ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 267

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


למה חלק מהשדות עגולים וחלק מרובעים? אני מודע לשיטת ההשקייה באמצעות קונוע מחוגי. אבל אם היא כל כך יעיל למה עוד ישנם שדות מרובעים?איש השלג - שיחה 17:08, 23 באפריל 2017 (IDT)

תוכן עניינים

שאלה מעט מתמטית - מהם היישומים הנפוצים ביותר של חדו"א ואינפי בתעשייה[עריכת קוד מקור]

אני לא שואל על יישום במחקר המדעי אלא על יישום בתעשייה: מיהם הציבורים המקצועיים שעובדים עם חדו"א ואינפי בתעשייה והאם המומחה יכול להדגים כמה מטרות כאלה. תרגישו חופשית לתת כל דוגמה שתרצו, בתודה, 85.182.59.1 05:49, 15 במרץ 2017 (IST)

זיכרון ישן: למרות שזה טרוויאלי – מציאת שטח פנים מינימלי לאריזה בנפח נתון. חזרתישיחה 07:33, 15 במרץ 2017 (IST)
כיוון שפיזיקה מבוססת על אינפי, הרי כל יישום תעשייתי שמבוסס על פיזיקה נשען, ישירות או בעקיפין, על אינפי. דוד שי - שיחה 07:40, 15 במרץ 2017 (IST)
לדעתי דוד היה צריך להגיד על מה הוא חשב במדויק כשהוא כתב דברים כלליים אלה. 85.182.59.1 08:20, 15 במרץ 2017 (IST)
חישובי גרר, חישובי התנגדות, חישובי מסלולים, חישובי זמן גישה, חישובי כיסוי שטח שחיישן רואה, בתכנון לווינים, טילים, מטוסים, ביצועי מצלמות ומכ'מים, רק לדוגמא קטנה.. בתחומים יותר אזרחיים - חישוב שטח לקניית שטיח שמכסה את כל הרצפה בבית, חישוב כמות צבע לקנייה לצבוע את כל הקירות תקרה + מעקים ומרפסת... בברכה אמא של גולן - שיחה 08:52, 15 במרץ 2017 (וIST)
חישובי אלמנטים סופיים, חוזק ותרמיקה והשפעות חום וקור, חישובי זרימה של נוזלים, גזים, התנהגויות בתוך מנועים... אמא של גולן - שיחה 08:55, 15 במרץ 2017 (IST)
מרגיש חובה לציין את התמרת פורייה: אחד הכלים החשובים והחזקים בעיבוד אותות כל עבודה עם תופעות גליות (אור, חשמל, גלי ים). וגם בימנו כל מטכנולוגיה מובססת על ידע מדעי, ובמדע חדו"א הוא אחד הכלים המרכזיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:55, 15 במרץ 2017 (IST)
באופן מעשי מעט מאד נזקקים למתמטיקה עצמה, למרבית הבעיות שהוזכרו לעיל פותחו מודלים ממוחשבים שמבצעים את החישובים. עדיין אני חושב שמהנדס מתכנן חייב להכיר את המתמטיקה שמאחורי המודל והתוכנה כדי להבין מה הוא עושה, להבין את התוצאה והמשמעות שלה. שנילי - שיחה 12:51, 15 במרץ 2017 (IST)
ככלל, הפיזיקה(המתקדמת) והחדו"א צועדות יד ביד. לא במקרה ניוטון פיתח את האינפיניטיסימל ואת המכניקה יחד. נוסחת ציאולקובסקי וכל השאלות הדומות אליה נפתרות לרוב (לפחות בקורסי המבוא לפיזיקה) בעזרת "יהי אינפיניטיסימל זמן dt, השינוי בתנע בו הוא dp, ולכן מקבלים כך וכך". כל המשחק הזה עם דיפרנציאלים, על מנת להפוך אותו לפורמלי, חייבים להשתמש בחשבון האינפיניטיסימלי. אם פתרון של משוואה דיפרנציאלית נחשב אצלך חדו"א(במחלקה לפיזיקה בבר אילן זה מגיע כחלק מהסדרה "מתמטיקה לפיזיקאים" שכוללת אינפי, חשבון וריאציות וכד') אז משוואת החום ועוד משוואות דיפרנציאליות רבות גם הן חלק מהיישומים. Eyalweyalw - שיחה 13:20, 15 במרץ 2017 (IST)
איך אף אחד לא אמר מוביל-איי? אגב, אני לא מהתחום, אבל משוכנע שגם תחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית, יחד עם אלגוריתמים הקשורים בטיפול במידע רב ברשת, זקוקים לחדו"א ברמה כזו או אחרת. משה פרידמן - שיחה 20:38, 15 במרץ 2017 (IST)

האם בונים בישראל מעט מדי דירות?[עריכת קוד מקור]

כולם מסכימים שיותר דירות בגודל סביר (נניח 2-4 חדרים) באזור נתון, פירושו ירידת מחירי דיור באותו האזור, לא בהכרח ירידה משמועתית כמובן אבל ירידה. האם בישראל בונים מעט מדי דירות וזה פקטור מרכזי לעלויות הדיור הגבוהות? מהן הסיבות העיקריות לבנייה מועטה אם זה אכן המצב ללא עוררין? 85.182.59.1 10:06, 15 במרץ 2017 (IST)

כך היה בעשור החולף, מצב שהתחיל להשתנות בחודשים האחרונים. רוב רובם של הקרקעות שייכות למישהו (גם "קרקעות מדינה" שייכות למעשה לגוף מסויים) כך שיש צורך לרכוש או להפשיר קרקעות או לשנות ייעוד של קרקעות לצורכי בנייה. פעולות אלו דורשות ביורוקרטיה רבה ובשנים האחרונות לא היו מספיק קרקעות לבנייה. כאמור מצב זה השתנה בחודשים/שנים האחרונות ולכן עכשיו כאשר הפרוקטי הבנייה מתחילים להסתיים יש יותר היצע ולכן המחירים יורדים. כך שמה ששאלה נכון חלקית. לזה צריך להוסיף כל מיני תוכניות ממשלתיות להורדה מלאכוית של מחירים שיהיו כאלו שיגידו שזה עוזר וכאלו שיגידו שלא. אבל זו ברוב המקרים כבר שאלה פוליטית אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:25, 15 במרץ 2017 (IST)
"כולנו מסכימים"? מי אמר שכולם מסכימים על כך? אחת הסיבות לעליית המחירים היא ריבית נמוכה שדוחפת משקיעים (כולל "אנשים פשוטים") לקניית דירות. ע"פ הלמ"ס רוב הקונים דווקא מחפשים דירות גדולות יותר ממה שאתה טוען "שכולם מסכימים". כנראה אין סיבה יחידה לעליית המחירים. Shannen - שיחה 17:01, 15 במרץ 2017 (IST)
איפה המחלוקת בטענה שיותר היצע באופן משמעותי יוריד את המחיר בשוק הדיור? רק על זה טענתי שכולם מסכימים. 77.179.179.98 18:12, 15 במרץ 2017 (IST)
אין באמת בעיית היצע דירות בישראל. זה לא אני אומר. זה אומר הלמ"ס. יש שלל בעיות אחרות: ריבית נמוכה, רצון של אנשים לדירות גדולות, חוסר בתחבורה ציבורית יעילה, רצון של אנשים לגור במרכז ועוד ועוד. Shannen - שיחה 19:19, 15 במרץ 2017 (IST)
ראשית, אשמח לראות קישור לנתוני הלמ"ס. הכתבה המקושרת מכילה קישור מוטעה לנתוני הלמ"ס על הכנסות. שנית, אפילו אם נכון הדבר שיש 110 אלף דירות ריקות, אין זה אומר שאין בעית היצע. זה נתון מאוד חסר מכמה סיבות. למשל, כי אין כאן מידע על פיזור הדירות ומצבן. (כמובן, שאם אין לאנשים שום דרישות ביחס לדירה זה משפיע על ההיצע. ממש כפי שנכונותם של אנשים לאכול חציר או לחם יבש תשפיע על ההיצע בתחום המזון). למשל, כי אין כאן מידע מהו משך הזמן בו עומדות הדירות ריקות (להרבה דירות יש תקופות בהן הן עומדות ריקות. למשל, לצורך שיפוצים או בין שוכרים). אם יש במדינת ישראל כ 2.5 מליון דירות, נתון של למעלה מ 95% תפוסה ברגע נתון לא משכנע אותי אוטומטית שמדובר על עודף היצע. בקיצור, חסר כאן נתונים וחסר ידע איך להבין אותם. משה פרידמן - שיחה 19:49, 15 במרץ 2017 (IST)
משה צודק. שאנן, למיטב הבנתי גם כותב המאמר שאליו קישרת לא טוען שחוקי ההיצע והביקוש לא פועלים על דירות. הוא טוען דברים אחרים, למשל שלא יספיק להפשיר קרקעות כדי שהקבלנים יבנו; ועוד דברים שאפשר להתווכח איתם למרות שהוא כתב כך. נרו יאירשיחה • י"ז באדר ה'תשע"ז • 20:54, 15 במרץ 2017 (IST)
הגידול באוכלוסייה במדינת ישראל הוא של כ-2% (אחרי הגירה, לידות ומיתות), פשיטא, שצריך גידול של לפחות 2% בשנה במספר הדירות, כלומר, כ-50 אלף דירות בשנה. זה כמובן לא לגמריי מדוייק ושינויים בגודל המשפחה, הזדקנות האוכלוסייה, וכו' משפיעים על הצרכים, אבל 50 אלף זה סדר הגודל. ובישראל (אאל"ט) נבנות סדר גודל של 45000 דירות בשנה... בברכה, --איש המרק - שיחה 15:59, 16 במרץ 2017 (IST)
שאלה משתמש:איש המרק, מדוע אתה מניח שאחוז הדירות החדשות בשנה ראוי לו להיות זהה או כמעט זהה לאחוז הגידול השנתי באוכלוסיה? הרי הגידול נובע במידה רבה מתינוקות וגם לא כל עולה חדש מחזיק בית, אז חשוב לי לדעת למה אתה מציע זאת, 79.178.144.67 06:22, 17 במרץ 2017 (IST)
מאידך, בוגר העובר לגור בדירה משל עצמו איננו מגדיל את האוכלוסיה, ואדם שנפטר לא בהכרח מפנה את דירתו. זה מאוד קשה לענות על השאלה הישירה "בכמה גדל מספר הדירות הדרוש". ההגיון מאחורי שימוש בגידול השנתי מבוסס על ההנחה שבממוצע מספר הנפשות בדירה לא משתנה משמעותית משנה לשנה. לכן, אחוז הגידול באוכלוסיה אמור לשקף בקירוב את אחוז הגידול בדרישה לדיור. משה פרידמן - שיחה 16:05, 17 במרץ 2017 (IST)
מה שמעניין הוא מספר המשפחות (כאשר משפחה יכולה להיות בן אדם אחד וגם 12 איש מ-3 דורות, בקיצור, כל מי שגר תחת קורת גג אחת), לא מספר האנשים. אבל מספר המשפחות הוא מספר האנשים חלקי הגודל הממוצע של משפחה, וכל עוד אין לנו סיבה להניח שהממוצע הזה השתנה באופן דרסטי, אז הגידול באוכלוסייה הוא בקירוב טוב, הגידול במספר המשפחות. אגב, זה בכלל לא רלוונטי אם מישהו גר בשכירות או קונה דירה, כל עוד הוא גר בדירה, יש צורך לבנות אותה. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:30, 19 במרץ 2017 (IST)

הערכה מספרית של מעמד האישה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:זכויות האישה 11:51, 25 במרץ 2017 (IDT)

הומואים בדת[עריכת קוד מקור]

מדוע דווקא ביהדות, נצרות, איסלאם הומוסקסואליות היא חטא ובדתות כמו הדת היוונית העתיקה או הרומית אין שום בעיה עם זה? האם יש דתות היום שגם בהן אין בעיה עם הומואים? 213.55.176.156 01:16, 16 במרץ 2017 (IST)

ההומוסקוסאליות איננה חטא ולא מוזכרת בתנך. משכב זכר הוא כן חטא וכך כתוב בתורה. הדתיים מאמינים שאלה דברי אלוהים ולכן זה אסור. מהתורה הדברים הגיעו לנוצרים (התנך מקובל עליהם כספר קדוש ונקרא אצלם הברית הישנה) ואחר כך גם למוסלמים. לא ידוע לי מה המצב בדתות אחרות. עם זאת, יש דתות רבות. לכן, סביר להניח שלפחות בחלקן אין איסור דתי על משכב זכר. גילגמש שיחה 05:32, 16 במרץ 2017 (IST)
דתות מונותאיסטיות אינן סובלניות לדעות שונות. מאחר ויש רק אל אחד וסט חוקים אחד כל מי שחושב אחרת הוא כופר. דתות פוליתאיסטיות סובלניות למגוון אלים ודיעות לכן היוונים והרומאים בעת העתיקה כמו גם דתות במזרח סובלניים יותר לצורות שונות של מיניות. Assafn שיחה 15:04, 16 במרץ 2017 (IST)
איך עניין הסובלנות הבין דתית רלוונטי לתוכן הדת הספציפית? בדברים שכתבת אין שום מענה לשאלה שנשאלה. משה פרידמן - שיחה 16:03, 16 במרץ 2017 (IST)
מסכים עם משה שתגובתו של אסף אבסורדית: היא סטריאוטיפית ומכלילה "דתות מונותאיסטיות" בלי להגדיר על אילו דתות מונותאיסטיות מדובר. אדם יכול להיות יהודי רפורמי או חניף או בן כת מונותאיסטית ולהאמין שהומוסקסואליות וסקס הומוסקסואלי הם טובים ואינם שנואים ע"י אלוהים. אדם יכול להיות פוליתאיסטי ולהאמין שאלילי דתו הפוליתאיסטית (או לפחות חלקם) שונאים הומוסקסואליות ושיש להימנע ממנה. זה ממש פשוט. 79.178.144.67 02:35, 17 במרץ 2017 (IST)
הקשר בין הדת המודרנית לספרי הקודש מקרי בהחלט. יש מצוות רבות בתורה שמתעלמים מהן, ויש מצוות רבות שרבנים המציאו אחרי נפילת בית 2 ובכלל לא מופיעות בתורה. בגלל שאנשי הדת השמרנים מכירים רק במבנה של משפחה דו מינית (גבר ואישה), הם מתנגדים בתוקף לקידום זכויות של הקהילה הגאה, מה שעלול לייצר לגיטימיות למשפחות חד מיניות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הקשר בין התשובה שלך לשאלה שנשאלה מקרי בהחלט. משה פרידמן - שיחה 03:08, 17 במרץ 2017 (IST)
השאלה התייחסה לזרם המרכזי בדתות מונותאיסטיות ולא לפירוש הטקסט. הטקסט המקראי הוא ברור מאוד ואם יש אנשים דתיים שבחרו לפרש אותו בצורה מסוימת זה עניינם שלהם. לא ניסיתי לפרש את הטקסט אלא רק כתבתי מדוע ההתנגדות להומוסקסואליות קיימת בדתות מונותאיסטיות. לגבי התשובה של אסף - באופן עקרוני, דתות מונותאיסטיות אכן סובלניות פחות לדעות אחרות. נכון שיש הבדל שבא לידי ביטוי בפירוש של הטקסט והמסורת, אבל באופן כללי, מונותאיזם נוטה להיות נוקשה יותר מהפוליתאיזם. זה לא אומר שאין כפייה דתית בפוליתאיזם וזה לא אומר שאין הכלה במונותאיזם. דוגמה לכפייה פוליתאיסטית היא גזירות אנטיוכוס - דוגמה מובהקת לכפייה דתית שבוצעה תחת משטר פוליתאיסטי. עם זאת, מקרים של כפייה דתית בפוליתאיזם הם נדירים יותר ובהיקף מצומצם יותר. לא צריך להגיע רחוק - אפשר לראות מה עושה דאעש למי שמתנגד לפירוש שהוא מעניק לאסלם. פוליתאיסטיים לא נוהגים כך בדרך כלל. אציין גם שדאעש לא חידשו דבר. הלהט הדתי שאפיין את הנוצרים בימי הביניים לא היה מתון בהרבה. אפשר להזכיר את מסעי הצלב ואת הטבח הנורא שערכו הצלבנים ביהודים ובמוסלמים. יש כמובן דוגמאות נוספות. לכן, הקבלה או דחייה של ההומוסקוסאליות היא חלק במכלול גדול יותר שכולל בתוכו קבלה ודחייה של דברים נוספים. יש לראות את הדברים בהקשר זה. כמובן שאין להסיק מכך דבר על הפירוש המודרני. יש מדינות שלמות שהפירוש שלהם לכתבי הדת שונה לחלוטין לפירוש שניתן בעבר. כבר מזמן לא שורפים כופרים באירופה וגם האינקוויזציה בוטלה. גילגמש שיחה 06:46, 17 במרץ 2017 (IST)

פסיכולוגיה יהודית[עריכת קוד מקור]

כידוע יש כמות ערכים אין סופית על פסיכולוגיה המודרנית. אך לא קיים ולא במעט על קיומה של פסיכולוגיה יהודית. ברצוני לבקש מהעורכים לעבוד על הדבר.(כיום אני עובד על מצגת, שבאה שמים מצד אחד דעת התורה על מבנה אישיות האדם ותכונותיה והשפעתה, ומצד שני את הפסיכולוגיה המודרנית והשפעתה על הסביבה. רבים הספרים המתעסקים בעבודת הנפש, כמו התניא מפי רבי שניאור זלמן מליעד. שם-דוגמה, מוסבר שמטרת האדם היא להגשים כביכול את חלום הבורא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" לעשות לאלוקים 'דירה פה בעולם הזה, על ידי קיום התורה והמצוות וההידבקות בדבר מביא אורח חיים תקין.(דעתו דומה בהרבה מובנים בדעתו של ויקטור פראנקל). השמח עם יוצג דף על הדבר, שבאה יהיה מוסבר האם דעת התורה טועמת לדעת הקהילה הפסיכולוגית.

נ"ב השמח שיערכו דף על ספר התניא, זהו ספר מפליא. שטוען שבנפש האדם יש ממש שני כוחות שמנהלים מלחמה תמידית על הדרך באה האדם ילך ביום יום. זהו ספר שנכתב לפני בערך 180 שנה ועורר מחלוקות על הכותב ותורתיו משום שהלומד יכול להגיע לטענה שמעשיו הם בגלל הנפש..... והיה ואין מישהו שמוכן לערוך את הדבר השמח לדעת--95.86.70.138 17:04, 16 במרץ 2017 (IST)

אני לא חושב שיש דבר כזה פסיכולוגיה יהודית, אבל אם אתה חושב אחרת תכתוב ערך בעצמך. משה פרידמן - שיחה 17:45, 16 במרץ 2017 (IST)
כבר יש ערך פסיכולוגיה יהודית. דוד שי - שיחה 02:03, 17 במרץ 2017 (IST)
יש גם כבר ערך על ספר התניא ינון גלעדי - שיחה 02:28, 17 במרץ 2017 (IST)

אומדן מרחק נקודות מפונקציה[עריכת קוד מקור]

נתון אוסף נקודות ואיזושהי פונקציה. לצורך פשטות יחסית ניקח פונצקיה Y=1 עבור Xים שליליים וY=0 עבור Xים חיוביים (מדרגה). איך אני מודד עד כמה התאמה לפונקציה זו של הנקודות היא טובה? אני רוצה לנסות כמה פונקציות שונות. 213.55.184.241 01:11, 17 במרץ 2017 (IST)

ברגרסיה לינארית לוקחים את סכום ריבועי השגיאות. זה המדד הנכון אם מניחים שהשגיאות מתפלגות נורמלית באופן בלתי תלוי, משום שאז המינימום של סכום ריבועי השגיאות מתקבל באומד הנראות המקסימלית. עוזי ו. - שיחה 02:30, 17 במרץ 2017 (IST)
האם אינך מניח כאן בנוסף שלכל הנקודות אותה השגיאה (באופן אבוסלוטי)? משה פרידמן - שיחה 02:56, 17 במרץ 2017 (IST)
זה המודל המקובל. עוזי ו. - שיחה 11:14, 17 במרץ 2017 (IST)

האם מישהו הצליח ליישב את הסתירות הללו בתורה?[עריכת קוד מקור]

  1. המחלוקת על מתי הוליד שם את ארפכשד (שמעתי לפני מספר שנים מאדם רפורמי שיש סתירה בעניין זה).
  2. המחלוקת על מתי יצאו בני ישראל ממצרים ביחס לגיל משה ובני משפחתו (יש על זה פרק בערך על יציאת מצרים אבל בזמנו לא ראיתי שם שמישהו יישב את זה).

79.178.144.67 06:18, 17 במרץ 2017 (IST)

התורה היא לא ספר היסטוריה. היא ספר תיאולוגי. Shannen - שיחה 07:48, 17 במרץ 2017 (IST)
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית מנסה ליישב את רוב הסתירות שיש בנושא: לדוגמה, בעוד בתנ"ך זמן השיעבוד הוא 430 שנה - ואז נוצרת סתירה לגיל משה ומשפחתו - המסורת טוענת שהמספר המקראי מתחיל מברית בין הבתרים וזמן השיעבוד הוא 210 בלבד (עיין מפרשים על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ'). כמו כן, לידתו של שם נידחת בשנתיים מתחילת לידת בני נח. בתודה, דג ירוקשיחה • 10:22, יום שישי בשבת, י"ט באדר ה'תשע"ז (IST).

שניים שניים זכר ונקבה באו לתיבה?[עריכת קוד מקור]

ידוע כיום שיש מינים שונים של בע"ח שהם הרמפרודיטים (אינם זכר ואינם נקבה והם מתרבים ללא הגבלה בזוויג) ואף בעלי חיים שהם פרתנוגנטים (מתרבים ע"י מחזור אנדוקריני מורכב אם כי חלקם יכולים להתרבות גם ברוויה זיווגית). יש לטאה פרתנוגנטית-מוחלטת מפורסמת במקסיקו שמתרבה ע"י מחזור כזה. האם נתקלתם בטענה אורתודקוסית או רפורמית שניסתה ליישב את הסתירה לכאורה הזאת? 79.178.144.67 06:20, 17 במרץ 2017 (IST)

לדעתי האישית, אין זה רלוונטי. ניסיון לאחל ידע מדעי מודרני על סיפור מיתולוגי-תרבותי מלפני אלפי שנה מחייב אותך לזלזל באחד מהם באופן כזה או אחר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:30, 17 במרץ 2017 (IST)
אתה חוזר שוב ושוב על אותה שאלה בשינוי אדרת. התורה היא ספר תיאולוגי ולא מדעי ומשום אתה משווה תפוחים ותמרים. Shannen - שיחה 19:04, 17 במרץ 2017 (IST)
היי, ואוו, למה שוב ושוב? השאלה למעלה נוגעת לחישוב מתמטי ופרשנות גרידא. השאלה הנוכחית נוגעת לעניין מדעי-ביולוגי פר-אקסלנס. מכיוון שאני ראיתי מקרים רבים של פרשנות יצירתית במיוחד לסתירות שונות אני שואל גם על הסוגיה הקשה הזו, שהיא אולי הקשה בה נתקלתי (מבחינה יהודית-דתית). 79.178.144.67 19:27, 17 במרץ 2017 (IST)
ונענית בתשובה שמדובר במיתולוגיה וה"סתירות" האלה אינן רלבנטיות. אתה מחפש סתירות בגם באיליאדה? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:56, 17 במרץ 2017 (IST)
אני יודע מה נענתי. דעתך שהסתירות הללו אינן רלוונטיות איננה רלוונטית לשאלה כמו גם השאלה אם אני מחפש סתירות באיליאדה שאיננה ברת השוואה לתנ"ך בהקשר זה ואינני רואה טעם להתדיין על מדוע. 79.178.144.67 08:10, 18 במרץ 2017 (IST)
השאלה רלוונטית בהנחה שהתנ"ך הוא אכן ספר אותנטי, או אפילו אלוהי; בהנחה שהאיליאדה נכונה ניתן לשאול שאלות כאלו גם עליה.
בנוגע לשאלה, אני לא מכיר טענה קיימת אבל אני יכול לשער: הציווי להכניס "שנים שנים איש ואשתו" מבעלי החיים אשר אינם טהורים נועד כדי לשמור על קיום המין אחרי המבול. בעלי חיים שאין להם זכר או נקבה (ואינם חיים בים - על פי המסורת בעלי חיים ימיים שרדו את המבול במים) כנראה נכנסו באמת אחד אחד. בתקווה שעזרתי (בלי לזלזל) ובתודה, דג ירוקשיחה • 21:05, מוצאי שבת, כ' באדר ה'תשע"ז (IST).
לדעתי דברי הזלזול של חלק מהמשתמשים אינם במקום, ובוודאי אינם מסבירי פנים. גם אם לדעתכם אין טעם ליישב את הסתירה, השואל ביקש לדעת האם מוכרת טענה של מישהו שכן יישב אותה. השאלה ברורה ודברי המשיבים אכן אינם רלוונטיים. לגוף העניין, אכתוב טענה בעצמי: מספר המינים ההרמפרודיטים מוערך ב- 0.7% מכלל המינים. אם כן יש תשובה ברורה לשאלה הברורה, והיא שהתיאור שבתורה בא לספר לנו איך ניצלו בעלי החיים. מכיוון שרוב מוחלט של בעלי החיים, ובפרט בעלי החיים "הנורמליים", כלומר הבולטים והמוכרים עליהם חושב אדם ממוצע, כוללים זכר ונקבה, נכתב "שניים שניים זכר ונקבה". כלומר: התיאור מתייחס לרוב, ואין לתורה עניין בפירוט רשימת מינים חריגים. (אני משער שרבי אברהם אבן עזרא או הרמב"ן היו עונים כך כלאחר יד.)
בנוסף אעיר, שיותר נכון לדעתי לתאר כל בעל חי ששייך להרמפרודיטים בתור "גם זכר וגם נקבה", וגם מינים אלו עפ"י רוב מתרבים "שנים שנים". אותה לטאה מפורסמת במקסיקו נוצרת ע"י הכלאה בין שני מינים קיימים, אשר כל אחד מהם כולל זכר ונקבה. ותמהני על המזלזלים שכנראה שכחו כל זאת. --בן-שלמה - שיחה 22:12, 18 במרץ 2017 (IST)
תוכל להוסיף פרטים או הפניות לגבי הלטאה המפורסמת ממקסיקו? עוזי ו. - שיחה 22:22, 18 במרץ 2017 (IST)
היא נקראת New Mexico whiptail. זהו מין של נקבות בלבד. --בן-שלמה - שיחה 22:54, 18 במרץ 2017 (IST)
משתמש:בן-שלמה, אם אני לא טועה, ההסבר שלך סותר את הפסוק: וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע ואת הפסוק וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. כלומר, על פי התורה לכאורה כולם הושמדו מלבד אלו שבאו לתורה והוחיו ע"י שהיה בתיבת נח. 79.178.144.67 07:31, 19 במרץ 2017 (IST)
יש שאלות הרבה יותר מטרידות למשל איך תיבת נוח הצליחה להכיל את כל בעלי החיים בכדור הארץ (אגב בבראשית כתוב שהכניס שבע זוגות מכל חי לא זוג אחד) או איך הצליחו בעלי החיים להגיע מאמריקה לישראל כדי לעלות על התיבה או איך הם חזרו לאיים שלהם אחרי המבול. Assafn שיחה 10:22, 19 במרץ 2017 (IST)
תלוי את מי. הסוגיות שאתה הצגת כבר זכו לתגובות רבות שדיברו על מעבר דרך מיצרי ברינג או איים ורצועות אדמה שטרם המבול היו Above sea level, לפי הטוענים להתרחשות המבול כמתואר בתורה. יתרה מכך, העניין של הרמפורידטים ופרתנוגנטים לדעתי המון להיות מטריד יותר בעבור מי שמאמין שסיפור המבול התרחש כמתואר בתורה ועד כה לא נתקלתי בהתייחסות לגביו באינטרנט. 79.178.144.67 11:41, 19 במרץ 2017 (IST)
כוונתי הייתה שגם המינים החריגים נצלו בתיבה, והם באו בזוגות כאשר כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה, או אפילו אחד אחד כדברי משתמש:דג ירוק, והתיאור "שניים שניים זכר ונקבה" מתייחס לרובם המוחלט של המינים. הנקודות שהעלה משתמש:Assafn אכן בסיסיות יותר, ומשום כך זכו כבר להתייחסות נרחבת יותר. --בן-שלמה - שיחה 13:38, 19 במרץ 2017 (IST)
חשוב לציין שזו הנחה שאין לה בסיס בכתוב שלא מבחין בין זכר, נקבה, הרמפרודיט ופרתנוגנטי. 79.178.144.67 19:27, 19 במרץ 2017 (IST)
ואני חוזר על טענתי (שאין בה בעיניי שום זלזול), שהתורה היא ספר תיאולוגי ואין לראות בה משהו מדעי או היסטורי.יש המון סתירות בתורה אבל הן לא באמת חשובות כי מטרת הספר היא לאפשר אמונה באל יחד.Shannen - שיחה 16:14, 19 במרץ 2017 (IST)
התורה אמנם לא באה לתת את תמונת ההיסטוריה, אך למפרע, משכתבה פרטים היסטוריים או מדעיים שראתה אל נכון לציינם, כספר אמת - גם על פרטים אלו להיות אמיתיים. מסיבה זו עמלו מפרשי מקרא רבים למצוא יישוב לסתירות מתוך התורה וממול המדע. אידאה זו נותנת מקום להרבה פירושים בתורה ככאלו שאינם על פי פשוטם. ניתן למצוא היום גם מדענים ואינטלקטואליים רבים מאמינים שמפתחים את רעיון זה (ראה גם במשנתו של כריסטופר לנגן). קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 17:13, 19 במרץ 2017 (IST)
אם השאלות שלי בסיסיות אז מה הן התשובות הבסיסיות? איך צב יכול להגיע מצפון אמריקה לישראל כדי לעלות על התיבה (גם אם מיצרי ברינג היו יבשים המרחק עצום)? איך לאחר המבול הקיווי למשל הגיע לניו זילנד? (אין שום מעבר יבשתי בין היבשה לאוסטרליה או ניו-זילנד) Assafn שיחה 18:07, 19 במרץ 2017 (IST)
שמעת על חוק הג'ונגל? באסון טבע החיות מפסיקות לאכול אחת את השנייה כי חשוב להן יותר להנצל. הצב נסע על הגב של פיל, כמובן. וקיווי הגיע הביתה על לוויתן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:14, 19 במרץ 2017 (IST)
אם תאמץ לך את דעתו של הר"ן (בראשית, ו, יד-טו יו"ל על ידי מכון שלם, הוצאה חדשה מכת"י, ירושלים תשכ"ח, עמ' פ"ו) כי לא ממש כל המינים באו אל התיבה, אלא רק "אבות מינים" (משהו שמקביל לסדרות), ושינוייהם (בין אלו שקודם המבול, ובין אלו שלאחריו) לתתי מין בתוך משפחות וסוגים, יקל עליך להבין כמה וכמה דברים חשובים ויתורצו שאלות רבות: לא כל המינים ממש באו, אלא רק אחד מכל אב מין; בתיבה נכנסו כל בעלי החיים של העולם, משום שזה כלל רק את אבות המין; לא כל המינים שאנו רואים היום הם בהכרח היו בתיבה, ועוד. הר"ן אפוא ער לתופעת שינוי המין על ידי שינויי אקלים וזמן (התפתחות אבולוציונרית מובהקת). קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:48, 19 במרץ 2017 (IST)
הרעיון הזה מיושם כיום בתחום הפסאודומדעי של בראמינולוגיה. בעיה עיקרית שלו היא שלפי התלכדות ראיות מתחומים רבים של ביולוגיה וגאולוגיה נדרשו מיליוני שנים להתפתחות של סוגים שונים ועשרות מיליוני שנה להתפתחות של משפחות וסדרות. לכן התפתחות כל המינים החיים בימינו ממספר קטן יחסית של "בראמינים" (שלא ברור לאיזה רמה טקסונומית הם אמורים להקביל) תוך כמה אלפי השנים שעברו לכאורה מאז המבול תדרוש האצת קצב האבולוציה המוכר בשלושה סדרי גודל לפחות. הסתירה בין אבולוציה כל כך מהירה מצד אחד לבין הכחשת כל אבולוציה ברמות הטקסונומיות היותר גבוהות (התפתחות העופות מדינוזאורים, למשל) מצד שני גם היא קשה ליישוב. כמובן, החלק הכי בעייתי מבחינת המבול הוא שאין לו סימן וזכר בגאולוגיה המודרנית. H. sapiens - שיחה 21:09, 19 במרץ 2017 (IST)
תארוך כדור הארך בראי היהדות הוא כבר סיפור שונה. אם נקבל את הגרסה הקלסית כפשוטה, לפיה העולם הוא בן 5777 שנה, נוכל לקחת את שינויי האקלים הקיצוניים שאירעו בו במהלך השנים (כמו המבול עצמו), ואלו שיבשו את התארוך של גילו. כמו כן נוכל גם לצרף את הדעה שקצב ההתפתחות הוא מהיר יותר בשלביו הראשונים. אם ניקח גרסאות רחבות יותר, שגיל העולם קדמון, או שהשנים הקרובות יותר לבריאה היו אטיות יותר, נקבל טווח רחב להכלת האבולוציה בכלים המודרניים.
את זה שאין אזכור בגאולוגיה למבול, זה לא הבעיה של התורה. מקסימום זה דורש הסבר פילוסופי-יהודי, וזה כבר עמוק יותר. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:00, 20 במרץ 2017 (IST)
sapiens אני דווקא מתפלא מאד על הגישה הזו, חשבתי שהאבולוציה נשללת מכל וכל, והנה תיאוריה אבולוציונית שמקובלת על חכמי הדור? מסכים שיש פער זמנים בין התיאוריות אבל התהום כבר לא גדולה כל כך. האם מישהו יודע עד כמה התיאוריה הזו מקובלת היום? Assafn שיחה 09:29, 20 במרץ 2017 (IST)
האבולוציה בהחלט לא נשללת מכל וכל לכל השיטות ביהדות. הרב קוק אמר שהיא מתאימה לקבלה. מלבד זה רבים כתבו שפרשיות בראשית ונח אינן כפשוטן. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ז • 10:12, 20 במרץ 2017 (IST)
כפי שכתב נרו יאיר, האבולציה כיום מוכרת על ידי זרמים רבים ביהדות. ניתן לומר כי עם עליית התאוריה, היא הורחקה על ידי היהדות בשל חדשנותה ונימי הכפירה שכללה (כך גם הורחקה על ידי זרמים רבים בנצרות). עם הזמן, ובפרט כאשר התברר כי היא איננה כוללת בהכרח כפירה בבורא עולם על פי המסורת היהודית, היא החלה לחלחל גם אל היהדות. בעידן הפוסטמודרני קם לה עידן חדש. על דעתה של היהדות כלפי האבולוציה, ראה אצל פרופ' אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך א', מבוא ד' (תורת הבריאה ותאוריית ההתפתחות), וכן אצל אברהם קורמן, ‏אבולוציה ויהדות, באתר אוצר החכמה. דברי הר"ן דלעיל, שנכתבו כבר בימי הביניים, הם אכן חידוש ביהדות בתפיסה זו. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 11:43, 20 במרץ 2017 (IST)
הניסוח "מוכרת על ידי זרמים רבים ביהדות" קצת מטעה, ישנן דעות רבות בנושא, ומן הסתם בזרם מסוים תהיה נטיה לדעות מסוימות (אצל מי שבכלל מתעסק בנושא), אבל זה לא נושא שרשמית "מוכר" ע"י זרמים מסוימים וע"י אחרים לא. בכלל, היהדות, בניגוד לכנסיה הנוצרית, לא כפופה למוסד-על רשמי ולכן לא מעניקה "הכרות" פורמליות בדעות שונות. --213.151.55.19 12:35, 20 במרץ 2017 (IST)
נרו, עניין אותי מה שכתבת ביחס לפרשת נוח. אשמח ברמה האישית אם תוכל להצביע על מקור כתוב לכך (אני מתייחס לנוח, לא לבראשית). משה פרידמן - שיחה 15:51, 20 במרץ 2017 (IST)
קובץ על יד, לא מוכר תהליך מדעי המסוגל לשבש באופן כל כך קיצוני את התיארוך בשיטות פיזיקליות, גאולוגיות וביולוגיות כה רבות ושונות (ועדיין להשאיר אותן מתואמות זו עם זו). לגבי תאוריות שונות של "כדור ארץ עתיק", אני לא מכיר תאוריה דתית (בנצרות או ביהדות, אני לא מתמצא באיסלם) אשר גורסת שהמבול התרחש לפני הרבה יותר מכמה אלפי שנים. המדענים האחרונים שניסו ברצינות לשלב את המבול בגאולוגיה המודרנית היו הקטסטרופיסטים עד המאה ה-19, אך הניסיונות האלו נכשלו.
אסף, בראמינולוגיה איננה תאוריה אבולוציונית שמקובלת על דתיים, אלא תאוריה פסאודומדעית שדוגלת בקצב אבולוציה מהיר בהרבה ממה שניתן להסביר במדע. היא למעשה פלג אחד מרבים בבריאתנות הנוצרית בארה"ב, וקשה להעריך עד כמה היא נפוצה שם, גם משום שבריאתנים לא בהכרח משתייכים לפלג אחד בלבד, אך בוודאי נפוצה יותר מאשר ביהדות. H. sapiens - שיחה 16:26, 20 במרץ 2017 (IST)
H. sapiens, אשמח אם תוכל להסביר לי את דברי הגמרא (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א') על פי דברי רש"י שם (ממדרש תהילים צב, יב) כי במהלך ה-2000 שנה שלפני בריאת העולם של ימינו היו אמורים לחיות 974 דורות. אם תקבל את ההסברים שהשנים אז היו ארוכות יותר (ראה לדוגמה אור צבי, שבת חלק ב, בני ברק תש"ס, עמ' נז), זה יסתדר לך. אגב, ההכרה המדעית בהתקצרות השנים היא על בסיס גדילת קצב הנקיפה הממוצעת. ניתן לראות את קצב הגדילה אחיד, אך אפשר גם לראותו קטן ויורד. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:15, 20 במרץ 2017 (IST)
קובץ על יד, לא מצאתי טענה כמו זו שרשמת בדף הגמרא שציינת. בכל מקרה, למיטב הבנתי המבול אמור היה להתרחש לאחר בריאת העולם "של ימינו". כמו כן, האם התארכות גיל העולם בכשישה סדרי גודל (מיליארדי שנה לפי המדע המודרני בהשוואה לאלפי שנים לפי פשט התורה) מצריכה התארכות כל שנה בשישה סדרי גודל? אורך השנה לא ישפיע על קצב התפרקות רדיואקטיבית למשל. H. sapiens - שיחה 20:02, 20 במרץ 2017 (IST)
קצת מבאס לראות שבערך 90% מהתגובות לא נוגעות לשאלה המקורית. 79.178.144.67 17:06, 20 במרץ 2017 (IST)

אם יורשה לי לחזור על דבריי בסגנון אחר כדי להניח את דעתך: במינים פרתנוגנטים בדרך כלל (או תמיד?) כן קיימים זכר ונקבה, או שהם הכלאה בין שני מינים בהם קיימים זכר ונקבה (ואז מספיק להכניס לתיבה רק שני זוגות של זכר ונקבה משני המינים המקוריים). בהרמפרודיטים הרביה אכן נעשית בזוגות כאשר כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה, וגם הם יכלו לעלות לתיבה בזוגות. קביעה זאת אינה מפורשת בכתוב, משום שהכתוב התייחס לרוב המוחלט של המינים ואין מטרתו להרצות לנו על ביולוגיה וטקסונומיה (זה מזכיר חלק מדברי המשיבים האחרים). אגב, יש מקום להזכיר את המשל המפורסם של חז"ל על השקר שרצה להיכנס לתיבה, נח אמר לו שאי אפשר להיכנס ללא בן זוג, והוא נכנס יחד עם ההפסד - ראה מדרש תהילים (שוחר טוב) מזמור ז, והיחס שם גם לשקר וגם להפסד הוא כאל "זכרים". כלומר חז"ל כבר ראו את העיקרון של "שנים שנים זכר ונקבה" כניתן להכללה עבור מקרים חריגים לעיקרון כללי של "זוגות", גם אם אינם ממש זכר ונקבה. --בן-שלמה - שיחה 12:54, 21 במרץ 2017 (IST)

אינני ביולוג (קל וחומר לא ביולוג מומחה) ואינני יכול לקבוע לגבי כל הפרתנוגנטים. הלטאה המקסיקנית לפי מה שאני מבין איננה זכר אלא נקבה בלבד ולא ניתן לראות בה זכר (אלא אם כן מתייחסים למונח הזה בשונה מהמקובל של בעל איבר רבייה זכרי). הטענה שהגיעו שני הרמפרודיטים גם היא משוללת בסיס בכתוב. אני חושב שאתה משכנע את עצמך ש"הכתוב התייחס לרוב המוחלט של המינים"; זו קביעה סובייקטיבית לחלוטין ואני מתרשם שהצגת אותה כאילו היא אובייקטיבית ו-ודאית. 79.178.144.67 13:55, 21 במרץ 2017 (IST)
אנונימי, נראה ששכחת/לא שמעת על הכלל של "דיבר הכתוב בהווה". כלל זה נאמר אף לדיני התורה, והוא תקף ודאי על תיאורי התורה. אפשר למצוא בתנ"ך מאות ואף אלפים דוגמאות כאלו. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:11, 21 במרץ 2017 (IST)
גם זה סובייקטיבי. לטעות זה אנושי. לדייק עד תום ההליכים זה לא (או בד"כ לא). 79.178.144.67 15:20, 21 במרץ 2017 (IST)
כשאתה לוקח דיאגנוזה ממבט אישי, אתה עלול לסטות מהקו היסודי. אין מן המוכרח לתפוס את כל הקערה, אך איפה שאתה מציב את הפוקוס, אתה צריך לדעת לקרוא אותו. אלא אם כן אתה מלכתחילה לא סומך על כך. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:32, 21 במרץ 2017 (IST)
אני מקווה שאתה יודע לקרוא את הפוקוס ושכל אחד אחר כאן יודע. 79.178.144.67 07:12, 22 במרץ 2017 (IST)
מחוץ למעגל שום דבר כבר לא אותנטי. אם ההזמנה תהיה מהיום למחר, היא לא תתיימר להיות צבעונית. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 13:05, 22 במרץ 2017 (IST)

למה חדו"א ואינפי נלמדים יחדיו בהמון מקרים (או תמיד?)[עריכת קוד מקור]

למה זה באמת? אם אפשר תמצית קלה למי שתוהה אולי ללמוד חדו"א בעתיד ועכשיו גם יופיע הסבר למחפשים בגוגל, 79.178.144.67 15:19, 17 במרץ 2017 (IST)

כי זה אותו הדבר. ראה חשבון אינפיניטסימלי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:32, 17 במרץ 2017 (IST)
מדוע אם כך יש קורסים נפרדים (כמו חדו"א א-ב ואינפי א-ב בחלק מהמוסדות) ותלמידים שדיברתי איתם אמרו לי שניגשו לאינפי אחרי החדו"א? 79.178.144.67 16:12, 17 במרץ 2017 (IST)
קורסי המשך, קורסים שנפתחו במקביל וקיבלו שמות שונים בשביל לא לבלבל וכדומה. בטכניון החומר של אינפי1+אינפי2+אינפי3 מכסה את אותם הנושאים של חדו"א 1 + חדו"א 2 אבל עם הרבה יותר עומק ודגש תאורטי ולא חישובי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:18, 17 במרץ 2017 (IST)
נדמה לי שגם בעברית היה כך. בעצם, במקום לעשות "הקבצות" השתמשו במונח האקדמי ל"מתקדמים" ובמונח המקובל בבתי הספר התיכוניים ל"בסיסי". משה פרידמן - שיחה 16:44, 17 במרץ 2017 (IST)
למיטב הבנתי, בבר אילן לפחות "אינפי" הוא החשבון המדוקדק והפורמלי, שמלא בהגדרות ודברים דוגמת סכומי רימן או הגדרות לאינטגרל מסילתי, ומוכיחים בו כל דבר, כל טענה וכל משפט, עד לרמת האפסילון-דלתא, ובהתאמה זה הקורס שלוקחים המתמטיקאים בנושא. "חדו"א", לעומת זאת, זה קורס שכולל מעבר כללי יותר, עם הרבה פחות משפטים ובוודאי שהרבה פחות הוכחות, ויותר חישובים ודרכי פעולה בלי "עומק". זה קורס של מהנדסים וכד'. בבר אילן הקורסים המקבילים לחדוו"א ברמות פירוט שונות נקראים "מתמטיקה לפיסיקאים/ביולוגים...". הקורס במתמטיקה לפיסיקאים פעמים רבות כולל ממש עבודה עם דיפרנציאלים, כמו שעשה ניוטון. לגבי התחום עצמו, ומה שהוא כולל - זהה, כמו שאמר corvus. Eyalweyalw - שיחה 18:57, 17 במרץ 2017 (IST)

בניית web service ב Java לצד לקוח ו PHP לצד שרת[עריכת קוד מקור]

אני נדרש לבנות תוכנה, שמשתמשת בצד השרת לשמירה ושליפה של מידע ובצד הלקוח להצגה ועריכה (ממשק המשתמש). הבנתי שצד השרת אמור להיות מסוגל לעבוד עם בקשות מצד הלקוח ולהגיב בהתאם, ולהחזיר תשובה. קראתי על פרוטוקול SOAP שעובד בעזרת מידע ב XML להעברת המידע. חיפשתי דוגמאות כדי שאדע איך להתחיל, כי נדרשת היכרות עם החבילות המובנות שעובדות עם תקשורת, ובקורס הזה נדרשת מאיתנו למידה עצמית. לא הצלחתי למצוא דוגמאות לכך ש PHP בצד השרת ו JAVA בצד הלקוח (אם כבר, יש תוצאות בהן זה הפוך, לא כ"כ הבנתי את הרעיון מאחורי זה). צריך להיות תהליך רקע שמממש את התקשורת (יוצר את החיבור) ודרכו יועבר המידע (אובייקטים) מהתוכנית הראשית אל השרת. ניסיתי לשאול ב stackoverflow והם לא היו ממש יעילים - הם מיד נעלו את האשכול בטענה שלא שואלים שאלות כאלה. תוכלו להראות לי דוגמאות למימוש בסיסי והסבר איך מתחילים? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 16:19, 18 במרץ 2017 (IST)

השאלה לא ברורה. Java כבר מזמן כמעט לא משמשת בצד הלקוח. האם מדובר על ג'אווהסקריפט? PHP בצד הלקוח? או שמדובר על שתי תוכנות שאחת (שרת) מספקת שירות לשנייה (לקוח) אבל מבחינת הדפדפן שתיהן נמצאות בצד השרת? Tzafrir - שיחה 17:04, 21 במרץ 2017 (IST)
הכוונה ל-Java. האם אתה מתכוון ל-applet-ים? הכוונה שלי היא ליישומי desktop. דווקא יישומי אנדרואיד בונים בג'אווה, ויישומים כמו פייסבוק, יוטיוב וכו' מהווים מימוש צד לקוח. זה נועד לפרויקט בקורס, לא משהו מעשי. בכל אופן, הבעיה נפתרה, כי הדרישה הייתה שונה ממה שהבנתי בהתחלה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:22, 28 במרץ 2017 (IDT)

זית[עריכת קוד מקור]

בערך זית אירופי נכתב בין היתר כי "יש המחזיקים בארנקם עלה של זית כסגולה למזל". במקור שנכתב שם לא נמצא דבר... משהו שמע כדבר הזה?? אשמח לשמוע. בן-ימין - שיחה 02:04, 19 במרץ 2017 (IST)

חיפוש קל בגוגל אישר את המשפט. ראה למשל כאן. יש אפילו חמסות עם עלה זית שנמכרות באמזון. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:27, 19 במרץ 2017 (IST)
אם אתה מחפש מקור לערך, יש את Encyclopfdia of Superstitions, Folklore, and the Occult Sciences ..., Volume 2, עמ' 824. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:40, 19 במרץ 2017 (IST)
אילן שמעוני החיפוש בגוגל מעלה כמה תוצאות שרובם ככולם לקוחים מויקיפדיה שלנו, חלקם אף ציינו במפורש, וגם מי שלא ראה זה פלא שכולם התנסחו באותה הלשון בדיוק. עכ"פ מספוקני אם אמירה אקראית באתר כלשהו מהווה מקור ראוי, מעודי לא שמעתי על אנשים המחזיקים בארנקם או בכל מקום אחר עלי זית כסגולה!!! בניגוד לעלה ערבה או מצה מהאפיקמון ששמעתי גם שמעתי, וע"ז באה שאלתי, תודה בכ"א.בן-ימין - שיחה 01:16, 20 במרץ 2017 (IST)
זה דיון לדף השיחה של הערך, אבל אין חשיבות לציין כל תופעה שקיימת בעולם. זה צריך להיות רחב ומשמעותי כדי להיכנס לערך, ולא נראה שזה המצב. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ז • 10:07, 20 במרץ 2017 (IST)
כאמור, זה מופיע באנציקלופדיה שהפניתי אליה. זה מקור מוסמך די הצורך. אני לא יודע איזה חיפוש אתה עשית בגוגל - שלי העלה מקורות מגוונים. להבדיל מנרו יאיר, אני חושב שזה ראוי לערך - זה ממוסמך ומבוסס. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:19, 20 במרץ 2017 (IST)
שלום אילן שמעוני בדקתי באנציקלופדיה שציינת, [אנציקלופדיה לאמונות טפלות], אשר מלאה באמונות שונות ומזורות בעניין עלי הזית, [טוב שלא הכניסו לערך את כל מה שכתוב שם], אך את האמונה המדוברת הנ"ל לא מצאתי שם. אין ספק לדעתי, שגם אם יש אדם בעולם שעושה זאת, זה בגדר אמונה טפלה, [עצם זה שהדבר מופיע לשיטתך באנציקלופדיה הנ"ל מאשש זאת] בן-ימין - שיחה 15:42, 20 במרץ 2017 (IST)
כאמור, עמ' 824. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:00, 21 במרץ 2017 (IST)

שאלה על היחס בין Unix לבין מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

מי שעובד עם יוניקס כרון מכיר כמובן את החלוקה m h dom m dow. והרי:

mh = Zero based index

dom m = One based index

dow = Zero based index

השאלה שלי היא למה לא הכל Zero based index וזהו למען הפישוט? אני שואל כאן לאחר ש ב Unix stackexchange הייתה בעבר שאלה בנושא שנמחקה ושאנשים שונים ענו תגובות שונות והגיעו לחוסר הסכמה. 79.178.144.67 07:35, 19 במרץ 2017 (IST)

אולי משתמש:Tzafrir או משתמש:IKhitron יודעים? 79.178.144.67 10:02, 21 במרץ 2017 (IST)

למי שלא מכיר, cron הוא מתזמן משימות במערכות הפעלה דמויות יוניקס. הוא מיועד למשימות שרצות בכל פרק זמן קבוע (ישנו גם atd שמיועד להרצת משימות חד פעמיות בעתיד). בערך עליו אפשר למצוא את הגדרות התזמונים למשימות אצלו. באופן כללי יש חמישה שדות (דקה, שעה, יום בחודש, חודש בשנה, ויום בשבוע). לכל משימה צריך להגדיר מתי לרוץ בכל אחד מהשדות הללו (לדוגמה: משימה שתרוץ בשעה 13:56 כל יום: דקה: 56, שעה: 13, יום בחודש: * (בכולם), חודש בשנה: *, יום בשבוע: *).
הערכים לרוב השדות הללו נקבעים באופן טבעי: דקות ושעות (כאשר משתמשים ב־24 שעות ולא ב־AM ו־PM) מונים החל מ־0 ועד 60 או 23, בהתאמה. לעומת זאת אין יום 0 בחודש וחודש 0 בשנה (נדמה לי שיש לנו קטע הידעת בנושא הזה, אבל אני לא מוצא אותו כרגע). ליום בשבוע אין מספר מוגדר: שבת הוא יום אפס או יום שביעי (יום ראשון הוא יום ראשון לשבת)? רשמית כתוב בכל מקום שמספור היום בשבוע הוא 0 עד 6. אבל כרון יחשיב את יום מספר 7 כזהה ליום מספר 0. מה לגבי השאר? ניסית לבדוק בעצמך? אפשר להיעזר בfaketime (חבילה סטנדרטית בהפצה שלי). Tzafrir - שיחה 12:57, 21 במרץ 2017 (IST)
תודה על הפירוט. לא הבנתי מהם "השאר" שאליהם התכוונת כששאלת אם בדקתי בעצמי. 79.178.144.67 13:58, 21 במרץ 2017 (IST)
מצטער, לא מבין בזה כלום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:00, 21 במרץ 2017 (IST)
בדוק בעצמך מה קורה אם הערכים חורגים מהמותר. Tzafrir - שיחה 16:59, 21 במרץ 2017 (IST)
אז זהו, אני לא מבין איך התכוונת שאני אבדוק את זה, זה מצריך שינוי של ה Shell או אולי אפילו של ה Kernel? אם הבנתי נכון ואתה מתכוון שאשנה את ה Zero based index ל One based index וההפך? 79.178.144.67 07:10, 22 במרץ 2017 (IST)
התכוונתי שתנסה לשים ערכים שונים ב־crontab ולראות מה קורה. אבל אם כבר שאלת, החלטתי לבדוק מה המצב במימושים שונים של crontab במערכת שלי.
  • Busybox. ר' [1] ו־[2]. באופן כללי: מסתכל על המספר מודולו ערך נתון. זה מועיל מכיוון שבהמשך יש חיפוש במערך שהאינדקס שלו הוא הערך הזה (וערכים של מערכים הם עם בסיס 0. צריכים לתקן גם את היום בחודש: להוריד 1).
  • המימוש הקאנוני (החבילה cron, כלומר vixie-cron) מגריר לכל שדה ערכי מינימום ומקסימום ([3] ו־[4]) אפשר למצוא את הגבולות כאן. יש טיפול מפורש במקרה של היום השביעי: מבטיחים שהערך של "יום 0" ו"יום 7" יהיה זהה.
  • systemd-cron - יוצר יחידות Systemd מ־crontab. אני לא בטוח שהבנתי אותו ([5]) אבל אצלו ימי השבוע הם מקרה מיוחד, ורק שם הוא משתמש במודולו.
  • bcron: די דומה ל־vixie-cron ([6]‏.
  • python-crontab - מודול בשפת פייתון לקריאת crontab: משתמש בערכי מינימום ומקסימום. לא שמע על ערך 7 ליום בשבוע ([7]).
  • cron-parser: ספריה בשפת Ruby. לא בדיוק הבנתי את הקוד, אבל נדמה לי שגם הם ([8]) משתמשים בטווחים ולא תומכים בערך 7 ליום בשבוע.
Tzafrir - שיחה 11:58, 26 במרץ 2017 (IDT)

האם פרשת הקשישים בבית האבות בחיפה ראויה לערך?[עריכת קוד מקור]

פרשיה שהסעירה את המדינה, גררה תגובות מהקשת הפוליטית ומעקבים אחר בתי אבות בכל הארץ. האם בהבט על הכללים הפרשיה ראויה לערך? Ruven.b - שיחה 16:04, 19 במרץ 2017 (IST)

זו שאלה לדלפק הייעוץ, לדעתי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:25, 19 במרץ 2017 (IST)
לא ראויה לערך, אבל ראויה לידיעה בעיתון ולמאמרי דעה. למטרה זו אפשר לנסות להחיות את ויקיחדשות. דוד שי - שיחה 18:27, 19 במרץ 2017 (IST)
אפשר לכתוב ערך התעללות בחסרי ישע במוסדות ציבוריים או התעללות במוסדות ציבורים בישראל ולהקדיש פרק למקרה. ואני מסתייג מדברי דוד שי. 79.178.144.67 11:37, 21 במרץ 2017 (IST)
למרבה הצער, יש כבר ערך על התעללות בקשישים, ופרשת ההתעללות בבית האבות בחיפה מוזכרת ברשימת הכתבות בסוף הערך. -- ‏גבי‏ • שיח 18:45, 29 במרץ 2017 (IDT)

שאלה באבטחת מידע בנושא Same-origin policy[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי מה הדבר הזה בהקשר של בקשות ותגובות שרת (בקשות ותגובות HTTP). מה זה בדיוק Same-origin policy? ניסיתי לקרוא את הפתיח בויקי האנגלית אחרי שראיתי סרטון בנושא אבל לא הצלחתי להבין מה זה. מישהו יכול לנסות להסביר במילים פשוטות למתחילים ששומעים על זה לראשונה ולא עוסקים באבטחת מידע לפרנסתם? בבקשה דגש על מילים פשוטות. 79.178.144.67 15:28, 20 במרץ 2017 (IST)

העקרון אומר שאם יש קוד שרץ מאתר X הוא יכול לגשת רק למידע שקשור לאתר הזה, ולא למידע של אתר Y. לדוגמא, אם תיכנס למייל שלך האתר ישמור מידע על המחשב שלך בנוגע להתחברות (עוגייה (אינטרנט)). אם תיכנס לאתר אחר, הוא לא יוכל לגשת למידע על ההתחברות הזאת. אלישיב ליפא - שיחה 12:31, 22 במרץ 2017 (IST)
אלישיב ליפא, לצערי נראה לי שלא הבנתי. כמו כן, בהרבה מקרים פייסבוק משתמש בעוגיות שהדפדפן שלי מעביר לו שהגיעו בכלל מאתרים אחרים (אני מניח)... 79.178.144.67 00:08, 23 במרץ 2017 (IST)

Flammekueche(טארט פלמבה) זה פיצה?[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להבין מה ההבדל בין Flammekueche הגרמני לבין פיצה? זה בצק שמרים דק שעליו שמים למעלה גבינה+תוספות שונות. זה אותו המאכל בשמות שונים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:20, 20 במרץ 2017 (IST)

[9]
לפי הערך באנגלית (אנ') המאפה הזה היה נפוץ במשך שנים רבות כמאכל ביתי בגרמניה, והם לא ידעו מה זה פיצה, כי היא הייתה מוכרת רק באיטליה ובקרב מהגרים איטלקים. רק בתחילת שנות השישים (אנ') הפיצה הפכה למאפה ידוע ונפוץ בעולם, ואז הבינו הגרמנים שגם ה-Flammekueche הוא בעצם סוג של פיצה, עם הבדלים מאד דקים, בעיקר סוג הגבינה. -- ‏גבי‏ • שיח 18:56, 29 במרץ 2017 (IDT)

מהו שם המשפחה של מלך ירדן?[עריכת קוד מקור]

מהו שם המשפחה של שושלת המלוכה ההאשמית בירדן?

האשם שנילי - שיחה 21:23, 20 במרץ 2017 (IST)
عبد الله الثاني بن الحسين, ʿAbd Allāh aṯ-ṯānī bin al-Ḥusain
למלכים אין שם משפחה במובן הרגיל, מעלי נרשם עבדאללה השני בן חוסיין, אבל הוא משתייך למשפחה או לשושלת ההאשמית. כמו אליזבת השניה לבית ווינדזור. שנילי - שיחה 09:40, 21 במרץ 2017 (IST)
aṯ-ṯānī מגדירה משהו כמו שם משפחה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:13, 21 במרץ 2017 (IST)

א-תני זה "השני" בערבית ולא שם משפחה. שנילי - שיחה 23:31, 21 במרץ 2017 (IST)

מדוע אין יותר אוטובוסים לקהיר?[עריכת קוד מקור]

בשנות ה-90 היו אוטובוסים מהתחנה המרכזית של תל אביב לקהיר (ואם אני לא טועה גם לעמאן בירדן, אני טועה?). מדוע הפסיקו את זה בדיוק והאם יש שיחות על להחזיר את השירות הזה? 79.178.144.67 14:10, 21 במרץ 2017 (IST)

מצאתי תשובה בערך קו 100 לקהיר. 79.178.144.67 14:54, 21 במרץ 2017 (IST)

רובים רגישים[עריכת קוד מקור]

למה חלק מסוגי הרובים רגישים מאוד לחול, לכלוך, אבק, וכו' עד כדי כך שאי אפשר לירות עם נכנס מעט לקנה? יהונתן כרמל - שיחה 21:58, 21 במרץ 2017 (IST)

הבעיה היא בעיקר אם נכנס חול לבית המכלול. החול מפריע לפעולות המכניות הנדרשות לירייה כמו גריפת-כדור ונקירה. אבק מועט בקנה לא כל כך מפריע לפעולת הירייה. יתכן שהוא יפגע קצת בכיוון הירי.
קנים של פגזים יותר רגישים לחול בקנה. שיגור פגז נעשה בעזרת פיצוץ מאחורי הפגז. הלחץ מהפיצוץ דוחף את הפגז אל מחוץ לקנה. כאשר יש חול בקנה שמאט את הפגז, הלחץ בקנה גדול מדי והוא עלול לגרום לקנה להתפוצץ. Badidipedia - שיחה 22:24, 22 במרץ 2017 (IST)

שגיאה בהערות שוליים[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להקים אתר ויקי משלי, וייבאתי את התבניות {{הערה}} ו{{הערות שוליים}} מכאן. יש לי את התוספים שמאפשרים את הלוגיקה בתבניות ואת הקוד בלואה. כשאני מנסה להשתמש בתבניות אני מקבל שגיאה: שגיאת ציטוט: תג <references> לא תקין; רק הפרמטר "group" מותר לשימוש. .

אני לא יודע למה אני מקבל את השגיאה הזאת. מישהו יכול לעזור לי?

תודה, אלישיב ליפא - שיחה 12:25, 22 במרץ 2017 (IST)

זה נשמע כאילו פספסת איזה דף משנה או יחידת סמך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:38, 22 במרץ 2017 (IST)
כן, אבל אני לא יודע איזה - סימנתי בייצוא לכלול תבניות, ואחרי הייבוא יש לי את יחידה:פרמטרים. יש דרך לגלות מה חסר? אלישיב ליפא - שיחה 12:50, 22 במרץ 2017 (IST)
תכנס לאיזה דף טיוטה, תקליד
<references responsive=1/>
ותגיד לי מה קורה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:58, 22 במרץ 2017 (IST)
IKhitron -- קיבלתי את אותה השגיאה. אלישיב ליפא - שיחה 13:01, 22 במרץ 2017 (IST)
האם הקוד של התבנית הערות שוליים שלך כולל את המילה responsive? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:04, 22 במרץ 2017 (IST)
כן. הגרסא שיש לי להרחבה היא הזאת שמגיעה עם המערכת. יכול להיות שהגרסא פה יותר עדכנית ומכילה אפשרויות נוספות? אלישיב ליפא - שיחה 13:41, 22 במרץ 2017 (IST)
מחקתי את החלק הזה, ואכן השגיאה נעלמה. תודה! אלישיב ליפא - שיחה 13:59, 22 במרץ 2017 (IST)
אתה לא צריך למחוק את החלק הזה. זה לא יעבוד. צריך לשחזר את התבנית לגרסה שהייתה לפני חודש, נגיד. לפני העדכון האחרון של לפני שבוע שהוסיף את הפרמטר. והגרסה אצלך, ככל הידוע, היא release רשמי, כלומר התמיכה בפרמטר הזה תהיה אצלך בשדרוג בעוד כמה חודשים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:15, 22 במרץ 2017 (IST)

האם חייל ראסטפארי יכול לגדל שיער ארוך בצבא?[עריכת קוד מקור]

קיימת שמועה שאם החייל הוא ראסטפארי ומטעי דת אסור לו לחתוך את שיער ראשו, אז הוא מקבל פטור שיער. האם זה נכון? שואל השאלות - שיחה 18:46, 22 במרץ 2017 (IST)

אני לא חושב שהצבא מתחשב בדתות אחרות חוץ משלוש הדתות העיקריות. Assafn שיחה 23:43, 23 במרץ 2017 (IST)
כמה ראסטפארי אדוקים יש בישראל? נרו יאירשיחה • כ"ו באדר ה'תשע"ז • 11:56, 24 במרץ 2017 (IDT)
מניח שעשרות עד מאות בודדות. שואל השאלות - שיחה
יש לך דוגמה? נרו יאירשיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ז • 12:03, 26 במרץ 2017 (IDT)

SQL Server[עריכת קוד מקור]

יש לי ראיון עבודה מחר בבוקר ואחד המערכות בהן משתמשת המחלקה שאני מקווה לעבוד בה היא SQL Server. ניסיתי לקרוא את הערך כדי להבין מה זה אבל לא ממש הבנתי. האם מישהו יוכל להסביר לי בפשטות מהו SQL Server? יש לי ידע בסיסי בשפת SQL וניסיון בעבודה עם Access; האם הניסיון והידע יכולים לתרום לי בעבודה עם SQL Server או שמדובר בשני עולמות שונים? אני מתייג את גרי רשף ואת דוד שי בגלל שהם ענו על שאלה ששאלתי בנושא לפני שנה בערך ואני ומקווה שיוכלו לעזור שוב. יודה אווזי - שיחה 19:56, 23 במרץ 2017 (IST)

SQL Server הוא שרת SQL מתוצרת מיקרוסופט. ידע בסיסי בשפת SQL הוא מרכיב חשוב בעבודה עם SQL Server. דוד שי - שיחה 20:00, 23 במרץ 2017 (IST)
תודה רבה יודה אווזי - שיחה 20:40, 23 במרץ 2017 (IST)

מציעה להוסיף ערך של Metapedia בעברית.[עריכת קוד מקור]

נתקלתי במקרה, תוך כדי חיפוש, בערך מ-Metapedia. בדיקה שערכתי העלתה כי מדובר בוויקיפדיה-לכאורה שמתארת בעיקר ערכים אריים-נאציים באופן מגמתי אנטישמי ואנטי-ישראלי. הערך Metapedia קיים בשפות רבות, אך לא בעברית. מציעה למי שמעוניין בכך להוסיף את הערך, אין צורך להסביר מדוע לישראלים זה משמעותי, לקח זמן מה עד שהבנתי במה מדובר.

נאוה.

את מוזמנת לתרגם את הערך מאנגלית (אנ') לעברית. עוזי ו. - שיחה 15:10, 24 במרץ 2017 (IDT)

ביופלסטיק[עריכת קוד מקור]

1. האם ידוע כמה אחוזים בערך מכלי הפלסטיק כיום הינם ממקור צמחי וכמה מנפט?

2. האם המגמה המסתמנת היא גידול משמעותי בהיקף הביופלסטיק בעתיד הנראה לעין?

3. האם ניתן כיום וניתן יהיה בעתיד לדעת האם הכלי שלפני הוא פלסטיק רגיל או ביו?

אודה על הפניה למקור.

תודה רבה!

מי אמר לך שקיים בכלל ביופלסטיק? ואם קיים, מי אמר שהוא כבר משמש באופן מסחרי? 77.126.87.132 21:19, 24 במרץ 2017 (IDT)
האם נראה לך שקיומו של ביופלסטיק הוא קונספירציה? והשאלה השניה שלך היא בדיוק שאלתו של כותב השאלה הראשונה. חסר טעם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:44, 25 במרץ 2017 (IDT)

מניות[עריכת קוד מקור]

1) כשמישהו קונה מניה - האם הוא מקבל רווח ממנה או רק הערך שלה עולה והוא מקבל רווח במקרה ומוכר אותה?

2) איפה קונים מניות של גוגל? וכמה עולה אחת? שואל השאלות - שיחה

1) מקבלים רווח ממניה גם בלי למכור אותה. יש תאריך מוסכם מראש, שבו חברה בערבון מוגבל, מחלקת רווחים לבעלי המניות. לחלוקה הזו קוראים "דיווידנד".
2) אני חושב שאתה יכול לקנות מניות של גוגל לפחות בבורסה לניירות ערך, ברחוב החומה, בניו יורק. 77.126.87.132 21:17, 24 במרץ 2017 (IDT)
אם החברה מרוויחה כסף היא יכולה לחלק רווח לבעלי המניות - דיבידנד. חברה לא חייבת להרוויח, ולא חייבת לחלק דיבידנדים. ערך של מניה יכול גם לרדת, ולגרום למשקיע הפסד. גוגל נסחרת בבורסת נאסד"ק בארה"ב, מחיר המניה כ-820 דולר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אפשר לקנות בכל סניף של בנק מסחרי בישראל. חזרתישיחה 21:22, 25 במרץ 2017 (IDT)

מה בדיוק אומר השלט "טבריה עוד 7 קילומטר"?[עריכת קוד מקור]

האם שלט דרכים, שכתוב עליו, שבעוד 7 קילומטר אגיע לעיר טבריה, למעשה אומר, שבעוד 7 קילומטר אגיע לקצה גבול שיפוט העירייה? או שאולי הוא אומר שאגיע בעוד שבעה קילומטר לבית הראשון בעיר, מהכיוון שלי? או לכיכר הראשונה? אולי בעוד 7 קילומטר יהיה הכיכר המרכזי של העיר? או אולי בית העיריה? אולי סניף הדואר המרכזי של העיר? אולי סימן מוסכם אחר - מונומנט היסטורי?

ומה עם ערים אחרות? בינתיים מצאתי את התשובה רק לגבי ערי בירה בעולם. שלט שמורה שעוד 20 קילומטר אגיע לירושלים, מורה שבעוד 20 קילומטר אגיע לכיכר, שלפני הפרצה, שליד שער יפו. זה נקרא קילומטר אפס. אבל מה לגבי ערים, שאינן ערי בירה? 77.126.87.132 21:13, 24 במרץ 2017 (IDT)

בדרך כלל המרחקים מתייחסים לסניף הדואר המרכזי בעיר. עוזי ו. - שיחה 21:30, 25 במרץ 2017 (IDT)
ראה כאן- "מס׳ הקילומטרים המופיע על שלטי הדרכים מתייחס בדרך כלל למרחק עד בניין העירייה/המועצה של אותה עיר, ובהיעדרו – לבניין הדואר המרכזי" - נכתב שם שהמידע הוא מחברת נתיבי ישראל. בן-ימין - שיחה 23:34, 25 במרץ 2017 (IDT)

עזרה במציאת סרט עם טום קרוז[עריכת קוד מקור]

ישנו סרט עם טום קרוז בו באחת הסצנות הוא יושב עם מישהו במסעדה. אותו מישהו מקליק באצבעותיו (הקלקת קצב של שתי אצבעות) ופתאום כל שאר האנשים במסעדה מלבד טום קרוז והמישהו, הופכים קופאים בזמן, ורק הזמן של שניהם ממשיך. מהו שם הסרט? בתודה, 79.178.144.67 18:42, 25 במרץ 2017 (IDT)

זה לא טום קרוז אלא קיאנו ריבס בסרט מטריקס משנת 1999. האפקט נקרא זמן קליע ומאז השתמשו בו גם בסרטים נוספים. -- ‏גבי‏ • שיח 19:01, 29 במרץ 2017 (IDT)

האם ישראלים יכולים להיכנס עם רכביהם לתוך ירדן?[עריכת קוד מקור]

אם אני נוסע עם רכב למעבר נהר הירדן (או אפילו למעבר אלנבי או מעבר רבין, סמוך לאילת), האם אני יכול להיכנס עם הרכב לתוך ירדן? תודה 79.178.144.67 18:44, 25 במרץ 2017 (IDT)

אתה יכול להיכנס עם המכונית, אבל זה דורש בירוקרטיה, מסים, רכישת ביטוח מיוחד, החלפת לוחיות הרישוי ועוד. חבל על המאמץ. ‏Gridge ۩ שיחה 14:02, 27 במרץ 2017 (IDT).
כמה קשה/קלה שכירת רכב בירדן? מקבלים רשיון ישראלי? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:12, 27 במרץ 2017 (IDT)
כן. ההסכמים בין המדינות לא היו מדלגים על זה. גם ראיתי בארץ מכוניות עם לוחית רישוי ירדנית. לא כזה קשה, החלפת לוחית רישוי בעיקר. הסיבה העיקרית שלא נכנסתי ברכבי בעצמי, היא שיקולים בטחוניים, שכן בטיול קבוצתי מעל 4 איש מצטרפים מדריך ושוטר ירדניים (חובה). בנצי - שיחה 20:29, 27 במרץ 2017 (IDT)
גשר אלנבי משמש, לפי ההסכמים בין המדינות, פלשתינאים ותיירים שאינם ישראליים בלבד, בשל אי ההכרה הפורמלית מצד הירדנים בישראליותו של הצד המערבי של חלק זה של הירדן; לעיתים, גם ערבים-ישראליים העולים לרגל. בנצי - שיחה 20:43, 27 במרץ 2017 (IDT)
כשמגיע אזרח ישראלי בודקים את דתו כדי לדעת אם הוא יכול לעבור? נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תשע"ז • 12:32, 28 במרץ 2017 (IDT)
לכל ישראלי מונפק דרכון ירדני זמני המאפשר כניסה לשטח הסעודי... 129.143.71.38 14:42, 28 במרץ 2017 (IDT)
אני חושש שכן. לפחות שם. למשרד החוץ פתרונים לגבי חוסר העקביות בין המעברים. באמת שאלה טובה. אגב, בגשר זה אירע המקרה לפני פחות משנה, אם אני זוכר נכון, בו נורה ירדני ע"י איש בטחון ישראלי. מעבר בעייתי, מדינית ובטחונית. בנצי - שיחה 15:15, 28 במרץ 2017 (IDT)
אם האלמוני מעליך צודק - התשובה פשוטה. אי אפשר לעבור שם עם דרכון ישראלי. מן הסתם ישראלים יכולים לעבור עם דרכונים זרים. נרו יאירשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ז • 14:55, 29 במרץ 2017 (IDT)

באיזה כתב כתב ובאיזה ניב הרמב"ם את ספריו שנכתבו בערבית?[עריכת קוד מקור]

כידוע הרמב"ם כתב כמעט את כל ספריו בערבית והשאלה היא האם הכתב גם היה ערבי או עברי כפי שהיה מקובל לכתוב ערבית יהודית בנוסף השאלה היא גם האם הערבית היתה ספרותית או יהודית

דווקא הספר החשוב ביותר מבחינה פנים-יהודית, משנה תורה, נכתב בעברית הקרובה ללשון המשנה. שאר הספרים, למיטב זיכרוני, נכתבו בערבית יהודית ובאותיות עבריות. נרו יאירשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ז • 15:43, 27 במרץ 2017 (IDT)

אתה צודק שהמשנה תורה נכתב בעברית אך חוץ ממנו כמעט כל שאר אם לא כל הספרים והחיבורים של הרמבם נכתבו בערבית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נכון, אבל זה לא סותר לדברי נרו יאיר. לבד ממשנה תורה, שאר כל הספרים נכתבו אכן בערבית, אך כפי שכתב נרו, בערבית יהודית. הערבית היהודית מכילה הרבה מילים מעברית, והיא נכתבה באותיות עבריות (כמו היידיש והלאדינו). קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:26, 27 במרץ 2017 (IDT)
האם ניתן להבין את ספריו בידיעת ערבית בלבד? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:20, 27 במרץ 2017 (IDT)
ערבית של ימי הביניים. בנצי - שיחה 20:24, 27 במרץ 2017 (IDT)
זאת אומרת שמי שמכיר רק את הערבית של ימינו (אפילו זו הספרותית), יתקשה מעט לקרוא את הערבית היהודית, בפרט בנושאים תלמודיים, שבהם מעורבות מילים ארמיות בין השורות. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:43, 27 במרץ 2017 (IDT)
כמו כל תהליך דינמי (שיש בו פועלים ומגיבים, ואילוצים), גם שפות נתונות תחת אבולוציה. למזלנו, העדר הפעילות השוטפת של העבריים בשפתם במשך תקופה ארוכה, הקפיא את התפתחותה, עובדה המאפשרת לגשר עפ"נ תקופות ממושכות, ולהנגיש אותנו, בקלות יחסית, לרבדיה העתיקים ולמקורות שהשתמשו בה. זה מחד. מאידך, היא לא הלכה לאבדון בזכות השמירה על אורח החיים הדתי על רבדי התפתחותו הוא, שהיא שפתו. אני מניח שאביו של הנשיא היה מסתדר עם כתבי רמב"ם - Face-smile.svg. בנצי - שיחה 22:29, 27 במרץ 2017 (IDT)

שתי שאלות, על 'וורד' ועל 'כרום'[עריכת קוד מקור]

  • מה הסיבה לכך שאיני מצליח לפתוח קבצי 'וורד' שמוזערו - הניסיון רק מניב הבהוב והקובץ לא עולה, למרות שקבצים אחרים (פתוחים) פועלים כהלכה ?
  • איפה מגדירים 'מועדפים' בדפדפן 'כרום' ? וגם, האם להיסטוריית גלישה יש גישה רק דרך התפריט הנפתח תחת 3 נקו' אנכיות בשמאלו של התפריט העליון ? והאם 'היסטוריה' זו מגעת רק עד לאיתחול האחרון ? תודה, בנצי - שיחה 16:58, 27 במרץ 2017 (IDT)
  • Ctrl -D מוסיף את הדף הנוכחי למועדפים
  • Ctrl - B פותח חלונית עיון מועדפים
  • Ctrl - H פותח חלונית היסטוריה, שבהגדרות ברירת המחדל נשמרת לנצח
אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:15, 27 במרץ 2017 (IDT)
  • תודה, אילן. טוב לשמוע ממך. אם אפגוש ספר העוסק בפרקטיקה של חיים טכנולוגיים בעילום שם, אדע שאתה מחברו.
  • איפה ניגשים להגדרת ברירות מחדל שלו ?
  • אני מניח שיש בנמצא מדריך מסודר של דפדפן זה הניתן להורדה. אחפש בגוגל. ערב טוב, בנצי - שיחה 20:22, 27 במרץ 2017 (IDT)
הכפתור הכתום עם סימן קריאה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:14, 27 במרץ 2017 (IDT)
באיזה תפריט ? תשובתך מתייחסת לברירות המחדל או למדריך ? בנצי - שיחה 21:21, 27 במרץ 2017 (IDT)
לפני שעניתי לך, פתחתי את כרום, לחצתי על הכפתור הכתום עם סימן קריאה, אצלי בפינה השמאלית העליונה, ונפתח לי התפריט הראשי שלו, כולל הגדרות, פתיחת טאבים וכל שאר הדברים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:47, 27 במרץ 2017 (IDT)
ברכות גם לנעדר Face-smile.svg בתפריט 3 הנקודות יש settings. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:49, 27 במרץ 2017 (IDT)
  • תודה לך, פעמיים. כן, ממושכות, מסיבות טובות פחות או יותר. מציץ עתה מדי פעם, אבל עדיין לא שב לפעילות מלאה. אכן, מתגעגע, בעיקר לכתיבה פיזיקלית.
  • אגב, אם כבר '3 נקודות': במה שונה ה'היסטוריה' המופיעה בתפריט שם מזו המפורטת שציינת קודם ? (נראה שהראשון מתייחס כנראה, רק לפעילות האחרונה) + האם מחיקה יזומה מסירה דפים ? + האם פירמוט גורם להסרתם ? בנצי - שיחה 22:20, 27 במרץ 2017 (IDT)
מחיקה יזומה מורידה דפים. אם אין גיבוי של ההיסטוריה (נגיד באופציית sync) המחיקה סופית למדי. יתכן שניתן לשחזר מחיקה באמצעים חיצוניים, אינני יודע. אותו דבר לגבי פורמט. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:20, 27 במרץ 2017 (IDT)

האם יש סימוכין לכך שארכימדס צייר בחול ונזף בחייל רומאי, או שרק ידוע כי נרצח בניגוד לפקודה?[עריכת קוד מקור]

אילן מינקין

באדיבות גוגל תוכל למצוא כמה אזכורים כאלו, כמו בקובץ מתמטיקה, שירה ויופי מרון אהרוני את האגדה כי "משנכבשה העיר לבסוף מצא אותו חייל רומאי משרטט צורות גיאומטריאות על החול. כששאל אותו החייל למעשיו ענה, על פי האגדה, "אל תפריע למעגלים שלי", תשובה שעלתה לו בחייו". אני משער שמקור מוסמך לכך לא תמצא, אחרי הכל, כמו שזה גם נשמע, זו אגדה. וזה לא משנה, גם באגדה יש יופי. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 00:37, 28 במרץ 2017 (IDT)
האגדה כרגע מובאת בערך ארכימדס כעובדה. בגלל זה אני שואל אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 01:43, 28 במרץ 2017 (IDT)
נושא מרתק לערך. המקורות הקדומים ביותר לנושא הזה הם ממאתיים שנה אחרי מותו של ארכימדס. עוזי ו. - שיחה 02:35, 28 במרץ 2017 (IDT)
המקור היחידי שמצאתי בקישור הנ"ל הוא טיטוס ליוויוס, שאכן מאוחר ב-200 שנה מארכימדס, ואף הוא מזכיר זאת בשם "מסורת", ואינו מביא את הדיאלוג המוזר בין החייל לארכימדס. אני חושב שגם ארכימדס כמו ארכימדס יתנער די בקלות ממחשבותיו כשיראה מולו חייל כובש. לא לשכוח שלא מדובר כאן בחייל צה"ל עם ביקורת של התקשורת, השמאל והאו"ם, אלא בחייל כובש מהעת העתיקה. אז האגדה אכן יפה וראויה לאזכור בערך, אך לא יוצאת מגדר האגדה. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 03:14, 28 במרץ 2017 (IDT)

שתי שאלות תפעול של סמרטפון[עריכת קוד מקור]

  • איך ניתן להדפיס מתוך טל' חכם, ואיזה אביזר/ים דרוש/ים לשם כך ?
  • באיזו דרך ניתן להוריד מסרונים למחשב ? תודה. בנצי - שיחה 12:27, 28 במרץ 2017 (IDT)

מין ומגדר לא תואמים: האם זאת תסמונת?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שהיום זה נחשב לא תקין פוליטית לדבר על הנושא והגישה המקובלת זה שקיימים אינסוף מגדרים ומינים. אבל מצד שני כמות האנשים שיש להם מגדר ומין שונים מגבר ואישה שהם זכר ונקבה בהתאמה היא נמוכה למדי ביחס לאוכלוסיה. אז האם ניתן להגיד שטרנס-סקסואליות לסוגיה היא סוג של תסמונת? תנסו להתייחס לשאלה ברצינות ולא להיפגע. שואל השאלות - שיחה 19:23, 28 במרץ 2017 (IDT)

זו אינה תסמונת משום שלא מדובר בפתולוגיה. נשים יולדות תינוקות עם תסמונת דאון, באחוז ההולך וגדל עם הגיל. זוהי התפלגות לפיה אוכלוסיית תינוקות שנולדו לאמהות בגילאים שונים כוללת תמיד אחוז נתון של דאון. תינוק אינו תוצר של אלגוריתם חד-תוצאתי באופן מובהק, אלא נתון בתוך מרחב אפשרויות התפתחותיות של יצור מתפקד, במקרה זה אדם (במקרים שלא - נולד תינוק שאינו מתפקד מסיבות שונות, אם נולד בכלל). במהלך התפתחותו של העובר נכנסים לפעולה שורה מורכבת ובעיתויים מורכבים של חלבונים שונים, כולל הורמונים, המכתיבים את התמיינותם של תאים הבונים רקמה נתונה, וכן את המערכת המינית מבחינה פיזיולוגית. תהליכים אלה, שהינם מורכבים עד מאוד, וגם תלויי זמן, נתונים לשגיאות כאלה ואחרות, המניבות 'שגיאות' ייצור, כולל כפל מערכת מינית. יתר על כן, בין מערכות הפרשה הורמוניות לבין המוח המתפתח יש אינטראקציות מתמידות, וחריג פיזיולוגי מתבטא, בסופו של דבר, גם בתודעה ובזהות המיניות, ומכאן דרגות האפור שבין הקצוות המגדריים המוחלטים, או אף ניגוד בין מערכת מינית גופנית לבין זו שהתפתחה במוח. גם עניין זה מתפלג כאמור, ולכן תמיד יהיה אחוז מסויים כזה מתוך אוכלוסיה נתונה (היגד זה נכון לאוכלוסיות גדולות). דבריי אלה אינם מתייחסים לנורמות חברתיות, תרבותיות, דתיות וכיוב', אלא משקפות את דרכו של הטבע בכל הנוגע להתפתחותו של יצור, כל יצור. בנצי - שיחה 20:05, 28 במרץ 2017 (IDT)
לא הבנתי את תשובתך. זה נראה שאתה מסביר איך דבר כזה קורה, אבל לא הבנתי מדוע יש בכך תשובה לשאלה שנשאלה. משה פרידמן - שיחה 22:39, 28 במרץ 2017 (IDT)
גם לי יש שאלה. למאי נפקא מינה אם מדובר ב"תסמונת" או ב"לא תסמונת"? עוזי ו. - שיחה 23:41, 28 במרץ 2017 (IDT)
רבותיי המלומדים, טרנסקסואליות היא תופעה, לא תסמונת (לא במובן המקובל של המונח לפחות) וזה פשוט כי אין תסמיני חולי לטרנסקסואליות; זו תופעה בה האדם משנה את גופו ממצב A למצב B בעזרת הורמונים לפחות (ראו שינוי מין). השאלה שלדעתי הכי נכון לשאול היא מה מביא אדם לעשות זאת, והתשובה מורכבת מאד, ויש כנראה 2 "שבילים" עיקריים לטרנסקסואליות: האחד והעיקרי הוא נון קונפורמיות מגדרית בילדות (CGN), והשני הוא (לפי הפסיכולוג ריי בלנשרד) פועל יוצא של התנסות של מחיה כאישה שגרמה לפרט תחושה טובה ולגלות שהוא מעדיף לחיות ביום יום את הנפש הנשית שלטענתו קיימת בו. נון קונפורמיות מגדרית בילדות ממשיכה לרוב אל הבגרות בצורות שונות אך גם בילדות וגם בבגרות היא לרוב כרוכה במה שמכונה דיספוריה מגדרית (GD); לא תמיד נון קונפורמיות מגדרית כללית (GN) תלך יחד עם דיספוריה מגדרית אך כשהן באות ביחד סביר להניח שמישם יגיע שינוי מין. אפשר להכליל ולהגיד שנון קונפורמיות מגדרית עם דיספוריה מגדרית מביאה בד"כ לטרנסקסואליות ונון קונפורמיות מגדרית בלי דיספוריה מגדרית בד"כ מביאה לג'נדרקוויריות; אפשר להתדיין עד מחר על מדוע חלק מהנון קונפורמים חווים דיספוריה וחלק לא (ואפילו על מדוע קיימת בכלל התופעה הבסיסית ביותר של נון קונפורמיות מגדרית שמבססת את כל הסוגים של טרנסג'נדריות כולל טרנסקסואליות); זה כנראה מיקס של סיבות ביולוגיות וסביבתיות שמתבטאות ברמות שונות אצל כל אדם, והתמונה הכוללת אצל כל אדם מביאה את המצבים השונים שניתן כביכול לחפוף בינהם ע"י הגדרות מחקריות. Ben-Yeudith 23:51, 28 במרץ 2017 (IDT)
כנ"ל, לא הבנתי במה ההסבר המפורט והמעמיק שלך קידם את ההבנה של התשובה לשאלה המקורית. משפט הפתיחה שלך, אגב, נראה כתשובה, אבל היא נשמעת לי כריקה מתוכן (זו לא תסמונת כי זו לא תסמונת פחות או יותר), ואף אינני בטוח שהשואל עסק בניתוחים לשינוי מין כלל וכלל. דא עקא, חוששני שהשואל שאל שאלה שהיא במהותה שאלה של מוסכמה, ולכן לא ברור לי שניתן בכלל לענות תשובה מהותית לשאלתו. משה פרידמן - שיחה 01:11, 29 במרץ 2017 (IDT)
לא טענתי שזו "לא תסמונות כי זו לא תסמונת", אלא שזו לא תסמונת בהגדרה המקובלת של המונח תסמונת והסיבה לכך היא שההגדרה המקובלת שאני מכיר ושנתקלתי בה שוב ושוב למונח תסמונת היא זו שניתן לתאר כ"מצב בו יש תסמיני חולי שהופעתם הכוללת מגדירים את המחלה". כאן לעומת זאת אין מחלה ואין תסמינים (מלבד אולי דיכאון קליני שמתלווה לדיספוריה מגדרית ונעלם כשהדיספוריה המגדרית נעלמת לכאורה וכשהאדם מקבל תמיכה ממשפחתו וקרוביו); בטרנסקסואליות יש רק תהליך ביוכימי שאדם שטוען שנפשו העיקרית איננה גברית או נשית עובר; האדם יכל לטעון שיש לו נפש כזו גם אם לא היה עובר את התהליך הביוכימי (נטילת הורמונים) שיביא אותו ממצב A למצב B ולכן מדובר רק על תהליך; סך כל התהליכים האלה הם התופעה. אני עונה על סמך המוסכמה שאני מכיר שמקובלת למיטב ידיעתי בעולם בריאות הנפש. Ben-Yeudith 01:22, 29 במרץ 2017 (IDT)
אז בעצם תשובתך, ואולי גם של בנצי, נעוצה בהגדרת המושג תסמונת כמאפיין של מחלה. ולכן לא נגדיר אהבה למתמטיקה כתסמונת, למשל. אני מניח שזה דבר ברור, והשאלה שנשאלה היא מדוע לא נגדיר את התופעה של אנשים שתופסים עצמם כבעלי מגדר המנוגד לזהותם הביולוגית כסוג של מחלה. להבנתי זו הייתה השאלה, והתשובות המעניינות שלך ושל בנצי אינן רלוונטיות מהבחינה הזו. אני תמהה האם בכלל יש משמעות לשאלה, מעבר לשיפוטיות גרידא. משה פרידמן - שיחה 04:55, 29 במרץ 2017 (IDT)
אתה טועה משה - השואל שאל על טרנסקסואליות שזו תופעה בה אדם משנה את גופו כמתואר - אם השואל התכוון לשאול על "אנשים שתופסים עצמם כבעלי מגדר המנוגד לזהותם הביולוגית" כדבריך הוא היה צריך לדבר על דיספוריה מגדרית ולא על טרנסקסואליות. השאלה שנכון לשאול לדעתי היא האם יש לראות בדיספוריה מגדרית תסמונת (לא בתהליך המשני שלה שנקרא "טרנסקסואליות") ואני אישית חושב שלא כי אני אישית לא מקבל את ההנחה שזכר חייב בהכרח להיות "גברי" ושנקבה חייבת בהכרח להיות "נשית", מבחינתי אפשר להיות גם וגם וכולם למעשה הם שילוב מסוים של גם וגם בפועל ללא תלות באיך הם מזדהים. Ben-Yeudith 13:14, 29 במרץ 2017 (IDT)
אני מבין את התגובה מהסוג "מה אכפת לך?", "למה בכלל לשאול?", "מה זה משנה?", כי זה סוג של טאבו חברתי לדבר על זה. עם זאת, בדף שכולו מוקדש לשאלות כלליות זה תקין לדון גם בשאלות שאינן נחשבות ל"תקינות פוליטית". ככה שגם אם התשובה היא "חשוכה" ולא "נאורה" אבל נכונה: זכותה להיות כאן. בדיוק כמו תשובה "נאורה".
אני אחדד את השאלה. אנשים שמרגישים שחסר להם איבר בגוף, למרות שגופם שלם- מאובחנים כסובלים מתסמונת קוטאר. אנשים החשים שאיברי המין שלהם אינם תואמים את זהותם אינם מאובחנים כסובלים מתסמונת כלשהי (כי זה לא מוגדר כ"חולי"). ולכן השאלה הבאה שמתבקשת "איך מוגדר חולי?" במקרה הזה. כי אני חושב שבהגדרות אחרות בהחלט ניתן לראות כאן איזושהי הפרעה פסיכו-סקסואלית שמשפיעה על התנהגותו של אדם וגרומת למספר תופעות כמו: הרגלים המזוהים על המין השני, תחושת תסכול בעקבות "גוף פיזי לא נכון", צורת דיבור ותנועות שמזוהות חברתית עם מין נגדי ועוד. איפה עובר הגבול בין סתם "חריג" ל"חולני"? שואל השאלות - שיחה 11:39, 29 במרץ 2017 (IDT)
יפה שאלה יפה באמת (בשיא הכנות) מה ההבדל בין זכר שמרגיש שהוא אישה וצריך לשנות את גופו לאדם שרוצה לחתוך לעצמו איברים או לאדם שחושב שהוא חתול או דולפין --- מגדר הוא משהו הרבה יותר בסיסי שהאדם יונק מהסביבה באופן אוטומטי, מהסובבים אותו,יש לזה גם הסברים מדעיים וגם הסברים רוחניים; ההסבר המדעי המקובל הוא שזה מתחיל בגילאים מאד מוקדמים (מתחת לגיל שנתיים) ונוגע למיקס מסוים של סיבות ביולוגיות וחברתיות. כל בני האדם הם מיקס מסוים של גבריות ונשיות ומי שנשי מאד או גברי מאד ירצה לחיות ככזה ואולי אף לשנות את גופו שיתאים לכך; אני לא חושב שזה בר השוואה לרצונות פסיכוטיים לכריתת איברים או להרגשה כבעל חיים או חייזר (דבר שקורה לעתים מטריפ פסיכוטי של סמי הזייה או ממחלת נפש הנובעת מגנים שמייצרים חומרים פסיכוטיים אנדוגניים שגורמים למצב דומה לאותו טריפ פסיכוטי של אותם סמי הזייה) ולדעתי שונות מגדרית שונה ממצבים אלה בכל פן - בפן הגנטי, הנוירוביולוגי, התרבותי-חברתי, הפרמקולוגי (אף פטריית הזייה לא תגרום למישהו לחשוב שהוא אישה בגלל הפטרייה עצמה, אני מניח) ואולי גם הרוחני. Ben-Yeudith 13:14, 29 במרץ 2017 (IDT)

make לעומת compiler בלינוקס[עריכת קוד מקור]

מהי תמצית ההבדל? אם אני מבין נכון, ההבדל הוא ש make יוצר קובץ שניתן לקרוא בנוחות עם cat או עורך טקסט בעוד ש compailer יוצר executables בשפת מכונה. תוצריו של הראשון אינם בשפת מכונה ותוצריו של השני כן; אבל האם שניהם Builders? הרי שניהם מבצעים סוג של Software build; לכן אני יכול לקבוע שכל קומפיילר הוא בילדר אבל לא כל בילדר הוא קומפיילר. תוהה אם המומחה גם רואה זאת כך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לצערי, זה בכלל לא נכון. בגדול לא כדאי להשוות בין שניהם, כי הם עושים דברים שונים לגמרי. קומפיילר מתרגם קוד משפת תכנות אחת לאחרת, הוא לא יוצר שום executables. לעומת זאת, make היא שפת סקריפטים, כמן bat של ווינדוס או sh (נגיד, csh או tcsh) של לינוקס. כלומר היא יודעת לקבל רשימה של פקודות המיועדות לתוכניות שונות ולבצען לפי הסדר. היא חזקה יותר מאלו שהזכרתי, כי יש לה תכונת dependencies (כלומר, לדעת אוטומטית לא לעשות פקודה Y אם X לא בוצעה, אלא רק לאחריה, אבל אם היא כבר בוצעה, אין טעם לחזור עליה שוב סתם). אני מוכן להסביר הרבה יותר, אם מעניין אותך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:50, 28 במרץ 2017 (IDT)
בשאלה הופיעו כמה קביעות, איזו מהן לא נכונה? לא הבנתי.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושב שברמה הפרקטית, יהיה מועיל יותר לשואל השאלה להבין ש-make הוא כלי שנועד בעיקר לבניית תכנה ועושה שימוש בכל מיני רכיבים, שה-compiler הוא אחד מהם. R.G. - שיחה 22:00, 28 במרץ 2017 (IDT)
R.G., לדעתי make לא נועד דווקא לבניית תוכנה עם גומפיילרים, זה פשוט השימוש הנפוץ ביותר שלו. השואל, כל הקביעות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
תיקנתי מ"לפתוח" ל"לקרוא בנוחות" ולכן כעת הקביעה נכונה (זה בטח לא ההבדל היחיד). האין שניהם מבצעים Software build? בשניהם אתה בונה תוכנה מקוד מקור שלא מיועד לרוץ בעצמו. מה לא נכון בקביעה שכל קומפיילר הוא בילדר אבל לא כל בילדר הוא קומפיילר? שואל באמת כדי להבין... 79.178.144.67 01:27, 29 במרץ 2017 (IDT)
התיקון לא משנה. לא. לא. לא. שני החלקים לא נכונים. שוב, אני מציע שאסביר בפרטים מה זה כל אחד מהם, במקום לנסות להשוות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:45, 29 במרץ 2017 (IDT)
בבקשה רבה עשה כך. אשמח לקרוא, 79.178.144.67 13:17, 29 במרץ 2017 (IDT)
אם לדייק, לא אמרתי שנועד לבניה עם קומפיילרים, אלא שנועד בעיקר לבניה, כאשר הקומפיילר הוא אחד הרכיבים (והכוונה היתה למעשה לכלי חיצוני שה-Make עושה בו שימוש). אישית עבדתי רק עם ה-Make של GNU, ושם קיים דגש מהותי על קומפילציה, ולא בכדי. מלבד העובדה שקומפילציה מוזכרת בהגדרת הכלי בתיעוד הרשמי שלו בפרק ה-Overview, הוא גם מכיל משתנים מוגדרים מראש שרבים מהם מגדירים קומפיילרים שונים לשימושים שונים, שנקראים בחוקי בניה שגם הם מוגדרים מראש בכלי.
ושוב אוסיף הסבר קצר שעשוי לדעתי לחבר את ההגדרות ה"אקדמיות" בתשובה (המצוינת) של יגאל להלן לשימוש יותר יומיומי ורווח בעולם הפיתוח:
פעמים רבות כשאומרים "קומפיילר" או "קומפילציה" הכוונה היא לתכנה או לתהליך המלא של הפיכת קוד המקור (הטקסט שנכתב ע"י המתכנת) עד לקובץ בר-הרצה (או ספרייה), אע"פ שכאמור המינוח לא מדויק (כי קומפילציה היא רק חלק מהתהליך המתואר). המונח "Build" משמש בדרך כלל לתיאור תהליך כזה בסדר גודל רחב יותר (למשל, פרויקט מרובה תוכניות או ספריות), בדגש על אוטומציה יעילה של התהליך. Make הוא דוגמה לכלי המאפשר פעולה כזו, ומנגנון כזה עומד בדרך כלל מאחורי תהליך הבניה של סביבות פיתוח משולבות. R.G. - שיחה 22:36, 29 במרץ 2017 (IDT)
כמה דוגמאות מתחומים אחרים:
  • די מקובל להשתמש ב־make ליצירת מסמכים מקובצי TeX‏ / LaTeX: יצירת המסמך הסופי מערבת (או לפחות ערבה בעבר) כמה שלבי עיבוד מכמה כלים שונים (ולפעמים גם כלים שונים להפקת תמונות). קל ליצור לזה אוטומטיזציה עם make. אז כן, TeX היא בעיקרון שפת תכנות, אבל לרוב לא חושבים על מסמך כתוכנית.
  • קובצי ההגדרות של NIS נמצאים ב־‎/var/yp‎ (שמה המקורי של המערכת הוא yellow pages). יש שם כמה קובצי תצורה וכן קובץ Makefile שיוצר את קובץ התצורה האמיתי מהקבצים המקוריים.
Tzafrir - שיחה 11:39, 30 במרץ 2017 (IDT)
קומפיילר
הוא תוכנית שכתובה בשפת תכנות X, מקבלת בתור קלט תוכנית בשפת תכנות Y, ומחזירה בתור פלט תוכנית שקולה בשפת תכנות Z, כאשר X, Y, Z לאו דווקא שונים. ייתכן ששניים מתוכם זאת אותה שפה, או אף כל השלושה. כלומר, קומפיילר זה משהו שמתרגם קוד, כמו גוגל טרנסלייט. הוא לא מריץ, וברור שאי אפשר להגדיר האם הפלט שלו הוא טקסט או קובץ בינרי, כי זה תלוי בתחביר של שפת Z. אם זאת C, אז התוצאה היא קובץ קריא. אם זאת JVM (פרטים עוד שנייה), אז התוצאה היא קוד בינארי. כשאומרים "קומפיילר Java ב-Eclipse", זאת טעות גסה. כי זה לא קומפיילר. בלחיצה על הכפתור ה-Eclipse עושה שתי פעולות ברצף. הראשונה היא קריאה לקומפיילר של Java (כלומר, בתור שפת Y). הוא קורה את הקוד, ואם אין בו שגיאות, מתרגם אותו לשפת Z, שהיא JVM, כלומר, Java Vurtual Machine. כתוצאה התרגום נשמר בקובץ .class . הפעולה השנייה היא הרצת אינטרפרטר של JVM - תוכנית שיודעת לקרוא את קובץ class ולבצע אותו. ניתן לראות את ההבדל הזה בין שני הצעדים בקלות בלינוקס משורת הפקודה - שם קיימת תוכנה נפרדת עבור כל אחד מהצעדים. javac היא קומפיילר של השפה, ואז java היא אינטרפרטר של JVM. לסיכום, הקומפיילר מתרגם תוכנה משפה לשפה, לא יוצר executables.
Builder
אינני יודע מאיפה הבאת את המושג, הוא לא נמצא בשימוש בשנים האחרונות. מזמן השתמשו בו כמילה נרדפת למושג linker, ולפי מה שאמרת, אני מבין שזאת כוונתך. אם לא, תקן אותי.
Linker
זאת תוכנית שיודעת לקחת כמה קבצים שנוצרו על ידי קומפיילרים, ולחבר אותם יחדיו כדי ליצור תוצאה "משביעה רצון". בדרך כלל זה קובץ executable, אם כי לפעמים זה יכול להיות משהו אחר, נגיד קובץ DLL. מה שלינקר עושה הוא להתאים את הקוד המקומפל ל"תנאי השטח" של המערכת שתריץ אותו. בדרך כלל זה לקחת כמה קבצים שכולם מתחילים לרוץ מכתובת 0 בזיכרון, כי הם קומפלו כל אחד בנפרד בלי להתחשב בשאר, ולשנות את הכתובות לכתובות יחסיות, ככה שקריאה מקוד בקובץ אחד תגיע למקום הנכון בקובץ אחר. כל זה נעטף יחדיו ליחידה אחת, exe בווינדוז או mode 111 בלינוקס, שיודעת לרוץ עצמעית. בהמשך לדוגמה הקודמת, אין לינקר ב-java, כי היא לא יוצרת קבצי הרצה. אלא קבצי jar, שניתן להריץ אותם באמצעות קריאה ל-JVM. ניתן כמובן ליצור קבצי exe מתוך קבצי java באמצעית כלים שנבנו עבור זה, אבל או שהם למדו לחפש עצמאית JVM בדיסק, או שהם כוללים עותק מוחלש של JVM, ולכן גודלם מפלצתי, או שהם לא מתרגמים ל-JVM, אלא לשפת מכונה.
make
היא תוכנית לביצוע רצף של משימות במחשב, מה שנקרא בשפת סקריפטים. היא טובה יותר לנושא שאליו התכנסנו, יצירת executables, מתוכניות נוספות מסוג זה, כגון cmd של ווינדוז, או shells למיניהם של לינוקס, כמו tcsh, csh או bash, כי היא יודעת גם לטפל בתלויות, dependencies. כלומר, ניתן להגיד לה: אני רוצה לקחת קובץ A ולקמפל אותו בתוכנה B לקובץ D, ואז לקחת קובץ E, לקמפל אותו בתוכנית F לקובץ G. ואז לקחת את קובצי D, ו-G, ולתת ללינקר לחבר אותם לקובץ executable שהוא H. לכן, קבצי D, G בפעולה האחרונה תלויים בקבצי A, E. לפני כל פעולה היא תבדוק האם יש בה טעם. למשל, אם קובץ A נוצר מוקדם יותר מקובץ D, היא תפסח על פעולת קריאה ל-B, כי ברור שמאז ש-D נוצר בפעם האחרונה A לא שונה, אז אין טעם לקמפל אותו שוב, כי D החדש יהיה זהה לקודם. אם תריץ make פעמיים ברצף, בפעם השנייה היא לא תעשה כלום, כי תבדוק את כל התאריכים, ויתברר לה ששום דבר לא השתנה מהפעם הקודמת. כלומר, השימוש של make הוא ביצוע רשימת פעולות שהגדרת לה, שבדרך כלל מובילים ליצירת תוכנית, אבל זה לא חייב להיות ככה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:40, 29 במרץ 2017 (IDT)

מגוון האירוסים בישראל[עריכת קוד מקור]

למה יש כל כך הרבה מיני אירוסים בשטח קטן (ישראל ושכנותיה)? מה גרם להיפרדות המינים (בניגוד לכלניות למשל)? האם אירוס ממקום אחד יכול לצמוח במקום אחר (אירוס הגילבוע בגולן למשל)? יהונתן כרמל - שיחה 20:45, 28 במרץ 2017 (IDT)

שיוך "אתני"[עריכת קוד מקור]

בהרשמה ברשת לועידה של אגודה מדעית (בינלאומית אבל כנראה עם דומיננטיות של אמריקאים) שאלת חובה היא Ethnicity כאשר האופציות הן:

American Indian or Alaska Native

Asian

South Asian

Native Hawaiian or other Pacific Islander

Black or African American

White (non Hispanic)

Hispanic

Middle Eastern

More than one race or Mixed

Not Reproted

מה מטרת הסיווג הנ"ל? מה ההגיון בחלוקה הספציפית? ובמה כדאי לי לבחור (כישראלי יהודי)? H. sapiens - שיחה 13:52, 29 במרץ 2017 (IDT)

אני לא לגמרי בטוח לגבי מטרת הסיווג, אבל בהנחה שאתה ישראלי יהודי טיפוסי (ולא, למשל, ממוצא אתני ערבי או היספאני), הבחירה שלך צריכה להיות White (non Hispanic). ייתכן שהמטרה היא סטטיסטית בלבד (וכך אני רוצה להאמין).--Nahum - שיחה 13:57, 29 במרץ 2017 (IDT)
אז יהודים הם לא "מזרח תיכוניים"? מי בעצם קובע? בחרתי Not Reproted (הייתי צריך לסיים לפני שראיתי את התשובה שלך) אז אולי קילקלתי קצת את הסטטיסטיקה. H. sapiens - שיחה 14:23, 29 במרץ 2017 (IDT)
לגבי המטרה: אני עובד במוסד אקדמי בארצות הברית, וזו פרקטיקה מקובלת שמטרתה דיווח על המגוון האנושי לגורמים המפקחים. האמריקאים מאמינים שמוסד אקדמי טוב צריך לכלול מגוון אנושי רחב ככל האפשר, ולא רק ברמת ההצהרות או היעדר אפליה, אלא בחתירה בפועל לעידוד המעורבות של מינים עמים וקבוצות אוכלוסיה שונות. לפעמים יש לזה גם השלכות תקציביות. לפי מה שהבנתי יהודי ישראלי אמור לכתוב "לבן". בהקשר שהסברתי הסיבה ברורה. משה פרידמן - שיחה 15:20, 29 במרץ 2017 (IDT)
משה, יהודי ישראלי (אולי אפילו יותר מיהודי אמריקאי) מגדיל את המגוון ולכן נראה לי שלמטרה זו לא צריך להחשב כ"לבן", בייחוד אם כבר החרגנו את ההיספנים. קצת מפריע לי שהרשימה מתבססת על סטראוטיפים אמריקאים כאשר האגודה היא בינלאומית והוועידה במדריד (אני מניח שהמקומיים הם "היספנים"). H. sapiens - שיחה 16:18, 29 במרץ 2017 (IDT)
אפשר להתווכח על החלוקה הזאת. רק להבהיר, אני מסווג את עצמי כ"לבן" אחרי שנאמר לי לעשות כך מלמעלה, שהובהר לי שזאת הכוונה. זה לא אומר שזה נכון או מוצדק. מאידך, בהחלט ניתן להבין את הרציונאל גם אם לא מסכימים איתו. משה פרידמן - שיחה 16:30, 29 במרץ 2017 (IDT)
לעניין השם: לא רק שספרדים אינם היספנים, גם הודים אינם indians. לא ברור לי אם בריסטול פיילין היא אלאסקינית ילידית. טורקים אינם אסיאנים ותושבי אנטליה אינם אסיאנים דרומיים. אלון מאסק לא נחשב אפריקאי אמריקאי (שימו לב שאין דרישה שאפריקאי אמריקאי יהיה שחור). אני מניח שהם גם לא מתייחסים לתוניסאים כאפריקאים. ומשום מה הם לא יתייחסו לסאליף קייטה כלבן (לא היספני) – בניגוד למאסק הוא לא אמריקאי. אני מחשיב אותך כהומו סאפיינס. Tzafrir - שיחה 18:15, 29 במרץ 2017 (IDT)
תודה צפריר Face-smile.svg, נראה לי שמצאתי לפחות את הבסיס לרשימה כאן. מסתבר שלאחרונה אכן נוספה הקטגוריה "ישראלי" למפקד האוכלוסין האמריקאי. טורקים ותוניסאים הם "מזרח תיכונים" ולא אסיאנים או אפריקנים, אבל ישראלים הם לא מזרח תיכונים. ספרדים הם כנראה היספנים ("כל מי שמוצאו בספרד, פורטוגל או אמריקה הלטינית"). בריסטול פיילין יכולה לטעון שהיא "מעורבת" (Two or more races) כיוון שלאביה יש דם אלאסקיאני ילידי, אבל אם תירשם לאוניברסיטה כ"אלאסקיאנית ילידית" היא תצטרך להצהיר ולגבות במסמכים את האחוז המדוייק. "אפריקני-אמריקני" הוא מישהו שיש לו לפחות קצת דם "שחור". H. sapiens - שיחה 19:42, 29 במרץ 2017 (IDT)
חברים, אני חושב שמדובר בביקורת לא נכונה. האמריקאים לא מחפשים לעשות זיהויים אנטרופולוגיים ואינם עוסקים בסיווגים גזעניים. הם מסתכלים ימינה ושמאלה, ורואים סביבם באקדמיה פחות או יותר את אותם הפרצופים, ורוצים שזה ישתנה. אני דווקא רואה בזה דבר יפה מאוד. משה פרידמן - שיחה 19:51, 29 במרץ 2017 (IDT)
יש להם סיבה טובה. אבל הם בפירוש עוסקים כאן בסיווגים גזעניים. האם ברק אובמה הוא שחור? Tzafrir - שיחה 20:02, 29 במרץ 2017 (IDT)
לדעתי אתה שוגה בהבנת המושג גזענות. וברק אובמה הוא שחור. אם היו הרבה אנשים שמגיעים מהרקע שלו ומגיעים לאן שהגיע כנראה שלא היה צורך באיסוף סטטיסטיקה מהסוג הזה. משה פרידמן - שיחה 20:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
מעניין בכמה מסתכמת תוספת המימון על מגוון, אם בכלל. אם כל המטרה היא לאסוף סטטיסטיקות אז נראה לי שהיה עדיף להשאיר את זה למחקר אקדמי אנונימי ולא לזהם את הביורוקרטיה. ברק אובמה הוא בן לאם לבנה ולאב קנייתי שלמד באוניברסיטת הוואי ואח"כ בהרווארד, ובכך מייצג את המהגרים הנוכחיים מאפריקה שהם המהגרים המשכילים ביותר בארה"ב (כמעט 50% בוגרי קולג'), בניגוד בולט לאפריקנים-אמריקנים ה"ותיקים". H. sapiens - שיחה 21:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
לא יודע מספרים, אבל זה הרבה מעבר לכך. מדובר על נושא מדובר, ורצון כנה של אנשים לשפר את המצב. הנושא עולה בכנסים ובדיונים, ומאוד חשוב למנהלים ללחוץ כלפי מטה לעודד קליטה של אנשים ממוצא אתני שפחות מיוצג באקדמיה. אגב, זה נכון גם לגבי נשים (בתחום שלי לפחות). מבחינה פרקטית, יכול להיות שיש דרכים טובות יותר לבצע את זה. אבל נראה לי לקחת מהלך שמקורו ברצון טוב ושיש לו השפעה חיובית על אנשים ולעשות מזה גזענות זה לא יפה בעיני. משה פרידמן - שיחה 21:37, 29 במרץ 2017 (IDT)
הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות. כאשר אתה צריך להראות את שייכותך לגזע מסויים, אני מרגיש שיש כאן יותר משמץ של דמיון לחוקי ג'ים קרואו (שלא להיגרר להשוואה למערכות חקיקה אחרות, שלא שרדו זמן רב). אם יש לך הגדרות מדוייקות של גזע (כמו שכתבתי: אובמה הוא שחור, ולא לבן) אנחנו יכולים להתקדם לכיוון של יחס נפרד אבל שווה. חשבתי שמזה רצו להמנע. Tzafrir - שיחה 11:23, 30 במרץ 2017 (IDT)
לא כל דמיון חיצוני מצביע על דמיון מהותי, ולא כל כוונה טובה מובילה לגיהנום. גם איסוף מידע סטטיסטי על העסקת נשים יכולה ליפול בבורות פה ושם, ובכל זאת קשה להאשים מי שעושה כך בשוביניזם שעתיד להוביל לדחיקת מעמד האשה למקומו בימי הביניים. מדובר על שאלה וולנטרית, שאף אחד לא מחויב לענות עליה, וכל אחד רשאי לענות עליה כרצונו. אם גבר שחור שנולד בארגנטינה יכתוב שהוא אשה מזרח תיכונית אף אחד לא יגיד לו כלום. מדובר על איסוף מידע סטטיסטי על בסיס התנדבותי כדי לקדם אוכלוסיות מוחלשות. התעלמות מהמציאות הבעייתית של פערים אקדמיים על בסיס אתני לא תקדם את מצבם של הקבוצות השונות, גם אם ההתעלמות הזאת מבוססת על רצון למחוק את הסיווגים הללו. את הטענה על כוונות טובות ולאן הן מובילות ניתן לטעון גם בכיוון ההפוך. משה פרידמן - שיחה 15:37, 30 במרץ 2017 (IDT)
Jews are not considered a minority because they tend to do well on themselves. עוזי ו. - שיחה 15:33, 29 במרץ 2017 (IDT)
עוזי, הנימוק הנ"ל הועלה לגבי מהגרים מזרח-אסייתים בארה"ב אך לא מנע הכללתם ברשימה. אני תוהה מי הכין את הרשימה ועל סמך מה. H. sapiens - שיחה 15:55, 29 במרץ 2017 (IDT)
וסתם בשביל הבידור, לאילו קטגוריות הייתם משבצים: ברזילאי "לבן", אלג'יראי, איראני, יהודי שנולד באיראן, יהודי שנולד בברזיל. H. sapiens - שיחה 16:57, 29 במרץ 2017 (IDT)
אולי זה נדרש על-ידי ה-NSF, שנותנים מענק שמממן את הכנס? עוזי ו. - שיחה 16:59, 29 במרץ 2017 (IDT)
לא מצאתי הודעה על מימון באתר אך בהחלט ייתכן שה-NSF או NIH מסייעים במימון. אני לא כל-כך תוהה לגבי המוסד הספציפי אלא על סמך-מה הוכנה הרשימה. היא מזכירה לי קצת את השער המפורסם הזה מהניו-יורקר. H. sapiens - שיחה 17:26, 29 במרץ 2017 (IDT)

מדוע שיהודי ישראלי שמוצאו מעדות המזרח לא יכתוב Middle Eastern?

מדוע שיהודי ישראלי שמוצאו מעדות אשכנז לא יכתוב Middle Eastern? אחרי הכל זו הטענה המרכזית שלנו, שחזרנו הביתה לכור מחצבתנו בארץ-ישראל (שנמצאת במזרח התיכון, מה לעשות). ראו גם כאן. H. sapiens - שיחה 13:18, 30 במרץ 2017 (IDT)
קודם כל, אם תכתוב מזרח תיכוני אף אחד לא יעשה לך כלום. אבל אם אתה רוצה לקדם מליונים של ערבים שחיים באזור הגיאוגרפי שלך אבל לא מקבלים את החינוך שאתה מקבל ואין להם נגישות לאוניברסיטאות מעולות כמו שיש לך בארץ, ולא זוכים בפרסים אקדמיים כמו שזוכים ישראלים, אז עדיף שתשים את המורשת ההיסטורית שלך בצד לרגע (שאני מאמין בה בכל ליבי) ותרשום לבן. משה פרידמן - שיחה 15:46, 30 במרץ 2017 (IDT)
אתה מציע לבסס את הקידום של מיליוני ערבים ושל כל שאר אוכלוסיות העולם שצריכות קידום על סטטיסטיקה שבה כל נבדק (אני במקרה הנוכחי) עושה שיקול של מטרות המחקר והאידאולוגיה הפרטית שלו, ולפיהם משנה את הנתון שהוא מספק, תוך נסיון להשתלב ברשימת קטגוריות מאוד מצומצמת וגרועה שהתקבעה בעיקר משיקולים פוליטים ע"י קבוצות לחץ שונות במדינה אחת (ארה"ב). בינינו, אם היית מקבל לשיפוט מאמר מדעי שהשתמש במתודה הזו, האם היית ממליץ לקבל אותו לפרסום, והאם היית מאמין לתוצאות ולמסקנות שלו?
לא. אני מציע להשתמש בדרך פרקטית פשוטה ולא מתפלספת כדי לאפשר לאנשים כלי מעקב לא רע על מידת ההשתלבות של אוכלוסיות רחבות במוסדות שהם מנהלים ובמפעלים שהם יוזמים. אם יהיה מדובר במחקר למטרות מדעיות, נצטרך לדון באופן ספציפי בשיטות האיסוף ביחס למטרות המחקר. משה פרידמן - שיחה 19:17, 30 במרץ 2017 (IDT)

יש כל מיני רקעים משפטיים בארצות הברית לגבי מי נחשב לבן ומי לא, ואלו היו מלחמות קשות מאוד, כולל מהזמן שרק מהגרים לבנים יכלו לזכות באזרחות. יהודים (וכן עוד כמה קבוצות) כמובן נלחמו קשות לקבל את התגית "לבנים" מהבחינה הזו, וזכו בה כאשר בית המשפט קבע שמי שעורו לבן ומוצאו באירופה הוא אכן לבן. דבר זה לא מנע מהפרדה בפועל שהשפיעה על יהודים בארצות הברית, כאשר בכל זאת היה נהוג להדיר יהודים מחברות במועדונים, אירוח בבתי מלון, ותעסוקה בפירמות מיוחסות. במידה מסוימת זה קיים עד היום, אך בעיקר זה די מוגר עד סוף שנות ה-60. על אף זאת, יהודים לא נחשבו למגזר מדוכה, כי למרות שקיימת אנטישמיות נקודתית, כאוכלוסייה הקהילה היהודית לא סבלה כלכלית, השכלתית או תעסוקתית, ולכן ברוב המישורים אין שום צורך בתוכניות ממשלתיות או ארגוניות שדורשות מעקב על בסיס היות אדם יהודי. כמובן שהמנגנון הזה אינו מושלם כלל, ומבוסס רבות על ההנחה שיהודים הם אירופיים, וזה כמובן לא נכון ככלל, ויהודים שמוצאם במזרח התיכון ואסיה אינם עונים על הדרישה המשפטית המקורית (למרות שכיום זה לא רלוונטי לאזרחות וכדומה) - אך יהודים מזרחים רבים אכן מחשיבים עצמם POC (People of Color) בקונטקסט האמריקאי ומחוצה לו, וזה אך לגיטימי.

הרשימות האלה נוצרות מכל מיני סיבות, ואינן תוצאה של חשיבה מערכתית כוללת - כאמור, חלק קשור להגירה, חלק לתקופה ששחורים לא נחשבו בני אדם, עד היום יש לילידים אמריקאים סטטוס אחר, וסט חוקים שונה אם הם חיים בשמורות, או רשמית נחשבים לבני אומות מסוימות. פעם, מי שמוצאו במזרח התיכון התבקש לסמן "לבן", זו התפתחות יחסית חדשה שיצרו קטגוריה נפרדת, וזו לי הפעם הראשונה ששמעתי שיש קטגוריה ספציפית לישראלים במערכת ההגירה, אז על התוצר החדש הזה אין לי מידע. אבל מבחינת הממשל, המטרה של הסיווגים האלה קשורים להיסטוריה גזענית וניסיונות למגרה, ולהבין אילו קבוצות עדיין מוחלשות, וכן ישנן פה ושם העדפות במכרזים או מענקים לבני קבוצה מסוימת. כשאוניברסיטאות וארגונים אחרים עושים את זה, זה מתוך מחוייבות לגיוון ומיגור הטיות מובנות שמתעדפות את מי שכבר חבר בקבוצות בעלות כוח בחברה. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 18:30, 3 באפריל 2017 (IDT)

שאלה בנושא קישור סימבולי: דרופבוקס[עריכת קוד מקור]

לפני כחודש ביצעתי סנכרון של תיקיית C:\Users לתוך תיקיית דרופבוקס שלי, בדיסק D. תחביר הפקודה שהשתמשתי בה:

mklink /d D:\Dropbox\Nosync_C c:\Users

מאז מתבצע סנכרון תמידי לתוך תיקיית הדרופבוקס שלי, וכמובן, לענן, של כל C:\Users.

כעת אני רוצה להפסיק את הסנכרון, אבל אין לי מושג איך לבטל את פקודת mklink. למישהו יש רעיון? ואם כן, אודה לכם על הפקודה המלאה לצורך העניין. ניסיתי לפני כמה דקות להשתמש בפקודה:

rmdir d:\Dropbox\Nosync_C c:\Users

אבל התשובה שאני מקבל: Directory not empty. Access is denied.

תודה רבה מראש, אלדדשיחה 14:44, 29 במרץ 2017 (IDT)

כשאני בודק בתוך תיקיית d:\Dropbox\Nosync_C, מה שמופיע שם כרגע זה <SYMLINKD>. אין לי מושג כעת איך לבטל את הסנכרון... אלדדשיחה 14:46, 29 במרץ 2017 (IDT)

חיפוש זריזי בGOOGLE אומר: rmdir d:\Dropbox\Nosync_C

‏«kotz» «שיחה» 18:01, 29 במרץ 2017 (IDT)

תודה רבה, kotz. אולי בכל זאת תוכל להמשיך לעזור לי, אני מקווה :) זאת הפעולה הראשונה שביצעתי, כלומר ממש לפי התחביר הזה, אבל קיבלתי הודעה: Directory not empty. Doesn't have access, או משהו בנוסח זה.
ניסיתי לבדוק את התיקייה, ומסתבר שבתוכה יש <SYMLINKD>. ניסיתי כמובן למחוק את תכולתה, ואז לבצע מחדש את מחיקתה בפקודת RMDIR, אבל ה-<SYMLINKD> נשאר שם (כשמריצים Dir) ואי אפשר להיפטר ממנו. יוצא שהלינק הסימבולי ממשיך להישאר, ואני לא מוצא דרך לנטרל אותו ולהפסיק את הגיבוי המתמיד של C:\Users לתוך תיקיית Dropbox, תחת שם תיקיית המשנה Nosync_C. אודה על כל עצה. אלדדשיחה 22:39, 29 במרץ 2017 (IDT)
  1. אלדד, שים לב שבפקודה שנתתי יש רק פרמטר אחד (ובפקודה שאתה כתבת למטה יש 2 פרמטרים)
  2. נסה לבצע את ה RMDIR מתוך מה שהגויים קוראים elevated command prompt.
  3. לא הצלחת? נסה להעביר את הקישור מספריית DROPBOX לספריה אחרת בעזרת סייר הקבצים (הגרפי) של windows
‏«kotz» «שיחה» 22:43, 29 במרץ 2017 (IDT)
התנגשתי שלוש פעמים... אז אני מנסה להעלות שוב (בתקווה שהפעם לא אתנגש...) אז השאלה הנשאלת היא איך מבטלים לינק סימבולי לתיקייה כלשהי - מתיקייה אחרת. דרך אגב, ניסיתי לנטרל את התיקייה הזאת במחשב הספציפי (כלומר, Selective Sync ב-Preferences של דרופבוקס, וביטול הסימון של התיקייה. התוצאה הייתה שמשהו נוטרל אצלי בדיסק, ולא יכולתי להריץ את תצוגת הקבצים. הבנתי שהסיבה היא שבעצם נטרלתי את הקישור ל- C:\Users, וזה כנראה פגע בתפקוד של המחשב שלי. אז שחזרתי את מה שהיה קודם, והחזרתי את הסנכרון של תיקיית C:\Users. איך אפשר לנטרל את הקישור הזה, עדיין אין לי מושג. אלדדשיחה 22:44, 29 במרץ 2017 (IDT)
דרך אגב, בטעות כתבתי לעיל את שני הפרמטרים. אצלי במחשב ביצעתי רק את הפקודה Rmdir d:\Dropbox|Nosync_C. לא עובד... לצערי. אלדדשיחה 22:46, 29 במרץ 2017 (IDT)
ניסיתי עכשיו מחדש. אז התגובה: Directory is not empty. ניסיתי לבדוק מה יש בתיקייה הזאת, ומסתבר שהיא ריקה, אבל בכל זאת יש בה משהו, שורה אחת שאומרת <SYMLINKD>. כנראה, המשמעות של השורה הזאת היא שהתיקייה הזאת לוקחת את כל הקבצים מ-C:\Users. השאלה היא איך לבטל את הקישור הסימבולי הזה לתיקייה ב-C, כך שאוכל לבטל את התיקייה מתוך דרופבוקס. אלדדשיחה 22:50, 29 במרץ 2017 (IDT)
  1. אלדד, לפני שאתה מוחק אותה, תכבה את ה DROPBOX ע"י קליק ימני על הסמליל במגש הסמלילים -> גלגל שיניים -> EXIT DROPBOX. כמו כן תוודא שאין אף חלון שפתוח על הספריה הזו או על תת ספריה שלה; כולל חלונות של command prompt. בדקתי עכשיו ולא נראה לי שצריך elevated command prompt כדי למחוק. אם עדיין יש ACCESS DENIED תעשה REBOOT, תכבה את DROPBOX כנזכר למעלה, ונסה שוב.
  2. ההסבר שלך נראה קצת שגוי. הספריה שעליה כתוב SYMLINKD היא d:\Dropbox\Nosync_C, כלומר הספריה שאתה רוצה למחוק. בוודאי שהיא לא ריקה, היא מכילה בפנים את כל התוכן של c:\users .
  3. בעצם אולי מה שיש לך זה ספריה/קישור בשם d:\Dropbox\Nosync_C\users . והיא מכילה את כל מה שיש בc:\users . אם כך עליך לרשום rmdir d:\Dropbox\Nosync_C\users
‏«kotz» «שיחה» 23:00, 29 במרץ 2017 (IDT)
ראשית, המון המון תודה, kotz. הסיבה שלא יצאתי מדרופבוקס היא שיש לי בענן קבצים בהיקף של כמעט 50 ג'יגה, ואם אצא, אז כשאכנס שוב, כל הדבר הזה צריך להיטען מחדש למחשב, וזה לוקח שעות... (אלא אם כן אני טועה?). אז מה שאתה מציע זה שאצא מדרופבוקס (כלומר, אבחר ב-Exit), אבצע את המחיקה על ידי Rmdir d:\Dropbox\Nosync_C (לא, באמת שאין שם שום דבר, כנראה התיקייה הזאת מכילה הפניה ל-C:\Users, וההפניה היא כנראה בצורה שתיארתי, <SYMLINKD>. אין לי דרך למחוק את ההפניה הזאת. כשבוחנים את חכולת התיקייה בפקודת DIR, לא רואים שום קבצים, פרט לשורה שאומרת <SYMLINKD>. יכול להיות שלא תהיה לי ברירה, ובאמת אצטרך לצאת מדרופבוקס. אבל מדוע צריך לצאת לפני ביצוע פעולת ה-RMDIR? מה הסיבה שאם אצא, הפעולה תתאפשר לי בכל זאת? אלדדשיחה 23:15, 29 במרץ 2017 (IDT)
אלדד
  1. לא, לצאת מDROPBOX ולהיכנס אח"כ שוב לא יקח הרבה זמן ולא יגבה הכל מחדש.
  2. אני חושב שהDROPBOX "תופס" את הספריה, ע"י כך שהוא מנטר אותה כדי למצוא שינויים, וזה מונע מחלונות למחוק את הספריה.
  3. אני לא מבין מה שאתה כותב על הספריה שהיא ריקה ולא ריקה. כתוב בבקשה dir d:\dropbox\nosync_c /a והעתק לכאן את התוצאה. אתה אמור למצוא שם "all users" ואת שמות המשתמשים שיש לך במחשב.
‏«kotz» «שיחה» 23:21, 29 במרץ 2017 (IDT)
תודה. מה שמופיע שם כשאני מריץ את הפקודה שביקשת הוא:
<DIR>
<DIR>
[c:\users] ‏ Users ‏ <SYMLINKD>
וזהו.
אם הבנתי נכון את הצעתך, אתה מציע שאצא מדרופבוקס, ואז אבצע את הפקודה rmdir d:\dropbox\nosync_c - ואז זה יעבוד, והקישור (הלוגי, או הסימבולי) יתבטל. אלדדשיחה 23:47, 29 במרץ 2017 (IDT)
אפשר להפריע לכם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:50, 29 במרץ 2017 (IDT)
  1. ראשית נסה rmdir d:\dropbox\nosync_c\users
  2. לא עבד? נסה לצאת מDROPBOX ולהריץ אותה הפקודה כלומר rmdir d:\dropbox\nosync_c\users
  3. לא עבד? אולי ליגאל יש רעיון אחר. ‏«kotz» «שיחה» 00:02, 30 במרץ 2017 (IDT)
למען הסר ספק - הקישור הסימבולי הוא d:\dropbox\nosync_c\users ולא d:\dropbox\nosync_c כפי שרמזת קודם. ‏«kotz» «שיחה» 00:03, 30 במרץ 2017 (IDT)
אני לא מכיר עד כדי כך את פקודת rmdir בווינדוז, אבל עקרונית היא לא אמורה למחוק תיקייה אם יש בה משהו, נעול או לא נעול. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:11, 30 במרץ 2017 (IDT)
אני רוצה להעיר משהו, שאני חושב שלא הובן מדבריי לעיל. שם התיקייה שהקמתי בתוך דרופבוקס (בכוונה בצורה זו) הוא Nosync_C. אין קשר ל-Users או C users וכו', כפי שרמזת, Kotz. הוספתי את C בסוף שם הספרייה/התיקייה כי היא מתייחסת ל-C בתור דיסק שלם, וזה משהו שרציתי להזכיר לעצמי (גיבוי תמידי של כל תיקיית C:\Users).
יגאל, כן, אני יודע. ולכן הבעיה שלי היא איך לרוקן את התיקייה, כשבעצם היא ריקה, אבל מכילה כנראה קישור לוגי (או סימבולי) לתיקייה גדולה, שלמה, על דיסק אחר - על דיסק C). קוץ מציע שאצא מדרופבוקס, ואז אנסה למחוק את התיקייה הזאת. לא ברור לי אם זה יעבור, בגלל הקישור הסימבולי (או הלוגי, לא ברור לי איך להתייחס לזה) שקיים שם כל הזמן, ואולי מבחינת חלונות מהווה קבצים שנמצאים בתוך הספרייה הזאת כל הזמן. אלדדשיחה 00:15, 30 במרץ 2017 (IDT)
  1. d:\dropbox\Nosync_C היא תיקיה
  2. בתוכה יש קישור סימבולי ספרייתי שנקרא users. הוא מקשר לספריה c:\users אבל זה לא רלוונטי.
  3. אתה רוצה למחוק את הקישור סימבולי ספרייתי
  4. הפקודה לכך תהיה rmdir d:\dropbox\nosync_c\users
  5. אח"כ אם תרצה, תוכל למחוק את d:\dropbox\Nosync_C בעזרת הפקודה rmdir d:\dropbox\Nosync_C ‏«kotz» «שיחה» 00:19, 30 במרץ 2017 (IDT)
תודה רבה, kotz. עכשיו הבנתי את ההנחיות שלך סוף סוף, וביצעתי אותן כלשונן. הסאגה הסתיימה. SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! Face-smile.svg אלדדשיחה 00:29, 30 במרץ 2017 (IDT)
אבל יכול להיות שעכשיו המחשב צריך להוריד מהענן קרוב ל-92,000 קבצים? כי זה המספר שמופיע לי כשאני מניח את סמן העכבר על הסמל של דרופבוקס. גם אם כן, המחיר הזה היה שווה לי, כי רציתי לנתק את הקישור ל-C:\Users, ובעזרתך הצלחתי סוף סוף. אלדדשיחה 00:37, 30 במרץ 2017 (IDT)

אני לא ממש מבין מה אתה מנסה לעשות. יתכן שדרופבוקס רואה שנעלמו כל הקבצים הללו והוא מנסה לסנכרן אותם מהענן. יתכן שפשוט שאפשר להגיד לו לא לעשות זאת.

בכל מקרה, המון תודה, בעיקר ל-Kotz, ולכל מי שעזר לי כאן. הכל הסתדר. אלדדשיחה 10:59, 30 במרץ 2017 (IDT)

צביעת Tab indents ב Notepad++?[עריכת קוד מקור]

האם המומחה מכיר דרך\פלאגין\טוויק קוד שיוכל לתת לי לצבוע Tab indents ב Notepad++? בינתיים לא מצאתי משהו. Ben-Yeudith 23:00, 29 במרץ 2017 (IDT)

בתפריט VIEW
SHOW SYMBOL
SHOW INDENT GUIDE
‏«kotz» «שיחה» 22:47, 29 במרץ 2017 (IDT)
היי, את זה כבר הפעלתי, אבל אני צריך לצבוע אותן ממש (נניח לתת להן רקע אפור) כדי להבדיל אותן בבירור מרווחים. Ben-Yeudith 23:00, 29 במרץ 2017 (IDT)
אני לא מכיר דרך לעשות זאת, אבל יכול לתת כמה המלצות. א' נסה לבדוק את השפות השונות שיש בתפריט צביעת השפות, אולי צובעים שם במקרה. תתחיל מפייטון, כי יש בו משמעות מיוחדת לטאבים, אז הסיכוי גבוה יותר. ב' אם זה ממש ממש חשוב לך, לך ל-kate, שהוא מעבד תמלילים הרבה יותר מנוטפאד++, שבדרך כלל משתמשים בו בלינוקס, אבל יש גם גרסת ווינדוז לא רעה. שם אפשר בחמש דקות להמציא שפה חדשה ולכתוב קובץ xml, שצובע מה שצריך איך שצריך. עשיתי לפני כמה שנים קובץ צביעה גדול, אז כנראה באיזה מקום ברשת יש הנחיות איך עושים זאת.אני כבר לא זוכר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:22, 29 במרץ 2017 (IDT)
בתפריט VIEW
SHOW SYMBOL
SHOW WHITE SPACE AND TAB
מצייר אצלי חיצים גדולים ואדומים
‏«kotz» «שיחה» 23:28, 29 במרץ 2017 (IDT)
זה מאד עונה על הצורך שלי ואכן אשתמש בחצים אלה אם לא אמצא צביעה מוחלטת. תודה רבה לשניכם. Ben-Yeudith 23:33, 29 במרץ 2017 (IDT)

מקור השם סלט[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע/שמע מהו מקור השם 'סלט'? בערך סלט לא נכתב כלום... אמנם בערך 'מלח בישול' נכתב: "כמו כן, המילה "סלט" גם היא מקורה במלח (salted), שכן היה זה מנהג רומאי להמליח את הירקות"? תודה בן-ימיןשיחהתרומות • ג' בניסן ה'תשע"ז • 00:14, 30 במרץ 2017 (IDT)

אולי יש אצלך איזו בעיה בתצוגה? זה כתוב בצורה ברורה בפסקה הראשונה בערך סלט. ראובן מ. - שיחה 00:32, 30 במרץ 2017 (IDT)
הצדק איתך. כנראה הסלט שיש בערך קצת בלבל אותי... עכ"פ מקור לא נכתב שם. בן-ימיןשיחהתרומות • ג' בניסן ה'תשע"ז • 01:10, 30 במרץ 2017 (IDT)

איפה ניתן למצוא בויקיפדיה חומרים שמתייחסים לאכיפת סחר בנשים בישראל?[עריכת קוד מקור]

אני זקוקה למידע ספציפי על ארגונים,מקלטים,פעילות משטרתית וחקיקה.תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בדקי פה טוויגשיחה • ג' בניסן ה'תשע"ז 11:27, 30 במרץ 2017 (IDT)
לאכיפת החוק נגד סחר וכו'. בנצי - שיחה 09:30, 2 באפריל 2017 (IDT)

למה כשחתול עצבני הוא מקשקש בזנב? למה כשכלב שמח הוא מקשקש בזנב?[עריכת קוד מקור]

למה זה הפוך? יש בכך הגיון הישרדותי כלשהו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:51, 30 במרץ 2017 (IDT)

ההגיון ההישרדותי בתקשורת הוא שיש מישהו שקולט את הסיגנל ומפרש אותו נכון (חתול B מבין שחתול A עצבני, כלב B מבין שכלב A שמח). הצורה הספציפית של הסיגנל (כשכוש בזנב) פחות חשובה כל עוד שאר חברי המין מבינים אותה, ולכן לא מפתיע שלתנועה דומה יש מובנים שונים, כמו שמילים דומות יכולות להיות בעלות מובן שונה בשפות שונות ("he" באנגלית ו"היא" בעברית). אגב, כלב שמכשכש בזנב לא בהכרח שמח, זה יותר מורכב ותלוי באופן הכשכוש. למשל כאשר הזנב מוטה למעלה ומגולגל על הגב, בצירוף רגליים קשויות ושיער סמור, כשכוש קצר ומהיר מעיד על כלב דומיננטי שיכול לעבור מיידית להתקפה. H. sapiens - שיחה 14:25, 30 במרץ 2017 (IDT).
ההגיון פשוט מאוד: כשהכלב שמח החתול עצבני! (סתם, בצחוק. לא הצלחתי להתאפק...) משה פרידמן - שיחה 16:09, 30 במרץ 2017 (IDT)
חחח קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:49, 30 במרץ 2017 (IDT)

הוא מכשכש בזנב לשכוח את העצבנות ואז הוא נהיה שמח אסיאתי - שיחה 19:52, 13 באפריל 2017 (IDT)

למה נשים מהגזע השחור יותר לבנות מהגברים?[עריכת קוד מקור]

למה נשים אפריקאיות שחורות יותר לבנות מהגברים?

אתה בטוח שהתופעה הזאת קיימת? ילדים קנייה, מבוגרים בקנייה, מבוגרים בצא'ד, מבוגרים באתיופיה, מבוגרים בגמביה. לא נראה שזה כל כך מובהק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:43, 30 במרץ 2017 (IDT)

שידור ציבורי בעולם[עריכת קוד מקור]

בצל סערת התאגיד רציתי לדעת מה קורה במדינות מערביות בעולם האם יש מדינה מערבית אחת שבה יש פיקוח ברמה זו או אחרת על השידור הציבורי? --109.64.53.227 19:37, 2 באפריל 2017 (IDT)

יש הבדל בין פיקוח לבין שליטה. במדינות דמוקרטיות יש פיקוח מקצועי על שידור ציבורי, אבל אין שליטה של השלטון על השידור - מינוי מנהלים, השפעה על תכנים, קידום מטרות פוליטיות וכו'. המבקרים טוענים שבישראל השידור הציבורי הישן סובל משליטה של השלטון, ולכן חשוב לייצר שידור ציבורי חדש ועצמאי שהשליטה של השלטון עליו פחותה מאוד או לא קיימת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אז מה שביבי עושה לא קיים במדינות מערביות

לדעתי האלמוני המשיב לא יודע מה הוא שח, אולי בגלל זה הוא כותב מחוץ לחשבון. מה שכן, אם מחפשים תופעות ייחודיות במדינת ישראל, הוא יכול לקחת לדוגמה את בית המשפט העליון. למיטב זיכרוני אין שום מדינה מערבית שבה בית המשפט העליון העוסק בשאלות חוקתיות וערכיות רחבות מתמנה, בין היתר, בידי שופטי אותו בית משפט.
אציין עוד שאיני מצוי בעומק הנושא של התאגיד, אך ככל שאני מבין הוויכוח אינו פיקוח על תכנים, שגם היום אינו קיים, אלא הסמכות למנות בכירים או זהותם. נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז • 14:34, 31 במרץ 2017 (IDT)
מישהו על הדרך יכול להסביר לי למה המדינה אמורה לאשר למישהו לשדר חדשות בטלוויזיה? טמקא קיבל אישור לפני שהוא התחיל לשדר מהדורת חדשות? למה צריך רגולציה בתחום? • צִבְיָהשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ז 15:01, 31 במרץ 2017 (IDT)
ככלל, המדינה אוסרת על ערוצים בכבלים והלווין לשדר פרסומות (יש כל מיני הקלות בעניין זה, אבל זה הכלל), בשביל לקיים ערוץ חדשות אתה צריך או שמישהו יסכים לשלם לך (כמו שמשלמים על ערוצי הספורט), או לשדר פרסומות, ובשביל פרסומות, צריך את אישור המדינה. ערוצים שמשדרים פרסומות, כמו 10 ו-2 זכו בזה, בזכות העובדה שבמקביל לזכות לשדר פרסומות, יש להם גם מיני מחוייבויות (מספר שעות סוגה עילית, חדשות,והשקעה בתכנים ישראליים בין השאר). בברכה, --איש המרק - שיחה 11:49, 2 באפריל 2017 (IDT)
אוקיי, אז השאלה עוברת שלב אחד אחורה: למה המדינה צריכה לאשר למישהו לשדר פרסומות? מה זה עניינה איזה תכנים משודרים? • צִבְיָהשיחה • ו' בניסן ה'תשע"ז 13:45, 2 באפריל 2017 (IDT)
אני לא בטוח מה היו כל השיקולים המקוריים, אבל יש שניים בולטים, המדינה רוצה לתמוך בתעשיית הטלוויזיה\קולנוע הישראלית באמצעות השקעה של הערוצים בסדרות טלוויזיה (השקעה שהיא יקרה משמעותית משידורי חדשות, תוכניות אולפנים, שעשועונים וכיו"ב), והיא מעוניינת שיהיו תוכניות באיכות מסויימת בטלוויזיה. החשש הוא שבהעדר פיקוח כזה, הערוצים יעדיפו לא להשקיע כלל ביצירה מקורית ויבחרו באפיקים זולים יותר או בתוכניות קנויות. מכיוון שבדרך כלל הערוצים מנסים להתחמק מההשקעה הנדרשת על פי החוק בתכסיסים שונים ומשונים, נראה שאכן יש צורך בחוק כזה אם רואים ביצירה הישראלית ערך. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:36, 2 באפריל 2017 (IDT)
שידור ציבורי ממומן מכספי הציבור, ולכן הציבור חייב לפקח עליו דרך גוף של המדינה. גוף במימון פרטי עובד בצורה שונה לגמרי. אחת הסיבות לקיומו של שידור ציבורי, היא שגופים פרטיים כפופים בעיקר לערכים צרים של הבעלים כמו רווח כספי ואינטרסים אישיים, וגופים ציבוריים יכולים להרשות לעצמם להיות כפופים בעיקר לערכים מקצועיים (בשאיפה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
    רבותי אני שאלתי את השאלה ולהזכירכם היא מתיחסת למה קורה במדינות אחרות ואין כמעט שום תשובה המתייחסת לזה--109.64.53.227 19:37, 2 באפריל 2017 (IDT)
בשוויץ קיימת חברה ציבורית Billag שגובה אגרת טלוויזיה ורדיו מכולם, לרבות אנשים שאין להם טלוויזיה, אך יש ברשותם מכשיר שמסוגל באופן עקרוני להציג שידור טלוויזיוני או רדיו (כלומר זה כולל מחשב אישי, וטלפון נייד). אי תשלום יכול לגרור קנס כספי בגודל מטורף (5000 פרנק שוויצרי על שימוש במכשיר טלפון "לא רשום" שבאופן עקרוני יכול לקלוט רדיו). הכסף הולך לשידור ציבורי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:03, 3 באפריל 2017 (IDT)
והאם יש שם פיקוח פוליטי על השידור כמו שהולך להיות או יש שיטענו שכבר קיים בישראל?--212.76.120.89 18:56, 4 באפריל 2017 (IDT)
להפך: דווקא מימון השידור הציבורי מכספי אגרה ייעודית מקטין את הצורך להלחם כל שנה על התקציב ומקטין את המעורבות של הפוליטיקאים בשידור הציבורי. Tzafrir - שיחה 15:59, 15 באפריל 2017 (IDT)

ראיית צבעים ומין[עריכת קוד מקור]

האם גברים ונשים רואים את אותם הצבעים? מבחינת יכולת הפרדה בין צבעים שונים ומבחינת תווך. שואל השאלות - שיחה 20:19, 30 במרץ 2017 (IDT)

אני לא בטוח מה הכוונה ב"רואים את אותם הצבעים" וב"תווך". כידוע עוורון צבעים מסוגים שונים נפוץ הרבה יותר אצל גברים, בגלל שהגנים של אופסין יושבים על כרומוזום X שממנו יש לגברים רק אחד. אחרי שמוציאים את כל הלוקים בעוורון צבעים כלשהו מן הניסוי, מחקרים מסויימים עדיין מצאו הבדלים זעירים אך מובהקים סטטיסטית לטובת הנשים בביצועים כגון זיהוי צבע, התאמת צבעים והפרדה בין צבעים. מחקרים אחרים גם מוצאים העדפה קלה של נשים לצבעי סגול-אדום יחסית לצבעי ירוק-כחול אצל הגברים. יש קושי להוכיח עד כמה ההבדלים הקטנים האלו אכן אוניברסלים, או שהם תלויים בתרבות, ואולי אפילו רק ארטיפקטים שנוצרו בגלל שלא הצליחו לסנן את כל עוורי הצבעיים מקבוצות הניסוי. H. sapiens - שיחה 21:36, 30 במרץ 2017 (IDT)
אני לא רוצה לדון בפתולוגיה (עיוורון צבעים). רק בגברים בריאים ונשים בריאות. חשבתי שתווך וצבעים זה ברור, אבל אני אסביר. תווך הוא איזור אורכי הגל שהעין של הנבדק רגישה אליהם. כלומר אורך הגל הארוך הארוך ביותר פחות הקצר ביותר. "רואים את אותם הצבעים" הכוונה היא רזולוציה ספקטרלית, ליכולת הבדלה בין אורכי גל דומים. שואל השאלות - שיחה 01:29, 31 במרץ 2017 (IDT)
אתה מתכוון לטווח (range) אורכי הגל. אני לא מתמצא אבל לא זכור לי מחקר שטוען שנשים רואות עמוק יותר לתוך העל-סגול או משהו כזה. מה שראיתי זה כאמור בעיקר ביכולת הפרדה של אורכי גל בתוך אותו הטווח. זה לטענת המחקרים הבדל לא-פתולוגי בין הממוצעים של המינים, אבל קשה להוכיח אותו בגלל שבאוכלוסיה הוא ממוסך ע"י ההבדל הפתולוגי שהוא הרבה יותר גדול.
עוד משהו נחמד: יש נשים שהן מוטנטיות עם "כוחות-על" לראיית צבע. נשים כאלו נושאות מוטציה בחומצת אמינו בודדת ברצף של אחד האופסינים (נדמה לי זה שמתמחה בצבע ירוק) אשר מזיזה את האופטימום שלו בכמה ננומטרים, וכתוצאה מכך הן בממוצע מבחינות בין צבעים מסויימים יותר טוב מנשים אחרות ומגברים. H. sapiens - שיחה 08:35, 31 במרץ 2017 (IDT)

האם היה ליהדות ספרד ראש הגולה[עריכת קוד מקור]

בערך הגדת שאלתיאל נאמר שמשפחת שאלתיאל היתה משפחה של ראשי הגולה. לדעתי לא היה מוסד כזה ביהדות ספרד. מישהו יודע משהו על כך?Michael Shefa

מדובר בראשות הגולה בבבל, לא בספרד. נרו יאירשיחה • ו' בניסן ה'תשע"ז • 10:54, 2 באפריל 2017 (IDT)
דון יצחק אברבנאל, אומנם ראש הגולה זה משהו מאוד מסוים, אך הייתה הנהגה בקהילות השונות. 31.154.81.64 04:23, 28 באפריל 2017 (IDT)

יישומים המבצעים ייצוב תמונה או סרטון[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע או מכיר יישומים היודעים לייצב תמונה או סרטון וידאו שספגו רעידות ? מסתבר שיש כמה כאלה, וגוגל לא כל כך הניב, אולי כי האופן בו קראתי לזה בחיפוש 'אינו מקובל'. בנצי - שיחה 09:45, 2 באפריל 2017 (IDT)

לטענת הסרטון הזה כל מש שצריך זה יוטיוב. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:57, 2 באפריל 2017 (IDT)
  • תודה רבה. מדובר בתכונה מובנית של 'חלונות'. לא ידעתי עליה. אני כבר הולך ללמוד אותה. מסרטון 'יוטיוב' זה למדתי שיש לחפש לפי 'video stabilization', או בהטיות קרובות.
  • התוכל להתייחס למה ששאלתי קודם, לפני כמה ימים (28.3), בנוגע לסמרטפון ? אתגגל גם בעניין זה, במקביל. בנצי - שיחה 19:55, 2 באפריל 2017 (IDT)
מעולם לא הדפסתי מסמארטפון. לצרכי הודעות אני משתמש בווצאפ, שיש לה גם תוסף לדפדפן כך שההודעות ממילא מסונכרנות למחשב. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:05, 2 באפריל 2017 (IDT)

באילו דרגות משתמש רמטכ"ל בדימוס?[עריכת קוד מקור]

למשל כשהוא במילואים אילו דרגות הוא עונד האם רב אלוף?--109.64.53.227 19:36, 2 באפריל 2017 (IDT)

הוא נושא את דרגת רב-אלוף שלו. ראה למשל רא"ל (מיל') חיים בר-לב, שהתמנה למפקד חזית הדרום, לאחר שכבר היה שר בממשלה, כדי 'לעשות שם סדר' במהלך מלחמת יום-הכיפורים, כשהוא כפוף למחליפו כרמטכ"ל, רא"ל דוד אלעזר. למשך כמה שנים במדינה הצעירה נקבעה הוראה לפיה רמטכ"ל המסיים את תפקידו חוזר לדרגת אלוף. ככל הידוע לי, לא היה שימוש בהוראה זו, ולבסוף היא גם בוטלה. בנצי - שיחה 19:46, 2 באפריל 2017 (IDT)
הערה: נושאי דרגה זו במילואים היום, הם (לפי סדר שירותם): רא"לים (מיל') אהוד ברק, שאול מופז, משה יעלון, דן חלוץ, גבי אשכנזי, בני גנץ. בנצי - שיחה 20:04, 2 באפריל 2017 (IDT)
הערה נוספת: אני זוכר תמונה מעניינת בעיתון, לא זוכר איזה, מתי ואיפה, בה מופיעים, בין היתר, רא"לים (מיל') יצחק רבין ורפאל איתן במדי ב' שלהם, באיזשהו תרגיל, דומני צניחה. בנצי - שיחה 20:09, 2 באפריל 2017 (IDT)

טאבלט[עריכת קוד מקור]

שלום! הציעו לי לקנות טאבלט, מסך "14, מעבד אינטל, מערכת הפעלה Windows. רציתי בבקשה לשאול כמה שאלות:

1. כמה בערך אמור לעלות טאבלט כזה?

2. כשמחברים כונן CD חיצוני, האם אפשר להתקין את Office הרגיל (לא Libre Office)?

3. בבית אין לי Wifi אלא רק חיבור קווי למודם. האם יש ממיר שמאפשר לחבר את המודם ליציאת USB?

4. מבחינת רקמת הקרינה, האם עדיף להתקין Wifi,או להשתמש בטלפון נייד בתור נקודה חמה?

תודה לכל העונים! 84.229.246.170 01:15, 3 באפריל 2017 (IDT)

1. זה בערך כמו לשאול כמה עולה מכונית מודל 2012 שנוסעת על בנזין. יש המון סוגים. כדאי לבדוק מחירים של הדגם הספציפי בזאפ. נרו יאירשיחה • ז' בניסן ה'תשע"ז • 11:25, 3 באפריל 2017 (IDT)
3. אולי יש, אבל, ראוטר wifi זול עולה פחות מ100 שקלים, ויאפשר לך להתנייד בבית. עדיף בהרבה.
4. קרינה בלתי מייננת כמו וייפיי אינה מזיקה. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:50, 3 באפריל 2017 (IDT)

פסקאות ב-Word[עריכת קוד מקור]

איך אפשר לעשות בWord שבשורה השנייה של כל פסקה יהיה בתחילת השורה רווח, וגם שהמילה הראשונה תהיה קצת גדולה. משהו כזה

דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא

דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא

דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא דוגמא
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין אפשרות אמיתית, אבל אחרי שגמרת לכתוב את המסמך יש כמה מניפולציות שתוכל לעשות: 1. להכניס את המילה הראשונה בתיבת טקסט בגובה מקביל לשתי שורות בטקסט שלך ולעגן את התיבה לראש הפסקה, ואז להגדיל את המילה הראשונה כאוות נפשך. 2. להשחיל מילה דומה למילה הראשונה בראש השורה השנייה ולצבוע אותה בלבן לפני ההדפסה או הייצוא ל-PDF. האפשרות השנייה פחות אלגנטית במקרה שהפסקה כולה מיושרת לשני צדדים, אבל זה יותר קל לביצוע עבור מי שלא רגיל להתעסק בתיבות טקסט. בנוסף - יש כמה תוספים ייעודיים ל-Word שעושים את העבודה אבל הם בתשלום ככל שידוע לי. ביקורת - שיחה 17:46, 3 באפריל 2017 (IDT)
תודה, אבל אשמח לשמוע אם יש דרך טובה יותר, ואני בטוח שיש כאלה כי כיום ספרים רבים נכתבים בסגנון הזה, אולי יש איזו תוכנה שאפשר להוריד.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
משתמש:אילן שמעוני ומשתמש:Tzafrir מבינים היטב בתחום הזה, אני בטוח שהם יוכלו לעזור לך. העורך היהודישיחה • ז' בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים
ישנו תוסף לוורד שעובד עם מיקרו, יש בו גם את האפשריות הנ"ל, להורדה https://sites.google.com/site/wordaccessories/home, לעזרה http://forum.enativ.com/viewtopic.php?f=17&t=7216&start=100ן. בן-ימיןשיחהתרומות • ז' בניסן ה'תשע"ז • 18:13, 3 באפריל 2017 (IDT)
זה נקרא Drop Caps וזה אכן סגנון נפוץ באנגלית. הנה דף שמסביר אופציות שונות לבצע את מה שאתה מבקש (באנגלית): http://www.makeuseof.com/tag/drop-caps-enhance-text-microsoft-word/ אני מניח שזה אפשרי גם בעברית. בהצלחה, -- ‏גבי‏ • שיח 18:39, 4 באפריל 2017 (IDT)
גבי, Drop Caps, היא אות או מילה ראשונה מוגדלת מול 2-3 שורות, מה שהבחור ביקש הוא "חלון" מתחת למילה הראשונה. Drop Caps מובנה ב-Word מזה זמן רב.
אלמוני, ספרים רבים נכתבים בסגנון הזה??? אלו ספרים למשל? בכל מקרה, ספרים מעומדים היום בתכנות הוצאה לאור מתקדמות כמו InDesign, וספרי קודש בתכנות ייעודיות ("תג" למשל), הם נכתבים בלי כל העיצובים הללו ורק בשלב העימוד מוסיפים אותם. ביקורת - שיחה 19:54, 5 באפריל 2017 (IDT)

זרעים[עריכת קוד מקור]

כאשר הזרע מתחיל לגדול והופך לשורש האם הזרע עצמו מתכלה או שהוא נשאר והשורשים גדלים בנוסף אליו, במילים אחרות לאחר כמה שנים שאבוא ואעקור את הכל ממקומו האם אוכל למצוא משהו שהיה בידי לפני השתילה.--95.86.90.14 18:02, 3 באפריל 2017 (IDT)

ע"פ ההלכה, יש ויש, ישנו זרע שזרעו כלה, ויש שאין זרעו כלה, עיין כאן בקוצר: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31002. בן-ימיןשיחהתרומות • ז' בניסן ה'תשע"ז • 21:06, 3 באפריל 2017 (IDT)
ההלכה איננה מקור לתשובה מדעית. היא משקפת תובנות של תקופת יצירתה בנוגע לעניין ספציפי כזה או אחר. בנצי - שיחה 22:00, 3 באפריל 2017 (IDT)
הדבר אינו שונה באופן עקרוני מבעלי-חיים. זרעון כולל דנ"א וחומרי מזון ושימור של העובר המתפתח (כן, גם אצל הצמח הוא נקרא עובר). הוא נשאר, לא כגוף מקורי אחד, אלא במובן זה שהנוקליאוטידים, למשל, בדנ"א המקורי, עדיין שם, מפוזרים בין גרעיני התאים החדשים. אתה מוזמן לעיין בנבט. בנצי - שיחה 21:59, 3 באפריל 2017 (IDT)

'עם אחד' - לא פוליטיקה[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע יותר פרטים על אתר ברשת ואולי גם תוכנית רדיו העוסקים / שיעסקו ביהדות צפון אפריקה בתקופת השואה, בשם 'עם אחד' ? שמעתי על כך בפירסום ברדיו, ע"י גיא זוארץ, בחסות משרד החינוך. בנצי - שיחה 21:59, 3 באפריל 2017 (IDT)

משרד החינוך (בהובלת השר בנט) מקדם במערכת נושאי לימוד שקשורים ליהדות ספרד, שסבלה שנים רבות מאפליה (בכמות החומר הנלמד) מול יהדות אשכנז. אחד הנושאים הוא גורלה של יהדות זו במה"ע ה-2. ראה למשל ועדת ביטון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
את זאת אני יודע, וזה לא התחיל אצל בנט. שאלתי היתה יותר ספציפית לאותה תוכנית (?) העוסקת במאורעות תקופה זו בארצות צפון-אפריקה דווקא, וביקשתי לדעת על האתר המוזכר ב'פרסומת' האמורה. זה דומה ומזכיר את המפעל המבורך המתנהל ביד בן-צבי, בהובלתו של ד"ר חיים סעדון. מעניין אם השניים קשורים. בנצי - שיחה 11:45, 4 באפריל 2017 (IDT)
haimsa@openu.ac.il זה האי-מאיל שלו. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:27, 4 באפריל 2017 (IDT)
תודה, אבל לא את זה ביקשתי. שאלתי על האתר שהזכיר זוארץ במשדר הפירסום האמור. בנצי - שיחה 14:45, 4 באפריל 2017 (IDT)
מדובר, אכן, באתר משרד החינוך, והדף הרלוונטי הוא זה. תשדור הנושא מופיע לא רק בקולו של גיא זוארץ, אלא, נכון לבוקר זה, גם בקולו של ג'קי לוי, בתשדיר דומה. מעניין מהי מטרתם של תשדירים אלה - האם רק להגדיל מודעות בקרב הצעירים, תלמידי בתיה"ס ? התשדירים הם כלליים, ולא מרמזים על תוכנית לימודית של משרד החינוך שמטרתה להשלים חור גדול בתצרף. יתר על כן, התוכנית אכן עוסקת בכל ההיבטים של השתלבותם של יהודי ספרד ובנותיה בהיסטוריה הישראלית, ולא רק בתקופת השואה, כפי שניתן היה להבין מהתשדיר בקולו של זוארץ. היבט מעניין נוסף, אותו הזכרתי קודם, הוא היחס בין מיזם לימודי-חינוכי זה, לבין זה של סעדון ביד בן-צבי. בנצי - שיחה 23:37, 4 באפריל 2017 (IDT)

צ'ק אין אונליין[עריכת קוד מקור]

מישהו מבין מה הפעולה עושה?

עשיתי כמה פעמים את הפעולה בטיסה של אל-על ופעם אחת לא עשיתי בטיסה של טורקיש. נראה כאילו שזה לא עושה כלום ממש. אני מפספס משהו? שואל השאלות - שיחה 20:09, 4 באפריל 2017 (IDT)

בצ'ק אין אונליין באתר האינטרנט של החברה אתה מאשר את הגעתך לטיסה, מקבל הזדמנות לבחור מושב, יכול לשלם תשלומים הנדרשים עבור מזוודות או ציוד מיוחד, יכול לשדרג מחלקה, לצבור נקודות, ולהדפיס את כרטיס העלייה למטוס. כל זה יחסוך לך הרבה זמן בנמל התעופה. מה פספסת? -- ‏גבי‏ • שיח 14:40, 5 באפריל 2017 (IDT)
אם יש לך מזוודה - לא חסכת זמן. חזרתישיחה 00:00, 6 באפריל 2017 (IDT)
חזרתי, זה אומר שאם טסים ללא מזוודה זה כן חוסך זמן? כי כל הדברים שגבי ציין משום מה לא עבדו עבורי. אם לא משדרגים מחלקה, בוחרים מושב מראש -אז בכל זאת צריך להדפיס את הכרטיס בפעם נוספת בעמדת בידוק ולהמתין את כל התור הענק למסירת מזוודה. ככה שאולי זה פועל רק במקרים של טיסה ללא מזוודה (ואז נראה לי יש תור אלטרנטיבי לבדיקה ביטחונית שלוקח פחות או יותר את אותו הזמן). שואל השאלות - שיחה 13:03, 6 באפריל 2017 (IDT)
זה חוסך לך מעט זמן, וחוסך הרבה זמן(וכסף) לחברת התעופה. אם אין לך מזוודה כל התור נחסך ממך. אם יש לך מזוודה, זה חוסך את "חלון או מעבר?" והדפסת הכרטיסים, פעולות שלוקחות זמן לא ארוך עבור כל נוסע בנפרד, אבל במצטבר (דקה לנוסע בטיסה של 250 איש, זה הרבה זמן...), חוסכים המון זמן לחברת התעופה (וגם לעומדים בתור). בברכה, --איש המרק - שיחה 13:43, 6 באפריל 2017 (IDT)

מזה זמן מה מופעלות בנתב"ג עמדות לצ'קאין עצמי ( חובה) ועל כן זה עשוי לחסוך תור אחד. בדלפק אלעל יש תור מיוחד למי שעשו צ'קאין בבית,עשוי לקצר את זמן ההמתנה. שנילי - שיחה 13:25, 6 באפריל 2017 (IDT)

נכון, מעט זמן ובאופן שולי. אבל אם נוסעים בעסקים כל התורים שוליים. לקח לי מהמונית עד הדיוטי-פרי לא יותר מ-10 דקות, כולל ההליכה. והייתי עם מזוודה. חזרתישיחה 17:41, 6 באפריל 2017 (IDT)

שאלת Javascript - התנהגות מוזרה ב Webpage[עריכת קוד מקור]

כתבתי סקריפט שמסתיר div מסוים בדף הבית של אתר פייסבוק. כשאני סוגר את הדפדפן ופותח אותו מחדש ישירות באותו הדף, ה div כמובן לא מופיע; גם אם אלחץ F5 וארפרש את הדף, הוא עדיין לשמחתי לא יופיע; עם זאת, אם אני לוחץ על קישור בדף אחר בפייסבוק שמקשר לדף הבית, ה div כן יופיע בו. למה שתקרה ההתנהגות המוזרה הזאת - הרי הקישור בדפדפן (או הריפרש) מכווינים כביכול לאותה כתובת של דף הבית כמו הקישור שבדף אחר באתר, אז למה שבמקרה הראשון (גישה מהיסטוריית הדפדפן או מריפרש) ה div לא יופיע ובמקרה השני (גישה מקישור מדף אחר באתר) הוא כן יופיע, ומה אפשר לעשות נגד זה בכל מצב? Ben-Yeudith 06:23, 5 באפריל 2017 (IDT)

לא יודע, אבל ירייה באפלה: אתה יכול להשוות בין כתובת דף הבית, לבין הכתובת של קישור שאתה לוחץ עליו, בהעתקה עם כפתור ימין, לבין כתובת דף הבית שנפתח כשלוחצים על הקישור הזה, ולראות ששלושתן זהות לגמרי? כי פייסבוק מאוד אוהבת redirections. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:37, 5 באפריל 2017 (IDT)
IKhitron, אני נגנב. כשאני לוחץ על קישורים מסוימים בתוך פייסבוק קליק שמאלי ועובר לדף המקושר --- הסקריפט לא עובד. כשאני לוחץ על אותם קישורים קליק אמצעי (קליק גלגלת) ונפתח טאב חדש המכיל אותם, הסקריפט כן עובד (ולפיכך ה-div הלוונטי מוסתר). כל זה קורה כשמדובר באותו ה-URL בדיוק! Would you believe this if I had told you? אני אמשיך לבדוק למה זה קורה אבל אם יש לך רעיון אשמח לקרוא... Ben-Yeudith 07:07, 6 באפריל 2017 (IDT)
שוב, ללא כל ביסוס, האם הסקריפט שלך יודע שבאותו טאב הדף השתנה וצריך לרוץ מהתחלה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:19, 6 באפריל 2017 (IDT)
אני חושב שלא הבנתי את הכוונה, אם אני פותח טאב חדש (קליק אמצעי) הוא רץ בסדר גמור. אם אני משנה את העמוד (קליק שמאלי) הוא לא רץ... Ben-Yeudith 15:58, 6 באפריל 2017 (IDT)
כן, זה בדיוק מה שדיברתי עליו. אם אתה נמצא באותו טאב, איך הסקריפט יודע שהוא אמור להתחיל לפעול כי הכתובת השתנתה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:09, 6 באפריל 2017 (IDT)
כלומר אתה מנסה לרמוז לי שאם אני נמצא בטאב מסוים בדף הבית של פייסבוק ואז לוחץ על לינק שמוביל אותי לדף הבית --- אין טעם שאצפה שהסקריפט יתחיל שוב?
ובכן, אם אני עושה ריפרש בטאב הזה, הוא מתחיל שוב אבל אם אני לוחץ על לינק שמקשר לדף הטאב הוא לא. שזה מזור. Ben-Yeudith 17:22, 6 באפריל 2017 (IDT)
כן, והרגע נתת לזה עוד הוכחה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:28, 6 באפריל 2017 (IDT)
אוקיי, אז הלוואי ותדע כמה חשוב לי לשאול אותך את 2 השאלות הללו יגאל - 1. למה עלינו לעשות הבדל בין לחיצה על קישור לדף הטאב בתוך דף טאב עצמו לבין ריפרש שלו (זה נראה לי אותו דבר)? ו 2. מה לדעתך שווה לי לנסות לשנות בסקריפט בשביל לגרום לו לעבוד באותו טאב גם אם לכאורה טענתי מחדש את דף הטאב דרך קישור פנימי? Ben-Yeudith 18:09, 6 באפריל 2017 (IDT)
יכול להיות שהוא לא מנטר מקרים כאלו. השאלה הבאה לא אליי. צריך מישהו שמבין בזה הרבה יותר ממני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:37, 6 באפריל 2017 (IDT)
עם הכיוון שנתת לי אמשיך לחקור את זה. תודה! Ben-Yeudith 20:50, 6 באפריל 2017 (IDT)

שאלה על תרופות הרגעה[עריכת קוד מקור]

למה יש מקרים שבהם נותנים לחרדות או נדודי שינה וכדו' ברביטורטים ולא בנזודיאזפינים גם כשאין אפילפסיה הרי הבנזודיאזפינים הרבה יותר בטוחים לשימוש?109.64.53.227 19:41, 5 באפריל 2017 (IDT)

מהי חברת תוכנה?[עריכת קוד מקור]

אין ספק שמיקרוסופט היא חברת תוכנה - מוצרי תוכנה רבים שלה נמכרים בעולם. כך גם ביחס לחברות אחרות שהמוצר שהן מוכרות הוא תוכנה. פחות ברורה לי התשובה ביחס לחברות שאינן מוכרות תוכנה כמוצר, אבל תוכנה שהן מפתחות היא מרכיב חשוב, ואולי עיקרי, במוצר או בשירות שהן מספקות. אביא שתי דוגמאות:

  • מכשירים אלקטרוניים רבים כוללים בתוכם תוכנה. המוצר של מובילאיי, למשל, כולל רכיבים אופטיים ואלקטרוניים, אבל מרכיב חשוב מאוד שלו הוא התוכנה המפעילה אותו. האם זה אומר שמובילאיי היא לא רק חברת אלקטרואופטיקה אלא גם חברת תוכנה? ומה עם פולקסווגן, שבמכוניותיה יש מחשב ותוכנה פרי פיתוחה, האם היא חברת תוכנה? ואם התשובה שלילית כיום, האם היא תשתנה כאשר פולקסווגן תתחיל לייצר מכונית אוטונומית, שבה התוכנה חשובה לא פחות מהמנוע?
  • חברת פייסבוק אינה מוכרת תוכנה, אבל השירות שלה, אתר פייסבוק, מבוסס על תוכנה שהחברה פיתחה (וממשיכה לפתח) האם זה הופך אותה לחברת תוכנה? דוד שי - שיחה 22:01, 5 באפריל 2017 (IDT)
האם חברת "ליפטון" היא חברת תה? המוצר העיקרי שלה הוא תה, אבל היא מייצרת גם מרקים, חטיפים ועוד. (לא נמכרים בישראל, אבל זה לא רלוונטי.) לכן, ליפטון היא חברת מזון, וההתמחות המסורתית שלה היא תה. באופן דומה, כל החברות שהזכרת הן חברות טכנולוגיה, שמתמחות בפיתוחים טכנולוגיים. מיקרוסופט היא חברת תוכנה, אבל יש לה גם מוצרי חומרה, למשל עכבר ומקלדת. מובילאיי ופולקסווגן מייצרות מוצרים טכנולוגיים עתירי תוכנה, ופייסבוק גם הוא מוצר טכנולוגי, שהצרכנים משתמשים בו כשירות ולא קונים את התוכנה המפותחת באופן ישיר. -- ‏גבי‏ • שיח 08:13, 6 באפריל 2017 (IDT)

חברת VIEWSOUND[עריכת קוד מקור]

תודה רבה לכל העונים!

1. הציעו לי לקנות טאבלט של חברה סינית בשם VIEWSOUND. לא מצאתי הרבה מידע על החברה הזאת. האם שמעתם עליהם? האם המוצרים שלהם אמינים? מה רמת השירות שלהם בישראל?

2. אני מתנצל על החפירות אבל חשוב לי לדעת: לואבלט יש מערכת הפעלה WINDOWS 10, מעבד אינטל 4 ליבות, זיכרון ראם 2 GB, זיכרון פנימי 32 GB ותמיכה בכרטיס חיצוני, קליטת Wifi, מצלמה 0.3 MP, מסך 14.1 אינץ' אבל קצת נמוך (1766*768 TN), מקלדת ומשטח מגע.

כמה בערך אמור לעלות טאבלט כזה של יצרן בלתי מוּכר? 84.229.246.170 06:15, 6 באפריל 2017 (IDT)

שאלה על כשרות לפסח[עריכת קוד מקור]

לא הצלחתי למצוא תשובה באמצעות גוגל לשאלות הבאות:

  • האם למי שנמנע מקטניות בפסח מותר לאכול אפונה ירוקה טרייה?
  • האם למי שנמנע מקטניות בפסח מותר לאכול אפונה ירוקה מקופסת שימורים כשרה לפסח?

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 08:08, 6 באפריל 2017 (IDT)

אפונה היא צמח ממשפחת הקטניות. אמנם, ישנן עדות הנמנעות רק מאכילת קטניות יבשות בפסח, אבל לנמנעים מאכילת כל הקטניות אפונה אסורה באכילה, גם אם היא מגיעה במארז סגור. בברכת חג פסח כשר ושמח ובתודה, דג ירוקשיחה • 09:39, יום חמישי בשבת, י' בניסן ה'תשע"ז (IDT).
הניסוח שלך מפותל, אבל נדמה לי שהבנתי שאם מישהו נמנע מקטניות בפסח אז אסור לו לאכול אפונה ירוקה מקופסת שימורים. ומה לגבי אפונה טרייה שגדלה בשדה ונקטפה? ואפונה ירוקה קפואה? -- ‏גבי‏ • שיח 15:41, 6 באפריל 2017 (IDT)
מצטער על הניסוח; אפונה אסורה באכילה בכל מצב שהוא לנמנעים מאכילת קטניות בפסח. בברכת חג פסח כשר ושמח ובתודה, דג ירוקשיחה • 18:02, יום חמישי בשבת, י' בניסן ה'תשע"ז (IDT).
מה שאתה אומר אינו הגיוני. הרי 'אבי-אבות החמץ', חיטה, כשלעצמה אינה אסורה, ובלבד שלא נחשפה לתהליך 'החמצה'. במילים אחרות, למשל, לקטוף שיבולת טריה ולקלות אותה באש מייד אינו אסור. מדוע, אם כן, 'נגזרותיה' תהיינה אסורות ? התקנה בדבר איסור קטניות, היכן שנהגה, היא תולדה של בעיות אריזה להן השלכות הלכתיות, ולא הדבר עצמו. בנצי - שיחה 18:35, 6 באפריל 2017 (IDT)
שאלה יפה תעשה עליה גוגל התפלפלו עליה רבנים יש שהקלו ויש שאמרו שמאחר וכל ענין הקטניות זהו גזירה החמירו בה יותר FRIDMAN - שיחה 18:44, 6 באפריל 2017 (IDT)
האיסור הוא על חמץ, כלומר על אחד מחמשת מיני הדגן שבאו במגע עם מים ונחמצו. מותר (בתנאים מסוימים) להחזיק קמח בבית, ואף להשתמש בו, בתנאי שלא יחמיץ. האיסור על קטניות נוסע מהחשש שהקטניה אוכסנה בשלב כלשהו (נגיד בבית האריזה) במכל ששימש לאחסון חיטה (או דגן אחר) שהחמיצה או שתחמיץ, וראה עוד כאן. בתימן למשל היו נוהגים לאפות מצות מקמח יום יום במשך כל ימי חול המועד. כל יום בכמות קטנה. חזרתישיחה 19:22, 6 באפריל 2017 (IDT)
זה בדיוק מה שאמרתי קודם - קראתי לזה 'בעיית אריזה'. נדמה שמרוב עיסוק באיסור, שוכחים את מקורו ואת הדינמיקה שלו. מערבבים בין המהות לבין נסיבותיה. ראה גם מים שלנו. בנצי - שיחה 19:41, 6 באפריל 2017 (IDT)
בקצרה, מחיבור הליקוט הפופולרי "פסקי תשובות" (סימן תנ"ג, אות ג'): "דנו הפוסקים אם יש לאסור אכילת קטניות באם בורר היטב לפני פסח את הקטניות ממיני דגן, וגם שומר עליהם שלא ירטבו במים כמו שעושים לחיטי מצות מצוה, ואוכל אותם בלי שיבשלם במים, או שטוחנם ואופה מהם כעין מצות והכל בזהירות ובשמירה כמו מצות לפסח, יש שכתבו שאין סברא שהטפל (קטניות) יהא חמור מהעיקר (מין דגן), וכמו שבמיני דגן מותר לאוכלם ע"י שמירה מחימוץ, כ"ש מיני קטניות, ויש שכתבו לאסור אכילת קטניות אף באופן זה, משום שהמוני העם יבואו להקל בשמירת הקטניות שהרי יודעים שמדינא אין חשש חימוץ בקטניות, וקמח בקמח מיחלף, ויבואו להקל גם בקמח של ה' מיני דגן, וכן נפוץ המנהג להחמיר אכילת קטניות בכל צורה שהיא, אמנם בשעת הדחק כגון בשנות רעב שלא היה מה לאכול, דנו הפוסקים לסמוך על המתירים". להרחבה, ראו שם בהערות ובמקורות. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:39, 6 באפריל 2017 (IDT)
משתמש:דג ירוק - תודה. -- ‏גבי‏ • שיח 17:24, 7 באפריל 2017 (IDT)

מחשב "הולך לישון" בפחות מ-5 דקות[עריכת קוד מקור]

אני משתמש במחשב, הולך לרגע לשירותים. חוזר והמסך כבוי. מזיז את העכבר ואז הוא נדלק וצריך להזין סיסמא מחדש. זה נורא מציק ולא ברור איך לתקן. יש לי WIN10, מסך חיצוני למחשב נייד. פועל על מטען קבוע (לא על סוללה). בהגדרות של power and sleep שמתי שהמסך נכבה אחרי רבע שעה ושינה נכנסת אחרי שעתיים.

מישהו נתקל בזה ויודע מה הטיפול? 213.55.211.52 11:48, 6 באפריל 2017 (IDT)

יש שם בהגדרות הבדל אם זה מחובר לחשמל או לא. תראה אם הגדרת (ושמרת) נכון על שתי האופציות. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:39, 6 באפריל 2017 (IDT)
זה ברור מאיליו... מדובר בשתי שורות נפרדות -אין מקום לבלבול. מדובר באיזה באג מציק במערכת הפעלה. 213.55.211.52 22:41, 6 באפריל 2017 (IDT)
אתה יכול לנסות לבדוק את ההגדרות דרך לוח הבקרה; לפעמים יש הבדל בין ההגדרות, ויכול להיות שזה קשור. בברכת חג פסח כשר ושמח ובתודה, דג ירוקשיחה • 00:04, יום שישי בשבת, י"א בניסן ה'תשע"ז (IDT).

איך מורידים[עריכת קוד מקור]

סרטון וידאו מהרשת ? קליק ימני על סרטון יוטיוב למשל, מניב תפריט די מורכב. מהו האופן הנכון לעשות זאת ? תודה, בנצי - שיחה 17:37, 6 באפריל 2017 (IDT)

קיימות תוכנות שיודעות לנטר את תעבורת הרשת וכך אפשר לזהות את מיקום הקובץ, אבל לפעמים מדובר בסטרימינג שלא ניתן להוריד. מסוף הרשת של פיירפוקס יודע לעשות את זה, wireshark מסוגלת לזהות את כל התקשורת במחשב. במקרים של סטרימינג ידוע לי שהתוכנה של applian - Replay Media Catcher (תוכנה בתשלום, עם מגבלות על הוידאו בגרסת הניסיון) יודעת להוריד את הקובץ. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:06, 6 באפריל 2017 (IDT)
תודה לך. יש מה להכיר וללמוד כאן. בנצי - שיחה 18:27, 6 באפריל 2017 (IDT)
לא צריך תוכנה. נסה את זה, בטח יש עוד. חזרתישיחה 18:51, 6 באפריל 2017 (IDT)
נתתי לו פתרון כללי, לא בהכרח ליוטיוב. במקרה של יוטיוב אפשר אפילו לחפש mp4 בקוד המקור, וזה יעשה את העבודה. אם אתה מחפש אתר שעושה את זה יש את keepvid שתומך בכל אתרי שיתוף הווידאו הנפוצים. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 19:11, 6 באפריל 2017 (IDT)
בנצי, הפתרונות הללו יותר מדי מסובכים. אם אתה בדף youtube, תוסיף בתחילת הכתובת של הדף בשורת הכתובות של הדפדפן שתי אותיות s קטנות. למשל, ssyuotube.com/watch. במקרה הגרוע זה ייתן לך להוריד את הסרטון. במקרה הטוב תקבל כפתור download, שמעכשיו ואילך יופיע לך ליד כל סרטון ב-youtube, וליד כל קישור לסרטון כזה מכל דף בעולם, גם בתוך ויקיפדיה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:28, 6 באפריל 2017 (IDT)

הצגת משוואות בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ידוע לי שבעבר ויקיפדיה אפשרה למשתמשים רשומים הצגת משוואוות בעזרת MathJax, אך אופציה זו הוסרה מסיבה כלשהי. בכל זאת, קיים סקריפט שמאפשר זאת, והחלתי אותו על המשתמש שלי. זה עובד בוויקיפדיה האנגלית, אך בעברית לא. בדפים רגילים לא מופיעה כלל הטעינה של ספריות MathJax. בדף הזה כן מופיעה הטעינה מסיבה כלשהי. מה הסיבה לכך שזה לא עובד בוויקיפדיה העברית? קישור לסקריפט: [10]. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:21, 6 באפריל 2017 (IDT)

אתה לא צריך שום סקריפט. זה מובנה בתוך כל שלושת העורכים בוויקיפדיה. ראית את נוסחה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:32, 6 באפריל 2017 (IDT)
לא הבנתי מה ניסית להראות לי. וגם לא דיברתי על העורך (אני לא משתמש בעורך החזותי), אלא על צפייה בערכים. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:39, 15 באפריל 2017 (IDT)
אתה ממש לא בכיוון. ראה עזרה:נוסחאות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:12, 15 באפריל 2017 (IDT)

בעיית גלישת דף כלפי מעלה עם כל סתם מגע בעכבר (קליק ימני)[עריכת קוד מקור]

או בעברית פשוטה: אי אפשר לעבוד כך. מה הסיבה לתופעה, ואיך פותרים אותה ? היא קורית גם עם דף רשת וגם עם דף וורד. 'הפעלה מחדש' לא פותרת את הבעיה. בנצי - שיחה 18:25, 6 באפריל 2017 (IDT)

בעקרון זה נראה בעיה בעכבר שכל הוזזה חוזרת למסך הראשי תבדוק את העכבר FRIDMAN - שיחה 18:28, 6 באפריל 2017 (IDT)
למה כוונתך "חוזרת למסך הראשי" ? לא נראה לי בעיית עכבר, אבל אשווה לעכבר חדש. בנצי - שיחה 18:39, 6 באפריל 2017 (IDT)
אולי הגלגלת נשברה ותזוזה קטנה מפעילה את הגלאי שלה? שואל השאלות - שיחה
א. לא, שלם לחלוטין. הייתי חושד בכך אילו זה קרה. ב. אגב, זו אינה גלגלת (pulley) אלא גלגל (או גלגלון, לגלגל קטן). בנצי - שיחה 18:53, 6 באפריל 2017 (IDT)
במקרים רבים של תקלות מסתוריות וקשות לתיקון מוטב להשתמש ב system restore מאשר לשבור את הראש. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:10, 7 באפריל 2017 (IDT)
א. איך עושים זאת ? לאן ניגשים ? האם מאבדים משהו כתוצאה מהרפָּאות הזו ? ב. אני תוהה אם אין פה עניין של הגדות כלשהן. בנצי - שיחה 08:28, 7 באפריל 2017 (IDT)
קליק על תפריט התחל ופשוט להקליד system restore. הנה הוראות צעד אחרי צעד. בתהליך אתה בוחר להחזיר את קבצי המערכת לנקודת זמן בעבר. הגדרות שהגדרת מאז נקודה זו יאבדו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:27, 7 באפריל 2017 (IDT)
אהה, יופי. אבדוק זאת. בינתיים צצו בעיות חדשות הקשורות לעכבר, ואולי שייכות לאותה סיבה, וגם הן תיפתרנה שם. תודה ושבת שלום, בנצי - שיחה 21:42, 7 באפריל 2017 (IDT)
אל תשכח לעדכן מה נסגר... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:05, 7 באפריל 2017 (IDT)
אני מצטער אם מישהו נשאר ב'מתח' - קריצה. זה בא והולך, גם באמצע עבודה נורא חשובה Face-smile.svg, ומה שנראה כ'עידכון' סתמי, אינו כזה בהכרח. בנצי - שיחה 22:54, 7 באפריל 2017 (IDT)

איוועה בתימנית?[עריכת קוד מקור]

בשנייה השביעית של הסרטון המבדר גילי ארגוב אומר משהו שנשמע כמו "איוועה איוועה". מישהו יודע מה זה? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:11, 6 באפריל 2017 (IDT)

חברות embedded ישראליות - אפשר ניימדרופינג[עריכת קוד מקור]

אפשר בבקשה ניימדרופינג של חברות הייטק ישראליות מתחום ה embedded (ללא תלות בסוג ספציפי של אימבדד), פשוט מה שעולה לכם. בתודה, Ben-Yeudith 19:20, 6 באפריל 2017 (IDT)

ראו קטגוריה:תעשיית אלקטרוניקה בישראל. Ben-Yeudith 05:41, 7 באפריל 2017 (IDT)

כמה מהילדים היהודים-דתיים בישראל מנועים במידת-מה מלגשת לויקיפדיה אם בכלל?[עריכת קוד מקור]

בעבר כבר דיברנו כאן על האפשרות של מניעה במידת מה מילדים יהודים-דתיים (ובפרט חרדים) לקרוא בויקיפדיה ע"י חסימת ערכים העוסקים ב"תועבה" ו"כפירה" ע"י ספקיות אינטרנט דתיות מסוימות. האם מישהו מכיר סטטיסטיקה לגבי כמה בתוך הציבור הדתי בכללותו משתמשים בספקיות כאלה, לא עולה לי שמישהו נתן נתונים לגבי ה"כמה" אם בכלל יש כאלה. Ben-Yeudith 08:50, 8 באפריל 2017 (IDT)

ההכללה "דתיים" אינה נכונה, סוציולוגית. מה שאתה מספר מאפיין משפחות ובתי"ס חרדיים בעיקר, וגם משפחות חרד"ליות, או כאלה המכונים 'חוזרים' בתשובה. זהו החתך החברתי הנכון מבחינת דפוס גלישה זה, וכיוב'. בנצי - שיחה 16:21, 8 באפריל 2017 (IDT)
בנצי, לדעתי תשובתך אינה מדויקת. זה בעיקר עניין של זרמים. רוב הילדים החרדים לא גולשים באינטרנט בכלל. רוב הילדים הדתיים (בעברית מדוברת זה כינוי מקובל לדתיים לאומיים) כן גולשים, גם בויקיפדיה, וזה נכון גם לגבי חרד"לים, אם כי שם יש יותר מודעות לסינון. יש הרבה רמות של סינון. סינון מחמיר יחסום את ויקיפדיה בכלל. יש סינונים שיחסמו חלק מהערכים, ויש כאלה שגם זה לא. חוזרים בתשובה אינם זרם בפני עצמו. החוזרים בתשובה משתלבים בדרך כלל בזרם דתי או חרדי כלשהו. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 00:20, 9 באפריל 2017 (IDT)
מאוד יתכן שדבריי לא הובנו לגמרי על-ידך, משום שמרבית דבריך תואמים את מה שכתבתי. אתה פשוט פירטת יותר, מנקודת המבט של מה שכתבתי, והפירוט הזה תואם אותם. מלבד 'חוזרים'. הם אמנם לא זרם אחיד, אבל במידה רבה מונעים, לרוב, ע"י רצון המשותף להם, 'להצטיין' ולהבליט היבטים מסויימים בהתנהגות ובהתנהלות הדתית שלהם, לפעמים מעבר 'למה שהתכוון המשורר'. שוב, לרוב, ולכן הם רואים בקבוצות חרדיות מודל לחיקוי, על כל המשתמע מכך. זו אינה רק התרשמות 'פרטית' שלי, אלא גם ניבט ממחקרים חברתיים. בנצי - שיחה 10:32, 9 באפריל 2017 (IDT)
אני רואה פער לא קטן בין התשובות, אבל אם לזה התכוונת - מצוין. יש חוזרים בתשובה קיצוניים ויש להפך, במיוחד בשנים האחרונות. אני מסופק אם יש מחקר שקובע איזו קבוצה גדולה יותר, אבל אם ידוע לך על מחקר כזה - אנא הבא אותו, זה מעניין. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 11:22, 9 באפריל 2017 (IDT)

חסימת כבישים בהפגנות[עריכת קוד מקור]

סטארט-אפ ישראלי או שמקובל גם בחו"ל? 176.126.237.217 21:41, 8 באפריל 2017 (IDT)

הפגנות בישראל (אולי למעט הפגנות החרדים) הן שקטות ומאופקות להפליא. בארצות אחרים - הן באירופה והן בעולם השלישי - מפגינים לא רק חוסמים כבישים, אלא גם שורפים צמיגים, מנפצים שמשות של מכוניות ושל חנויות, משחיתים רכוש פרטי וציבורי, זורקים אבנים ובקבוקי תבערה ואף מכים עוברי אורח ושוטרים.--79.180.135.58 23:57, 8 באפריל 2017 (IDT)
דווקא הפגנות חרדים הן היוצאות מן הכלל?! עולות בזיכרוני הפגנות אחרות אלימות יותר, כולל שריפות צמיגים, זריקות אבנים וניפוץ שמשות. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 09:40, 9 באפריל 2017 (IDT)
אתה, כנראה, מדבר על שתי קבוצות השוואה: בני נוער (בעיקר) המשתייכים לימין קיצוני, וחלק מהערבים-ישראליים. המשותף לשלושתם הוא אי הכרה בחוקי המדינה ובתקנותיה בשילוב עויינות רבה. בנצי - שיחה 10:37, 9 באפריל 2017 (IDT)
למשל. תוכל למצוא עוד. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 11:23, 9 באפריל 2017 (IDT)
לדוגמה: שריפת צמיגים היא חלק סטנדרטי מהתו״ל של הפגנות אלימות של ארגוני עובדים (לקראת סגירת מפעלים או פיטורים נרחבים מאוד). חרדים ידועים בשריפת עגלות אשפה. ניפוץ שמשות לא זכור לי מהפגנות ״סטנדרטיות״. אבל לא עקבתי באדיקות אחרי מה שקורה שם. מעבר לכך צריך לזכור את ההטיה בדיווח: אתה שומע יותר על הפגנות בולטות ומיוחדות. זה אמור במיוחד לגבי הפגנות רחוקות יותר. מי יטרח לדווח על הפגנה שלווה בקצה השני של העולם? יש סיכוי גדול הרבה יותר שידווחו עליה אם יש שם קצת אקשן. וכל המרבה בהרוגים, הרי זה משובח. Tzafrir - שיחה 12:05, 9 באפריל 2017 (IDT)
בהכללה, כשמדברים על "הפגנות חרדים", אין הרבה יותר מצעקות ושלטים. חסימת כבישים ע"י חוגים מסוימים זה חדש מאוד.

כשיש בהפגנות בחו"ל ונדליזם ונפגעים, אני מניח שהמשטרה מנסה או אמורה למנוע את זה. חסימות כבישים לעומת זאת, לעיתים מתאפשרות ע"י המשטרה בארץ. ומעניין אם זה לגיטימי גם בחו"ל, לדוגמה באירופה או בארה"ב. 176.126.237.217 13:06, 9 באפריל 2017 (IDT)

צפריר צודק. לגבי שבירת שמשות - מקרה זכור הוא אחד השיאים של "המחאה החברתית" לפני כמה שנים. זריקת אבנים לעבר כלי רכב נוסעים בידי ערבים הן עניין שגרתי, גם בתוך הקו הירוק, עד שזה אפילו לא נחשב הפגנה וגם לא מקבל כותרות. מן הסתם גם בחו"ל קורה פה ושם שהמשטרה מאפשרת חסימת כביש לזמן קצר, תלוי בנסיבות. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 14:06, 9 באפריל 2017 (IDT)
נשברה שם שמשה אחת (וגם אז והמפגינים טענו שזה לא הם). Tzafrir - שיחה 18:15, 9 באפריל 2017 (IDT)
בדיווחים ממהומות הגזע בארצות הברית בדרך-כלל הוזכרו מעשי וונדליזם והשחתה. השאלה היא האם הם היו חלק מההפגנה עצמה או רק אנשים מסביב שניצלו הזדמנות... בברכת חג פסח כשר ושמח ובתודה, דג ירוקשיחה • 21:01, יום ראשון בשבת, י"ג בניסן ה'תשע"ז (IDT).
ייתכן שנשברה רק שמשה אחת, אבל היא כמובן נשברה בידי מפגין, לא בידי חייזר. באותה מידה הוא היה יכול לומר שהוא המפגין האמיתי ולא הם. הרי לא מחלקים תעודות מפגין רשמיות לפני ההפגנה. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 22:29, 9 באפריל 2017 (IDT)
אני רואה עכשיו שמדובר בהחלט ביותר משמשה אחת, חסימות כבישים, ידויי אבנים ואלימות מול שוטרים, בקיצור מכל טוב הארץ. אם את כל זה לא עשו המפגינים נותר לשאול מה בעצם כן עשו המפגינים באותה הפגנה. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 22:33, 9 באפריל 2017 (IDT)
אני חושבת שזו סוגיה מעניינת, עד כמה יש מקום להפגנות במדינה דמוקרטית. יש הפגנות שקל להזדהות אתם. לדוגמה, שחורים בשנות העשרים מפגינים בארה"ב על אפליה. אחרות - קצת פחות. השאלה היא גם עד כמה סביר שהפגנה תפריע להתנהלות התקינה של החיים ולכמה זמן. לא בטוחה שיש לזה תשובה חד משמעית. • צִבְיָהשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ז 11:09, 10 באפריל 2017 (IDT)
עד כמה שזכור לי הנורמה של חסימות כבישים בהפגנות, והפרעה לתנועה התחילה בהפגנות נגד הסכמי אוסלו בתחילת שנות ה 90, ובפרט בפעולות של תנועת "זו ארצנו" של משה פייגלין ובני אלון. אבל אולי אני טועה, והיו דברים כאלה עוד לפני זה. emanשיחה 11:13, 10 באפריל 2017 (IDT)
מה עם חסימות כבישים בבר-אילן? באיזו תקופה זו הייתה? • צִבְיָהשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ז 11:21, 10 באפריל 2017 (IDT)
זה היה באמת לפני זה, אבל זה שונה. כי זה לא היה שימוש בחסימת תנועה כמחאה, אלא מחאה נגד התנועה עצמה (בשבת). emanשיחה 11:36, 10 באפריל 2017 (IDT)

לא אשכח איך שדרנית רדיו מפורסמת ראיינה בסימפטיה-חסרת-מעצורים את האופנוענים שחסמו את כביש מספר 1 ויצרו פקקי ענק, רק כי הביטוח היה להם יקר מדי. אותה שדרנית שארבע שנים לפני כן שפכה את חמתה על אנשים שחסמו כבישים כי... עומדים לגרש אותם מביתם. סול במול - שיחה 11:09, 14 באפריל 2017 (IDT)

חומר גלם מצויין לכל חוקר או מרצה לאתיקה של תקשורת בכלל, ושל תקשורת עיתונאית בפרט. כך גם בתור המחשה מעולה למונח 'צביעות'. בנצי - שיחה 20:20, 15 באפריל 2017 (IDT)

מפה עתידית של כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

אם אנו יודעים איך מפת כדור הארץ נראתה לפני מיליוני שנים, ואנו מבינים את כיוון נדידת היבשות, המסקנה המתבקשת היא שאנו יכולים גם להעריך ברמה גבוהה של ודאות כיצד תיראה מפת כדור הארץ בעתיד. האם ישנה מפה כזאת?--79.180.135.58 23:54, 8 באפריל 2017 (IDT)

ראה en:Pangaea Ultima. בברכה, 77.126.75.185 09:51, 9 באפריל 2017 (IDT)

ויקיפדיה בטיבטית[עריכת קוד מקור]

יש ויקיפדיה בטיבטית ואם כן איך אני מגיע לשם? לא מצאתי קישור מהדף הראשי (בכל השפות). אבי 15 - שיחה 23:55, 8 באפריל 2017 (IDT)

כמדומני כאן. מן הסתם צריך לדעת לקרוא כדאי לזהות את הקישור מהדפים הראשיים. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 00:03, 9 באפריל 2017 (IDT)
ואיך יודעים למצוא את הקישור הזה חוץ מרשימת הקישורים? הולכים לערך טיבטית. הערך הזה לא עוזר מספיק. לכן עוברים ממנו לערך המקביל בשפה האנגלית (ר' קישורים בצד). אפשר לראות שם שקוד השפה מתוך תקן ISO 639. במקרה של טיבטית יש קוד של שתי אותיות מתוך ISO 639-1‏ (bo) ואכן משתמשים בו. במקרים של שפות אחרות משתמשים בקוד של שלוש אותיות (ISO 639-2 או חלקים מאוחרים יותר של התקן). לדוגמה: ויקיפדיה בארמית (סורית). Tzafrir - שיחה 11:48, 9 באפריל 2017 (IDT)

שאלה בקוסמולוגיה --- האם יקומים נופלים במרחב אין סופי?[עריכת קוד מקור]

פעם אחת דיברתי עם מכר שהוא בוגר תואר ראשון בפיזיקה ושאלתי אותו אם יכול להיות שהיקום נופל בתוך מרחב אין סופי, הוא ענה לי ש"אולי כן ואולי לא שאין טעם לעסוק בכך משום שנפילה במרחב אין סופי לא משנה כלום". לדעתי זה דווקא מחקר לגיטימי (גם אם לא יישומי) הנותן עוד ידע פיזיקלי על המציאות כולה - הן על היקום (universe) והן המרחב (void) בו היקום עצמו מתרחב אבל בכל מקרה השאלה שלי היא זו: ידוע כיום שמלבד היקום שלנו אולי יש גם יקומים אחרים, שיש להם נקודת חיתוך עימו (כלומר שנמצאים במקום אחר במרחב, שאינו נצפה מן היקום שלנו); כלומר למיטב ידיעתי היקום שלנו "שטוח" ומרתחב הן לאורכו והן לרוחבו, בצורה שטוחה וכמו-אליפטית במרחב ואולי נכון הדבר גם ליקומים אחרים במרחב (שמתרחבים גם הם סביר להניח). השאלה היא - האם יכול להיות, ויתרה מכך, האם ישנן מדידות שהעידו על כך בעקיפין ואולי אף במקרה, לפיהן היקום שלנו ואולי גם יקומים אחרים במרחב "נופלים" במרחב אין סופי? Ben-Yeudith 01:57, 9 באפריל 2017 (IDT)

מהו 'נופל' ? כדי ליפול צריך להיות איזשהו 'מושך' (attractor) היוצר כיוון מועדף אליו פונים גופים וחלקיקים. רצוי גם שתמקד את השאלה שלך. בנצי - שיחה 10:42, 9 באפריל 2017 (IDT)
מה לדעתך צריך מיקוד נוסף? Ben-Yeudith 19:27, 9 באפריל 2017 (IDT)
נורא קשה לענות על השאלה הזאת. לא בגלל הקושי שלה, אלא בגלל ניסוח והנחות בעיתיות. ראשית כל, לא הגדרת בכלל מה זאת נפילה שאתה מדבר עליה. נפילה שאני מכיר זה התקדמות של עצם קטן לעבר עצם גדול בגלל כוח משיכה. מה זה נפילה שאתה מדבר עליה? אתה אומר ש"ידוע כיום שמלבד היקום שלנו אולי יש גם יקומים אחרים". אני אשים את הדגש כאן על "אולי" ולא על "כידוע". כי לא ידוע על קיומו של שום יקום אחר מלבד שלנו.
אני מסכים איתך לגבי חשיבות של מחקר תאורתי, גם אם הוא לא מניב תוצאות פרקטיות ישירות ולא חוזה תצפיות אפשריות.
המטריקה השטוחה של היקום שלנו אומרת שאנו חיים במרחב מינקובסקי בסקלות גדולות (סקלות גדולות: גלקסיות נקודתיות). זאת לאומת מרחב עקום מאוד סביב חור שחור, המגדר על ידי מטריקת שוורצשילד. השאלה האם יחסות כללית מתאימה לתיאור מרחב במימדים כה גדולים היא אכן נושא מחקר פעיל (מכיר מישהו שמתעסק בזה).
היקום שלנו הוא ככל הנראה שטוח ומתרחב לא רק "לאורכו והן לרוחבו", אלא בכל הכיוונים במידה שווה. כלומר כל אם תשים 6 גלקסיות במרחק שווה ממך (תדמיין שאתה מרכז של קובצה ויש גלקסיה על כל פאה): כולן יתרחקו ממך אותו הקצב.
ודבר אחרון שהוא הרבה יותר פילוסופיה מאשר פיזיקה: "יקום" זה כל מה שקיים. אם קיים עוד דבר-מה שאינו נצפה לנו הוא חלק ממה שקוראים לו "יקום". ולכן לא יתכנו שני יקומים. יתכן אולי מימד מרחב נוסף שאנו לא חשים בו, אך גם הוא חלק מה"קיים", כלומר מהיקום.
אז השתדלתי לענות על החלקים שהבנתי מהשאלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:35, 9 באפריל 2017 (IDT)
מה עוד בעייתי בניסוח לדעתך, מלבד הטענה שלא הגדרתי נפילה? מבחינתי ניסחתי בסדר גמור ביחס למה שרציתי לשאול. הייתי מגדיר נפילה בהגדרה פילוסופית שמתחשבת בממצאי הפיזיקה, כמקרה פריטה של משיכה --- היא משיכה "מלמעלה למטה" (התחתון מושך את העליון כפי שאלו ייתפסו כתחתון ועליון במבט אנושי ישיר). בשאלה אני מנסה לשאול אם ישנם ממצאים לפיהם ייתכן גם סוג אחר של נפילה, נפילה מתוקף משקל במרחב אין סופי, מלמעלה למטה ושל כל היקום (אבל אולי במונחים של מרחב אין סופי אין בכלל טעם לדבר על למעלה ולמטה).
ואגב, המונח "יקום" אינו בהכרח "כל מה שקיים" אלא יכול לתאר רק מערכת גלקסיות ספציפית בתוך המרחב (אם כי אולי זו זו הגדרה לא מקובלת, אני לא יודע). Ben-Yeudith 05:48, 10 באפריל 2017 (IDT)
סליחה, אבל לא הבנתי כלום. פשוט אין לי מושג מה זה נפילה שאתה מדבר עליה. כשאני לוקח אבן ועוזב היא נופלת. כלומר מתקדמת למרכז המסה של אבן+כדור הארץ. כשמטאוריט נופל על השמש אז המטאוריט מתקדם לעבר מרכז המסה של שמש+מטאוריט (שהוא כמובן בדיוק במרכז השמש). "למעלה" ו"למטה" הם כיוונים שאדם הגדיר לצורך נוחות, כשהוא נמצא על מישור דו מימדי וצריך להגדיר ניצב למשטח המכוון "אל מרכז המשיכה" או "נגד מרכז המשיכה". אין פה יותר מדי פילוסופיה, רק גאומטריה. ההגדרה הזאת פועלת היטב במישור אינסיפי, וגם במשטח סגור כמו מעטפת כדור. היא חסרת משמעות ללא קיום של שדה כובד מורגש.
אתה מנסה לשאול האם כל היקום כולו נמצא בנפילה? לא. אם היתה תאוצה לכיוון אחד מועדף היינו חשים בכוח לכיוון זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:08, 10 באפריל 2017 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: נראה לי שאתה מוליך את עצמך שולל עם הגישה הקוואזי-אפיסטמולוגית הזו. הצגת כאן ערבוביה בין ממצאים והגדרות, או בין מונחים יומיומיים יחסיים ומונחים מדעיים.
כמעט הגדרת כרגע נפילה כמקרה פרטי מ"פרספקטיבה אנושית" של משיכה; במקרה הזה נראה לי שהיה קל להבין אותך, אבל אם כך, מה הטעם בנסיון להעניק מובן אחר לנפילה שאינו נופל תחת ההגדרה הכללית (זו שיכולה להניב תשובות בתחום הפיזיקה) של "משיכה"? ועוד לשאול אם יש "ממצאים" (אמפיריים?) שתומכים במובן כזה?...
אבל לא הגדרת זאת כך. שמרת על עמימות באופן הבא: "הגדרה פילוסופית שמתחשבת בממצאי הפיזיקה", כלומר, אתה רוצה לטעון להגדרה שאינה כלולה בהגדרה הפיזיקלית אלא "מתחשבת בממצאיה", על כן באיזשהו מובן לא מוכלת במגרש המשחקים שלה. אז לתשובה באיזה מגרש משחקים אתה מצפה, משהו מעבר לפיזיקה? תשובה מטאפיזית? R.G. - שיחה 15:20, 10 באפריל 2017 (IDT)
R.G, לדעתי אתה סתם ביקורתי מדי בתגובתך האחרונה ושים לב שמיד אחרי מה שציטטת הסברתי למה הכוונה ב"עמימות שעליה שמרתי" כדבריך, ושם ציינתי שמדובר בהגדרה אחרת לזו המקובלת בפיזיקה לתנועה של עצם אל עבר עצם בכוח משיכה. אולי הייתי צריך להסביר יותר טוב שאני משתמש בכך כהגדרה פרקטית לאותה נפילה כללית שתיארתי ושעליה דיבר Corvus אחרי שהוא הזכיר את ההגדרה הפיזיקלית. אבל בכל מקרה, עם תגובתו למעלה Corvus כבר ענה מדוע נפילה כללית של היקום באופן שבני אדם יוכלו לכנות גם "מלמעלה למטה" איננה סבירה מבחינה פיזיקלית. Ben-Yeudith 21:25, 10 באפריל 2017 (IDT)
אני לא חושב שהייתי ביקורתי ממה שנדרש, אבל כנראה יכולתי לעשות בחירת מלים מוצלחת יותר ולהימנע מניסוחים שעלולים להתפרש כתוקפניים (ואולי סתם ייחסתי לך כוונות פוסט-סטרוקטורליסטיות ;). אם פגעתי אני באמת ובתמים מתנצל. R.G. - שיחה 01:29, 11 באפריל 2017 (IDT)
לשואל: למיטב ידיעתי אין בשלב זה כל מידע נסיוני או תקוה רצינית להשיג מידע שכזה בעתיד הנראה לעין בעניין יקומים נוספים והקשר של היקום שלנו אליהם. לעורב: ריבוי יקומים זה ביטוי מוכר בפילוסופיה של המדע. אני קורא לכך פילוסופיה, על אף שהעיסוק בנושא זה מתבצע על ידי פיסיקאים, חלקם מובילים או מפורסמים כגון סיטבן הוקינג, שמציגים את הדברים כאילו מדובר בפיסיקה. למיטב ידיעתי הבידול בין "היקום שלנו" ל"יקום אחר" מבוסס על הבדלים בחוקי הפיסיקה או בקבועים הפיסיקלים או בתנאי ההתחלה של היקום. למשל, ההשערה הקוסמולוגית לא תהיה תקפה ליקום אחר. משה פרידמן - שיחה 19:41, 13 באפריל 2017 (IDT)
לא מדובר בתחום פילוסופי גרידא משום שיש לו השלכות פיזיקליות מעשיות. המשמעות של קבועים פיזקליים היא כזו המקנה תכונה פיזיקלית שאיננה תולדה של חוק מתמטי (אלא של מדידה ותצפית). ישנם חוקים שהם מתמטיים, למשל דעיכה של שדה עם המרחק בריבוע, ובכן למה דווקא המרחק בחזקת 2 ולא המרחק בחזקת 3? אז הסיבה לכך נובעת מנוסחת שטח פנים של כדור, אומנם לכדור יש נפח, אך במרחק במרחב תלת ממדי הגורם המשתנה עם ההתרחקות הוא שטח הפנים. הרבה חוקים פיזיקליים הם כאלה, מתמטיים לחלוטין, ואומנם לא די בכך, ולכן אנו מגייסים קבועים, למשל אם היקום היה מרחב מתמטי כפשוטו מדוע יש לנו קבוע קוסמולוגי? השאלה הזו היא בדיוק השאלה שBen-Yeudith שאל, האם ייתכן למשל שיש כוח הפועל על היקום, ובכן בוודאי שייתכן. לא מדובר בהכרח בתנועה (תנועה במהירות שווה אינה שונה מהיעדר תנועה) אך תכונות המרחב הן כמוהן ככוחות הפועלים על המרחב, למעשה זהו המקור לקבועים הפיזיקליים. השאלה האם הקבועים הפיזיקליים נובעים ממתמטיקה לבדה, כלומר ההפיזיקה שואפת להתאחד עם המתמטיקה? ובכן זו מוטיבציה לגיטמית ומקובלת במחקר, אך יש גם להבין שקשה להכריע האם המתמטיקה חפה מפיזיקה, וזו שאלה של מה נובע ממה, האם המתמטיקה נובעת מהפיזיקה או להפך (יש לכך תשובות קונקרטיות, למשל קודם פיתחו מרחב הילברט ואחר כך קוונטים ומטריקה, אך לא תשובה מוחצת), האם תתיכן מתמטיקה שאינה חלק מהמציאות הפיזיקלית או קודמת לה-נפרדת לה? 31.154.81.64 04:14, 28 באפריל 2017 (IDT)
יש לזה משמעות מעשית כיוון שהקבועים שלנו מתקנים את מה שהמודל המתמטי הטהור לבדו לא מצליח לתאר. למשל אם היקום היה כולו שקוע בנוזל, היה פועל כוח ציפה בכיוון כלשהו, הכוח הזה היה פועל על הכל והופך למעיין קבוע קוסמולוגי. כמובן שיש להבדיל בין ההגדרה הפילוסופית (מטאפיזיקלית) של יקום להגדרה הפיזיקלית יקום נראה.31.154.81.64 04:18, 28 באפריל 2017 (IDT)

המקור הגרמני לשורות של אריך קסטנר[עריכת קוד מקור]

מחפש את המקור הגרמני לשורות הבאות של אריך קסטנר (ערב פסח, הספריות סגורות עד תום החגים). אשמח לעזרתכם.

חֲמִשִים פִּי ֹשִשָה הֵם מֵאַה פִּי שִלֹשָה/ וְלא-כְלוּם פִּי מֵאַה הוּא לא-כְלוּם/ פְּלָאִים יַעֲשֶה רַק יְלוּד-הָאִשָה/ אֲשֶר לא יִתְפַּלֵא עַל מְאוּם.

תודה 89.139.58.14 22:16, 9 באפריל 2017 (IDT)

http://www.shats.com/?p=6167
תודה לך אלמוני יקר - אבל בעצם מכאן לקחתי את הציטוט. אך אני מחפש את המקור הגרמני. 89.139.59.92 11:39, 10 באפריל 2017 (IDT)
http://www.gutefrage.net/frage/von-wo-genau-stammt-dieses-erich-kaestner-zitat
http://zitate.woxikon.de/autoren/erich-kaestner
שוב תודה לעונים. אבל מאחר שאני מכיר רק את התרגום אין בידי להיעזר באתרים הנזכרים. 85.250.91.21 20:57, 11 באפריל 2017 (IDT)
Dann murmelte er: »Vier mal sechs ist drei mal acht, und null ist null mal hundert. Die Wunder werden nur vollbracht von dem, der sich nicht wundert.
[11]
תודה רבה לעונה 93.173.34.17 09:57, 12 באפריל 2017 (IDT)

סוללה לנייד נגמרת די מהר[עריכת קוד מקור]

כשאני גולש כל היום, אז הטלפון שלי לא מחזיק 6 שעות רצוף. האם יש פטנט כמו "מטען נייד" שאפשר לשים בתיק ולהטעין בנפרד? אי אפשר לרכוש סוללה נוספת לטלפון שלי (הסוללה לא נשלפת). האם יש פיתרון מוכר? שואל השאלות - שיחה 16:09, 10 באפריל 2017 (IDT)

יש סוללה חיצונית שנטענת מהמחשב עם usb. אף פעם לא ראית? מהזולות ביותר, של כ-2,500, עד ממש יקרות. קניתי ב-55 שקל ב-ebay סוללה של 12,400. רק כשאתה קונה, שים לב שהיציאה שלה תואמת את מספר האמפר שמוגדר לטלפון שלך. זה יכול להיות 1 או 2, ובטלפונים בדרך כלל, לא תמיד, 1, ובטאבלטים בדרך כלל, לא תמיד 2. בסוללה שקניתי יש שתי יציאות, של 1 ושל 2. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:21, 10 באפריל 2017 (IDT)
האמת שלא. איך קוראים לזה בEBAY? ומה ההבדל בין 1 ל2 שאמרת? יש לי יציאה הסטנדרטית של "טלפון אנדרואיד" (נו, אתם מכירים, UBS קטן שיש לכמעט כל הטלפונים, לא יודע איך קוראים לו באמת). שואל השאלות - שיחה 17:35, 10 באפריל 2017 (IDT)
USB Power Bank. יש שתי אפשרויות לזהות כמה אמפר דורש הטלפון שלך, 1A או 2A. הראשונה והטובה יותר היא לקחת את המטען שהיה בקופסה של הטלפון, או, אם זה דגם "מפורסם", את המטען ה"רשמי", ועליו לחפש בין כל המספרים את החלק out או output, ובו באיזה מקום כתוב 1A או 2A. האפשרות השנייה הוא לעשות תחקיר מקיף ברשת ולקוות לטוב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:04, 10 באפריל 2017 (IDT)
ראיתי אחד במחיר מגוחך. האם זה הגיוני? לגבי ההבדל בין 1A ל2A: עד כמה זה חשוב? זה יכול להרוס את הסוללה? או שזה יטעין אותה לעט מדי? מה ההשלכות של בחירה לא נכונה? שואל השאלות - שיחה 18:47, 10 באפריל 2017 (IDT)
אלה המחירים, אינני אחראי על איכות. דבר כזה עולה בקרביץ איזה עשרה שקלים. בעניין ההבדל, תלוי את מי שואלים. יש כאלו שיגידו שזה לא משנה. יש שיגידו שזה לא טוב רק בכיוון אחד, כשהם מתחלקים לגבי מהו הכיוון. אני מאמין לאלו שאומרים שזה יהרוס לך את הסוללה המקורית של הטלפון כפליים יותר מהר ממה שזה היה לוקח לה בלי זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:20, 10 באפריל 2017 (IDT)

שואל השאלות: מה שראית במחיר מגוחך לא יטעין כלום – אלא אם תקנה סוללה שמקומה בתוך המטען... חזרתישיחה 11:21, 11 באפריל 2017 (IDT)

אני לא בטוח שאתה צודק, חזרתי. יש לי גם צעצוע כזה, מאחת המתנות של פתיחת שנה, וזה עובד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:13, 11 באפריל 2017 (IDT)
גם לדעתי אתה טועה. למיטב הבנתי מה שנמדד באמפרים הוא כמות הזרם המקסימלית שהמטען יכול להוציא. לא ידוע לי על שום נזק מטעינה ברמת זרם נמוכה יותר. אבל יידרש זמן טעינה ארוך יותר. לשם השוואה: לפי תקן USB2, היציאה אמורה לספק זרם של לכל היותר 0.5A (והמתח קבוע: זרם ישר של 5V). למרות זאת אין לי בעיה לטעון את הטלפון שלי ממחשבי בעת הצורך. Tzafrir - שיחה 16:33, 11 באפריל 2017 (IDT)
כםי שכבר אמרתי, עניין של נקודת מבט. אי אפשר לבדוק את זה, אז אם יש עדויות שזה מפריע, עדיף להזהר גם אם יתברר שזה לא נכון. אם למישהו יש אלרגיה משקדים, ואין שום מקרה רשום בהיסטוריה שמישהו מת ממנה ב-29 בפברואר, זה לא אומר שזה יום שבו מותר לאכול אותם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:31, 11 באפריל 2017 (IDT)
אתם לא רציניים: כתוב שם "Battery: Suitable for 1x 18650 3.7V Li-ion battery ‏(not included)", ותסתכלו על התמונה. חזרתישיחה 20:46, 11 באפריל 2017 (IDT)
חזרתי, זה לא קשור, אלא פרסומות של כל מיני פריטים אחרים. ראה גם קליפס למטה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:52, 11 באפריל 2017 (IDT)
אתה טועה. הקליפס הוא פרסומת. מה שכתבתי מופיע תחת Description. יש לי ניסיון רב בהזמנות מאיביי, צריך לדעת לקרוא: Packing list: 1 x Mobile Power Bank Box (Without battery). חזרתישיחה 20:57, 11 באפריל 2017 (IDT)
ותראה את התמונה הזו. חזרתישיחה 21:00, 11 באפריל 2017 (IDT)
שכנעתי אותי והמוכר שקרן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:03, 11 באפריל 2017 (IDT)

ארכיטקטורה וסיוטי לילה[עריכת קוד מקור]

כשהייתי ילד קטן היו לי לפעמים סיוטים, כמו לכולם באותו גיל, אני מניח. מקומות בלי התחלה ובלי סוף, מדרגות בלתי פוסקות עקומות שלא יודעים איפה מתחילות ולאן מובילות, ואי אפשר לראות חדרים או קומות שאליהם אפשר להגיע במדרגות הללו. רק לראות כמה עמוק זה יהיה ליפול אם תסטה בטעות החוצה. זה נשאר בעבר, עד שראיתי היום הרבה תמונות של בית העירייה בלונדון. למה שמישהו ירצה לבנות בניין פונקציונלי שגורם לסיוטים? מזל שאני לא חי בלונדון ולא צריך להגיע לשם לשלם ארנונה. ואל תתחילו עם איכות הסביבה, כי יש מלא בניינים אקולוגיים בעולם שלא נראים ככה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:10, 11 באפריל 2017 (IDT)

It has no front or back in conventional terms but derives its shape from a modified sphere.זהו הפרלמנט של העיר לונדון ואף אחד לא בא לשם לשלם ארנונה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:39, 11 באפריל 2017 (IDT)
לצערי, זה לא קשור למה ששאלתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:11, 11 באפריל 2017 (IDT)

רחוב מוזס רמת גן[עריכת קוד מקור]

אמת או שקר: רחוב מוזס ברמת גן נושא את שמו של האיש שנמצא אשם בדריסה למוות של ילדה באותו הרחוב? 213.55.211.114 01:15, 11 באפריל 2017 (IDT)

שונה לרחוב 'מוזס'....סמוך למקום בו דרס ארנון מוזס למוות את הילדה, ב- 1967. אביו הואשם, הורשע בגרימת מוות ברשלנות וריצה עונש מאסר של מספר חודשים. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:46, 11 באפריל 2017 (IDT)
נראה לי שצריך ליצור קטע הידעת מהפתיח של הערך נח מוזס:

בפברואר 1959 נדרס בנו הבכור בידי אוטובוס, בהיותו בן 9, ונפצע קשה[1]. מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו ולאחר כחודש הוא נפטר[2][3]. בספטמבר 1967, כשבנו ארנון היה בן 14, הוא הרשה לו לנהוג ברכבו כשהוא לצדו וארנון איבד שליטה על הרכב ודרס למוות ילדה בת 10[4]. בתחילה הועמד לדין על רשלנות ברמה פחותה[5], אך לאחר התערבות בג"ץ[6] הועמד לדין באשמת רשלנות פושעת[7], הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונדון לשנת מאסר[8]. מוזס ריצה מספר חודשי מאסר, ושוחרר בעקבות חנינה שקיבל מהנשיא[9][10].
נח מוזס נדרס ביום הושענא רבה על ידי אוטובוס, כשחצה את הכביש מול בית ידיעות אחרונות. למחרת, בשמחת תורה ה'תשמ"ו (7 באוקטובר 1985) נפטר מפצעיו, והוא בן 73. בעקבות מותו, שונה קטע מרחוב 'נחלת יצחק' ל'מוזס' במקום בו עומד בניין "ידיעות אחרונות", ובהמשך שונה לרחוב 'מוזס יהודה ונח'. בשיכון ותיקים ברמת גן, סמוך למקום בו דרס בנו למוות את הילדה, נקרא על שמו רחוב. בשנת 2016, עם מעבר בית "ידיעות אחרונות" לראשון לציון, נקרא על שמו הרחוב שבו הוקם בית העיתון.

על דאטפת אטפוך. מה שלא צויין שאותו רחוב בראשון לציון נקרא במקור על שם חברת הכשרת היישוב. לכן אין קשר בין שם הרחוב המקורי לתאונת אוטובוס אלא לספק תאונת טביעה. Tzafrir - שיחה 10:21, 11 באפריל 2017 (IDT)
המקורות מספרים שהרחוב בו הייתה התאונה הוא רחוב רחמים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:09, 11 באפריל 2017 (IDT)
עם ריבוי התאונות שיש בפסקה הזאת, אתם צריכים לציין באיזה אחת מדובר כל פעם... ומישהו יודע מה הסיבה למאסר כה זעום על מעשה כ"כ נורא (איך אב שבנו נהרג בדריסה נתן לילד לשחק עם האוטו? איך?) ומה הסיבה לחנינה? אבל באמת שיש איזו אירוניה שחורה פה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:17, 11 באפריל 2017 (IDT)

דמיון בין שפת Bash לשפת C?[עריכת קוד מקור]

כמתעניין ללמוד C בעתיד חשוב לי לשאול האם לדעתכם נכון להגיד ששפת Bash דומה משמעותית לשפת C? אני לא מכיר את שפת C מלבד מה שאני מכיר משפות תכנות אחרות (ובפרט Javascript) כמו משתנים, לולאות והתניות אחרות, קלאסים, אובייקטים, ודמיון תחבירי איפה שישנו, אבל מצד שני כתבתי כמה סקריפטים חביבים ב Bash ואני קורא לעתים על היישום המשותף של מערכות לינוקס ו-C בעולם האלקטרוניקה ועל ההיסטוריה המשותפת של השפות (כמו העובדה שגם C וגם Bourne פותחו ע"י עמיתי מחקר ב Bell labs) ותוהה אם היו השפעות ועד כמה הגרסאות הנוכחיות של שתיהן דומות ואשמח לדעתכם, Ben-Yeudith 03:00, 11 באפריל 2017 (IDT)

ממש לא. ואין "קלאסים ואובייקטים" ב-C. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:08, 11 באפריל 2017 (IDT)
צודק, עכשיו עולה לי ששמעתי בעבר שיש משהו שמחליף קלאסים או עובד באופן דומה להם. Ben-Yeudith 04:02, 11 באפריל 2017 (IDT)
אין כזה דבר, מחליף. אלו דברים לא קשורים. זה כמו שתגיד שיש במחשב משהו שמחליף מיקסר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 04:32, 11 באפריל 2017 (IDT)
לא טענתי שיש משהו שמחליף אלא ששמעתי (ממתכנת מוערך וראש צוות בחברת פיתוח Web במרכז הארץ) שקיים ב-C משהו שמחליף קלאסים או עובד באופן דומה להם; אני לא יכול להתחייב על הניסוח המדויק של המתכנת, אבל נראה לי שזה היה משהו משני הניסוחים האלה כי הוא הציג את זה מיד אחרי שאמר שאין קלאסים ב-C וציין בדרכו שניתן להשתמש בזה כמו בקלאסים. Ben-Yeudith 04:50, 11 באפריל 2017 (IDT)
אני חושב שאני יודע על מה מדובר, והתגובה שלי בעניין היא: אוי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 04:52, 11 באפריל 2017 (IDT)
כמעט בכל שפת תכנות יש משתנים, לולאות ומבני בקרה. ב־Bourne Shell המקורי לא היו מערכים. דווקא csh (עם תחביר דומה יותר ל־C. כלומר: בערך אותה רמת דמיון שיש בין ג'אווה לג'אווה סקריפט: דמיון בתחביר הבסיסי ולא במהות) נכתבה בברקלי ולא במעבדות בל. שפת תכנות נוספת שנכתבה לשימוש ביוניקס במעבדות בל היא AWK‏. Tzafrir - שיחה 10:34, 11 באפריל 2017 (IDT)

תוכנות ריגול מותקנות בwindows[עריכת קוד מקור]

ידוע שיש תוכנת ריגול בwindows 10 שמעתיקה את כל המידע המוזן מהמקלדת ושלוחת למייקרוסופט, ואם אני לא טועה יש עוד רגולה שקוראת מיילים (לגבי השני אני לא בטוח). האם בwindows 7 קיימות תוכנת ריגול דומה? שואל השאלות - שיחה 18:24, 11 באפריל 2017 (IDT)

מקרה דומה – כתבתי מייל ב-Gmail: "מצורף הקובץ...". שכחתי לצרף. לחצתי על "שליחה". מיד קיבלתי הודעה: "נראה ששכחת לצרף...". חזרתישיחה 20:50, 11 באפריל 2017 (IDT)
איך זה קשור לשאלה??? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:55, 11 באפריל 2017 (IDT)
זו "רוגלה" מובנית. "הם" יודעים הכול, משנת 1984. חזרתישיחה 21:04, 11 באפריל 2017 (IDT)
לגבי השאלה המקורית (ייתכן שחזרתי רוצה לומר דברים דומים) אני מפקפק בהנחה לגבי אותה תוכנה. אם היה אפשר להוכיח דבר כזה מייקרוסופט הייתה נתבעת בסכומי עתק והדבר היה מגיע לכותרות. נרו יאירשיחה • ט"ו בניסן ה'תשע"ז • 23:02, 11 באפריל 2017 (IDT)
השאלה היא על windows 7. זה שיש תוכנת Keylogger מותקנת בwindows 10 זה ידוע (יש דרך לנתק אותה. ראה הוראות כאן ). ומייקרוספוט לא נתבעת, כי כל המשתמשים מאשרים את הריגול מבלי לשים לב על מה הם חותמים (ובכלל אם יש לך windows 10 כדאי מאוד לדפדף ב-privacy. מסתבר שאתה מאשר מעקב מאוד רחב כברירת מחדל. וזה כולל בין היתר לצוטט לקול שלך, לזהות כתב יד (כנראה רלוונטי למכשירים מסוימים), לראות את היסטוריית הגלישה, לקרוא מהמקלדת ועוד. אני מתעניין בשאלה אם כל הדברים המגניבים האלא קיימים גם בגרסה השביעית. שואל השאלות - שיחה 00:54, 12 באפריל 2017 (IDT)
שאלת על תוכנת ריגול, ואז הבאת קישור על איסוף מידע לצורך שיפור השירות. זה לא אותו דבר. מילא אצל מייקרוסופט תוכל לבצע את ההוראות בדף שאליו קישרת; אבל יש לך בעיה גדולה פי כמה עם גוגל. מה אתה עושה איתם? נרו יאירשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ז • 01:10, 12 באפריל 2017 (IDT)
העתקת מידע שאני מקליד ושליחה לגורם אחר זה ריגול. ומה הגורם המרגל עושה עם המידע (מוכר למישהו או משתמש בו למחקר סטיסטי, או לשיפור שירות זה כבר סיפור אחר). לתוכנה מהסוג קוראים keylogger. ומה אני עושה עם גוגל: זה לא רלוונטי לשאלה שלי. השאלה שלי האם יש תוכנה דומה בwindows 7. שואל השאלות - שיחה 01:16, 12 באפריל 2017 (IDT)
ברשותך אענה לדבריך למרות שאין לי תשובה לשאלה שבראש דבריך (וכפי שעשית גם אתה עצמך). ככל שאני מבין לא מדובר בשליחה לגורם אחר, וגם איני מסכים שזה נקרא ריגול. ריגול נועד לפגוע בגורם שמרגלים אחריו, ואילו כאן אין ראיה לכך שהמטרה אינה סיוע ללקוח. לפי ההגדרה שלך נראה שגם כל מי שמסתכל עליך או מקשיב לך ברחוב או בכל מקום אחר מרגל אחריך. נרו יאירשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ז • 01:23, 12 באפריל 2017 (IDT)

מהו ההסבר המדעי לאפשרות "לחוש במבט"?[עריכת קוד מקור]

יש אנשים שיכולים לחוש כשמישהו צופה בהם, מהו ההסבר המדעי לכך?--109.64.53.227 18:28, 12 באפריל 2017 (IDT)

ידוע שיש אנשים שחושבים שהם יכולים לחוש במבט. לא ידוע לי שיש אנשים שאכן יכולים לחוש במבט. האם אפשר להדגים את התחושה הזו בניסוי מבוקר (שבו החש לא אמור לדעת אם מסתכלים עליו)?דרך אגב, אם אתה יכול להדגים תופעה כזו בצורה אמינה, אני אשמח לראות את זה: זו יכולה להיות תגלית מעניינת. Tzafrir - שיחה 18:46, 12 באפריל 2017 (IDT)
כל חוש מבוסס על חישה, וכדי שתהיה חישה, חייב להיות קלט כלשהו שנפלט ממקור כלשהו. אין מעבר לזה. מה שכן יש, הוא פרשנות לחריגות של התנהגות של פרטים בסביבה, שלא בתוך הקשר טבעי ומתבקש, גם אם לא ממש מודעים לכך, דוגמת תזוזה שאינה במקומה, מבט חריג וכיוב'. יתכן שלזה אתה מכוון. בנצי - שיחה 19:40, 12 באפריל 2017 (IDT)
כמובן שבנצי צודק. אוסיף רק שאנשים קולטים מידע רב בצורה לא מודעת. לדגומה אם מישהו מסכל עליך, ניתן לראות שהתנהגותו משתנה במידת מה: הוא יותר מרוכז בך ולכן נע פחות, ולכן יותר שקט. תנועותיו יהיו מותאמות לכיוון מסוים. אנשים רואים היטב שינויים קלים בתנועותיו של איש. אז על ידי איסוף פיסות מידע באופן לא מודע ניתן "לחוש" מבט. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:30, 14 באפריל 2017 (IDT)
אוסיף עוד שקיימת גם בעיה של זיכרון סלקטיבי. אנחנו לפעמים "מרגישים" שמישהו מסתכל עלינו וכשאנו בודקים זאת אנו מגלים שהדבר שגוי, ואז אנחנו שוכחים את זה (כי זה מיותר). כשאנחנו מבחינים שמישהו כן מסתכל עלינו - אנו זוכרים זאת (שכן זה מידע חשוב). כך יש לנו תחושה שבחלק גדול מאוד מהמקרים שבהם "הרגשנו" במבט צדקנו, כשבפועל השיעור הוא נמוך בהרבה. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:24, 15 באפריל 2017 (IDT)

האם יש היום יהודים שאבות אבותיהם היו בארץ ישראל מדורי דורות?[עריכת קוד מקור]

זה נקרא שבכל התקופות כולל ימי הבינים היה ישוב יהודי בארץ והשאלה היא האם יש כיום יהודים שהם צאצאי אותם תושבי הארץ דהיינו כעין ילידי הארץ ולא צאצאי העולים ששורשיהם בגולה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה למשל בית זינאתי. בברכה Assayas - שיחה 18:37, 12 באפריל 2017 (IDT)
תושביה היהודיים של פקיעין עקרו משם בשנת 1938. רק משפחת זינאתי חזרה. מן הסתם שאר צאצאי הכפר גרים ברובם בארץ. נדמה לי שעד תחילת המאה ה־19 היה ישוב דומה בשפרעם ואז עברו תושביו לעכו. אין לי מושג מה עם צאצאיהם. Tzafrir - שיחה 19:14, 12 באפריל 2017 (IDT)
עקרו או נעקרו ? שנת 1938 איננה כזו תמימה. בנצי - שיחה 19:29, 12 באפריל 2017 (IDT)
האם הם נחשבים למזרחיים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מרוקאים מגיעים מקצה מערב. עירקים ופרסים מגיעים ממזרח. נראה לי שאפשר לקרוא להם אנשי מרכז. Tzafrir - שיחה 19:14, 12 באפריל 2017 (IDT)
  • לדעתי, לא, משום שהחלוקה לעדות הגדולות - ספרדים ואשכנזים התפתחה מהגירות, והתבדלות גיאוגרפית שיצרה מסורות מאוחרות שונות. אי אפשר להחיל את ההבחנה הזו לאחור, ועל המקור ממנו יצאו רובנו, בנסיבות כאלה ואחרות.
  • כמה הערות: יש ספרדים ויש מה שנקרא 'מזרחיים' (לא אכנס כרגע, לבעייתיות של המונח הזה ועל המשגה במשמעותו). בנוסף, יש עדות שאינם נמנים על שום אחת מהעדות הגדולות, כמו תימנים, אתיופים ורומניוטים, והכללה כזו או אחרת נובעת בעיקר, מבורות ומשטחיות. לכל קהילה ומסורתה יש לתת את הכבוד הראוי לה בתוך התצרף הקרוי עם ישראל, והכללות לא עושות זאת. בנצי - שיחה 19:29, 12 באפריל 2017 (IDT)
יש הרבה מאוד יהודים שאבותיהם היו בארץ מדורי דורות, וזה תלוי כמובן בשאלה כמה זה "דורי דורות". ספרדים ומזרחיים הם בעברית הישראלית המדוברת שמות נרדפים, שניהם לא מושלמים. קהילת פקיעין ורוב היהודים בארץ עד המאה ה-19 היו קרובים יותר לספרדים. נרו יאירשיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ז • 12:49, 13 באפריל 2017 (IDT)
"דורי דורות" הכוונה כפי שנכתב בגוף השאלה לצאצאי אותם תושבי הארץ דהיינו כעין ילידי הארץ ולא צאצאי העולים ששורשיהם בגולה כלומר שהיו כאן מאז ומתמיד ולא היו בגולה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אי אפשר לדעת. היו תקופות, למשל כשהצלבנים כבשו את ארץ ישראל, בה נערך טבח ביהודים במטרה להכחיד את כולם, אך היו כאלה שהתחבאו והיא כאלה שהתחפשו ואפילו המירו דתם ולאחר מכן שבו ליהדות. היו כאלה שעברו לארצות שכנות, מצרים, סוריה, לבנון או אפילו רחוק יותר וחלקם שבו לארץ ישראל, כשהמצב נרגע. אין דרך לעקוב אחר כל הנדודים. בברכה. ליש - שיחה 17:48, 13 באפריל 2017 (IDT)
אז היו תקופות בימי הבינים שלא היו בכלל יהודים בארץ? ואיך זה מסתדר עם הסיפור של בית זינאתי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קרא בעיון! ייתכן שהיו יהודים שהמירו את דתם ולאחר זמן מה שבו ליהדות, ייתכן שהיו יהודים שהציגו עצמם כלא יהודים, ייתכן שהיו יהודים במקומות נידחים כמו פקיעין, שלא הבחינו בהם. אין דרך לדעת בוודאות אם היו יהודים, כמה ולמה. בברכה. ליש - שיחה 19:15, 13 באפריל 2017 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא. תמיד היו. תמיד היתה השאיפה לחזור, מצד יהודי התפוצות באשר הם, וחלקם הגשים זאת. הם לא באו לריק יהודי, אם כי בתקופות מסויימות אז, היו הקהילות הישראליות דלות, הן במנין והן בקיום. הללו התרכזו בעיקר, בערי הקודש. היישוב היהודי התקיים בערים אלה, כנראה, ברציפות (אתה מוזמן לעיין בשלושת הערכים הללו, כולל השניים שלהלן, וכן במקורות אליהם הם מפנים. קריאה ולמידה מרתקות). עדויות רבות יש לכך, הן היסטוריות והן של קשרים תורניים כאלה ואחרים, וכן גם עדויותיהם של תיירי העת ההיא, דוגמת בנימין מטודלה, אשתורי הפרחי, ועוד. בנצי - שיחה 19:24, 13 באפריל 2017 (IDT)

אז איפה הצאצאים של אותם יהודים?82.80.157.34 20:41, 15 באפריל 2017 (IDT)

מה זאת אומרת איפה? אתה יודע שלפני העלייה הראשונה היה בארץ היישוב הישן, כן? היישוב היה קיים כל הזמן, אם כי דינאמי מאד בהרכבו, כי במשך מאות שנים היו כל הזמן עליות לארץ. Liad Malone - שיחה 20:49, 15 באפריל 2017 (IDT)

אני מצטער על הבורות אבל היישוב הישן היה מחולק לאשכנזים וספרדים במילים אחרות יוצאי הגולה79.183.29.150 19:52, 18 באפריל 2017 (IDT)

אלה הם שמות. לא כל מי שכונה ספרדי מוצא כל אבותיו מספרד, כמו שלא כל מי שכונה אשכנזי מוצא כל אבותיו מגרמניה. כפי שכתב ליעד - הדברים היו דינמיים. בקרב הספרדים היו כאלה שאבותיהם (או חלקם) חיו דורות רבים בארץ. נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 19:57, 18 באפריל 2017 (IDT)

ודאי שלא הכוונה שכל מי שכונה ספרדי מוצא כל אבותיו מספרד וכל מי שכונה אשכנזי מוצא כל אבותיו מגרמניה הכוונה יותר ליוצאי אירופה וליוצאי ארצות ערב ובוודאי שאי אפשר להגדיר את מי שאבותיו היו בארץ מאז ומתמיד כיוצא אירופה או ארצות ערב79.183.29.150 20:41, 18 באפריל 2017 (IDT)

שומרי מסך ב'חלונות 10'[עריכת קוד מקור]

איפה נמצא מאגר שומרי המסך בו עושה שימוש מערכת ההפעלה, כולל בקרה שלהם וכו' ? בנצי - שיחה 19:35, 12 באפריל 2017 (IDT)

ניסית Settings ‏->‏ Personalization? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:38, 12 באפריל 2017 (IDT)
תודה, בודאי אבדוק. שאלתי, כי ידעתי על כך אבל שכחתי איך נקרא. בנצי - שיחה 19:44, 12 באפריל 2017 (IDT)
איך אלה מכונים בתפריטים עבריים ? אני מניח שהראשון הוא 'הגדרות', אולי, ומה עם השני - 'התאמה אישית' ? חיפוש אחרון לא צלח. בנצי - שיחה 20:44, 12 באפריל 2017 (IDT)
אין לי מושג. למה להתקין ווינדוז בעברית? זה לא וורד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:52, 12 באפריל 2017 (IDT)
די צודק, וכך העדפתי בעבר. אבל הפעם, מחשב חדש - לא שאלו אותי ולא שמתי לב בהזמנת המיפרט. לדעתי, כשמתרגלים, אין הדבר משנה כל כך. בנצי - שיחה 21:00, 12 באפריל 2017 (IDT)
לא, שימוש זה לא כל כך נורא. אבל הטיפול, כמו עכשיו, הוא בעיייתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:03, 12 באפריל 2017 (IDT)
נכון, לזה התכוונתי בהסכמה המסוייגת קודם. לא יעזור לי לבָכות את העבר. העליתי את השאלה ב'ייעוץ לשוני'. נראה. בנצי - שיחה 21:11, 12 באפריל 2017 (IDT)
מסתבר שיש דרך לשנות זאת - ראה תשובת משתמש kotz מייד אחריי. בנצי - שיחה 21:15, 12 באפריל 2017 (IDT)
  1. אפשר להעביר את ממשק המשתמש של חלונות 10 בחזרה לאנגלית; וזה אפילו מבוצע בצורה נפרדת לכל משתמש. קל לעשות זאת:
    1. קליק ימני על כפתור התחל
    2. לוח בקרה control panel
    3. לחץ Add a language שתחת Clock Language and Region. (אם יש לך את הרשימה ללא הקטגוריות אז: Language)
    4. לחץ על options שליד English United States
    5. עכשיו צריך ללחוץ "הורד והתקן" (Download and install) ו/או "התקן כשפה ראשית".
  2. החלפת שומר המסך:
    1. קליק ימני על כפתור התחל
    2. לוח בקרה control panel
    3. Apperance and Personalization (בעברית קרוב לוודאי: הסתכלות וברנשות)
    4. Change screen saver (שנה שומר מסך) ‏«kotz» «שיחה» 21:11, 12 באפריל 2017 (IDT)
מעולה. תשובה שאינה רק פתרון נקודתי. תודה רבה. בנצי - שיחה 21:15, 12 באפריל 2017 (IDT)
הם קוראים לזה, בתירגום לא מדוייק, כמקובל אצלנו, 'מראה' ו'התאמה אישית' (כפי שכתבתי קודם). ניסיתי להגיע לספריית שומרי המסך הפנימית - איפה היא ? (חייבת להיות כזו, משום ששומר המסך מתחלף מעת לעת). בנצי - שיחה 21:23, 12 באפריל 2017 (IDT)
אתה בטוח שזה נגיש? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:24, 12 באפריל 2017 (IDT)
כן. מישהו הראה לי פעם, בחטף. מאחר והוא עובד בקבלה של מרכז ספורט, יש לו 'זמן', והוא אף מעשיר את הספריה המובנית. לא משעמם לו - איזה תמונות ! - סדרות שלמות לכל נושא. בנצי - שיחה 21:27, 12 באפריל 2017 (IDT)
נסה את זה:
  1. קליק על בועת הדיבור שיש ממול לכפתור "התחל" (פותח את ה ACTION BAR)
  2. SETTINGS או ALL SETTINGS, תלוי בגרסא של חלונות 10
  3. PERSONALIZATION
  4. בצד שמאל, בחר LOCK SCREEN
  5. ברירת המחדל היא SPOTLIGHT, שזה התמונות שחלונות מביאה, לך תדע מאיפה. אתה יכול להחליף ל"slideshow" ולתת שם ספריות עם תמונות.
‏«kotz» «שיחה» 23:47, 12 באפריל 2017 (IDT)
לא בטוח שהבנתי את השאלה, אך בכל מקרה: שומרי המסך הם קבצים עם סיומת SCR, בתיקייה c:\windows\system32. חזרתישיחה 00:02, 13 באפריל 2017 (IDT)
חזרתי, תחליף מחשב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:13, 13 באפריל 2017 (IDT)
טוב. למה? חזרתישיחה 00:18, 13 באפריל 2017 (IDT)
כי כבר לא משתמשים בתיבות ריאנוע, טלפונים עם חוגה, ומחשבים עם 32 ביט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:23, 13 באפריל 2017 (IDT)
IKhitron: הצחקת אותי. זה המפרט שלי:
Microsoft Windows 10 Enterprise
ASUS
Intel(R) Core(TM) i7-5930K CPU @ 3.50GHz‏, ‎3501 Mhz‏, 6 ליבות, 12 מעבדים לוגיים
ביוס American Megatrends Inc. 1702, 10/04/2015
זיכרון פיזי מותקן 16.0 GB
דיסק SSD‏ KINGSTON SV300S37A480G בגודל חצי טרה
שני דיסקים WDC WD1003FZEX-00MK2A0 של 1 טרה כ"א.
מסך סמסונג 24" S24D360
רק המארז והספק עולים קרוב למחשב רגיל. תחליף אתה. אני לא מחליף.
למה אתה חושב שצריך להחליף? חזרתישיחה 00:59, 13 באפריל 2017 (IDT)
אז למה יש לך תיקייה כזאת בכלל? יכול להיות שהתקינו לך סוג לא נכון של ווינדוז? כי האפשרות השנייה היא שבווינדוז נתנו לזה את השם, ולמה להם לירות לעצמם ברגל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:10, 13 באפריל 2017 (IDT)
IKhitron: למה "סוג לא נכון של ווינדוז"? מה זה בכלל "סוג לא נכון של ווינדוז"? זו גרסת Enterprise, וכך נקראת התיקייה שבה נמצאים שומרי המסך SCR. בדקתי שוב - ואותם שישה קבצים עם הסיומת הזו - נמצאים זהים לחלוטין גם ב-C:\Windows\SysWOW64. בסדר? חזרתישיחה 01:24, 13 באפריל 2017 (IDT)
כשמתקינים כל מיני תוכנות, הן או מבקשות לבחור בין 32 ל-64 ביט, או יודעות לזהות זאת לבד. אז מה שתיארת פשוט נשמע לי מוזר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:40, 13 באפריל 2017 (IDT)
SYSTEM32 היא ספריית מערכת בחלונות, שקיימת גם בגירסאות ה64 ביט. השם הורש מגירסאות קודמות ותו לאו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:28, 13 באפריל 2017 (IDT)
ועל אותו עיקרון – נותרה גם תיקיית System, של יישומי 16 ביט מנוחתם עדן. חזרתישיחה 13:04, 13 באפריל 2017 (IDT)
איכס. מזלם שהם לא סטודנטים שלי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:53, 13 באפריל 2017 (IDT)
??? בנצי - שיחה 19:09, 13 באפריל 2017 (IDT)

באיזו שפה מתפללים הקופטים במצרים?[עריכת קוד מקור]

האם ביוונית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קופטית בעיקר, אבל הערבית החלה לחדור לתפילות, בשל הסביבה הערבית האינטנסיבית. ראה גם הקופטים במצרים היום. בנצי - שיחה 20:49, 12 באפריל 2017 (IDT)

האם יהדות משיחית היא זרם של הנצרות[עריכת קוד מקור]

מומחים יקרים שמלומדים בחקר דתות, אנא היכנסו לדיון החשוב על "יהדות משיחית"/ כנסו, קראו, העשירו אותנו בידע שלכם וחוו את דעתכם. זה קצת ארוך אבל זה חשוב. – אסף (Sokuya)שיחה 08:41, 13 באפריל 2017 (IDT)

האווזה הקדושה[עריכת קוד מקור]

מילדותי זכור לי המיתוס (היהודי?) על איזו אווזה שהצלבנים הלכו בעקבותיה במסעי הצלב. (בתור הסבר לסיבובים חסרי הטעם שערכו הצלבנים בתוך אירופה). מישהו מכיר מקור לאגדה? Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 14:15, 13 באפריל 2017 (IDT)

יש לזה מקורות בני התקופה. ראה כאן. עוזי ו. - שיחה 19:48, 13 באפריל 2017 (IDT)
באחד מספריו שהם סיפור על רקע הסטורי מזכיר זאת הסופר מאיר ברעם.אסיאתי - שיחה 19:50, 13 באפריל 2017 (IDT)

הגשש החיוור[עריכת קוד מקור]

היי. מישהו מכיר דרך למצוא הקלטה של הפעם הראשונה של הגשש החיוור של מערכון המכונית המגוייסת ביידיש ("ער ביסט אראבער"), שמשדרים ברדיו בכל החגים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:37, 13 באפריל 2017 (IDT)

יש לי הקלטה ב-MP3. לא יודע האם זו הראשונה. חזרתישיחה 21:10, 13 באפריל 2017 (IDT)
יש לך הקלטה למכירה / חלוקה / גניבה ממך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:13, 13 באפריל 2017 (IDT)
IKhitron: בבקשה, רק היום ורק בשבילך, מדקה 4:02. אני מניח שאתה יודע איך להפוך את זה ל-MP3... חזרתישיחה 21:24, 13 באפריל 2017 (IDT)
תודה רבה . זה לא מה שהתכוונתי, לא ידעתי שזה קיים בכלל, אבל טוב לצרכים עבורם חיפשתי. תבורך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:34, 13 באפריל 2017 (IDT)
IKhitron, אני מכיר רק את זה. למה אתה התכוונת? חזרתישיחה 21:36, 13 באפריל 2017 (IDT)
פשוט מופע אחר. הם מספרים שם שכשהם מגיעים לארצות הברית פעם בשנה, אז היהודים שם לא יודעים עברית, אז הם מציגים את זה ביידיש. אז החלטנו באופן חד פעמי במקום המערכון הרגיל שאתם מכירים בעל פה בעברית, להציג אותו ביידיש. אם נראה שאהבתם וצחקתם ומחאתם כפיים, נמשיך עם זה לפעמים במופעים. ואז הם מציגים את המערכון כולו ביידיש. החלקים המשותפים עם כאן קצת יותר ארוכים. ואין שם בכלל את ההתחלה בעברית, כי זה בא במקום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:40, 13 באפריל 2017 (IDT)

האם מבחינת היהדות הרבנית התורה נצחית?[עריכת קוד מקור]

אם כן, איך הייתכן ששמעתי לא אחת מיהודים רבניים אורתודוקסיים כי ספר המשנה אינו כולל את כל ה"הלכה למשה מסיני" וכי יש הלמ"מ שהתווספה לספרים מאוחרים יותר או שנאבדה לגמרי? הרי מה שניתן בסיני (בכתב או בע"פ) אמור להיות נצחי לא? אני לא מדבר על מצוות שיש מחלוקת בשאלה האם יבוטלו בימי המשיח (כמו מצוות הקרובנות) אלא על הלמ"מ שנחשבת לאבודה. Ben-Yeudith 13:23, 15 באפריל 2017 (IDT)

יש תורה שבכתב ויש תורה שבעל פה ושתיהן נצחיות. גם התורה שבעל פה שניתנה בסיני (לפחות עיקרה) נכתבה מאוחר יותר במשנה ובגמרא. ישנו רובד נוסף של תורה שבעל פה, והוא יכולת החידוש והסמכות של חכמי הדורות. מלבד זה, הנצחיות של תורה שבעל פה אין משמעותה שהיא לא יכולה ללכת לאיבוד. יש בחז"ל עצמם כמה תיאורים של דברים שנשכחו וחזרו, ויש גם דברים שנשכחו ולא חזרו, או עתידים לחזור. ההבנה הפשוטה היא שאם משהו נשכח אין זה מקרה, והוא אינו מתאים למדרגת אותו דור וכדומה. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 00:07, 16 באפריל 2017 (IDT)
לדעתי חשוב לציין שהנצחיות כמובן היא מבחינת היהדות האורתודוקסית. אני באמת תוהה מה הכוונה במשהו שאבד אך יחזור, אם הכוונה לדרך נס או לרובד החידוש (שאכן יש לו מגוון דוגמאות הלכתיות בדורות השונים) אז זה סוגר את הפינה מבחינה יהודית, אבל אם הכוונה שהלמ"מ אבדה אך תשוב במדויק על דרך ההיקש אז אני מניח שייתכנו מצבי מחלוקת ובכל מקרה ילכו על דעת רוב. עם זאת, אינני רואה במשהו שאבד לנצח נצחי (אם יש עמדה כזו, אני לא יודע). Ben-Yeudith 04:32, 16 באפריל 2017 (IDT)
במבט ביקורתי כל נצח מוגבל, אבל נעזוב את זה. על כל פנים הדגש באמירה שהתורה נצחית ממש אינו בשאלה אם הלמ"מ יכולה להישכח. אדרבה, חז"ל אומרים ששלושת אלפי הלכות נשכחו בימי אבלו של משה והחזירם עתניאל בן קנז בפלפולו. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 10:58, 16 באפריל 2017 (IDT)

הפרדה בין בשר לחלב[עריכת קוד מקור]

מתי לראשה יש תיעוד לכך שיהודים (או אולי בני ישראל אפילו) הפרידו בין בשר לחלב? 89.138.153.104 18:24, 15 באפריל 2017 (IDT)

המקור הקדום ביותר לכך, ככל הידוע לי, הוא ההוראה המקראית "לא תבשל גדי בחלב אמו", מלפני למעלה מ-2,500 שנה, המתייחסת להולכי על ארבע, טהורות כמובן. בתלמוד הבבלי, מאות רבות של שנים לאחר מכן, ישנו דיון שלם באשר לבישול בשר עוף בחלב. ר' יוסי הגלילי סבר שבישול זה לא נאסר, שכן יש לפרש את ההוראה המקראית במובנה המצומצם. דעתו לא נתקבלה, עובדה המשתקפת בהלכות כשרות המאוחרות יותר. הדבר מלמד על שינויי מנהגים ואיסורים במשך תקופות ארוכות, בהן נהגו במקומות שונים ובזמנים שונים מנהגים שונים, עד לבואו של מנהיג דתי או פורום מנהיגותי שהיה מספיק דומיננטי כדי ליצור קאנון הלכתי מקובל. שאלת על 'יהודים', ולכן לא התייחסתי למנהגים אפשריים דומים במקביל לעבריים או לפניהם במרחב הכנעני. בנצי - שיחה 20:12, 15 באפריל 2017 (IDT)
כלומר המקור הקדום ביותר זה התלמוד הבבלי? כי ברור שאין לראות בפסוק התנכ"י המדבר על "גדי" (חיה מאוד מוגדרת) ו"חלב אימו" (ולא חלב של כל חיה אחת אחרת) איסור על אכילת גבינת עזים עם בשר בקר אפוי. האם ידוע לך על מקור קדום יותר לתלמוד שדן ספציפית בהפרדה בין בשר לחלב? נגיד, האם בזמן חיו של ישו הנוצרי היה נהוג להפריד או לא? 89.138.153.104 23:40, 15 באפריל 2017 (IDT)
זה כמובן מוזכר כבר במשנה. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 00:09, 16 באפריל 2017 (IDT)
איך זה עונה לשאלות של השואל ?בנצי - שיחה 01:05, 16 באפריל 2017 (IDT)
הוא שאל אם יש מקור קודם לתלמוד, והמשנה היא מקור קדום לתלמוד. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ז • 01:32, 16 באפריל 2017 (IDT)
א. לא, הביטוי הוא מקראי, מה שמובא בדיון הנזכר הוא הפרשנות שהתקבלה, דבר המשקף קיומם של מספר מסורות שהתקיימו במקביל, במקומות שונים, מאז תקופת המקרא ועד לתקופת המשנה. ללא המקור המקראי לא היתה נוצרת ההלכה המאוחרת יותר, המוכרת עד היום. עם זאת, התקיימו גם מסורות אחרות המזכירות את הפרשנות שלך, דוגמת השומרונים והקראים. בכל מקרה, כל המסורות והפרשנויות מסתמכות על אותו מקור.
ב. נראה משאלתך שאינך מכיר את הדינמיקה של קביעת הלכות בהתבסס על היגדים במקרא. ישנו אוסף שלם (וכמה גירסאות של אוסף זה) של כללים לוגיים בהם התורה נדרשת, וצריך להכיר את העולם הפנימי וצורת החשיבה האופיינית כדי להבין את הקשר בין המקור לבין הפרקטיקה. אתן דוגמה נוספת כדי להמחיש זאת. מכיר את "עין תחת עין" וכיו"ב (ג"כ מהמקרא) ? גם כאן יש כמה פרשנויות, ובמקומות מסוימים ובזמנים מסוימים אכן הוציאו עין תחת עין, פיזית. הפרשנות העברית היא מתן פיצויים כספיים בגין תאונה בה נפגעה עין.
ג. ישו אינו דוגמה טובה משום שהוא בן התקופה בה התגבשו ההלכות הללו. יותר נכון יהיה לשאול כיצד נהגו בנצרת ובסביבתה אז.
ד. לגבי מקורות קדומים יותר, אנסה לבדוק ולפשפש. עבר קצת זמן מאז עסקתי בזה. בנצי - שיחה 01:05, 16 באפריל 2017 (IDT)
הביטוי הוא אמנם מקראי, אבל המנהג הוא לא. כמו שהביטוי "שמור את יום השבת לקודשו" הוא מקראי, אבל איסור להדליק מחשב ביום שבת הוא לא. ככה שהביטוי המקראי הוא רק השראה להלכה היהודית (וברור שיהדות זה לא "דת לפי הספר" זה הרבה מעבר). הזכרתי את התקופה של סוף בית שני דווקא, כי אני מניח שבערך באותה התקופה התגבשו ההלכות המדוברות ולכן הגיוני לשאר שהמקור הכי קדום יהיה דווקא שם. 93.173.9.59 17:19, 16 באפריל 2017 (IDT)
א. אתה מערבב בין יישום הלכות קדום לבין יישומן בבעיות המתחדשות מעת לעת. לא דין הדלקת מדורה כדין הדלקת מחשב, מבחינת ההיסטוריה של ההלכה. זהו עניין אחד. עניין שני: הביטוי המקראי אינו רק השראה, ולא בכל המקרים. במקרים רבים הוא משקף איזושהי מציאות נורמטיבית-דתית, לחיוב או לשלילה. לא אתייחס עתה לעניין "לפי הספר", שגם הוא לא מדוייק, כדי לא לסטות מהנושא העיקרי. הדברים לא התגבשו בסוף ימי הבית השני, אלא רק סודרו אז בתוך קודקס מסודר ומחייב. הלכות אלה לא נוצרו יש מאין, ולא די בכללים לוגיים כדי לקיים מדרש הלכה וליצור רשימת הלכות מחייבות. לשם כך צריכים להיות מנהגים קדומים בהרבה, שעברו מדור לדור במסורת בע"פ, עד להעלאתם בכתב. זה מה שאירע גם כאן. לביסוס הפרשני על מאמר המקרא יש שני כיוונים: לאחור, וקדימה. לאחור - יצירת עיגון למנהגים כבר קיימים, קדומים, באופן שיהיה מובן לכל וגם ניתן להעבירו הלאה כמורשת (בבחינת מתן בסיס קבוע למקורם של מנהגים ואיסורים, מקור שאינו בר-ויכוח, שכן 'התורה משמים'). קדימה - המורשת שנוצרה בעקבות יצירת שני התלמודים נתנה כלי פסיקה לבעיות מתחדשות, בזמן ובמקום, גם לעתיד.
ב. לעניין 'בשר בחלב': המקור הקדום ביותר למנהג זה הוא באוגרית, יותר מ-1,000 שנה לפני המקרא העברי. הוא מובא ע"ג חרס שנתגלה, עליו נכתבו הוראות להקרבת קורבן, במסגרת פולחן אלילי בו הקריבו גדי בחלב. האמונה המונותיאיסטית לא בססה את עצמה בקלות, ומלבד מלחמות ממש, היא עגנה את עצמה במנהגים נוגדים ואיסורים על אלמנטים השייכים לפולחן האלילי, ע"מ שמסורתו תאבד. דומני שקיבלת עתה תשובה מלאה לשאלתך. בנצי - שיחה 17:45, 16 באפריל 2017 (IDT)
לצערי לא, ככל הנראה בגלל בעיות הניסוח שלי. הבאת מקור מעניין לקיום מנהג שהיה הסיבה לאיסור המקראי. אך אני מחפש מקור לאיסור היהודי ה"פוסט-מקראי". ברור לי ששני המנהגים - איסור בישול גדי בחלב אימו והפרדת בשר וחלב קשורים. ואני לא ממש מתעניין כרגע בשאלה "איך הגיעו לזה". לא. אני מתעניין בשאלה מתי לראשנה תועד המנהג השני - אכילת בשר וחלב בנפרד. זכור לי במעומם סיפור מתקופת הכיבוש הרומי (אולי אני מבלבל) שבו היה הבדל בהלכות הכשרות בין יהודה לבין הגליל. 93.173.9.59 18:50, 16 באפריל 2017 (IDT)
א. נכון, בהחלט נשמע שאתה מחפש את המקור הקדום ביותר לנוהג.
ב. אם אנחנו מתמקדים ב'היסטוריה של ההלכה', הרי שיש כאן בעיית תיעוד חמורה, שאני בספק אם ניתן לפותרה, שכן בין עת התגבשות המקרא והעלאתו על הכתב, כ-800 שנה לפסה"נ, ועד לכתיבת המשנה, היו מסורות בע"פ בלבד. סידור המשנה עשה סוף להסתמכות על המסורת בע"פ.
ג. ההבדל בין שני המקומות אכן משקף שונות במנהגים אלה (וגם אחרים) שהתפתחה ממסורת קדומה משותפת. שמו של יוסי הגלילי, אותו הזכרתי קודם, מעיד על כך.
ד. במקום זה אני סבור שיש מקום 'לחפור' קצת בכתביו של יוסף בן מתתיהו, ואולי להתחיל בקדמוניות היהודים. בנצי - שיחה 19:09, 16 באפריל 2017 (IDT)