מתמטי: כמה זמן יקח לו להתרחק פי 2 מאיתנו? ומה גיל היקום? Corvus,(Nevermore) 14:54, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
- אם כבר נשאל, אז אפשר להרחיב בעוד 2 שאלות באותו הקשר?: אם החלל מתרחב (אני מניח שזה קורה בכל נקודה במרחב, נכון?), אז למה לא רואים התרחבות על גבי נקודות בהן יש מסות גדולות - כוכבים, פלנטות...? או שיש ואני לא מבין איך רואים את זה? ואם הכל מתרחק אחד מהשני, איך עדיין יש התקרבות בין גלקסיות לעיתים? גלקסיות עדיין יכולות להצטרף לצביר גלקסיות או להתקרב עד כדי מיזוג עם גלקסיה אחרת (כמו שצפוי לקרות בין שביל החלב ואנדרומודה). (¯`gal´¯) - שיחה 00:07, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
- שאלה מעולה, נעשה מיני-הרצאה. אז התשובה היא בגרף משמאל. הגרף מתאר את המהירות בה גלקסיות מתרחקות מאיתנו כפונקציה של המרחק מהן אל הצופה (אנחנו). מהירות המדוברת היא מה שנקרא "Redshift velocity", כלומר מהירות שנצפתה בעקבות אפקט דופלר. כמו בכל גרף לינארי (שזה קירוב גס וטיפה לא מעודכן, אבל סביר), מה שחשוב הוא שיפוע ונקודות חיתוך עם הצירים. וכמו בכל גרף בפיזיקה, הדבר החשוב ביותר הוא היחידות.
- אז: הגרף עובר בראשית, כלומר עבור אובייקטים קרובים מהירות היא אפס. והיחידות בציר ה-x הם מגה-פרסק. בשביל להגיע למהירות של 500 קילומר לשניה צריך להיות במרחק של כ-8 מיליון פרסק. לצורך השוואה, גלקסיית אנדרומדה נמצאת במרחק של כ-770 אלף פרסק. מה שזה אומר שעבור אובייקטים קרובים-קרובים כמו כוכבים ופלנטות אפשר להגיד שהסחה לאדום היא אפס ממש. בעיקר מכיוון שמהירות התנועה שלהם (בעקבות סיבוב סביב מרכז המאסה) גדולה משמעותית (כמה סדרי גודל) מההסחה הקוסמולוגית לאדום. כשגלקסיות קרובות (כמו הקבוצה המקומית) האפקט של התרחבות המרחב הוא קטן ביחס לאפקטים אחרים כמו כבידה. כשמדברים על מרחקים גדולים יותר כמו צביר הבתולה, אז אפשר לראות שההסחה לאדום הופכת למשמעותית. Corvus,(Nevermore) 12:46, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
- תוספות חשובות למדי למיני הרצאה של העורב: מאחר ועיקום החלל המקומי מושפע ממסות קרובות, נכון לעכשיו המרחב לא מתפשט בתוך גלקסיות (השיפוע המקומי>1). עם זאת מפני שהתפשטות המרחב מואצת (מה שמכונה אנרגיה אפלה) המצב לא עתיד להישאר כך. ככל שהזמן יעבור התפשטות המרחב תנצח את הכבידה המקומית, ותתחיל להופיע בתוך גלקסיות, ולאחר מכן צבירי כוכבים, במערכות פלנטריות, בכוכבים עצמם ולקינוח בין כל מה שנספר כחקלקיקי חומר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה