ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון85

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

קואליציה[עריכת קוד מקור]

האם יכול מישהו להמצא בקואליציה אף על פי כן שלא נמצא בכנסת? לדוגמה ברק בממשלה הקודמת אשר כהן כשר הביטחון. 89.138.121.15 16:41, 10 ביוני 2009 (IDT)

הוא היה חלק מהממשלה, אבל לא חלק מהקואליציה. הקואליציה היא חברי כנסת התומכים בממשלה. ‏eytanarשיחהתרומות • 16:42, 10 ביוני 2009 (IDT)
מי שהתווכחתי איתו אמר שגם אם הוא לא נכנס לממשלה אבל הוא חבר במפלגה שבממשלה הוא נחשב בקואליציה, זה נכון? 89.138.121.15 17:05, 10 ביוני 2009 (IDT) (שחכתי לחטום)
תלוי לצורך מה. זה עיניין של הגדרה. אני לא חושב שיש פה באופן ברור צודק או טועה בוויכוח שלכם. אם מדברים מנקודת מבט פרלמנטרית על הקואליציה בכנסת אז הוא לא שייך. אבל אפשר לדבר על הקואליציה ברמה יותר כללית, ואז אפשר להחשיב אותו. emanשיחה 17:08, 10 ביוני 2009 (IDT)

אנחנו מדברים מנקודת מבט של בגרות באזרחות, עכשיו יש צודק? חיפשתי ולא מצאתי את ההגדרה התיקנית של קואליציה, מישהו יודע איפה אני יכול למצוא אותה? 89.138.121.15 17:11, 10 ביוני 2009 (IDT)

אין כזה דבר "קואליציה" במונחים תקניים. קואליציה היא שם לקשר הפרלמנטרי שנוצר בין חברי הכנסת. היא לא קיימת בחוקי מדינת ישראל בשום מובן. אדם נבו;שיחה 17:26, 10 ביוני 2009 (IDT)
יש חוק שמדבר על אופוזיציה (לעניין ראש האופוזיציה), ומהחוק הזה ניתן ללמוד גם על הקואליציה. לפי ההגדרה הזאת, ודאי שאהוד ברק בממשלה הקודמת לא היה חלק מהקואליציה, כשם שלא היה יכול להחשב ראש האופוזיציה אם מפלגת העבודה לא הייתה בממשלה. ‏eytanarשיחהתרומות • 17:51, 10 ביוני 2009 (IDT)

לתשומת ליבכם, חוק הכנסת סע' 11 ג' קובע: (ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.כלומר, החוק מגדיר את סיעת האופוזיציה, לא את המונח אוףוזיציה, שהוא למעשה "התנגדות" - האופוזיציה היא המתנגדים, סיעת האופוזיציה היא הסיעה (חברי כנסת ממפלגה מסוימת) של המתנגדים, אולם המתנגדים (האופוזיציה) אינם בהכרח חברי כנסת, כל חבר מפלגה שהיא באופוזיציה, הינו חלק מהאופוזיציה, או חבר אופוזיציה. 212.143.103.200 19:00, 10 ביוני 2009 (IDT)

אני לא חבר באף מפלגה, ייתכן אף שלא הצבעתי בבחירות (האמת שהצבעתי, אך הדברים היו תקפים גם לולא עשיתי זאת), ובכל זאת אני רואה עצמי חבר באופוזיציה כי אני מתנגד לרובה המוחלט של מדיניות הממשלה, לקווי היסוד שלה ולהחלטותיה. אנונימי/ת

כוח דלמברט[עריכת קוד מקור]

לאחר למידת מערכות ייחוס מואצות(כוחות מדומים),שמתי לב שלמושג "כוח מדומה" גם קוראים כוח קוריוליס וכוח דלמברט. לגבי כוח קוריוליס השגתי את המידע הנדרש, אך מה לגביי דלמברט? מיהו הבחור?ומה פועלו בעיניין? כלומר מדוע קוראים לכוח מדומה על שמו...

תודה מראש.

קודם כל כוח קוריוליס זה רק סוג מסויים של כוח מדומה. אחד מבין רבים.
והשם הוא לא דלמברט, אלא דלמבר, או ז'אן לה-רון ד'אלמבר. emanשיחה 16:57, 10 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכהראשית, מדובר על ז'אן לה-רון ד'אלמבר. שנית, אתה מדבר כאן על שלושה מושגים שונים: הראשון הוא כוח מדומה שהוא מושג כללי. השני, כוח קוריוליס שהוא סוג אחד של כוח מדומה. השלישי, עקרון ד'אלמבר (עדיין אין ערך כזה) או באנגלית D'Alembert's principle, שהוא מושג מתקדם יותר מתחום המכניקה האנליטית. אלה לא מושגים נרדפים או זהים. ברק שושני - שיחה 17:02, 10 ביוני 2009 (IDT)
ונדמה לי שזה היה הוא, שעליו אמר ד"ר קרביצקי ז"ל ש"הצרפתים מבטאים רק חלק קטן ממה שהם כותבים". emanשיחה 17:04, 10 ביוני 2009 (IDT)


ראשית ארצה להודות על התגובות בנושא,אך לא קיבלתי את התשובה לשאלתי. ידוע לי בסימוני כוחות בכוחות מדומים שאת הכוח המדומה ניתן לסמן כ-a כנגד כיוון הכוח,או כ-Fd כאשר "d" קטנה מתחת ל-F מסמנת את ד'אלמבר. הסימון הזה מקובל הן בספרות והן בהרצאות.העיניין הוא שלא תמיד הכתיב של-Fd מצויין אלה-a.

האם אתם מכירים סוג כזה של כתיבת כוחות?

רק בבקשה תנסו להשיב על שאלתי ולא לנסות להפגין את בקיאותכם בנושאים נוספים(: תודה!

חלקיקים וירטואלים[עריכת קוד מקור]

מהו ההבדל בין גרביטון גרביטון ויטואלי? האם בשבריר השנניה בו נוצר חלקיק וירטואלי מופר חוק שימור המסה והאנרגיה? בתודה מראש. 89.138.121.15 18:38, 10 ביוני 2009 (IDT)

קראת את הערך חלקיק וירטואלי? emanשיחה 18:41, 10 ביוני 2009 (IDT)

כן, רק אחרי שקראתי אותו שאלתי את שאלתי כאן. 89.138.121.15 19:02, 10 ביוני 2009 (IDT)

דמותו של משה רבינו[עריכת קוד מקור]

יכול להיות שזה אמיתי:?
משה רבינו בהר סיני (סרטון ביוטיוב) הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 19:30, 10 ביוני 2009 (IDT)

זו שטות, אבל זה מזכיר לי משהו. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:33, 10 ביוני 2009 (IDT)
מוזר, זה נראה אמיתי (מבחינת הדמות, לא משנה למי זה מתקשר). אני לא מבין בגוגל earth, אז אני לא יכול לבדוק. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 19:37, 10 ביוני 2009 (IDT)
אני תמיד חשבתי שהיהודים לא זיהו את הר סיני ורק במסורת הנוצרית הוא זוהה. ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 01:58, 11 ביוני 2009 (IDT)
למשטרת הפוטושופ יש אחלה פוסט בנושא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ספטפליום[עריכת קוד מקור]

הוראות השקייה לעציץ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי זה יעזור. ‏Gridge ۩ שיחה 22:38, 10 ביוני 2009 (IDT).

איך עובד בחירה "אקראית"?[עריכת קוד מקור]

במכשירים דיגיטליים ישנה בדרך כלל אפשרות לבחור במשהו באופן אקראי. בויקיפדיה זה ערך אקראי. ברצוני לדעת איך זה עובד?, איך המחשב בוחר את האקראי? על פי מה הוא 'החליט' לבחור דוקא במה שבחר? האם ייתכן שיבחר פעמיים רצופות או לסירוגין או במרחק קטן באותה בבחירה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:20, 10 ביוני 2009 (IDT)

איני מבין גדול בתחום, כך שייתכן שאני טועה. באופן כללי אין ממש דבר כזה "אקראיות" בעולם, למעט אקראיות בסיסית ביותר הנמצאת בבסיס מכניקת הקוואנטים. לכן תהליך "אקראי" כמו הטלת קובייה אינו אקראי באמת, אלא פשוט כה מסובך להשיג את הנתונים ולבצע את החישובים שיגלו לנו את תוצאת ההטלה כך שהתהליך הוא "דמוי אקראי". מחשב הוא מכשיר דטרמיניסטי כמעט לחלוטין, כך שאין לו ממש דרך לחולל אקראיות. ככל הידוע לי כדי לחולל אקראיות המחשב משתמש במונה הזמן הבסיסי שלו (כלומר במספר השניות שעברו מרגע כלשהו) כבסיס למספר אקראי. אחר כך הוא מפעיל עליו פונקציות מתמטיות מסוימות שידאגו שמתוך המספר הבסיסי הזה יוכלו להתקבל כל המספרים בתחום הרצוי בסיכוי שווה ולא בסדר קבוע כלשהו כדי לקבל מספרים "אקראיים" עליהם הוא מבסס את כל תכונות האקראיות שלו. דניאל ב. 22:02, 10 ביוני 2009 (IDT)
ראה מחולל פסבדו אקראי. שמעון - השאירו הודעה 22:04, 10 ביוני 2009 (IDT)
תודה לשניכם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:23, 10 ביוני 2009 (IDT)
תוספת קטנה - מחשבים רבים משתמשים בקלט מהמשתמש כדי לייצר אקראיות כדי לא להתבסס על הזמן - לדוגמה המקשים שהמשתמש מקיש עליהם (או הסדר שלהם) כמו גם תנועות העכבר. יש מספר תוכנות הצפנה שמבקשות מהמשתמש להזיז את העכבר באינטנסיביות כדי ליצור מספרים אקראיים. Liorkaplan - שיחה 22:33, 10 ביוני 2009 (IDT)
לגבי המרחק בין חזרות על ערכים זהים, ראה פרדוקס יום ההולדת - הזמן הצפוי לקבלת אותו ערך בפעם השניה הוא בערך לאחר 400 הגרלות. עוזי ו. - שיחה 22:45, 10 ביוני 2009 (IDT)
לא קראתי הכל אבל להגיד שאין דבר כזה "אקראי" זה פשוט לא נכון.

מה שכן, ההגדרה של המושג אקראי שונה ממה שרוב האנשים חושבים. מדובר בבחירה שהיא לא רלוונטית להקשר. כך לדוגמה, ברור שאפשר תיאורתית לחזות את המספר שיצא בקוביה, אם יודעים את מהירות וכיוון הזריקה, המסה של הקוביה וכו', אבל זה פשוט לא רלוונטי. ביום אחר הייתי מסביר עם ניסוח יותר ראוי :D

זה בדיוק מה שאמרתי. דניאל ב. 10:36, 11 ביוני 2009 (IDT)

לימוד תורה לכוהנים קתוליים[עריכת קוד מקור]

קראתי כאן ערך על סמינר לכוהנים קתוליים,בו יש לימודי תורה,והתורה במורשת הקתולית,או משהו בסגנון.

אני זוכר שבחדר הראשי יש ספר תורה.

מישהו יכול להפנותי לערך זה?

תודה.

ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 01:53, 11 ביוני 2009 (IDT)

זיהוי ציפור[עריכת קוד מקור]

לא הספקתי לצלם, אבל אני מקווה שהתיאור יספיק. ציפור שחורה, די קטנה, עם מקור כתמתם בהיר, וכשהיא לא אכלה המקור שלה היה פתוח בצורה ממש חמודה. יש למישהו מושג על איזה ציפור אני מדברת? ראיתי אותה ליד בריכה. שייקס - שיחה 07:58, 11 ביוני 2009 (IDT)

אולי זה שחרור. חובבשירה - שיחה 08:04, 11 ביוני 2009 (IDT)
כנראה שכן. למה המקור שלו היה פתוח כשלא עשה כלום? שייקס מחוץ לחשבון

IP חיצוני, Iפ פנימי, פורטים, ועניינים[עריכת קוד מקור]

למה לא למקד הכל לדוגמה אחת טובה? אותה תוכנה מאותו פורט, על אותו מחשב, פותחת שני חיבורים שונים לאותו IP לאותו פורט על הIP הזה, אם יש לזה משמעות. כשמגיעה התשובה, איך ה OS יודע לאן להפנות כל חבילת מידע? (לאיזה חיבור). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על פי ה- source port. חיבור מוגדר על ידי רביעייה של source ip, source port, dest IP, dest port. מערכת ההפעלה תבחר source port שונה עבור החיבור השני, ובו החיבורים יהיו נבדלים זה מזה. כמו כן, אנא חתום בסוף שאלתך על ידי הוספת ארבעה סימני זרקא (~~~~) רציונל - שיחה 17:30, 11 ביוני 2009 (IDT)

החזרת מוצר אריזתו נפתחה[עריכת קוד מקור]

קניתי מוצר ואני מעוניין להחזירו אני בסדר לפי השילוט בחנות מלבד הסעיף כפוף לתנאי החנות שלאחר הקנייה לטענת המוכר הסתבר כהחזרת מוצר שאריזתו לא נפתחה.. האם י מקום לתבוע אותם? גם שפתחתי את הדיסק הסתבר שהוא לא במצב חדש ולטענתם גם בגלל זה הם לא יקבלו אותו חזרה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת


לדעתי יש מקום לתביעה אך לא תזכה בה ... אם רשום בחנות "חוקי יסוד כאלה" שלאחר שנפתח מוצר אין להחזירו .. אז הם זוכים בתביעה .. לעומת זאת אפשר לדאוג או לבקש מהם או לתבוע אותם בכדי שיגדילו את הכתב של סעיף זה או שיוודאו שהלקוחות ידעו על כך באופן זה או אחר .

עקיצה ושפשפת[עריכת קוד מקור]

מדוע לאחר עקיצה מגרד מקום העקיצה? וגם איך נגרמת שפשפת וכיצד ניתן למנוע זאת מלכתחילה? תודה אריק ראש פינה

בכדי היתוש יוכל לשתות מן הדם, הוא 'מזריק' חומר מונע קרישת דם תופעת הלוואי של החומר הנ"ל היא הגירוד והנפיחות. תרומות/81.218.8.169 18:49, 15 ביוני 2009 (IDT)

תופעת הלוואי נקראת אלרגיה או דלקת. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 18:54, 15 ביוני 2009 (IDT)

קרינת אלפא[עריכת קוד מקור]

אם קרינת אלפא מורכבת מגרעיני אטום הליום, אז איך הם נעים במהירות האור? הלוא יש להם מסה! --ע.מ - שיחה 15:12, 11 ביוני 2009 (IDT)

הם לא נעים במהירות האור. ‏odedee שיחה 15:22, 11 ביוני 2009 (IDT)

אבל קרינה אלקטרומגנטית נעה במהירות האור! --ע.מ - שיחה 15:29, 11 ביוני 2009 (IDT)

זו לא קרינה אלקטרומגנטית. דניאל ב. 15:31, 11 ביוני 2009 (IDT)
קרינה אלקטרומגנטית היא כזו שמורכבת מפוטונים. קרינת גמא היא קרינה כזאת. לעומתה, קרינת אלפא מורכבת כפי שכתבת, מגרעיני הליום - והם מורכבים, כמובן, מפרוטונים ונייטרונים, ולא מפוטונים. ברק שושני - שיחה 16:12, 11 ביוני 2009 (IDT)
לשואל הנכבד. גרעינים השייכים לאיזוטופים רדיואקטיביים פולטים פליטות שונות ומשונות, ע"מ להגיע למצב יציב יותר. בין היתר, הם עשויים לפלוט אלקטרונים (קרינת בטא-מינוס), או פוזיטרונים (קרינת בטא-פלוס), או גרעיני הליום (קרינת אלפא או חלקיקי אלפא, מונח מדויק יותר), או קרינה א"מ של ממש, קרינת גמא. רק האחרונה היא קרינה, ואילו היתר הם פליטה של חלקיקים. הסיבה לשימוש בקרינה גם עבור חלקיקים, היא היסטורית. כשהם נתגלו לא ידעו שמדובר בחלקיקים בשני המקרים הראשונים, וכינו אותם לפי הסדר: אלפא, בטא, גמא. ההבחנה נעשתה יותר מאוחר. בנצי - שיחה 21:26, 11 ביוני 2009 (IDT)

תקליטים[עריכת קוד מקור]

איפה אוכל למצוא מידע מסחרי בנוגע לתקליטים? למשל כמה נמכרו באיזה מרום כיכבו הסינגלים במצעדים, ועוד. ? בתודה מראש הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 15:32, 11 ביוני 2009 (IDT)

בארץ אי אפשר לדעת בוודאות כמה תקליטים נמכרו, זאת כיוון שאין אף גוף דוגמאת Billboard האמריקאי שבודק, בשאר העולם קיים הגוף הזה שנותן נתונים מאוד מדוייקים. בארץ הדבר הכי קרוב הוא הערכה גסה של אקו"ם. מיקום של סינגלים במצעדים קיים גם בעולם בצורה מדוייקת, בארץ אפשר לנסות לברר אצל אקו"ם או דרך תחנות הרדיו הגדולות, רשת ב' לדוגמה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 19:19, 11 ביוני 2009 (IDT)
אתה יכול להפנות אותי ישירות לקישור בבקשה? תודה, הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 19:46, 11 ביוני 2009 (IDT)
לדוגמה, חמשת האלבומים הכי נמכרים לשנת 1963. משהו כזה? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 21:39, 11 ביוני 2009 (IDT)
אני מדבר על תקליטים ישראלים, קישור להערכה הגסה של אקום שהזכרת לדוגמה. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 22:29, 11 ביוני 2009 (IDT)
פה לדוגמה, תחת הכותרת "האלבום הנמכר ביותר". יותר מזה, צריך לפנות לאקו"ם. (גם הכתב בכתבה נראה קצת אובד עצות לגבי הנתונים שלו, אפשר אולי לשאול אותו איך הוא הגיע לנתונים). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 12:39, 12 ביוני 2009 (IDT)
ראיתי בכמה ערכים על תקליטים שנכתב במפורש באיזה מקום כיכבו הסינגלים במצעדים. (לדוגמא כאן). הציוני האחרון ~שיחה~ לא נשכח ולא נסלח 23:16, 13 ביוני 2009 (IDT)

(הועבר) מישהו מכיר מקור טוב שאפשר ללמוד ממנו מכניקה?![עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחה:מכניקה קלאסית

כללללללל הספרים בעברית מלאים בטעויות..

מבלבלים בין משקל לכוח הכובד.. ולא חסר..

לגבי מקורות באנגלית, איכשהו עושה רושם שבכולם יש או חדו"א או התמקדות בדברים לא רלוונטים מבחינתי..

כמו אני יודע, תלת מימד וכאלה..


תודה רבה-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי הוא הבסיס לכל חוקי הפיזיקה, ולמעשה נוצר (על ידי אייזק ניוטון וגוטפריד וילהלם לייבניץ) למטרת ניסוח חוקים פיזיקליים (כמו למשל החוק השני של ניוטון). לא תמצא ספר שלא משתמש בנגזרות ואינטגרלים במידה כזו או אחרת. בדומה, אם תלת מימד הוא לא רלוונטי מבחינתך אז אנחנו בבעיה חמורה, מאחר שמן הסתם, כל חוקי המכניקה מנוסחים בעולם תלת ממדי, כי זה העולם בו אנחנו חיים. ברק שושני - שיחה 16:11, 11 ביוני 2009 (IDT)

זיהוי קרינה[עריכת קוד מקור]

איך ניתן בקלות לזהות קרינה באוויר ואיזה סוג? לדוגמא התקן בלוטוף - האם תמיד ניתן לזהות זרך הסלולארי? אין מצב שהבלוטוס יהיה מזוהה רק למכשיר מוגדר מראש ופ]לאפונים אחרים לדוגמא לא יוכלו לאתר אותו? אם כן איך אז מאתרים? לדוגמא שידור פלאפון ניתן לזהות על ידי רמקולים של מחשב בקלות.. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תראה, גם אור זה קרינה אלקטרומגנטית. בכל מקום (גם בחלל) יש קרינה. יש שיטות למדוד עצמה של קרינה, השאלה למה בדיוק התכוונת? (האם מטרת השאלה לימודית גרידא או שיש בעיה מעשית..). שמוליק - שיחה 20:02, 11 ביוני 2009 (IDT)

איזה סוג קרינה פולט מכשיר Wi-Fi?[עריכת קוד מקור]

או אינטרנט אלחוטי? ואיזה סוגי חיבורים נוספים ניתן לחבר למחשב לצורך השתלטות עליו מרחוק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לגבי החלק השני, גם שן כחולה, הרעיון הוא שניתן ללכוד כל תשדורת אלחוטית שהתקן משדר. נת- ה- - שיחה 18:41, 11 ביוני 2009 (IDT)
גלי רדיו באזור ה2.4 ג'יגה הרץ בתקנים הרגילים עד 5 ג'יגה הרץ בתקנים המתקדמים.., מציע לך לקרוא גם את Wi-Fi, שמוליק - שיחה 19:57, 11 ביוני 2009 (IDT)

הירשזון וקצב[עריכת קוד מקור]

לאחר שהירשזון סיים את כהונתו כחבר כנסת (אני לא מדבר על זה שעכשיו הוא הורשע) ולאחר שהוגש כתב אישום נגד קצב: למה הם לא במעצר או לפחות במאסר בית? למה גולדבלט היה במאסר בית וקצב לא? אגב האם יש להם לפחות צו עיכוב יציאה מהארץ? הרי כבר אין להם חסינות והם כבר לא בתפקיד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המצב הנורמלי הוא שאין מגבלות על אדם לפני שהוא הורשע בעבירה, שהרי הוא מוחזק כחף מפשע. נאשמים מוחזקים במעצר כשיש ראיות לכאורה נגדם והם מהווים סכנה לביטחון אדם או לביטחון המדינה או כשיש סכנה שאם לא ייעצרו הם ישבשו את המשפט או יימלטו. מעצר בית וצו עיכוב יציאה מן הארץ הם כלים נוספים להשגת אותן מטרות כשהחשש הוא קטן יותר. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:36, 11 ביוני 2009 (IDT)
את זה אני יודע. יש כמובן סכנה שהם יימלטו וכמובן מי שמואשם באונס נחשב "מסוכן לציבור". למה גולדבלט שהוא לא פחות מוכר מקצב היה נתון במאסר בית לאחר הגשת כתב האישום? הרי הוא נאשם על אותן עבירות פחות או יותר. הוא לא פחות "מסוכן" ממנו ולשניהם קיים אותו חשש קטן שייברחו מהארץ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש סכנה שהם יימלטו? על סמך מה אתה מבסס את זה? אנשים שמרכז חייהם בישראל, מקורות הפרנסה שלהם בישראל, משפחתם בישראל - הסכנה שיברחו היא די קטנה. ולמה גולדבלט היה במעצר בית? (מעצר לא מאסר) למען האמת, למרות שקראתי בשעתו את ההחלטות בעררים על המעצר, לא באמת הבנתי איזו סיבה הייתה למעצר הבית. גם ההנחה שמי שמואשם באונס הוא מסוכן לאדם היא לא אוטומטית. עבירת האינוס מכסה קשת של אירועים שחלקם עשויים כשלעצמם להצדיק מעצר מלא בשל המסוכנות (בני סלע הוא כמובן דוגמא מובהקת) וחלקם ממש לא (קיום יחסי מין עם ילדה שטרם מלאו לה 14 ביוזמתה, אם לקחת מקרה קיצוני אפשרי). המסוכנות נקבעת לפי כל מקרה לגופו. מספר האירועים, תכיפותם, האלימות שהייתה בהם הם רק חלק מהמבחנים לה. ואגב, גולדבלט הואשם בכמה וכמה מעשי אונס סמוך לפני משפטו בעוד שקצב מואשם רק באחד (ובכמה עבירות מין קלות יותר) די ישן.אמיר מלכי-אור - שיחה 23:07, 11 ביוני 2009 (IDT)

גובה נפילה מקסימלי על מנת להישאר בחיים[עריכת קוד מקור]

מהו הגבוה המקסימלי המתועד, ממנו אדם נפל ונשאר בחיים? בברכה, עודד בן-חיים

בדוק בספר השיאים של גינס. תומר א. - שיחה 00:19, 12 ביוני 2009 (IDT)
או כאן. Easy n - שיחה 01:53, 12 ביוני 2009 (IDT)
האמת היא שזו שאלה מצויינת כדי להסביר שבאוכלוסייות גדולות אפשר ללמוד מעט מאוד מתוצאות קיצוניות. העובדה שבספר השיאים מופיע מקרה של איש אחד שנפל מגובה אדיר ונשאר בחיים, מעידה בעיקר על גודל אוכלוסיית האדם ופחות על הסיכון שבנפילה. אם אוכלוסיית האדם הייתה גדולה פי מאה, סביר שהיו מתועדים כמה מקרים עם סבירות אפסית שבהם אדם שרד מנפילה מגובה רב יותר.
שאלות מעניינת בהרבה הן 1. מאיזה גובה 50% ממי שנופל מת והיתר חיים? (אני מנחש שזה בסביבות ארבעה מטר) 2. מאיזה גובה 1% ממי שנופל נשאר בחיים והשאר מתים? (אני מנחש שזה בסביבות שישה מטר). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:03, 13 ביוני 2009 (IDT)
לדעתי אלו ניחושים מוגזמים. רבים שורדים נפילה מגובה שישה מטרים (קומה שנייה-שלישית). דניאל ב. 02:05, 13 ביוני 2009 (IDT)
אתה טועה, ידידי. מה שכותב עידו, נכון לגמרי. שאלות מסוג זה הן השאלות הרלוונטיות היחידות. מקרים פרטיים, מעניינים ומפתיעים כלל שיהיו, הם רק מקרים פרטיים, והן בהם כדי ללמד על הפרופיל של התופעה. שאלותיו של עידו מובילות לפרופיל כזה. בנצי - שיחה 08:17, 13 ביוני 2009 (IDT)
לא הבנת את דברי. ברור שעדו צודק בקשר לחריגות סטטיסטיות. אני פשוט חושב שנפילה מגובה שישה מטרים אינה כה קטלנית. דניאל ב. 12:04, 13 ביוני 2009 (IDT)
הגובה הוא לא בהכרח המשתנה הכי קריטי בקטלניות הנפילה. חשוב גם משטח הנפילה, אין דין בטון, כדין מים, שלג או חול, וחשובה גם צורת הנפילה (אם נפלת על הראש יכול להיות שגם 3 מטרים עלולים להיות קטלניים). בברכה, איש המרק - שיחה 13:18, 13 ביוני 2009 (IDT)
אני מקווה שהאנונימי לא מתכנן התאבדות... Fade to Black - שיחה 13:49, 13 ביוני 2009 (IDT)
ואם הוא היה שואל מה מידת הדיוק של רובה צלפים היתה חושב שהוא מתכנן התנקשות? אין סיבה להניח זאת. דניאל ב. 13:53, 13 ביוני 2009 (IDT)

שטחה של אורנית[עריכת קוד מקור]

למישהו יש רעיון איך לאשש או להפריך את התיקון הזה? אביעדוסשיחה 03:04, 12 ביוני 2009 (IDT)

שלח אימייל למועצה. תומר א. - שיחה 09:39, 12 ביוני 2009 (IDT)

תוספתן בטורפים[עריכת קוד מקור]

האם עצל טורפי על כמו כלב, חתול, בואש וכדו' יש תוספתן בדומה לאדם ושימפנזה? 79.179.58.234 13:56, 12 ביוני 2009 (IDT)

בחירות באיראן[עריכת קוד מקור]

יכול להיות שהן גלויות? זה לא קצת הורס את כל העסק? סתם עומרשיחה 19:07, 12 ביוני 2009 (IDT)

ברצינות, מה הקטע של האינטרנט?![עריכת קוד מקור]

אני פונה אליכם מהסיבה הפשוטה שאין למי לפנות.

לאינטרנט אין בעלים מוגדרים שעליהם אני יכולה לאיים עם פגיון או לצעוק עליהם בטלפון. אני לא מתכוונת לחברות האינטרנט, 012 או נטוויז'ן.

אלא לאתרים, המהות הכללית של האינטרנט.

למה לעזאזל זה כל כך קשה למצוא שיר?! אני מחפשת מוסיקה מסויימת מתכנית טלוויזיה כלשהי, ובכל מקום שאני מחפשת עולה כסף להוריד! זאת לא הקמצנות, זאת התפרנות!

האינטרנט הוא מסחטת כספים איומה וצריך להרוג אנשים כדי שזה ייפסק!

מצטערת על המכתב הזועם וסליחה על הפדיחות.CrazyBillyIsGettingPISSEDOFF (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

...אוקיי. אז מה השאלה שלך, בעצם? (בכל זאת את כאן בדף "הכה את המומחה" ולא בדף "תלונות כלליות על האינטרנט") ברק שושני - שיחה 21:15, 12 ביוני 2009 (IDT)
שירים, ותכנים מתוכניות טלוויזיה, מוגנים בד"כ בזכויות יוצרים. זכותם של היוצרים לבקש כסף בתמורה לתכנים האלו. זאת לא הקמצנות, זאת התפרנות! טבעת-זרם - שיחה 21:49, 12 ביוני 2009 (IDT)
לא רוצה לבזבז כסף? לכי לאיזה ספרייה עירונית לרוב יש שם מחשבים עם אינטרנט חינם. את משלמת לחברות האינטרנט על פרטיות בעצם, על כך שיש לך רשת ביתית משלך. למה אין לאינטרנט בעלים? אף אחד לא תבע בעלות, אף אחד לא שחרר את האתר הקטן שלו ל"טייקונים" הגדולים ברשת. האינטרנט גם רחב מדי כדי שזה יקרה. אילו העולם כולו היה קומוניסטי והאינטרנט היה מולאם כמו הכל, היה למי להתלונן. באמת זה מעצבן שלהתקשות למצוא דברים באינטרנט, אבל לפעמים, כאשר מדובר על דבר המוגן בזכויות יוצרים בכלל אין על מה להתלונן. אם אתה לא מוצאת דבר מוגדר באינטרנט, תחשבי על מקור אחר או תפתחי אתר משלך. אם את רוצה לפתוח אתר ואין לך כסף, אני בטוח שנשמח אם תרחיבי את ויקיפדיה בנושאים האלה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 02:20, 13 ביוני 2009 (IDT)

"כורדית"[עריכת קוד מקור]

האם היהודים המכונים בישראל "כורדים" מדברים/דיברו את השפה הזאת? יצא לי כמה פעמים לשמוע שפה שנשמעת כמו שפה שמית וכששאלתי את דוברי השפה הם אמרו שהם מדברים "כורדית", אבל ידוע לי שהכורדית קרובה לפרסית והיא אינה שפה שמית, אך דוברי השפה התקשו להבין את כוונתי והתעקשו שהם מדברים "כורדית", למרות שהם הודו שהיא "דומה קצת לערבית". מישהו יכול להסביר לי? Fade to Black - שיחה 22:31, 12 ביוני 2009 (IDT)

כורדית היא שפה דיי יחודית מהבחינה שבתור שפה כתובה היא קיימת במספר כתבים שונים (ראה בערך העברי והאנגלי של השפה). אני מניח שהוא מושפעת מלא מעט שפות שמדוברות במדינות השונות (ראה רשימה מלאה כאן). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כתבתי לפני התנגשות עריכההכורדים הם ארמים בדימוס לפחות לפי כמה דעות, הארמית והערבית שתיהן שפות שמיות תיכוניות ומושפעות אחת מהשנייה (לפחות הערבית הושפעה מהארמית). בנוסף, לפי שפות יהודיות ב(אנ') ארמית יהודית מדוברת בכורדיסטאן. (מצטער, אחר כך אני אביא תשובה מפורטת ומבוססת יותר.) Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:53, 12 ביוני 2009 (IDT)
כותבי הערך כורדית מאוד לא מסכימים עם התשובה שנתת פה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:51, 13 ביוני 2009 (IDT)
בכורדיסטאן מדברים כורדית. בין יהודי כורדיסטאן היו רבים שדיברו ארמית חדשה. אלה שתי שפות שונות שלא קשורות זו לזו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
נראה לי שהאנונימי האחרון הוא היחיד שנתן תשובה הגיונית. Fade to Black - שיחה 11:41, 13 ביוני 2009 (IDT)

מה זה סומסום?[עריכת קוד מקור]

את השומשום אני מכירה, אבל פעם אחת ראיתי ליד אתר בנייה משאית קטנה שעליה כתוב "שאיבת חול וסומסום". מה זה? שייקס - שיחה 23:52, 12 ביוני 2009 (IDT)

אל תפני לערך בלי להסתכל עליו קודם :) (טוב בעצם זה לא הגיוני, אין לי מושג למה שמישהו ירצה לשאוב שומשום, אולי קל יותר ללקט ככה.) Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:04, 13 ביוני 2009 (IDT)
סומסום הוא חצץ מאבנים קטנות מאוד - קוטר של מספר מילימטרים. ‏odedee שיחה 01:48, 13 ביוני 2009 (IDT)
בחיים לא שמעתי על זה. מה מקור השם? שייקס - שיחה 10:33, 13 ביוני 2009 (IDT)
הדמיון לשומשום. אמנון שביטשיחה 10:59, 13 ביוני 2009 (IDT)
זה מוכר רק בארץ? יש לזה שם באנגלית? שייקס - שיחה 16:30, 14 ביוני 2009 (IDT)

מקורו כנראה בערבית - יש גם "עדס" או "אדס" שהם אבנים קצת יותר גדולות (אולי מ"עדשים"?) אבל עדיין יותר קטנות מהחצץ הרגיל, ו"מחלוטה" שזו מעין תערובת (כך זכורני מילדותי עת ליוויתי את אבי למחצבות מגדל צדק). שנילישיחה 16:36, 14 ביוני 2009 (IDT)

אני מרשה לעצמי לנחש שצורת סיתות האבן 'מסמסם', שהיא סיתות עדין ומוקפד (נפוץ מאד בבתי רחביה, קטמון וטלביה בירושלים), קשורה לעניין הזה. תמרה שיחה 17:32, 21 ביוני 2009 (IDT)

סרט[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לסרט המתאר אדם שנתקע על אי בודד, מצייר פרצוף על חפץ דומם כלשהו שמהווה לו חבר? 87.68.79.252 01:28, 13 ביוני 2009 (IDT)

להתחיל מחדש - cast away. ‏odedee שיחה 01:44, 13 ביוני 2009 (IDT)
נדמה לי שב-cast away הוא מקבל השראה מאיור של כנפיים ולא מאייר פנים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:47, 13 ביוני 2009 (IDT)
הוא בהחלט מאייר פנים (בדמו שלו) ולא סתם חפץ דומם, כדור של כדורעף. אביהושיחה 11:52, 13 ביוני 2009 (IDT)

אכן, זהו הסרט. תודה לכם! 87.68.79.252 14:33, 13 ביוני 2009 (IDT)

משקלנו בקטבים[עריכת קוד מקור]

הרגע שיחקתי ב"מי רוצה להיות מיליונר" ונשאלתי "איפה המשקל שלנו הוא הגדול ביותר?" והתשובה הייתה "בקטבים". זה באמת נכון? הייתי בטוח שהמשקל זהה בכל נקודה (כדוה"א לא מעגלי?). תומר - שיחה 01:47, 13 ביוני 2009 (IDT)

ראשית, כדה"א אינו כדור מושלם. שנית, אני לא בטוח בתשובה, אבל אני חושב שהמשקל הגבוה יותר בקטבים קשור לסיבוב של כדה"א סביב צירו, ולא ל"כדוריות" הא-מושלמת שלו. ירוןשיחה 01:52, 13 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה לא, כדור הארץ פחוס במקצת, כך שקו המשווה הוא הרחוק ביותר מהמרכז והקטבים הקרובים ביותר. דניאל ב. 01:54, 13 ביוני 2009 (IDT)
בעיקרון, לא אמור להיות קשר בין מיקום הקטבים לבין כוח המשיכה. המקום שבו נימשך הכי חזק לכדור הארץ יהיה קרקעית ים המלח, מכיוון שהוא קרוב כמה שיותר לגרעין. רגע, מצד שני ככל שהכדור גדול יותר כך כוח המשיכה גדול יותר?! Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 02:24, 13 ביוני 2009 (IDT)
זה לא העניין. שוב, בהנחה שאני לא טועה, העניין הוא כזה: כדור הארץ מסתובב סביב צירו. לכן כל דבר שנמצא על פני כדור הארץ מסתובב באיזשהו רדיוס (המתאים לאיזשהו קו גובה) סביב ציר הסיבוב של כדה"א. אנו נמצאים במערכת המסתובבת, ולכן פועל כוח צנטריפוגלי שכיוונו החוצה מכדה"א, ולכן המשקל למעשה קטן. כעת נשאלת השאלה מה הקשר לקטבים? ובכן, התלות היא כאשר F זה הכוח הצנטריפוגלי, w זו המהירות הזוויתית של כדה"א (סביב צירו!) ו-R זה רדיוס הסיבוב של האוביקט שאתה מסתכל עליו. ככל ש-R קטן כך הכוח קטן. בקטבים ממש R=0 (או אם תרצה, ליד הקטבים R קטן מאוד), ולכן F קטן יותר. כלומר, כוח קטן יותר "דוחף" אותך החוצה, ולכן המשקל שלך גדול יותר. טל"ח. ירוןשיחה 02:32, 13 ביוני 2009 (IDT)
אגב, אני לא בטוח שים המלח קרוב יותר למרכז כדה"א יותר מהקטבים. גובה ים המלח נמדד ביחס לפני הים, ומרחקם של פני הים לא זהה באיזורנו (למשל) ובקטבים, בהנחה (המבוססת) שכדה"א פחוס. ירוןשיחה 02:33, 13 ביוני 2009 (IDT)
לפי האקסיומה שאומרת שאם abc=d וa, b או c הם אפס, האפס מתפשט כמו אש בשדה קוצים כלומר שd=0, ישנן שתי נקודות מינימליות בקטבים שאם נדרוך על אחת מהן פשוט לא נושפע מכוח המשיכה? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 02:40, 13 ביוני 2009 (IDT)
לא במקרה שם הדף הזה הוא "הכה את המומחה" ולא "נחש תשובות הזויות לפי מה שבא לך". תשובות שגויות שמציעות "נקודות בקוטב שבהן אין השפעה של כוח המשיכה" רק מבלבלות את השואלים. אם לא יודעים - לא כותבים. ‏odedee שיחה 02:54, 13 ביוני 2009 (IDT)
הגורם העיקרי לזה הוא שהמרחק מהקטבים למרכז כדור הארץ הוא קטן יותר מאשר המרחק מקו המשווה למרכז כדור הארץ. לכן כוח המשיכה בקטבים הוא גדול (קצת) יותר, והמשקל עולה שם. ההפרש בין המרחקים הוא כ-20 ק"מ, כלומר כשליש האחוז באופן יחסי. ההבדל בכוח המשיכה ובמשקל משתנה לפי ריבוע המרחק ולכן הוא בערך כפול מזה. בפועל הוא קצת פחות משני שליש אחוז, בערך חצי אחוז יותר מבקו המשווה. כמו שהוזכר פה, יש עוד כמה אפקטים שמשפיעים על כוח המשיכה, ביניהם העובדה שבקו המשווה יש קצת יותר מסה "מתחת לרגליים" (כדור הארץ הוא הרי לא מסה נקודתית), והתאוצה הצנטריפטלית שקיימת בקו המשווה, שמורידה גם היא כמה חלקיקי אחוז מהמשקל. ‏odedee שיחה 02:54, 13 ביוני 2009 (IDT)
בחישוב מהיר, על קו המשווה מתקיים: , כלומר גם כן שליש אחוז. ירוןשיחה 03:04, 13 ביוני 2009 (IDT)
כמה הערות:
  • אני מצטרף להערתו של עודדי בנוגע לחלק מהתשובות שנתנו כאן. אין זו שאלה של ידע כללי, או אינטואיציה המבוססת על שבבי ידע. תשובה נכונה באה מתוך שימוש בגישה שיטתית, המבוססת על ידע בתחום. מי שאינו מצוי בתחום דיו, עדיף שישאיר זאת לאחרים. זה לא לעניין, וגם מבלבל את השואל/ים.
  • ההפרש בין הרדיוסים הוא אכן, כ-20 ק"מ, כפי שעודדי מציין, אבל האפקט של התלות בריבוע המרחק, פועל הפוך, כלומר כשישית האחוז ולא כשני שליש שלו (0.157%~). השפעה זו קטנה יותר מהשפעת סיבוב כדור הארץ, שהיא כ-0.315% כפי שמראה החישוב הנכון של ירון, בשל התאוצה הצנטריפוגלית (ולא הצנטריפטלית, כפי שנכתב קודם, בטעות כנראה) במערכת המסתובבת (המאיצה). כלומר, בקטבים המשקל גדול בכשישית אחוז, ואילו במשווה המשקל קטן יותר בכשליש אחוז, ובסה"כ בקטבים המשקל גדול יותר בכחצי אחוז. ואמנם, מדידות נותנות את ערכי g הממוצעים הבאים: 9.83 מ'/שנ'2 בקטבים, ו-9.78 מ'/שנ'2, שינוי השקול לחצי אחוז, בקירוב.
  • מה זה "קצת יותר מסה" לגבי ההבדל בין שני האזורים ? בכל אופן, גורם נוסף המשנה את g מאתר לאתר, הוא הרכב החומר וריכוז המתכות הפרומגנטיות שם.
  • ואם כבר, אז כבר: זה גם מסביר למה גובהם הממוצע של אסקימואים קטן מזה של אפריקאים באזור המשווה. קריצה. בנצי - שיחה 10:58, 13 ביוני 2009 (IDT)

יריקת דם[עריכת קוד מקור]

לפני כשבוע בעלי סבל הצתננות מאז יש לו ליחה ונזלת דמית אבל ממש בצורה של דם בלבד בכמויות גדולות הוא מסרב ללכת להיבדק האם יש סיבה לדאגה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שלום. ראשית דעי ששום דבר שכתוב בויקיפדיה אינו תחליף לייעוץ רפואי-מקצועי.
לא תמיד ניתן לזהות את הסיבה, אך דבר זה יכול להיגרם מאין-סוף סיבות. עישון, מחלות בדרכי העיכול, אולי גם דלקת ריאות ועוד ועוד.
תוכלי לראות בקישור הבא: "יריקת דם" שעליכם לפנות לרופא. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 10:52, 13 ביוני 2009 (IDT)
יש סיבה לדאגה. גשו לרופא. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:40, 14 ביוני 2009 (IDT)

שאלה באבולוציה[עריכת קוד מקור]

נגיד ישנם 2 מינים דומים שהתפתחו מאב קדמון משותף. הקרבה הגנטית ביניהם מספיקה בשביל להעמיד צאצא. האם הצאצא המשותף יהיה דומה לאב הקדמון ממנו התפתחו 2 המינים? ובפרט - האם אפשרי לזווג אדם אם קוף השימפנזה? אני יודע שזה נשמע קצת מפחיד - אבל מה יצא מזה: הקוף הקדום ממנו התפתח האדם?.. 79.176.99.216

אתחיל מהסוף: אתה יכול להירגע, זה לא עובד שם, מאחר ושני המינים רחוקים מדי, בכל זאת. אגב, השימפנזה עצמו איננו הקרוב ביותר לאדם, אלא הבונובו שהוא תת מין שלו. ואם כבר קוריוזים: זהו המין היחידי, מלבד האדם, המזדווג גם פנים מול פנים. לשאלתך הראשונה: אם שני המינים רחוקים במידה דומה מהאב המשותף, למה שהכלאה ביניהם תיצור קירבה גנוטיפית ופנוטיפית ? ולבסוף, ישנם כמה מינים ידועים, שהינם מספיק קרובים ע"מ ליצור הכלאה מוצלחת, בדרגות שונות של עקרות, לדוגמה: בין החתוליים הגדולים, ובעיקר בין אריה לטיגריס (בשני הכיוונים), בין סוס לחמור או זברה (שוב, בשני הכיוונים). בנצי - שיחה 13:15, 13 ביוני 2009 (IDT)
ראה יעז, פרד, לייגר וטייגון לדוגמות של הכלאות כאלו. ובאשר לשאלתך, העובדה שהם רחוקים מאב קדמון באותה מידה לא אומרת שההבדלים בינהם מקזזים זה את זה, לכן התשובה היא לא. דניאל ב. 13:32, 13 ביוני 2009 (IDT)
נכון. העובדה שהם רחוקים מאב קדמון באותה מידה לא אומרת שההבדלים בינהם מקזזים זה את זה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:34, 14 ביוני 2009 (IDT)
אני זוכר שקראתי פעם שבתקופת מלחמת העולם השניה (נדמה לי) נעשו ניסויים להכליא בין אדם לשימפנזה במטרה ליצור רב-חייל. אתם בטוחים שהעניין לא הצליח? מישהו יודע פרטים או מכיר מקורות בנושא? תומר א. - שיחה 14:49, 13 ביוני 2009 (IDT)
לא יודע לגבי מלחמת העולם השנייה, אבל בשנות ה-20 הסובייטים ניסו - ראה כאן. אמנם בשביל הסיפור שם צריך מנוי, אבל בטח אפשר למצוא פרטים בחיפוש קצר. עופר קדם - שיחה 17:30, 13 ביוני 2009 (IDT)
האם "יעז" ופרד דומים לאביהם הקדמון יותר מעז וסוס? מתוך הערך שמפנזה ננסי: "בונובו חולק עם האדם יותר מ־98% מהפרופיל הגנטי, קרבה דומה כשל הזאב לכלב. אבל בעוד זאבים וכלבים יכולים להעמיד צאצאים משותפים, ואף עושים זאת באופן ספונטני, בני אדם ובונובו מתרבים בנפרד." ...ואם קצת מדענים משוגעים ובעלי סקרנות חולנית?.. אני בטוח שהניסויים בשנות ה20 לא מתקרבים לרמה עליה יכולים להגיע היום. 79.176.99.216 22:40, 13 ביוני 2009 (IDT)
תסלח לי מאוד, אבל לא סקרנות מדעית יצרה את בני הכילאיים שאתה מדבר עליהם. הפרד לא הוכלא על ידי אנשי מדע אלא על ידי חקלאים פרימיטיביים. הטייגון הוכלא על ידי מנהלי גני חיות ויעז על ידי מהנדסי מזון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:38, 14 ביוני 2009 (IDT)
תסלח לי מאוד אבל לחקלאים הפרימיטיבים האלה מגיע את כל הכבוד כמו למדענים !! מי שעושה כזה דבר מעניין ומתעניין בטבע ובמהותו יכול להקרא מדען ! אם לומדים 12 שנה ומקבלים תואר לא יהפוך אותך לעולם למדען אלא הסתקרנות והרצון לידע ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראשית, נא חתום בסוף הודעתך, כנדרש. שנית, אתה צודק לגבי הכבוד, אבל לא לגבי ההשוואה למדענים ולפעילות המדעית, ולא בשל יותר או פחות, אלא בשל השוני. אני מאוד מסכים אתך לגבי ההשתמעות המתנשאת שבביטוי "חקלאים פרימיטיביים" (אגב, כך צ"ל כתוב). איזה זכות יש לנו לשפוט את העשייה החקלאית וההכלאתית שהיתה עוד בפרהיסטוריה, מנקודת המבט הנינוחה, המפונקת והמובנת מאליה שלנו. הכלאות דומות הביאו בין היתר, לפיתוחם של החיטה, התירס ועוד. עם זאת, מדענים הם לא היו, מאחר ולמדענים יש מטרות אחרות לגמרי, ובעיקר מחקר לשם מחקר. אז, הפיתוחים נעשו משיקולים של אינטרסים קיומיים, בעיקר. שבוע טוב, בנצי - שיחה 01:02, 21 ביוני 2009 (IDT)

מודל ההורשה של סוג דם[עריכת קוד מקור]

שבת שלום,

האם לטענה שהעליתי בשיחה:סוג דם#מודל ההורשה יש בסיס?

תודה, Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"א בסיוון ה'תשס"ט • 17:23, 13 ביוני 2009 (IDT)

כרישים[עריכת קוד מקור]

מה שמם העברי של ה-Carcharhinus falciformis ושל ה-Odontaspis ferox? עידושיחה 17:31, 13 ביוני 2009 (IDT)

לפי אתר האקדמיה, "כריש חלק" ו"כריש־שן אימתני"/"כרישן אימתני" בהתאמה. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"א בסיוון ה'תשס"ט • 18:03, 13 ביוני 2009 (IDT)
תודה! עידושיחה 18:27, 13 ביוני 2009 (IDT)

עברית[עריכת קוד מקור]

מה זה דיליטנט? נעה - שיחה 19:58, 13 ביוני 2009 (IDT)

חובב, אני חושב. איש המרק - שיחה 20:01, 13 ביוני 2009 (IDT)
אכן, חובבן, בניגוד לאיש מקצוע. דב ט. - שיחה 20:02, 13 ביוני 2009 (IDT)
תודה, נעה - שיחה 21:41, 13 ביוני 2009 (IDT)
ודוק, דילטנט, dilettante. ‏Harel‏ • שיחה 21:54, 13 ביוני 2009 (IDT)

עוד חיות[עריכת קוד מקור]

מי יודע איך קוראים בעברית ליצורים אלה:

  1. Gecarcinus malpilensis (איזשהו סרטן)
  2. Anolis agassizi (איזשהו זוחל)
  3. Diploglossus millepunctatus (גם זוחל)

תודה. עידושיחה 20:24, 13 ביוני 2009 (IDT)

2. הסוג הוא אנוליס. לגבי המין הספציפי, הייתי אומר "אנוליס אגאסי". ירוןשיחה 20:30, 13 ביוני 2009 (IDT)
לגבי 1 ו-3, לא מצאתי שמות עבריים גם ברמת הסוג, אלא רק ברמת המשפחה: הראשון שייך למשפחת סרטני יבשה והשלישי לקמטניים. אם רוצים רק לאזכר אותם בערך אפשר להתפשר על "סרטן היבשה Gecarcinus malpilensis והקמטן Diploglossus millepunctatus". ערן - שיחה 23:06, 13 ביוני 2009 (IDT)
תודה. עידושיחה 23:36, 13 ביוני 2009 (IDT)

מחזיק חלון[עריכת קוד מקור]

הקדמה: בבית של סבא וסבתא שלי (בקריות), כאשר פותחים את החלון כלפי חוץ והוא מגיע לקיר, ישנה "בובה" קטנה מחוברת לקיר, דמוית אדם שמשאירה את החלון צמוד לקיר ולא נותנת לרוח וכד' לזוז בחזרה ולהיסגר.

הייתי בסיור בירושליים לא מזמן ונתקלתי בחלון כזה עם בובה די דומה שכשאר הופכים אותה היא אשה. (מצד אחד גבר ומצד שני אשה), המדריך עוד הוסיף והסביר שזהו דבר נפוץ בקרב הבתים הירושלמים הישנים. ויש אגדה שמספרת שכה"איש" עומד - הבעל נמצא בבית וכשהבעל יוצא, האשה הופכת את הבובה לצד של ה"אשה" כך שגברים יכולים לבוא אליה בלי לפחד שהבעל בבית. שמעתי שחלק קוראים לזה מנצ'יק?

השאלה:

  • איך קוראים ל"בובה" הזו?"סוגר חלון" הזה?
  • אם למישהו התיאור הזה מוכר ואכן הדבר באמת נפוץ?
  • במידה ועל שתי השאלות יענו כמו שצריך -האם הוא מצריך ערך?

תודה מראש,ALPR - שיחה 20:35, 13 ביוני 2009 (IDT)

מנטשיק, מנטשאלאך וכולי אכן כינויים מקובלים. אופייני לבנייה ארצישראלית ישנה, ויותר מזה לבנייה באירופה. אני מחפש בשבילך עוד אינפורמציה. ‏Harel‏ • שיחה 21:45, 13 ביוני 2009 (IDT)
אם תחפש "מנטשלאך" (כך!) בגוגל תקבל כמה תוצאות מעניינות. אני מתחיל לחשוב שזה אופייני לבנייה בארץ בלבד, ולא בחו"ל. ‏Harel‏ • שיחה 21:53, 13 ביוני 2009 (IDT)
התבלבלתי, הסיור היה בשכונת נווה צדק שבתל אביב(התבלבלתי עם סיור אחר שהיה אחריו בירושליים) ואכן אני מצאתי שיר שתומך באגדת המדריך. בנוסף אני רואהב שבבית בולאך השתמשו גם במנטשאלכים. זה יכול להיות ערך מעניין וייחודי ביותר ואני מקווה למצוא עוד מידע אשר יספיק להפוכו כערך מן המניין.

יש תמונה של מנטשאלך בערך על שכונת רוממה בירושלים ויש שם גם הסבר קצרצר עליהם.רחלי.

ישנם מנצ'אלך רבים גם בפתח תקווה, נראה לי שקשור לבאוהאוס...תרומות/81.218.8.169 19:01, 15 ביוני 2009 (IDT)

הצורה 'מנטשלאך' היא כבר ריבוי, ולכן אין צורך ב'מנטשלאכים'... 'מענטש' פירושו 'אדם' ביידיש, 'מענטשלע' הוא 'איש קטן' ו'מענשלעך' הוא 'אנשים קטנים'. נראה שהמקור בגרמנית, שכן את המענטשלעך הביאו ארצה הטמפלרים, אם כי התופעה היתה נפוצה מאד גם בצרפת של שלהי המאה ה-19. הסיפור עם המענטשלך העומדים וההפוכים כסימן שהאשה לבדה בבית הוא אגדה אורבנית, שאני שמעתי על נשים מאד ספציפיות בלפחות חצי תריסר מושבות גרמניות ברחבי הארץ. תנו לי לנחש שהיתה כנראה איזו אשה באחת המושבות שהשתמשה בזה כסימן, ובזה נגמר הסיפור. הנושא בהחלט שווה ערך, במיוחד בעקבות ספרו המקסים של זליקוביץ, ובו החידוש הלשוני הנאה: 'אישונים'. תמרה שיחה 17:42, 21 ביוני 2009 (IDT)

ספר מומלץ ללימוד יוונית עתיקה[עריכת קוד מקור]

שלום וברכה. אני מחפש ספר ללימוד יוונית עתיקה. בעיקר על מנת להבין את מקורם היווני של מילים שונות בלשון חז"ל במשנה ובתלמוד. האם יש ספר מומלץ? תודה וברכה, מורקי

נראה לי שהספר הזה יכול להעניק לך לפחות רמה בסיסית בחינם. בכל זאת לשם עוד היכרות יהיה צורך במשהו יותר מזה. מלבד זאת, לדעתי המילים היווניות בלשון חז"ל מקורן ידוע. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:50, 13 ביוני 2009 (IDT)
הספר שאתה מפנה אליו הוא בעל שבע או שמונה עמודים סך הכל, ככה שאני לא חושב שזה רלוונטי. בלשון חז"ל יש מאות או אלפי מילים הלקוחות מיוונית\רומית. חלק ממילים אלו הם מילים אשר ברור מה מקורם, אולם הרבה מהם אנו מסתפקים מה מקורם. כמו כן בהרבה מהמקומות הפירוש תלוי בדקויות שונות אשר צריך לצורך כך לדעת את המילה המקורית ושימושה, כך שידיעת יוונית ושפות אחרות היא רלוונטית מאוד לפרשנות של ספרות חז"ל. בברכה, מורקי
תוכל להיעזר בויקימילון ביוונית ובגוגל תרגום, אך קודם כל התוכל למצוא לי האם אכן ביוונית עתיקה תורגם "כלב" ל"למוס"? Rex - שיחה 01:13, 14 ביוני 2009 (IDT)
אכן ניתן להשתמש רק בוויקיספר ובוויקימילון כדי ללמוד שפה ואף עשיתי זאת בעצמי, אבל אני בטוח שגם קיים ספר בנושא. (מהספר שהפניתי אליו כפי הנראה ניתן ללמוד לפחות רמה בסיסית מאוד, אולי זה יכול לעזור קצת) אני מסכים איתך שידיעת השפה מרחיבה בהרבה את הכרת האטימולוגיה, התכוונתי שכך יהיה לך גם נוח ללמוד מילים. בעניין הלמוס, אולי תוכל לנקר זאת? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:27, 14 ביוני 2009 (IDT)
Λαμας או Λαμυς או Λημος. ייתכנו צירופים נוספים. Rex - שיחה 01:42, 14 ביוני 2009 (IDT)
יוונית עתיקה - ספר של סדרה טובה ללימוד שפות. ניתן להשיג ב[אמזון. אולי גם באיביי. ‏Ori‏ • PTT‏ 12:47, 14 ביוני 2009 (IDT)
רעננה מרידור, "יוונית למתחילים". ניתן לקנות באקדמון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
פרופ' דוד שפס מבר-אילן כתב ספר לימוד יוונית עם התייחסות גם ללשון חז"ל. עוזי ו. - שיחה 19:29, 14 ביוני 2009 (IDT)

באיזה מהירות מטאוריט פוגע בכדור הארץ?[עריכת קוד מקור]

בכתבה הזאת כתוב 48 אלף קמ"ש (http://www.haaretz.co.il/1.1265796). האם זה נכון. בברכה, חיים נוי

כן, מהירות כזו אפשרית. מכאן גם האנרגיה הרבה המשתחררת בפגיעה. אגב, מהירות כזו, ואף גבוהות ממנה, אופיינית גם לחללית הנשלחת מכדור הארץ לחקר כוכב לכת אחר. היא משיגה זאת באמצעות האצה ע"י הכבידה של כוכב לכת קרוב יותר, ונחלצת ממנו לעבר היעד המבוקש. בנצי - שיחה 08:16, 14 ביוני 2009 (IDT)
בנצי כמובן מתכוון לערך מקלעת כבידתית. דולבשיחה 23:44, 14 ביוני 2009 (IDT)

עקיצות יתוש, עד מתי[עריכת קוד מקור]

מדוע לאחר עקיצה מגרד מקום העקיצה? וגם איך נגרמת שפשפת וכיצד ניתן למנוע זאת מלכתחילה? יוסי לונסקי, הר אדר

לגבי עקיצה - החומר המגרד הוא חומר שהיתושה מפרישה ושנועד להאט את קרישת הדם. ‏Ori‏ • PTT‏ 12:44, 14 ביוני 2009 (IDT)

אירופה מרכז פיתוח היי-טק[עריכת קוד מקור]

האם יש באירופה מרכזי פיתוח תכנה של חברות גדולות (אינטל, מיקרוסופט, יאהו...)? או שבעיקר בעמק הסיליקון ובישראל? לא הצלחתי למצוא תשובה בערכים הרלוונטיים... אולי מישהו כאן יידע. יועד

יש לחברות הגדולות מרכזי פיתוח במדינה אירופית אחת או יותר, ויש גם חברות גדולות שבסיסן אירופי, כמו סאפ. דב ט. - שיחה 14:37, 14 ביוני 2009 (IDT)

בליעת ניקוטין[עריכת קוד מקור]

ידוע לי שחיילים בולעים אצת זה בשביל לקבל גימלים. \0מעלה חום ומאפשר אישפוז\9 וכמו כן שזה חומר רעיל אם נצרך בבליעה ולא בעישון. שאלתי היא מה התופעות עד המוות בבליעה של כמויות גדולות וכמה זה כמויות גדולות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא הייתי ממליץ. אגדה אורבנית נפוצה אומרת שמספיק בליעה של סיגריה אחת על מנת לגרום למוות. לא יודע אם זה לגמרי נכון, אבל גם לא הייתי מנסה. זכור: ויקיפדיה היא לא ייעוץ רפואי. בברכה ז. בן יעקב מרעננה

רדיו היא קרינה אלקטרומגנטית?[עריכת קוד מקור]

רדיו היא קרינה אלקטרומגנטית? אלומיניום חוסם קרינה זו? קרינת אינפרא, רדיו ורנטגן. איך מזהים שהיא מוקרנת באוויר? איך מתגוננים מפניהם? (ואיך אלומיניום מגן מפניהם?) איך אפשר בזול להיות בטוחים לחלוטין שמוגנים 100 מקרינות אלה? ומה קרינות אלה "קולטות"? לדוגמא רנטגן יכול לצלם עצמות, סיגליות למיטב ידעתי לא.. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

  • ראשית, נא חתום בסוף הושעתך-שאלתך כנדרש.
  • שנית, כן, גלי רדיו הם חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי. אחרת, לא ניתן היה לשדר ולקלוט שידורים ממרחקים עצומים, 'בזמן אמיתי'. קרינה א"מ מגיבה עם האטומים בסריג המתכתי ומעוררת אותם. כלומר היא נבלעת במתכת, חלקה נפלט וממשיך הלאה בשיעור קטן והולך, והשאר מומר לאנרגיה אחרת (תרמית למשל). מידת החסימה היעילה תלויה במידת הבליעה, כלומר תלויה בסוג המתכת, בעוביה ובסוג הקרינה.
  • שלישית, את סוגי הקרינה השונים מגלים באמצעות גלאים ייחודיים. גלאים כאלה מאופיינים ביכולת להגיב לקרינה כזו, ולגרום לתהליך או תופעה שניתן לעקוב אחריה ולמדוד פרמטרים שלה, כמו חשיפה לסרט צילום (או חשיפה למערך CCD) עבור קרינה שהיא בתחום הנראה, על סגול, והלאה. או אנטינה, לגלי רדיו (גל הרדיו משרה בה זרם שאותו ניתן לגלות). וכן הלאה.
  • רביעית, קרינות אלה מגיבות כמובן גם עם חומרים אחרים. קרינת רנטגן למשל, עליה שאלת, מגיבה גם עם הרקמות הרכות וגם עם הרקמות הקשות בגוף (עצמות), אבל היא נבלעת בהן במידה שונה (או מוחזרת מהן במידה שונה, תלוי בשיטה). לכן, בתשליל (נגטיב) העצמות תופענה בהירות יותר, משום שהן בולעות יותר ולכן פחות קרינה מגיעה למשטח הצילום.
  • חמישית, אתה כנראה מתכוון לאולטרה סגול (על סגול). אכן, בדר"כ קרינה זו נבלעת כולה בגוף, ולכן לא נוכל לקבל ממנה ניגוד (צבע) (contrast) הנושא עמו מידע. בנצי - שיחה 23:06, 14 ביוני 2009 (IDT)
תודה בנצי. התכוונתי לסוג פרחים (האם פרחים נקלטים ברנטגן?) לא לקרינה, אבל שמחתי ללמוד גם על הקרינה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא נורא, בשאלתך זה באמת נראה היה לא קשור. לגופו של עניין, אבל כבר מבין לבד שרקמת הפרח רכה מדי, ולכן הוא שקוף לחלוטין לקרינה. אגב, המתכת עם כושר הבליעה הגדול ביותר לקרינות אנרגטיות במיוחד היא עופרת. משתמשים בה בגלימות הגנה בחדרי צילום רנטגן, ובכורים גרעיניים. ועוד הערה: שים לב שהעירו לך פעמיים בנוגע לחתימה - זה נורא פשוט: 4 פעמים ~ בסוף ההודעה, וזהו. בנצי - שיחה 16:18, 15 ביוני 2009 (IDT)

שחקן כדורסל לבן (נראה לי של הניקס) נמוך עם שיער פנים מתחילת שנות האלפיים[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע אם הוא עדיין פעיל. מישהו יודע איך קוראים לו? ,נדב

מתוך הומוסקסואליות בבעלי חיים[עריכת קוד מקור]

אחד ההסברים לכך שהגן ההומוסקסואלי לא נעלם הוא "הומוסקסואליות נגרמת במצב הומוזיגוטי של גנים מועילים ביותר במצב הטרוזיגוטי". אפשר הסבר במילים פשוטות למה הכוונה? (ואם אתם רק שולחים אותי להומוזיגוטיות ולהטרוזיגוטיות, תחסכו את ההפניה. הנה, שמתי אותה בעצמי.) אדם נבו;שיחה 13:26, 14 ביוני 2009 (IDT)

בעקרון, אי אפשר לדבר על גן אחד שקובע תכונה, תכונה אחת נקבעת על ידי רשת מסועפת של גנים כשכל גן פועל על רקע האחרים. אבל לצורך ההפשטה, נניח שאפשר לדבר על מן "גן הומוסקסואליות" שיכול לגרום לבעל חיים לגלות ניטיות הומוסקסואליות. אם הגן נדיר, אז המצב ההטרוזיגוטי שלו הרבה יותר נפוץ. מצב הטרוזיגוטי זה מצב שבו היצור קיבל את הגן רק מאמו או אביו, אבל לא משניהם (אני מערבב פה בין גן לאלל לצורך הפשטות). יכול להיות שהגן הספיציפי הזה, כל עוד יש לך אותו רק ב"מנה" אחת (כלומר הועבר רק מאחד ההורים) משפיע בצורה שונה על היצור. לדוגמה הופך אותו לממש פורה וחזק. רק כשמקבלים את הגן ב"מנה כפולה" (משני ההורים) אז הוא משפיע בצורה כזאת שגורמת לך להיות הומוסקסואל. במצב כזה, הגן הזה בכל זאת ישרוד את האבולוציה ויתוגמל על ידי הברירה הטבעית. זאת מכיוון שרוב היצורים שיקבלו אותו ישרדו הרבה יותר טוב, ורק מידי פעם הוא יביא למצב שהיצור יהיה הומוסקסואל ולא יעמיד צאצאים. דניאל ב. 14:17, 14 ביוני 2009 (IDT)

רדיו בארצות הברית ובבריטניה[עריכת קוד מקור]

האם השדרנים בתחנות הרדיו בארצות הברית ובבריטניה עדיין מקפידים על דיקציה מדויקת והגייה נכונה, כמו גם על שפה תקינה? או שגם שם חלה המגמה של הפיכת השפה לעממית יותר, מגמה שגברה בשנים האחרונות? תודה... 77.126.236.138 16:22, 11 ביוני 2009 (IDT)

מישהו? 77.127.237.87 14:27, 13 ביוני 2009 (IDT)
- אני מדי פעם שומעת בי-בי-סי, אז ככה: פעם ה"אנגלית התקנית" (Received Pronunciation) הייתה המבטא היחיד שתשמעו ב-BBC, כיום יש מבטאים שונים, ובתחנות רדיו אזוריות ניתן גם לשמוע אנגלית-סקוטית או וולשית (וכמובן יש גם תחנות מיוחדות בשפות הגאלית-סקוטית והוולשית, אבל אותן לצערי אינני מבינה)
- נראה לך שהווארד שטרן ודומיו לא משתמשים בסלנג בכל משפט שני לפחות? ‏Karpada‏ 19:37, 14 ביוני 2009 (IDT)
בסדר, אז נעזוב את הרדיו האמריקאי לעת עתה. את יכולה לומר לי שמגישי החדשות והקריינים ב-BBC לא מקפידים על כל אלה? ואינני מתייחס למבטא, על אף שבערך שהזכרת לעיל, "Received Pronunciation", נאמר כי: "כיום שוב אין קרייני התחנה מחויבים לעשות בו שימוש, אם כי רבים מהם מקפידים על השימוש בו או במאפיינים מסוימים שלו." תודה... 77.127.233.81 19:15, 16 ביוני 2009 (IDT)
האם יש תחנת רדיו בריטית ששדרניה משתמשים אך ורק בהגייה המקובלת? ואם לא, אז שדרנים שעדיין משתמשים בהגייה הזאת, בוודאי יש לפחות אחד, או, כמובן, הקלטות של שדרנים המדברים בהגייה הזאת. תודה רבה... 77.126.169.24 16:11, 29 ביוני 2009 (IDT)
אפילו ב-BBC לא הייתה מעולם דרישה לדבר רק RP. (ראה כאן, וגם דוגמאות מוקלטות משלל מבטאים אחרים). אם אתה רוצה לשמוע RP, האזן לנאומים מוקלטים של המלכה אליזבת השנייה, או לדיונים בפרלמנט הבריטי, יש שם לא מעט RP (אך גם מבטאים אחרים). ‏odedee שיחה 17:13, 29 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה! :) אפשר להאזין מישראל לדיונים בפרלמנט הבריטי? איך? דרך האינטרנט אולי? שוב תודה, 77.126.169.24 17:17, 29 ביוני 2009 (IDT)
אתר משפחת המלוכה מכיל קישורים לקליפים שונים שהועלו ליו טיוב - מגוון סרטים מאירועים שונים, פה למשל יש נאום של הנסיך צ'ארלס וכאן גלריה של המלכה. ארכיון דיונים של הפרלמנט נמצא כאן. תיהנה. ‏odedee שיחה 17:21, 29 ביוני 2009 (IDT)
שוב תודה. האם יש חבר פרלמנט (או חברת פרלמנט) מסוים שנודע, אולי, בשל קול רדיופוני ומבטא RP? כך אוכל להתמקד בו (או בה) בחיפוש בארכיון. בברכה, 77.126.101.79 15:35, 1 ביולי 2009 (IDT)

רטבלוס- כמה שיותר מידע[עריכת קוד מקור]

נחוץ מידע על המושג-"רטבלוס", נושאים, זמנים, חומרים, וכל העשרה על המושג יתקבל בצימאון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

(אנ') תומר א. - שיחה 16:31, 14 ביוני 2009 (IDT)

סימון יחס הפוך[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#סימון יחס הפוך

אצטדיון-מקור[עריכת קוד מקור]

מאיזו שפה באה המילה אצטדיון? ומאיזו מילה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בדקת בוויקיפדיה? אצטדיון. יוסי מחשבון אחר - שיחה 15:53, 14 ביוני 2009 (IDT)
המקור הוא יווני. השאלה היא איך זה תותעק לעברית, מה שבאמת אף פעם לא בדקתי. אני יודע שבשפות איבריות ואף בצרפתית עתיקה, (משם גם לכמה מילים באנגלית), התווספה E לפני כל S תחילית. כלומר, המילה ביוונית Stadion הפכה לEstadio. בעברית-לועזית אין אף E לפני S (שלא הייתה שם בלטינית/יוונית), חוץ משלושה מקרים. אצטדיון, אצטרובל ואסטרטגיה (ואולי יש עוד אחד). מה עוד שבשני מקרים S בלטינית הופכת לצ'. מישהו אולי יודע למה? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 16:17, 14 ביוני 2009 (IDT)
יש מקרים נוספים. רפרוף באבן שושן העלה: אסטומכה (קבה) אסכדרון(יחידה צבאית) אסכולה(בית ספר) ואפילו אספורט (ספורט) וישנם נוספים שאני פחות בטוח בהם. למיטב ידיעתי, כולם נכנסו מיוונית או לטינית בתקופת בית שני והוספת התנועה בתחילה באה להתמודד עם הקושי בעברית של פתיחת מלה בשווא נח. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:18, 14 ביוני 2009 (IDT)
הנה עוד שלושה: אכסניה, שמשמעה ביוונית קשור להארחה או אירוח (אגב, באוקראינה, למשל, נהוג השם אוקסנה, לבנות, ומשמעותו אורחת, ומקורו ביוונית. שימו לב לדמיון הצלילי ולמקור המשותף); ויש גם אסכלה ואפיקומן, שאת משמעותם המקורית המדוייקת צריך לבדוק. בנצי - שיחה 22:55, 15 ביוני 2009 (IDT)

מה זה קטן, כחול ורוקד על שפת הים בחוף גורדון?[עריכת קוד מקור]

שלום שלום לקרוב ולרחוק,

קפצתי למסיבת החוף האחרונה שהתקיימה בתום הפגנת החירות ביום שישי בתל אביב. ידיי ורגליי היו צבועות בכחול, וכך גם תיק הציור שהחזקתי בשמאלי והקישוא שהחזקתי בימיני.

כל מי שהיה שם יודע על מה אני מדבר (:

בקיצור, איפה אני יכול למצוא תמונות חופשיות של עצמי, כדי להתפאר בהן כהלכה?

תודה ויום טוב, ליאור ޖޭ • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 15:22, 14 ביוני 2009 (IDT)

איזה סוג צמחייה יש בטורקיה?[עריכת קוד מקור]

אני עושה עבודה על טורקיה וכמעט לא מצאתי שום דבר על הצמחייה בטורקיה!!! מישהו יודע? חסוי79.178.126.139 16:58, 14 ביוני 2009 (IDT)

נסה לחפש ערך על הגיאוגרפיה של טורקיה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 09:02, 18 ביוני 2009 (IDT)

כתיבה מתמטית לישר[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#כתיבה מתמטית לישר

לאיזו טמפרטורה מגיעה כרית חימום המכילה תמיסה על-רוויה של סודיום אצטט?[עריכת קוד מקור]

19:00, 14 ביוני 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא הבנתי את השאלה. לאיזה טמפרטורה תגיע כרית החימום אם בקולבה יש סודיום אצטט? זה תלוי בכרית (אם הבנתי נכון). yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםמחזק ידי Ori באבלו על טובטוב הגמד 20:50, 14 ביוני 2009 (IDT)

גילוח הרגליים[עריכת קוד מקור]

בערך גילוח כתוב שהגילוח לא משפיע על השערה - היא נשארת אותו דבר לפני ואחרי הגילוח. זה נכון גם אם מתגלחים כל יום? [או יום כן יום לא] וזה לא מעבה את השיער, או גורם לו להיות שחור יותר? האם זה מסוכן להתגלח יום כן יום לא, או כל יום? שייקס - שיחה 20:46, 14 ביוני 2009 (IDT)

אין סיבה לגלח את הרגליים יום כן יום לא. רוכבי אופניים ושחיינים מקצוענים מגלחים גג פעם בשבוע, וגם זה מוגזם. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםמחזק ידי Ori באבלו על טובטוב הגמד 20:51, 14 ביוני 2009 (IDT)
אוקיי, אז כל יום שלישי. [לא יום שלישי שבא אחרי שני, פעם בשלושה ימים] שייקס - שיחה 21:00, 14 ביוני 2009 (IDT)
ינשוף, אתה התייחסת לגברים. אני מוכן לחשוב שיש נשים שמגלחות את רגליהן לעתים תכופות יותר. בכל מקרה, אני לא חושב שהתשובה תלויה בתדירות הספציפית. ממה ששמעתי, האמונה כאילו גילוח גורם להגברת השיעור היא סוג של אגדה אורבנית. ‏Harel‏ • שיחה 17:18, 15 ביוני 2009 (IDT)
כדאי בכל מקרה לעיין גם בen:Leg shaving ואולי אף לבנות ערך דומה בעברית. ‏Harel‏ • שיחה 17:21, 15 ביוני 2009 (IDT)
אני יודעת שככה זה לא משפיע, אבל בתדירות גבוהה - זה כן? והערך לא ענה על השאלה, סתם הרחיב בנושא. שייקס מחוץ לחשבון
בלדד השוחי כבר ענה על השאלה בקישור הזה. יוסאריאןשיחה 19:29, 15 ביוני 2009 (IDT)

"חוטר"[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות של המלה (הכוונה למובן שיש לה בתנ"ך)? האם הכוונה לסתם צאצא? או שדווקא לנצר האחרון ממשפחה מסויימת? (או בכלל משמעות אחרת שהיא קרובה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל, נא חתום בסוף שאלתך, כנדרש. שנית, המשמעות המקורית של חוטר היא בוטאנית (מקורה האטימולוגי הוא hutaru, באכדית), בדומה למשמעות של נצר, המופיע באותו פסוק שאליו אתה מתייחס. ישנם צמחים המתרבים באמצעות הוצאת חוטרים, מעין ענפים סמוך לפני הקרקע. צמחים אחרים מתרבים בצורה דומה, אבל דרך הוצאת שלוחות משורשיהם, ואלה קרויים נצרים. אלה גם אלה משמשים, בהשאלה, כדי לציין צאצאים בתוך שושלת. ולא, אין חשיבות לסדר, לדעתי, משום שמדובר בהמשכיות גופה. בנצי - שיחה 23:28, 14 ביוני 2009 (IDT)
לענין הבוטאני ראו כאן. בתנ"ך היא מופיעה למשל בספר ישעיהו: "ויצא חוטר מבית ישי ונצר משורשיו ירבה". זו תקבולת כיאסטית (חבל שזה אדום) בה נעשה שימוש במילים נרדפות. • רוליג - שיחה 00:27, 16 ביוני 2009 (IDT)
זהו בדיוק הפסוק אליו התייחסתי, ואליו התכוון השואל. תבורך על המקור שצירפת, שמסביר בהרחבה את ההבחנה שציינתי. מעניין לדעת אם הבחנה בוטאנית זו היתה מוכרת כבר אז (אני מניח שכן, מאחר וריבוי כינויים מעיד בדר"כ על רזולוציות לשוניות גבוהות, מה שנכון למינוח חקלאי בתקופות הקדומות). לפי זה, האם זו אכן תקבולת מלאה, או שגם תקבולת מקורבת מקובלת מבחינת סגנונו של ישעיהו ? בנצי - שיחה 15:12, 16 ביוני 2009 (IDT)

תחיית המתים (ביולוגיה וזואולוגיה)[עריכת קוד מקור]

אילו חיות או צמחים עוברים קריפטוביוזה? לשם מה קיים המנגנון (תועלת אבולוציונית), וכיצד הוא פועל? אדם נבו;שיחה 00:16, 15 ביוני 2009 (IDT)

לגבי התועלת האבולוציונית: זה מאפשר לאורגניזם לשרוד תקופות ארוכות של תנאים קשים, בעיקר תקופות יובש. התופעה הזו קיימת בעיקר בנבגים (צמחים ופטריות) שיכולים לשרוד עד שיהיו תנאים טובים לצמיחה. יש גם מינים של בע"ח חסרי חוליות שיכולים לשרוד כך יובש או קפיאה.יואלפ - שיחה 07:30, 15 ביוני 2009 (IDT)
נדמה לי שמדובר ביצורים חיים פשוטים ביותר. על פי רוב חד תאיים ועל פי רוב לא אאוקריוטים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 09:00, 18 ביוני 2009 (IDT)

הפצצה האיראנית וציפורים בישראל[עריכת קוד מקור]

אם איראן תשלח לישראל פצצה גרעינית, עד כמה תהיה לכך השפעה על ציפורים המגיעות אלינו בחודשי המעבר? האם הן תפגענה באופן חמור מהקרינה, מהמים המזוהמים וכו'? 15:27, 15 ביוני 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עד עכשיו לא דאגתי מהפצצה האיראנית. אפילו להיפך. חשבתי שניפטר מהתלאביבים האלה שפוקקים לנו את כל הכבישים בשבתות ובחגים. עכשיו אני מודאג. כאילו - באמת, הציפורים הנודדות עלולות להיפגע מהקרינה. שמישהו יעשה משהו. מהר! אלמוג 17:14, 15 ביוני 2009 (IDT)
(-: מברק בהול נשלח לאיראן כדי שזו תעצור את תכניתה לפני שהחברה להגנת הטבע שומעת מזה. אגב, אם התלאביבים פוקקים אצלכם, אז מיהם התמהונים שמפריעים לנו בעיה"ק תובב"א בזמן מועדי ישראל?
לשואל - במלחמת לבנון השניה ביליתי כמעט חודש באזור הצפון עם גדוד תותחנים שירה ללא הפסקה. ביום בו הוכרזה הפסקת האש השתרר שקט מוזר. בבוקר שלמחרת שמעתי ציוץ ציפורים, לראשונה מאז שעליתי לצפון, שלושה וחצי שבועות לפני כן!
גם העצים והגפנים שאיתרע מזלם לצמוח בסמוך לתותחים הצהיבו במהלך הזמן הזה (חישדו ביין גלילי מבציר 2006). כך שגם "סתם" מלחמה מפריעה לטבע לא מעט (אפילו בלי למנות פגיעות ישירות של תחמושת), וודאי שפצצה גרעינית תעשה שמות בכל החי והצומח שבאזור הפגיעה. יוסאריאןשיחה 18:55, 15 ביוני 2009 (IDT)
פצצה גרעינית יכולה לעשות שינויים דרסטיים באקלים, דבר שישפיע במידה רבה על חייהם של בעלי חיים שונים, ואף עשוי לגרום להכחדה. ראה חורף גרעיני. דניאל ב. 19:28, 15 ביוני 2009 (IDT)
לפצצה גרעינית אחת (או עשר) אין משמעות בקנה המידה של האקלים הגלובלי. עוזי ו. - שיחה 23:36, 16 ביוני 2009 (IDT)
ובאקלים המקומי? מה היה מצב הצפרות בהירושימה ב-1946, 1958, ו-1990? אדם נבו;שיחה 23:48, 16 ביוני 2009 (IDT)
נוכל למשוך נגד איראן לא רק את הפציפיסטים אלא גם את הסביבתניים:). Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:52, 16 ביוני 2009 (IDT)
לפצצה גרעינית אחת (לא בקנה מידה של איראן אבל כן של ישראל) יש יכולת השפעה על המיקרו-אקלים. לא יודע מה היה בהירושימה, אבל הפצצה שם לא הייתה חזקה במיוחד במושגים של היום. אגב, קרה בעבר שאירוע נקודתי הביא ל"שנה ללא קיץ". דניאל ב. 13:24, 17 ביוני 2009 (IDT)

ניתן לראות דרך קירות?[עריכת קוד מקור]

אני חושב שצריך לעשות ערך על זה. חיפשתי באינטרנט וקיימות כמה אופציות, רק המידע מפוזר וקשה להבנה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה חלון. Easy n - שיחה 18:31, 15 ביוני 2009 (IDT)
חחחחחח Face-smile.svg ממש מצחיק easy . הציוני האחרון ~ שיחה 18:35, 15 ביוני 2009 (IDT)
"צוחק מי שצוחק אחרון" - בתנאים מסוימים זה אפשרי. אחד הפיזיקאים הישראליים שעסקו בכך הוא פרופ' יצחק אדרעי מבר-אילן (אם הוא עדיין שם). בנצי - שיחה 21:56, 15 ביוני 2009 (IDT)

פה כתוב שאפשר בעזרת קרני X http://www.intechnews.com/2007/10/06/video-x-ray-installation-lets-you-see-behind-the-wall-3/ שמעתי גם שיש אופצייה בעזרת אינפרא אדום ברמה נמוכה וקיים מכשיר שישראל פיתחה ומוכרת אותו לכל העולם שמשתמש בגלי רדיו וקול ונותן תמונה מדוייקת גם מאחורי כמה קירות. בנצי - אשמח אם תעזור לי למצוא מידע על מה שהוא פיתח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קרני X ורטגן זה אותו הדבר. דניאל ב. 13:34, 16 ביוני 2009 (IDT)

SILLY ME.. התכוונתי לאינפרא אדום. בקשר לרנטגן - האם ניתן לצלם ללא משטח בצד השני? וגם מה חוסם את הקרנים האלה? (עופרת אני יודע, איך אלומיניום? למה ככה בהשוואה לעופרת?)

בקשר לגלי רדיו - אני יודע ממש באופן כללי, אבל אם יש טלסקופ שקולט גלי רדיו ונותן תמונה, למה זה צריך להיות מסובך להקרין גלי רדיו ולעבד אותם לתמונה? או גלי קול? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה אמנם לא קיר בטון, אבל ניתן לראות דרך הקיר הזה. 13:08, 18 ביוני 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אפשר להעביר את שני המשפטים הראשונים לויקיפדיה:הומור? זה ממש הצחיק אותי. שייקס - שיחה 23:05, 25 ביוני 2009 (IDT)

האם יש ערך בריאותי כלשהו לתרומת דם?[עריכת קוד מקור]

שאלתי בשיחה של תרומת דם ולא נענתי - האם מישהו יודע אם יש ערך בריאותי כלשהו לתרומת דם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תרומת דם, מבחינת התורם, היא בעצם צורה של הקזת דם. הדבר אינו עולה בבירור מהערך בוויקיפדיה העברית, אבל הערך באנגלית Bloodletting#Phlebotomyכולל את הפיסקה הבאה - "Today it is well established that bloodletting is not effective for most diseases. Indeed it is mostly harmful, since it can weaken the patient and facilitate infections. Bloodletting is used today in the treatment of a few diseases, including hemochromatosis and polycythemia; however, these rare diseases were unknown and undiagnosable before the advent of scientific medicine.". כיום מבוססת הדעה שהקזת דם אינה מועילה לרוב המחלות, אלא שהיא לרוב מזיקה, מכיוון שהיא מחלישה את החולה ומקדמת זיהומים. הקזת דם משמשת כטיפול במחלות מסויימות, לרובת המוכרומטוזיס ופוליקתמיה, אלא שאלו מחלות נדירות, ולא היו ידועות לפני עליית הרפואה המדעית". מכאן ניתן להבין שאם אינך לוקה במחלות אלו (ויש להניח כי אם אתה לוקה במחלות אלו עדיף שלא תתרום דם, ושהטיפול יתבצע בצורה סדורה ולמטרה המפורשת של טיפול רפואי), פרט לתחושת הסיפוק הנפשי שסייעת לאנשים במצוקה הזקוקים לדם, ופרט לכך שהדם יעבור בדיקות, ואם אתה לוקה ב-HIV יודיעו לך על כך, לא נראה ערך בריאותי בתרומת הדם לכשעצמה. אלמוג 19:51, 15 ביוני 2009 (IDT)
חבל, קיוויתי שמצאו איזה מחקר שזה עוזר נגד סרטן או משהו דומה (כי היום כמעט כל דבר או עוזר או מעודד סרטן...). תודה בכל אופן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני איני רופא ואין לי ידע רפואי, ולכן ייתכן שיש מחקר רפואי חדשני שלא הגיע לערך בוויקיפדיה האנגלית עליו הסתמכתי המוצא איזו תועלת בתרומת הדם. באופן עקרוני עצות בענייני רפואה לא כדאי לקבל מהוויקיפדיה. אלמוג 19:57, 15 ביוני 2009 (IDT)
פוליציטמיה, לא פוליקתמיה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שלוש תגובות אנונימיות, מבלי שאחד יודע מהשני - לא חבל ? בנצי - שיחה 05:06, 16 ביוני 2009 (IDT)
ע"פ אתר מגן דוד אדום [2] ישנם מחקרים המצביעים על ערכה של תרומת דם קבועה למניעת מחלות לב ושטפי דם במוח. (ככל הזכור לי ההשפעה קיימת בעיקר אצל גברים). דב ט. - שיחה 15:16, 16 ביוני 2009 (IDT)
כמו בכל טיפול שפוגע במערכת הדם, גם במהלך טיפולים כימותרפיים כנגד סרטן מקבלים החולים מנות דם כדי לשפר את מצב ספירת ההמוגלובין, הספירה הלבנה ועוד. אין כל תועלת באיבוד דם במהלך טיפולים כנגד הסרטן. אדם נבו;שיחה 16:40, 16 ביוני 2009 (IDT)
ישנה מחלה גנטית של עודף ברזל בגוף, לא זוכר את שמה. תרומת דם, או כל הקזת דם מטיבה עם חולים אלו. דניאל ב. 21:00, 17 ביוני 2009 (IDT)
פוליציטמיה, לעיל. אדם נבו;שיחה 21:08, 17 ביוני 2009 (IDT)

נמלים[עריכת קוד מקור]

האם התבלין קינמון עוזר להבחרת נמלים? כיצד? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הקינמון מטשטש עקבות עבור כלבי גישוש. ניתן להבריח סמים בתוך תבלינים בלי חשש מכלבי גישוש או לפזר קינמון על מסלול הבריחה של אדם מבוקש. לגבי הנמלים, אני ממש לא בטוח75.5.79.115 01:16, 18 ביוני 2009 (IDT)
נמלים הן מעשה כמעט עיוורות, ומסתמכות על שביל של פרומון שחברותיהן השאירו להן כאשר עברו באותו מקום קודם לכן (כך הנמלים יודעות ללכת בשבילים עצומים וארוכים ממקור המזון וחזרה לקן), על כן, כאשר אתה תניח קינמון (לא ברור לי למה דווקא קינמון), אתה תטשטש את הריח שמורה להן את דרכן. אתה יכול לבצע ניסוי קטן בעצמך; קח נמלה, הרטב את אצבע במעט רוק (על גבול היבש), ושרטט עיגול דמיוני מסביב לנמלה - אתה תשים לב שהיא "כלואה" בערבוביה של ריח רוקך, ולמעשה איבדה את הדרך MT0 - שיחה 09:01, 18 ביוני 2009 (IDT)

התרבות הבריטית[עריכת קוד מקור]

אילו ספרים על התרבות הבריטית יצאו לאור בעברית, אם יצאו? תודה... 77.127.233.81 18:59, 16 ביוני 2009 (IDT)

אני מציע שתתמקד בתת נושא של התרבות הבריטית כמו ערכי התקופה הויקטוריאנית (שיש הטוענים שרק ההיפים של שנות השישים הביאו לסוף העידן שלהם) או על התפתחות המעמדות בחברה הבריטית (עד היום הבריטים מתנהגים כמו חברה פאודלית בהרבה מובנים, יש מעמד תחתון ברור מאוד ויש מבטאים שונים למעמדות שונים שגרים מאות שנים באותה העיר) או משהוא כזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 08:53, 18 ביוני 2009 (IDT)
תודה על המיקוד, אבל לא ענית על שאלתי, האם יצאו לאור ספרים על התרבות הבריטית בעברית? יהיה תת-נושאם אשר יהיה. 77.127.73.222 12:38, 19 ביוני 2009 (IDT)
אתה יכול לנסות לקרוא את היסטוריה של העמים דוברי האנגלית ולהמשיך משם • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 12:43, 19 ביוני 2009 (IDT)

גיל[עריכת קוד מקור]

שלום, אני בן 15 ואני מועניין לדעת מה גיל העצמות שלי, מה אני יכול לעשות בנידון? תודה מראש 89.139.147.155 21:15, 16 ביוני 2009 (IDT)

מה איכפת לך גיל העצמות שלך? הרי אתה רוצה לדעת מהו פוטנציאל הגדילה שלך. פנה לרופא המשפחה, שתף אותו והתייעץ עימו לגבי בירורים נוספים. יוסישיחה 13:14, 17 ביוני 2009 (IDT)

אין הביישן למד ואין הקפדן מלמד[עריכת קוד מקור]

למה אל לקפדן ללמד? תודה... 77.127.233.81 22:45, 16 ביוני 2009 (IDT)

לא "אל" אלא "אין". כמו שהבישן יתקשה ללמוד בשל חוסר יכולתו לשאול שאלות (כמו שאלתך שלך למשל), כך גם הקפדן לא יכול ללמד כיוון שהוא לא יענה תשובות נאות ומתוקנות (כמו תשובתי שלי), אלא יענה בכעס ובלי התייחסות נאותה ומכובדת לשואל. אדם נבו;שיחה 23:45, 16 ביוני 2009 (IDT)
אין קפדנים הנוחים לבריות? 77.127.233.81 00:07, 17 ביוני 2009 (IDT)
אני מניח שזהו המובן של "קפדן" במונחי חז"ל. ראה שמאי הזקן, שעל קפדנותו מסופרים כמה וכמה סיפורים שעיקרם בכך שקפדנותו מנעה למידה - ונוחותו לבריות של הלל הזקן סייעה ללמידה. אדם נבו;שיחה 00:13, 17 ביוני 2009 (IDT)
הקפדן אינו מבדיל בין עיקר וטפל ולכן מתקשה ללמד. כשלומדים דבר מה, לומדים אותו בשלבים ועל פי רוב לא מגיעים לשליטה מספקת בחומר כדי להתעסק עם כל פרט קטן שלו. מי שדורש מתלמיד בכיתה אלף אותן דרישות שהוא ידרוש מתלמיד דוקטורט, לא יצליח ללמד שום דבר75.5.79.115 01:04, 18 ביוני 2009 (IDT)
ההבחנה בין עיקר וטפל אינה רלוונטית למובנו של המונח "קפדן" בדברי חז"ל. אדם נבו;שיחה 08:57, 18 ביוני 2009 (IDT)

מהיכן המידע[עריכת קוד מקור]

התאכזב מהמדיניות הבריטית, והגיע למסקנה כי יש להגשים את הקמת המדינה בכוחו העצמי של היישוב, ואפילו במחיר התנגשות עם שלטונות המנדט. מה מקור המידע על חתירתו של ארלוזרוב להתנגשות עם שלטונות המנדט? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוספתי "תבנית דרישת מקור". נקווה שמשתמש:אברהם אמיר, שכתב את בסיס הערך כולל המשפט הנ"ל, ישיב על שאלת האלמוני.אודי - שיחה 15:01, 18 ביוני 2009 (IDT)

מחפש תמונה[עריכת קוד מקור]

יש תמונה מפורסמת שבה היטלר, בבגדים אזרחיים כמעט משתחווה לנשיא הינדנבורג. תמונה שהיא מלאכת מחשבת של תעמולה. Anonymous - שיחה 17:51, 17 ביוני 2009 (IDT)

Bundesarchiv Bild 183-S38324, Tag von Potsdam, Adolf Hitler, Paul v. Hindenburg.jpg

זאת? ‏Ori‏ • PTT‏ 17:58, 17 ביוני 2009 (IDT)

האם שם המשפחה פררה הוא שם משפחה של יהודים אנוסי ספרד או יהודים בכלל?[עריכת קוד מקור]

מנסה לאתר את מקור שם המשפחה פררה(עץ אגס). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש יהודים ספרדים בשם פררה75.5.79.115 01:00, 18 ביוני 2009 (IDT)
פררה הוא שם משפחה ספרדי. האגס קרוי בספרדית Pera, אבל פררה נהגה בפ רפויה. המקור של השם הוא מהברזל (לטינית- Ferrum). בספרדית עתיקה Ferreo פירושו נפח, מכאן גם נפוץ שם המשפחה פרר (Ferrer). מתקופות יותר מאוחרות נפוצו השמות Herrero ,Herrer ו-Herrera. בערך פררה מופיעה רשימה קצרה (מאוד) של אנשים בעלי השם הזה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 14:02, 18 ביוני 2009 (IDT)

לפי המילון של גוגנהימר לשמות יהודים בגוגל, השם שינה את ההיגוי מ f ל p בהשפעת הכתב העברי כמו פילוסוף שהפך ל Peilosoff.אבל... מצד שני Pereira אינו שם ספרדי אלא פורטוגלי שמשמעו עגס בפורטוגזית. משפחות הבנקאים פרייר Pereire בצפרת היו ממוצא יהודי פורטוגזי. כמו השמות Mendes Rodriguez Da Silva Espinosa, Torres Soares Fernandez אלו שמות פורטוגלים שאומצו גם על ידי יהודים, כנראה יותר בתקופה של ההתנצרות - הנוצרים החדשים או האנוסים. Ewan2 - שיחה 05:35, 19 ביוני 2009 (IDT)

השיער מתכהה במהלך הילדות[עריכת קוד מקור]

במשפחתי ישנה תופעה תורשתית מעניינת שאינני מבין את המנגנון התורשתי שמאפשר אותה: השיער של רובנו מתכהה במהלך הלידות שלנו. חלק מהאנשים שאני מספר להם את זה מופתעים מאוד. מה גם שאחרי ששיערינו משחיר, אנו נראים כה כהים שאנשים מתקשים מאוד להאמין שכפעוטות היינו בלונדינים. אנשים אחרים מספרים לי שהם כבר שמעו על התופעה. בכל מקרה, איש מעולם לא סיפר לי על תופעה הפוכה שבה השיער מבהיר במהלך הילדות.

עוד פרט מעניין הוא שקצב ההתכהות שלנו שונה וגוון. למתכהים הכי מהירים ביניו יש שיער שחור כבר בגיל שלוש (אני, אבי). למתכהים הכי איטיים בינינו יש שיער שחור רק בגיל 17. אני גם לא מצליח לקשור, לפחות לא בקלות, את קצב התכהות השיער שלנו גם גורמים אחרים כגון צבע השיער של ההורה השני. ההתכהות הכי איטית הייתה אצל בני הדודים החצי עירקיים שלי. לשלושת ילדי, כולם מאותה בת זוג, שהוריה שלה בצבעים שונים, יש קצב התכהות מגוון.

נראה לי שהתכונה הזו לא בתאחיזה למין. ברור לי שמקורה באבי סבי. ברור לי ששתי בנותיו ירשו אותה כמו גם לפחות אחד משני בניו. אחד מבניו ואחת מבנותיו הורישו אותה. הבן שלא הוריש אותה הוא זה שאיני יודע אם ירש אותה ולבת שלא הורישה אותה פשוט אין ילדים. 76.202.235.112 03:17, 18 ביוני 2009 (IDT)

להסביר את המנגנון המדעי איני יודע, אך אוכל לחזק את דבריך - גם אני נולדתי עם שיער בהיר מאוד (צבע שערות קלח התירס) ובמהלך השנים הוא התכהה. כך קרא גם לילדי שנולדו עם שיער בהיר מאוד ועינים כחולות ובמהלך הזמן התכהו, השיער והעיניים. כעת אני רואה את התופעה אצל נכדי. בברכה. ליש - שיחה 06:02, 18 ביוני 2009 (IDT)

יש מאמר על כך בויקיפדיה האנגלית, Human hair color הנה המשפטים הרלבנטיים:

Children born with some hair colors may find it gradually darkens as they grow. Many blonde, strawberry blond, light brown, or red haired infants experience this. Changes in hair color typically occur naturally as people age, eventually turning the hair gray and then white. This is called achromotrichia. More than 40 percent of Americans have some gray hair by age 40, but white hairs can appear as early as childhood. The age at which graying begins seems almost entirely due to genetics. Sometimes people are born with gray hair because they inherit the trait.

Yoavd - שיחה 09:33, 21 ביוני 2009 (IDT)

המשפט הראשון חוזר על העובדות בלי להסביר אותן. המשפט השני קושר כביכול את תופעת התכהות השעיר בילדות להתבהרותו בזיקנה. תופעת ההתבהרות בזיקנה כן מוסברת, כן אוניברסלית ואינה נחלת מיעוט. ההסבר להאפרת השיער הוא יציאה מכלל פעולה של תאים המיצרים פיגמנט. אם היה קשר בין זה לבין נושא השאלה, כולנו היינו נולדים עם שיער שיבה, מתכים ומחדש מגיעים לשייבה. זה לא קורה בכלל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:26, 21 ביוני 2009 (IDT)

היכן הערך על "בית ספר לתסריטאות"[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין לקרוא מידע אמיתי על בית הספר לתסריטאות של עידית שחורי מדוע אין על זה ערך? "רן"

אם אתה נורא נורא נורא רוצה לקרוא אתה יודע שתוכל להכנס לאתר הבית של בית הספר. לקישור ששמת בערך עידית שחורי ואני שחזרתי לפני דקה. סקרלטשיחה 11:18, 18 ביוני 2009 (IDT)

ניסוי בלייזר ואמר"ל[עריכת קוד מקור]

תנו לי רעיון לניסוי מעניין בלייזר אינפה-אדום ואמר"ל בחדר חשוך. פשוט יש לי גישה לציוד כזה ובא לי "לשחק" איתו קצת. אולי משהוא עם התאבכות... 79.179.123.53 19:55, 18 ביוני 2009 (IDT)

מחיר/ מוכר[עריכת קוד מקור]

למה מחיר נכתב עם ח' ואילו מוכר [חנווני] נכתב עם כ'? הגיוני ששניהם באים מאותו שורש, אז למה יש הבדל בינהם?

מדובר בשני שורשים אכדיים שונים, מחיר נגזר מ-MAHIRU בעוד שמוכר נגזר מ-MAKKURU. בברכה. ליש - שיחה 19:56, 19 ביוני 2009 (IDT)
שלום, ליש. היה מעניין לראות את תשובתך, משום שזה טוב למצוא שותף אטימולוגי. מהשורשים הללו מתחיל הרי הכל, או לפחות ליבתה של שפה, ומשם מקבלות תופעות לשוניות רבות מובן פשוט ומדוייק. שבת שלום, בנצי - שיחה 09:06, 20 ביוני 2009 (IDT)
Face-smile.svg. ליש - שיחה 09:19, 20 ביוני 2009 (IDT)
שכחתי לשאול קודם: מן הסתם אתה יודע על ספר או שניים בתחום זה, ואשמח לדעת על כאלה. ככל הידוע לי, יש מעט מאוד, ולמזלי, יש לי את המעט שמציע אבן שושן, אבל זה אינו רחב דיו. תודה, בנצי - שיחה 12:31, 20 ביוני 2009 (IDT)
אני נעזר לא מעט במילונים, לקסיקונים וספרי עזר אחרים משל פינס (האב והבן), אלקלעי, אריה קומיי, ראובן סיון ועוד. ממליץ בחום על סדרת הלקסיקונים של הוצאת דביר. בברכה. ליש - שיחה 12:56, 20 ביוני 2009 (IDT)

פלטינה[עריכת קוד מקור]

האם פלטינה יקרה יותר מאשר זהב? מהו שוויה? שמעתי כי אנשים שעוברים תאונות דרכים שונות משתילים להם פלטינה, כמה הפלטינה הזו שווה? (נגיד עם למישהו שמו פלטינות ברגל, כמה זה שווה בשוק?) רוב תודות, דוד שמחה

אם אתה מתכנן להתנפל על מישהו, לנסר לו את העצמות, לחלץ את התותבות המושתלות בו ולמכור בשוק, אני מציע לך לרדת מהרעיון. זה לא ישתלם.
אם השאלה שלך תיאורתית יותר, אז התשובה היא שמחיר הפלטינה אינו בהכרח מרכיב חשוב בתותב לאיחוי עצמות. תותב לאיחוי עצמות מכונה פלטינה אבל אני לא בטוח שכל כולו עשויי מפלטינה. התותב צריך להיות בעל שטח פנים שאינו מגרה את המערכת החיסונית ולכן הוא יכול להיות מפלטינה, או רק מצופה פלטינה, או אולי אפילו מחומר שונה לחלוטין. כמו כן, חלק נכבד מהמחיר שלו הוא מחיר הניתוח לרבות הפעלת ציוד הניתוח, הצוות המיומן, הפקידים וכיוצא בזה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:20, 19 ביוני 2009 (IDT)
במה שונה פלטינה ממתכות אחרות, מבחינת גירוי המערכת החיסונית ? ולמה אתה מתכוון בגירוי מערכת זו ? הרי המולקולות הפעילות במערכת זו ברמותיה השונות, מגיבות לאתרים חלבוניים. ההיבט החשוב לגבי מתכת זו הוא העובדה שבתנאים פיזיולוגיים היא אינה מגיבה כימית עם הסביבה שלה, ולכן אין חשש מהרעלת מתכת וכיוב'. מלבד זאת, צריך להזכיר גם את חוזקה ואת תכונותיה המכניות בתנאים של עומס, גם ממושך וגם פתאומי. היא אמנם אינה המתכת היחידה שניחנה בסגולות אלה, אבל מתקיימים בה שתי הדרישות, המכנית והכימית, ומכאן הבחירה בה, על אף היותה יקרה יחסית. אלמלא הדרישה המכנית, היו, מן הסתם, בוחרים בזהב. בנצי - שיחה 09:01, 20 ביוני 2009 (IDT)
פלטינה יקרה כיום ב-30% בערך יותר מזהב. מחירה כ-1200 דולר לבוליון, כלומר כ-38,500 דולר לקילוגרם. ‏odedee שיחה 07:24, 19 ביוני 2009 (IDT)

אקילה[עריכת קוד מקור]

מישהו אולי יודע מה מקור השם "אקילה"( כוונת לילה לM4)? 79.179.123.53 23:52, 18 ביוני 2009 (IDT)

כך קרא לה היצרן Litton - שם הדגם של הענתיקה הזו הוא Aquila. ‏odedee שיחה 00:12, 19 ביוני 2009 (IDT)
זאת מלה לטינית שפירושה הוא נשר או נס הנשר של הלגיונות הרומאיים.79.182.66.21 04:11, 19 ביוני 2009 (IDT)
נכון, כמובן... ‏odedee שיחה 07:11, 19 ביוני 2009 (IDT)

NPOV[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר? אנדר-ויק - שיחה 05:06, 19 ביוני 2009 (IDT)

נקודת מבט נויטרלית neutral point of view.Ewan2 - שיחה 05:23, 19 ביוני 2009 (IDT)

חיפוש ספר הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור]

אני מחפשת האם ניתן לקרוא באתר כלשהו את ספר הקהילה היהודית בעיר ארנהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, הקפידי נא לחתום בסוף הודעתך / פנייתך. שנית, נסי באתר 'יד ושם'. שם הייתי מתחיל. מלבד זאת, 'יד ושם' הוציאה סדרה של ספרי פנקס הקהילות, שנועדה לתעד את קורותיהם של כל הקהילות היהודיות שהיו תחת כיבוש גרמני ונפגעו בשואה. אם עיר זו בגרמניה, אני בטוח שתהיה התייחסות אליה בכרך העוסק בגרמניה. הם יורדים לפרטים הכי קטנים, כולל התייחסות לקהילות נידחות וזעירות. בהצלחה, בנצי - שיחה 08:49, 20 ביוני 2009 (IDT)

אדמנית עשבונית[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לקנות בצלים של אדמונית עשבונית ואם כן מתי? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האדם המבוגר ביותר בישראל שעדיין חי[עריכת קוד מקור]

אהלן! שאלתי מופיעה בכותרת,אך אחזור עליה: מי הוא האדם המבוגר ביותר שעדין חי מישראל? תודה רבה לעונים, אמיר. 83.130.152.55 17:17, 19 ביוני 2009 (IDT)

עזרה בנושא ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום אני רואה פה אנשים שיש להם חתימה לדוגמא "בנצי" או "odedee" ואני לא מצליח להוסיף חתימה כזאת משלי ..

רק למומחים יש כזאת חתימה ?

כתוב ~~~~ ושמור. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 17:27, 19 ביוני 2009 (IDT)

פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה[עריכת קוד מקור]

מה העניין של השילוב הזה באוקספורד? הוא מופיע במספר ערכים בלתי מובטל. 77.126.25.26 18:56, 19 ביוני 2009 (IDT)

גם באוניברסיטה העברית יש תכנית של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה. דוד - שיחה 04:11, 21 ביוני 2009 (IDT)

למה חתולים מלקקים את השפתיים אחרי האוכל?[עריכת קוד מקור]

האם זה בגלל שטעים להם, או מטעמי היגיינה (או שניהם)? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ואולי כדי לנצל כל טיפה? אדם נבו;שיחה 19:41, 19 ביוני 2009 (IDT)
גם וגם כדי לנקות את עצמם. החתולים משתדלים מאוד לשמור על ניקיון פרוותם. בברכה. ליש - שיחה 19:50, 19 ביוני 2009 (IDT)
נשמע כמו ההתחלה של הבדיחה עם הכלב. "כי הם יכולים..." תומר א. - שיחה 00:15, 20 ביוני 2009 (IDT)
תומר, ביהייב. אנדר-ויק - שיחה 05:22, 21 ביוני 2009 (IDT)
יורסלף (המשך). בנצי - שיחה 09:40, 21 ביוני 2009 (IDT)
והסיבה שחתולים הם נקיים במיוחד היא לא ערכית, אלא שחתולים משתמשים בצייד מן המארב, וחשוב שטרפם לא יריח אותם גם ממרחק קצר. Valleyofdawn - שיחה 00:35, 22 ביוני 2009 (IDT)

ד"ש עם שיר[עריכת קוד מקור]

כמה שנים הייתה התוכנית באוויר? האם הגישו אותה מגישים יוצאי דופן במהלך השנים? למה ביטלו אותה? מה בדיוק היה הפורמט שלה? (אני מניח שלשאלה האחרונה תשובה קלה, ובכל זאת אולי ישנם הבדלים כלשהם בין הכותרת לבין הפורמט המדויק.) אדם נבו;שיחה 19:52, 19 ביוני 2009 (IDT)

סודה[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר בין סודה (להלן "מים מוגזים") לאבקה המכונה סודה לשתייה? ואם לא, איך התגלגל לשתיהן אותו שם? סתם עומרשיחה 00:07, 20 ביוני 2009 (IDT)

יש קשר ואין קשר כנראה שזה קשר היסטורי ראה פירושונים באנגלית לסודה אחד הפירושים הוא Sodium bicarbonate היא האבקה המכונה סודה לשתייה. המילה סודה לחומרים בסיסיים מקורה בלאטינית של ימי הביניים ושימשה בחומרים סודה לכביסה - Sodium carbonate, סודה לאפייה/שתייה - Sodium bicarbonate וסודה קאוסטית נתרן הידרוקסידי - Sodium hydroxide. המילה סודה היא מקורה של המילה סודיום - נתרן מרכיב ‏חשוב בחומרים אלו, והקשר בינם למי סודה קיים גם בשפות רבות. המילה סודה למי-סודה מוזכרת לראשונה בכתב בשנת 1834, מי הסודה הומצאו באנגליה בשנת 1767.‏ בגרמנית Sodawasser הם מים מינרליים טבעיים ותוססים המכילים באופן טבעי סודה לשתייה.Avin שיחה‏ 14:59, 20 ביוני 2009 (IDT)

היכן ניתן לצפות ברשת במחירי נפט עדכניים?[עריכת קוד מקור]

השאלה בכותרת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הנה אחד מהקישורים הרבים לנושא: [3] Yoavd - שיחה 09:08, 21 ביוני 2009 (IDT)

הז"י בספר הרחובות של עיית ת"א[עריכת קוד מקור]

ההגדרת הז"י של ספר הרחובות של ת"א שונתה. ברצוני לקבל חוות דעת מומחה בנושא בהתייחס לכאן . מנשה ליבוביץ - שיחה 07:21, 20 ביוני 2009 (IDT)

מדרש על יצחק[עריכת קוד מקור]

האם נכון שקיים מדרש שעוסק ביצחק ובו הוא באמת מוקרב על הר המוריה?82.81.152.206 12:32, 20 ביוני 2009 (IDT)

ככל הידוע לי, מדרשים לא עוסקים בתיעוד עובדות. אם כי חלק מהם משמר מסורות קדומות למדי, שלא תמיד נבחרו להיות מוצגות בקנון התנכ"י. בנצי - שיחה 12:41, 20 ביוני 2009 (IDT)
כן. "ר' יצחק נפחא אמר: אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום" (תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סב עמוד א, ובמקבילות) דוד - שיחה 04:07, 21 ביוני 2009 (IDT)
הכוונה שם היא שזכותם של אברהם ויצחק שהיו מוכנים לבצע את ההקרבה קיימת כאילו היא בוצעה. ברור שאין אף דעה שיצחק אכן הוקרב, וסביר להניח שאם היה קורה כדבר הזה, לא היינו כאן כדי לדבר על זה. כוזרי - שיחה 11:34, 21 ביוני 2009 (IDT)
זכות זו שאתה מדבר עליה היא פרשנות, משום שהיא חייבת ליצור התאמה עם הנרטיב המקראי. אבל יתכן ובכל זאת מדרש זה נשען על מסורת קדומה, כפי שציינתי קודם. באשר ל"להיות כאן" או לא, זו כבר שאלה של אמונה בנכונותה העובדתית של המסורת בדבר האבות. אין אנו יודעים אם אכן היו כאלה, או שזהו מיתוס שעבר במסורות הקדומות, והשתרש בקנוניזציה של תולדות האומה. בנצי - שיחה 12:02, 21 ביוני 2009 (IDT)
בכל מקרה ברור שיצחק לא הוקרב על המזבח, ממה נפשך: אם המסורת בדבר קיומם של האבות נכונה, הרי שהעובדה שאנו כאן מוכיחה כי הוא לא הוקרב. אם היא לא נכונה, ברור שהוא לא הוקרב. אי אפשר לתפוס את החבל בשני קצותיו. זה קצת מזכיר חלק מהנוצרים שלא מאמינים שישו היה קיים, אבל מאמינים שהיהודים צלבו אותו. כוזרי - שיחה 15:42, 21 ביוני 2009 (IDT)
או כמו שכותב חורחה לואיס בורחס ב"מחקרו של אברואס": "שונאיו נשבעו, באותו הגיון מיוחד שמעניקה השנאה, כי רגלו לא דרכה מעולם בסין, וכי במקדשיה של ארץ זו הוא אף כפר באללה" (גן השבילים המתפצלים, עמ' 41). אדם נבו;שיחה 18:25, 21 ביוני 2009 (IDT)
יש מדרש כזה שיצחק נשחט והקב"ה החיה אותו לאחר מכן, המובא בשיבולי הלקט (עמוד ט'): "כשנעקד יצחק אבינו על גבי המזבח ונעשה דשן והיה אפרו מושלך על הר המוריה, מיד הביא עליו הקב"ה טל והחיה אותו, לפיכך אמר דוד 'כטל חרמון שיורד על הררי ציון' וגו' - כטל שהחיה בו יצחק אבינו" וכן בפיוט לר' אפרים מבונא. ראו כאן. אסי אלקיים - שיחה 21:25, 21 ביוני 2009 (IDT)
לכוזרי, וגם לאדם, החביבים. השתדלתי למצוא סימני שפשוף בידיי ולא מצאתי (Face-smile.svg). לא תמיד מה שנראה ממבט ראשון, הוא אכן כך. וזה הולך גם הפוך: מי שמסור לאמונתו בקיומו של האל ובמעורבותו הממשית, יכול גם להאמין שהיתה קימה לתחיה. גם לנוצרים יש משהו דומה. נחזור להתחלה: נניח שהסתובב בין שבטי הסביבה מיתוס שכזה, שהיה מספיק חשוב ומרכזי כדי להשתרש בתודעת רבים, וביחוד בתודעת המנהיגים הרוחניים. בשלב מסוים, בעת התהוות הקנון של מוצא הלאום ויצירתו, הסיפור מוטמע עם השינויים וההתאמות הנחוצות. זה קורה בתרבויות ודתות רבות. באיסלם למשל, לקחו את סיפור העקידה כמות שהוא, וערכו בו שינוי קטנטן: החליפו את זהות הקורבן. ואם כבר, אז עוד שאלה: מנין להם שהם אכן דווקא צאצאיו של איזשהו ישמעאל ? ממסורת עצמית שלהם ? או שמא, 'ירשו' זאת מהתיאור התנכ"י שנוכחותו היתה דומיננטית בעת התהוות האיסלם לפני כ-14 מאות ? ובהמשך, נכסו אותו לעצמם, מבלי שישאר שריד למסורות המקוריות. לך תדע. בנצי - שיחה 12:01, 23 ביוני 2009 (IDT)
חברים שלי טיילו בפולינזיה ובהוואי ופגשו שם מקומיים שמשוכנעים שהם בני שבטים עבריים ("אתם משבט יהודה? מגניב, אנחנו משבט ראובן"). יש המשערים שכך גם עם "בני המנשה" - מסיונרים נוצרים שכנעו אותם בהיותם צאצאים של עם קדום. יוסאריאןשיחה 12:14, 23 ביוני 2009 (IDT)

אויקוסמוס[עריכת קוד מקור]

שלום! קראתי לאחרונה את הסיפור ואת המחזה "סולון בלודיה", כאשר באחד מהם שמו של הנער מתורגם ל"אבקוסמוס", ובשני ל"אויקוסמוס". שאלתי היא - מהי ההגיה הנכונה של השם [השם במקור הגרמני: Eukosmos]? [אשמח אם תנקדו]. תודה! אביעד 299 - שיחה 21:13, 20 ביוני 2009 (IDT)

נראה שזה אותו דבר כמו בפסבדו-פסידו וסטיו-סטו(ו -עיצורית), ולמיטב הבנתי זה קשור לתפקיד הכפול (ואולי משולש) של V בלטינית, גם /v/ וגם /u/. פנה גם לייעוץ הלשוני (ממליץ להעביר את ההודעה). סתם עומרשיחה 21:44, 20 ביוני 2009 (IDT)
העברתי לייעוץ הלשוני ואפילו קיבלתי שם תשובה קצת יותר ברורה... תודה בכל מקרה. אגב, אתה לא אמור להיות בצבא? אביעד 299 - שיחה 23:09, 25 ביוני 2009 (IDT)
מדובר בדיפתונג בשפה היוונית, שאותו מתעתקים באופנים שונות במסורות לשוניות שונות; העברית ירשה צורות תעתיק מכמה מסורות כאלו במקביל, בהתאם לתקופה או לזהות המתרגם לעברית. כך, למשל, מי שמושפע מן המסורת הרוסית, יתעתק את הדיפתונג היווני eu כ-"אֵב", בעוד שמי שמושפע מן המסורת הגרמנית יתעתק אותו דיפתונג כ-"אוֹי", בדומה להגיית הצירוף eu בגרמנית. בעשורים האחרונים נהוג יותר לנקוט תעתיק מדויק יותר, כלומר קרוב יותר ליוונית, ולכן אֵוּריפידס ולא אבריפידס (בהשפעת הרוסית) או אויריפידס (בהשפעת הגרמנית). Ijon - שיחה 13:31, 22 ביוני 2009 (IDT)
אסף, שכחת כמובן "אֵי". אביעדוסשיחה 22:43, 27 ביוני 2009 (IDT)

מוזיקה טורקית, מי מכיר מי יודע[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בשם של להקה טורקית שעושה מוזיקה עממית, אבל נתקלתי בו רק בצרפתית (בתוכנייה של איזה פסטיבל פריזאי שנערך בסוף יולי): Les Bohèmes de Thrace. מישהו יודע פרטים? אתר שאפשר לשמוע בו אותם? סתם עומרשיחה 21:55, 20 ביוני 2009 (IDT)

נסה לשאול אולי בפורום טורקיה שפה ותרבות של "תפוז".אודי - שיחה 10:56, 21 ביוני 2009 (IDT)

בנוגע לערכים חדשים[עריכת קוד מקור]

שלום . שמתי לב שלכל ערך יש שיחה שבו מפורט ההליך לכתיבת הערך . אשמח לדעת היכן אני יכול למצוא ערכים שרוצים לפתוח וכיצד אוכל להתייעץ בעריכת ערכים והוספתם ואפילו ייעוץ לקראת ערך חדש .

תודה (מקווה שאני חותם נכון) 03:06, 21 ביוני 2009 (IDT)


למה זה לא חתם לי כמו שצריך ?! Shakiharari - שיחה 03:17, 21 ביוני 2009 (IDT)

לרשותך לפי הסדר ויקיפדיה:בקשת ערך, ויקיפדיה:חממה, ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ועזרה:חתימה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:07, 21 ביוני 2009 (IDT)

רע"ם או קע"ם - הערך[עריכת קוד מקור]

אני חושב שבערך רע"ם (קע"ם) חסרים כמה דברים למדנו בשעור היסטוריה שירדן הצטרפה אף היא לפני מלחמת ששת הימים לאיחוד זה. אני לא יודע עד כמה המורה שלי צודקת אבל מה דעתכם ? בנוסף היא לא הזכירה שסוריה פרשה בשנת 61 אלא לאחר המלחמה. הבחירה של הסורים בבעת' המפלגה הקיצונית לא הוציאה את סוריה מהאיחוד אלא רק גרמה לנאצר לחשוש למעמדו ולהיות יותר תוקפני. יש מישהו שיכול לאמת לשלול את שאלותיי בבקשה?Shakiharari - שיחה 03:44, 21 ביוני 2009 (IDT)

אאל"ט, האיחוד התפרק כמה שנים לפני מלחמת ששת הימים, וירדן לא הצטרפה אליו. ירדן הצטרפה להסכם הגנה מפני ישראל לפני המלחמה.יואלפ - שיחה 07:30, 21 ביוני 2009 (IDT)
יואל צודק והמורה שלך טועה בגדול. האיחוד התפרק ב-1961 וירדן מעולם לא הצטרפה אליו, היא אכן הצטרפה להסכם הגנה ממש לפני המלחמה. אביהושיחה 19:29, 21 ביוני 2009 (IDT)
אבל כן ניסו לכפות עליה להצטרף, את שמעתי ממקור מוסמך מאוד. אבל לא כתוב על זה כלום כאן. למה? סתם עומרשיחה 23:27, 21 ביוני 2009 (IDT)

נקודת פיתול[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#נקודת פיתול

זיהוי צמחים. דחוף![עריכת קוד מקור]

אני מתכננת איזו פעילות עם הילדים בגן של בתי מחר, וזקוקה לזיהוי מהיר של הצמחים בתמונות הבאות. היש בוטנאי בקהל? תמרה שיחה 15:39, 21 ביוני 2009 (IDT)

הימני ביותר בשורה השניה הוא פוקסיה. עידושיחה 15:49, 21 ביוני 2009 (IDT)

אני חושב שאם לא תקבלי תשובה בזמן, הילדים די יקבלו כל שם שתחליטי עליו. ‏Ori‏ • PTT‏ 17:24, 21 ביוני 2009 (IDT)
איזו מין אמירה זאת? "הילדים הם ממילא אהבלים, אז תקשקשי לה מה שבא לך? חוץ מזה, ומה הסקרנות הטבעית שלי? (: תמרה שיחה 17:31, 21 ביוני 2009 (IDT)
את זה כבר משהו אחר. ואגב, לא קשור לילדים. גם לי היית יכולה לומר שהשני מימין היא פרוקית לבנת כותרת. הייתי קונה. ‏Ori‏ • PTT‏ 17:38, 21 ביוני 2009 (IDT)
בבקשה, הוספתי שמות וקישורים לערכים שאפשר ללמוד מהם מעט. מקווה שאורי מאמין לי. בהצלחה, אמנון שביטשיחה 17:54, 21 ביוני 2009 (IDT)
אמנון, תעשה לי פרח! תודה רבה Face-smile.svg תמרה שיחה 18:00, 21 ביוני 2009 (IDT)
בשמחה. אגב, שימי לב לניקוד של "אוּרָנית" (מלשון "אוּר" = אש). אמנון שביטשיחה 18:15, 21 ביוני 2009 (IDT)
איזה אוסף יפה ! יבורכו השואלת והמשיבים גם יחד, ובפרט אמנון. עוד מעט יעלו שאלות דומות משלי, לאחר עריכה ראשונית, שאפילו טרם התחלתי בה. בנצי - שיחה 20:27, 21 ביוני 2009 (IDT)

אגב, כל אלה (ועוד - זיהיתי הרבה בעצמי) פרחו הבוקר לתפארה ברחוב טורא בימין משה. תענוג! תמרה שיחה 23:19, 21 ביוני 2009 (IDT)

מאיר שמגר ובן-ציון שטרנברג[עריכת קוד מקור]

האם הם אב ובנו? או שמדובר בצירוף מקרים? תודה, ‏עמיחי 16:48, 21 ביוני 2009 (IDT)

כנראה שכן. הכרתי שטרנברג נוסף, גבריאל שטרנברג, קצין במשטרת ישראל, שהיה גם הוא, כמו שמגר, מאנשי לח"י שהוגלו וכמו בן ציון היה יליד צ'רנוביץ - הוא סיפר לי ששמגר קרוב משפחתו. בברכה. ליש - שיחה 17:31, 21 ביוני 2009 (IDT)
אתפלא אם לא. אבל יש סימני שאלה, למשל: דנציג, עלייה ב-1939/1940.. אביעדוסשיחה 17:39, 21 ביוני 2009 (IDT)
חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי שום מקור, גם לא בערכים עליהם ב"הכל פוליטי". גם לא מוזכר שם שהיה לו בן שהיה הפרקליט הצבאי הראשי. דבר זה הביא אותי לאנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, ושם בעמוד 3263 כתוב שהיה לשטרנברג בן אחד בשם אפרים (אלפרד) שהיה פקיד. לפי שעה שמתי תבנית מקור על הערך בן-ציון שטרנברג ואכתוב הודעה בלוח המודעות. ‏עמיחי 19:17, 21 ביוני 2009 (IDT)
המקור שלפיו נכתב שהבן היה פצ"ר הוא מקור מיושן למדי, משום שבהמשך הקריירה שלו מילא הבן תפקידים חשובים יותר. דוד שי - שיחה 20:20, 21 ביוני 2009 (IDT)
לא הבנתי. אתה אומר שהוא אכן הבן שלו? איך זה מסתדר עם המקור שהבאתי? האם יש מקור שהוא אכן בנו? ‏עמיחי 20:48, 21 ביוני 2009 (IDT)
אין לי מושג מה נכון. הערתי התייחסה רק למקור שלכאורה היה לנגד עיני מי שהוסיף מידע זה לערך. דוד שי - שיחה 21:31, 21 ביוני 2009 (IDT)
טוב, נחכה לראות אם מישהו יענה כאן או יספק מקור. תודה, ‏עמיחי 21:35, 21 ביוני 2009 (IDT)
בשלב זה הסרתי את המשפט, משום שיש לי ספק גדול בנכונותו. דוד שי - שיחה 21:40, 21 ביוני 2009 (IDT)
אכן כך. בערך על שמגר כתוב שהוא נולד "לאביו אלעזר שטרנברג מאודסה (בנו של מירון שטרנברג מגדולי הסוחרים היהודים בדרום רוסיה. היה ספק הנשק להגנה היהודית באודסה בשנת 1905) ולאמו דינה בת ישראל בונפלד מאומן (רוסיה)". (מקור) ‏עמיחי 21:51, 21 ביוני 2009 (IDT)

מדע המדינה[עריכת קוד מקור]

האם ישנם כיום בעולם שטחי אדמה ללא ריבונות מדינית כלשהי? כלומר שטחים שלא "שייכים" לאף אחד? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראו אנטארקטיקה. בנוסף לכך יש באוקיאנוסים איים קטנים, לרוב שוממים, שאף מדינה לא טרחה להכריז ריבונות עליהם. יש גם איים המופיעים ונעלמים כתוצאה משינוי בגובה פני המים או כתומאה מעליית פני הקרקע בגלל תנועה טקטונית או בגלל התפרצויות וולקניות. בברכה. ליש - שיחה 18:07, 21 ביוני 2009 (IDT)
תודה על התשובה. מוכר לי המקרה של אנטארקטיקה. לגבי האיים האחרים שציינת, האם מהמצב המתואר נובע שפלוני אלמוני שמחליט לתבוע ריבונות במקומות אלה זכאי לה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זכאי לה על פי איזה קריטריונים? הרי אין שם מערכת חוקתית...
שאלתך מקבילה לשאלה באיזו זכות רשאיות מדינות להחזיק באדמותיהן. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 20:00, 21 ביוני 2009 (IDT)
מבחינת החוק הבינלאומי, הכרה של האו"ם וכדומה
לאנשים פרטיים אין מעמד - רק למדינות ריבוניות. בברכה. ליש - שיחה 22:26, 21 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכהריבונות היא עניין מוזר, בעיקר מתבסס על ההיסטוריה. יש גם "נספח" בנושא. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:34, 21 ביוני 2009 (IDT)
אין ספק בעיני שאדם שרוצה להשתלט על פיסת אדמה שכוחת אל, ככל הנראה ללא ערך אסטרטגי-צבאי, מחצבים או אפילו גודל סביר - יכול לעשות זאת ובתנאי שיהפוך את גירושו לטרחה רבה מדי עבור מי שלא ירצה בזאת. ההשתלטות תהיה לכל הפחות דה פקטו, ואז, כפי שהעיר ארנון, אחרי זמן מסויים היא תהפוך לדה יורה. בעוד שיתכן (לא בדקתי, אבל סביר) שמדובר בעבירה על החוק הבינלאומי, או לכל הפחות יציאה מהגנתו של זה - זה לא מומלץ בעליל ונשאלת השאלה עד כמה אדם צריך לסבול מחייו תחת ריבונות ממשלתית כלשהי עד שהוא מוכן לצאת למקום נידח ולהכריז על עצמו שליט על אבנים ומלך על חצץ.
בנימה מבודחת יותר, ראו רפובליקת קונץ'. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:41, 21 ביוני 2009 (IDT)

היו מקרים מעולם. למשל נסיכות סילנד. פעם היא הייתה מקום שאיש לא טרח להיות בו ויום אחד מישהו, מאוד נודניק, טרח כן להיות שם. שטח הפרק נוסף מצוי בין עירק, כווית, ירדן וסעודיה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:58, 21 ביוני 2009 (IDT)

וחוץ מזה יש שיטחי הפקר בין ישויות מוניציפליות. בהתחלה זו איזו ביצה שאף עירייה לא מעוניינת בה. אחר כך מישהו מתפתח שם ופתאום כל העיריות בסביבה רוצות ממנו ארנונה. היה מקום כזה בפרוורי החוף הצפוני של שיקגו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:01, 21 ביוני 2009 (IDT)
עוד כמה שנים גם הירח יתפצל לנסיכויות. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:06, 21 ביוני 2009 (IDT)
ליש- ציינת כי רובם של האיים אינם מאוכלסים. האם ידוע לך על אי כזה שהינו מאוכלס? 00:14, 22 ביוני 2009 (IDT)
את מי אתה מתכנן לשגר לשם?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:42, 22 ביוני 2009 (IDT)
מדוע שהכרזת ריבונות על שטח שאינו תחת שליטה של ישות מדינית כלשהי תחשב כעבירה על החוק הבינלאומי?
שאלה טובה יותר היא מי מחוקק חוקים בין לאומיים. אולי כשנבין מי מחוקק נבין למה חוקקו כל מני חוקים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:03, 23 ביוני 2009 (IDT)
יש כללים במשפט הבין לאומי להכרזה על ריבונות. לא ניתן להכריז ריבונות סתם כך, גם על שטחים שאינם תחת שליטה של יישות מדינית אחרת. למשל, ממלכת ירדן הכריזה ריבונות על שטחי הגדה המערבית, אולם הכרזה זו לא הוכרה דה יורה על ידי אף אחת ממדינות העולם מלבד שתיים (בריטניה ופקיסטן), בגלל היותה מנוגדת לכללי המשפט הבינ"ל. לבסוף, בשנת 1988 (הרבה אחרי שהגדה המערבית לא היתה בשליטתה גם דה פקטו) ויתרה ירדן על תביעתה לריבונות שם. עדו - בערך מקורות המשפט הבינלאומי הפומבי ניתן לראות איך נוצרים "חוקים" בין לאומיים. רציונל - שיחה 00:06, 23 ביוני 2009 (IDT)
והרימה להנחתה לתביעה אחרת, בעייתית לא פחות. בנצי - שיחה 08:22, 24 ביוני 2009 (IDT)

גיל פרישה לפנסיה[עריכת קוד מקור]

מדוע נשים יוצאות לגמלאות לפני גברים? תודה מראש, נדב.

למען הדיוק, בישראל נשים רשאיות לפרוש לפנסיה בגיל מוקדם מאשר גברים, אך אינן חייבות לעשות זאת. מדוע זה כך? בגלל מנהגי הנישואים. היה מקובל שהגבר מבוגר בשנים אחדות מאשתו. גיל פרישה אחיד היה גורם לכך שהגבר יפרוש שנים אחדות לפני אשתו, ולכן ישב בבית לבדו. דוד שי - שיחה 19:52, 21 ביוני 2009 (IDT)
מאותה הסיבה נשים משרתות שנתיים ולא שלוש שנים?
מעניין שפמיניזם אינו מושך לכיוונים הללו. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 19:59, 21 ביוני 2009 (IDT)
למה גיל הפרישה לא צמוד לשום דבר שניתן לעקוב אחריו כגון תוכלת החיים (שעולה כל הזמן ומותירה את גיל הפרישה מאחור), מדד כל שהוא לירידה בכושר העבודה, סוף גיל הפריון המיני בנשים וכיוצא בזה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:02, 21 ביוני 2009 (IDT)
גוונא, לא שוב. אתה טועה לגבי הפמניזם וישנן קריאות גם להשוואת תנאי השירות של גברים ונשים לזמן אחיד, שכן כך לגברים יש יתרון - רק הם מסוגלים להתקבל ומוכוונים לתפקידים שדורשים שירות ארוך יותר של 3 שנים (אליו כיום נשים צריכות להתנדב) או שצוברים יותר נסיון. אני מכיר קריאות לשירות שווה של שנתיים וחצי ושירות שווה של שלוש שנים. ישנם חלק (חלק!) מהארגונים הפמניסטים שדוגלים גם באידיאולוגיית שמאל אנטי-מיליטריסטית, או לפחות לא מעודדים כל גיוס לצה"ל באשר הוא, ואז אני מניח שבפועל הן גם קוראות לתקופת שירות אחידה - אפס. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:38, 21 ביוני 2009 (IDT)
חק ההסדרים הנוכחי, אגב, קובע קיצור שירות הקבע לגברים בשנה, במהלך שייסתיים בעוד שנתיים בערך. זהו סוג של שוויון - אם כי פירושו של דבר בעיקר הוא שיותר לוחמים (רובם גברים, כמובן) יקבלו שכר קבע בשירות שמעבר לשנתיים. אדם נבו;שיחה 22:10, 21 ביוני 2009 (IDT)
אני תמיד חשבתי שמדובר באיזה פיצוי לנשים. כאילו החברה אמרה לאישה: "ילדת ילדים, גידלת אותם, ותיחזקת בית, וגם עבדת כמו חמור, אז קחי לעצמך גימלאות מוקדמות, אם אתה רוצה ויהיה לך קצת זמן לעצמך, כשיש לך עוד כוח לעשות משהו". אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:34, 22 ביוני 2009 (IDT)
זוהר, שים לב שכתבת "שכן כך לגברים יש יתרון". טענתך שהפמיניזם מושך לכיוון הזה (והוא לא) היא כי לגברים יש בכך יתרון ולא כי זה הוגן יותר. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 08:52, 22 ביוני 2009 (IDT)
גוונא, האם קראת את אשר כתבת בטרם שמרת העריכה? לגברים יש יתרון, הפמיניזם מושך לכיוון הזה כדי להגיע למצב של שיוויון, שמן הסתם יגרור את ביטול הייתרון הלא טבעי הזה שיש לגברים על הנשים בצה"ל. אתה מודע לדרך אחרת להשיג שיוויון מלבד על ידי ביטול יתרון שיש לאחד הצדדים על ידי השוואת תנאיהם? ואני מוצא טעם רב מאוד לפגם בכך שבמקום להתנצל ולומר "טעיתי" בדבר האשמתך את הפמיניזם, פשוט בחרת זווית אחרת, שגויה אף היא, לתקוף. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:46, 22 ביוני 2009 (IDT)
רק הערה טכנית, זהר: ההבדל בין גברים ונשים בצה"ל נובע גם מהרבה מאפיינים שהם כן טבעיים. לא כולם, כמובן, אבל חלקם. אולי לזה גוונא התכוון. אדם נבו;שיחה 13:59, 22 ביוני 2009 (IDT)
ההבדלים קיימים, אך אלו לא היתרונות של הגברים בצה"ל, אלא משך השירות הארוך יותר, המקצועות הנגישים יותר, מסלולי ההכשרה הזמינים יותר וכן הלאה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 20:05, 22 ביוני 2009 (IDT)
זוהר, לא המשכתי לטעון לגבי מושאי מחאתה של התנועה הפמיניסטית, אלא לגבי זה שגם אתה הודית, בעקיפין, שהסיבה לכך שהתנועה הפמיניסטית, לדבריך, קוראת לתקופת גיוס שווה, היא לא כי שיוויון הוא ראוי גם כשזה לרעת הנשים, אלא כי גם במקרה הזה הנשים תרווחנה מתקופת השירות השווה לכל. גוונא- רבינא, רבי יוסף קארו ורבי שמעון שקופ קוראים לכם! 20:12, 22 ביוני 2009 (IDT)
נדמה לי שמתאים פה אל תהי צדיק הרבה. יש משהו מתחסד בדרישה מאחרים להקפיד ליזום שינויים שפוגעים בהם, גם אם הם הוגנים וצודקים, וודאי לבוא אליהם בטענות אם הם לא עושים כן. יוסאריאןשיחה 20:16, 22 ביוני 2009 (IDT)
יש משהו בדבריך. סתמתי. גוונא- רבינא, רבי יוסף קארו ורבי שמעון שקופ קוראים לכם! 20:18, 22 ביוני 2009 (IDT)
אם תרשו גם לי להכניס ראשי ללוע הארי, כמדומני שפמיניזם בהגדרה הוא שוויון זכויות לנשים, לא שוויון חובות. ועכשיו אני לובש שכפ"ץ (בכל זאת, גברים עושים מילואים אז יש להם יתרון...). נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשס"ט • 21:04, 22 ביוני 2009 (IDT)
אין צורך ללבוש שכפ"צ. אך ההבדלה עצמה מוזרה. מהם החובות האלו בדיוק? נכון, לא מכיר נשים שפועלות כדי לבטל את חצי נקודת הזיכוי במס הכנסה - אך זו שם כדי לקזז את חוסר השיוויון בהכנסה, לא כדי לתת לנשים הקלות. נשים לא משרתות 3 שנים אז הן לא יכולות להגיע לתפקידים מסויימים בצה"ל - זהו יתרון לא טבעי שיש לגברים. במקרים אחרים נשים לא תמיד זומנו למילואים (זה כבר השתנה) - וכתוצאה מכך לא יכלו לתרום למדינה. כן, זו זכות. האם נשים לא זכאיות להיות פטריוטיות?
וגוונא, אולי בטרם שתסיים הדיון מצידך - עדיין יהיה זה ראוי אם תכיר בטעותך המקורית, וגם זו השנייה. פמינסטיות קוראות לשיוויון. מה זה בדיוק שיוויון לרעת הנשים? זה אוקסימורון. הן מבקשות שיוויון כדי שגם להן תהיינה האפשרות והזכות להגיע לאותם מקומות אליהם יכול להגיע גבר פלוני, שכישוריו הטבעיים אינם נופלים מכישורי אישה פלונית. המצב הזה הוא ראוי - המצב הלא ראוי שלגברים יש יתרון וזה הדבר שיש לבטל. אתה מבלבל בין אמצעי - ביטול היתרון ע"י השוואת תנאים - למטרה - שיוויון ראוי וצודק. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:39, 22 ביוני 2009 (IDT)
העובדה הפשוטה היא שנשים אינן עותרות לבג"ץ או מנהלות קמפיין ציבורי נרחב כדי להאריך את שירות החובה שלהם או להשוות במלוא מובן המילה את שירות המילואים שלהן לזה של הגברים (ולא באופן סמלי, כפי שזה היום). הן כנראה לא ממש חושבות שזה זכות. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשס"ט • 00:02, 23 ביוני 2009 (IDT)
הרבה אנשים לא עותרים לבג"ץ. זה לא אומר דבר על כוונותיהם, בטח שלא מבטל פעולות אחרות שעשו. ראה למשל ד"וח ועדת שגב והתכונה הרבה שהייתה לקראתו (למרות שבסופו של דבר - לא זכה לכותרות גדולות כפי שהיה מגיע לו). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:46, 23 ביוני 2009 (IDT)
כאן מדובר בארגוני נשים שכן נוהגים לעתור לבג"ץ וכן מנהלים קמפיינים ציבוריים נרחבים, רק לא בתחום הזה. איך זה קשור לוועדת שגב? נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשס"ט • 01:11, 23 ביוני 2009 (IDT)
הממ... אותם ארגוני נשים שמציפים את בג"ץ בתביעות עקב מתן היתרים לפיטורים בעת או בסמוך ללידות? אותם ארגונים שפנו לבג"ץ נגד מע"צ (או משרד התחבורה?) כדי להפוך את השלטים בכבישי הארץ ("האט!") לנטולי מגדר? לא כולם מעלים לבג"ץ כל דבר, לא כל דבר גם בג"ץ יקבל כבר-דיון (למרות שלאהרן ברק אולי יהיו השגות לגבי משפט זה). למעשה, יש דיי הרבה בעיות בארץ, ובאופן כללי בעולם, לגביהם איש לא פונה לבג"ץ. אני גם חושד שתגלה כי המקרים שכן מתקבלים אצל בג"ץ סובבים סביב מקרה פרטני שהעלו על נס - מתגייסת שרצתה להגיע לקורס טיס, אב שרצה לחלוק בנטל ההורות וביקש חופשת לידה וכן הלאה. כיום, אם לנערה חשוב מאוד להתגייס לצה"ל ל-3 שנים - היא יכולה להתנדב. אלא שהחברה, ובכללה המערכת עצמה - מכוונת את הבנות למקצועות טכנים או פקידותיים (נכון, כבר לא רק, זה משתפר), בזמן שהבנים מקבלים הסבר על הגיבושון והרצאה מקטוע היד שהתעקש להתגייס לגבעתי. אני לא חושב שהמצב הזה הוא, אגב, מכוון, אלא יותר מעין כוחו של הרגל. אני גם מאמין שיוהל"ן והמטכ"ל, או בעידודו של זה, פועלים בדרכים אלו או אחרות כדי להדרש לנושא. דבריכם קרובים לתלונה על השמאלני שגר ברמת אביב ג' ותומך בבג"ץ לעצירת הבנייה בהתנחלות הרחוקה ממנו עשרות קילומטרים, אבל טרם הגיש אחד כזה עבור שייח' מוניס. תנו לו זמן, יגיע גם לזה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:14, 23 ביוני 2009 (IDT)

זמן כניסת השבת והיום הארוך בשנה[עריכת קוד מקור]

כידוע זמן כניסת שבת המצוי בלוחות שנה מחושב לפי זמן קבוע לפני השקיעה, כתלות במקום (למשל 20 דקות לפני השקיעה וכד'). לדוגמא בלוח השנה שיש לי כתוב שבשבת שעברה (פרשת קורח) נכנסה השבת בתל אביב ב19:28, ובשבת הבאה (פרשת חוקת) ב19:29 כלומר דקה מאוחר יותר. זה נראה לא הגיוני, שכן היום הארוך ביותר בשנה הוא קבוע בלוח הלועזי ל21 ביוני (היום) ולכאורה כיוון שהשבת הקודמת היתה קרובה בסה"כ ביומיים ליום הארוך בשנה - האם לא היה צריך להיות שהשבת בה תכנס מאוחר יותר? או במלים אחרות - מדוע השקיעה בסה"כ יומיים סמוך ליום הארוך בשנה יותר מוקדמת מהשקיעה 5 ימים אחריו? אסי אלקיים - שיחה 20:49, 21 ביוני 2009 (IDT)

היום הארוך בשנה איננו היום בו השמש זורחת בשעה המוקדמת ביותר וגם לא היום בו השמש שוקעת בשעה המאוחרת ביותר, אלא רק היום בו הזמן ביניהם הוא הגדול ביותר. ‏עמיחי 20:51, 21 ביוני 2009 (IDT)
את זמני הזריחה והשקיעה לאורך השנה (בקפיצות של 10 ימים) אפשר לראות כאן (לא מוצג טוב ב-FF). השקיעה ב-30 ביוני אכן מאוחרת בדקה מהשקיעה ב-20 בחודש, אבל הזריחה מאוחרת יותר ב-3 דקות, כך שהיום כולו קצר בשתי דקות. אמנון שביטשיחה 21:12, 21 ביוני 2009 (IDT)
מה גורם לכך שאין אחידות בין הפרמטרים? אסי אלקיים - שיחה 21:17, 21 ביוני 2009 (IDT)
אחרי שאמרנו שכדור הארץ הוא לא כדור מושלם וכל זה, בגדול, ובגדול מאוד - כדור הארץ מחולק ל-24 אזורי זמן. כל אחד נראה כמו פלח של תפוז נגיד. מאחר ובקו המשווה היקף כדור הארץ הוא 40,000 ק"מ, יש 1660 ק"מ בין הקצה המזרחי של הפלח לקצה המערבי שלו. זה שם בקו המשווה. ככל שמתקרבים לקטבים רוחב הפלח מצטמצם. בנוסף, מדינות רבות לא קבעו את הזמן שלהן בהתאם לפלח הג"ג שהן שייכות לו. המיקום שלך בתוך הפלח יקבע מתי הזריחה ומתי השקיעה. לדוגמה ישראל ויוון נמצאות באותו אזור זמן, אבל בגלל שאתונה נמצאת 1200 ק"מ מערבה מכאן, כאשר אצלנו זורח ב-6 (שלנו ושלהם), אצלם זה קורה רק ב-7 (שלנו ושלהם). יש גם משמעות מסויימת לגובה הג"ג. הדבר הזה (המיקום בפלח) יחד עם הרוחב הג"ג, יקבעו אם כדאי למדינה כלשהי לעבור לשעון קיץ. ‏Ori‏ • PTT‏ 21:55, 21 ביוני 2009 (IDT)
בענין זמני השבת, הרבה זמן תהיתי לעצמי, איך מדינה עם רוחב כל כך צר כמו ישראל יש כל כך הרבה זמנים שונים עם כאלה פערים. למשל חיפה שנמצאת מזרחית לת"א אולי 18 ק"מ, מקדימה את ת"א בין 6 ל-11 דקות, ואיך בכלל באר שבע שמזרחית לתל אביב מאחרת ביחס אליה. אין פה משהו פיקטיבי? [4]אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:20, 22 ביוני 2009 (IDT)
גם אני תהיתי, אבל לא עד כדי לשאול כאן. יש משמעות לגובה ולרוחב הג"ג, ולגובה מעל פני הים, אבל ברור שלא הפרשים כאלה. יש כנראה נתון נוסף, שהרבנות או מי שזה לוקח בחשבון. ‏Ori‏ • PTT‏ 00:30, 22 ביוני 2009 (IDT)
בשום מקום לא מכניסים את השבת עם השקיעה, אלא מחשיבים יחד עם זה את תוספת שבת (בירושלים 40 ד', בחיפה 30, ברוב שאר המקומות 18). 00:35, 22 ביוני 2009 (IDT)
השבת נכנסת עם השקיעה. בלוחות השנה לא מוזכר זמן כניסת שבת (שאז באמת אין כמעט הבדל בין י-ם לתל אביב), כי אם זמן הדלקת נרות שבת. מנהג ירושלים הוא להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, ובכך להכניס את השבת מוקדם מהרגיל. ברוב המקומות מכניסים את השבת 18 דקות בלבד לפני השקיעה. כהערת אגב, הרב עובדיה יוסף פסק שאסור להכניס שבת לפי זמני ירושלים (כולל בירושלים עצמה), בגלל שזה גורם לאנשים רבים לחלל שבת. ‏eytanarשיחהתרומות • 01:08, 22 ביוני 2009 (IDT)
בקיצור מבלבלים את המוח לאנשים לחינם ומסבכים יתר על המידה משהו שהיה אמור להיות פשוט. ביחידה גאוגרפית קטנה כמו ארץ ישראל יכלו להחליט על זמן אחיד לכולם. אם בארה"ב או רוסיה היו מתחילים לשחק עם התוספת שבת ושאר ירקות, בכל מחוז קטן, לא היו יוצאים מזה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:17, 22 ביוני 2009 (IDT)
אילו זה היה רציונאלי היו ממציאים שעון העובד אך ורק לפי קווי האורך שכאשר אפילו אם נלך מהשירותים למטבח הוא יתאים את עצמו לפי השינוי. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 02:24, 22 ביוני 2009 (IDT)
אני נתקלתי בשני הסברים ללמה השקיעה המאוחרת בשנה היא קצת אחרי היום הארוך בשנה. אני לא בטוח מי יותר דומיננטי, ואפילו לא האם שניהם נכונים, כי באחד מהם לא התעמקתי.
ההסבר שכן הבנתי הוא כזה:
זה נובע מכך שאורך היממה אינו קבוע, אלא משתנה באופן מחזורי לאורך השנה. 24 שעות זה רק האורך הממוצע של היממה.
הסיבה לכך היא שאורך היממה (שנגדיר אותה כזמן שעובר מהרגע שבו השמש חוצה את המרידיאן עד לפעם הבאה שהיא חוזרת אליו) תלוי בשתי תנועות: כדור הארץ סביב צירו, שזו תנועה במהירות קבועה, וסיבוב כדו הארץ סביב השמש, שזו תנועה במהירות משתנה, בגלל האקסצנטריות של מסלול כדור הארץ סביב השמש. לכן בינואר כשכדור הארץ נמצא בפריהליון, המהירות הזו היא הגדולה ביותר, והיממה היא הקצרה ביותר. לעומת זאת ביולי, כדור הארץ מגיע לנקודה הרחוקה ביותר מהשמש, ולכן המהירות הזו היא האיטית ביותר, והיממה ארוכה ביותר.
כלומר ביוני היממה היא ארוכה מהממוצע, לכן הרגע בו השמש תחצה את המרידיאן ילך ויתאחר מיום ליום. לכן רגע השקיעה ב 26 ביוני יהיה בזמן קצת יותר קצר מרגע חצית המרידיאן באותו יום מאשר אותם שני רגעים ב21 ביוני. אבל עצם רגע חציית המרידיאן יהיה קצת יותר מאוחר. emanשיחה 02:27, 22 ביוני 2009 (IDT)


שפיצים לצמיגי אופניים???[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע אולי למה יש לצמיגים של אופניים מעין שפיצים קטנים כאלו, שלאחר זמן בכל מקרה נשחקים??? +++++תודה+++++ -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם אתה מדבר על מין "מחטים" כאלה באורך של חצי סנטימטר - בדיוק בשביל זה. לדעת מתי הם נשחקו והצמיג ישן. ‏Ori‏ • PTT‏ 23:46, 21 ביוני 2009 (IDT)
אני מקווה שמה שאני אומר נכון אבל אני חושב שזה בשביל ל"הוכיח" לקונה שהצמיג אכן חדש מפני שאתה משלם על צמיג חדש. לא בטוח אבל ככה אני חושב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שואל אלמוני יקר. זו פעם שניה שאתה משאיר שאלה או תגובה ללא חתימה. אני מניח שאינך מכיר איך עושים זאת - פשוט הקלד 4 פעמים ~ בסוף הודעתך. זה הכל. בנצי - שיחה 15:36, 22 ביוני 2009 (IDT)

שאלה שמעניינת אותי[עריכת קוד מקור]

שלום רציתי את עזרתכם בשאלה: אילו ארצות קרויות ע"ש אותו פרי עץ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה נשמע כמו חידה. על איזה פרי אתה מדבר ? בנצי - שיחה 15:40, 22 ביוני 2009 (IDT)

אם הייתי יודע זה היה טוב ...

לא ידוע לי על ארצות שנקראות על שם פרי, אבל יש כמה וכמה מחוזות כאלו בארה"ב: en:List of U.S. counties named after plants. דוד - שיחה 21:36, 22 ביוני 2009 (IDT)

בעלי חיים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2

אלבנית[עריכת קוד מקור]

שלום,

לאחר בדיקה, מצאתי כי תרגום המילה "יהודי" לאלבנית הוא "çifut"

שאלתי היא: מה מקור המילה באלבנית? איך הכל "התגלגל"? אטימולוגיה, בקיצור (-:

תודה רבה לעונים, אמיר. 77.125.107.92 00:03, 23 ביוני 2009 (IDT)

לפי זה [[5]] מדובר בכינוי גנאי. ‏Ori‏ • PTT‏ 00:07, 23 ביוני 2009 (IDT)

למה באלבנית יהודי זאת מילת גנאי? 77.127.250.6 10:25, 23 ביוני 2009 (IDT)

מה לעשות שבשפות שונות כונו היהודים בכינויי גנאי במהלך הדורות (כמו ז'יד ועוד). אמנם לפי ההקבלה ל-kike באנגלית זה כינוי גנאי, אבל כנראה שזה לא חד-משמעי. הכינוי מופיע בערכים של ויקיפדיה באלבנית, כגון יהדות (שם הוא מופיע בסוגריים, והביטוי הפורמלי הוא hebraike). אני מניח שהם נמנעים מכינויי גנאי מפורשים. לפי הספר הזה çifut הוא ביטוי גנאי בטורקית שאומץ בכמה מלשונות הבלקן, והפך בהדרגה לכינוי שגור שאינו בהכרח לגנאי. אמנון שביטשיחה 10:58, 23 ביוני 2009 (IDT)

איך כותבים באנגלית ההחלפה?[עריכת קוד מקור]

בס"ד היי חברים/ות יקרים/יקרות, רציתי לדעת ברשותכם/ברשותכן, איך כותבים באנגלית ההחלפה? תודה לכם/לכן. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 10:05, 23 ביוני 2009 (IDT)

את מתכוונת לסרט? "Changeling"

77.127.250.6 10:28, 23 ביוני 2009 (IDT)

בס"ד תודה לך זה מה שרציתי. :) ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:06, 23 ביוני 2009 (IDT)

משיט 11[עריכת קוד מקור]

אם יש לי משיט 12 ואני רוצה לעשות רישיון 11 האם אני צריך לעשות תאוריה מחדש או רק לגשת לטסט. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאל במועדון השייט הקרוב למרינה שלך. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:09, 23 ביוני 2009 (IDT)

אין סוף מספרים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#אין סוף מספרים

תולעים[עריכת קוד מקור]

אף אם אבשל משהו אורגני כמו תפוחי אדמה למשל ברתיחה ממושכת של מספר שעות, ואחר כך אניח אותו כמה ימים בחום של טמפרטורת חדר בקיץ, יופיעו תולעים. האם הבישול לא השמיד כל דבר חי באוכל? מהיכן מופיעות התולעים? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:24, 23 ביוני 2009 (IDT)

כמדומני שיש הבדל בין "משהו חי" לבין חומר אורגני ומכאן ההסבר - תולעים אוכלות דברים אורגניים גם אם הם מתים למהדרין (כך גם בני האדם). יוסאריאןשיחה 17:37, 23 ביוני 2009 (IDT)
התולעים וגם רימות החרקים שאתה עשויי לזהות בטעות כתולעים מגיעים מחלל החדר אל המזון אחרי שהוא התקרר. אם תבשל משהו ותשים אותו מחוץ למקרר יבואו חרקים ותולעים ויטילו ביצים בתוכו. מהביצים יבקעו תולעים, זחלים, רימות וכו'.
לעומת זאת, אם תשים את התבשיל במקום סטרילי וחסום לכל יצור חי, לא יגיעו שום תולעים. ככל שרמת הסטריליות תעלה, כך יעלה גם הזמן שייקח למזיקים להגיע אל המזון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:05, 23 ביוני 2009 (IDT)

שטר ה60 שנה למדינת ישראל[עריכת קוד מקור]

שלום רב לכם!!!! כמה שווה שטר 20 שכתוב עליו שישים שנה למדינת ישראל. תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גם אני שמעתי שאפשר למכור אותו ב-3,000 ש"ח באיביי. מכיוון שברגע זה אני מחזיק שני שטרות כאלה בידי, מה שאומר שלמחזור יצאו מאות אלפים או מיליונים של שטרות כאלה, יש להניח כי המדובר בשמועה בלבד. יש להניח כי כרגע הערך שווה או עולה במעט על 20 הש"ח הנקובים, וכי בעוד 20 שנה ניתן יהיה לעשות הערכה נוספת, ולדרוש מחיר כפול או משולש מאותם ה-20. כמובן שאיני אדם מקצועי, אין להסתמך על חוות דעתי, ויש לפנות למעריך מוסמך. אלמוג 21:12, 23 ביוני 2009 (IDT)
את המחיר עליהם ב-eBay קל מאוד לברר (אבל אני תוהה האם זה חוקי למכור כסף - שטר ממש, שעדיין תקף). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:57, 23 ביוני 2009 (IDT)
"הדולר נסחר הבוקר בין הבנקים בשער של..." זהר, למה שזה לא יהיה חוקי? אדם נבו;שיחה 22:08, 23 ביוני 2009 (IDT)
אתה אומר שלא צריך רשיון לחלפנות כספים בישראל? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:24, 24 ביוני 2009 (IDT)
מכירה של שטר בודד איננה חלפנות כספים ואינה מצריכה רשיון. בנוסף, חלפנות כספים מתייחסת להמרת מטבע ולא להמרה של ש"ח בש"ח. עם זאת, מכירה של שטר שהוא הלך חוקי, במחיר הגבוה מערכו הנקוב, וכל זאת במדינה שבה השטר הול הלך חוקי, עלולה, ואני מדגיש - עלולה, להיות לא חוקית. יש לקרוא את החוק בעניין. ‏Ori‏ • PTT‏ 01:27, 24 ביוני 2009 (IDT)
וזאת בדיוק התהייה שלי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:28, 24 ביוני 2009 (IDT)
וזה בדיוק מה שאני לא יודע. לא עסקתי בזה מעולם. אם יש לך כוח חוק בנק ישראל, פרק שישי: אמצעי תשלום [6]. אולי שם. ‏Ori‏ • PTT‏ 01:32, 24 ביוני 2009 (IDT)
אלמוג, תעלה את השטר אם אתה יכול. נשים אותו בגלריה של השטרות של הש"ח ‏Ori‏ • PTT‏ 00:11, 24 ביוני 2009 (IDT)
לבן שלי המחזיק מספר שטרות כאלו באדיקות, כבר הציעו 200 ש"ח לאחד, והוא עדיין ממתין. כך שאלמוג ייתכן שאתה באמת מחזיק אוצר (אולי תקנה איתו מנוי לפרו?;-)). יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 00:15, 24 ביוני 2009 (IDT)
בנק ישראל הנפיק 1,800,000 שטרות כאלה, כך שקשה להאמין שיהיה בהם אי-פעם מחסור שיצדיק מחיר שמעבר לערך הנקוב בתוספת עמלת שמירה, טיפול ומכירה. עוזי ו. - שיחה 01:36, 24 ביוני 2009 (IDT)
ב-EBAY מבקשים $500 - מהרו, עוד 16 שעות המכירה מסתיימת. אם מקבלים, זה כבר סיפור אחר... אבל ברור שהמחיר עולה בהרבה על 20 ש"ח. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 07:56, 24 ביוני 2009 (IDT)
חגי, שמת לב שאף אחד לא הציע מחיר? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 17:34, 24 ביוני 2009 (IDT)
ב- eBay אפשר לקנות גם ב- $12, ואני בספק שיש פראייר ששילם גם את זה. רציונל - שיחה 17:32, 24 ביוני 2009 (IDT)

באג מולטיסיסטם[עריכת קוד מקור]

אילו רשתות חנויות של מכירת משחקים קיימות בישראל, כבאג מולטיסיסטם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נקודות בבורסה[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי ערך על נקודות בבורסה. אשמח אם מישהו יוכל להפנות אותי לערך (אפשר גם באנגלית). 00:50, 24 ביוני 2009 (IDT). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מטענים חופשיים ומטעני פולריזציה[עריכת קוד מקור]

לא כ"כ ברורה לי המשמעות של המושגים הללו (במקרים הפשוטים אני מבין, במקרים מעט יותר מסובכים - זה לא כ"כ ברור). ניקח כדוגמה קליפה כדורית לא דקה עם איזשהו מקדם דיאלקטרי. אם נכניס את הקליפה הזו לשדה חשמלי אחיד, מה יקרה? האם יש מטענים חופשיים בבעיה הזו? (לכשעצמה הקליפה נייטרלית, אבל הפעלת השדה לא מאלצת קיומה של צפיפות מטען משטחית כלשהי על פני הכדור?). למשיבים אודה. ירוןשיחה 00:55, 24 ביוני 2009 (IDT)

מטענים חופשיים זה דבר נדיר, ותופעות הקשורות בהם מתגלות במתכות למשל, בהן אלקטרונים חופשיים אחראיים להולכה חשמלית ולהולכת חום, או באלומות של מטענים המואצים בשדה חשמלי או בשדה מגנטי (למשל, בתופעת ברק, או ב-CRT). קיטוב מטענים במתכת אפשרי, כאשר מניחים גוף מתכתי בשדה חשמלי. אפשר להנציח את הקיטוב הזה, אם מכניסים לשדה החשמלי שני גופים כאלה, תוך שמירת מגע ביניהם, ומניעת מגע ביניהם לבין הסביבה, הפרדתם תוך כדי שהייתם שם, והוצאתם החוצה. בגופים שאינם מתכתיים, קיטוב מתקבל ע"י הסתדרות שונה של המולקולות במרחב, באופן שהמטענים המולקולריים מתפלגים בהתאם לכיוון השדה החשמלי החיצוני בו החומר נתון. דוגמאות לכך הם קבל ומולקולות ביולוגיות. בנצי - שיחה 18:06, 24 ביוני 2009 (IDT)

כיצד מאוורר עובד ושאלה נוספת על מזגן[עריכת קוד מקור]

שלום יש לי מאוורר בחדר שאני לא בטוח שהמצב ששמתי אותו הוא קירור ... אני לא מרגיש הבדל ממשי ולכן אני שואל אותכם את השאלה הלהבים של המאוורר אמורים להיות מוטים מטה או מעלה כלפי הסיבוב כלומר אם המאוורר נע עם כיוון השעון אז הלהב של המאוורר אמור להיות מטה בצד ימין של הלהב כלומר מוטה כלפי מטה ימינה? עזרה בבקשה על מאווררים! שאלה נוספת היא לגבי מזגן... יתכן שמזג "מוריד" את רמת הלחות בחדר? כלומר יש לי חבר שטוען שלמזגן שלו יש אופציית הורדת הלחות זה יתכן ? Shakiharari - שיחה 01:06, 24 ביוני 2009 (IDT)

המאוורר לא משנה את טמפרטורת האוויר סביבו, אלא יוצר רוח על-ידי סיבוב הלהבים (הרוח מצננת את הגוף משום שהיא מסלקת ממנו את האוויר שהתחמם ומעבירה לידו אוויר קר יותר). מסיבות שאינן לגמרי טריוויאליות, משיכת האויר ממך אל אחורי המאוורר הרבה פחות יעילה מדחיפת אוויר אליך מן המאוורר, ולכן בדרך כלל אין למאווררים "מצב קירור" - הלהבים תמיד מסתובבים באותו כיוון.
לגבי המזגן, מכיוון שהוא מוציא מן החדר אוויר לח ומחזיר לתוכו אוויר יבש, הוא בהחלט מוריד את רמת הלחות. עוזי ו. - שיחה 01:45, 24 ביוני 2009 (IDT)
אתה צודק לגבי המאוורר, אבל אני חושב שאתה טועה כשאתה אומר שמזגן מוציא אוויר לח ומחזיר לתוכו אויר יבש?בעקרון מזגן מחזיר את אותו אוויר שהוא הוציא, רק יותר קר (מה שאומר שרמת הלחות היחסית דווקא יותר גדולה!). הסיבה שמזגנים מטפטפים מים, הם לדעתי עיבוי של לחות מהאוויר החיצוני על הצינורות שמעבירים בחזרה את האוויר הקר. emanשיחה 16:36, 24 ביוני 2009 (IDT)
לא, מזגן מפחית באופן ברור את רמת הלחות באוויר. לקירור, האוויר מהחדר עובר על פני צלעות מתכתיות קרות - הלחות מתעבה על פני הצלעות האלה, בדומה ללחות שמתעבה על פני כוס שתייה קרה ביום לח. אלה המים שמסולקים באמצעות צינור. אין צינורות להעברת אוויר פנימה או החוצה. בין שתי יחידות המזגן (המדחס החיצוני, והמעבה הפנימי) עובר רק גז הקירור, בצינורות נחושת מצופי בידוד (שגורם להם להראות עבים בהרבה ממה שהם). יחידת העיבוי שיושבת בתוך החדר שואבת אוויר לתוכה, מזרימה אותו על פני צלעות מתכת, ומוציאה אותו החוצה - הוא לא מגיע לשום צינורות. עופר קדם - שיחה 17:48, 24 ביוני 2009 (IDT)
OK, טעיתי לגבי המזגן, אבל עדיין באוויר שיוצא מהמזגן הלחות היחסית יכולה להיות גדולה יותר (ואני מנחש שהיא בד"כ גדולה יותר) כי ככל שהאוויר קר יותר הוא יכול לסבול בתוכו פחות כמות של אדי מים, אז גם אם הוצאנו חלק מהמיים יש תחרות בין שני הדברים. emanשיחה 17:57, 24 ביוני 2009 (IDT)
מאוורר תיקרה יכול להזרים את האוויר בשני כיוונים: א. אוויר עולה במרכז החדר ויורד ליד הקירות. ב. אוויר יורד במרכז החדר ועולה ליד הקירות. אני לא זוכר איזה מצב נחשב יותר מתאים לקירור, אבל מנסיוני זה תלוי יותר באיך המזגן מזרים את האוויר הקר...יואלפ - שיחה 07:32, 24 ביוני 2009 (IDT)
אם המאוור רק מחליף את האוויר החם שצמוד לגוף איך רוח מצננת גם כאשר טמפרטורת האוויר גבוהה מזו של הגוף כך שדווקא ליד הגוף האוויר קר יותר? התשובה הנכונה קשורה באידוי זיעה מן הגוף אשר שואב מן הגוף חום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהם פרטי הקשר של האיש?[עריכת קוד מקור]

שלום. אני מאוד רוצה לדבר עם הסופר. מהם פרטי הקשר שלו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איזה סופר? מה כתב אותו הסופר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:11, 24 ביוני 2009 (IDT)

ברווז[עריכת קוד מקור]

למישהו יש רעיון יפה איך אפשר לקטול את המשפט "אני בטוח שזה ככה כי מה שנראה כמו ברווז ועושה קולות כמו ברווז הוא מן הסתם ברווז". תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוא יכול להיות ברווזה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:03, 24 ביוני 2009 (IDT)
ראשית, נא חתום בסוף הודעתך / שאלתך, כנדרש. שנית, תוכל לומר: "תלוי אם הקול הוא קול של חיזור, או שלא"; או "אם כך, הרי שצמח לו עור של ברווז". טייק יור צ'וייס. Face-smile.svg בנצי - שיחה 17:30, 24 ביוני 2009 (IDT)
אפשר לשלוף מהמעיל פוחלץ של ברווז שמשמיע קולות בעזרת צפצפה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:12, 24 ביוני 2009 (IDT)
אני הייתי עונה משהו בסגנון: "פחח, כאילו שאתה יודע להבדיל בין ברווז לברבור..." תומר א. - שיחה 21:16, 24 ביוני 2009 (IDT)
אפשר אולי: ממש שאלתיאל קוואק, או לרדת קצת נמוך ולומר: או אבא ש'ך/אמא ש'ך/אחותך וכו'. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ג' בתמוז ה'תשס"ט • 21:24, 24 ביוני 2009 (IDT)
אתה לא ממש ממליץ על תשובות כאלה, אני מקווה. בנצי - שיחה 21:44, 24 ביוני 2009 (IDT)
במערכת יחסים פתוחה, אינטליגנטית וקונסטרוקטיבית, תשובה כזו בהחלט יכולה להיות סבבה. אדם נבו;שיחה 21:49, 24 ביוני 2009 (IDT)

זכוכיות[עריכת קוד מקור]

כמה אחוזי אור עוברים דרך זכוכית רגילה? כמה דרך זכוכיות שונות של מקלחון או זכוכית של מחיצת מרפסת (זכוכית "חלבית", או "מחוספסת")? האם יש "תקני שקיפות" כלשהם בנושא שעל פיהם התעשייה האדריכלית עובדת? אדם נבו;שיחה 20:59, 24 ביוני 2009 (IDT)

הדבר לחלוטין אינו סטנדרטי. זה תלוי בסוג, בהרכב ובתהליך ייצורה של הזכוכית. התכונה החשובה בדר"כ בזכוכיות 'חלביות' או שפני השטח שלהן לא חלק, אינה כמות האור העוברת דרכן, אלא הכיווניות שלו. זכוכיות כאלה מפזרות את קרני האור הפוגעות בהן בכיוונים אקראיים, כך שלא ניתן לראות מבעדן דמויות ברורות. בנצי - שיחה 21:43, 24 ביוני 2009 (IDT)
כמות האור העוברת דרך זכוכית תלויה ברמת הנקיון של הזכוכית, בדר"כ כמות הברזל שבה, המושפע מדרגת הנקיון של חומר הגלם (החול). ניתן לשפר את מעבר האור ע"י תוספות של תחמוצת צזיום אשר מונע לטווח קצר הווצרות תחמוצת ברזל וכן ע"י ציפוי אנטי רפלקטיבי על פני הזכוכית. יש חשיבות רבה לשקיפות ליישומים שונים, החל בארכיטקטורה, חלונות של מכוניות ועד למסכי טלוויזיה. בתחום של אנרגיה סולרית יש חשיבות למעבר אור בתחום הסולרי שהוא שונה קצת מטווח האור הנראה. המדידה נעשית באמצעות ספקטרופוטומטר אשר סוכם את כמות האור העוברת על פני טווח של אורכי גל ונמדדת כאחוז האור העובר. ראו הסבר על מדידה [7] וכאן טבלה של תכונות זכוכית תוצרת AGC הכוללת טרנסמיסיה באור אולטרה סגול אור נראה וקרינה סולרית [http://products.construction.com/swts_content_files/15984/E673835.xls) . שנילישיחה 23:44, 24 ביוני 2009 (IDT)
שתי הערות: א. transmission היא העברה בעברית. ב. אתה מציין אור נראה וקרינה סולרית (אור הבא מן השמש) כשני ספקטרה נבדלים, בעוד שקיימת ביניהם חפיפה ספקטרלית גדולה. או אולי אתה מדבר על טבלה המפרטת פילוח העברה עבור ספקטרה ממקורות שונים. בנצי - שיחה 05:13, 25 ביוני 2009 (IDT)
שתי הערותיך נכונות. דברתי גם על "מעבר אור", השמוש במילה הלועזית היא הרגל מגונה. לגבי החפיפה הספקטרלית - ציינתי שיש הבדל קטן בין התדרים, כלומר התחום הנמדד שונה במקצת (ענין של תקן, לא של פיסיקה). שנילישיחה 06:45, 25 ביוני 2009 (IDT)

משפט בינלאומי, כוחו של בג"ץ, נישואים בשטחים[עריכת קוד מקור]

אני קורא עכשיו את עושה הכובעים של זאב סגל ואריאל בנדור, ראיון ארוך וחצי מייגע עם אהרון ברק. בדיון על זכויות האדם וחלותן בשטחים נאמר:

"בנדור: ...בדרך כלל החקיקה בשטחים היא חקיקה צבאית, שכפופה למשפט הבינלאומי.

ברק: ...כל עוד הכנסת לא מחוקקת, ויפה היא עושה שהיא לא מחוקקת בענייני השטחים... האקטים של המפקדים הצבאיים כפופים למשפט הבינלאומי, שנותן לזכויות האדם הגנה טובה יותר מאשר אצלנו במדינת ישראל. למשל, בשטחים מוכרת הזכות לנישואים."

בעמודים הקודמים לדיון זה, השלושה דנים בכך שבישראל, למעשה, אין "זכות לנישואים" - הנישואין מוגבלים מאוד, ובית המשפט מעולם לא היה מסוגל, על בסיס "הזכות להינשא", לפסול או למנוע פעולה של חוקים המגבילים נישואים בין בני דתות שונות, נישואים לא אורתודוקסיים, או נישואים בין בני אותו המין.

ובכן, במשפט הבינלאומי, אומר ברק, ישנה "זכות לנישואים". השאלה, לפיכך, היא האם בשטחים, המונהגים לפי ברק רק על פי החוק הבינלאומי, הזכות להינשא תוכר? דהיינו, אם אני ובן זוגי ההומו, או אני ובת זוגי הנוצרית או הערביה, או אני ובת זוגי היהודיה הרפורמית, נדרוש הכרה בנישואים שנערכו בשטחים על פי המשפט הבינלאומי, נישואים שבהם החוק הישראלי לא מכיר - האם בג"ץ יחוייב להכיר בנישואים אלו? אדם נבו;שיחה 22:59, 24 ביוני 2009 (IDT)

למיטב ידיעתי בג"ץ לא חייב אף פעם את המדינה להכיר בנישואים שאינם תואמים את חוקי ישראל, אלא רק לרשום נישואי חו"ל (גם של בני/בנות אותו המין). אולי תחכים מהמאמר הזה. ‏odedee שיחה 20:03, 25 ביוני 2009 (IDT)
אדם, אתה מערבב בין מספר דברים. הפעולות השלטוניות של ישראל בשטחים, שבהם היא מחזיקה בתפיסה לוחמתית, הם שכפופים למשפט הבינלאומי. פעולות אזרחיות של הפלסטינים הם בהתאם לדין הפלסטיני (או, בנסיבות מסוימות, הירדני). אין מצב שמשרד הפנים הפלסטיני יכיר בנישואים חד מיניים, אני לא יודע מה עמדתם לגבי נישואי תערובת, אבל כל מה שיחליט - לא תוכל לעתור נגדו לבג"ץ, כי לבג"ץ אין סמכות עליו, אלא רק על מוסדות שלטון ישראלים. מצד שני, אם הרשות הפלסטינית כן מכירה בנישואים כאלה, והם נערכו כדין לפי הדין הפלסטיני, משרד הפנים יהיה חייב לרשום אותם. אם משרד הפנים לא ירשום אותם - אז בג"ץ יתערב. עידושיחה 20:12, 25 ביוני 2009 (IDT)
אבל האם ישראלי שחי בשטחים (קח את מעלה אדומים כמשל), לא יכול לדרוש מבג"ץ וממוסדות מדינת ישראל לפעול על פי "הזכות להינשא" הבינלאומית, ולרשום את נישואיו? הרי "הזכות להינשא", כפשוטה, קיימת ועומדת בשטחים, לדברי ברק. חוקי מדינת ישראל, שאינם מכירים בזכות זו, אינם תקפים בשטחים. האם הריבון על הישראלים בשטחים, אלוף פיקוד מרכז, לא יוכרח על ידי בג"ץ להכיר בנישואים חד מיניים על פי הזכויות הבינלאומיות של מי שאינו כפוף לחוק הירדני/פלסטיני? אדם נבו;שיחה 22:25, 25 ביוני 2009 (IDT)
שוב - כמו שבג"ץ אינו יכול להורות למשרד הפנים להכיר בנישואים חד-מיניים או בין-עדתיים שנערכו בישראל, אין הוא יכול להורות זאת גם למושל הצבאי (מה גם שהמושל הצבאי אינו עוסק ברישום נישואים של תושבי השטחים, הרבנות ומשרד הפנים עושים את זה). כל הפסיקות של בג"ץ בנושא עסקו ברישום של נישואים שנערכו כדין בהתאם לדיני המקום שבו הם נערכו. עידושיחה 01:27, 27 ביוני 2009 (IDT)

יישובים בדואים בנגב: קבועה כמשל[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר ויכול לאשש שקיים יישוב כזה? אביעדוסשיחה 23:13, 24 ביוני 2009 (IDT)

הערך כשרות בויקידפיה העברית[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך בויקיפדיה על כשרות ושם מצויין כי ישנם יותר מאברע חיות בעלות סימן טהרה , אני גם יודע שבתנ"ך ישנו פסוק ובו מצויין שישנם רק ארבע חיות בעלות סימן טהרה אחד, ולא רק זה אלא שהידע שבפסוק זה מההוה אחד מהאישושים לנכונותה של התורה. כשהתברר לי ששני דברים אלא סותרים זה את זה בדקתי את העניין לעומק והתברר לי שהטעות היא כנראה בויקידפיה משום שכותב הערך התייחס כמפריס פרסה בלבד לסימן כסימן טהרה שלם. אך ההגדרה הנכונה של סימן טהרה זה הוא פרסה שסועה ולא רק ולא רק פרסה, כך שצריך להוציא מן הרשימה לדוגמה את הסוס והחמור (אשר נכללו בערך בויקיפדיה). אני צודק? 89.139.188.36 23:52, 24 ביוני 2009 (IDT)

איך משנים שם של קובץ בויקישיתוף[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין לשנות את שם הקובץ הזה בויקישיתוף: קובץ:First aliyah BILU in kuffiyeh.jpg זאת מאחר ושם הקובץ מתאר תיאור שגוי של התמונה. תיאור התמונה הנכון הוא: "חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות מגדל, צולם ב-1912 על ידי הצלם יעקב בן דב". כך שאלו אנשי העלייה השנייה לא אנשי העלייה הראשונה ולא אנשי ביל"ו כפי שכתוב בשם הקובץ. אגב בתמונה הזו נעשה שימוש נרחב ושגוי בשפות רבות. בעברית אנגלית צרפתית(פרט לערך אחד מוגן) ספרדית ואיטלקית זה טופל יש לטפל בשפות נוספות כמו פולנית, אתם מוזמנים לתקן.--‏Avin שיחה‏ 02:22, 25 ביוני 2009 (IDT)

לא משנים. מעלים את הקובץ שוב בשם הנכון ושמים על הישן תבנית commons:Template:Bad name ממולאת לפי ההוראות שם. גברת תרדשיחה 22:40, 25 ביוני 2009 (IDT)

זהה את הדיפלומט[עריכת קוד מקור]

המשלחת הישראלית בדרכה לרודוס
דיין חותם על ההסכם

העלתי לוויקישיתוף שתי תמונות מהסכמי רודוס, ועכשיו רק נותר לזהות מי בתמונה.

הצלחתי לזהות חלק מהאנשים בתמונה הראשונה: מימין לשמאל - ראובן שילוח, ולטר איתן, יגאל ידין, אליהו ששון, ואין לי מושג מי השלושה משמאל. דניאל צבישיחה 15:38, ג' בתמוז ה'תשס"ט (25.06.09)

נא וודא שאכן זהו ולטר איתן ולא יהושפט הרכבי. בנצי - שיחה 18:50, 25 ביוני 2009 (IDT)
לפי הערך, שניהם היו שם ורק על סמך זה אני יודע משהו, אבל אחרי הצצה בתמונה (התחתונה) שבערך של איתן, לא נותר הרבה מקום לספק. דניאל צבישיחה 18:55, ג' בתמוז ה'תשס"ט (25.06.09)

תרגיל מתמטי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#תרגיל מתמטי

איך נכתוב בכתיבה מתמיטית שביטוי כלשהו הינו חסר משמעות?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#איך נכתוב בכתיבה מתמיטית שביטוי כלשהו הינו חסר משמעות?

מערכת פאנו והפונקציה S[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#מערכת פאנו והפונקציה S

הפרסומת לדיוטי פרי[עריכת קוד מקור]

  1. מיהי השחקנית שמשחקת את רותי?
  2. על איזה שיר זה מבוסס? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא יודע מי השחקנית אבל השיר הוא "ונצואלה" של בצל ירוקעודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 22:38, 25 ביוני 2009 (IDT)
והקרדיט: מילים: דן אלמגור, לחן: משה וילנסקי. אמנון שביטשיחה 15:58, 26 ביוני 2009 (IDT)
השחקנית היא גאלה קוגן. עידושיחה 01:29, 27 ביוני 2009 (IDT)

מצרים[עריכת קוד מקור]

האם המצרים של היום הם צאצאי תושבי מצרים העתיקה? אם לא מי הצאצאים שלהם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, נא הקפד לחתום בסוף שאלתך, כפי שנדרש. שנית, חלק מהם בודאי, כנראה הקופטים. כתוצאה מהתנחלות ערבית מסיבית במצרים במאות הראשונות לספה"נ, אחרי כיבושה בידי רומי, ומאוחר יותר, בעקבות הכיבוש המוסלמי שלה. אלה הביאו להיטמעותם של מרביתם, עד כי כמעט ולא נותר מעברם המפואר שריד תרבותי של ממש, מלבד 'מאובנים' פרעוניים וכיוב'. בנצי - שיחה 22:47, 25 ביוני 2009 (IDT)


פיטמות[עריכת קוד מקור]

לאיזה יונקים יש פיטמות לזכרים (כמו שיש אצל בני אדם)? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, הקפד לחתום בסוף שאלתך כאן. כך נדרש. שנית, מה מייחד בני אדם דווקא ? (רמז: אבולוציה). שלישית, מאחורי הפתח, ישנה שאלה רצינית עוד יותר: למה שבכלל יהיו פטמות לזכרים, הם לא זקוקים להם !? (רמז: אמבריולוגיה). בנצי - שיחה 22:33, 25 ביוני 2009 (IDT)
למיטב ידעתי, אצל כל היונקים מספר הפטמות של הנקבה זהה לזה של הזכר. הפטמות של הנקבה פשוט מפותחות יותר וההתפתחות הזו מתרחשת בגיל ההתבגרות. אם זכר יצרוך הורמונים נקביים מהחוץ, גם אצלו יתפתחו הפטמות ויגדל לו חזה נשי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:02, 25 ביוני 2009 (IDT)
אתה בטוח? אך פעם לא ראיתי כלב זכר, חתול זכר או פר עם פטמות. נראה לי שזה רק אצל קופים או פרימטאים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האם גילחת את החתול והכלב? נאמר לי שיש להם פטמות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:04, 27 ביוני 2009 (IDT)
אם איני טועה, בתמונה הזו נראה חתול זכר מגזע חסר שיער ורואים לא את הפטמות (לא המקומות שיש עליהם עגילים אלא בשני מקומות נמוכים יותר). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:09, 27 ביוני 2009 (IDT)

ברור שלכלבים זכרים יש פטמות. לאף אחד כאו אין כלב?...81.218.8.169 11:25, 28 ביוני 2009 (IDT)

יש דוברי יידיש בקהל?[עריכת קוד מקור]

בדונה דונה יש שני תרגומים, לאנגלית, אבל הם מאוד שונים אחד מהשני, התרגום העברי[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=718&wrkid=6161 הוא שילוב של השניים, יש מישהו שיודע לתרגם, מילולית, את השיר המקורי? בברכה, איש המרק - שיחה 21:09, 25 ביוני 2009 (IDT)

מלאני גריפית'[עריכת קוד מקור]

איך היא הופיעה בעירום בסרט בגיל כקטינה בגיל 17 ? הבנתי שהיא הופיעה בעירום גם בסרט ישראלי כאשר הייתה קטינה וחוק הישראלי אוסר את זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין לי שום ידע קודם לגבי השחקנית הזו, אך לפי המידע בערך (נולדה ב-1957, שחקה בסרט המדובר ב-1977) הרי שבעת צילומי הסרט הייתה בת 19 או 20, כלומר- בגירה. Nourslimit - שיחה 22:15, 25 ביוני 2009 (IDT)
כתוב בערך "בגיל 17 הופיעה בתפקיד משמעותי ראשון בקולנוע, בסרט "Night Moves", שכלל גם סצינות עירום שלה", בנוסף לפי מה שאני זוכר היא שיחקה בסרט הישראלי בגיל 16, יכול להיות שהוא רק יצא ב-77 ולא צולם אז? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה נדחק בדיוק לפני שורה המתייחסת להיעדר חתימה של השואל, ובעצמך לא חותם. בנצי - שיחה 22:49, 25 ביוני 2009 (IDT)
אפשר לשאול, במטותא, מה העניין עם החתימות? איך משתמש אנונימי אמור לדעת שהוא מתבקש לחתום? איך הוא אמור לחתום? (עם טילדות? סתם "משה"?) ומה מועילות החתימות, בין אם זאת כתובת IP או שם לא מזוהה, לדף? בברכה, איש המרק - שיחה 16:11, 26 ביוני 2009 (IDT)
ראשית, הקפד לחתום בסוף הודעתך. שנית, אני זוכר את הסרט, אם כי לא את שמו. יתכן ואתה צודק, אבל באותם ימים - לך תדע. אם החוק היה נשמר בקפידה, גם לא היית מוצא גנבים, והמשטרה היתה מובטלת. לא נותנים לחתול (במאים צעירים) לשמור על השמנת (נערות על גבול בגרותן). בנצי - שיחה 22:20, 25 ביוני 2009 (IDT)
שמו של הסרט הוא "הגן" לצד שייקה אופיר. הסרט צולם ב-1977 כשגריפית' הייתה בת 20. אלמוג 16:03, 26 ביוני 2009 (IDT)
לפי מה ששמעתי בטלוויזיה אמרו שהיא שיחקה בסרט ישראלי כלשהו בעירום שהייתה בת פחות מ-18 (לא זוכר את הגיל המדויק), בכל מקרה מה בנוגע לסרט האמריקאי בו שיחקה בעירום בגיל 17 ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

PDNFTT • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 21:47, 26 ביוני 2009 (IDT)

כריתת רחם[עריכת קוד מקור]

אשה שעוברת כריתת רחם מפסיקה לקבל מחזור? אם כן אז לפי ההלכה היא יותר לעולם לא תהיה נידה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, נא הקפד לחתום בסוף הודעתך או שאלתך, כפי שגם נדרש. שנית, נכון, ולגבי ההלכה - ההלכה לא יכולה לקבוע נידות במובן הביולוגי, אלא להחיל או שלא להחיל את דיני נידה גם על מי שהפסיקה להיות במחזור. שאלה דומה קיימת גם לגבי נשים שהפסיקו לקבל מחזור מפאת גילן. בדוק קודם מה אומרת ההלכה במקרים אלה, וכנראה שניתן לגזור משם גזירה שווה. דומני שדינים אלה לא חלים עליהן, אבל צריך לוודא. באופן כללי, מחזור הווסת תלוי במערכת הורמונלית המבוקר ע"י המוח. בקרה זו תלויה במשוב המגיע מתאים ברחם, ובהיעדרה של רקמה כזו, אין משוב, ואין שרשרת תגובות מולקולריות ותאיות המובילות לווסת. בנצי - שיחה 22:28, 25 ביוני 2009 (IDT)

ftp[עריכת קוד מקור]

היי, מישהו כאן יודע איך אני מתחבר לשרת ftp ממקינטוש? אשמח מאד לעזרה, נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:19, 25 ביוני 2009 (IDT)

אתה צריך תוכנה. נסה לחפש בגוגל ‎"FTP client", Macintosh. תומר א. - שיחה 03:22, 26 ביוני 2009 (IDT)
עד כמה שזכור לי, מק בא כבר עם קליינט. תפתח terminal, ואז תקיש ftp server-name. אמור לעבוד... רציונל - שיחה 20:58, 26 ביוני 2009 (IDT)

כמה שווה שטר ישן של 20 ש"ח?[עריכת קוד מקור]

שאלו כאן כמה שווה השטר עם הכיתוב "שישים למדינת ישראל", ואני תוהה - כמה שווה שטר ישן של 20 ש"ח? מאלה שמתקמטים, וכו'? לא נתקלתי בהרבה כאלה. שייקס - שיחה 23:03, 25 ביוני 2009 (IDT)

לפי המחירון הזה, רק שטר משנת 1998, מתקופת יעקב פרנקל כנגיד הבנק, במצב של UNC, דהיינו, Uncirculated, מושלם לחלוטין, שווה 30 דולרים. כל השאר שווים עשרים שקלים. כוזרי - שיחה 13:37, 26 ביוני 2009 (IDT)
ואיפה אפשר למכור אותו? שייקס - שיחה 14:25, 26 ביוני 2009 (IDT)
גיגול קצר יביא את האתר הזה ועוד רבים כמותו. כוזרי - שיחה 14:43, 26 ביוני 2009 (IDT)

אצבעות מתנפחות בשינה[עריכת קוד מקור]

אמרו לי שאסור לישון עם טבעת כי האצבעות מתנפחות בשינה. גם אם זה נכון, מה שלא נראה לי, מה זה כבר יכול לעשות? זה נכון או לא? שייקס - שיחה 00:27, 26 ביוני 2009 (IDT)

אני מניח שהכוונה לחסימת הדם מהאצבעות. זה בטח נראה כאילו הן מתנפחות. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:09, 26 ביוני 2009 (IDT)
ברמת העקרון בזמן מנוחה מלאה ההחזר הורידי נחלש (עקב ירידה בפעילות משאבת השרירים. מצד שני, גם תפוקת הלב יורדת וגם הידיים מאוזנות עם הגוף, כלומר ההחזר הורידי לא צריך "לטפס" את היד (כמו בזמן עמידה). ברור שעדיף להימנע מטבעת הדוקה מדי גם ביום וגם בלילה, ויש לזכור שמליוני (עשרות מליונים? מאות מליונים?) אנשים הולכים לישון עם טבעות וקמים בבוקר בלי נמק ועם אצבעות. יוסישיחה 09:25, 26 ביוני 2009 (IDT)

קריפטוגרפיה ושמות-צופן[עריכת קוד מקור]

העמוד צופן מפנה לערך קריפטוגרפיה, בעוד במילון אוקספורד המונח "code-name" מתורגם כ"שם-צופן". האם צופן המשמש כמילת-קוד\מפתח אינו ראוי לערך בפני עצמו? וגם אם לא, האם הוא צריך להפנות לערך קריפטוגרפיה?
אני שואל שאלה זו בהכה את המומחה, כי אני מקווה לשמוע דברים מעניינים על הקשר (או העדר הקשר) בין הצפנה לשמות-קוד. גוונא- רבינא, רבי יוסף קארו ורבי שמעון שקופ קוראים לכם! 03:19, 26 ביוני 2009 (IDT)

באופן אישי נראה לי שהמושג זכאי לערך משל עצמו, נראה כי ההפניה נוצרה מזמן מזמן בראשית ימי ויקי. הצפנה (לדעתי כל ההצפנות) משתמשות בשמות קוד אחרת לא יהיה ניתן לפענח אותן. הצפנה שלא ניתן לפענח אותה נראית לי כמו מכונית בלי אפשרות להכנס אליה (או כל דבר אחר בלי אפשרות להכנס אליו). תומר א. - שיחה 03:26, 26 ביוני 2009 (IDT)
אהמ, מילת קוד, אהמ. אביעדוסשיחה 03:27, 26 ביוני 2009 (IDT)
אכן. צריך לתקן את ההפניה. תומר א. - שיחה 03:28, 26 ביוני 2009 (IDT)
תודה, כמו שחשבתי. מעניין שלא הצלחתי להגיע למילת קוד דרך עמוד הפירושונים קוד. אולי כדאי לשנות את החלוקה הפנימית שלו. גוונא- רבינא, רבי יוסף קארו ורבי שמעון שקופ קוראים לכם! 03:34, 26 ביוני 2009 (IDT)
אולי באמת כדאי לתעדף אותה, גם במחיר של הוצאה מהכותרת "דרך לסימול של נתונים". אביעדוסשיחה 03:43, 26 ביוני 2009 (IDT)