ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון314

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים 


איך הורה יציג את בנו/בתו?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

השאלה נוגעת לבנות המעדיפות כינוי גוף של רבים. כיצד מקובל שיציגו אותה/ן ההורים? ״זוהי בתי״, ״אלו בתי״, ״אלו בנותי״, או שאין משהו מקובל סטנדרטי? אעדיף תשובה ממי שמתמצאים בנושא באופן קרוב. Gil mo - שיחה 16:36, 7 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ראשית, משום מה שאלתך אינה נשאלת בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני.
שנית, משאלתך לא ברור מהי מטרת הדוברים המשתמשים בלשון רבים: למשל, האם רבים ולא רבות? מטרת הדוברים מאד משפיעה על התשובה לשאלתך.
הנוהג בעברית אינו ידוע לי. אבל כן ידוע לי הנוהג באנגלית, שעלולה להשתמש בלשון רבים - ככל שהמטרה היא להימנע מזיהוי מגדרי - שהרי האנגלית אינה יכולה להבחין בין רבים לבין רבות, אז אומרים בה למשל: Here is my offspring, they are 90 years old. אבל אם מתחילים את המשפט עם: Here is my daughter, אז כבר על ההתחלה יש זיהוי מגדרי, ולכן לא יהיה עוד טעם שההמשך יהיה בלשון רבים - שכל מטרתה היא כאמור להימנע מהסגרת המגדר, ולכן עם התחלה כזאת - שמסגירה מיד את המגדר - ממשיכים באופן טבעי עם אותו מגדר שכבר הוסגר ואומרים: She is 90 years old.
זה באנגלית. אם מאמצים בעברית את אותו נוהג אנגלי של שימוש בלשון רבים, אז צריך להחליט האם מאמצים גם את אותה מטרה. אם מחליטים שכן, אז ברור שאין טעם - מצד אחד להתכוון אל (או להצביע על) אדם בודד - אבל מצד שני להשתמש בלשון רבים על ידי המילה "בנותי" שממילא מסגירה את המגדר, וגם אין טעם - מצד אחד להשתמש עם לשון יחיד במילה "בתי" שמסגירה את המגדר - אבל מצד שני להשתמש עם לשון רבים במילה "אֵלו" שנועדה להימנע מהסגרת המגדר, כי מה תהיה מטרת השימוש בלשון רבים במקרה כזה - בעוד שהמגדר כבר מוסגר על ידי המילה בתי/בנותי?
לכן, לשאלתך, אם כאמור מאמצים בעברית - את אותו נוהג אנגלי של שימוש בלשון רבים - וגם את אותה מטרה שלשמה נוצר באנגלית הנוהג הזה, אז - תוך כדי הצבעה שלי על הבת - אעדיף ללכת על: "אני ההורה שלהם" (או "הם נולדו ממני"), וכדומה, וזאת בהינתן שהמילה "הם" יכולה להתייחס כידוע - לא רק אל בנים בלבד אלא - גם אל בנות בלבד (כפי שאגב יכול לקרות גם בלשון-המקרא כגון: בספר במדבר, פרק ל"ו, פסוק ו'; וכן בספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"א; וכן בספר ויקרא, פרק י"א, פסוק כ"ו; ועוד).
אבל דבר אחד בטוח: אם בשאלתך יובהר האם רבים ולא רבות, ובמיוחד תובהר מטרתך בשימוש בלשון רבים, זה מאד יקל לענות ישירות על שאלתך. סמי20 - שיחה 19:52, 15 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
המשמעות של שימוש ב־they ליחיד היא w:Singular they, כלומר כינוי גוף בגוף שלישי יחיד עם מגדר ניטרלי. אין טעם לנסות לתרגם את זה בעברית לגוף שלישי רבים, כי בעברית זה לא מספק כינוי גוף עם מגדר ניטרלי (אלא אם כן מפרשים את זכר כניטרלי. יש מי שסוברים כך, אך כמעט תמיד הם אינם אוכלוסיית היעד לתרגום של singular they). אבל מעבר לכך, באנגלית כינויי הגוף בגוף שלישי יחיד הם המקרה היחיד כמעט בדקדוק של הבדלים מגדריים ולכן החלפתם ב־they פותרת את עיקר בעיית הנייטרליות. בעברית אי אפשר כמעט להתבטא בשפה עם מגדר ניטרלי. לכן בעברית מיקוד המאמץ דווקא בגוף שלישי יחיד לא פותר את הבעיה. יש כל מיני דברים שעובדים חלקית בחלק מהמצבים. יש דברים שעובדים בכתיבה בלבד ולא בדיבור. אין פתרון. Tzafrir - שיחה 14:16, 21 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
השואל לא הבהיר, האם מטרתו בשימוש בלשון רבים היא שהמגדר יהיה ניטרלי. כתבתי לו כי, אם אכן זו מטרתו, אז הפתרון הוא להשתמש בעיצה שנתתי לו. 14:39, 21 ביוני 2022 (IDT) סמי20 - שיחה 14:39, 21 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

אדם שמזהה שהוא רבים ולא יחיד יעדיף שיפנו אליו ברבים כיוון שהוא חושב במקביל את שני המציאות שנמצאות בתוכו ולכן שפונים אליו ביחיד הוא צריך לבחור אחד מהם. זה כמו מתופף שיוכל להניע את הרגלים והידיים כרצונו כאילו יש להם רצונות שונים אחד מהשני. לכן שלב ראשון עדיף לשאול את האדם איך הוא רוצה שנציג אותו לאחרים? בשלב השני ניתן לכנות אותו "תכיר אלו הן בנותי ואני אוהב אותן אהבה ללא תנאי והן חיות בגוף אחד"

היכן התקיימה ישיבת מליאת הכנסת הנוכחית מס' 124?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

קישור. 87.69.242.88 22:25, 7 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

זוהי ישיבת מליאת הכנסת, אז סביר שהיא נערכה במליאת הכנסת. מלבד זאת, כך גם ניתן לראות בצילום הסרטון. אביתר ג'שיחה • 12:25, 8 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
זה לא נראה כמו אולם המליאה. המליאה שופצה במהלך הפגרה (אחת הסיבות לדחיית נאומו של זלנסקי בפני הכנסת). נראה לי שזה האודיטוריום במשכן הכנסת. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:28, 8 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
@אמיר מלכי-אור: תודה, אכן כך. ראו קיר העץ כאן, בפסקה "אגפים חדשים" (בשליש התחתון של הדף) לעומת הקיר בסרטון, דקה 14:37. 87.69.242.88 18:12, 8 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
@אביתרג: ברור שזה לא באולם המליאה הרגיל, שהיה בשיפוצים. ראה את במת הנשיאות הקטנה, שלטי הנייר על הכיסאות, אין מבנה מושבים בצורת האות חי"ת, והאזן (ממש בתחילת הישיבה) לדברי היו"ר לגבי הרעש. 87.69.242.88 17:37, 8 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מה המקביל בויקיפדיה העברית ל"מילות הקסם" בוויקיפדיה האנגלית __NOINDEX__ & __INDEX__?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

בהתחשב בכך שלא קיים ערך בעברית עבור https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Controlling_search_engine_indexing אשמח לקבל תשובה מכם. כבדרך אגב, מציין שזה לצורך הוספת דף משתמש לאינדקס של גוגל והסרת דף שיחה מהאינדקס של גוגל (למקרה ויש לכך פתרון אחר מזה).

Uris6: ראה עזרה:מילות_מפתח#שונות. 87.69.242.88 17:42, 8 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

נוצרים פלסטינים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


כידוע ישנם נוצרים בשטחי איו"ש. חלקם דובר ערבית.

האם הם מגדירים עצמם כפליסטנים

האם היו פעילי טרור או פעילות אנטי ישראלית אחרת בקרב נוצרים?

במקור התנועה הלאומית הערבית הייתה חילונית ונוצרים שונים מילאו בה תפקיד חשוב (במידה מסוימת בערך מאותן סיבות שבגללן יהודים מלאו תפקיד חשוב בכל מיני תנועות מהפכניות במזרח אירופה). בין השאר ג'ורג' חבש ועזמי בשארה. אפשר למצוא אחרים בקטגוריה:נוצרים פלסטינים. Tzafrir - שיחה 08:14, 9 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

התארכות זמן[עריכת קוד מקור]

שאלתי לפני מספר ימים שאלה בניסוח גרוע אז אנסה למקד את השאלה

באיזו מהירות יצטרך לטוס אסטרונאוט בתוך מערכת השמש שלנו כדי להאריך רק 100 שנים בלבד בכדור הארץ והאם יש טנולוגיה לכך באופק? תודה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

השאלה לא ברורה. אני מבין ממנה: שחייו כפי שהם נמדדים על פני כדור הארץ יארכו 100 שנים נוספות לאורך הצפוי. וניקח אורך צפוי של 75 שנים (אם מדובר על אסטרונאוט צעיר), צריך לגרום ל־75 שנים להתארך ל־175 שנים, כלומר: פי 7/3. את החישוב אפשר לעשות לפי התארכות הזמן, כלומר למהירות v, היחס הוא:
מכאן זה כבר חישוב פשוט. Tzafrir - שיחה 18:07, 9 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

לא הבנתי את התשובה, אם האסטרונאוט רוצה לחסוך "רק" 100 שנה בגיל שלו כך שביחס לזמן בכדור הארץ הוא יחיה 200 שנה (בהנחה שבכל מקרה הוא היה מת בגיל 100), אז באיזו מהירות הוא צריך לנוע בתוך מערכת השמש שלנו? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)}[תגובה]

ראשית, אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.
שנית, התשובה תלויה, לא בהפרש שבין הזמן שעובר על האסטרונאוט לבין הזמן שעובר על תושבי הארץ, אלא רק ביחס שבין שני הזמנים, אבל משום מה אתה לא ציינת את היחס הזה. הנוסח הנכון של השאלה צריך אפוא להיות: באיזו מהירות יצטרך לטוס אסטרונאוט, כדי שתוצאת הזמן שנמדדת על ידי תושבי הארץ שמודדים את הזמן העובר על האסטרונאוט, תהיה גדולה פי (תבחר פי כמה) מהזמן שיורגש על ידי האסטרונאוט עצמו. אם תנסח כך את השאלה (בעוד אשר c יסמן כרגיל את הגבול המירבי של המהירויות האפשריות בטבע), אז התשובה תהיה: . במילים אחרות: .
הנה דוגמה ממשית: ובכן הבה נניח שנולדים שני תאומים, ומייד נפרדים, בעוד שאחד מהם מתחיל לטוס (במהירות קבועה) והשני נשאר בארץ. הבה נניח גם, כי , כלומר כי - תוצאת הזמן שנמדדת על ידי התאום תושב הארץ שמודד את הזמן העובר על התאום האסטרונאוט, היא תמיד ארוכה פי שניים מהזמן שיורגש על ידי התאום האסטרונאוט עצמו. אז זה מצריך שמהירות התאום האסטרונאוט תהיה , כלומר שהיא תהיה בערך 86.6% מהגבול המירבי הנ"ל של המהירויות האפשריות בטבע.
עכשיו הבה נבדוק מה זה אומר מעשית: ובכן זה אומר, שאם נגזר על שני התאומים למות למשל בגיל מאה, אז כשימות התאום תושב הארץ בגיל מאה, התאום האסטרונאוט יהיה "אז" רק בגיל חמישים מנקודת מבטו (כלומר בגיל מאה מנקודת המבט של תושבי הארץ)[1] - וימשיך אפוא לחיות עוד חמישים שנה מנקודת מבטו (שהן עוד מאה שנה מנקודת המבט של תושבי הארץ) - עד שיגיע סוף סוף לגיל מאה מנקודת מבטו (כלומר לגיל מאתיים מנקודת המבט של תושבי הארץ) ורק אז ימות.
לגבי שאלתך האם יש באופק טכנולוגיה המאפשרת טיסה במהירות עצומה כזו: ובכן אם מדובר בטיסת בני אדם (שזמנה מתארך למשל לפחות פי שניים מנקודת המבט של תושבי הארץ), אז אין טכנולוגיה כזו באופק. אבל אם מדובר בטיסת חלקיקים תת-אטומיים, אז כבר כיום אנחנו יכולים למדוד למשל את זמן חייהם של מואונים הטסים אלינו מהחלל, ואנחנו רואים שזמן חייהם שנמדד על ידינו הנו ארוך פי שבע - מהזמן שאותו הם ירגישו בעצמם (ושאגב נקבע לפי נוסחה אחרת שעליה טרם סיפרתי), וזאת בגלל מהירותם העצומה המתקרבת לגבול הנ"ל. כמובן הם עצמם אינם מרגישים בהתארכות הזאת של זמן חייהם - אלא הוא נמדד כמתארך רק מנקודת מבטנו שלנו - בעוד שהם עצמם בטוחים שהם חיים "כרגיל", ממש כמו התאום האסטרונאוט הנ"ל שכאשר ימות אז ירגיש שהוא בן מאה "כרגיל" - ממש כפי שהרגיש אחיו תושב הארץ עם עצמו כשמת בן מאה. ולמען הסר ספק: בויכוח - שבינינו לבין המואונים - לגבי זמן חייהם, מי "שצודק" הם המואונים: רק המדידה שמתבצעת על ידינו לגבי הזמן העובר על המואונים - היא זו "שמשתבשת" עם תוצאה שמתארכת אפוא באופן "שגוי" (בהתאם לנוסחה המוצגת לעיל) - וזאת מחמת המהירות העצומה שבה הם טסים כשהיא נמדדת על ידינו. ממש כמו שבויכוח - שבין תושבי הארץ לבין התאום האסטרונאוט - לגבי הזמן העובר על התאום האסטרונאוט, מי "שצודק" הוא התאום האסטרונאוט - כלומר הוא "באמת" יחיה רק מאה שנה (עד כמה שזה ישמע לנו מאכזב): רק המדידה המתבצעת על ידי תושבי הארץ לגבי הזמן העובר על התאום האסטרונאוט - היא זו "שמשתבשת" עם תוצאה שמתארכת אפוא באופן "שגוי" (בהתאם לנוסחה המוצגת לעיל) - וזאת מחמת המהירות העצומה שבה טס התאום האסטרונאוט כשהיא נמדדת על ידי תושבי הארץ. לסיכום: הזמן "האמיתי" שבנוסחה הנ"ל הוא תמיד , ואולם ליחס שבין שני הזמנים יש השלכות מעשיות מעניינות - שאחת מהן מתוארת בפיסקה הקודמת (שמתחילה במילה "עכשיו"). סמי20 - שיחה 22:02, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
  1. ^ המילה "אז" מתייחסת לנקודת המבט של תושבי הארץ, שמודדים "אז" - את אותו גיל - לשני התאומים.

מה היא האלטרנטיבה הנפוצה ביותר ל React Native?[עריכת קוד מקור]

המומחים מוזמנים לענות או לתייג חשבון של מומחה שיוכל לענות. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

חיפוש מהיר בגוגל ("best alternative to react native") מצא את זה, ומכאן עולה ש־Cordova, Flutter ו־Xamarin הם אלטרנטיבות נפוצות וטובות ל־React Native. TheBooker66, אבל תקראו לי איתן - שיחה 21:57, 20 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

התיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

קראתי היום בדהמרקר שלפי התיקון יש חובה לפרסם דו"ח פומבי לכלל הציבור ודו"ח אישי לעובדים על פערי השכר בין גברים לנשים בחברה, ושהחובה חלה על כל גוף פרטי או ציבורי שמעסיק יותר מ518 עובדים. מעניין אותי לדעת למה הרף נקבע על מספר העובדים הזה. להדיוט חשדן כמוני זה מריח כאילו המספר נקבע במיוחד כדי להחריג חברה שהמחוקק חפץ ביקרה - האם ניתן למצוא מקור או הסבר למספר העובדים הזה? תודה, יודה אווזי - שיחה 03:16, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

המספר נקבע משום שחברי הכנסת הם ליצנים. הנה התשובה מאה פעמים חמסה ועוד ח"י - זה מה שמשעשע את חבר הכנסת חיים כץ. דוד שי - שיחה 03:50, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
וברצינות: אם חברה שמעסיקה בדיוק 512 לחצה להעביר את החוק וזה מה שימנע ממנה להעסיק עוד שמונה עובדים, מגיע לה. Tzafrir - שיחה 07:59, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
וסתם הערת אגב, לידיעתו של חיים כץ, החל מהמספר 72, ניתן להציג כל מספר שלם כך שהוא ייתקבל מהפולינום (עבור m ו-n שלמים):
אתם מוזמנים לראות שמשם ואילך כל מספר נוסף הוא בעצם הוספה של 5 או מכפלותיו ל-72, 73, 74, 75 או 76. אביתר ג'שיחה • 13:54, 11 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אתה יוצא מתוך הנחה שח"כ צריך לדעת מה זה פולינום. אני לא בטוח שזאת הנחה נכונה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אבל הוא בוודאי שמע על אגודה נומרית (אנ') ומספר פרובניוס (אנ'). עוזי ו. - שיחה 10:13, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
איך ישמע כאשר הערכים חסרים בוויקיפדיה העברית? דוד שי - שיחה 08:55, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

דף ויקיפדיה לא ניתן לעריכה, בלחיצה הכול נמחק[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


בדף הויקיפדיה שנקרא ערוץ הילדים תכניות רכש בקישור הבא: https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D:_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9B%D7%A9&pagefrom=%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA#mw-pages

לא ניתן לערוך את הדף, כשאני לוחץ על עריכה העריכה מתחילה מנקודה שבה הדף כולו מחוק, זה לא קורה בדפים אחרים. מבקש סך הכול או שמישהו ימצא דרך לתקן את זה או שלהוסיף לאות ר' ברשימה את תכנית הטלוויזיה האהובה רדוול Redwall תודה ! מקווה שהערך יתווסף בהצלחה ואחכה לעדכונכם

כדי להוסיף דף לקטגוריה, עלייך להוסיף את הדף עצמו - ערוך את הדף והוסף בסופו את שם הקטגוריה, כך: [[קטגוריה:(הקטגוריה שאתה מעוניין להוסיף)]]. לגבי הריקנות של הדף, זה כי באמת בד"כ אין בו כלום, או שמשייכים את הקטגוריה עצמה לקטגוריות. לעיתים, שמים גם מעט תוכן, כמו הפניה לערך מרכזי, הטמעה של תבניות קשורות, הסבר קצר על מהות הקטגוריה או רעיונות לערכים נוספים שנדרש לכתוב בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 09:31, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
שלום Hareledri. כדי להוסיף את הערך רדוול (סדרת טלוויזיה) לקטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות רכש, יש להסיף את השורה [[קטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות רכש]] (עם הסוגריים המרובעים) בסוף הערך, אך הערך רדוול (סדרת טלוויזיה) עצמו עדיין לא נכתב.
אפשרות טכנית נוספת: בדף ה(כמעט) ריק שנפתח בקישור שציינת, להוסיף בתחילת הדף את השורה == ערכים חסרים== (כולל סימני == משני הצדדים) ומתחת לשורה הזו להוסיף את השורה * [[רדוול (סדרת טלוויזיה)]] (כוכבית, רווח, שני סימני סוגריים מרובעים פותחים, המלל "רדוול (סדרת טלוויזיה)" ללא המירכאות, שני סימני סוגריים מרובעים סוגרים). 87.69.242.88 09:40, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אירוויזיון 2022: אי השתתפות מרוקו[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם למישהו יש מושג למה מרוקו לא משתתפת, למרות שהיא חברה באיגוד השידור האירופי (ולכן זכאית להשתתף), ולמרות שנחתמו איתה הסכמי אברהם שלכאורה פוטרים אותה מהצורך להחרים את התחרות שבה משתתפת גם ישראל? אגב, השנה היחידה שבה מרוקו השתתפה הייתה בשנת 1980, משום שאז ישראל ביטלה את השתתפותה. סמי20 - שיחה 22:16, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
הערך מרוקו באירוויזיון לא עונה על השאלה? גם הכל שם זה ספקולציות - זה לא ממש אנציקלופדי. (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 11 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לא טרחתי לקרוא את הערך. מרוקו השתתפה רק פעם אחת, בשנת 1980. יש מידע לא מבוסס, שאחרי שהנציגה המרוקאית סיימה במקום האחרון, המלך החליט שעדיף בלי. כמו כן, האירוויזיון מעודד זהויות קוויריות, ותומך בקהילת הלהט"ב, ואילו במרוקו, יחסים חד-מיניים הם עדיין עבירה פלילית, שאם אינני טועה, עונשה מוות. יש טוענים, שזו גם הסיבה לפרישתן של טורקיה והונגריה. אני לא יכול להצביע על מקורות מהימנים המאששים זאת.--נדב - שיחה 22:08, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

קשר בין צרפת לספרד[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


איך לפני התפתחות התחבורה המודרנית היה קשר כה הדוק בין צרפת לספרד? הרי רכס מפריד ביניהן. לא סביר שכל פעם אנשים עשו את ה"טרק" הזה בשביל לעבור...--2A00:A040:196:303F:E859:7A4:112D:EC7D 23:32, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

השאלה תקפה גם לקשר בין איטליה לשכנותיה מצפון (צרפת, שוויץ וכו') שמופרדות ע"י רכס האלפים. כבר לפני 2000 שנה פעלו הרומאים לשפר את הדרכים בין רומא לרחבי האימפריה שלהם. עד היום קיימות דרכים סלולות רומיות בכל רחבי אירופה (כולל באלפים ובפירנאים) שכללו גם גשרים ושימשו את הצבא והסוחרים. יש לציין שבימי הביניים הדרכים לא תוחזקו כראוי ומצבם התדרדר ולכן היה נתק מסויים בין חלקי היבשת. בתקופת הרנסנס שופרו התשתיות. Danny Gershoni - שיחה 17:07, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

האם מפתח ציבורי ומפתח פרטי הם "מפתחות הצפנה"?[עריכת קוד מקור]

האם המונח "הצפנה" הוא בכלל תקף כאן?

תודה, שמואל הלוי.

למה לא? זו הצפנה א-סימטרית. פשוט בהצפנה כזו יש זוג מפתחות במקום מפתח אחד. (¯`gal´¯) - שיחה 01:56, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

שאלה נספחת[עריכת קוד מקור]

אם יש שני מפתחות (מכשיר נעילה ומכשיר פתיחה) ההצפנה היא אסימטרית אבל אם יש מכשיר נעילה-פתיחה (מכשיר שגם נועל וגם פותח) ההצפנה היא סימטרית? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ר’ הצפנת מפתח ציבורי לעומת הצפנה סימטרית. ההתייחסות כאן אינה למכשיר ההצפנה אלא למפתח. Tzafrir - שיחה 08:23, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

בית משפט צבאי[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


בית דין צבאי הוא חלק מהצבא ולכן כפוף לפקודות וגם מחויב לביטחון.

אבל מה קורה במקרה שיש ניגוד בין צורך בטחוני לבין עקרון הצדק?

נגיד שר הביטחון דורש שמישהו יקבל עונש מאסר בפועל. הוא מורה על כך לרמטכל שמעביר את הפקודה לשופט במדים שמחויב למילוי הפקודה.

ואז לא משנה אם המואשם זכאי או אשם, כי יש פקודה. אז עקרון הצדק נדחה?

הפקודה שתיארת היא פקודה בלתי חוקית בעליל, שאסור לציית לה. עם זאת, כבר אמר קלמנסו: "הקשר בין בית דין צבאי לצדק הוא כמו הקשר בין שירי לכת צבאיים למוזיקה". דוד שי - שיחה 09:02, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
השופט אינו מחייב לפקודה זאת, לא רק בשל היותה פקודה בלתי חוקית בעליל אלא אף לאור הוראתו הישירה של סעיף 184 לחוק השיפוט הצבאי. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:32, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מה יעשו לי אם אני בוחר שלא לייצר ולדווח ספר חשבונות?[עריכת קוד מקור]

נניח ויש לי עסק עצמאי קטן עם הכנסה של עד שכר המינימום בחודש בלי הוצאות מוכרות כלל (עסק פיתוח תוכנה). אני מוציא קבלות עוסק פטור שמתועד בהן תאריך התשלום, סכום התשלום, אמצעי התשלום (נניח מזומן או העברה בנקאית) וכדומה.

אני מודע היטב לכך שלפי רשות המסים ספר קבלות לא מספיק ויש צורך גם ליצור ולתעד ספר חשבונות, אבל אם אני בוחר שלא לייצר ולתעד ספר חשבונות, מה כבר יכולים לעשות לי כעוסק עצמאי פטור עם שכר מינימום?

תודה, --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

יטענו שהרווחת יותר ממה שאתה מצהיר, ויעקלו לך חשבונות בנק. בישראל, חובת ההוכחה עליך ולא על רשויות המס. עמית - שיחה 10:29, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אבל איך, ספר קבלות לבדו, מעיד על יותר רווח (מאשר שהיה לצידו גם ספר חשבונות)? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

פקיד שומה רשאי לפסול ספרים, כך שהוא עלול שלא לקבל את העתקי הקבלות והחשבוניות ולקבוע שומה כראות עיניו ויתן לך להתרוצץ לבתי משפט שידחו אותך על פי החוק שנילי - שיחה 14:00, 10 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

מוסדות אקדמיים לא מוכרים בישראל[עריכת קוד מקור]

בארה"ב, רוסיה, גרמניה, סין ועוד מדינות גדולות ישנן מגוון מכללות (לעתים מכללות דתיות או מכוני מחקר עצמאיים) המעניקות מגוון תארים כמו תואר ראשון (BSc) או תואר שני (M.A) ואף תואר דוקטור, כמו דוקטור בנטורופתיה.

מצד אחד מכללות אלה פתוחות לקהל הרחב אך מצד שני מחתרתיות ולמלמדות גישות מחלוקתיות לנושאים שיש בהם קונצנזוס מדעי, כמו תזונה, היסטוריה וכדומה.

האם יש מכללות כאלה בישראל המעניקות תארים אקדמיים --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

בישראל, רק אוניברסיטה ומכללה אקדמית יכולות להעניק תארים אקדמיים מוכרים. מסלולי התארים שלהם צריכים להיות מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בארצות שונות יש הסדרים שונים להכרה במוסדות להשכלה גבוהה. בארץ אין שום הסדרה לתואר „דוקטור בנטורופתיה״ וכל גוף יכול להחליט שהוא מעניק אותו לאנשים שונים (לדוגמה: מי שסיימו אצלו מסלול לימודים כלשהו).
אין הכרה אוטומטית בתארים אקדמיים מחו״ל (למרות שכל תואר כזה נראה מרשים בקורות החיים). לצרכים שונים יש דרכים להכיר בתארים וזה מצליח לרוב לסנן תארים לא ראויים, כגון תארים מבית חרושת לתארים. Tzafrir - שיחה 08:18, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
בישראל, ישנם מכללות ואוניברסיטאות. תואר ראשון ושני אפשר ללמוד בשני סוגי המוסדות, אך אפשר לקבל תואר דוקטור רק מהאוניברסיטאות הציבוריות (העברית, תל אביב, טכניון, חיפה, אריאל, בר אילן, בן גוריון, ויצמן, פתוחה) ומאוניברסיטת רייכמן. לדעתי צפריר טועה בכך שכל גוף בישראל יכול להחליט להעניק "דוקטור לנטורופתיה". ראו דוקטור#התואר בישראל.
בישראל, כל המוסדות האקדמיים נמצאים בפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), והם מעניקים את הרשות להעניק תארים במסלולים מסוימים. כלומר גם אם אחת האוניברסיטאות תרצה להקים מסלול לימוד לנטורופתיה (לתואר ראשון\שני\שלישי) וגם אם מכללה תרצה להקים מסלול כזה (לתואר ראשון\שני) - שניהם יצטרכו לקבל אישור מהמל"ג.
כמובן שגם באוניברסיטאות לא מלמדים רק את הדברים שבקונצנזוס.מלמדים חשיבה ביקורתית, ומתוך עיניים מדעיות בוחנים את התיאוריות השונות שמועלות ברחבי העולם. אולי כדאי לעיין בערך השיטה המדעית. --2a0e:9cc0:234a:c600:fda2:7b68:d9db:2cc9 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
יש שני תארים שמכונים דוקטור בשפה העממית: ישנו דוקטור, PhD במקור: דוקטור בפילוסופיה, הוא התואר האקדמי העליון. יש גם דוקטור לרפואה, MD: סיום לימודי רפואה. בארץ יש הסדרה דומה גם לתארי דוקטור לרפואה. נטורופתים יצרו לעצמם תואר דומה ל־MD בשם ND: דוקטור לנטורופתיה. בארץ אין שום הסדרה חוקית ואם מישהו מוכן לשלם לי 2,000 שקלים אני מוכן לספק לו בתמורה אישור שהוא דוקטור לנטורופתיה (או שמא דווקא WD: דוקטור לוויקיסקופיה [משמר ויקיפדיות]) מטעם מכללת צפריר (בהנחה שהשם הזה לא תפוס). יש בארץ גופים שמחליטים משום מה להעניק תעודות דומות רק למי שלמד בהם כמה שנים. Tzafrir - שיחה 19:59, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אינך חושב שהתואר המומצא הזה הוא עבירת התחזות? אפשר לטעון שיש כאן הונאה כי יש כאן מצג מכוון להראות כאילו שיש תואר אקדמי שאין בסמכותם לקבל. 2A0E:9CC0:234A:C600:FDA2:7B68:D9DB:2CC9 21:28, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
הערה מתבקשת: אני לא עורך דין. אם הייתי מקבל 2,000₪, כנראה חלק מהם היה מגיע לייעוץ משפטי. אני מקווה שמה שאני כותב כאן נכון. כמובן שחשוב שאני לא אטעה את הציבור שהתואר שאני מסמיך הוא אחד משני התארים האמורים: שלא מדובר על תואר אקדמי ושלא מדובר על לימודי רפואה רשמיים (עדיין אנשים שונים טוענים שהם מרפאים ונזהרים לא לטעון במפורש מה הם יכולים לרפא). Tzafrir - שיחה 12:28, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אופי הסנקציות על רוסיה לאחר סיום הסיכסוך עם אוקראינה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. בהנחה שהסיכסוך עם אוקראינה יסתיים בלי הישגים משמעותיים לרוסיה והיא תסיג את כוחותיה ותחתום על הסכם שביתת נשק, האם הסנקציות צפויות להמשך? אם התשובה היא חיובית, מה יהיה אופי הסנקציות וכמה זמן הן צפויות להמשך? תודה, יודה אווזי - שיחה 14:30, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

כרגע השאלה נראית למרבה הצער תאורתית, ולכן גם התשובה תאורתית. משטר הסנקציות נועד להענשת מדינה שפועלת בניגוד לאמנות הבינלאומיות, ולא כענישה לאחר מעשה. משל כך, נראה כי הסנקציות עשויות להיות מוסרות אם וכאשר באמת יושג הסכם שלום כזה. המציאות, עם זאת, נראית שונה: לא רק שלא נראה שהמלחמה בדרך לסיום, הקרמלין מאיים כעת על מדינות נוספות (למשל, פינלנד ושוודיה). על כן, לא נראה שהסנקציות יוסרו בקרוב, אלא להפך: הן נעשות יותר ויותר נרחבות.
עוד עניין שכדאי לציין בהקשר הזה: גם כאשר המלחמה תסתיים והעניינים ישובו פחות-או-יותר לקדמותם, ישנו סיכוי לא מבוטל כי אם המלחמה תתארך, הכלכלה הרוסית תתקשה להתאושש, מהסיבה שמדינות אירופה צפויות לחפש מקורות חדשים לגז, אולי מהמזרח התיכון, ולא יזדקקו יותר לגז הרוסי, שמהווה חלק נכבד מכלכלת רוסיה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:44, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

שקל>>>דולר>>>שקל: מס על רווח?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אם קניתי דולרים ואח"כ מכרתי אותם יקר יותר עליי לשלם מס על ההפרש? --טרפזטרפיז - שיחה 17:36, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אם המקצוע שלך הוא סחר במטבע זר, זו הכנסה עסקית חייבת במס. אם עשית זאת כפעילות פרטית שלא במסגרת עסקיך, זו הכנסה פטורה ממס. דוד שי - שיחה 08:52, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תודה רבה דוד שי על התשובה--טרפזטרפיז - שיחה 11:15, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

שכתוב ערך[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


אם יש על ערך כיתוב שהוא צריך שכתוב:

לכל אחד מותר למחוק את כל התוכן שלו ולכתוב תוכן חדש? או שצריך לעבור ועדה ואישורים וכד?132.66.140.54 19:43, 12 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ברור שמותר ומומלץ.
יש סיכויים מעולים שהשכתוב ישפר את הערך משמעותית, ומנגד, רוב הסיכויים שאם השכתוב הוא איכותי, אף אחד לא יתנגד אליו (ואין לחשוש ממצב כזה עוד לפני שהובעה התנגדות).
היו נועזים בעריכת ערכים! —מקף, תייגו אותי 01:37, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
מקף כמובן צודק, אך אם לוקחים את הדברים של השואל.ת כפשוטם, אז כדאי לציין שבויקיפדיה קיים גם מרחב הטיוטה. אם רוצים ל"למחוק את כל התוכן שלו ולכתוב תוכן חדש", במיוחד לפני שצוברים ניסיון בעריכה, עדיף לנסות קודם כל לכתוב את הערך כך: טיוטה:שם הערך (החלף את "שם הערך" בשם הערך), ורק לאחר שהוא נראה סביר, לבצע החלפה (אפשר להיעזר בויקיפדיה:העברת דפי טיוטה לשם כך). הסרת כל התוכן מהדף והכנסת תוכן חדש עשויה להיות פעולה דרסטית מדי, ויש לשקול ברצינות האם זה עומד במתחם הסבירות לפני שמבצעים זאת. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:52, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מכשירי נעילה, פתיחה ופתיחה-נעילה[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר בין לזה לבין סימטריה בהצפנה ואם כן מה הוא? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מה הקשר? הצפנה זה על מידע, ערפולו, כך שהוא חשוף לכל (ניתן להעבירו בביטחון בתווך ציבורי לא מאובטח) אך תוכנו אינו מובן, רק לצדדים המעורבים בשיחה. מכשיר נעילה, הוא מנעול, נועד להגן על דבר פיזי, למנוע גישה אליו, אפילו לידיעה על מהו, שימוש בו וגניבתו. (¯`gal´¯) - שיחה 17:39, 13 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אני מבין שהצפנה זה בעצם קידוד או ייצוג של דבר בקוד. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בקידוד אין מפתח כחלק מהקלט. מספיק שאתה יודע מה הקידוד (התאמה בין משהו למשהו), כדי להבין טקסט בקידוד הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:29, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
האם בקלט של צופן אותו "מפתח" הוא מכשיר פתיחה, מכשיר נעילה, או מכשיר נעילה-פתיחה? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

איך יש מספיק חול לכסות ערים ישנות[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

איך יש כל כך הרבה חול לכסות ערים? מאיפה הוא מגיע?הרי אם העיר כוסתה משמע שכל האיזור כוסה במטרים של חול, והכול תוך כמה מאות שנים

יש בסהרה דיונות חול בגובה מאות מטרים שנוצרו מחולות נודדים כך שאין בעיה לכסות ערים בחול. יחד עם זאת צריך לזכור שכמות החול היא די סופית כך שבמקביל לכיסוי מקומות בחול נודד שומעים גם על ערים שהיו קבורות בחול והתגלו עם נדידת החול. Danny Gershoni - שיחה 16:58, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לאו דווקא חול, אבל בנייני העיר עצמם נשחקים ומתפוררים לאבק, חצץ ועפר. בוודאי בניינים שנבנו מלבני טיט וחרס, שהיו נפוצים מאוד בתקופות קדומות. בנייני עץ נשרפים והופכים לאפר. בנייני אבן כמובן מתבלים יותר לאט, אבל גם להם זה קורה. הם קורסים תחת משקלם, עקב הזנחה, או בגלל ניצול חלק מן האבנים לשימוש משני בערים חדשות, ובסיוע רעידות אדמה, התחממות והתקררות, שורשי צמחים ועצים, וכו'. שברי הקירות ממלאים את הרווחים בין מה שנשאר מן הבניינים ויוצרים שכבת חורבן אחידה למדי, שהעומק שלה יכול להיות מטר ויותר, אבל עדיין נמוכה בהרבה מהבניינים המקוריים. השכבה הזו יכולה להתכסות לאט לאט בחול ואבק שמביאה הרוח, כאשר אין תושבים שגרים במקום ודואגים לפנות. H. sapiens - שיחה 18:56, 21 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

דמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם לחיות במדינה דמוקרטית זה טוב או רע לאזרח?

טוב. אסף השני - שיחה 10:01, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
וינסטון צ'רצ'יל ענה על זה בעבר, לטוב ולרע:

הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה בעולם, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום

הטיעון הכי טוב נגד הדמוקרטיה הוא שיחה בת 5 דקות עם המצביע הממוצע

לא חושב שתמצא.י תשובה טובה יותר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:45, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
איך שיחה בת 5 דקות תסייע? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
זו כמובן אמירה צינית. לרוב המצביע הממוצע לא בקיא במיוחד בנושא שעליו נערכת ההצבעה (מה שהגיוני בסך הכל - אדם פשוט לא אמור להתעניין בנבכי הדיפלומטיה והכלכלה, יש לו מספיק דברים אחרים להתעסק בהם). שיחה בת 5 דקות מבהירה לאדם הלא-ממוצע שהאיש שמולו לא מבין דבר בנושא. הבעיה היא שלאחד כזה יש כוח לחרוץ גורלות של אומה שלמה. זה מתבטא במיוחד במשאלי עם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:15, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
מעניין מה יהיה כשרובוטים יחליפו בני אדם ב-51% או יותר מן המשק ואז לאנשים יהיה הרבה יותר זמן פנוי. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
בטח כשלא נשאב מים מהבאר ולא נעשה כביסה ביד ויהיה לנו כלי תחבורה מהיר יותר מסוס ועגלה יהיה לנו הרבה זמן פנוי. מה לא? בברוך - שיחה 10:42, 19 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אני חושב שבעיה בלענות על השאלה הזאת היא שיש קריטריונים שונים להגדיר "טוב לאזרח". בדרך כלל "מדדי האושר" של מדינות דמוקרטיות מוגדרho מראש כl שלפיו אזרחי מדינה דמוקרטית יהיו מאשרים. נגיד בוטהן שהיא ממלכה הגדירה לעצמה "Gross National Happiness" ולפיה דווקא הם מאושרים יותר. אזרחים של מדינות דקטטוריות (כמו ברית המועצות) הרבה פעמים מדווחים על אושר רב ושמחת חיים (ובניגוד למה שמאמנים במדינות דמוקרטיות זה לא נובע מפחד ורצון לרצות את השואלים).

להבנתי, דמוקרטיה בפני עצמה לא צפויה לגרום לאזרח חיים טובים יותר או רעים יותר. תיתכן מדינה דמוקרטיה שמנוהלת באופן כושל והאזרחים בה מסכנים, ומדינה הנשלטת על ידי שליט כל יכול שהוא גם מוכשר וטוב לב ומביא את ממלכתו לפריחה. עם זאת, היכולת של האזרחים להשפיע על השלטון והחלטותיו עשויה למנוע חלק מהאסונות שהשלטון עשוי לגרום. לדוגמה, אילו רוסיה הייתה דמוקרטית סביר שלא הייתה יוצאת למלחמה הנוכחית שהאזרחים שלה עצמה נפגעים ממנה קשות, או שאפילו אם הייתה יוצאת למלחמה השלטון היה נאלץ לסגת. HumansCanWinElves - שיחה 03:36, 6 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

הצפנת מפתח[עריכת קוד מקור]

  • בהצפנת-מפתח-סימטרית משתמשים במפתח שגם נועל וגם פותח (ולשני הצדדים יש אותו)
  • בהצפנת-מפתח-אסימטרית מה קורה? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
    צריך מידה מסויימת של הבנה בתורת המספרים ובחשבון מודולארי. בטוח שתמצא סרטונים שמסבירים את אופן הפעולה של RSA. כעיקרון גם פתיחה של הצפנה סימטרית זה לא הכי טריוויאלי. צריך שזו לא תהיה פונקציה שהיא חד-כיוונית, כלומר פונקציה הפיכה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:31, 14 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

דוגמה מחיי היום יום להצפנה אסימטרית?[עריכת קוד מקור]

גבינה עכואית וגבינה צפתית[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

יש לנו שני ערכים: גבינה עכואית (ערך ללא תוכן כמעט) וגבינה צפתית (ערך ללא מקורות). מה היחס בין שתי הגבינות? האם לא מדובר על אותה גבינה? דרך אגב, בספר פאשות, פלאחים ופיראטים על ארץ ישראל במאות ה־16–18, נתקלתי בתיאור של הכנת גבינה בצפת שכתב חיים ויטאל בכתב יד מוסאיוף מס’ 228 שנמצא במכון יד יצחק בן צבי. הספר מצטט כל מיני תיאורי מלאכות אחרים מאותו כתב היד.

מחזור פסולת בניין דרך פצצת אטום[עריכת קוד מקור]

תאורטית, נניח ושמים המון פסולת בניין בתוך מכתש ענק ומפציצים את הפסולת בפצצת אטום והיא "נמסה" לאפר ועפר, האם זו דרך לגיטימית למחזר אותה?

למשל, עוד 300 שנה כל המגדלים והגורדי שחקים שיש היום אולי "יינבלו" וירצו להשמיד אותם ולמחזר את פסולת הבניין שלהם. האם הרעיון שהצעתי רלוונטי? אולי יש דרך דומה? תודה. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

המגמה היום היא למחזר כמה שיותר פסולת בניין. ראה כאן את המגמה של הרשות האמריקאית לאיכות הסביבה. כמובן שהרעיון לפוצץ פצצת אטום כדי לפתור בעיה אחת יגרום להרבה יותר בעיות שלא לדבר שחומרים שחוו פיצוץ אטומי לא ניתן להשתמש בהם מספר אלפי שנים. זה גם נכון לרעיונות השגויים לשרוף אשפה, לזרוק אותה בים או להטמין אותה. בסופו של דבר זה הכדור שלנו והכל חוזר אלינו. Danny Gershoni - שיחה 16:01, 15 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לא צריכים פצצת אטום. אנחנו רק צריכים לדאוג שיהיה מספיק חול (מהשאלה הקודמת) לכסות את זה. Tzafrir - שיחה 23:21, 15 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מדינות באירופה שהגרמנים דילגו עליהן[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


הגרמנים כבשו את כל אירופה למעט שש וחצי מדינות בלבד: שוודיה, שווייץ, דרום צרפת, בריטניה ואירלנד, ספרד ופורטוגל. במקרה של בריטניה ואירלנד הסיבה ברורה- חיל האוויר הבריטי התיש והכניע את חיל האוויר הגרמני וגרם לביטול התכנית לפלוש לבריטניה, וממילא בשביל להגיע לאירלנד צריך לעבור בבריטניה. אבל מה לגבי ארבע וחצי המדינות האחרות? מדוע הגרמנים פסחו עליהן, והשאירו לעצמם "חורים" באירופה?--2A00:A040:196:303F:D87D:7F58:6095:2755 23:30, 15 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

דרום צרפת, הידועה בתור צרפת של וישי, המשיכה להיות מדינה עצמאית להלכה. בפועל זו הייתה מדינה בחסות גרמנית. גם הונגריה, סלובקיה, רומניה ובולגריה היו מדינות עצמאיות במידה זו או אחרת (סלובקיה נוצרה על חורבות צ'כוסלובקיה). בנורבגיה הגרמנים ניסו להקים ממשלת בובות בהנהגת קוויזלינג אבל לא עבד. פינלנד נשארה גם היא מדינה עצמאית שתמרנה בין גרמניה לברית המועצות. היא הייתה אולי המדינה היחידה באירופה, למעט איטליה, שהייתה בעלת ברית ולא מדינת חסות של גרמיה.
שווייץ ושוודיה היו מדינות ניטרליות שמוקפות בשטחים כבושים גרמניים.לגרמנים לא השתלם לכבוש אותן והם גם הרוויחו במידת מה מהמעמד הניטרלי שלהן. הייתה כאן לא מזמן שאלה לגבי שווייץ.
ספרד שאחרי מלחמת האזרחים אהדה ככלל את מדינות הציר שעזרו לה לנצח. אבל גם העדיפה לא להסתבך בעוד מלחמה שלא לצורך. עם הסתמנות נצחון של בעלות הברית, ספרד החלה לנטות לצד בעלות הברית. Tzafrir - שיחה 08:19, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אני לא מכיר את ההבחנה בין בנות ברית ומדינות חסות. רומניה, הונגריה ובולגריה היו מדינות עצמאיות בנות ברית, בדיוק כמו פינלנד. גרמניה גם יצרה מדינות חדשות שהיו לבנות ברית שלה, קרואטיה, סלובקיה ועוד. אגב, לצד גרמניה הנאצית לחמו גם מתנדבים בני לאומים שונים, דיוויזיה ספרדית, דיוויזיות הולנדיות, אלבניות ועוד וכמובן מתנדבים אוקראינים. בברכה. ליש - שיחה 11:26, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אי-שם בתואר הראשון, למדתי קורס על אירופה בין שתי מלחמות העולם. למיטב או לעניות זכרוני, קיימת טענה, ששווייץ לא נכבשה, בתמורה לכך שהיא שימשה כספת ביטחון לאוצרות ולזהב ששדדו הנאצים. לפי הטענה הזו, שווייץ קנתה את הניטרליות שלה מהנאצים. במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרסמו ידיעות על כך שבשווייץ נמצאו מצבורים של יצירות אמנות שנשדדו. אני לגמרי זוכר את המרצה שדיבר על כך, תוך גיחוך כלפי מחקרים שניסו להבין מה מנע מהנאצים לכבוש את שווייץ.--נדב - שיחה 21:53, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

הנכבה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

כמה שאלות נקודתיות בנושא:

  1. האם לפי תוכנית החלוקה המדינה הערבית היתה אמורה לרשת את השם "פלסטינה"?
  2. מה הסיבה האמיתית לכך שהערבים התנגדו להקמת שתי מדינות לשני עמים?
  3. לאחר עזיבתם של 800,000 ערבים את שטחי ישראל, כמה נשארו?
  4. אילו יהודים לא היו מנצחים במלחמה, איך הסכסוך היה מסתיים? כלומר מה היתה התוכנית הערבית ליום של אחרי הכיבוש?

--147.161.9.108 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

1. לפי תוכנית החלוקה היו אמורות לקום בפלסטינה מדינה יהודית ומדינה ערבים, וכן גם אזור בינלאומי בירושלים ובית לחם. ככל הנראה היה חזון של שיתוף פעולה בין שתי המדינות. הצעת החלוקה לא הכריזה על שם למי מהמדינות.
2. היו כל מיני ערבים והם תמכו, תמכו חלקית או התנגדו מכל מיני סיבות.
3. ר’ ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות ובעיית הפליטים הפלסטינים. לפי הערכים הללו, כ־150,000 נשארו בתחומי מדינת ישראל. עוד כ־100,000 חזרו לתחומי מדינת ישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ירדן.
4. תוכניות תושבי הארץ הערבים? שליטי מדינות ערב? מי מהם?
Tzafrir - שיחה 08:28, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ארץ ישראל נקראה בתקופת המנדט פלשתינה ולא פלסטינה.
תוכנית החלוקה לא עסקה בשמותיהן של המדינות שיקומו, וטוב שכך - זה עניין שעל כל אחד מהעמים להחליט עליו. דוד שי - שיחה 14:32, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ירושלים ובית לחם יוכרזו שטח בינלאומי (קורפוס ספרטום)—- לתקופת ביניים של עשר שנים ——ובסיומה ייערך משאל עם אשר לזהותה העתידית של העיר 2A02:3038:416:2DBF:7C:87AD:B925:C324 14:38, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
  1. לפי תוכנית החלוקה - לא בהכרח, אבל באופן טבעי זה מה שהיה קורה. הערבים "ירשו" את השם "פלשתינה" מהבריטים, שירשו אותו מהעות'מאנים, שירשו אותו מהראשידון, וכך הלאה עד ימי השלטון הרומי לאחר מרד בר כוכבא. מבחינת הבריטים הארץ החדשה היתה יכולה להתקרא נרניה או ממלכת רוהן וזה לא היה מפריע להם כלל.
  2. רצון של ההנהגה הערבית "לקחת את כל היד". רצון שקיים עד עצם היום הזה בקרב ההנהגה הפלשתינית, בין אלו שמאמינים בתוכנית השלבים ובין אלו שמניפים את דגל הג'יהאד.
  3. תלוי. אם אתה לוקח בחשבון גם את הערבים שברחו לשטחי יו"ש ועזה וחזרו להיות תחת שליטתנו לאחר מלחמת ששת הימים, אז המספר גדול בהרבה ממה שציין צפריר.
  4. אולי השאלה המעניינת ביותר, רק מהתוצאה הראשונה מquora שקפצה לי בחיפוש אפשר לקרוא כמה תרחישים אפשריים למה שהיה עשוי לקרות ליהודים לאחר תבוסה יהודית במלחמת העצמאות. אז הדעות הן לכאן ולכאן. זה קיצור נמרץ של אחד התרחישים שהוצגו שם (וכנראה התרחיש הסביר ביותר, לפי דעתי): "אללה ירחמם". TheStriker - שיחה 22:18, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מאיפה יש בישראל כ"כ הרבה חרדים?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


אני לא מדבר על היישוב הישן, שהם למיטב הבנתי מיעוט קטן וזניח, אלא על כל החרדים האשכנזים והספרדים, שהם למיטב הבנתי הרוב המוחץ. מתי ולמה הם עלו לארץ אם הם התנגדו לציונות?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 09:27, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

רוב העולים לארץ בשנות ה-30 עד שנות ה-50 (גם כאלה שאינם דתיים) הגיעו לאחר שארצות מגוריהם הפכו מסוכנות ליהודים, ומתוך האפשרויות להגירה ארץ ישראל נראתה האפשרות הטובה ביותר - בין אם מציונות, מסיבות דתיות (היו רבנים שהעדיפו עלייה לארץ על פני הגירה לארה"ב בגלל הפחד שלהם מהשפעת המתירנות האמריקאית) מסיבות כלכליות, בגלל קרובי משפחה שעלו לפניהם או שפשוט לא נותרו להם חלופות; רק מיעוט מתוך הציבור החרדי שולל עלייה בגלל התנגדות לציונות. אגב, חלק גדול מהציבור (במיוחד הציבור החרדי-ספרדי) מורכב מחוזרים בתשובה ודתיים-לאומיים שהתחרדו בארץ... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:55, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).
עבור יהודי חרדי יש יתרונות רבים בישראל, מיני מלגות ותמיכות, שלא קיימים בארצות אחרות, לוח שנה עברי, יום מנוחה בשבת ועוד, משתלם להם לעלות לישראל. פרט לכך, ליהודים בישראל ניתן פרס על מעבר לזרם חרדי. הפרס כולל פטור משירות צבאי ומיני תמיכות והנחות שאין לציבור הכללי, אז משתלם להיות חרדי. בברכה. ליש - שיחה 11:20, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
למרבה הצער אתה צודק :/--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:19, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
התשובה של ליש מייצגת בורות חילונית קלאסית. השיקול הכלכלי הוא האחרון שיעודד עליה של חרדי לישראל, להיפך; מי שעולה מארה"ב למשל בדרך כלל יאלץ לוותר על סיר בשר שמן. גם יום המנוחה השבתי הוא טיעון מוזר ביותר, שלא רלוונטי מזה קרוב למאה שנה (יום המנוחה הוא שבת וראשון בכל הריכוזים היהודיים). אני גם לא מכיר ולו חילוני אחד שחזר בתשובה במטרה להיפטר מהצבא או לקבל הטבה אחרת. שמש מרפא - שיחה 19:58, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לא ידוע לי שהחרדים הרבים שמתגוררים בניו יורק או באנטוורפן ממהרים לעלות לישראל, כך שייתכן שההטבות שמנה ליש אינן כל כך אטרקטיביות. גם החילונים הישראלים אינם ממהרים להפוך לחרדים, כך שההטבות האלה ממש לא אטרקטיביות.
התשובה של דג ירוק נכונה, ואליה יש להוסיף את הפריון הגבוה בקרב החרדים, שמביא לגידול במספרם ובשיעורם היחסי. דוד שי - שיחה 14:29, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לגבי שאלת הסתירה כביכול, בין העלייה לארץ לבין ההתנגדות לציונות: כמו שכתב דג ירוק, רק מיעוט מהחרדים התנגד לציונות. למשל: הציבור הספרדי, שהוזכר אף הוא על ידי השואל, היה ציוני עוד בחו"ל (רק לשבר את האוזן, הרב עובדיה יוסף שנחשב מנהיגו של הציבור הספרדי החרדי, נהג כל יום עצמאות לחגוג עם מנגל, כעדות בתו הקטנה רבקה). רק כשהגיעו הספרדים החרדים לארץ - ממניעים ציוניים למעשה, הפך חלקם הקטן לאנטי-ציוני בעקבות התחנכות במוסדות אשכנזיים אנטי ציוניים במדינת ישראל, אבל למעשה מדובר במאות בודדות, ובכל מקרה - לשאול לגביהם למה הגיעו לארץ - זה כמו לשאול על כלל הציבור הספרדי המסורתי למה הגיע לארץ. לגבי הציבור האשכנזי החרדי, יש בו כמה גוונים: החל מציבור אנטי ציוני מובהק שאינו מצביע לכנסת (העדה החרדית, נטורי קרתא, חסידות סאמטאר, חסידות תולדות אהרן, חסידות שומרי אמונים), עבור דרך ציבור נייטרלי (שמיוצג בכנסת ע"י מפלגת יהדות התורה), וכלה בציבור חרדי פרו ציוני (חב"ד, ועוד) או אף ציוני (חסידות הוסיאטין, הציבור החרדי העובד והמתגייס ועוד), בעוד שבין כל הגוונים הללו יש תחומי ביניים (למשל חסידות בעלז שאמנם מצביעה לכנסת אבל יותר קרובה לסאטמאר, או הפלג הירושלמי שאצלו זה הפוך: אינו מצביע לכנסת אבל קרוב בגישתו המדינית לאנשי ארץ ישראל השלמה), או למשל חסידות סלונים או חסידות בוסטון (שיותר קרובים לחסידות הוסיאטין בגישתם המזדהה עם הציונות גם אם לא במוצהר). לגבי סאטמאר (החסידות שחבריה הנם היהודים הכי אנטי ציוניים שישנם - אולי חוץ מאנשי אותו קומץ בנטורי קרתא שנפגשו פעם עם מנהיג איראן): הרוב המכריע של חסידי סאטמאר נמצאים בארה"ב, לא בישראל (למרות שיש להם גם כמה קהילות זעירות בבני ברק ובירושלים), כך שהשאלה לגביהם כמעט שאינה מתחילה מלכתחילה. ובכל מקרה, טרם התגלה חסיד סאטמאר, ניצול הגיטאות מחנות הריכוז, שגר במדינת היהודים אבל מתנגד לעצם קיומה. ואני מדגיש שוב: ניצול הגיטאות מחנות הריכוז. כן, גם אם הוא חסיד סאטמאר, בסתר ליבו הוא מודה בכל יום על עצם קיומה של מדינת היהודים שבה הוא מתגורר, ובכל מקרה הוא לא יביע התנגדות לקיומה, אפילו לא במוצהר בלבד. 147.236.144.145 14:41, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ומלבד זאת, יש לציין, שגם על פי ההבנה הפשטנית ביותר של שלוש השבועות, אין איסור על חיים בארץ ישראל או על העלייה אליה באופן פרטי ובלתי מאורגן, אלא אך ורק על הקמת ישות מדינית יהודית בארץ, או על עלייה מאורגנת על מנת להקים ישות מדינית שכזו. החרדים האנטי-ציוניים שעלו לארץ לא הקימו ישות מדינית בעצמם, ולא תמכו בהקמה של אחת כזאת. העבירה, לפי שיטתם, מוטלת אך ורק על אלו שהקימו כאן מדינה, ולא עליהם. אביתר ג'שיחה • 18:05, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
האדמו"ר מסאטמר עצמו היה ניצול גיטאות; הוא שלל עלייה לארץ כל עוד האווירה בארץ היא ציונית והחיים בה תלויים בתמיכה ממדינת ישראל, ר' מאמר ארץ ישראל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:16, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).
טעות שלי, התכוונתי ניצול מחנות הריכוז. טרם התגלה חסיד סאטמאר, ניצול הגיטאות מחנות הריכוז, שגר במדינת היהודים אבל מתנגד לעצם קיומה. ואני מדגיש שוב: ניצול הגיטאות מחנות הריכוז. 147.236.144.145 19:47, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
הרב חיים קנייבסקי, למשל, היה אומר לאנשים לעלות לארץ, מפאת קדושתה, ולא הייתי מגדיר אותו ציוני. קדושת הארץ היא גם ערך דתי. בברוך - שיחה 21:14, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
עובדה מעניינת, בפיגוע באלעד ביום העצמאות האחרון הפארק היה מלא בחוגגים. זו עיר חרדית. יש הרבה חרדים ציוניים, יש הערכות שמדובר בכמה מנדטים. Yyy774 - שיחה 21:19, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אני לא מצליח להעלות תמונה בערך חדש שאני כותב.[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אני כותב ערך חדש בויקיפדיה על נושא היסטורי שלא קיים בויקיפדיה העברית, השקעתי בו המון, אבל אני לא מצליח להעלות אליו תמונה. יש לי קובץ והכל, השתמשתי בויקישיתוף, אבל זה מציג בפניי את ההודעה הזו בשלב האחרון של ההעלאה: "פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Cross-wiki upload filter"

אין לי מושג למה, התמונה ראוייה להיות בערך ואין עליה זכויות יוצרים. מצאתי אותה בויקיפדיה האנגלית איפה שהוא. אשמח לעזרה בנושא, וגם, איך אניי משנה גודל של תמונה לפני ההעלאה? --אוהד בר-און (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אם התמונה נמצאת בוויקיפדיה האנגלית, יש שתי אפשרויות: או שהיא כבר נמצאת בויקישיתוף ואז זמינה אוטומטית לכל הוויקיפדיות, או שהיא רק מקומית בוויקיפדיה האנגלית, ואז זה כנראה שבלל שהייתה סיבה טובה לא להעלות אותה לוויקישיתוף: היא כנראה זמינה לשימוש רק בשימוש הוגן עם כל מיני מגבלות. במקרה הזה יכול להיות שאפשר להעלות אותה מקומית לוויקיפדיה העברית, על איזו תמונה מדובר?
באופן כללי המקום לשאול שאלות טכניות על ענייני עריכה הוא דלפק הייעוץ. Tzafrir - שיחה 17:48, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כמוכן: באופן כללי אין צורך לשנות גודל תמונה. התמונה מאוחסנת בשרתים באיכות מקסימלית ומוקטנת לגדלים הנדרשים כאשר היא מוצגת בערכים. לדוגמה: התמונה הזו שהועלתה במקור ברזולוציה של 2,536×1,889, מוצגת אצלי כרגע כ־800×596 ומוצגת בעוד כמה גדלים אחרים במקומות שונים. הטיפול בזה אוטומטי ושקוף. Tzafrir - שיחה 18:20, 16 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

לוח שנה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם יכול להיות מצב שבו חודש עברי וחודש גרגוריאני יתחילו באותו יום?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 00:17, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

זה קורה כל כמה שנים, ובלבד שמתעלמים מכך שבלוח הגרגוריאני כל יום מופרד מקודמו בחצות הלילה בעוד שבלוח העברי כל יום מופרד מקודמו בין השמשות. לגופו של עניין: אם למשל הסתנכרנות התאריכים נבדקת בצהרי היום, אז בפעם האחרונה זה קרה בתחילת ספטמבר 2019, שהסתנכרנה עם תחילת אלול התשע"ט (מה שגרם אז לכך שגם פתיחת שנת הלימודים שבבתי הספר הממלכתיים הסתנכרנה אז עם פתיחת שנת הלימודים שבישיבות). הפעם הבאה תקרה בפתיחת שנת 2025, שתסתנכרן עם תחילת טבת התשפ"ה. ואגב זה יקרה שוב חודשיים אחר כך. אבל אם הסתנכרנות התאריכים נבדקת - לא בצהרי היום אלא - למשל בתשע בערב [בישראל], אז היא קרתה השנה (התשפ"ב-2022) שלוש פעמים: בחודש הנוכחי (אייר-מאי), ובחודש הקודם (ניסן-אפריל), וחודשיים לפני כן (אדר א'-פברואר). סמי20 - שיחה 01:15, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
וואו סחתין! מאיפה יש לך את הנתונים האלה?--2A00:A040:196:303F:D158:B59B:BA23:FFB1 10:01, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
איזה נתונים? של מתי כל יום מופרד מקודמו, האם בחצות הלילה או בין השמשות? לדעתי זה אמור להיות כתוב בתוך הערך יממה. ואם כוונתך לשאול מנין לי ששנת הלימודים בבתי הספר הממלכתיים מתחילה באחד לספטמבר בעוד ששנת הלימודים בישיבות מתחילה באחד באלול, אז לדעתי זה אמור להיות כתוב בתוך הערך שנת הלימודים. ואם כוונתך לשאול מנין לי נתוני תאריכי ההסתנכרנות, אז לדעתי זה אמור להופיע בערכים של כל השנים שציינתי, כלומר של 2019/תשע"ט ושל 2025/תשפ"ה ושל השנה הנוכחית הגרגוריאנית והעברית. סמי20 - שיחה 10:16, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אם מעניינת אותך באופן כללי ההשוואה בין הלוח העברי לגרגוריאני, תור בגוגל אחרי 'נוסחת גאוס', וכל מה שנכתב סביבה. היא הוזכרה בקצרה בהלוח היוליאני#חישוב התאריך היוליאני של חג הפסח. ואולי גם אפשר לגזור משם לשאלה הספציפית שלך. בברוך - שיחה 14:40, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
השאלה הספציפית שלי הייתה בת שתי מילים: "איזה נתונים?", ובכך התכוונתי להגיב לשאלת קודמי בת שש המילים: "מאיפה יש לך את הנתונים האלה?". האם כשהתייחסת "לשאלה הספציפית" (כלשונך), התכוונת לאחת משתי השאלות הנ"ל? ובכלל, האם אתה בטוח שהגבת לאדם הנכון? או שמא יש לבצע הזחה בתגובתך? סמי20 - שיחה 15:10, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
התכוונתי לענות שאלת האנונימי הראשון שלנו. מאז שכולנו משתמשים בכלי התגובה האוטומטית מצב ההזחות בכל דפי השיחה בכי רע, ועמך הסליחה. בברוך - שיחה 17:12, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
@סמי20: חודשיים רצופים, לא מצאתי מחזוריות:
  • 1 באפריל ובמאי 2014 עם א' בניסן ובאייר ה'תשע"ד
  • 1 בנובמבר ובדצמבר 2027 עם א' בחשוון ובכסלו ה'תשפ"ח
  • 1 ביוני וביולי 2049 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תת"ט
  • 1 באפריל ובמאי 2060 עם א' בניסן ובאייר ה'תת"כ
  • 1 ביוני וביולי 2068 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתכ"ח
  • 1 בנובמבר ובדצמבר 2073 עם א' בחשוון ובכסלו ה'תתל"ד
  • 1 ביוני וביולי 2087 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתמ"ז
  • 1 באפריל ובמאי 2090 עם א' בניסן ובאייר ה'תת"נ
  • 1 ביוני וביולי 2098 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתנ"ח
  • 1 ביוני וביולי 2117 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתע"ז
87.69.242.88 15:07, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תלוי באיזו שעה בודקים את הסתנכרנות התאריכים. התאריכים שאותם ציינת תקפים רק אם ההסתנכרנות נבדקת למשל בצהרי היום. אבל אם היא נבדקת למשל בתשע בערב [בישראל], אז כפי שציינתי בסופה של תגובתי הראשונה - כבר בשנה הנוכחית הייתה הסתנכרנות כזאת במשך חודשיים רצופים - שמסתיימים בחודש הנוכחי שבו אנו עומדים כעת. לגבי המחזוריות: ברור שיש כזאת, רק שהיא די מסובכת. קל להוכיח שקיימת כזאת, מתוקף העובדה שכל הנוסחאות לחישובי התאריך העברי והגרגוריאני מבוססות על מספרים רציונאליים. סמי20 - שיחה 15:18, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מישל קישקה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: נענה

מישהו כאן קרא אולי את "פלאפל עם חריף"? יש בתיאור העלילה בערך סתירה לגבי סדר האירועים ואשמח אם מישהו יידע את הסדר הנכון. יהודית1000 - שיחה - 💜 16:42, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מצאתי מקור, תודה. יהודית1000 - שיחה - 💜 16:50, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

שימוש במספרים מרוכבים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


אפשר דוגמאות ברמה של תלמידי תיכון לשימושים פרקטים למספרים מרוכבים? --147.161.9.84 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

נדמה לי שיש להם שימוש בחישובי זרמים חשמליים. אולי Avishay, טבעת-זרם, IdoPerry, ruleroll (בעיקר הנדסת מכונות), Tshuva, עמית אבידן, Laugh Tough (הנדסת מערכות תקשורת ומחשבים),Gabi.dadashevבעלי הידע בהנדסה ידעו יותר. פעמי-עליון - שיחה 21:08, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
עבור וקטורים מרוכבים שלומדים בי"ב לבגרות של 5 יח"ל מתמטיקה, שאלון 582. כמדומני שבלי קשר לתיכון, יש למספרים מרוכבים שימוש בתורת המיתרים. ארז האורזשיחה 21:11, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה בערך כמו לשאול אם יש שימוש פרקטי למספרים שליליים... אפשר גם בלעדיהם ואפשר בלי אפס ובלי ספרות עשרוניות (כל המתמטיקה של היוונים, הבבלים והמצרים נוצרה בלי המושגים האלה) - אבל המתמטיקה הרבה יותר פשוטה ונקיה כשמתייחסים למרוכבים פשוט כמספרים (כמו השליליים והרציונליים). אם רוצים בכל זאת דוגמה מעשית, התמרת פורייה, שמשמשת בניתוח, יצירה ודחיסה של אותות שמע ותמונות, מנוסחת באלגנטיות עם מספרים מרוכבים, ובלעדיה לא היו שירים וסרטונים על הטלפון הסלולרי (וגם לא טלפון סלולרי, אבל את זה מסובך יותר להסביר). צחקשוח - שיחה 21:54, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
א. היה מומלץ ששאלתך תוצג במקום הנכון, כלומר בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.
ב. לגופו של עניין: אני חותם על כל מילה של צחקשוח. דבריו מדויקים בתכלית הדיוק.
ג. ועוד הייתי מוסיף על דבריו, שבלימודי חשמל של מגמת פיזיקה בבית ספר תיכון, יש פרק על עכבות (ככה זה לפחות בספר של סירס-זימנסקי שאיתו למדתי פיזיקה בתיכון), ומתברר שהעכבה מנוסחת על ידי מספרים מרוכבים. אבל בגדול, כמו שכתב צחקשוח, המספרים המרוכבים רק עוזרים לאלגנטיות (של הניסוח ושל ההוכחות), אבל לא הכרחיים. ממש כפי שקורה עם האפס ועם המספרים השליליים.
ד. הדוגמה הפשוטה ביותר שעליה ניתן לחשוב ככזו שמעודדת שימוש במספרים מרוכבים, היא לא בפרקטיקה אלא רק בתיאוריה: למשל נניח ששואלים האם יתכן תיאורטית מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס. אם לוגית לא יתכן כזה מספר אז מתבקש להוכיח זאת, אבל אם הוא כן יתכן לוגית אז מתבקש לשאול מהו? כתשובה עונים בהתחלה, שאפשר להוכיח שקיומו של מספר כזה אינו סותר את הלוגיקה, ובתשובה לשאלה מהו המספר הזה האפשרי לוגית עונים: אפשר להוכיח שכל מספר כזה (אם קיים) אינו [מספר אשר] גדול מאפס וגם אינו [מספר אשר] קטן מאפס וגם אינו אפס, ולכן כדי לענות מהו המספר הזה אין ברירה אלא להמציא לו שם - שהרי כל השמות האחרים הידועים הנם כבר תפוסים על ידי מספרים החיוביים והשליליים והמאופסים שכאמור אינם יכולים לכלול את המספר הזה. ובכן אם נעניק למספר הזה את השם "מספר דמיוני" (שאגב הנו שם סטנדרטי עבור כל מספר כזה), ממילא קיבלנו מענה לשאלה "מהו" המספר הזה האפשרי לוגית. אגב, כל זה מוביל להגדרת המספר המרוכב בתור סכום של מספר דמיוני עם מספר חיובי או שלילי או מאופס. השימוש המודגם כאן במספרים מרוכבים הוא כאמור רק בתיאוריה, לא בפרקטיקה, אבל הוא צץ אחרי שהוכח שעצם קיומו של מספר דמיוני אינו סותר את הלוגיקה.
ה. הנה עוד דוגמה תיאורטית, שגם היא אמורה להיות מובנת על ידי כל בוגר תיכון, והפעם מתחום הגאומטריה: אנחנו מתבקשים לנסות לתאר לעצמנו משולש ישר-זווית, שהיקפו עשר יחידות, וששטחו חמש יחידות (רבועות), ושאורך היתר שלו שתי יחידות. השאלה היא האם עצם קיומו של משולש כזה סותר את הלוגיקה - כי אם כן, אז ברור שלא נוכל לתאר אותו לעצמנו. ובכן מתברר שניתן להוכיח, כי עצם קיומו של משולש כזה אינו סותר את הלוגיקה, וכי כל אחד משלושת הנתונים המספריים הנ"ל הוא תוצאה לוגית הנובעת-בלבדית מצירוף השניים האחרים. ואולם עוד מתברר, שעדין משולש כזה יהיה תיאורטי בלבד - משום שלשתי צלעותיו האחרות יהיו אורכים מרוכבים בלתי ממשיים (למעשה האורך של כל אחת משתיהן יהיה שלוש יחידות ועוד/פחות היחידה הדמיונית בהתאמה). עם זאת, עדין האורכים התיאורטיים האלה משפיעים על שאר הנתונים המספריים המעשיים (הטבעיים) שצויינו לגבי המשולש, ולסיכום: גם לאורכים מרוכבים בלתי ממשיים של צלעות-משולש - יכולה להיות השלכה מעשית (גאומטרית) על נתונים מספריים מעשיים (ואפילו טבעיים) של משולש תיאורטי כזה שאפשרי לוגית.
ו. אסיים בדוגמה שמדגימה שימוש במספר דמיוני (כמקרה פרטי של מספר מרוכב), באופן שמובן גם הוא על ידי כל בוגר תיכון, והפעם - לא מתחום הפיזיקה או האריתמטיקה או הגאומטריה - אלא מהתחום הלוגי או אף המשפטי המאוד מעשי (של דיני עדויות): ובכן כידוע, בין אם ערכם של דברי עֵד הוא אמת, ובין אם ערכם הוא שקר, העד יעיד עליהם רק - "דבריי הם אמת" - שהרי גם אם הם שקר הוא בהכרח ישקר לגביהם ולכן יעיד עליהם שהם אמת. כעת הבה נסמן, על ידי המספר אחד - את האמת, ועל ידי המספר מינוס אחד - את השקר. כדי למצוא מהו ערך דברי עֵד שמעיד עליהם "דבריי הם אמת", ניתן למשל להוציא את השורש הריבועי - של נוסח עדות העד על דברי עצמו, כלומר להוציא שורש ריבועי - של אמת - כלומר של אחד, וכך מקבלים כי - הואיל ולשורש הריבועי של אחד יש שתי תוצאות אפשריות שהן אחד וגם מינוס אחד - לכן גם כששואלים מהו ערך דברי העד המעיד עליהם "דבריי הם אמת" מתקבלות שתי תוצאות אפשריות שהן אחד (כלומר אמת) וגם מינוס אחד (כלומר שקר), ומכאן שכאשר עֵד מעיד על דברי עצמו "דבריי הם אמת" - אז לא ניתן להכריע האם ערך דבריו הוא אמת או שקר כי שתי התוצאות אפשריות. עכשיו נשאל במקביל מהו ערך דברי עֵד שמעיד עליהם "דבריי הם שקר": ובכן שוב נוציא כמקודם את השורש הריבועי של נוסח עדות העד על דברי עצמו, כלומר נוציא שורש ריבועי - של שקר - כלומר של מינוס אחד, וכך נקבל כי - הואיל ולשורש הריבועי של מינוס אחד יש שתי תוצאות אפשריות שהן יחידה דמיונית וגם מינוס יחידה דמיונית - לכן גם כששואלים מהו ערך דברי העד המעיד עליהם "דבריי הם שקר" מתקבלות שתי תוצאות אפשריות שהן יחידה דמיונית (כלומר ערך פרדוקסאלי שהיה אמור כביכול להתקבל על ידי פרדוקס השקרן במסגרת של לוגיקה דו-ערכית) וגם מינוס יחידה דמיונית (כלומר ערך שהיה אמור כביכול להישלל פרדוקסאלית כנ"ל). לסיכומו של הלך-המחשבה הזה: כששמים לב - הן לשתי התוצאות האפשריות של ערך העדות "דבריי אמיתיים" והן לשתי התוצאות האפשריות של הוצאת השורש הריבועי של אחד - אז מייד מגלים [איזומורפיזם[1] המאפשר לערוך] הקבלה, בין מה שאפשר להגיד על ערך העדות "דבריי שקריים" - שהוא כמובן ערך שאינו מתאפשר במסגרת לוגיקה דו-ערכית, לבין מה שאפשר להגיד על הוצאת השורש הריבועי של מינוס אחד - שכמובן אינה מתאפשרת במסגרת של המספרים הממשיים. מסקנה סופית: היחידה הדמיונית, בתור מקרה פרטי של מספר מרוכב, יכולה לייצג (במסגרת של (אנ') לוגיקה ארבע-ערכית) את ערך העדות המעידה על עצמה "דבריי הם שקר". במילים אחרות: הואיל ומעשית יתכן מצב - שבו אדם יעיד (למשל בבית משפט או בכלל) על דברי עצמו "דבריי הם שקר" - בלי שהשמים יפלו (הנה הרגע ביצעתי ניסוי מעשי כזה והשמים באמת לא נפלו), לכן היחידה הדמיונית - שכאמור יכולה לייצג (במסגרת הלוגיקה הנ"ל) את ערכם של דברי האדם הזה - יכולה לשקף (במסגרת הלוגיקה הנ"ל) מצב מעשי (כגון המצב הנ"ל שכאמור מתאפשר גם בלי שהשמיים יפלו).
סמי20 - שיחה 02:24, 18 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אם המטרה היא לסייע למישהו להבין משהו על מספרים מרוכבים, הייתי מוחק את שלושת הסעיפים האחרונים. אין מספרים שהם "אינם גדולים ואינם קטנים מאפס וגם אינם אפס"; אין משולשים עם צלעות מרוכבות; ואין משמעות לערכי אמת מרוכבים. Not even wrong. עוזי ו. - שיחה 22:11, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לא ברור לי אל מה אתה מתכוון בדבריך, ולמען האמת אני די מופתע מעצם העלאתם.
הבה ניקח למשל את טענתך הראשונה כנגד סעיף ד' שבתגובתי הקודמת (אחר כך נדון בטענותיך אחרות): "אין מספרים שהם אינם גדולים ואינם קטנים מאפס וגם אינם אפס". האם בזה התיימרת להביע, את דעתך שלך, או את דעת האדם אשר לו אני מנסה לסייע בהבנת מהות המספרים המרוכבים? אם בזה התכוונת להביע את דעתך שלך - שאין כזה מספר, אז על סמך מה אתה קובע שאין? איך למשל תצליח להפריך את הטענה, כי כל "יחידה דמיונית" היא מספר כזה (אשר אינו [מספר ש]גדול מאפס וגם אינו [מספר ש]קטן מאפס וגם אינו מאופס), וכי יש גם יש "יחידה דמיונית" כזאת? ב"יחידה דמיונית" אני מתכוון כמובן אל פתרון המשוואה xx+1=0. מאידך, אם בדבריך התכוונת רק לצטט את טענת האדם אשר לו אני מנסה לסייע בהבנת מהות המספרים המרוכבים, אז היה מצופה ממך לשים לב שאני הקפדתי לטעון (למשל בסעיף ד' שבתגובתי הקודמת אשר בו אנו דנים כעת), לא שיש פתרון למשוואה הזאת, אלא רק שקיום פתרון עבורה "אינו סותר את הלוגיקה" - וזאת אגב בשונה למשל מהמשוואה x=x+1 אשר כל פתרון עבורה כן סותר את הלוגיקה.
ברגע שאבין לאן חתרת כשהעלית את טענתך הראשונה, יהיה לי יותר קל להתייחס גם לשתי טענותיך האחרות, משום שסעיף ד' שבתגובתי הקודמת הוא הבסיס התיאורטי לשני הסעיפים שאחריו. סמי20 - שיחה 22:49, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
סמי20, סביר להניח שאתה מנסה לעזור, אבל התשובה שלך אכן אפילו לא שגויה. אין צורך להפריך/להוכיח את הטענה ש"מספר מרוכב הוא אינו גדול, אינו קטן ואינו שווה לאפס". זו טענה שפשוט מבלבלת בין מושגים. גדול וקטן אלו מושגים המוגדרים על הציר הממשי, ולא על המישור המרוכב. הטענה היא לא נכונה ולא שגויה. היא פשוט חסרת משמעות מתמטית. והמספר 0 אינו שונה מהותית מהמספר 3 לצורך עניין זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:30, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
Corvus, אנא הגד לי עם איזה משני הסעיפים הבאים אתה מסכים:
1. התכונה "כשר", כמו גם התכונה "טרף", מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית. אבל התכונה "אינו כשר/טרף", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית: למשל, הטענה "המספר שבע אינו כשר/טרף" אינה טענה הלכתית אלא - היא טענה מסדר שני (טענה פילוסופית), ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה (מסדר שני) - שעל המספר שבע לא ניתן להחיל את הקטגוריה ההלכתית הכוללת בין השאר את התכונה "כשר/טרף". במילים אחרות: הטענה היא שהמספר שבע אינו [מאכל] טרף (ואגב הוא גם אינו מאכל כלל). לכן, הטענה "המספר שבע אינו [מאכל] טרף" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה "המספר שבע כשר" (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות הלכתית (כלומר מסדר ראשון).
2. התכונה (של איקס): , כמו גם התכונה השקולה (של איקס): , מתיימרת להשתייך לקטגוריה אריתמטית. אבל התכונה (של איקס): "x אינו גדול מאפס", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה אריתמטית: למשל, הטענה (על היחידה המרוכבת הדמיונית): " אינו גדול מאפס" אינה טענה אריתמטית אלא - היא טענה מסדר שני (טענה פילוסופית), ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה (מסדר שני) - שעל המספר לא ניתן להחיל את הקטגוריה האריתמטית הכוללת בין השאר את התכונה " גדול מאפס". במילים אחרות: הטענה היא שהמספר אינו [מספר אשר] גדול מאפס (ואגב הוא גם אינו מספר ממשי כלל). לכן, הטענה (על היחידה הדמיונית): " אינו [מספר אשר] גדול מאפס" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות אריתמטית (כלומר מסדר ראשון).
אני מקווה שכעת כוונתי המקורית ברורה. סמי20 - שיחה 12:34, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
הכוונה שלך ברורה, אבל זה אפילו לא שגוי. כשמתמטיקאי אומר "המספר A אינו גדול מ-B", אז זה אומר ש-A,B ממשיים. אין אפשרות להשתמש במושגים "גדול" ו"אינו גדול" בשדה ללא סדר מלא. אין פה יותר מדי אפשרות להתפלסף: ברגע שכתבת "A אינו גדול מ-B" אתה כבר מגדיר יחס סדר. זאת לא "שלילת קטגוריה", אלא טענה שמגדירה קטגוריה ל-A,B. ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:17, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ככל שאני מתרשם, כוונתי טרם התבררה לך, משום שטרם מילאת את בקשתי הכלולה בכוונה הזאת, אז אחזור על הבקשה, כי היא ממש קריטית: "אנא הגד לי עם איזה משני הסעיפים הבאים אתה מסכים". כזכור, הבקשה מתייחסת לשני הסעיפים שבהודעתי הקודמת. מאוד אודה לך אם תעבור על כל אחד משניהם ותציין לגביו "מסכים" או "חולק". אני מקווה, שאחרי שתעשה זאת, אז כוונתי המקורית תהיה סוף סוף ברורה. סמי20 - שיחה 13:58, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
בסעיף ד’ אתה לא נותן דוגמה לשימוש במספרים מרוכבים. אתה מנסה לשחזר את הגדרת המספרים הדמיוניים. כלומר: אין שורש למשפר שלילי על ציר המספרים. אפשר להמציא מספר שערכו הוא שורש של מספר שלילי (ושברור שאינו על ציר המספרים). בסדר. אבל לא הסברת שם בכלל מה תורמת ההמצאה השרירותית הזו, וזה הרי מה שנשאלנו כאן.
על סעיפים ה’ ו־ו’ אני מסכים עם ההבחנות של עוזי ושל העורב.
אבל אם כבר חוזרים להגדרות: המקום הראשון שבו היה שימוש לגיטימי למספרים דמיוניים היה פתרון משוואה ממעלה שלישית (בנעלם אחד): כולנו למדנו בתיכון לפתור משוואה ממעלה שניה. היה ידוע יש לה שני פתרונות, אחד או אף אחד. בתקופת הרנסנס באיטליה עבדו כמה אנשים על פתרון המשוואה. ג'ירולמו קרדאנו הגיע לפתרון הכללי. כדי להגיע לפתרון הזה, עוברים כמה שלבים. אחד מהם הוא פתרון של משוואה ממעלה שניה. הסתבר לקרדנו שיש מקרים שבהם למרות שלאותה משוואת עזר לא היו פתרונות, אפשר היה להעמיד פנים שיש לה פתרונות (בעזרת השורש של ‎-1) ולמצוא פתרונות אמתיים למשוואה המקורית. אז בחזרה לשאלה שבה עסקנו: הבנת פתרון המשוואה ממעלה שלישית היא תרגיל מעניין לתלמידי תיכון. Tzafrir - שיחה 20:24, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לגבי סעיף ד' (שדן באריתמטיקה נטו), הבה נעשה סדר: השואל ביקש דוגמה מעשית, אז מצד אחד איכזבתי אותו בזה שכתבתי לו בסעיף ד' כי "הדוגמה הפשוטה ביותר שעליה ניתן לחשוב ככזו שמעודדת שימוש במספרים מרוכבים היא לא בפרקטיקה אלא רק בתיאוריה": כלומר כתבתי בסעיף ד' לשואל, מתוך שקיפות מלאה ויושר אינטלקטואלי, שאני לא הולך למלא את בקשתו למענה "פרקטי", אלא אני הולך לתת לשואל תובנה "תיאורטית" בלבד. כל זמן שאני מגיב לשואל מתוך יושר אינטלקטואלי וגילוי נאות, אז אין פגם בדבריי, ובלבד שאני לא סתם מבזבז את זמן-השואל (שביקש משהו מעשי) אלא אני בא מולו עם איזושהי בשורה. אז זהו, שאכן באתי מולו עם בשורה (אשר אין זה מן הנמנע שהיא לא הייתה ידועה לו) והיא כי, מספר אשר מכפלתו בעצמו קטנה מאפס - אינו סותר את הלוגיקה, וזאת אגב שלא כמו - מספר אשר שווה לעוקבו - שכידוע הנו כן סותר את הלוגיקה. ברגע שמתבשרים כי - מספר אשר מכפלתו בעצמו קטנה מאפס - אינו סותר את הלוגיקה (שלא כמו וכו'), אז זה כבר מעניק תובנה חדשה - שלא מדובר כאן במשהו שמזכיר לנו למשל "קו ישר עקום" (כלומר משהו שאינו אפשרי תיאורטית) - אלא מדובר כאן במשהו שמזכיר לנו למשל דרקון (שהוא כן אפשרי תיאורטית): לא כולם יודעים מה זה בכלל דרקון, אז הם מנסים לברר כל מיני פרטים "מעשיים" לגבי מהותו, אז אני מגלה להם שהדרקון במהותו הנו חיה בעלת שבעה זנבות שיורקת אש מלשונה (או בנמשל: אני מגלה להם שמספר דמיוני הוא מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס) - ובמיוחד אני מגלה להם שהחיה הזאת אפשרית מבחינה תיאורטית ושלכן היא אינה כמו קו-ישר-עקום שאינו אפשרי מבחינה תיאורטית - ולדעתי כל זה אומר הרבה מאוד לכל מי ששאל והתעניין לקבל פרטים מעשיים על הדרקון: אז אמנם אני לא נותן לשואל פרטים "מעשיים" במשמעות (הפיזית) שאליה הוא התכוון, אבל עדין אני כן נותן לו פרטים שהנם "מעשיים" בְּמשמעות - אמנם אחרת - אם כי לא פחות חשובה: שהרי בזכות מה שגיליתי על הדרקון - הן לגבי תכונותיו התיאורטיות והן לגבי עצם היתכנותו התיאורטית, אני כעת יכול להסיק מסקנות תקפות על הדרקון אשר להן יש גם משמעות, למשל אני יכול להסיק שאם אפגוש בו אז מומלץ שאתרחק ממנו כדי שהוא לא ישרוף אותי באש היוצאת מלשונו. המסקנה הזאת היא אמנם תיאורטית, אבל עדין יש משמעות וחשיבות גם לתיאוריה (למשל בזכות המסקנות התיאורטיות החדשות ובעלות המשמעות שנובעות ממנה - שתהיינה חשובות מעשית עבור למשל סופר הכותב סיפור-ילדים על דרקונים והמעוניין שהסיפור יהיה קוהרנטי כדי שהקוראים לא יוכלו להקשות עליו קושיות). בכל מקרה, דבר אחד בטוח: לא ניתן להאשים אותי בזה שהצטמצמתי לתיאוריה, משום שעל הסייג הזה של התיאורטיות - אני כאמור הצבעתי מלכתחילה בפני השואל - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה.
לגבי סעיפים ה',ו': כבר כתבתי שהם מבוססים על סעיף ד'. ברגע שמבינים את חשיבות סעיף ד', ממילא מבינים את חשיבות סעיפים ה',ו'.
לגבי קרדנו: מבחינה היסטורית הוא אכן השתמש במספרים בלתי ממשיים (אגב רק כדי למצוא פתרונות למשוואה המקורית אם לה שלושה פתרונות ממשיים אבל לא כדי למצוא לה פתרונות אם לה פתרון ממשי יחיד משום שבמקרה כזה קרדנו לא הרגיש צורך להשתמש במספרים בלתי ממשיים), אבל אם תסתכל בדף המשתמש שלי סעיף 6 תראה כי, אילו קרדנו היה נוקט בטקטיקה אחרת הוא היה מבחין שבשום מצב אין צורך במספרים בלתי ממשיים (אפילו לא כדי למצוא פתרונות למשוואה המקורית אם לה שלושה פתרונות ממשיים), מה שמחזיר אותי לסעיפים ב',ג' שבתגובתי הראשונה.
לא הבנתי. האם אתה רוצה את הדוגמאות ברמה של תלמידי תיכון, או שהשימוש הפרקטי יהיה ברמה של תלמידי תיכון? עמית - שיחה 21:46, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
  1. ^ מוכח שיש איזומורפיזם בין שתי מערכות אונאריות: האחת היא - קבוצת ארבעת השורשים מסדר-ארבע של היחידה הממשית (כלומר של היחידה הכפלית של האריתמטיקה) - עם הפעולה האונארית (הפונקציה) שמחזירה את מכפלתו של איבר נתון בעצמו (כשהוא ארגומנט הפונקציה), בעוד שהמערכת האונארית השניה (האיזומורפית לראשונה) היא - קבוצת ארבעת ערכי האמת בלוגיקה הארבע-ערכית(אנ') - עם הפעולה האונארית (הפונקציה) שמחזירה את הערך המיוחס על ידי עדות אשר מייחסת אותו לעצמה ואשר לה ערך נתון (כשהוא ארגומנט הפונקציה). מהאיזומורפיזם הזה נובעות שתי מסקנות: א. היחידה הממשית - כמו גם מינוס היחידה הממשית - מייצגת, באמצעות האיזומורפיזם הזה, את אחד משני ערכים אפשריים - של עדות המייחסת לעצמה ערך אמיתי. ב. היחידה הדמיונית - כמו גם מינוס היחידה הדמיונית - מייצגת, באמצעות האיזומורפיזם הזה, את אחד משני הערכים האפשריים האחרים (במסגרת לוגיקה ארבע-ערכית) - של עדות המייחסת לעצמה ערך שקרי.

מי שמכיר את התורה...[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: נענה

אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, יאיר הנווט, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, יוסף נהוראי דגש, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, Tshuva, ‏ צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., דרדק, גופיקו, Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עמד, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, ישרול, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, Yair BN, פעמי-עליון בעלי הידע בתנ"ך, פסוק שמדבר על שני גברים שנלחמים ואשתו של אחד מהם קופצת על השני ונוגעת במבושיו. מישהו יכול לכוון אותי? תאו הארגמן - שיחה 20:51, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק י"א. דוד שי - שיחה 20:55, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תודה רבה! תאו הארגמן - שיחה 21:04, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
עוד מישהו שיכול לעזור במצבים כאלו ;) Tshuva - שיחה 04:33, 18 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

קיצור עונשי מאסר בישראל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם יש במשפט הישראלי חקיקה הקובעת עונש מאסר מינימלי, באופן המגביל ועדת שחרורים בקיצורי מאסר? Lostam, ‏deror_avi, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי בעלי הידע במשפטים--נדב - שיחה 21:38, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ראה חוק שחרור על-תנאי ממאסר - ההגבלה היחידה היא בעניינו של יגאל עמיר. דוד שי - שיחה 05:34, 18 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
"המלצה לקציבת העונש לא תינתן בעניינו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה ממניע פוליטי־אידאולוגי ושם משפחתו מתחיל באות ע'". 2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3B7:C939 23:31, 18 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
להבנתי, עורך דין מפולפל מספיק יכול להתפתל בסוגיה הזו של יגאל עמיר: אם נצמדים באופן דווקני לנוסח החוק, יש יכולת לנשיא לחון אף את רוצח ראש הממשלה, משום שכל ההגבלה של החוק היא על היכולת של ועדת השחרורים המיוחדת "להמליץ... לקצוב את עונשו של האסיר", ולא על היכולת של הנשיא לקצוב בפועל ללא המלצה. אביתר ג'שיחה • 13:59, 13 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

אם תאכל טוב תגדול להיות גבוה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אם ילד אוכל הרבה, אז הוא גדל להיות שמן.

אבל האם זה נכון שאם מישהו אוכל הרבה, אז הוא גדל יותר גבוה? היגיון אומר שככל שיש יותר חומר לבניה (חלבון, שומן) ויותר אנרגיה נדרשת לבניה (פחמימות) אז הגוף צפוי להיות גדול יותר.

אבל מצד שני, ילדים נמוכים בדרך כלל לא סובלים לרוב מהרעבה בחברה המערבית.

אז האם יש קשר בין אכילה מרובה בגיל צעיר לבין גובה או לא?

הגובה לא תלוי בכמות האוכל שהילד אוכל אלא אך ורק בגנטיקה. יוצא הדופן היחיד שבו התזונה יכולה להשפיע על הגובה הוא תת-תזונה קיצוני, כמו שיש למשל בצפון קוריאה, שם האנשים נמוכים יותר באופן משמעותי מאחיהם שמדרום לחומה.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 22:58, 18 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ננשכתי על ידי כלב. לבעל הכלב יש ביטוח, אך הביטוח מתנער[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

ננשכתי על ידי כלב ולבעל הכלב יש ביטוח. הביטוח טוען שלא בטוח שאקבל פיצוי. למרות שהנשיכה הייתה עוצמתית, הכאב נמשך כמעט חודש ואני גורר צלקת משמעותית.

מה מכאן הלאה? הביטוח אמור לפצות אותי? עליי להגיש תביעה נגד בעל הכלב? מי קובע את גובה הפיצוי?

כדאי שתפנה לעורך דין העוסק בנושא, כי לפי התיאור שנתת מגיע לך פיצוי נכבד, וסביר שלא תגיע אליו בכוחות עצמך. דוד שי - שיחה 19:36, 18 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

ראיתי בהרבה מקומות שאמרו שהF-35 לא יכול להחליף את הF-16 והF18 בגלל שבתאי החימוש הפנימיים שלו אין הרבה מקום, ואם משתמשים במתלים החיצוניים אז זה פוגע ביכולות התמרון והחמקנות. אבל אני מניח שגם אם תולים עליו טילים מבחוץ הוא עדייןהיה עם חתימת מכם יותר נמוכה משל מטוס רגיל, ובכל מטוס כשתולים עליו הרבה טילים/פצצות מבחוץ זה פוגע בביצועים שלו, אז לכאורה הוא עדיין יותר טוב מהם? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

יש מספר גורמים המשפיעים על יעילות החמקנות של ה-F-35, וזה לא מתמטיקה פשוטה של גורם אחד מתווסף לשני בצורה לינארית. הקפיצה בגודל חתך המכ"ם ל-F-35 תהיה כה דרמטית שזיהוי המטוס במכ"ם יהיה במרחק דומה לאלה של מטוסים מדור קודם. עם זאת, לדעתי הביקורת הזאת של ה-F-35 היא לא מוצדקת. השימושיות של החמקניות של ה-F-35 היא למכה ראשונה, חדירה למרחב מאוים כחלק מפתיחת מערכה. רוב הזמן ה-F-35 לא צריך להיות חמקן באותה מידה ולכן כן יכול להחליף את ה-F-16 ו-F-18 בתפקידים יומיומיים. השאלה היא, האם ההוצאה לרכישת ה-F-35 מצדיקה את עצמה. כל עוד ירכשו יותר ויותר מטוסי F-35, מחירו צפוי לרדת ולדעתי הוא כבר הגיע בערך למחיר של F-16 חדש, אם כי הרבה יותר קל להשיג חלפים ואנשי מקצוע לתמוך ב-F-16 מאשר ב-F-35 ולכן האחזקה היום יומית שלו צריכה להיות יקרה יותר. בגדול כל השיקולים הללו הן פונקציה של דרישות של אסטרטגיית הביטחון הרלוונטית. אם המדינה שמחפשת מטוס קרב צריכה יכולת משמעותית לחדירת עומק בתחילת מערכה או לא וכמה היא מסתמכת על יכולת זאת לצרכים האסטרטגיים שלה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 09:07, 20 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

פנמה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

תאילנד - תאילנדית. לבנון - לבנונית. פנמה - ??? --77.137.69.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ספרדית --2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3500:A528 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
וברצינות: פנמית --2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3500:A528 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
תלוי אל מה מתכוון השואל ב"תאילנדית": אם לשמה של שפה, אז התשובה הנכונה היא מה שענית בהתחלה. אבל מהדוגמה השנייה שהוא נתן, "לבנונית", משתמע שהוא לכאורה התכוון למשל אל שמה של אזרחות (או של ממשלה או של אוניה וכדומה), ואז התשובה הנכונה היא מה שענית בסוף. אלא שבמקומו של השואל הייתי מנסח עם לוכסן: תאילנד - תאילנדי/ת. לבנון - לבנוני/ת, כדי שכבר מהדוגמה הראשונה יובן שהכוונה בשאלה איננה לשפות אלא לאזרחים וכדומה. ועוד הערה אחרונה לשואל: משום מה השאלה לא נשאלה בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני. סמי20 - שיחה 21:16, 19 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
השפה היא תאית (שפה). תושבי הארץ נקראים בעיקרון תאים. לשם השוואה: פינלנדיה זה רק משקה והאנשים נקראים פינים. גם סקוטים נקראים כך ללא הארץ (והפעם המשקה, סקוטץ', נקרא בשמם). לעומתם יש דווקא הולנדים. Tzafrir - שיחה 23:11, 19 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
נכון, ואכן גם אני לא רמזתי שהשם הנכון של השפה הוא "תאילנדית". כתבתי אך ורק, שאם השואל התכוון ב"תאילנדית" לשמה של שפה (כפי שאגב מתכוונים לכך - במילה זו - רבים מדוברי העברית), אז כך וכך. ההתייחסות שלי הייתה אפוא לאיזושהי אפשרות בכוונת השואל, בתור אפשרות שלמעשה אינה מופרכת - לאור מה שציינתי בסוגריים שבמשפט הקודם. סמי20 - שיחה 23:58, 19 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
@Tzafrir: טעות בקישור. התכוונת כנראה לויסקי סקוטי. 87.69.242.88 10:33, 20 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
התכוונתי לאישה. --77.137.69.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אז כן. אישה ארגנטינאית, בוליביאנית, גואטמלית, מקסיקנית, פרואנית, קובנית, כמו אישה פנמית, מדברת בספרדית. בברכה, דני Danny-w - שיחה 13:15, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

מתי נוסד רחוב שלום יהודה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


לא כתוב על מפרצי צרפת ומיצרי צרפת[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אני אשמח עם יהיה כתוב על מפרצי צרפת ומיצריה כי אני עושה עבודה בגאוגרפיה ואין עוד אתרים. תודה, אנונימי

נכנסים לערך על צרפת, עוברים לגרסה הצרפתית שלו ומשם מתקדמים בעזרת 'גוגל תרגום'. Yyy774 - שיחה 00:05, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
זו הקטגוריה של מפרצי צרפת בצרפתית Yyy774 - שיחה 00:14, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ניצולי שואה מפורסמים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם יש דוגמאות לאנשים שהיו מפורסמים לפני המלחמה, ניצלו במהלך השואה וחזרו לתודעה ציבורית לאחר מכן בתפקיד דומה? כלומר ידועים לא בזכות זה שניצלו אלא בזכות פעילות לפני ואחרי המלחמה.

כאלה שבהכרח היו תחת הכיבוש הנאצי ונשלחו למחנות? כי היו גם כאלה שברחו בזמן כמו אלברט איינשטיין וג'ון פון נוימן. (¯`gal´¯) - שיחה 02:17, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
טומי לפיד--2A00:A040:196:303F:BDBF:F146:A29D:2663 10:26, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
טומי לפיד היה בן 13 כשהגיע לגטו, אז לא סביר שהיה מפורסם. לגבי אלברט איינשטיין וגם ג'ון פון נוימן - הכוונה שלי לאנשים שנפלו תחת הכיבוש עצמו והגיעו לגטאות, מחנות, התחבאו בישובים כבושים או יערות. לא כאלה שהצילו את נפשם לפני שהשואה בפועל התחילה.
למשל לאו בק, ויקטור פראנקל, לאון בלום.Ewan2 - שיחה 12:05, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
בנוסף: כל מיני אח״מים שעלו על „רכבת קסטנר״. Tzafrir - שיחה 13:31, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

פרנקל היה עד המלחמה ראש מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי בווינה החל משנת 1937 כפסיכיאטר פרטי. זאת אומרת לא מפורסם. 2A02:3038:416:C1B3:8D3D:5387:6AC1:F3C4 18:08, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

הרב יחיאל יעקב ויינברג, הרב אהרן רוקח, הרב אליעזר הגר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:24, יום ראשון בשבת, כ"א באייר ה'תשפ"ב (IDT).

בעלי חיים שתוארו ב-1758[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מדוע בדף קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758 יש 785 דפים, בעוד בכל הקטגוריות המקבילות על שנים במאה ה-18 יש כמה עשרות לכל היותר (למעט 1766 עם 141)? מה היה מיוחד בשנה זו בתחום הזואולוגיה? --EldadHe - שיחה 19:25, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

זה קל: אם תפתח את מרבית הערכים בקטגוריה תראה שבתחתית תיבת המיון, מימין לשנת התיאור, כתוב שם הטקסונום שתיאר את המין: קארולוס ליניאוס. כפי שמוסבר בערכו, בשנת 1758 יצאה המהדורה העשירית והחשובה מכולם של ספרו Systema Naturae, שבעצם ייסד את השיטה המודרנית של הטקסונומיה, ומיין את רוב המינים שהיו מוכרים לאירופאים באותה תקופה. H. sapiens - שיחה 19:38, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
מעניין, תודה. --EldadHe - שיחה 19:55, 21 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

תוכנת אנדרואיד שנתקעת באמצע תהליך העלאתה בנייד כשמדליקים אותו[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מכיוון שתוכנת האנדרואיד תמיד נתקעת באמצעו של כל ניסיון להעלות אותה על הנייד שלי, ובהנחה שהחומרה תקינה, אז לכאורה כדי להתגבר על הבעיה אין ברירה אלא לפרמט הכול ולהתקין מחדש את התוכנה. האמנם זה המוצא היחיד? עקרונית אין לי בעיה להתקין מחדש, רק שזה ייצור בעיה "קטנה": ההתקנה-מחדש תמחק ספריה חשובה המכילה מאות מספרי טלפונים של מכרים, כשאין לי גיבוי לספריה הזאת. סמי20 - שיחה 11:57, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ניסית למחוק את הנתונים של האפליקציה (כעיקרון לפרמט את האפליקציה), או להתקין מחדש, בהנחה שאין לך שם מידע שצריך לגבות לפני. (¯`gal´¯) - שיחה 15:15, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי את תגובתך. כשאתה כותב "ניסית", האם אתה מתכוון לקבוע או לשאול (למרות שלא ציינת אף סימן שאלה וגם לא את המילה "האם")?
לגופו של עניין: אני בכלל לא מצליח להתחיל לעבוד עם הנייד, כי כשאני מדליק את המכשיר, אז האנדרואיד לא מצליח לעלות: ניסיון ההעלאה אמנם מתחיל, אבל נתקע באמצע, והמסך עדין נשאר שחור כמעט לגמרי, חוץ מעקבות של כמה אותות מצוקה חזותיים בודדים שמראים את ניסיון העלאת האנדרואיד שלעולם אינה מגיעה לסיומה. אז מה אתה מציע לעשות כדי לחלץ מהנייד את נתוני הספרייה שבה שמורים מאות מספרי טלפון של מכרים? סמי20 - שיחה 15:26, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
האמת, לא הבנתי למה בחרת בדרך הזאת. הייתה סיבה לא לפתוח את המכשיר במוד בטוח, המונע הרצת אפליקציות שלא היו במכשיר ברגע הרכבתו, מה שנקרא "יישומי המערכת בלבד"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:37, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ככל שאני מבין, יש סיכוי אפסי (עד בלתי קיים) ששורש הבעיה הוא באיזשהו וירוס. יותר סביר בעיני, שקבצים מסויימים שאותם מחקתי בטעות מספריית "הורדות" - היו אולי קבצי מערכת שאותן המערכת הורידה פעם אוטומטית בשביל גרסאות עידכון לאנדרואיד. אבל אולי אני טועה, כלומר אולי ספריית "הורדות" אינה יכולה להכיל קבצי מערכת, ולכן הקבצים שמחקתי ממנה לא פגעו באנדרואיד, אלא משהו אחר גרם לבעייה, אם כי לא ברור לי מהו, כי כאמור החשד לוירוסים הוא אפסי (עד בלתי קיים).
על כל פנים, אין בוכים על חלב שנשפך. השאלה היא: מה אוכל לעשות כעת כדי לחלץ את מאות מספרי הטלפון שטמונים אי שם בתוך הנייד, שבהדלקתו הוא מסרב לסיים את העלאת האנדרואיד. סמי20 - שיחה 01:15, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
הם אמורים להיות מגובים בגוגל. 87.69.242.88 12:58, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לדעתי כל זה רק אם טרחתי מבעוד מועד לעשות גיבוי. הלא כן? סמי20 - שיחה 14:31, 23 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תלוי איפה בהגדרה אתה שומר. כדי לבדוק, כנס (במחשב) לחשבון ה-GMAIL שבו השתמשת בטלפון, ומצד שמאל (אם התצוגה שלך בעברית, זה הפוך אם התצוגה באנגלית) יש שורה של כפתורים. אחת מהם הוא של דמות בתוך עיגול כחול, ואלו הם אנשי הקשר שלך. בדוק אם ברשימה זו נמצאים המספרים שאתה חושש לגביהם. אם הם נמצאים, כאשר תתחבר לחשבון הגוגל שלך מכל מכשיר הם יופיעו. אם הם אינם, כנראה שלא שמרת שם, בהגדרה.
אני מבין שכנראה מאוחר מדי. כדאי לפנות לאיש מקצוע בתחום אם אנשי הקשר יקרים ללבך. גם עכשיו אפשר לנסות לשחזר אצל חברה מתמחה בשחזור כוננים, זה לא זול. Yyy774 - שיחה 00:03, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

תחבורה ציבורית בערב שבועות[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


ב5/6 בערב, איך אפשר להגיע מנמל התעופה בן גוריון לחיפה?

זה לא ערב שבועות, אלא לקראת צאת החג. דגש - שיחה 14:44, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ליתר דיוק: בכותרת הוא החליף את סדר שתי המילים האחרונות, והתכוון בשבועות בערב. סמי20 - שיחה 15:15, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כנראה קו 905 של אגד, שיוצא מנתב"ג למרכזית המפרץ. ייתכן שעובד במתכונת שבת רגילה, קרי יציאה ראשונה ב-22:30.
כדאי לבדוק באפליקצייה או אתר שעובד מול נתוני מסד הנתונים של משרד התחבורה. אפליקציית מוביט לפלאפון, אתר 'כל בוס' ועוד לחיפוש בגוגל ולתכנן לפי תאריך. Yyy774 - שיחה 23:59, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

משתמש:Yyy774, למה לא ניסית את הטיפ בעצמך לפני שכתבת אותו כאן? הרי אם היית מנסה, היית מבין מדוע השאלה נשאלה כאן ולא בכלים הייחודיים.

תפוצת הבונים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

לפי הסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=bnR_5J7c5X8&ab_channel=Zimbax דקה 2:36 יש כיום הרבה יותר בונים מבעבר. האם זה ייתכן?--2A00:A040:196:303F:5446:3D14:A5F5:B411 16:09, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

יש על זה גם קצת בערך בונה קנדי אבל מפורט יותר בערך האנגלי: w:North American beaver#Ecology: באמריקה הבונים היו בעבר מאוד נפוצים. במאה ה־19 צדו אותם בגלל שפרוות בונה הייתה מוצר נפוץ, והם כמעט נכחדו. בעקבות חוקי הגנת טבע, הם החלו להתאושש ויש הרבה יותר מאשר מה שהיה בעקבות הציד, אבל הרבה פחות ממה שהיה לפני הציד. Tzafrir - שיחה 17:40, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תודה רבה צפריר :)--2A00:A040:196:303F:5446:3D14:A5F5:B411 22:51, 22 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

שימוש חוזר באדמה לשתילה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. בכל שנה בעונת השתילה אני משתמש באדמת העציצים מהעונה הקודמת. לחלק מהצמחים שגידלתי בשנה שעברה (בזיליקום ונענע) הייתה מערכת שורשים גדולה, כך שהאדמה מהעציצים שלהם שזורה ברשת צפופה של שורשים. אני תוהה האם כדאי להשאיר את השורשים (או חלק מהם) באדמה, ז"א האם זה יועיל או יזיק לצמחים החדשים שאני שותל השנה. תודה, יודה אווזי - שיחה 07:46, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

יודה אווזי, אדמה גננית חדשה אמורה להיות טובה יותר לשתילה ומחירה אינו רב. בלי מומחיות בנושא - אדמה מאווררת עם אוויר טובה לצמחים ולכן מהפכים את הקרקע לפני השתילה. אדמה עם שורשים היא מהודקת ודחוסה ולכן כנראה שעדיף לאוורר. שים לב שהשנה שנת שמיטה ולכן עדיף מבחינה הלכתית לגדל על רצפה ותחת גג. Yyy774 - שיחה 23:56, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

תעודת זהות ישנה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם קיימת הוראה כלשהי שמבטלת עכשיו או בעתיד את התוקף של תעודות זהות ישנות (לא ביומטריות)? כלומר האם מישהו יכול להמשיך ולהשתמש בתעודה הישנה עד שנת 2100? 79.178.50.187 17:43, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

בעבר לא היה לתעודות זהות תאריך תפוגה. כיום תוקפן יפוג עשר שנים לאחר תאריך הוצאתן. כלומר: תוקף האחרונות יפוג בשנת 2027. Tzafrir - שיחה 18:35, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אבל מה אם לא מחדשים את התעודה הישנה? לישנה (שהונפקה לפני שהיה תאריך) אין תוקף. אז היא תקפה תמיד? 79.178.50.187 19:04, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

התוקף של תעודה שהונפקה לפני 2012(?) היה במקור לא מוגבל אבל קוצר רטרואקטיבית לעשר שנים. אם מחדשים, מקבלים תעודה ביומטרית. Tzafrir - שיחה 21:48, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
מה הזכויות שמאבד מי שלא חידש תעודת זהות שפג תוקפה? האם תישלל ממנו זכות ההצבעה בבחירות? דוד שי - שיחה 22:37, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
דוד שי, אפשר להצביע עם תעודה מזהה אחרת כמו רשיון נהיגה, תעודת ח"כ ועוד. אבל ייתכן שעם תעודת הזהות כבר לא יהיה ניתן להצביע. אולי גם יכריזו על זה כעבירה פלילית אם יתחשק להם. Yyy774 - שיחה 23:52, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תעודת הזהות שבידי הונפקה ב-2004. הזדהיתי באמצעותה בבחירות שלפני שנה. הצגתי אותו במבחן נהיגה מעשי. נראה שנכון להיום התוקף שלה הוא אינסופי ולא קיימת שום סנקציה נגד מחזיקי תעודות ישנות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:47, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
@Tzafrir – לא נכון. @Corvus – אין תוקף אינסופי. @דוד שי – לידיעה.
תעודת זיהוי שפג תוקפה לפי התאריך שנקוב בה וגם תעודת זהות ללא תאריך תפוגה נקוב החל מ-25/08/2022 לא תוכל לשמש כאמצעי זיהוי. התאריך 25/08/2022 הוא לפי תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), תשע"ב-2012 שפורסמו ב-26/07/2012:
  • סעיף 2(א) קובע ש"תקופת תוקפה של תעודת זהות היא עשר שנים ממועד הנפקתה".
  • סעיף 7 קובע ש"על אף האמור בתקנה 2(א), תקופת תוקפה של תעודת זהות שניתנה לפני תחילתן של תקנות אלה היא עשר שנים מיום תחילתן" (של התקנות)
  • סעיף 6 קובע ש"תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן"; התקנות פורסמו בקובץ התקנות תשע"ב מס' 7146 מיום 26.7.2012 עמ' 1519.
כלומר תוקף התקנות הוא מ-25/08/2012 ו-10 שנים יסתיימו ב-25/08/2022.
לפי רשות האוכלוסין וההגירה – "תעודת זהות שאינה בתוקף כאילו אינה קיימת; תושבים המחזיקים בתעודות שפקע תוקפן אשר יידרשו להציגן לצורך קבלת שירות בגופי הממשלה השונים או בגופים פרטיים הנדרשים לזהות באמצעות תעודת זהות, ייתקלו בסירוב בשל פקיעת תוקף התעודה".
קישורים:
וראו חריגים בסוף המכתב של רשות האוכלוסין וההגירה.

87.69.242.88 12:44, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ניגשתי בבהלה לאתר רשות האוכלוסין וההגירה כדי לקבוע תור לחידוש תעודת הזהות. ביעילות רבה ניתן לי התור הקרוב ביותר - 22 בנובמבר, כן, בעוד חצי שנה. לא אופתע אם כשיגיע תורי הפקיד יגיד לי שפג תוקפה של תעודת הזהות שלי, ולכן אינו יכול לשרת אותי. הצילו! דוד שי - שיחה 13:30, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אתה בכלל בר מזל שהצלחת למצוא תור. 87.69.242.88 22:47, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תאורטית מצבך מול הפקיד טוב יותר ממי שאבדה לו תעודת הזהות. דרכון, רישיון נהיגה... הם יודעים איך לזהות אותך. 87.69.242.88 23:08, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מנה חמה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מישהו יודע להגיד לי איך קוראים למנה חמה באנגלית? יונתן770י - שיחה 🙊 (תרגישו חופשי לתייג אותי) 20:21, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

Cup noodle? אם לא, מבוקשך כנראה נמצא בList of instant foods. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:06, יום שישי בשבת, כ"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).
תודה דג ירוק 3> יונתן770י - שיחה 🙊 (תרגישו חופשי לתייג אותי) 00:01, 28 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

שירי ילדים בעברית שתורגמו מגרמנית[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: נענה


שמתי לב שכמות גדולה של שירי ילדים בעברית הם תרגום כמעט מדויק לשירים גרמנים. לדוגמה "לכובע שלי שלוש פינות", "שניים סינים עם כינור גדול", אל המטבח בא כלב (גר'), על ראש הגבעה ( יו-טיוב, עם מילים שונות לגמרי) ובטח עוד שירים שאני לא זוכר או מכיר.

אז השאלה היא: באיזה שלב כל השירים הללו תורגמו? הניחוש שלי שאלו שירים שהביאו איתם אנשי העליה החמישית הותאמו לתנועות נוער. אבל זה לא יותר מניחוש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:47, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

משתמש:Corvus צודק בהחלט. העלייה החמישית שינתה את פני היישוב היהודי בארץ. בניגוד לעליות קודמות, שהיו מטעמים דתיים או סוציאליסטיים, עליה זו הייתה בעיקרה עליית המעמד הבינוני: בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים ותעשיינים. שיעור האקדמאים בעלייה זו, ושיעור בעלי ההון והידע המקצועי, היה גדול לעין ערוך ושינה את פני החברה הישראלית. רוב העולים פנו לערים, ואחרים שהתיישבו ביישובים בעלי אופי כפרי הפכו אותם לבעלי אופי עירוני. העיר תל אביב הפכה לעיר הגדולה בארץ, ובחיפה הפכו היהודים לרוב. כמאה יישובים חקלאיים חדשים הוקמו ברחבי הארץ – כפול ממספרם בחמישים השנים הקודמות. בין השאר הייתה ביישוב היהודי המתחדש פריחה תרבותית. בתקופת העליה החמישית נוסדה - על ידי העולים - התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נבנו והורחבו בתי קולנוע (לדוגמה, בית הקולנוע עדן – ברחוב לילינבלום 2 בתל אביב שהורחב בשנות ה-30, קולנוע אוריון (ירושלים) שנבנה בשנות ה-30, קולנוע אוריון (תל-אביב) (אולי מישהו יכתוב את הערך), שנפתח ב-1934 ברחוב אלנבי ושינה את שמו לקולנוע אלנבי, קולנוע מוגרבי שנפתח בשנות ה-30, ועוד). פריחה תרבותית זאת הביאה לפריחה משמעותית ופורה בתרבות העברית, הוצאו לאור עיתונים, ספרים, נכתבו שירים. בין השאר היה ביקוש גם לשירי ילדים. מעבר לכך, בשנים 1934–1939 עלו לישראל כ-5,000 ילדים וילדות, נערים ונערות, מגרמניה ומאוסטריה, במסגרת מפעל הצלה וחינוך שנהגה על ידי רחה פראייר ויושם על ידי הנרייטה סאלד, וכונה "עליית הנוער". כמות זאת לבדה - כמעט והכפילה את כמות האוכלוסייה היהודית שהייתה קודם בארץ ישראל. אותם ילדים ובני נוער נדרשו לשירים והפעלות, במסגרת החינוך העברי. מאחר שרוב הגננות היו גם הן מהעליה החמישית, שימוש בשירים מוכרים להן שתורגמו מגרמנית היה טבעי עבורן. עד כאן החפירה. :-) בברכה, דני Danny-w - שיחה 12:31, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
תודה על התשובה המפורטת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:37, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

האם מותחן אירוטי הוא תת-סוגה של פילם נואר?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


מאפיינים של מותחן אירוטי הם לרוב: רצח, אישה קטלנית, פשע אלים, מסתוריות, תפניות בעלילה, פיתוי ויחסים שנחשבים לשוברים מוסכמה (כמו רומן בין שוטר לחשודה, בין בת זוג של עבריין לבין שכנתה וכד').

כל אלו מאפיינים מאוד את הסרט האפל. דוגמה טובה לסצנה מפילם נואר זו אישה יפה מאופרת מעשנת סיגריה כשהיא יושבת משולבת רגליים. סצנה שאפשר למצוא ב"אינסטינקט הבסיסי"- הסרט שברמה רבה מגדיר את הג'אנר "מותחן אירוטי". האינסטינקט הבסיסי זו סרט עם עלילה שנראית כאילו שנלקחה ישירות מהתקופה הקאלסית של שנות ה-50: שוטר שנופל קורבן לפיתויה של חשודה מינית ויפת תואר. אפילו סצנות המרדף עם הרכבים נראות בדיוק נואר. והשוטר כמובן שותה, מעשן ויש לו עבר בעייתי. חסר רק כובע ומעיל גשם מתחת לפנס רחוב.


אז רק אני רואה את זה? או שמותחן אירוטי הוא באמת תת סוגה של פילם נואר? 79.178.50.187 19:55, 27 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

האם תאורטית בני אדם יוכלו להפיק חומר מוצק מהגזים בצדק ושבתאי?[עריכת קוד מקור]

בצדק ושבתאי יש שפע גזים. אם בני האדם ישאבו קצת מהם ויבודדו אותם, האם בתנאי מעבדה הם יוכלו להפיק מהם חומר מוצק ובכך "לחסוך" מהחומר המוצק בפלנטות הארציות ובירחים? תודה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מה הכוונה "יבודדו"? הגזים בשבתאי וצדק הם מימן והליום, עם כמות קטנה של חומרים מומסים. מימן והליום הם לא חומרים מספיק נדירים או יקרים בשביל לטרוח. אפשר להפיק אותם הרבה יותר בזול בכדור הארץ. שלא נדבר על זה שהיקום מלא בהם. אם הכוונה שלך היא להעיף את המימן וההליום ולהישאר עם אותו אחוז קטן של מומסים שעכשיו יהפוך למוצק: גם פעולה מיותרת. כמות החומר שתפיק תהיה מאוד נמוכה וכמות האנרגיה שתשקיע בתהליך של א) להגיע לצדק ב) לשאוב גז מצדק ג) להתרומם בחזרה לחלל ד) לנדף את הגז המיותר - עולה פי כמה וכמה יותר מכל רווח כלכלי שתחשוב להפיק.
ואין לנו שום מחסור בחומר מוצק במערכת השמש ולא צפוי להיות. אין לנו צורך לחסוך בחומרים מוצקים שיש בשפע בפלנטות, ירחים, שביטים, אסטרואידים ועוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:00, 28 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אלף תודות לך על התשובה הנגישה קורבוס היקר,
האם נכון להסיק מסקנה דומה גם לשני ענקי הגזים האחרים אורנוס ונפטון (ואם קיים גם כוכב לכת תשיעי)? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אתה צריך להגדיר מה בדיוק הבעיה שאתה מנסה לפתור. היעדר חומר? אין בעיה כזאת. מיכל של חלילית ענק עתידית יכיל נגיד 1000 טון גז? זה הרבה לכל הדעות. אבל פה בכדור הארץ גבעה קטנה תגיע למסה של אלפי טונות מוצקים בלי בעיה. ככה שהלוגיסטיקה של להביא גז מאורנוס בשביל להשיג חומר מוצק היא תהליך לא הגיוני. יותר סביר שתהיה טכנולוגיה שתדע למחזר חומר מזוהם ונגיש מאשר אחת שתהפוך שאיבה מענקי גזים ממשהו משתלם. אל תשכח שבשביל להוציא חומר מפלנטה עליך להשקיע אנרגיה שתתגבר על כוח המשיכה שלה. ואנרגיה מסדר גודל כזה לרוב תהיה יקרה מעלות של כל משאב שאתה רוצה להשיג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:55, 28 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
המון תודה ! למעשה אין לי בעיה לפתור אלא סוג של תהייה האם בכל הגז שבכל ענקי הגזים האלה אין או לא תהיה כל תועלת לאדם. פשוט מרגיש לי קצת "חבל" לא איך שהוא להשתמש בחלק מזה. אולי בעתיד יהיו שימושים שאפילו ברמה התאורטית רחוקים מאיתנו כיום. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
קשה לי להאמין שיהיה תסריט לפיו שאיבה מענקי גזים תהיה כדאית מבחינה טכנית. עיקר המסה זה מימן והליום, חומרים לא מספיק יקרים ונדירים בשביל להנדס משימת חלל בשבילם. אבל קיים אינטרס מדעי לא קטן באפיון כימי של פלנטות גזיות: הבנת המבנה של פלנטות הגזיות יכולה לשפוך אור על המנגנונים הפיזיקליים שיצרו את מערכת השמש. מכיוון שהפלנטות הגזיות נוצרו ככל הנראה הרבה לפני הארציות, אולי בעתיד הרחוק האנושות תדע להשתמש בהם כמין "ארכיון" של החומרים מהם נוצרה המערכת הפלנטרית שלנו. ושלא נדבר על זה שכבר בימנו החלל הוא "מעבדה טבעית". עם תצפיות מדויקות אפשר להשתמש בענקי הגזים בשביל לחקור התנהגות של גזים בתנאי לחץ וטמפרטורה שאינם ברי השגה במעבדות שלנו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:52, 28 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

סמארטפון עם סוללה של לפחות 6000mah ו-dualSim[עריכת קוד מקור]

יש משהו כזה מומלץ בפחות מ 800 ש"ח? תודה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

נפח זכרון קטן, ובהתעלם משאר המפרט נראה שזה סביר בישראל ללא אחריות כמובן. Yyy774 - שיחה 22:39, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

האם משתמשים במאגר הביומטרי לזיהוי פלילי?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם משטרת ישראל יכולה לאתר עבריין שלא היה מוכר לפני כן למשטרה על סמך נתונים מהמאגר הביומטרי? 79.178.50.187 13:58, 28 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

כן. מאפשרים הוצאת מידע בתנאים מסויימים. אם מצאו שהמכשיר הסלולרי שלך סמוך למקרה פשע ייתכן ויבקשו את הנתונים שלך לצורך בדיקה. בנוסף, התמונות שהוצאו מהמאגר באיכות מופחתת מאפשרות זיהוי ביומטרי. פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל תוכיח שאין לך על מי לסמוך שישמור על הפרטיות שלך. Yyy774 - שיחה 22:31, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אמנם, המשטרה לא אמורה להשתמש בנתונים מהמאגר הביומטרי ללא אישור בית המשפט. אבל אנחנו בישראל... Danny-w - שיחה 12:38, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

אילו תוכנות הכי גרמו לייתור משרות במשק?[עריכת קוד מקור]

השאלה נשאלת בהנחה שקל למדוד זאת. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מפאי VS חירות[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


על מה בעצם הייתה המחלוקת בין מפא"י לחירות לאורך כל השנים? (מלבד הסכם השלום עם גרמניה, שהיה אירוע נקודתי)--2A00:A040:196:303F:A032:8868:A180:8EF9 10:24, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

תיאורטית סוציאליזם (מפא"י) מול שוק חופשי (חירות). מעשית, זה לא שמפא"י היו נורא סוציאליסטים או שכשחירות סוף סוף הגיעו לשלטון היה פה מפגן ראווה של שוק חופשי. עמית - שיחה 12:15, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כשחירות הגיעו לשלטון, הם היו חלק ממפלגה שכללה גם את המפלגה הליברלית הישראלית, שהכתיבה את המדיניות הכלכלית. כמוכן בתנועת החירות גדל אגף של יוצאי שכונות (שנציגו המובהק היה דוד לוי) שדגל במדיניות כלכלית שמאלית. Tzafrir - שיחה 13:00, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
מה זה "יוצאי שכונות"? בקיצור, לפי מה שאני מבין משניכם, לא היה בעצם שום הבדל מהותי. עשרות שנות מלחמה "אידיאולוגית" על כלום.--2A00:A040:196:303F:A032:8868:A180:8EF9 14:32, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
בינינו מה ההבדל היום? אני לא חושב שרוב מצביעי הליכוד רוצים לחזור לשכם ולעזה. מצד שני רוב מצביעי עבודה/יש עתיד לא רוצים שתי מדינות לשני עמים. אין ממש הבדל מהותי. 192.116.36.234 14:36, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
בינינו, נותרו עדין מחלוקות מדיניות קשות בין הרוב המכריע של מצביעי מפלגות הימין לבין הרוב המכריע של מצביעי מפלגות השמאל. למשל, האם ההתנתקות הייתה טעות? זאת ממש מחלוקת מעשית חריפה, בין שני החצאים שבקרב אזרחי ישראל. אני מדגיש שזאת מחלוקת מעשית, משום שיש לה השלכה מעשית על שאלה פרקטית: האם ראוי לחזור ליישב את חומש ואת צפון השומרון? גם כאן מתקיימת בדיוק אותה מחלוקת חזיתית בין שני החצאים. האם לוותר לארה"ב לגבי הקמת קונסוליה בירושלים שתטפל בפלסטינים? גם כן מחלוקת חריפה בין שני החצאים. והאם ראוי שמצעד הדגלים יעבור גם דרך שער שכם? אותה מחלוקת. והאם ראוי לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית? אותה מחלוקת. אגב, גם לגבי סוגיית שתי מדינות לשני עמים, אני לא ממש משוכנע שאין מחלוקת בין שני החצאים. אולי זה לא ממש חצי חצי, אבל בוודאי זה לפחות קרוב לזה. 147.236.144.145 15:07, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אתה מדבר על הקצוות. רוב מכריע ימין לא חושב שצריך לזור לעזה. כן, יש חלקים בימין (מאוד) שצריך אבל הם מיעוט. יש אנשים במאל (מאוד) שעדיין מאמינים בשתי מדינות, אבל הרוב הגדול (שהצביע למשל ליש עתיד) לא חושב כך. יש מחלוקות בין קצות הקשת הפוליטית, אבל הרוב די דומה עד כדי דברים מינוריים כמו האם צריך ללכת עם דגל ישראל דרך שער שכם. זאת אולי זקעפות קומה, אך אין בכך שום דבר מהותי. 147.235.210.244 18:22, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
למה אתה בורח? האם היזכרתי את עזה? אני ציינתי סידרה של שש שאלות: חלקן סמליות, חלקן מהותיות, אבל אף אחת מהן לא הזכירה את עזה. בכל שש השאלות האלה, העם חצוי, או לפחות כמעט-חצוי. נסה לתפוס אותי על טעות עובדתית (לגבי אופן חלוקת העם), לא תצליח.
אבל כיון שהיזכרת את עזה אז אשתדל להגיד עליה משהו אינטליגנטי: דמיין לעצמך ימני ושמאלי ששטים באוניה בלב האוקינוס. הימני מחזיק קופסה וטוען שיש בה זהב. השמאלי טוען, שבקופסה הזאת שבה אוחז הימני, אין זהב אלא פצצה מסוכנת. הם ממשיכים לשוט, וגם להתווכח על מה שיש בקופסה, כשכל אחד מנסה להביא טיעונים אינטליגנטיים לטובת עמדתו, עד שבשלב מסויים, השמאלי חוטף מהימני את הקופסה ומשליך אותה אל לב האוקינוס. הימני מתרעם: "מה עשית לזהב שלי, אתה נורמלי?", עונה לו השמאלי: "אני בטח נורמלי, אבל אם גם אתה נורמלי אז איזו הצעה נורמלית אתה מציע לעשות כעת, הרי יש בינינו קונצנזוס שאין טעם להשיב את הגלגל לאחור, משום שכל אדם נורמלי אמור להסכים שעכשיו כבר אין טעם לקפוץ אל לב האוקיינוס ולנסות לשלוף משם את הקופסה". עונה לו הימני: "הויכוח הוא לא בין נורמלים, אלא בין אדם חכם לבין אדם טיפש, כי מה שטיפש אחד זורק ללב האוקינוס, גם אלף חכמים לא יוכלו להוציא מבלי שיסתכנו, למרות שהם בטוחים שהוא נהג בטיפשות". עונה לו השמאלי: "למה אתה חושב שזריקת הקופסה לאוקינוס היתה מעשה טיפשי, הרי הייתה בה פצצה מסוכנת". עונה לו הימני: "עכשיו אתה חוזר לויכוח המקורי והאינטליגנטי שהיה בינינו. אבל הטענה הקודמת שלך, שכביכול היגענו לקונצנזוס כי מוסכם על כל הנורמלים שעכשיו כבר אין טעם לקפוץ לאוקינוס כדי לשלוף משם את הקופסה, אינה טענה אינטליגנטית". זה במשל, ועכשיו הנמשל לגבי עזה: השמאלי טוען כלפי ימני המתנגד להתנתקות: "אני בטח נורמלי, אבל אם גם אתה נורמלי, אז איזו הצעה נורמלית אתה מציע לעשות כעת, הרי יש בינינו קונצנזוס שאין טעם להשיב את הגלגל לאחור, משום שכל אדם נורמלי אמור להסכים שעכשיו כבר אין טעם לחזור לעזה". עונה לו הימני: "הויכוח הוא לא בין נורמלים, אלא בין אדם חכם לבין אדם טיפש, כי אחרי שטיפש אחד ביצע את ההתנתקות מעזה, גם אלף חכמים לא יוכלו להציע איך לחזור לשם מבלי שיסתכנו, למרות שהם בטוחים שהוא נהג בטיפשות". עונה לו השמאלי: "למה אתה חושב שההתנתקות הייתה מעשה טיפשי, הרי השהות שלנו בעזה סיכנה את חיינו". עונה לו הימני: "עכשיו אתה חוזר לויכוח המקורי והאינטליגנטי שהיה בינינו, ושעסק בשאלה האם ההתנתקות הייתה מעשה חכם או טיפשי. אבל הטענה הקודמת שלך, שכביכול היגענו לקונצנזוס כי מוסכם על כל הנורמלים שעכשיו כבר אין טעם לחזור לעזה, אינה טענה אינטליגנטית". 147.236.144.145 18:34, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
היום בוודאי שכבר אין ויכוח בין ימין לשמאל, כי אין ימין, יש רק ביביזם. כל המחנה שעבד את עצמו למען אינטרס פרטי של אדם אחד ויחיד, והאדם הזה הוא הנושא היחיד של כל הויכוחים הפוליטיים.
אבל לא שאלתי על ימינו, אלא על העשורים הראשונים של המדינה. אנסח אחרת: אילו טענות היו לחירות נגד השלטון של מפא"י?--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 18:46, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
באותה מידה יכולת לומר, שהיום כבר אין ויכוח בין ימין לבין שמאל כי אין שמאל אלא יש רק שנאה לביבי, ושאחת ההוכחות לכך היא דברי שנאה הנוטפים מהביטוי המשפיל "ביביזם". אבל עזוב. כל הטיעונים האלה, של כן ביבי לא ביבי, כבר התיישנו, והפסיקו לעניין, לא רק את השמאל שבהחלט קיים, אלא גם את הימין שגם כן בהחלט עדין קיים. תשאל את מירב מיכאלי ואת יריב לוין, את ניצן הורוביץ ואת בצלאל סמוטריץ, את רם בן ברק ואת איילת שקד, את אחמד טיבי ואת יועז הנדל. היום אנשים לא מתעניינים בדברים המיושנים ("ביביזם") שעליהם דיברת, אלא בדברים אחרים, החל מיוקר המחיה, עבור לסוגיות אזרחיות, וכלה בנושאים המדיניים שמתאפיינים למשל בחלק משש השאלות שהיצגתי בתגובתי הראשונה. 147.236.144.145 19:31, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
הלוואי שהיית צודק. בכל מקרה, לא זאת הייתה השאלה שלי :) --2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:42, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כן, שמתי לב ששאלתך הראשונה הייתה אפילו עוד יותר מיושנת מהשאלה של כן ביבי לא ביבי. אני לא מסוגל לענות על שאלתך הראשונה, כי טרם נולדתי אז. אבל הייתי שואל את בני בגין, שהוא דומני הפוליטיקאי הכי מבוגר כיום, והוא בטח מכיר היטב את נבכי השורש האידיאולוגי של המחלוקת ושל העוינות ששררו אז בין אביו לבין בן גוריון. 147.236.144.145 23:54, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אגב, באותה מידה ניתן לשאול על שורש המחלוקת האידאולוגית בין הקיבוץ המאוחד לבין איחוד הקבוצות והקיבוצים, או בין השומר הצעיר לנוער העובד והלומד. היו מחלוקות אידאולוגיות חריפות שפילגו בזמנו את הקיבוצים, אך היום, אף אחד כבר לא זוכר מה כל כך הלהיט את הרוחות. אביתר ג'שיחה • 12:59, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

משוואה בנעלם אחד[עריכת קוד מקור]

האם יש משוואה בנעלם אחד שאין לה פיתרון או שיש לה שניים או יותר פתרונות? תודה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תלוי איפה מחפשים את הפתרונות. למשוואה אין פתרונות ממשיים. למשוואה יש שני פתרונות ממשיים. למשוואה אין פתרון בשום מקום. לכל משוואה פולינומית אמיתית (היינו שהמשתנה באמת מופיע בה) יש פתרון בשדה כלשהו. עוזי ו. - שיחה 14:20, 29 במאי 2022 (IDT)

ידוע לי ש פולי זה מרובה אבל מה זה נומי כאן? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

פולינום (באנגלית - polynomial) הוא הלחם של השורש היווני poly (ריבוי) והשורש הלטיני nomen (שם), המתייחס במקרה זה לעצמים שונים. עוזי ו. - שיחה 16:50, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
שלום @עוזי ו., יש מצב לתשובה לשאלה המקורית ברמה של 4 יחידות, עם דוגמאות? תודה. 87.69.242.88 18:45, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ר’ המשפט היסודי של האלגברה. למשוואה יש שני פתרונות ואפילו ממשיים. למשוואה אין פתרון במספר ממשי. יש לה שני פתרונות, אבל הם מורכבים. Tzafrir - שיחה 19:08, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

האם נכון שפיתרונ/ות, או, היעדר פיתרון, כל משוואה בנעלם אחד תלוי בסוג (קבוצת) המספרים עימה עובדים? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

לא תמיד. לפעמים קורה, שזה לא משנה עם איזה מספרים תעבוד, למשוואה לא יהיה פיתרון. למשל למשוואה: x=x+1. לפעמים, לא משנה עם איזה מספרים תעבוד, למשוואה יהיה פתרון יחיד ולא יותר, למשל למשוואה: x=1. לפעמים, לא משנה עם איזה מספרים תעבוד, כל מספר שאיתו תעבוד יפתור אותה, למשל המשוואה x=x. סמי20 - שיחה 19:51, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כן. לא בסוג הקבוצה, אלא בקבוצה עצמה. עוזי ו. - שיחה 01:14, 30 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
סמי20 אמר לא תמיד, עוזי.ו. אמר כן. יצאתי מבולבל. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
כל אחד משנינו התייחס למושג אחר: עוזי התייחס למושג "משוואה פולינומית אמיתית" (בנעלם אחד), בעוד שאני התייחסתי אל המושג אשר (לדעתי) אליו התכוונת כשכתבת "משוואה בנעלם אחד".
למשל: המשוואה x=x+1 איננה משוואה פולינומית אמיתית, משום שכאשר מחסירים את x משני אגפיה - אז נותרים עם המשוואה המנוונת 1=0 - שאיננה פולינום אמיתי (שהרי סימן הנעלם אינו מופיע בה). אותו דבר לגבי המשוואה x=x. לכן, תגובתו האחרונה של עוזי אינה מתיימרת להתייחס למשוואות האלה. מאידך, אני התכוונתי להתייחס למקרה היותר כללי, שכולל כל דבר אשר (לדעתי) אליו התכוונת כשכתבת "משוואה בנעלם אחד", ולכן כן התייחסתי גם למשוואות הנ"ל (ולא רק למשוואות שאליהן התייחס עוזי), וזה אפוא מקור ההבדל בין תגובתי לבין תגובת עוזי. בקיצור: אמור לנו האם בכוונתך לשאול רק על משוואות פולינומיות אמיתיות (בנעלם אחד), או גם על משוואות (בנעלם אחד) מהסוג היותר כללי הנ"ל, ואז נגיד לך איזו מבין שתי התשובות האחרונות שקיבלת עונה באופן יותר הולם לשאלתך.
אסיים בהערה טכנית: היית אמור לפרסם את שאלתך, לא כאן, אלא בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. סמי20 - שיחה 11:18, 30 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
האמת שלא התכוונתי לשאול על סוג מסוים אלא בכללי אבל מה שאני מבין זה שיש משוואה בנעלם אחד פולינומית אמיתית ויש משוואה בנעלם אחד לא פולינומית אמיתית ושבכל מצב (סוג א' או סוג ב') התוצאה תלויה בקבוצת המספרים עימה עובדים. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אם אתה שואל על סוג ב', כלומר על משוואה במובנה הכי כללי ונאיבי, כלומר על כזו שאותה לא בהכרח ניתן להציג בתור פולינום אמיתי, אז כבר עניתי לך כי - קיום/היעדר פיתרון עבורה - אינו בהכרח תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. למשל המשוואה x=x+1 היא מסוג ב', ומתברר באופן מוחלט ובלתי תלוי כי - שום מספר שאיתו אתה תעבוד לא יפתור אותה - בלי קשר לקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. גם לגבי המשוואה x=x למשל, שגם היא מסוג ב', מתברר באופן מוחלט ובלתי תלוי כי - כל מספר שאיתו אתה תעבוד כן יפתור אותה - שוב בלי קשר לקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. וכמובן יש עוד המוני (למעשה אינסוף) דוגמאות אחרות למשוואות מסוג ב', שלגבי כל אחת מהן - קיום/היעדר פיתרון עבורה אינו תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד.
אבל אם אתה שואל על סוג א', כלומר על משוואה שאותה ניתן להציג בתור פולינום אמיתי, אז עוזי כבר ענה לך כי - קיום/היעדר פיתרון עבורה - תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. למשל: מי שעובד רק עם מספרים שלמים - לא יצליח להגיע אל פתרון-המשוואה x+x=1, אבל מי שמסכים לעבוד גם עם מספרים שבורים - כן יצליח להגיע לפתרונה. וכמובן יש עוד המוני (למעשה אינסוף) דוגמאות אחרות למשוואות מסוג א', שלגבי כל אחת מהן - קיום/היעדר פיתרון עבורה תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. אגב: ברור שעוזי התייחס רק למצב שבו שום פתרון של המשוואה אינו חשוף בתוך עצם הנוסח שלה, כי אם פתרונותיה כבר כן נחשפו בתוך עצם הנוסח שלה, כפי שקורה למשל בתוך המשוואה x=1 (שהיא גם כן מסוג א') וכדומה, אז ברור שבכל מקרה אתה תצליח להגיע לפתרונה - בלי קשר לקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד - שהרי אתה בהכרח עובד עם פיתרונה שהרי כבר חשפת אותו בתוכה מייד כשהיצגת אותה: במילים אחרות, מי שלמשל מנסים לפתור את המשוואה x=1 (שהיא מסוג א'), בהכרח עובדים גם עם המספר 1, שהרי הם אפילו חושפים אותו באופן מפורש באגף הימני של המשוואה, והרי המספר הזה שאיתו הם בהכרח עובדים - הוא פתרונה הבלבדי. הנה עוד דוגמה למשוואה (מסוג א'), שהאופן להגיע לפתרונותיה אינו תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד, משום שפתרונותיה כבר חשופים בתוך עצם הנוסח שלה: ובכן מי שמנסה לפתור את המשוואה xx+0 = 1x (שהיא מסוג א'), בהכרח עובד גם עם שני המספרים 0,1 (שהרי הוא אפילו מציג באופן מפורש את שניהם לראווה בתוך נוסח המשוואה), והרי שני המספרים האלה שאיתם הוא בהכרח עובד - הם שני פתרונותיה הבלבדיים. וכמובן יש עוד המוני (למעשה אינסוף) דוגמאות אחרות למשוואות מסוג א', שלגבי כל אחת מהן - פתרונותיה כבר חשופים בתוך עצם הנוסח שלה. סמי20 - שיחה 13:43, 30 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

סמי20 בתגובתך האחרונה דנת בסוג א' ואז דנת בסוג ב' ואז חזרת לדון בסוג א'. בבקשה תערוך את תגובתך כך שכל הדיון בסוג א' יהיה במקום אחד וכל הדיון בסוג ב' יהיה במקום אחד. תודה. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

היפרדתי בכקשתך, וגם הוספתי מעט, כדי שהדברים יהיו ברורים יותר. סמי20 - שיחה 10:29, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אני מרגיש שבדיון הזה למדתי יותר על משוואות בנעלם אחד מבכל שלב אחר בהיסטוריה של חיי. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

משום מה השאלה הפשוטה של משוואה בנעלם שיש לה שניים או יותר פתרונות לא נענתה. התשובה היא שכמות הפתרונות יכולה בהחלט להיות אינסופית, שווה ל-3 או ל-7 או להיות כל המספרים הממשיים (שים לב ש"אינסוף פתרונות" לא שקול ל"כל המספרים הממשיים הם פתרונות"). השאלה המקורית לא מוגבלת לפולינום מדרגה שניה. אז למשוואה יש אינסוף פתרונות. למשווה יש 3 פתרונות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:35, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לדעתי החלק הנוסף בשאלה של השואל דנן (על "או יותר"), כן נענה כבר קודם לכן, כשהיצגתי לו את המשוואה x=x. סמי20 - שיחה 16:44, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

החלוקה הזו ל"סוגים" היתה מוצדקת במאה ה-16, לפני שהכירו בקיומם של המספרים השליליים. כל משוואה פולינומית אפשר להציג בצורה p(x)=0, כאשר p הוא פולינום בנעלם x, הכולל לכל היותר מונום אחד מכל מעלה. כעת אפשר להפריד למקרים לפי מעלת הפולינום (פולינום האפס; פולינום שהוא קבוע שאינו אפס; כל השאר). עוזי ו. - שיחה 15:52, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אכן, אם כי השאלה של השואל דנן הצריכה מחדש להפריד כאן בין שני סוגים, משום שמבעד לריסי עיניו היה ניכר - שמלכתחילה הוא לא הכיר כלל את מושג הפולינום - ושלכן כשהוא שאל על "משוואה בנעלם אחד" הוא התכוון למובן הכי כללי ונאיבי של מושג המשוואה. אחר כך הוא גם הודה בכך כשכתב "האמת שלא התכוונתי לשאול על סוג מסוים אלא בכללי". כבר זה לבדו היה מספיק כדי להצדיק להפריד בפניו בין שני הסוגים. סמי20 - שיחה 16:41, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

כמעט תמיד בדיונים על מתמטיקה צריך להבהיר בדיוק את המושגים שבהם משתמשים. בשאלה זו "משוואה בנעלם אחד שאין לה פיתרון או שיש לה שניים או יותר פתרונות" לא מגדיר היטב מהי משוואה ומה מבדיל בין פתרונות שונים. לדוגמה אפשר לשאול - מהי הזווית שאם נכפיל אותה ב-4 נקבל מעגל שלם? התשובה הידועה לכל היא "90 מעלות" (זווית ישרה), אבל במובן מסוים אפשר לומר שיש שתי תשובות - גם מינוס 90 מעלות. האם זו אותה זווית? נסו להסתובב סביב כיוון השעון 90 מעלות או מינוס 90 מעלות - ההבדל הוא מזרח ומערב. בדומה לכך גם המשוואה x=x+1 יכולה להתפרש כבעלת פתרונות רבים, אם החיבור הוא מודולו 1, בדומה ל"הקפה שלמה של המעגל". עוד דוגמה: המשוואה x+1=x-1 נראית חסרת פתרונות, אבל בהקשר של חיבור מודולו 2, יש לה שני פתרונות: x=0 ו-x=1. שתי הדוגמאות האלה אינן מומצאות, הן שימושיות ביותר.

בשביל הכיף, הנה שאלה שמספר הפתרונות שלה תלוי בהקשר. פאקמן יצא מביתו, הלך קילומטר דרומה, הלך 10 קילומטר מזרחה, הלך קילומטר צפונה, והגיע שוב לביתו. איפה נמצא ביתו של פאקמן? כמה תשובות אפשריות יש? בין הפותרים נכונה תוגרל טבעת מביוס. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 22:13, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

למרבה המזל, המתמטיקה מצויידת בשפה מדויקת שמיועדת למנוע עמימויות סמנטיות (שכרגיל עלולות להתרחש בשפות אנושיות שאינן מתמטיות). למשל, היא יודעת להבחין גרפית, בין חיבור רגיל לבין חיבור מודולו. אם זה חיבור רגיל אז כותבים ומקבלים פסוק שקרי, אבל אם זה חיבור מודולו 1 אז כותבים ומקבלים פסוק אמיתי לכל x (שלם). השאלה היא אפוא רק, האם רוצים שפה עמומה או מדויקת.
לשאלתך על הפאקמן יש אינסוף תשובות. למשל, הוא נמצא קילומטר אחד צפונית לקו המשווה של איזשהו גלובוס שהיקפו עשרה קילומטר. ועוד. סמי20 - שיחה 22:30, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

האם הוראת תחום המשוואות בבתי ספר בישראל שגויה?[עריכת קוד מקור]

אם אני לא טועה ואני נזהר מאד פה, בישראל מלמדים ילדים ונערים קטנים עיבוד משוואות (פיתרון/כמה פתרונות/היעדר פיתרון) בדרך כלל רק לגבי קבוצת המספרים הטבעיים כך שאין בכלל שיח על קבוצות מספרים אחרות ואני בספק שגם החלוקה בין פולינומית אמיתית ללא אמיתית מוזכר. שנים אחרכך ורק למי שהמשיך מספיק, מכירים את כל השפעת קבוצות המספרים, בעיבוד משוואות ואימיתות פולינומית. האין זו בעיה? עצם זה שלא מגדירים אפילו קבוצת המספרים הטבעייים ובכך "מהפנטים" לחשוב שזו קבוצת המספרים היחידה הקיימת בלי אפילו לזרוק הערה שיש קבוצות אחרות והיעדר השיח על אמיתות פולינומית לא מעיד על הוראה אלמנטרית שגויה מהיסוד? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

זה לא נכון שמלמדים רק על מספרים טבעיים. לומדים לחסר (והנה לנו שלמים), לומדים לחלק (והנה לנו הרציונליים), ורואים משוואות שדורשות להוציא שורש (מספרים אלגבריים), או משוואות באקספוננטים (ממשיים). הקשר המפורט בין הפולינום ושורשיו לבין שדה פיצול הוא נושא מתקדם שאינו שייך לתיכון (למרות שרומזים עליו - נוסחאות וייטה). עוזי ו. - שיחה 12:54, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
שאלה לשואל (לא לעוזי): האם לדעתך, המספר חצי נחשב בתור (מה שאתה מכנה) מספר "טבעי"? אגב, יש לי חשד מסוים, ולכן אני מעלה את הסוגיה הנ"ל בפני השואל (כאמור לא בפני עוזי). סמי20 - שיחה 13:02, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
ברור לי שפורמלית חצי אינו מספר טבעי (אלא "רציונאלי") ולכן אני אישית לא מגדיר אותו טבעי אבל כן כללתי גם חצאים וטעיתי בניסוח. בסה"כ ניסיתי להעביר את המסר שלי לא ידוע על שיח רציני בנושא קבוצות מספרים (או "מערכות מספרים" אם תרצה) ועל משוואה פולינומית אמיתית לעומת לא אמיתית בהוראת מתמטיקה לילדים ונערים קטנים ומתייחסים להכל כאל "טבעי" מאותה קבוצה ואם זה המצב אני אישית חושב שזה שגוי מהיסוד וייתכן שקודם כל צריך ללמד פורמלית שיש קבוצות של מספרים ואז להציג דוגמאות למספרים מקבוצות "שימושיות" מאד. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אגב אולי במקום להגיד "טבעיים" (כמטאפורה) הייתי צריך להגיד "טהורים" או "טריוויאליים". --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
התשובה לשאלתך היא לא ממש בתחום של המתמטיקה הטהורה, אלא גולשת אל תחום הפדגוגיה, כי זאת עליך לדעת - שמסיבות שהן פדגוגיות בעיקרן - שיטת ההוראה בבית הספר שונה מזו שבאקדמיה, אז הבה נעשה סדר:
נקודת המוצא של מורה בבית הספר היא שהתלמיד, המנסה לפתור את המשוואות המוצגות לו על ידי המורה, אמור לעשות זאת על סמך קבוצת המספרים - לא "הטבעית" וגם לא "הטריויאלית" (כלשונך) - אלא המקסימלית הידועה לתלמיד, שלמעשה משתנית - בהתאם לכיתתו ולגילו - וליתר דיוק בהתאם להנחיות שמקבל המורה ממשרד החינוך לגבי השאלה מהי קבוצת המספרים המקסימלית שאותה אמור התלמיד להכיר בגיל נתון ובכיתה נתונה שבה מלמד המורה את התלמיד. לכן, אם למשל בגיל מסויים ובכיתה מסויימת אמור התלמיד להכיר רק מספרים ראציונאליים, אז המורה מצפה שהתלמיד יטען שאין פתרון למשוואה xx=2, ולכאורה בצדק יטען כך - שהרי שום פתרון שלה אינו כלול בקבוצת המספרים המקסימלית שאותה התלמיד אמור להכיר בשלב המוקדם ההוא. אחר כך, כשהתלמיד כבר מספיק להגדיל - את קבוצת המספרים שאיתה הוא עובד - לעבר קבוצת המספרים "הממשיים" שכוללת אפוא גם מספרים אי-ראציונאליים, אז המורה מצפה כי - מצד אחד התלמיד ישנה את תשובתו הקודמת ויטען כעת שכבר יש פתרון למשוואה xx=2 (שהרי הפתרון הזה כבר כן נעשה כלול בקבוצת המספרים המקסימלית שאותה כבר אמור התלמיד להכיר בשלב המתקדם ההוא) - וכי מצד שני התלמיד גם יטען שעל כל פנים עדין אין פתרונות למשוואה xx+1=0. בשלבים עוד יותר מתקדמים, נניח כשהוא מגיע לחמש יחידות ולומד על קבוצת המספרים המרוכבים, אז כבר מצופה ממנו שישנה גם את מענהו על המשוואה השניה - שהרי פתרונותיה כבר כן נעשים כלולים בקבוצת המספרים המקסימלית שאותה כבר אמור התלמיד להכיר בשלב העוד יותר מתקדם ההוא.
זה לגבי בית ספר. אבל באקדמיה, כשהסטודנט מתחיל בהיכרות עם עוד סוגי מספרים, למשל עם הקווטרניונים שלמעשה אינם בהכרח מקיימים את הכלל הנאיבי xy=yx, ועם עוד המוני סוגי מספרים אחרים - ועם עוד המוני סוגי עצמים מתמטיים אחרים, הסטודנט מתחיל להגיע לתובנה החדשה שאגב גם מוצדקת יותר מתוך ההיבט המתמטי הטהור והיא שלמעשה - כשמדובר במשוואה שניתנת להצגה כפולינום אמיתי - אז קיום/היעדר פתרון עבורה תלוי בקבוצת המספרים שאיתה המתמטיקאי עובד. אבל זאת תובנה מאד מתקדמת, שמצריכה סוויצ' מסויים בחשיבה של תלמיד ששואף להתקדם ולהפוך מתישהו למתמטיקאי אמיתי, ולכן בבתי הספר נמנעים מלאתגר את התלמיד איתה, ולכן עובדים איתו בשיטה הנאיבית הראשונה, שאינה "מסבכת" אותו אפוא בהפרדה בין קבוצות, אלא מניחה שהוא מניח באופן נאיבי שיש כאמור קבוצת מספרים יחידה שהיא כאמור קבוצת המספרים המקסימלית שאותה מכיר התלמיד בהתאם לגילו.
לסיכום: בבית הספר מתחשבים יותר בהיבט הפדגוגי מאשר בהיבט המתמטי הטהור, ולכן זה לא ממש יהיה נכון לטעון (כלשונך בשאלתך שבתת-הכותרת) - שכביכול "הוראת תחום המשוואות בבתי ספר בישראל שגויה", אלא אם כן - אתה מנסה לטעון שהשיטה הנוכחית בבתי הספר שגויה גם בהיבט הפדגוגי - ולכן אתה אולי מנסה לאתגר את המערכת בשיטה פדגוגית חדשה, אבל זה כבר מצריך מצידך להציג נימוק פדגוגי משכנע שאותו עדין לא סיפקת.
סמי20 - שיחה 11:44, 3 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שזה עניין של "עדיין", לפחות כעת אני כלל לא חושב שאני הסמכות לעשות זאת אם כי אינטואיטיבית אני חש שעדיף להכיר לתלמיד את מושג הקבוצות (sets) בכללותו ואז מיד את מושג קבוצות המספרים עם הדגמת קבוצות מספרים שהן באמת טריווייאליות בחיי היום יום בתור התחלה ובעת הנכונה גם לעבד משוואות איתן. אם אני מבין אותך נכון הקבוצה ה"מקסימלית" שהזכרת היא למעשה "קבוצת מספרים אחת או יותר מסך קבוצות המספרים הפורמליות המוגדרות". --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
ב"קבוצת המספרים המקסימלית שידועה לתלמיד" הכוונה היא, לקבוצה שמכילה כמה שיותר מספרים ("מקסימום מספרים") שכבר ידועים לתלמיד. סמי20 - שיחה 19:25, 3 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
קרי אין שיח על מושג הקבוצות עצמו. עצוב. עצוב לאללה. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
ועוד דבר, הייתי קורא לאותה "קבוצה מקסימלית", "הקבוצה המבולגנת", כי פשוט אין בה שום אלמנט של סדר/אחידות/סטנדרטיזציה. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא ברור לי למה אתה טוען שבקבוצה המקסימלית אין שום אלמנט של סדר/אחידות/סטנדרטיזציה. למשל, בגיל מאד מוקדם, הקבוצה המקסימלית היא: אחת, שתיים, שלוש, וכו' (עד אינסוף). האם אין בה סדר? אחר כך, כשהתלמיד גדל, גדלה יחד איתו גם הקבוצה המקסימלית - בכך שהיא כבר מכילה גם שברים, והלא תסכים איתי שיש סדר גם בין שברים, למשל: אחד גדול משני-שליש, שגדול מחצי, שגדול משליש, וכך הלאה: תמיד אפשר לקבוע - מי גדול יותר - מבין כל שני מספרים רציונאליים חיוביים (בין אם שניהם שלמים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. אחר כך, כשהתלמיד ממשיך לגדול, ממשיכה יחד איתו לגדול גם הקבוצה המקסימלית - בכך שהיא כבר מכילה גם את האפס ואת המספרים השליליים, למשל: אחד גדול מחצי, שגדול מאפס, שגדול ממינוס חצי, וכך הלאה וכך הלאה: תמיד אפשר לקבוע - מי גדול יותר - מבין כל שני מספרים רציונאליים (בין אם שניהם חיוביים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. אחר כך, כשהתלמיד ממשיך לגדול עוד, ממשיכה יחד איתו לגדול עוד גם הקבוצה המקסימלית - בכך שהיא כבר מכילה גם את המספרים הממשיים האי-רציונאליים - למשל את המספר שמכפלתו בעצמו היא שתיים, ושוב תמיד אפשר לקבוע - מי גדול יותר - מבין כל שני מספרים ממשיים (בין אם שניהם רציונאליים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. אחר כך, במידה והתלמיד מחליט שהוא הולך על חמש יחידות, אז גם הקבוצה המקסימלית שאותה הוא מכיר ממשיכה לגדול עוד יותר - בכך שהיא כבר מכילה גם את המספרים המרוכבים הבלתי ממשיים - למשל את כל המספרים שמכפלתם בעצמם קטנה מאפס, ושוב ניתן להצביע על סדר כלשהו (לאו דווקא יחס הסדר המפורסם הקובע איזה מספר "גדול יותר") בין כל שני מספרים מרוכבים (בין אם שניהם ממשיים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. לסיכום: לא ברור למה אתה משתמש בכינוי "הקבוצה המבולגנת" כלפי קבוצת המספרים המקסימלית הזאת - שהולכת וגדלה ככל שגם התלמיד הולך גדל. למה "מבולגנת", כשבפועל יש בה סדר? סמי20 - שיחה 01:07, 6 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
זה "סדר" פרסונלי רנדומלי נטול קיבוץ פורמלי. אולי הייתי צריך לומר הקבוצה הלא מקובצת. אני טוען שלמען הסדר הטוב, יש להכיר לילדים ונערים את מושג הקבוצה ולארגן מספרים בקבוצות משוימות. לא אתפלא אם הוראת המתמטיקה בישראל הייתה יותר מוצלחת לו היה זה המקרה. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
תן דוגמה, אל מה אתה מתכוון כשאתה טוען שמדובר ב"סדר פרסונלי רנדומלי נטול קיבוץ פורמלי". כדי להקל על הדיון, הבה נדון למשל ברמה של 4 יחידות: ברמה הזאת, הקבוצה המקסימלית היא כידוע קבוצת המספרים הממשיים (הן הרציונאליים והן האי-רציונאליים): עכשיו הבה ניקח למשל את שלושת המספרים: א. אחד-ושתי-חמישיות (שהוא אגב מספר ממשי רציונאלי), ב. השורש הריבועי החיובי של שתיים (שהוא אגב מספר ממשי אי-רציונאלי), ג. אחד-ושלוש-שביעיות (שהוא אגב מספר רציונאלי). האם אתה מכחיש, שהסדר הזה שלפיו סידרתי הרגע את שלושת המספרים הממשיים האלה - השייכים כמובן לקבוצה המקסימלית הידועה לכל תלמיד שלומד 4 יחידות - הוא סדר הגיוני לגמרי, שכמובן - מתחיל במספר הכי קטן משלושתם - ומסתיים במספר הכי גדול משלושתם? למה אתה קורא לסדר הזה "רנדומלי"? מה רנדומלי בלסדר מספרים לפי גודלם? אגב, הסדר הזה, שמסדר מספרים לפי גודלם, מאפשר לסדר את כל אינסוף המספרים הכלולים בתוך הקבוצה הנחשבת כמקסימלית בעיני תלמיד שלומד ברמה של 4 יחידות.
ובכלל, למה אתה מציע (פדגוגית) לסבך את התלמיד הזה עם כמה קבוצות, כאשר הוא יכול - להתייחס לקבוצה אחת בלבד שהיא כאמור הקבוצה המקסימלית מבחינתו - ואז לנסות ולפתור לפיה כל משוואה שמוצגת לו? מה לא בסדר (פדגוגית) עם הקבוצה היחידה הזאת שמסודרת בסדר כל כך הגיוני? סמי20 - שיחה 13:40, 6 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
זה פרסונלי ורנדומלי כי זה משתנה מאדם לאדם וממסלול חיים למסלול חיים. זה נטול חלוקה לקבוצות. לא אני כתבתי על 4 יחידות אלא משתמש אלמוני אחר ודבריך צריכים להיות מופנים אליו ולא אלי (אנא ערוך). --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
זה שמהתגובה שקיבלת ממני השתמע כאילו היית האדם שפירסם את השאלה המקורית, זה המחיר שמשלם כל מי - שלא חותם - ושבכך מבלבל את המגיבים שבטעות מחשיבים כאדם יחיד את כל הלא חותמים המפרסמים את דבריהם תחת אותה כותרת.
לגופו של עניין: כשהמורה שואל את התלמיד "איזה מספרים פותרים את המשוואה", המורה בעצם מקצר בלשונו ולמעשה מתכוון לשאול: "מתוך כלל המספרים שאתה מכיר, איזה מספרים פותרים את המשוואה?". אתה מגדיר שאלה כזאת בתור "פרסונאלית רנדומלית" - משום שהיא תלויה בקבוצת המספרים המקסימלית הידועה לתלמיד הנשאל - מה שאכן משתנה מגיל לגיל (ובזה אתה צודק), אבל המורה בבית הספר (שלא כמו המרצה באוניברסיטה) - אינו מכנה את השאלה הזו "שאלה פרסונלית רנדומלית" אלא - מכנה אותה "שאלה שמתחשבת לא רק בשיקול המתמטי הטהור אלא בראש ובראשונה בהיבטים הפדגוגיים המשתנים לפי הגיל". כל אחד והכינויים שהוא מעניק לשאלה הזו, אבל דבר אחד מוסכם על הכול: שהשיקול של המורה בבית הספר אינו מתמטי טהור אלא גם פדגוגי (ראה למשל את הערת עוזי שמתחת לדבריי), ועכשיו תקרא לזה איך שתרצה. סמי20 - שיחה 21:32, 6 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
הרעיון ללמד בבתי הספר את מושג הקבוצה הוביל לרפורמת ה-New Math (אנ') בהוראת המתמטיקה בארצות הברית (בסביבות 1960); ידועה היום בעיקר ככשלון קטסטרופלי. עוזי ו. - שיחה 14:16, 6 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

New Math[עריכת קוד מקור]

למשתמש:עוזי ו. נכתב בערך אליו קישרת שהתכנית כללה נושאים אלה:

Topics introduced in the New Math include set theory, modular arithmetic, algebraic inequalities, bases other than 10, matrices, symbolic logic, Boolean algebra, and abstract algebra.[2]

זה קצת שונה מרק להוסיף את תורת הקבוצות ולארגן מספרים בקבוצות. גם להציג לילדים שתי קופסאות בתוך קופסה יכול להיות לימוד על תורת הקבוצות. יש פה דיון מעניין ללא ספק. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

המקור לרדיפת נשים באסלאם[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מה המקור לאובססיה של תרבות האסלאם להתעללות בנשים? האם זאת הקצנה של היהדות? או שהמקור הוא עוד בתרבויות טרום-אסלאמיות שהתקיימו במקומות שלימים התאסלמו?--2A00:A040:196:303F:A032:8868:A180:8EF9 14:38, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

האסלאם לא שונא נשים יותר מהדתות המונותאיסטיות האחרות (מלבד הדת הבהאאית). השאלה מניחה הנחות מוקדמות שגויות... סיון ל - שיחה 07:32, 30 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
כשאת כותבת "האסלאם לא שונא נשים יותר מהדתות המונותאיסטיות האחרות", ומוסיפה "מלבד הדת הבהאאית", את מבליעה בין השורות את ההנחה, שבדתות המונותאיסטיות האחרות (חוץ מהדת הבהאאית) כן יש שנאה (לפחות מסויימת) כלפי נשים, שזאת לדעתי גם כן הנחה מוקדמת שגויה, שמפניה את מתריעה. אמנם מוסכם עלי, שבקרב הדתות המונותאיסטיות יש חוסר שויון מגדרי, שלפעמים הוא לטובת הגברים ולפעמים הוא לטובת הנשים: למשל גברים זכאים להתמנות לרב-בית-כנסת או לקאדי מוסלמי או לכומר קתולי, שזאת זכות שאינה מוקנית לנשים, ומצד שני נשים פטורות מחובות דתיות מסויימות המוטלות על גברים בלבד. לכן מוסכם שבדתות המונותאיסטיות אין שויון מגדרי, ואגב זה ממש מובנה בדתות האלה, בגלל שמעצם טבען הן שמרניות, כלומר חשובה להן ההיסטוריה הישנה, והרי מבחינה היסטורית תופעת אי השויון המיגדרי איפיינה פעם את כלל החברה האנושית, ולכן אין פלא שמצד אחד התופעה הזאת יכלה לשגשג במיוחד אצל הדתות השמרניות ושמצד שני היא התקשתה לשרוד בקרב קבוצות מהפכניות שדיגלן היה הפוך: "בנין ישן עדי יסוד נחריבה". אבל איך קפצת מכאן להנחה, שהדתות המונותאיסטיות מתאפיינות (יותר מהדת הבהאאית) בשנאה כלפי נשים? אמנם, אין בדעתי לטעון שאין בעולם תופעה של מיזוגניה, כי יש. אבל לדעתי זה לא קשור לדתות המונותאיסטיות, כי התופעה הזאת של שנאת נשים, היא אמנם בלתי נפוצה, אבל כשנתקלים בה אז אפשר למצוא אותה במידה שווה אצל מונותאיסטים ואצל פוליתאיסטים ואצל אתאיסטים. כל הקבוצות נגועות בתופעה הבלתי נפוצה הזאת, ובמידה שווה פחות או יותר. אף קבוצה לא תוכל לטעון שידיה נקיות, אבל עדין כל קבוצה, וזה לא משנה אם זאת המונותאיסטית או הפוליתאיסטית או האתאיסטית, תוכל לטעון בצדק שהמיזוגניה מצויה רק אצל מיעוט קטן בקרב הקבוצה שאינו מאפיין את כלל הקבוצה. 147.236.144.145 15:59, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
בעוד שנשים אכן יכולות לכהן במגוון רחב של עמדות השפעה והנהגה בדת, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית, הרי שהן אינן רשאיות לשמש כחברות המוסד העליון של הדת הבהאית - בית הצדק העולמי. על זה הדרך ובניגוד לרעיון השוויון, חינוכן של הבנות זוכה בעולם הבהאי לעדיפות על פני חינוכם של הבנים, אולם לא בשל תפיסות תיקון גרידא אלא בשל תפיסתן של נשים כאימהות העתידות לשמש כמחנכות לילדיהן. 2A02:3038:404:2E38:1DF4:944C:AA38:2FB5 09:22, 30 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
קיוויתי לקבל תשובה מלומדת, במקום זה קיבלתי הרצאה על האיזון הקדוש של הפוליטקלי קורקט. אין בויקיפדיה מישהו שמכיר היטב את מקורות האסלאם?--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 18:49, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אני מציע לך לשים לב, שעד כה לא קיבלת שום "הרצאה", אלא קיבלת רק תגובה קצרצרה אחת, והיא זאת של סיון (לא כולל התגובה הקצרצרה הנוכחית שהיא טכנית בעיקרה). שתי ההרצאות שניתנו כאן, לא היו מיועדות לך, אלא רק לסיון, משום שהיא זאת שהזכירה לראשונה את הבהאאים. 147.236.144.145 20:41, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אני איני מומחה בזה, לד"ר מוטי קידר יש מספר הרצאות על הנושא ביוטיוב,אחת מהן שמעתי ואני לא יודע איזו מהן. הנה אחת לדוגמה https://youtu.be/-g_i2NHsOt0 אולי תהיה לתועלת. Yyy774 - שיחה 22:26, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
תודה, אצפה.--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:56, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
הבסיס לשאלה הוא בעייתי: "מה המקור לאובססיה של תרבות האסלאם להתעללות בנשים" מניח שבתרבות האסלאם יש אובססיה להתעללות בנשים. לטעון טענה מוכללת כזו די שקול להכללה על כך שליהודים יש אובססיה לכסף (רק בסדר גודל אחר - יש למעלה ממיליארד מוסלמים ששייכים למגוון של תרבויות שונות מאוד זו מזו, לפחות כמו ואולי הרבה יותר מהמגוון בין התרבויות השונות שבהן חיים יהודים). אני מניח שהשואל קיבל את הרושם הזה ממקור מידע כלשהו ולא הסיק זאת בעצמו (אחרת השאלה לא הייתה נשאלת), והייתי מציע לשואל לבדוק היטב את המקור ולסנן טיעונים דמגוגיים מסוג זה. בספרים מסוימים כתוב גם שיהודים צריכים דם של ילד נוצרי בשביל אפיית מצות; לא צריך להאמין לכל דבר. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 22:39, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לא אמרתי שמיליארד מוסלמים מתעללים בנשים, אלא שהתרבות שלהם מעודדת זאת. לא מדובר כמובן על מקור בודד או על מקרה בודד ואפילו לא על איזור ספציפי בעולם המוסלמי. ההתעללות המזוויעה בנשים מתרחשת לאורכו ולרוחבו של כל העולם המוסלמי, החל מאפגניסטן ופקיסטן שבמרכז אסיה, דרך עיראק וערב הסעודית שבמזרח התיכון, ועד לסודאן וסומליה שבקרן אפריקה. אם אין לך מושג על מי אני מדבר, כדאי שתפקח את העיניים ותרחיב את אופקיך. תתחיל למשל בערכים טליבאן, דאעש, בורקה, ומילת נשים. לא תמיד חייבים להתחבא מאחורי הצנזורה הפתטית של הפוליטקלי קורקט. מותר גם להיצמד לעובדות. ההשוואה של תפוצת התופעות האלה לתפוצה אפיית מצות מדם כ"כ מגוחכת, שאני מציע לך למחוק את המשפט הזה, כי זה פשוט מביך. בכל מקרה, לא הייתה לי כוונה לעורר ויכוח, אלא לקבל מידע חדש. אם אין לך מידע כזה, זה גם בסדר. לא חייבים להגיב בכוח.--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:56, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
ומעניין לעניין: בשביל הכייף, הנה חידה: תן שתי דוגמאות למדינה מוסלמית שנמצאת כולה באירופה, ועוד שתי דוגמאות למדינה ערבית שאינה מוסלמית. סמי20 - שיחה 22:50, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
אלבניה ובוסניה, לבנון (בעבר) והשנייה אין לי מושג.--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:56, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
לגבי תשובתך לשאלתי הראשונה: ציונך הוא מאה. אבל אילו רציתי להקשות יותר (כדי לתת לך אופציה לקבל את הציון מאה וחמישים), הייתי מבקש ממך - לא שתי דוגמאות - אלא שלוש, אם כי תחת ההסתייגות - שהמדינה האירופית המוסלמית השלישית אינה חברה באו"ם. כדי לא למשוך את הזמן יותר מדי, אתן כעת את התשובה: קוסובו, שאגב רק לאחרונה פתחה שגרירות בירושלים, שזה בהחלט דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שזו מדינה מוסלמית. לגבי תשובתך לשאלתי השניה: לא היה מצופה ממך להוסיף בדוגמה של לבנון את המילה "בעבר", משום שגם בלי קשר לנתון הבלתי ידוע של אחוז המוסלמים בקרב תושביה (עדין לא ידוע האם הם כבר מהווים בה רוב משום שטרם נערך בה מיפקד מעודכן), היא אכן - בהגדרה - בלתי מוסלמית, ויש לכך השלכות חוקתיות שונות: למשל, לפי חוקת לבנון, שתקפה עד היום, נשיא לבנון חייב להיות נוצרי (ועוד השלכות חוקתיות). לגבי המדינה השניה, אתן רמז: מדובר במדינה ערבית קתולית שאפילו חברה באיחוד האירופי! מפתיע, נכון? טוב, בינתים אני לא מגלה, ואני גם מזהיר שהתשובה אינה קלה, כי היא מצריכה ידע מסויים בהגדרת עצם מושג ערביותו של אדם. אם לא תינתן תשובה עד מחר בשעה זו, אז אציג את התשובה. סמי20 - שיחה 12:33, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אבל לפי האנציקלופדיה החופשית מדובר על מדינה אירופאית (לפי ויקינתונים מדובר על מדינה באירואסיה). אבל לפחות הצלחנו למצוא מדינה מוסלמית נוספת באירופה, גם אם עוד הרבה פחות מוכרת מקוסובו. Tzafrir - שיחה 12:40, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אני מבין שאתה מתייחס לשאלתי הראשונה. ובכן לגביה אני במפורש ציינתי, שאני שואל על מדינה מוסלמית שנמצאת "כולה" באירופה. אם מדובר על אירואסיה, אז זה אומר שלא כל המדינה כולה נמצאת באירופה, ואז זה לא נחשב, כי למעשה יש הרבה כאלה: טורקיה (שאגב החלק האסייתי שלה שהוא רובה נקרא "אסיה הקטנה"), קזחסטן (4 אחוז משטחה נמצא באירופה), אזרבייג'ן (אחוז עוד יותר קטן משטחה נמצא באירופה), ועוד. סמי20 - שיחה 12:47, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
"מדינה ערבית קתולית שאפילו חברה באיחוד האירופי"?! אין לי מושג. למיטב ידיעתי, המדינה הערבית היחידה שהתקיימה אי פעם באירופה הייתה ספרד (אולי גם סיציליה?), אבל היא לא הייתה ערבית קתולית אלא ערבית מוסלמית, וכידוע לכולנו ספרד במתכונת הנ"ל כבר מזמן לא קיימת...--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 13:48, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אם תגובתך הבאה תכלול, הן הצהרה שזהותך היא זו של האדם שפתר נכון את שאלתי הראשונה, והן בקשה שאתן כבר כעת את התשובה הנכונה, אז זה יפטור אותי מהבטחתי לתת את התשובה רק מחר, ואז אתן אותה כבר כעת, ואז מישהו (שלדעתי לא יהיה אני) יצטרך לאכול כאן כובעון או שניים: כי לא זו בלבד שהמדינה הערבית הזאת היא קתולית, ולא רק שהיא כולה באירופה, אלא היא אפילו שייכת לאיחוד האירופי, שזה כמובן מפתיע מאד, במיוחד את כל אלה שלא ממש מכירים את הגדרת ערביותו של אדם (כי אילו הם הכירו אותה אז יש סיכוי די טוב שהם כבר היו עולים לבדם על הפתרון גם בלי שאגלה).
אבל לפני כן, יש לי שתי שאלות: א. איך לדעתך ראוי להגדיר אדם כ"ערבי"? זה כבר רמז די עבה. ב. האם יש לך השכלה כלשהי במזרחנות או בתחומים קרובים? סמי20 - שיחה 14:17, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
א. ערבי= מי שמזדהה כערבי ושפת אמו ערבית. אפשר כמובן להוסיף אינספור מאפיינים נוספים, אבל אם אתה רוצה הגדרה קצרה, מה שרשמתי נראה לי fair enough
ב. שמי דוד, אני הוא שואל השאלה המקורית, אני זה שמתכתב איתך ואני זה שפתר נכון את השאלה לגבי מדינות מוסלמיות באירופה :) לא, אין לי השכלה רשמית במזרחנות אבל אני פריק של היסטוריה ומנהל את קבוצת "היסטוריה ומיתולוגיה בראי האמנות" בפייסבוק.--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 14:39, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
לפי א’ שלך, לא נראה לי שמלטה היא בדיוק מדינה ערבית. האם מלטזית היא ערבית? לשם השוואה: האם הולנדית היא גרמנית? קודם התבלבלתי קצת עם קפריסין (הקפריסאים הם כמובן יוונים ולא ערבים), אבל יש עדיין את קפריסין התורכית ב(ספק) מדינה מוסלמית באירופה. Tzafrir - שיחה 14:47, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
וואלה חידשת לי :) (גם לגבי מלטה וגם לגבי לבנון) אז אמנם לא קיבלתי תשובה לשאלתי המקורית, אבל עדיין למדתי דברים חדשים.--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 15:01, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
דוד, מי שענה לך מקודם ושלל את מלטה היה צפריר, לא אני - בעל החידה.
דוד וצפריר: התשובה היא כן מלטה. המרחק הלשוני שבין מלטזית לבין הניב התוניסאי של הערבית, יותר קצר מהמרחק שבין הניב התוניסאי של הערבית לבין הניב העירקי של הערבית, וגם יותר קצר מהמרחק שבין עברית מודרנית לבין עברית תנכית.
באופן כללי, הבסיס של מלטזית הוא ערבית, שזה כולל הן את הדקדוק שהוא ערבי (כגון בניינים וכו') והן את אוצר המילים הבסיסי שהוא גם כן ערבי. אז אמנם מחצית מאוצר המילים במלטזית זה בעצם איטלקית ואנגלית, אבל מדובר רק במילים השייכות לעולם המודרני, לא באוצר המילים הבסיסי. על כל פנים, מלטזית מסווגת בתור ניב של ערבית, מה שמסביר למה מלטזי מבין מעל תשעים אחוז משיחה המתנהלת בניב ערבי-תוניסאי וכן להפך, וזאת למרות הכמות העצומה של המילים המודרניות הזרות שחדרו למלטזית.
קצת מזכיר את המצב בעברית: הדקדוק שלה הוא עברי-תנכי (כגון בניינים וכו'), וגם אוצר המילים הבסיסי שלה הוא עברי-תנכי. אז אמנם מעל שליש מהמילים בעברית מודרנית הן לועזיות, אבל מדובר במילים השייכות לעולם המודרני. על כל פנים, העברית מסווגת בתור ניב של כנענית, מה שמסביר למה כל ילד דובר עברית אמור להבין מעל תשעים אחוז שבפסוקי החלק הסיפורי של התנ"ך, וזאת למרות הכמות העצומה של המילים המודרניות הזרות שחדרו לעברית. סמי20 - שיחה 16:46, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
תודה רבה על ההעשרה, סמי :)--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 17:23, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
האי קפריסין נמצא כולו באסיה. אם כי החלק היווני שלו (לא הטורקי), שיך לאיחוד האירופי. אבל כאמור כל האי כולו נמצא באסיה, ולכן בכל מקרה זה לא עונה על שאלתי. סמי20 - שיחה 16:26, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
גם לי יש שאלת טריוויה בשבילכם: מיהן המדינות הנוצריות היחידות באסיה? למיטב ידיעתי יש 5 כולל לבנון שהזכרנו, אז עוד 4 :)--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 23:29, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
יש את הפיליפינים. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 00:31, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
הצעה: מה דעתך לחתום כל פעם בשמך, כדי שלא נצטרך להשוות בכל פעם את כתובת הנייד שלך כדי לדעת שאתה דוד?
לגופו של עניין: מעולם לא נטען כאן לגבי לבנון שהיא נוצרית, אלא רק שהיא לא מוסלמית. למעשה, מבחינה חוקתית, לבנון מוגדרת כמדינה רב-דתית ורב-עדתית: הנשיא חייב להיות נוצרי, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי, והרמטכ"ל חייב להיות דרוזי. לגבי שאר המדינות: מבלי להסתכל במקורות מידע, הצלחתי לשלוף מזכרוני ארבע מדינות נוצריות אסייתיות: דרום-קוריאה, הפיליפינים (שהיא אפילו קתולית), ארמניה (ששייכת כמובן לכנסיה הארמנית), וקפריסין (שלמרות שהיא חברה באיחוד האירופי היא ממוקמת כולה באסיה אבל שייכת כמובן לכנסיה היוונית אורתודוקסית). התעורר אצלי ספק לגבי המצב בגיאורגיה, אז הרגע הסתכלתי בויקיפדיה וראיתי שגם בגיאורגיה רוב התושבים נוצרים, ככה שיש כבר חמש - גם כשמוציאים כאמור את לבנון מהרשימה. גם התעורר אצלי ספק לגבי מזרח טימור, אז גם לגביה הסתכלתי הרגע בויקיפדיה וראיתי שגם בה רוב התושבים נוצרים, אם כי מצוין שם שהחוק קובע בה את הפרדת הדת מהמדינה, כך שלא ברור לי האם התכוונת לכלול גם אותה. ציון? סמי20 - שיחה 00:42, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אם מזרח טימור, שבה כמעט כל האוכלוסייה נוצרית, מוצאת מהרשימה אצלך בגלל שהמדינה לא בדיוק נוצרית בצורה רשמית, למה דרום קוריאה (שבה בערך רבע מהאוכלוסייה נוצרית) נמצאת ברשימה? Tzafrir - שיחה 06:02, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
ההבדל - בין מה שכתבתי על דרום קוריאה לבין מה שכתבתי על מזרח טימור - נובע מכך, שאת ארבע המדינות הראשונות (כולל דרום קוריאה) שאותן ציינתי כנוצריות - ציינתי (מתוך גילוי נאות) ככאלה שאותן אני רק שולף "מזכרוני" - בעוד שכעת מתברר מתוך הלינק שנתת כי בדרום קוריאה הנצרות היא רק הדת הנפוצה ביותר בלי שהיא מהווה שם את דתם של רוב התושבים, אבל את מזרח טימור לא שלפתי מהזיכרון - אלא רק ציינתי לגביה (שוב מתוך גילוי נאות) כי הסתפקתי לגביה וכי לכן עיינתי בתוך הערך שלנו לגביה וגיליתי שאמנם רוב תושביה נוצרים אם כי החוק השורר בה קובע את הפרדת הדת מהמדינה. זה לגבי ההבדל בין מה שכתבתי בתגובתי הקודמת על דרום קוריאה לבין מה שכתבתי שם על מזרח טימור, אבל המשותף לשתיהן הוא - שאת כל מה שכתבתי שם לגביהן - כתבתי מתוך גילוי נאות. על כל פנים, תודה על הפניית תשומת ליבי לנקודה החשובה הזאת של הדת בדרום קוריאה. איך שלא יהיה: כעת נותרנו עם לפחות ארבע מדינות אסייתיות נוצריות - כולל גיאורגיה (שאת המידע לגביה שלפתי כאמור בתגובתי הקודמת לא מהזיכרון אלא מתוך עיון בויקיפדיה בגלל ספק שהתעורר אצלי), ואולי אפילו חמש מדינות כאלה (תלוי האם מחשיבים את מזרח טימור), לא כולל את לבנון כמובן - שאותה יש לפסול בגלל הסיבה שאותה ציינתי בתחילת תגובתי הקודמת. סמי20 - שיחה 07:46, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
הארבע שהתכוונתי אליהן הן קוריאה (גם צפון קוריאה במקור נוצרית לפני המהפכה הקומוניסטית), פיליפינים, גיאורגיה וארמניה :) לא ידעתי לגבי טימור. ציון 100. דוד --2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 10:06, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אגב, שמה של המדינה החמישית שציינת בתגובתך האחרונה אינו טימור אלא מזרח טימור. סמי20 - שיחה 10:17, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
טימור זה השם של כל האי, שחלק ממנו שייך לאינדונזיה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 12:56, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
כמובן, אבל האם מישהו כאן רמז אחרת, עד שנזקקת לעדכן במובן מאליו? סמי20 - שיחה 13:26, 2 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אלמוני יקר, אכן לא חייבים להגיב בכוח, וצר לי אם תגובתי התפרשה כך. כפי שכתבתי, אני מניח שהרושם שהתרבות המוסלמית מעודדת התעללות בנשים הגיע אליך ממקור מידע כלשהו, ולא מתוך מחקר אישי שלך (אחרת לא היית שואל כאן מה המקור לכך אלא היית חוקר זאת בעצמך).
אני לא מיתמם לטעון שתופעות התעללות בנשים אינן קיימות או שאינן אופייניות בעיקר למדינות מסוימות שבהן יש רוב מוסלמי. אני גם לא מנסה להיות פוליטיקלי קורקט. ההתייחסות שלי היא ללוגיקה של השאלה. אתה יוצא מהנחת יסוד שההתעללות בנשים "היא אובססיה של תרבות האסלאם" ואז שואל למה - ומבחינה לוגית, זה כמו לשאול "למה היהדות דורשת דם של ילדים נוצרים לאפיית מצות". ברור לכולנו שלשאלה האחרונה אי אפשר להשיב תשובה ישירה, כי הנחת היסוד שגויה.
גם אם יש מתאם חיובי בין מדינות שבהן נפוצה "התעללות בנשים" לבין מדינות בעלות רוב מוסלמי, מתאם אינו ראיה לסיבתיות. מן הראוי לבדוק האם התרבות המקומית כללה התעללות בנשים עוד לפני האסלאם, ואם היא לא נפוצה גם באוכלוסיה הלא-מוסלמית של אותן מדינות. מן הראוי גם לבדוק אם תופעת מילת נשים נפוצה בכל העולם המוסלמי ו/או מקודמת על ידי הממסד הדתי (למיטב ידיעתי לא), אם הדרישה לכיסוי ראש קפדני (ואף כיסוי גוף קפדני) של נשים קיימת רק באסלאם (כולנו יודעים שלא), ואם אלימות קיצונית המנצלת אידאולוגיה דתית במסגרת מסעי כיבוש ודיכוי לא התקיימה בהיסטוריה גם בדתות/תרבויות אחרות (כולנו יודעים שכן). ומן הראוי גם לבדוק האם אין בעולם המוסלמי מקומות שבהן נשים זוכות לחופש ולכבוד שלא היו אפשריים לו הנחת היסוד הנ"ל הייתה נכונה - ראה בנזיר בהוטו, חאלדה ג'ייה, הסינה ואזד, טנסו צ'ילר, אליס סמעאן, והודא עזרא נונו (היהודיה!). בנוסף, קריאה בספר אלף לילה ולילה (בתרגום המצוין של יוסף ריבלין), שהוא ספר שכולו תיעוד של תרבות האסלאם (ולא האסלאם עצמו), תעלה דוגמאות רבות של מעמד האישה הגבוה ואף חופש מיני מפתיע, וגם מקרים של התעללות בגברים (סירוס עבדים, למשל, היה מנהג נפוץ בתרבויות המזרח).
העולם הוא לא נחמד באופן כללי, ואני בהחלט מעדיף לחיות במדינת ישראל ובתרבותה (המערבית, הדמוקרטית והמתונה) מאשר בכל מדינה בעלת רוב מוסלמי. אבל התרבות הזו מבוססת על אי קבלת הנחות יסוד כפשוטן, ובדיקה קפדנית של תיאוריות תוך נסיון להפריך אותן על ידי דוגמאות, ולא להוכיח אותן על ידי דוגמאות. אחרת, היינו ממשיכים לחשוב שהשמש מקיפה את כדור הארץ ושחפצים כבדים נופלים מהר יותר מחפצים קלים. הטלת ספק במה שאנו לכאורה יודעים היא המפתח להרחבת הידע.
אני מקווה שתגובתי זאת לא תפורש ככוחנית או מזלזלת. ניסיתי להשיב לשאלתך (עד כמה שאפשר, בהינתן שאינני מסכים עם הנחת היסוד), ולא להתנצח או לחנך. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 12:15, 4 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
שלום צח. ראשית, מתנצל על תגובתי התוקפנית ומעריך את תגובתך המושקעת.
לגופו של עניין- למיטב הבנתי, בגדול, שנינו מסכימים על העובדות. שנינו מסכימים על כך שברחבי העולם המוסלמי נשים סובלות מדיכוי, מהשפלה ומאלימות קשה ביותר. נכון שזה לא באותה רמה בכל מדינות האסלאם, נכון שיש הבדל עצום בין אפגניסטן לבין טורקיה ואפילו בין אפגניסטן לבין איראן, ונכון שחלק מהתופעות הנ"ל לא ייחודיות לעולם המוסלמי אלא מתקיימות גם מחוצה לה אפילו בהווה, ובוודאי שבעבר. ואף-על-פי-כן, אתה בעצמך מודה שלא היית רוצה לחיות בשום מדינה מוסלמית, ועל אחת כמה וכמה אני בטוח שלא היית רוצה שאמך או אחותך או בתך יחיו במדינה מוסלמית (או בחברה מוסלמית).
אפשר לחלק את האנושות בימינו לארבע-חמש תרבויות על: המזרח הרחוק, העולם המוסלמי, העולם המערבי, אפריקה שמדרום לסהרה ואמריקה הלטינית (בהנחה שהיא לא ממש חלק מהעולם המערבי). אתה בוודאי תסכים איתי שבהכללה גסה, מצב הנשים בעולם המוסלמי הוא גרוע לאין שיעור לעומת מצבן בתרבויות העל האחרות. ברור שתופעות כמו אונס וסתם אלימות פלילית כלפי קורבנות אקראיים קיימות בכל העולם ללא יוצא מן הכלל. אבל אם נתמקד באלימות כלפי נשים באשר הן נשים, אלימות קשה ביותר שכלל לא נחשבת לפשע אלא לנורמה, דהומניזציה טוטאלית באמצעות בורקה, השחתת איבר המין, כריתת אברים, עונש מוות בסקילה לנאנסות (!!!)- אלה תופעות ייחודיות לעולם המוסלמי. כמו שכתבה פעם דניאלה לונדון דקל: "אם הן לא עברו כריתת דגדגן, נמכרו, נאנסו או נאטמו בבד שחור, הן יכולות לראות עצמן בנות מזל".
האם מכל מה שרשמתי לעיל נובע שכל המוסלמים בעולם מתנהגים כך? בוודאי שלא.
האם נובע שזאת הנורמה בכל המדינות המוסלמיות ללא יוצא מן הכלל? בוודאי שלא.
האם נובע שכך היה לאורך כל תולדות האסלאם? בוודאי שלא.
האם נובע שמעולם לא הייתה אישה מוסלמית שהגיעה להנהגה? בוודאי שהיו, ואתה נתת הרבה דוגמאות מצוינות. אגב, בתנ"ך נשים היו מנהיגות (מרים, דבורה), ושניים מספרי התנ"ך קרויים על שמן של נשים (רות ואסתר). האם מכך נובע שבתרבות היהודית יש שוויון בין גברים לנשים? בארה"ב היה נשיא שחור. האם מכך נובע שארה"ב לא התעללה בשחורים באכזריות ולאורך מאות שנים?
אז עד כאן אנחנו מסכימים על העובדות. השאלה מה אנחנו מסיקים מהעובדות הנ"ל. אתה פוטר את כל התופעות האלה כמקריות בלבד, כאוסף של מקרים שאין ביניהם חוקיות, כאילו אין קשר בין המעשים לבין התרבות שבה המעשים נפוצים ואף נחשבים לנורמה. ואני אומר שזאת עצימת עיניים. ברוסית יש אמירה: "קרה פעם אחת- מקריות. קרה פעמיים- צירוף מקרים. קרה שלוש פעמים- חוקיות".
העלית נקודה נכונה- "מן הראוי לבדוק האם התרבות המקומית כללה התעללות בנשים עוד לפני האסלאם"- אבל שים לב שזאת בדיוק השאלה המקורית שלי.--77.137.73.80 13:39, 5 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אולי קצה חוט של תשובה לשאלתך המקורית, הוא שאלה מקדימה: האם התופעה החברתית הבזויה שעליה אתה שואל, מצויה גם במדינות מוסלמיות שאינן ערביות, או במדינות ערביות שאינן מוסלמיות (אפרופו הדיון שהיה כאן על מדינות כאלה). אם התשובה שלילית, אז זה קצה חוט. 147.236.144.145 00:15, 6 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
מי דיבר על ערבים? דווקא רוב הפשעים הנוראיים ביותר לא מתרחשים בארצות ערב אלא באפגניסטן ובקרן אפריקה, למעט התקופה הקצרה שבה התקיימה המדינה האסלאמית.--2A00:A040:196:303F:8DA:4C1A:DF8:FA3F 09:27, 6 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

מקלדת בלוטות' מחוברת לטבלט - איך כותבים בה בעברית?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

הטבלט "יודע עברית", כמובן. הגיע בעברית. שיניתי לשפת ממשק אנגלית. בכל אופן, מקלדת הבלוטות' שמחוברת אליו מאפשרת לי רק כתיבה באנגלית. איך משנים לעברית - עברית כשפה ראשית, מימין לשמאל, או כשפה משנית, משמאל לימין? תודה רבה מראש לעוזרים. אלדדשיחה 16:58, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

השאלה רצופה אי־בהירויות.
  1. „מקלדת הבלוטות' שמחוברת אליו“ – זאת מקלדת שבאה עם הטאבלט, או מקלדת שלך?
  2. „מאפשרת לי רק כתיבה באנגלית“ – היא מקלדת שנועדה גם לעברית?
    1. האם היא ממאנת לכתוב עברית רק בטאבלט או גם במכשירים אחרים?
  3. „שפה ראשית, מימין לשמאל, או כשפה משנית, משמאל לימין“: מה קשורה לכאן הכיווניות? זאת לא הגדרה של הטאבלט, אלא של מעבד התמלילים שבו אתה משתמש באותו הרגע
  4. נושא אחרון, פרט קטן שיוכל לעזור: מדובר על אפל? אנדרואיד? שיאומי? דגש - שיחה 17:08, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

אשתדל לענות, פרה פרה:
טבלט אנדרואיד, ישראלי, הגיע כמובן בעברית, כברירת מחדל (לא שאלו אותי באיזו שפת ממשק אני מעוניין לעבוד). באופן חריג לטבלט, הגיע גם עם מקלדת בלוטות' (כדי להקל על העבודה איתו). הצלחתי אתמול לצמד אותה, והיא חלק ממנו (נמצאת כחלק מהמארז, ומתקשרת בצורה חלקה עם הטבלט). אני רגיל להחליף מקלדות בטלפון נייד, באופן וירטואלי. אף פעם עד היום עוד לא עבדתי עם מקלדת בלוטות', ואף פעם לא עם מקלדת בלוטות' שמחוברת לטבלט.
שפת הממשק הייתה עברית מלכתחילה. שיניתי (הצלחתי למצוא מקודם איך) לשפת ממשק אנגלית. המקלדת מאפשרת לכתוב באנגלית בלבד. מקודם מצאתי מקום בהגדרות, שפות ומקלדת, בחרתי במקלדת בלוטות', ובחרתי בשפה עברית. יצאתי מזה, וכעת אני כותב בעברית. אבל ניסיתי לחזור על ה"טריק" ולבחור באנגלית; יצאתי, והמקלדת עדיין בעברית. אז כעת אני "כלוא" בעברית ואין לי מושג איך הופכים בחזרה לאנגלית. באשר למה שכתבת שתלוי בתוכנה - אני יודע איך עוברים לעברית כשפה ראשית או משנית במקלדת רגילה - לא ברור לי איך עושים את זה במקלדת בלוטות' עם טבלט. ייתכן שבאותה דרך, אבל זה לא הצליח לי עד עכשיו (ניסיתי שיפט+אלט, לא זזה רוורס...).
אז כעת המצב הוא שהצלחתי להקליד בעברית, אבל אין לי כבר אפשרות לחזור לאנגלית, אלא אם כן אמצא היכן בוחרים את שפת המקלדת.
המון המון תודה מראש. אלדדשיחה 17:29, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

לא שיאומי. לא חברה ידועה (החבילה הייתה זולה יחסית - לא מכרו כאן מותג מפורסם). אלדדשיחה 17:31, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
נ"ב: לא סביר שאעבוד איתה על מכשירים אחרים. אני מעדיף מקלדת רגילה, בגודל של מקלדת המחשב הסטנדרטית. אז היא תשרת אותי רק עבור הטבלט. כרגע אני תוהה איך עוברים בעלי מקלדת כזאת, שעובדים עם טבלט, בין עברית לאנגלית. כמובן, במכשירי אנדרואיד. אלדדשיחה 17:34, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
דגש, זאת לא מקלדת מחשב רגילה, בלוטות', אלא מקלדת קצת יותר מזעירה, שמתאימה בגודל לטבלט, ובעזרת מגנט נצמדת למעמד שלו. אלדדשיחה 17:37, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
מודה מאוד על העזרה (וגם על האוזן הקשבת). הצלחתי עכשיו לאתר באינטרנט את אופן המעבר משפה לשפה: חיפשתי בגוגל, ומצאתי בחיפוש הראשון: ללחוץ על לחצן חלונות, ועל מקש הרווח. זה מאפשר לי להחליף בין עברית לאנגלית. עובד :) סוף סוף. אלדדשיחה 17:58, 29 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
זה נשמע לי כמו החלפת השפה במאק. רק אומר. Shannen - שיחה 14:19, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מדוע חזאי שוק ההון מציגים רק תרחיש אחד[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מדוע חזאי שוק ההון תמיד מציגים תרחיש אחד, הם היו יכולים להציג 3-4 תרחישים ולתת לכל תרחיש ציון - כמה סיכויים יש לו להתרחש?

שיפור זרימת דם למוח[עריכת קוד מקור]

ישנם כל מיני תוספיי תזונה אשר מסווגים כ"משפריי זרימת דם למוח".

טענה נפוצה היא שזה "משפר ריכוז".

האם יש היגיון ביולוגי בטענות האלה? האם יש ראיה מדעית לכך?

תודה,

--אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ראשית, ויקידפיה (לרבות דף זה) אינה יעוץ רפואי בשום אופן, אלא מידע לידע כללי. שנית, אני בספק רב שהמוח שלנו יכול לקבל זרם דם גבוה בצורה ניכרת מ"הגדרת יצרן" מבלי נזק וגם בספק אם הגברת לחץ דם במוח משפרת את ביצועיו. כנראה שהתוספים הללו הם כולו ממריצים פשוטים על בסיס קופאין. משתמש:Gilgamesh אולי יכול לענות יותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:45, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
יש פה שתי שאלות למעשה. שיפור זרימת דם למח אכן יכול לגרום לשיפור בריכוז כי המח יקבל יותר חמצן וחומרי תזונה, זה בהנחה שלפני השיפור זרם הדם היה מופחת במידה מסוימת. לגבי שיפור זרימת הדם למח (או לאבר אחר) - אפשר להשיג את זה. כלי הדם נסתמים במהלך השנים בתהליך שנקרא אתרוסקלרוזיס. יש תרופות שמטרתן להאט את התהליך הזה - הקבוצה המפורסמת היא הסטטינים אבל יש נוספות. לגבי תוספי תזונה - תוסף תזונה לא מוגדר כתרופה. הם עשויים לסייע אבל במקרה של מחלה קיימת בדרך כלל נדרש טיפול תרופתי ובמקרים מסוימים ניתוח. גילגמש שיחה 05:18, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אני שואל על "שיפור" לכאורה כזה באדם בריא, ללא הפחתה מיוחדת בזרימת הדם למוח ולמעשה ללא שום בעיה רפואית. האם אז יש היגיון ביולוגי בטענה שתוספים שכאלה ישנו במשהו, קרי "ישפרו ריכוז"? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא. אם האדם בריא לחלוטין אז לא. עם זאת, קח בחשבון שיש עדויות לאתרוסקלרוזיס גם אצל אנשים בריאים לכאורה. הבעיה היא בעיקר במידת הסתימה ולאו דווקא בעצם קיומה. בכל אופן, השיפור גם אם יהיה, הוא קטן מאוד. לשיפור משמעותי נדרש טיפול תרופתי ובמקרים קיצוניים ניתוח. גילגמש שיחה 14:47, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
גילגמש, אני חושב שהשואל לא מתכוון כלל למצבים רפואיים בהם נדרש טיפול. הוא מתכוון למין "סם חכמה" שכיכול מגביר את היכולות המנטליות של אדם בריא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:57, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אין דבר כזה. גילגמש שיחה 15:11, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
קורבוס צודק, התכוונתי בהקשר "סמי חכמה" (nootropics). --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

שני כלבים מושכים את הרצועה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

אדם מטייל עם שני כלביו. האחד גדול, שמן, כבד אבל חלש. השני קטן, קל אבל שרירי וחזק. כל אחד מהם מושך לכיוון אחר. מי מושך חזק יותר? והאם התשובה תלויה בתוואי הדרך (עלייה/ירידה/מישור)?--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 18:34, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ראשית, אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.
שנית, התשובה תלויה בכמה פרמטרים, אבל החשובים הם: א. תוואי הדרך (כפי שציינת: עליה ירידה או מישור, וגם חשוב לציין את זוית העליה/הירידה). ב. מידת חיספוס הדרך (למשל האם מדובר בדרך חצץ? בדרך בוצית-טובענית? בהחלקה על הקרח?). ג. האם יש רוח, ואם כן אז - לאיזה כיוון היא - ומה עוצמתה? ד. משקל הכלב הכבד, לעומת משקל הכלב הקל. ה. מידת חוזק שרירי הכלב הקל, לעומת מידת חולש שרירי הכלב הכבד. רק כדי לשׂבר את האוזן, לגבי חשיבות שני הסעיפים האחרונים: נניח שאני תולה משקולת מעופרת, בקצהו התחתון של קפיץ שעשוי מגומי מאד קל אבל גם מאד גמיש וחזק, ואני שואל האם הוא יקרע. תשובה: תלוי מה משקל העופרת, ומהי מידת חוזקו וגמישותו של הקפיץ, מה שכאמור מסביר גם את חשיבות סעיפים ד,ה. אולי לא שמתי לב לעוד איזה פרמטר, אבל לדעתי אלו הם הפרמטרים העיקריים. סמי20 - שיחה 20:52, 31 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
טוב, אז בוא נפשט.
א. מישור.
ב. דרך סלולה.
ג. אין רוח.
ד. 7 קילו, 14 קילו.
ה. איך אפשר למדוד כוח של כלבים? הם הרי לא מרימים משקולות...--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 00:00, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
חוזק שרירי הכלב נמדד על ידי כך, שנותנים לכלב להתחיל לגרור משקל כבד שנח על משטח חלק (למשל של קרח): אם יש לך שלושה נתוני גרירה בסיסיים (זמנה - אורך מסלולה - ומשקל העצם הנגרר), אז יש לי נוסחה שמאפשרת לחשב את חוזק שרירי הכלב. באופן כללי, ככל שהכלב מצליח לגרור משקל כבד יותר, למרחק ארוך יותר, בזמן מועט יותר, ככה הכלב חזק יותר, וכאמור חוזק הכלב ניתן לחישוב מספרי מדוייק על ידי נוסחה ידועה (ואגב הגאון שעלה על הנוסחה הזאת היה ניוטון, שחי לפני כארבע מאות שנה, והיה כנראה אחד האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה האנושית). הדרך היחידה היא אם כן לעשות ניסוי. סמי20 - שיחה 01:39, 1 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
מנוסח התשובה נראה שאתה מדבר על ההספק של הכלב ולא על הכוח או ה"חוזק" שלו (ואף שאחת היחידות המקובלות של הספק היא כוח סוס, הספק וכוח הם מושגים שונים לגמרי). הספק = עבודה \ זמן = כוח * מרחק \ זמן. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 23:17, 11 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
דיברתי על הכח של הכלב. שים לב כי, כאשר הכלב מתחיל לסחוב משקל כבד שנח על משטח חלק (כפי שציינתי מפורשות בתגובתי הקודמת), כלומר כאשר המהירות ההתחלתית מאופסת, אז הנוסחה שקושרת בין הכח הקבוע F לבין הצירוף של המאסה m הזמן t והמרחק x, היא: F = 2mx / tt. סמי20 - שיחה 23:39, 11 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
הממ... דיברת קודם על משקל ולא על מסה. משקל הוא כוח. לפי הנוסחה שלך, ל-F בנוסחה שלך יש יחידות של ק"ג-מטר לשניה; זה אומר שהוא תנע ולא כוח (יחידת הכוח, ניוטון, היא ק"ג-מטר לשניה בריבוע). צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 01:09, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
הבה נעשה סדר:
א. בביטוי "לגרור משקל כבד", ברור שלא התכוונתי למילה "משקל" במובנה שבמכניקה, אלא התכוונתי כמובן למילה "משקל" במובנה שבשפה העממית המדוברת, כלומר אל "עצם בעל מאסה". מאידך, כשכתבתי "משקל" בהקשרי מדידה (כגון בביטוי "משקל הכלב" שבסעיף ד שבתגובתי הראשונה), זה היה במסגרת תגובתי לשואל, אשר לגביו הערכתי כי הוא - אינו מכיר את המונח "מאסה" - ומפרש את המילה "משקל" במובנה העממי כלומר במובן של מאסה (ואגב ההערכה שלי התאמתה כשקראתי בתגובתו אליי את סעיף ד' שלו שנמדד ב"קילו" ושהתייחס אל סעיף ד' שלי שדן על "משקל"). אבל כשכתבתי כאן לראשונה "מאסה", זה היה במסגרת תגובתי אליך, שלגביך הערכתי שאתה כן מכיר את המונח מאסה.
ב. לא הבנתי את טענתך, שלפי הנוסחה שלי, ל-F יש יחידות של ק"ג-מטר לשניה. אני רואה בנוסחה שלי יחידות של מאסה כפול אורך חלקי זמן בריבוע. סמי20 - שיחה 01:33, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
באופן קצת מפתיע, הכח בו מושך כלב א' את כלב ב' זהה בעוצמת (והפוך בכוונו) לכוח שמפעיל כלב ב' על כלב א'. אסף השני - שיחה 22:06, 9 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
החוק שעליו אתה מדבר, אינו תקף תמיד. הנה דוגמה נגדית קלאסית (שאגב מובאת בתוך הערך שאליו הפנית): במערכת של שני גופים שטעונים במטען חשמלי ושנעים בניצב זה לזה, ייתכן מצב שבו אחד הגופים מפעיל כוח מגנטי על הגוף השני בלי שהשני מפעיל כוח כזה על הגוף הראשון. אותו דבר במקרה של שני הכלבים. לדוגמה: הבה נניח - ששניהם נמצאים על משטח מחוספס - ושלשניהם יש מאסה זהה אבל, רק אחד משניהם מפעיל את שריריו כדי לנסות לדחוף את השני, בלי שהשני מפעיל את שריריו כדי לנסות לדחוף את הראשון: אילו החוק שעליו אתה מדבר היה תקף גם כאן - אז לפי החוק השני של ניוטון - האירוע היה מסתיים בהתרחקות זהה של שני הכלבים זה מזה. אבל כידוע לא זה מה שקורה בפועל, כי מה שקורה בפועל הוא כידוע, שבמשך זמן נתון - הכלב החלש זז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו זז ממקומו הכלב החזק - וזאת למרות שלשני הכלבים יש אותה מאסה, מה שמוכיח - שוב לפי החוק השני של ניוטון - שהכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש כלפי החזק. סמי20 - שיחה 01:39, 10 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
סמי20, הדוגמה שהעתקת מהערך היא מקרה חריג ביותר שחורג מהפיסיקה היומיומית (וכמדומני באופן כללי מהפיסיקה הקלאסית, אבל אני לא בטוח). שני הכלבים מפעילים זה על זה כח שווה בעצמתו. זוהי שאלה קלאסית למי שנפגש אם החוק השלישי ומי שחושב ומבין אותה היטב יוצא נשכר. אני מציע לך לחשוב עליה. רמז: כוחות נוספים מופעלים על ידי הכלבים על האדמה ופועלים עליהם על ידי האדמה. אסף השני - שיחה 14:25, 10 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
השאלה הקלאסית, שדנה במצב שבו שני הכלבים מפעילים כח זהה, דנה במצב שבו שני הכלבים נמצאים על משטח חלק. אבל בתגובתי הקודמת הדגשתי, שאני מדבר על משטח "מחוספס" - שזה המשטח שעליו שאל השואל את שאלתו (כפי שעולה מהמילים "דרך סלולה" שבתגובתו הלפני אחרונה): האם אתה חולק על כך שבמשטח כזה, התוצאה תהיה שבמשך זמן נתון - הכלב החלש זז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו זז ממקומו הכלב החזק - וזאת למרות שלשני הכלבים יש אותה מאסה? אמפירית כולנו יודעים שזאת תהיה התוצאה (שאגב מקבילה לזו שמתרחשת למשל בזירת היאבקות בין שני אנשים בעלי אותה מאסה אך בעלי כח שרירי שונה), מה שמוכיח - שוב לפי החוק השני של ניוטון - שהכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש כלפי החזק. אותם "כוחות נוספים" (כלשונך) שמופעלים מן האדמה, כלולים (מבחינה חישובית) במה שאני מכנה "הכוחות המופעלים על ידי הכלבים זה על זה". סמי20 - שיחה 21:08, 11 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אתה יכול לכנות אותם אי שאתה רוצה. אבל הכוח שמפעילה האדמה על כלב א' איננו הכוח שמפעיל כלב ב' על כלב א', והכוחות שמפעילים הכלבים זה על זה שווים בעוצמתם. מה ששונה הוא הכוח שמפעיל כל אחד מהם על האדמה (והאדמה עליו). אם נרצה להכנס לנעליו של השואל, כל עוד לא פועילם כוחות נוספים (כגון מישור משופע), ברור שהקביעה "איזה כלב מושך יותר חזק" תיקבע לפי אך ורק כיוון התנועה המשותף שלהם. אסף השני - שיחה 22:42, 11 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
זאת אינה מחלוקת מהותית אלא מחלוקת סמנטית: האם בביטוי "הכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש", מתכוונים לכלול גם את הכח המופעל על ידי האדמה. אתה לא כולל את הכח הזה, אבל אני ציינתי במפורש שאני כן כולל אותו. למה? משום שלפי החוק השני של ניוטון: F = ma (כאשר F הוא הכח, m היא המאסה, a היא התאוצה), ולכן כאשר הכח קבוע אז F = m(2x) / tt (כאשר x הוא המרחק, t הוא הזמן), משמע שכאשר אני כותב כי [במשטח מחוספס שעליו שאל השואל את שאלתו] "הכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש", אני מתכוון להגיד כי [במשטח הנ"ל] הכלב החזק יגרום במשך זמן נתון לכך שהכלב החלש יזוז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו יזוז ממקומו הכלב החזק במהלך זמן זה. בשלב הזה אתה רשאי לשאול שאלה צדדית: איך הכלב החזק יגרום לכך? והתשובה שלי תהיה: בסיועו של הכח המופעל על ידי האדמה. אבל זו כבר ירידה לרזולוציה גבוהה מדי שאליה לא התכוונתי לרדת כשכתבתי, כי [במשטח הנ"ל] "הכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש", כלומר כי [במשטח הנ"ל] הכלב החזק יגרום במשך זמן נתון לכך שהכלב החלש יזוז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו יזוז ממקומו הכלב החזק במהלך זמן זה. סמי20 - שיחה 00:26, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
נניח שהכלב החזק הוא קל מאוד כך שהחיכוך שלו נמוך (למרות שהמשטח מחוספס) ולעומתו הכלב החלש קשור בשרשרות למשטח ואינו יכול לנוע כלל (ואולי הוא בכל פסל כבד של כלב שאין שום משמעת להיותו חזק או חלש). הכלב החזק דוחף (או מושך) את הכלב החלש. מה יקרה? ⟨ תוכן הוסתר ⟩ צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 22:56, 11 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
⟨ תוכן הוסתר ⟩ סמי20 - שיחה 01:23, 12 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

ניאו-נאצים סלאביים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


אני מנסה להבין - איך מגשרים על הסתירה בין זה שהנאציזם ראה בסלאבים גזע נחות, נלחם בסלאבים ורצח אותם במיליונים לבין קבוצות ניאו-נאציות סלאביות שאימצו את הסמליות של הרייך השלישי? לדוגמה, קבוצת וגנר, Russian National Unity, יחידת אזוב, האיחוד הסלאבי, Task Force Rusich ועוד.

בכולם נראה לא רק אידאולוגיה של עליונות לבנה, אלא שימוש ממוחזר בסמלים שהיו במדינה שפעלה נגד הגזע הסלאבי.

איך הם מגשרים על הסתירה הזאת?