ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון315
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
אילו תפקידים מוסריים ראוי שיקח על עצמו גוף ידע כזה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
למרות שויקיפדיה לא מצהירה על עצמה כגוף ידע מהימן לשמחתכם או לצערכם יש לכם אחריות באשר לידע שויקיפדיה מנגישה לקהל הרחב. לעיתים נפוצות אני נתקלת בערכים שחסרה בהם אינפורמציה שנשמעה מפה ראשון לגבי אותן פרסונות אשר ראויות לקבל ערך אפילו מאסיבי בויקיפדיה. מס פעמים הוספתי מידע שהיה נכון ומוכח אפילו אך זה צונזר במהרה ללא מתן הסבר. בסופו של דבר אני רוצה להאמין שהגוף הזה "ויקיפדיה" משפיע על כתיבת ההיסטוריה ובמקרה כזה אני רואה בצנזורה של תכנים שלא לרוחם של אותן פרסונות, לא רק פגיעה מוסרית בחברה ובחופש הביטוי אלא כאלימות ישירה והשתקה. אני חושבת שרואי שגוף כזה לא יפגע בחופש הביטוי ויאפשר הנגשה של ידע מלא ושלם ולא יצנזר בצורה בלתי מוסרית אינפורמציה מסיבות לא מבססות. עד שלא תשתנה הגישה הזו אני אישית לא הייתי רוצה לתרום לויקיפדיה כי מבחינתי כרגע זה גוף שמתחפש לגוף מנגיש ידע ולמעשה משתף פעולה עם גסלייטינג של בעלי הכח.
- אני מצטער מאד לבשר לך אבל כלל עורכי המיזם הזה "ויקיפדיה העברית" (שהיא רק אתר אחד מתוך מאות אתרי "ויקיפדיה" שפרקטית אין בינהם כל קשר), יקראו את דברייך ואולי יגידו "איזו חמודה", כי דברים מסוג מה שתיארת לא מעניינים כאן כמעט אף אחד לצערנו ומי שמתעניין בהם בטח חסר את הזמן להתייחס אליהם בגלל אילוצי פרנסה וכדומה. ויקיפדיה היא אתר בעייתי, יש עליה הרבה ביקורת ברשת אך הדבר היחיד שאולי באמת מזיז דברים זה פנייה לעיתונות ו\או לעורך דין ואולי, רק אולי, אל לפחות אחד מהם את צריכה לפנות. ―אנונימי לא חתם
- כמו כן ברצוני להוסיף שהערך חלופות לויקיפדיה טרם נכתב ועוד יותר גם הערך חלופות לויקיפדיה העברית טרם נכתב אך אם את רוצה אתר נחמד לתרום אליו נסי אולי את אקו-ויקי. ―אנונימי לא חתם
- אבל יש ערך ביקורת על ויקיפדיה. איש הישראלי - שיחה 00:59, 18 ביולי 2022 (IDT)
- יש רמת עמימות שמעבר לה הביקורת נעשית חסרת משמעות. עוזי ו. - שיחה 20:25, 3 ביולי 2022 (IDT)
- אפשר גם לבנות אנציקלופדיה מתחרה. קלי קלות. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 03:30, 10 ביולי 2022 (IDT)
- ויקיפדיה פועלת בצורה פתוחה, שיתופית ודמוקרטית לרוב. כולם מוזמנים להצטרף ויש כאן חילונים, דתיים חרדים, שמאלנים וימנים, יהודים וערבים. אם יש לך שאלות בנוגע להתנהלות מסויימות - אפשר וכדאי לשאול בנוגע אליהם. איתן ברוך - שיחה 02:59, 17 ביולי 2022 (IDT)
- אפשר גם לבנות אנציקלופדיה מתחרה. קלי קלות. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 03:30, 10 ביולי 2022 (IDT)
איך מדינות סקנדינביה מספקות לעצמן מי שתייה באופן רציף?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: טופל
לא הכל קופא בצינורות במיוחד בחורף? תודה, ―אנונימי לא חתם
- לא. מבודדים אותם. [1]
- אבל אם אתה מבודד צינור באזור קר אתה עוד יותר מוריד לו את הטמפרטורה (בדומה למקרר עתיק שעבד על קירור בבידוד), לא? ―אנונימי לא חתם
- שאלה חביבה, אין בעיה של מי שתייה בארצות סקנדינוויה, תודה. אם כבר, אז השאלה המעניינת יותר היא "איך שומרים על שמן באופן תדיר במכוניות". המים זורמים, לא צריך לדאוג להם, אבל איך לשמור על השמן שלא יקפא? יש מכשירים כאלו, בעיקר באזורים מועדים לפורענות בהרים הגבוהים של נורווגיה ובסאמילנד. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:46, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אבל אם אתה מבודד צינור באזור קר אתה עוד יותר מוריד לו את הטמפרטורה (בדומה למקרר עתיק שעבד על קירור בבידוד), לא? ―אנונימי לא חתם
נטפליקס[עריכת קוד מקור]
האם נטפליקס משודר רק באינטרנט או שמא גם בשיטות נוספות כמו למשל כבלים (kvalim) ולוויין? תודה, ―אנונימי לא חתם
- In addition, a growing number of multichannel television providers, including cable television and IPTV services, have also added Netflix apps כך הוויקי האנגלית. אפשר במקומות מסוימים לקלוט את השירות דרך חיבור לטלויזיה בכבלים
- אני מופתע שבציטוט לא נזכרו לוויינים... ―אנונימי לא חתם
מקבילות לביקורים רשמיים ביד ושם.[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם יש מקבילה במדינות אחרות, לנוהג שמקובל במדינת ישראל, שמנהיגים זרים מבקרים ביד ושם כחלק מביקורם הרשמי? ―אנונימי לא חתם
- על פי State visit, באיטליה, אוקראינה, צרפת ורוסיה נהוג להניח זר בקבר החייל האלמוני. אין שם מידע על ההאם זו חובה, או עד כדי כמה זה נוהג קבוע. 13:57, 3 ביולי 2022 (IDT)
באילו מקצועות עובדים גברים חרדים?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: טופל
להבנתי, כ-50% מהגברים חרדים מוגדרים כמועסקים. האם ניתן למצוא התפלגות באילו מקצועות הם בעיקר משתלבים? 79.180.22.209 11:14, 3 ביולי 2022 (IDT)
- אם תקרא בערך תעסוקת חרדים בישראל#תעסוקה והכנסה, תוכל לראות פיסקה רלוונטית, ובו הפנייה למקור מס' 20 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ושם יש תרשים יפה בעמוד 43 של החוברת. ―אנונימי לא חתם
אפליקציה לניגון שירים רנדומלית עם מיקסינג[עריכת קוד מקור]
האם ישנה אפליקציית סמארטפון (תומכת אנדרואיד) המאפשרת לנגן שירים רנדומלית עם מיקסינג (פעולת דיג'יי)?
מחפש שם של תסרוקת/תספורת[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
קיימת תספורת או תסרוקת גברית שאני מחפש את השם שלה:
שיעור קצר יחסית מימין ומשמאל. קרחת נוצצת שמתחילה מהמצח והולכת עד ממרכז הראש. ואז: חלק מהשיער בצדדים ארוך יותר ומסודר על הקרחת באופן דליל, דבר שנועד ליצור תחושה שיש יותר שיער ממה שיש באמת. אבל רואים את הקרחת דרך השיער הדליל.
איך קוראים לזה? ―אנונימי לא חתם
מה הוא פורמט קבצי מוזיקה הכי נתמך?[עריכת קוד מקור]
האם יש פורמט סטנדרטי שכל תוכנות הניגון תומכות בו ללא יוצא מן הכלל?
אולי mp3? אולי משהו אחר?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- כנראה עדיין mp3 הכי נתמך אך לא במאה אחוז מהפלטפורמות. Yyy774 - שיחה 19:04, 5 ביולי 2022 (IDT)
- מה מתחיל להיתמך במקומו, אם יש דבר כזה? ―אנונימי לא חתם
- AAC, אבל כרגע לא ברור אם הוא ינצח. אם לא יפותח פורמט טוב יותר אולי הוא ינצח בעתיד כי חברות גדולות תומכות בו. Yyy774 - שיחה 10:34, 6 ביולי 2022 (IDT)
- MP3 היה הפורמט הפופולרי בראשית ימי האינטרנט. אבל הייתה לו בעיית פטנטים. לגופים שונים היו פטנטים על המימוש שלו והם החלו לתבוע אותם רק כמה שנים טובות לאחר שהוא הפך להיות פורמט נפוץ ומקובל. לכן כל מי שרצה להשמיע, ובפרט כל מי שהיה צריך לקודד, היה צריך לשלם לבעלי הפטנטים השונים. הפטנטים האחרונים פגו רק בשנת 2017 ועכשיו אין לו בעיית פטנטים. לעומת זאת, עם השנים התפתחו קידודים מוצלחים בהרבה ממנו (באיכות, ביחס דחיסה, ועוד).
- AAC נוצר על ידי קבוצת יצרנים שאיגדה פטנטים עבור יצירת קידוד הווידאו עבור MPEG-4. מבנה רישיונות הפטנטים שם יותר מסודר. בעיקרון לא צריכים לשלם רישיון על השמעה אבל צריכים לשלם רישיון על פענוח. ולמרבה הפלא, למרות שעברו יותר מעשרים שנים מאז שהתקן נוצר, הפטנטים עליו עדיין לא פגו, כי עורכי דין יודעים למרוח פטנטים.
- הצורך לשלם רישיונות על קידוד גרם לקבוצה אחרת של ארגונים – כל מי שמעוניין בשימוש נוח ופשוט באינטרנט, לממש קידודי קול ווידאו חופשיים ללא מגבלות פטנטים. זה התחיל ממיזם של משוגעים לדבר בשם Ogg/Vorbis אבל בהמשך הצטרפו חברות כמו גוגל (בגלל הדפדפן) וסקייפ / מיקרוסופט. מקודד הקול שלהם הוא אופוס (מקודד). Tzafrir - שיחה 11:25, 6 ביולי 2022 (IDT)
- @Tzafrir, מדובר פה על תמיכה בתוכנות שונות. האם אופוס נתמך יותר מאשר mp3 ו-AAC?
- Yyy774 - שיחה 17:41, 6 ביולי 2022 (IDT)
- AAC, אבל כרגע לא ברור אם הוא ינצח. אם לא יפותח פורמט טוב יותר אולי הוא ינצח בעתיד כי חברות גדולות תומכות בו. Yyy774 - שיחה 10:34, 6 ביולי 2022 (IDT)
- מה מתחיל להיתמך במקומו, אם יש דבר כזה? ―אנונימי לא חתם
זכות אישה על גופה - האמנם?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אחד הטיעונים לאפשר לנשים לבחור לעבור הפלה הוא ״זכות האישה על גופה״. האם זהו טיעון לגיטימי? למשל, אישה שיצאה לקנות שמלה והשאירה ביודעין את בנה הפעוט ברכב למשך שעות יכולה לטעון לפי אותו ההיגיון ש״זכותה על גופה״, להפגין על כך עם שלטים וכולי וכולי. בשני המקרים, ה״זכות על גופה״ פוגעת ולמעשה הורגת את בנה. Gil mo - שיחה 12:47, 4 ביולי 2022 (IDT)
- הייתי אומר יותר מזה: אם זכותו של אדם על גופו מעניקה לאדם הזה זכות שניה לקטול כל אדם שמתארח בתוך הגוף של האדם המארח, אז זכותו של אדם על ביתו מעניקה לאדם הזה זכות שניה לקטול כל אדם שמתארח בתוך הבית של האדם המארח. בדוגמה שלך, אפשר להחליף את המילה "ביתו" במילה "ריכבו".
- הייתי אומר יותר מזה: מי שטוען שאין בעייה מוסרית בנטילת חייו של עובר אנושי שטרם יצא מהרחם, שלא יבוא בתלונות מוסריות למי שטוען שאין בעייה מוסרית בנטילת חייו של כלב או של חתול. איך אמר פעם חסר כנסת ממרצ? שהוא מזהה במדינת ישראל תהליכים משנות השלושים? ובכן בשנות השלושים החשיבו את הכלבים ואת החתולים יותר מכפי שהחשיבו אז את היהודים, ובשנת 2022 מחשיבים את הכלבים ואת החתולים יותר מכפי שמחשיבים עוברים אנושיים שטרם יצאו מהרחם. אם לאותו חבר כנסת מותר להשוות תהליכים (כי אנחנו חיים במדינה שבה חופש הביטוי הוא נר לרגלינו), אז גם לי וגם לך מותר להשוות תהליכים (כי אנחנו חיים במדינה שבה חופש הביטוי הוא נר לרגלינו). בעוד כמה עשרות שנים, אולי כל העולם כבר יספיק להתפכח (אולי), ואז אף אחד מהמתפכחים לא יוכל לטעון שבשנת 2022 לא היה מי שהזהיר מפני הניוון המוסרי שיש בעמדה של "זכות האדם על גופו". 147.236.152.145 13:03, 4 ביולי 2022 (IDT)
- אתה בטוח שהשאלה הזאת מתאימה למדור? זה אולי יותר לכיוון של דיון בפילוסופיה של המוסר. אנחנו מבחינים בחוק בין תינוק שנולד, לבין עובר שלא נולד. הראשון הוא בן אדם בעל זכויות והשני לא נחשב ליצור חי, אלא חלק מגוף האישה לצורך עניין זה. קיים דיון ארוך שנים לגבי נכונות של הגישה השנייה. אבל לא בטוח שזה משהו שתמצא תושבה חד משמעית במדור הזה. Corvus,(Nevermore) 13:11, 4 ביולי 2022 (IDT)
- אף אחד לא דן כאן בהיבט החוקי, רק בהיבט המוסרי, שלגביו הדברים הם חד-משמעיים (כפי שעולה מתגובתי הקודמת), ומי שעדין לא התפכח מוסרית, שלא יבוא בתלונות כלפי מי שחושב שמבחינה מוסרית מותר ליטול את חייו של כלב או של חתול. 147.236.152.145 13:16, 4 ביולי 2022 (IDT)
- הטיעון אם העובר נחשב חי או לא הוא טיעון אחר לגמרי ויש לדון בו בנפרד. השאלה שלי היתה אך ורק לגבי הלגיטימיות של הטיעון ל״זכותה על גופה״. Gil mo - שיחה 13:24, 4 ביולי 2022 (IDT)
- שוב, מדובר בהתפלספות מוסרית סטייל שיעורי אזרחות. כן, יש לגיטימיות לזכות של אישה על גופה. האם היא תקפה תמיד? זה תלוי. יש הרבה מקרים בהם זכויות של אנשים שונים נוגדות זו את זו, כך לדוגמה, לאסיר מונעים את הזכות לחופש התנועה כדי להגן על הזכות לחיים וביטחון של אנשים אחרים. פרצטמול • שיחה • 13:29, 4 ביולי 2022 (IDT)
- אין ספק שמדורנו "הכה את המומחה" הוא המקום לקבל בו תשובה מוסמכת לשאלה ארוכת שנים זו, ובכך לשים סוף לוויכוחים בסוגיה זו. בתוקף הסמכות שהוענקה לי אני פוסק שאכן, זכות האישה על גופה, ושופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית יכולים לקפוץ לי. דוד שי - שיחה 13:33, 4 ביולי 2022 (IDT)
- Gil mo, אם השאלה היא "מה המשמעות של זכות האישה על גופה", אז הדוגמה שנתת של תינוק שנשאר ברכב אינה רלוונטית. אנחנו כחברה רואים בתינוק בן אדם ולא חלק מגוף האישה. את העובר אנחנו לא רואים כבן אדם. פשוט ככה. אתה יכול לא להסכים אם הגישה הזאת, אבל הדבר לא ישנה הרבה מבחינת השאלה המרכזית. בתינוק רואים אדם אחר, בעובר לא. וזהו. Corvus,(Nevermore) 14:07, 4 ביולי 2022 (IDT)
- אכן, הטיעון הנכון הוא ״העובר עדיין לא בן אדם״, או ״העובר הוא חלק מגופה של אישה״, אבל לא ״זכותה על גופה״. וכפי שפרצטמול טען, אכן זכותה על גופה, אבל לא תמיד. נכון? Gil mo - שיחה 14:18, 4 ביולי 2022 (IDT)
- Gil mo, אכן קיימים מקרים בהם החברה מגבילה את חופש הפרט על גופו ובריאותו. לדגומה, איסור צריכת סמים, סיוע להתאבדות והמתות חסד (כאשר המומת מבקש למות). לעתים אנחנו מגבילים את החופשים של אנשים שאנחנו רואים בהם חולי נפש, מחשש לפגיעה עצמית או פגיעה באחרים. האם זה מה שאתה שואל? Corvus,(Nevermore) 14:54, 4 ביולי 2022 (IDT)
- הוא שואל, האם הגבלת זכות האשה על גופה (בהנחה שמכירים בזכות זו), תיתכן גם כשבאים לשקול האם להגביל זכות זו כשהיא מתנגשת עם זכות העובר שבגופה על חייו (בהנחה שמכירים בזכות זו). התשובה לשאלתו היא, שתלוי את מי שואלים (האם את השמרנים או את מי שאינם כאלה). זה בדיוק כמו השאלה, האם הגבלת זכות האשה על ביתה/ריכבה (בהנחה שמכירים בזכות זו), תיתכן גם כשבאים לשקול האם להגביל זכות זו כשהיא מתנגשת עם זכות האורח שבביתה/שבריכבה על חייו (בהנחה שמכירים בזכות זו). גם כאן התשובה לשאלתו היא, שתלוי את מי שואלים (האם את המוסריים או את מי שאינם כאלה). 147.236.152.145 15:04, 4 ביולי 2022 (IDT)
- Gil mo, אכן קיימים מקרים בהם החברה מגבילה את חופש הפרט על גופו ובריאותו. לדגומה, איסור צריכת סמים, סיוע להתאבדות והמתות חסד (כאשר המומת מבקש למות). לעתים אנחנו מגבילים את החופשים של אנשים שאנחנו רואים בהם חולי נפש, מחשש לפגיעה עצמית או פגיעה באחרים. האם זה מה שאתה שואל? Corvus,(Nevermore) 14:54, 4 ביולי 2022 (IDT)
- מה פירוש "אנחנו כחברה רואים...אנחנו לא רואים"? לא אנחנו אלא רק הפלג הליברלי בחברה האנושית אשר אולי הנו רוב האנושות, אבל אולי להפך. גם אמירתך "בתינוק רואים אדם אחר, בעובר לא", אינה מייצגת אלא את דעת הליברלים. ואנשים עוד יותר קיצונים יגידו: "באדם שכבר נולד אנחנו רואים יצור הזכאי להגנה, בכלב או בחתול לא". איך אמר פעם חסר כנסת ממרצ? שהוא מזהה במדינת ישראל תהליכים משנות השלושים? ובכן בשנות השלושים החשיבו את הכלבים ואת החתולים יותר מכפי שהחשיבו אז את היהודים, ובשנת 2022 מחשיבים את הכלבים ואת החתולים יותר מכפי שמחשיבים עוברים אנושיים שטרם יצאו מהרחם. אם לאותו חבר כנסת מותר להשוות תהליכים (כי אנחנו חיים במדינה שבה חופש הביטוי הוא נר לרגלינו), אז גם לי וגם לך מותר להשוות תהליכים (כי אנחנו חיים במדינה שבה חופש הביטוי הוא נר לרגלינו). בעוד כמה עשרות שנים, אולי כל העולם כבר יספיק להתפכח (אולי), ואז אף אחד מהמתפכחים לא יוכל לטעון שבשנת 2022 לא היה מי שהזהיר מפני הניוון המוסרי שיש בעמדה של "זכות האדם על גופו". 147.236.152.145 14:34, 4 ביולי 2022 (IDT)
- אכן, הטיעון הנכון הוא ״העובר עדיין לא בן אדם״, או ״העובר הוא חלק מגופה של אישה״, אבל לא ״זכותה על גופה״. וכפי שפרצטמול טען, אכן זכותה על גופה, אבל לא תמיד. נכון? Gil mo - שיחה 14:18, 4 ביולי 2022 (IDT)
- Gil mo, אם השאלה היא "מה המשמעות של זכות האישה על גופה", אז הדוגמה שנתת של תינוק שנשאר ברכב אינה רלוונטית. אנחנו כחברה רואים בתינוק בן אדם ולא חלק מגוף האישה. את העובר אנחנו לא רואים כבן אדם. פשוט ככה. אתה יכול לא להסכים אם הגישה הזאת, אבל הדבר לא ישנה הרבה מבחינת השאלה המרכזית. בתינוק רואים אדם אחר, בעובר לא. וזהו. Corvus,(Nevermore) 14:07, 4 ביולי 2022 (IDT)
- אין ספק שמדורנו "הכה את המומחה" הוא המקום לקבל בו תשובה מוסמכת לשאלה ארוכת שנים זו, ובכך לשים סוף לוויכוחים בסוגיה זו. בתוקף הסמכות שהוענקה לי אני פוסק שאכן, זכות האישה על גופה, ושופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית יכולים לקפוץ לי. דוד שי - שיחה 13:33, 4 ביולי 2022 (IDT)
- שוב, מדובר בהתפלספות מוסרית סטייל שיעורי אזרחות. כן, יש לגיטימיות לזכות של אישה על גופה. האם היא תקפה תמיד? זה תלוי. יש הרבה מקרים בהם זכויות של אנשים שונים נוגדות זו את זו, כך לדוגמה, לאסיר מונעים את הזכות לחופש התנועה כדי להגן על הזכות לחיים וביטחון של אנשים אחרים. פרצטמול • שיחה • 13:29, 4 ביולי 2022 (IDT)
- אמירתו של פרצטמול, "יש לגיטימיות לזכות של אישה על גופה", שקולה לאמירה "יש לגיטימיות לזכות של האדם על ביתו", ואמירתו של דוד שי דוד שי "זכות האישה על גופה", שקולה לאמירה הנגדית "זכות האדם על ביתו". אם זכותו של אדם על גופו מעניקה לאדם הזה זכות שניה לקטול כל אדם שמתארח בתוך הגוף של האדם המארח, אז זכותו של אדם על ביתו מעניקה לאדם הזה זכות שניה לקטול כל אדם שמתארח בתוך הבית של האדם המארח.
- לגבי אמירתו של דוד שי "שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית יכולים לקפוץ לי": רק למען הסדר הטוב, שופטים אלה לא קבעו אם יש או אין זכות כזאת, אלא רק קבעו שכל מדינה תחליט לעצמה האם היא מכירה בזכות האשה על גופה. הרי באותה מידה, אילו שופטים מוקדמים עם הרכב רפובליקני היו מקצינים וקובעים שזכות העובר על חייו (בדומה להקצנה מהכיוון הנגדי שבוטלה כעת), והחלטתם המוקצנת הייתה מתבטלת על ידי שופטים מאוחרים עם הרכב דמוקרטי, אז לא הייתה בכך קביעה האם לעובר יש זכות על חייו, אלא רק קביעה שכל מדינה תחליט לעצמה האם היא מכירה בזכות העובר על חייו. 147.236.152.145 14:33, 4 ביולי 2022 (IDT)
- האם יש מישהו שמסכים עם הגדרתו של עובר כאדם, ואעפ"כ מתיר להרוג אותו? בהנחה שלא, יש לנו סתם מקרה של פרדוקס הערמה - ממתי עובר נחשב כאדם. איציק. 2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3B8:3CED 15:21, 4 ביולי 2022 (IDT)
- לא ממש. יש מחלוקת מתי הוא נחשב אדם. יש הטוענים, שמבחינתם הוא אדם רק מהרגע שהוא נולד, וההשלכות לנדוננו הן בהתאם. אבל יש הטוענים, שמבחינתם הוא אדם רק מהשבוע הכך וכך להיווצרו (מה שמוביל למחלוקת משנית בשאלה איזה מספר ראוי להצבה במקום הפרמטר "כך וכך", למשל השבוע השישי, או השבוע ה-25, וכדומה), וגם ההשלכות מהדיעה הזו (כולל מהמחלוקת המשנית) הן כנ"ל. אבל יש הטוענים, שמבחינתם הוא אדם החל מהרגע שבו הוא נוצר (כך אגב סבר ישעיהו ליבוביץ), וההשלכות הן כנ"ל. אבל אין כאן פרדוקס הערמה, כי כל אחד מצדדי הויכוח מציב גבול זמני ברור. סמי20 - שיחה 15:53, 4 ביולי 2022 (IDT)
- האם יש מישהו שמסכים עם הגדרתו של עובר כאדם, ואעפ"כ מתיר להרוג אותו? בהנחה שלא, יש לנו סתם מקרה של פרדוקס הערמה - ממתי עובר נחשב כאדם. איציק. 2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3B8:3CED 15:21, 4 ביולי 2022 (IDT)
האם webmd הוא רק לתמונות?[עריכת קוד מקור]
או שמא ייתכנו לו גם שימושים אחרים כמו וידאו או אודיו? תודה ―אנונימי לא חתם
כיצד ניתן לשלוח מיילים [באמצעות SMTP] משרת ASP? כלומר כיצד ניתן להוסיף אימות וכדו'?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
147.236.152.145 21:02, 4 ביולי 2022 (IDT)
אורנים ואצטרובלים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם "קטיף" אצטרובל מענף אורן פוגע בו?--2A00:A040:196:303F:C552:C6E4:2A53:DB75 09:09, 5 ביולי 2022 (IDT)
- אם האצטורבל בשל: נפתח והזרעים (פניונס) יוצאים בקלות אז קטיפה זהירה לא תזיק לכלום. אם האיצטורבל לא בשל אז קטיפה זהירה תזיק לאיצטורבל שלא יבשיל. קטיפה רשלנית תזיק בכל מקרה. ―אנונימי לא חתם
- אבל האם העץ ניזוק מאיבוד אצטרובל לא בשל או מתהליך הניתוק שלו?--2A00:A040:196:303F:816B:7620:606B:209A 16:11, 6 ביולי 2022 (IDT)
- לא ניזוק אם הניתוק בוצע בזהירות ללא פגיעה בענף. ―אנונימי לא חתם
- למה הכוונה? "בזהירות"= בלי לשבור את הענף?--2A00:A040:196:303F:816B:7620:606B:209A 00:27, 7 ביולי 2022 (IDT)
- לא ניזוק אם הניתוק בוצע בזהירות ללא פגיעה בענף. ―אנונימי לא חתם
- אבל האם העץ ניזוק מאיבוד אצטרובל לא בשל או מתהליך הניתוק שלו?--2A00:A040:196:303F:816B:7620:606B:209A 16:11, 6 ביולי 2022 (IDT)
האם להחנות קטנוע קטן (50 סמ"ק) על מדרכה עם אדום-לבן פירושו דו"ח?[עריכת קוד מקור]
תודה --- השואל החינני.
- עקרונית כן, בפועל לא בהכרח. בר 👻 שיחה 17:05, 5 ביולי 2022 (IDT)
- אדום-לבן הוא תמרור סימון על פני הדרך מס' 818 שפירושו "אסורה כל עצירה או חניה של רכב בכביש שליד אבני השפה, אלא אם הדבר דרוש למילוי הוראות כל דין." חנייה על מדרכה אסורה מכוח סעיף 72(א) לתקנות התעבורה: "לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל.
- כך שאין קשר בין השניים, וחנייה על מדרכה ששפתיה צבועות אדום-לבן לא תזכה את העבריין בדו"ח לפי זה אלא בדו"ח על חנייה על מדרכה. האדום-לבן אוסר רק את החניה בכביש שליד אבני השפה.
- ונפח הרכב הדו-גלגלי לא מעלה ולא מוריד. 87.69.242.88 17:23, 5 ביולי 2022 (IDT)
- צבע אבני השפה לא משנה לגבי עצם העברה, אבל עשוי לשנות לגבי גובה הקנס. על פי "צו התעבורה- עבירות קנס", "בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו יתר גלגלי הרכב" דרגת הקנס היא ב' ולא ג'( הינו קנס מופחת של 250 ש"ח ולא 500 ש"ח שמקבלים בד"כ בחניה על המדרכה). אפשר להתווכח האם הקנס המופחת רלוונטי לקטנוע. יש שיאמרו שכן כוון שהוא חונה רק עם שני גלגלים על המדרכה ולכן בכחול לבן עליו לקבל קנס מופחת. ויש שיאמרו שאין זה רלוונטי לקטנוע כוו שכדי לקבל קנס מופחת צריך שהחניה תהיה מותרת בכביש שבו הועמדו יתר גלגלי הרכב מה שלא יכול להתקיים בקטנוע שכל גלגליו עומדים על המדרכה. בן אביגדור - שיחה 16:35, 6 ביולי 2022 (IDT)
- ונפח הרכב הדו-גלגלי לא מעלה ולא מוריד. 87.69.242.88 17:23, 5 ביולי 2022 (IDT)
מלבד מה שצויין לפניי, יש לתת את הדעת שאם בשפת אותה מדרכה יש אדום לבן הרי שקרוב לוודאי שאף הפגיעה שיש בהצבת האופונוע באותה מדרכה גדולה יותר הן לתנועה ולביטחון הולכי הרגל כמו גם הנוסעים מאחר ולא במקרה אסורה החנייה והעצירה שם אפילו על הכביש. מי-נהר - שיחה 18:25, 5 ביולי 2022 (IDT)
האם ישראל יכולה להכיר ב"בדלנים"?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
נניח שעיר מסוימת (נצרת לצורך העניין) מפתחת תנועה לאומית השואפת לעצמאות.
האם חוקי ישראל יכירו במצב שבו איזור כלשהו יעביר משאל עם לצורך התנתקות מהמדינה והכרזת עצמאות? או שאולי בישראל יש חוק המגדיר שהדבר בלתי חוקי? 79.180.22.209 10:51, 6 ביולי 2022 (IDT)
- על פי החוק פעולה להוצאת שטח מריבונותה של מדינת ישראל מוגדרת כבגידה. סעיף 97(ב) קובע "מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.". על פי חוק יסוד משאל עם, הדרך היחידה בה ניתן להעביר ריבונות בשטחי המדינה לאחרים, היא בהחלטת רוב חברי הכנסת ואישורה של ההחלטה במשאל עם או בהחלטה של לפחות שמונים חברי כנסת. בן אביגדור - שיחה 11:46, 6 ביולי 2022 (IDT)
- אפשרות נוספת היא ש־61 חברי כנסת ישנו את החוק הזה. Tzafrir - שיחה 11:52, 6 ביולי 2022 (IDT)
- כלומר כן יש אפשרות חוקית. נגיד קמה תנועה לאומית של בדלנים. הם נרשמים כמפלגה פוליטית ונבחרים לכנסת. ובכנסת מעבירים הצבעה לניתוק של שטח ממדינת ישראל. הבנתי נכון? 79.180.22.209 11:59, 6 ביולי 2022 (IDT)
- כעת אין חוק שמתיר זאת, אבל תמיד קיימת האפשרות התיאורטית שאולי יהיה אחד כזה - שיצטרך אפוא לבטל את החוק הנוכחי שאוסר זאת.
- אי היתכנות הדבר כיום, מזכירה משהו שכבר נמנע פעם, כאשר הרשות הפלסטינית רצתה לשתף את תושבי מזרח ירושלים (או ירושלים המזרחית מחק את המיותר), בבחירות לרשות, וישראל התנגדה, וכך הדבר לא יצא לפועל.
- כמו כן, אפשר לשאול את השאלה גם מהכיוון ההפוך: נניח שכל תושבי שטח C (שאגב כולל בערך 85% יהודים ילידי המקום ועוד 15% פלסטינים ילידי המקום) - יעבירו "משאל עם" (כביכול "רשמי") כדי להקים בשטח C את "מדינת יהודה" - שאולי ביום מן הימים תרצה להתאחד עם מדינת ישראל, האם באמנות הבינלאומיות יש משהו שאוסר זאת על ילידי המקום תושבי שטח C.
- התשובה המשותפת לשתי השאלות ההפוכות האלה (שלך ושלי) היא זו: זה לא כל כך משנה האם יש חוק, כי מה שקובע זה מה תחליט המדינה ששולטת באיזור, והיא תמיד יכולה - או לאפשר שם "משאל עם" (כביכול "רשמי") - או לסכל אותו בטענה שהוא פוגע בריבונותה שם או בשליטתה שם. ישראל הנוכחית (בראשות לפיד) תתנגד כנראה לעריכת "משאל עם" (כביכול "רשמי") כזה, לא רק בנצרת, אלא גם בשטח C (למרות שבתקופת ממשלת בנט זה היה מתאים לאג'נדה שלו: סיפוח שטח C). מה שכן, פוטין מתכנן לערוך "משאל עם" (כביכול "רשמי") בשטח הבדלני שנכבש לאחרונה על ידי רוסיה מאוקראינה. העולם כמובן מתנגד לתוכניתו של פוטין, אבל - לא שזה ממש משנה לפוטין - כי בשורה התחתונה מה שכאמור קובע זה מה מחליט הכוח ששולט בשטח. סמי20 - שיחה 12:10, 6 ביולי 2022 (IDT)
- כלומר כן יש אפשרות חוקית. נגיד קמה תנועה לאומית של בדלנים. הם נרשמים כמפלגה פוליטית ונבחרים לכנסת. ובכנסת מעבירים הצבעה לניתוק של שטח ממדינת ישראל. הבנתי נכון? 79.180.22.209 11:59, 6 ביולי 2022 (IDT)
- אפשרות נוספת היא ש־61 חברי כנסת ישנו את החוק הזה. Tzafrir - שיחה 11:52, 6 ביולי 2022 (IDT)
גבולות בינלאומיים לפני העת החדשה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בימינו כולם יודעים בדיוק איפה עוברים כל הגבולות הבינלאומיים, כיוון שיש צילומי לוויין ומפות מדויקות לחלוטין שמבוססות על אותם צילומים. אבל לפני כן, איך ידעו איפה בדיוק עובר הגבול?
ניקח דוגמא. נניח שיש כפר שיושב באזור שהיום נמצאת בו רמאללה. מאיפה תושבי הכפר יודעים אם הם שייכים לממלכת ישראל או לממלכת יהודה? הם הרי נמצאים דרומית משכם, אבל צפונית מירושלים, כך שהם יושבים פחות או יותר על הגבול. מאיפה גובי המסים משתי הממלכות יודעים אם לגבות מסים מהכפר או לא? מה או מי מגן על תושבי הכפר ממצב שבו יגיעו גובי המסים של ישראל ויגבו מהם מסים, ויום לאחר מכן יגיעו גובי המסים של יהודה ויגבו מהם פעם שנייה על אותו חודש/רבעון?
בואו ניקח דוגמא הפוכה. נניח שיש כפר שיושב באזור שולי, נידח ובלתי נגיש. מי שטייל באוסטריה למשל, בוודאי ראה את אינספור הכפרים הזעירים שמפוזרים בתוך היערות. איך השלטון יכול לדעת על קיומם של כל הכפרים האלה? וגם אם הוא יודע תיאורטית, איך גובי המסים אמורים למצוא אותם?
אני מניח שגביית מסים זה ההיבט הכי חשוב ומשפיע של מיקום הגבולות, אבל בוודאי יש היבטים נוספים. נחזור רגע לדוגמא של הכפר שנמצא באזור רמאללה של היום. כשהגבול בין ישראל ליהודה לא ממש ברור- האם מלך ישראל רשאי להכניס צבא לכפר הזה? האם הוא אמור לעצור אדם מהכפר שהוגשה עליו תלונה? אדם שרוצה להגר מישראל ליהודה- איך הוא יודע שהוא כבר הגיע ליעדו? וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה... אז השאלה שלי היא איך השלטונות השונים לאורך ההיסטוריה ענו על השאלות האלה בהיעדר צילומי לוויין ומפות מדויקות?--2A00:A040:196:303F:816B:7620:606B:209A 16:29, 6 ביולי 2022 (IDT)
- הכל עניין של מה היא ההתנהגות האנושית בפועל ואם תרצה גם הגדרה בשפה ומי שמקבל אותה. מבחינה מהותנית אין באמת דבר כזה גבולות מלבד הטריטוריה שתופסים כלל חברי שבט מסוים בזמן נתון (בדרך כלל מי שנולד בתחומי השבט אוטומטית נהיה חלק ממנו). בסופו של דבר כל העניין של גבול מדיני אינו באמת מוגדר ולא יכול להיות מוגדר מהותית. גם המונח מדינה הוא רק הגדרה המשותפת לחברי קבוצה אחת לפחות ולא מהות. אולי הערך הבניה מנטלית יעזור. ―אנונימי לא חתם
- חלק מהגבולות היו מוגדרים היטב בעת העתיקה, למרות שלא היו אמצעי המיפוי של היום. השתמשו באמצעים שונים לסימון הגבול, למשל ואדי או נהר, ערימת אבנים או מצבה רשמית יותר. גובי המסים ידעו מצוין לאיזה כפר הם יכולים ללכת ולאיזה לא והביורוקרטיה המרכזית בעיר הבירה החזיקה רשימות מפורטות של היישובים החייבים במס. כמובן, אזורים הרריים וקשים לגישה נטו בדרך כלל להיות חופשיים יותר מהשלטון המרכזי. Reuveny - שיחה 18:46, 6 ביולי 2022 (IDT)
- בהקשרי מס שווה להסתכל מה קורה היום במובלעות שוויץ. Shannen - שיחה 12:32, 7 ביולי 2022 (IDT)
- גביית מס לאורך מרבית ההיסטוריה הייתה דומה יותר למה שהיום היינו קוראים גביית דמי חסות. המושג של אזרחים שמצפים לקבל שירותים כלשהם מן המדינה בעד המיסים שלהם היה נדיר. הגובים קיבלו את המס משום שהגיעו עם ליווי מספיק חזק כדי לגבות אותו. בכוח אם צריך, אבל האיום לבדו בד"כ הספיק. ואם כפר מסויים קיבל ביקור מהגובים משני הצדדים, הוא שילם פעמיים. אלא אם הצליח לשכנע את אחד הצדדים שהצד השני גונב את המס ששייך לו, ולכן כדאי לו להגן על הכפר מסיבותיו הוא.
גבולות נוצרו באותו אופן שבו נוצרים היום גבולות בלתי-רשמיים בין כנופיות פשע מאורגן: כל צד ידע ממי הוא יכול לגבות בלי להתחיל מלחמת כנופיות, ואם טעה אז המלחמה כן התחילה. H. sapiens - שיחה 10:11, 9 ביולי 2022 (IDT)- לא כל כך התייחסו לפן מסוים בתשובות: גבולות, נזילים או מוגדרים, התקיימו בעבר רק במקומות בהם ישבו בני אדם, אז הגבול המערבי של מואב, או הגבול המזרחי של ממלכת ישראל עם מואב, היה די ברור – ים המלח. אבל, בגלל שבמזרחה של מואב היה מדבר, שבו לא ישבו אנשים, לא היה לה גבול מזרחי ברור. לא היה למלך שום עניין להחזיק חיל משמר שיגן על המדבר מכיבוש והוא לא גבה משם מיסים. אביתר ג' • שיחה • 15:51, 11 ביולי 2022 (IDT)
סיפור מעניין ללא מקור על הרבי מלובביץ[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מתוך תגובות קוראים בעיתון הארץ:
"יש סיפור מתועד על מפגש שהתקיים באירופה בראשית שנות השלושים, בו הרבי מלובביץ' נפגש עם כמה אישים שהפכו לימים למנהיגים רוחניים יהודים שהתגלגלו לשנים להשתקע בפלורידה, ובהם אברהם יהושע השל ויוסף דב סולובייצ'יק. בפגישה השתתף גם רב רפורמי. במהלך הפגישה אמר מנחם מנדל שניאורסון לרב הרפורמי שנכדיו שלו, שניאורסון, לא יתחתנו עם נכדיו של הרב הרפורמי מאחר שנכדיו של הרפורמי לא יהיו יהודים. בתגובה אמר השל לשניאורסון שנכדיו לא יתחתנו עם נכדיו של הרב הרפורמי מאחר שלא יהיו לו נכדים.
לאחר שני עשורים כל הנוכחים הגיעו לעשור לארצות הברית. שניאורסון שוחח עם השל, אמר שאין לו ילדים וביקש שיסיר את קללתו. השל השיב שעליו להתקשר לרב הרפורמי ולבקש את סליחתו. שניאורסון לא עשה זאת מעולם. מי שפרסם זאת המתין שכל המעורבים ייפטרו מהעולם, אבל האירוע מתועד מ-3-2 כיוונים שונים בשינויי גרסאות קלים. למי שמאמין בכוחן של קללות הוא בוודאי מעניין ורלוונטי.
אברהם יהושע השל"
מישהו מכיר מקור לסיפור?
- הם כולם למדו ביחד באוניברסיטת הומבולדט של ברלין בזמנם, כך שיש רקע היסטורי כלשהו לפחות. איציק --2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3B7:BEC9 12:23, 7 ביולי 2022 (IDT)
- כאן העונה מביא את הסיפור מתוך ספר כתוב, אבל נזהר מלהגיד שהיה כאן קללה - אלא שזאת פרשנות שהעניק המספר.
נצילות מנוע של רכב[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שמעתי טענה שלכל רכב יש מהירות "אופטימלית" מבחינת צריכת דלק. כלומר אם נוסעים במהירות גבוהה יותר או נמוכה יותר, אז אחוז גדול יותר של האנרגיה הולך לחום. האם יש יש אמת בטענה?
או אולי המצב הוא הפוך ויש קשר ישיר או הפוך בין נצילות המנוע לבין מהירות? אשמח להסבר.
- אני לא בטוח אם זה קשור לחום. באופן פשוט, כאשר נוסעים יותר לאט שורפים פחות דלק ליחידת זמן, אבל לוקח יותר זמן להגיע למחוז חפצנו. ולהפך: כאשר נוסעים מהר שורפים יותר דלק ליחידת זמן אבל לוקח פחות זמן להגיע. בין לבין נמצאת המהירות האופטימלית, זו שבה שורפים הכי פחות דלק ליחידת מרחק. ברוב הספידומטרים מקובל שמהירות זו נמצאת בכיוון "צפון" (כאשר המחוג מאונך בדיוק). בתור מי שיש לו מד צריכת דלק באוטו, אני יכול להעיד ששמירה על מהירות זו מביאה לחסכונות המירבית בדלק (שוב, ביחידות מרחק ולא זמן, למשל ק"מ לליטר). H. sapiens - שיחה 17:17, 7 ביולי 2022 (IDT)
- H. sapiens אני חושב שהאופטימיזציה שאתם מחפשים זה "מהירות בה צריכת דלק ממוצעת לקילומטר היא מינימלית". לא מבין מספיק במנועים, אבל לדעתי מהירות מופרזת מביאה לצריכת יתר, בעיקר בתודות לכך שהאנרגיה המושקעת בהאצה מתבזבזת כולה על בלימה בהמשך הדרך. זה נכון במיוחד בנסיעות בינעירוניות עם רמזורים רבים. סיכוי טוב שמי שעקף אותך ב-130 קמ"ש יחכה לך ברמזור הקרוב. אז הוא פשוט משלם על הפוזה ולא חוסך לא דלק ולא זמן. Corvus,(Nevermore) 17:43, 7 ביולי 2022 (IDT)
- יותר מבלימה משפיע התנגדות של אוויר. התנגדות של אוויר גדולה פי ריבוע של מהירות. מהירות גדולה פי 2 התנגדות גדול פי 4. ―אנונימי לא חתם
- המכונית שלי מציגה לי תחזית של מספר הקילומטרים שמכל הדלק מאפשר לי לנסוע. כאשר אני נמצא בנסיעה מהירה בכביש בינעירוני, התחזית גדלה, למרות שכמובן נצרך דלק בנסיעה זו. מכך אפשר להבין שלפי האלגוריתם של תחזית זו, המהירות האופטימלית למכוניתי היא בסביבות 90 קמ"ש. דוד שי - שיחה 05:15, 10 ביולי 2022 (IDT)
- מבחינת נצילות, כמובן שמנועי מרבית המכוניות (והמכוניות עצמן, כולל התנגדות האויר שלהן) מתוכננים כך שהמהירות האופטימלית תהיה נוחה לשימוש סביר, בד"כ בין 80 ל-120 קמ"ש. לכן לא מפתיע שמהירויות אחרות פחות חסכוניות. אני מניח שבמכוניות שמשתתפות במרוץ 24 השעות של לה מאן המהירות האופטימלית יותר גבוהה. H. sapiens - שיחה 14:46, 10 ביולי 2022 (IDT)
- המכונית שלי מציגה לי תחזית של מספר הקילומטרים שמכל הדלק מאפשר לי לנסוע. כאשר אני נמצא בנסיעה מהירה בכביש בינעירוני, התחזית גדלה, למרות שכמובן נצרך דלק בנסיעה זו. מכך אפשר להבין שלפי האלגוריתם של תחזית זו, המהירות האופטימלית למכוניתי היא בסביבות 90 קמ"ש. דוד שי - שיחה 05:15, 10 ביולי 2022 (IDT)
- יותר מבלימה משפיע התנגדות של אוויר. התנגדות של אוויר גדולה פי ריבוע של מהירות. מהירות גדולה פי 2 התנגדות גדול פי 4. ―אנונימי לא חתם
- H. sapiens אני חושב שהאופטימיזציה שאתם מחפשים זה "מהירות בה צריכת דלק ממוצעת לקילומטר היא מינימלית". לא מבין מספיק במנועים, אבל לדעתי מהירות מופרזת מביאה לצריכת יתר, בעיקר בתודות לכך שהאנרגיה המושקעת בהאצה מתבזבזת כולה על בלימה בהמשך הדרך. זה נכון במיוחד בנסיעות בינעירוניות עם רמזורים רבים. סיכוי טוב שמי שעקף אותך ב-130 קמ"ש יחכה לך ברמזור הקרוב. אז הוא פשוט משלם על הפוזה ולא חוסך לא דלק ולא זמן. Corvus,(Nevermore) 17:43, 7 ביולי 2022 (IDT)
עזרה עם קוד המקור של תוכנת MediaWiki[עריכת קוד מקור]
איפה נמצא קוד המקור שמאפשר את תחביר הקישור הפנימי כאן [[]]?
אני לא מעוניין בקוד המאפשר פרמטר, לדוגמה הקישור ניו יורק סיטי הוא בלי פרמטר והקישור העיר ניו יורק הוא עם פרמטר. אז בקוד שמאפשר פרמטר אני לא מעוניין אלא רק בקוד שבכלל מאפשר קישוריות דרך [[]]. תודה. ―אנונימי לא חתם
אלימות מילולית מצד שוטר[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
יש חוק האוסר על העלבת עובד ציבור. אבל מצד שני, מה קורה במקרה שהשוטר "התחיל"?
נניח במהלך סיור שגרתי, השוטר פוגש באזרח ומתחיל להתעמת איתו. במהלך השיחה השוטר מעליב את האזרח בכך שמעלה ספקולציות לגבי פרנסתה של אימו של האזרח.
לאחר מכן, האזרח מגיב באלימות מילולית זהה ומעלה ספקולציות לגבי איזשהו איבר בגופה של אימו של השוטר. אמירה שהשוטר חש פגוע ממנה.
האם במקרה כזה לפי החוק האזרח אשם בעבירה? והשוטר חף מפשע? 192.114.23.235 15:14, 7 ביולי 2022 (IDT)
- המנהג, לכאורה, במקרה זה שהשוטר ישקר שהאזרח התחיל. ויאמינו לשוטר. אם אין תיעוד לא לחשוב על זה אפילו.
- אם יש גם עדיף להימנע - פשוט לא שווה את הזמן וכאב הראש. Yyy774 - שיחה 02:40, 17 ביולי 2022 (IDT)
- הדרך הטובה ביותר היא כנראה פשוט לא להגיע לשם. אם תחייך לשוטר ותאפשר לו לבצע את תפקידו בנחת, סביר שלא תגיעו למקומות הללו. כל עולם המונחים של "להתעמת איתו" שגוי מהיסוד. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 11:57, 17 ביולי 2022 (IDT)
מה ההבדל בין דגל ערב הסעודית לדגל חמאס?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
--2A00:A040:196:303F:2DA3:89A1:37CD:39FE 16:01, 7 ביולי 2022 (IDT)
- החרב בדגל ערב הסעודית והאמצע של הקליגרפיה הערבית של השהאדה – הכרזת האמונה האסלאמית (لَا إِلٰهَ إِلَّا الله مُحَمَّدٌ رَسُولُ الله - "אין אלוהים מלבד אללה; מוחמד שליח אללה") בדגל חמאס. 87.69.242.88 17:56, 7 ביולי 2022 (IDT)
הוצאת תפרים באנגליה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אילו אפשרויות עומדות בפני ישראלי שנוסע לחופשה באנגליה וצריך להוציא תפרים במהלך שהותו שם?
- אולי החוק השתנה מאז שביקרתי באנגליה לפני כמה שנים אבל מעשה שהיה כך היה. נסעתי באנגליה על אופניים ודרס אותי נהג מונית. הגעתי למיון. טיפלו בי לתדהמתי העצומה בחינם (לא ביקשו כסף או מסמכים של ביטוח רפואי). לא נזקקתי לטיפול אינטנסיבי במיוחד. בדק אותי רופא, נתן לי כמה תרגילים ואמר לי שתוך כמה חודשים אוכל שוב להרים את ידי בכוחות עצמי. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 21:00, 7 ביולי 2022 (IDT)
- לחלופין, ניתן לחפש בגוגל "removing stitches at home" מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 21:01, 7 ביולי 2022 (IDT)
הוכחה לקיום אלהים והנפש[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם מישהו יכול לכתוב בצורה ברורה את הטיעון לקיום אלהים והנפש של דיקארט? תודה רבה! --עורך20 - שיחה 18:45, 7 ביולי 2022 (IDT)
- ר’ הטיעון האונטולוגי ובפרט הטיעון האונטולוגי#דקארט. Tzafrir - שיחה 18:50, 7 ביולי 2022 (IDT)
- @עורך20, בספר 'הזמנה לפילוסופיה' של השר לשעבר חבר הכנסת וד"ר יובל שטייניץ כותב זאת באורך טוב.
- הספר עצמו של רנה דקארט מתורגם לעברית ולא ארוך, אולי תרצה לקרוא. Yyy774 - שיחה 02:37, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @Yyy774 את הספר של דקארט קראתי, מעניין אותי אם יש פרשנויות שונות להוכחה שלו, תודה רבה! עורך20 - שיחה 10:55, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @עורך20, את זה אני לא יודע. הפירוש של שטייניץ נראה לי קולע לאמת. Yyy774 - שיחה 11:39, 17 ביולי 2022 (IDT)
- לא בטוח מה ד"ר שטייניץ אמר בעניין, אבל כ-ככל אצבע, שניגשים לקרוא מסה של פילוסוף, כדאי להכיר את הביוגרפיה שלו. במקרה של דקארט, הקטע הרלוונטי מופיע בהקדמה להגיונות. לפני שקופצים למסקנות, כדאי וממולץ לקרוא את מה שכתב לכנסייה באותו החיבור, ולהכיר את הרקע ההיסטורי לכך. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 12:04, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @נילס אנדרסן היכן ניתן למצוא את הקטע בהקדמה להגיונות? וכן את מה שכתב לכנסיה? עורך20 - שיחה 13:13, 17 ביולי 2022 (IDT)
- עורך20 אני לא בטוח לגבי תרגום עברי (אני מניח שאם הספר אצלך, זה בפרק הראשון), אך ניתן לקרוא באנגלית כאן, זהו טקסט חופשי. הרקע ההיסטורי הוא על רקע צלה של האינקוויזיציה, דקארט חי בתקופה מקבילה לניקולאוס קופרניקוס ולגלילאו גליליי, ואין ספק שהכיר וידע מה קורה למי שמדבר נגד עמדת הכנסייה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:34, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @אנדרסן אבל הוא יכל פשוט לשתוק. כלומר אני מניח שהוא היה צריך להיזהר באיך הוא מציג את הטיעון, אבל האם לא היה לו הכי טוב להתעסק רק במדעים (לא ששם לא היה מסוכן אבל אני מניח שפחות, מהאמר על המתודה נראה שהוא בהחלט הכיר מה קרה למדענים) במקום להיכנס לתחום המטפיזי? עורך20 - שיחה 13:44, 17 ביולי 2022 (IDT)
- דקארט ניסה להגיע לאקסיומה הכי בסיסית שניתן להגיע אליה, ובמובן הזה הוא תרם למדע עמוקות (אף שבמבחן ההיסטוריה, לא המשיכו מאותה נקודה, שכן אין הרבה לאן להמשיך ממנה, היא בסיסית מדי). האמירה שלו היתה שגם אם אי אפשר לסמוך על החושים שלנו, שכן אולי העיניים שלנו מטעות אותנו, יש דבר (תודעה?) שלא ניתן להתכחש לקיומו, שכן גם אם משהו חיצוני מתעה אותי, "אותי" (=אני) קיים בהכרח. מכאן הוא הגיע לאימרה הידועה שלו, אני חושב, משמע אני קיים. צריך לזכור שגם התעסקות במדעים טהורים לא יכול להבטיח לך לצאת ללא פגע מציפורני הכנסייה של אותה תקופה - קופרניקוס חיכה עד שנת מותו לפרסום כתביו, וספריו שעסקו באסטרונומיה (מדע) נכנסו ל"רשימה השחורה" של הכנסייה, וגלילאו שהסביר ש"אלוהים מראה לי שיש מכתשים על הירח" הוכנס למעצר בית עד יומו האחרון. בימים ההם, הפרדה בין "מדע" לבין "אמונה" באירופה לא היה מפותח כמו היום, פיזיקה היתה ענף בפילוסופיה וכתבי תלמי, שהתבססו על תצפיות אסטרונומיות, היו עמוד מרכזי באמונה הקתולית במרכזיות הארץ (לקריאה נוספת על התאוריה שלו, ראו כאן באנגלית). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:58, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @אנדרסן, זה נשמע טיעון קונספרטיבי חלש. אני מאמין לו שהוא ניסה ביושר להגיע לידיעה הראשונית. Yyy774 - שיחה 14:11, 17 ביולי 2022 (IDT)
- בהחלט יכול להיות, אך זו הדעה המקובלת היום. מוזמנים לצפות בהרצאתו המקסימה בעיניי של פרופ' רון ליפשיץ, שבחלקה הראשון של ההרצאה דיבר בדיוק על זה, והיא מיועדת לקהל הרחב. ראו כאן מתוך אתר YouTube.com. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 14:20, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @אנדרסן אוקי אבל למה זה אומר בהכרח שהוא היה מושפע מהכנסיה? (הוא בעצמו כותב במאמר על המיתודה שהוא חושש שמא חלק מהדעות שלו מושפעות ללא ידיעתו מהפחד מהכנסיה, אני לא מדבר על זה שזה ודאי שיכול להיות. אני שואל בעיקר האם יש איזה אינדיקציה לזה שהוא שינה דברים בגלל הכנסיה בצורה מודעת) עורך20 - שיחה 17:09, 17 ביולי 2022 (IDT)
- כי זה העולם שהוא חי בו. דקארט, כמו גאלילאו, ניוטון ורבים וטובים אחרים, גדלו על ברכי הכנסיות שלהם. אפשר לקרוא מאמרים מאוניברסיטאות בעולם (מה שפתוח לציבור הרחב), רובן ככולן מדברים על המתח המובנה של הגותו הפילוסופית-מדעית לבין החינוך הכנסייתי לבין הפחד ממוסדות הכנסייה. שוב, צריך לזכור שלא מדובר עדיין בעולם מודרני, אנחנו מדברים על המאה ה-17, העולם (אירופה, המערב) עוד לא עבר את השלב הזה של התנתקות הדת והמדע.
אפשר לחפש שאלות כגון "What was Descartes relationship with the Church?" או "Why did the Church dislike Descartes?" או "Why did the Church like Descartes?", ולהגיע למאמרים כמו זה מאוניברסיטת בריגהאם יאנג (ולזכור שהיא נוצרית מורמונית), או למאמר זה מאוניברסיטת סטנפורד. בגדול, אם הנושא מעניין אותך, כדאי לשאול עליו באנגלית ולחפש מקורות שנראים בעינך אמינים. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:23, 17 ביולי 2022 (IDT)- @אנדרסן תודה רבה! עורך20 - שיחה 17:51, 17 ביולי 2022 (IDT)
- כי זה העולם שהוא חי בו. דקארט, כמו גאלילאו, ניוטון ורבים וטובים אחרים, גדלו על ברכי הכנסיות שלהם. אפשר לקרוא מאמרים מאוניברסיטאות בעולם (מה שפתוח לציבור הרחב), רובן ככולן מדברים על המתח המובנה של הגותו הפילוסופית-מדעית לבין החינוך הכנסייתי לבין הפחד ממוסדות הכנסייה. שוב, צריך לזכור שלא מדובר עדיין בעולם מודרני, אנחנו מדברים על המאה ה-17, העולם (אירופה, המערב) עוד לא עבר את השלב הזה של התנתקות הדת והמדע.
- @אנדרסן, זה נשמע טיעון קונספרטיבי חלש. אני מאמין לו שהוא ניסה ביושר להגיע לידיעה הראשונית. Yyy774 - שיחה 14:11, 17 ביולי 2022 (IDT)
- דקארט ניסה להגיע לאקסיומה הכי בסיסית שניתן להגיע אליה, ובמובן הזה הוא תרם למדע עמוקות (אף שבמבחן ההיסטוריה, לא המשיכו מאותה נקודה, שכן אין הרבה לאן להמשיך ממנה, היא בסיסית מדי). האמירה שלו היתה שגם אם אי אפשר לסמוך על החושים שלנו, שכן אולי העיניים שלנו מטעות אותנו, יש דבר (תודעה?) שלא ניתן להתכחש לקיומו, שכן גם אם משהו חיצוני מתעה אותי, "אותי" (=אני) קיים בהכרח. מכאן הוא הגיע לאימרה הידועה שלו, אני חושב, משמע אני קיים. צריך לזכור שגם התעסקות במדעים טהורים לא יכול להבטיח לך לצאת ללא פגע מציפורני הכנסייה של אותה תקופה - קופרניקוס חיכה עד שנת מותו לפרסום כתביו, וספריו שעסקו באסטרונומיה (מדע) נכנסו ל"רשימה השחורה" של הכנסייה, וגלילאו שהסביר ש"אלוהים מראה לי שיש מכתשים על הירח" הוכנס למעצר בית עד יומו האחרון. בימים ההם, הפרדה בין "מדע" לבין "אמונה" באירופה לא היה מפותח כמו היום, פיזיקה היתה ענף בפילוסופיה וכתבי תלמי, שהתבססו על תצפיות אסטרונומיות, היו עמוד מרכזי באמונה הקתולית במרכזיות הארץ (לקריאה נוספת על התאוריה שלו, ראו כאן באנגלית). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:58, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @אנדרסן אבל הוא יכל פשוט לשתוק. כלומר אני מניח שהוא היה צריך להיזהר באיך הוא מציג את הטיעון, אבל האם לא היה לו הכי טוב להתעסק רק במדעים (לא ששם לא היה מסוכן אבל אני מניח שפחות, מהאמר על המתודה נראה שהוא בהחלט הכיר מה קרה למדענים) במקום להיכנס לתחום המטפיזי? עורך20 - שיחה 13:44, 17 ביולי 2022 (IDT)
- עורך20 אני לא בטוח לגבי תרגום עברי (אני מניח שאם הספר אצלך, זה בפרק הראשון), אך ניתן לקרוא באנגלית כאן, זהו טקסט חופשי. הרקע ההיסטורי הוא על רקע צלה של האינקוויזיציה, דקארט חי בתקופה מקבילה לניקולאוס קופרניקוס ולגלילאו גליליי, ואין ספק שהכיר וידע מה קורה למי שמדבר נגד עמדת הכנסייה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:34, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @נילס אנדרסן היכן ניתן למצוא את הקטע בהקדמה להגיונות? וכן את מה שכתב לכנסיה? עורך20 - שיחה 13:13, 17 ביולי 2022 (IDT)
- לא בטוח מה ד"ר שטייניץ אמר בעניין, אבל כ-ככל אצבע, שניגשים לקרוא מסה של פילוסוף, כדאי להכיר את הביוגרפיה שלו. במקרה של דקארט, הקטע הרלוונטי מופיע בהקדמה להגיונות. לפני שקופצים למסקנות, כדאי וממולץ לקרוא את מה שכתב לכנסייה באותו החיבור, ולהכיר את הרקע ההיסטורי לכך. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 12:04, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @עורך20, את זה אני לא יודע. הפירוש של שטייניץ נראה לי קולע לאמת. Yyy774 - שיחה 11:39, 17 ביולי 2022 (IDT)
- @Yyy774 את הספר של דקארט קראתי, מעניין אותי אם יש פרשנויות שונות להוכחה שלו, תודה רבה! עורך20 - שיחה 10:55, 17 ביולי 2022 (IDT)
החלפת רופא משפחה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
קופת חולים מאוחדת מאפשרת להחליף רופא משפחה פעם ברבעון גם ללא תלות בכתובת, כלומר אדם יכול לקבוע לעצמו רופא משפחה בעיר אחרת.
בקופת חולים כללית לעומת זאת רופא משפחה נמצא רק בסניף אחד ואי אפשר גם להחליף אותו פעם ברבעון.
באילו עוד קופות חולים חוץ ממאוחדת אפשר להחליף רופא משפחה פעם ברבעון? ―אנונימי לא חתם
- לא יודע מה אצלך אני מחליף במאוחדת כל חודשיים
- במכבי. Shannen - שיחה 14:04, 8 ביולי 2022 (IDT)
- בכללית אפשר להחליף רופא משפחה כל רבעון ואפשר גם להישאר עם אותו רופא לאחר מעבר לעיר אחרת או מעבר לאזור אחר באותה עיר.שלומית קדם - שיחה 18:54, 6 באוגוסט 2022 (IDT)
- במכבי. Shannen - שיחה 14:04, 8 ביולי 2022 (IDT)
כמה ילדים היה לרבי חנינא בן דוסא[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
- לא ידוע לי. אבל לפחות בת אחת (שהדליקה נרות שבת עם חומץ במקום שמן). ―אנונימי לא חתם
― הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מהו מקור השם "סינוס" ?
- הגרסה הקצרה היא שזה מגיע מהמילה הלטינית sinus, שפירושה עיקום או קפל, למשל בבגד. התשובה הארוכה יותר שמופיעה למשל פה, היא שהמקור הוא במילה אחרת בסנסקריט, שפירושה מיתר (כנראה ג'יבה או ג'ייה). כשהיא הועתקה מהאסטרונומים בהודו על ידי המלומדים הערבים לערבית, תיעתקו אותה מבלי לתרגם למילה ג'יב (جيب). אבל כשהעבירו את המונח, במאה ה-12, ללטינית לא תיעתקו אלא תרגמו מערבית ל"סינוס", כי המשמעות של ג'יב בערבית זה קפל או כיס. כל זה בהנחה שהמקור הנ"ל נכון ושהבנתי נכון. פוליתיאורי - שיחה 01:55, 9 ביולי 2022 (IDT)
― סוף העברה
- תודה רבה Politheory1983. תרצה להוסיף את המידע הזה לערך? זה נשמע ממש מעניין. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 12:08, 17 ביולי 2022 (IDT)
דקורטורה, גבולות פתוחים וצנזורה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לפי מלחמת העולם השניה במדינות פאשיסטיות (גרמניה, איטליה, ספרד) היתה הגבלה על חופש העיתונות והיתה צנזורה כבדה.
אבל האם היתה הגבלת תנועה של אזרחים? כי אם לא, אז אזרח ממדינה דקטטורית היה יכול להגיע בקלות למדינה חופשית וליחשף למידע "אסור" בדמות עיתונות, ספרות ותרבות של מדינה דמוקרטית. איך הבעיה נפתרה? ―אנונימי לא חתם
- הגבולות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו קשיחים, והיית זקוק לדרכון (=אישור) בכדי לעבור ממדינה אחת לאחרת, כשזה היה גם סיפור כלכלי לא פשוט. חוץ מזה, יש עניין של "האויב אמר כך וכך", כשהאויב כאן הוא מדינה דמוקרטית. דבר שלישי, בכדי להיחשף לעיתונות ולספרות של ארץ אחרת, אתה חייב לדעת קרוא וכתוב בשפה הזו. גרמני שמלכתחילה היה משכיל וידע שפה כמו צרפתית, היה חשוף גם לשירה ולתרבות הצרפתית, אבל רוב העם הגרמני לא היה כזה (ודאי שלא מעמד הפועלים והאיכרים). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 12:15, 17 ביולי 2022 (IDT)
שיח אנטי פרוגרסיבי[עריכת קוד מקור]
אני מתרשם שבזמן האחרון יש שנאה עזה במדורי תגובות בעיתונים ל"פרוגרסיבים".
אני לא "פרוגרסיבי" ומתנגד למתן הורמונים לילדים ולנערים רכים פחות מגיל 21 אבל אני מזהה פה שיח סדור שמישהו שיודע טוב מאד מה הוא עושה מפיץ ואני רוצה לדעת מי מאחורי זה. עד לפני שנה-שנתיים אין לי זכר לשיח כזה.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- מה שעומד מאחורי זה - שפיות ושכל ישר. ―אנונימי לא חתם 77.124.38.78 22:49, 9 ביולי 2022 (IDT)
- זו לא תשובה טובה כי גם הצד השני יכול לטעון שמה שעמוד מאחורי עמדתו זה שפיות ושכל ישר. כאמור התרשמתי שיש מי שמקדם את השיח הזה וממקד את קהלו ב"פרוגרסיבים" ואני מבקש לדעת מי עושים זאת. ―אנונימי לא חתם
- "פרוגרסיביזם" זו מילה גדולה, המתייחסת לנושאים רבים, ואני לא מתיימר לנתח איך הציבור מרגיש בקשר אליה (לא עשיתי סקר), ולא כל שכן להסביר למה.
- אם נתמקד בנושא הספציפי של טרנסקסואליות (שאליו רמזת), אני כן יכול להגיד שהתופעה הזו מפחידה הרבה אנשים, ואפשר להבין למה: היותו של אדם גבר או אישה היא ללא ספק דבר חשוב מאוד - לעתים קרובות הדבר החשוב בזהותו; ולכן, לרעיון שאדם יכול להחליף את מגדרו יש השלכות כבדות משקל על החברה האנושית - שזה דבר שאנשים רבים לא אוהבים. ואם המושג "פרוגרסיבי" מתקשר בדעת הקהל עם תמיכה בטרנסקסואליות, אז טבעי שתהיה לו התנגדות.
- אז לא, לא בהכרח יש פה "שיח סדור", זו תגובה טבעית לחלוטין. ּ - שיחה 23:51, 9 ביולי 2022 (IDT)
- אני מבטיח לך שמישהו לימד את ההמון השחוק שעובד כל היום על הקבוצה הזאת... ―אנונימי לא חתם
- איזו קבוצה? פרוגרסיבים או טרנסקסואלים? בכל מקרה, הם לא בדיוק מתחבאים, אתה יודע. הם מודיעים לבד להמון השחוק שהם קיימים. ּ - שיחה 13:37, 10 ביולי 2022 (IDT)
- על הקבוצה פרוגרסיבים. אני אישית לא שמעתי על אדם שמגדיר עצמו "פרוגרסיבי" בישראל, בארה"ב כן, אבל לא בישראל. ―אנונימי לא חתם
- אני עצמי, בעוונותיי, ישראלי שמגדיר עצמו כפרוגרסיבי. וכן, אנחנו פחות בולטים מבארה"ב, אבל אנחנו קיימים גם בארץ, ואנחנו לא מסתירים את זה. ּ - שיחה 15:39, 10 ביולי 2022 (IDT)
- אוקיי, אז בוא תומר לי בבקשה איפה אני יכול לקרוא על הפרוגרסיבים בישראל ועל עמדותיהם? אם יש תנועה חברתית כזאת עם הגדרה ברורה בטח גם יש עוד אינפורמציה... ―אנונימי לא חתם
- פרוגרסיביזם זה לא "תנועה חברתית". לא תמצא את "ארגון הפרוגרסיבים הישראלי" או משהו דומה. זה יותר כמו שם גנרי לקבוצה של רעיונות, שבהכללה ניתן לומר כי הם מערערים על הסדר הקיים (בניגוד לשמרנות שנצמדת לסדר הקיים). וכמו שאמרתי, זה דבר שמפחיד הרבה אנשים, ולכן נוצר "שיח אנטי פרוגרסיבי" (גם בלי דמות שמושכת בחוטים ומסיתה את הציבור) ּ - שיחה 16:13, 10 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא מבין אותך, אם יש קבוצת אנשים ששמה לה כמה מטרות, נניח שאחת מהן היא לאפשר לילדים ולנערים לצרוך הורמונים ולעבור ניתוחים שבטכנולוגיה הנוכחית הם בלתי-הפיכים רק בגלל שהם טוענים שהם "בת בגוף של בן" למשל (בלי שום הבחנה אם האטיולוגיה היא פנטזיה חולפת, דיסוציאציה או פסיכוזה) והיא פועלת לכך באקטיביזם רועש, איך הייתכן שלא נגדיר אותה תנועה חברתית? זה עונה על ההגדרה שאני אישית מכיר ל"תנועה חברתית". ―אנונימי לא חתם
- כנראה לא הבהרתי את עצמי. אני לא טוען שאין "תנועה חברתית" כזו; בהחלט יש לא מעט אנשים, בארץ ובעולם, הקוראים להתרת טיפולים הורמונליים לשינוי מין, גם לקטינים.
- אני כן טוען שכל האנשים האלה לא משתייכים לאיזה ארגון-גג פרוגרסיבי, והם לא בהכרח מתואמים אחד עם השני (ולכן גם אין להם אתר אינטרנט שבו תוכל "לקרוא על הפרוגרסיבים בישראל ועל עמדותיהם" - פשוט כי לכל פרוגרסיבי יש עמדות מעט שונות).
- למשל, הרבה פרוגרסיבים, בכללם אני, סבורים שלמרות שמותר לאדם לשנות את מגדרו, ראוי לאפשר זאת רק כאשר האדם בוגר מספיק כדי לקבל החלטה גדולה כזו (מאיזה גיל בדיוק? כאן זה כבר ויכוח מידתי, לא מהותי). ּ - שיחה 16:55, 10 ביולי 2022 (IDT)
- לפי דעתי, הויכוח המידתי הזה מהותי מאד. ―אנונימי לא חתם
- אני לא מבין אותך, אם יש קבוצת אנשים ששמה לה כמה מטרות, נניח שאחת מהן היא לאפשר לילדים ולנערים לצרוך הורמונים ולעבור ניתוחים שבטכנולוגיה הנוכחית הם בלתי-הפיכים רק בגלל שהם טוענים שהם "בת בגוף של בן" למשל (בלי שום הבחנה אם האטיולוגיה היא פנטזיה חולפת, דיסוציאציה או פסיכוזה) והיא פועלת לכך באקטיביזם רועש, איך הייתכן שלא נגדיר אותה תנועה חברתית? זה עונה על ההגדרה שאני אישית מכיר ל"תנועה חברתית". ―אנונימי לא חתם
- פרוגרסיביזם זה לא "תנועה חברתית". לא תמצא את "ארגון הפרוגרסיבים הישראלי" או משהו דומה. זה יותר כמו שם גנרי לקבוצה של רעיונות, שבהכללה ניתן לומר כי הם מערערים על הסדר הקיים (בניגוד לשמרנות שנצמדת לסדר הקיים). וכמו שאמרתי, זה דבר שמפחיד הרבה אנשים, ולכן נוצר "שיח אנטי פרוגרסיבי" (גם בלי דמות שמושכת בחוטים ומסיתה את הציבור) ּ - שיחה 16:13, 10 ביולי 2022 (IDT)
- אוקיי, אז בוא תומר לי בבקשה איפה אני יכול לקרוא על הפרוגרסיבים בישראל ועל עמדותיהם? אם יש תנועה חברתית כזאת עם הגדרה ברורה בטח גם יש עוד אינפורמציה... ―אנונימי לא חתם
- אני עצמי, בעוונותיי, ישראלי שמגדיר עצמו כפרוגרסיבי. וכן, אנחנו פחות בולטים מבארה"ב, אבל אנחנו קיימים גם בארץ, ואנחנו לא מסתירים את זה. ּ - שיחה 15:39, 10 ביולי 2022 (IDT)
- על הקבוצה פרוגרסיבים. אני אישית לא שמעתי על אדם שמגדיר עצמו "פרוגרסיבי" בישראל, בארה"ב כן, אבל לא בישראל. ―אנונימי לא חתם
- איזו קבוצה? פרוגרסיבים או טרנסקסואלים? בכל מקרה, הם לא בדיוק מתחבאים, אתה יודע. הם מודיעים לבד להמון השחוק שהם קיימים. ּ - שיחה 13:37, 10 ביולי 2022 (IDT)
- אני מבטיח לך שמישהו לימד את ההמון השחוק שעובד כל היום על הקבוצה הזאת... ―אנונימי לא חתם
- זו תגובת נגד להחרפה של מעשי הצד הפרוגרסיבי. הורמונים ופניה בלשון שמחליפה את המין במגדר לילדים בכיתה ב' זו דוגמה עדכנית למציאות שככל הנראה רוב הציבור בישראל מתנגד לה.
- מי מפיץ? אולי ערוץ 14 ואושיות ימניות ברשתות חברתיות. Yyy774 - שיחה 02:30, 17 ביולי 2022 (IDT)
המלחמה על בריטניה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מהערכים הקרב על בריטניה והבליץ לא ברור מה ההבדל בין השניים. משתמע מהם שזה בדיוק אותו אירוע. אז השאלות שלי הן:
- 1. מה ההבדל בין השניים?
- 2. מה קורה שם עם התאריכים? בהקרב על בריטניה כתוב שהתאריכים הם 10 ביולי 1940 עד 31 באוקטובר של אותה שנה. מה קרה ב-10 ביולי? ההפצצה הגרמנית הראשונה? כמו כן, איך הטענה שהקרב על בריטניה הסתיים ב-31 באוקטובר בניצחון של הבריטים מסתדרת מה שכתוב בהבליץ, שהוא נמשך עד 21 במאי 1941??
- 3. אצלנו בארץ כל פעולה בעזה שנמשכת יומיים וחצי וגובה 3 וחצי הרוגים נקראת "מלחמה" ואילו פה מדובר על מלחמה אמיתית שנמשכה מספר חודשים וגבתה עשרות אלפי הרוגים, והיא מכונה "קרב"?? לדעתי מן הראוי לאחד את שני הערכים תחת הכותרת "המלחמה על בריטניה".--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 13:56, 10 ביולי 2022 (IDT)
- אנסה לפשט את זה: לאחר הכרעת צרפת, שאפו הגרמנים לכבוש את בריטניה. המערכה האווירית שבה הם פתחו, וקרויה "הקרב על בריטניה", הוכרעה עד לסוף אוקטובר, אז היה ברור לשני הצדדים שפלישה ירדה מעל הפרק. הבליץ הוא הכינוי להתקפות האוויריות על ערי בריטניה, שבמהותן היו התקפות טרור שכן לא הייתה להן כל תכלית צבאית, אלא רק נסיון לפגיעה במוראל של האוכלוסיה.
- בכל האמור להבדלי המינוחים, מה תאמר על קרב סטלינגרד? זה שבישראל עושים מכל יתוש פיל זה לא חדש, אבל בכתיבה בויקיפדיה אנחנו מחוייבים למינוחים המקובלים בעברית, ולכן כל מארב עם שישה גולנצ'קים שדפקו שני מחבלים במכת האש הראשונה זה "קרב", וגם סטלינגרד וגם מוסקווה זה קרב. חיים קשים. עמית - שיחה 14:18, 10 ביולי 2022 (IDT)
- (לפני התנגשות עריכה) ככלל, "הבליץ" זה מונח שמשתמשים בו לתיאור ההפצצות והאזרחים על הקרקע. "הקרב על בריטניה" מתייחס למערכה היומית באויר בין חיל האויר המלכותי ללופטוואפה.
הקרב על בריטניה החל בהפצצות יום על שדות התעופה הבריטיים ומתקנים צבאיים אחרים, כאשר המטרה העיקרית הייתה למשוך את חיל האוויר המלכותי לקרבות אויר ולהשמידו שם. המטרה הזו נכשלה משום שהלופטוואפה לא הצליח להשיג יחס אבדות לטובתו, ולכן המסקנה שהבריטים ניצחו.
הניצחון לא התבטא בהפסקת ההפצצות אלא להיפך: הגרמנים עברו מהפצצות יום ממוקדות נגד מתקנים צבאיים להפצצות לילה נגד לונדון ומרכזי אוכלוסיה נוספים. חשוב להבין שבמלחמת העולם השנייה, הפצצות לילה היו פחות מסוכנות לכוח התוקף מאשר הפצצות יום, אבל מצד שני לא היה ניתן לכוון למטרות מדוייקות, ולכן מה שנשאר היה לפעול ב"הפצצות שטיח" נגד מרכזי אוכלוסיה גדולים. זהו הבליץ, והוא נמשך עוד חודשים ארוכים לאחר תום "הקרב על בריטניה" וגרם סבל גדול באוכלוסיה, אבל במונחים צבאיים טהורים הוא מייצג הפסד גרמני. בנוסף, הפצצת אזרחים העניקה לגיטימציה לבריטים (ולאחר מכן גם לאמריקאים) להפציץ את ברלין וערים גרמניות אחרות. H. sapiens - שיחה 14:28, 10 ביולי 2022 (IDT)- תודה רבה לשניכם על התגובות המפורטות. מה שעדיין לא הבנתי זה מה קרה ב-10 ביולי שהופך אותו ליום תחילת המלחמה, ומה קרה ב-31 באוקטובר שהופך אותו ליום ה"ניצחון" מבחינת הבריטים (ניצחון פירוס משהו).
- ועוד שאלת המשך- איך האזרחים הבריטים הסכימו לעבור גיהינום כזה? איך זה שלא נוצר לחץ עצום על השלטון לצאת למלחמה כוללת, או לחלופין להיכנע כדי לגמור עם הסיוט הזה?
- בנוגע למינוח- סטאלינגראד בכל זאת הייתה חלק מהחזית של מזרח אירופה, ואילו "הקרב" על בריטניה הוא חזית בפני עצמה, כך שלא ברור למה זה נקרא "קרב", כשזה בפירוש מלחמה רבתי לכל דבר.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:38, 10 ביולי 2022 (IDT)
- ביולי החלו הפצצות היום הגרמניות (במספרים גדולים, כמובן שהיו הפצצות ספורדיות גם קודם). סוף אוקטובר הוא התאריך שבו עבר הלופטוואפה מהפצצות יום נגד מתקנים צבאיים להפצצות לילה נגד אוכלוסיה אזרחית. H. sapiens - שיחה 14:53, 10 ביולי 2022 (IDT)
- לגבי האזרחים הבריטים, הם כבר היו במלחמה כוללת כך שלא הייתה דרך לשנות משהו. לגבי כניעה: הציבור הבריטי ובייחוד הלונדוני מפורסם בכושר העמידה שלו, אבל למעשה ההיסטוריה של מלחמות העולם ובכלל מראה שבאופן כללי, הפצצת אוכלוסיה אזרחית לא גורמת לה לדרוש כניעה. אפילו לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי, מי שנכנע היה קיסר יפן, לא הציבור היפני. H. sapiens - שיחה 16:28, 10 ביולי 2022 (IDT)
- איך זה ייתכן? מה ההסבר לזה?--2A00:A040:196:303F:3DA3:D363:AFDC:FB73 23:36, 10 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא מכיר הסבר, אם כי ייתכן שניתן כזה (וכמובן שניתן להעלות השערות כאן). זו פשוט עובדה היסטורית. H. sapiens - שיחה 06:15, 11 ביולי 2022 (IDT)
- תודה.--2A00:A040:196:303F:400C:BBAA:A9A:4D45 09:25, 11 ביולי 2022 (IDT)
- זו בעיקר שאלה של חינוך ושל כבוד לאומי. בריטניה לא נכבשה, טכנית, מאז הפלישה של ויליאם הכובש ב-1066, ובשנות המלחמה היא עוד היתה אימפריה שהחזיקה שטחים נרחבים מעבר לים. קשה לגרום לאנשים גאים להיכנע לדיכוי מבלי לשלוח חייל אחד אל הקרקע. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:37, 14 ביולי 2022 (IDT)
- הפצצות גורמות להאצת כניעה. במלחמת רוסיה אוקראינה ההפצצות כאשר הן מלוות בכח רגלי עוזרות להבהיר למגינים את חוסר התקווה ומאיצות את נפילת העיר.
- בבליץ, לדעתי, לא הייתה סיבה הגיונית להיכנע כאשר התעלה מגינה על האי.
- ביפן לפני ההפצצות האטומיות בכל מקרה עמדו בפני תבוסה. יפן נשארה לבד, הפסידה בכל החזיתות. הפצצות הסבירו להם שזה סבל מיותר להמתין. Yyy774 - שיחה 02:22, 17 ביולי 2022 (IDT)
- אגב חשוב לציין שזמן קצר לפני כניעת צרפת ממשלת בריטניה שקלה לחתום על הסכם שלום עם גרמניה אך לא עשתה זאת מחשש לפגיעה בריבונותה. 2A01:6500:A043:97D8:878A:90D5:17C0:E324 02:43, 17 ביולי 2022 (IDT)
- אין ספק שהפצצה גורמת להאצת הכניעה, אך היא לא מכניעה לבדה. הלופטוואפה לא הצליח להכניע את חיל האוויר המלכותי (מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך), והיטלר לא רצה לפלוש לבריטניה ללא עליונות אווירית, דחה את הפלישה שתכנן בשלהי 1940, כשבשנה העוקבת תשומת הלב של גרמניה כבר הופנתה לחזית המזרחית, והפלישה לא קרתה מעולם. בנוסף, אלו שדחפו ל"הסכם" (=כניעה) עם גרמניה היו אותם האישים שחתמו ב-1938 על הסכם מינכן. צ'רצ'יל התנגד לכך בכל מאודו מאז ומעולם, ומהר מאוד הוא השתלט על קבינט המלחמה בלונדון (נילחם בחופים). צרפת, לעומת זאת, נכנעה בעקיפין בגלל ההפצצות של ערי הולנד ופולין, לאחר שראו את מידת הנזק שהן גרמו. הדבר גרם לפחד לחיי אזרחיה, ובעיקר לפריז.
אבל צריך לזכור שלמרות שהפצצות יכולות להאיץ את הכניעה, הן לבדן, ללא כוח על הקרקע, לא יכולות לנצח מלחמה, והן משיגות לא אחת את ההישג ההפוך: המוראל והתמיכה בהצדקת המלחמה בתוך ישראל עולה כאשר חמאס יורה עליה טילים. ישראל "שיטחה" את הרובע של ארגון חיזבאללה בלבנון ב-2006, אך המלחמה לא הסתיימה ללא תקיפה של כוח על הקרקע. כאשר ישראל וחמאס התעמתו זו עם זו ב-2014 (אירועי מבצע צוק איתן), המלחמה מהאוויר היתה קשה ועיקשת, אך ללא כוח לוחם בתוך רצועת עזה, הטילים היו ממשיכים להיות משוגרים עד גמר המלאי. באופן דומה אבל שונה, מרגע שגרמניה זנחה את מבצע ארי-הים, שני הצדדים ירו זה על עריו של זה, אבל המלחמה הסתיימה רק כאשר חיילי הצבא האדום נכנסו לברלין. אפילו הנזק האדיר של הפצצת דרזדן לא גרמה לגרמניה להיכנע. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 12:38, 17 ביולי 2022 (IDT)- @אנדרסן, לא לגמרי מדויק, מלחמת קוסובו שיכנעה את מילושוביץ לעזוב את קוסובו בהפצצה אווירית. אבל אפשר שזה בגלל שידע שאם לא ישתכנע נאטו יבואו ברגל. Yyy774 - שיחה 21:50, 17 ביולי 2022 (IDT)
- אני ממליצה לכולם לראות את הסרט "שעה אפלה". צ'רצ'יל בגדולתו.שלומית קדם - שיחה 19:00, 6 באוגוסט 2022 (IDT)
- @אנדרסן, לא לגמרי מדויק, מלחמת קוסובו שיכנעה את מילושוביץ לעזוב את קוסובו בהפצצה אווירית. אבל אפשר שזה בגלל שידע שאם לא ישתכנע נאטו יבואו ברגל. Yyy774 - שיחה 21:50, 17 ביולי 2022 (IDT)
- אין ספק שהפצצה גורמת להאצת הכניעה, אך היא לא מכניעה לבדה. הלופטוואפה לא הצליח להכניע את חיל האוויר המלכותי (מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך), והיטלר לא רצה לפלוש לבריטניה ללא עליונות אווירית, דחה את הפלישה שתכנן בשלהי 1940, כשבשנה העוקבת תשומת הלב של גרמניה כבר הופנתה לחזית המזרחית, והפלישה לא קרתה מעולם. בנוסף, אלו שדחפו ל"הסכם" (=כניעה) עם גרמניה היו אותם האישים שחתמו ב-1938 על הסכם מינכן. צ'רצ'יל התנגד לכך בכל מאודו מאז ומעולם, ומהר מאוד הוא השתלט על קבינט המלחמה בלונדון (נילחם בחופים). צרפת, לעומת זאת, נכנעה בעקיפין בגלל ההפצצות של ערי הולנד ופולין, לאחר שראו את מידת הנזק שהן גרמו. הדבר גרם לפחד לחיי אזרחיה, ובעיקר לפריז.
- אגב חשוב לציין שזמן קצר לפני כניעת צרפת ממשלת בריטניה שקלה לחתום על הסכם שלום עם גרמניה אך לא עשתה זאת מחשש לפגיעה בריבונותה. 2A01:6500:A043:97D8:878A:90D5:17C0:E324 02:43, 17 ביולי 2022 (IDT)
- זו בעיקר שאלה של חינוך ושל כבוד לאומי. בריטניה לא נכבשה, טכנית, מאז הפלישה של ויליאם הכובש ב-1066, ובשנות המלחמה היא עוד היתה אימפריה שהחזיקה שטחים נרחבים מעבר לים. קשה לגרום לאנשים גאים להיכנע לדיכוי מבלי לשלוח חייל אחד אל הקרקע. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:37, 14 ביולי 2022 (IDT)
- תודה.--2A00:A040:196:303F:400C:BBAA:A9A:4D45 09:25, 11 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא מכיר הסבר, אם כי ייתכן שניתן כזה (וכמובן שניתן להעלות השערות כאן). זו פשוט עובדה היסטורית. H. sapiens - שיחה 06:15, 11 ביולי 2022 (IDT)
- איך זה ייתכן? מה ההסבר לזה?--2A00:A040:196:303F:3DA3:D363:AFDC:FB73 23:36, 10 ביולי 2022 (IDT)
- לגבי האזרחים הבריטים, הם כבר היו במלחמה כוללת כך שלא הייתה דרך לשנות משהו. לגבי כניעה: הציבור הבריטי ובייחוד הלונדוני מפורסם בכושר העמידה שלו, אבל למעשה ההיסטוריה של מלחמות העולם ובכלל מראה שבאופן כללי, הפצצת אוכלוסיה אזרחית לא גורמת לה לדרוש כניעה. אפילו לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי, מי שנכנע היה קיסר יפן, לא הציבור היפני. H. sapiens - שיחה 16:28, 10 ביולי 2022 (IDT)
- ביולי החלו הפצצות היום הגרמניות (במספרים גדולים, כמובן שהיו הפצצות ספורדיות גם קודם). סוף אוקטובר הוא התאריך שבו עבר הלופטוואפה מהפצצות יום נגד מתקנים צבאיים להפצצות לילה נגד אוכלוסיה אזרחית. H. sapiens - שיחה 14:53, 10 ביולי 2022 (IDT)
איך לשלוח לעצמי אימייל כל ארבעה חודשים?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: בטיפול
ג'ימייל מאפשר לי לתזמן כל אימייל רק פעם אחת. הוא לא מאפשר לי לשלוח לעצמי את אותו האימייל כל ארבעה חודשים.
מה המומחה יציע לי לעשות? תודה מראש. ―אנונימי לא חתם
- א. שאלות בתחום מדעי המחשב שייכות ל"ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים", שם נמצאים אנשים שמבינים בזה (אני לא).
- ב. למה בכלל אתה רוצה לשלוח לעצמך את אותו האימייל כל ארבעה חודשים? אישית הרעיון נשמע לי תמוה. ּ - שיחה 17:00, 10 ביולי 2022 (IDT)
- זה לא בתחום מדע אלא בתחום תוכנה, ולגבי למה, זו פשוט תזכורת לעשות משהו אחת ל 4 חודשים. ―אנונימי לא חתם
- למה אתה צריך את Gmail בשביל זה? היום ברוב המחשבים והסמארטפונים יש אפליקציה של לוח שנה שבה אתה יכול לרשום לך הודעות. עשה לך הודעות כאלה לכל ארבעה חודשים ודייך. ּ - שיחה 17:56, 10 ביולי 2022 (IDT)
- לי אין אפליקציה שעושה את מה שאני צריך. אם אתה רוצה להמליץ על אחת, אנא תמליץ. תודה, ―אנונימי לא חתם
- למה אתה צריך את Gmail בשביל זה? היום ברוב המחשבים והסמארטפונים יש אפליקציה של לוח שנה שבה אתה יכול לרשום לך הודעות. עשה לך הודעות כאלה לכל ארבעה חודשים ודייך. ּ - שיחה 17:56, 10 ביולי 2022 (IDT)
- זה לא בתחום מדע אלא בתחום תוכנה, ולגבי למה, זו פשוט תזכורת לעשות משהו אחת ל 4 חודשים. ―אנונימי לא חתם
- לי אישית יש שרת דואר ואני יכול לשלוח ממנו הודעות בצורה ידנית או בצורה אוטומטית מתי שאני רוצה. באופן כללי די מסובך לתחזק שרת SMTP באינטרנט שמצליח לספק דואר לכל כתובת רצויה, אבל המקרה הפרטי שלך הרבה יותר פשוט: אתה לא צריך לקבל דואר וצריך רק לשלוח דואר לכתובת מסוימת. אפשר להשתמש, לדוגמה, ב־gmail כלקוח (גם שם ההגדרות כבר לא טריוויאליות אבל לא חסרות הוראות באינטרנט) או בכל מיני ספקי שירותים דומים אחרים.
- עדיין צריך מחשב שירוץ כל הזמן. זה יכול להיות מחשב קטן (לדוגמה: ראספברי פאי) אצלך בבית או מערכת קטנה שנמצאת בענן זה או אחר. כמובן שרק בשביל דבר הקטן שלך קצת יותר מדי, אבל אם יש לך כבר במקרה בבית, אז למה לא להוסיף לזה עוד משימה קטנה? וביצוע פעולה פעם בארבעה חודשים: cron או כל תחליף יותר מודרני. Tzafrir - שיחה 18:33, 12 ביולי 2022 (IDT)
- להכין הודעה נפרדת לכל תזמון או כאשר ההודעה מגיעה לתזמן אותה להיות מוקפצת לאחר ארבעה חודשים. Yyy774 - שיחה 02:14, 17 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא מכיר אפשרות מובנת לזה. אבל תוכל לכתוב סקריפט די פשוט ב-Google Apps Script (אנ') ששולח לעצמך את המייל, ומתוזמן לפעול כל כמה חודשים.
- הנה תשובה בנוגע לתזמון חודשי. איתן ברוך - שיחה 02:45, 17 ביולי 2022 (IDT)
מה יותר טוב: דיזל או בנזין?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מבחינת המחיר הבנתי שדיזל יוצא יותר זול. כלומר אם מחשיבים פר שנה על מרחקים זהים, דיזל מנצח.
אבל מה היתרונות של בנזין? 79.180.22.209 20:08, 10 ביולי 2022 (IDT)
- שניהם מתאימים לעבודות שונות. מנוע דיזל מייצר יותר פיתול ומנוע בנזין מייצר יותר כוח-סוס. בגלל זה מנועי דיזל משולבים במשאיות, טרקטורים וכלל מכשירי הצמ"ה, כי שמה זה לא המהירות והתאוצה זה מה שחשוב.
- אבל, אני מניח שאתה שואל לגבי מכונית פרטית. עם כל הנצילות הדלק העדיפה של מנוע הדיזל, בהרבה מרכבי הדיזל אין אופציה לאוטומט, הטיפולים הם יותר יקרים והמכונית שומרת פחות על מחירה בשוק המשומשות. אם אתה נוסע עם הרבה מטען כל הזמן, אז דיזל לרוב יהיה יותר טוב בשבילך. אם אתה הולך לנסוע הרבה על הרכב, הוא הולך לאבד את הערך שלו יותר מרכב דומה בכל מקרה, ואתה לא הולך לסבול עם מכונית ידנית כל כך, אז אני חושב שדיזל יהיה עדיף לך. אם לא, אז לרוב ברירת המחדל היא מנוע בנזין. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:01, 10 ביולי 2022 (IDT)
- כדאי לבדוק גם אופציה לתוספת גז. מקשה על כניסה לחניונים אבל יש תועלת במקרה של נסיעות מרובות. Yyy774 - שיחה 02:11, 17 ביולי 2022 (IDT)
רישיון אוטומט[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: טופל
איפה כתוב ברישיון נהיגה אם הוא מוגבל לאוטומט בלבד? באיזה מקום ברישיון הפיזי זה כתוב? 79.180.22.209 20:27, 10 ביולי 2022 (IDT)
- בטקסט בצד ימין למטה. ―אנונימי לא חתם
מה ההבדל בין מדעי המחשב להנדסת תוכנה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מה ההבדל בין תואר במדעי המחשב לתואר בהנדסת תוכנה? תודה 77.137.65.222 21:50, 10 ביולי 2022 (IDT)
- מציע לך לקרוא את הערכים מדעי המחשב והנדסת תוכנה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 23:08, 10 ביולי 2022 (IDT)
- כעיקרון, מדעי המחשב מתעסק יותר בצד התיאורטי של עולם המחשבים (יש עולם תאורטי ענק, תקרא על בעיית NP, סיבוכיות, מכונת טיורינג) והנדסת תכנה יותר על הצד המעשי. אבל בתכל'ס לפי איך שאני מכיר - הנדסת תוכנה זה כמו מדעי המחשב, עם שנה נוספת של התמקדות בפרקטיקה. איתן ברוך - שיחה 02:53, 17 ביולי 2022 (IDT)
האם ויקימדיה מנהלת (הלכה למעשה) את ויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם ויקימדיה נותנת מלגה לעורכים/מפעילים מסויימים? האם ויקימדיה משתתפת בקביעה מי יהיה עורך או מפעיל ומי לא? או האם ויקימדיה משתתפת פעילה בקביעת התוכן של ערכים מסוימים? אם כן, באילו ערכים? א.--192.114.3.241 09:19, 11 ביולי 2022 (IDT)
- חד משמעית לא. ויקימדיה רק מארגן מפגשים, סדנאות עריכה ופעילויות לעורכים ולקהל הרחב. קרן ויקימדיה העולמית גם מתחזקת את השרתים של ויקיפדיה. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:16, 11 ביולי 2022 (IDT)
- כל אחד יכול להיות עורך (כל מה שיש לעשות הוא, ובכן, לערוך). מפעילי מערכת נקבעים לשיקול קהילת העורכים הקבועה, וזה לא סוד, מוזמנ.ת להסתכל בויקיפדיה:מפעיל נולד. מוזמנ.ת להירשם
נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:29, 14 ביולי 2022 (IDT)
- לא אחי. א. 192.114.3.241 08:53, 19 ביולי 2022 (IDT)
- כל אחד יכול להיות עורך (כל מה שיש לעשות הוא, ובכן, לערוך). מפעילי מערכת נקבעים לשיקול קהילת העורכים הקבועה, וזה לא סוד, מוזמנ.ת להסתכל בויקיפדיה:מפעיל נולד. מוזמנ.ת להירשם
- אני משער שמדובר בעמותה הישראלית.
- היא משלמת למספר מועט של עובדים שהם אכן עורכים בויקיפדיה, ניתן למצוא עריכות שלהם במיזמי ויקיאקדמיה, ויקיגלאם ומפגשים.
- האם היא משפיעה מי יהיו עורכים? כנראה שבעקיפין כן. היא עורכת קורסים שונים להכנסת עורכים נוספים. אין לי נתונים אבל אם הם מצליחים להכשיר עורכים יש בזה השפעה על הרכב העורכים בוויקיפדיה.
- לגבי תכני ערכים מלבד אלו שבמיזמים ולגבי מינוי מפעילים - רשמית לא. בפועל, יש סיכוי שמאחורי הקלעים יש השפעה גדולה. Yyy774 - שיחה 02:09, 17 ביולי 2022 (IDT)
- מה גורם לך לחשוב שלעמותת ויקיפדיה עלולה להיות השפעה על מינוי מפעילים וכדומה מאחורי הקלעים? ההחלטות מתקבלות ע"י הקהילה בצורה די שקופה. ואני התרשמתי שאין להם השפעה. איתן ברוך - שיחה 02:55, 17 ביולי 2022 (IDT)
תודה. מתוך הערך ויקיפדיה: "ויקיפדיה מתארחת וממומנת על ידי קרן ויקימדיה, עמותה ללא מטרות רווח המפעילה גם מיזמים שונים הקשורים לוויקיפדיה כמו ויקימילון וויקיספר. הקרן מסתמכת על תרומות ציבוריות ומענקים שונים לניהול השותף של פעילותה."
- לא כתוב מי הם התורמים. כך שלא ברור מי מממן (ומארח?) בעקיפין את ויקיפדיה. מכיוון שבעל המאה הוא בעל הדעה, לא ברור מי כאן הבוס. א.
- אני תורם. הרבה אחרים תורמים. וזה הרעיון: יש מגוון גדול של תורמים ואין בעל מאה אחד (או ארבעה בעלי 25) שיכול להכתיב את הדעה. לשם השוואה: החזון של שקוף (נקודה מס’ 5). Tzafrir - שיחה 12:29, 20 ביולי 2022 (IDT)
- לא כתוב מי הם התורמים. כך שלא ברור מי מממן (ומארח?) בעקיפין את ויקיפדיה. מכיוון שבעל המאה הוא בעל הדעה, לא ברור מי כאן הבוס. א.
- תודה צפריר. לגבי שקיפות, האם באמת בדקת מה משקל התרומות של הגופים השונים? כלומר האם יש גופים שתרומתם גדולה מאוד ולכן יתכן שיש לדעתם משקל גדול? למשל ויקימדיה עולמית. א. 192.114.3.241 13:53, 20 ביולי 2022 (IDT)
- מעבר לרף מסוים, דעות כל העורכים שוות בחשיבותן. אין משקל לדעות של התורמים (אם הם לא עורכים בפועל בויקיפדיה) ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:59, 20 ביולי 2022 (IDT)
- תודה. א.
- מעבר לרף מסוים, דעות כל העורכים שוות בחשיבותן. אין משקל לדעות של התורמים (אם הם לא עורכים בפועל בויקיפדיה) ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:59, 20 ביולי 2022 (IDT)
הקלדת פסיקים ונקודות בלינוקס (אובונטו)[עריכת קוד מקור]
יש לי לינוקס (אובונטו).
כשאני במצב עברית, אני לא יכול להקליד פסיקים או נקודות בעזרת CAPS LOCK --- וזה ממש מתסכל אותי.
למעשה, אני צריך להחליף את השפה כל פעם שאני רוצה לכתוב פסיק או נקודה.
מה אפשר לעשות? תודה ―אנונימי לא חתם
- מצטרף לתמיהה. מה אתה מקבל כשאתה מקליד במקלדת עברית על המקשים שמתחת ל: :"><? (כלומר: שני המקשים בצד הימני של השורה האמצעית, ושלושת המקשים בצד הימני של השורה התחתונה)? Tzafrir - שיחה 18:10, 12 ביולי 2022 (IDT)
- מוזר, מעולם לא נתקלתי באובונטו בצורך ב Caps Lock להקלדת פסיקים ונקודות. עוברים ללוח מקשים עברית ומקלידים כמו בחלונות.
האם זה נכון שחמלניצקי (מנהיג פרעות ת"ח–ת"ט) נחשב עד היום לגיבור לאומי באוקראינה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם באוקראינה יש גם עיר על שמו? ―אנונימי לא חתם
- כן וכן. פסליו של בוגדן חמלניצקי מוצבים בכיכרות ערים. העיר חמלניצקי שבמחוז חמלניצקי קרויים על שמו. אבל אין זה קשור לפרעות, אלא בעיקר למרד חמלניצקי שמהווה אבן דרך בהגדרת הלאומיות האוקראינית. Corvus,(Nevermore) 13:06, 11 ביולי 2022 (IDT)
- בהחלט. בקישור - פסל לדוגמה של חמלניצקי, בכיכר בקייב. דני Danny-w - שיחה 14:20, 11 ביולי 2022 (IDT)
- תודה.
- תאור הפרעות (שהוא הנהיג) כל כך מזעזע, אולי אפילו יותר מהשואה. ראו פרק "פרוץ המרד" בערך: גזרות ת"ח–ת"ט
- גיבור לאומי אוקראייני... 192.114.3.241 14:31, 11 ביולי 2022 (IDT)
- הסיפור יותר מורכב. מתוך הערך בוגדן חמלניצקי:
- "בשל חלקו באירועים אלו היחס כלפיו בהיסטוריוגרפיה הלאומית האוקראינית, שהחלה להתגבש במאה ה־19, מורכב. חמלניצקי נחשב לגיבור לאומי ואף לאבי האומה, וסקרי דעת קהל מראים שהוא נחשב על ידי הציבור לאחת הדמויות החשובות בהיסטוריה. אך נמתחת עליו ביקורת קשה בשל כך שכפה על ארצו חסות רוסית, שהפכה לשלטון דיכוי ממושך. המשורר הלאומי טאראס שבצ'נקו הציג את הקוזאק באור שלילי, וייחל באחת הפואמות שלו לכך ש"בוגדן השתוי" לא היה בא לעולם, או מת בטרם עת, לפני שהספיק לחתום על אמנת פריאסלאב ב-1654. בגרסה המקורית של "לא אבדה עוד אוקראינה", שהפך לימים להמנון הלאומי, כתב פבלו צ'ובינסקי: ”הוי בוגדן, בוגדן \ רם, לנו הטמאן \ היאך אוקראינה \ למוסקובים נתן?“ מאז קבלת העצמאות ב-1991, לאחר התפרקות ברית המועצות וזניחת הנרטיב הרוסי–סובייטי של "האיחוד מחדש ב־1654", מנסים אנשי רוח ומעצבי דעת קהל אוקראינים למצב מחדש את חמלניצקי, במנותק מהיבט זה." ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:35, 11 ביולי 2022 (IDT)
- מה שמרתק זה שהאוקראינים אינם מבקרים אותו על הפרעות. אלא על זה שלטענתם נתן את אוקראינה לרוסים. אף מילה על הזוועות שנערכו ביהודים בהנהגת אבי האומה האוקראיני. א. 192.114.3.241 14:44, 11 ביולי 2022 (IDT)
- שאלה לא רלוונטית. וואו... אז יש פסלים מלפני 300 שנה... אז מה זה אומר? שכל היום יושבים מיליוני אוקראינים ורק חושבים על חמלניצקי?? זה כמו שאם אתה גר בהרצליה, ובכניסה להרצליה יש את הקרטון המעפן הזה בדמותו של הרצל, מכאן להגיע למסקנה שכל תושבי הרצליה הם מעריצים מושבעים של הרצל...--2A00:A040:196:303F:1536:27D9:5BC7:E830 14:52, 11 ביולי 2022 (IDT)
- שמע. אם הרצל היה אחראי על רצח של עשרות אלפי אוקראינים חפים מפשע היה צבור שדורש את שינוי שם העיר. א.
- אגב, הגישה המתעלמת מעברו של "הגבור הלאומי" חמלניצקי בזוועות ת"ח–ת"ט אולי עולה בקנה אחד עם הפוגרומים בלבוב ו- פרעות פטליורה. מהאחרונות צמח עוד גבור לאומי לתפארת אוקראיניה רומן שוחביץ' שפיקד על גדוד "נכטיגל" האוקראיני בזמן פוגרום לבוב. יש גם גיבור לאומי רשמי אחר סטפן בנדרה, מנהיג ארגון הלאומנים האוקראינים שגם כן השתתף בפוגרום. ולחשוב שיהודים רבים "הניפו" דגל אוקראינה באתר הפייסבוק שלהם. א. 192.114.3.241 15:07, 11 ביולי 2022 (IDT)
- ברור שלאוקראינים לא אכפת מהיהודים ומהעבר האנטישמי של עצמם, אבל זה לא אומר שהם שונאים אותנו. לא כל העולם חושב עלינו כל היום. 99% מהעולם, כולל 99% מהאוקראינים, לא מתעניינים בנו.--2A00:A040:196:303F:1536:27D9:5BC7:E830 15:55, 11 ביולי 2022 (IDT)
- מסכים. אבל נראה לא הייתי מניף דגל של אומה שאבי האומה שלה ואחדים מגיבורה הלאומים הרשמיים השתתפו ברצח מזוויע של יהודים רבים. בדומה, אם חלילה רוסיה תתקוף את גרמניה, לא אניף דגל גרמניה. 192.114.3.241 16:14, 11 ביולי 2022 (IDT)
- מסכים לחלוטין.--2A00:A040:196:303F:1536:27D9:5BC7:E830 16:18, 11 ביולי 2022 (IDT)
- מסכים. אבל נראה לא הייתי מניף דגל של אומה שאבי האומה שלה ואחדים מגיבורה הלאומים הרשמיים השתתפו ברצח מזוויע של יהודים רבים. בדומה, אם חלילה רוסיה תתקוף את גרמניה, לא אניף דגל גרמניה. 192.114.3.241 16:14, 11 ביולי 2022 (IDT)
- ידיים של הגיבורים מגואלות בדם, כמו כמעט כל גיבור לאומי אחר בעולם. למה צ'ה גווארה, פבלו אסקובר והמוקרטס (Hermocrates) היו יותר טובים? כשמישהו הופך לגיבור לאומי אז מורידים מההיסטוריה עליו דברים שליליים. ככה גם האם תרזה הפכה לקדושה. חמלניצקי, פטליורה ובנדרה הפכו לגיבורים לאומיים לא בזכות יחסם ליהודים (שזה משהו שבעיקר יהודים מתעניינים בו), אלא בזכות כך שפעלו לעצמאותה של אוקראינה. ואם תרצו בכל זאת השוואה (עקומה ככל שתהיה) לתרבות בישראל: אז עולי הגרדום הם גיבורים לאומיים ישראלים. על שם לח"י יש רחובות בערים רבות. Corvus,(Nevermore) 15:59, 11 ביולי 2022 (IDT)
- נראה לי שלא קראת מה שארע בפרעות חמלניצקי. ובקצרה, אם אנשי הלחי היו מארגנים את הרצח של 50 אלף אוקראינים חפים מפשע בעינויים מזוויעים שאפילו הנאצים לא חלמו עליהם, הייתה מתארגנת קבוצה שתבקש לשנות את שמות הרחובות הללו. א. 192.114.3.241 16:06, 11 ביולי 2022 (IDT)
- השוואה ללח"י מגוחכת.--2A00:A040:196:303F:1536:27D9:5BC7:E830 16:19, 11 ביולי 2022 (IDT)
- נראה לי שלא קראת מה שארע בפרעות חמלניצקי. ובקצרה, אם אנשי הלחי היו מארגנים את הרצח של 50 אלף אוקראינים חפים מפשע בעינויים מזוויעים שאפילו הנאצים לא חלמו עליהם, הייתה מתארגנת קבוצה שתבקש לשנות את שמות הרחובות הללו. א. 192.114.3.241 16:06, 11 ביולי 2022 (IDT)
- ברור שלאוקראינים לא אכפת מהיהודים ומהעבר האנטישמי של עצמם, אבל זה לא אומר שהם שונאים אותנו. לא כל העולם חושב עלינו כל היום. 99% מהעולם, כולל 99% מהאוקראינים, לא מתעניינים בנו.--2A00:A040:196:303F:1536:27D9:5BC7:E830 15:55, 11 ביולי 2022 (IDT)
- שאלה לא רלוונטית. וואו... אז יש פסלים מלפני 300 שנה... אז מה זה אומר? שכל היום יושבים מיליוני אוקראינים ורק חושבים על חמלניצקי?? זה כמו שאם אתה גר בהרצליה, ובכניסה להרצליה יש את הקרטון המעפן הזה בדמותו של הרצל, מכאן להגיע למסקנה שכל תושבי הרצליה הם מעריצים מושבעים של הרצל...--2A00:A040:196:303F:1536:27D9:5BC7:E830 14:52, 11 ביולי 2022 (IDT)
- מה שמרתק זה שהאוקראינים אינם מבקרים אותו על הפרעות. אלא על זה שלטענתם נתן את אוקראינה לרוסים. אף מילה על הזוועות שנערכו ביהודים בהנהגת אבי האומה האוקראיני. א. 192.114.3.241 14:44, 11 ביולי 2022 (IDT)
- הפסל הזה הוצב ב-1888 על ידי השלטון הצארי, בשם האידאולוגיה של "אומה רוסית אחת ולה שלושה ענפים" (דיבור המתחיל "ב-1898"), שעומדת בתשתית המלחמה הנוכחית. מלבד זאת, מקסים קריבונוס ואחרים (חמלניצקי ניסה לרסן) הרגו לכל היותר 20,000. אין צורך להרחיק עד לגזירות ת"ח-ת"ט, די בפרעות פטליורה המושתקות מ-1920, ובמעורבות העניפה של ארגון הלאומנים האוקראינים (סטפן בנדרה וכו') בשואה. AddMore-III - שיחה 18:16, 11 ביולי 2022 (IDT)
- >שעומדת בתשתית המלחמה הנוכחית
- מעניין, הקשר בין גזרות_ת"ח–ת"ט , שהונהגו ע"י אבי האומה, למלחמה הנוכחית.
- אני נוטה יותר לסמוך על המורשת היהודית שמחשיבה אותו כצורר מלזכות אותו כמי שניסה למתן. אגב חמלניצקי ה"מרסן" הזכיר את "השעבוד בידי היהודים והפולנים" כסיבות למרד שהוא הנהיג. ברור שזוהי עלילת דם. בסה"כ נרצחו בתקופה זו ע"י גורמים שונים כ 50 אלף יהודים בחשד לשיתוף פעולה עם הפולשים. שכאמור מגובה ע"י "הגבור". א. 192.114.3.241 10:26, 12 ביולי 2022 (IDT)
- מה כל זה מוכיח? שבמאה הקודמת ובמאות שקדמו לה האוקראינים ביצעו פשעים איומים נגד היהודים? איש לא מכחיש זאת. האם מוכיח משהו לגבי נכדי נכדיהם שחיים בימינו? בוודאי שלא.--2A00:A040:196:303F:3435:B510:E68E:5D14 13:58, 12 ביולי 2022 (IDT)
- כמוכן, העיר (ומן הסתם גם החבל) קיבלו את שמם בידי הסובייטים בשנת 1954, „במלאת 300 שנים לאיחוד״, כלומר למה שקרה בעקבות מרד חמלניצקי. זה קרה אחרי כמה עשרות שנים סוערות שבהן תושבי אוקראינה הצליחו לזכות בעצמאות מרוסיה, לאבד אותה, ולהיות מאוד לא מרוצים מהשלטון הסובייטי, עד כדי כך שהם קיבלו בברכה את הכובשים הגרמנים (אבל הגרמנים התייחסו אליהם כל כך רע, שגם אותם הם שנאו).
- באופן כללי, אוקראינה נשלטה במקור על ידי האיחוד הפולני-ליטאי. האצולה הפולנית / ליטאית שלטה בשטחים. כדי לשפר את איכות הארץ הם עודדו הגירה של מגוון זרים: גרמנים, סקוטים, ארמנים(?), וגם יהודים. אותם זרים היו במעמד גבוה יותר מהאיכרים, אבל תלויים באצולה הפולנית. המרד האוקראיני כוון בעיקר נגד אותה אצולה, אבל היהודים היו מזוהים אותה. Tzafrir - שיחה 18:07, 12 ביולי 2022 (IDT)
- אם זה היה המקרה היחיד של פרעות כנגד יהודים באוקראינה זה היה יכול להיות אולי סוג של תרוץ. א. 192.114.3.241 09:22, 13 ביולי 2022 (IDT)
- אני מסכים שלא נכון להאשים מישהו במשהו שאולי סבא שלו עשה ואולי אפילו שכן של סבא שלו. העובדה שהם עדין נחשבים לגבורים לאומיים ויש מונומנטים על שמם מעידה שלא נשאלות מספיק שאלות על הגבורים הלאומים הללו. לא הוטל בהם ספק בקשר לתפקידים בזוועות שבוצעו. א. 192.114.3.241 09:19, 13 ביולי 2022 (IDT)
- לא רק הסבים, יש גם נכדים אנטישמיים, ראו את רגימנט אזוב הפופולרי מאוד. בברכה. ליש - שיחה 16:13, 14 ביולי 2022 (IDT)
- בהחלט. בקישור - פסל לדוגמה של חמלניצקי, בכיכר בקייב. דני Danny-w - שיחה 14:20, 11 ביולי 2022 (IDT)
- אפשר לשאול שאלה דומה לגבי פסלי פרננדו ואיזבלה בספרד, וכמובן קולומבוס ומעלליו באמריקה. ומה לגבי הטבח של אליהו בכרמל? או שמשון הבריון? לפי הערך, יש בישראל עד עצם היום הזה פסל של אליהו מנחית חרב על ראש אדם. השאלה פרובוקטיבית, ולכן גם התשובה פרובוקטיבית - אפשר להתפלש לעד בדברים הרעים שמאן דהו עשה, אך אפשר גם להסתכל על הדברים החיוביים שהוא עשה. בדיוק כפי שסביר שהיהודי הממוצע לא יושב וחושב כל היום וכל הלילה על מעללי אליהו בכרמל, כך האוקראיני הממוצע לא חושב על פרעות במאה ה-17. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:15, 14 ביולי 2022 (IDT)
- זה מזכיר לי את הטיעונים של מכחישי השואה, הם מצביעים על כל מיני מקרים של רצח עם ואז טוענים שהשואה לא כל כך מיוחדת. ⟨ תוכן הוסתר ⟩ חבל. בברכה. ליש - שיחה 16:41, 14 ביולי 2022 (IDT)
- מסכים עם ליש, השוואה לאליהו ושמשון, שביצעו הרג מבורך וצודק ברשעים גמורים, לגמרי לא במקום. בוא נגיד שאליהו ושמשון הרגו אנשים מרמתו המוסרית של חמלניצקי ימ"ש. Yanivshn - שיחה 17:43, 14 ביולי 2022 (IDT)
- Yanivshn, אבל אז השאלה היא לא האם הוא גיבור לאומי היום, אלא האם רצח הוא שאלה של פוזיציה. כלומר, "הרג מבורך וצודק ברשעים גמורים" (כל חטאם היה שהם האמינו באל אחר, תקן אותי אם אני טועה) הוא מה שבמערב היום מכנים טבח בסגנון דאעש (זה בדיוק מה שדאעש עושה: הוא נכנס לכפר, ומסיר את ראשם של כל מי שאינו מוסלמי מספיק). גם "החטא" שלהם, לדברי אליהו עצמו, הוא פעולה של האל: "אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" (זה חוזר על עצמו לא פעם בקאנון, כל העמים שהתקיפו את בני ישראל בתקופת השופטים נשלחו על ידי האל - העם חוטא, אלוהים שולח מישהו להעניש אותו, העם חוזר בתשובה, אלוהים שולח שופט שמציל את העם" - כמו גם הקשחת ליבו המפורסמת של פרעה). אבל גם בלי דיון על הליטורגיה, בחייך, הוא הרג 70 אנשים על אבן אחת. אכזרי מאוד להגיד שזה "הרג מבורך וצודק". נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 18:03, 14 ביולי 2022 (IDT)
- חטאם ממש לא היה רק ש"האמינו" אחרת, כמובן, זה לא מסתכם רק באמונה. היו לזה השלכות מעשיות, תוך כדי זה היו גם רוצחים מוּעדים. להרוג כאלה אנשים זה לא אכזריות אלא נהפוך הוא, טוּב לב. כמו שלהרוג מחבלים זה לא אכזריות אלא להיפך – לרחם עליהם זאת אכזריות. המספר לא משנה – גם 70, גם 7000, גם 70,000 אם צריך. לתאר כאכזריות הריגה של אנשים כאלה, לרחם עליהם, זאת האכזריות האמיתית. הם עשו צדק. Yanivshn - שיחה 18:17, 14 ביולי 2022 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: Yanivshn רוצחים מועדים? את מי הם התכוונו לרצוח? זה לא חלק בסיפור שאני מכיר. אשמח שתאיר את עיניי למקרה המתואר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 18:26, 14 ביולי 2022 (IDT)
- לא תקרא את זה בסיפור בתנ"ך. התפיסה במקורות של עובדי האלילים הקדומים היא של שטופים בשפיכות דמים. Yanivshn - שיחה 18:31, 14 ביולי 2022 (IDT)
- ראה למשל מה שכתוב בסוף הפסקה בעל (אל)#פולחן הבעל במקרא, וכן פולחן המולך. Yanivshn - שיחה 18:38, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אבל אז זה עניין של פרשנות. כלומר, הנצרות הקתולית ראתה (ואולי עדיין) בכל מי שאינו נטבל כמי שהחטא הקדמון טבוע בו, כמעט דמוני (במובן הקתולי), אף שאין לזה כל ביסוס שהוא בבשורות או באיגרות, וברור שזו פרשנות מאוחרת שמקורה ככל הנראה באנטישמיות מזוקקת. איך אנחנו יכולים להצדיק את מעשי אליהו, אם הידע שלנו לגבי אותם 70 אומללים מתבסס על פרשנות חיצונית לסיפור, שקל להניח שנכתבה מתוך פוזיציה, אולי מאות או יותר שנים לאחר המאורעות? העובדה שהתנ"ך, שלא ידוע כמי שמסתיר אמת, גם אם היא לא נעימה (איוב), לא ציין זאת, אומרת דרשני, לא? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 18:41, 14 ביולי 2022 (IDT)
- קראת את מה שצירפתי? זה לא פרשנות, יש שם מקור מספר מלכים שמספר על הקרבת בן (לפי המקור, "70 האומללים" עשו גם הם מעשים כאלה). Yanivshn - שיחה 18:48, 14 ביולי 2022 (IDT)
- היתה התנגשות ולכן לא הספקתי לראות את מה שצירפת. לאחר שעברתי עליו, אני נוטה לחשוב שיש כאן בלבול. 70 הנביאים שמוזכרים אצל אליהו היו נביאי הבעל, ולא כל מי שאינו עברי מאמין בהכרח באותם האלים, ולכן מולך פחות רלוונטי כאן. לגבי הבעל עצמו, כן, כתוב בערך שמדובר במקרים קיצוניים בלבד, ואז אפשר לתת כדוגמה את בת יפתח כמקרה קיצוני ואנחנו שוב בתיקו, כן? בנוסף, שים לב שהמשפט התנהל על כוחם של האלים, לא על הצדק. זה לא משפט שלמה, לא מדובר כאן במי מוסרי יותר, אלא למי יש יותר כוח פיזי, שמתבטא בלשון האש. זה מזכיר יותר שני ילדים המתקוטטים ביניהם, ואחד מהם אומר לשני "אבא שלי יותר חזק מאבא שלך". ושוב, לפי הכתוב, אלוהים היה זה שגרם לכל הויכוח הזה מלכתחילה, כפי שהוא עשה במקרים אחרים כשהיה צריך להוכיח שהוא חזק יותר מאלים אחרים (עד כדי התעללות בחסיד שלו עצמו כדי לנצח בהתערבות). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 19:29, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא יודע לאיזה בלבול אתה מתכוון. ”על פי המקרא, בפולחן הבעל הייתה לעיתים גם התגודדות בכלי נשק ושפיכת דם עצמית ובמקרים קיצוניים גם קורבנות אדם. בכתובת עתיקה בשפה האוגריתית נמצאה הנחיה בשעת מצור על עיר, להקריב בן בכור לבעל, על מנת לגרום לאויב להפסיד או לעזוב את העיר, ועדות מקראית לנוהג זה מובאת בספר מלכים.[5]”. הרי הסיפור המקראי עצמו מספר על זה שהם התגודדו כמנהגם עד זוב דם – זה לא מקרה קיצוני, או נדיר וחריג מאוד כמו בת יפתח (שנחשב לאדם ריק לפי חז"ל), אלא זה היה מנהגם, כך הם התנהגו. רוצחים מועדים, כפי שכתבתי, וטוב ויפה עשה אליהו ששחט אותם. אני לא רואה טעם לחזור על זה. אני לחלוטין לא מקבל את דימוי "אבא שלי אבא שלך". הצו של "לא תרצח" הוא צו יסודי ביהדות, וזה לא סותר בכלל שבמקרה של מלחמה ברשע המצווה היא דווקא להרוג. מכל מקום, מקורות היהדות מכוונים לאמת ולצדק, בעוד פולחני האלילים – כפי שראינו – מהותם רצח ורשעות (או אפילו בלי רצח, מכל מקום רשעות). לכן זה לא מלחמה על כבוד או אגו, זאת מלחמה בין טוב ורע, ושקר מול אמת. Yanivshn - שיחה 20:08, 14 ביולי 2022 (IDT)
- לא צריך ללכת רחוק, אליהו בעצמו אומר שכל התחרות הזאת היא סיפור להראות לעם מי יותר חזק, והעם אכן משתכנע: "עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. ... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים". (מתוך ויקיטקסט). בנוסף, שים לב שאתה מכליל כאן באמירות שעלולות להתפרש כאמירות דתיות (ואז חבל על הדיון): "מלחמה בין טוב ורע, ושקר מול אמת", או "פולחני האלילים – כפי שראינו – מהותם רצח ורשעות". קודם כל, מי קבע בדיוק שיש כאן אמת ושקר? מה זה בכלל אומר אמת ושקר? או טוב ורע? מי קבע שכל פולחן אלילי הוא שקר ורוע, וכל פולחן עברי הוא אמת וטוב? אני שואל ברצינות - אילו היית שואל חלק מהמורים שלי, הם היו אומרים לך בדיוק את ההפך - אין דבר יותר טוב ואמיתי מטקס המיסה של יום ראשון, והפולחן של האחרים הוא שקרי. הם, אגב, לפחות מעולם לא אמרו שצריך להרוג בגלל זה. לכן הטיעון הזה קצת לא רציני, ונשמע סופר קיצוני. כדי לקבוע ש"טוב שהוא שחט אותם", או שיש מצווה להרוג במלחמה ברשע - צריך קודם להגדיר את הרשע. אליהו מגדיר אותו היטב: "עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. ... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים". הבעיה מבחינת אליהו זה שהם לא מכירים באלוהים העברי כאלוהים חזק, או משהו כזה. הוא לא מדבר כאן בכלל על רוע. לבסוף, ראינו שמולך היה ככל הנראה מרושע (אף שלפי הערך, המקום היחיד שבו גילו משהו היה בכלל אי שם בצפון אפריקה הרחוקה), אבל זה לא אומר שום דבר לגבי הבעל. כתוב בפירוש שזה היה דבר נדיר ובמקרה קיצוני, במה שהבאת כאן זה כתוב: "במקרים קיצוניים". נו, אבל כאשר זה קורה לשופט עברי, אז הוא ... "אדם ריק". מה זה אומר בכלל "אדם ריק"? זה נשמע נוראי. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 21:43, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אכן, ה"תחרות" הזאת מלמדת על השפל הרוחני של העם אז, שפל המדרגה ממש, שנזקק ל"לתחרות" כזאת כדי לקבוע "ה' הוא האלוהים". הם היו אמורים להאמין בזה בלי "תחרויות", בזה אני מסכים. לגבי אמת ושקר – אולי זה באמת ויכוח דתי וחבל על הזמן. אנחנו לא דיברנו על המורים שלך אלא על פולחן הבעל, שבהפניות שהבאתי יש גם מקורות חוץ יהודיים שמספרים על כך שהעובדים בו עסקו ברצח (הקרבת בנים!). זה ,למשל, רשע. אם שאלת על הגדרה, אז במקרה של פולחן הבעל אפשר לקבוע בוודאות שזה רשע. אני גם פשוט לא קונה את זה שזה היה נדיר – אם הם היו כבר מסוגלים לעשות את זה, אין להניח שזה היה כל כך נדיר. לגבי יפתח: אדם ריק זה אדם שנודר שהדבר הראשון שיקבל את פניו הוא יעלה אותו לעולה, והוא התכוון לכלב שלו, כידוע, הוא היה בטוח שהכלב שלו יצא ראשון לקראתו. ובסוף הבת יצאה. נו... גם בעיני זה מעשה אדם ריק. בכל אופן, הדיון מבחינתי הסתיים. בהודעה אחת כתבת עלי "...קצת לא רציני... נשמע סופר קיצוני.... נשמע נורא". אז תדון על זה עם מישהו אחר, יותר רציני ופחות קיצוני, אם אתה מעוניין. מבחינתי תם הדיון. Yanivshn - שיחה 22:24, 14 ביולי 2022 (IDT)
- בסדר גמור. רק אציין כדי שנצא מכאן עם טעם טוב של אי הסכמה: לא אמרתי שאתה לא רציני או שאתה נשמע סופר קיצוני או שאתה נשמע נורא. כתבתי שהטענה "טוב שהוא שחט אותם", או שיש מצווה "להרוג במלחמה ברשע" נשמעת לי לא רצינית וסופר קיצונית, על גבול דאעש. לגבי נשמע נורא, התכוונתי לביטוי "אדם ריק" (empty human), זה נשמע דבר נורא להגיד על אדם שהוא ריק. לאחר שהסברת, אני חושב שהמעשה הוא נורא (להקריב את הכלב שלך??). אני לא מכיר אותך, זהו דיון תיאורתי בויקיפדיה:הכה את המומחה, ולא היתה לי כל כוונה שתיפגע מדבריי. שוב, דבריי נאמרו על הטיעון הכללי של "טוב שהוא שחט אותם" ועל אמירה שפירשתי אותה בראש כ-empty man. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 22:46, 14 ביולי 2022 (IDT)
- רק אדגיש לאור זה שאתה חוזר וחוזר על זה שאליהו "הרג אותם כי כי האמינו באל אחר" – זאת תפיסה שטחית, שניסיתי להסביר למה היא לא נכונה, ונראה שלא הצלחתי. רק אחזור, למען הסר ספק שטוב, יפה וצודק שהוא שחט אותם. לגבי איוב, הוא היה רק משל לדעה בגמרא, ואישית כך גם אני חושב. זה נראה סיפור עם מוסר השכל, לפחות לי. "אלוהים גם מגדיר עצמו כמי שתאב לכוח ולשררה" – פשוט לא אמת, שוב תפיסה מאוד שטחית. ההבדל מדאעש הוא שדאעש רצחו מתוך רצון להשתלט, כלומר מתוך רשע. מעשה אליהו בנביאי הבעל הוא מלחמה ברשע. הבנתי שאתה לא מקבל את זה. אכן זה הפך לדו שיח של חרשים, שאין בו טעם. Yanivshn - שיחה 00:17, 15 ביולי 2022 (IDT)
- בסדר גמור. רק אציין כדי שנצא מכאן עם טעם טוב של אי הסכמה: לא אמרתי שאתה לא רציני או שאתה נשמע סופר קיצוני או שאתה נשמע נורא. כתבתי שהטענה "טוב שהוא שחט אותם", או שיש מצווה "להרוג במלחמה ברשע" נשמעת לי לא רצינית וסופר קיצונית, על גבול דאעש. לגבי נשמע נורא, התכוונתי לביטוי "אדם ריק" (empty human), זה נשמע דבר נורא להגיד על אדם שהוא ריק. לאחר שהסברת, אני חושב שהמעשה הוא נורא (להקריב את הכלב שלך??). אני לא מכיר אותך, זהו דיון תיאורתי בויקיפדיה:הכה את המומחה, ולא היתה לי כל כוונה שתיפגע מדבריי. שוב, דבריי נאמרו על הטיעון הכללי של "טוב שהוא שחט אותם" ועל אמירה שפירשתי אותה בראש כ-empty man. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 22:46, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אכן, ה"תחרות" הזאת מלמדת על השפל הרוחני של העם אז, שפל המדרגה ממש, שנזקק ל"לתחרות" כזאת כדי לקבוע "ה' הוא האלוהים". הם היו אמורים להאמין בזה בלי "תחרויות", בזה אני מסכים. לגבי אמת ושקר – אולי זה באמת ויכוח דתי וחבל על הזמן. אנחנו לא דיברנו על המורים שלך אלא על פולחן הבעל, שבהפניות שהבאתי יש גם מקורות חוץ יהודיים שמספרים על כך שהעובדים בו עסקו ברצח (הקרבת בנים!). זה ,למשל, רשע. אם שאלת על הגדרה, אז במקרה של פולחן הבעל אפשר לקבוע בוודאות שזה רשע. אני גם פשוט לא קונה את זה שזה היה נדיר – אם הם היו כבר מסוגלים לעשות את זה, אין להניח שזה היה כל כך נדיר. לגבי יפתח: אדם ריק זה אדם שנודר שהדבר הראשון שיקבל את פניו הוא יעלה אותו לעולה, והוא התכוון לכלב שלו, כידוע, הוא היה בטוח שהכלב שלו יצא ראשון לקראתו. ובסוף הבת יצאה. נו... גם בעיני זה מעשה אדם ריק. בכל אופן, הדיון מבחינתי הסתיים. בהודעה אחת כתבת עלי "...קצת לא רציני... נשמע סופר קיצוני.... נשמע נורא". אז תדון על זה עם מישהו אחר, יותר רציני ופחות קיצוני, אם אתה מעוניין. מבחינתי תם הדיון. Yanivshn - שיחה 22:24, 14 ביולי 2022 (IDT)
- לא צריך ללכת רחוק, אליהו בעצמו אומר שכל התחרות הזאת היא סיפור להראות לעם מי יותר חזק, והעם אכן משתכנע: "עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. ... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים". (מתוך ויקיטקסט). בנוסף, שים לב שאתה מכליל כאן באמירות שעלולות להתפרש כאמירות דתיות (ואז חבל על הדיון): "מלחמה בין טוב ורע, ושקר מול אמת", או "פולחני האלילים – כפי שראינו – מהותם רצח ורשעות". קודם כל, מי קבע בדיוק שיש כאן אמת ושקר? מה זה בכלל אומר אמת ושקר? או טוב ורע? מי קבע שכל פולחן אלילי הוא שקר ורוע, וכל פולחן עברי הוא אמת וטוב? אני שואל ברצינות - אילו היית שואל חלק מהמורים שלי, הם היו אומרים לך בדיוק את ההפך - אין דבר יותר טוב ואמיתי מטקס המיסה של יום ראשון, והפולחן של האחרים הוא שקרי. הם, אגב, לפחות מעולם לא אמרו שצריך להרוג בגלל זה. לכן הטיעון הזה קצת לא רציני, ונשמע סופר קיצוני. כדי לקבוע ש"טוב שהוא שחט אותם", או שיש מצווה להרוג במלחמה ברשע - צריך קודם להגדיר את הרשע. אליהו מגדיר אותו היטב: "עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. ... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים". הבעיה מבחינת אליהו זה שהם לא מכירים באלוהים העברי כאלוהים חזק, או משהו כזה. הוא לא מדבר כאן בכלל על רוע. לבסוף, ראינו שמולך היה ככל הנראה מרושע (אף שלפי הערך, המקום היחיד שבו גילו משהו היה בכלל אי שם בצפון אפריקה הרחוקה), אבל זה לא אומר שום דבר לגבי הבעל. כתוב בפירוש שזה היה דבר נדיר ובמקרה קיצוני, במה שהבאת כאן זה כתוב: "במקרים קיצוניים". נו, אבל כאשר זה קורה לשופט עברי, אז הוא ... "אדם ריק". מה זה אומר בכלל "אדם ריק"? זה נשמע נוראי. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 21:43, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא יודע לאיזה בלבול אתה מתכוון. ”על פי המקרא, בפולחן הבעל הייתה לעיתים גם התגודדות בכלי נשק ושפיכת דם עצמית ובמקרים קיצוניים גם קורבנות אדם. בכתובת עתיקה בשפה האוגריתית נמצאה הנחיה בשעת מצור על עיר, להקריב בן בכור לבעל, על מנת לגרום לאויב להפסיד או לעזוב את העיר, ועדות מקראית לנוהג זה מובאת בספר מלכים.[5]”. הרי הסיפור המקראי עצמו מספר על זה שהם התגודדו כמנהגם עד זוב דם – זה לא מקרה קיצוני, או נדיר וחריג מאוד כמו בת יפתח (שנחשב לאדם ריק לפי חז"ל), אלא זה היה מנהגם, כך הם התנהגו. רוצחים מועדים, כפי שכתבתי, וטוב ויפה עשה אליהו ששחט אותם. אני לא רואה טעם לחזור על זה. אני לחלוטין לא מקבל את דימוי "אבא שלי אבא שלך". הצו של "לא תרצח" הוא צו יסודי ביהדות, וזה לא סותר בכלל שבמקרה של מלחמה ברשע המצווה היא דווקא להרוג. מכל מקום, מקורות היהדות מכוונים לאמת ולצדק, בעוד פולחני האלילים – כפי שראינו – מהותם רצח ורשעות (או אפילו בלי רצח, מכל מקום רשעות). לכן זה לא מלחמה על כבוד או אגו, זאת מלחמה בין טוב ורע, ושקר מול אמת. Yanivshn - שיחה 20:08, 14 ביולי 2022 (IDT)
- היתה התנגשות ולכן לא הספקתי לראות את מה שצירפת. לאחר שעברתי עליו, אני נוטה לחשוב שיש כאן בלבול. 70 הנביאים שמוזכרים אצל אליהו היו נביאי הבעל, ולא כל מי שאינו עברי מאמין בהכרח באותם האלים, ולכן מולך פחות רלוונטי כאן. לגבי הבעל עצמו, כן, כתוב בערך שמדובר במקרים קיצוניים בלבד, ואז אפשר לתת כדוגמה את בת יפתח כמקרה קיצוני ואנחנו שוב בתיקו, כן? בנוסף, שים לב שהמשפט התנהל על כוחם של האלים, לא על הצדק. זה לא משפט שלמה, לא מדובר כאן במי מוסרי יותר, אלא למי יש יותר כוח פיזי, שמתבטא בלשון האש. זה מזכיר יותר שני ילדים המתקוטטים ביניהם, ואחד מהם אומר לשני "אבא שלי יותר חזק מאבא שלך". ושוב, לפי הכתוב, אלוהים היה זה שגרם לכל הויכוח הזה מלכתחילה, כפי שהוא עשה במקרים אחרים כשהיה צריך להוכיח שהוא חזק יותר מאלים אחרים (עד כדי התעללות בחסיד שלו עצמו כדי לנצח בהתערבות). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 19:29, 14 ביולי 2022 (IDT)
- קראת את מה שצירפתי? זה לא פרשנות, יש שם מקור מספר מלכים שמספר על הקרבת בן (לפי המקור, "70 האומללים" עשו גם הם מעשים כאלה). Yanivshn - שיחה 18:48, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אבל אז זה עניין של פרשנות. כלומר, הנצרות הקתולית ראתה (ואולי עדיין) בכל מי שאינו נטבל כמי שהחטא הקדמון טבוע בו, כמעט דמוני (במובן הקתולי), אף שאין לזה כל ביסוס שהוא בבשורות או באיגרות, וברור שזו פרשנות מאוחרת שמקורה ככל הנראה באנטישמיות מזוקקת. איך אנחנו יכולים להצדיק את מעשי אליהו, אם הידע שלנו לגבי אותם 70 אומללים מתבסס על פרשנות חיצונית לסיפור, שקל להניח שנכתבה מתוך פוזיציה, אולי מאות או יותר שנים לאחר המאורעות? העובדה שהתנ"ך, שלא ידוע כמי שמסתיר אמת, גם אם היא לא נעימה (איוב), לא ציין זאת, אומרת דרשני, לא? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 18:41, 14 ביולי 2022 (IDT)
- ראה למשל מה שכתוב בסוף הפסקה בעל (אל)#פולחן הבעל במקרא, וכן פולחן המולך. Yanivshn - שיחה 18:38, 14 ביולי 2022 (IDT)
- לא תקרא את זה בסיפור בתנ"ך. התפיסה במקורות של עובדי האלילים הקדומים היא של שטופים בשפיכות דמים. Yanivshn - שיחה 18:31, 14 ביולי 2022 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: Yanivshn רוצחים מועדים? את מי הם התכוונו לרצוח? זה לא חלק בסיפור שאני מכיר. אשמח שתאיר את עיניי למקרה המתואר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 18:26, 14 ביולי 2022 (IDT)
- חטאם ממש לא היה רק ש"האמינו" אחרת, כמובן, זה לא מסתכם רק באמונה. היו לזה השלכות מעשיות, תוך כדי זה היו גם רוצחים מוּעדים. להרוג כאלה אנשים זה לא אכזריות אלא נהפוך הוא, טוּב לב. כמו שלהרוג מחבלים זה לא אכזריות אלא להיפך – לרחם עליהם זאת אכזריות. המספר לא משנה – גם 70, גם 7000, גם 70,000 אם צריך. לתאר כאכזריות הריגה של אנשים כאלה, לרחם עליהם, זאת האכזריות האמיתית. הם עשו צדק. Yanivshn - שיחה 18:17, 14 ביולי 2022 (IDT)
- Yanivshn, אבל אז השאלה היא לא האם הוא גיבור לאומי היום, אלא האם רצח הוא שאלה של פוזיציה. כלומר, "הרג מבורך וצודק ברשעים גמורים" (כל חטאם היה שהם האמינו באל אחר, תקן אותי אם אני טועה) הוא מה שבמערב היום מכנים טבח בסגנון דאעש (זה בדיוק מה שדאעש עושה: הוא נכנס לכפר, ומסיר את ראשם של כל מי שאינו מוסלמי מספיק). גם "החטא" שלהם, לדברי אליהו עצמו, הוא פעולה של האל: "אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" (זה חוזר על עצמו לא פעם בקאנון, כל העמים שהתקיפו את בני ישראל בתקופת השופטים נשלחו על ידי האל - העם חוטא, אלוהים שולח מישהו להעניש אותו, העם חוזר בתשובה, אלוהים שולח שופט שמציל את העם" - כמו גם הקשחת ליבו המפורסמת של פרעה). אבל גם בלי דיון על הליטורגיה, בחייך, הוא הרג 70 אנשים על אבן אחת. אכזרי מאוד להגיד שזה "הרג מבורך וצודק". נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 18:03, 14 ביולי 2022 (IDT)
- מסכים עם ליש, השוואה לאליהו ושמשון, שביצעו הרג מבורך וצודק ברשעים גמורים, לגמרי לא במקום. בוא נגיד שאליהו ושמשון הרגו אנשים מרמתו המוסרית של חמלניצקי ימ"ש. Yanivshn - שיחה 17:43, 14 ביולי 2022 (IDT)
- זה מזכיר לי את הטיעונים של מכחישי השואה, הם מצביעים על כל מיני מקרים של רצח עם ואז טוענים שהשואה לא כל כך מיוחדת. ⟨ תוכן הוסתר ⟩ חבל. בברכה. ליש - שיחה 16:41, 14 ביולי 2022 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: בסוף הנקודה היא שבכל תרבות יש גיבורים עממיים, ובכל אחד מהם כנראה אפשר למצוא את הטוב ואת הרע. אליהו, דוד ואלוהים הם גיבוריו הבלתי מעורערים של העם העברי (ודאי האורתודוקסי) עד עצם היום הזה, ובכל זאת:
- אליהו טבח ב-70 נביאים כי הם האמינו באל אחר: ”עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. ... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים”.
- דוד רצח על רקע רומנטי, ואלוהים בעצמו מכיר בכך: ”וַיְהִי עָלַי דְּבַר יְהוָה לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי”.
- אלוהים בעצמו הלך ורצח את כל בני משפחתו של איוב (כולל ילדים) בגלל התערבות עם השטן: ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְהוָה. ... וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. ... עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ”.
- אלוהים גם מגדיר עצמו כמי שתאב לכוח ולשררה. כדאי לציין שגם אם מישהו בודד מתנהג "בסדר", הוא עדיין יחטוף בגלל אבותיו: ”לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי”.
- אז צריך לזכור שאנו בני המאה ה-21 בעולם המערבי, ויש לנו אפשרות לבחור בין התמקדות בדברים הרעים שאנשים עשו, או בדברים הטובים שהם עשו. כאשר אוקראיני רואה בבוגדן חמלניצקי גיבור לאומי, זה לא אומר שהוא רואה בו ככזה בגלל רצח יהודים, אלא הוא רואה בו ככזה בגלל שהוא מצייג את העמידה האוקראינית כעם חופשי (יחסית). כאשר מדברים על המלכים הקתולים בספרד, הגאווה היא על גילוי אמריקה וחיזוק מעמדה של ספרד באירופה, ולא בגלל גירוש היהודים. כאשר מדברים על המלך אדוארד, מדברים על כיבוש ווילס וחיזוק משמעותי של הממלכה האנגלית או על ויליאם וולאס, ולא על גירוש יהודי אנגליה. כולם יודעים שהחבורה הזאת היא לא אנשים קדושים, רבים מבין הגיבורים הללו היו גם רוצחים, אבל זה לא הדגש שאנחנו שמים עליהם בפוקלור הלאומי. באותה מידה, כך גם מנסים ביהדות לראות באנשים כדוד, אליהו ואלוהים בעצמו כגיבורים, ובפוקלור היהודי מנסים לתת הצדקה למעשיהם, עד כדי ניקוים המוחלט מכל מעלליהם. כך בני אדם נוהגים בדרך כלל - מנסים להציב את הגיבורים שלהם כמקור האור והטוב (והאמת, כפי שנכתב כאן למעלה, מה שהיא לא תהיה). זו התנהגות מאוד אנושית. אגב, זה לא פוסח גם על עולם המדע. כמה מבין קוראי הכה את המומחה מכירים את ארווין שרדינגר (או לפחות את החתול של שרדינגר)? כמה מתוך האנשים הללו יודעים על כך שהיה ככל הנראה מיזוגן (או אף גרוע מכך)? זה בדיוק העניין: עמים מהללים את הדמות כדמות גיבורה בהיסטוריה שלהם, אבל הם לא עושים זאת משנאה לקורבנות. הם עושים זאת מתוך אידיאליזציה של האומה והצורך בגיבורים לאומיים. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 22:37, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אנדרסן, קני המידה המוסריים השתנו במהלך ההיסטוריה, כשהמגמה היא לא להצדיק רצח ככלל ורצח המוני בפרט. כשמבקרים את האוקראינים על מעשים של רדיפת יהודים במלחמת העולם השנייה (תקופת הסבים), אתה מנסה לאזן כביכול עם סיפורים תנ"כיים על מעשים שאולי היו ואולי לא לפני אלפי שנים - זה לא לעניין. במלחמת העולם השנייה דיוויזיות אס אס של מתנדבים אוקראינים לחמו יחד עם הצבא של גרמניה הנאצית, הרצח ההמוני של היהודים בבאבי יאר בוצע בעזרתם של אוקראינים רבים - אלה עובדות היסטוריות. האוקראינים לא מתכחשים לסבים הרוצחים, ההפך, הם מהללים אותם וקוראים מקומות על שמם. רגימנט אזוב הוא דוגמה מחפירה של טיפוח קבוצה פשיסטית אנטישמית בימינו אנו. בברכה. ליש - שיחה 18:24, 14 ביולי 2022 (IDT)
- די כבר לדחוף את רגמיט אזוב לכל נימוק. זה רדוד ומריח כמו פרופגנדה רוסית (סביר להניח שהרוב לא שמעו כלום על אזוב לפני פברואר 2022). זה בערך כמו להסיק מסקנות על ארה"ב מזה שיש להם מפלגה נאצית פעילה או על רוסיה מזה שיש להם קבוצת וגנר או על השוויצרים מקיומה של Swiss Nationalist Party או על בריטים מקיומה National Action ועוד. היסטורית רגמיט אזוב התחיל כקבוצה ניאו-נצאית סלאבית, ואז גויס לצבא אוקראינה ודולל על ידי חיילים יותר שפויים ואחוז הנאצים הלך וירד החל מ-2014. עד לרמה שנכון להיום הרגמיט איבד את (מרבית) האידאולוגיה הגזענית ונשאר עם כמה סמלים מבישים שגם אותם אם לא תמיד מציגים. מקור 1, מקור 2.
- ואוקראינים מהללים את לוחמי החופש שלהם כמו סטפן בנדרה שפעלו בין היתר גם נגד הנאצים. כמה שזה ישמע לכם מוזר, הסיפור הוא שהאירגון של בנדרה נלחם נגד כולם: רוסים, אוקראינים, יהודים, נאצים, פולנים וכד'. הוא פעל למען אוקראינה חופשית ולא היה אלו אכפת כמה ילדים, גברים ונשים ימתו תוך כדי התהליך. ככה זה הולך עם גיבורים לאומיים. אף אחד לא מהלל אותו כי הוא הרג יהודים, רוסים, אוקראינים וגרמנים. לא זאת הסיבה למה רחובות קרויים על שמו. 79.179.54.127 21:07, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אלמוני, רגימנט אזוב אינו התופעה היחידה של אנטישמיות אוקראינית, יש רבות מספור, אך רגימנט אזוב מיוחד בכך שהממסד האוקראיני אימץ אותו לליבו, הפך אותו לחלק מכוחות הביטחון האוקראינים, טיפח אותו ודאג לו ובכך הכתים את עצמו את כוחות הביטחון האוקראינים. איך אתה יכול להשוות את תופעת רגימנט אזוב עם הדוגמאות שהבאת ממדינות אחרות? האם המפלגה הנאצית האמריקאית הייתה אי פעם מפלגת שלטון? או שותפה לשלטון? לא ולא! כך גם יתר המפלגות שהזכרת, תופעות שוליות, בניגוד לרגימנט אזוב שהיה ליחידת העלית של הצבא האוקראיני. בושה וחרפה! בברכה. ליש - שיחה 22:50, 14 ביולי 2022 (IDT)
- צודק במאה אחוז אריה. אין ספק שזה עם אנטישמי. אוסיף בנימה אישית שכל הכבוד לפוטין, מאחל לו בהצלחה רבה. Yanivshn - שיחה 00:17, 15 ביולי 2022 (IDT)
- אם לא הייתי מכיר עוד ישראלים אחרים, הייתי עלול לחשוב שזו הדרך שבה הם מתבטאים ושכך הם חושבים. 23 אזרחים, בהם ילדים, נרצחו היום במתקפת טילים אכזרית על הבתים שלהם. כשיורים טילים על משפחות באוקראינה, שוודיה, פינלנד, כל מקום אחר, אתה מרשה לעצמך להתבטא בצורה כזאת. אם אתה עוד מאחל הצלחה לטררוריסט הנאצי הזה, אין לי שיח עימך. ראוי שלא תנצל את הבמה של ויקיפדיה:הכה את המומחה לתמיכה בחבורת הרוצחים האלה. אני מדיר את רגליי מכאן, עד שימצא המפעיל שיקח אחריות. אני מצטער שהשקעתי היום מזמני עבור אדם כמוך. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 02:16, 15 ביולי 2022 (IDT)
- "חטאו" היחיד של פוטין שהוא שלא התכופף בפני המערב כמו שרבים – כמעט כולם היו עושים. יש לו אומץ ועל זה אתם, אנשי המערב לא תסלחו לו. שהוא לא מתכופף בפניכם. על אפכם ועל חמתכם. יישר כוחו, ונאחל לו הצלחה רבה. Yanivshn - שיחה 02:23, 15 ביולי 2022 (IDT)
- לא אתה פשוט לא בסדר. אתה גורר אותי ל-3 שעות שיחה לבכות על דברים שאיזה אל עשה בארץ נידחת לפני 3000 שנה ואז אתה עוד שמח על רצח ילדים? איפה המפעילים כשצריך אותם? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 02:25, 15 ביולי 2022 (IDT)
- מה קרה לכל המילים היפות? לכל ה"לא תרצח"? "דת האמת והצדק" וכל השטויות האלה. איך אתה חי עם עצמך? אתה מדבר גבוהה-גבוהה על רצח בנים, ואז שמח לרצח של בנים של אנשים אחרים? איך אתה חי עם עצמך? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 02:28, 15 ביולי 2022 (IDT)
- לא אתה פשוט לא בסדר. אתה גורר אותי ל-3 שעות שיחה לבכות על דברים שאיזה אל עשה בארץ נידחת לפני 3000 שנה ואז אתה עוד שמח על רצח ילדים? איפה המפעילים כשצריך אותם? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 02:25, 15 ביולי 2022 (IDT)
- "חטאו" היחיד של פוטין שהוא שלא התכופף בפני המערב כמו שרבים – כמעט כולם היו עושים. יש לו אומץ ועל זה אתם, אנשי המערב לא תסלחו לו. שהוא לא מתכופף בפניכם. על אפכם ועל חמתכם. יישר כוחו, ונאחל לו הצלחה רבה. Yanivshn - שיחה 02:23, 15 ביולי 2022 (IDT)
- אם לא הייתי מכיר עוד ישראלים אחרים, הייתי עלול לחשוב שזו הדרך שבה הם מתבטאים ושכך הם חושבים. 23 אזרחים, בהם ילדים, נרצחו היום במתקפת טילים אכזרית על הבתים שלהם. כשיורים טילים על משפחות באוקראינה, שוודיה, פינלנד, כל מקום אחר, אתה מרשה לעצמך להתבטא בצורה כזאת. אם אתה עוד מאחל הצלחה לטררוריסט הנאצי הזה, אין לי שיח עימך. ראוי שלא תנצל את הבמה של ויקיפדיה:הכה את המומחה לתמיכה בחבורת הרוצחים האלה. אני מדיר את רגליי מכאן, עד שימצא המפעיל שיקח אחריות. אני מצטער שהשקעתי היום מזמני עבור אדם כמוך. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 02:16, 15 ביולי 2022 (IDT)
- צודק במאה אחוז אריה. אין ספק שזה עם אנטישמי. אוסיף בנימה אישית שכל הכבוד לפוטין, מאחל לו בהצלחה רבה. Yanivshn - שיחה 00:17, 15 ביולי 2022 (IDT)
- אלמוני, רגימנט אזוב אינו התופעה היחידה של אנטישמיות אוקראינית, יש רבות מספור, אך רגימנט אזוב מיוחד בכך שהממסד האוקראיני אימץ אותו לליבו, הפך אותו לחלק מכוחות הביטחון האוקראינים, טיפח אותו ודאג לו ובכך הכתים את עצמו את כוחות הביטחון האוקראינים. איך אתה יכול להשוות את תופעת רגימנט אזוב עם הדוגמאות שהבאת ממדינות אחרות? האם המפלגה הנאצית האמריקאית הייתה אי פעם מפלגת שלטון? או שותפה לשלטון? לא ולא! כך גם יתר המפלגות שהזכרת, תופעות שוליות, בניגוד לרגימנט אזוב שהיה ליחידת העלית של הצבא האוקראיני. בושה וחרפה! בברכה. ליש - שיחה 22:50, 14 ביולי 2022 (IDT)
- אנדרסן, קני המידה המוסריים השתנו במהלך ההיסטוריה, כשהמגמה היא לא להצדיק רצח ככלל ורצח המוני בפרט. כשמבקרים את האוקראינים על מעשים של רדיפת יהודים במלחמת העולם השנייה (תקופת הסבים), אתה מנסה לאזן כביכול עם סיפורים תנ"כיים על מעשים שאולי היו ואולי לא לפני אלפי שנים - זה לא לעניין. במלחמת העולם השנייה דיוויזיות אס אס של מתנדבים אוקראינים לחמו יחד עם הצבא של גרמניה הנאצית, הרצח ההמוני של היהודים בבאבי יאר בוצע בעזרתם של אוקראינים רבים - אלה עובדות היסטוריות. האוקראינים לא מתכחשים לסבים הרוצחים, ההפך, הם מהללים אותם וקוראים מקומות על שמם. רגימנט אזוב הוא דוגמה מחפירה של טיפוח קבוצה פשיסטית אנטישמית בימינו אנו. בברכה. ליש - שיחה 18:24, 14 ביולי 2022 (IDT)
- בהקשר לשאלה בתחילת הפיסקה – לא צויין שעל שטר של 5 גריבניה מצוייר קלסתרו של חמלניצקי. איש הישראלי - שיחה 00:29, 15 ביולי 2022 (IDT)
- תיקון הקישור לוויקישיתוף: C:Category:5 Hryvnia banknotes. איש הישראלי - שיחה 03:00, 15 ביולי 2022 (IDT)
- הערה בשולי הדיון לנילס אנדרסן: בדיון כאן הזכרת את התיאור התנכ"י של אליהו ונביאי הבעל בכרמל, וציינת את המספר 70. אך הטקסט אומר אחרת:
וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל. (מלכים א יח יט)
- אולי הוא התבלבל עם אותם 100 חיילים ממלכים ב’ א’ שנהרגו בגלל שלא כיבדו את אליהו. אליהו שלנו לא היה בחור חביב. Tzafrir - שיחה 11:16, 15 ביולי 2022 (IDT)
- תגדיר "חביב". התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 13:37, 15 ביולי 2022 (IDT)
- @Tzafrir, באופן כללי הידע התנ"כי בדיון הזה אינו משמח. החיילים שהזכרת רצו להביא את אליהו אל המלך אחאב למותו. אליהו באותו הזמן היה רדוף מאוד.
- השבעים שהתכוונו כנראה הם בסיפור עם יהוא או עם אחי יותם. כל הטיעונים שהוזכרו לא רלוונטים כי הם בתוך אותו העם.
- דוגמאות מוצלחות יותר לא הוזכרו, אני לא מזכיר אותן כי גם הן לא מוצלחות. אי אפשר לשפוט מהנוהג היום מעשים שלפני אלפי שנים. Yyy774 - שיחה 01:53, 17 ביולי 2022 (IDT)
- הדוגמאות ה"מוצלחות" ביותר זה כמובן רצח העם בכנענים, העמלקים וכו', שהוא אפילו מצווה מן התורה: מחיית שבעה עממים ומחיית זכר עמלק. לפי ספר יהושע בעיקר זה לא היה רק מצווה תאורטית, למשל פרק י"א, פסוק י"ד (שאגב, לא כלול בתוכנית הלימודים של יהושע בחינוך הממלכתי): "וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק אֶת-כָּל-הָאָדָם הִכּוּ לְפִי-חֶרֶב, עַד-הִשְׁמִדָם אוֹתָם--לֹא הִשְׁאִירוּ, כָּל-נְשָׁמָה". ביריחו (פרק ו' פסוק כ"א): "וַיַּחֲרִימוּ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב.". גם בעי ובעוד ערים (אין לי כוח למצוא, מי שרוצה ימצא). במלחמת מדין בהתחלה רק שבו את הנשים והטף, אבל משה כעס והרגו את כולם חוץ מבנות קטנות מדי למשכב זכר.
החדשות הטובות הן שלהערכת רוב ההיסטוריונים כיום, אלו סיפורים שחוברו מאות שנים לאחר תקופת ההתנחלות לכאורה, ונועדו בין השאר לכסות על כך שרוב או כל בני-ישראל היו כנענים בעצמם. החדשות הרעות הן שכאמור למעלה, טבח מסוג זה היה עניין מקובל באותה תקופה, וסביר בהחלט להניח שהיו גם מקרים אמיתיים. H. sapiens - שיחה
- הדוגמאות ה"מוצלחות" ביותר זה כמובן רצח העם בכנענים, העמלקים וכו', שהוא אפילו מצווה מן התורה: מחיית שבעה עממים ומחיית זכר עמלק. לפי ספר יהושע בעיקר זה לא היה רק מצווה תאורטית, למשל פרק י"א, פסוק י"ד (שאגב, לא כלול בתוכנית הלימודים של יהושע בחינוך הממלכתי): "וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק אֶת-כָּל-הָאָדָם הִכּוּ לְפִי-חֶרֶב, עַד-הִשְׁמִדָם אוֹתָם--לֹא הִשְׁאִירוּ, כָּל-נְשָׁמָה". ביריחו (פרק ו' פסוק כ"א): "וַיַּחֲרִימוּ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב.". גם בעי ובעוד ערים (אין לי כוח למצוא, מי שרוצה ימצא). במלחמת מדין בהתחלה רק שבו את הנשים והטף, אבל משה כעס והרגו את כולם חוץ מבנות קטנות מדי למשכב זכר.
- תגדיר "חביב". התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 13:37, 15 ביולי 2022 (IDT)
חוויה אישית[עריכת קוד מקור]
אני חושב שזה מקום טוב לספר לכם שבקיץ 2018 ביקרתי בקייב, בערך עם גישה דומה. באתי לחקור עם שאלות כמו: "עד כמה אוקראינה של היום אנטישמית?", "האם אוקראינים מכחישי שואה?", ו"האם אוקראינים הם תומכי נאצים?". לצורך ה"תחקיר" האישי שלי עברתי במספר מקומות ודוברתי עם מקומיים (בעיקר מקומית אחת ליתר דיוק). אז הממצעים שלי הם כלהלן:
- אוקראינים בטוחים לחלוטין שכל הממשלה שלהם יהודים. לרבות פטרו פורושנקו.
- אוקראינים לא מבינים כלום ביהדות, בקושי ראו יהודי חי ומקבלים רושם על הישראלים בעיקר מאנשים שבאים לאומן.
- יהודים החיים בקייב כיום חיים בשלווה יחסית לאירופה ואמריקה. בית הכנסת הכוראלי הגדול (קייב) לא מאובטח כלל. וזאת בהשוואה לצ'כיה ושווייץ שבהם תמיד נתקלתי באיש ביטחון ששאל מה העניין שלי במקום זה. בנוסף, בקייב יש רחוב שלום עליכם ופסלו מוצב בעיר.
- ישנם רחובות על שם בוגן חמלניקצי, סטפן בנדרה וסמיון פטלורה.
- נראה כי האוקראינים לא יודעים כלום על העבר האנטישמי של שלושת הדמויות הנ"ל. ונראה שגם לא רואים עניין מיוחד בשמות הרחובות הללו. כמו שאף אחד לא באמת חושב מי היה רמז שעל שמו יש "רחוב רמז".
- פה קטע מעניין: מוזאון היסטוריה אוקראינה (National Museum of the History of Ukraine). הייתי מופתע לגלות שבמוזאון היסטורי הקדישו חדר שלם ל-OUN (Organization of Ukrainian Nationalists) ולא הזכירו בכלל את הקשרים שלהם לנאצים. החדר כלל דגלים שחור-אדום, קורות חיים וחפצים של בנדרה. טקסטים כתובים על הצבא של OUN מדברים מאבק מזוין נגד הצבא הסובייטי והגרמני, אבל לא מציינים בשום מקום את האנטישמיות או פרעות.
- באותו המוזאון היה כמובן אזכור של תקופתו של חמלניצקי. שאלת היהודים לא מוזכרת בכלל.
- מקומות כמו באבי יאר הם פארק זיכרון מאוד מוכבד. הקומפלקס כולל בין היתר מצבה לצוענים, דבר שלא ראיתי במקומות אחרים. ישנם מצבות ולוחות זכרון רבים מזכירים את שואת יהודי אוקראינה. אין איזכור לשיתוף פעולה של אוקראינים עם הנאצים. יש איזכור לכך שלאומנים אוקראינים הוצאו להורג בבאבי יאר.
- עוד קטע מעניין: מוזאון מלחמת העולם השניה וקומפלקס זיכרון לנופלים (National Museum of the History of Ukraine in the Second World War) במצב שימור מעולה. המוזאון בפירוש מציג את אוקראינה כמנצחת במלחמה נגד הנאציזם. נשק סובייטי מול דגלים נאצים על הרצפה. הצגת זוועות המלחמה וכפרים הרוסים. אזכורים של בורות ירי, מחנות ריכוז ומלחמה עקובה מדם.
- יש פארק זכרון המהלל את החללים שנפלו במאבק נגד הנאצים
אז המסקנות שלי הם שאוקראינים הם אנטישמים ברמה מתונה, לא מכחישי שואה, לא נאצים ולא תומכי נאצים. מצד אחד הם לא מכחישי שואה בכלל, אבל מצד שני הם מכחישי קשרים בין אוקראינה נאצים. הדבר טיפה מזכיר לי את יפן שמעדיפה למחוק מההיסטוריה את החלקים הפחות יפים שלה. אוקראינה לא מתגאה בגזענות שהיתה בעברה, אלא מטאטא אותה מתחת לשטיח. האנטישמיות לא נעלמה, אבל הפכה לסוג של "מיתולוגית". ברמה שלדוברת איתי לקח זמן רב להבין שלספר לי על יהודים שהשתלטו על מערכת השלטון זה לא הכי הגיוני. Corvus,(Nevermore) 13:52, 15 ביולי 2022 (IDT)
- תודה רבה Corvus. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 12:42, 17 ביולי 2022 (IDT)
מה המחיר ההגיוני לרכב?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
ראיתי ביד 2 מחירים מ-5000 ועד לחצי מיליון.
מה המחיר ההגיוני לרכב יד שניה עבור אדם שאינו פריק של רכבים?
בבקשה אל תענו "תבדוק במחירון". כי גם שהם תווך המחירים הוא בין 5000 לחצי מיליון ולא ברור מה הגיוני. 79.180.22.209 18:54, 11 ביולי 2022 (IDT)
- המחיר משתנה ותלוי מאוד במצב הרכב, מה הקילומטרז' שלו, מה השנתון שלו, האם עבר טיפולים, איזו יד הוא, האם היה רכב ליסינג, האם הותקנה בו מערכת מוביילי או דומה לה וכו'. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:26, 11 ביולי 2022 (IDT)
- אבל מה יוצאת התוצאה ההגיונית? 79.180.22.209 21:27, 11 ביולי 2022 (IDT)
- המחיר ההגיוני הוא 42.
ועכשיו ברצינות. קשה לענות על השאלה "מה המחיר ההגיוני" כי בשוק חופשי מחיר הגיוני הוא בגדול מה שאנשים מוכנים לשלם. במקרה להלן גם חסרים פרמטרים מהותיים, שאת חלקם מנה HiyoriX, מה שמקשה עוד יותר. ברגע שתשלים אותם, תוכל להציב במחירון, לפי כלל אצבע להוריד 10-15%, ותקבל סדר גודל ריאלי. אני מקווה שברור לך שב.מ.וו i8 משנת 2022 ומאזדה 3 משנת 2005, יתומחרו אחרת, גם אם שניהם יד שנייה, ולמרות זאת יוכלו לשרת "אדם שאינו פריק של רכבים". בר 👻 שיחה 21:58, 11 ביולי 2022 (IDT)
- המחיר ההגיוני הוא 42.
- אבל מה יוצאת התוצאה ההגיונית? 79.180.22.209 21:27, 11 ביולי 2022 (IDT)
- למה אתה מתכוון במונח "מחיר הגיוני"? עוזי ו. - שיחה 22:08, 11 ביולי 2022 (IDT)
- מה זאת אומרת מה יוצאת התוצאה ההגיונית? אם המחיר הוא מעל המחירון אז אל תקנה כי אתה תשלם אקסטרה על כלום. זה הכלל היחיד. כל השאר כאמור תלויים בפרמטרים שציינתי. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 22:37, 11 ביולי 2022 (IDT)
- אני רואה שתשובה ישירה אין פה. אוקי, אנסה לחפש מישהו שמבין ברכבים. 79.180.22.209 23:21, 11 ביולי 2022 (IDT)
- חחח המחיר ההגיוני הוא 42,000 ש"ח. האם לדעתך לרכב יוקרתי בן שנה (נגיד BMW M5) שמחירו כחדש יותר ממיליון ורבע שקלים ולרכב עממי בן 22 שנים (כגון פיאט פונטו) שמחירו כמשומש הוא 3,000 ש"ח יש "מחיר הגיוני" אחד לשניהם??? 87.69.242.88 07:56, 12 ביולי 2022 (IDT)
- אפשר בערך ב 30 אלף ש"ח להשיג רכב משפחתי אמין שעשה כ 100 אלף ק"מ. א. 192.114.3.241 10:35, 12 ביולי 2022 (IDT)
- אני רואה שתשובה ישירה אין פה. אוקי, אנסה לחפש מישהו שמבין ברכבים. 79.180.22.209 23:21, 11 ביולי 2022 (IDT)
- מה זאת אומרת מה יוצאת התוצאה ההגיונית? אם המחיר הוא מעל המחירון אז אל תקנה כי אתה תשלם אקסטרה על כלום. זה הכלל היחיד. כל השאר כאמור תלויים בפרמטרים שציינתי. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 22:37, 11 ביולי 2022 (IDT)
התקנתי Windows 11 ומהירות האינטרנט שלי צנחה ב-99%[עריכת קוד מקור]
התקנתי Windows 11 (בגרסת Home) ומהירות האינטרנט שלי צנחה ב-99%.
מאז אתמול אני חווה איטיות קשה בגלישה. ניסיתי לכבות ולהדליק את הנתב ולאתחל את המחשב איך אין הטובה.
עזרה? ―אנונימי לא חתם
- מציע לך לגגל "install windows 11 reduced internet speed".
- אולי זה יעזור: https://www.guidingtech.com/top-ways-to-fix-slow-internet-speed-on-windows-11/
- א. 192.114.3.241 10:32, 12 ביולי 2022 (IDT)
אם הבעיה לא הייתה בספק האינטרנט (ISP) אלא ב Windows 11 אז היא נפתרה מעצמה לאחר עדכוני מערכת (updates). תודה. ―אנונימי לא חתם
צמח עילאי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם יש הבדל בין המושג צמחי זרע לצמחים עילאיים? Tomtom • שיחה 12:17, 12 ביולי 2022 (IDT)
- לפי המשפט בפתיח הערך צמחים מוגנים בישראל - כן.
"לא למלחמה" בשנות ה-40[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם במהלך מלחמת העולם השניה היו הפגות נגד המלחמה? כמו שיש היום הפגות להפסקת המלחמה באירופה?
האם היו עונשים על קריאות להפסקת המלחמה במדינות פאשיסטיות (לרבות נאציות)? 147.161.8.105 13:53, 12 ביולי 2022 (IDT)
- ראה בויקיאנגלית.
- היתה רק מדינה נאצית אחת באירופה בזמן המלחמה, כל יתר המשטרים במדינות הציר היו פאשיסטים מסוגים שונים, או ממשלת בובות (אני לא מחשיב את פינלנד כמדינת ציר). במדינות פאשיסטיות לא יכולה להתקיים הפגנה נגד המשטר בשום נושא, וגם אם ישנה התארגנות כלשהי בלתי-לגאלית, היא כמעט תמיד תיעצר בכוח בשלב כלשהו. עם זאת, כן ניתן לבחון מגמות של מוראל ציבורי במשטרים כאלו. דוחות "מצב-הרוח" (Meldungen aus dem Reich, ראו באנגלית) המפורסמים של האס דה יכולים להעניק מבט מעניין על נכונות הציבור הרחב לתמוך במלחמה. אני חושב שאחד האירועים המוכרים ביותר במובן זה הוא "הסכם השלום" שהוחלט עליו, לכאורה (הסתבר שזו היתה שמועה שהתחילה ב"שוק הדגים" של ברלין), לאחר פלישת גרמניה ורוסיה לפולין בסתיו 39' ("כל העם הגרמני שמע על הסכם השלום, חוץ מהיטלר?"). ניתן לקרוא על כך בספרו של ההיסטוריון רוג'ר מורהאוז "Berlin at War: Life and Death in Hitler's Capital, 1939-45", ובמקומות נוספים. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:49, 14 ביולי 2022 (IDT)
תיבת הילוכים רובוטית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: נענה
האם לפי החוק מותר למי שרישיונו מוגבל לאוטומט לנהוג ברכב עם תיבת הילוכים רובוטית? Corvus,(Nevermore) 17:27, 12 ביולי 2022 (IDT)
- כן, כיוון שהתפעול מבחינת הנהג זהה לתיבה אוטומטית רגילה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:10, 12 ביולי 2022 (IDT)
- בחיים לא נסעתי עם רובוטית. מוט ההילוכים נראה כמו אוטומט ( P, R, D, N) או מוט עם מספרים? והאם זה נכון שהרכב מרגיש כאילו שהוא זורק קלאצ' כל פעם שהוא מעביר הילוך? Corvus,(Nevermore) 11:26, 13 ביולי 2022 (IDT)
- @Corvus: כן. מה שקובע זה מה שכתוב ברישיון הרכב שבו אתה מתכוון לנהוג. ברישיון הרכב לא תמצא "רובוטי" בטבלת המאפיינים, עבור סוג תיבת הילוכים. לגבי המאפיין "אוטומט" – כתוב רק "כן" או "לא". כתוב "כן" – מותר לך. התפעול יכול להיות שונה מהותית. מוט ההילוכים שונה – למשל באופל אסטרה ENJOY שנת 2005 הוא נראה כך.
-
- מוט ההילוכים באופל הנ"ל תמיד ממורכז, ואין לו מצב "Parking" בידית (כשמכבים את המנוע בהילוך – התיבה נכנסת למצב Parking, וכשמתניעים – היא עוברת למצב N). להתחלת נסיעה "על אוטומט" מסיטים את הידית שמאלה (A). למעבר למצב ידני מסיטים את הידית למעלה – העלאת הילוך (+), או למטה – הורדת הילוך (-). שילוב התיבה לנסיעה לאחור מתבצע ע"י הסטת הידית ימינה ולמטה (R). שילוב למצב ניוטרל – הסטה לימין (N). כאמור – הידית תמיד נמצאת במרכז כשלא נוגעים בה. יש מעט שוני גם בנוחות נהיגה עצמה – כתלות בסוג התיבה (תיבה עם מצמד אחד פחות נעימה לנסיעה מתיבה עם שני מצמדים).
-
- יש עוד בעיה עם תיבה כזו – עקרונית בנסיעה קדימה היא מתדרדרת בעלייה כאשר עוזבים את דוושת הבלם ועדיין לא לוחצים על דוושת הגז. ברוב המכוניות פתרו זאת ע"י הוספת מנגנון "Hill-holder" (נקרא גם בשמות דומים, ראה ערך בוויקיפדיה באנגלית). יש כל מיני סוגים. מה שאני מכיר זה שאם אתה עומד בעלייה ורוצה להתחיל לנסוע – אז ברגע שאתה עוזב את דוושת הבלם מנגנון ה-"Hill-holder" נכנס לפעולה ו"מחזיק" את הבלמים של הרכב למרות שדוושת הבלם אינה לחוצה – למשך 3-5 שניות, שהן מספיק זמן כדי להעביר את הרגל בין הדוושות מבלי שהמכונית תתדרדר.
-
- יש בעיה גם במנגנון הזה של ה-"Hill-holder" (בחלק או בכל המכוניות עם תיבה רובוטית) – הוא נכנס לפעולה רק מזווית מסוימת של העלייה. כך למשל בעלייה ממש קטנה – ישנה התדרדרות לאחור מיד לאחר עזיבת דוושת הבלם, ואין את התכונה שקיימת בתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (רגילה) – נסיעה איטית קדימה כשאף דוושה אינה לחוצה.
-
- מקווה שעזרתי. 87.69.242.88 08:10, 14 ביולי 2022 (IDT)
- בחיים לא נסעתי עם רובוטית. מוט ההילוכים נראה כמו אוטומט ( P, R, D, N) או מוט עם מספרים? והאם זה נכון שהרכב מרגיש כאילו שהוא זורק קלאצ' כל פעם שהוא מעביר הילוך? Corvus,(Nevermore) 11:26, 13 ביולי 2022 (IDT)
כמה אנחנו רחוקים מ AGI? בינה מלאכותית ברמת אדם?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
כדאי להרחיב ולמקד את השאלה. בינה מלאכותית היא בסך הכל דרך לגרום למחשב לקבל החלטות על בסיס שיקולים סטטיסטים (במקום על בסיס דטרמיניזם פשוט). במובן מתמטי (לוגיקה מתמטית) המחשב כבר מזמן עבר את היכולת הממוצעת של האדם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:55, 14 ביולי 2022 (IDT)
"כורסא גולן" (רום תני') באזור הבשן/גולן[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלומות. בכתיבת הערך על שמואל שולמאן נתקלתי בכינוי ערבי למקום בגולן או באזור הבשן מסוף המאה ה-19 - "כורסא גולן" (רום תני'), שבו היתה אמורה לקום מושבה יהודית גדולה. כמו כן צויין כי באותו מקום יש 12 מעיינות (ייתכן שהכוונה לשטח כללי, ולא לאזור הספציפי) וכן שרידים רבים של אבנים עם כתובות בלטינית. האם מישהו יכול לבאר ולמצוא את המקום? חשבתי שאולי זה כורסי, אבל אולי אני טועה. Talmor Yair - שיחה 16:41, 13 ביולי 2022 (IDT)
- אאל"ט מדובר על המקום שקרוי היום רמת'ניה, בערך הנ"ל מוזכרים דברים דומים. יונת זהב - שיחה 17:04, 13 ביולי 2022 (IDT)
- זה בהחלט נראה ככה. תודה! Talmor Yair - שיחה 17:57, 13 ביולי 2022 (IDT)
אם שני דגים רבים מים, אז בריטי אשם[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
יש אמירה באנגלית:
If two fish are fighting in a river an Englishman must have passed by.
וגרסה אחרת:
if two fish fight in the Tigris, the British are behind it.
ועוד כמה ניסוחים דמים. את האמירה מייחסים לאינדיאניים, למסופוטמיה ועוד. אז מה המקור שלה?
- אני מכיר את האמירה הזו בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני. הכוונה שלה היא שלא היהודים ולא הפלסטינים אשמים בסכסוך, אלא הוא כולו תוצאה של המנדט הבריטי ופעולות בריטיות אחרות. עוזר? לוגי ; שיחה 19:36, 13 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא יודע האם זה עוזר לשואל. אבל תמיד טוב שיש את מי להאשים. 87.69.242.88 08:27, 14 ביולי 2022 (IDT)
- המשפט הזה מוכר גם במונחי המלחמה הקרה. נאמר על ברית המועצות שהיא "תילחם בארצות הברית עד הויאטנמי האחרון". היום אומרים את אותו הדבר הפוך, שארצות הברית נלחמת ברוסיה עד האוקראיני האחרון. בגדול, כנראה שעדיף לקחת אמירות כאלו בערבון מוגבל. קל להאשים את המעצמות הגדולות בחרחור ריבים למען אינטרסים, אבל גם קל, מהצד השני, לחשוב בטעות שאנשים נלחמים בכדי לרצות מישהו אחר. כמו כל פתגם או ניב, האמת היא כנראה איפשהו באמצע. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:02, 14 ביולי 2022 (IDT)
סליחה, אבל אף אחד פה לא ענה על השאלה. השאלה היא מה המקור של האמירה (איש, מקום, זמן), לא מה המשמעות שלה. 192.114.23.221 12:09, 17 ביולי 2022 (IDT)
- נראה שמדובר באמירה עממית (ראה כאן את התוצאה היחידה הרוונטית שגוגל סיפקה בעמוד הראשון). ההקשר של האימרה נובע מהמשמעות שלה (קולוניאליזם). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 12:48, 17 ביולי 2022 (IDT)
- מקור הביטוי לא ידוע, ויש לו גרסאות רבות, שהתפתחו כנראה בהתאם להקשרים ונסיבות נתונים. המקור המשוער של המשל הוא דג הקרב הסיאמי: תכלאו שני זכרים במכל אחד, והם יילחמו זה בזה עד מוות.
- התיעוד המוקדם ביותר המוכר בהקשר המדיני הוא מתקופת המנדט הבריטי, בעיקר בעיראק, ומתייחס לאסטרטגיית ההפרד ומשול שנקטו האנגלים כדי להחליש ולפצל קבוצות מורדות פוטנציאליות (כגון: בתי המלוכה בעבר הירדן המזרחי, והיהודים והערבים בעברו המערבי).
- הביטוי נכלל בספרו של ההיסטוריון-עיתונאי ג'ון קי (אנ') משנת 1980: "Sowing the Wind: The Seeds of Conflict in the Middle East, W. W. Norton & Company, January 1, 1980, ISBN 978-0393335088
- הביטוי מוכר גם בהקשר של הסכסוך הבריטי-צרפתי עתיק היומין על זכויות הדייג בתעלת למאנש, וראו למשל כאן.
- שמחתי לעזור, גם אם באיחור-מה.--נדב - שיחה 14:57, 29 ביולי 2022 (IDT)
איפה לקנות קטנוע משומש טוב באזור המרכז?[עריכת קוד מקור]
האם יש חנויות שמוכרות קטנועים משומשים מתצוגה? ―אנונימי לא חתם
- יש את הקטנוע של חנן סלמה ממנאייכ. רק עם שפשוף בצד ימין. בורה בורה - שיחה 00:58, 14 ביולי 2022 (IDT)
- הוא לא של חנן סלמה. הוא של דורי, חבר שלו. אני מבקש להקפיד על הפרטים. אביתר ג' • שיחה • 16:57, 4 באוגוסט 2022 (IDT)
- תמורת שיחה אחת תוכל לשאול כאן. 87.69.242.88 08:32, 14 ביולי 2022 (IDT)
מאפיה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בהרבה סדרות וסרטים על מאפיה, בעיקר אמריקאים אבל לא רק, ראש המאפיה מתעלל בעובדיו, משפיל אותם ואפילו מכה אותם, והם מצייתים לו ומתחנפים אליו ומתייחסים אליו ביראת קודש משל היה לפחות סטאלין. האם יש אמת בתיאור הזה? אם לא- מאיפה צץ המוטיב הזה? אם כן- איך אנשים חזקים ועשירים מסכימים לקבל יחס כזה?--2A00:A040:196:303F:101E:3093:5336:2024 13:24, 15 ביולי 2022 (IDT)
- לרוב הם עשירים בגלל שהם תחת שליטתו וברגע שהוא יחליט שהם כבר לא חלק מהמאפיה הם יאבדו את הקשרים והכסף מה שמן הסתם יסבך אותם מול מאפיות יריבות ומול רשויות החוק (כשהם נותרים ללא ההגנה של המאפיה). עורך20 - שיחה 11:12, 18 ביולי 2022 (IDT)
- העובדים בדרך כלל עניים מהממוצע (פריקונומיקס אם אני לא טועה, לגבי סוחרי סמים).
- ראשי מאפיות כנראה אינם מוכנים לקבל זלזול ויש להם מנגנון אכיפה יעיל.
- לאמיתו של דבר אני מאמין שעובדי מאפיה מרגישים כמו משפחה ולא כמו עובדים שסובלים התעללות. Yyy774 - שיחה 16:46, 22 ביולי 2022 (IDT)
האם Docker יחסוך לי את הצורך ליצור Virtual Host?[עריכת קוד מקור]
אני רוצה להתקין LAMP על Windows 11 עם Docker desktop ו-WSL2 אבל לא בא לי להתעסק עם Apache virtual host. האם Docker יחסוך לי את ההתעסקות הזאת? ―אנונימי לא חתם
מציאת קבר בבת עלמין ישן בטביליסי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום רב. ברצוני למצוא קבר של סבא רבא שלי בבת עלמין ישן בטביליסי .
למי לפנות ?
תודה מראש. לוי בבלדזה 0525520592
- יש שלושה, תתחיל מכאן. בישן Old cemetery of the Georgian Jews יש פירוט בגאורגית. אולי זה? ראה בבית העלמין החדש את זה. 87.69.242.88 23:19, 17 ביולי 2022 (IDT)
חומצות אמינו חיוניות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מה צריך לאכול בשביל להשיג כמה שיותר חומצות אמינו חיוניות?
- חומצות אמינו הן אבני הבניין של החלבונים. לשם כך רצוי מאכלים עשירים בחלבונים כדוגמת בשר, דגים, מוצרי חלב (יוגורט, ביצים...) וקטניות (קינואה למשל). ארז האורז • שיחה 18:59, 17 ביולי 2022 (IDT)
- ביצים זה מוצרי חלב, וקינואה זה קטניה. אהבתי עמית - שיחה 20:24, 17 ביולי 2022 (IDT)
- שוקולד חלב וגלידה זה מספיק טוב?
- טעות שלי לגבי הקינואה (למרות שזה גם נחשב מאכל טוב). בקטניות יש שעועית ופולי סויה. ביצים... תעשה עם זה מה שאתה רוצה. בכל מקרה, כל המאכלים שכתבתי נכנסים לקטגוריה של מאכלים עשירים בחומצות אמינו חיוניות. גלידה לא כזה בריא, שוקולד לא הדבר הראשון שהייתי חושב עליו כקור לחומצות אמיניות, אך הוא טוב לדברים אחרים (כמובן, תלוי איזה שוקולד - בעיקר שוקולד מריר עם אחוזי קקאו גבוהים). חלב זה טוב, כן. ארז האורז • שיחה 20:55, 17 ביולי 2022 (IDT)
- חומצות אמינו חיוניות הן חלק מחומצות אמינו סטנדרטיות. כאלה נמצאות בכל מאכל שיש בו חלבון. אפשר לראות על האריזה של כל מוצר ארוז את הפירוט של אבות המזון שמרכיבים אותו. יש בעיה ספציפית עם חומצת אמינו אחת - ליזין שקשה למצוא במזונות מהצומח. היא נמצאת בעיקר בקטניות ונמצאת רק בכמות קטנה בדגנים. בדרך כלל, בפירות ובירקות יש מעט חומצות אמינו. גילגמש • שיחה 05:26, 22 ביולי 2022 (IDT)
- גילגמש, קטע שאני מסתקרן בו קצת: כל עוד החלבון מתעכל ולא רעיל, אז לגוף שלנו "לא אכפת" מה מקור החלבון, נכון? מה שמעניין אותנו זה אבני היסוד (חומצות אמינו) שמשמשות אותנו לצורך בניית חלבון משלנו. אבל על גבי רכיבי המזון לא מצויין ההרכב הפנימי של החלבונים (כלומר אין רשימת חומצות אמינו). איך צרכן מזון שאינו ביו-כימאי יכול להיות בטוח שהוא צורך את החומצות הפרופורציה הנכונה? אכלתי לחם עם חמאת בוטנים. אז אולי חסר לי עכשיו גלוטמין ויש עודף לאוצין? Corvus,(Nevermore) 13:50, 22 ביולי 2022 (IDT)
- @Corvus נכון - החלבון עובר תהליך של פירוק בגוף. לתהליך זה נהוג לקרוא "עיכול". במסגרת התהליך הזה כל החלבון מתפרק לחומצות אמינו וכך הגוף מקבל את החלבון האמור - מפורק. מחומצות אמינו אלה יבנה הגוף את חלבוניו. אדם ממוצע לא צריך לעשות תואר בביוכימיה כדי לוודא שהוא מקבל את כל חומצות האמינו. ראשית, יש להבדיל בין חומצות אמינו חיוניות לחומצות אמינו לא חיוניות. חומצת אמינו לא חיונית יכולה להבנות מחומצות אמינו אחרות. זה בערך חצי מכל חומצות האמינו הרלוונטיות. המחצית השנייה חייבת להגיע מהתזונה כי הגוף לא יודע לייצר אותן. באופן עקרוני, מזון מהחי כולל את כל חומצות האמינו והבעיה היא רק במזון מהצומח. כאן יש לנו שתי מגבלות - ליזין ומתיונין. באופן כללי, דגנים דלים בליזין ואילו קטניות, באופן כללי, דלות במתיונין. זה לא נכון לכל הדגנים ולכל הקטניות, אבל אפשר לומר את זה ככלל אצבע מנחה. לכן, שילוב של קטניות עם דגנים תספק את כל חומצות האמינו הרלוונטיות. לכן, פיתה עם חומוס מספיקה לצורך העניין. לגבי פרופורציות - אין פה שאלה של פרופורציה. יש צורך במינימום מסוים. כל דבר שהוא מעבר למינימום ישמש את הגוף לצבירת שומנים והוצאה אנרגטית כמו כל מזון אחר. הדבר נכון במיוחד למזון רגיל של בני אדם - לרב לא אוכלים אבות מזון מפורקים אלא מזון שמכיל אבות מזון רבים - כך למשל בלחם יש גם פחממות גם שומנים וגם חלבונים. יש אפשרות לאכול מזון שכולל בעיקר קבוצת אבות מזון ספציפית: למשל בפירות אין כמעט חלבונים או שומנים והרב שם זה מים ופחממות פשוטות (סוכר).
- בנוסף, בגוף יש מאגרים משמעותיים של דברים. לא חובה לאכול חלבונים כל יום. יש מספיק בגוף ואפשר לנצל את המלאי הקיים. כך שאם בארוחה מסוימת לא קיבלת את כל חומצות האמינו אין בכך משהו רע. תשלים בארוחה הבאה. לסיכום אגיד שהקפדה על תזונה מאוזנת שכוללת מגוון רחב של מזונות תכסה את הצרכים של אדם ממוצע. כמובן שבמצבים מסוימים יש צורך להוסיף מזון מסוים או לגרוע מזון מסוים (למשל במקרה של מחסור בברזל או במחלה סיסטמית כלשהי). גילגמש • שיחה 14:04, 22 ביולי 2022 (IDT)
- גילגמש, קטע שאני מסתקרן בו קצת: כל עוד החלבון מתעכל ולא רעיל, אז לגוף שלנו "לא אכפת" מה מקור החלבון, נכון? מה שמעניין אותנו זה אבני היסוד (חומצות אמינו) שמשמשות אותנו לצורך בניית חלבון משלנו. אבל על גבי רכיבי המזון לא מצויין ההרכב הפנימי של החלבונים (כלומר אין רשימת חומצות אמינו). איך צרכן מזון שאינו ביו-כימאי יכול להיות בטוח שהוא צורך את החומצות הפרופורציה הנכונה? אכלתי לחם עם חמאת בוטנים. אז אולי חסר לי עכשיו גלוטמין ויש עודף לאוצין? Corvus,(Nevermore) 13:50, 22 ביולי 2022 (IDT)
- שוקולד חלב וגלידה זה מספיק טוב?
טינה בין עמים אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מטבע הדברים, עמים נוטים לנטור טינה אלה לאלה אחרי מלחמות קשות ו/או מעשי טבח: הטינה שלנו כלפי הגרמנים, הטינה של הארמנים והיוונים כלפי הטורקים, הטינה ההדדית בין הגרמנים לצרפתים במשך מאות שנים, הטינה ההדדית ביננו לערבים וכיו"ב. איך זה שדווקא אחרי המלחמה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, אין שום טינה בין העמים השונים שטבחו אלה באלה? לא של היפנים כלפי האמריקאים, ולא של הרוסים והאנגלים כלפי הגרמנים?--2A00:A040:196:303F:9A7:D0EC:D5A3:EEA0 23:34, 18 ביולי 2022 (IDT)
- מה עם היפנים והסינים? TheStriker - שיחה 15:59, 19 ביולי 2022 (IDT)
- הסובייטים והבריטים יודעים שאפשר היה לחסל את הנאצים כשהיו עוד קטנים. כך שהטינה היא נגד המנהיגים שלהם שלא פעלו בזמן
- כי כולם שנאו את המרקיסיזם. האויב של האויב וכו וכו.
- הטענה שיש טינה שנמשכת מאות שנים בין הצרפתים לגרמנים שגויה. באשר לדוגמאות אחרות - לרוב מדובר ב"טינה פוליטית". כשהנפגעים הישירים מהמלחמה נפטרים בדרך כלל נעלמת גם הטינה בין העמים. לעתים נדירות הדבר נמשך, במיוחד כשהצד התוקפן מסרב לקחת אחריות על מעשיו. מדובר במקרים ספורים ולא כדאי להסיק מכך מסקנות מרחיקות לכת. גילגמש • שיחה
ראשי ממשלה מיליונרים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם כל ראשי הממשלה האחרונים בישראל (נגיד מסוף שנות ה-90) הם מיליונרים? מי היה ראש הממשלה האחרון שלא החזיק בנכסים רבים (ברמה של מיליונים עד עשרות מיליונים)?
- האם אתה שואל מיליונרים כיום או בעת הכהונה?
בוא נעשה בדיקה (לפי המצב היום):
- יאיר לפיד - מיליונר [2]
- נפתלי בנט - כנ"ל
- בנימין נתניהו - כנ"ל
- אהוד אולמרט - גם [3]
- אריאל שרון - מיליונר, לפי הכתבה הזו, הוא הכי עשיר עד אליו
- אהוד ברק מיליונר [4]
- לפניו שוב נתניהו
והגענו לקצה התקופה שהגדרת.
האם יצחק רבין היה מיליונר?
- מה עם שמעון פרס? הוא היה ראש ממשלה כמה חודשים לאחר רצח רבין... לא יודע מה היה מצבו הכלכלי, אבל יש מצב שהוא רה"מ האחרון שלא היה מיליונר. ּ - שיחה 23:23, 22 ביולי 2022 (IDT)
- יכול להיות שהרבה מהם נהיו מיליונרים רק אחרי שנהיו ראשי ממשלה והוא שואל על התקופה שבה הם ניסו להיות ראשי ממשלה. (נראה לי השאלה היא עד כמה לאדם ללא אמצעים יש סיכוי להיות ראש ממשלה אבל יכול להיות שיש כאן הטיה משום שיכול להיות שאדם בלי אמצעים יכול להיות ראש ממשלה אלא שרוב מי שמספיק מוכשר כדי להיות ראש ממשלה גם יהיה עשיר מאוד). עורך20 - שיחה 12:41, 25 ביולי 2022 (IDT)
מהות השאלה: לפי הרעיון הדמוקרטי, כל אחד יכול להיבחר להיות רה"מ. לא צריך להכשרה או כישרון מיוחד. כביכול. אבל נראה שמאגר ראשי הממשלה מוגבל בעיקר למאיון העליון. כלומר במציאות - זה עדיין שלטון האליטות. שכבה של אצולה מודרנית שמנהלת את החיים עבור צמיתים. בעלי הון שמחליטים מה טוב לעם הפשוט. מי שמגיע לתפקידים בכירים כמו רה"מ הם אנשים שלא באמת היו שכירים במגזר הפרטי (לא כולל במסגרת הצבא, שזו דרך להתקדם לתפקידים בכירים עוד מהעת העתיקה), אלא אנשים שלא השתמשו בתחבורה ציבורית במשך 40 השנים האחרונות. 109.64.176.115 13:31, 25 ביולי 2022 (IDT)
- לפי הרעיון הקפיטליסטי, כל אחד יכול להיות בעל הון. כביכול. ראובן מ. - שיחה 01:58, 26 ביולי 2022 (IDT)
- לא היו הרבה ראשי ממשלה, אם תוריד את הגנרלים יהיו עוד פחות. ראש הממשלה לשעבר נתניהו היה עובד בחנות רהיטים כשכיר.
- רוב חברי הכנסת הם אנשים מוכשרים עם דחף פנימי, זה אופי שמתאים לאנשי קריירה שברשותם הון.
- עם זאת יש חברי כנסת שמצבם הפיננסי אינו משובח, כך העיד על עצמו חבר הכנסת סמוטריץ וכן חברת הכנסת סטרוק שכיהנו קודם לכן בתפקידי ניהול עמותה. להרחבה באתר מבקר המדינה ברשימת התרומות לבחירות המקדימות - אם חבר הכנסת הוציא את סך התרומות ולא תרם לעצמו כנראה מצבו הכלכלי אינו מזהיר (והוא אדם ישר). Yyy774 - שיחה 02:15, 26 ביולי 2022 (IDT)
- נתניהו היה אמנם מנהל חנות רהיטים למשך זמן קצר, אך לאחר מכן דיפלומט וחבר כנסת. הן נתניהו והן רבין כיהנו זמן קצר יחסית בכנסת לפני הקריירה הראשונה שלהם כראשי ממשלה. העושר של נתניהו ושל ברק מטעה, מכיוון שהם „עשו לביתם״ במידה רבה לאחר פרישתם מראשות הממשלה. ראש ממשלה בישראל הוא כנראה אדם אמיד מכיוון שמאד הגיוני שראש ממשלה יגיע מהכנסת, לאחר כהונה לא קצרה שם, ושכרם של חברי כנסת גבוה (וטוב שכך!).
- הדבר המטריד יותר הוא הקשר בין פוליטיקאים לאנשי הון. משפט נתניהו מחדד את הנקודה שגם אחד הפוליטיקאים העשירים בישראל טיפח קשרים עם עשירים. המשפט מתמקד בנתניהו אבל זה לא אומר שחסרים קשרים מסוגים וצורות זיקה שונות בין פוליטיקאים לאנשי עסקים. Tzafrir - שיחה 06:40, 26 ביולי 2022 (IDT)
- עוד נקודה: לפיד ובנט הגיעו שניהם כאנשים עשירים לפוליטיקה. אבל למיטב הבנתי שניהם היו צריכים לגייס תרומות מעשירים אחרים ולא הסתמכו על הון עצמי. לפיד הוא אולי הדוגמה היחידה שאני יכול לחשוב עליה למועמד לראשות הממשלה (בשנת 2013) שהגיע מחוץ למערכת הפוליטית. הדוגמאות היחידות שאני יכול לחשוב עליהן כרגע לעשירים שמסתמכים על הונם הם אבי שקד (ר’ 888 אחזקות) כמועמד לפריימריז במפלגת העבודה וניר ברקת בליכוד. אין לי מושג לגבי נסיונה הקצר של אלונה ברקת ויכול להיות גם שבנט כן השתמש בהונו בשלבים מסויימים בקריירה הפוליטית המפותלת שלו.
- אולמרט העשיר הואשם גם הוא על קשריו עם אנשים עשירים. כחלון נמנע מעיסוק בבעיות שונות בגלל קשריו עם עשירים, בנימין בן אליעזר ועזר וייצמן לא הואשמו בפרשות שוחד מאנשים עשירים. הבעיה העיקרית כיום אינה ההון של הפוליטיקאי עצמו. Tzafrir - שיחה 07:00, 26 ביולי 2022 (IDT)
תאונה בה נהרג אדם באשמתו[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אם נהג כלשהו נהג כחוק, אבל גרם בעקיפין למותו של משתמש דרך, האם יש לו אחריות פלילית?
ניקח מקרה היפותטי (שכמעט קרה) : כביש מהיר. נהג א' נוסע במהירות 90 קמ"ש בנתיב ימני כשמלפניו ומאחריו רכבים. הוא מעוניין לעבור לנתיב בשמאלי תוך כדי הגברת מהירות. נהג ב' רוכב על אופנוע במהירות 180 קמ"ש, כאשר הוא מחליף נתיבים לעתים תכופות, עובר לשוליים, נוסע על הקו המקווקו בין רכבים וכד'.
לרוע המזל, בדיוק כאשר נהג א' מתחיל בעקיפה, נהג ב' חולף על פניו במהירות מופרזת ומקבל מכה מימינו, כאשר רכב א' מתחיל לעבור נתיב. זמן התגובה של אדם סביר ושדה הראייה לא אפשרו לנהג א' לצפות לתאונה ולבלום בזמן.
האם במקרה כזה הוא בכל זאת נושא באחריות משפטית למקרה הרג? אפילו אם הוא נהג כחוק, נקט באמצעי זהירות וקורבן התאונה הוא זה שעשה פעולה מסכנת חיים?
- לא. למה שיישא באחריות משפטית (פלילית) אם נהג כחוק גם בכל שלבי התמרון? זאת בהנחה שאכן נהג כחוק. בשאלה לא מוזכרת הסיבה לסטייה לנתיב השמאלי, מהי המהירות המקסימלית החוקית המותרת באותו קטע כביש ומה היו תנאי הדרך ומזג האוויר. בשאלה יש דבר והיפוכו – אם נהג כחוק – במה יואשם? מצד שני – בכותרת השאלה כתוב "באשמתו". אם באשמתו המוחלטת של רוכב האופנוע – אז א' לא אשם. 87.69.242.88 08:26, 20 ביולי 2022 (IDT)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
Shannen - שיחה 09:16, 20 ביולי 2022 (IDT)
מה קשור עורך דין? מישהו ברצינות ישלם לעורך דין סתם בשביל שיחת חולין? זאת שאלה כללית נודעה להבהיר עיקרון. לגבי שאלות המשך:
- בשאלה לא מוזכרת הסיבה לסטייה לנתיב השמאלי -> "נוסע במהירות 90 קמ"ש בנתיב ימני כשמלפניו ומאחריו רכבים. הוא מעוניין לעבור לנתיב בשמאלי תוך כדי הגברת מהירות. " (הימני עמוס והשמאלי פחות)
- מהי המהירות המקסימלית החוקית המותרת באותו קטע כביש -> בכביש מהיר המהירות המותרת היא 110 קמ"ש.
- היו תנאי הדרך ומזג האוויר -> נגיד יום בהיר אביבי/סתווי, ללא גשם. טמפרטורה 21 מעלות בצל. כביש 6, קו ישר.
- אם נהג כחוק – במה יואשם? -> בהריגה של רוכב אופנוע.
- אם באשמתו המוחלטת של רוכב האופנוע – אז א' לא אשם. -> בדיוק זאת השאלה. אם מי שנהרג בתאונה הוא זה שאשם, האם בכל זאת הנהג שפוגע נושא באחריות כלשהי למרות שלא עבר על אף חוק?
תודה.
- בוא נניח שאתה נוהג ברכב, וכרגע אתה עומד ברמזור אדום. פתאום מגיע רכב מאחוריך במהירות גבוהה ומתנגש ברכבך, ונהג רכב זה נהרג מהפגיעה. למה שתהיה לך אחריות פלילית? אולי מה שאתה מחפש זה גרימת מוות ברשלנות#הרשלנות בדיני תעבורה.
- מאחר שכתבת "אם נהג כלשהו נהג כחוק" – הנהג לא אשם בכלום. אי אפשר גם לנהוג כחוק וגם להיות אשמים בעבירה כלשהי. ולא משנה אם קרתה תאונה ומישהו נהרג. 87.69.242.88 14:35, 25 ביולי 2022 (IDT)
- אתה בטוח? מבחנת היגיון זה נכון כמובן. אבל דיני תעבורה אינם עובדים לפי חוקי היגיון, אלא לפי ספר חוקים. זה שלא עברת על שום חוק פותר אותך מאחריות על גרימת מוות? נגיד בשיטת הנקודות כתוב "תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה נזק לאדם". זה ניסוח די מעורפל אם חושבים על זה. כי הוא לא מנוסח כמו "עבירה על חוקי התעבורה שגרמה לתאונה בה נחבל אדם", אלא מספיק שהוא נחבל בשביל לקבל נקודות. הניסוח "גרימת מוות בנהיגה רשלנית" (סעיף 64 לפקודות תעבורה) הוא עוד יותר מעורפל. החוק אומר " העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין [גרימת מוות ברשלנות] תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים". כלומר החוק אינו מנסח שיש לעשות עבירת תנועה מפורשת, אלא מספיק לא להיות זהיר (אולי בסעיף הזה אני טועה. רשלנות מוגדרת איפשהו? האם יש ניסוח מפורש שהיא מהווה עבירה על חוקי תעבורה?). על סמך מה אפשר לקבוע אם החלפת נטיב היתה רשלנית או לא? 109.64.176.115 15:35, 25 ביולי 2022 (IDT)
- אני בטוח ב-100%. יש לך בעיה בעברית, ולא בחוקי התעבורה או בחוקים בכלל. אם לא עברת על החוק אתה לא אחראי למה שקרה. אם הנהיגה שלך לדוגמה הייתה רשלנית – אז כן עברת על החוק. אתה כותב ש"נהג כלשהו נהג כחוק". אז מי שנוהג כחוק לא יכול גם לעבור על החוק ולהיות מורשע בו זמנית. שיטת הניקוד אינה מנותקת מעבירה. אם לא נהגת כחוק והורשעת בעבירה – ייתכן שיזקפו לחובתך נקודות. אבל אם נהגת כחוק – אין נקודות ואין הרשעה ואין אחריות פלילית גם אם נהרגו 1,000 אנשים בתאונה בה היית מעורב באופן ישיר. מציע שתנסח מחדש את השאלה, כי ברגע שאתה כותב "נהג כלשהו נהג כחוק", אין מה לשאול. 87.69.242.88 01:48, 26 ביולי 2022 (IDT)
- אתה בטוח? מבחנת היגיון זה נכון כמובן. אבל דיני תעבורה אינם עובדים לפי חוקי היגיון, אלא לפי ספר חוקים. זה שלא עברת על שום חוק פותר אותך מאחריות על גרימת מוות? נגיד בשיטת הנקודות כתוב "תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה נזק לאדם". זה ניסוח די מעורפל אם חושבים על זה. כי הוא לא מנוסח כמו "עבירה על חוקי התעבורה שגרמה לתאונה בה נחבל אדם", אלא מספיק שהוא נחבל בשביל לקבל נקודות. הניסוח "גרימת מוות בנהיגה רשלנית" (סעיף 64 לפקודות תעבורה) הוא עוד יותר מעורפל. החוק אומר " העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין [גרימת מוות ברשלנות] תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים". כלומר החוק אינו מנסח שיש לעשות עבירת תנועה מפורשת, אלא מספיק לא להיות זהיר (אולי בסעיף הזה אני טועה. רשלנות מוגדרת איפשהו? האם יש ניסוח מפורש שהיא מהווה עבירה על חוקי תעבורה?). על סמך מה אפשר לקבוע אם החלפת נטיב היתה רשלנית או לא? 109.64.176.115 15:35, 25 ביולי 2022 (IDT)
לינה בשטח פתוח[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אם אני רוצה לישון בשטח, האם ישנם שטחים בישראל שאינם שייכים לאף אחד (גוף או אדם פרטי) שבהם זה אפשרי? בכללי, איך מוגדרים השטחים הפתוחים בישראל מבחינה חוקית? מה מותר ומה אסור לעשות בהם? (הפניה לחוק תתקבל בברכה) יונת זהב - שיחה 18:14, 21 ביולי 2022 (IDT)
- @יונת זהב, למיטב ידיעתי אין שטחי הפקר בישראל. כל אדמה שאינה שייכת למישהו או לגוף פרטי או ציבורי שייכת למדינה. יש מקומות מוסדרים של חניונים בחינם ובתשלום.
- אפשר לישון סמוך לכינרת ולים התיכון באופן ארעי. בלי מאהל גדול (עד 5 מטר על 5) ובלי גנרטור או ריהוט ביתי אחר.
- ללא אחריות. Yyy774 - שיחה 16:40, 22 ביולי 2022 (IDT)
- לפי החוק במדינת ישראל חל איסור המלווה בקנס על שהייה בלילה בשטח פתוח בתוך שמורות הטבע. עם זאת, בישראל פועלים מספר חניוני לילה המיועדים לקהל הרחב ללא תשלום בשטחים הללו (ראו באתר הרשמי של רשות הטבע והגנים). מהתבוננות חטופה במפה, קל לראות שאחוז ניכר מהם מצוי בערבה ובהר הנגב ובאופן כללי, במדבריות של דרום ישראל. כל שטח פתוח אחר עשוי להיות בעייתי, בין אם מדובר באזור המשמש לחקלאות, שטחי אש של צה"ל או שמורות טבע. כל שטח בתוך העיר עשוי להוות מטרד לתושבי המקום, וסביר שגורמי אכיפת החוק יאלצו לפנות אתכם משם. יוצאים מהכלל הם כאמור למעלה חופי הים, בהם סביר שאף אחד לא יטריד אתכם אם תפתחו אוהל פשוט, אבל זה כמובן תלוי בשיקול הדעת של הראשות המקומית או האזורית, ובמידת ההיגיון הבריא שבבחירת המקום או הפרעה/הטרדה של המקומיים. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:01, 22 ביולי 2022 (IDT)
- לא יודע מה אומר החוק, אבל מנסיוני, כשמטייל אחד פורש מזרון ושק"ש, לא משנה איפה, אף אחד לא מטריד אותו. אבל אולי זה קשור לפרופיל הנמוך של הפרקטיקה הזאת. רצוי לא לנסות על כביש וגם לא על דרכי עפר. עמית - שיחה 18:50, 22 ביולי 2022 (IDT)
- גם אני לא יודע מה אומר החוק אבל יכול גם לציין שיישנתי עשרות פעמים עם שקש בחופים, גינות ציבוריות, ליד נחלים ומעיינות, סתם שטחים פתוחים באמצע שום מקום, חניונים ועוד ועוד מקומות ומעולם (למעט קיבוץ אחד שהיה מישהו שקצת הציק לנו ופשוט הלכנו למקום אחר בקיבוץ והכל היה טוב) לא נתקלתי בבעיה... בתוך שמורות טבע זה כן יכול להיות בעיה למרות שגם שם יצא לי לישון וללכת בלילה ומעולם לא קיבלתי קנס אבל חבר שלי קיבל קנס כשהלך בלילה בשמורת טבע.. עורך20 - שיחה 11:05, 24 ביולי 2022 (IDT)
- אולי הכתבה הזו תעזור. נאמר לי פעם שישנם סוגים של עצים מסוימים שאסור לישון לידם. אין לי מושג אם זה באמת נכון.
אסור לישון מתחת לאקליפטוס כי הוא יכול ליפול פתאום בלי סיבה.
חוזק קרינת השמש על האדם[עריכת קוד מקור]
האם יש דרך למדוד כמה קרינת השמש חזקה על האדם עצמו? אני לא מדבר על מעלות חום בנפח אטמוספרי נתון אלא כמה השמש עצמה יוקדת על בני האדם. מדידת חוזק קרני השמש במקום וזמן נתונים. ―אנונימי לא חתם
- כן. אפשר למדוד את השטף גילגמש • שיחה 14:12, 22 ביולי 2022 (IDT)
- אפשר, אבל התשובה אינה מספר פשוט. את צפיפות ההספק של קרינת השמש (ביחידות ואט למטר רבוע) אפשר למדוד בעזרת גלאי פוטואלקטרי (ההספק המופק חלקי שטח הגלאי), אבל התוצאה תשתנה בהתאם לכיוון משטח הגלאי יחסית לשמש (אם השמש בניצב לגלאי ההספק יהיה מקסימלי, ובכיוונים אחרים יהיה נמוך יותר). בהתאם לכך, אם אדם שוכב, יושב, או עומד, הקרינה שהוא סופג תהיה שונה. וזאת עוד לפני שדיברנו על הביגוד, צפיפות השיער, צבע העור וכו', ועל אורכי הגל השונים שמכילה קרינת השמש. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 16:08, 22 ביולי 2022 (IDT)
למה שאלתי[עריכת קוד מקור]
אני מרגיש שהשמש בקיץ האחרון חזקה מאד, יותר חזקה מלפני 10 או 20 שנה. ―אנונימי לא חתם
- https://ims.data.gov.il/he/ims/6 צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 16:49, 22 ביולי 2022 (IDT)
מהו העסק הוותיק בישראל?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: טופל
מסתבר שזו שאלה שלא פשוט למצוא לה תשובה במרחבי הרשת... ובכל זאת, ככל שנצמדים להגדרה שעסק הוא מותג שיווקי, חנות, מפעל או בית מלאכה, איזה עסק קיים בישראל מספר רב ביותר של שנים מאז היווסדו? --EldadHe - שיחה 16:41, 22 ביולי 2022 (IDT)
- לא יודע, אבל אחלה רעיון לקטגוריה:חברות לפי שנת הקמה. עשוי להקל על החיפוש. עמית - שיחה 18:52, 22 ביולי 2022 (IDT)
- גם באנגלית (en:Category:Companies by year of establishment) לכל קטגוריה יש מעט ערכים. אני לא בטוח אם כמות הערכים על החברות בויקיפדיה העברית תספיק לעמוד בקריטריון המינימום ערכים לקטגוריה... --EldadHe - שיחה 21:27, 22 ביולי 2022 (IDT)
- תספיק ועוד איך... ותמיד אפשר לעבוד לפי עשור. עמית - שיחה 12:48, 23 ביולי 2022 (IDT)
- התחלתי, מוזמן לעזור. --EldadHe - שיחה 17:46, 23 ביולי 2022 (IDT)
- אה, התחלתי לפניך... אבל אני הולך מלמטה למעלה עמית - שיחה 22:30, 23 ביולי 2022 (IDT)
- אני לא מיינתי לפי מדינה. --EldadHe - שיחה 23:21, 23 ביולי 2022 (IDT)
- אה, התחלתי לפניך... אבל אני הולך מלמטה למעלה
- התחלתי, מוזמן לעזור. --EldadHe - שיחה 17:46, 23 ביולי 2022 (IDT)
- תספיק ועוד איך... ותמיד אפשר לעבוד לפי עשור. עמית - שיחה 12:48, 23 ביולי 2022 (IDT)
- גם באנגלית (en:Category:Companies by year of establishment) לכל קטגוריה יש מעט ערכים. אני לא בטוח אם כמות הערכים על החברות בויקיפדיה העברית תספיק לעמוד בקריטריון המינימום ערכים לקטגוריה... --EldadHe - שיחה 21:27, 22 ביולי 2022 (IDT)
- כאן מוזכר שמאפיית ברמן הוקמה ב- 1875. עדיין כלל לא ברור שזה העסק הוותיק שעדיין פעיל כיום. אסף השני - שיחה 23:20, 22 ביולי 2022 (IDT)
- יקבי משפחת שור, 1848 עם אותה הסתייגות אסף השני - שיחה 23:33, 22 ביולי 2022 (IDT)
- די סביר שאין משהו יותר וותיק, אלא אם כן יתברר שיש איזה בית בד או משהו כזה משפחתי באיזה כפר ערבי שהיה קיים כבר מאות שנים... --EldadHe - שיחה 09:49, 23 ביולי 2022 (IDT)
- את זה חשבתי גם על מאפיית ברמן :--| אסף השני - שיחה 10:48, 23 ביולי 2022 (IDT)
- אם מרחיבים, לצורך השעשוע, את טווח החיפוש - מגמישים את המושג "חברה" ומגמישים את התנאים להסתכל עליה כאותה חברה לאורך זמן הפעילות - הרי שנמל יפו משאיר את שני הסטארטאפים הצעירים האלו הרחק מאחור. אסף השני - שיחה 18:13, 23 ביולי 2022 (IDT)
- ניסיון יפה, אבל דומני שסגרו אותו ב-65', כך שזה לא נחשב. העסק צריך להיות פעיל גם כיום. ּ - שיחה 00:34, 26 ביולי 2022 (IDT)
- עדיין פעיל כנמל דיג. אסף השני - שיחה 23:35, 26 ביולי 2022 (IDT)
- בכל מקרה, הוא הושבת לאורך המרד הערבי . david7031 • שיחה • ח' באב ה'תשפ"ב • 14:51, 5 באוגוסט 2022 (IDT)
- ניסיון יפה, אבל דומני שסגרו אותו ב-65', כך שזה לא נחשב. העסק צריך להיות פעיל גם כיום. ּ - שיחה 00:34, 26 ביולי 2022 (IDT)
- אם מרחיבים, לצורך השעשוע, את טווח החיפוש - מגמישים את המושג "חברה" ומגמישים את התנאים להסתכל עליה כאותה חברה לאורך זמן הפעילות - הרי שנמל יפו משאיר את שני הסטארטאפים הצעירים האלו הרחק מאחור. אסף השני - שיחה 18:13, 23 ביולי 2022 (IDT)
- את זה חשבתי גם על מאפיית ברמן :--| אסף השני - שיחה 10:48, 23 ביולי 2022 (IDT)
- מחלבת המאירי, 1840 עם אותה הסתייגות אסף השני - שיחה 22:36, 27 ביולי 2022 (IDT)
- די סביר שאין משהו יותר וותיק, אלא אם כן יתברר שיש איזה בית בד או משהו כזה משפחתי באיזה כפר ערבי שהיה קיים כבר מאות שנים... --EldadHe - שיחה 09:49, 23 ביולי 2022 (IDT)
- יקבי משפחת שור, 1848 עם אותה הסתייגות אסף השני - שיחה 23:33, 22 ביולי 2022 (IDT)
האם קיימת דרך להוריד את מחירי הנפט?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אם אני לא טועה, כיום ישראל נוסעת בעיקר על הנפט הרוסי. נכון?
האם קיימות אלטרנטיבות זולות יותר? האם קיימת אפשרות להורדה גלובלית (לא רק בארץ) במחירי הנפט (נגיד ייצור יתר על ידי מדינות ערב)?
- אפשר, אבל זה נגד האינטרס של יצררניות הנפט. ייצור הנפט הוא למעשה קרטל המנוהל על ידי יצרניות הנפט, וראה אופ"ק. 192.114.182.2 17:02, 24 ביולי 2022 (IDT)
אני תוהה מה מקורה של ההתעלמות הקולקטיבית מכך שמצבורי הנפט יאזלו בתוך כ-50 שנה. עוזי ו. - שיחה 20:54, 24 ביולי 2022 (IDT)
- מאיימים עלינו שמצבורי הנפט יאזלו תוך 50 שנה משנות ה70 (זה הכי מוקדם שראיתי, יתכן שיש אפילו מוקדם יותר).. גילגמש • שיחה 20:56, 24 ביולי 2022 (IDT)
- נפט הוא גם מקור לזיהום שמשתמשי הנפט יוצרים ופוגעים בכל מי שמסביבם. אני מניח שמכוניות חשמליות יחליפו מכוניות עם מנוע בערה פנימית (בנזין או סולר). סביר להניח שעדיין ימשיך להיות ביקוש לפלסטיקים. Tzafrir - שיחה 13:27, 25 ביולי 2022 (IDT)
- מעבר לאנרגיות חלופיות עשוי להוריד ביקושים ומחירים לנפט.
- גם מציאת שדות נפט חדשים וניצול מהיר שלהם עשוי להוריד את המחיר מצד ההיצע.
- גם הסרת מגבלות 'ירוקות' יכולות להגדיל היצע. Yyy774 - שיחה 02:19, 26 ביולי 2022 (IDT)
- מגבלות ירוקות אחרות דווקא מכוונות להורדת המחיר על ידי הקטנת הביקוש. מגבלות ירוקות קיימות כי נזק הסביבתי של הפקת נפט הוא עצום: שפיכת נפט כשקורית, בין אם בים או ביבשה. משום מה תקלות כאלו קורות יותר מדי. כמוכן הפקת נפט על ידי סדיקה הידראולית גורמת נזקים רבים לסביבתה (למזלנו הצלחנו למנוע שימוש בטכניקה הזו בארץ). אנחנו צריכים למנוע ממישהו לגרום נזק ואז להטיל עלינו את האחריות לטפל בו. Tzafrir - שיחה 06:47, 26 ביולי 2022 (IDT)
מדינה ללא מנהיג[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם קיימות מדינות בהם אין אדם אחד שיהיה ראש המדינה, אלא יש מספר נציגים? לדגומה פרלמנט שלם עומד בראש המדינה, או ממשלה שלמה? כלומר מדינה שבה אין מונרך, נשיא או רה"מ בעלי סמכויות המורמות מעל כל אדם אחר, אלא במקום זה קבוצה של מספר חברים שווים (שווים ביניהם, לא שווים לעם הפשוט כמובן) עם סמכויות בתחום הפנים והחוץ. 192.114.23.221 15:18, 24 ביולי 2022 (IDT)
- שוייץ. עמית - שיחה 16:38, 24 ביולי 2022 (IDT)
- ראה הטריומווירט השני. עוזי ו. - שיחה 16:56, 24 ביולי 2022 (IDT)
- קפיטן עוצר, שני מנהיגים של סן מרינו. --EldadHe - שיחה 20:27, 24 ביולי 2022 (IDT)
- בעולם מודרני זה לא מקובל ויש רק קומץ מדינות שעונות על הגדרה זו. שווייץ היא הדוגמה המוכרת מכולן. בעת העתיקה הדבר היה נפוץ מאוד ופעמים רבות נבחרו שני מנהיגים או יותר לנהל את ענייניה של המדינה. הרפובליקה הרומית היא ככל הנראה הדוגמה המוכרת מכולן - שם בחרו 2 קונסולים בעלי סמכויות זהות. זאת לא הדוגמה היחידה ויש דוגמאות רבות נוספות. גילגמש • שיחה 20:52, 24 ביולי 2022 (IDT)
- קפיטן עוצר, שני מנהיגים של סן מרינו. --EldadHe - שיחה 20:27, 24 ביולי 2022 (IDT)
- למעשה כל מדינה שבראש הרשות המבצעת עומדת מועצה ולא איש יחיד. למשל במדינת ישראל בראש הרשות המבצעת עומדת הממשלה ובניגוד לארה"ב בה הנשיא הוא "ראש המדינה", אולם מבחינה רשמית ראש מדינת ישראל הוא נשיא המדינה אבל אין לו כמעט סמכויות כך שלמעשה ישראל מנוהלת על ידי מועצה. "סמכויות היתר" היחידות שיש לראש הממשלה על פני חבר ממשלה כוללות בעיקר את האפשרות לפטר חבר ממשלה, לקבוע את סדר היום ולנהל את הישיבות. 2A01:6500:A038:97D8:73E:CD65:35DF:4380 08:33, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
- לראש ממשלת ישראל יש לא מעט סמכויות מעבר לניהול ישיבות הממשלה+יכולת לפטר שר (שזאת סמכות מאוד חזקה בפני עצמה). רה"מ ישראל רשאי לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, להתקין תקנות שעת חירום במקרה ואין אפשרות לכנס את הממשלה. בנוסף ראש הממשלה ממונה ישירות על שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי. וכמובן, אסור לשכוח שרה"מ הוא זה שמרכיב בפועל את הממשלה בהתאם לשיקולים פוליטיים, דבר שמעמיד אותו מעל כל שר אחר. ודבר אחרון, במקרה ואין שר הממונה על משרד ממשלתי כלשהו, אז ראש הממשלה מקבל על עצמו את ניהול המשרד הזה כברירית מחדל. בקיצור: לפי השיטה הישראלית, ראש הממשלה הוא לא ראשון בין שווים, אלא בהחלט בעל סמכויות העולות בהרבה על יתר חברי הממשלה. Corvus,(Nevermore) 14:33, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
- לראש ממשלת ישראל אין סמכות לפזר את הכנסת, יש לו סמכות לפטר את הממשלה. את תקנות עת חירום אני לא מכיר ואם איני טועה זה בסמכות הממשלה בנוסף זה בהחלט מצב שלא היה ואין סיכוי שיהיה. ודאי שיש ארגונים חשובים הכפופים למשרד ראש הממשלה. ודאי שלראש הממשלה יש כוח פוליטי רב. יש להבדיל בין סמכות על משרדים לחברות בממשלה. בנוסף כיום בממשלת חילופים למעשה יש 2 ראשי ממשלה. 2A01:6500:A043:97D8:472A:CF65:3537:C884 23:57, 7 באוגוסט 2022 (IDT)
- לראש ממשלת ישראל יש לא מעט סמכויות מעבר לניהול ישיבות הממשלה+יכולת לפטר שר (שזאת סמכות מאוד חזקה בפני עצמה). רה"מ ישראל רשאי לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, להתקין תקנות שעת חירום במקרה ואין אפשרות לכנס את הממשלה. בנוסף ראש הממשלה ממונה ישירות על שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי. וכמובן, אסור לשכוח שרה"מ הוא זה שמרכיב בפועל את הממשלה בהתאם לשיקולים פוליטיים, דבר שמעמיד אותו מעל כל שר אחר. ודבר אחרון, במקרה ואין שר הממונה על משרד ממשלתי כלשהו, אז ראש הממשלה מקבל על עצמו את ניהול המשרד הזה כברירית מחדל. בקיצור: לפי השיטה הישראלית, ראש הממשלה הוא לא ראשון בין שווים, אלא בהחלט בעל סמכויות העולות בהרבה על יתר חברי הממשלה. Corvus,(Nevermore) 14:33, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
התנהגות קירור מוזרה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
משום מה, כבר כמה ימים שהמקרר שלי בבית מפגין התנהגות קירור מוזרה. אחרי שנשכח פתוח לזמן קצר, הוא לא חזר לתקנו, וחיווי הטמפרטורות מסרבות להתייצב סביב הנורמה של 21- (מקפיא) ו-6 מע' (חלל מקרר), ובמקום זאת, הן הולכות ומתרחקות לקצוות, כלומר החיווי הנוכחי הוא 31- ו-20 מע', בהתאמה (אחרי יותר מ-24 שע').
כמובן שהתייעצתי עם טכנאי קירור, אשר הנחה להפשיר את המקרר למשך 24 שע', ע"מ, כך לדבריו, לשחרר מעבר או צינור סתומים. הוא גם הסביר שויסות הטמפ' בחלל המקרר תלוי במקפיא, המחליף איתו אויר מקורר. אשמח (מאוד) לדעת מה קורה כאן, ואיך ניתן לפתור את הבעיה מעבר לאמור. בנצי - שיחה 17:39, 25 ביולי 2022 (IDT)
תמלול ממוחשב[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לגוגל יש חיפוש קולי טוב. השואל קורא בקולו, גוגל מתמלל, ומחפש במנוע החיפוש שלו. רציתי לדעת אם יש תוכנה, או כלי (אולי של גוגל?) כלשהו, לתמלול טקסטים ארוכים יותר ממה שנכנס בשורת החיפוש. כלומר, להקריא את הטקסט למיקרופון, והכלי "יקליד" אותו. בר 👻 שיחה 17:42, 25 ביולי 2022 (IDT)
- יש בגוגל דוקס, כלים -> הקלדה קולית. לא ניסיתי. אם אתה מחפש באנגלית יש כבר מזמן מלא כאלה. לפלאפון צריכה להיות מקלדת של גוגל, איפשהו בהגדרות מקלדת. --בברוך - שיחה 00:37, 26 ביולי 2022 (IDT)
חלוקת ספורט לקטגוריות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מבחינה אולימפית, ישראל מחזיקה במדליות רבות בתחום הג'ודו. זה לא כל כך מפתיע, כי הג'ודו מחולק לקטגוריות משקל שונות, וכך ג'ודקא שמסתה 60 ק"ג לא מתחרה עם ג'ודקא בעלת מסה של 73 ק"ג, למשל. כך נראה שהוחלט שהמסה נותנת יתרון, ולכן החליטו להפריד בין הקטגוריות השונות.
ועכשיו לשאלה: למה זה לא ככה בענפים נוספים?
אפשר להסכים שגובה נותן יתרון בכדורסל (אחרת ממוצע הגובה ב-NBA היתה נמוכה יותר), אז למה לא לעשות קבוצה של עד 1.70, עד 1.80, 1.90 וכו'? יכול להיות שיש לי תפיסת משחק מצויינת, יכולות קליעה טובות - אבל אני 1.78, ולא יסתכלו עליי בכלל ברמה המקצוענית, ואילו היה קטגוריה של גובה יכלתי להביא את הכישרון שלי למגרש.
אפשר להוסיף קטגוריות לענפי ספורט שונים, בהם יש יתרון לגובה\משקל. מי החליט לעשות את זה רק בתחומי אומניות הלחימה? אנחנו לא מפספסים ספורטאים רבים כך?
: נראה לי שבכל שאר ענפי הספורט יש יתרונות רבים, בכדורסל למשל אחד יהיה גבוה, חברו יהיה מהיר והשלישי ידע לקלוע במדוייק לסל, ובאמת אם נראה בקבוצות כדורסל לא כולם גבוהים. בגודו לעומת זאת היתרון של המשקל הוא יתרון מכריע ואם באמת היתה רק קטגורית משקל אחת לא היינו רואים בכלל ספורטאים בענף הגודו שאינם בקטגורית המשקל הגבוהה ביותר... עורך20 - שיחה 11:12, 26 ביולי 2022 (IDT)
- ההחלטה על קטגוריות משקל היא לא מאפיין של ענף הספורט אלא של הארגון שמאגד את המתחרים, ובמקרה הזה ג'ודו אולימפי. עקרונית, בכל טורניר אפשר להחליט על קטגוריות אחרות, או על חוסר קטגוריות בכלל. זו כמובן בחירה שיש לה השלכות ארגוניות חשובות, כמו כמה טורנירים נפרדים וכמה זוכים יהיו.
עם זאת, אני לא מצליח לחשוב כרגע על איזשהו ענף או טורניר של לחימה (ללא נשק) שאין בו היום קטגוריות משקל, אז ברור שיש סיבות טובות מאוד.
דווקא בהיסטוריה של הג'ודו העולמי התחילו בלי קטגוריות משקל, כי הייתה אידאולוגיה יפנית שטכניקה טובה יכולה להביס אפילו משקל גדול. באולימפיאדה הראשונה עם טורניר ג'ודו (טוקיו 64) כבר היו שלוש קטגוריות משקל, אבל עדיין קטגוריה נוספת פתוחה (בלי הגבלת משקל). מי שאחראי במידה רבה לביטול הקטגוריה הפתוחה ולריבוי קטגוריות המשקל בג'ודו הוא אנטון חסינק, ג'ודוקא הולנדי גדול גוף (120 קילו, 1.98 מטר) שהביס את כל מתחריו היפנים הקטנים יותר. H. sapiens - שיחה 07:51, 28 ביולי 2022 (IDT)- אני רואה עכשיו שהשאלה הפוכה אז אפשר להסתכל על סיוף למשל. גם שם מחלקים לטורנירים נפרדים אבל לא לפי משקל, אלא לפי כלי-הנשק (חרב, דקר ורומח). באמנויות לחימה אירופיות היסטוריות גם מחלקים לפי כלי-נשק, ובגלל זה לפעמים כל-כך מעט מתחרים נרשמים בסוגי נשק מסויימים, שאין אפילו הפרדה לנשים וגברים, וזהו אחד הענפים הבודדים שבו נשים לפעמים מתחרות נגד גברים. אם הוזכר כדורסל, אין שם חלוקה לפי גודל גוף אבל בהחלט יש ליגות שונות, ובארה"ב מכללות, ליגת הפיתוח וכו'. כלומר בכל ענף וטורניר מוצאים דרך לחלק לפי מה שהגיוני. H. sapiens - שיחה 08:27, 28 ביולי 2022 (IDT)
הסטוריה של המילואים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
איך ומתי התחיל שירות המילואים בישראל, באופן שמוכר לנו היום? כלומר, חייל מסיים שירות סדיר, יוצא לאזרחות, ונקרא לעת לעת למילואים? האם ידוע על אנשים או יחידה כלשהי שהם מהווים את שירות המילואים הראשון? האם היה שלב בו הוחלט על צורך במערך כזה? והיכן ניתן לקרוא על זה? תודה ―אנונימי לא חתם
- עיין בערכים שירות המילואים בישראל, ו- חוק שירות המילואים.
- אם חסר שם מידע, שאל בדף השיחה של הערך. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 14:10, 26 ביולי 2022 (IDT)
- עיינתי עוד לפני ששאלתי כאן את השאלה. אין שם מידע רלוונטי. (וככלל, אני חושב שיהיה נכון יותר להגיב כאן בדף כאשר מישהו יודע את התשובה, או יודע להפנות למקור בו יש את התשובה. תגובות בסגנון "תשאל את מי שיודע" לא מוסיפות ורק יוצרות עומס בפסקה). תודה רבה 2A00:A040:19F:17D:91E5:B9C1:4F27:7BB6 17:09, 26 ביולי 2022 (IDT)
- החקיקה המפורשת הכי ישנה שמצאתי היא ב"חוק שירות בטחון, תש"ט-1949" שפורסם בס"ח תש"ט מס' 25 מיום 15.9.1949 עמ' 271 (ה"ח תש"ט מס' 21 עמ' 185). 87.69.242.88 19:04, 26 ביולי 2022 (IDT)
- עיינתי עוד לפני ששאלתי כאן את השאלה. אין שם מידע רלוונטי. (וככלל, אני חושב שיהיה נכון יותר להגיב כאן בדף כאשר מישהו יודע את התשובה, או יודע להפנות למקור בו יש את התשובה. תגובות בסגנון "תשאל את מי שיודע" לא מוסיפות ורק יוצרות עומס בפסקה). תודה רבה 2A00:A040:19F:17D:91E5:B9C1:4F27:7BB6 17:09, 26 ביולי 2022 (IDT)
- אם לפני קום המדינה זה מידע רלוונטי, עיין בפלמ"ח#הרזרבה של הפלמ"ח.
חגורת בטיחות לאנשים נמוכים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
נהגים נמוכים מכירים את הבעיה: החגורה נוגעת קבוע בצוואר (כמו פה), דבר שגורם לגירוי והסחת דעת. קיים פנט כמו בתמונה פה, פה.
האם הפטנט הזה בטיחותי לשימוש? בדרך כלל מתאימים את הרכב לאנשים גבוהים החגורים רגיל. אבל אם מישהו נמוך ושם את הפטנט הזה? האם זה מוריד מההגנה של החגורה?
- לפי התמונה השנייה בהחלט מקטין את ההגנה של החגורה. כל הרעיון הוא ששתי הרצועות, אחת על האגן והשנייה על החזה יחלקו את המעמסה בזמן תאונה, כמו כן הרצועה שעל החזה אמורה להגביל את התנועה של החלק העליון של הגוף ועל ידי כך מקטינה את הסיכון לטראומה עקב פגיעה אפשרית בהגה. הייתי מציע לנסות להעלות את הכיסא למעלה, אם זה לא עובד, לשים משהו, איזה סרט שיקטין את החיכוך של החגורה בצוואר, להלן תוצאות חיפוש בגוגל. רכבים חדשים אני מכיר יש אופציה של כיוון גובה החגורה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:29, 27 ביולי 2022 (IDT)
- אולי כרית על המושב תעזור
- חגירה באופן כזה – ללא אישור בהתאם לסעיף 83ג (3) לתקנות התעבורה – עלולה בהחלט להיות לא חוקית, ראה רע"פ 7446/07 אדיב שעבי נגד מדינת ישראל. 87.69.242.88 09:39, 29 ביולי 2022 (IDT)
- המסמך שצירפת מדבר על חגורה שאינה עוברת מעל הכתף, אלא מתחת לבית שחי. איך זה מתקשר לשאלה?
- חגירה שמפחיתה מיעילותה של חגורת בטיחות עלולה להתפרש כאי חגירה של "חגורת בטיחות". ראו את הלוגיקה שמתפתחת בפסק הדין של בית המשפט העליון, וסעיף 25 אומר:
- המסמך שצירפת מדבר על חגורה שאינה עוברת מעל הכתף, אלא מתחת לבית שחי. איך זה מתקשר לשאלה?
חיזוק נוסף לדרך הפרשנות המרחיבה מצוי בתקנה 83 ב(א) גופא – בביטוי "חגורים בחגורות בטיחות". ייתכן ומובנה הלשוני של המילה "חגור" לכשעצמה, איננו מחויב לאופן חגירה מסוים ואולם, כפי שהטעים בית המשפט המחוזי, מחוקק המשנה דייק בדיבורו והדגיש, כי אין המדובר כאן בחובת חגירה בעלמא, כי אם בחובת חגירה של "חגורת בטיחות". אי לכך, גם השימוש שיש לעשות בחגורה האלכסונית, צריך לעלות בקנה אחד עם סיווגה ככזו. פירוש הטוען, כי בתקנה לא מופיעה הגדרה לאופן החגירה הנדרש ועם זאת מתעלם מכך שהתקנה עוסקת ב"חגורת בטיחות", רחוק מאוד מפשט הכתובים.
- סעיפים 34-36 קובעים:
...תקנה 83 ב(א) פונה ל"משתמש" ואוסרת לנהוג או לנסוע ברכב שבו הותקנו חגורות בטיחות, אלא אם כן הם מוציאים מן הכוח אל הפועל את הפוטנציאל הגלום במערכות ההגנה של הרכב – או במילים אחרות, "חגורים בחגורת בטיחות". כאמור, מטרת ההפניה לתקנה 364 א הינה לחייב את הנוסעים לעשות שימוש בחגורות המותקנות בכלי הרכב, באופן בו הן נועדו לשמשם, כאמור בפרט 23 (א)... סטנדרט ההתקנה שכן נקבע בתקנות, מחייב את הנוסע לחגור בדרך המתחייבת ממנו ובדרך זו בלבד. ייתכן לפיכך, כי קיימים מגוון אופנים אחרים בהם ניתן לעשות שימוש בחגורת הבטיחות, אך רף השימוש מחייב לחגור דווקא באופן הקבוע בפרט 23 (א), מאחר ובו נמצאות "הוראות ההפעלה" לחגורות בטיחות, המפרטות מהו השימוש המיועד שלהן. נוכח זאת, הנחת המחוקק היא, כי אופן השימוש הקבוע בפרט 23 (א) הינו הבטוח ביותר (חריגים המוסדרים באמצעות תקנות 83 א ו 83- ג לתקנות התעבורה, אינם נוגעים לעניין). צורת חגירה אחרת יכולה לספק רמת הגנה מסוימת ולהיות עדיפה למשל על מצב, בו הנוסע איננו חגור כלל. יתר על כן, לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות, כי ישנן "הוראות הפעלה" בטוחות יותר לחגורות בטיחות ולסתור את ההנחה האמורה. ואולם, אין בטענות אלה כדי לסייע למבקש.
- והמסקנה בסעיף 42:
אמור מעתה, לאור פרשנותה התכליתית של תקנה 83 ב(א), ככל שהדבר נוגע לענייננו – על הנהג והנוסעים ברכב חלה חובה לחגור חגורת בטיחות מן הסוגים האמורים בתקנה 364 א, בצורה תקנית – כמתואר בפרט 23 (א). בין השאר, החגורה האלכסונית חייבת לחבוק את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד. העובר על הנחיה זו, איננו "חגור בחגורת בטיחות" על פי תקנות התעבורה – הוא מבצע עבירה פלילית וצפוי לעונש הקבוע בחוק.
- ניתוח דומה סביר שיהיה לגבי כל חגירה השונה מחגירה "רגילה", וכל אביזר שמתווסף לחגורה (כגון אטב כביסה) יתפרש כחגירה לא תקינה – אלא אם יוכיח החוגר שיעילות החגורה לא נפגעה במאומה מהשימוש באביזר הנוסף.
- 87.69.242.88 11:40, 31 ביולי 2022 (IDT)
- מעניין שאני הבנתי בדיוק את ההפיך מהמסקנה שלך: החגורה האלכסונית חייבת לחבוק את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד.. הדגש על כתף . כלומר, אם החגורה המותקנת ברכב חונקת את הנהג כי עוברת על הצוואר ולא חובקת את חזהו דרך הכתף, אז היא לא תקנית. כאשר הוא שם אטב שמקצר את הגורה כך שהיא תעבור מעל הכתף דווקא: הוא למעשה מתקן את העיוות של החגורות, כך שהן תפעל באופן בו הן נועדו לשמשם (מהכתף לירך). לא השתכנתי שפסק דין הדן בחגירת חגורה דרך בית שחי אוסר גם פטנט לתיקון חגורה שחותכת את הצוואר של הנוסע.
חשבון חסום בטלגרם[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
חסמו לי את החשבון בטלגרם (אצל חברים אני מופיע כ״חשבון מחוק״), ואין לי מושג למה (לא שלחתי ספאם, אני לא מפעיל קבוצה...פשוט כרעם ביום בהיר). שלחתי הודעות לשחזור חשבון לכל המיילים הידועים של התמיכה בטלגרם ואין תשובה כבר חודשים, ואני זקוק לתכתובות וקבצים שהיו לי בחשבון. מישהו יודע לאן לפנות, או מכיר איזה אתר/מייל עם תמיכה פעילה של טלגרם? 2A00:A040:197:F388:5C24:DE0E:152A:3820 19:42, 27 ביולי 2022 (IDT)
- בנוסף, כשאני מנסה להירשם מחדש עם המספר טלפון כתוב לי שהמספר שרוף...בקיצור אני משתגע.2A00:A040:197:F388:5C24:DE0E:152A:3820 19:44, 27 ביולי 2022 (IDT)
דרוש בעל מנוי למפתח המאמרים חיפה - עבור עדכון הערך[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מישהו זוכר למי פה יש מנוי למפתח למאמרים בעברית? לא נראה לי הגיוני שגיל ג'יבלי התראיין רק פעם אחת בחייו, ובערך מופיע רק ריאיון אחד. מי יוכל לעזור? ―אנונימי לא חתם
יהדות מרוקו[עריכת קוד מקור]
האם בקרב יהדות מרוקו היו קראים? האם תפילין נקראו תפילין בקרב יהודי מרוקו? ―אנונימי לא חתם
- היו מעט קראים, ראה היסטוריה של היהדות הקראית#המרכז בצפון אפריקה. באשר לתפילין, שמם קדום ומוכר כבר מתקופת המשנה (ראה למשל מסכת ברכות, פרק ג', משנה א'), ומקובל בכל עדות ישראל (חוץ מהקראים, כמובן, שלא מניחים תפילין כלל). ּ - שיחה 23:20, 27 ביולי 2022 (IDT)
האם ניתן להעתיק קובץ WMV, כך שההעתק יכיל רק את הוידאו ולא את האודיו?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
התוכנות שיש בידי הן: Windows Media Player, וכן Real Player, אבל אם מישהו מכיר אופציית העתקה בלי אודיו, עם תוכנה אחרת, גם יהיה טוב. 147.236.152.145 10:42, 28 ביולי 2022 (IDT)
- אפשרי בתוכנות עריכה, שם ניתן להפריד את ערוץ האודיו מהוידיאו. תוכנה חינמית כזאת לדוגמה: Shotcut.