ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון313

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


מה היה השווי של הצוללת הישראלית אח"י דקר?[עריכת קוד מקור]

תודה רבה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הם סוגי הבעיות עם תוכנות?[עריכת קוד מקור]

  • אי אפשרות להמשיך עד לתיקון קלט (ככלל יופיע ארור)
  • קיפאון (freeze)
  • מסך מוות (SOD)
  • קריסה (crash)

החסרתי משהו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיפאון ומסך מוות הם סוגים של קריסה. שכחת את הבעיה העיקרית בתוכנה: באג. דוד שי - שיחה 10:01, 31 במרץ 2022 (IDT)
לא שכחתי באג כי עבורי כל אחד מאלה יכול להיות באג (קלט שגוי אינו בהכרח באג, למשל אם משתמש יוצר סיסמה שלא כוללת מספיק תוים וצריך להוסיף תוים כדי להמשיך). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מסך מוות כקריסה, האמנם? ממסך מוות בדפדפן אפשר לעשות back, לפעמים. ובכן, אולי ברגע שמדובר בתוכנת תווך (כמו דפדפן) המתווכת בין מערכת ההפעלה לאתר אינטרנט, כלל לא נכון לדבר על מסכי מוות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מסך מוות זו שגיאה פטאלית ברמת הקרנל שמערכת ההפעלה לא יודעת להתמודד איתה. זכור לי שזה יכול לקרות גם בגלל עומס קיצוני על דרישת המעבד (Utilization), כש task manager מצביע על 100% CPU, למרות שנראה לי שזה רק אמור להאט, כי זה ניהול של תהליכים בסה"כ, לא משהו שמערכת ההפעלה לא מסוגלת להתמודד איתו. בהקשר להבדל - מסך מוות זה סוג של קריסה - רק לא של יישום במערכת ההפעלה, אלא של מערכת ההפעלה עצמה. בסעיף הראשון התכוונת לשגיאת זמן ריצה, כזו שנתפסת ע"י מנגנון כלשהו, נניח exception אם בשפה עילית, או שגיאות של מערכת ההפעלה, נניח אם בתוכנה שנכתבה ב CPP? (¯`gal´¯) - שיחה 17:24, 31 במרץ 2022 (IDT)
בסעיף הראשון התכוונתי לכל מקרה בו יש קלט שגוי ולכן אי אפשר להמשיך, בין אם יש קריסה ובין אם לא, למשל, אם לקוח מילא טופס יצירת קשר אבל לא מילא שם פרטי ככלל לא תהיה קריסה אבל כן תצוץ הודעה לפיה לא ניתן לשלוח את הטופס בלי שם פרטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זו לא בעיה או תקלה - זה מתוכנן ככה. זה פשוט מונע ממך להתקדם, לא מונע מדברים אחרים לפעול באותו הזמן (בשימוש בתכנות מקבילי). גם לא מדובר בזריקה מכוונת של exception. (¯`gal´¯) - שיחה 19:13, 31 במרץ 2022 (IDT)
יש שלל בעיות בתוכנה (באגים) שאם לא טופלו כראוי (וכמובן לא נבדקו כמו שצריך) יגרמו לתקלה כמו LOOP שהתוכנה לא מצליחה לצאת ממנו, חלוקה באפס שלא טופלה, נסיון להציב ערך בשדה לא מתאים (למשל טקסט בשדה INTEGER) וכו'. Danny Gershoni - שיחה 15:09, 7 באפריל 2022 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם לוחות חשמליים עשויים מרכיבים אנלוגיים?[עריכת קוד מקור]

האם זו הכללה נכונה ואם כן מדוע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ר’ לוח חשמל. אני מתאר לעצמי שמערכת הבקרה של הלוח יכולה להיות דיגיטלית, לפחות בחלקה. כדי שאות דיגיטלי שמטבעו הוא בעוצמה נמוכה יוכל לשלוט על המפסקים ושאר הרכיבים, אני מניח שמשתמשים בממסרים או רכיבים דומים. Tzafrir - שיחה 09:16, 31 במרץ 2022 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האדם החופר[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


א) מדוע ויקטור הוגו כתב כל כך הרבה טקסט ביצירות שאינו מקדם את האלילה? מה הוא ניסה להשיג בזה שהוא עושה סקירה היסטורית של הביוב ודן באקולוגיה של ומיחזור שפכים לצורך חקלאות ב"עלובי החיים"?

ב) האם קיימות גרסאות מקוצרות של ויקטור הוגו בהם יש רק התרחשות ורקע רלוונטי לסיפור (ולא כמות הנוצות שלורד צרפתי ראשי לשאת ודיון במושג fun באצולה האנגלית )? 79.178.69.243 00:09, 31 במרץ 2022 (IDT)

א) זה כנראה חלק מהסגנון שלו
ב)אם אני לו טועה, התרגום של עלובי החיים לעברית מקוצר.
ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 07:08, 31 במרץ 2022 (IDT)
הוגו היה צרפתי נלהב, ותיאורים מעין אלו מאפיינים את הכתיבה שלו (ניכר כי זה היה חשוב לו מאוד). החלק הכי "קשוח" לקריאה (לטעמי) הוא קטע בן לא-פחות מ-27 עמודים המתאר את "פריס ממעוף הציפור" באחד הפרקים בהגיבן מנוטרדאם, שלא באמת מקדמים את העלילה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 13:12, 31 במרץ 2022 (IDT)
חייב לציין שהוגו טוב בלהפעיל את רגשות הקורה, אבל ממש ממש גרוע בלדבר לעניין. הוא נראה כסובל מגרפומניה עם עשרות עמודים של מלל לא מעניין שהקשר בינו לבין הסיפור הוא קלוש ביותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:10, 31 במרץ 2022 (IDT)
הגדרה יפה להוגו, במיוחד עקב הדמיון לשם ספרו האדם הצוחק. Yyy774 - שיחה 21:07, 2 באפריל 2022 (IDT)
אני מוכרחה להצטרף באיחור רב לדיון ולציין, שבקריאה חוזרת של "עלובי החיים", התפעלתי מחדש מסגנונו של הוגו. קראתי אותו לראשונה בילדותי, וחששתי מאכזבה בקריאה חוזרת, אבל לא התאכזבתי. יש תיאורים, בספרים שונים, שאינם מקדמים את העלילה אבל תורמים רבות ליצירת הרקע, האווירה ותחושת הזמן והמקום. ואם הוא מפעיל את רגשות הקורא, הרי שמלאכתו צלחה בידו, אחרת הקורא היה משתעמם ומוותר. דבר אחד ברור - הוגו רחוק מלהיות גרפומן.שלומית קדם - שיחה 19:35, 5 במאי 2022 (IDT)

מצב טיפול: טופל

מחיפוש גוגל אני מבין ש uva-ursi זה מלטינית ופירושו "ענבי דוב" (bear grapes) ואכן כך גם נקרא הצמח בעברית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם זה נכון, האם רצוי לעדכן את הערך על הצמח בויקימינים? Tzafrir - שיחה 09:19, 31 במרץ 2022 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טיפשות קלינית[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם המדע מכיר במצב בו אדם בריא נפשית טיפש בצורה כה קיצונית שהוא נזקק לעזרה מקצועית?

אני לא מדבר על תסמונת דאון או פיגור שכלי, אלא על אדם בעל התפתחות תקינה שהגיע לרמת משכל מאוד נמוכה עד לרמת קיצון.

רמת משכל נמוכה עד לרמת קיצון זה לא מוגדר היטב בשל היות הידע האנושי מגוון (מורכב מתחומים רבים), המונח החד-מילתי "טיפשות" עד יותר לא מוגדר היטב וניתן למגוון פרשנויות, חלקן תלויות סיטואציה ולמיטב ידיעתי אין לו משמעות קלינית.
כל בני האדם לוקים במידה חלקית בלמידת שפות חדשות אחרי שעברו את גיל 7 בערך ועדיין אין שום היגיון לכנות אדם טיפש בגלל לקות חלקית מבוססת גיל שהוא לא בחר. בסופו של דבר כל אדם יודע מה שהוא יודע, יש פסיכולוגים שיינסו להגדיר זאת דרך מבחנים ואולי יש כאלה שלא (באופן הטרודוקסי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
"רמת משכל מאד נמוכה עד לרמת קיצון" היא סימן להתפתחות לא תקינה. אתה מתאר מצב של פיגור שכלי (בשמות שונים); אנשים בעלי מנת משכל נמוכה מאד אינם יכולים לתפקד בחברה וזקוקים לעזרה מקצועית. עוזי ו. - שיחה 13:07, 31 במרץ 2022 (IDT)
הזכיר לי את הכתבה הזו. אגב, מה דעתך על החלטה שכזו? (¯`gal´¯) - שיחה 17:26, 31 במרץ 2022 (IDT)
לי מזה מזכיר יותר את זה. אדם שמצד אחד יכול לתכנן פשע חמור, ומצד שני לא מסוגל להבין שמיץ לימון לא הופך אותו לשקוף. הייתי אומר שהוא צריך לקבל אחוזי נכות בגין טיפשות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:16, 31 במרץ 2022 (IDT)
אז משם זה התחיל? אין לנו ערך על דיוויד דנינג או על ג'סטין קרוגר (אבל גם הערכים עליהם באנגלית קצרים). Tzafrir - שיחה 09:45, 1 באפריל 2022 (IDT)
אגב אפקט דאנינג-קרוגר, הכרתי את המושג לפני בתור ציטוט - משהו בסגנון ככל שאתה יודע או מעמיק יותר, ככה אתה מבין כמה אתה לא יודע. דווקא מהדף פה הכרתי את המונח המקצועי ושזה נבחן קלינית. עכשיו ניסיתי למצוא אולי בכל זאת מה מקור הציטוט - ונתקלתי בערך בוויקיציטוט על הפילוסוף היווני סוקרטס. (¯`gal´¯) - שיחה 00:47, 3 באפריל 2022 (IDT)

פלאפל איקאה[עריכת קוד מקור]

האם המומחה אכל את מנת הפלאפל של איקאה? האם המומחה יודע מה התיבול בו הם משתמשים? זה פלאפל בטעם ביסלי (ביסלי גריל או ביסלי ברביקיו, אני לא בטוח איזה בדיוק) ועלותו נמוכה מאד כמו 4-5 ש"ח למנה כמדומני כך שלא אמורים להיות בו תבלינים יקרים במיוחד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע מה הטעם של הפלאפל של איקאה, אבל ברור לי שהסועד נדרש להרכיב אותו בעצמו, אלא אם הוא מזמין בתשלום נוסף הובלה והרכבה בביתו. דוד שי - שיחה 18:14, 2 באפריל 2022 (IDT)
אכלתי, הכשרות של גוף כשרות פרטי ולכן כתוב בהשגחת ולא 'כשר'. הטיבול לא ברור לי. העלות 5 שח לפיתה שלימה הכוללת כ-5 כדורים עם סלט כרוב ומעט מאוד סלט ישראלי. בניגוד למה שחושב דוד, מדובר במוצר מדף בו הקונה מקבל מנה מוכנה ללא כל אפשרות לשנות אותה - זו כנראה היעילות התפעולית שמאפשרת את המחיר הנמוך. הוא היה לי אישית די חסר טעם. אפשר להוסיף שם קטשופ משקית וחרדל מבקבוק, באופן תמוה החרדל היה לנו כתוספת מועילה. Yyy774 - שיחה 21:03, 2 באפריל 2022 (IDT)

בדקתי את הנושא, עברתי על רשימת הרכיבים בסניף איקאה ומצאתי ב"רכיבים" "מלח", "תבלינים" (כללי), וכן גם E-500 שזה סודה לשתייה ו-E450 שזה Pyrophosphate, כולל בצל ופטרוזיליה. השילוב של ארבעת הרכיבים האחרונים נותן טעם של ביסלי בצל. יתרה מכך, לקחתי כדור וחתכתי אותו והסתכלתי עם פנס וזיהיתי שהבצל בו טחון דק, כמו החומוס אם לא יותר מהחומוס וזה לדעתי מאפשר טעם חזק של בצל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינדוקציה ודדוקציה במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

נניח ונלמד ילדים שתפוח פלוס תפוח פירושו שני תפוחים, הם בטח כבר יבינו שכיסא פלוס כיסא פירושו שני כיסאות או שמקרר פלוס מקרר הם שני מקררים, כלומר יש כאן אינדוקציה מהמקרה עם התפוחים למקרים אחרים.
אותו דבר עם חיסור, הכפלה וחילוק.

ניתן להסיק מכך שהמתמטיקה ביסודה היא תחום אינדוקטיבי. אכן כך? אם לא, מה תהיה דוגמה לדודקציה במתמטיקה אלמנטרית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. 'אינדוקציה' ו'אינדוקציה מתמטית' הם דברים שונים. 87.69.242.88 11:27, 1 באפריל 2022 (IDT)
המתמטיקה ביסודה היא תחום שבו התשובה לשאלות כאלה היא: למה אתה מתכוון ב"תחום אינדוקטיבי"? עוזי ו. - שיחה 12:42, 1 באפריל 2022 (IDT)
הכללה מהפרט לכלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אפילו בדוגמאות הטריוויאליות שהבאת האינדוקציה נעלמת כשקצת מתקדמים, והיא בוודאי אינה קיימת בדוגמאות יותר מורכבות. חיבור במספרים טבעיים אולי נולד בהכללה מהפרט אל כלל, אבל מה עם חיבור של מספרים שאינם טבעיים? למשל, האם פגשת אותו בטבע? והשורש הריבועי של 2 שהזכרתי כאן, האם נוצר כתוצאה ממדידות רבות או בדרך דדוקטיבית? ומה עם פעולות מורכבות יותר כמו אינטגרל? האם ניוטון, לאחר שנפל תפוח על ראשו, פגש בדרכו אינטגרל, המשיך ללכת ופגש עוד אינטגרל, ולאחר שפגש עשרה אינטגרלים הכליל אותם לרעיון האינטגרל? ומה עם המשפט "במשולש שלושת התיכונים נפגשים בנקודה אחת"? האם היוונים הקדמונים שרטטו תיכונים בעוד ועד משולשים עד שהגיעו למסקנה זו, או שהגיעו אליה בדרך דדוקטיבית? דוד שי - שיחה 18:12, 2 באפריל 2022 (IDT)
האם ב"קצת מתקדמים" התכוונת למספרים לא טבעיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ב"קצת מתקדמים" התכונתי למתמטיקה שנלמדת לאחר סיום בית הספר היסודי. דוד שי - שיחה 08:32, 6 באפריל 2022 (IDT)
אני חושב שהמונח "מתמטיקה של בית הספר היסודי" אינו מוגדר היטב ומשתנה קצת לפי זמן ומקום, אולי עדיף פשוט להגיד "מתמטיקה אלמנטרית" או "אריתמטיקה". בכל מקרה, לא בטעות כתבתי בגוף השאלה "ביסודה היא תחום אינדוקטיבי" כי התכוונתי להתמקד רק במתמטיקה האלמנטרית ולא במתמטיקה על-אלמנטרית (אולי עלי להוסיף "אלמנטרית" לכותרת). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפריסקופ[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


איך הפריסקופ בנוי? הסבר על קרני האור במקרה של פריסקופ הבנוי ממראות והסבר כזה על מקרה שהפריסקופ בנוי ממנסרות? הסבר על קרני האור במנסרה. 2A01:6502:A56:4944:2084:701A:E906:A7CC 14:17, 1 באפריל 2022 (IDT) תודה מראש2A01:6502:A56:4944:2084:701A:E906:A7CC 14:17, 1 באפריל 2022 (IDT) --2A01:6502:A56:4944:2084:701A:E906:A7CC 14:17, 1 באפריל 2022 (IDT)

האם ההסבר בערך פריסקופ אינו מספיק ? Danny Gershoni - שיחה 14:54, 7 באפריל 2022 (IDT)

האם אפשר להפריך את הטענה שהיו חיים במאדים אך הם הושמדו באסון אטומי?[עריכת קוד מקור]

נניח ובא אלי איזה ברנש ואומר לי "במאדים היו חיים אך הם הושמדו באסון אטומי שהפך הכל לעפר ואפר", האם אפשר להפריך זאת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אסון אטומי אינו הופך דברים לעפר ואפר. הוא משאיר שפע של שרידים רדיואקטיביים. עוזי ו. - שיחה 16:40, 1 באפריל 2022 (IDT)
בלי קשר ישיר: אם במאדים היו חיים (בהחלט אפשרי), הם ככל הנראה לא הצליחו לשרוד כשהשדה המגנטי שלו דעך והאטמוספרה שלו כמעט נעלמה. Tzafrir - שיחה 18:23, 1 באפריל 2022 (IDT)
מבחינה לוגית הטענה היא קוניונקציה של שלוש טענות משנה, ולכן אפשר להפריכה ע"י הפרעת אחת מטענות המשנה:
  1. היו חיים על מאדים (להוכיח שלא היו חיים מעולם)
  2. הם הושמדו באסון אטומי (להוכיח שלא היה אסון אטומי, או שהיה והוא לא השמיד חיים)
  3. האסון הפך הכל לעפר ואפר (להוכיח שלא הכל עפר ואפר)
הפרכת (1) אינה מעשית במסגרת המדע, כי להפריך קיום משמעו להוכיח אי-קיום, ובדרך כלל המדע מניח שיש עוד מה לגלות ואי-ידיעה אינה גוררת אי-קיום. אם כי אם פועלים במסגרת לא מדעית, למשל מקבלים כאקסיומה שכל מה שכתוב בספר כלשהו הוא אמת, ומסתבר שבספר הזה כתוב "אין ומעולם לא היו חיים על מאדים", אז במסגרת כזו זו הפרכה מספקת.
הפרכת (2) אפשרית לפחות בדרך אחת - אם יימצאו חיים על מאדים. אמנם עד כה לא נמצאו, אבל זו לפחות דרך פוטנציאלית להפרכה "מדעית".
הפרכת (3) קלה אפילו יותר - אם יימצא על מאדים משהו חוץ מעפר ואפר; ולמיטב ידיעתי כבר הוכח שיש על מאדים גם סלעים, שאינם עפר וגם לא אפר, ולכן אפשר לומר שההפרכה הושלמה - מש"ל. צחקשוח - שיחה 16:51, 2 באפריל 2022 (IDT)
לגבי סעיף (2) אז ניתן לגלות, בהתאם לזמני מחצית החיים של החומרים הרדיואקטיבים השונים, אם היה אירוע גרעיני ומתי. זמן מחצית החיים של רוב החומרים הרדיואקטיביים הוא כ-4 מליון שנה כלומר כך שאם היה אירוע והוא אירע בעשרות מליוני השנים האחרונות יהיה אפשר לזהות את שרידיו. Danny Gershoni - שיחה 14:52, 7 באפריל 2022 (IDT)

צפצוף באוטו בעת מעבר נתיב (אם לא מאותתים)[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לתופעה מעניינת במכוניות סוזוקי חדשות משנת 2010 נניח:
אם עוברים נתיב בלי לאותת יש צפצוף.

מה זה המערכת הזאת? האם זה רק בסוזוקי? איך אפשר לנטרל אותה?

תודה, טוביק אשרוב.

אין קשר לסוזוקי. זאת לא "תופעה". זו מערכת בקרת סטייה מנתיב. ממש לא מומלץ לבטל. 87.69.242.88 16:38, 1 באפריל 2022 (IDT)
אפשר להגדיר זאת כתופעה במכוניות (לאו דווקא סוזוקי), אם רוצים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
גם את העובדה שגלגלי הרכב מסתובבים בעת הנהיגה אפשר להגדיר כ"תופעה". 87.69.242.88 15:19, 2 באפריל 2022 (IDT)
אמת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני רואה לך בעיניים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

איך קוראים לתמונה בה המצולם "מביט בעיניים" של זה המתבונן בתמונה? Lev First - שיחה 18:32, 1 באפריל 2022 (IDT)

ע"ע אפקט המונה ליזה. עוזי ו. - שיחה 17:05, 3 באפריל 2022 (IDT)
בדיוק מה שחיפשתי. אתה האיש. Lev First - שיחה 22:52, 4 באפריל 2022 (IDT)

מצב טיפול: חדש


למה אין חוקה במדינת ישראל?

כדאי לקרוא את הערכים הרלוונטיים. גילגמש שיחה 21:27, 1 באפריל 2022 (IDT)
כיוון ראשוני: החלטת הררי. Tzafrir - שיחה 21:34, 1 באפריל 2022 (IDT)

מכשיר טלפון נייד ללא SMS[עריכת קוד מקור]

נניח שאדם שאינו חירש רוצה מכשיר טלפון נייד, אבל בלי SMS (כי הוא נמנע כללית מתקשורת כתובה מיידית).

האם יש מכשיר בלי SMS כלל או שאפשר לנטרל בו SMS ואם כן האם בכלל ניתן יהיה להשתמש בו על רשתות סלולר קיימות כמו 3G/4G/5G?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברור לי למה שמישהו ירצה מכשיר כזה, אבל אני מניח שאפשר לדאוג לכך בכל מכשיר מספיק פתוח (לדוגמה: אנדרואיד). בטלפון שלי (PinePhone, טלפון שמריץ לינוקס ועובד לרוב) אני יודע מה צריך לעשות כדי למנוע את שליחה וקבלה של מסרונים. הבעיה היא בדרך כלל לגרום למשהו לעבוד ולא להפך. Tzafrir - שיחה 15:22, 2 באפריל 2022 (IDT)
סלולרי כשר. 87.69.242.88 15:23, 2 באפריל 2022 (IDT)
SMS זה סרוויס שמספקת חברת הטלפוניה כך שאני מניח שניתן לבקש מהם לבטל את הסרוויס הזה. Danny Gershoni - שיחה 14:43, 7 באפריל 2022 (IDT)

תרגום לעברית של שמות תקופות מכריעות בהיסטוריית כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

אולי יש תרגום לעברית של שמות כמו "פליוקן", "פלייסטוקן", "מזוזואיקון", חשוב לי לקבל תרגום לא חד-מילתי, לא ממש משנה לי האריכות, העיקר שזה לא יהיה רק מילה אחת אלא תיאור תמציתי של כל תקופה כמו למשל "תקופת עידני הקרח האחרונה" (זה שם שסתם המצאתי הרגע, העיקר להמחיש איזה שיום אני מחפש). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך אתה רוצה לתרגם את דבון? העידן שקרוי על שם מחוז בדרום אנגליה? Tzafrir - שיחה 13:40, 3 באפריל 2022 (IDT)
אין לי דעה בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצב טיפול: חדש


היי. תגידו, יש דרך למצוא את ההקלטה של הגרסה הישראלית של שיר החבובות הזה, הפרסומת ל"מנה חמה", או, לפחות, את המילים? תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:27, 3 באפריל 2022 (IDT)

אם לא ביוטיוב, אז אולי אצל תאגיד השידור הישראלי תוכל למצוא (שודר בחינוכית, נכון?). (¯`gal´¯) - שיחה 21:24, 3 באפריל 2022 (IDT)
השיר הוא לא של החבובות (יש לחבובות גרסת כיסוי שלו) אלא, כפי שכתוב בערך, שיר מתוך סרט אירוטי איטלקי. בכל מקרה, יש את גרסת הדודאים לשיר. בברכה, Easy n - שיחה 22:48, 3 באפריל 2022 (IDT)
אני יודע על מקור השיר, אבל כולם מכירים אותו בתור שיר של החבובות. ולא אמרתי שזאת הגרסה היחידה, אלא שזאת הגרסה שמעניינת אותי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:42, 4 באפריל 2022 (IDT)
@IKhitron:
קדישזון הפקות - אסם מנה חמה - Kadishzon Productions, סרטון בערוץ "Kadishzon Productions", באתר יוטיוב (אורך: 0:33) (להגביר קול עד הסוף). 87.69.242.88 02:10, 4 באפריל 2022 (IDT)
תודה רבה לך! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:13, 4 באפריל 2022 (IDT)
בכיף. 87.69.242.88 06:45, 4 באפריל 2022 (IDT)

נימוסי שולחן בצפון אמריקה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. אני מנסה להבין את נימוסי השולחן המקובלים בצפון אמריקה. האם קיים מדריך מקיף, עדיף אינטרנטי וחינמי, שתוכלו להמליץ עליו? עד שתמצא התשובה, יש לי שאלה ספציפית - מה עושים עם מפית בד שמקבלים במסעדה? התרשמתי שאני צריך לקפל ולהניח אותה על הברכיים, אבל מה אני אמור לעשות אם התלכלכו לי הפנים? למחות את הפנים ולהחזיר לברכיים? תודה, יודה אווזי - שיחה 19:13, 3 באפריל 2022 (IDT)

כן, כך חונכתי (יקה דור עשירי). 87.69.242.88 01:46, 4 באפריל 2022 (IDT)
אינני חנה בבלי, אלא סתם חניך יקה. יש הבדלים בין נימוסי השולחן האמריקאיים לאלו הגרמנים. למשל בגרמניה מנומס להחזיק בסכין ביד ימין וביד שמאל במזלג ולא להחליף ביניהם. כלומר גם אם יש צורך רק במזלג אזי יש להשתמש אך ורק ביד שמאל. גם הסימון עבור "סיימתי לאכול" שונה בגרמניה לעומת ארה"ב. אני חושב שהערך נימוסי שולחן (על אף שאינני מסכים עם כולו) יכול להיות התחלה טובה כולל קישור חיצוני למה ששאלת מלכתחילה. Shannen - שיחה 08:56, 4 באפריל 2022 (IDT)
כן, לפי המדריך הזה. לא חסר מדריכים ברשת בשפה האנגלית.

התנדבות בישראל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מהם חמשת האירגונים עם מספר המתנדבים הגדול בישראל? כמה מתנדבים בכל אחד מהם? עמית - שיחה 19:57, 3 באפריל 2022 (IDT)

לפי אתר גיידסטאר (דו"ח העמותות, מיון לפי טור V):
  1. ארגון השומר החדש - 57,729
  2. ויצו- הסתדרות עולמית לנשים ציוניות - 37,503
  3. עזר מציון - 30,900
  4. ידידים סיוע בדרכים - 30,248
  5. תיקתק- עמותה לקידום החינוך בישראל - 30,000
תודה רבה עמית - שיחה 18:58, 4 באפריל 2022 (IDT)
הוספתי לערך של השומר החדש Yyy774 - שיחה 21:17, 5 באפריל 2022 (IDT)

האם נכון להגיד שלכל תא בגוף האדם יש תא גזע שמתמיין אליו (או, לפחות היה, בתקופה קריטית או בתקופה רגישה בעת הגדילה)?

כן. מתוך הערך תא גזע: "תאי גזע עובריים הם התאים הראשונים של הבלסטוציסט אשר מהם מתמיינים כל תאי הגוף השונים במהלך ההתפתחות העוברית". (אגב, זו לא שאלה בגנטיקה אלא בהתפתחות עוברית/ התמיינות תאים).
(אגב 2, מה האלטרנטיבה לתא גזע? הרי כל אדם החל את דרכו כזיגוטה.)
ועוד תוספת: הפניה לערך שכבת נבט. באדם ידוע מה המקור של כל תא.
אין פה חתימה אז לא ברור מי השואל ומי העונה. בכל אופן, לכל תא בגוף האדם יש תא מוצא כלשהו. כפי שצוין בצורה נכונה מקורו של כל אדם בזיגוטה (זיווג של תא ביצית ותא זרע). מהתאים האלה מתפתחים תאים נוספים בעלי פוטנטיות (פוטנציאל התמיינות) שונה. ככל שהשלב מתקדם יותר כך פוטנציאל ההתיימנות של התא האמור קטן יותר. שכבת נבט היא שלב ביניים בהתפתחותו של האורגניזם וניתן לעקוב אחרי אבר מסוים בגוף האדם לשכבת נבט מסוימת. גילגמש שיחה 11:43, 8 באפריל 2022 (IDT)

להעיף מדינה מהאו"ם[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם אפשרי להעיף מדינה כשלהי מהאו"ם במקרה והיא מפרה החלטות של האו"ם? האם היו מקרים בהם מדינות יצאו מהאו"ם?

זה קצת נוגד את הסיבה לשלמה הארגון הזה קיים. מה ירוויחו אם לא תהיה הידברות בפורום עולמי עם מדינה סוררת? וגם, אם לשפוט לפי כמות ההפרות שייחסו לישראל (מספר שהוא מנופח בהשוואה למדינות שבאמת מפרות זכויות אדם), אז כנראה שלא. (¯`gal´¯) - שיחה 14:31, 5 באפריל 2022 (IDT)

אורניום מועשר[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

בעקבות משוב שהגיע - ויקיפדיה:דיווח על טעויות#כור גרעיני, בערך כור גרעיני כתוב: "אורניום 235 נמצא בכמויות מעטות מאוד בטבע אך הוא תוצר של כורים גרעיניים". האם זה נכון, או שההעשרה היא תהליך נפרד מפעולת הכור ונעשית במפעלים אחרים ולאו דווקא בכורים עצמם. ‏La Nave Partirà06:48, 5 באפריל 2022 (IDT)

למיטב ידיעתי, אורניום 235 „מיוצר״ בכל מיני טכניקות שמנצלות את משקלו ששונה במקצת מהמשקל של אורניום 238. לעומת זאת, פלוטוניום 239 נוצר בכורים גרעיניים מאורניום. Tzafrir - שיחה 21:05, 5 באפריל 2022 (IDT)
זה המשוב שהגיע:
"ההסבר שלכם על כור גרעיני מרשים ומעניין אך חסר בו דבר אחד: אתם מדברים על הנעת תחנות כח באמצעות אנרגיה גרעינית המופקת בכורהוזה ברור ומובן. בנוסף לכך אתם מדברים על שימודש בכור לצורך ייצור פצצה גרעינית וכאן יש שאלות: 1. האם הכור משמש להעשרת אורניום,? 2. האם הכור משמש לייצור פלוטוניום? אודה לכם מאד על תשובתכם המלאה והמפורטת בכבוד רב, יעקב נען"
אלה שאלות טובות וכדאי להסביר את זה בערך ולתקן אם יש שגיאה, Tzafrir אתה יכול לקחת את זה על עצמך? ‏La Nave Partirà08:27, 7 באפריל 2022 (IDT)
כדאי לקרוא את הערך כור תרבית, שעונה על חלק מהשאלות. יתכן שיש מקום לסעיף "כור תרבית" בערך כור גרעיני עם הפניה לערך מורחב.
יש קישור מ"כור גרעיני" לכור התרבית בסעיף שעוסק בסוגי כורים. קיפודנחש 23:30, 13 באפריל 2022 (IDT)

אוליגרכים ישראלים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם אפשר להגיד ש:שרי אריסון, יצחק תשובה, סמי עופר, סטף ורטהיימר ודני עזריאלי הם אוליגרכים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אוליגרכיה הוא שלטון של קבוצה קטנה של אנשים. לדוגמה, לאחר התמוטטות ברית המועצות, נוצרה ברוסיה שכבה של מתעשרים חדשים (שהצליחו לקנות בזול את נכסי המדינה המתפוררת). עשירים אלו צברו השפעה רבה וכונו אוליגרכים. הם אמנם הצליחו להבטיח את זכייתו של בוריס ילצין בבחירות. לאחר עלייתו לשלטון, ולדימיר פוטין דאג לנשל אותם מהשפעתם הפוליטית המכרעת.
בשיא כוחו, נוחי דנקנר התחיל קצת להתקרב למידת ההשפעה הזו. יש כל מיני אנשי עסקים שיכולים לפתוח דלתות ויש להם קו ישיר לפוליטיקאים, אבל יש גבול למידת ההשפעה הישירה שלהם. הם ממש א אוליגרכים. Tzafrir - שיחה 20:59, 5 באפריל 2022 (IDT)

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נותק הקשר שלה עם הים התיכון (דרך עמק יזרעאל). מאז מאזן המים בימה תלוי בכמות המים הזורמים אליה מול הכמות שמתאדה. כשהמאזן שלילי הימה מתייבשת. Shayshal2 - שיחה 18:30, 5 באפריל 2022 (IDT)

מצב טיפול: נענה

צפיתי עכשיו בהופעה הזו של אביב גפן בפסטיבל ערד 1994. בסוף, כשאביב גפן שר את עכשיו מעונן מופיעים הקרדיטים על המסך, ובקרדיטים לתאורה מופיע השם בוריס גלפנד. מחיפוש קצר שעשיתי באינטרנט, הגעתי לכך שיש תאורן בשם בוריס גלפנד, אך לא מופיעה תמונה אחת שלו באינטרנט. למרות הסיכוי הקלוש שזה נכון, האם מדובר באותו אדם? מישהו יכול לאמת את זה? ארז האורזשיחה 21:06, 5 באפריל 2022 (IDT)

בשנה שלאחר מכן הגיע לדרגת רב־אמן. עלה לישראל ב-1998. —כך כתוב בערך שלו
ראה בקישור תמונה של התאורן הבכיר בוריס גלפנד. --א 158 - שיחה 15:17, 6 באפריל 2022 (IDT)
תודה! ארז האורזשיחה 16:13, 6 באפריל 2022 (IDT)

מי הם הישראלים האנטי ציוניים ביותר הפעילים כיום?[עריכת קוד מקור]

האם המומחה יסכים למנות עד 5-10 כאלה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין קשר מובהק בין שמאלנות ובין אנטי ציונות. האנטי ציונים הקיצוניים הזכורים לי היו אותם יהודים חרדים, שנרתמו לתעמולה הפלסטינית/איראנית או כל אויב אחר. בברכה. ליש - שיחה 16:01, 6 באפריל 2022 (IDT)
מטרת הציונות הייתה הקמת בית לאומי ליהודים, ולפי חזון זה הוקמה מדינת ישראל. מדיניות מפלגות הימין, שמובילה למדינה דו-לאומית, היא סוף דרכו של החזון הציוני. דוד שי - שיחה 23:17, 6 באפריל 2022 (IDT)
יפה שאתה יודע לנבא לאן מובילה מדיניות מפלגות הימין. מדוייק כמו שאר הנבואות של אנשי השמאל (למשל: ערפאת יטפל בטרור בלי בג"צ ובצלם וכיוצ"ב). לעת עתה, מי שדווקא ניבאו יפה את התוצאות של מדיניות זו או אחרת היו דווקא אנשי ימין. עמית - שיחה 09:55, 14 באפריל 2022 (IDT)
אם נניח בצד את אנשי העדה החרדית על גווניה (חסידות סאטמר, נטורי קרתא וכד'), אז מה שאתה מתכוון אליו נקרא פוסט ציונות ולעתים מבלבלים בין האידאולוגיה הזו, שגורסת כי הציונות הגיעה לסוף דרכה, לבין אנטי ציונות ששוללת את הציונות מלכתחילה. חלק די ניכר מפעילי השמאל הרדיקלי בישראל הם פוסט-ציוניים ואני מניח שתוכל לקבל רשימה חלקית שלהם כאן. TheStriker - שיחה 23:34, 6 באפריל 2022 (IDT)
תודה, משתמש:TheStriker, לזה כיוונתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הי דוד שי. אשמח לפירוט לגבי דעתך. למה מדיניות של מדינה דו-לאומית מקושרת לימין? דווקא נשמע יותר רעיון שמתאים לשמאל. האם יש מפלגות ימין שהחזון שלהם כולל מדינה דו-לאומית? 79.178.69.243 10:54, 7 באפריל 2022 (IDT)

זה לא החזון, אבל זו תהיה התוצאה בפועל של סיפוח שטחים ביו"ש (בהנחה שלא מתכוונים לקיים פה אפרטהייד, ובכל מקרה לאורך זמן זה כנראה לא יחזיק, גם אם לפסלסטינים לא תהיה אזרחות). בכללי, השמאל מתנגד, כי זה יגרור למדינה דו-לאומית, לעומת ניתוק מוחלט מהפלסטינים (וכנראה 2 מדינות, שזה בפני עצמו חשש, בגלל שזה אומר שלמדינה שתהיה, שכיום כבר מנוהלת בידי טרור, תהיה גם גישה לאמצעים שיש למדינה, כמו נמל, שדה תעופה, התחמשות צבאית יותר רצינית). יש מי שתומך במדינה דו-לאומית (או מדינת כלל-אזרחיה) - אני חושב שזה בעיקר במפלגות הערביות. (¯`gal´¯) - שיחה 11:25, 7 באפריל 2022 (IDT)
מבין המפלגות הערביות: בל"ד תומכת במדינה דו־לאומית כפתרון לסכסוך עם הפלשתינים (או איך שלא תקראו לזה), אבל לא רע"מ, חד"ש, או תע"ל, להבנתי. אם כי לפחות חלקן תומכות במדינה פחות „יהודית״.
מבין אנשי הימין: יש נסיונות שונים לרבע את המעגל: איך לספח את השטח בלי לספח את האנשים. לפני כמה שנים קרוליין גליק סקרה בכתבה את הרעיונות שמוצעים על ידי אנשי ימין שונים. אבל התאוריות הללו עמדו במבחן: כאשר עלתה ההצעה (לא ברור אם הייתה רצינית) לספח את בקעת הירדן בתמורה לוויתור על שטחים שונים לפלסטינים, ההצעה הוכשלה גם מימין על ידי המתנחלים שהבהירו שהם לא מוכנים לוותר על חלקים מהגדה. לכן לא נראה לי שהם היו מוכנים להסכים, לדוגמה, לתוכנית שהעלה בנט בזמנו (כשהוא עוד היה ימני כשר) שעיקרה היה סיפוח אזור C‏. Tzafrir - שיחה 15:10, 7 באפריל 2022 (IDT)
"בהנחה שלא מתכוונים לקיים פה אפרטהייד"? מה פירוש "לא מתכוונים"? לתומי חשבתי שכבר אין עוררין על העובדה שבמדינת ישראל יש אפרטהייד ברור. מישהו חושב אחרת?
חזון הימין הוא אפרטהייד לנצח (וכשנמצאים בקרב אנ"ש, אולי מעיזים גם להזכיר טרנספר), אנשי השמאל החולמים עדיין נאחזים בפטה מורגנה של "שתי מדינות", ואנשי השמאל הראליים מדברים על "מדינת כל אזרחיה", והם שראויים לתואר "פוסט ציונים".
הביטוי "אנטי ציונים" בכותרת השאלה בעייתי, וכדאי לא להשתמש בו עבור מי שלא הכריז על עצמו "אנטי ציוני", כמו שלא נכון לקרוא לכל מי שאינו דתי "אנטי דתי". קיפודנחש 23:22, 13 באפריל 2022 (IDT)
קיפוד, למה אתה חושב ששתי מדינות לשני עמים זה לא ריאלי? לדעתי משתי האפשרויות זאת האפשרות הריאלית יותר, והיא קיימת במציאות רק צריכה קצת שיפוץ. ‏La Nave Partirà06:46, 14 באפריל 2022 (IDT)
כדי להאמין שרעיון שתי מדינות לשני עמים (או ליתר דיוק: חצי מדינה לעם היהודי, מדינה וחצי לפלשתינאי) הוא ריאלי צריף לשפץ את המציאות, לא את הרעיון. עמית - שיחה 09:57, 14 באפריל 2022 (IDT)

ציר כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

הבנתי שציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי מעט.

אם הוא לא היה נטוי, האם כדור הארץ כולו היה טרופי מבחינת מזג אוויר? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:הכה_את_המומחה#הטיית_ציר_הסיבוב_של_כדור_הארץ. 87.69.242.88 00:40, 7 באפריל 2022 (IDT)
אין שם תשובה לשאלה הזאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אם ציר כדור הארץ לא היה נטוי, האזורים היותר רחוקים מקו המשווה היו מקבלים באופן קבוע פחות חום מהשמש, ולכן היו יותר קרים, ולא טרופיים. נטיית ציר כדה"א יוצרת את עונות השנה, אבל לא משנה באופן בסיסי את אזורי האקלים - אזורים חמים נשארים חמים יחסית ואזורים קרים נשארים קרים יחסית. יואלפ - שיחה 07:45, 7 באפריל 2022 (IDT)
כמו שנכתב, לא היו לנו עונות שנה והיה גדל פער הטמפרטורות בין קו המשווה לקטבים. הגורם השני מאוד משמעותי מכיוון שהיה נגרם צמצום האזורים בהם ניתן היה לגדל תוצרת חקלאית מה שאומר רעב ביותר אזורים. Danny Gershoni - שיחה 15:20, 7 באפריל 2022 (IDT)

אם לתמצת: הקטבים היו קרים יותר כי פחות שמש הייתה מגיעה אליהם ובשטח שבין קור שני הקטבים היה מזג אוויר טרופי בעיקרו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מדוייק. בין קו המשווה הלוהט לבין הקטבים הקפואים עדיין תהיה כל קשת מזגי האוויר כמו היום. כמו שציינתי הבעייה תהייה בקו המשווה ובקטבים. Danny Gershoni - שיחה 19:31, 9 באפריל 2022 (IDT)
שלום משתמש:Danny Gershoni, אז האם לפי דעתך נכון להגיד שבמצב כזה (היעדר נטייה) אזורים שתחת קו המשווה יהיו מדבריים ולא טרופיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם נניח פלנטה בה מישור הסיבוב סביב השמש זהה למישור הסיבוב סביב עצמו (כלומר תתמיין דיסק ש"חותך את כדור הארץ" בקו השווה) אז תהיה סימטריה בין חצי כדור הדרומי לבין הצפוני. כהה שהתרחקות של 100 ק"מ צפונה מקו המשווה תהיה זהה מבחינת אקלים להתרחקות של 100 ק"מ דרומה. אם גם האקסצנטריות של מסלול הסיבוב תהיה אפסית, אז לא תהיה משמעות לחילופי עונות בכלל, כי כל יום זהה לקודמו בכל הקשור לחשיפה לקרינת השמש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:37, 10 באפריל 2022 (IDT)

לפי מה שאני מבין, דינמיקת אקלים כן תאפשר "עונתיות" דינאמית למשל בגלל כמות המים בפלנטה, כמות העלווה הירוקה בפלנטה, פיזור העלווה הירוקה ברחבי הפלנטה, מהירות הסיבוב של הפלנטה, מבנה הקרקע וכדומה ולגבי "אקסצנטריות אפסית בפלנטה", מצטער, זה לא ברור לי, אפשר הסבר לציבור כללי?. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נתחיל מהקל: לגבי אקסצנטריות. פלנטה מקיפה את הכוכב שלה לא במעגל אלא באליפסה. אקסצנטריות גדולה אומר שהאליפסה מאוד אורכה וזה אומר שיש הבדלים משמעותיים בין תקופה בה הפלנטה רחוקה מהכוכב לבין תקופה בה היא קרובה. זה יוצר עונות שונה (יש את זה בפלוטו. זה מנגנון שונה מזה שיש לנו פה בכדור הארץ). אקסצנטריות נמוכה אומר שהאליפסה קרובה מאוד למעגל ולכן המרחק בין הפלנטה לבין הכוכב כמעט שלא משתנה. אקסצנטריות אפסית זה אומר שמסלול הפלנטה הוא מעגל מושלם.
לגבי חילוף עונות במקרה שאין לך נטיית ציר: אם כל נקודה על פני הפלנטה מקבלת את אותה כמות קרינת שמש בכל יום, אז יהיו לך רק חילופי יום ולילה בלי שום מחזוריות אחרת. אין סיבה פיזיקלית הגיונית שהפלנטה לא תגיע למצב יציב תוך זמן קצר יחסית. והיציבות תהיה בעלת תנודתיות דינמיקת של יממה אחת, כי זה המחזור הטבעי היחיד שיש במערכת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:46, 10 באפריל 2022 (IDT)
אז אם אני מבין נכון, אם אין אקסצנטריות (מסלול סביב כוכב הוא מעגל מושלם) אין עונות בגלל זה ואם גם אין נטיית ציר אין עונות גם בגלל זה כך שאין עונות כלל ויש אקלים יציב (לאו דווקא טרופי) שנובע מקרבה לכוכב, ממהירות סיבוב פלנטה מכמות המים ומעלווה. לא ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
סיפור האקלים הגלובלי מסובך יותר. יש עוד שלל פרמטרים כמו הרכבי כימי של האטמוספרה והקרקע, שדה מגנטי, פעילות געשית וקיום חיים (כדור הארץ הוא הפלנטה היחידה שיש בה חיים כידוע נכון לאפריל 2022). אבל אם השאלה היא לגבי מחזוריות של חילופי עונות: בהיעדר אקסצנטריות ונטיית ציר סיבוב לא יהיו עונות שנה. אבל זה לא אומר שכל הפלנטה תהיה עם אקלים זהה. האיזורים בקו המשווה יקבלו יותר קרינה מאזורי הקטבים. בקטבים עדיין יהיה ממש קר באופן קבוע, אבל לא יהיו תופעות כמו לילות לבנים ליל קוטב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:59, 10 באפריל 2022 (IDT)

האם רוב התביעות במאות אלפי שקלים נגמרות בדחייה?[עריכת קוד מקור]

מדי פעם קוראים בעיתון על איזה אחד שנפל בבניין ציבורי שלא היה בו מעקה ראוי או על איזו אחת שנפלה במקום העבודה, בלי בהכרח להפוך לנכה, תבעו במאות אלפי שקלים וזכו.

האם רוב (שווה ל או גדול מ-51%) מתביעות אלה נגמרות בזכייה או בדחייה? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לי נתונים, אבל במקרים רבים (ואולי אף ברוב המקרים? אין לי מושג) תביעות מסתיימות בפשרה. ואז האם הפשרה הזו הייתה נצחון של צד אחד? של השני? Tzafrir - שיחה 15:00, 7 באפריל 2022 (IDT)

האם ים המלח הוא סוג של "גרנד קניון"?[עריכת קוד מקור]

אשמח לקרוא ערך שיסביר על ים המלח כמקום הנמוך בעולם לעומת הגרנד קניון ואיך יודעים איזה מקום נמוך יותר וביחס למה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פני ים המלח נמצאים בערך 400 מטרים מתחת לגובה פני הים: הוא נמוך בהרבה מהים התיכון או מים סוף. לעומתו הגרנד קניון הוא קניון שנחתר על ידי נהר הקולורדו שנשפך גם הוא לים: לאוקיאנוס השקט. הוא יורד עוד גובה של מאות מטרים מהגרנד קניון עד לשפך ולכן הגרנד קניון נמצא מעל לשבע מאות מטרים מעל לפני הים.
אפשר לחשוב על הגדרות אחרות למקום הנמוך ביותר בעולם. לדוגמה, תהום מריאנה, אם לא מתחשבים בכיסוי המים. כמוכן יכול להיות שהתשובה תהיה שונה את מסתכלים על המרחק ממרכז כדור הארץ. Tzafrir - שיחה 14:58, 7 באפריל 2022 (IDT)
ים המלח בפרט ובקעת הירדן בכלל הם חלק מהשבר הסורי אפריקאי כלומר נוצרו מתנועה של שכבות כדור הארץ שיצרו את הבקע. לעומת זאת לפי הערכת המומחים הגרנד קניון נוצר מהתחפרות של נהר ולא מתזוזה של כדור הארץ. בסופו של דבר התוצאה דומה אבל הגורם כנראה שונה. Danny Gershoni - שיחה 15:17, 7 באפריל 2022 (IDT)
התוצאה בכלל לא זהה. בקניון הגדול יש חשיפה של שבבות קרקע כתוצאה מהתחתרות בקרקע חולית עשויה מאבן חול. ןביום המלח מדובר על ים רגיל שכתוצאה מהחום באזור הוא הולך ומתאדה ולכן מתגלים גרגירי מלח. 79.178.212.15 12:49, 8 באפריל 2022 (IDT)
ממש לא נכון. ראה ערך מצוק ההעתקים. קל לראות בירידה מירושלים או ערד את השכבות הגאלוגיות שנחשפו במהלך יצירת השבר הסורי אפריקאי. לכן גם בבקעת הירדן וגם בקניון הגדול ניתן לראות את הריבוד הגאולוגי שנחשף מאירועים שונים. Danny Gershoni - שיחה 19:26, 9 באפריל 2022 (IDT)

אז בעצם ים המלח הוא העמק היבשתי הכי עמוק מתחת לפני הים והגרנד קניון הוא העמק היבשתי הכי עמוק מעל פני הים, לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המדידה המקובלת היא ביחס לפני הים; לפי זה, קרקעית גרנד קניון נמצאת בגובה שווה להר ציון. ניתן גם למדוד עומק של מקום ביחס לסביבותיו, כך שקרקעית גרנד קניון עמוקה כ-1300 מטרים לעומת קירותיו, זאת לעומת ים המלח שעמוק כ-450 מטרים לעומת מצדה או כ-250 מטרים לעומת הר סדום. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:27, יום שישי בשבת, ז' בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
האם זה סותר את מה שכתבתי בפסקה הקודמת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אמרת "אז בעצם ים המלח הוא העמק היבשתי הכי עמוק מתחת לפני הים והגרנד קניון הוא העמק היבשתי הכי עמוק מעל פני הים". זה נשמע גיבוב מילים חסר משמעות.
השאלה היא איך מודדים או איך מגדירים "עומק", וכשמשתמשים בהגדרות שונות, מקבלים תוצאות שונות, ומקומות שונים יוצאים "הכי עמוקים".
אפשר להגדיר כל מיני דברים בכל מיני צורות: למשל, ניתן להגדיר את גבהו של הר "מעל פני הים", ואפשר להסתכל על המרחק של פסגת ההר ממרכז כדור הארץ. ההגדרות אינן חופפות, משום ש"פני הים" מתארים צורה גאומטרית שאינה כדור מדויק (ראה גאואיד). בשיטה הראשונה האוורסט הוא ההר הגבוה ביותר בכדור הארץ, ובשיטה השנייה דווקא הר צ'ימבורסו זוכה באליפות.
אז אם חשקה נפשך להגדיר "עומק" לפי נקודה כלשהי בסביבה (זו הדרך המקובלת למדוד עומקם של בור, באר, מכרה ומערה), יש מקומות הרבה יותר "עמוקים" מים המלח. כשמגדירים עומק לפי גובה פני הים, כפי שעושים רבים, אז ים המלח זוכה באליפות (אל תצפה ממנו לעלות על דוכן המנצחים - אם יעשה כך, יגבה במידה שאולי תעניק את האליפות למקום אחר). קיפודנחש 23:19, 11 באפריל 2022 (IDT)
מצטער, לא הצלחתי להבין למה לפי דעתך זה "נשמע כמו גיבוב מילים חסר משמעות"... אם עוסקים במה שנמצא על הקרקע הרגילה (קרי לא בקרקעית האוקיינוס) ונקודת הייחוס היא גובה פני הים (נעזוב רגע את מרחק ממרכז כדור הארץ), למה לא תסכים שמעל פני הים שהגרנד קניון הוא המקום הכי נמוך ומתחת לפני הים המלח הוא המקום הכי נמוך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רחל אטיאס[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: נענה

רחל אטיאס לא קבלה אף ערך בויקיפדיה. זמרת, שחקנית מדהימה. לא מצאתי מתי היא נפטרה.

25 בנובמבר 2004 (בגיל 70). 87.69.242.88 12:50, 8 באפריל 2022 (IDT)
במילים אחרות: יש ערך, והוא מופיע בויקיפדיה כבר 17 שנה. --א 158 - שיחה 13:12, 8 באפריל 2022 (IDT)
יש ערך רחל אטאס, אבל השאלה הייתה על רחל אטיאס - ערך כזה אין.
לא שמעתי עליה עד היום, אך אם אכן מדובר בזמרת ושחקנית מדהימה שלא מצאת מתי נפטרה, אפשר ורצוי לכתוב. קיפודנחש 23:05, 11 באפריל 2022 (IDT)

רעידת אדמה[עריכת קוד מקור]

האם נכון להכליל שככל שיש פחות קומות בבניין כך בהכרח יהיה פחות נזק מרעידות אדמה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור. בבניין עם 50 קומות יהיה נזק לעד 50 קומות. לבניין עם קומה אחת – לא יותר מקומה אחת תינזק. 87.69.242.88 00:12, 9 באפריל 2022 (IDT)
מה לגבי רעידות אדמה קלות, האין המשקל הרב של בניין גובה מאד, במקרים נדירים לפחות, יפחית נזק ליסודות?... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
להיפך. 87.69.242.88 03:21, 10 באפריל 2022 (IDT)

פנסיה צבאית בישראל[עריכת קוד מקור]

משתמש:דוד שי כתב בדיון לעיל:

את הפנסיה לעובדי המדינה שבוטחו בפנסיה תקציבית (ובכלל זה עובדי בתי החולים הממשלתיים שפרשו לגמלאות) משלמת מינהלת הגמלאות, שהיא יחידה של משרד האוצר

האם "עובדי המדינה" פה כולל גם חיילים בסדיר או בקבע ואזרח עובד צה"ל? למשל, האם "בתי החולים הממשלתיים" פה כולל גם בתי חולים צבאים? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה כולל את כל החיילים שבוטחו בפנסיה תקציבית. מי שמשרת בבתי חולים צבאיים הם חיילים ולכן, אם הם מבוטחים בפנסיה תקציבית זה חל עליהם. חשוב לזכור שחיילים שהתגייסו, או נכנסו להסכם עם הצבא (שזה כולל שוחרים למיניהם) אחרי שנת 2005 לא מבוטחים בפנסיה תקציבית, אלא מפרישים להם במשכורת לקופת פנסיה צוברת כמו לכל שכיר אחר במשק. זאת אומרת שאין דבר כזה פנסיה צבאית למי שהתגייס אחרי 2005. בברכה, ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:45, 9 באפריל 2022 (IDT).
שלום, תודה לך, אני לא בטוח שהצלחתי להבינך.
האם אתה טוען שזכאי פנסיה שהותחלה העסקתו במוסד צה"לי (כחייל או כאזרח עובד צה"ל) לפני שנת 2005 מקבל פנסיה מצה"ל ושזכאי פנסיה שהותחלה העסקתו במוסד צה"לי בשנת 2005 או לאחריה (כחייל או כאזרח עובד צה"ל) מקבל פנסיה ממינהלת הגמלאות של משרד האוצר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הפנסיה התקציבית מתקבלת ממשרד הבטחון לא מצה"ל, למיטב זכרוני. הפנסיה הצוברת היא כמו כל פנסיה אחרת במשק והמבוטח מקבל אותה מהקרן שמנוהלת על ידי חברה או אם העובד רוצה, קרן ברירת מחדל, אבל הוא לא מקבל כסף מהמדינה. לגבי אזרחים עובדי צה"ל, אני חייב להגיד שאני לא מכיר את הפרטים של הפנסיה שלהם. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:27, 9 באפריל 2022 (IDT)
תודה, אני עדיין עם מידע חסר (לא באשמתך כמובן חלילה).
לפי דף "פנסיה" באתר ארגון עובדי צה"ל:
”כאזרח עובד צה"ל הינך זכאי להסדר מיטיב בביטוח פנסיוני אשר תנאיו נקבעו בהסכם קיבוצי מיוחד - בין מערכת הביטחון (משרד הביטחון צה"ל) והארגון הארצי לעובדי צה"ל (חלק מההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל) ולתנאי הצטרפות מוטבים וייחודים להסדרים פנסיונים אשר יקנו לך חיסכון גבוה יותר בעתיד.”
אני חושב שצריך לכתוב את הערך פנסיה ציבורית בישראל בו יוסבר מה כל אחד מאלה מקבל:
  • עובד מוסד מדיני שלא במערכת הביטחון
  • חייל בקבע לפני שנת 2005
  • חייל בקבע משנת 2005 או לאחריה
  • אזרח עובד צה"ל
בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בכל מקרה, משתמש:Lirdon, אם אני מבין נכון בישראל ישנם רק שני גופי-על שמשלמים פנסיות ציבוריות בישראל, משרד הביטחון (דרך ספק שירות) ומינהלת הגמלאות של משרד האוצר (ישירות, ללא ספק שירות). זה נכון? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין זה נכון. ישנם עשרות גופים וחברות שמשלמות מתקציבם פנסיה תקציבית. למשל חח"י. Shannen - שיחה 20:13, 12 באפריל 2022 (IDT)
הבנתי, אם כך אז לרופאים שעבדו מספיק זמן בבתי חולים ציבוריים משלמת פנסיה מינהלת הגמלאות של משרד האוצר ולרופאים שעבדו מספיק זמן במערכת הביטחון משלם פנסיה משרד הביטחון דרך גוף שלישי. אני מניח שאין מניעה לכפל פנסיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש מניעה לכפל פנסיות מהמדינה, ראה סעיף 32 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970. דוד שי - שיחה 16:26, 14 באפריל 2022 (IDT)

האם כמות העצמות ביונקים זהה?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אני מסתכל על החתול שלי. כל השלד שלו נראה שונה משלי. אבל רק בצורה של העצמות ולא בתפקידם המהותי. יש לו גולגולת דומה, גפיים דומים, הצלעות ו... זנב. אז חשבתי: אולי אם לא מחשיבים את הזנב, כל העצמות ביונקים הם אותו דבר בשינוי צורה? כלומר אם נתונים שם לכל עצם שיש לאדם, אז אפשר למצוא עצם מקבילה בכל יונק בכדור הארץ? 79.178.69.243 13:36, 10 באפריל 2022 (IDT)

זה לא תלוי ביכולת התנועה ובגמישות שזה מאפשר? אז יותר הגיוני שלחתול יהיו יותר עצמות מלאדם. לא יודע להגיד אם זה המצב בפועל. (¯`gal´¯) - שיחה 15:09, 10 באפריל 2022 (IDT)
ראו הומולוגיה (ביולוגיה). עוזי ו. - שיחה 16:54, 10 באפריל 2022 (IDT)
אכן, העצמות ביונקים הומולוגיות, ולכן מספר העצמות ברובם דומה מאוד, פרט למספר חוליות הזנב. מספר חוליות המותן, החזה והצוואר זהה בכל היונקים, למשל 7 חוליות בצוואר הג'ירף ובצוואר הלוויתן. הבדלים שבכל זאת נפוצים הם בעצמות האצבעות, כאשר יונקים רבים נוטים לנוון חלק מאצבעותיהם. אצל החתוליים התנוונה הבוהן ברגל האחורית, ולכן מספר העצמות שלהם שם קצת קטן משלנו. ייתכן שיש הבדלים זעירים נוספים שפרחו מזכרוני. H. sapiens - שיחה 20:15, 10 באפריל 2022 (IDT)
כמובן: עצם הפין שישנה בחתוליים והתנוונה אצלנו. H. sapiens - שיחה 20:25, 10 באפריל 2022 (IDT)

מי הם אנשי הנחש?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

נתקלתי בערך בוויקיפדיה באנגלית על כת נוצרית קדומה בשם Naassenes, ששמם נגזר (כנראה) מהמילה "נחש".

האם יש ספרים בעברית בהם מוזכרת כת זו? ואם כן, איך קראו להם בתרגום העברי?

תודה, -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 19:51, 10 באפריל 2022 (IDT)

נאסינים או נסאינים. לא מופיעים הרבה בספרות. לעתים מזוהים גם עם ה"אופיטים", גם הם "אנשי הנחש". סיון ל - שיחה 11:40, 12 באפריל 2022 (IDT)
תודה על ההסבר. אני קורא עכשיו גם על האופיטים, מאד מעניין. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 17:18, 12 באפריל 2022 (IDT)

מה הם ההבדלים העיקריים אם ישנם, בין זרם הפרושים ליהדות האורתודוקסית?[עריכת קוד מקור]

מבחינה דתית כוללת, מה אולי עושים או לא עושים יהודים אורתודוקסים שלא עשו או כן עשו הפרושים, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפרושים היה בית מקדש, תכלת וסנהדרין, כך שהם קידשו את החודש על פי הראיה; לעומת זאת, יהודים אורתודוקסים כותבים את תורה שבעל פה על גבי ספרים, מה שהפרושים ראו כאסור, וכן נוהגים מנהגים שונים שהביאו בין היתר להתפצלותם לעדות. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:35, יום שני בשבת, י' בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
האם הדעה המקובלת היא שהסנהדרין בעת קיום בית המקדש השני היו פרושים, צדוקים, או גם וגם לסירוגן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
גם וגם לסירוגין. בהמשך לתשובת הדג - לפרושים היו הלכות טומאה וטהרה שרובן לא נוהגות היום בהיעדר בית מקדש, ובאופן כללי ההלכה התפתחה מאוד והמציאות השתנתה מאוד מאז כך שסביר להניח שחלק גדול מן ההתנהלות ההלכתית הייתה שונה (ואין בכך בעיה עקרונית על פי מקורות היהדות, אגב. ראה למשל המדרש על ר' עקיבא ומשה בגמרא במנחות כט:). וירמיזיליו"ש - שיחה 10:06, 12 באפריל 2022 (IDT)
שינוי של המסורות ההלכתיות מנוגד להשקפה האורתודוקסית, ובכלל להגיד ש"באופן כללי ההלכה התפתחה" וש"סביר להניח" שההתנהלות ההלכתית הייתה שונה זה ניסוח מעורפל ללא כיסוי; מה שכן, אופן פסיקת ההלכה כנראה כן שונה בין החכמים הפרושים שפסקו הלכות על פי מסורות שבעל־פה ובהחלטת הסנהדרין שבכוחם היה לתקן תקנות, לבין הרבנים האורתודוקסים שפוסקים לאחר עיון בספרים ובכפוף למנהגים השונים... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:00, יום שלישי בשבת, י"א בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
ולכן יש קבוצה שלמה של אורתודוכסים שמתלבשת לפי מסורת אבות (כלומר: כמו אירופאים במאה ה־19). Tzafrir - שיחה 21:50, 12 באפריל 2022 (IDT)
גם להגיד ש"שינוי של המסורות ההלכתיות מנוגד להשקפה האורתודוקסית" זו טענה ללא כיסוי, שגם לא סותרת את מה שכתבתי, וגם לומר שאופן פסיקת ההלכה "כנראה" היה שונה זה ניסוח מעורפל ללא כיסוי, לשיטתך. ייתכן שהמסורות ההלכתיות לא משתנות, אבל הפסיקה יכולה גם יכולה. ראשוני אשכנז לא החמירו לאסור דם טוהר למרות שהרמ"א פוסק להחמיר. הרא"ש כותב להניח תפילין בחול המועד ובכל זאת השו"ע כותב שעל פי הזוהר אין להניח וכך נוהגים היום גם אשכנזים. ספרי ההלכה של הראשונים מצומצמים בהרבה מהמשנה ברורה. לטעון שפסיקת ההלכה עצמה (ולא רק אופן הפסיקה) לא השתנתה כפי שנראה שאתה מנסה לטעון זה לחטוא למקורות. וירמיזיליו"ש - שיחה 09:22, 13 באפריל 2022 (IDT)
אתה עצמך, אגב, הבאת דוגמא נפלאה להתפתחות ההלכה. כיצד ייתכן שהפרושים לא כתבו תורה שבעל-פה והיהודים האורתודוקסים כן אם ההתנהלות ההלכתית לא השתנתה מאז ימי משה רבינו? וירמיזיליו"ש - שיחה 13:19, 13 באפריל 2022 (IDT)

מנסור עבאס[עריכת קוד מקור]

לאיזה זרם אסלאמי שייך מנסור עבאס?

אם אין תשובה ברורה, לאיזה זרם השתייך השייח' אצלו למד עבדאללה נימר דרוויש? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנשי התנועה האסלאמית בישראל (בה חבר עבאס) הם סונים המשתייכים לאסכולה החנפית. ספציפית ניתן לומר על ה"פלג הדרומי" שייסד דרוויש שהוא "וסט", משום שהוא מתון יחסית.
למעשה, כמעט כל המוסלמים בארץ ישראל הם סונים-חנפים. אני יכול לחשוב רק על שלוש דוגמאות של קהילות מוסלמיות לא-סוניות בארץ: האחמדים (משכונת כבאביר בחיפה), העלווים (כפר ע'ג'ר שברמת הגולן), והשיעים (ישנה קהילה בכפר דבורייה); אני בספק אם כולם גם יחד מונים ולו אחוז אחד מהמוסלמים בארץ. ּ - שיחה 00:18, 2 במאי 2022 (IDT)

מס יבוא אישי[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

הזמנתי מחו"ל משלוח מאתר קניות מסוים, ושילמתי מס יבוא אישי. החבילה הגיעה פגומה, ומשכך החזרתי אותה. שאלתי היא, האם יש מקום לפנות אל רשות המיסים בבקשה להחזר מס. תודה לעונים. נספח אקטיבי - שיחה 22:56, 11 באפריל 2022 (IDT)

פנה לרשות המיסים (בקישור כאן) ובקש החזר של מס היבוא. יתכן שתידרש להוכיח שהחזרת את החבילה. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 14:31, 13 באפריל 2022 (IDT)
תודה רבה! נספח אקטיבי - שיחה 15:03, 13 באפריל 2022 (IDT)

הנהלת חשבונות[עריכת קוד מקור]

האם ספר חשבונות "חד-צידי" הוא בהכרח בבסיס מזומן?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולגה מלכת קייב[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


עד כמה מדויקים ומוכחים הסיפורים על מעשי הטבח המטורפים שבוצעו בהוראתה של אולגה מלכת קייב? האם יש הוכחות לכך שהיא באמת עשתה את כל הפשעים שמיוחסים לה, או שיותר סביר שמדובר באגדה אורבנית שנופחה מדור לדור?--2A00:A040:196:303F:ECEA:784E:AA72:850B 00:09, 12 באפריל 2022 (IDT)

האם יש הצדקה לגודל תחנת הכוח חדרה?[עריכת קוד מקור]

אני ממש לא מבין בנושא אבל תמיד המבנה הזה הרגיש לי קצת גדול יתר על המידה, במיוחד הארובות שלא ברור לי למה הן כה גבוהות.

האם בשנת 2022 יש הצדקה למתחם וארובות כה גדולים לצורך הפקת חשמל? אין לי כוונה להיות חוצפן, רק להבין. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ארובות יכולות לשמש לצורך קירור האוויר הנפלט ו/או סינונו. מעבר לכך: עדיף לפלוט את האוויר המזוהם של התחנה בגובה כדי שלא יעוף ישירות על התושבים. Tzafrir - שיחה 21:43, 12 באפריל 2022 (IDT)
תחנות הכוח המסורתיות בנויות על תהליך של שריפת פחמימנים (מזוט, פחם, גז) >>> חימום מים והפיכתם לקיטור >>> הפעלת טורבינות בעזרת הקיטור >>> ייצור חשמל בגנרטור שמחובר לטורבינות. מכיוון שהחום של שריפת הפחמימנים עולה למעלה אז כל מערכות ייצור הקיטור מחום השריפה בנויות לגובה ולכן המבנים של התחנה כל כך גדולים. לגבי הארובות אז הגובה שלהן קשור לתקני פליטת מזהמים שמכתיבים שחרור תוצרי השריפה (אחרי סינון) בגובה כזה שייסחפו מערבה או יתפזרו באטמוספרה באופן שיצמצם פגיעה בבריאות תושבים בסביבה. Danny Gershoni - שיחה 13:19, 13 באפריל 2022 (IDT)

למה מטבעות לא מדיניים הם דווקא דיגיטליים?[עריכת קוד מקור]

אנשים יכלו לייצר מכונה שמייצרת מטבעות לא וירטואליים עם חתימות נדירות פעם ב בלי להיכנס לתחום הדיגיטלי אז למה דווקא עשו זאת דיגיטלי? משיקול חוקי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הכוונה למטבע מבוזר? עניין של אמון, לתת לאלגוריתם לייצר את האמון - למנוע ריכוז ע"י יישות מרכזית שמנהלת ומנפיקה כסף, וכי זה נועד מראש לסחר מקוון ואנונימי. (¯`gal´¯) - שיחה 12:06, 12 באפריל 2022 (IDT)
המונח "מטבע מבוזר" הוא מונח שאני נמנע להשתמש בו כי אני מתרשם שהוא לא מוגדר היטב ושהמינוח שהצגתי גם אם קצת יותר ארוך הוא יותר מדויק.
  • כמו שאתה יודע גם אלגוריתם לא וירטואלי יכול לייצר מוצר אמין
  • סחר בכסף מזומן גם יכול להיות אנונימי, למשל, אם אדם משלם בשטרות והערת אגב, פעיל התוכנה החופשית ריצ'רד סטולמן הנחשב לקיצוני מאד בנושא תוכנה חופשית מטיף לתומכיו לא לצאת מהבית בלי מספיק שטרות לקנות מה שהם צריכים, זאת למרות שהוא מודע היטב לכל נושא המטבעות הלא מדיניים הדיגיטליים.
  • אני חושב שמניעת ריכוזיות היא טיעון טוב והיא הולכת ביחד עם טיעון "ייעוד לסחר מקוון"
―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
דווקא ההקבלה של ביטקוין ודומיו היא למזומן, אם כי במבט ראשון הוא דומה לחשבון בנק או אשראי, באופן ההעברה ובכך שיש מזהה לארנק (גם השימוש במינוח "ארנק" כנראה מבטא זאת). ההעברה היא בלתי הפיכה, ולא ניתן להוציא יותר ממה שיש לך. די דומה למזומן. (¯`gal´¯) - שיחה 18:07, 12 באפריל 2022 (IDT)
המונח „מטבע מבוזר״ מועיל לדיון כי יש מטבעות „וירטואליים״ או „קריפטוגרפיים״ שאינם מבוזרים. אפשר ליצור פרוטוקול מסחר, כלומר אמצעי תשלום, אך להגדיר שכל יחידה בו תהיה בהכרח שווה לדולר (או למטבע קיים אחר) אבל אז הבנק המרכזי ששולט על ערך המטבע שולט בפועל גם על המטבע הזה והוא לא באמת מבוזר. „קריפטוגרפי״ הוא תואר חסר משמעות מכיוון שכמעט כל מה שכרוך במחשוב באינטרנט (לדוגמה: כתיבת התגובה שלי) כולל שימוש בקריפטוגרפיה.
אבל ההגדרה שלך לא הייתה טובה גם מכיוון שהיא התעלמה ממטבעות מקומיים. גם הם יכולים לא להיות צמודים למטבעות מדיניים ולא להיות מבוזרים. Tzafrir - שיחה 21:38, 12 באפריל 2022 (IDT)
יש כל מיני מטבעות מקומיים. יכול להיות שחלקם מתבסס על „בנק מרכזי״, כלומר מוסד שקובע בפועל את ערך המטבע, חלקם צמוד בערכו למטבע אחר, וחלקם אולי מתבסס על „שיטת סמוך״ מכיוון שהאנשים נמצאים קרובים יחסית. בערכים האנגליים על המטבעות הנ״ל שאינם צמודים למטבעות ממוסדים לא ראיתי הסבר איך הם מונפקים. Tzafrir - שיחה 14:36, 12 באפריל 2022 (IDT)
איך מיוצרות יחידות של מטבעות וירטואליים? זה האלגוריתם יוצר עם בלוקים, ומחלק לכורים. אני חושב שיש ערך על mining בהקשר של מטבעות וירטואליים בוויקיפדיה האנגלית, ואם לא אז בוויקי של ביטקוין. (¯`gal´¯) - שיחה 18:09, 12 באפריל 2022 (IDT)
לפחות חלק מהמטבעות המקומיים הם פשוט תלושים מתוחכמים. בלי צורך בקריפטוגרפיה. כשנמצאים במקום אחד וכולם מכירים את כולם, אפשר לעשות קיצורי דרך מועילים. Tzafrir - שיחה 21:40, 12 באפריל 2022 (IDT)
מה הכוונה ב"מטבע מקומי"? למשהו בסגנון Auroracoin, מטבעות כמו USD Coin, או משהו אחר? או בכלל לא מדובר במטבעות מבוזרים או וירטואליים? (¯`gal´¯) - שיחה 21:59, 12 באפריל 2022 (IDT)
התכוונתי למטבע מקומי, כמו שקישרתי קצת למעלה. הם יכולים להשתמש במגוון טכנולוגיות. ר’ הערך האנגלי שמפרט סוגים שונים שלהם. Tzafrir - שיחה 08:02, 13 באפריל 2022 (IDT)

מבזק מהבוקר באתר מאקו[עריכת קוד מקור]

21:57 ,13,04,22

שיא הוצאות חדש של הציבור הישראלי: בחודש מרץ נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי של יותר מ-37.28 מיליארד שקלים

לאור העלייה ביוקר המחיה בישראל עם מחירי דיור, מזון, קוסמטיקה, בילויים ודלק שרק עולים, איך ניתן להסביר זאת?

אני אסביר זאת כנטו ירידה בשיעור העסקאות במזומן או כנטו עלייה בגידול האוכלוסיה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא צריך שום הסבר: יוקר המחיה עולה פירושו שההוצאה הממוצעת עולה, פירושו שמכפלת ההוצאה הממוצעת באוכלוסיה עולה, גם אם האוכלוסיה סטטית, בוודאי אם היא גדלה. עמית - שיחה 11:43, 14 באפריל 2022 (IDT)
לא הבנתי למה התכוונת בגם אם האוכלוסיה סטטית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כלומר, אם לא היה שום גידול באוכלוסיה, אך יוקר המחייה עדיין עולה, זה לבד כבר מסביר את הגידול בהוצאות, שכן סך ההוצאות הן מכפלת יוקר המחיה בכמות האוכלוסייה. מספיק שרק אחד הגורמים יגדל והשני ישאר ללא שינוי כדי שהמכפלה תגדל, קל וחומר אם שני המספרים גדלים. עמית - שיחה 16:04, 14 באפריל 2022 (IDT)
ניתן להוסיף להסבר את הגברת השימוש בכרטיסי אשראי, למשל כחלק מהעמקת השימוש ב-bit להעברת כספים והגידול בקניות המקוונות. דוד שי - שיחה 16:21, 14 באפריל 2022 (IDT)

החלפת שנאי[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

יש לי מכשיר שכתוב אליו 5V, והמטען/שנאי שלו נשבר.

מצד שני, מצאתי שנאי שכתוב אליו 7.5V.

החיבור נראה זהה ונכנס בקלות. האם זה יכול לעבוד? 79.178.69.243 10:59, 13 באפריל 2022 (IDT)

יכול או לא יכול. לי זה זה שרף את הרדיו הדיגיטלי. אל תנסה אם המכשיר יקר 2A02:3038:401:85E5:249D:C7CB:35D3:59FE 11:51, 13 באפריל 2022 (IDT)
באופן כללי, אם המתח (V, ביחידות וולט)שונה, אל תשתמש בספק. עם הזרם (A, ביחידות אמפר) אפשר לעתים להתפשר יותר: הוא צריך להיות מספיק גדול. אבל זרם שונה נראה שונה לרכיבים אלקטרוניים. Tzafrir - שיחה 13:01, 13 באפריל 2022 (IDT)
תקנה שנאי מתכוונן עם ראשים להחלפה, כמו זה (הוסף H בתחילת הכתובת):
ttps://he.aliexpress.com/item/32879256268.html
(ולבחור תקע EU].‏ 87.69.242.88 15:32, 13 באפריל 2022 (IDT)

בגרות בכנסת[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

כמה אחוז מחברי הכנסת השלימו בגרות מלאה?

האם הקראים מגדירים חמץ אחרת מהרבניים?

הרי לפי הסיפור המקראי זהו בצק שהחמיץ ומוצריו ותו לא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה אכן כך. מה שהחמיץ ותו לא. נספח אקטיבי - שיחה 09:47, 28 באפריל 2022 (IDT)

ספר המסכם את כל הספרים החיצוניים[עריכת קוד מקור]

אני מחפש ספר מודפס בעברית או באנגלית, שעושה סיכום קצר ולעניין או נותן תמצית מידע (רצוי אבל כמובן לא חובה, ברמת הדף הבודד) על כל אחד מן הספרים החיצוניים, ללא יוצא מן הכלל. יש דבר כזה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבקש לסייע לי דרך תיוג חשבון ויקיפדים הבקיאים בספרות המחקר בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, מר נוסטלגיה, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, , צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, Yair BN, פעמי-עליון, Effib, פיטר פן, איתמראשפר, יחיאל הלוי, הימן האזרחי, SuperBasil, נתן טוביאס, מטרונום, באלדורבעלי הידע בתנ"ך עמית - שיחה 13:29, 15 באפריל 2022 (IDT)
הבעיה היא קודם כל שאין הגדרה אחידה חמושג ספרים חיצוניים. Biegel - שיחה 13:44, 15 באפריל 2022 (IDT)
למיטב ידיעתי אין קודקס מוסכם ואחיד לספרים החיצוניים, כך שאינני יודע אם קיים ספר המסכם את כולם "ללא יוצא מן הכלל". אני, בכל אופן, לא מכיר אחד כזה.
פרופ' כנה ורמן עסקה רבות בספרים החיצוניים, וכתבה מספר ספרים בנושא, אבל למיטב ידיעתי, אף אחד מהם לא עונה להגדרה שלך.
אני מניח שבאנציקלופדיות כאלו ואחרות נכתבו סיכומים מהסוג שאתה מבקש, אבל אינני מכיר אותם די הצורך. אינני מכיר ספציפית אנציקלופדיה העוסקת במובהק בספרים החיצונים. בברכה, Nahum - שיחה 13:47, 15 באפריל 2022 (IDT)
אם ערך של מי הספרים החיצוניים לא מספק ,אור תמציתי כזה, זו אולי בעיה שדורשת תיקון. מה חסר? Tzafrir - שיחה 10:18, 16 באפריל 2022 (IDT)
עדיין לא ממש עברתי על הערכים אז אין לי דעה בנושא אבל עקרונית אני מחפש ספר מודפס בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא הייתי בונה על זה. כמעט כל הערכים אצלנו בתחום המקרא ובתחומים קרובים הם מתחת לכל ביקורת; זאת "בעיה שדורשת תיקון" מאז יולי 2003. ראובן מ. - שיחה 13:43, 16 באפריל 2022 (IDT)
תלוי לאיזו רמה מכוונים; אוריאל אופק הוציא סדרה "התנ"ך שלי בתמונות", המיועדת לילדים, שבו לפחות 8 כרכים מוקדשים לספרים החיצוניים. י"ל ברוך הוציא את "דברי כתובים אחרונים",(הספר "דברי כתובים אחרונים", באתר "סימניה") שמכיל את רוב הספרים החיצוניים הקלאסיים (לפני המהפכה של אברהם כהנא), עם ניקוד ביאור וציורים. הספר נועד לתלמידי תיכון ומעלה, והחומר עבר עיבוד, עריכה, ובמקומות מסוימים תימצות או ציטוט חלקי. מתעניינים מתקדמים ימצאו חומר רלוונטי רב באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה מקראית. אפשר לחזור אליי למידע נוסף בעניין. בהצלחה, ומעדים לשמחה, שילוני - שיחה 00:27, 18 באפריל 2022 (IDT)
לא קראתי אותו, אבל מרפרוף מהיר יתכן שספרו של אברהם כהנא יענה על ציפיותיך (הוא נמצא בויקיטקסט). מוכני - שיחה 00:34, 18 באפריל 2022 (IDT)
הי, איזה ספר שלו ספציפית? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
'הספרים החיצונים'. מוכני - שיחה 16:22, 18 באפריל 2022 (IDT)

טקסונומיה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מי קובע את השם המדעי של טקסון מסוים? מי קובע מהו ה-valid name ומהו השם הנרדף? יש אתר רשמי לכך שכל השמות המדעיים מפרטים בו? Yishaybg - שיחה 11:40, 15 באפריל 2022 (IDT)

אולי משתמש:יערוניק ידע גילגמש שיחה 22:27, 16 באפריל 2022 (IDT)
אני מכירה את המאגר הזה של ה-NIH. ככל הידוע לי זה האתר הרשמי עם השמות המדעיים, הנרדפים והפופולריים. לגבי קביעת השמות, ראה כאן.
מי שקובע את השם הוא מתאר הטקסון והוא נקבע במאמר הראשון בו הוא פורסם. חוקר אחר יכול לערער על הקביעה ולטעון שמדובר במין שכבר תואר בעבר ולכן להגדיר אותו כשם נרדף. אין אתר רשמי לכל השמות המדעיים מכיוון שאין אמת מדעית מוחלטת אבל כן יש קונצנזוס בין חוקרים ולפי זה מפרסמים קטלוגים. יתכנו למשל מקרים בהם באירופה לא יכירו בשם נרדף שמקובל על חוקרים אמריקאים עד שיופיעו עבודות נוספות בתחום שיאשרו או יפריכו את הטענות שלהם. בנוסף כל קבוצה מנוהלת על ידי ארגון אחר. למשל הגוף שמנהל טקסונים בזאולוגיה הוא ICZN והוא אחראי לקבוע חוקיות של שמות מבחינה מנהלית. במידה וחוקר חושב שלפי החוקים בקיים צריך לשנות שם הוא יכול להגיש שאילה לאותו הארגון. Assafn שיחה 16:07, 25 באפריל 2022 (IDT)

מצב טיפול: חדש


אני לא מוצאת מה זה מטבעות שהן אמצעי תשלום ולא רק בישראל

תנסי מטבע. חג שמח. עמית - שיחה 12:31, 15 באפריל 2022 (IDT)

למה בני אדם בעולם המערבי אומרים זה לזה את זמן היום?[עריכת קוד מקור]

פעם היה נפוץ להגיד "בוקר טוב", "צהריים טובים" ו"ערב טוב", היום רבים מקצרים זאת רק ל"בוקר", "צהריים" (נדיר), או "ערב".

אני אישית לא מוצא היגיון בלהגיד לאדם אחר את זמן היום אבל אולי המומחה מוצא? אשמח להסבר.

אגב, לפי מה שידוע לי במקומות בעולם מחוץ למערב זה לא נהוג ואם זה נהוג זה בהשפעה מערבית מסרטים וכו' אבל אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מאותה סיבה שדוברי עברית מקצרים את הברכה „שלום עליך״ ל„שלום״. די נוח לקצר. Tzafrir - שיחה 10:17, 16 באפריל 2022 (IDT)
כן אבל שלום כמו שאמרת זה ברכה, מה בדיוק ברכה בלהגיד את זמן היום נטו (בלי טוב)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ומה ההגיון בלקשר את הברכה לזמן ביום? או בכלל הרפטטיביות האוטומטית של הברכות הללו? מוסכמה חברתית, כנראה, כלומר אין הגיון, זה פשוט השתרש מאיזו סיבה שטמועה לפני הרבה זמן, כשהייתה אולי סיבה מאחורי זה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:18, 16 באפריל 2022 (IDT)
סוג של קיצור, כפי שנאמר קודם לכן, וגם - אולי העובדה שלא מוסיפים "טוב", "טובים" וכו' אלא רק אומרים את הזמן ביום הופכת את זה פתוח לפרשנות חופשית. קרי, אני אומר לך "בוקר", אתה תשלים איך שבא לך (אם בא לך). אלדדשיחה 21:42, 16 באפריל 2022 (IDT)
עבורי אישית זה הופך את זה לעוד יותר לא ברור... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
"בוקר" זה גרסה מנוכרת ומזלזלת של "בוקר טוב". הסאבטקסט זה "אני שם עליך ז**, ולא בכבוד שלי לאחל לך בוקר טוב, אבל המוסכמה מחייבת אותי לומר משהו כשאני נכנס לחדר, אז אסתפק בלומר פשוט 'בוקר'. חס וחלילה לא להישמע לבבי מדי"--2A00:A040:196:303F:711E:D5B4:F279:821B 15:16, 18 באפריל 2022 (IDT)
"בוקר" היא לא גרסה מנוכרת ומזלזלת של "בוקר טוב" אלא גירסה קצרה יותר, והסאבטקסט שלה זה ברכה פחות רשמית.

האם נרגילה היא סוג של באנג?[עריכת קוד מקור]

שניהם עם מים ועם חומר במקום מסוים מאד... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך אומרים accounting בעברית?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

Accountant בעברית הוא רואה חשבון. אני מבקש לדעת איך אומרים בעברית accounting. ראיית חשבון? חשבונאות? הנהלת חשבונות? כמו כן, מה ההבדל בין שלושת המושגים הנל בעברית? תודה, יודה אווזי - שיחה 21:38, 16 באפריל 2022 (IDT)

אני עם אותה בעיה כבר שנים, יש חוסר אחידות מטורף במינוח (הן לגבי העוסקים והן לגבי העיסוקים עצמם).
מה שעובד לי הכי טוב זה זה:
  • Auditor - רואה חשבון
  • Tax consultant - יועץ מס
  • Bookkeeper - מנהל חשבונות
  • Accountant - חשבונאי
בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מטבע מבוזר וקפיטליזם[עריכת קוד מקור]

אם אני לא טועה, מצד אחד היצע וביקוש זו שיטת תמחור הנחשבת ל"טבעית" ולפי קומיניסטים ואחרים ל"קפיטליסטית" ומצד שני ערכו של מטבע מבוזר נקבע בדיוק כך (לפי היצע וביקוש במסגרת קהילת המטבע).

האם מטבע מבוזר הוא בהכרח קונספט קפיטליסטי \ שוק חופשי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האידאולוגיה שעמדה מאחורי הצגת ביטקוין, המטבע המבוזר הראשון, הייתה אנארכו–קפיטליסטית. כמובן שנכנס כסף לתמונה ונכנסו מגוון שיקולים. בפרט היכולת להנפיק מטבע וליצור כסף יש מאין קסמה ללא מעט אנשים ממגוון אידאולוגיות שחיפשו דרכי מימון. היכולת הזו לברוא ערך יש מאין דווקא סותרת את האידאולוגיה המקורית. Tzafrir - שיחה 23:09, 16 באפריל 2022 (IDT)
לייצר ערך או כסף יש מאין קיים גם בהנפקה של חברה בבורסה, לא? דווקא לאחרונה בחברות ההיטק נראה שיש ניפוח של הערך, לעומת השווי האמיתי ("בועה"). דווקא יצא לי לשמוע ממישהו על הרעיון של אנרכוקפיטליזם, וזה די נשמע כמו ביטקוין (ואז גם נאמר לי שזה באמת מבטא את הרעיון הזה). רק שבשאר הדברים כנראה יש יותר חורים בתיאוריה הזו, כשרוצים להביאה למימוש מעשי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:44, 17 באפריל 2022 (IDT)
כן, אבל בהנפקה בבורסה יש המון בקרה (רגולציה) שנועדה לנסות להבטיח שיש כאן משהו רציני. בעולם המטבעות, אין שום בקרה. ואמנם זה גם היה כר פורה להונאות ואפילו סתם אשליות (הונאות קולקטיביות). מה שהייתה הבורסה פעם, לפני שהכניסו בה בקרה.
אמזון, טסלה ואפל אולי נמכרות בשווי מנופח, אבל לציבור המשקיעים יש לפחות את מלוא הכלים לדעת מה אמור להיות שוויין: הן נדרשות לחשוף לציבור המשקיעים (כלומר: לכל דצריך) את כל המידע שיכול להשפיע על שוויין העתידי וידוע להנהלתן. זה בכלל לא המצב בחזון האנרכו קפיטליסטי: מי צריך את המנגנון המסורבל של הבורסה עם הדיווחים והבירוקרטיה? השוק יסתדר לבד. Tzafrir - שיחה 11:49, 17 באפריל 2022 (IDT)

"לשון החוק" ו"רוח החוק" ביהדות[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שמתי לב שיהדות מקובל להתייחס להלכה כמין "תרגיל" משפטי, שבו מפרשים את לשון החוק באופן מאוד נוקשה, ואז מחפשים דרכים עקיפות ומקוריות איך לא לקיים את המצוות בפועל, מבלי להפר באופן ישיר את האיסורים. לדוגמה: לחפש פטנטים איך לא להדליק את החשמל בשבת, אבל מצד שני להשתמש בחשמל הזה באופן חופשי.

עוד דוגמה בולטת של שימוש ב"לשון החוק", בלי להתייחס ל"רוח החוק" היא כל הנושא של פסח המודרני: פיצות, חטיפים, עוגות בית, קרואסונים, בורקסים, ואפילו עוגות שמרים ומה לא: כל החמץ שבעולם בשילוב של כמה טריקים מתחכמים בהנדסת מזון - כולם מקבלים חותמת של "כשר לפסח" - כל זה כמעט מבלי לפגוע במרקם, טעם ומראה. כלומר "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". למצוא איזה מִשְׁעוֹל משפטי בין חוקי ההלכה ודרכו לבטל למעשה את האיסור.

האם קיימת התייחסות שלילית כלשהי לשיטות הללו של "כביש עוקף הלכה" או שזה דבר שמקובל ביהדות? (אני יודע שקיימת גם תופעה הפוכה בה מצוות קטנות יחסית מקבלות פרשנות רחבה מאוד. לא נכנס לזה בשאלה פה). 147.161.9.28 13:48, 17 באפריל 2022 (IDT)

אני מניח בתשובתי שאתה שואל האם יש התייחסות שלילית לתופעה מצד אנשי ההלכה, ולא האם יש ביקורת חיצונית על כך מצד גוף כלשהו בעולם (כזו יש ללא ספק בשפע).
המושג "הערמה" הוא אכן מושג קיים בחשיבה ההלכתית, ובאופן טבעי בהקשרים שונים ישנו דיון האם ההערמה היא לגיטימית ובאלו תנאים. נדמה לי שהסיטואציה הטבעית ביותר שבה הערמה תהיה לגיטימית היא עקיפה של חוק פורמלי על מנת לממש את מטרת החוק. לדוגמה: מצוות שמיטת חובות בסוף השנה השביעית נועדה לסייע לנזקקים השוקעים בחובות, ואילו תקנת הפרוזבול מייצרת דרך קלה למלווה לבטח את החוב, מפני שבלעדיה הנזקקים לא יוכלו לקבל הלוואות שהם זקוקים להן.
יחד עם זאת, בשאלתך אתה מניח הנחות מסויימות שאינן ברורות לי. למשל אתה מניח שבמקור ישנו איסור להשתמש באנרגיה חשמלית, איסור שבדרך כלשהי נעקף. למעשה כמובן שאנרגיה חשמלית לא נזכרת במקורות הקדומים ושורשי האיסור מורכבים יותר. מכל מקום האיסור באמת נעוץ בפעולה האקטיבית ולא בצריכת החשמל.
בדומה לכך, המושג "חמץ" קשור ישירות לתהליך ההחמצה של מיני דגן (חיטה, שעורה ודומיהן). אם ניתן לייצר פיצה או לחמניה מקמח תפוחי אדמה או ממצה שנטחנה לאחר האפיה ("קמח מצה") - קשה לראות מה תהיה הבעייתיות בכך.
HumansCanWinElves - שיחה 15:46, 17 באפריל 2022 (IDT)
אותו "קמח מצא" הוא הדוגמה המושלמת למה שאני מדבר עליו. ביצוע טכני של מצווה "כלשון החוק", תוך כדי ריקון שלה מהמשמעות שלשמה היא נועדה ("רוח החוק"). הרי ברור שאכולים מצה ללא חמץ לזכר יציאת מצריים, "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ". כלומר מהות ומשמעות המצווה היא לדמות לבני ישראל שיצאו בחיפזון ממצריים ויכלו להכין לחם תופח.
לחפש פטנט איך בכל זאת לאכול לחם מבלי לעבור על האיסור זאת אותה ההתחכמות שהזכרתי: קיום טכני של מצוות, תוך כדי ריקון מתוכן של המשמעות שלהם. אותה הפיצה מקמח מצות היא ההפיך המחולט מכוונת החג. הרי המסורת של חג הפסח היא לאכול מצה דקה ויבשה בשביל לזכור את יציאת מצריים. מהות החג היא לא היעדר תגובה כימית של תסיסה. אותה התגובה הכימית שצריכה להיות דווקא בין שמרים לבין קמח חיטה (ולא רלוונטית לקמח תירס ותפוח אדמה) - זה פרט טכני. ברגע שמעלים דווקא את הכימיה להיות מהות המצווה, אז מפספסים לחלוטין את המשמעות של החג. על זה בדיוק אני שואל: האם יש ביהדות איזשהו זרם או/ו רעיון מוסרי שרואה ניסיון לחפש "חורים" טכניים בהלכה רעיון שלילי. 147.161.9.28 17:07, 17 באפריל 2022 (IDT)
ודאי שיש. ע"ע נבל ברשות התורה. Yishaybg - שיחה 23:47, 17 באפריל 2022 (IDT)
אני מסכים עם העיקרון שאתה מציג, שחיפוש חורים פורמליים שהפוכים למטרה של המצוה זהו דבר שלילי. לכך באמת מתייחס המושג "נבל ברשות התורה" שהזכיר המגיב מעליי (ואני לא זכרתי אותו בתגובתי הראשונה). אני לא מסכים איתך שהפרקטיקה המקובלת היא עקיפת המצווה באמצעות פורמליסטיקה. כאשר פורמליסטיקה מסויימת היא מנוגדת לערך שבבסיס המצווה, זו אכן תהיה טענה טובה נגד שימוש בה. כאשר פטרמליסטיקה מסויימת מוצגת כלגיטימית או חיובית, זה מפני שלדעת המצדיקים היא תואמת לערכים ולא מנוגדת להם - וכמובן שלעיתים יהיה דיון בדיוק על נקודה זו.
כאלגוריה, חשוב על החוק שמגביל את מהירות הנסיעה בכביש. יבוא אדם ויטען "הערך שבבסיס החוק הוא שייקח הרבה זמן להגיע ליעד, לכן שימוש בWAZE כדי למצוא את הדרך המהירה ביותר תוך הקפדה על המהירות המותרת היא פורמליסטיקה פסולה". הטענה הייתה נכונה לגמרי אם באמת זה היה הערך בבסיס החוק, אך היא שגויה מפני שהערך בבסיס החוק של הגבלת המהירות הוא שמהירות גבוהה מסוכנת.
HumansCanWinElves - שיחה 15:16, 18 באפריל 2022 (IDT)
מבחינתי דווקא הפורמליסטיקה שולטת על פני הכוונה. שתי דוגמאות:
  • אני עובד כל השבוע. עונג שבת מבחינתי הוא פעילות מסוג שונה לחלוטין: לנסוע לטיול. אבל מבחינה פורמלית זו כבר עבודה.
  • לפי התורה, בני ישראל יצאו ממצרים ובדרך גרו במבנים ארעיים: סוכות. אם היום זה היה קורה, הם לא היו גרים בסוכות אלא באוהלים. אבל אוהל אינו סוכה חוקית.
הבעיה היא שלדת ממוסדת יש בעיה עם הסתמכות גדולה מדי על פירוש עצמאי של הכוונות. כבר לפני יותר מאלף שנים הייתה מחלוקת בין הרבנים לקראים על פירוש הדת. עוד לפני כן, לפני שהתגבשה ההלכה שמוכרת לנו, היו בעם היהודי מספר פלגי הלכה (לדוגמה: לפרושים ולצדוקים היו לוחות שנה שונים במקצת. כל אחד מהם הסתמך על פירוש הגיוני של התורה. מחלוקת על לוח שנה היא מחלוקת רצינית מכיוון שהיא על ליבת המחזור הפולחני). ויש עוד דוגמאות גם מעמים אחרים.
Tzafrir - שיחה 15:31, 18 באפריל 2022 (IDT)
לי אישית יש תחושה ביהדות יש שני "וקטורים" הפועלים זה נגד זה. האחד מקצין, מחמיר ומוסיף איסורים חדשים לפי רוח התקופה, והשני מחפש דרכים איך להקל מבלי לדורך על מוקשים ישנים וחדשים. ככה יוצא שמצד אחד אורז לבן הפך לאסור בפסח בחלק מהקהילות, ומצד שני לחמניות ופיתות כשל"פ זה בשגרה היום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:50, 18 באפריל 2022 (IDT)
כפי שהעירו לפני, השואל השתמש בדוגמאות שגויות. דוגמאות נכונות הן: היתר מכירה, מכירת חמץ, היתר עסקה. ויש אכן הרבה מתנגדים לכל אחד מההיתרים הללו (בפרט השניים הראשונים). הערך שאמור לכסות את הנושא הוא הערמה. שמש מרפא - שיחה 21:00, 18 באפריל 2022 (IDT)

אש בלי עשן[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


איך ייתכן שלא יוצא עשן מהאש בכיריים?--2A00:A040:196:303F:FDB3:3FD8:FFD6:1DEE 16:13, 17 באפריל 2022 (IDT)

עשן הוא תוצאה של בערה לא שלמה. בגז בישול אין כמעט זיהומים והכיריים יוצרות תנאים לבעירה טובה: כל הגז נשרף. Tzafrir - שיחה 08:17, 18 באפריל 2022 (IDT)
בדיוק מה שצפריר אמר. אוסיף שעשן לרוב זה קולואיד המורכב מתרכובות פחמן שפזורות בתוך אדי מים. דלקים גזיים יעלים מבחינה זו שיש להם אחוז מאוד קטן של פיח, דבר חשוב ביותר במטבח מודרני שלא מצויד בארובה שמסלקת פחמן חד חמצני החוצה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:36, 19 באפריל 2022 (IDT)

עלות חימום ליטר מים על כיריים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: נענה

מה עולה יותר לצרכן קצה: כיריים עם גז או חשמל? נניח לצורך החישוב עלות של חימום ליטר אחד של מים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:30, 18 באפריל 2022 (IDT)

החזרת אותי לימי הטכניון. אז ככה:
  • לחמם ליטר מים מ 0 מעלות ל-100 מעלות נדרשות 100 קילוקלורית (1 קלוריה נדרשת לחמם 1 גרם מים ב 1 מעלה).
  • חישוב עלות שימוש בגז: ערך קלורי של גז בישול בסביבות 25,000 קילוקלוריות למ"ק. כלומר צריך לשרוף 0.004 מ"ק גז כדי לקבל 100 קילוקלוריות. לפי חשבון הגז שלי מחיר מ"ק 2,400 אגורות אז 2,400 כפול 0.004 = 9.6 אגורות להרתחת ליטר מים.
  • חישוב עלות שימוש בחשמל: המרת 100 קילוקלוריות לקווט"ש נותנת 0.12 קווט"ש. מחיר 1 קווט"ש הוא 43 אגורות. כלומר עלות הרתחת ליטר מים בחשמל תהייה 5.2 אגורות.
  • מסקנה: שימוש בחשמל יותר חסכוני.
  • הסתייגויות: החישוב מניח נצילות שווה אבל אני חושב שבחימום בגז יותר חום בורח הצידה לכן הנצילות של גז נמוכה יותר מה שמגדיל את הפער.
Danny Gershoni - שיחה 14:09, 19 באפריל 2022 (IDT)
עוד הסתייגות. קלוריה אחת נדרשת כדי לחמם גרם מים במעלה אחת, רק כשהמים הם בטמפרטורה של 14.5 מעלות צלזיוס ובלחץ של אטמוספרה. בלחץ אחר, נדרשת אנרגיה שונה במעט, וכמובן, ככל שהמים מתחממים הטמפרטורה שלהם משתנה, וממילא האנרגיה לשם חימומם משתנה גם היא: קטנה ככל שמתקרבים לטמפרטורה השוררת בחדר, וגדלה ככל שמתרחקים ממנה. אמנם אלו הפרשים זניחים, ואמנם עדיין תהיה עדיפות לחשמל על פני גז, ואף על פי כן, ראוי להעיר על דיוק החישוב. אביתר ג'שיחה14:48, 25 באפריל 2022 (IDT)
חישוב יפה. תודה Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:57, 19 באפריל 2022 (IDT)

למה יש נוהג להפריד את הספרים החיצוניים מספרי הנצרות הקדומה?[עריכת קוד מקור]

ספרי הנצרות הקדומה: בערך 50 כתבי הבשורה (בערך 46 אופקריפיות + ארבע קאנוניות), ספר מעשי השליחים, אגרות פאולוס וכו' הם בערך 70 ספרים שכתבו עברים\יהודים בזמן די סמוך לספרים החיצוניים. גם הגינזא רבה של המנדעים הכתובה בארמית כמו-תלמודית היא אולי ספר חיצוני, אז למה אלה לא נחשבים חלק מן הספרים החיצוניים?

האם הסיבה היא קהילה? האם הסיבה היא זמן כתיבה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצב טיפול: חדש

בשירו של אביתר בנאי, "מחשבות", מתוך אלבומו שיר טיול, מופיע השורה "אני אוהב את המספר שש". בתקופה של האלבום הזה החל בנאי את תהליך החזרה בתשובה. האם יש קשר בין המשפט לתקופה של האלבום? האם המספר שש הוא בעל סמנטיקה כלשהי ביהדות שקשורה לשיר? ארז האורזשיחה 20:08, 18 באפריל 2022 (IDT)

כנראה שאני טועה, אבל תמיד פירשתי את השורה הזו כסוג של ביקורת עצמית: למרות האהבה שלי למשפחתי (משפחת בנאי), הייתי רוצה להצליח ולעשות מיליונים. ליאור पॣ • י"ח בניסן ה'תשפ"ב • 20:40, 18 באפריל 2022 (IDT)
כלומר, שש ספרות? ארז האורזשיחה 14:03, 19 באפריל 2022 (IDT)
זו הקונוטציה שעלתה לי, בפרט כשאביתר מציין כי "עשו את זה לפני, יש תחרות בבית". אבל אשמח מאד לשמוע פרשנות חלופית. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 21:40, 24 באפריל 2022 (IDT)
6 הוא המספר המושלם הקטן ביותר. כשהמשורר אומר "אני אוהב את המספר שש" כוונתו שהוא חותר לשלמות, אבל בקטן. דוד שי - שיחה 10:38, 28 באפריל 2022 (IDT)

מצב טיפול: חדש

שלום, אשמח להמלצה על פלאפון מקשים עם ווצאפ בלי אינטרנט. תודה! מושך בשבט - שיחה 21:45, 18 באפריל 2022 (IDT)

WhatsApp לא יכול לעבוד ללא אינטרנט. לא ידועה לי דרך ליצור קשר אליו בדרכים אחרות. לעומת זאת, שמעתי על דרך ליצור קשר עם משתמשי XMPP דרך מסרונים. לדוגמה: [1]. לא בדקתי שזה עובד. Tzafrir - שיחה 23:50, 18 באפריל 2022 (IDT)
אני מעריך שהוא התכוון לפלאפון בלי דפדפן. מוכני - שיחה 11:34, 19 באפריל 2022 (IDT)
שיואמי? המאו"ר - שיחה 15:32, 20 באפריל 2022 (IDT)

האם Pyrophosphate הוא משפר אפייה או מחזק טעם ב"מסווה" של משפר אפייה?[עריכת קוד מקור]

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פשאקרב חולרה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

בעברית, לקרוא למישהו "אידיוט" נחשב פחות חמור וחריף מאשר לקרוא לו "בן ז***". אני תוהה עד כמה כמה חריפה נחשבת הקללה פשאקרב חולרה בפולנית?

שאלה נוספת: נאמר לי שבעברית "פשאקרב" זה דם של כלב וחולרה היא מחלת הכולרה. האם זהו תרגום מדויק? ומה הקשר בין שני הדברים? תודה רבה, יודה אווזי - שיחה 08:02, 19 באפריל 2022 (IDT)

האם רופא שמקבל פנסיה ממשרד הביטחון זכאי לקבל פנסיה ממוסד פרטי?[עריכת קוד מקור]

רופא עבד בצה"ל מטעם משרד הביטחון 6 שנים ומקבל פנסיה (קטנה אמנם) ממשרד הביטחון.

לאחר סיום עבודתו בצה"ל התחיל הרופא לעבוד במרפאה פרטית ועבד בה נניח 15 שנה, האם במצב כזה יהיה לו כפל פנסיות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית. ככל הנראה אחרי שש שנות שירות הוא לא יהיה זכאי לפנסיה. במצב הרגיל, חיילים זכאים לפנסיה רק לאחר 10 שנות שירות. שנית, איזו פנסיה הרופא מקבל ממשרד הביטחון, ולמה הוא מקבל פנסיה מהמרפאה הפרטית? בהנחה שהכוונה היא שהוא בוטח בפנסיה תקציבית בתקופת שירותו ועתה הגיע לגיל פרישה ומקבל פנסיה מקרן הפנסיה שבה בוטח, הרי אין שום מניעה שהוא יקבל פנסיה משני מקורות, כל אחד בגין עבודה במקום אחר בזמן אחר. הגבלה כזאת קיימת לגבי מקרה שבו אדם יכול לקבל פנסיה גם מהמדינה וגם ממקור נוסף לגבי אותו מקום עבודה באותו זמן, ואז עליו לבחור איזו אפשרות הוא מעדיף. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:30, 19 באפריל 2022 (IDT)
אוקיי אז אם הבנתי אותך נכון, אם אותו אדם קיבל פנסיה מהמדינה (משרד הביטחון) ויש לו אפשרות לפנסיה גם ממקור פרטי, הוא יצטרך להחליט איזו מהן הוא מממש, לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כן, אבל רק אם הפנסיה היא בגין אותה עבודה. יש מקרים שבהם אדם יכול לקבל לבקש שתקופת עבודה שלא אמורה להיות מחושבת כחלק משירות הקבע, תחושב כחלק מהשירות לצורך הפניסיה התקציבית. אם הוא בוחר לעשות את זה, ובזמן עבודתו שם היה מבוטח בפנסיה צוברת, הוא יצטרך לוותר על קבלת הפנסיה מקרן הפנסיה. במקרה שתיארת בשאלתך הראשונה, כשמדובר בתקופות עבודה שונות, הוא יקבל פנסיה מכל אחת מהן בנפרד. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:52, 19 באפריל 2022 (IDT)
אין התנגשות בין פנסיה תקציבית ופנסיה ממקור פרטי כך שניתן לקבל את שתיהן במקביל. הבעיה קיימת כשאדם פרש מצה"ל עם פנסיה תקציבית וחזר לעבוד בשירות המדינה ואז יש מגבלות. Danny Gershoni - שיחה 18:56, 19 באפריל 2022 (IDT)

האם נתח ניכר מהגירושים היום הם בגלל רצון להפלה מצד אישה?[עריכת קוד מקור]

תודה, 176.12.232.91

טיסה לחו"ל בימנו[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


נניח מישהו צריך לטוס מישראל לשווייץ כיום. מה הוא חייב לעשות (חוץ מלקנות כרטיס טיסה)? אני מתכוון מבחינת בדיקות קורונה וכד'. 79.178.69.243 20:26, 19 באפריל 2022 (IDT)

את הנחיות משרד הבריאות ניתן לקרוא כאן. בגדול, כל עוד אינך חולה\חייב בבידוד, לא צריך לעשות שום דבר מיוחד מבחינת ישראל. אבל ייתכן שמדינת היעד דורשת דברים נוספים, וזה תלוי מדינת יעד. צריך לבדוק כל מדינה באופן ספציפי.

צנזורה בספרי סי.אס לואיס[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


בשעתו, כשכתבתי את הערך אודות הספר "בן חור", התחוור לי שהמסרים הנוצריים שבו צונזרו כשתורגם לעברית. אני תוהה, האם צנזורה דומה הייתה מנת חלקה של "נרניה" בישראל? AddMore-III - שיחה 00:18, 20 באפריל 2022 (IDT)

אין לי מושג אך את הספר בן חור יש להכניס לקטגוריה:ספרים שצונזרו. המאו"ר - שיחה 15:34, 20 באפריל 2022 (IDT)
אף אחד לא ענה אז אענה לפי מיטב זכרוני, נראה לי שהמסרים הנוצריים שם הם מספיק אלגוריים כדי שילדים יהודים רכים שלא מכירים את התרבות הנוצרית לא יזהו אותם. Tzafrir - שיחה 09:31, 21 באפריל 2022 (IDT)

חלונות 11 מול 10 לגיימינג[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם קיים הבדל מהותי בין חלונות 10 לבין 11 בהקשר של ניצול חומרה לטובת גיימינג?

הבנתי שב-11 קיים שדרוג של חישוב מקבילי כלשהו, וניצול של GPU יעיל יותר או משהו?

אשמח להסברים ברמה של מישהו שיודע מה ההבדל בן קאש לבין RAM, אבל לא אלקטורנאי. 147.161.9.28 12:05, 20 באפריל 2022 (IDT)