ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון88

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

אלבום זהב[עריכת קוד מקור]

רק עכשיו שמתי לב לעובדה שנתוני המכירות של אלבום זהב שונים בין המדינות השונות, אז השאלה שלי, אם אלבום של להקה מסויימת זכה למעמד של אלבום זהב בארצות הברית, בעברית המעמד של האלבום שונה? Shirooosh - שיחה 18:52, 23 ביולי 2009 (IDT)

לא הבנתי את השאלה, אבל יש ערך אלבום זהב. קראת? יוסישיחה 19:16, 23 ביולי 2009 (IDT)
כן, קראתי. ולגבי השאלה, נתוני מכירות בישראל כדי לקבל מעמד של אלבום זהב, הם 20,000 עותקים, בארה"ב הם 500,000 עותקים. הבדל עצום. לכן, אם אלבום מסויים מכר בארצות הברית 500,000 עותקים מה שהופך אותו לאלבום זהב, בערך עליו בעברית יאמרו עליו שהוא זכה באלבום זהב? יכול להישמע מכך שהוא מכר רק 20,000 עותקים. קיצר, מסובך. אז מה אמורים לכתוב? Shirooosh - שיחה 19:20, 23 ביולי 2009 (IDT)
אמורים לכתוב שהוא זכה במעמד אלבום זהב בארצות הברית. כמובן שאלבום שנמכר ב-20 אלף עותקים בארה"ב לא יהנה מהתואר אלבום זהב. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ב' באב ה'תשס"ט • 19:24, 23 ביולי 2009 (IDT)
תודה. Shirooosh - שיחה 19:35, 23 ביולי 2009 (IDT)

בית לאומי[עריכת קוד מקור]

האם המונח זהה או קרוב מספיק למולדת? אם לא, האם סביר לשער שייכתב עליו ערך? אביעדוסשיחה 20:12, 23 ביולי 2009 (IDT)

מדובר בשני דברים שונים. מולדת הוא המדינה/ארץ שהאדם נולד בה, בית לאומי הוא המדינה של הלאום של האדם, הרבה פעמים שני הדברים זהים אבל אין הכרח שיהיה כך. לדוגמה בן המיעוט הגרמני שנולד בבלגיה, המולדת שלו היא הממלכה הבלגית בעוד הבית הלאומי שלו היא הרפובליקה הגרמנית.

מיים חיים[עריכת קוד מקור]

במסגרת מסויימת נדרשתי לנמק מדוע לדעתי המוצרים באתרים הבאים [1] [2] אינם אמינים בעיניי. ברצוני להעזר במאמרים בויקיפדיה או בהפניות אחרות מחברי הקהילה לשם כך. אודה למי שיוכל להביא לי נימוקים עם אסמכתאות מערכים. תודה למסייעים Tomtom - שיחה 22:15, 23 ביולי 2009 (IDT)

למיטב הבנתי, הרבה ממה שמדובר עליו שם הוא חסר כל בסיס מדעי. כמשהו חסר בסיס ולא מפורסם, יהיה קשה למצוא פרסום שטוען נגדו. אולי תנסה\י לפנות ישירות לכימאי שיכול להסביר את הבעיתיות בטענות האלה.יואלפ - שיחה 07:35, 26 ביולי 2009 (IDT)
לדעתי מעבר על רשימת הכשלים הלוגים בוויקיפדיה יכול לתת השראה. הדפים הללו שמפרסמים את המים החיים והמים הקריסטלים כל כך מבולשטים, שלדעתי כל משפט שני שם יתאים לאחד מהכשלים. ר' כשל לוגי. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:29, 26 ביולי 2009 (IDT)

מיהו ניצול שואה?[עריכת קוד מקור]

האם ישנה הגדרה פורמלית ל"ניצול שואה"? חזרתי - שיחה 23:16, 23 ביולי 2009 (IDT)

יש הגדרות לצורך חוקים והסכמים שונים. גגל למשל הגדרה+ניצול+שואה, אחת התוצאות המפרטת מספר דרכי הגדרה נמצאת כאן. אני מניח שאפשר למצוא הגדרות נוספות ששואבות לא רק מהחוק היבש וצרכיו. למיטב זכרוני ההגדרה המכלילה ביותר מתייחסת לשהות תחת שלטון נאצי או אולי אפילו תחת איום ממשי לשהות תחת שלטון נאצי. יוסישיחה 13:53, 24 ביולי 2009 (IDT)
בהמשך לדבריו של קודמי, נכון, ובאופן מובהק נכון הדבר לגבי יהודי תוניסיה, שהיתה תחת כיבוש גרמני כ-7 חודשים (היחידה מחוץ לאירופה), מנובמבר 1942 עד מאי 1943, לגבי יהודי לוב (שהושפעו ישירות מהכיבוש האיטלקי), ולגבי יהודי איים אחדים בים התיכון, כמו כרתים, רודוס, קורפו, שהם יווניים, ומלטה, שאמנם לא נכבשה ע"י הגרמנים, מאחר ולבריטים היה אינטרס עליון לשמור עליה, אסטרטגית, אבל היא הופצצה קשות על ידם במהלך המלחמה. הדוגמא של מלטה ממחישה את השוני בין פעולות השמדה מכוונות, לבין פעולות צבאיות-מלחמתיות, אם כי גורלם של יהודי האי ברור, אילו נכבש האי ע"י הגרמנים, בדומה לרודוס, למשל. בנצי - שיחה 11:39, 25 ביולי 2009 (IDT)

מהו ההסבר לאנטרופיה? מהו ההסבר למפל ריכוזים?[עריכת קוד מקור]

מהו ההסבר לאנטרופיה? מהו ההסבר למפל ריכוזים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגדר טוב יותר את שתי שאלותיך: אתה מחפש הסבר למשמעותו של המושג ? אז אני מפנה אותך קודם, לערך אנטרופיה, ובתמצית היא מהווה מדד לרמת הארגון או הסדר במערכת נתונה, כאשר היא מוגדרת בצורה הפוכה, כלומר אנטרופיה גבוהה יותר מתארת מערכת מסודרת פחות, ולכן אקראית יותר, או את אי-סדר שלה. אם שאלתך מתייחסת לחוק השני של התרמודינמיקה בנוסח המתייחס לאנטרופיה, כלומר: האנטרופיה הכוללת של מערכת סגורה יכולה רק לעלות ולא לרדת, הרי שכיוונו הבלתי הפיך של תהליך כזה נובע מחוק בסיסי עוד יותר, לפיו האנרגיה של מערכת סגורה שואפת להיות מינימלית. למה כוונתך בשאלה לגבי מפל ריכוזים ? האם אתה שואל בעצם מדוע חלקיקים נעים בכיוון של מפל הריכוזים, כלומר בכיוון של ריכוזים נמוכים יותר ? אם כך, זוהי תוצאה מקרוסקופית הנובעת מתהליכים מיקרוסקופיים של התנגשויות הדדיות, ולכן לחילופי תנע בין החלקיקים. מאחר ולריכוז הגדול, בממוצע על הזמן, תנע קווי גדול יותר, ברור שהוא מכתיב את כיוון הזרימה. שבת שלום, בנצי - שיחה 12:07, 25 ביולי 2009 (IDT)

שלום ותודה. השאלה שלי היא אכן למה זה ככה. הוספתי את השאלה גם בדף שיחה של הערך. תיאור התופעה הוא לא ההסבר שלה. לא כתוב שם, ולי לא ברור ואני רוצה לדעת, ממה נובע האנרגיה במערכת שואפת להיות מינימאלית. הרי אין לה נפש ששואפת. זה קורה. למה זה קורה? במפל ריכוזים, (ואני די לא בטוח בזה) לא רק שהחלקיקים מתפזרים בצורה שווה, אלא שאם למשל נכניס סוכר ומלח, הם יהיו מסודרים כך שיהיה חלקיק מלח ולצדו חלקיק סוכר ולא כמה חלקיקי מלח (במרחקים שווים)יחד ולידם ריכוז של חלקיקי סוכר. זה נכון? תודה מני111 - שיחה 14:00, 25 ביולי 2009 (IDT)

אני לא מומחה בזה אבל...1. האנרגיה 'שואפת' כמו במובן של פונקציה ששואפת או משהו דומה - זה לא שהיא 'רוצה', אלא נעה לכיוון מצב קבוע כלשהו. במערכת 'סגורה' אנרגיה תתפזר בצורה שווה פחות או יותר. 2. במפל ריכוזים, אם כל החלקיקים נעים בצורה אקראית, בסה"כ יהיו יותר חלקיקים שינועו מהריכוז הגבוה אל הריכוז הנמוך, פשוט כי בריכוז הגבוה היו יותר חלקיקים. תנועה זו תביא לכך שבריכוז הגבוה ריכוז החלקיקים ירד, ובריכוז הנמוך - יעלה, עד להשוואת הריכוזים. המלח והסוכר בדוגמא שהבאת לא 'יסתדרו' זה ליד זה, אבל יהיו מפוזרים בצורה אחידה פחות או יותר בכל הנפח.יואלפ - שיחה 07:51, 26 ביולי 2009 (IDT)

האםת אתם יכולים לאשר את האתר www,haemet.net זה לצורך מאמר[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק הייעוץ תומר א. - שיחה 03:18, 24 ביולי 2009 (IDT)

משבר התוכנה[עריכת קוד מקור]

העריכה בעלת התוכן האחרונה בערך היא מ-2007. אני שואל, כי אני לא מומחה: האם ווב 2.0, שיתופיות ותוכן חופשי (שאמנם לא "היו בחיתוליהם" ב-2007 אבל אולי עדיין רק שיחקו בארגז החול והתנדנדו בנדנדות), לא יוצרים אופק לפתרון? ובכלל, האם לא היו התפתחויות בתחום שראוי לעדכן? אדם נבושיחה 12:02, 24 ביולי 2009 (IDT)

אני לא יודע אם יש התפתחויות שראוי לעדכן אבל ווב 2.0 ותוכן חופשי אינם רלוונטיים לערך הזה. משבר התוכנה עוסק במערכות גדולות המפותחות ע"י גופים כמו משרד ההגנה האמריקאי. תומר א. - שיחה 12:06, 24 ביולי 2009 (IDT)
כדאי שזה יהיה ברור מתוך הערך, ובטח שמפסקת הפתיחה. אדם נבושיחה 13:42, 24 ביולי 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לדעתי, האופק לפתרון יגיע משפות תכנות שקיימות בהן אפשרויות מובנות וגמישות לתהליכי מיחשוב ידועים (כמו מסדי נתונים, מולטימדיה, גרפיקה ותכנות אינטרנטי בצורת ספריות או פקדים), וביחד עם זאת ימזערו את אפשרויות המתכנת ליצור באגים (שגוזלים כיום חלק נכבד מתהליך הפיתוח ומהעצבים של המפתחים). שפות אלו יחד עם מחוללי יישומים ומחוללי אתרים (CMS) מקצרות זמני פיתוח ומאפשרות להתמקד בארכיטקטורה ובתוכן ולא בטכניקה. נראה שהכיוון של הקונספט של הדוט נט, הוא הכיוון הנכון, ושככל שיתרבו כלים מהסוג הזה, שבד בבד יועשרו בספריות מגוונות ואמינות בכל היבטי התכנות, תהליך הפיתוח של הרבה מאוד ישומים עשוי להתקצר ולהפוך להיות איכותי יותר. בממשקים למשל הדבר הפך להיות עובדה ידועה, והרבה מקומות רציניים מעדיפים לפתח ממשק ב-C# או VB.NET גם אם את הליבה הם עדיין חייבים לכתוב בC++. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:57, 24 ביולי 2009 (IDT)

שאלה באינטגרלים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה באינטגרלים

שמה של תקופה, כ-300,000 שנים לאחר המפץ הגדול, בה היקום התקרר והחלו להיווצר אטומים.[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להזכיר לי מהו שם התקופה? 18:33, 24 ביולי 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי נוקליאוסינתזה?. Rex - שיחה 18:54, 24 ביולי 2009 (IDT)
בw:Timeline of the Big Bang תוכל למצוא מידע על כל תקופה. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באב ה'תשס"ט • 18:59, 24 ביולי 2009 (IDT)
שמה של התקופה הוא רקומבינציה או שחבור.רטיקוס - שיחה 14:05, 25 ביולי 2009 (IDT)

חוק בנפורד[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#חוק בנפורד

הצורה הלא-קלאסית של הידרוקסילאז 21[עריכת קוד מקור]

בתי בת 12.5 אובחנה כבעלת הבעיה הנ"ל לפני כשנתיים.היא מטופלת בהידרוקורטיזון. עד היום, למרות שאלות חוזרות אצל מומחים שונים וקריאת חומרים, איני מבינה בדיוק מהי הבעיה (חסר באנזים? חסר במשהו אחר? חסימה חלקית ביצור קורטיזול?במשהו נוסף? למה זה גורם? מה הסכנה בזמן סטרס מכיוון שיש הרי מקרים שלא מאובחנים ומקרים אחרים שלא מטופלים תרופתית. האם ניתן לקבל הסבר פשוט בעברית לבעיה ולסכנותיה וכן לאופן הטיפול (לראשונה קראתי בפורומים שאת הכדור צריך לתת במרחק מהארוחה?) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

תומר א. - שיחה 12:44, 25 ביולי 2009 (IDT)
נסי לשאול באתר אינפומד, אתר שבו יש מידע רפואי רב, ויש בו מדור מיוחד לשאלות ותשובות שעונים עלהם רופאים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:24, 25 ביולי 2009 (IDT)

"Is That You John Wayne? Is This Me?"[עריכת קוד מקור]

בתחילת הסרט Full Metal Jacket, אומר Private Joker את המשפט בכותרת. מאיפה לקוח הציטוט ולמה הוא מתכוון? 85.65.104.254 15:59, 25 ביולי 2009 (IDT)

אולי זה לא ציטוט? אלא אמירה מקורית של ג'וקר? חיפוש בגוגל אחרי "Is That You John Wayne" מוצא את זה הטוען שהמשפט הזה לקוח מהספר The Short-Timers שעליו התבסס קובריק (ושם אמר אותו קאובוי ולא ג'וקר). אבל זה עדיין משפט מקורי. יוסישיחה 18:00, 25 ביולי 2009 (IDT)

האם בארצות הברית יש מקבילה למוסכי ההסדר של חברות הביטוח בארץ? או שחברות הביטוח רק משלמות את עלות התיקון?[עריכת קוד מקור]

בישראל, לאחר תאונה, חברת הביטוח "מטפלת" בכל הבעיות, כולל התיקון, השמאות, ואספקת רכב חלופי. האם המצב בארצות הברית בפרט, ובחו"ל בכלל, דומה? תודה Sokalite - שיחה 18:49, 25 ביולי 2009 (IDT)

פינג[עריכת קוד מקור]

שלום. בסרטי צוללות שומעים במהלך הקרב צלילי צפצוף בחלל הצוללת. מהו הצליל הזה? בברכה, משה.

פעולת הסונאר. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:20, 25 ביולי 2009 (IDT)
תודה! Face-smile.svg

ערך שהוא בעצם פרסומת?[עריכת קוד מקור]

האם ערכים כמו זה של מכון טכנולוגי חולון הם ערכים ליגיטימיים בויקיפידיה? נראה שכל הטקסט בערך הזה הוא החומר הפרסומי של המקום ואין בו שום מידע אובייקטיבי בכלל. לדעתי דברים כמו "המכון הטכנולוגי חולון שואף לאיכות ולמצוינות בהוראה ובמחקר עדכני ומתקדם, וחותר להימצא בחזית ההתפתחות והחדשנות הטכנולוגית" לא תורמים לויקיפידיה כלום. (אם זה לא המקום לשאול שאלות כאלה אני אודה למי שיפנה אותי למקום בו זה מתאים) Shoosh - שיחה 12:01, 26 ביולי 2009 (IDT)

אכן, המלל המיותר הזה הועתק (ברשות) מאתר המכון ולא הוסיף שום מידע אנציקלופדי על המכון. השארתי את המעט שתרם וקיצצתי את כל השאר. המקום המתאים לפניה זו הוא דף השיחה של הערך, ואם לא מתייחסים לדבריך שם, אפשר להפנות מויקיפדיה:לוח מודעות. יוסאריאןשיחה 12:16, 26 ביולי 2009 (IDT)

תעזרו לי בפתרון החידה!![עריכת קוד מקור]

בקומה העשרים במבנה רב קומות גר מר ג'ונס. מדי בוקר הוא יורד במעלית מבית עד לקומת הכניסה ויוצא לעבודה. לעת ערב, כאשר הוא שב אל ביתו, הוא עולה במעלית עד הקומה העשירית ואת יתרת הדרך הוא עולה במדרגות. מה יכולה להיות הסיבה לכך?

מר ג'ונס הוא נמוך קומה, ואיננו מגיע עד הכפתורים של הקומות העליונות. חובבשירה - שיחה 12:56, 26 ביולי 2009 (IDT)
מר ג'ונס מקפיד לשמור על אורח חיים בריא ותחזוקת סבולת לב-ריאה. אנדר-ויקשיחה 05:51, 28 ביולי 2009 (IDT)
מלבד העובדה שבמעליות מסוימות אנשים נמוכים לא מגיעים לכפתורים העליונים ומלבד העובדה שבריא לעלות קצת מדרגות ברגל, יתכן גם שלמר ג' יש אמונות טפלות או שהוא גר במעוז המעלית עצמו, או בפנטהאוס שהוסף על הגג ולכן המעלית לא מגיעה לביתו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:08, 29 ביולי 2009 (IDT)

מהי הגדרת האינץ'?[עריכת קוד מקור]

כפי שהמטר נקבע כמרחק שהאור עובר בריק במשך 1/299,792,458 שניות, לפי מה נקבע אורכו של האינץ'? 12:53, 26 ביולי 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי הערך באנגלית, יש גירסאות שונות למקורו של האינץ'. חובבשירה - שיחה 13:00, 26 ביולי 2009 (IDT)
מקורות היסטוריים שונים, אבל כיום יש הגדרה אחת מקובלת אוניברסלית, בדומה להגדרת המטר. הגדרת האינץ' מבוססת על מטרים, כך שאינץ' אחד הוא בדיוק 25.4 מילימטר. הגדרה זו נובעת מהגדרת היארד (המכיל 36 אינץ') כ-91.44 סנטימטר, בדיוק. אז אמנם עדיין יש שימוש במערכת האימפריאלית הותיקה, אבל למעשה בבסיסה עומדת המערכת המטרית.
כמובן, בעבר היו הגדרות אחרות, כמו שבמשך זמן רב המטר הוגדר לפי מוט פלטינה-אירידיום שנשמר בכספת בפריז. עופר קדם - שיחה 16:23, 26 ביולי 2009 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

מה נכון?

I am speaking/talking to him? או I am speaking/talking with him?

וכיצד יש לנסח את השאלה? With whom are speaking?

או who are you speking to?

77.127.10.67 14:50, 26 ביולי 2009 (IDT)

אצל דובר אנגלית יש הבדל בין הפועל to speak לבין הפועל to talk. כשרוצים לתאר שיחה אומרים talk, למשל: I'm talking with him right now ("אני משוחח/ת אתו עכשיו"). הפועל speak יבוא לדוגמה במשפט הזה: I speak Hebrew, and English too (ולא I talk Hebrew, and English too). במשפטים שנתת, מתוארת שיחה, כך שהפועל הנכון הוא talk ולא speak. בקשר לשניים, אין נכון ולא נכון. המשפט I am talking to him זה "אני מדבר/ת אליו", והמשפט I am talking with him זה "אני מדבר/ת אתו". מילות היחס המשתנות במשפטים הן with ("עם") ו-to ("ל-"). לגבי השאלה השנייה (איך לשאול "עם מי אתה מדבר?" באנגלית), האפשרות ההגיונית לדעתי היא With whom are you talking? אלירן d שיחה 17:18, 27 ביולי 2009 (IDT)

ביה"ס - מסלול בגרות רגיל[עריכת קוד מקור]

אני עולה בשנה הבאה לכיתה י'. ברשימת הספרים שיש לרכוש לשנה הבאה נכתבו רשימות הספרים עבור תלמידי אנגלית ועבור תלמידי אנגלית במסלול בגרות רגיל (מב"ר). מה ההבדל? 17:48, 26 ביולי 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מסלול מב"ר הוא מסלול מיוחד. אם לא התקבלת לכית מב"ר ולא חתמת על התחייבות מתאימה - רשימת הספרים שלהם לא רלוונטית עבורך. מוטי - שיחה 23:47, 26 ביולי 2009 (IDT)
ואיזה מסלול הינו ברמה גבוהה יותר? 18:02, 27 ביולי 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
המסלול שאינו מב"ר הוא ברמה גבוהה יותר. ים - דף השיחה 23:24, 27 ביולי 2009 (IDT)
למסלול המיוחד קוראים "מסלול בגרות רגילה"? אדם נבושיחה 22:57, 28 ביולי 2009 (IDT)
חחח.. זוהי הדרך לומר שהם מתחת לממוצע בעדינות, כמו שאומרים על מפגר שהוא מאותגר שכלית... Shirooosh - שיחה 23:04, 28 ביולי 2009 (IDT)
זה יותר גרוע. זה לעג לרש. אדם נבושיחה 23:12, 28 ביולי 2009 (IDT)
הבגרות שרוב האנשים עושים היא "מורחבת" ולכן זו בגרות רגילה (המינימום הנדרש). תומר א. - שיחה 23:14, 28 ביולי 2009 (IDT)

הוספת משוואה ב-Microsoft PowerPoint 2007[עריכת קוד מקור]

כיצד מוסיפים משוואה? 22:19, 26 ביולי 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הולכים לתפריט Insert (הוספה), משם ל- Object (אובייקט) ובוחרים Microsoft Equation 3.0 . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:28, 26 ביולי 2009 (IDT)

קרינה אלקטרומגנטית[עריכת קוד מקור]

ידוע לי שקרינת רדיו למשל הופכת לחשמל במגע עם ברזל. שאלתי אם גם אינפרא אדום או קרינה על סגולה יכולה להפוך לחשמל באותה צורה. אם לא למה.

ורציתי לדעת אם לגבי כל קרינה יש עוד משתנים שמשפיעים על התהליך מלבד תדירות (הרץ), אורך הגל וקירבה לברזל, עוצמה וכמות.

בגדול כן. תכל'ס, אני מניח שיש ארכי גל שבהם זה יותר פשוט. הרי לא כל ברזל שמאירים עליו מתחשמל... סתם עומרשיחה 21:23, 27 ביולי 2009 (IDT)
מציע לך לקרוא את הערך "האפקט הפוטואלקטרי", לכל מתכת יש תדירות סף (ניתנת לחישוב) שרק ממנה ישוחררו האלקטרונים. לסיכום, התדר קובע את המהירות והעצמה את הכמות (של האלקטרונים שנפלטים). שמוליק - שיחה 09:38, 28 ביולי 2009 (IDT)
אני חושש שהוא מתכוון למשהו אחר לגמרי. emanשיחה 03:23, 29 ביולי 2009 (IDT)
אני מניח שאתה בכצם מתכוון למה שקורה באנטנה. שדה אלקטרומגנטי פוגע בנניח חוט מוליך, וגורם לזרמים בתוכו, ובגלל שהשדה החשמלי מתנדנד, כך גם האלקטרונים במתכת.
בעקרון זה קיים גם בגלים יותר קצרים, אבל צריך לזכור:
א. צריכה להיות התאמה בין הגודל של המוליך לאורך הגל הפוגע. כשמדברים על אור, אורך הגל הוא הרבה יותר קטן.
ב. ככל שאורך הגל יותר קטן (והתדירות יותר גדולה), אז גם האנרגיה של כל פוטון יותר גדולה, והוא יכול לעשות אינטראקציות אחרות עם החומר, כמו האפקט הפוטואלקטרי. emanשיחה 03:23, 29 ביולי 2009 (IDT)

החיה הגדולה בטבע[עריכת קוד מקור]

איזו חיה היא הגדולה ביותר בטבע? אלירן d שיחה 17:21, 27 ביולי 2009 (IDT)

לווייתן כחול. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ו' באב ה'תשס"ט • 17:27, 27 ביולי 2009 (IDT)

העריכה הזאת[עריכת קוד מקור]

[3] האם נכונה? אברהם היה אב של העם הערבי או של חלק ממנו? איתי פ - שיחה 23:19, 27 ביולי 2009 (IDT)

לפי המסורת האסלאמית והיהודית, ישמעאל, בנם של אברהם והגר, הוא אבי האומה הערבית. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ז' באב ה'תשס"ט • 23:22, 27 ביולי 2009 (IDT)
האמת שהזיהוי במסורת היהודית (שנקלט גם במסורת האיסלמית) של הישמעלים (שכביכול היו צאצאי ישמעל בן אברהם) עם הערבים הוא מוטעה. וכבר הוכיח את הדבר ישראל אפעל על סמך מקורות פרה-אסמלאמים, אני מציע לקרוא את המאמר שלו בנושא (Israel Eph`al, "Ishmael" and "Arab(s)": A Transformation of Ethnological Terms, Journal of Near Eastern Studies, Vol. 35, No. 4 (Oct., 1976), pp. 225-235).79.182.67.100 23:28, 27 ביולי 2009 (IDT)

זיהוי מיני פרפרים[עריכת קוד מקור]

הפרח כבר זוהה, אבל אשמח אם מישהו יוכל לזהות חלק או את כל הפרפרים מפה - Gdil13 - שיחה 00:30, 28 ביולי 2009 (IDT)

לחץ אוויר[עריכת קוד מקור]

ברכב של אבא שלי (איווקו דיילי) יש מין מנגנון מוזר כזה שבכל פעם שפותחים את הדלתות החלונות נפתחים מעט. חשבתי שזאת תקלה חשמלית ברכב עד שנתקלתי בתופעה גם ברכב טיוטה משטרתי. מישהו ניסה לתרץ את קיומו של המנגנון בצורך לאפשר ללחץ האוויר לצאת בעת סגירת הדלתות. אני מתקשה להאמין לקשקוש הזה מכיוון שלא שמעתי על בעית התפוצצות חלונות שנפתרה רק לאחרונה. מישהו יודע למה זה ככה? תומר א. - שיחה 00:48, 28 ביולי 2009 (IDT)

זה מעניין. אבל יותר מעניינת הסיבה שבגינה היית ברכב טויוטה משטרתי. אנדר-ויקשיחה 05:40, 28 ביולי 2009 (IDT)
זה כמו שאדם מספר, אגב אורחא, שהוא מגיע לבית חולים. השומע שאינו מכיר את האיש, מגיב מייד ב"מה קרה ?" או בצורה דומה. שוכחים שלבית חולים נכנסים שני סוגים של אנשים: חולים, ו . . . אנשי הצוות הרפואי. כך גם עם ניידות משטרה. יש עבריינים, ויש שוטרים, אבל גם מתנדבים. בנצי - שיחה 14:43, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

רכיבה על סוס בשטחים עירוניים בארץ[עריכת קוד מקור]

האם מותר לרכוב על סוס \ חמור בשטחים עירוניים בארץ? האם מותר לרכב איתו על המדרכה או על הכביש? בתודה. דוני דראקו

אני משוכנע שמותר - אלטזאכנים ופרשים של המשטרה עושים את זה כל הזמן (על הכביש). אולי יעניין אותך חוק צער בעלי חיים, יש בו התייחסות לסוגיה. אנדר-ויקשיחה 05:49, 28 ביולי 2009 (IDT)
למיטב ידיעתי, או יותר מדויק - לאי מיטב ידיעתי. הדבר תלוי גם בחוקי עזר עירוניים (ישנם גם שרידים מהתקופה המנדוטרית). ומשום כך הוא משתנה מעיר לעיר. Rex - שיחה 17:05, 28 ביולי 2009 (IDT)

עריכה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:הלל סלובק

מחפש שם של סרט[עריכת קוד מקור]

אני לא זוכר אם זה בשחור ולבן או בצבע. אני חושב שזה היה באנגלית, אבל אולי היה בצרפתית (או שפה אחרת..). זה שודר בישראל בערוץ 1 (אני חושב) לפני הרבה שנים. בחורה מגיעה למין אחוזה שבה יש שני אנשים שמשחקים טניס או טניס שולחן שמזהירים אותה במהלך העלילה לגבי איש מבוגר ואקסצנטרי, אבל היא נמשכת אליו ובהמשך הם שוכבים ב"דוגי סטייל" כשהוא עוטה על עצמו פרווה של חיה כלשהי - אולי שטיח שהיה לו או פרווה שהייתה תלויה על הקיר. זה לא סרט פורנוגרפי - רק סרט מוזר. בסוף הסרט כבר נמאס לה מהאנשים המוזרים וקורה משהו והיא בורחת משם כשהם רודפים אחריה - היא בורחת עירומה ועולה למשאית קטנה שמובילה חזירים חיים - היא עולה מאחורה לאיפה שהחזירים, וככה היא בורחת מהאחוזה וזה סוף הסרט.

למישהו יש מושג מה שם הסרט? תודה. 93.172.191.58 16:45, 28 ביולי 2009 (IDT)

חלומיישן אוף טרוליישן? גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:51, 28 ביולי 2009 (IDT)

סימון מתמטי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#סימון מתמטי (88)

מה הסף רעילות של כולסטרול?[עריכת קוד מקור]

ואיזה השפעות מיידיות יש לכולסטרול באזור הסף?

הכיצד יש שער יציג של השקל מול הלירה הלבנונית?[עריכת קוד מקור]

שלום. כיצד ייתכן שיש לשקל שער יציג מול הלירה הלבנונית? (למשל, באתר בנק ישראל: http://www.bankisrael.gov.il/heb.shearim/index.php). מהיכן בדיוק עולה הצורך בשער כזה? האם אלו שרידים של ימי הגדר הטובה? הברית עם צד"ל? או אולי הודאה בקיומו של סחר סמים לאורך הגבול הצפוני? ממתי קיים שער כזה?

אני מניח שבכפר רג'ר שני המטבעות שכיחים בחיי המסחר. עוזי ו. - שיחה 18:01, 28 ביולי 2009 (IDT)
והחברים ברשתות הריגול, שעדיין לא נחשפו, ודאי ישמחו לקבל מטבע שלא זקוק להמרה... חלק מהלבנונים שנשארו בארץ כנראה שולחים כסף לבני משפחותיהם בלבנון. ויש גם תיירים שעוצרים בשתי המדינות ומעבירים כספים ממקום למקום. בברכה. ליש - שיחה 22:52, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

עריכה[עריכת קוד מקור]

האם [[4]] נכון? איתי פ - שיחה 22:25, 28 ביולי 2009 (IDT)

נראה שלא. מצד שני, נראה שבין הנצרויות השונות קיימים הבדלים. יוסישיחה 22:39, 28 ביולי 2009 (IDT)
אוקיי ראיתי ששיחזרת וביקת הסבר. תודה. איתי פ - שיחה 22:40, 28 ביולי 2009 (IDT)

נציגות נאצית בארצות הברית[עריכת קוד מקור]

האם דגל צלב הקרס הונף בכניסה לשגרירות גרמניה בארצות הברית בזמן שלטון הנאצים?

מה המועד בו עזבו אנשי שגרירות גרמניה את אדמת ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה? האם גורשו? תודה.

א. כמובן.
ב. מייד לאחר הכרזת המלחמה של ארצות הברית - זה לא גירוש, הכרזת מלחמה כוללת ניתוק יחסים דיפלומטיים, אך הדיפלומטיים יכולים לעזוב בבטחה תוך פרק הזמן המוקצב להם לשם כך ואם נשארים נעצרים.
בברכה. ליש - שיחה 00:13, 29 ביולי 2009 (IDT)
גרמניה הכריזה מלחמה על ארצות הברית, לא להיפך. היחסים היו בדרג נמוך גם קודם לכן (השגריר האמריקני הוחזר לאחר ליל הבדולח). דב ט. - שיחה 23:48, 29 ביולי 2009 (IDT)

מפלגות בפלשתינה-א"י[עריכת קוד מקור]

הערך הליגה לשחרור לאומי באנגלית מקוטלג לCategory:Political parties in the British Mandate of Palestine. הקטגוריה העברית המקבילה, קטגוריה:מפלגות ביישוב, די מוציאה את ההתארגנויות הפלסטיניות. הצעות? אביעדוסשיחה 02:51, 29 ביולי 2009 (IDT)

הייתי מציע קטגוריה: התנועה הלאומית הערבית, עבור ערכים השייכים לנושא זה. Ranbar - שיחה 17:57, 29 ביולי 2009 (IDT)

פוטון ונפיצה[עריכת קוד מקור]

שלום. האם יש דרך להבין נפיצה בעזרת פוטונים. לא ברור מה קורה לחלקיק כאשר הוא נתקל במנסרה? האם החלקיק מתרחב וחושף ממה הוא בנוי? הרי הפוטון הוא חלקיק אלמנטרי, כלומר לא בנוי משום דבר אחר.לא יכול להיות שפוטון ישבר לפוטונים אחרים... מני111 - שיחה 13:11, 29 ביולי 2009 (IDT)

אני לא פיזיקאי אבל נראה לי שהתשובה הולכת ככה - אור לבן מורכב מהמון אורכי גל (המון צבעים). כלומר לכל פוטון באור הלבן יש אורך גל שונה. כאשר האור נתקל במנסרה אורכי גל שונים נוטים לזוויות שונות ולכן אתה רואה את כל הצבעים שמהם מורכב האור הלבן. כל הפוטונים נשארים אותו דבר ולא משנים את האורך גל שלהם אלא שעכשיו הם זזים במסלול קצת שונה, בהתאם לאורך גל שלהם בעוד שקודם כשהם היו חלק מהאור הלבן כולם היו באותו מסלול. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא רע, בתור מי שאינו פיזיקאי, אבל לא ענית על השאלה, אלא רק תיארת את מה שרואים לפני ואחרי, מבחינת כיווני התקדמות קרינת האור בתלות באורכי הגל המרכיבים אותה. באופן כללי, האור הלבן מתקבל כתוצאה מפליטה ספונטאנית לא קוהרנטית של אורכי הגל בתחום הנראה. הכיוונים השונים במעבר אל תוך המנסרה, ובדרך החוצה, היא תוצאה של האינטראקציה בין הפוטונים לבין אטומי או מולקולות החומר. אינטראקציה זו קרויה פיזור. אורכי גל שונים נבלעים בהסתברות שונה בתווך חומרי נתון, וגורמים לעירורים שונים של האטומים המעורבים, ולכן, לזמני חיים שונים המתאימים למעברים שונים בין רמות אנרגיה. מנקודת מבט מקרוסקופית, פירוש הדבר הוא שפוטונים השייכים לאורכי גל שונים, שוהים בתווך (מנסרה במקרה זה) זמן שונה, ולכן מהירות התפשטותם שונה. מכאן ברור כיצד לכל אחד מהם זווית שבירה שונה במעבר מתווך טחד לתווך אחר, ולמקדם נפיצה שונה. זוהי התורה על רגל אחת, ללא נוסחאות מתימטיות ובצורה פשטנית ככל האפשר. אני מקווה שהתופעה התבהרה עתה. בנצי - שיחה 19:37, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

הבדלים גנטים[עריכת קוד מקור]

האם יש יתרון גנטי לספורטאים אפריקאים על פני ספורטאים לבנים? אשמח להפניות למקורות מוסמכים. תודה רונסו - שיחה 13:35, 29 ביולי 2009 (IDT)

מקורות פוטנציאליים: אחת, שתיים, אולי שלוש וארבע (אלה רק מספר תוצאות שגיגלתי - אין אחריות על מהימנות). אביעדוסשיחה 14:12, 29 ביולי 2009 (IDT)

אלי ציון ועריה[עריכת קוד מקור]

אמנם הערך על הקינה אלי ציון ועריה עדיין לא קיים, אבל אולי מישהו יודע מאיפה באה המנגינה בה שרים בקהילות אשכנז את הקינה הזו? רחפן - שיחה • נו שויין. • ח' באב ה'תשס"ט • 17:45, 29 ביולי 2009 (IDT)

לא עונה לך על השאלה, אבל עיין כאן. Ranbar - שיחה 17:53, 29 ביולי 2009 (IDT)
כבר בדקתי שם, אבל זה כ"כ עזר לי. נראה לי שבקישור הזה אני אמצא משהו. רחפן - שיחה • נו שויין. • ח' באב ה'תשס"ט • 18:36, 29 ביולי 2009 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

במה עוסק רופא נפרולוג? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בכליות. תומר א. - שיחה 18:40, 29 ביולי 2009 (IDT)
נפרולוג בלי י'. אכן, כפי שאומר תומר. nephro ביוונית היא כליה, ו-nephron הוא תא השייך לרקמה הכלייתית. בנצי - שיחה 14:37, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

ט באב[עריכת קוד מקור]

קראתי בתנך פעם שבית המקדש הראשון נחרב ב ז' באב והשני בי"א באב האם מישהו יכול להביא לי את הפרק והפסוק שבו זה נמצא תודה מראש

כמובן שלא קראת בתנ"ך על חורבן הבית השני.
הבית הראשון: "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל--בָּא, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל, בִּירוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-בֵּית הַגָּדוֹל, שָׂרַף בָּאֵשׁ.", ירמיהו נ"ב, פסוקים י"ב-י"ג. אדם נבושיחה 23:07, 29 ביולי 2009 (IDT)
באשר לבית השני: בעקרון, בית המקדש בער, בחלקים שונים שלו, כבר מחודש תמוז, על פי יוסף בן מתתיהו ב"מלחמת היהודים". היום המדויק שבו הובער ההיכל עצמו, לפי יוספוס, הוא העשירי באב:

אולם האלהים כבר גזר מימים ראשונים לתת את היכלו למאכלת-אש והנה בא יום-הדין לקץ העתים, הוא היום העשירי לחודש לואוס (אב), אשר בו נשרף גם בית המקדש הראשון בידי מלך בבל. ומידי היהודים יצאה האש לראשונה ומעמם הייתה הסיבה. כי אחרי שוב טיטוס ממקום המלחמה, שאפו המורדים רוח מעט ויצאו עוד הפעם להצות ברומאים. שומרי ההיכל התנגחו עם השונאים המכבים את הבערה (בחצר בית ה' הפנימית), ואלה הניסו את היהודים ורדפו אחריהם עד ההיכל. ואחד אנשי-הצבא לא חכה לפקדת המצביא ולא נבהל מהמעשה הנורא אשר אמר לעשות, כאלו צווה למלא את הדבר מפי הגבורה, ותפש בידו לפיד בוער מתוך האש, ואחד מחברי האיש הרים אותו למעלה, והוא שלח את האש אל חלון-הזהב, אשר בקרבתו היה המבוא מצד צפון אל הלשכות הסובבות את ההיכל. וכאשר התלקחה הלהבה, הרימו היהודים קול צעקה נוראה, בהכירם את גודל האסון, ומהרו מכל עברים לעצור בעד האש ולא חסו על חייהם ולא חמלו על כוחותיהם, בראות עינם באבדן בית מקדשם ובית חייהם, אשר למענו שמרו את נפשותיהם

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר שישי, פרק ד', מאת יוספוס פלביוס, תרגום: ד"ר י.נ. שמחוני, אתר דעת

אדם נבושיחה 23:28, 29 ביולי 2009 (IDT)

עשירונים בעולם[עריכת קוד מקור]

אני מחפש טבלה המשווה את הכנסות העשירונים (מותאמות לכח קנייה מקומי) בין מדינות שונות בעולם (בתחום שנים דומה, עדיף מעודכנת כמה שיותר). למשל, כזו שתשווה את ההכנסות לפי עשירונים בישראל, ארה"ב, שוודיה, סרביה, קזחסטן וסין, במונחי כוח קניה מקומי. האם מישהו יכול לעזור לי? אדם נבושיחה 22:01, 29 ביולי 2009 (IDT)

לא ממש מה שביקשת, אבל מדד ג'יני נותן תשובה לאי שוויון כאן איתן - שיחה 19:49, 30 ביולי 2009 (IDT)
עבדתי על זה היום. הנה משהו, יכול להיות שיש בו הרבה טעויות ניתוח כי אספתי את הנתונים ממקורות שונים. קישור לצפייה. אדם נבושיחה 22:56, 30 ביולי 2009 (IDT)

האם צגי LCD נצרבים?[עריכת קוד מקור]

או מכיוון אחר - האם יש צורך בשומר מסך לצגי LCD? חזרתי - שיחה 22:05, 29 ביולי 2009 (IDT)

למיטב ידיעתי אין צריבה ב־LCD, אך ישנה אפשרות לשרפת לדים, ואז יש נקודות שחורות מעצבנות, כך שאולי שומר מסך בכל זאת יכול לעזור. דולבשיחה 22:47, 29 ביולי 2009 (IDT)
למיטב ידיעתי, שומר מסך לא באמת שומר על המסכים של היום. אני נוהג לכבות את המסך שלי כאשר הוא אינו בשימוש רב כדי לחסוך בחשמל. טרם ראיתי מסך LCD עם נקודות שחורות. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:53, 29 ביולי 2009 (IDT)
אין לדים בודדים במסכי LCD. הפיקסלים יכולים להיתקע במצב פתוח או סגור, ואז יש נקודה בהירה או כהה. זה נדיר מאוד - בדרך כלל אם אין פיקסל שרוף כשהמסך חדש, הוא לא יופיע לאחר מכן, וגם אם כן - לחיצה עדינה על המסך באיזור הפיקסל התקוע יכולה לשחרר אותו.
למסכי LCD יש נורה אחורית - בדר"כ נורת פלואורסצנט, אך במסכים חדשים זה כבר יכול להיות LED. לאלה יש אורך חיים מוגבל, ולכן כדאי להגדיר כיבוי אוטומטי למסך לאחר זמן מה - זה גם חוסך חשמל, וגם שומר על חיי המנורה. שומרי מסך כמו שבדר"כ יש, עם איזה לוגו זז או אנימציה הם מיותרים לגמרי, כי הנורה ממשיכה לעבוד. עופר קדם - שיחה 22:58, 29 ביולי 2009 (IDT)

האדם המבריק[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2#האדם המבריק

אגדתא[עריכת קוד מקור]

באתר Ynet יש תחרות סיפורים בשם "אגדתא". בלוגו מנוקדת המילה כך: אַגָּדְתַא. האם הניקוד נכון? בברכה, משה.

מילון אבן-שושן מנקד "אַגַּדְתָּא" (ללא הבדל בהיגוי מודרני). אביעדוסשיחה 17:41, 30 ביולי 2009 (IDT)

תרגום מאנגלית[עריכת קוד מקור]

יש למישהו מושג איך מתרגמים את הביטוי Motte-and-bailey? זה מתיחס לסוג של טירות ימי-בינימיות. תודה, קלונימוס - שיחה 16:06, 30 ביולי 2009 (IDT)

ב"מבצרי הצלבנים" של מירון בנבשתי, מובא המונח באנגלית (צרפתית?), ללא תרגום. דניאל צבישיחה 16:12, ט' באב ה'תשס"ט (30.07.09)
לקח לך ארבע דקות למצוא את הספר, לאתר את הביטוי, ולכתוב תגובה? Face-smile.svg קלונימוס - שיחה 17:32, 30 ביולי 2009 (IDT)
אולי "תל וחצר חיצונית". אנדר-ויקשיחה 18:40, 30 ביולי 2009 (IDT)
לא רע. רעיון טוב. קלונימוס - שיחה 22:55, 30 ביולי 2009 (IDT)

שחקן אמריקאי שגילם סטאז'ר לרפואה[עריכת קוד מקור]

אני מחפש שם של שחקן שגילם בסרט אחד מסטאז'רים לרפואה

רובין ויליאמס. תומר א. - שיחה 23:03, 30 ביולי 2009 (IDT)

לקוח מהערך משוואה דיפרנציאלית רגילה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#לקוח מהערך משוואה דיפרנציאלית רגילה

יוטיוב[עריכת קוד מקור]

מהו פשר השם הטיפשי להחריד של אתר האינטרנט יוטיוב? בברכה, משה.

טיוב (tube) הוא כינוי סלנג לטלוויזיה. יו (you) הוא "אתה" באנגלית, והחיבור youtube מרמז על ערוץ טלוויזיה שהגולש הוא זה שעורך, מצלם ומשדר אותו. ‏odedee שיחה 21:13, 31 ביולי 2009 (IDT)

צבע של חוטי חשמל[עריכת קוד מקור]

שלום רב

ברשותי מחשב נייד (DELL) עם מטען אמריקאי. חתכתי את התקע האמריקאי ואני מנסה לחבר תקע ישראלי. הצבעים של החוטים הם ירוק, לבן ושחור. אודה לכם מאוד אם תגידו לי איזה חוט הוא ההערקה וכו' רוב תודות ישראל 212.76.105.120 14:37, 31 ביולי 2009 (IDT)

בשום אופן! מה שאתה מנסה לעשות הוא מסוכן מאוד, עלול לשרוף לך את המחשב במקרה הטוב ולחשמל אותך למוות במקרה הגרוע. תקנה מטען ישראלי תקני או ממיר מתקע אמריקאי לתקע ישראלי. תומר א. - שיחה 14:49, 31 ביולי 2009 (IDT)
תומר צודק. ברור שאתה לא מבין בעניין, אז אל תתעסק עם זה. מתאמים מתקע אמריקאי לישראלי עולים כמה שקלים, וניתן למצוא אותם בחנויות חשמל. בנוסף כדאי לזכור שהמתח בשקעים בארה"ב הוא 110 וולט, ואצלנו 220 וולט. חיבור ישיר של מכשיר אמריקאי לשקע ישראלי ישרוף אותו, אלא אם כן מדובר במטען שמתאים לכל המתחים (ואז יהיה כתוב עליו "110-230V", או שיהיה מתג כלשהו שצריך להזיז כדי לבחור את המתח). עופר קדם - שיחה 17:53, 31 ביולי 2009 (IDT)
כבר הרבה שנים שכמעט בכל מחשב נייד (וגם בהרבה שאינם ניידים) הספק הוא אוניברסלי ומאפשר עבורה עם 110V או 220V. במקום לחתוך את התקע האמריקאי ולהחליף אותו בישראלי, עדיף באמת לקנות מתאם. אם כבר חתכת את התקע, ואינך יודע את תפקידו של כל חוט, עדיף שתפנה לחשמלאי. ‏odedee שיחה 21:10, 31 ביולי 2009 (IDT)
כמדומני, החלק שמחבר בין הספק לקיר הוא כבל די סטנדרטי שעולה כמה שקלים. בברכה, איש המרק - שיחה 09:01, 1 באוגוסט 2009 (IDT)


תודה לכל המשיבים. הייתי בחנות חשמל לפני שחתכתי את התקע, והוא אמר לי שהמתאמים הקטנים (לא הממירים) יצאו מהתקן הישראלי, ולא מוכרים אותם יותר. הוא המליץ לי לחתוך את התקע ולחבר תקע ישראלי (8 שקל). בסופו של דבר שאלתי חשמלאי חובב והסתדרתי. תודה רבה ושבוע טוב ישראל 95.86.75.77 23:29, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

כמה יהודים ישבו ביהודה בתקופת בית שני?[עריכת קוד מקור]

האם יש קונצנזוס סביב ההערכה? האם ידועה השונות (או לפחות: מינימום ומקסימום) של כמות האוכלוסיה היהודית והכללית בארץ במהלך 600 השנים הללו? אביעדוסשיחה 19:09, 31 ביולי 2009 (IDT)

יש ספר של יצחק בן צבי הדן בסוגיה ("נדחי ישראל"), אין לי אותו תחת היד אבל אפשר לאתר אותו בספריות. Ranbar - שיחה 20:24, 31 ביולי 2009 (IDT)
הערכות אוכלוסייה בעת העתיקה הם בעייתיות ביותר ולרוב רמת האמינות שלהם נמוכה, כמה מהערכות שקראתי מדברות על בין חצי מיליון ל3-4 מיליון תושבים, כך שאפשר לראות מהטווחים את האמינות שלהם... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
על פי התלמוד במסכת פסחים (דף ס"ד ע"ב) התכנסו כעשר מיליון יהודם בחג הפסח בירושלים. מסתבר שחלקם הגדול גרו ביהודה והשאר בגליל ובחו"ל. גם פלאביוס מצייר תמונה דומה למדי. ברי"אשיחה • י"ב באב ה'תשס"ט • 21:22, 1 באוגוסט 2009 (IDT)
מה שוודאי לגבי הסוגייה זה שאין שום קונצנזוס לגביה. שמעתי הערכות שנעות בין 150,000 עד 18 מליון. איתמר ק. - שיחה 22:12, 1 באוגוסט 2009 (IDT)
  • הערכת גודל אוכלוסיות בתקופות הקדומות היא אכן בעייתית, כפי שציין משיב אלמוני קודם, אבל ניתן לקבל הערכה של סדר גודל מדוייק למדי, בהתבסס על ממצאים בני מדידה שלהם קשר ישיר לנפח האוכלוסיה לה הם מתייחסים. אחד הכלים הטובים ביותר, היא הערכת התשתיות: מים, מזון זמין, ביוב, מגורים, גידולי קרקע (לאדם ולבהמה), דרכים, גודל מקדשים ועוד.
  • עפ"י הערכת התשתיות הירושלמיות באותן תקופות, ביחוד מים, מזון זמין (לתיירים, עולים ומתארחים, בעיקר ברגלים) וביוב, אלה לא יכולות להחזיק אוכלוסיות גדולות, בודאי לא מליונים. תשתיות אלה היו קורסות בבת אחת. המאמין יכול לדבר על נסים, אבל את אלה צריך גם להוכיח כדי לקבוע קביעות מבוססות.
  • דברים אלה נכונים לא רק לגבי ירושלים בתקופת עליות לרגל, אלא גם לגבי תושבי שתי הממלכות, בכלל.
  • בתקופת המשנה והתלמודים לא היו כלי הערכה סטטיסטיים טובים להערכת אוכלוסיות גדולות. לכן, המובאה מפסחים איננה מדוייקת. גם יוסף בן מתתיהו לא מתאר את שיטותיו או את שיטות בני זמנו. בנצי - שיחה 14:11, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
בנצי, אילו כלים יש לך להערכת התשתיות? האם ידוע לך מספר משוער של בורות המים והמעיינות שהיו בירושלים? מזון: האם ידוע לך מספר עדרי הצאן והבקר? האם ישנם נתונים על היקף שדות התבואה בשפלה, מהם נהנתה ירושלים? ברי"אשיחה • י"ג באב ה'תשס"ט • 10:41, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
ובקשר לשיטות הסטטיסטיות של אז: התלמוד מדווח בדיוק כיצד נעשתה ההערכה: מכל קרבן פסח שהוקרב הפרישו כליה אחת ולאחר מכן מנו אותן. התוצאה הייתה 1,200,000 כליות. בהנחה שעל כל קרבן פסח נמנו לפחות עשרה בני אדם, מתקבל המספר של שנים עשר מיליון. כתבתי שכנראה חלקם היו מהגליל ומבבל (שם היה ריכוז יהודי עצום בגודלו בכל תקופת הבית השני), ועדיין מדובר כאן על כמה מיליונים ביהודה ובירושלים. ברי"אשיחה • י"ג באב ה'תשס"ט • 11:00, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
דרך אגב, לפי המדרש איכה בפתיחה היו בירושלים בזמן החורבן (כמדומה השני) למעלה מ9 מליון איש! אבל יש הטוענים שהכוונה דרך הפלגה וגוזמא. בברכה, הק' אליהו - שיחה 11:05, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
גם אם זו גוזמא, היא מלמדת על המספר המקורב, שכן לא סביר שהמספר הנכון היה חצי מיליון ונקטו בהגזמה 9 מיליון. סביר שההערכה דיברה על 7-8 מיליון לפחות, ובגוזמא נקטו 9. ברי"אשיחה • י"ג באב ה'תשס"ט • 11:14, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
יפה אמרת. אבל א"כ אינו מובן איך יתכן שכל עולי הרגל ביחד היו רק 12 מיליון, ואילו כאן בירושלים בלבד היו למעלה מ9 מיליון?! אמנם יש לציין, ששם במדרש מדובר על כל האנשים כולל ילדים, ואילו כאן מדובר רק על בני חיוב. הק' אליהו - שיחה 11:20, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

ממש לא יפה אמרתם. ראוי להפריד בין אמירות תלמודיות ואפילו האמירות של ההיסטוריונים של התקופה, לבין המציאות הסבירה - ירושלים הייתה עיר של כ-100,000 בני אדם, והעולים לרגל היו לכל היותר מאה אלף, לא הרבה יותר. תשתיות העיר לא יכלו לקלוט יותר מכך - לא היה מספיק מזון, ובוודאי שלא היו מספיק מים למיליוני אנשים - לא בירושלים של אותם הימים. חישבו על התשתיות שנדרשו כדי להביא מים לאוכלוסיית הקבע של רומא באותם הימים - לא היו תשתיות כאלו ביהודה.
האמירות בתלמוד ואמירות ההיסטוריונים נגועות באידיאליזציה של המצב לפני חורבן הבית. וראו כאן. אדם נבושיחה 11:29, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

ראשית, תודה על הציון. שנית, התוכל לענות על שאלותי שהופנו לבנצי לעיל? ברי"אשיחה • י"ג באב ה'תשס"ט • 11:39, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
בוודאי. היסטוריונים וארכיאולוגים עבדו על כך במשך שנים, ויש בידינו מאמרים רבי ערך שמפרטים את היקף התשתיות ביהודה ובארץ בכלל, ונותנים הערכות אוכלוסייה על בסיס הנתונים הללו. אוכל להפנות אותך למאמרים בנושא. אמות המים ובורות המים בירושלים - כל אלה שנמצאו - נספרו. מדובר בעיר בספר המדבר, שהייתה ענייה במים. גם אם תכפיל את הממצאים בהשערה שלא נמצאו כולם, נניח בשיעור של פי ארבעה, תגיע לכל היותר לארבע מאות אלף בני אדם שחיים בירושלים באופן קבוע. אבל הכפלה כזו תהיה בלתי סבירה, היות ותשתיות מים לסדר גודל כזה של אוכלוסייה היו נמצאות בקלות. אדם נבושיחה 11:45, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
לברי"א היקר. הבעיה היא בגישה, ולא בפרטים ספציפיים כאלה ואחרים. מאחר ואדם כבר התייחס לסימוכין, לפחות באופן כללי, אתייחס בתשובתי לפן אחר בסוג זה של ויכוחים. מלים. מלים. מלים. ציטוטים. ציטוטים. ציטוטים. במדע זה לא מספיק. יש צורך בראיות. ממצאים. ומלבד ציטוטיך את התלמוד, חלה גם עליך חובת הראיות. כן, לצאת לשטח וללמוד את מה שהוא אומר, או לפחות להכיר את השאלות הצצות מממצאים אלה, את תהליך ההסקה של החוקרים בתחום ואת מסקנותיהם. רק משם יש לך זכות לטעון טענה שקולה, ולא אחרת. כמו בויכוחים ישנים קודמים: בארכיאולוגיה יש מתודולוגיה, ולא איש הישר בעיניו יאמר. בנצי - שיחה 14:13, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הם נמצאו גם נמצאו! עם כל הכבוד למומחים, קשה לי לשער שבצריכת המים המועטת לנפש שהייתה נהוגה בימי קדם (תחשוב רק כמה אנחנו מבזבזים על הדחת האסלה...) לא הספיקו למיליוני התושבים הכמויות דלהלן: 1,700,000 ליטר יומיים מהגיחון, 640,000 ליטרים יומיים מבריכות שלמה, ועוד אלפי ליטרים מהבורות שהיו ברחבי העיר, ביניהם בורות בעלי קיבול עצומים בהר הבית. כל זאת מבלי להתחשב בעובדה שבעונת הגשמים חזרו הבורות והבריכות והתתמלאו בין השימושים בהם. היו גם מעיינות נוספים כמו מי נפתוח, עין עיטם ועוד. ברי"אשיחה • י"ג באב ה'תשס"ט • 14:31, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
לבנצי ידידי, ראה נא, אינני מקבל את הגישה שעדויותיהם של בני התקופה אינן תקפות כל עוד טרם נמצאו ממצאים קבורים המסייעים להם. נקודת המוצא שלי שסיפור כמו המסופר במסכת פסחים לא נכתב במטרה להאדיר את ירושלים, ושחכמינו זכרונם לברכה, היו רחוקים מכל שקר ואי אמת כרחוק מזרח ממערב. האכאולוגיה היא מדע המבוסס על השערות, ומכיון שכך, גם לי מותר להעלות השערות. אשמח להתמודד עם הטיעונים לגופם, ולא עם טענות של "קדושת המדע", כשם שאינני מצפה שתקבל את "קדושת חז"ל". ברי"אשיחה • י"ג באב ה'תשס"ט • 14:35, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
לא דיברתי בשום מקום על קדושה. משום סוג שהוא. דיברתי על המתודולוגיה המדעית, שהיא אנטיתזה מוחלטת לקדושה למיניה. חז"ל (מושג קצת ערטילאי וכולל מדי) יקרים ללבי לא פחות מאשר לך, באשר הם יושבים בשורשי התרבות אליה משתייכים אתה ואני. להבדיל ממך, אינני סבור שהם חפים מביקורת, ובניגוד לך, אני כן סבור שמעת לעת בחרו בהאדרה מסיבות שונות, ולא רק בעניין זה. כך גם עם שיכתובים שונים. בשביל הדברים הללו נצטרך שנינו לקיים סמינריון בן סופשבוע שלם, לפחות. ולבסוף, הארכיאולוגיה איננה מבוססת על השערות. היא מבוססת על ראיות. גם אם ישנן השערות כלשהן, הן מבוססות על דבר מה. אין להן זכות קיום עצמאית ללא ראיות מספיקות, ובהיעדר כאלה, תמיד ירחפו מעליהן סימני שאלה. אין זה המצב עם היגדים המובאים ממקורות תורניים ואמוניים. גם אין זה נכון לגבי התייחסותך למקורות אלה. שם לא ירחפו אצלך סימני שאלה. הגילוי הנאות מחייב לומר זאת. יש כאן חוסר סימטריה בין שתי ההתייחסויות, זו שלך וזו שלי, כפי שעולה מהדיון כאן. אני תובע בסיס מאושש, ראייתי, מכל מקור. לא כן אצלך. ואני מבין זאת, כיון שאין הדבר בכדי: מקורות בעלי אופי דתי-אמוני מטרתם אינה לתעד או לספר סיפור היסטורי. מטרתם לחנך, ולחזק את האמונה בבורא עולם. זוהי מטרה שונה לגמרי. ובתקופות השונות, מטרה חינוכית זו מושגת עפ"י הידע בן אותה תקופה. עוד לא סוכות, וכבר אנו מתקרבים להקפה ז'. חבל שאין עוד סיבובים. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 15:15, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
רבותיי, אני רווה נחת מן הדיון.
בשורה התחתונה, אני מבין שיש הסכמה לפחות על משהו בסדר גודל של היישוב היהודי ערב מלחמת העצמאות. מעניין. אביעדוסשיחה 15:35, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אביעדוס, אל תמהר לסכם את הדיון. הוא עדיין בגיל הפוריות...
תוספת: מלבד החשבון שערכתי לעיל, אפרט מעט על בורות המים בירושלים. בהר הבית ישנם עשרות בורות מים. אחד מהם הכיל כ-3645 מ"ק, שהם 3,645,000 ליטרים. אחרים הכילו בין 1,800 מ"ק ל-12,000 מ"ק, שהם עוד עשרות מיליוני ליטרים. בריכות אגירה ומקורות מים נוספים היו במקומות נוספים בעיר, כגון בריכת הסולטן, בריכת ממילא, בריכת הסטרותיון, בריכות הצאן ועין רוגל. נדמה שניתן לקבוע שבהתחשב בכמות המים הידועה לנו (וסביר גם שלכל בית היה בור פרטי בחצר), הייתה ירושלים עשויה לספק כ-18 ליטר מים לאדם ליום, ל-10 מיליון בני אדם. אם נניח שבעיר היו רק 3 מיליון והאחרים הגיעו רק ברגלים, הרי שהקצבה היומית הממוצעת עלתה על 50 ליטר יומיים, כמעט צריכה מודרנית. סיכומו של דבר: בעוד שהצגתי כאן נתונים המסתמכים על עובדות בדוקות והבאתי סימוכין ברורים, לא הוצגו כאן ארכאולוגים או היסטוריונים המתמודדים עם הטענות הנ"ל. בברכה - ברי"אשיחה • י"ד באב ה'תשס"ט • 19:35, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בריא: המספרים שנתת יפים (מה פירוש "יומיים"? בגיחון, לפחות, זו הספיקה ליום). מפעלי המים של ירושלים הם גדולים, אבל לא גדולים מספיק. שחק בהם קצת ותראה, שבשימוש סביר (50 ליטר ליום לאדם, נניח, כולל שימוש ביתי, חקלאות, חיות משק, טהרה) ובהנחה שמים גם מתבזבזים לחינם וזורמים אל הנחלים ואל ים המלח, אנחנו מגיעים לכל היותר לשבע מאות אלף, נניח. עדיין לא דיברנו על מגבלות של חלוקת המים (הגיחון זה לכאורה קל, ברכות שלמה זה כבר רחוק), והאפשרויות, למשל בעת עליה לרגל, לדחוס בני אדם רבים כל כך במקום קטן כל כך לזמן קצר כל כך בלי שאלפי אנשים ימותו מהדחס עצמו (ראה אסון פסטיבל ערד). ההערכות המדעיות מדברות על הרבה פחות ממה שמתואר בתלמוד: המונח הוא "יכולת נשיאה לדונם", וההערכות מגיעות לכל היותר עד 150-250 איש לדונם. בכ-2000 דונם של ירושלים באותם הימים, מדובר על עד חמש מאות אלף. ושוב, אלו הערכות. בשום אופן לא המיליונים שהתלמוד מתאר. אפילו לא בעלייה לרגל.
אביעדוס: ביהודה בלבד, משהו כזה. בגליל ובמישור החוף חיו עוד יהודים רבים, ואפשר לשער שהיו אז כמיליון יהודים, תן או קח מאות אלפים בודדות לכל צד, בין הירדן לים. הוסף לזה קהילות יהודיות גדולות מעבר לים, כדי להגיע ל2 עד 6 מיליון יהודים בעולם, לא כולל עשרת השבטים. התרחבנו! אדם נבושיחה 20:00, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
לאחר ההתנגשות: ברי"א, הצריכה היא לא 18 ליטר ליום - אתה מדבר רק על צריכה בסיסית, ולא מחשב מזון, ובטח שלא בזבוז. קרא מאמרים על יכולת נשיאה (חפש את פרופסור אבי יונה): המספרים רחוקים ממה שאתה מתאר, וראהכאן. אדם נבושיחה 20:02, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אחפש מאמרים על יכולת נשיאה. בכל מקרה, המאמר שקישרת מדבר על תקופה אחרת. ועוד משהו, יומִיִים, ולא יומַיִים. ברי"אשיחה • י"ד באב ה'תשס"ט • 20:34, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
איזה אידיוט שאני... חיוך אדום התקופה הרומית-ביזנטית מכונה גם תקופת המשנה והתלמוד, שהיא אחרי חורבן הבית. החורבן, אין ספק, היה שואה: תכפיל בשניים. תכפיל בארבע. אלו המספרים. ועדיין: עלינו לערוג לחגי ישראל בבניין שלם ברוב עם, במהרה בימינו (בלי טיפה של ציניות). אדם נבושיחה 20:39, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
רק המחשבה על 18 מיליון בני אדם בעיר העתיקה מסחררת אותי. בימי שבת, כשיש שם כמה מאות אלפים בודדים, קשה לנשום. אין לי שום נתונים, ושום ציטוטים, רק ההגיון שלי שאומר, אין שום סיכוי שאפשר לדחוף לתוך העיר הקטנטנה הזאת את כל האנשים בארץ שלוש פעמים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:01, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
יש בזה משהו, רק קח בחשבון שהעיר הייתה הרבה יותר גדולה מהעיר העתיקה דהיום. ברי"אשיחה • י"ד באב ה'תשס"ט • 23:17, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

ידיים מקומטות אחרי בריכה[עריכת קוד מקור]

"תראי, יש לך המון המון קמטים בידיים," אמרתי לבתי לאחר שהיה ארוכה בבריכה. "למה?" תלתה בי שתי עיניים חקרניות. "בגלל המים" עניתי תשובה החלטית. "מה יש במים שעושה את זה, אבא?" המשיכה הילדה בחקירתה. "המם... רוצה ארטיק?" הפניתי את כיוון השיחה לפני שהיא תשים לב שהכל תרמית אחת גדולה ובעצם אבא שלה לא יודע כלום. אז תעזרו לי בבקשה - ממה נגרמת תופעת הידיים המקומטות לאחר שהיה ארוכה במים? Ranbar - שיחה 20:19, 31 ביולי 2009 (IDT)

ראה כאן: [5] ברק שושני - שיחה 20:43, 31 ביולי 2009 (IDT)
ובעברית...? המים נספגים בשכבת העור העליונה ומרחיבים אותה. שכבה זו צמודה בחוזקה לשכבת העור שמתחתיה וכדי לפצות על הגידול בשטח פניה, היא מתקמטת. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:47, 31 ביולי 2009 (IDT)
על פי ניסוי מוזר/אדיוטי שערכו בתוכנית זעזוע מוח (תוכנית טלוויזיה)], שמן או שומן שנמרח על העור פותר את הבעיה של הקמטים MT0 - שיחה 01:12, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

טילים...[עריכת קוד מקור]

מהי מהירות הפגיעה שלטיל קרקע-קרקע כמו סקאד נניח? הסתכלתי בכל מיני ערכים של טילים ולא הצלחתי למצוא את המידע הזה. בברכה, איש המרק - שיחה 10:19, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

לפחות 10 מאך [6]. (הוא חודר לאטמוספירה במהירות 8 מאך - ראה כאן, בערך "פטריוט"). חובבשירה - שיחה 15:47, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

זמרי קאנטרי אמריקאים שהם הומוסקסואלים מוצהרים[עריכת קוד מקור]

יש דבר כזה? Anonymous - שיחה 12:42, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

כמובן. הנה כמה:
  • מרי גוטייר (אנ')
  • וויילון פיין (אנ')
  • כריסטין הול (אנ')
  • מארק וויגל (אנ')
  • מרטי מגוויר (אנ')
  • ג'רמי ג'יימס (יותר בכיוון של פולק) (אנ')

היו שמועות על קני צ'סניי, אבל הוא הכחיש. בכל אופן, זו רשימה חלקית מאוד, ואני לא מתחייב על התרגום לעברית של השמות. כתבה מצוינת על מוסיקת קאנטרי בארה"ב והומוסקסואליות אפשר לקרוא כאן. בברכה, אנדר-ויקשיחה 00:54, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

מה ההבדל בין שלטון ברה"מ לישראל?[עריכת קוד מקור]

בערך ברית המועצות כתוב:

למעשה, היה הבדל רב בין הממשלה הזו לבין מערכות מערביות. למעשה, המפלגה הקומוניסטית הייתה אחראית על פונקציות רבות שבארצות אחרות הממשלה בדרך כלל אחראית עליהם. לדוגמה, המפלגה היא שהחליטה על המדיניות שהממשלה לבסוף יישמה. הממשלה פשוט אישרה את ההחלטות של המפלגה כדי שיראו כלגיטימיות יותר. המפלגה השתמשה במגוון של שיטות כדי להבטיח שהממשלה דובקת במדיניותה. המפלגה הציבה את הנאמנים לה בעמדות שליטה בממשלה. המפלגה עקבה בדריכות אחר הפעולות של משרדי הממשלה והגופים המחוקקים שלה.

זה לא בדיוק כמו כאן? פשוט מחליפים את המילה "מפלגה" ב"מפלגות" וזהו. הממשלה עורכת הצבעות שכולם "בעד" כי אם מישהו "נגד" אז רב הסיכויים שיפוטר, כך שההצבעות בממשלה הם רק בשביל שהחלטות המפלגות "יראו כלגיטימיות יותר"? כלל חברי הממשלה הם חברי המפלגה בשביל שיובטח "שהממשלה דובקת במדיניותה."? ואף שר לא כאן ולא שם לא ינסה ללכת נגד המדיניות של מפלגתו.

אז ההבדל המרכזי בין צורת השלטון הקומוניסטי לזה שלנו הוא ריבוי המפלגות לעומת מפלגה אחת? 79.179.43.251 14:06, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

זה אחד ההבדלים. הבדל נוסף שקופץ לעיני הוא הטיהורים של סטלין. לא ראיתי אנשים שנחטפים ברחובות ישראל, מעונים ונורים ללא סיבה כלשהי. אפשר להזכיר את סמר"ש, אפשר לדבר על מר יז'וב ומר בריה. אפשר להזכיר דברים נפלאים שאמרו מנהיגיה דוגמת "מותו של אחד הוא טרגדיה, מותם של מיליונים הוא סטטיסטיקה". אני לא זוכר קולקטיביציה כפויה או הרעבת אוכלוסיה מכוונת שנעשתה בארץ. אני לא מכיר הגבלות על יציאה מהארץ שנכפות על אוכלוסיה שלמה ועוד כהנה וכהנה דברים המבדלים את ברית המועצות מישראל. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 14:57, 1 באוגוסט 2009 (IDT)
יש המון הבדלים - ההבדל המרכזי הוא בכך שבישראל העם בוחר את מי שאמור להנהיגו, בבחירות גלויות המתקיימות במועדים קבועים (אם לא מקדימים אותן), כך שמי שהיה לפני שנה ראש ממשלה, עשוי למצוא עצמו מחר בבית הכלא, אם עשה מעשה פלילי. בברית המועצות השלטון היה בידי קבוצה קטנה, שמתוכה נבחר השליט העליון ולהמון הגדול לא הייתה שום השפעה. בברית המועצות לא הייתה הפרדת רשויות של ממש, כך שלא היה סיכוי לקבל צדק. בברית המועצות לא היו זכויות אזרח בסיסיות, כמו הזכות לבקר את השלטון או לנסוע לכל מקום ברחבי המדינה ולגור איפה שבא לך או ללמוד איזה שפה שאתה רוצה (לימוד העברית היה אסור). אפשר לפרט עוד הרבה הבדלים, אך לא כאן המקום. בברכה. ליש - שיחה 15:10, 1 באוגוסט 2009 (IDT)
רשמית אין ממש הבדל. מעשית למפלגה היה הרבה יותר כח מלממשלה ולכן המפלגה למעשה שלטה (ומכיוון שהמפלגה לא הייתה גוף דמוקרטי ברית-המועצות לא הייתה דמוקרטית).רטיקוס - שיחה 15:41, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

לא דיברתי לא על הפרת זכיות בסיסיות ולא על הדיקטטורה של סטאלין. דיברתי רק על היחסים בין הממשלה להנהגת המפלגה/מפלגות. בערך מוצג שהשיטה בברה"מ מנוגדת לשיט המערבית, אבל זה נראה לי בול כמו פה. אגב, " בברית המועצות לא היו זכויות אזרח בסיסיות, כמו הזכות לבקר את השלטון או לנסוע לכל מקום ברחבי המדינה ולגור איפה שבא לך" - ככל הנראה לא באמת היית בברית המועצות, אלא רק קראת את התעמולה האמריקאית. בברית המועצות היו לכל אזרח הרבה יותר זכיות מאזרח ארה"ב. כמו זכות לחינוך( מה דעתך על תואר אקדמאי בחינם?), לבריאות, לעבודה( לא היתה אבטלה ואף אחד לא נאלץ לרדת לזנות בגלל מצב כלכלי), לביטחון, ועוד המון. כמובן שיכולת לנסוע בחופשה מדרום אוקראינה לצפון-מזרח רוסיה אם מתחשק לך. ואין שום מניעה שתגור ותעבוד בקזחסטן אם נולדת במוסקבה. נכון, בשביל לספר בדיחה על השלטון היית צריך לבדוק שאף אחד לא מקשיב, אבל כמות הזכויות שקיבלו הרוסים מתגמדת. טוב, אני סוטה מן הנושא - יחסים בין ממשלה למפלגה. 79.176.32.154 23:51, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

את שטיפת המוח קיבלתי בשיעורי המרקסיזם-לניניזם בבית הספר ברומניה, אך למדתי להתמודד איתה. תואר אקדמי בחינם זה נחמד, אבל החינם לא היה בדיוק חינם - בבחינות המעבר בכל מערכת הלימוד הייתה שיטה של העדפה למי שמוצאו מהפרולטריון ומהאיכרים ודיכויים של מי שמוצאו ממשפחה בורגנית, גם אם מדובר בבורגנות זעירה (שען עצמאי, חיט עצמאי או בעל קיוסק). בזמן הלימודים היית חייב להיות חבר קומסומול, ללכת להפגנות מטעם ולעבוד ב"התנדבות" בכל מיני עבודות ציבוריות. בנוסף לכך, לאחר קבלת התואר האקדמי היית חייב לקבל את העבודה שהקצו לך, במקום בו רצו שתעבוד ובשכר שהכתיבו לך ולא הייתה לך שום בחירה. אם מאסו בך מסיבה כלשהי (בקשה להגר לישראל), נישלו אותך ממקום עבודתך האקדמי ונתנו לך לעבוד באיסוף אשפה או עבודה דומה אחרת, מבלי להתחשב בתוארים האקדמיים שהיו לך. יפה שהתירו לך לנסוע ממוסקבה לקזחסטן, אבל לא באיזור הערים האסורות או בקרבת הגבולות. גם אישור מגורים במוסקבה ובערים גדולות אחרות, ניתן רק לפרוטקציוניסטים שהיו להם קשרים במפלגה. לימוד העברית היה אסור והמנסים נשלחו לגולגים. הספרות והתקשורת צונזרו, בבית המשפט הסנגוריה עשתה יד אחת עם התביעה נגד הנאשם והשופט כתב את פסק הדין לפני שהמשפט התחיל. ואו, איזה גן עדן... היה מותר לך לקנות הכל, אבל לא היה לך כסף ואם היה לך כסף, לא היה מה לקנות, חוץ ממבחר דל של מוצרי יסוד. יכולת לנסוע לחו"ל רק אם נחשבת לנאמן וחלק ממשפחתך נשארה כבת ערובה. נכון, הממשלה מנסה להטיל משמעת קואליציונית, אך זה לא תמיד מצליח וכדי להעביר חלק ממה שהיא רוצה, הממשלה מוותרת על חלקים אחרים ועושה מיני פשרות, כמקובל בדמוקרטיה. בברית המועצות, אם חבר הגוף המחוקק לא היה מציית להוראות היה נהפך בן לילה לתושב מחנה בסיביר. יש בכל זאת כמה הבדלים קטנים... בברכה. ליש - שיחה 00:19, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
וכרגיל במקום דיון מעניין הגענו לויכוח פוליטי. אני לא מתכוון להכנס לויכוח האם ברית המועצות הייתה טובה. לגבי השאלה- כמו שאמרתי רשמית אין ממש הבדל ביחסי ממשלה-מפלגה (מלבד זה שבישראל יש מספר מפלגות), מעשית המפלגה הייתה 1000 דרגות מעל הממשלה והחליטה את כל ההחלטות.רטיקוס - שיחה 00:27, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: יש הבדל גדול בין אבסולוטיזם (או שבמקרה הזה לא אדם אחד מחזיק בכל התפקידים אבל כולם בעלי דעה זהה) לדמוקרטיה. כאן מתקבלות החלטות בין אנשים שלא מאמינים באותו הרעיון ושם מתקבלות החלטות על פי דעה מסויימת. עדיין, כל החלטה שלטונית מתקבלת ע"י בני אדם, אבל זה לא אומר שאין הבדל בין שלטון ברית המועצות לישראל. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 00:29, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
ואת שטיפת המוח המרכסיסטית-לניניניסטית קיבלתי בקיבוץ בארץ הקודש.רטיקוס - שיחה 00:30, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

בברית המועצות המפלגה היתה נצחית בשלטון, ומועמדיה היו נבחרים ב99% מהקולות תמיד. בדרך כלל היו מועמדים יחידים.הבחירות לא היו מעוררות כל עיניין, כפי שהעתונות היתה מלאה בדיווחים "חיוביים" על הישגי הפועלים והאיכרים מילוי המכסות של התכניות החומש. התוצאות של הבחירות היו ידועות מראש. האופי החינמי של שרותי הבריאות והחינוך היו בזמנם הישג יפה אבל שרותים אלו היו כפופים למגבלות קשות של צנזורה בבחירת המידע, מגבלות קשות ביבוא חומר לימוד או ספרים או כתבי עת מחו"ל או חוסר גישה אליהם מסיבות כלכליות, לפי סדר העדיפות של המפלגה. התלמידים והאזרחים נדרשו לשבח יום יום את המפלגה כאב אהוב שהעניקה להם חיים מאושרים. לא ראיתי את זה בישראל. פרט לפה ושם שבחים לאיזה ראשי ערים - לעפמים שבחים מוצדקים - Ewan2 - שיחה 06:12, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

כל הדברים שנכתבו כאן נכונים אבל הכותבים מפספסים את הנקודה שכל שלטון (מלוכנות, רפובליקניזם, קומוניזם, דמוקרטיה, פאשיזם-נאציזם וכו') מורכב מקבוצה אוליגרכית ששולטת במדינה ומבחינה זאת אין כל הבדל בין כל השיטות.79.179.52.210 16:09, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

אתה אנרכיסט? Fade to Black - שיחה 16:42, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
לא.79.179.52.210 19:50, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

עריכה 2[עריכת קוד מקור]

העריכה הזאת[7] מישהו מבין? איתי פ - שיחה 02:52, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

עריכה נכונה. תקפוץ לבקר פעם, נאכל משהו בעזריאלי, והכל יהיה ברור. אדם נבושיחה 02:55, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
תודה רבה. איתי פ - שיחה 02:56, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

ביקור בכנסיית המולד לישראלים[עריכת קוד מקור]

האם יש אפשרות לאזרח ישראלי תושב ישראל לבקר בכנסיית המולד בבית לחם? אם כן, אז איך אפשר לנסוע לשם? Fade to Black - שיחה 16:40, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

רשמית, מדינת ישראל אוסרת זאת על אזרחיה. מעשית, אין כל בעיה ליסוע ולהגיע לשם (שכן המחסומים מקדישים את עיקר מרצם לבדיקת הנכנסים מהרשות לישראל ולא לבדיקת היוצאים מישראל לרשות), ומבחינת הרשות הפלסטינית ו/או הכנסייה אין איסור על כניסת ישראלים. אז טכנית העניין אפשרי, אתה צריך בעיקר לעשות לעצמך את שיקול הדעת אם זה רצוי, חכם ובטוח. מגיסטרשיחה 17:38, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
ואם בכניסה בחזרה (לירושלים) יגלו במחסום שאני ישראלי, אז מה יעשו לי? Fade to Black - שיחה 17:41, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
אז יתנו לך לעבור כמו גדול. תושבי מזרח ירושלים, ערביי ישראל וכמובן מתנחלים חוצים את המחסומים (בשני הכיוונים) כעניין שבשגרה, ללא בעיות מיוחדות. מגיסטרשיחה 17:53, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
זה לא כל כך פשוט, במחסומים מסויימים, ויש סכנה להיעצר על הפרת צו אלוף - אם כי הדבר כמעט ולא קורה ליהודים, ולערבים לא קורה בכלל. אדם נבושיחה 19:39, 2 באוגוסט 2009 (IDT)
זה בהחלט לא כל כך פשוט. לפני זמן הבאתי את הבן שלי (כלוחם) למוצב ממזרח לאריאל, בשעות הערב, בשטח פלסטינאי מובהק. לא היתה לי שום בעיה לנסוע מזרחה, אך בחזרה עצרו אותי בשלושה מחסומים והתבקשתי להסביר מה מעשי, למה נכנסתי ולאחר שהסברתי התקשו להאמין שבאמת הבאתי את הבן שלי למוצב בלב שטח פלסטינאי. Yoavd - שיחה 07:32, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
נו, אז מה עשו לך? העמידו אותך לדין? שללו ממך רשיון נהיגה? לא, נכון? אז אני אגיד שהייתי בכנסיית המולד, מה הבעיה? למה, ערביי ישראל הנוצרים (מיפו, חיפה, רמלה וכד') לא נוסעים לכנסיית המולד? אני זוכר שפעם עצרו את ואנונו כשהוא ניסה להגיע לשם בחג המולד, אבל זה משהו אחר. אגב, הדרכון הרוסי יכול לעזור? Fade to Black - שיחה 13:23, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
על פי חוק, לערביי ישראל הנוצרים מותר ליסוע ולך אסור, וכן, בהחלט אפשר להעמיד אותך לדין. יכול להיות שיחליטו שלא לעשות את זה, אבל זו עדיים אפשרות קיימת. דניאל צבישיחה 13:31, י"ג באב ה'תשס"ט (3.08.09)
יש לכם קישור לאיזשהו אתר רשמי (של צה"ל?) שבו יש פירוט למי מותר ולמי אסור להיכנס לבית לחם? כי אחרת איך אני אמור לדעת שאסור לי להיכנס בהיעדר שלט שאומר לי לעשות פרסה ולחזור הביתה? Fade to Black - שיחה 13:40, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
מאיפה קיבלת את הרעיון שאין שם שלט? דניאל צבישיחה 13:42, י"ג באב ה'תשס"ט (3.08.09)
יש אחד? ומה לשונו? Fade to Black - שיחה 13:45, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
דניאל צבי, האם תוכל להביא את החוק האוסר זאת על אזרחי מדינת ישראל היהודים אך מתיר לערבים? אביעדוסשיחה 15:29, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
המעבר של נוצרים לרתים המקודשים להם עוגן כבר בהסכמי השלום בין ישראל לירדן ב-1948 (למען האמת, כתוב שם על בני כל הדתות, אבל זה לא מה שקרה בפועל). דניאל צבישיחה 16:00, י"ג באב ה'תשס"ט (3.08.09)
לא ידעתי שב-48 ישראל וירדן חתמו על הסכם שלום. כל יום לומדים משהו חדש. בשביל זה יש ויקיפדיה.Fade to Black - שיחה 16:04, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
הוא התכוון מן הסתם להסכמי שביתת הנשק. חזרה לענייננו, בעזרת דרכון זר אתה יכול להירשם לסיור שיוצא מדי יום בשעה 9:30 ממלונות ירושלים. הסיור מבוצע בשת"פ של גורמי תיירות פרטיים ישראליים ופלסטיניים, עולה $70 ודורש הרשמה מוקדמת. ולגבי הדיון על המחסומים והחוק - למעשה, את החששות עליך למקד לא בחיילי צה"ל אלא בגורמים עוינים אפשריים בתוככי שטחי הרשות. יש לקוות שהתערות טובה בקרב קבוצת תיירים ללא הפגנת ישראליות תהיה בטוחה יחסית, ובכל זאת אני מפנה אותך שוב לסיפא של דברי הקודמים. הכנסייה, אגב, אינה יפה או מעניינת במיוחד - בישראל וברחבי העולם יש מאות כנסיות מרשימות ויפות ממנה. הביקור מרגש בעיקר לצליינים המאמינים שהם באמת דורכים על אדמת המערה שבה נולד ישו (עניין מפוקפק למדי). מגיסטרשיחה 16:09, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
היום הייתי שם עם אבא שלי, נכנסו מירושלים לבית לחם דרך מעבר עם דרכונים רוסיים, החיילים בקושי הסתכלו על הדרכונים, נסענו במונית פלסטינית לכנסיית המולד כשאנחנו מדברים אנגלית עם הנהג וחזרנו למחסום בלי בעיות. גם בכניסה מבית לחם לירושלים לא בדקו אותנו, רק ראו דרכון זר והכניסו אותנו. אני רק תוהה מה היה קורה עם הייתי מציג תעודת זהות ישראלית בכניסה לירושלים. Fade to Black - שיחה 00:33, 9 באוגוסט 2009 (IDT)